gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם האור · No'am Ha'or — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: נועם האור · No'am Ha'or

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

נועם האור · No'am Ha'or — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫“נועם האור” גליון יח‬ ‫בעזרת השם יתברך‬ ‫א‬ ‫“נועם האור” גליון יח‬ ‫בעזרת השם יתברך‬ ‫שיעור אור החיים הקדוש חיי שרה תשפ”ז‬ ‫הימים שלך מקבלים חיים ממך!‬ ‫הקדושה הטמונה בימי חייך‬ ‫בעבודה השתדלת להתפרנס ביושר‪ .‬אולי הייתה לך‬ ‫יום שלם ‪ -‬ולא היה בו כלום?‬ ‫אפשרות להרוויח בדרך שאינה ראויה‪ ,‬ונמנעת‪ .‬אולי‬ ‫היום בקושי התחיל‪ ,‬וכבר רצים‪.‬‬ ‫עזרת ליהודי‪ ,‬התאמצת למען בני ביתך‪ ,‬התאפקת ולא‬ ‫צריך להספיק מקוה‪ ,‬להגיע למניין‪ .‬בבית יש דבר מה‬ ‫אמרת מילה שהייתה עלולה להכאיב‪.‬‬ ‫לסדר‪ ,‬ובעבודה כבר מחכים‪ .‬אחד צריך תשובה‪ ,‬השני‬ ‫ואחרי כל זה אתה אומר‪ :‬שום דבר מיוחד?!‬ ‫מבקש טובה‪ ,‬ובאמצע נזכרים בעוד דבר ששכחו‬ ‫אלא שאנו טרודים כל כך בחיים‪ ,‬עד שאין אנו באים‬ ‫לעשות אתמול‪.‬‬ ‫להתבונן אילו חיים יש לנו!‬ ‫גומרים עניין אחד‪ ,‬והשני כבר ממתין‪.‬‬ ‫את המצוות מקיימים‪ ,‬ברוך השם‪ .‬אבל הראש כבר‬ ‫ברוך השם‪ ,‬יש בית‪ ,‬יש ילדים‪ ,‬יש למי לדאוג‪ .‬רוצים‬ ‫נמצא בדבר הבא‪ .‬גומרים להתפלל וממהרים לעבודה‪.‬‬ ‫לעמוד בהתחייבויות‪ ,‬להתפרנס ביושר‪ ,‬לעשות מה‬ ‫גומרים לברך וכבר צריכים לסדר דבר אחר‪.‬‬ ‫שצריך‪ .‬אין רצים אחר דברים רעים‪ ,‬חס ושלום‪.‬‬ ‫והנה באים דבריו הקדושים של האור החיים הקדוש‪,‬‬ ‫משתדלים לנהל בית יהודי ולחיות כיהודי‪.‬‬ ‫ומעמידים אותנו לרגע בתוך המרוצה‪.‬‬ ‫וכך עובר היום‪.‬‬ ‫יהודי יקר‪ ,‬עצור מעט‪ .‬הבט במה שהקדוש ברוך הוא‬ ‫בלילה מתיישבים מעט‪ ,‬עייפים ויגעים‪.‬‬ ‫זיכה אותך!‬ ‫״נו‪ ,‬מה עשית היום?״‬ ‫הימים של שרה אמנו‬ ‫״מה עשיתי? שום דבר מיוחד‪ ...‬הייתי בעבודה‪ ,‬רצתי‬ ‫התורה הקדושה אומרת (בראשית כ״ג‪ ,‬א׳)‪:‬‬ ‫לכאן ולכאן‪ .‬אתה הרי יודע‪ .‬עבר יום״‪.‬‬ ‫עֶש ִּרים שָׂ נָׂה וְ שֶ בַ ע שָׂ נִּ ים‬ ‫״וַיִּ ְהיּו חַ יֵּי שָׂ ָׂרה מֵּ אָׂ ה שָׂ נָׂה וְ ְ‬ ‫והראש כבר נמצא אצל יום המחר‪.‬‬ ‫ְשנֵּי חַ יֵּי שָׂ ָׂרה״‪.‬‬ ‫שום דבר מיוחד?!‬ ‫מאה עשרים ושבע שנים חייתה שרה אמנו‪.‬‬ ‫יהודי יקר‪ ,‬הבה נחזור לרגע אל היום שלך‪ .‬אולי היו בו‬ ‫על הלשון ״חַ יֵּי שָׂ ָׂרה״ אומר האור החיים הקדוש‪:‬‬ ‫דברים גדולים ויקרים‪ ,‬ואתה פשוט לא שמת לב אליהם‪.‬‬ ‫אֹומרֹו חַ יֵּי שָׂ ָׂרה‪ ,‬כִּ י הַ צַ ִּדיקִּ ים ְמחַ יִּ ים יְ מֵּ יהֶ ם‪,‬‬ ‫״וְ ְ‬ ‫עושים ‪ -‬ואין יודעים מה עושים‬ ‫וְ הָׂ ְרשָׂ עִּ ים יְ מֵּ יהֶ ם ְמחַ יִּ ים אֹותָׂ ם״‪.‬‬ ‫הבוקר התעטפת בטלית והנחת תפילין‪ .‬קראת קריאת‬ ‫ובהמשך דבריו הוא מוסיף לשון נפלאה‪:‬‬ ‫שמע‪ .‬אמרת ברכות‪ ,‬שיבחת את הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫״שֶ כָׂל ְשנֹותֶ יהָׂ הָׂ יּו חַ יִּ ים ִּממֶ נָׂה וְ הֵּ ִּאירּו ִּמכְ בֹודָׂ ּה״‪.‬‬ ‫ביקשת ממנו על עצמך ועל בני ביתך‪ ,‬על כל ישראל‬ ‫נשמע את המילים‪ :‬השנים שלה היו חיים ממנה!‬ ‫ועל העולם כולו‪.‬‬ ‫אנו רגילים לחשוב שהימים מחיים אותנו‪ .‬הקדוש ברוך‬ ‫אמרת קדושה‪ .‬ענית אמן‪ .‬הכנסת צדקה לקופה‪.‬‬ ‫הוא נותן לאדם עוד יום‪ ,‬וביום הזה הוא ממשיך לחיות‪.‬‬ ‫לפני שאכלת בירכת‪ ,‬ולאחר האכילה בירכת ברכת‬ ‫והנה האור החיים הקדוש מגלה לנו שהצדיק נותן חיים‬ ‫המזון‪ .‬הכרת בכך שהלחם בא ממנו יתברך‪ ,‬שהוא הזן‬ ‫ליום‪.‬‬ ‫אותך והוא המחיה אותך‪.‬‬ ‫ב‬ ‫“נועם האור” גליון יח‬ ‫בעזרת השם יתברך‬ ‫איזו בשורה יש כאן לכל יהודי!‬ ‫שרה אמנו חייתה עם הקדוש ברוך הוא‪ ,‬והקדושה שלה‬ ‫כשאתה עושה את רצון השם‪ ,‬אתה מתקשר אל מקור‬ ‫האירה בתוך שנותיה‪ .‬הן היו שנים שקיבלו חיים‬ ‫החיים‪ .‬קיימת מצוה ‪ -‬וזכית להיות קרוב אל הקדוש‬ ‫מעבודתה הקדושה‪.‬‬ ‫ברוך הוא!‬ ‫מה פירוש הדבר? מה הם החיים שאפשר להכניס בתוך‬ ‫אותה מצוה שעשית היום‪ ,‬בתוך הטרדות שלך‪ ,‬בתוך‬ ‫היום? והיכן הם נמצאים בימים שלנו?‬ ‫היום שלא היה בו כביכול שום דבר מיוחד‪ ,‬קירבה‬ ‫מה נקרא חיים?‬ ‫אותך אליו יתברך‪.‬‬ ‫במסכת ברכות מלמדים אותנו חז״ל על הצדיקים‪ ,‬שאף‬ ‫האם אנו יודעים להעריך איזו מתנה זו?‬ ‫במיתתם נקראו חיים‪ ,‬ועל הרשעים‪ ,‬שאף בחייהם‬ ‫מהיכן מקבלים את החיות?‬ ‫קרויים מתים (י״ח ע״א–ע״ב)‪.‬‬ ‫מתוך הדברים אפשר להתבונן עוד‪.‬‬ ‫יש אפוא חיים שהם יותר מכך שהגוף נושם ומתהלך‪.‬‬ ‫יש חיים של קדושה‪ ,‬חיים של התקשרות אל הקדוש‬ ‫יש אדם שכל חיותו תלויה במה שהיום יכול לתת לו‪.‬‬ ‫ברוך הוא‪ .‬והחיים הללו אינם מסתיימים כאשר‬ ‫עוד הנאה‪ ,‬עוד הצלחה‪ ,‬עוד כבוד‪ .‬כשהוא מקבל את‬ ‫מסתיימות שנותיו של הגוף‪.‬‬ ‫מבוקשו‪ ,‬הוא מתעורר לחיים‪ .‬וכשההנאה חולפת‪ ,‬הוא‬ ‫כבר מחפש את הדבר הבא‪.‬‬ ‫הרשע חי בימים שניתנו לו‪ .‬כל זמן שיש לו עוד יום‪,‬‬ ‫יש לו במה להמשיך את חייו‪ .‬אבל אין הוא ממלא את‬ ‫כך אפשר להבין את הצד של ״יְמֵּ יהֶּ ם ְמחַ יִּ ים אֹותָׂ ם״‪.‬‬ ‫היום בחיים האמיתיים של קדושה‪.‬‬ ‫הוא מבקש שהיום ייתן לו ממה לחיות‪.‬‬ ‫הצדיק מכניס בתוך ימיו תורה ועבודת השם‪ .‬הוא לוקח‬ ‫הצדיק דבוק בהשם יתברך‪ .‬חיותו באה ממקור החיים‪,‬‬ ‫יום‪ ,‬וממלא אותו בדבקות בהשם יתברך‪ .‬היום הזה‬ ‫ובכוחות שניתנו לו הוא מכניס קדושה בתוך היום‪.‬‬ ‫נעשה יום של תורה‪ ,‬יום של תפילה‪ ,‬יום של מצוות‬ ‫בידיים הוא עושה חסד‪ .‬בפה הוא לומד תורה‪ .‬בכוחות‬ ‫וחסדים‪.‬‬ ‫שהקדוש ברוך הוא נותן לו‪ ,‬הוא מקיים את רצונו‪.‬‬ ‫יש בו חיים!‬ ‫כך היום מקבל חיים מעבודתו‪.‬‬ ‫ומכאן נפתח לנו פתח להתבונן גם בימים שלנו‪.‬‬ ‫הוא חי עם הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ומתוך כך הוא מחיה את‬ ‫מקור כל החיים‬ ‫ימיו‪.‬‬ ‫התורה הקדושה אומרת (דברים ד׳‪ ,‬ד׳)‪:‬‬ ‫ועכשיו ‪ -‬הדברים נוגעים גם לנו‬ ‫״וְ אַ תֶ ם הַ ְדבֵּ קִּ ים בַ ה׳ אֱֹלהֵּ יכֶם חַ יִּ ים כֻּלְ כֶם הַ יֹום״‪.‬‬ ‫יהודי יקר‪ ,‬כשאתה שומע ״צַ ִּדיקִּ ים ְמחַ יִּ ים יְמֵּ יהֶּ ם״‪ ,‬אל‬ ‫תמהר לומר‪ :‬נו‪ ,‬מדברים כאן על צדיקים‪ .‬מה זה שייך‬ ‫הגוף צריך לאכול ולשתות‪ ,‬לישון ולקבל את צרכיו‪.‬‬ ‫אליי?‬ ‫אבל חיות הנשמה היא מן ההתקשרות אל הקדוש ברוך‬ ‫הוא‪ ,‬מקור כל החיים‪.‬‬ ‫בוודאי יש מדרגות על גבי מדרגות בעבודת השם‪ .‬אנו‬ ‫יודעים כמה עוד עלינו לעבוד על עצמנו‪ .‬יש ניסיונות‪,‬‬ ‫נלמד את לשונו הקדוש של האור החיים הקדוש‪ ,‬על‬ ‫יש נפילות‪ ,‬וצריכים לעשות תשובה ולקום‪.‬‬ ‫הפסוק ״ּולְ דָׂ בְ קָׂ ה בֹו כִּ י הּוא חַ יֶּיָך״ (דברים ל׳‪ ,‬כ׳)‪:‬‬ ‫אבל התורה שלך היא תורה‪ .‬המצוה שלך היא מצוה‪.‬‬ ‫״שע ֲִּשיַת ְרצֹונֹו ִּהיא ְתסֹובֵּ ב ֶשיִּ ְדבַ ק הָׂ אָׂ דָׂ ם ְבקֹונֹו‪,‬‬ ‫ֶ‬ ‫וההתגברות שלך יקרה לפניו יתברך!‬ ‫אֹומרֹו ּולְ דָׂ ְבקָׂ ה בֹו‪ ,‬וְ זֶה הּוא עַ ְצמֹו הַ חַ יִּ ים בָׂ עֹולָׂם הַ זֶה״‪.‬‬ ‫כְ ְ‬ ‫אנו שומרים שבת‪ ,‬מניחים תפילין‪ ,‬מברכים לפני‬ ‫עשיית רצונו יתברך מביאה את האדם להידבק בקונו‪.‬‬ ‫שאוכלים‪ .‬רוצים לעשות את רצונו של הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫והדבקות הזאת ‪ -‬היא עצמה החיים בעולם הזה!‬ ‫ג‬ ‫“נועם האור” גליון יח‬ ‫בעזרת השם יתברך‬ ‫ואתה עמדת בבית הכנסת שלך‪ ,‬עם כל הטרדות‪ ,‬וזכית‬ ‫גם בתוך הראש המלא טרדות‪ ,‬גם בתוך החיים שעדיין‬ ‫שיהיה לך חלק בשירה הזאת‪ .‬הקול שלך הצטרף‬ ‫צריכים הרבה תיקון‪ ,‬יש אוצר של קדושה‪.‬‬ ‫לשירת כלל ישראל‪ ,‬לשירה שממתינים לה למעלה!‬ ‫האם אנו מכירים בו?‬ ‫ובלילה אתה אומר‪ :‬״שום דבר מיוחד‪...‬״‬ ‫בן מלך אינו מבין תמיד מה פירוש להיות בן מלך‪.‬‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬כמה מעט אני יודע ממה שזיכית אותי‬ ‫לפעמים גם הנהגתו אינה כפי הראוי לו‪ .‬צריכים ללמד‬ ‫היום!‬ ‫אותו‪ ,‬להזכיר לו מה נדרש ממנו ולעזור לו להתרומם‪.‬‬ ‫היד שלך ‪ -‬מרכבה לרצון העליון‬ ‫אבל הוא בן מלך!‬ ‫היום נתת צדקה‪.‬‬ ‫ודווקא משום כך צריכים להזכיר לו מיהו‪ .‬שיידע מה‬ ‫אותה יד שעבדה‪ ,‬נשאה וסידרה במשך היום‪ ,‬נטלה‬ ‫ניתן לו‪ ,‬וירצה לחיות כפי הראוי לבנו של המלך‪.‬‬ ‫מטבע וקיימה מצוה‪.‬‬ ‫אנו ילדים של האבות והאמהות הקדושים‪ .‬התורה‬ ‫כפי שלמדנו בשבוע שעבר‪ ,‬בפרשת וירא‪ ,‬בעל התניא‬ ‫מספרת לנו על חייהם‪ ,‬כדי שנלמד מדרכיהם‪.‬‬ ‫אומר על האיברים המקיימים מצוה (ליקוטי אמרים‪ ,‬פרק כ״ג)‪:‬‬ ‫האור החיים הקדוש פוקח את עינינו‪ :‬ראה מה פירוש‬ ‫״הֵּ ם ַנעֲשּו מֶ ְרכָׂבָׂ ה מַ מָׂ ש ל ָָׂׂרצֹון הָׂ עֶ לְ יֹון״‪.‬‬ ‫להחיות יום בעבודת השם! ראה מה מונח במצוה‬ ‫שיהודי עושה!‬ ‫״מֶּ ְרכָׂבָׂ ה מַ מָׂ ׁש״!‬ ‫אל תבטל את הטוב שהקדוש ברוך הוא כבר זיכה אותך‬ ‫מרכבה מסורה לרצון המנהיג אותה‪ .‬כך היד שלך‬ ‫לעשות‪ .‬התבונן בו‪ ,‬הכר בו‪ ,‬ומתוך כך יתעורר בך‬ ‫קיימה עתה את רצונו יתברך‪ .‬הקדוש ברוך הוא ציווה‬ ‫הרצון להוסיף יותר דעת‪ ,‬יותר חיות ויותר שמחה‬ ‫לתת צדקה‪ ,‬ואתה קיימת את ציוויו בידך‪.‬‬ ‫בעבודתו‪.‬‬ ‫היד שלך! המצוה שלך!‬ ‫אבא‪ ,‬תן לי לחיות עם החיים שנתת לי!‬ ‫בורא כל העולמות נתן לך ידיים‪ ,‬ובאותן ידיים עצמן‬ ‫הקול שלך בתוך שירת כלל ישראל‬ ‫אתה זוכה לעשות את רצונו הקדוש‪.‬‬ ‫הבה נחזור לתפילת שחרית שלך‪.‬‬ ‫הוא רצה שתבוא טובה ליהודי‪ ,‬ונתן גם לך חלק בזה‪.‬‬ ‫אתה זוכר אולי את החיפזון‪ .‬היו צריכים להגיע‬ ‫כמה פעמים הושטנו מטבע והמשכנו בדרכנו‪ ,‬ולא ידענו‬ ‫לעבודה‪ .‬הראש היה מלא דברים שצריך לסדר‪.‬‬ ‫איזו זכייה הייתה כאן!‬ ‫אבל באמצע התפילה אמרת‪:‬‬ ‫כשחושבים על כך‪ ,‬הלב מתחמם‪ .‬ריבונו של עולם‪ ,‬גם‬ ‫אותי זיכית! גם לי נתת חלק ברצונך!‬ ‫״קָׂ דֹוש קָׂ דֹוש קָׂ דֹוש ה׳ ְצבָׂ אֹות ְמל ֹא כָׂל הָׂ אָׂ ֶרץ‬ ‫כְ בֹודֹו״‪.‬‬ ‫מעשה קטן ‪ -‬ועולמות עליונים‬ ‫והגמרא אומרת (חולין צ״א ע״ב)‪:‬‬ ‫ועתה נשמע מה מלמד אותנו רבי חיים מוולוז׳ין ב״נפש‬ ‫החיים״ (שער א׳‪ ,‬פרק ג׳)‪:‬‬ ‫אֹומ ִּרים ִּש ָׂירה לְ מַ עְ לָׂה עַ ד‬ ‫ְ‬ ‫״וְ אֵּ ין מַ לְ אֲ כֵּי הַ שָׂ ֵּרת‬ ‫ֹאמרּו יִּ ְש ָׂראֵּ ל לְ מַ טָׂ ה״‪.‬‬ ‫שֶ י ְ‬ ‫טֹובים הּוא ְמקַ יֵּם‬ ‫בּוריו ּומַ ְח ְשבֹותָׂ יו הַ ִּ‬‫״כִּ י ְבמַ עֲשָׂ יו וְ ִּד ָׂ‬ ‫דֹושים‪,‬‬‫וְ נֹותֵּ ן כֹ חַ ְבכַמָׂ ה כֹ חֹות וְ עֹולָׂמֹות עֶ לְ יֹונִּ ים הַ קְ ִּ‬ ‫האם אנו שומעים מה כתוב כאן?!‬ ‫ּומֹוסיף בָׂ הֶ ם קְ דֻּשָׂ ה וָׂאֹור״‪.‬‬ ‫ִּ‬ ‫מלאכי השרת ממתינים לשירת ישראל!‬ ‫נותן כוח בעולמות עליונים! מוסיף בהם קדושה ואור!‬ ‫ד‬ ‫“נועם האור” גליון יח‬ ‫בעזרת השם יתברך‬ ‫לא הרגשת ‪ -‬אבל הדברים נפעלו‬ ‫אתה ראית מטבע נופל לקופה‪ .‬אבל מה המשיך הקדוש‬ ‫כאן צריכים לתת אל הלב דבר חשוב‪.‬‬ ‫ברוך הוא על ידי המצוה הזאת ‪ -‬זאת לא ראית‪.‬‬ ‫גם כשהיית טרוד‪ ,‬למצוה שקיימת כהלכתה יש קדושה‬ ‫שמעת את עצמך אומר ברכה‪ .‬אבל מה נפעל בעולמות‬ ‫והשפעה‪ .‬חוסר ההתבוננות אינו מבטל את עצם מעשה‬ ‫על ידי הדיבור הזה? עד היכן הגיע האור של המצוה?‬ ‫המצוה‪.‬‬ ‫זאת אינך יודע‪.‬‬ ‫לא הרגשת‪ ,‬לא התבוננת ‪ -‬אבל הדברים נפעלו!‬ ‫ומפני שאין אנו רואים‪ ,‬המעשה נעשה קטן בעינינו‪.‬‬ ‫בוודאי צריכים ללמוד את דיני המצוות ולהיזהר‬ ‫אבל ה״נפש החיים״ מלמד אותנו שהפעולה גדולה‬ ‫בכוונות הנדרשות בהן‪ .‬צריכים לעבוד על הכוונה‬ ‫הרבה יותר ממה שהעיניים שלנו רואות‪.‬‬ ‫ולהכניס יותר דעת בעבודת השם‪ .‬אבל אין לבטל משום‬ ‫כאן עומד יהודי ומקיים מצוה‪ ,‬ובמעשהו מתווספת‬ ‫כך את הטוב שכבר זכינו לעשות‪.‬‬ ‫קדושה בעולמות עליונים!‬ ‫ועתה‪ ,‬כשאנו לומדים את הדברים הקדושים‪ ,‬יכול גם‬ ‫כמה יקרה מצוה‪ .‬כמה יקר דיבור של תורה‪ .‬כמה טוב‬ ‫הלב להתעורר‪.‬‬ ‫הפקיד הקדוש ברוך הוא בידיים של יהודי!‬ ‫את המעשה כבר עשית‪ .‬הקדוש ברוך הוא כבר זיכה‬ ‫אל תאמר‪ :‬מה אני ומה כוחי?‬ ‫אותך‪ .‬ועכשיו אפשר להכיר בכך‪ ,‬לשמוח ולומר‪:‬‬ ‫ועדיין האדם עלול לחשוב‪ :‬בוודאי‪ ,‬כשצדיק גדול עושה‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬לא ידעתי איזו מתנה נתת לי!‬ ‫מצוה‪ ,‬נפעלים דברים גדולים‪ .‬אבל אני? מה כבר יש‬ ‫נתת לי ימים‪ ,‬ובתוך הימים הללו זיכית אותי בכל כך‬ ‫במעשים שלי?‬ ‫הרבה חיים של קדושה!‬ ‫על המחשבה הזאת עצמה בא ה״נפש החיים״ ומזהיר‬ ‫״מה כבר יצא ממני?״‬ ‫בפרק שלאחריו (שער א׳‪ ,‬פרק ד׳)‪:‬‬ ‫יהודי מביט לפעמים על השנים שעברו‪ ,‬וליבו נשבר‪.‬‬ ‫תֹורת הָׂ אָׂ דָׂ ם‪ ,‬כָׂל ִּאיש יִּ ְש ָׂראֵּ ל אַ ל י ֹאמַ ר ְבלִּ בֹו‬ ‫״וְ ז ֹאת ַ‬ ‫חַ ס וְ שָׂ לֹום‪ ,‬כִּ י מָׂ ה אֲ נִּ י ּומָׂ ה כֹ ִּחי לִּ פְ עֹ ל ְבמַ עֲשַ י‬ ‫פעם היו לו תקוות‪ .‬הוא חשב שכעת כבר ייראה אחרת‪.‬‬ ‫הַ ְשפָׂ לִּ ים שּום עִּ נְ יָׂן בָׂ עֹולָׂם‪ .‬אָׂ ְמנָׂם י ִָּׂבין וְ יֵּדַ ע וְ יִּ קְ בַ ע‬ ‫ילמד יותר‪ ,‬יתפלל טוב יותר‪ ,‬יגיע למדרגות אחרות‪.‬‬ ‫בּוריו‬ ‫ְבמַ ְח ְשבֹות לִּ בֹו שֶ כָׂל פְ ָׂרטֵּ י מַ עֲשָׂ יו וְ ִּד ָׂ‬ ‫והנה הוא רואה את חסרונותיו‪ .‬זוכר קבלות שלא‬ ‫ּומַ ְח ְשבֹותָׂ יו כָׂל עֵּ ת ו ֶָׂרגַע‪ ,‬לָׂא ִּא ְתאַ ִּבידּו חַ ס וְ שָׂ לֹום‪.‬‬ ‫החזיקו מעמד‪ ,‬ניסיונות שנכשל בהם‪.‬‬ ‫ּומאֹ ד ג ְָׂדלּו וְ ָׂרמּו‪ ,‬שֶ כָׂל אַ חַ ת עֹולָׂה‬ ‫ּומַ ה ַרבּו מַ עֲשָׂ יו ְ‬ ‫״מה כבר יצא ממני?״‬ ‫רֹומים ְבעֹולָׂמֹות‬ ‫כְ פִּ י שָׂ ְרשָׂ ּה לִּ פְ עֹ ל פְ ֻּעלָׂתָׂ ּה ְבג ְָׂבהֵּ י ְמ ִּ‬ ‫יהודי יקר‪ ,‬בוודאי צריכים לתקן את מה שחסר‪ .‬אבל הבה‬ ‫וְ צַ ְחצָׂ חֹות הָׂ אֹורֹות הָׂ עֶ לְ יֹונִּ ים״‪.‬‬ ‫נביט לרגע גם במתנות שהקדוש ברוך הוא כבר נתן לך‪.‬‬ ‫״כָׂל ִּאיׁש יִּ ְש ָׂראֵּ ל״ ‪ -‬גם אתה!‬ ‫כמה פעמים זכית להניח תפילין? כמה דברי תורה כבר‬ ‫אל תאמר שאין בכוחך לפעול‪ .‬קבע בליבך‪ :‬המעשים‬ ‫יצאו מפיך?‬ ‫אינם אובדים‪ .‬הם פועלים למעלה‪ ,‬כפי שורשם‪.‬‬ ‫כמה שבתות שמרת? כמה ברכות בירכת? כמה פעמים‬ ‫אינך צריך להיות גדול בעיני עצמך כדי להאמין בגדלות‬ ‫עזרת ליהודי?‬ ‫המצוה‪ .‬את יקרתה נתן בה הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫וההתגברויות שאיש אינו יודע עליהן ‪ -‬גם הן חלק מן‬ ‫הוא שציווה אותך‪ .‬הוא שזיכה אותך לקיים‪ .‬ומפני שזה‬ ‫החיים שלך!‬ ‫רצונו יתברך‪ ,‬יקר המעשה עד מאוד‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא נתן לך את הכוחות‪ .‬הוא זיכה אותך‬ ‫בטוב הזה‪.‬‬ ‫ה‬ ‫“נועם האור” גליון יח‬ ‫בעזרת השם יתברך‬ ‫אולי אתה זוכר זאת כרגע מר‪ .‬אבל באותו רגע זיכה‬ ‫מדוע יישארו מתנותיו נסתרות ממך?‬ ‫אותך הקדוש ברוך הוא בחלק בקיום העולם!‬ ‫המילים שלא יצאו מן הפה‬ ‫״מחַ יִּ ים יְמֵּ יהֶּ ם״!‬ ‫כעת שמע כיצד נשמעות המילים ְ‬ ‫לפעמים עומדת לאדם מילה על קצה הלשון‪.‬‬ ‫חשבת שרק בלעת מילה קשה‪ .‬והגמרא אומרת‪ :‬על‬ ‫פגעו בו‪ .‬דיברו אליו שלא כראוי‪ ,‬שלא בצדק‪ .‬יש לו‬ ‫התגברות כזאת העולם עומד!‬ ‫מה לענות‪ .‬הוא יודע היטב כיצד להשיב‪.‬‬ ‫השמים והארץ‪ ,‬החמה והלבנה‪ ,‬כל בריותיו של הקדוש‬ ‫המילים כבר מוכנות‪.‬‬ ‫ברוך הוא ‪ -‬בקיומן היה לך חלק‪.‬‬ ‫והוא שותק‪.‬‬ ‫אתה שתקת‪ ,‬והקדוש ברוך הוא זיכה אותך לסייע‬ ‫קשה לו‪ .‬בפנים בוער‪ .‬אבל הוא רוצה להתאפק‪ ,‬אינו‬ ‫בקיום עולמו!‬ ‫רוצה להגדיל את המריבה‪.‬‬ ‫הסבת את העיניים ‪ -‬יש על מה לשמוח!‬ ‫לאחר מכן היום ממשיך‪ .‬איש לא שיבח אותו‪ .‬אולי איש‬ ‫ומי יוכל לשער מה נפעל כשיהודי שומר את עיניו?‬ ‫אפילו אינו יודע מה התרחש כאן‪.‬‬ ‫הוא הולך ברחוב‪ .‬בא לפניו ניסיון‪ ,‬והוא מסב את מבטו‪.‬‬ ‫ייתכן שגם הוא עצמו אינו חושב על כך‪ .‬הוא זוכר רק‬ ‫אף אחד אינו יודע‪ .‬ממשיכים ללכת‪.‬‬ ‫את הכאב של הדברים שנאמרו לו‪.‬‬ ‫אבל מה התרחש כאן למעלה? איזו נחת רוח הייתה‬ ‫אבל שמע מה אומרת הגמרא (חולין פ״ט ע״א)‪:‬‬ ‫לפניו יתברך? איזה טוב נפעל בכל העולמות?‬ ‫״אֵּ ין הָׂ עֹולָׂם ִּמ ְתקַ יֵּם אֶ לָׂא ִּב ְש ִּביל ִּמי שֶ בֹולֵּם אֶ ת‬ ‫אוי‪ ,‬אילו ידענו להחשיב זאת!‬ ‫עַ ְצמֹו ִּב ְשעַ ת ְמ ִּריבָׂ ה״‪.‬‬ ‫אילו היינו מכירים מעט את יקרתה של התגברות אחת‪,‬‬ ‫העולם מתקיים!‬ ‫היינו מודים ומשבחים‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬זיכית אותי‬ ‫כאן למטה רואים יהודי ששותק‪ .‬וחז״ל מגלים לנו איזו‬ ‫לעשות את רצונך!‬ ‫חשיבות יש להתגברות הזאת למעלה‪.‬‬ ‫בעל התניא כותב על קיום הלאו מתוך התגברות (ליקוטי‬ ‫לשתיקה שלך יש קול בשמים‬ ‫אמרים‪ ,‬פרק כ״ז)‪:‬‬ ‫אנו מאמינים בדברי חז״ל כפשוטם‪.‬‬ ‫״וְ עַ ל כֵּן צָׂ ִּריְך לִּ ְשמֹ חַ ְבקִּ יּום הַ לָׂאו כְ מֹו ְבקִּ יּום ִּמ ְצוַת‬ ‫כך העמיד הקדוש ברוך הוא את עולמו‪ ,‬שקיומו תלוי‬ ‫עֲשֵּ ה מַ מָׂ ש״‪.‬‬ ‫בזכותם של הבולמים את עצמם בשעת מריבה‪.‬‬ ‫״לִּ ְשמֹ חַ ״! ״כְ מֹו בְ קִּ יּום ִּמצְ וַת עֲשֵּ ה מַ מָׂ ׁש״!‬ ‫יהודי יושב בחדר קטן‪ .‬מישהו העליב אותו‪ ,‬והוא‬ ‫גם כאן קיימת את רצון השם‪ .‬גם כאן יש זכות יקרה‬ ‫מתאפק‪ .‬הוא מרגיש קטן וכאוב‪.‬‬ ‫לשמוח בה‪.‬‬ ‫ובתוך השתיקה הזאת מונחת זכות שאין בכוחו לשער‪.‬‬ ‫אל תזכור רק שהיה לך ניסיון‪ .‬זכור שהקדוש ברוך הוא‬ ‫אילו היה אדם מציל מאות בני אדם‪ ,‬כמה היו מתפעלים‬ ‫עזר לך לעמוד בו‪.‬‬ ‫ממעשיו! וכאן חז״ל אומרים‪ :‬העולם מתקיים בזכות מי‬ ‫הוא נתן לך כוח להתגבר‪ ,‬ואתה זכית לבחור ברצונו‪.‬‬ ‫שבולם את עצמו!‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬תודה! גם בתוך הרחוב‪ ,‬בתוך ההליכה‬ ‫יהודי יקר‪ ,‬אתה זוכר את הפעמים ששתקת? את‬ ‫הפשוטה שלי‪ ,‬נתת לי אפשרות להיות קרוב אליך!‬ ‫הפעמים שלכבוד הקדוש ברוך הוא לא אמרת את‬ ‫המילה שרצית לומר?‬ ‫ו‬ ‫“נועם האור” גליון יח‬ ‫בעזרת השם יתברך‬ ‫כשמתחילים להבין במה מדובר‪ ,‬רוצים לעורר את‬ ‫מצוה אחת ‪ -‬והעולם כולו‬ ‫עצמנו בקול‪:‬‬ ‫רבי יהודי! קיפלת את הטלית והתפילין‪ .‬שטפת את‬ ‫יהודי קדוש! בן מלך! מתי כבר תכיר אילו חיים אתה‬ ‫הכוס לאחר קידוש והבדלה‪ .‬הספקת לקרוא קריאת‬ ‫מכניס בתוך ימיך!‬ ‫שמע בזמנה ‪ -‬והמשכת הלאה‪.‬‬ ‫שנים של תורה ותפילה‪ ,‬מצוות ומעשים טובים‪ .‬ברכות‬ ‫נדמה לך שהעניין נגמר‪.‬‬ ‫שאמרת‪ ,‬חסדים שעשית‪ ,‬ניסיונות שעמדת בהם‪.‬‬ ‫אבל האם אתה יודע מה התרחש עתה? מה יכולה‬ ‫וכי מפני שאתה שכחת אותם‪ ,‬אבדו חלילה?‬ ‫המצוה האחת שלך לפעול בך ובעולם כולו?‬ ‫הקדוש ברוך הוא זיכה אותך בהם‪ .‬הטוב הזה הוא חלק‬ ‫הרמב״ם מלמד שאדם צריך לראות את עצמו ואת‬ ‫מחייך‪.‬‬ ‫העולם כחציו זכאי וחציו חייב‪ ,‬ואומר (הלכות תשובה‪ ,‬פרק‬ ‫המתנות של החיים שלך‬ ‫ג׳‪ ,‬הלכה ד׳)‪:‬‬ ‫כעת נשוב אל ימיה של שרה אמנו‪.‬‬ ‫״עָׂשָׂ ה ִּמ ְצוָׂה אַ חַ ת‪ ,‬ה ֲֵּרי ִּהכְ ִּריעַ אֶ ת עַ ְצמֹו וְ אֶ ת כָׂל‬ ‫הָׂ עֹולָׂם כּולֹו לְ כַף זְכּות‪ ,‬וְ ג ַָׂרם לֹו וְ לָׂהֶ ם ְתשּועָׂ ה‬ ‫היא חייתה עם הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וימיה קיבלו חיים‬ ‫וְ הַ צָׂ לָׂה״‪.‬‬ ‫מעבודתה הקדושה‪ .‬״הָׂ יּו חַ יִּ ים ִּממֶּ נָׂה וְ הֵּ ִּאירּו ִּמכְ בֹודָׂ ּה״‪.‬‬ ‫מצוה אחת!‬ ‫ואנו‪ ,‬בניה‪ ,‬זכינו לחלק בדרך הזאת‪.‬‬ ‫מי יודע איזו תשועה והצלה כבר הביא הקדוש ברוך‬ ‫גם ביום שאתה זוכר כיום קשה‪ ,‬הייתה תפילת שחרית‪.‬‬ ‫הוא על ידי מצוה שכמעט שלא שמת לב אליה?‬ ‫גם בשבוע שרצת בו מטרדה לטרדה‪ ,‬היו מצוות‬ ‫אתה הנחת תפילין והמשכת לעבודה‪ .‬נתת צדקה והלכת‬ ‫וחסדים‪.‬‬ ‫לדרכך‪ .‬התגברת והיום המשיך‪.‬‬ ‫הקושי לא מחק את הקדושה‪ .‬העייפות לא נטלה מן‬ ‫אבל בשמים יודעים מה פעלה המצוה‪ .‬הקדוש ברוך‬ ‫המעשה את יקרתו‪.‬‬ ‫הוא יודע איזה טוב זיכה אותך להביא לעולם‪.‬‬ ‫כשמתבוננים בכך‪ ,‬אין צריכים להיעשות עסוקים‬ ‫מה נשאר מאותו יום שלישי?‬ ‫בחישוב הגדלות של עצמנו‪ .‬הרי אנו רואים כאן את‬ ‫בעל התניא אומר על הייחוד הנעשה על ידי מצוה (ליקוטי‬ ‫חסדו של הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫אמרים‪ ,‬פרק כ״ה)‪:‬‬ ‫הוא נתן את הכוחות‪ .‬הוא נתן את התורה‪ .‬הוא זימן את‬ ‫״וְ יִּ חּוד זֶה לְ מַ עְ לָׂה הּוא נִּ ְצ ִּחי לְ עֹולָׂם וָׂעֶ ד‪ ,‬כִּ י הּוא‬ ‫האפשרות לעשות את החסד‪.‬‬ ‫יִּ ְתבָׂ ֵּרְך ְּורצֹונֹו לְ מַ עְ לָׂה מֵּ הַ זְ מַ ן״‪.‬‬ ‫והוא רצה שגם לי יהיה חלק!‬ ‫כבר שכחת את אותו יום שלישי‪ .‬אינך זוכר מה אכלת‪,‬‬ ‫מן המחשבה הזאת מתמלא הלב הכרת הטוב‪.‬‬ ‫היכן היית‪ ,‬במה עסקת‪.‬‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬כמה פעמים כבר זיכית אותי‪ ,‬ואני לא‬ ‫אבל בתוך אותו יום למדת תורה‪ .‬קיימת מצוה‪ .‬הייתה‬ ‫ידעתי להעריך!‬ ‫בו התקשרות אל הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫הבה נביט אחרת‬ ‫היום עבר‪ .‬ובעל התניא אומר‪ :‬הייחוד למעלה נצחי!‬ ‫אל נמהר להמשיך הלאה‪.‬‬ ‫אוי‪ ,‬כמה רגעים כאלה מונחים בחייו של יהודי!‬ ‫כאן‪ ,‬בשעה שאנו לומדים את הדברים הקדושים‪ ,‬אפשר‬ ‫כמה פעמים כבר נתן לנו הקדוש ברוך הוא חלק בדבר‬ ‫כבר להתחיל להביט אחרת על ימינו‪.‬‬ ‫נצחי‪ .‬ואנו המשכנו הלאה‪ ,‬ולא ידענו איזה אוצר אנו‬ ‫נושאים עמנו‪.‬‬ ‫ז‬ ‫“נועם האור” גליון יח‬ ‫בעזרת השם יתברך‬ ‫קיפלתי את התפילין והמשכתי הלאה‪ .‬אתה יודע את‬ ‫הקדוש ברוך הוא נתן לנו סידור ביד‪ .‬גמרא על‬ ‫קדושת הרגעים שבהם זכיתי להניחן‪.‬‬ ‫השולחן‪ .‬תפילין על היד ועל הראש‪.‬‬ ‫אבא‪ ,‬כמה פעמים כבר נתת לי חלק בעשיית רצונך‬ ‫הוא נתן לנו פה שאפשר להזכיר בו את שמו‪ ,‬ידיים‬ ‫הקדוש‪ ,‬בלי שאדע להעריך את הזכות!‬ ‫שאפשר לעזור בהן לבניו‪ ,‬לב שיכול לפנות אליו‪.‬‬ ‫תן לי לחיות עמך‬ ‫כמה פעמים כבר זיכה אותנו להשתמש בהם לרצונו!‬ ‫אני מודה לך על כל מצוה‪ ,‬על כל דבר תורה‪ ,‬על כל‬ ‫״מחַ יִּ ים יְמֵּ יהֶּ ם״ פותחות את עינינו לקדושה‬ ‫המילים ְ‬ ‫ברכה‪ .‬על כל חסד ועל כל התגברות שזיכית אותי בהם‪.‬‬ ‫שהקדוש ברוך הוא הכניס בתוך החיים של יהודי‪.‬‬ ‫על כל הפעמים שבהן זכיתי שעל ידי תתווסף קדושה‬ ‫אדם יושב כאן וחשב שהוא ריק‪ .‬ולפתע הוא מתחיל‬ ‫ואורה בעולמך‪.‬‬ ‫להכיר‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬הרי אני מוקף במתנותיך!‬ ‫נתת לי חלק להחיות את ימיי בתורה ובתפילה‪ ,‬במצוות‬ ‫כמה טוב כבר נתת לי‪ .‬כמה קדושה הנחת בתוך ימיי!‬ ‫ובמעשים טובים‪ .‬נתת לי חלק בהמשכת חיות וקדושה‬ ‫ההתבוננות הזאת עצמה מחממת את הלב‪ .‬שמחים‬ ‫בבריאתך‪.‬‬ ‫להיות שייכים אליו יתברך‪ .‬מתעורר חשק לעוד מצוה‪,‬‬ ‫איני יודע עד היכן הגיעו הדברים‪ .‬איני יכול לשער מה‬ ‫לעוד דבר תורה‪ ,‬לעוד רגע של קרבת השם‪.‬‬ ‫פעלו‪.‬‬ ‫לפני הברכה הקרובה אפשר לעצור מעט‪ :‬אבא‪ ,‬אותך‬ ‫אבל אתה יודע‪ ,‬אבא‪ .‬ואני מודה לך על הזכות הגדולה‬ ‫אני עומד לברך‪ .‬את שמך הקדוש אני זוכה להזכיר‪.‬‬ ‫הזאת‪.‬‬ ‫וכשנותנים צדקה‪ ,‬לזכור‪ :‬היד הזאת זוכה עתה לעשות‬ ‫את רצונך‪.‬‬ ‫גם כשעוד יש בי הרבה הטעון תיקון‪ ,‬עזור לי שלא‬ ‫לבטל את מתנותיך‪.‬‬ ‫אותו יום‪ ,‬אותן מצוות ‪ -‬והלב מתחיל להכיר במה שכבר‬ ‫ניתן לו‪.‬‬ ‫פתח את עיניי לקדושה שבחיי‪ .‬הוצא את דעתי מתוך‬ ‫הטרדות‪ ,‬ותן לי לטעום את הטעם של קרבתך‪.‬‬ ‫אבא‪ ,‬לא ידעתי‪...‬‬ ‫תן לי לשמוח בתורתך ובמצוותיך‪ .‬להכיר את הטוב‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬אני מודה לך‪.‬‬ ‫שנתת לי‪ ,‬ומתוך כך להשתוקק לעבוד אותך יותר‪ ,‬בלב‬ ‫כל כך הרבה הבטתי במה שחסר לי‪ ,‬וכל כך מעט שמתי‬ ‫חם ובנפש חפצה‪.‬‬ ‫לב במה שכבר זיכית אותי‪.‬‬ ‫הוסף וזכני שתבוא על ידי טובה לבניך‪ ,‬ושיתקדש שמך‬ ‫חשבתי שרק רצתי עוד יום‪ .‬לא הבנתי מה פירוש שזיכית‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫אותי לדבר אליך‪ ,‬להזכיר את שמך‪ ,‬לעשות את רצונך‪.‬‬ ‫אֱֹלהים לִּ י טֹוב״ (תהלים ע״ג‪ ,‬כ״ח)‪.‬‬ ‫ִּ‬ ‫״וַאֲ נִּ י קִּ רֲ בַ ת‬ ‫ראיתי מטבע נופל בקופה‪ .‬אתה יודע מה פעלה המצוה‪.‬‬ ‫אבא‪ ,‬הרי אלו החיים שלי ‪ -‬להיות קרוב אליך‪.‬‬ ‫זכרתי את כאב המריבה‪ .‬אתה יודע את יקרתה של‬ ‫לחיות בקרבתך‪.‬‬ ‫המילה שלא אמרתי‪.‬‬ ‫לכל ענייני הגליון‬ ‫דוד איגל‬ ‫‪054-8498791‬‬ ‫‪dudle148@gmail.com‬‬ ‫ח‬