gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חזק ואמץ · Chazak V'ametz — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: חזק ואמץ · Chazak V'ametz

שבוע: וירא (2026-10-26)

חזק ואמץ · Chazak V'ametz — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חזק ואמץ ‪ -‬העצמה וצמיחה במשנת רבותינו‬ ‫הרב יהושע בביאן | אקטואליה ◆ תובנות ◆ מבט תורני ◆ כלים לחיים‬ ‫הוויכוח באוטובוס ‪ -‬מי נשען על מי‬ ‫יום שישי בצהריים‪ ,‬ערב שבת קודש‪ .‬האוטובוס מהדרום למרכז היה עמוס עד אפס מקום‪ .‬המזגן כבר ויתר על‬ ‫המאבק בשמש‪ ,‬ובאוויר עמד ריח סולר מעורב בריח זיעה ובריח חלות חמות משקית ניילון איפשהו מאחור‪.‬‬ ‫המעברים התמלאו בסלי קניות ובשקיות פרחים‪ ,‬וכולם מיהרו הביתה לפני שהשבת תיכנס‪.‬‬ ‫ואני יושב באמצע‪ ,‬קרוב לחלון‪.‬‬ ‫באחת התחנות עלה חייל‪ .‬גבוה‪ ,‬כך שנאלץ להרכין את הראש בפתח הדלת‪ .‬מדים בצבע זית שהספיקו להישחק‪,‬‬ ‫אבק לבנבן על הנעליים‪ ,‬כיפה קטנה שנתפסה בסיכה‪ .‬נשק ארוך על הכתף‪ ,‬ותיק ענק שמכסה לו את כל הגב‪.‬‬ ‫מתחת לעיניו היו עיגולים כהים של מי שלא ישן כמו שצריך כמה לילות‪.‬‬ ‫הוא סרק את האוטובוס ומצא מקום אחד פנוי‪ ,‬ליד אברך צעיר‪ ,‬מזוקן‪ ,‬שאחז ספר קטן ובלוי וממלמל בלי הפסקה‪,‬‬ ‫בשקט‪.‬‬ ‫הם ישבו ממש מאחוריי‪ .‬דקה‪ .‬שתיים‪ .‬ואז התחילה להתגלגל שיחה‪ ,‬ומהר מאוד היא הגיעה לשאלת המיליון‪ :‬למה‬ ‫החרדים לא מתגייסים?‬ ‫החייל לא צעק‪ .‬הוא דיבר נמוך‪ ,‬וזה היה גרוע יותר‪" :‬תשמע‪ ,‬אני לא רוצה להתווכח על הכללים‪ .‬אני רוצה להגיד לך‬ ‫מה אני רואה‪ .‬אני עומד בשוחה שבועות‪ ,‬לא ישן‪ .‬ובשבת‪ ,‬כשאני מגיע הביתה‪ ,‬אתה יושב רגל על רגל בבית מדרש‬ ‫ממוזג‪ ,‬נהנה מכל מה שהמדינה הזאת נותנת לך‪ ,‬מהכביש‪ ,‬מהבית‪ ,‬מהשקט‪ ,‬ומשלם על זה אפס‪ .‬אנחנו מוסרים‬ ‫את הנפש ‪ -‬מקיזים דם למענכם‪ ,‬ואתם לא עושים כלום"‪.‬‬ ‫האברך ענה בטענת ההתאמה‪ :‬הצבא הוא "כור היתוך"‪ ,‬ומי שנכנס חרדי‪ ,‬אין ביטחון שיצא חרדי‪.‬‬ ‫"ואם אדאג לך למקווה‪ ,‬לסוכה כחזו"א ולמים של שבת‪ ,‬בדיוק לפי כל החומרות?" שאל החייל‪" .‬אתה סוגר את‬ ‫עלון מספר ‪ - 19‬פרשת "וירא" ‪ -‬לע"נ ר' משה בן עליה זצ"ל‬ ‫הגמרא ומתגייס? כן או לא?"‬ ‫שתיקה קצרה‪ .‬רק רעש המנוע‪.‬‬ ‫"תשמע"‪ ,‬אמר האברך בשקט‪" ,‬זה לא אני מחליט‪ .‬גדולי ישראל מחליטים"‪.‬‬ ‫"ענית לי 'תשמע'‪ .‬אני שאלתי 'כן או לא'"‪ .‬החייל נשען קדימה‪" .‬ועד אז? מה אתם עושים בינתיים בשבילנו?"‬ ‫והאברך לא ענה‪.‬‬ ‫הם התווכחו שם הרבה זמן‪ ,‬לדעתי כארבעים דקות‪ .‬הקולות עלו וירדו‪ ,‬עלו וירדו‪ ,‬ואף אחד מהם לא צעק באמת‪.‬‬ ‫שני אנשים ישרים שמדברים בשתי שפות‪.‬‬ ‫אני לא הספקתי לשמוע איך זה נגמר‪ .‬ירדתי בדרך‪ .‬האוטובוס המשיך בלעדיי‪ ,‬ושניהם נשארו שם‪ ,‬אחד עם נשק‬ ‫ואחד עם ספר‪.‬‬ ‫אבל הוויכוח ירד איתי‪ .‬השאלה האחרונה של החייל חרה לי‪ :‬מה אתם עושים בינתיים בשבילנו?‬ ‫כי יש לה תשובה‪ .‬כל אחד מאיתנו יודע אותה‪ .‬אלא שהיא לא נשמעת בשפה של האוטובוס‪ .‬היא כתובה בפרשה‬ ‫של השבוע‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בפרשת וירא‪ ,‬הקב"ה מחליט להחריב את סדום‪ .‬לא אויב מבחוץ ולא צבא מתקרב‪ ,‬אלא גזירה מלמעלה‪.‬‬ ‫צַדיק עִּ ם ָר ָשע"‪ .‬אל תחריב את העיר בעבור חמישים הצדיקים‬ ‫ואברהם אבינו עומד מולה ומתחנן‪" :‬הַ אַ ף ִּת ְספֶּ ה ִּ‬ ‫שיש בה‪ .‬והקב"ה משיב‪ :‬אילו היו בה חמישים צדיקים‪ ,‬לא הייתי מחריב‪ .‬אז בעבור ארבעים? שוב אותה תשובה‪.‬‬ ‫ֲש ָרה"‬ ‫ֲש ָרה"‪ .‬והקב"ה משיב‪" :‬ל ֹא אַ ְש ִּחית בַ עֲבּור הָ ע ָ‬ ‫והוא יורד‪ ,‬ויורד‪ ,‬עד שהוא מגיע לסוף‪" :‬אּולַ י יִּמָ צְ אּון ָשם ע ָ‬ ‫(בראשית יח‪ ,‬כג‪-‬לב)‪.‬‬ ‫עשרה אנשים‪ .‬זה כל מה שהיה צריך כדי להציל עיר ענקית שלמה‪.‬‬ ‫ושימו לב מה אברהם לא ביקש‪ .‬הוא לא אמר‪ :‬אולי יימצאו שם חמישים חיילים‪ .‬אולי אלף‪ .‬כי חייל מציל מאויב‪ ,‬אבל‬ ‫מול גזירה מן השמים אין צבא שיעמוד‪ .‬אפשר להביא אלף גדודים‪ ,‬והעיר תישרף‪ .‬ואילו צדיקים‪ ,‬בעצם קיומם‪,‬‬ ‫ֲבּורם" (שם‪ ,‬כו)‪.‬‬ ‫אתי ְלכָל הַ מָ קֹום בַ ע ָ‬ ‫עוצרים את הגזירה כולה‪ .‬כבר בתשובה הראשונה אמר הקב"ה‪ְ " :‬ונ ָָש ִּ‬ ‫ומי הם אותם צדיקים שהעולם נישא בזכותם? אלה שמחזיקים את התורה‪ ,‬שעליה אמרו חכמים‪" :‬אלמלא תורה לא‬ ‫נתקיימו שמים וארץ" (פסחים סח ע"ב)‪ .‬הטייס בשמי האויב‪ ,‬הטנק בשדה הקרב‪ ,‬הלוחם בשוחה‪ ,‬כולם נושאים את‬ ‫העם על כתפיהם‪ .‬ומי שנושא אותם הוא מי שנושא את התורה‪.‬‬ ‫זו התשובה שלנו‪ .‬לא "גם אנחנו עושים משהו"‪ ,‬אלא הרבה יותר מזה‪ :‬מה שעשרה חיילים לא יכולים לעשות‪ ,‬עשרה‬ ‫צדיקים יכולים‪.‬‬ ‫ואני אומר את זה בלי לזלזל‪ ,‬חלילה‪ .‬דם שנשפך למען עם ישראל הוא קדוש‪ ,‬והחייל שומר על גופו של העם‪ .‬אבל‬ ‫הגוף חי רק מכוחה של הנשמה‪ :‬מי שיושב בבית המדרש הוא זה שמחזיק את קיומו מול הגזירה‪ ,‬ומשם נובע הכוח‬ ‫של החייל עצמו‪ .‬את הגבורה של החייל רואים ומצלמים‪ ,‬ואת מי שמעניק לה את כוחה אי אפשר לצלם‪.‬‬ ‫אז עכשיו תעמדו איתי בחוץ‪ ,‬בשעה שתיים בלילה‪ .‬הרחוב ריק‪ .‬פנס אחד מהבהב ליד הפח‪ .‬כל השכונה ישנה‪,‬‬ ‫החלונות חשוכים‪ ,‬התריסים מוגפים‪.‬‬ ‫קומה ראשונה‪ ,‬בניין אפור עם שלט דהוי‪ .‬בפנים‪ ,‬אור ניאון לבן וקר‪ .‬על אחד השולחנות כוס קפה חד־פעמית‬ ‫שהתקררה מזמן‪ .‬ובאמצע החדר בחור מתנדנד קדימה ואחורה‪ .‬חולצתו הלבנה ראתה ימים יפים יותר‪ ,‬ושתי נעליו‬ ‫המחוררות הוסרו ונחות מתחת לשולחן‪ .‬הגמרא שלפניו עטופה בסלוטייפ‪ ,‬כי הכריכה כבר לא מחזיקה‪.‬‬ ‫הוא עוצם עיניים‪ ,‬פותח‪ ,‬מצטט בלחש משפט‪ ,‬ושוב עוצם‪.‬‬ ‫עלון מספר ‪ - 19‬פרשת "וירא" ‪ -‬לע"נ ר' משה בן עליה זצ"ל‬ ‫אף אחד לא רואה אותו‪ .‬הוא לא מקבל מדליה‪ .‬הוא לא מופיע בחדשות‪ .‬אין לו מדים‪ ,‬אין דרגות‪ ,‬אין טקס‪ .‬ומעבר‬ ‫לחלון‪ ,‬כל השכונה ישנה בשקט‪ ,‬בזכותו‪.‬‬ ‫ועכשיו‪ ,‬יושבי בית המדרש‪ ,‬דבר אחד אני רוצה להגיד לכם‪ .‬הפעם לא לחייל‪ .‬לנו‪ .‬עשרה היו מספיקים‪ ,‬ואצלנו‬ ‫יושבים אלפים‪ .‬אז למה‪ ,‬כשאנחנו מחפשים מי הגיבור‪ ,‬העיניים שלנו פונות לכל מקום אחר?‬ ‫על חייל מסיירת מטכ"ל אנחנו מסתכלים בהערצה‪ .‬את הקצין עטור הדרגות מעריכים ומכבדים‪ .‬על איש השב"כ‬ ‫מדברים בעיניים בורקות‪ .‬ועל האברך שיושב בין ארבעת הכתלים‪ ,‬מהבוקר ועד שעות הלילה המאוחרות‪ ,‬זה‬ ‫שבזכותו עומד כל מה שהם נלחמים עליו?‬ ‫בשבילנו‪ ,‬הוא עוד אחד‪ .‬אבל בשמיים‪ ,‬מי שמחזיק עיר שלמה‪ ,‬הוא ה"אחד"‪.‬‬ ‫לתאום הרצאה‪ ,‬להקדשת העלון‪ ,‬לתגובות‪,‬‬ ‫או לרכישת הספר "לכתוב את חייך מחדש"‬ ‫מוזמנים ליצור קשר בטלפון‪ 0556727691 :‬או במייל‪13404b@gmail.com :‬‬ ‫לשמיעת שיעורי הרב‪ :‬קו ישיר ‪ ,0732951279‬וכן באתר ובעמדות "קול הלשון"‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לשלוח מייל עם המילה "הצטרפות" לכתובת ‪13404b@gmail.com‬‬ ‫‪2‬‬