gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אליהו · Nachal Eliyahu — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: נחל אליהו · Nachal Eliyahu

שבוע: לך לך (2026-10-19)

נחל אליהו · Nachal Eliyahu — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסיעתא דשמיא‬ ‫שיעורים‬ ‫בפרשת השבוע‬ ‫נחל אליהו‬ ‫הרה"ג רבי אליהו דיסקין שליט"א‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫ניתן לשמוע בקו ישיר ‪073-2951302‬‬ ‫‪www.kolhalashon.com‬‬ ‫לשמיעת השיעורים בטלפון מתקשרים לקווי קול הלשון‬ ‫במספרים הרגילים והישירים‬ ‫מקישים מיד כוכבית סולמית (‪)*#‬‬ ‫ולאחריו את מספר השיעור המופיע בתחילת כל שיעור‬ ‫ולסיום סולמית (‪)#‬‬ ‫א רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫פרשת לך לך • שיעור א‬ ‫אומרים אלוקי אברהם יצחק ויעקב • וילך אברם כאשר דבר אליו ה’‬ ‫(מס' שיעור ‪)30771484‬‬ ‫'אני אמא של הגאון מוילנא'‪ ,‬ומיד היהודי נעצר – אמא של‬ ‫איתן ידעך בעולם‬ ‫הגר"א? את ארון קודש! ממך יצא ספר תורה חי‪ ,‬כך אומר‬ ‫ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה – הגמרא‬ ‫הקב"ה‪ :‬כל השבחים שתשבחו אותי – הגדול הגיבור הנורא‬ ‫בברכות אומרת שכל ברכה שלא מזכירים בה מלך העולם‬ ‫העזוז היראוי וכו' וכו' זה לא העיקר‪ ,‬השבח הכי גדול הוא‬ ‫אינה ברכה [אלא אם כן היא סמוכה לחברתה]‪ ,‬והראשונים‬ ‫'אלוקי אבותינו אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב'‪ ,‬כי‬ ‫מתקשים שבברכה ראשונה של שמונה עשרה לא מזכירים‬ ‫בעצמותו יתברך אין לנו שום השגה‪ ,‬וכל העבודה שלנו‬ ‫מלך העולם‪ ,‬וכתבו התוספות חידוש נורא‪ :‬מה שאומרים‬ ‫היא גילוי כבוד מלכותו בעולם שעל ידי זה אנחנו ממליכים‬ ‫אלוקי אברהם זה נחשב כמו מלך העולם‪ ,‬כי אברהם אבינו‬ ‫אותו כאן‪ ,‬והגילוי כבוד של הקב"ה בעולם היה על ידי‬ ‫הוא המליך את הקב"ה בעולם‪ ,‬עד ימי אברהם אבינו כל‬ ‫האבות הקדושים‪ ,‬ולכן איך אנחנו מרוממים את הקב"ה על‬ ‫העולם כולו שכחו מצור העולמים כמבואר ברמב"ם‪ ,‬היו‬ ‫ידי אלוקי אבי‪ ,‬לפי זה נמצא שכשאנחנו פותחים בברכת‬ ‫רק יחידי סגולה שהכירו את הקב"ה‪ ,‬עד שבא אברהם‬ ‫אבות 'אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב' זה לא‬ ‫אבינו וגילה את שמו של הקב"ה בעולם‪ ,‬גילוי מלכותו‬ ‫רק הזכרת זכות אבות‪ ,‬אלא יש כאן שבחו של מקום וזה‬ ‫יתברך בעולם התחיל על ידי אברהם אבינו‪ ,‬מאז ועד היום‬ ‫ההתחלה של השבחים אחר כך הקל הגדול הגיבור והנורא‬ ‫כל גילוי כבוד מלכותו יתברך בעולם הכל מגיע מכח הגילוי‬ ‫כו'‪ ,‬והשבחים הללו לבד לא מספיקים כי שבחו של מקום‬ ‫של אברהם אבינו‪ ,‬לכן כשאנחנו אומרים אלוקי אברהם זה‬ ‫זה 'אלוקי אבי וארממנהו'‪.‬‬ ‫ורצינו לומר שזה מרומז‬ ‫כמו שאומרים מלך העולם‪,‬‬ ‫בפסוק שלנו 'והיה ברכה' אתה תהיה ברכה‪ ,‬השם שלך‬ ‫צורת התפילה לדורות‬ ‫הוא זה שיגרום שהברכה תחשב לברכה‪ ,‬אחר כך אמרו לי‬ ‫הזכרנו כבר בארוכה בפרשת שמות ‪ -‬שלש פעמים מוזכר‬ ‫שכתב כן בחיד"א‪.‬‬ ‫בפסוקים שם 'אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב'‬ ‫שזה שש מילים עם כו' אותיות כמין שם הוי"ה‪ ,‬וכך הקב"ה‬ ‫ומצאנו לזה עוד רמז בתורה – כתוב בפסוק 'זה קלי ואנוהו‬ ‫נגלה למשה בסנה ואומר לו אנכי הקל אלוקי אביך 'אלוקי‬ ‫אלוקי אבי וארוממנו' המקור שברכה שאין בה מלכות‬ ‫אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב'‪ ,‬וכשמשה שואל את‬ ‫אינה ברכה הוא מהפסוק 'ארומימך אלוקי המלך ואברכה‬ ‫הקב"ה 'ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם'? עונה לו‬ ‫שמך לעולם ועד' שבשביל שיהיה ואברכה שמך שתהיה‬ ‫הקב"ה‪ :‬כה תאמר אל בני ישראל ה' אלוקי אבותיכם שלחני‬ ‫ברכה – צריך ארומימך אלוקי המלך‪ ,‬ובפסוק הזה כתוב‬ ‫אליכם 'אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב' שלחני‬ ‫'אלוקי אבי וארממנהו' שיש עוד דרך לרומם את הקב"ה‬ ‫אליכם זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור‪ ,‬כי שמו של הקב"ה‬ ‫על ידי שאומרים אלוקי אבי‪ ,‬כי האבות הקדושים הם גילו‬ ‫זה הצורה שהקב"ה מתגלה כאן בעולם‪ ,‬והצורה שהקב"ה‬ ‫את כבודו ומלכותו של הקב"ה בעולם‪.‬‬ ‫התגלה בעולם היא על ידי האבות הקדושים‪ ,‬ולכן נרמז‬ ‫בזה שם הוי"ה‪ ,‬ועל זה הפסוק מסיים 'זה שמי לעולם וזה‬ ‫מה השבח הכי גדול של הקב"ה?‬ ‫זכרי לדור דור' שכל פעם שכלל ישראל ירצו להזכיר את‬ ‫ומה הפשט 'אלוקי אבי וארוממנהו'? מבאר הגר"א – איך‬ ‫הקב"ה בתפילה ובשבח‪ ,‬הצורה הכי מעולה להזכיר שבחו‬ ‫אנחנו מרוממים את הקב"ה? על ידי שאנחנו אומרים‬ ‫של מקום היא לומר 'אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי‬ ‫אלוקי אבי‪ ,‬ששבחו של מקום הוא אלוקי אבי כי גילוי‬ ‫יעקב' כי זהו שבחו וגילוי כבוד מלכותו בעולם‪ ,‬והדברים‬ ‫שבחו וכבודו של הקב"ה בעולם בא על ידי האבות‬ ‫מבוארים ברמב"ן שם שכתב 'וזה זכרי לדור דור יחזור‬ ‫הקדושים‪ ,‬והבאנו על זה משל – יהודי מסתובב בוילנא‬ ‫אל אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב‪ ,‬כי לא לעולם‬ ‫לפני מאתים חמישים שנה ורואה בין הסימטאות יהודיה‬ ‫ישכח ברית אבות‪ ,‬וכל הדורות כאשר יזכירו אלוקי אברהם‬ ‫זקנה‪ ,‬שואל אותה רבעצין מה השם שלך? והיא עונה‬ ‫אלוקי יצחק ואלוקי יעקב ישמע א‪-‬ל ויענם' הקב"ה מבקש‬ ‫טריינא לנדא‪ ,‬והיהודי ממשיך בדרכו וחושב נאך האיידנע‬ ‫שהצורה שנקרא לו תהיה על ידי הזכרת האבות הקדושים‪.‬‬ ‫– עוד יהודיה‪ ,‬וכשהוא פונה ללכת היא מפטירה כלאחר יד‬ ‫ב‬ ‫א רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫שמתדמים אליו בכל מעשיהם כו'‪ ,‬נמצא שכל זמן שאנחנו‬ ‫זה א‪-‬ל‪-‬י ואנוהו‬ ‫עושים הטוב והישר שאנו מקדשים שמו הגדול כו' וכל זמן‬ ‫ואנחנו צריכים לדעת שאמנם תחילת גילוי כבוד מלכותו‬ ‫שלא נתנהג כשורה ונעשה מעשים מקולקלים אנו מחללים‬ ‫היתה על ידי האבות הקדושים אבל ההמשך הוא על‬ ‫בהם שם שמים כו'‪ ,‬ועל זה אמרו בזמן שאדם קורא ושונה‬ ‫ידינו‪ ,‬על ידי כל אחד ואחד מכלל ישראל‪ ,‬זה מה שהפסוק‬ ‫ומשאו ומתנו בשוק נאה עליו הכתוב אומר ויאמר לו עבדי‬ ‫אומר 'זה א‪-‬ל‪-‬י ואנוהו' הנוי של הקב"ה הוא על ידי שהוא‬ ‫אתה ישראל אשר בך אתפאר כו'‪ ,‬והטעם לכל זה מה שאמרו‬ ‫האלוקים שלנו‪ ,‬על הפסוק 'זה קלי ואנוהו' יש שתי דרשות‬ ‫חז"ל שמאחר שאנו מתדמים לו במעשינו הנה קדושת ה'‬ ‫בגמ' בשבת קלג‪ ,:‬הדרשה המפורסמת היא מדברי ת"ק‬ ‫וחילולו תלוי במעשינו‪ ,‬ע"כ קטעים מתוך האיגרת הנפלאה‬ ‫התנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה‬ ‫של הרמב"ן‪ ,‬וכדאי לכל אחד ללמוד את האיגרת בפנים‪.‬‬ ‫ושופר נאה ציצית נאה ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו‬ ‫ודברי הרמב"ן האלו זה הפירוש באזהרה של חילול ה'‬ ‫נאה בקולמוס נאה כו'‪ ,‬ויש עוד דעה – 'אבא שאול אומר‬ ‫בפרשת אמור 'ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך‬ ‫ואנוהו הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון‬ ‫בני ישראל' כי מכיון שגילוי קדושתו של הקב"ה בעולם זה‬ ‫ורחום' ואיך זה נכנס בלשון הפסוק 'ואנוהו' ברש"י כתוב‬ ‫בתוך בני ישראל לכן אנחנו מוזהרים ב'ולא תחללו את שם‬ ‫שזה מלשון אני והו‪ ,‬ולכאורה תנא קמא דרש כמשמעות‬ ‫קדשי'‪ ,‬וכך כתוב ברמב"ם בסוף פ"ה מיסודי התורה‪ ,‬וכל‬ ‫הפסוק ואבא שאול עוקר את המקרא מפשוטו ודורש‬ ‫הפרק הרמב"ם מפרש את הלכות קידוש ה' ובסוף הפרק‬ ‫לשון נוטריקון‪ ,‬ובמהרש"א שם כתב שלולי דברי רש"י היה‬ ‫מסביר מה זה לחיות על קידוש ה' וזה לשונו בהל' יא' 'וכן‬ ‫אפשר לומר שגם לפי אבא שאול זה מלשון התנאה לפניו‬ ‫אם דקדק החכם על עצמו והיה דברו בנחת עם הבריות‬ ‫שעל ידי שאתה רחום וחנון אתה 'מתנאה לפניו במעשים'‪.‬‬ ‫ודעתו מעורבת עמהן ומקבלם בסבר פנים יפות ונעלב מהם‬ ‫ואינו עולבם‪ ,‬מכבד להן ואפילו למקילין לו‪ ,‬ונושא ונותן‬ ‫קדושת ה' וחילולו תלוי במעשינו‬ ‫באמונה כו'‪ ,‬עד שימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו‬ ‫ונראה לבאר מעין פירושו של המהרש"א‪ ,‬שלפי כולם‬ ‫ומתאוים למעשיו הרי זה קידש את ה' ועליו הכתוב אומר‬ ‫'אנוהו' זה מלשון נוי שצריך לעשות נוי לקב"ה‪ ,‬ואיך עושים‬ ‫ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר‪ ,‬עד כאן לשונו‪,‬‬ ‫נוי לקב"ה? לפי ת"ק ע"י נוי במצוות‪ ,‬אבל לאבא שאול‬ ‫וזהו אותו פסוק שהרמב"ן מביא 'עבדי אשר בך אתפאר' כי‬ ‫הדרך לעשות נוי למקום היא על ידי נוי במעשים‪ ,‬שעל ידי‬ ‫במעשים הטובים שלנו אנחנו מפארים את הקב"ה‪.‬‬ ‫שאתה דומה לו ומתדבק במידותיו חנון ורחום אתה מייפה‬ ‫את כבודו של הקב"ה בעולם‪ ,‬המשגיח הגר"ש וולבה‬ ‫ונראה שזהו העומק בדברי אבא שאול‪ ,‬ואנוהו הוי דומה‬ ‫זצ"ל היה רגיל להביא את דברי איגרת הקודש להרמב"ן‬ ‫לו מה הוא חנון ורחום אף אתה הוה רחום וחנון‪ ,‬כי על‬ ‫ותורף דבריו שהרי בעצמותו יתברך אין לנו שום השגה‬ ‫ידי המעשים טובים שלנו יש נוי לקב"ה בעולם שרואים‬ ‫כי אם במידותיו והגילוי של הקב"ה בעולם הוא המידות‬ ‫על ידינו את יופי מידותיו שהוא רחום וחנון‪ ,‬ולפי זה‬ ‫שלו‪ ,‬ומכיון שאנחנו בנים של הקב"ה ואנחנו צריכים‬ ‫תחילת הפסוק מקביל לסופו‪ ,‬וכמו שהשבח והרוממות‬ ‫להיות דומים לו‪ ,‬המידות שלנו זה הביטוי של מידותיו של‬ ‫של הקב"ה היא במה שהוא אלוקי אבי אבי‪ ,‬כך הפאר והנוי‬ ‫הקב"ה בעולם‪ ,‬ואם אנחנו מתנהגים עם מידות טובות מי‬ ‫של הרבש"ע בעולם הוא על ידי 'ואנוהו' שאנחנו מתדמים‬ ‫שרואה אותנו רואה שמידותיו של הקב"ה זה רחום וחנון‪,‬‬ ‫אליו ומייפים את מעשינו‪.‬‬ ‫וזה נקרא קידוש ה'‪ ,‬אבל אם חס ושלום מתנהגים במידות‬ ‫ועל כל אחד ואחד מוטלת אחריות עצומה‪ ,‬כל מעשה‬ ‫רעות מי שרואה שכך נראים מי שדומה לקב"ה מצטייר‬ ‫שלו אפילו בחדרי חדרים וכל שכן כשהוא ברבים זה ראי‬ ‫רחמנא ליצלן שאלו הן המידות של הקב"ה‪ ,‬וזהו חילול‬ ‫למידותיו של הקב"ה‪ ,‬אנחנו הבבואה לגילוי כבוד מלכותו‬ ‫ונקריא קטעים מתוך האיגרת הקדושה המיוחסת‬ ‫ה'‪,‬‬ ‫של הקב"ה בעולם‪.‬‬ ‫להרמב"ן [תחילת פרק ראשון]‪ ,‬דע אחי כי בהיות אומתינו‬ ‫אומת ישראל מיוחדת לשם יתברך הבדילנו בתורתינו‬ ‫למה לא אומרים אלוקי ישראל?‬ ‫הקדושה מכל האומות כאמרו עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו‬ ‫הזכרנו שבמילים 'אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב'‬ ‫כו'‪ ,‬וכבר ידעת שהעבדים הנהגתם כפי מה שהם ראויים‬ ‫יש כו' אותיות‪ ,‬כתוב בר' שמשון מאוסטרופלי שיש בזה‬ ‫בהנהגת לאדוניהם‪ ,‬והנה ה' יתעלה שהוא אדוננו ואנו עבדיו‬ ‫רמז נפלא בפרשה שלנו‪ ,‬רש"י כותב 'ואעשך לגוי גדול' זהו‬ ‫הוא קדוש שאין כמוהו וצוה אותנו להיות קדושים כאשר‬ ‫שאומרים אלוקי אברהם‪' ,‬ואברכך' זהו שאומרים אלוקי‬ ‫הוא קדוש כמו שאמרו חז"ל בפסוק והלכת בדרכיו מה הוא‬ ‫יצחק‪' ,‬ואגדלה שמך' זהו שאומרים אלוקי יעקב‪ ,‬למה‬ ‫כו'‪ ,‬נמצאו ישראל שכל הנהגותיהם מיוסדות על יחוד ה' לפי‬ ‫ג‬ ‫ב רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫כאשר דיבר אליו ה'‬ ‫אומרים אלוקי יעקב ולא אלוקי ישראל? כי אם היה כתוב‬ ‫וילך אברם כאשר דיבר אליו ה' – אומר האור החיים הקדוש‪:‬‬ ‫אלוקי ישראל היו כז' אותיות‪ ,‬וכל זה רק בגלל שלאברהם‬ ‫אברהם אבינו קיבל כאלו הבטחות מופלאות‪ ,‬הקב"ה‬ ‫הוסיפו 'ה"א' ואם לאברהם אבינו היו קוראים אברם היו‬ ‫מבטיח לו ואעשך לגוי גדול‪ ,‬נותן לו את ארץ כנען‪ ,‬יש‬ ‫אומרים אלוקי ישראל‪ ,‬וזה מה שרש"י אומר 'ואגדלה שמך‬ ‫לו מספיק סיבות טובות למה הוא עולה לארץ ישראל‪,‬‬ ‫זהו שאומרים אלוקי יעקב' על ידי שאני יגדיל את שמך‬ ‫אבל למה הוא הלך? אומר הפסוק 'כאשר דיבר אליו ה''‬ ‫ויקראו לך אברהם יצטרכו לומר 'אלוקי יעקב'‪.‬‬ ‫התורה מעידה שהוא הלך רק בגלל דבר ה'‪ ,‬וזה יסוד‬ ‫זה מרומז גם בפסוק 'לולא ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל' אם‬ ‫גדול לכל החיים‪ ,‬למרות שלכל מצוה יש את הסגולה שלה‬ ‫ואת ההבטחות שלה אבל צריך לקיים את המצוה בגלל‬ ‫לא היינו רוצים שיהיה את שם הוי"ה 'יאמר נא ישראל' היינו‬ ‫שהקב"ה ציוה‪ ,‬כך מבואר בפרשת בא על הפסוק 'פסח הוא‬ ‫אומרים אלוקי ישראל‪ ,‬וכך גם בפסוק 'למה תאמר יעקב‬ ‫לה'' מביא רש"י מהמכילתא ואתם עשו כל עשיותיו לשם‬ ‫ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה' ומאלוקי משפטי יעבור'‬ ‫שמים‪ ,‬לישראל היה סיבה טובה להקריב קרבן פסח‪ ,‬זה‬ ‫למה אתה אומר יעקב? תדבר ישראל‪ ,‬התשובה‪ :‬נסתרה‬ ‫היה שמירה מהמשחיתים באותו לילה‪ ,‬אבל הקב"ה אומר‬ ‫דרכי מה'‪ ,‬אם נגיד אלוקי ישראל לא יהיה מנין הוי"ה‪.‬‬ ‫לכלל ישראל 'פסח הוא לה'' לפסוח על בתי בני ישראל זה‬ ‫אחרי חטא העגל התפלל משה רבינו 'זכר לאברהם ליצחק‬ ‫שייך לקב"ה‪ ,‬אבל 'ואתם' אל תעשו את זה בשביל הסגולה‬ ‫ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אליהם ארבה‬ ‫אלא לשם ה'‪ ,‬לשם מצוה‪ ,‬ברמב"ם כתוב שמי שקובע‬ ‫את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן‬ ‫מזוזה בפתחו רק בגלל הסגולה לשמירה הוא כמו הקראים‬ ‫לזרעכם ונחלו לעולם' ובפרשת עקב יש שני שינויים בלשון‬ ‫הטיפשים‪ ,‬והדור שלנו צריך הרבה חיזוק בנקודה הזו‪ ,‬אמר‬ ‫הפסוק 'זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל‬ ‫פעם חכם אחד שכמו שבחוגים מסוימיים התרי"ג מצוות‬ ‫קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו' גם שכתוב לעבדיך‬ ‫נהפכו לתרי"ג בעיות כך בציבור שלנו יש כאלו שיש להם‬ ‫תרי"ג סגולות‪ ...‬כל מצוה היא סגולה לדבר אחר‪ ,‬אפילו‬ ‫בהתחלה והיה צריך להוסיף את האות 'ל'‪ ,‬וגם שינה לכתוב‬ ‫תהילים נהפך לסגולה‪ ,‬פרק אחד סגולה לכאב ראש‪ ,‬פרק‬ ‫יעקב במקום ישראל‪ ,‬ולמה? כי משה רבינו רצה לעורר‬ ‫אחר לכאב רגלים‪ ,‬ודאי שזה סגולה אבל תהילים זה לא‬ ‫זכות אבות שהם אלו שהיו הגילוי של שם הוי"ה בעולם‪,‬‬ ‫ספר סגולות! המהות של תהילים זה בן המתחטא לפני‬ ‫ולכן אמר 'זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך' שיש בזה‬ ‫אביו‪ ,‬לשפוך את הלב בתפילה לקב"ה‪ ,‬צדקה זה בעיקר‬ ‫כו' אותיות כמנין שם הוי"ה‪ ,‬ובפסוק בפרשת עקב שכתוב‬ ‫מעשה מצוה ולא סגולה לשמירה‪ ,‬נהפכנו מעם סגולה‬ ‫'יעקב' שזה אות אחת פחות היה צריך לשנות ולכתוב זכר‬ ‫לעם סגולות‪ ...‬אנחנו צריכים לקיים מצוות 'כאשר דיבר‬ ‫'לעבדיך' בהתחלה כדי שיצטרך להוסיף 'ל' וכך יגיע לכו'‬ ‫אליו ה'' בגלל ציויו של מקום‪.‬‬ ‫אותיות כמנין שם הוי"ה‪.‬‬ ‫פרשת לך לך • שיעור ב‬ ‫ללכת אחרי האמת בכל מחיר • אי מזה באת ואנה תלכי‬ ‫(מס' שיעור ‪)30771894‬‬ ‫השפיע ושינה את העולם כולו מהקצה אל הקצה? אברהם‬ ‫המהפכן הגדול בהסטוריה‬ ‫אבינו! הוא נולד בשנת ‪ 1948‬לבריאת העולם וחולל מהפך‬ ‫אתה הוא ה' האלוקים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור‬ ‫אדיר בכל העולם‪ ,‬והתפקיד שלנו הוא ללכת בדרכיו‬ ‫כשדים ושמת שמו אברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך‬ ‫ולהמשיך את ההנהגה שלו‪ ,‬עד ימי אברהם אבינו רוב‬ ‫העולם היו עובדי אלילים והוא הצליח להביא את העולם‬ ‫– היו בעולם הרבה מהפכות‪ ,‬היו מהפכות אידואלגיות‪,‬‬ ‫למצב שבו רוב האנשים מאמינים בבורא עולם‪ ,‬וגם אלו‬ ‫תעשיתיות‪ ,‬היו הרבה מהפכנים שהשפיעו הרבה על‬ ‫שלא מאמינים הכפירה שלהם לא מוחלטת‪ ,‬כולם יודעים‬ ‫האנושות‪ ,‬אבל מי היה המהפכן הכי גדול בהסטוריה? מי‬ ‫ד‬ ‫ב רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫התשוקה לאלקות‬ ‫שקיימת בעולם אמונה בא‪-‬ל אחד‪ ,‬איך אדם יחיד ובודד‬ ‫אנחנו לא קולטים מה הנסיון של עבודה זרה אבל בחז"ל‬ ‫מצליח לחולל כזו מהפכה?‬ ‫מבואר שבאותם ימים היתה תשוקה עצומה ואדירה‬ ‫לעבוד עבודה זרה‪ ,‬ממה זה מגיע? הקב"ה ברא באדם‬ ‫הכח שאין לצבא מעלה‬ ‫תכונה עוצמתית להתקרב לאלקות‪ ,‬המטרה של אותה‬ ‫הרמב"ם חיבר ספר השקפה 'מורה נבוכים' וספר הלכה‬ ‫תכונה היא כדי שהאדם ידבק בקב"ה‪ ,‬תפתחו חובת‬ ‫'משנה תורה'‪ ,‬אבל בתוך ספר משנה תורה יש פרק שלם‬ ‫הלבבות בסוף הספר כשהוא מתאר את המדריגה הגבוהה‬ ‫שלא כתוב בו אפילו הלכה אחת‪ ,‬בהלכות עבודה זרה‬ ‫שהאוהב את ה' מגיע אליה‪ ,‬כלות הנפש‪ ,‬דביקות בקב"ה‪,‬‬ ‫הרמב"ם מספר לנו את ההסטוריה של אברהם אבינו‪ ,‬זה‬ ‫מי שמתבונן כשהוא קורא תהילים יכול לראות את כלות‬ ‫ההסטוריה של האנושות כולה וההסטוריה של התהוות כלל‬ ‫הנפש של דוד המלך לאלוקיו‪ ,‬אהבה ותשוקה עצומים‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ואנחנו נקרא קטעים מתוך דברי הרמב"ם ונבין איך‬ ‫וכמו כל דבר שהקב"ה ברא בבריאה יש לאדם בחירה האם‬ ‫הצליח אברהם אבינו להכיר את בורא העולמים‪ ,‬ואיך הוא‬ ‫לנצל את הכח הזה לטוב או רחמנא ליצלן לרע‪ ,‬כדי לבחור‬ ‫הצליח להפוך את העולם כולו מהפכה שלא היתה כמותה‪,‬‬ ‫בעבודת שמים נדרשת מהאדם הרבה עבודה קשה‪ ,‬הוא‬ ‫וזה לשונו 'בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדולה ונבערה‬ ‫צריך להתנתק מהתאוות‪ ,‬מהמידות הרעות‪ ,‬חייבים לקיים‬ ‫עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מו הטועים היה' ונקדים‬ ‫את כל מצוותיו‪ ,‬להיות עבד נאמן לה' ולתורתו‪ ,‬רק אחרי‬ ‫בעל פה את תוכן הטעות כמבואר ברמב"ם‪ ,‬הקב"ה ברא‬ ‫שהאדם עובר עם עצמו ועובד על עצמו בכל התהליך של‬ ‫את הבריאה בצורה שההשפעה עוברת דרך צבא מעלה‪,‬‬ ‫עבודת שמים הוא מגיע ומשיג את המדריגות הגבוהות של‬ ‫ואמנם לכל אותם גלגלים ומזלות יש כוחות עצומים אבל‬ ‫אהבת ותשוקת הנפש לאלוקים‪ ,‬וגם אז הוא לא רואה שום‬ ‫אין להם שום כח עצמי‪ ,‬הם כמו רובוטים‪ ,‬כשמלך ממנה‬ ‫דמות או צלם אלא הוא רק מאמין בשכל שיש קב"ה ומזה‬ ‫שרים יש לכל שר ושר שיקול דעת עצמאי להחליט מה‬ ‫הוא צריך להשיג את ההשתוקקות והצימאון לאלקות‪,‬‬ ‫לעשות‪ ,‬רק בדברים כלליים הוא כפוף להחלטת המלך‪,‬‬ ‫והיצר הרע מגיע לבן אדם ואומר לו‪ :‬אתה לא צריך את‬ ‫אבל שרי מעלה הם כמו מחשבים ורובטים‪ ,‬כמו שהקב"ה‬ ‫כל העבודה הקשה הזו בשביל להרגיש תשוקה לאלהות‪,‬‬ ‫סידר שהצמחים צומחים על ידי גשם‪ ,‬הגשם בא על ידי‬ ‫תמשיך עם כל ההנאות של העולם הזה‪ ,‬אתה יכול לקחת‬ ‫עננים‪ ,‬עננים באים על ידי רוח‪ ,‬לאף אחד מהם אין שום כח‬ ‫דבר מוחשי פסל מעץ או אבן והוא יהיה האלהות שלך‪,‬‬ ‫עצמי‪ ,‬זהו גם כן הכח שהקב"ה נתן לצבא מעלה‪ ,‬אין להם‬ ‫הרבה יותר קל להוציא את התשוקה ההיא על פסל מוחשי‬ ‫שום כח בחירה ושום כח החלטה עצמאי‪ ,‬והדור הראשון‬ ‫בלי לוותר על אף אחת מהנאות החיים מאשר לזכות לנצל‬ ‫של עובדי עבודה זרה טעו בזה וחשבו שלצבא מעלה יש‬ ‫את התשוקה הזו על הקב"ה‪ ,‬זה היה המניע של עובדי‬ ‫כח עצמאי‪ ,‬ומכבוד המלך שמכבדים את משרתיו‪ ,‬והם‬ ‫עבודה זרה‪.‬‬ ‫חשבו שאם הם יכבדו את אותם כוחות הם ישפיעו עליהם‬ ‫מה שהם יבקשו מהם‪ ,‬זו היתה תחילת הטעות והדורות‬ ‫ממשיך הרמב"ם לתאר את התהליך 'ואחר שארכו הימים‬ ‫הבאים הוסיפו טעויות על טעויות‪ ,‬ממשיך הרמב"ם וכותב‬ ‫עמדו בבני האדם נביאי שקר ואמרו שהאל ציוה ואמר להם‬ ‫'וזו היתה טעותם‪ :‬אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו‬ ‫עבדו כוכב פלוני או כל הכוכבים‪ ,‬והקריבו לו ונסכו לו כך‬ ‫וגלגלים להנהיג את העולם‪ ,‬ונתנם במרום וחלק להם כבוד‬ ‫וכך‪ ,‬ובנו לו היכל ועשו צורתו כדי להשתחוות לה כל העם‬ ‫והם שמשים המשמשים לפניו‪ ,‬ראויין הם לשבחם ולפארם‬ ‫הנשים והקטנים ושאר עם הארץ כו'‪ ,‬והתחילו על דרך זו‬ ‫ולחלוק להם כבוד‪ ,‬וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי‬ ‫לעשות צורות בהיכלות ותחת האילנות ובראשי ההרים ועל‬ ‫שגידלו וכיבדו‪ ,‬כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו‬ ‫הגבעות‪ ,‬ומתקבצין ומשתחוים להם ואומרים לכל העם‬ ‫וזהו כבודו של מלך‪ ,‬כיון שעלה דבר זה על ליבם התחילו‬ ‫שזו הצורה מטיבה ומריעה וראוי לעובדה וליראה ממנה‪,‬‬ ‫לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להם קרבנות ולשבחם‬ ‫וכהניהם אומרים להם שבעבודה זו תרבו ותצליחו ועשו‬ ‫ולפארם בדברים‪ ,‬ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון‬ ‫כך וכך ואל תעשו כך וכך‪ ,‬ופשט דבר זה בכל העולם כו'‪,‬‬ ‫הבורא בדעתם הרעה‪ ,‬וזה היה עיקר עבודת כוכבים‪ ,‬וכך היו‬ ‫וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל‬ ‫אומרים עובדיה היודעים עיקרה‪ ,‬לא שהן אומרים שאין שם‬ ‫היקום ומדעתם ולא הכירוהו‪ ,‬ונמצאו כל עם הארץ הנשים‬ ‫אלוה אלא כוכב זה‪ ,‬הוא שירמיהו אומר מי לא ייראך מלך‬ ‫והקטנים אינם יודעים אלא הצורה של עץ ושל אבן וההכיל‬ ‫הגויים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם מאין‬ ‫של אבנים שנתחנכו מקטנותם להשתחוות לה ולעבדה‬ ‫כמוך ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא‪ ,‬כלומר הכל‬ ‫ולהשבע בשמה‪ ,‬והחכמים שהיו בהם כגון כהניהם וכיוצא‬ ‫יודעים שאתה הוא לבדך אבל טעותם וכסילותם שמדמים‬ ‫בהן מדמין שאין שם אלוה אלא הכוכבים והגלגלים שנעשו‬ ‫שזה ההבל רצונך הוא' זו היתה הטעות של הדור הראשון‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ב רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫אמר לו הפרופסור אני מתכוין למי שאחראי על החנות‬ ‫הצורות האלו בגללם ולדמותן‪ ,‬אבל צור העולמים לא היה‬ ‫ומסדר כאן את הכל‪ ,‬השיבו הרב אין כאן אחראי‪ ,‬אמר לו‬ ‫שום אדם שהיה מכירו ולא יודעו אלא יחידים בעולם כגון‬ ‫הפרופסור מי סידר וארגן את כל החפצים במקום‪ ,‬השיבו‬ ‫חנוך ומתושלח נח שם ועבר‪ ,‬ועל דרך זה היה העולם הולך‬ ‫הרב כאן לא רחוק יש חוף ולשם הגיעה ספינה שעליה‬ ‫ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו' כך‬ ‫היה את כל המטען‪ ,‬ובחדר מנועים של הספינה התרחש‬ ‫במשך אלף שש מאות שנה היה העולם כולו טועה אחרי‬ ‫פיצוץ שיצר אחריו גלגל של פיצוצים‪ ,‬ומהפיצוצים האלו‬ ‫עבודה זרה‪.‬‬ ‫עפו כל המוצרים לכיוון החנות והסתדרו על המדפים‬ ‫מאליהם‪ ,‬והפרופסור הביט בו כמו שנתבלעה דעתו ואמר‬ ‫לבד נגד כל העולם‬ ‫לו כבודו נראה לי צריך טיפול דחוף‪ ,‬אמר לו הרב אם‬ ‫כשאנחנו באים היום ללמוד ולהתחבר לאברהם אבינו‬ ‫אני צריך טיפול אתה צריך טיפול נמרץ! כמה חפצים יש‬ ‫אנחנו נמצאים אחרי שיש לנו את כל האבות הקדושים‪ ,‬יש‬ ‫בחנות זו אלף או אלפיים ולזה אתה לא מאמין שהסתדר‬ ‫לנו את החומש ואנחנו יודעים שהקב"ה נגלה לאבות וכרת‬ ‫ע"י פיצוץ‪ ,‬ותתבונן בעין של בן אדם שבכל עין יש מאה‬ ‫ברית עם אברהם אבינו‪ ,‬אבל כשאברהם אבינו התחיל את‬ ‫עשרים ושבע מליון תאים‪ ,‬ובמח יש עשר מלייארד תאים‪,‬‬ ‫הדרך שלו עד גיל שבעים הקב"ה לא נגלה אליו‪ ,‬לא היה‬ ‫יותר מכל תושבי תבל‪ ,‬ובין כל תא לתא יש רבבות סיבים‬ ‫לו אבא שלימד אותו‪ ,‬לא היתה לו תורה‪ ,‬הכל הוא היה‬ ‫ונימים‪ ,‬וכל זה כן יכול להיבראות לבד? רבותי‪ ,‬כל פעם‬ ‫צריך ללכת לבד לבד נגד כל העולם‪ ,‬לעבוד על האמונה‬ ‫שאני הולך לכספומט יש לי חיזוק בברכת אשר יצר! אתם‬ ‫האישית שלו ולהפיץ את אור האמונה בכל העולם‪ ,‬ממשיך‬ ‫ודאי מתפלאים למה? לפחות חצי מהפעמים שאני מגיע‬ ‫הרמב"ם וכותב 'כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו‬ ‫לכספומט הוא לא עובד‪ ,‬ובכל תא ותא ממלייארדי התאים‬ ‫והוא קטן‪ ,‬והתחיל לחשוב ביום ובלילה‪ ,‬והיה תמיה‪ :‬איך‬ ‫שבגוף שלנו יש תחכום פי מליון והרבה יותר מהתחכום‬ ‫אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי‬ ‫שיש בצעצוע שנקרא כספומט! אותו כספומט כל שני‬ ‫יסבב אותו‪ ,‬כי אי אפשר שיסבב את עצמו‪ ,‬ולא היה לו מלמד‬ ‫וחמישי מתקלקל וגוף האדם מתפקד ונוסע במשך כל‬ ‫ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים‬ ‫ימי חייו‪' ,‬גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח אחד מהם‬ ‫הטפשים ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים והוא עובד‬ ‫או יסתם אחד מהם אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך' וזה‬ ‫עמהם וליבו משוטט ומבין‪ ,‬עד שהשיג דרך האמת והבין קו‬ ‫ממשיך לתפקד‪.‬‬ ‫הצדק מתבונתו הנכונה‪ ,‬וידע שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג‬ ‫הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו כו'‪,‬‬ ‫הסמינרים של אברהם אבינו‬ ‫ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו' והראב"ד מקשה‬ ‫אברהם אבינו הסתובב בכל העולם עם השאלה שלו‬ ‫הרי בגמרא בנדרים כתוב שבן שלש שנים הכיר אברהם‬ ‫והתשובה שהיתה רק לו‪ ,‬הוא התחיל להתווכח עם‬ ‫את בוראו‪ ,‬בפסוק כתוב 'עקב אשר שמע אברהם בקולי'‬ ‫כל הכומרים ועובדי האלילים‪ ,‬ערכו סמפוזיונים ובכל‬ ‫עק"ב גימטריא קעב' שמתוך קעה' שנים שאברהם אבינו‬ ‫ההופעות שלו אף אחד לא היה יכול לעמוד מולו‪ ,‬כך‬ ‫חי הוא עבד את הקב"ה קעב' שנים‪ ,‬והכסף משנה מתרץ‬ ‫מתאר הרמב"ם 'כיון שהכיר את בוראו וידע‪ ,‬התחיל להשיב‬ ‫שבן שלש שנים התחיל משוטט בדעתו ובגיל ארבעים‬ ‫תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין‬ ‫השלים את ההכרה באל אחד‪.‬‬ ‫זו דרך האמת שאתם הולכים בה‪ ,‬ושיבר הצלמים והתחיל‬ ‫להודי לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם ולו ראוי‬ ‫המניע העיקרי של אברהם אבינו‬ ‫להשתחוות ולהקריב ולנסך כדי שיכירוהו כל הברואים‬ ‫המניע העיקרי של אברהם אבינו היתה שאלה אחת‪ :‬כל‬ ‫הבאים כו'‪ ,‬כיון שגבר עליהם בראיותיו ביקש המלך להורגו‬ ‫היקום הזה‪ ,‬כל הגלגלים‪ ,‬כל העולם שאנחנו רואים ולא‬ ‫ונעשה לו נס ויצא לחרן‪ ,‬והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול‬ ‫רואים‪ ,‬כל הכוכבים שרובם יותר גדולים מכדור הארץ‪,‬‬ ‫לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו‬ ‫כל זה לא יכול להיווצר לבד‪ ,‬חייב להיות מישהו שמנהל‬ ‫ראוי לעבוד‪ ,‬והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר‬ ‫ומפקח על הכל‪ ,‬ראש ישיבת קול תורה הרב קונשטט‬ ‫וממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר‬ ‫זצ"ל‪ ,‬היה פעם בחיפה שבאותם שנים היתה מעוז של‬ ‫ויקרא שם בשם ה' אל עולם‪ ,‬וכיון שהיו העם מתקבצין אליו‬ ‫כפירה ואפיקורסות רח"ל‪ ,‬ונכנס לחנות סמוך לחוף הים‬ ‫ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו‬ ‫ובאותו זמן המוכר לא היה בתוך החנות‪ ,‬לפתע נכנס לשם‬ ‫עד שיחזירהו לדרך האמת‪ ,‬עד שנתקבו אליו אלפים ורבבות‬ ‫פרופסור מהטכניון הסמוך שהיה ידוע ככופר גדול‪ ,‬ושאל‬ ‫והם אנשי בית אברהם‪ ,‬ושתל בלבים העיקר הגדול הזה‬ ‫את הרב היכן הבעל הבית השיבו הרב אין כאן בעל הבית‪,‬‬ ‫וחיבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו כו'‪ ,‬והיה הדבר הולך‬ ‫ו‬ ‫ב רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫למה אנשים לא מוצאים את האמת?‬ ‫ומתגבר בבני יעקב ובנלוים עליהם ונעשית בעולם אומה‬ ‫הרמב"ם כותב על האבן עזרא שהיתה לו רוח של אברהם‬ ‫שהיה יודעת את ה' וכו' וכו'‪ ,‬עד כאן לשונו של הרמב"ם‬ ‫אבינו‪ ,‬רוח של אברהם אבינו זה בדיוק הנקודה הזו‪ :‬גם‬ ‫וכדאי לכל אחד ללמוד את כל אריכות דבריו בפנים‪.‬‬ ‫כשאתה שקוע במט' שערי טומאה אתה מוכן ללכת אחרי‬ ‫האמת בכל מחיר‪ ,‬לכל מליוני הכופרים בעולם כשנציג‬ ‫'איתן' ידעך בעולם‬ ‫להם את השאלה ששאל הרב זילברמן את ר' אורי זוהר‪:‬‬ ‫אברהם אבינו נקרא 'איתן'‪ ,‬הוא היה צריך להיות חזק ויצוק‬ ‫אם אני מציג לך את האמת אתה מוכן ללכת אחרי בורא‬ ‫כמו סלע‪ ,‬לא זו בלבד שהוא נלחם במסירות נפש וניצל‬ ‫העולם? כולם ללא יוצא מן הכלל יתחילו לגמגם‪ ,‬אבל‬ ‫מתכניות התנקשות‪ ,‬יש כאן קושי רגשי עצום שחייבים‬ ‫ברגע שהאדם לא מוכן ללכת אחרי האמת בכל מחיר ובכל‬ ‫ללמוד אותו‪ ,‬באותו דור היתה מערכת שלימה של עובדי‬ ‫מצב אין לו שום סיכוי למצוא את דרך האמת‪ ,‬כל החיפוש‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬וכשאברהם אבינו בא ונלחם בהם כינו אותו‬ ‫שלו מלא בנגיעות אישיות שיקלו מעליו את הבחירה‪ ,‬כמו‬ ‫בכל גינויי הגנאי האפשריים‪ :‬כופר‪ ,‬אפיקורס‪ ,‬הוזה‪ ,‬תמהוני‪,‬‬ ‫שלא יעלה על הדעת שכשירצו להחליט האם פלאפון זה‬ ‫שוטה‪ ,‬מה אתה בא להילחם בדבר שמוסכם על כל העולם‬ ‫דבר מסרטן יקחו לעבודת המחקר את המנהל של סלקום‪,‬‬ ‫כלו? הוא היה מנודה ומבוזה בעיני כל העולם‪ ,‬אבל הוא‬ ‫לא קחו את המנכ"ל של דובק כדי להחליט האם יש סכנה‬ ‫הולך עם האמת שלו והצליח‪ ,‬מה זה מלמד אותנו? אמנם‬ ‫בעישון‪ ,‬אם יחליטו שזה סכנה הם מאבדים את כל מקור‬ ‫אברהם אבינו היה פיקח גדול אבל לא זה היה הכח שבגללו‬ ‫הפרנסה שלהם‪ ,‬בדיוק אותו דבר צריכה להיות ההסתכלות‬ ‫הוא הצליח‪ ,‬הכח הגדול שלו היה מה שהוא נקרא 'איתן'‪,‬‬ ‫כשבאים לחפש את דרך האמת‪ ,‬לחיות בדרך האמת דורש‬ ‫מה שהוא הלך אחרי האמת שלו בכל מחיר! בכל מחיר!‬ ‫מהאדם הרבה הקרבה‪ ,‬צריך התגברות על התאוות‪ ,‬על‬ ‫לכופרים בימינו נשארה טענה אחת‪ :‬יש בעולם מליוני‬ ‫המידות‪ ,‬יש הרבה מצוות שצריך מאמץ לקיים אותם‪,‬‬ ‫כופרים‪ ,‬ביניהם יש חכמים‪ ,‬פקחים‪ ,‬מדענים‪ ,‬אם הם יכולים‬ ‫הקושי בלבחור בחיי תורה ומצוות הוא הרבה יותר קשה‬ ‫לכפור גם אני יכול לכפור‪ ,‬אבל יש לי שאלה אחת לשאול‬ ‫מהקושי שיש למנהל של סלקום לסגור את החברה שלו‪,...‬‬ ‫אותם‪ ,‬ונקדים‪ :‬כולם מכירים את הגאון הצדיק רבי אורי‬ ‫זה הסיבה שאי אפשר למצוא את דרך האמת בלי שיש‬ ‫זוהר שליט"א‪ ,‬הדור של היום לא יודע מה הוא היה לפני‬ ‫לאדם את הרוח של אברהם אבינו‪ ,‬רק אם יש לאדם את‬ ‫שהוא חזר בתשובה‪ ,‬הוא היה אחת הדמויות הכי נערצות‬ ‫הכח הזה שהוא הולך אחרי האמת בכל מחיר ובכל מצב‬ ‫בעולם החילוני‪ ,‬וכשהוא חזר בתשובה בקול רעש גדול‬ ‫הוא יכול להשיג את דרך האמת‪ ,‬זה היה הכח של אברהם‬ ‫התחוללה סערה ברחוב החילוני‪ ,‬הוא לא חזר בתשובה‬ ‫אביו 'ומצאת את לבבו נאמן לפניך'‪ ,‬הוא הולך אחרי הקב"ה‬ ‫בשקט אלא השתמש בכל התכניות שהיו לו כדי לפרסם‬ ‫בכל מחיר‪ ,‬באש ובמים‪.‬‬ ‫את החזרה בתשובה שלו‪ ,‬והוא כתב ספר שבו הוא מתאר‬ ‫את ההשתלשות של התהליך שהוא עבר‪ ,‬הוא היה כופר‬ ‫ומצאת את לבבו‬ ‫מוחלט והוא פגש את הגר' יצחק שלמה זילברמן שהציג‬ ‫תעמדו מחר בבוקר בפסוקי דזמרה ותגידו את הפסוק‬ ‫לפניו שאלה אחת‪ :‬אם אני מוכיח לך את האמת‪ ,‬אתה‬ ‫'אתה הוא ה' האלוקים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור‬ ‫הולך אחריה? אתה מוכן להשתנות‪ :‬ור' אורי זוהר אמר לו‪:‬‬ ‫כשדים ושמת שמו אברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך'‬ ‫אני צריך הוכחה של מאה אחוז‪ ,‬לא מספיק לי הוכחה של‬ ‫תחשבו לעצמכם‪ :‬איך אדם כזה קטן הלך לבד לבד מול‬ ‫תשעים ותשע פסיק תשע‪ ,‬אבל הרב זילברמן חזר ושאל‪:‬‬ ‫כל העולם והצליח לחולל מהפכה כזו אדירה‪ ,‬הוא היה‬ ‫האם כשתהיה לך הוכחה של מאה אחוז אתה תלך אחרי‬ ‫ילד ככל הילדים ועל ידי הכח הזה ללכת אחרי האמת בכל‬ ‫האמת? יש לך כח להשתנות? ור' אורי זוהר אמר‪ :‬ודאי שכן‪,‬‬ ‫מחיר הוא הפך את העולם‪ ,‬על ידי זה נוצר כלל ישראל‪,‬‬ ‫אם יש כזו אמת ודאי שאני יקיים את המטרה שבשבילה‬ ‫מתן תורה‪ ,‬הכל מכח אותו ילד שהיה נראה כמו כולם ומי‬ ‫ירדתי לעולם‪ ,‬והוא מעיד על עצמו שמבחינתו הסיכוי‬ ‫פילל ומילל שהוא יהפוך את העולם‪ ,‬כך היה גם עם רות‬ ‫שהוא ישתכנע שיש בורא עולם היה ברמה כזו שאם היו‬ ‫המואביה ששיחקה בחבל יחד עם כל השיקצעס' באותו‬ ‫אומרים לו שיש כאלו סיכויים שיש לידך מליון דולר הוא‬ ‫דור‪ ,‬מי חלם שהקב"ה ישלוף אותה משם בדרך לא דרך‬ ‫לא היה מתכופף לבדוק אם זה נכון‪ ,‬אבל ידעתי שאם זה‬ ‫והיא תהפך להיות אמה של מלכות בית דוד‪ ,‬וכך כל אדם‬ ‫האמת זה שוה לי הרבה הרבה יותר ממליון דולר‪ ,‬אם יש‬ ‫ואדם אם יש לו טהרת הלב‪ ,‬אם הוא נאמן לקב"ה באמת‪,‬‬ ‫מטרה ותפקיד שבשבילה ירדתי לעולם אני יכול לפספס‬ ‫הקב"ה שולף אותו מאיפוא שהוא לא נמצא ומוביל אותו‬ ‫אותה? לקחתי את הסיכון והקשבתי למה שהוא אמר‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ב רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫בספר שיעורי דעת מספר שהיתה עיירה ברוסיה שרצחו‬ ‫לדרך האמת‪ ,‬ואפשר לראות לאורך כל הדורות‪ :‬מי שהלך‬ ‫שם מישהו בקומה שניה‪ ,‬בקומה מתחת באותו מקום‬ ‫עם הקב"ה בנאמנות הקב"ה הוליך אותו בנאמנות‪ ,‬תהיה‬ ‫היה נופל כל הזמן טיח ולא הצליחו בשום אופן לעצור‬ ‫נאמן אליו בכל המצבים ובכל הנסיונות‪.‬‬ ‫את זה‪ ,‬והוא סיפר שהיה אחד מהכופרים הצעירים באותו‬ ‫דור שפחד להיכנס לאותו רחוב‪ ,‬הוא אמר‪ :‬אם אני יכנס‬ ‫ללכת אחרי האמת בכל מחיר‬ ‫לאותו רחוב אולי אני יתפתה להיכנס לתוך הבית‪ ,‬אם אני‬ ‫וזה לא נוגע רק לחוזרים בתשובה‪ ,‬גם בנסיונות שיש לנו‬ ‫יראה את זה אולי אני ישתכנע שהעולם לא הפקר‪ ,‬יש דין‬ ‫בתוך הישיבות צריך את הכח הזה‪ ,‬כשיש התמודדות מול‬ ‫ויש דיין‪ ,‬זה יחייב אותו לחזור בתשובה‪ ,‬והפיתרון הפשוט‬ ‫לחץ חברתי‪ ,‬מול מעמד חברתי‪ ,‬האדם צריך שיהיה לו את‬ ‫בשבילם זה לברוח‪ ,‬הם מפחדים לגלות את האמת‪.‬‬ ‫הכח של 'נאמן לפניך' להיות איתן וללכת אחרי האמת בכל‬ ‫מחיר‪ ,‬לפעמים נמצאים בחברה שחסר בה יראת שמים‪,‬‬ ‫אין תירוצים לתירוצים‬ ‫שמזלזלים בדקדוק הלכה‪ ,‬האדם צריך להיות איתן בדעתו‪,‬‬ ‫לר' חיים בריסקער היה תלמיד בישיבת וואלוז'ין ששנה‬ ‫לדעת מה הדרך והאמת שהוא בוחר לעצמו וללכת אחריה‬ ‫ופירש והתפקר‪ ,‬הוא פגש פעם את ר' חיים ברכבת ואמר‬ ‫בכל מחיר‪ ,‬זה נוגע גם לדרך ושיטת הלימוד‪ ,‬כל אחד צריך‬ ‫לו שיש לו הרבה קושיות באמונה‪ ,‬אמר לו ר' חיים‪ :‬אני‬ ‫להתייעץ עם רבותיו ולהבין מה שיטת הלימוד שמתאימה‬ ‫מסכים לענות לך על כל השאלות אבל יש לי שאלה קטנה‬ ‫לו וללכת אחריה בכל מחיר‪ ,‬לא להיסחף ולהיגרר אחרי‬ ‫לשאול אותך‪ :‬מתי התחילו לנקר לך הקושיות האלו? האם‬ ‫כולם‪ ,‬וכמובן צריך זהירות גדולה לא לפעול לבד‪ ,‬יש כאלו‬ ‫היו לך קושיות ואחרי זה פרקת עול‪ ,‬או שפרקת עול והלכת‬ ‫שמחמת הרצון שלהם לבחור לעצמם דרך הם פיתחו‬ ‫אחרי תאוות העולם ואז התחילו הקושיות? והתלמיד הודה‬ ‫שיטה עצמאית והתרחקו מאד מקיום תורה ומצוות‪ ,‬הכל‬ ‫שהוא קודם כל פרק עול ונמשך לתאוות העולם הזה‪ ,‬אמר‬ ‫צריך להיעשות בהתייעצות עם דעת תורה‪ ,‬הכל עם הדרכה‬ ‫לו ר' חיים‪ :‬אני יכול לענות לך תירוצים על קושיות‪ ,‬אצלך‬ ‫והכונה‪ ,‬אבל אחרי שלאדם יש את האמת שלו שהוא בטוח‬ ‫הקושיות הם תירוצים‪ ,‬אני לא יודע לענות תירוצים על‬ ‫בה הוא חייב ללכת אחרי אותה אמת בכל מחיר‪ ,‬הוא צריך‬ ‫תירוצים‪ ,‬כל הקושיות שיש לך זה תירוצים להצדיק את‬ ‫לדעת מה הקב"ה רוצה ממנו ואת זה לעשות‪ ,‬זוהי רוחו של‬ ‫הדרך הקלוקלת שלך‪ ,‬במילים האלו של ר' חיים מונח כל‬ ‫אברהם אבינו שמכח זה נהפך העולם‪ ,‬ורק מי שמוכן ללכת‬ ‫מה שדיברנו‪ ,‬המניע העיקרי שלהם הוא לא חיפוש האמת‬ ‫אחרי האמת בכל מחיר יזכה להגיע אליה‪.‬‬ ‫אלא חיפוש התאוות‪ ,‬מי שמחפש תאוות מוצא תאוות ומי‬ ‫שמחפש את האמת מוצא את האמת‪.‬‬ ‫האמת מפחידה‬ ‫לפני שנים הייתי מוסר לפעמים בסעודה שלישית שיעורים‬ ‫לאן יש לך לברוח?‬ ‫לחוזרים בתשובה‪ ,‬ביום שישי אחד לפני שבת שהייתי אמור‬ ‫הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ‪ -‬אמר ר' יענקל'ה‬ ‫למסור שיעור הלכתי עם הבן הקטן שלי ברחוב שמואל‬ ‫גלינסקי ווארט יקר מאד ‪ -‬המלאך אומר לה‪ :‬אמנם עכשיו‬ ‫הנביא‪ ,‬היה שם ערבי עם חמור והבן שלי רצה שאני יקח‬ ‫קשה לך בבית של אברהם אבינו‪ ,‬אבל 'אי מזה באת' תראי‬ ‫אותו לסיבוב‪ ,‬התקרבנו לעבר החמור והבן שלי נצמד אלי‬ ‫את מה את עוזבת‪' ,‬ואנה תלכי'? את עוזבת בית שהקב"ה‬ ‫לחליפה ואומר לי‪ :‬אבא תקח אותי הביתה‪ ,‬שאלתי אותו‪:‬‬ ‫נמצא שם‪ ,‬בית שרואים שם אלקות‪ ,‬לאיפוא את הולכת?‬ ‫מוישל'ה מה קרה? והוא אומר לי‪ :‬אבא‪ ,‬זה אמיתי‪ ,‬אמרתי‬ ‫לרחוב שמלא נחשים ועקרבים? מלא במידות ותאוות‬ ‫לעצמי‪ :‬ברוך ה'‪ ,‬יש לי שיעור למסור‪ ,‬אמרתי להם כך –‬ ‫רעות? עדיף לך לחזור לביתו של אברהם אבינו ולסבול‬ ‫קראתי שבתל אביב עשו סדרת הרצאות לקירוב רחוקים‬ ‫שם את הסבל הקטן מלברוח למדבר ולסבול את הסבל‬ ‫ונרשמו אליה מאה אנשים‪ ,‬בהרצאה הראשונה היה מאה‬ ‫הגדול והנורא‪.‬‬ ‫איש‪ ,‬בשניה היו חמישים‪ ,‬ובהרצאה השלישית היה בקושי‬ ‫מנין‪ ,‬למה? הרי היו שם מרצים מעולים‪ ,‬מה קרה להם?‬ ‫אמר ר' יענקל'ה – לבחור ישיבה יש תקופות של משבר‪,‬‬ ‫התשובה היא‪ :‬אבא‪ ,‬זה אמיתי! בהתחלה הם חשבו לעצמו‬ ‫היצר הרע מתחיל לשכנע אותו שכדאי לו לצאת לרחוב‬ ‫שזה סך הכל ענין של הווי דתי‪ ,‬מה כל כך גרוע בלהדליק‬ ‫ולחפש שם את האושר‪ ,‬אבל 'אי מזה באת ואנה תלכי'‬ ‫נרות שבת? בשביל זה הם הסכימו להגיע‪ ,‬אבל פתאום‬ ‫תזכור כל הזמן מאיפוא אתה בא‪ ,‬אתה נמצא בישיבה‬ ‫הם התחילו לראות‪ :‬אבאל'ה זה אמיתי‪ ,‬יש אלוקים‪ ,‬יש‬ ‫בגן עדן! 'שתולים בבית ה' בחצרות אלוקינו יפריחו' תורה‪,‬‬ ‫קדוש ברוך הוא‪ ,‬הם לא יכולים להחזיק מעמד הם בורחים‪,‬‬ ‫תפילה‪ ,‬שיחות מוסר‪ ,‬הלכה‪ ,‬את כל זה אתה עוזב בשביל‬ ‫אנשים מפחדים מהאמת!‬ ‫ח‬ ‫ג רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫ויש כאן גם קריאה של הקב"ה לכל נשמה ונשמה‪' :‬אי מזה‬ ‫מה? ללכת לרחוב שמלא בתאוות‪ ,‬במידות רעות‪ ,‬איש‬ ‫באת ואנה תלכי' כל נשמה ונשמה היא חלק אלוק ממעל‪,‬‬ ‫את רעהו חיים בלעו‪ ,‬הכל רקוב ומלוכלך‪ ,‬חיים ריקניים‬ ‫חצובה מתחת כסא הכבוד‪ ,‬אנה תלכי? אתה הולך ללכלך‬ ‫ומבוזבזים‪ ,‬ברחוב החילוני אין שום קשר אמיתי לא בין‬ ‫את הנשמה הטהורה הזו בעוונות וחטאים? זוהי הקריאה‬ ‫אבא לבנים‪ ,‬בין איש לאשתו‪ ,‬הכל ריק וחלול‪.‬‬ ‫הנצחית של הקב"ה אלינו‪.‬‬ ‫פרשת לך לך • שיעור ג‬ ‫בטחון והשתדלות • סכנת אדם בעל בחירה • הקושי בשינוי הרגלים •‬ ‫מה שאירע לאבות סימן לבנים • את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי •‬ ‫התבדלות מתרבות הרחוב •והוא יהיה פרא אדם •ועוד‬ ‫(מס' שיעור ‪)30775009‬‬ ‫השתדלות לפי מדריגת הביטחון‬ ‫חטא גדול חטא אברהם בשגגה‬ ‫נציע בזה בסייעתא דשמיא שני תירוצים –בספר המספיק‬ ‫ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב‬ ‫לעובדי השם [לר' אברהם בן הרמב"ם] יש מאמר שלם‬ ‫בארץ – כותב הרמב"ן חידוש גדול 'ודע כי אברהם אבינו‬ ‫בענייני ביטחון‪ ,‬יש הרבה אנשים עצלנים שלא מוכנים‬ ‫חטא חטא גדול בשגגה בפני פחדו שמא יהרגוהו‪ ,‬ונענש‬ ‫לקחת על עצמם אחריות‪ ,‬אין להם כח להתאמץ‪ ,‬והם‬ ‫על זה בגלות של כי גר יהיה זרעך' ובזוהר הקדוש בפרשת‬ ‫אומרים שיש להם ביטחון‪ ,‬זה הפקרות ולא ביטחון‪ ,‬ומה‬ ‫תזריע כותב מעין זה‪ ,‬הזוהר מתקשה איך מתאים לירא‬ ‫כן הגדר של ביטחון והשתדלות? מלמד אותנו ר' אברהם‬ ‫חטא כמו אברהם אבינו להגיד 'אמרי נא אחותי את'‪ ,‬מבואר‬ ‫בן הרמב"ם שהאדם צריך לשקלל שני דברים‪ ,‬א' מה רמת‬ ‫שהיתה כאן תביעה על אברהם אבינו בזה‪ ,‬ושמעתי לפני‬ ‫הסיכון‪ ,‬ב' מה דרגת הביטחון של האדם‪ ,‬זאת אומרת שאם‬ ‫האדם נמצא במדריגה נמוכה בביטחון שלו גם כשיש סיכון‬ ‫ארבעים שנה ממו"ר ראש הישיבה הרב שך זצוק"ל שמכאן‬ ‫נמוך הוא חייב לעשות השתדלות‪ ,‬וככל שהאדם נמצא‬ ‫מוכח שהרמב"ן נכתב ברוח הקודש‪ ,‬איך הרמב"ן מעיז‬ ‫בדרגה יותר גבוהה של ביטחון כך הוא צריך לעשות פחות‬ ‫לכתוב על אברהם אבינו שהוא חטא חטא גדול בשגגה?‬ ‫השתדלות למרות שרמת הסיכון גבוהה‪ ,‬ויש מושג של‬ ‫כי לפי ההשגה של הרמב"ן אברהם אבינו לא היה צריך‬ ‫'היכא דשכיח הזיקא שאני' כשמאד שכיח הזיקא אי אפשר‬ ‫לעשות את ההשתדלות הזו להכניס את שרה לתיבה‪ ,‬והרי‬ ‫להסתמך על ביטחון‪ ,‬זה כלל גדול שלימד אותנו ר' אברהם‬ ‫אברהם אבינו אחז שכן צריך לעשות את אותה השתדלות‪,‬‬ ‫בן הרמב"ם‪ ,‬סיפר לי יהודי שיש לו חיידר בדרום‪ ,‬והיה‬ ‫אלא שהרמב"ן חולק וסובר שלא צריך‪ ,‬איך אפשר לפסוק‬ ‫נצרך בשביל טובת החיידר שאחד המלמדים שלימד גם‬ ‫ולומר שאברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה? מכאן מוכח‬ ‫אחרי צהרים יוותר על זה וילמד רק בבוקר‪ ,‬והוא שאל את‬ ‫שהרמב"ן נכתב ברוח הקודש‪.‬‬ ‫המלמד האם הוא מסכים לוותר‪ .‬והמלמד אמר לו שזה‬ ‫תוספת של ארבעת אלפים שקל בחודש שאני צריך ללחם‬ ‫והמהר"ל בספר גבורות ה' מתקשה – אם אברהם אבינו‬ ‫לילדים‪ ,‬איך אני יכול לוותר על זה? והמנהל הסכים לתת לו‬ ‫נענש על החטא הזה ב'ועבדום ועינו אותם' למה הוא‬ ‫אלפיים שקל נוספים בחודש‪ ,‬ועדיין המלמד טען שלצרכי‬ ‫חזר על אותו חטא אצל אבימלך? הרי הוא ראה שהקב"ה‬ ‫ביתו הוא צריך את כל הסכום‪ ,‬והוא הלך לשאול את הראש‬ ‫מעניש אותו על זה? וגם יצחק אבינו עשה את אותו דבר‬ ‫ישיבה ר' גרשון שליט"א‪ ,‬אמר לו ר' גרשון‪ :‬תלוי במידת‬ ‫עם רבקה‪ ,‬למה הם המשיכו עם ההנהגה הזו אחרי שהם‬ ‫הביטחון שלך‪ ,‬אם יש לך ביטחון תעזוב את החיידר אחרי‬ ‫ראו שהקב"ה מעניש על זה?‬ ‫הצהרים‪ ,‬אבל אם אין לך ביטחון אסור לך לעזוב‪ ,‬והמלמד‬ ‫ט‬ ‫ג רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫מלחמה‪ ,‬ואם הם לא היו נופלים בחטא המרגלים לא היה‬ ‫החליט לבטוח בקב"ה ולוותר‪ ,‬תוך שבוע מאז הויתור‬ ‫צריך בכלל מלחמות‪ ,‬וככל שנפלו יותר במדריגת הביטחון‬ ‫הוא קיבל הצעה מחיידר אחר ללמד אחרי הצהרים פחות‬ ‫היו צריכים ללמוד עוד ועוד שיטות של מלחמה כמו‬ ‫שעות ולקבל אלפיים שקל‪ ,‬בדיוק מה שהיה חסר לו‪.‬‬ ‫שכתוב בפסוקים‪ ,‬כי הקב"ה מתנהג עם האדם באותו דרך‬ ‫נחזור לאברהם אבינו‪ ,‬יש הבדל גדול בין מה שהיה עם פרעה‬ ‫שבו האדם מתנהג עם הקב"ה‪,‬‬ ‫לבין מה שהיה עם אבימלך‪ ,‬בגרר כבר שאלו את אברהם‬ ‫ואברהם אבינו היה בכזו מדריגה של ביטחון שלפי אותה‬ ‫ואת יצחק על נשותיהם‪ ,‬וכששואלים זה כבר מתחיל להיות‬ ‫מדריגה הוא היה צריך לסמוך על הביטחון ולא לסכן את‬ ‫מסוכן‪ ,‬זה שכיח הזיקא וגם לפי דרגת הביטחון של אברהם‬ ‫שרה‪ ,‬אבל מאותו רגע שהוא עשה את אותה השתדלות‬ ‫חייבים לעשות השתדלות‪ ,‬אבל אצל פרעה עוד לפני שהם‬ ‫שמוגדרת ביחס אליו כחטא הוא נהיה בדרגה שהוא‬ ‫נכנסו למצרים הוא כבר אמר 'אמרי נא אחותי את'‪ ,‬עדיין‬ ‫מחוייב באותה השתדלות‪ ,‬ולכן כשהוא הגיע לאבימלך‬ ‫לא היה כל כך סיכון‪ ,‬לכן לפי מדריגת הביטחון שהיתה‬ ‫הוא כבר היה חייב לעשות את אותה השתדלות כי עכשיו‬ ‫לאברהם אבינו זה נחשב חטא‪ ,‬מעין זה מצאנו שהיתה‬ ‫זה המדריגה שלו‪.‬‬ ‫תביעה על יעקב אבינו שהוא שלח מנחה לעשיו 'מחחזיק‬ ‫באזני כלב עובר' היתה עליו תביעה שלפני שעשיו בא אליו‬ ‫כתוב במדרש על הפסוק 'אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו‬ ‫למלחמה הוא כבר שלח לו מנחה‪.‬‬ ‫ולא פנה אל רהבים ושטי כזב' זה יוסף הצדיק שאמר כי‬ ‫אם זכרתני והזכרתני‪ ,‬ומקשים העולם הרי יוסף נענש‬ ‫ההנהגה עם האדם כפי מידת בטחונו‬ ‫על אותה השתדלות‪ ,‬איך יתכן שזה נחשב שהוא שם בה'‬ ‫מבטחו? ומפורסם בשם הבית הלוי שביאר ‪ -‬אם רואים‬ ‫ואפשר ליישב בעוד דרך על פי יסוד נוסף בענייני ביטחון‬ ‫שיוסף הצדיק נענש על כזו השתדלות זה מראה איזה‬ ‫שהזכרנו כמה פעמים – בפרשת שמות משה רבינו אומר‬ ‫מדריגה עצומה בביטחון היתה לו‪ ,‬כל אחד אחר שהיתה‬ ‫לקב"ה 'והן לא יאמינו לי כי יאמרו לא נראה אליך ה'' מביא‬ ‫לו אפשות לעשות כזו השתדלות היה חייב לעשות אותה‪,‬‬ ‫הרמב"ן מדרש שהקב"ה אמר למשה אם לא היית אומר‬ ‫ורק ביחס ליוסף הצדיק שהיה כזה בעל מדריגה בביטחון‬ ‫ככה הם היו מאמינים לך‪ ,‬אבל אחרי שאמרת והן לא יאמינו‬ ‫כזו השתדלות נחשבת לחטא‪.‬‬ ‫לי הם באמת לא יאמינו ותצטרך לעשות אותות ומופתים‪,‬‬ ‫מבואר כאן שגם כשאדם נמצא במדריגה מסויימת של‬ ‫כתוב בהפטרה של פרשת בחוקתי [הפסוק שם מדבר על‬ ‫ביטחון אם הוא מרבה בהשתדלות יותר ממה שהוא צריך‬ ‫שביעית] 'ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו' מה זה‬ ‫הוא נעשה מחוייב לעשות את אותה השתדלות‪ ,‬ונביא‬ ‫כפילות הלשון והיה ה' מבטחו? מבאר החובת הלבבות –‬ ‫לזה כמה דוגמאות – על הפסוק בפרשת דברים 'ראה נתתי‬ ‫ברוך הגבר אשר יבטח בה' מי שהוא בוטח בקב"ה ההנהגה‬ ‫לפניכם את הארץ בואו ורשו את הארץ' אומר רש"י הקדוש‬ ‫איתו היא והיה ה' מבטחו‪ ,‬אבל להיפך 'ארור הגבר אשר‬ ‫– שלפי התכנית הראשונה הם היו אמורים להיכנס לארץ‬ ‫יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור ליבו‪ ,‬והיה כערער‬ ‫ישראל בלי מלחמות‪ ,‬כלל ישראל יצא ממצרים בלי לנקוף‬ ‫בערבה גו'' מי שלא בוטח בקב"ה הקב"ה מסיר ממנו את‬ ‫אצבע 'ה' ילחם לכם ואתם תחרישון' ולמה בסוף הם כן היו‬ ‫ההשגחה‪ ,‬כתוב בחז"ל ה' צילך על יד ימינך מה הצל הזה‬ ‫צריכים מלחמה? כי בחטא המרגלים הם לא בטחו בקב"ה‪,‬‬ ‫אתה מראה לו אצבע אתה רואה אצבע‪ ,‬שתי אצבעות אתה‬ ‫הם בדקו איך הם ינצחו על פי דרך הטבע‪ ,‬ולכן הם היו‬ ‫רואה שתים‪ ,‬כך היא ההנהגה של הקב"ה במידת הביטחון‪,‬‬ ‫צריכים את המלחמות‪ ,‬האבן עזרא כותב שהטעם שדור‬ ‫איך שאתה בוטח בו כך הוא מתנהג איתך‪.‬‬ ‫יוצאי מצרים לא נכנסו לארץ‪ ,‬כי הם היו דור של עבדים והם‬ ‫לא ידעו איך להילחם‪ ,‬ואני שואל אתכם – האם האבן עזרא‬ ‫הצינור של 'והיה ה' מבטחו'‬ ‫לא למד חומש? האם הוא לא ראה שכתוב בפסוק שהם לא‬ ‫הסבא מנובהרדוק שהיה עמוד הביטחון – שאלו אותו‬ ‫נכנסו לארץ בגלל חטא המרגלים? והסברנו פעם – שבחטא‬ ‫תלמידיו‪ :‬אנחנו רואים שאם משתדלים יותר לפרנסה‬ ‫המרגלים לא היה עונש על כלל ישראל‪ ,‬אלא מכיון שהם‬ ‫מרויחים יותר‪ ,‬ואם משתדלים פחות מרויחים פחות‪ ,‬והוא‬ ‫ירדו במדריגת הביטחון נסתלקה מהם ההשגחה‪ ,‬ולכן‬ ‫ענה להם‪ :‬משל למה הדבר דומה – היה זוג צעיר אחרי‬ ‫הם היו צריכים לעשות מלחמה בשביל להיכנס לארץ‬ ‫השבע ברכות שישבו והתלבטו ממה כדאי להם להתפרנס‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ודור של עבדים לא יכולים לנהל מלחמה‪ ,‬אנחנו‬ ‫הבעל חשקה נפשו להיות סנדלר והאשה טענה שזה‬ ‫רואים שכלל ישראל יצאו ממצרים בלי לירות כדור אחר‪...‬‬ ‫לא כל כך מכובד והיא מעדיפה שהוא יהיה שען‪ ,‬והבעל‬ ‫'ה' ילחם לכם ואתם תחרישון' אבל בביאת הארץ הם היו‬ ‫שמע בקול אשתו ונעשה שען וכך התפרנסו בכבוד יותר‬ ‫צריכים לעשות מלחמות‪ ,‬אמנם היו ניסים אבל היה צריך‬ ‫י‬ ‫ג רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫דשנאי זעירי אינון דיכלי לאישתזבא‪ ,‬הגמרא בחגיגה דף‬ ‫מחמישים שנה‪ ,‬לעת זקנה הם ישבו יחד והאשה אומר‬ ‫ה‪ :‬על הפסוק 'יש נספה בלא משפט' מביאה סיפור שלם‬ ‫לבעלה‪ :‬יש לך אשה חכמה‪ ,‬כמה טוב ששמעת בקולי‪ ,‬אם‬ ‫ממרים מגדלא נשיא‪ ,‬והרבינו חננאל שם כותב ‪ -‬ופתרון יש‬ ‫היית הולך להיות סנדלר היינו גוועים ברעב‪ ,‬כל יום הגיעו‬ ‫נספה בלא משפט כגון אדם שהרג חבירו‪ ,‬מפורש בדבריו‬ ‫לכאן עשרות אנשים עם שעונים וכך התפרנסנו‪ ,‬ומעולם‬ ‫שאדם שנהרג בידי חבירו נחשב לנספה בלא משפט‪.‬‬ ‫לא נכנס לכאן אדם עם זוג נעלים לתיקון‪ ,‬אם היית בוחר‬ ‫להיות סנדלר היינו גוועים ברעב‪ ,‬אומר לה בעלה‪ :‬את‬ ‫וצריך להסביר את הדברים ‪ -‬ודאי שאין הכונה שהעולם‬ ‫לא מבינה? יש פה חנות לשעונים אז באו לכאן אנשים‬ ‫הוא הפקר ואפשר לעשות מה שרוצים‪ ,‬מהרב דסלר‬ ‫עם שעונים‪ ,‬אם היתה כאן סנדלריה היו מגיעים לכאן‬ ‫וכן מהחזון איש מקובל שהם הסבירו שהכל זה ענין של‬ ‫אנשים עם נעלים‪ ,‬אמר האלטער מנובהרדוק‪ :‬מי שמחליט‬ ‫זכויות‪ ,‬יש אדם שנגזר עליו לחיות והוא יחיה בכל מקרה‬ ‫שהצינור של הפרנסה שלו יבוא מנעליים זה יבוא מנעליים‪,‬‬ ‫גם אם הוא יעבור את אוושביץ הוא ישאר חי‪ ,‬ואדם שנגזר‬ ‫מי שמחליט שזה יבוא משעונים זה יבוא משעונים‪ ,‬ומי‬ ‫עליו למות גם הוא יכנס לבונקר הוא ימות מקורונה‪ ,‬אבל‬ ‫שמחליט שהצינור שלו זה מידת הביטחון יש לו צינור של‬ ‫יש אנשים שעומדים באמצע אם הם יהיו בסכנה קטנה יש‬ ‫'והיה ה' מבטחו' יש לו הנהגה מיוחדת‪.‬‬ ‫להם מספיק זכויות להינצל אבל אין להם מספיק זכויות‬ ‫להינצל מסכנה יותר גדולה‪ ,‬וצריך יותר זכויות כדי להינצל‬ ‫ראיתי באחד מספרי החסידות הגדרה נפלאה – מה ההבדל‬ ‫מסכנת אדם בעל בחירה‪ ,‬ולמה? כי תכלית הבריאה היא‬ ‫בין המון העם לגדולי הדור‪ ,‬המון העם חיים את ההשתדלות‬ ‫שיהיה בחירה וכשראובן רוצה להרוג את שמעון אם‬ ‫ויש להם בלב איזו שהיא אמונה קטנה‪ ,‬אבל אצל האדם‬ ‫עושים נס לשמעון ושוללים מראובן את הבחירה זה הפך‬ ‫המאמין זה הפוך‪ :‬הוא חי את האמונה והביטחון‪ ,‬יש לו רק‬ ‫כוונת הבריאה‪ ,‬ולכן צריך הרבה יותר זכויות‪ ,‬וזה כוונת‬ ‫בלב איזה צורך קטן לעשות השתדלות לצאת ידי חובה‪.‬‬ ‫האור החיים הקדוש שראובן אמר שאולי ליוסף הצדיק יש‬ ‫מספיק זכויות להינצל מנחשים ועקרבים ואין לו מספיק‬ ‫סכנת אדם בעל בחירה‬ ‫זכויות להינצל מאדם בעל בחירה‪.‬‬ ‫אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי‬ ‫ואפשר לבאר בעוד אופן [וזה נוסח מאד דומה לדרך‬ ‫בגללך – המפרשים מתקשים האם זה הפיתרון שאברהם‬ ‫הקודמת] שלפעמים החטאים של האדם גורמים לו‬ ‫אבינו מצא לעצמו? לא איכפת לו שיטמאו את שרה העיקר‬ ‫להיענש שהוא ימות בכל מקרה‪ ,‬ולפעמים הוא צדיק שנגזר‬ ‫שהוא יחיה? ונראה להציע בזה בס"ד ביאור‪ :‬יש אור החיים‬ ‫עליו שיחיה בכל מקרה‪ ,‬ולפעמים הגזירה עליו שאם הוא‬ ‫הקדוש יסודי בפרשת וישב על סכנת אדם בעל בחירה‪,‬‬ ‫יפול בידי נחשים ועקרבים הוא לא ימות ואם הוא יפול‬ ‫הוא מחדש שיתכן שיש אדם שלא נגזר עליו למות‪ ,‬אם הוא‬ ‫בידי אדם בעל בחירה הוא כן ימות‪ ,‬והמיתה זה שילוב של‬ ‫יפול בידי נחשים ועקרבים הוא ינצל אבל אם אדם אחר‬ ‫עונש על החטאים עם הסכנה של בעל בחירה‪.‬‬ ‫ירצה לרצוח אותו הוא ימות‪ ,‬והוא מבאר שלכן ראובן אמר‬ ‫'אל תשפכו דם השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר‬ ‫בפרשת שופטים כתוב כמה פעמים על רוצח את הביטוי‬ ‫ויד אל תשלחו בו למען הציל אותו מידם להביאו אל אביו'‬ ‫'דם נקי'‪ ,‬וכך כתוב גם בעגלה ערופה‪ ,‬רק על אדם שנרצח‬ ‫ובחז"ל הקדושים כתוב שבאותו בור היו נחשים ועקרבים‪,‬‬ ‫מצאנו בתורה את הלשון דם נקי‪ ,‬ולמה? כי אם הרוצח לא‬ ‫ומה הסיכוי לצאת חי מבור מלא נחשים ועקרבים? האם זה‬ ‫היה רוצה לרצוח אותו יתכן שהוא היה נשאר בחיים‪ ,‬אדם‬ ‫נקרא שהוא רצה להציל אותו? מבאר האור החיים הקדוש‬ ‫שנרצח על ידי בעל בחירה נחשב שהוא נרצח לחינם‪.‬‬ ‫שראובן ידע שליוסף הצדיק יש הרבה זכויות אבל יתכן‬ ‫ופשוט שכל הסכנה הזו היא רק כשהבעל בחירה רוצה‬ ‫שזה יכול לעזור לו להינצל רק מנחשים ועקרבים אבל אין‬ ‫להרוג במזיד‪ ,‬אבל כשהבעל בחירה חוטא בשוגג לא‬ ‫לו מספיק זכויות להינצל מסכנת אדם בעל בחירה אם‬ ‫צריך בשביל להינצל יותר זכויות‪ ,‬ואם כך אפשר לומר‬ ‫האחים ירצו לרצוח אותו‪ ,‬והיסוד הזה של האור החיים‬ ‫שזה היה עומק הכונה של אברהם אבינו‪ ,‬ודאי שהוא לא‬ ‫הקדוש כתוב כמעט מפורש בזוהר הקדוש שם [דף ק"פ]‬ ‫התכוין שפרעה יטמא את שרה‪ ,‬אלא מכיון שאם פרעה‬ ‫אמר ראובן מוטב להפיל אותו לתוך בור שמלא נחשים‬ ‫ידע שהיא אשתו הוא ירצה במזיד לקחת אותה ולהרוג את‬ ‫ועקרבים ולא יתמסר בידא דשנאי‪ ,‬מכאן אמרו יפיל בר‬ ‫אברהם‪ ,‬מזה פחד אברהם אבינו אולי אין לו זכות להינצל‪,‬‬ ‫נש גרמיה לאשא או לגובא דנחשים ועקרבים ולא יתמסר‬ ‫אבל כשפרעה יחשוב שהיא אחותו החטא של פרעה יהיה‬ ‫ביד שנאי בגין דהכא אתר דנחשים ועקרבים איהו צדיקא‬ ‫בשוגג ומזה יש לה כן זכויות להינצל‪ ,‬וודאי שהוא סמך‬ ‫קודשא בריך הוא ירחיש ליה ניסא‪ ,‬אבל כיון דימסר בידא‬ ‫אי‬ ‫ג רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫ולשנות את המקום שהוא היה רגיל אליו ולעבור למקום‬ ‫שהקב"ה יעשה נס לשרה ולא יטמאו אותה‪ ,‬אבל כדי‬ ‫חדש זה נסיון קשה מאין כמוהו‪ ,‬להתנתק ממה שרגילים‬ ‫להציל את עצמו מסכנת אדם בעל בחירה הוא ביקש‬ ‫אליו זה נסיון עצום‪.‬‬ ‫'אמרי נא אחותי את'‪.‬‬ ‫חידודי לבני הבית‬ ‫רש"י בפרשה כותב לפי שהדרך ממעטת שלשה דברים‬ ‫היכן מזכירים כל יום בפסוקי דזמרה שהקב"ה הציל את‬ ‫פריה ורביה‪ ,‬ממעטת את הממון‪ ,‬ממעטת את השם‪ ,‬לכן‬ ‫שרה מפרעה ומאבימלך? ואת רבקה מביתו של אבימלך?‬ ‫הוצרך לשלש ברכות הללו‪ ,‬ורצינו לפרש על פי זה את‬ ‫פסוקים מפורשים 'אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק‬ ‫סמיכות הפסוקים ביהושע שמזכירים בהגדה של פסח‬ ‫גו'‪ ,‬לא הניח לאיש לעשקם ויוכח עליהם מלכים' הוא הוכיח‬ ‫'ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל‬ ‫את המלכים ביסורים‪.‬‬ ‫ארץ כנען‪ ,‬וארבה את זרעו גו'' אף על שהולכתי אותו והדרך‬ ‫ממעטת פריה ורביה‪ ,‬בכל אופן 'וארבה את זרעו'‪.‬‬ ‫איך קידש אברהם את שרה מבלי לראותה?‬ ‫הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את – רש"י מביא מדרש‬ ‫מעשה אבות סימן לבנים‬ ‫אגדה שעד עכשיו לא הכיר בה‪ ,‬וידוע שהמהרש"א [סופ"ק‬ ‫הרמב"ן בפרשה שלנו מאריך ש'מעשה אבות סימן לבנים'‬ ‫דב"ב] מקשה מהגמרא בתחילת האיש מקדש שאסור‬ ‫זה לא רק סימן בעלמא‪ ,‬מעשה האבות קובע מציאות‬ ‫לו לאדם לקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה‬ ‫לדורות הבאים‪ ,‬זה כמו סרט צילום שהתמונות כבר‬ ‫דבר מגונה ותתגנה עליו וכתיב ואהבת לרעך כמוך‪ ,‬ואיך‬ ‫נמצאות ואחר כך רק מפתחים אותם‪ ,‬והרמב"ן מאריך‬ ‫אברהם אבינו קידש את שרה בלי לראות אותה? והעולם‬ ‫שכל מה שהיה לאברהם בגלות אצל פרעה זה סימן‬ ‫מתרץ שמכיון שכל האיסור הוא שמא יראה בה דבר מגונה‬ ‫לבנים‪ ,‬וכך מאריך הגר"א שהגלות של יעקב אצל לבן‬ ‫כו'‪ ,‬אברהם אבינו שמעיקרא לא התכוון להסתכל על שרה‬ ‫כולה סימן לבנים לגלות כלל ישראל‪ ,‬אצל שרה כתוב‬ ‫כל החיים לא נוגע אליו החשש הזה‪.‬‬ ‫המלאך הכה אותו נגעים גדולים על דבר שרה‪ ,‬וכך היה‬ ‫במצרים עשר מכות על פי משה רבינו‪ ,‬כאן כתוב 'וחיתה‬ ‫מסופר שהיתה קהילה שהמנהג היה שמוכרים את החתן‬ ‫נפשי בגללך' וביציאת מצרים כתוב שבזכות נשים צדקניות‬ ‫תורה אבל נותנים את זה לרב של הקהילה‪ ,‬היה פעם‬ ‫נגאלו ממצרים‪ ,‬בספר נפלאות מתורת ה' כותב עוד סימן‬ ‫שהגיע לשם רב חדש ואחד הגבירים החליט שהפעם הוא‬ ‫‪ -‬היכן המקום הראשון שהקב"ה נגלה לאברהם והבטיח‬ ‫קונה את העליה הזו לעצמו‪ ,‬וכך עשה‪ ,‬וכל העיר רעשה‬ ‫לו את ארץ ישראל? 'ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם' זה‬ ‫מהחוצפה הגדולה של אותו גביר‪ ,‬אבל הוא לא הסתפק‬ ‫היה בשכם‪ ,‬ולמה דוקא שם? כי שכם זה טבורה של ארץ‬ ‫בזה‪ ,‬הוא עשה קידוש גדול והזמין את הרב החדש לומר‬ ‫ישראל‪ ,‬זה העיר האמצעית של ערי מקלט והיא נמצאת‬ ‫דרשה‪ ,‬נעמד הרב ואמר‪ :‬היתה לי קושיה גדולה‪ ,‬איך אותו‬ ‫בדיוק באמצע ארץ ישראל‪ ,‬והמקום גורם שבדיוק באמצע‬ ‫גביר יכול לקנות חתן תורה? הרי כתוב אסור לו לאדם‬ ‫הארץ הקב"ה מבטיח שהוא יתן את הארץ‪.‬‬ ‫לקדש את האשה עד שיראנה‪ ,‬הרי מעולם הוא לא ראה‬ ‫אותה? ותירץ‪ :‬כמו שמיישבים את קושיית המהרש"א‬ ‫שכשלא הולכים אף פעם להסתכל מותר לא לראות‪ ,‬כך‬ ‫אברהם אבינו בנה ארבע מזבחות‪ ,‬שכם‪ ,‬בית א‪-‬ל‪ ,‬חברון‪,‬‬ ‫אותו גביר לא מכנן אף פעם להסתכל על התורה לכן מותר‬ ‫ובירושלים בעקידה‪ ,‬וביוצרות לשבת הגדול כתוב שהקב"ה‬ ‫לו לקנות בלי לראות‪.‬‬ ‫ציוה לתת על המשקוף ועל שתי המזוזות מהדם בפסח‬ ‫מצרים זכר לשלש מזבחות‪ ,‬שכם‪ ,‬בית א‪-‬ל‪ ,‬ודן‪ ,‬והוא‬ ‫הקושי לעזוב מקום‬ ‫משמיט את המזבח של חברון‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך – זה היה אחד‬ ‫מהעשרה נסיונות שאברהם אבינו התנסה‪ ,‬ולכאורה הרי‬ ‫מגלגלין עליו את הכל‬ ‫הוא קיבל כל כך הרבה הבטחות‪ ,‬ילדים‪ ,‬ירושת הארץ‪,‬‬ ‫ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו‬ ‫למה זה כזה נסיון? המשגיח ר' חצק'ל אמר‪ :‬כתוב בפסוק‬ ‫אותם ארבע מאות שנה – ידועה הקושיה‪ :‬אם היתה גזירה‬ ‫'זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר‬ ‫של 'ועבדום ועינו אותם' למה פרעה נענש‪ ,‬הרי הוא קיים‬ ‫בארץ לא זרועה' אפשר לחשוב שהם עזבו מלון של חמש‬ ‫ציויו של מקום? את הקושיה הזו שואל הרמב"ן ומתרץ שני‬ ‫כוכבים? הם היו עבדים בזויים‪ ,‬מה החסד הגדול שהם‬ ‫הלכו אחרי הקב"ה? אומר המשגיח‪ :‬כשאדם צריך לעקור‬ ‫בי‬ ‫ג רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫שכמו שכשאדם מוסיף להרע על גזירת הבורא זה סימן‬ ‫תירוצים ובעצם זה יסוד אחד – התירוץ הראשון שהגזירה‬ ‫שעושה הכל מרוע ונענש על הכל‪ ,‬מידה טובה מרובה פי‬ ‫רק היתה ועבדום ועינו אותם והם הוסיפו להשתעבד בהם‬ ‫חמש מאות ודאי שמי שמוסיף על מה שמשלמים לו זה‬ ‫עבודת פרך‪ ,‬והשליכו את הילדים לים וכיוצא בזה‪ ,‬התירוץ‬ ‫סימן שעושה כך בשביל חסד וישלמו לו שכר על הכל‪.‬‬ ‫השני שהמטרה של המצרים לא היתה לקיים את רצון ה'‬ ‫אלא עשו כן מזדון ליבם שהיה רצונם להרע להם‪ ,‬זאת‬ ‫כשנפטר הסטייפלער באו הרופאים שטיפלו בו במסירות‬ ‫אומרת שמה המבחן האם עשו את זה בגלל ציווי ה' או‬ ‫לנחם את בנו ר' חיים והוא נתן להם מתנה חיי עולם‪ ,‬ואמר‬ ‫בגלל זדון ליבם – אם עושים בדיוק כמו שנגזר זה בגלל‬ ‫להם אני יתן לכם עוד מתנה גדולה ואמר להם את היסוד‬ ‫שכך נגזר‪ ,‬אבל אם עושים יותר ממה שהציווי זה סימן‬ ‫הזה של החפץ חיים – אתם כל היום מתעסקים ברפואה‪,‬‬ ‫שלא עושים את זה בגלל רצון ה' אלא מזדון ליבם ורצונם‬ ‫בלעזור לאחרים‪ ,‬אם רק תכוונו לשם חסד תקבלו שכר על‬ ‫להרע להם‪.‬‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫וכשיש ראיה מהתוספת שזה נעשה מרוע נענשו גם על‬ ‫אני יספר לכם סיפור שקרה לי ‪ -‬כשהייתי צעיר נסעתי‬ ‫עיקר השיעבוד כי זה מגלה שכל מה שעשו היה מרוע‪,‬‬ ‫פעם שבת מחוץ לעיר‪ ,‬וביום ראשון בבוקר קמתי מוקדם‬ ‫וזהו הדין שלמדנו במשנה בבא בתרא אם עמד ניקף‬ ‫והייתי צריך חלב לילדים‪ ,‬הלכתי למכולת בשעה שש וחצי‬ ‫וגדר מגלגלין עליו את הכל‪ ,‬שכשגלי אדעתיה דניחא ליה‬ ‫והיא היתה עדיין סגורה אבל המוכר כבר היה שם וסידר‬ ‫מתחייב בעד הכל‪.‬‬ ‫את הארגזים‪ ,‬שאלתי אותו אפשר לקנות שקית חלב? הוא‬ ‫הסתכל עלי ואמר תקשיב אני על חלב בקושי מרויח‪ ,‬אם‬ ‫האם מכולתני'ק יקבל שכר על חסד?‬ ‫היית לקוח קבוע שלי הייתי מסכים לעשות לך טובה אבל‬ ‫אתה לא גר כאן למה שאני יטרח למכור לך חלב בשעה‬ ‫וצריך לדעת שמדברי הרמב"ן אנחנו לומדים מידה טובה‪,‬‬ ‫כזאת‪ ,‬חשבתי אז לעצמי 'שוטה שבעולם' דבר ראשון ‪-‬‬ ‫יש יסוד גדול מהחפץ חיים ובאמת זה סברא פשוטה‪,‬‬ ‫חוץ ממה שאתה בעל מכולת אתה גם יהודי‪ ,‬ואם הייתי‬ ‫החפץ חיים שאל – יהודי מכולתניק [בעל מכולת] שעומד‬ ‫דופק אצלך בבית ומבקש שקית חלב בשביל ילדים האם‬ ‫כל היום על הרגליים ומשרת יהודים‪ ,‬מהבוקר עד הלילה‬ ‫גם לא היית מסכים? ובגלל שזה גם ביזנעס אתה מפסיק‬ ‫דואג שיהיה לאנשים לחם‪ ,‬חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬וכל מה שהם‬ ‫להיות יהודי‪ ,‬והדבר השני – עשית לעצמך נזק כל כך גדול‬ ‫צריכים בשביל לחיות‪ ,‬האם הוא יקבל על כל זה שכר‬ ‫שגילית בעצמך שכל מה שאתה עושה זה רק בשביל כסף‪,‬‬ ‫כמו שעושה חסד או לא‪ ,‬כי אמנם הוא לוקח על זה כסף‬ ‫ובשקית חלב אחת היית יכול להפוך את כל הביזנעס שלך‬ ‫אבל מה הוא יכול לעשות הרי הוא צריך להתפרנס מאיזה‬ ‫לעסק של חסד והפסדת הכל‪.‬‬ ‫מקום‪ ,‬נהג מונית לוקח אנשים מכל ולכל קצוות הארץ‪,‬‬ ‫אינסטלטור מגיע לבתים ביום שישי דקות לפני הדלקת‬ ‫המשך חכמה מיישב את עיקר הקושיה – בפסוק 'ועבדום‬ ‫נרות בשביל שבבית יהודי לא יהיה הצפות בשבת‪ ,‬רופאים‪,‬‬ ‫ועינו אותם' לא כתוב ציווי של הקב"ה אלא גזירה‪ ,‬אם‬ ‫אחיות‪ ,‬רוקחים‪ ,‬עומדים על הרגליים כל היום בשביל לעזור‬ ‫תהיה נבואה על אדם שהוא לא ישלים שנתו ויבוא אדם‬ ‫ולרפאות אחרים‪ ,‬האם זה חסד?‬ ‫ויהרוג אותו‪ ,‬האם הוא לא יקרא רוצח? ודאי שכן‪ ,‬וכך כאן‪,‬‬ ‫הקב"ה גזר שכך יהיה אבל ודאי שמי שמקיים את זה יענש‪.‬‬ ‫אומר החפץ חיים – 'הכל תלוי בכונה'‪ ,‬אם חושב רק על‬ ‫הכסף לא יהיה לו על זה פירור של שכר בעולם הבא‪,‬‬ ‫אבל אם מתכוין לעזור ליהודים וחוץ מזה הוא צריך מקום‬ ‫להתפרנס ממנו נחשב שעושה כל היום כולו חסד‪,‬‬ ‫וקראת ישועה חומתיך‬ ‫ומהו המבחן? איך אפשר לדעת אם הוא עובד בשביל כסף‬ ‫הנך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל – הבעל הטורים‬ ‫או בשביל חסד? אם הוא עושה רק את מה שהוא מקבל‬ ‫מביא 'וקראת' ד' במסורה‪ ,‬אצלינו‪ ,‬ובפרשת התשובה‬ ‫על זה כסף זה סימן שהוא עובד בשביל כסף ולא מתכוין‬ ‫'וקראת אתכם הרעה באחרית הימים'‪ ,‬ובנביא כתוב 'וקראת‬ ‫למצוה‪ ,‬אבל נהג מונית שרואה אשה נסחבת עם עגלה‬ ‫ישועה חומתיך' וכן 'וקראת את שמו עמנואל'‪ ,‬אומר הבעל‬ ‫ועוזר לה להעלות הכל למונית‪ ,‬גם אם חסר לה ‪ 5‬שקל‬ ‫הטורים‪ :‬על ידי וקראת שמו ישמעאל יהיה וקראת‬ ‫בכל אופן מביא אותה עד לפתח הבית‪ ,‬זה סימן שהוא לא‬ ‫אתכם הרעה באחרית הימים‪ ,‬בסוף הדורות יסבלו צרות‬ ‫עובד בשביל כסף אלא כדי לעזור ליהודים ויקבל שכר על‬ ‫מישמעאל‪ ,‬ועל ידי 'וקראת שמו עמנואל' שיקראו לקב"ה‬ ‫כל העבודה שלו‪ ,‬ואת זה אנחנו לומדים מדברי הרמב"ן‪,‬‬ ‫ויבטחו בו‪ ,‬יזכו ל'וקראת ישועה חומתיך'‪ ,‬עד כאן דבריו‪.‬‬ ‫גי‬ ‫ג רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫יש דברי נביאות באיגרת הרמב"ם שהפסוק שדוד המלך‬ ‫החומות ששומרות על הדור האחרון‬ ‫אומר 'אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר' זה על‬ ‫ואפשר להוסיף ולומר בעוד אופן ‪' -‬וקראת ישועה חומתיך'‬ ‫גלות ישמעאל‪ ,‬אנחנו נמצאים יחד עם אהלי קדר‪ ,‬שוכנים‬ ‫איך זוכים ל'וקראת ישועה' על ידי חומתיך‪ ,‬שהישועה‬ ‫איתם באותו מקום בדיוק‪' ,‬רבת שכנה לה נפשי עם שונאי‬ ‫הגדולה תהיה על ידי שיבנו חומה מהרחוב‪ ,‬זה יהיה הניסיון‬ ‫שלום' הם שונאי שלום! המציאות שלנו היא 'אני שלום'‬ ‫הגדול של הדור האחרון‪ ,‬ובמצרים כתוב 'וחמושים עלו‬ ‫אבל 'וכי אדבר' כשאני מדבר איתם על שלום 'המה‬ ‫בני ישראל ממצרים' ודרשו חז"ל שיצאו רק אחד מחמשה‬ ‫למלחמה' הם כבר מתכננים את המלחמה הבאה‪.‬‬ ‫לא כולם זכו‪ ,‬וכך לעתיד לבוא כתוב אחד מעיר ושנים‬ ‫ממשפחה לא כולם יזכו! ומי יזכה? שח הגרא"ב ווכטפויגל‬ ‫הזכות של ברית מילה בקרב עולי רוסיה‬ ‫שיש בידו קבלה מקדש הקדשים המהרי"ל דיסקין זצ"ל‬ ‫ויש זכות גדולה להינצל מזה – כשהתחילה העליה מרוסיה‬ ‫שהיה בעל רוח הקודש‪ ,‬שאמר שישארו רק 'הארלאכע‬ ‫היו אנשים שעשו ברית מילה בגילאים מאד מבוגרים‪,‬‬ ‫יידן' יהודים יראים‪ ,‬ושאלוהו מי נכלל בזה והשיב 'אלו‬ ‫וגדולי ישראל אמרו שהקב"ה סיבב את זה בצורה הזו כמו‬ ‫שיהיו מובדלים מהתרבות של הרחוב' כי זה הנסיון של הדור‬ ‫שמצאנו בפרשה שלנו שברית מילה כתובה יחד עם ברית‬ ‫האחרון‪ ,‬לא רק הכלים הטכנולגים שהם סכנה ליידישקייט‪,‬‬ ‫הארץ‪ ,‬וכתוב שישמעאל טוען שמגיע גם לו חלק בארץ‬ ‫אלא כל האוירה והתרבות אצל בני תורה זה אחרת‪ ,‬וכך‬ ‫שהרי הוא גם נימול‪ ,‬והקב"ה אומר לו‪ :‬אתה צודק‪ ,‬אבל‬ ‫גם במצרים נגאלו בזכות שלשה דברים‪ ,‬שלא שינו שמם‬ ‫מכיון שזה היה ברית בלי פריעה אתה תקבל את הארץ רק‬ ‫לשונם ומלבושם‪ ,‬שלשת הדברים האלו הם לא דאורייתא‬ ‫לזמן מסויים‪ ,‬לעתיד לבוא יקחו אותה ממך וכלל ישראל‬ ‫ואפילו לא דרבנן‪ ,‬וכתוב בחז"ל שישראל עבדו עבודה זרה‬ ‫יקבלו אותה‪ ,‬וכתוב שישמעאל התפאר על יצחק‪ :‬אתה‬ ‫במצרים ובכל אופן זה לא עיכב אותם מלהיגאל‪ ,‬אבל אם‬ ‫נימולת כשהיית בן שמונה ימים‪ ,‬לא היית יכול לעכב‪ ,‬אני‬ ‫היו משנים את הסגנון‪ ,‬אם הם היו שוברים את החומות‬ ‫נימולתי בגיל ארבע עשרה מרצון‪ ,‬עם הזכות הזו ישמעאל‬ ‫בינם לבין המצריים לא היו נגאלים‪ ,‬וכך לעתיד לבוא רק מי‬ ‫מגיע לקטרג ולעכב את כלל ישראל מלזכות בארץ ישראל‪,‬‬ ‫שיחזק את החומות ויבדל מהטומאה והסגנון של הרחוב‪,‬‬ ‫והקב"ה רוצה שבאחרית הימים יהיה לכלל ישראל זכות‬ ‫כל בית לעצמו וכל אדם לעצמו‪ ,‬הוא יזכה להיות בגאולה‬ ‫שתגבר על הזכות הזו של ישמעאל‪ ,‬לכן הוא סיבב שיעלו‬ ‫השלימה‪.‬‬ ‫מרוסיה יהודים בגיל תשעים שיעשו ברית מילה‪ ,‬כך‬ ‫יסתתמו טענותיו של ישמעאל‪.‬‬ ‫פרא אדם‬ ‫הוא יהיה פרא אדם – ר' יהושע לייב הקשה‪ :‬הרי לפי‬ ‫הזכות של כיבוד אב בדור אחרון‬ ‫כללי הדקדוק קוראים קודם כל בשם העצם ואחר כך‬ ‫על אותו משקל אמר ר' אהרון לייב‪ :‬פעם אנשים היו חולים‬ ‫בשם התואר‪ ,‬ארון גבוה‪ ,‬שולחן ארוך‪ ,‬ולכאורה היה צריך‬ ‫שבוע או שבועיים ונפטרים‪ ,‬היום הרפואה התקדמה‬ ‫לומר 'הוא יהיה אדם פרא'? אמר ר' יהושע לייב‪ :‬רואים‬ ‫וחולים יכולים להיות סיעודיים במשך שנים ארוכות‪ ,‬וכך‬ ‫מכאן שאצל ישמעאל שם העצם הוא 'פרא' והאדם הוא‬ ‫יוצא שילדים צריכים לטפל בהורים סיעודיים במשך כמה‬ ‫רק 'תואר'‪ ,‬וכשהתחילו המאורעות עם הערבים לפני‬ ‫שנים עד שהם הולכים לבית עולמם‪ ,‬אמר ר' אהרון לייב‪:‬‬ ‫למעלה ממאה שנה‪ ,‬שמע החפץ חיים ונאנח ואמר‪:‬‬ ‫כתוב במדרש שכל הכח של אדום לדורי דורות הוא מכח‬ ‫התורה היא נצחית‪ ,‬אם בתורה כתוב 'הוא יהיה פרא אדם'‬ ‫הכיבוד אב של עשיו‪ ,‬ובאחרית הימים צריך כח שילחם‬ ‫לא יהיה אפשר לאלף אותו‪ ,‬הוא לא יהיה בן תרבות‪ ,‬אם‬ ‫ויגבר עם אותו כח‪ ,‬לכן בדורינו הקב"ה מזכה את כלל‬ ‫הוא יהיה רופא הוא יהיה רופא פרא אדם‪ ,‬העשירים הכי‬ ‫ישראל בכיבוד אב על ידי מאמץ גדול‪ ,‬לזה יש כח לנצח‬ ‫גדולים בסעודיה נשארים פראי אדם אותו דבר‪ ,‬הוסיף‬ ‫את הכיבוד אב של עשיו‪.‬‬ ‫החפץ חיים‪ :‬מי יודע עוד כמה נסבול מהפרא אדם הזה‪.‬‬ ‫די‬ ‫ד רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫פרשת לך לך • שיעור ד‬ ‫מהות מלחמת המלכים • שכר העולם הבא אין צורך להבטחה • ישתנה המזל ויש לאברהם בן •‬ ‫השבת אבדה לפנים משורת הדין • ועוד‬ ‫(מס' שיעור ‪)30779015‬‬ ‫נזדווגו לגלגל עינו של עולם‬ ‫חמש הערות במלחמת המלכים‬ ‫נלמד את מקורות הדברים מדברי חז"ל – כתוב בפסוק 'ויבואו‬ ‫ויהי בימי אמרפל מלך שנער גו'‪ ,‬בהמשך הפרשה מבואר‬ ‫אל עין משפט היא קדש' אומר המדרש‪ :‬לא באו להזדווג‬ ‫שאת עיקר המלחמה ניהל כדרלעומר‪ ,‬ויש להעיר למה‬ ‫אלא בתוך גלגל עינו של עולם [כך הכינוי של אברהם אבינו‬ ‫התורה פותחת ב'ויהי בימי אמרפל' ולא ב'ויהי בימי‬ ‫שהאיר את העולם באור האמונה]‪ ,‬וביקשו לסמאותה‪ ,‬היא‬ ‫עוד יש להעיר – רש"י מביא שאמרפל זה‬ ‫כדרלעומר'?‬ ‫קדש שמסר נפשו על קדושת השם‪ ,‬ובפירוש הרז"ה על‬ ‫נמרוד‪ ,‬ולמה נקרא שמו אמרפל? שאמר לאברהם אבינו‬ ‫המדרש מבאר מה שכתוב 'וישובו ויבואו' שזה המשך‬ ‫פול לכבשן האש‪ ,‬ולמה דוקא כאן התורה מכנה את נמרוד‬ ‫של המלחמה הקודמת‪ ,‬הם חזרו להילחם את המלחמה‬ ‫עוד הערה – בהמשך‬ ‫'אמרפל' ולא בשאר מקומות?‬ ‫הקודמת שלהם באברהם אבינו‪ ,‬ובזוהר הקדוש הדברים‬ ‫מפורשים יותר – כתוב בפסוק 'ויקחו את לוט בן אחי אברם‬ ‫הפרשה כתוב 'ויבוא הפליט ויגד לאברהם העברי' ודרשו‬ ‫וילכו' אומר הזוהר שמכיון שזיו איקונין של לוט דומה לשל‬ ‫חז"ל למה נקרא שמו 'עברי' שכל העולם כולו מעבר אחד‬ ‫אברהם הם שבו את לוט והיו בטוחים שזה אברהם אבינו‪,‬‬ ‫והוא ניצב בעבר השני‪ ,‬וגם כאן יש את אותה הערה‪ :‬הרי‬ ‫הם היו בטוחים שנגמרה המלחמה‪ ,‬מעכשיו אין את אברהם‬ ‫אברהם אבינו מוזכר לפני כן ואחרי כן הרבה פעמים‪,‬‬ ‫אבינו בעולם‪ ,‬לא יהיה זכר לאמונה שהוא השריש‪' ,‬וילכו'‬ ‫למה דוקא כאן התורה מכנה את אברהם אבינו 'אברהם‬ ‫הם חזרו הביתה רגועים‪ ,‬הגמרא בסנהדרין צה‪ :‬מביאה‬ ‫הערה רביעית ‪ -‬באותו פסוק כתוב 'והוא‬ ‫העברי'?‬ ‫על המלחמה שסנחריב בא להילחם בחזקיה – 'אמר ר'‬ ‫שוכן באלוני ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר' וצריך‬ ‫יהודה אמר רב בא עליהם סנחריב הרשע בארבעים וחמשה‬ ‫להבין למה התורה מפרטת היכן גר אברהם אבינו‪ ,‬האם‬ ‫אלף איש בני מלכים יושבים בקרונות של זהב‪ ,‬ובשמונים‬ ‫הערה חמישית –‬ ‫יש מישהו שצריך לשלוח לו דואר?‬ ‫אלף גיבורים לבושי שריון קליפה‪ ,‬ובשישים אלף אחוזי חרב‬ ‫הפסוק מסיים 'והם בעלי ברית אברהם' מה התורה באה‬ ‫רצים לפניו‪ ,‬והשאר פרשים‪ ,‬וכן באו על אברהם וכן עתידין‬ ‫ללמד אותנו בכך שהם בעלי בריתו?‬ ‫לבוא בגוג ומגוג' לא כתוב כאן סתם מספרים‪ ,‬בגוג ומגוג‬ ‫תהיה מלחמה על ה' ועל משיחו‪ ,‬כך כתוב מפורש בפסוק‬ ‫על מה היתה המלחמה‬ ‫בתהילים‪ ,‬גם המלחמה של סנחריב היתה על הקב"ה‪ ,‬כתוב‬ ‫בחז"ל שביקש הקב"ה לעשות את סנחריב גוג ומגוג ואת‬ ‫כשאנחנו לומדים את הפרשה הזו בחיידר נדמה לנו שזו‬ ‫חזקיהו משיח‪ ,‬כתוב שסנחריב התריס כלפי מעלה‪ ,‬אותה‬ ‫היתה סתם מלחמה‪ ,‬היו מדינות שעבדו ואחר כך מרדו‬ ‫מלחמה שתהיה אז והיתה בימי סנחריב היתה גם כן בימי‬ ‫ולכן היתה מלחמה‪ ,‬אבל כשפותחים את המדרשים‪ ,‬את‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬זו מלחמה על ה' ועל משיחו‪ ,‬כל המערכה‬ ‫הזוהר הקדוש‪ ,‬מבינים שהמלחמה התנהלה על רקע‬ ‫על המרידה של המלכים היתה רק של כדרלעומר‪ ,‬את‬ ‫אחר לגמרי‪ ,‬עיקר המלחמה היתה 'על ה' ועל משיחו'‪ ,‬הם‬ ‫נמרוד המלחמה הזו לא עניינה בכלל‪ ,‬מה שמעניין את‬ ‫נלחמו באברהם אבינו ובאמונה שהוא מייצג בעולם‪ ,‬זה‬ ‫נמרוד זה אברהם אבינו ואלוקיו‪ ,‬את זה הם רוצים להחריב‬ ‫היה המשך של המלחמה הגדולה של נמרוד באברהם‬ ‫ולעקור‪ ,‬וכשאברהם אבינו הבין שעל זה המלחמה הוא‬ ‫אבינו‪ ,‬הארכנו בשיעור הקודם את המהפכה שאברהם‬ ‫הלך למסור את נפשו‪.‬‬ ‫אבינו חולל בעולם‪ ,‬עד שבא אברהם אבינו כל העולם כולו‬ ‫היו כופרים ואברהם אבינו לבדו פרסם את שמו של הקב"ה‬ ‫המלחמה באברהם 'העברי'‬ ‫בעולם עד שהתאספו אליו אלפים ורבבות‪ ,‬ונמרוד ראה‬ ‫לפי היסוד הזה מיושבות כל ההערות שהקשינו‪ ,‬אמנם‬ ‫את המהפכה שהוא מחולל וניסה להילחם בו בכל הכח‪,‬‬ ‫המלחמה הפוליטית נוהלה על ידי כדרלעומר‪ ,‬אבל‬ ‫בהתחלה הוא זרק אותו לכבשן האש ואחרי כמה שנים‬ ‫המלחמה הרוחנית‪ ,‬מלחמת הדת‪ ,‬היא התנהלה על ידי‬ ‫הוא ניהל מלחמה שלימה וניסה להשמיד את אברהם‪.‬‬ ‫וט‬ ‫ד רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא‬ ‫נמרוד‪ ,‬על ידי אותו נמרוד שהשליך את אברהם לכבשן‬ ‫בהפטרה של פרשת השבוע יש שני פסוקים סמוכים 'מי‬ ‫האש‪ ,‬לכן דוקא כאן התורה מכנה את נמרוד 'אמרפל'‬ ‫העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים‬ ‫ללמדינו שהמלחמה הזו של נמרוד היא המשך אחד עם‬ ‫ירד יתן כעפר חרבו כקש נרדף קשתו‪ ,‬מי פעל ועשה קורא‬ ‫המלחמה של 'אמר פול'‪ ,‬זה הסיבה שרק כאן התורה‬ ‫הדורות מראש אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא' פשוטו‬ ‫מכנה את אברהם אבינו 'אברהם העברי'‪' ,‬ויבוא הפליט ויגד‬ ‫של מקרא הוא שהקב"ה אומר‪ :‬אני עשיתי כל דבר שקרה‬ ‫לאברם העברי' כאן נודע לו שהמלחמה היא על מה שהוא‬ ‫עברי‪ ,‬כל המלחמה היא על כך שאברהם העברי ניצב נגד‬ ‫בבריאה‪ ,‬אבל אפשר לבאר שהפסוק בא ללמד אותנו‬ ‫כל העולם‪.‬‬ ‫שהמלחמה שהיתה לאברהם אבינו היתה על 'אני ה'‬ ‫ראשון ואת אחרונים אני הוא' בזה הם קידשו מלחמה‪ ,‬זה‬ ‫מתי החילונים התחילו להילחץ מתנועת התשובה?‬ ‫מה שגרם לאברהם אבינו למסור נפש‪.‬‬ ‫ולמה התורה מלמדת אותנו היכן אברהם אבינו התגורר‬ ‫אתם עידי נאום ה'‬ ‫ומי היו בעלי בריתו? הציבור הצעיר לא זוכר את תחילתה‬ ‫של תנועת התשובה‪ ,‬אבל המבוגרים זוכרים איך שאחרי‬ ‫ובפשוטו הטעם שאברהם אבינו נלחם כדי להציל את לוט‬ ‫מלחמת ששת הימים התחילה התעוררות בציבור לחזור‬ ‫היה בגלל שהוא שאר בשרו שליוה אותו בהרבה מהמסעות‬ ‫בתשובה‪ ,‬אחרי תקופה קצרה זה מאד נחלש אבל אחרי‬ ‫שלו‪ ,‬אבל יתכן שיש בזה עומק נוסף – בפי העולם מורגל‬ ‫מלחמת יום כיפור התחדשה ההתעוררות ביתר שאת‬ ‫שכל אותם ששה מליון קדושים שנרצחו בשואה מתו על‬ ‫ומאז ועד היום כאן בארץ התקרבו מאות אלפים ובחוץ‬ ‫קידוש ה'‪ ,‬אבל צריך לדעת את ההגדרה הברורה בזה‪,‬‬ ‫לארץ עוד מליוני יהודים‪ ,‬כשהתחילה ההתעוררות זה‬ ‫אמנם כולם מתו על קדושת שמו יתברך אבל אין בזה קיום‬ ‫היה בעיקר אצל המון העם הפשוטים‪ ,‬והתקשורת ושאר‬ ‫של המצות עשה של קידוש ה'‪ ,‬המצוה של קידוש ה' היא‬ ‫אנשי הרשע כאן במדינה לא התייחסו לזה‪ ,‬הם היו שקטים‬ ‫רק כשיש לאדם את הבחירה‪ :‬לחיות או למסור נפש‪ ,‬אם‬ ‫ורעננים‪ ,‬לא היה איכפת להם שהציבור הפשוט חוזר‬ ‫הוא עומד בנסיון ומוסר נפש זה הקיום של המצוה של‬ ‫בתשובה‪ ,‬אבל כשהתחילו לחזור בתשובה 'אנשי השם'‪,‬‬ ‫קידוש ה'‪ ,‬ומכיון שרובא דרובא של הנרצחים בשואה לא‬ ‫אנשים שהיו נערצים בעולם ההבל שלהם‪ ,‬זה חולל רעידת‬ ‫היתה להם בחירה הם לא קיימו את המצוה של קידוש‬ ‫אדמה‪ ,‬הרב אמנון‪ ,‬הרב ישראלי‪ ,‬ועולה על כולנה הרב‬ ‫ה'‪ ,‬אבל ודאי שהדרגה שלהם גבוהה מאד‪ ,‬הם מתו על‬ ‫אורי זוהר שבתחומו הוא היה אצלם דמות נערצת ביותר‪,‬‬ ‫קדושת שמו יתברך‪ ,‬כתוב בחז"ל שכל מי שנהרג בגלל‬ ‫מזה התקשורת והממסד החילוני התחילו לפחד‪ ,‬הם הבינו‬ ‫שהוא יהודי נכנס לפרגוד גבוה מאד בסמוך לכסא הכבוד‪,‬‬ ‫שאם כאלו דמויות נערצות חוזרות בתשובה זה יעורר את‬ ‫ולמה באמת זה מעלה כזו גדולה? אנחנו צריכים להבין‬ ‫לב העם לחשוב היכן נמצא האמת‪ ,‬וכך באמת קרה‪ ,‬אחרי‬ ‫מה המשמעות של המושג 'יהודי'! כל יהודי בעולם הוא‬ ‫שזה קרה הממסד החילוני החליט לנהל מלחמה‪ ,‬הוא לא‬ ‫עד שיש קב"ה‪ ,‬כך כתוב בפסוק 'אתם עידי נאום ה'' אנחנו‬ ‫יכול לאפשר שדמויות כאלו נערצות מגלות היכן האמת‪,‬‬ ‫מייצגים את הקב"ה בעולם‪ ,‬כשהרשעים הורגים יהודי זה‬ ‫התופעה הזו קיימת בדור ובמדינה שלנו אבל זה לא חדש‪,‬‬ ‫בגלל שאיכפת להם שיש יצוג של הקב"ה בעולם‪ ,‬זו היתה‬ ‫זה כבר היה בימי אברהם אבינו‪ ,‬בהתחלה כשאברהם‬ ‫הרשעות של עמלק 'מלחמה לה' בעמלק' הם באו להילחם‬ ‫אבינו קיבץ אלפים ורבבות נמרוד לא רדף אחריו לעשות‬ ‫בכלל ישראל והכונה שלהם היתה להילחם בקב"ה‪ ,‬אומר‬ ‫איתו מלחמה‪ ,‬הוא חשב שהכסא שלו בטוח‪ ,‬אבל כשהוא‬ ‫הקב"ה‪ :‬אותו הרגו בגלל שהוא מייצג אותי‪ ,‬אני רוצה שהוא‬ ‫ראה שענר אשכול וממרא שהיו דמויות מפורסמות באותו‬ ‫יהיה איתי במחיצתי‪ ,‬זו הדרגה הגבוהה של אדם שנהרג‬ ‫דור נעשים מאנשי בית אברהם‪ ,‬הם מכונים בתורה 'בעלי‬ ‫בגלל שהוא יהודי‪.‬‬ ‫ברית אברהם'‪ ,‬אמר נמרוד‪ :‬עד כאן! חייבים לצאת לנהל‬ ‫מלחמה‪ ,‬אם הם הולכים עם אברהם אבינו זה יעורר את לב‬ ‫ולא רחוק לומר שזו היתה הכונה של אברהם אבינו‪ ,‬הרי‬ ‫כל העם לחשוב שאברהם אבינו צודק‪.‬‬ ‫ראינו בזוהר הקדוש שהם לקחו את לוט בגלל שהוא היה‬ ‫נמצאנו למדים שהקש ששבר את גב הגמל מבחינתו‬ ‫נראה כמו אברהם אבינו‪ ,‬הם רצו להרוג אותו בשביל‬ ‫של נמרוד היה מה שענר אשכול וממרא כרתו ברית עם‬ ‫למחוק את כל מה שאברהם אבינו מייצג‪ ,‬אמר אברהם‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬לכן התורה כותבת 'והוא יושב באילוני‬ ‫אבינו‪ :‬אם זוהי הסיבה שבגללה הם רוצים להרוג את לוט‬ ‫ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר' זה היה הסיבה‬ ‫צריך למסור נפש בשביל להציל אותו‪.‬‬ ‫העיקרית שעוררה את המלחמה באברהם אבינו‪.‬‬ ‫זט‬ ‫ד רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫הבא לא צריך הבטחה מהקב"ה‪ ,‬זה מציאות שנבראה כבר‪,‬‬ ‫למה יותר קל להאמין לנס של מלך סדום?‬ ‫מה זה עולם הבא? אדם בונה ומאיר את הנשמה שלו כאן‬ ‫ועמק השידים בארות בארות חמר – רש"י מביא שהם טבעו‬ ‫בעולם הזה וכפי מה שהוא האיר את נשמתו על ידי תורה‬ ‫שם בטיט ונעשה להם נס ויצאו ממנו‪ ,‬שלא היו מאמינים‬ ‫ומצוות כך הוא זוכה להידבק בקב"ה בעולם הבא‪ ,‬ואם‬ ‫שניצול אברהם מאור כשדים ואחרי שמלך סדום יצא‬ ‫חס ושלום הוא החשיך את הנשמה שלו על ידי עבירות‬ ‫מהטיט הם האמינו למפרע באברהם‪ ,‬ולכאורה יש כאן‬ ‫הוא לא יכול לזכות לאותו שכר‪ ,‬לכן לא צריך הבטחה על‬ ‫פליאה גדולה‪ :‬מי שלא האמין שאברהם אבינו יצא מאור‬ ‫השכר בעולם הבא‪ ,‬ואם הקב"ה אמר לו 'שכרך הרבה מאד'‬ ‫כשדים גם לא יאמין שמלך סדום ניצול מהטיט‪ ,‬למה זה‬ ‫בהכרח שהכונה היתה שיהיה לו שכר בעולם הזה‪.‬‬ ‫יגרום לו להאמין? ויתכן שהביאור הוא כך – יש אמונה‬ ‫זה הפשט במעשה המפורסם על אחד התנאים שחי בעניות‬ ‫מחייבת ויש אמונה שלא מחייבת‪ ,‬מי שמאמין שאברהם‬ ‫גדולה וירדה לו רגל של זהב מן השמים‪ ,‬וכשהתגלה לו‬ ‫אבינו ניצול מאור כשדים הוא מוכרח גם להאמין שיש‬ ‫שזה על חשבון העולם הבא שלו אשתו ביקשה שיקחו את‬ ‫בורא עולם‪ ,‬יש מנהיג לבירה‪ ,‬יש שכר ועונש‪ ,‬העולם‬ ‫זה בחזרה‪ ,‬ואחד התנאים הבטיח לו שהוא ישלים את אותו‬ ‫כולו מושגח בהשגחה פרטית‪ ,‬זה מחייב‪ ,‬והאדם שלא נח‬ ‫רגל אבל האשה אמרה‪ :‬כתוב 'הולך אדם אל בית עולמו'‬ ‫לו להאמין בכל זה מפתח נוגדים נגד האמונה‪ ,‬זה תכונה‬ ‫אי אפשר לקנות עולם הבא ולא למכור עולם הבא‪ ,‬לא‬ ‫שהקב"ה ברא בנפש האדם שהוא מאמין רק במה שנח לו‪,‬‬ ‫עושים עם זה ביזנעס! כי השכר של עולם הבא זה מציאות‬ ‫אבל להאמין שמלך סדום ניצל זה לא מחייב שום דבר‪ ,‬לכן‬ ‫שנקבעת כפי השיעור שהאדם האיר את נשמתו‪ ,‬וזה מה‬ ‫לזה כולם כן האמינו‪ ,‬ואחרי שהם האמינו בזה הם התעוררו‬ ‫שכתוב ברמב"ן שבשביל השכר של עולם הבא לא צריך‬ ‫להאמין גם במה שקרה לאברהם אבינו‪.‬‬ ‫הבטחה‪.‬‬ ‫הרבותא בלהילחם בגיבורים‬ ‫במגילת רות כתוב שבועז אמר לרות 'ישלם ה' פעלך‬ ‫ארבעה מלכים את החמישה – אומר רש"י‪ :‬ואף על פי כן‬ ‫ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלוקי ישראל' מהי כפילות‬ ‫נצחו המועטים‪ ,‬להודיעך שגיבורים היו ואף אל פי כן לא‬ ‫הלשון? 'ישלם ה' פעלך' זה לא משכורת‪ ,‬זה השכר בעולם‬ ‫נמנע אברהם מלרדוף אחריהם‪ ,‬ויש כאן קושיה בחשבון‪:‬‬ ‫הבא שזה התוצאה של הפעולות שהיא עשתה‪' ,‬ותהי‬ ‫הרי בכל מקרה אברהם אבינו נלחם נגד המנצחים‪ ,‬וזה‬ ‫משכורתך שלימה' משכורת זה שכר על המעשים ואתו‬ ‫גופא רבותא שהוא נלחם בצד החזק שניצח‪ ,‬ומה לי אם‬ ‫שייך לקבל בעולם הזה‪.‬‬ ‫הצד המנצח גבר בגלל שהם היו הגיבורים מה לי אם הוא‬ ‫גבר בגלל שהם היו הגיבורים?‬ ‫אין מזל לישראל‬ ‫ויוצא אותו החוצה – רש"י מביא שהקב"ה אמר לו צא‬ ‫והביאור בזה הוא כך – אם הם היו מנצחים בגלל שהם מרובים‬ ‫מהצטגנינות שלך‪ ,‬אברם אינו מוליד אבל אברהם מוליד‪,‬‬ ‫זה לא היה כל כך רבותא‪ ,‬היה אפשר לומר שאברהם אבינו‬ ‫שרי אינה מולידה אבל שרה מולידה‪ ,‬ישראל נמצאים‬ ‫ואנשי ביתו הם אנשים גיבורים ולכן הם יוצאים למלחמה‪,‬‬ ‫מעל המזל‪ ,‬ר' יצחק אייזיק חבר מקשה הרי כל הבריאה‬ ‫ורק בגלל שגם לצד המנצח יש את המעליותא של גיבורים‬ ‫היא בשביל כלל ישראל‪' ,‬אלה תולדות השמים והארץ‬ ‫לכן יש רבותא בכך שאברהם אבינו הולך להילחם איתם‪.‬‬ ‫בהבראם' זה אותיות 'אברהם'‪ ,‬כל הבריאה נבראה בשביל‬ ‫אברהם אבינו וזרעו‪ ,‬ובכל זאת אברהם ושרה היו מופקעים‬ ‫מלהוליד ילדים על פי דרכי הטבע‪ ,‬ולא רק בטבע הגשמי‬ ‫ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין – הניצחון של אברהם‬ ‫הם היו עקרים אלא גם בטבע הרוחני החוזים בכוכבים‬ ‫אבינו היה בליל הסדר כמו שמביא רש"י על הפסוק 'ויחלק‬ ‫אמרו לו שהוא לא יכול להוליד‪ ,‬ואם הם כל תכלית‬ ‫עליהם לילה' שחצי לילה נעשה נס כאן וחצי לילה היה‬ ‫הבריאה למה הקב"ה ברא אותם באופן שבדרך הטבע הם‬ ‫שמור למכת בכורות‪ ,‬ולא רחוק לומר ש'לחם ויין' הלחם‬ ‫לא יכולים להוליד?‬ ‫הוא המצות והיין זה לארבע כוסות‪.‬‬ ‫וביאר בזה – כתוב שאין מזל לישראל‪ ,‬כל אומה ולשון‬ ‫השכר בעולם הבא הוא מציאות‬ ‫הם תחת מזל והם כפופים לדרכי הטבע‪ ,‬אבל ישראל זה‬ ‫ויאמר אברם ה' אלוקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי –‬ ‫יצירה אלוקית בלי שום אחיזה בטבע‪' ,‬ויוצא אותו החוצה'‬ ‫הרמב"ן מקשה האם אברהם אבינו לא ידע שעיקר מתן‬ ‫הוא העלה אותו מחוץ לטבע‪ ,‬ובכונה תחילה הקב"ה יצר‬ ‫שכרם של צדיקים הוא בעולם הבא? מה הוא שואל את‬ ‫שכלל ישראל לא יהיה להם שום אחיזה בטבע על ידי שכל‬ ‫הקב"ה 'מה תתן לי'? מבאר הרמב"ן שעל שכר בעולם‬ ‫זי‬ ‫ד רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫גאולי באה‪ ,‬ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך ותושע‬ ‫היצירה שלהם היא מחוץ לדרכי הטבע‪ ,‬לא טבע גשמי ולא‬ ‫לי זרועי וחמתי היא סמכתני‪ ,‬ואבוס עמים באפי ואשברם‬ ‫טבע רוחני‪.‬‬ ‫בחמתי ואוריד לארץ נצחם' לא יהיה שום עוזרים ושום‬ ‫משל למה הדבר דומה – יש יהודי שמגיע לארצות הברית‬ ‫מסייעים זה יהיה גאולה אלוקית‪.‬‬ ‫והוא לא רוצה שום קשר עם רשויות החוק והאכיפה‪,‬‬ ‫בשביל זה הוא צריך להסתנן בצורה לא חוקית ולא להיות‬ ‫לישועתך קיותי ה'‬ ‫רשום בשום מקום‪ ,‬וכך גם כשהקב"ה רוצה שכלל ישראל‬ ‫כשיעקב אבינו ברך את שבט דן הוא מסיים 'לישועתך‬ ‫יהיו מנותקים מכל הכוכבים והמזלות וכוחות הטבע הוא‬ ‫קיותי ה'' אומר התרגום יונתן כשיעקב ראה את הישועות‬ ‫בורא אותם בצורה לא חוקית‪ ,‬מבחינת כוחות הטבע כלל‬ ‫של גדעון ושל שמשון הוא אמר אני לא מחכה לישועות‬ ‫ישראל לא קיימים‪ ,‬אברהם אבינו היה טומטום ולשרה‬ ‫האלו אלא 'לישועתך קיותי ה'' אני מחכה לגאולה הנצחית‬ ‫אימנו לא היה בית ולד‪ ,‬כל היצירה של כלל ישראל זה‬ ‫שתבוא על ידי מלך המשיח‪ ,‬וזה פלא גדול‪ :‬האם הנצחונות‬ ‫יצירה אלוקית בלי שום תערובת של טבע 'כי חלק ה' עמו'‬ ‫של שמשון לא היו גאולת ה'? האם המלחמה של גדעון‬ ‫הכל הנהגה של הקב"ה‪.‬‬ ‫ששלש מאות איש נצחו מליוני אנשים לא היתה גאולה‬ ‫ניסית לגמרי? והסברנו את דברי התרגום האלו על פי‬ ‫הדימוי בין יצירת כלל ישראל לגאולה העתידה‬ ‫מעשה שהיה עם יהודי שהתגורר בירושלים של מעלה‬ ‫כתוב בהפטרה של פרשת עקב 'שמעו אלי רודפי‬ ‫והיה דבוק באלוקיו‪ ,‬היו לו שלש עשרה ילדים וכשהוא‬ ‫צדק מבקשי ה' הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור‬ ‫חיתן את הבת האחרונה שלו ביום האחרון של השבע‬ ‫נוקרתם‪ ,‬הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי‬ ‫ברכות הוא נעמד להגיד דרשה‪ ,‬והוא אמר רבותי! שלש‬ ‫אחד קראתיהו ואברכהו וארבהו‪ ,‬כי ניחם ה' ציון ניחם כל‬ ‫עשרה ילדים זכיתי לחתן ואף אחד מהם לא חיתנתי עם‬ ‫חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה‬ ‫עזרה של הקב"ה‪ ,‬כולם הסתכלו עליו וחשבו שהוא פורק‬ ‫ימצא בה תודה וקול זמרה' צריך להבין מה הקשר בין‬ ‫עול איך הוא אומר מילים כאלו נוראיות? אבל הוא המשיך‬ ‫הפסוקים האלו? הביטו אל צור חוצבתם זה אברהם אבינו‬ ‫והסביר את דבריו‪' :‬בעזרת ה'' פירושו שאני עושה והקב"ה‬ ‫שהיה עקר‪ ,‬הוא היה סתום כמו סלע‪ ,‬וכשהקב"ה חנן אותו‬ ‫עוזר לי‪ ,‬אבל אצלי אני לא עשיתי כלום הקב"ה עשה את‬ ‫בבן זה היה כמו לחצוב סלע‪ ,‬ואל מקבת בור נוקרתם זה‬ ‫הכל‪ ,‬וזה מה שכתוב בתרגום – כל הגואלים שעמדו לכלל‬ ‫שרה אימנו שהיתה עקרה‪ ,‬וכמו שהנביא ממשיך הביטו‬ ‫ישראל היה להם ניסים מופלאים אבל זה היה בעזרת ה'‪,‬‬ ‫אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם גו'‪ ,‬ומה הקשר‬ ‫אבל הגאולה העתידה לא תהיה בעזרת ה' אלא כל כולה‬ ‫של הפסוקים האלו לפסוק האחרון 'כי ניחם ה' ציון גו'?‬ ‫תהיה ישועת ה' ועל זה אמר יעקב אבינו 'לישועתך קיותי‬ ‫הרד"ק במקום כותב 'ומה שסמך ענין זה לנחמת ציון פירש‬ ‫ה''‪ ,‬כך אנחנו אומרים כל שבת בברכת יוצר 'אפס בלתך‬ ‫אדמו"ר ז"ל בעבור כי בזמן שנואשו שניהם מהיות להם בן‬ ‫גואלינו לימות המשיח' וכך כתוב בפרשת האזינו 'כי יראה‬ ‫לעת זקנתם אז פקדים ונתתי להם בן‪ ,‬כן ישראל אחר שיארך‬ ‫כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב' רק אז 'ראו עתה כי אני אני‬ ‫גלותם מאד עד שיהיו נואשים מן הגאולה אז יפקדם הקל‬ ‫הוא' רק אז תבוא הגאולה השלימה‪.‬‬ ‫ויוציאם מהגלות'‪.‬‬ ‫והזכרנו כמה פעמים שהגאולה שבאה על ידי דוד המלך‬ ‫ושמעתי מחכם אחד שהרחיב את הדברים ‪ -‬כשהנביא‬ ‫היא לא ישועה בעזרת ה' אלא היא ישועה אלוקית‪ ,‬דוד‬ ‫ישעיהו בדבר ה' ממשיל את הגאולה העתידה ליצירה‬ ‫המלך הוא ידא אריכתא של הקב"ה‪ ,‬ויתכן שמטבע‬ ‫של כלל ישראל‪ ,‬כשם שהיצירה של כלל ישראל צריכה‬ ‫הברכה שיסדו לנו חז"ל בברכת את צמח דוד 'וקרנו תרום‬ ‫להיות יצירה אלוקית בלי שום אחיזה בטבע כך גם הגאולה‬ ‫בישועתך כי לישועתך קיוינו כל היום' הכונה היא‪ :‬למה‬ ‫העתידה צריכה להיות בלי שום אחיזה בטבע‪ ,‬וזה עומק‬ ‫אנחנו מבקשים שהישועה של דוד תבוא? 'כי לישועתך‬ ‫דברי הרד"ק בעבור כי בזמן שנואשו שניהם מהיות להם‬ ‫קיוינו' הגאולה של דוד זה גאולת ה'‪ ,‬לגאולה הזו יעקב‬ ‫בן לעת זקנתם אז פקדים ונתתי להם בן‪ ,‬כן ישראל אחר‬ ‫אבינו חיכה ואנחנו מחכים ומצפים‪,‬‬ ‫שיארך גלותם מאד עד שיהיו נואשים מן הגאולה אז‬ ‫וכך היה בגאולת מצרים 'ועברתי בארץ מצרים אני ולא‬ ‫יפקדם הקל ויוציאם מהגלות‪ ,‬כי הגאולה העתידה תהיה‬ ‫מלאך' כל המכות היו על ידי משה אבל מכת בכורות היתה‬ ‫כולה אלוקית ולא תהיה לה שום אחיזה בטבע‪ ,‬וכך כתוב‬ ‫על ידי הקב"ה בעצמו‪ ,‬והגאולה העתידה תהיה כמו גאולת‬ ‫בהפטרה האחרונה מהשבעה דנחמתא 'פורה דרכתי לבדי‬ ‫מצרים‪ ,‬ובתרגום יונתן כתוב שאותה ישועה תהיה ישועה‬ ‫ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז‬ ‫שאין אחריה גלות‪ ,‬כך היה ביציאת מצרים 'ויוצא את עמו‬ ‫נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי‪ ,‬כי יום נקם בליבי ושנת‬ ‫חי‬ ‫ד רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫בחזרה רק תשעים שקל שהוא צריך להפריש מעשרה‬ ‫ישראל מתוכם לחרות עולם' על הנס של מגילת אסתר לא‬ ‫תשעה שקלים‪ ,‬כי הרי אין כאן מעשה השבת אבידה גמור‬ ‫אומרים הלל כי אכתי עבדי אחשורוש אנן‪ ,‬אבל על גאולת‬ ‫כי זה נחשב שהיא החזירה לו מאה שקל אחרים לא אלו‬ ‫מצרים הגאולה של 'לקחת לו גוי מקרב גוי' היתה גאולה‬ ‫שאבדו לו‪ ,‬הא למה זה דומה לאדם שאיבד מאה שקלים‬ ‫נצחית ועליה אנחנו אומרים הלל בכל שנה כי זה חרות‬ ‫ומצא מאה שקלים אחרים שודאי שהוא חייב לעשר‬ ‫עולם‪.‬‬ ‫אותם‪ ,‬וכמובן שהדמיון לא מוחלט‪ ,‬יש צד גדול לומר‬ ‫שכשמקיימים השבה לפנים משורת הדין יש כאן מעשה‬ ‫אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים‬ ‫השבה גמור‪ ,‬זה לא נחשב שהוא קיבל סתם כסף מתנה‪.‬‬ ‫הברייתא בסוף סוטה אומרת כל מיני סימנים של עקבתא‬ ‫דמשיחא וכולם מתקיימים היום‪ ,‬והתנא מסיים 'ואין לנו על‬ ‫ויתן לו מעשר מכל‬ ‫מי להישען אלא על אבינו שבשמים' ולכאורה הרי הברייתא‬ ‫ובספר דרך אמונה בהלכות מתנות עניים דן בשאלה זו‪,‬‬ ‫עוסקת בסימני הגאולה איך נכנס פתאום דברי מוסר 'אין‬ ‫הוא דן על המוצא שמחזיר אבידה לפנים משורת הדין‬ ‫לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים'? הביאור הוא‬ ‫האם הוא צריך להפריש מעשר‪ ,‬ומביא ראיה מהפרשה‬ ‫שלא כתוב כאן מוסר אלא כתוב כאן את הסימן הכי חזק‬ ‫שלנו [וכך כתב גם כן בספרו טעמא דקרא] – כתוב בפסוק‬ ‫של הגאולה‪ ,‬כל זמן שיראה לנו שיש איזו שהיא סיכוי‬ ‫שאברהם אבינו נתן מעשר לשם 'ויתן לו מעשר מכל' ולפי‬ ‫לגאולה בדרכי הטבע אנחנו עדיין רחוקים מהגאולה‪,‬‬ ‫רוב המפרשים הכונה מעשר מכל השלל של המלחמה‪,‬‬ ‫הסימן הכי חזק לגאולה הוא שאין לנו על מי להישען אלא‬ ‫ומה אברהם אבינו עשה עם השלל? הוא החזיר אותו למלך‬ ‫על אבינו שבשמים‪.‬‬ ‫סדום‪ ,‬ואם רואים שבכל אופן הוא עישר את הכסף שמע‬ ‫בפסוק כתוב 'קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עלייך זרח'‬ ‫מינה שהמחזיר לפנים משורת הדין חייב לעשר‪ ,‬ומצאתי‬ ‫תפתחו את הילקוט ותראו מה יהיה לעתיד לבוא‪ ,‬יהיו‬ ‫שכך מבואר בפירוש הטור על התורה‪ ,‬הוא כותב על‬ ‫מלחמות כאלו גדולות בעולם עד שכלל ישראל יאמרו‬ ‫הפסוק ויתן לו מעשר מכל אף על פי שזה לא נשאר אצל‬ ‫להרים כסונו ורק אז הקב"ה אומר לכלל ישראל כל מה‬ ‫אברהם‪ ,‬מכיון שמעיקר הדין זה היה שייך לו הוא עישר‬ ‫אחרי מלחמת‬ ‫שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם‪,‬‬ ‫את זה‪.‬‬ ‫ששת הימים והניסים שהיו אז חשבו שהמשיח כבר מגיע‬ ‫אבל הפונביז'ער רב אמר 'סאיז נאך נישט' זה עדיין לא זה‪,‬‬ ‫חילוק בין לפנים משורת הדין לבין הנהגות של חסידות‬ ‫המשיח יבוא כשהעסק יהיה אבוד בדרכי הטבע‪ ,‬בדיוק‬ ‫ולפני למעלה מארבעים שנה ניגשתי לר' חיים קנייבסקי‬ ‫כמו שהיה אצל אברהם אבינו יצירה אלוקית מוחלטת כך‬ ‫כשהוא היה יושב בכולל חזון איש וכותב את ספריו‪[ ,‬זה‬ ‫תהיה הגאולה העתידה גאולה אלוקית מוחלטת במהרה‬ ‫היה מחזה הוד לראות איך יושב יהודי לבדו וכותב ספר‬ ‫בימינו‪.‬‬ ‫שצריך בשבילו מכון שלם]‪ ,‬ושאלתי אותו שיש מקום גדול‬ ‫בסברא לדון ולחלק בין מציאת אבידה לבין מה שמצאנו‬ ‫האם צריך להפריש מעשר כשמחזירים אבידה לפנים משורת‬ ‫אצל אברהם‪ ,‬מוצא אבידה שאין בה סימן שמחזיר לפנים‬ ‫הדין?‬ ‫משורת הדין זה מגדרי חושן משפט‪ ,‬בהלכות חושן משפט‬ ‫אחת מבני ביתו של דודי הגר' שמעון משה דיסקין זצ"ל‬ ‫מצאנו השבת אבידה שחייבים בה מעיקר הדין ומצאנו‬ ‫מצאה ברחוב מאה שקל‪ ,‬ההלכה הפשוטה היא שזה שייך‬ ‫השבת אבידה שהיא רק לפנים משורת הדין‪ ,‬אבל סוף סוף‬ ‫למוצא כי אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה‪ ,‬אבל‬ ‫מי שנוהג לפנים משורת הדין עושה מעשה השבת אבידה‪,‬‬ ‫הצליחו לאתר את הבעלים שאיבדו את הכסף והיא באה‬ ‫אבל אברהם אבינו היה מציל מן הגיס וזכה בהכל מעיקר‬ ‫לשאול את אבא שלה האם היא צריכה להחזיר‪ ,‬והוא ענה‬ ‫הדין‪ ,‬הסיבה שהוא החזיר היתה כמו שכתוב בפסוק 'ולא‬ ‫לה שמעיקר הדין היא פטורה אבל לפנים משורת הדין‬ ‫תאמר אני העשרתי את אברם' סיבה צדדית וחשבון של‬ ‫ראוי שהיא תחזיר את הכסף‪ ,‬אבל הוא הורה לה שלפני‬ ‫קידוש וחילול ה'‪ ,‬לכן למרות שהוא החזיר הוא היה צריך‬ ‫שהיא מחזירה היא צריכה להפריש עשרה שקלים למעשר‪,‬‬ ‫לתת מעשר‪ ,‬אבל מי שמחזיר אבידה לפנים משורת הדין‬ ‫היא הרי זכתה מעיקר הדין בכסף‪ ,‬ומה שהיא רוצה לנהוג‬ ‫יש כאן מעשה השבה גמור והוא לא צריך לתת מזה מעשר‪,‬‬ ‫לפנים משורת הדין ולהחזיר את הכסף לא פוטר אותה‬ ‫ואמרתי סברא זו לדודי הגר' שמעון משה והוא הסכים שזו‬ ‫מלהפריש מעשר כספים‪ ,‬והוא שב והורה למאבד שקיבל‬ ‫סברא ישרה‪.‬‬ ‫טי‬ ‫ה רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫משפט‪ ,‬זה לא היה מחמת חשבונות של קידוש ה'‪ ,‬וצדקו‬ ‫למה אברהם לא לקח כלום ממלך סדום‬ ‫דברי ר' חיים שהוכיח מאברהם אבינו להשבת אבידה‪.‬‬ ‫שוב התבוננתי שצדקו דברי ר' חיים – האור החיים מתקשה‬ ‫מה הפשט 'ולא תאמר אני העשרתי את אברם'? הרי אצל‬ ‫למה מפרעה אברהם אבינו לקח מתנות?‬ ‫מלך סדום זה היה לאחר יאוש והקב"ה עשה נס‪ ,‬מי‬ ‫ולא תאמר אני העשרתי את אברם – יש קושיה מפורסמת‪:‬‬ ‫השוטה שיגיד שמלך סדום העשיר את אברהם? והביאור‬ ‫למה כשפרעה נתן לו מתנות הוא לא חשש לזה? והתירוץ‬ ‫לזה כתוב ברש"י בחולין‪ ,‬הגמרא שם [פט‪ ].‬אומרת בשכר‬ ‫הפשוט הוא שאצל פרעה המתנות הגיעו לו על פי דין‪ ,‬זה‬ ‫שאמר אברהם מחוט ועד שרוך נעל הוא זכה לציצית‬ ‫היה פיצוי על העגמת נפש שנגרמה לו‪ ,‬ויתכן ליישב בעוד‬ ‫ולתפילין‪ ,‬וכתב רש"י שם בשכר שאמר כו' 'שלא רצה‬ ‫אופן – רש"י כותב על הפסוק 'וילך למסעיו' שבחזירתו‬ ‫ליהנות מן הגזל' ולכאורה דבריו נסתרים מהפסוק בפרשה‬ ‫פרע הקפותיו‪ ,‬ההלכה היא שהגזלנים ומלוי בריבית שעשו‬ ‫שלנו שאברהם אבינו לא לקח כדי שמלך סדום לא יגיד‬ ‫תשובה אין מקבלין מהן מפני תקנת השבים‪ ,‬והמקבל‬ ‫שהוא העשיר אותו? האם רש"י לא למד חומש? אבל רש"י‬ ‫מהם אין רוח חכמים נוחה הימנו‪ ,‬והש"ך פוסק להלכה‬ ‫לא למד רק חומש‪ ,‬הוא למד חומש עם פירוש רש"י‪ ,‬תפתחו‬ ‫שאם לנגזל יש בעלי חובות הוא חייב לקחת מהגזלן או‬ ‫את החומש ותראו שרש"י מחלק את הפסוק לשני חלקים‪:‬‬ ‫מהמלוה‪ ,‬אי אפשר לנהוג הנהגות שאינם מעיקר הדין‬ ‫אם מחוט ועד שרוך נעל אעכב לעצמי מן השבי‪ ,‬ואם אקח‬ ‫על חשבון הבעלי חובות‪ ,‬אפילו הנהגה שמי שלא מתנהג‬ ‫מכל אשר לך ואם תאמר ליתן לי שכר מבית גנזיך לא אקח‪,‬‬ ‫בצורה הזו אין רוח חכמים נוחה הימנו אי אפשר להתנהג‬ ‫והמשך הפסוק ולא תאמר אני העשרתי את אברם הוא על‬ ‫על חשבון השני‪ ,‬ומצוה לפרסם את דברי הש"ך האלו‪ ,‬יש‬ ‫החלק השני שהוא לא הסכים לקחת שכר מבית גנזיו של‬ ‫אנשים שמתנהגים בכל מיני הנהגות של 'שונא מתנות‬ ‫מלך סדום‪ ,‬אבל על תחילת הפסוק שכתוב שהוא לא לקח‬ ‫יחיה' על חשבון הבעלי חובות שלהם‪ ,‬כל הנהגה של‬ ‫כלום מהשבי על זה לא שייך הטעם הזה כמו שהקשה האור‬ ‫חסידות שעל ידה הוא עלול לאחר בפריעת החוב אסור‬ ‫החיים‪ ,‬הטעם שהוא לא רצה לקחת זה מה שכתוב ברש"י‬ ‫לעשות אותה‪ ,‬ועל כל פנים יתכן לומר שמכיון שאברהם‬ ‫בחולין שלא רצה ליהנות מן הגזל‪ ,‬יש מדריגות על גבי‬ ‫אבינו היה בעל חוב הוא לא היה יכול להתנהג בהנהגה של‬ ‫מדריגות בלפנים משורת הדין‪ ,‬ולפי המדריגה של אברהם‬ ‫חסידות ולא לקחת מתנות בגלל שיקולים של 'ולא תאמר‬ ‫אבינו גם מציל מן הגיס נחשב לגזל‪ ,‬ועל כל פנים נמצאנו‬ ‫אני העשרתי את אברהם'‪.‬‬ ‫למדים שגם אצל אברהם אבינו ההשבה היתה בגדרי חושן‬ ‫פרשת לך לך • שיעור ה‬ ‫ואת הציפור • את פרעה ואת ביתו • מריבת הרועים • לעשות שלום נתפרדו • רעים וחטאים לה' •‬ ‫את הגוי דן אנוכי • לא מל אברהם עד שנצטווה • במה אדע כי אירשנה • לו ישמעאל יחיה •‬ ‫והיה לאות ברית • ועוד‬ ‫(מס' שיעור ‪)30780005‬‬ ‫המהות של אותה כריתת ברית? היו חולקים את הבהמה‬ ‫כריתת הברית על ידי תור וגוזל‬ ‫לארכה ועוברים ביניהם‪ ,‬זה בא לסמל שכמו ששני החצאים‬ ‫ואת הציפור לא בתר – כבר עמד האבן עזרא שהרי היו שני‬ ‫האלו הם שני חלקים של דבר אחד שלם‪ ,‬כך כורתי הברית‬ ‫ציפורים‪ ,‬תור וגוזל‪ ,‬ולמה כתוב בתורה ציפור לשון יחיד‪,‬‬ ‫נעשים שני חלקים של דבר אחד שלם‪ ,‬זה שנים שהם‬ ‫ומבאר שציפור קאי על מין הציפור שנכלל בו שניהם‪,‬‬ ‫אחד‪ ,‬והתור והיונה גם כאן היו בכלל הברית‪ ,‬היה תור מצד‬ ‫ועדיין צריך ביאור למה התורה כתבה כאן ציפור לשון יחיד‪.‬‬ ‫אחד וגוזל מצד שני‪ ,‬ואיזה כריתת ברית יש כאן? בפרשת‬ ‫ויקרא כתוב 'והקריב מן התורים או מן בני היונה את קרבנו‪,‬‬ ‫ונראה לבאר בזה פשט אמיתי מאד – ברמב"ן כתוב שגם‬ ‫והקריבו הכהן אל המזבח גו'' ופירש"י והקריבו אפילו פרידה‬ ‫התור והגוזל היו בכלל הברית‪ ,‬וצריך להבין הרי אברהם‬ ‫אחת יביא‪ ,‬כי בתחילת הפרשה הפסוק מדבר על זוג יונים‬ ‫אבינו חילק את כל שאר הבהמות כמו שפירש"י שכן הוא‬ ‫דרך כורתי ברית‪ ,‬למה את העופות הוא לא חילק? מה‬ ‫כ‬ ‫ה רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫עם זה‪ ,‬אבל מכיון שהמריבה התפשטה והיתה בין הרועים‬ ‫ובפסוק הזה כתוב שאפילו פרידה אחת יביא‪ ,‬אבל בבהמה‬ ‫היו חייבים לעשות משהו‪ ,‬וכך זה גם לדורות‪ ,‬כשנתבונן‬ ‫עיקר הפרשה נאמרה על בהמה אחת ובעופות התורה‬ ‫במחלוקות הגדולות שהיו בכלל ישראל האנשים הגדולים‬ ‫דיברה על זוג ובפסוק אחרי זה מתרבה פרידה אחת‪ ,‬ומה‬ ‫יכולים להסתדר היטב בינם לבין עצמם‪ ,‬הריב מתפרץ‬ ‫ההבדל בין עוף לבהמה? יש יסוד פשוט שהבריסקער רב‬ ‫אצל הרועים‪ ,‬אצל אנשי החצרות‪ ,‬הם אלו שמלבים את‬ ‫מביא לו הרבה ראיות – בכל מסכתא קינין מבואר שכשאדם‬ ‫אש המריבה‪.‬‬ ‫מביא 'קן' של ב' עופות זה קרבן אחד שנחלק לשנים‪ ,‬אבל‬ ‫בבהמה כשמביאים שני כבשים זה שני קרבנות נפרדים‪,‬‬ ‫פירוד גורם לשלום‬ ‫ולכן את כל הבהמות היה צריך לחצות לשנים שזה מבטא‬ ‫ויפרדו איש מעל אחיו‪ ,‬אברם ישב בארץ הנגב גו' – הבעל‬ ‫שלמרות שאנחנו שנים אנחנו אחד‪ ,‬אבל ציפור וגוזל לחלק‬ ‫הטורים כותב 'איש מעל אחיו אברם' סופי תיבות שלו"ם‪,‬‬ ‫אותם לשנים זה כמו לחצות בהמה שלימה לשנים‪ ,‬ויתכן‬ ‫לומר כדי לעשות שלום נתפרדו‪ ,‬בדברי הבעל הטורים‬ ‫שזה הטעם שהתורה כתבה 'ואת הציפור לא בתר' לשון‬ ‫כתוב יסוד גדול שהתורה באה ללמד אותנו לדורות‪,‬‬ ‫יחיד‪ ,‬כי כל הטעם שהתור והגוזל היו בכלל הברית זה רק‬ ‫כשרואים שיש פירוד גדול ומחלוקת לפעמים כדי לגרום‬ ‫בגלל שהם מוגדרים כאחד שנחלק לשנים‪.‬‬ ‫לשלום חייבים להתחלק לשנים‪ ,‬וכאן אברהם אבינו ידע‬ ‫אלא שיש להקשות על דברינו מההלכה שנפסק שבכל‬ ‫שהפירוד הוא זה שיביא את השלום ביניהם‪.‬‬ ‫מקום שמביאים קן צריך להביא את שניהם מאותו המין‪,‬‬ ‫מסופר שהציעו לאברך מסויים להיות ר"מ בישיבה שיש‬ ‫ואילו כאן היה תור וגוזל שבהלכות קרבן לא מצאנו שהם‬ ‫בה מחלוקת בין ראשי הישיבה‪ ,‬אותו אברך הלך להתייעץ‬ ‫נחשבים ליחידה אחת‪ ,‬ויתכן ליישב שכאן היתה הוראת‬ ‫במרן האבי עזרי זצ"ל שאמר לו‪ :‬למה לך להכניס את‬ ‫שעה שגם תור ובן יונה נחשבים לקן אחד‪.‬‬ ‫הראש למיטה חולה? אם הכיוון של המחלוקת היא לחלק‬ ‫את הישיבה לשנים כדאי לך להיכנס ללמד שם‪ ,‬אבל אם‬ ‫דקדוק לשון הפסוק‬ ‫הם מתכוננים להשאר ביחד אין סיבה שהמחלוקת תפסיק‬ ‫וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרי‬ ‫ולא כדאי לך להיכנס לשם‪ ,‬זה היסוד של הבעל הטורים‬ ‫אשת אברם – פירש"י ביתו‪ :‬פשוטו של מקרא זה בני ביתו‪,‬‬ ‫שלפעמים הפירוד הוא הכלי לעשות שלום‪.‬‬ ‫ומדרשו לרבות כתליו ועמודיו וכליו‪ ,‬והמדרש הזה מוכרח‬ ‫מלשון הפסוק‪ ,‬לכאורה הפסוק היה צריך לכתוב 'וינגע ה'‬ ‫רעים לשם שמים‬ ‫את פרעה ואת ביתו נגעים גדולים גו'‪ ,‬למה התורה לא כללה‬ ‫ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד – אומר רש"י לה' מאד‬ ‫את שניהם יחד? אם כמו פשוטו של מקרא ש'ביתו' הכונה‬ ‫יודעים את ריבונם ומתכוונים למרוד בו‪ ,‬את אותו לשון‬ ‫בני ביתו יש לעיין למה הפסוק לא כולל את שני הנגעים‬ ‫מצאנו אצל נמרוד הרשע 'הוא היה גיבור ציד לפני ה''‬ ‫באותו דיבור‪ ,‬אבל מכח מה שהתורה חילקה וכתבה 'את‬ ‫ופירש"י יודע את ריבונו ומתכוין למרוד בו‪ ,‬כמו כשכתוב‬ ‫פרעה נגעים גדולים ואת ביתו' זה מלמד אותנו שיש כאן‬ ‫'פסח הוא לה'‪ ,‬חטאת הוא לה'' הכונה לשם ה' ומזה דרשו‬ ‫שני מיני נגעים‪ ,‬בפרעה עצמו היו נגעי הגוף ובבתיו וכליו‬ ‫חז"ל שבקרבנות אלו יש דין הקרבה לשמה‪ ,‬כך גם בחטא‬ ‫היו נגעי הבתים והכלים‪.‬‬ ‫כשכתוב 'רעים לה'' פירושו שהם רעים לשם השם‪ ,‬הם לא‬ ‫דוגמא לזה מצאנו בסוף פרשת מקץ – כתוב בפסוק 'ויקחו‬ ‫היו חוטאים לתיאבון אלא חוטאים להכעיס‪ ,‬זה הפשט‬ ‫האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת‬ ‫יודעים את ריבונם ומתכונים למרוד בו‪.‬‬ ‫בנימין' וגם בזה יש להעיר למה התורה לא כותבת ומשנה‬ ‫ומצאנו אצל דוד המלך שכשנתן הנביא הוכיח אותו על‬ ‫כסף ואת בנימין לקחו בידם? ורש"י שם מבאר שלקיחת‬ ‫מעשה בת שבע דוד אומר 'חטאתי לה'' וביארנו בזה‬ ‫האדם ולקיחת הכסף שונים במהותם‪ ,‬את המנחה לוקחים‬ ‫שהמדריגה הגבוהה של תשובה היא תשובה מאהבה‪,‬‬ ‫בידים ואת האדם לוקחים על ידי דברים‪ ,‬וכשהלקיחה‬ ‫כשעיקר מה שמפריע לחוטא זה מה שהוא חיסר ופגם‬ ‫שונה התורה מחלקת אותה לשנים‪.‬‬ ‫בכבוד שמים ולא המצב האישי שלו‪ ,‬ודוד המלך אומר‬ ‫'חטאתי לה'' כל מה שכואב לי בחטא שלי זה הצער של‬ ‫מי גורם המריבות?‬ ‫השכינה‪ ,‬על עצמי אני לא חושב בכלל‪ ,‬זוהי הדרגה הכי‬ ‫ויהי רבי בין רועי מקנה אברם ובין רוע מקנה לוט גו'‪ - ,‬אם‬ ‫גבוהה שיכולה להיות בתשובה‪ ,‬ולכן עונה לו נתן הנביא‬ ‫המריבה היתה רק בין אברהם ללוט היה אפשר להסתדר‬ ‫אכ‬ ‫ה רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫הם זקוקים גם להשקאה של האדם‪ ,‬והמעלה של ארץ‬ ‫'גם ה' העביר חטאתך לא תמות' מידה כנגד מידה‪ ,‬מכיון‬ ‫מצרים היא 'אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק'‬ ‫שהגעת לכזו מדריגה עצומה בתשובה 'גם ה' העביר‬ ‫לארץ מצרים יש את הנילוס והיא צריכה כל הזמן השקאה‬ ‫חטאתך'‪.‬‬ ‫בידי אדם‪ ,‬וזה מה שכתוב כאן ברש"י 'כגן ה' לאילנות' שזה‬ ‫כמו ארץ ישראל שמתאימה לאילנות שגדלים על רוב מים‪,‬‬ ‫רעים וחטאים‬ ‫לאילנות מספיק מי גשמים‪' ,‬וכארץ מצרים לזרעים' כי‬ ‫רעים וחטאים לה' מאד – פירש" רעים בגופם וחטאים‬ ‫בארץ מצרים תמיד צריך להשקות ולכן זה מתאים לגידול‬ ‫בממונם‪ ,‬ואילו בתרגום מפרש להיפך רעים בממונם‬ ‫ירקות‪.‬‬ ‫וחטאים בגופם‪ ,‬ושני הדעות הללו זה מחלוקת בגמרא‬ ‫בסנהדרין [קט‪ ,].‬ושניהם מוכיחים מהפסוק שאמר יוסף‬ ‫למה יותר קל להאמין לנס שארע למלך סדום?‬ ‫הצדיק 'ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים'‬ ‫ועמק השידים בארות בארות חמר וינוסו מלך סדום ועמורה‬ ‫יעויין שם‪ ,‬ולפי הפירוש של התרגום הפסוק מתפרש‬ ‫ויפלו שמה והנשארים הרה נסו – ורש"י מביא שהם טבעו‬ ‫כך‪' :‬ואיך אעשה הרעה הגדולה הזו וחטאתי לאלוקים' מי‬ ‫בטיט ונעשה להם נס ויצאו משם‪ ,‬ומה היה המטרה בנס‬ ‫שנכשל באשת איש הוא חוטא גם בבין אדם למקום וגם‬ ‫הזה? מכיון שהיו כאלו שלא האמינו שנעשה נס לאברהם‬ ‫בבין אדם לחבירו‪ ,‬הוא חוטא גם לקב"ה וגם לבעלה של‬ ‫אבינו באור כשדים‪ ,‬וכשיצא לוט מהחמר האמינו באברהם‬ ‫אותה אשה‪ ,‬אומר יוסף הצדיק‪ :‬הרי פוטיפר סמך עלי ונתן‬ ‫למפרע‪ ,‬ולכאורה יש כאן פליאה גדולה‪ :‬מי שלא האמין‬ ‫בידי את כל אשר בבית‪ ,‬איך אני יכול לעשות כזו רעה‬ ‫שאברהם אבינו יצא מאור כשדים גם לא יאמין שמלך‬ ‫גדולה בין אדם לחבירו‪ ,‬ובנוסף לזה 'וחטאתי לאלוקים' יש‬ ‫ויתכן‬ ‫סדום ניצול מהטיט‪ ,‬למה זה יגרום לו להאמין?‬ ‫כאן גם חטא עצום בין אדם למקום‪.‬‬ ‫שהביאור הוא כך – יש אמונה מחייבת ויש אמונה שלא‬ ‫על פי זה רצינו לפרש את הפסוק בהפטרת חוקת 'ואנכי לא‬ ‫מחייבת‪ ,‬מי שמאמין שאברהם אבינו ניצול מאור כשדים‬ ‫חטאתי לך ואתה עושה איתי רעה להילחם בי' יש כאן שינוי‬ ‫הוא מוכרח גם להאמין שיש בורא עולם‪ ,‬יש מנהיג לבירה‪,‬‬ ‫לשון בפסוק‪ ,‬על עצמו הוא אומר לא חטאתי לך‪ ,‬ועל מלך‬ ‫יש שכר ועונש‪ ,‬העולם כולו מושגח בהשגחה פרטית‪ ,‬זה‬ ‫עמון הוא אומר לשון רעה‪ ,‬ואפשר לבאר בזה על פי היסוד‬ ‫מחייב‪ ,‬והאדם שלא נח לו להאמין בכל זה מפתח נוגדים‬ ‫הזה ‪ -‬מה היה הויכוח בין יפתח למלך מואב? הקב"ה ציוה‬ ‫נגד האמונה‪ ,‬זה תכונה שהקב"ה ברא בנפש האדם שהוא‬ ‫אל תצר את בני עמון ואת בני מואב‪ ,‬אבל עמון ומואב‬ ‫מאמין רק במה שנח לו‪ ,‬אבל להאמין שמלך סדום ניצל‬ ‫טהרו בסיחון‪ ,‬אותם חלקים שסיחון כבש מעמון ומואב‬ ‫זה לא מחייב שום דבר‪ ,‬לכן לזה כולם כן האמינו‪ ,‬ואחרי‬ ‫וזכה בזה על ידי כיבוש מלחמה היו מותרים לכלל ישראל‪,‬‬ ‫שהם האמינו בזה הם התעוררו להאמין גם במה שקרה‬ ‫ומלך עמון טען שהשטחים האלו כבושים והם שייכים‬ ‫את הנקודה הזו מעורר הסטייפלער ‪-‬‬ ‫לאברהם אבינו‪,‬‬ ‫לנו‪ ,‬ולפי טענתו של מלך עמון שהשטחים האלו של בני‬ ‫אנחנו יכולים לראות את כל הכופרים הגדולים שמצהירים‬ ‫עמון נמצא שכלל ישראל חוטאים גם בין אדם לחבירו וגם‬ ‫על עצמם שהם לא מאמינים בכלום‪ ,‬הם תולים איזו בובה‬ ‫בין אדם למקום‪ ,‬כי הם עוברים על האיסור של לא תתגר‬ ‫ברכב שלהם ואומרים שזה המזל שלו‪ ,‬הם מאמינים בכל‬ ‫בם מלחמה‪ ,‬אבל אם מלך עמון לא צודק הוא עושה רק‬ ‫מיני שטויות והבלים‪ ,‬כי לא איכפת להם להאמין בדברים‬ ‫עבירה של בין אדם לחבירו שהוא בא לגזול מהם שטחים‬ ‫שלא מחייבים אותם‪.‬‬ ‫ששייכים להם‪ ,‬ולכן אומר יפתח כך 'ואנוכי לא חטאתי לך'‬ ‫אין כאן לא חטא של בין אדם לחבירו ולא חטא של בין‬ ‫זרעו של אברהם‬ ‫אדם למקום‪ ,‬כי עמון ומואב טהרו בסיחון‪' ,‬ואתה עושה‬ ‫ודור רביעי ישובו הנה כי לא שם עוון האמורי עד הנה –‬ ‫עמי רעה להילחם בי' כי המעשה שלך זה רעה בבין אדם‬ ‫בברית בין הבתרים נתנו לכלל ישראל את הארץ בתנאי‬ ‫לחבירו‪.‬‬ ‫שהם יעברו את גלות מצרים‪ ,‬וכך מבואר ברש"י בפרשת‬ ‫בשלח ובפרשת חוקת שעשיו ויתר על הזכות בארץ ישראל‬ ‫כגן ה' כארץ מצרים‬ ‫כי הוא לא רצה להשתעבד במצרים‪ ,‬וזה מרומז בפסוקים‬ ‫כגן ה' כארץ מצרים באכה צוער – אומר רש"י כגן ה'‬ ‫שאנחנו אומרים בתפילת 'והוא רחום' בשני וחמישי 'זכור‬ ‫לאילנות‪ ,‬כארץ מצרים לזרעים‪ ,‬מה כתוב כאן? בגמרא‬ ‫והבט לברית בין הבתרים ותראה לפניך עקידת יחיד למען‬ ‫כתוב שאילנות גדלים על רוב מים‪ ,‬עיקר גידול האילנות‬ ‫ישראל' תזכור את ברית בין הבתרים שבה נקבע שמזרעו‬ ‫הוא על מי גשמים‪ ,‬אבל ירקות וזרעים גדלים על כל מים‪,‬‬ ‫בכ‬ ‫ה רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫פורענות פי חמש מאות‪ ,‬כמה טובה ברכה וישועה יצאו‬ ‫של אברהם הזכות לארץ ישראל היא של אלה שהשתעבדו‬ ‫משתי מילים של ישועה ונחמה‪ ,‬והרי על הישועה והנחמה‬ ‫בגלות‪ ,‬ועל ידי זה תראה לפניך עקידת יחיד למען ישראל‬ ‫יש הרבה יותר משתי מילים בתורה‪ ,‬תורה נביאים וכתובים‬ ‫ולא למען עשיו הרשע‪.‬‬ ‫מלאים בנחמות וישועות לכלל ישראל‪ ,‬איזה חגיגה גדולה‬ ‫מענין לענין – הקלוייזנבורגער רב'ה עבר את כל מדורי‬ ‫מצפה לנו כשיגיע אותו יום של 'משוש חתן על כלה ישיש‬ ‫הגהינום בשנות הזעם במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬והיה‬ ‫עלייך אלוקיך'‪.‬‬ ‫יהודי מתבולל שהתחיל להתקרב אל הרב'ה ואמר לו‪:‬‬ ‫אתם היהודים סובלים כאן בעולם בגהינום אבל כשתעלו‬ ‫למה לא נימול אברהם קודם שנצטוה?‬ ‫למעלה אתם תחסו בצל כנפי השכינה‪ ,‬שם יהיה לכם‬ ‫הקדמונים שואלים‪ :‬הרי אברהם אבינו קיים את כל התורה‬ ‫טוב‪ ,‬אבל אני סובל כאן כמו יהודי וכשאני יבוא לשמים‬ ‫כולה עד שלא ניתנה‪ ,‬למה הוא לא קיים גם את מצות‬ ‫אני גם ימשיך לסבול‪ ,‬מכיון שאני מחלל שבת ולא שומר‬ ‫מילה עד שנצטוה? ויש בזה כמה תירוצים וכולם נכונים‬ ‫תורה ומצוות אני יסבול גם בעולם הבא‪ ,‬אני סובל כאן כמו‬ ‫– התירוץ הפשוט הוא מכיון שגדול המצווה ועושה יותר‬ ‫יהודי ובשמים כמו גוי‪ ,‬אמר לו הרב'ה‪ :‬אתה טועה‪ ,‬בפסוק‬ ‫ממי שאינו מצווה ועושה אם אברהם אבינו היה מקיים‬ ‫בפרשת בא כתוב שהקב"ה אומר למשה רבינו 'דבר נא‬ ‫את מצות מילה לפני שהוא מצטוה זה מפקיע ממנו את‬ ‫באזני העם וישאלו גו'' מביא רש"י הקדוש דברי חז"ל‪ :‬אין נא‬ ‫הקיום של המצוה אחרי שהוא יצטוה‪ ,‬לכן אברהם אבינו‬ ‫אלא לשון בקשה‪ ,‬כדי שלא יאמר אותו צדיק ועבדום ועינו‬ ‫לא מל עד שהוא לא נצטוה‪ ,‬אבל שאר המצוות כמו ציצית‬ ‫אותם קיים בהם‪ ,‬ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם‪,‬‬ ‫ותפילין הקיום שלהם לפני שנצטוו עליהם לא מגרע את‬ ‫ויש כאן שני קושיות חמורות‪ ,‬א' האם הסיבה היחידה של‬ ‫הקיום אחרי הציווי‪.‬‬ ‫הקב"ה לקיים את ההבטחה שלו היא רק בגלל שאברהם‬ ‫בשם הבית הלוי מפורסם שתירץ שעד שאברהם אבינו‬ ‫אבינו דורש ממנו לקיים אותה? ב' למה אברהם אבינו בא‬ ‫לא נצטוה לא היה על זה שם ערלה‪ ,‬אם הוא היה מל לא‬ ‫בטענה אל הקב"ה ממה נפשך תקיים את שני ההבטחות?‬ ‫היה בזה בכלל קיום של מעשה מילה‪ ,‬ולכן מצאנו שרק‬ ‫למה הוא לא שואל בפשטות היכן ההבטחה של ואחרי כן‬ ‫כשאברהם נצטוה על המילה הוא נפל על פניו כשהקב"ה‬ ‫יצאו ברכוש גדול? אמר לו הקלוייזנבורגער‪ :‬מידת הדין‬ ‫נראה אליו מפני הערלה‪ ,‬כי רק כשנצטוה על המילה נהיה‬ ‫יכולה לטעון שכל ההבטחה של יצאו ברכוש גדול זה דוקא‬ ‫לזה שם ערלה‪.‬‬ ‫מי שהוא מוגדר כזרעו של אברהם‪ ,‬רק מי שהולך בדרכו‬ ‫של אברהם מגיע לו לקבל את ההבטחה שהובטחה לזרעו‪,‬‬ ‫וביארנו בזה בעוד דרך וזכינו לכוין בזה לדברי הבריסקער רב‬ ‫אבל כלל ישראל במצרים נטשו את דרכו של אברהם‬ ‫– 'מילה' זה לא מצוה ככל שאר המצות‪ ,‬המהות של המילה‬ ‫אבינו שניתץ ושבר את כל האלילים‪ ,‬כלל ישראל עבדו‬ ‫היא כריתת ברית בין הקב"ה ובין כלל ישראל‪ ,‬מצוה אפשר‬ ‫עבודה זרה במצרים‪ ,‬יש למידת הדין מקום לטעון שלא‬ ‫לקיים גם כשלא מצווים אבל ברית אי אפשר לכרות כשאין‬ ‫מגיעה להם ההבטחה של יצאו ברכוש גדול‪ ,‬יבוא אברהם‬ ‫שני צדדים‪ ,‬ולכן לפני שהיה ציווי לא היה שייך בכלל את‬ ‫אבינו בטענה לפני הקב"ה‪' :‬ועבדום ועינו אותם קיימו בהם'‬ ‫המהות של מילה‪.‬‬ ‫בשביל זה הם כן נקראים זרעו של אברהם‪ ,‬בשביל 'ואחרי‬ ‫כן יצאו ברכוש גדול' הם לא נקראים זרע אברהם? אמר‬ ‫בין כך ובין כך אתם קרואים בנים‬ ‫לו הקלוייזונברגער‪ :‬גם היהודי הכי רחוק שסובל כאן בגלל‬ ‫כתוב בחז"ל שכל גלות מצרים באה כעונש על מה שאברהם‬ ‫שהוא יהודי‪ ,‬אם הוא מספיק יהודי בשביל 'ועבדום ועינו‬ ‫אבינו שאל במה אדע כי אירשנה‪ ,‬וצריך להבין הרי אברהם‬ ‫אותם' הוא גם מספיק יהודי בשביל 'ואחרי כן יצאו ברכוש‬ ‫אבינו האמין בהבטחה כמו שכתוב בפסוק 'והאמין בה'‬ ‫גדול' בעולם הבא אחרי שהוא יקבל את העונשים על כל‬ ‫ויחשבה לו צדקה'‪ ,‬כל מה שהוא שאל היה רק באיזו זכות‬ ‫החטאים שלו הוא יזכה להיות בגן עדן במחיצה של כל‬ ‫הוא יזכה לזה‪ ,‬למה היתה עליו כזו תביעה? ויתכן לבאר‬ ‫היהודים שסבלו בשביל הקב"ה‪.‬‬ ‫בזה – הזכרנו כמה פעמים את דברי החפץ חיים שודאי‬ ‫שדור המדבר לא חשבו שהקב"ה לא יכול לנצח את הלא'‬ ‫עין לא ראתה‬ ‫מלכים‪ ,‬האם יש לקב"ה בעיה לעשות מכת דבר בכל יושבי‬ ‫וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי – אומר ר' סעדיה גאון 'דן‬ ‫הארץ? אין שום קושי לעשות מכת דבר בנפילים ילידי ענק‬ ‫אנכי' זה שתי מילים עם שש אותיות‪ ,‬מהשש אותיות האלו‬ ‫יותר מלעשות מכת דבר בכל הבהמות של מצרים‪ ,‬מה‬ ‫יצאו עשר מכות‪ ,‬ויש מאן דאמר שהיו מאתים וחמישים‬ ‫הם חשבו? ודאי שהם האמינו ביכולת של הקב"ה אבל הם‬ ‫מכות נוראות ואיומות‪ ,‬מידה טובה מרובה ממידת‬ ‫גכ‬ ‫ה רועיש • ךל ךל תשרפ‬ ‫לו ישמעאל יחיה לפניך‬ ‫חשבו שהם לא ראויים שיעשה להם נס‪ ,‬ולמה זה חטא כל‬ ‫לו ישמעאל יחיה לפניך – בגר"א כתוב שיש שבעים אומות‬ ‫כך גדול? מסביר החפץ חיים‪ :‬יהודי חייב להרגיש כל הזמן‬ ‫ועליהם ישמעאל ועשיו‪ ,‬לישמעאל יש שלושים וחמש‬ ‫את ההרגשה הזו של בין כך ובין כך אתם קרואים בנים‪ ,‬גם‬ ‫אומות ולעשיו יש שלושים וחמש אומות‪ ,‬וזה מרומז כאן‬ ‫אם חטאת אתה יכול לחזור בתשובה 'אך בה' אל תמרודו'‪,‬‬ ‫בפסוק 'לו' ישמעאל הלו' אומות של ישמעאל יחיו לפניך‪.‬‬ ‫ההרגשה הזו שאני רחוק ודחוי בעיני הקב"ה זה היה‬ ‫השורש לחטא המרגלים‪ ,‬זה נקרא בכיה של חינם שהביאה‬ ‫ובדרך צחות אפשר לבאר – אברהם אבינו ראה את הצרות‬ ‫בכיה לדורות‪ ,‬ויתכן לומר שכשאברהם אבינו אמר 'במה‬ ‫שבני ישמעאל הולכים לעשות לכלל ישראל באחרית‬ ‫אדע כי אירשנה' יש כאן איזה שהוא הרגשה שהאהבה של‬ ‫הימים‪ ,‬הוא ראה שבני ישמעאל ילכו להתאבד בשביל‬ ‫הקב"ה אליו היא אהבה התלויה בדבר שצריך זכות בשביל‬ ‫לעשות צרות ליהודים‪ ,‬לכן הוא התפלל ואמר 'לו ישמעאל‬ ‫לקבל אותה‪ ,‬לפי דרגתו של אברהם אבינו היה כאן חיסרון‬ ‫יחיה לפניך' שירצו לחיות ולא למות‪ ,‬כך הם יזיקו פחות‬ ‫בהרגשה המוחלטת של בין כך ובין כך אתם קרואים בנים‪.‬‬ ‫לכלל ישראל‪.‬‬ ‫ישמעאל מכח אברהם‬ ‫והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם‬ ‫ואברם בן שמונים שנה וששת שנים בלדת הגר את ישמעאל‬ ‫ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם –‬ ‫לאברם – מביא רש"י שהתורה באה ללמדינו את החשבון‬ ‫ולכאורה זה פשוט שאם הם נימולים זה אות ברית‪ ,‬והלשון‬ ‫שישמעאל נימול בגיל שלש עשרה‪ ,‬והדברים תמוהים –‬ ‫הזה מופיע בהמשך הפרשה 'המול ימול גו' והיתה בריתי‬ ‫הרי זה פסוק מפורש בסוף הפרשה 'וישמעאל בנו בן שלש‬ ‫בבשרכם לברית עולם' מה כתוב כאן? יתכן שהפסוק בא‬ ‫עשרה שנה בהמולו את בשר ערלתו' למה התורה צריכה‬ ‫ללמדינו שמצות מילה זה לא מצוה שמקיימים אותה רק‬ ‫לכתוב את זה עוד פעם בדרך רמז? ויתכן לבאר – כתוב‬ ‫ברגע אחד‪ ,‬אלא יש איסור להיות מושך בערלתו ולכסות‬ ‫שישמעאל התפאר על יצחק שהוא נימול בגיל שלש‬ ‫את המילה כי יש דין 'והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם'‪,‬‬ ‫עשרה שהיה לו יכולת להתנגד‪ ,‬מלמדת אותנו התורה שכל‬ ‫וכמו כן נרמז כאן שכל החיים יש חיוב לשמור את קדושת‬ ‫המדריגה הזו של ישמעאל באה רק מכח אברהם אבינו‪ ,‬לו‬ ‫הברית‪ ,‬גם אחרי המילה תמשיכו לשמור שזה יהיה ברית‬ ‫עצמו לא היה כח לעשות כזה דבר‪ ,‬לכן התורה רמזה את‬ ‫ביני וביניכם‪.‬‬ ‫הגיל של ישמעאל בזמן המילה בגילו של אברהם אבינו‪ ,‬כי‬ ‫הכל הגיע מכח אברהם‪.‬‬ ‫ניתן לרכוש את ספרי 'נחל אליהו' משיעורי הרב דיסקין שליט"א‬ ‫בחנות המקוונת של קול הלשון‬ ‫בכתובת ‪www.kolhalashon.com‬‬ ‫דכ‬