gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אליהו · Nachal Eliyahu — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: נחל אליהו · Nachal Eliyahu

שבוע: וירא (2026-10-26)

נחל אליהו · Nachal Eliyahu — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסיעתא דשמיא‬ ‫שיעורים‬ ‫בפרשת השבוע‬ ‫נחל אליהו‬ ‫הרה"ג רבי אליהו דיסקין שליט"א‬ ‫פרשת וירא‬ ‫ניתן לשמוע בקו ישיר ‪073-2951302‬‬ ‫‪www.kolhalashon.com‬‬ ‫לשמיעת השיעורים בטלפון מתקשרים לקווי קול הלשון‬ ‫במספרים הרגילים והישירים‬ ‫מקישים מיד כוכבית סולמית (‪)*#‬‬ ‫ולאחריו את מספר השיעור המופיע בתחילת כל שיעור‬ ‫ולסיום סולמית (‪)#‬‬ ‫א רועיש • אריו תשרפ‬ ‫פרשת וירא • שיעור א‬ ‫תורת חיים ואהבת חסד • הכנסת אורחים של החפץ חיים • הדרך לסגל לב טוב‬ ‫(מס' שיעור ‪)31009843‬‬ ‫היארציי"ט שלו] היה עוסק ועמל בתורה הקדושה בעומק‬ ‫האם יש סיבה להצטער כשאין אורחים להכניס?‬ ‫העיון‪ ,‬הוא נשא על גביו את העול של הנהגת כלל ישראל‪,‬‬ ‫רש"י בפרשה שלנו מביא דברי חז"ל הקדושים בפרק‬ ‫בני ביתו המסורים החליטו שחייבים לדאוג לו לדאצ'ה‪,‬‬ ‫השוכר את הפועלים שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה כדי‬ ‫ארגנו לו ימי הבראה בטלזסטון של אותם ימים‪ ,‬הוא הגיע‬ ‫שלא להטריח את אברהם אבינו באורחים ביום השלישי‬ ‫למקום ואחרי כמה שעות הוא מודיע לבני הבית‪ :‬חוזרים‬ ‫למילתו‪ ,‬כיון שראה הקב"ה שהוא מצטער שאין אורחים‬ ‫לבני ברק! מה קרה? אני יושב כאן כבר כמה שעות ואין‬ ‫שלח לו שלשה מלאכים בדמות אורחים‪ ,‬הגר' שלמה הימן‬ ‫יהודי אחד שניגש אלי לבקש עזרה‪ ,‬אני לא מסוגל להיות‬ ‫מתקשה מאד בדברי חז"ל הללו – משל למה הדבר דומה‪,‬‬ ‫במקום שאני לא יכול לעזור בו ליהודים‪ ,‬זה היה החמצן‬ ‫יהודי ירא שמים ומחבב מצוות הצטנן מאד בחג הסוכות‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫והוא נאלץ לישון בבית‪ ,‬אשתו רואה שחסר לו בשמחת יום‬ ‫טוב ושואלת אותו‪ :‬בעלי היקר למה אתה לא מספיק שמח?‬ ‫למדנו מכאן יסוד גדול – השלימות במצות חסד היא‬ ‫והוא עונה שמאד איכפת לו שהוא לא יכול לקיים מצות‬ ‫לא כשהאדם עושה מעשה חסד לשם מצוה‪ ,‬השלימות‬ ‫עשה דאורייתא לישון בסוכה‪ ,‬אמנם אני פטור מלישון‬ ‫שהקב"ה דורש מהאדם היא שנהפוך את עצמינו להיות‬ ‫בסוכה אבל ליהודי בעל נפש לא מספיק לו פטורים‪ ,‬כואב‬ ‫אוהבי חסד‪ ,‬להידבק במידותיו של הקב"ה‪ ,‬הלשון של‬ ‫לו שהוא לא יכול לקיים מצות סוכה‪ ,‬הגיע חנוכה היהודי‬ ‫חז"ל הוא 'מה הוא רחום וחנון אף אתה חנון ורחום' לא‬ ‫כבר הבריא מזמן ואשתו רואה שהוא עוד פעם עצוב‪ ,‬היא‬ ‫כתוב מה הוא חונן‪ ,‬מה הוא מרחם‪ ,‬כי התפקיד שלנו הוא‬ ‫שואלת אותו מה קרה עכשיו? והוא עונה‪ :‬אני מצטער‬ ‫להידבק במידות של הקב"ה לא במעשים שלו‪ ,‬הקב"ה‬ ‫מאד שעכשיו לא סוכות‪ ,‬אילו היה עכשיו חג הסוכות‬ ‫רוצה שנהפוך את התכונות והמידות שלנו להיות כמוהו‪,‬‬ ‫הייתי זוכה לשבת בסוכה ולקיים מצות עשה מדאורייתא‪,‬‬ ‫בפסוק בהפטרת בלק כתוב 'הגיד לך אדם מה טוב ומה ה'‬ ‫יהודי שיענה כזו תשובה הוא לא בעל נפש אלא שוטה!‬ ‫דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם‬ ‫ומה ההבדל בין שני המקרים? אדם שחולה בחג הסוכות‬ ‫אלוקיך' על משפט כתוב 'עשות משפט' לעשות משפט‪,‬‬ ‫בעצם מוטל עליו חיוב לשבת בסוכה אלא שיש לו פטור‬ ‫אבל חסד לא מספיק לעשות צריך להיות אוהבי חסד‪.‬‬ ‫של מצטער‪ ,‬אבל בחנוכה אין בכלל את מצות סוכה לא‬ ‫שייך להצטער על זה‪ ,‬האם כל השנה האדם יהיה עצוב‬ ‫איזה מצוות לא ראוי לקיים לשם מצוה‬ ‫כי עכשיו לא פסח‪ ,‬עכשיו לא ראש השנה? מקשה הגר'‬ ‫יש לנו תרי"ג מצוות‪ ,‬ברובם הענין הוא לקיים את המעשה‬ ‫שלמה הימן הרי גמילות חסדים זה ממש על אותו משקל‪,‬‬ ‫מצוה לשם מצוה‪ ,‬אבל תורה וגמילות חסדים לא מספיק‬ ‫בשלמא אם היו מגיעים אורחים לאברהם אבינו והוא לא‬ ‫לעשות אותם לשם מצוה‪ ,‬מי שמקיים את המצוות האלו‬ ‫היה יכול לקבל את פניהם בגלל שהוא חולה‪ ,‬אפשר להבין‬ ‫אבל הוא לא מחובר אליהם הוא רחוק מאד מהמטרה של‬ ‫שהוא מצטער על זה‪ ,‬אבל עכשיו שהקב"ה הוציא חמה‬ ‫המצוה‪ ,‬כשלומדים תורה לא מספיק ללמוד לשם מצוה‪,‬‬ ‫מנרתיקה‪ ,‬כל האנשים יושבים ספונים בביתם‪ ,‬אין בכלל‬ ‫עיקר המעלה בתורה זה הלימוד במתיקות ובעריבות‪,‬‬ ‫עוברי אורח שזקוקים להכנסת אורחים‪ ,‬עכשיו המצוה לא‬ ‫אנחנו מבקשים בברכת התורה 'והערב נא' כי העריבות‬ ‫מוטלת על אברהם‪ ,‬איזו סיבה יש לו להצטער?‬ ‫היא חלק ממעלת התורה‪ ,‬ידוע שהאגלי טל בהקדמה‬ ‫כותב שעיקר מצות תלמוד תורה להיות שש ושמח ומתענג‬ ‫החמצן של החיים‬ ‫בלימודו ואז דברי תורה נבלעים בדמו‪ ,‬וככל שהאדם יותר‬ ‫רבותי‪ ,‬הצער של אברהם אבינו לא היה על מה שהוא‬ ‫נהנה מהלימוד כך זה יותר נקנה לנפשו‪ ,‬הרבה פעמים‬ ‫מפסיד מצות עשה של חסד‪ ,‬המציאות של חיי אברהם היה‬ ‫בחורים שואלים אותי איך כדאי ללמוד? עיון או בקיאות?‬ ‫גמילות חסדים‪ ,‬כל ההויה של אברהם אבינו היה גמילות‬ ‫מהר או לאט? לבד או עם חברותא? וודאי שיש הדרכות איך‬ ‫חסדים‪ ,‬בשבילו החסד היה חמצן שנתן לו אפשרות לחיות‪,‬‬ ‫ללמוד אבל יש יסוד אחד שזה צריך להיות העיקר‪ :‬ללמוד‬ ‫הוא לא יכול לחיות בלי חסד‪ ,‬זה היה המהות של אברהם‬ ‫בצורה שיש בה הכי הרבה עריבות‪ ,‬כי כשיש עריבות חיים‬ ‫מרן הגרא"מ שך זצוק"ל [שבימים האלו חל‬ ‫אבינו‪,‬‬ ‫ב‬ ‫א רועיש • אריו תשרפ‬ ‫היתכן שאדם שמפזר מליונים לצדקה יהיה בכלל מידת סדום?‬ ‫את התורה וזה נכנס ונדבק בנפש‪ ,‬ידוע מה שכותב רבינו‬ ‫על המשנה באבות 'האומר שלי שלי ושלך שלך זו מידה‬ ‫אברהם מן ההר במסכת נדרים שמצוות לא להינות ניתנו‬ ‫בינונית ויש אומרים זו מידת סדום' שואל הרבינו יונה‪ :‬הרי‬ ‫לא כולל את מצות תלמוד תורה‪ ,‬כי בתורה חלק מהמצוה‬ ‫האדם שאומר שלי שלי לא נותן בכלל צדקה‪ ,‬איך תנא קמא‬ ‫זה העריבות‪ ,‬וכך זה גם בחסד‪ ,‬מי שמקיים חסדים בלי‬ ‫אומר שזו מידה בינונית? מבאר הרבינו יונה שודאי גם לפי‬ ‫להיות אוהב חסד‪ ,‬בלי להשתוקק להיטיב לזולת‪ ,‬יש כאן‬ ‫תנא קמא אדם שלא נותן בכלל צדקה בכלל שייך למידת‬ ‫חיסרון בצורה של המעשה מצוה‪.‬‬ ‫סדום‪ ,‬אבל כאן מדובר על אדם שנותן צדקה‪ ,‬הוא מפזר‬ ‫מליונים לעניים‪ ,‬אבל בתכונות הוא נשאר בעל מידות של‬ ‫דביקות בדעתו של הקב"ה‬ ‫שלי שלי ושלך שלך‪ ,‬גם אם הוא נותן לשם מצוה ולא לשם‬ ‫ולמה דוקא שני המצוות האלו? כל שאר המצוות זה לעמוד‬ ‫כבוד אבל המידות שלו נשארו מקולקלות‪ ,‬המידות שלו‬ ‫לשרת לפני ה'‪ ,‬אבל תורה וחסד זה לא רק לעמוד לשרת‬ ‫נשארו רחוקות ממידותיו של הקב"ה‪ ,‬אפילו על כזה אדם‬ ‫אלא זה בשביל שנידבק בקב"ה‪ ,‬הדביקות הכי גדולה שלנו‬ ‫יש מאן דאמר שאומר שזה מידת סדום‪ ,‬ידוע מה שכותב‬ ‫בקב"ה היא על ידי תורתו‪ ,‬קודשא בריך הוא אורייתא‬ ‫הרמב"ם על המשנה באבות 'והכל לפי רוב המעשה' שאם‬ ‫וישראל חד הוא‪ ,‬תלמוד תורה כנגד כולם‪ ,‬ונרחיב את‬ ‫יש לאדם מאה זהובים עדיף לתת אותם במאה נתינות של‬ ‫זוז מלתת נתינה אחת של מאה זהובים‪ ,‬אמנם אין הבדל‬ ‫הדברים יותר – כתוב 'ותלמוד תורה כנגד כולם' ולכאורה‬ ‫בין התועלת של נתינה אחת לבין התועלת במאה נתינות‪,‬‬ ‫זה פלא‪ ,‬היתכן שלימוד הלכות תפילין יותר חשוב מהנחת‬ ‫אבל מצד הנותן כשהוא נותן מאה פעמים הוא הרבה יותר‬ ‫תפילין עצמה? התשובה היא‪ :‬מה יותר חשוב? מי שמגיש‬ ‫מקרב את התכונה שלו לתכונה של הקב"ה‪.‬‬ ‫למלך את הארוחות או מי שהמלך יושב איתו ונהנה‬ ‫במחיצתו‪ ,‬ודאי מי שהמלך יושב איתו‪ ,‬וזה ההבדל בין‬ ‫אל ירע לבבך בתתו לו‬ ‫המצוות לבין לימוד התורה‪ ,‬כל המצוות זה לעמוד לשרת‬ ‫בשכחת הלאוין להרמב"ן הוא מונה לאו דאורייתא‪ ,‬בפסוק‬ ‫את המלך‪ ,‬אבל עסק התורה זה שעשוע של הקב"ה‪,‬‬ ‫כתוב 'נתון תתן לו ואל ירע לבבך בתתו לו' מי שנותן צדקה‬ ‫כשדעתו של האדם דבוקה בתורה היא דבוקה בדעתו של‬ ‫מתוך רוע לב אין לו אמונה שלימה שהוא לא יפסיד כלום‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אין חיבור יותר גדול מזה‪.‬‬ ‫בגלל מצות הצדקה‪ ,‬הוא חושב שעל ידי שהוא נותן צדקה‬ ‫יחסר לו‪ ,‬זה הלאו של 'נתון תתן לו ואל ירע לבבך בתתך‬ ‫דביקות במח ובלב‬ ‫לו'‪ ,‬וזה לשון הרמב"ן במצוה יז' 'שנמנענו גם כן שלא יחר‬ ‫לכל אדם יש מח ולב‪ ,‬שכל ורגש‪ ,‬והקב"ה רוצה שנידבק‬ ‫בעינינו בתיתנו צדקה לעניים‪ ,‬ולא ניתן אותו אליהם בעין‬ ‫בו בשניהם‪ ,‬הדביקות בדעת היא על ידי עסק התורה‪,‬‬ ‫רעה ונחשוב אותם מיעוט לנו‪ ,‬אבל יהיה זה בעינינו שכר‬ ‫והדביקות בלב היא הדביקות במידותיו של הקב"ה‪ ,‬מה‬ ‫ותועלת ותוספת בממונינו לפי שהוא יתברך ישלם לנו הכל‬ ‫הוא רחום אף אתה כו'‪ ,‬יש כאלו שחושבים שהדרך להשיג‬ ‫בכפל כפלים‪ ,‬והוא אומרו יתברך נתון תתן לו ואל ירע לבבך‬ ‫דביקות היא על ידי שיושבים ושרים 'הקב"ה אנחנו אוהבים‬ ‫בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך‬ ‫אותך' ודאי שאי אפשר לזלזל בזה‪ ,‬אבל זה רובד מאד חיצוני‬ ‫ובכל משלח ידך' גם מי שנותן מליונים לצדקה אבל הוא‬ ‫של הדברים‪ ,‬הקשר העמוק עם הקב"ה בא על ידי תורה‬ ‫מרגיש שנחסר לו בגלל זה‪ ,‬הוא לא מאמין באמונה שלימה‬ ‫וחסד‪ ,‬זה השני כלים שהקב"ה נתן לנו להידבק בו‪ ,‬ומכיון‬ ‫שהוא רק מרויח מזה הוא עובר על לא תעשה‪ ,‬היה יהודי‬ ‫בעל צדקה גדול ובר אוריין שתרם הרבה לישיבת מיר‪ ,‬וניסו‬ ‫ששני המצוות האלו הם הכלים שלנו להידבק בקב"ה‪,‬‬ ‫ללחוץ עליו שיתן יותר והוא אמר אתם עלולים להכשיל‬ ‫לכן את שני עמודי העולם האלו לא מספיק לעשות לשם‬ ‫אותי בלא תעשה! את הסכום הזה אני נותן בשמחה ומה‬ ‫מצוה‪ ,‬השלימות היא כשהאדם מחובר למעשה המצוה‪,‬‬ ‫שאני יתן מעבר לזה זה יהיה ברוע לב‪.‬‬ ‫אדם לומד את התורה בצימאון‪ ,‬השתוקקות‪ ,‬עריבות‪ ,‬אדם‬ ‫עושה חסד מתוך אהבת חסד‪ ,‬הוא נהנה להיטיב לזולתו‪,‬‬ ‫למען נקנה בנפשינו מידות מעולות יקרות וחמודות‬ ‫כך הוא דבק בקב"ה‪ ,‬ולא רחוק לומר שזה הפשט במטבע‬ ‫בפרשת ראה יש מצות הענקה 'הענק תעניק לו מצאנך‬ ‫הברכה בברכת שים שלום 'ברכינו אבינו כולנו באור פניך כי‬ ‫ומגרנך ומיקבך' העבד הזה כשהוא נמכר לעבד שילמו‬ ‫באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורת חיים ואהבת חסד' שני‬ ‫עליו את המחיר המלא‪ ,‬למה כשהוא יוצא לחירות צריך‬ ‫הדברים האלו הם אור פניו של הקב"ה‪ ,‬תורה שהיא תורת‬ ‫כדאי‬ ‫להוסיף לו עוד בקשיש? למה מגיע לו עוד??‬ ‫חיים ואהבת חסד זה אור פניו של הקב"ה‪.‬‬ ‫ג‬ ‫א רועיש • אריו תשרפ‬ ‫מספיק שמקיימים תורה ומצוות ומעשים טובים‪ ,‬צריך‬ ‫ללמוד מה שכותב על זה בספר החינוך דברים נפלאים‬ ‫שלנשמה יהיה קליטה בעולם הבא‪ ,‬ומי שמלבין פני חבירו‬ ‫מאד ששוים מלייארדים‪ ,‬ואני מציע לכל יהודי שהקטע‬ ‫ברבים יש לו נפש גרועה והנשמה שלו איבדה את הקליטה‬ ‫הזה שאנחנו עכשיו הולכים ללמוד יהיה נר לרגליו‪ ,‬וזה‬ ‫שלה לעולם הבא‪ ,‬בחז"ל כתוב שלעתיד לבוא כל אחד‬ ‫לשון החינוך במצוה תפב' 'שציונו לתת ממה שיש לנו‬ ‫ואחד נכוה מחופתו של חבירו‪ ,‬ובצעירותי חשבתי שבעולם‬ ‫לעבד עברי בזמן שיצא מתחת ידינו לחירות ולא נשלחנו‬ ‫הבא יש בימת כבוד ורק למכובדים נותנים לשבת בשורה‬ ‫בידים ריקניות‪ ,‬ועל זה נאמר הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך‬ ‫הראשונה וכל אחד נכוה מהבימת כבוד של חבירו‪ ,‬אבל‬ ‫ומיקבך אשר ברכך ה' אלוקיך תתן לו' ממשיך החינוך וכותב‬ ‫כמו שלמדנו ברמב"ם שאין מאבטחים בעולם הבא כך גם‬ ‫מילים שכל אחת מהם היא יהלום 'משרשי המצוה למען‬ ‫אין סדרנים‪ ...‬כל אחד יכול לשבת איפוא שהוא רוצה‪ ,‬וכמו‬ ‫נקנה בנפשינו מידות מעולות יקרות וחמודות' כשאנחנו‬ ‫שלמדנו ברמב"ם שמי שיש לו נפש גרועה אין לו קליטה‬ ‫לומדים את פרשת הענקה אנחנו חושבים שהתורה חסה‬ ‫בעולם הבא כך זה גם במידה טובה‪ ,‬החיבור של הנפש‬ ‫על העבד שיהיה לו ממה להתפרנס‪ ,‬אבל החינוך מגלה‬ ‫לעולם הבא הוא כפי מה שהאדם יותר רגיש לחבירו‪ ,‬ומי‬ ‫לנו שזה טעות! התורה חסה על האדון‪ ,‬היא רוצה לזכות‬ ‫שלא קנה בעצמו את המידות האלו לא יהיה לו קליטה‪ ,‬וזה‬ ‫אותו לקנות מידות מעולות יקרות וחמודות‪' ,‬ועם הנפש‬ ‫מה שכתוב כאן בחינוך 'למען נקנה בנפשינו מידות מעולות‬ ‫היקרה והמעולה נזכה לטוב' הטוב הנצחי והאמיתי הוא‬ ‫יקרות וחמודות ועם הנפש היקרה והמעולה נזכה לטוב'‪.‬‬ ‫בעולם הבא להתענג על ה'‪ ,‬וככל שהאדם כאן בעולם הזה‬ ‫דבק במידותיו של הקב"ה כך הוא זוכה בעולם הבא להתענג‬ ‫אני לא חפצא‬ ‫על ה' ולהידבק בו' ממשיך החינוך 'והאל הטוב חפץ להיטיב‬ ‫לעמו והודנו והדרינו שנרחם על מי שעבד אותנו וניתן לו‬ ‫נחזור לענייננו ‪ -‬האדמו"ר מבלוז'וב זצוק"ל מצדיקי הדור‬ ‫משלנו בתורת חסד מלבד מה שהתננו עמו לתת לו בשכרו'‬ ‫באמריקה שאחרי השואה‪ ,‬כשהוא חלה הגר' יצחק הוטנר‬ ‫ההוד וההדר של הנפש שכשפועל עובד אצלך כמה שנים‬ ‫נכנס לבקר אותו‪ ,‬תוך כדי הביקור התקשר מישהו שרצה‬ ‫ואתה כבר שילמת לו על העבודה אבל אתה נותן לו עוד‬ ‫גם כן להגיע לקיים 'ביקור חולים' והאדמו"ר אמר שאין לו‬ ‫משלך‪ ,‬בזה הנפש קונה מידות מעולות יקרות וחמודות‪,‬‬ ‫כח‪ ,‬ר' יצחק שמע שאין לאדמו"ר כח ואמר אם ככה גם‬ ‫והחינוך מסיים 'ודבר מושכל הוא אין צריך להאריך בו' מי‬ ‫אני ילך‪ ,‬אמר לו האדמו"ר לא‪ ,‬בשבילך יש לי כח ולאותו‬ ‫שצריך להסביר לו כזה דבר הוא חסר שכל‪.‬‬ ‫אדם אין לי כח‪ ,‬ומה נשתנה? אתה נושא בעול איתי‪ ,‬אני‬ ‫לא מרגיש טוב ואתה מגיע לבקר אותי‪ ,‬אבל אותו יהודי‬ ‫כרטיס כניסה לעולם הבא‬ ‫לא מעניין אותו איך אני מרגיש‪ ,‬לא מטריד אותו להיטיב‬ ‫ובחינוך כאן כתוב עוד יסוד גדול שהבאנו כמה פעמים‬ ‫לי‪ ,‬הוא צריך למלאות את הכספת שלו לעולם הבא עם‬ ‫מהרמב"ם‪ ,‬כתוב בחז"ל 'כל המלבין פני חבירו ברבים אין‬ ‫מצוות‪ ,‬ועכשיו יש לו הזדמנות לקיים את המצוה הזו‪ ,‬אין‬ ‫לו חלק לעולם הבא' והקדמונים מתקשים הרי יש עבירות‬ ‫לו אהבת חסד‪ ,‬הוא לא נושא בעול‪ ,‬הוא רוצה שאני יהיה‬ ‫יותר חמורות מזה שלא מאבדים בגללם את העולם הבא?‬ ‫החפצא של מצוה שלו‪ ,‬אני לא חפצא שלו!‬ ‫מבאר בזה הרמב"ם בפירוש המשנה [פרק חלק לפני היג'‬ ‫עיקרים] שמלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא‬ ‫למה כדאי שיהיה סימן באבידה‬ ‫זה לא עונש אלא מי שעושה דבר כזה יש לו נפש גרועה‬ ‫מסופר על ראש ישיבה גדול שהגיע לבחון ילדים על כל‬ ‫ומי שיש לו נפש גרועה לא יכול להתחבר לעולם הבא‪,‬‬ ‫פרק אלו מציאות‪ ,‬בסוף המבחן הוא אמר להם‪ :‬עכשיו אני‬ ‫נורא נוראות! עד שלמדתי את הרמב"ם דמיינתי לעצמי‬ ‫שואל שאלה שהמלמד לא דיבר עליה‪ ,‬אתם מוצאים שעון‬ ‫שבכניסה לעולם הבא עומדים מאבטחים ומי שמלבין פני‬ ‫יקר‪ ,‬מה אתם מעדיפים שיהיה בזה סימן או לא? וכולם‬ ‫חבירו ברבים המאבטחים מתנפלים עליו ומוציאים אותו‬ ‫ענו בבת אחת‪ :‬אנחנו מעדיפים שיהיה סימן‪ ,‬שאל אותם‬ ‫החוצה ומגלגלים אותו מכל המדרגות‪' ,‬שייגעץ ארוייס'‪,...‬‬ ‫הראש ישיבה למה? וכולם ענו‪ :‬כדי להרויח מצוה‪ ,‬אמר‬ ‫אבל הרמב"ם מגלה לנו שזה לא ככה‪ ,‬בעולם הבא יש‬ ‫להם הראש ישיבה‪ :‬ידעתי שזה מה שתענו‪ ,‬אבל אני רוצה‬ ‫כניסה חופשית‪ ,‬אין מאבטחים‪ ,‬אבל מי שמלבין פני חבירו‬ ‫לשמוע תשובה אחרת‪ ,‬נהיתה דממה בכיתה‪ ,‬עד שקם ילד‬ ‫ברבים הוא יכנס לעולם הבא ולא יהיה לו מה לעשות שם‪,‬‬ ‫אחד ואמר‪ :‬כדאי שיהיה בזה סימן כי ודאי שאותו אחד‬ ‫הנפש שלו גרועה ולא יכול להתחבר לעולם הבא‪ ,‬כולם‬ ‫שאיבד את השעון מצטער מאד‪ ,‬אם יהיה בזה סימן נוכל‬ ‫מכירים ויודעים מה זה 'פלאפון'‪ ,‬כשנכנסים למנהרה אין‬ ‫להחזיר לו ולא יהיה לו צער‪ ,‬אמר הראש ישיבה לתשובה‬ ‫קליטה‪ ,‬גם הפלאפון הכל משוכלל שיש בלי קליטה לא‬ ‫הזאת חיכיתי‪ ,‬זה היסוד שדיברנו‪ ,‬לא מספיק לעשות‬ ‫יכול לעבוד‪ ,‬והרמב"ם מגלה לנו שבשביל עולם הבא לא‬ ‫ד‬ ‫א רועיש • אריו תשרפ‬ ‫במצוותיו 'וציונו' לתת פרוטה לעני' הוא מראה שעיקר מה‬ ‫מעשה מצוה לשם מצוה‪ ,‬צריך להיות מחוברים ללהיטיב‬ ‫שמעניין אותו זה הקידשנו במצוותיו‪ ,‬בשבילו העני הוא‬ ‫לזולת‪.‬‬ ‫חפצא דמצוה‪ ,‬אבל לא זהו רצון הבורא‪ ,‬הקב"ה רוצה‬ ‫שנהיה אוהבי חסד‪ ,‬ניתן צדקה כי איכפת לנו מהזולת‪,‬‬ ‫מה קרה לנכדים של אברהם אבינו‬ ‫על אותה דרך הוא מבאר גם במצות כיבוד אב ואם‪ ,‬אוי‬ ‫הייתי פעם בבית כנסת ותלתה שם מודעה שהם רוצים‬ ‫ואבוי למי שמקיים מצות כיבוד אב ואם לשם מצוה! בספר‬ ‫לקנות מכשיר של מים קרים‪ ,‬והנוסח של המודעה היה‬ ‫חרדים כותב דברים מבהילים כמה אדם צריך להעריך את‬ ‫'תתרום כמה שקלים ותזכה להיות שותף כל יום במאות‬ ‫אביו ואמו בליבו‪ ,‬כשהכיבוד הוא רק עם מעשים בלי לב‬ ‫ברכות'‪ ,‬אמרתי לבני הבית כנסת שאני לא מסוגל לראות‬ ‫חסר בעיקר המצוה‪.‬‬ ‫את המודעה הזו‪ ,‬תראו מה קרה לנו‪ ,‬אנחנו נכדים של‬ ‫וצריך להדגיש ‪ -‬ודאי שכל דבר שאנחנו עושים זה בגלל‬ ‫אברהם אבינו ומה שמעניין אותנו זה הברכות‪ ,‬לא מספיק‬ ‫שהקב"ה אמר‪ ,‬אבל תמיד צריך לדעת מה הקב"ה אמר‪,‬‬ ‫לנו הזכות 'להשקות צמאי חסדיך' אנחנו חייבים ללכת‬ ‫ורצון ה' בתורה ובחסד שלא נעשה את זה לשם מצוה‬ ‫לכיון של מאה ברכות?‬ ‫ובגלל שהוא אמר‪ ,‬הקב"ה רוצה שנקנה את המעלה הזו‬ ‫של דביקות בו‪ ,‬דביקות על ידי תורה ודביקות במידותיו‪.‬‬ ‫מה עיקר הזכות בלהגיש כוס מים לר' לייב חסמן?‬ ‫המשגיח הגר' לייב חסמן היה מחנך גדול‪ ,‬פעם הוא ישב‬ ‫איך אברהם אבינו אומר לקב"ה‪ :‬תחכה בצד עד שאני יגמור?‬ ‫ללמוד ביחד עם תלמידו הגר' שלום שבדרון וביקש ממנו‬ ‫מענין לענין באותו ענין ‪ -‬חז"ל אומרים גדולה הכנסת‬ ‫שיביא לו כוס מים קרים מהמטבח‪ ,‬ר' שלום קפץ עם‬ ‫אורחים יותר מקבלת פני השכינה‪ ,‬לומדים את זה מאברהם‬ ‫מלא מרץ והתלהבות להביא את המצוה‪ ,‬ר' לייב קרא לו‬ ‫אבינו שהקב"ה בא לבקר אותו והוא אומר לקב"ה 'ויאמר‬ ‫ושאל אותו למה אתה כל כך קופץ? ור' שלום ענה מיד‪ :‬מה‬ ‫א‪-‬ד‪-‬נ‪-‬י אם נא מצאתי חן בעינך אל נא תעבור מעל עבדך'‬ ‫השאלה בכלל? לא בכל יום יש לי הדזמנות לשמש תלמיד‬ ‫הוא אומר לקב"ה‪ :‬סליחה‪ ,‬אבל יש לי כאן שלשה ערבים‬ ‫חכם‪ ,‬אמר לו ר' לייב‪ :‬ידעתי שזה מה שתענה לי‪ ,‬אבל זה‬ ‫שאני חייב לתת להם ארוחת צהרים‪ ,‬תמתין בבקשה עד‬ ‫מה שמעניין אותך? רק לשמש תלמיד חכם? למה הזכות‬ ‫שאני יגמור‪ ,‬שאל ר' נח וינברג‪ :‬אמנם הכנסת אורחים זה‬ ‫להגיש כוס שתיה ליהודי זקן וחלוש לא מקפיצה אותך?‬ ‫דבר מאד גדול אבל יש גם חיוב דרך ארץ כלפי שכינה‪ ,‬איך‬ ‫ואנחנו חייבים לזכור את היסוד הזה‪.‬‬ ‫הוא אומר לקב"ה תחכה בצד עד שאני יגמור??‬ ‫לשם מצות 'לדבקה בו'‪...‬‬ ‫הביאור הוא – מה יותר קרבת אלוקים לקבל פני שכינה או‬ ‫נפטר פעם אדם צעיר והשאיר אחריו אלמנה והרבה יתומים‪,‬‬ ‫להידבק בשכינה?? ודאי שלהידבק בשכינה! ואיך נדבקים‬ ‫ואחד מהיהודים שהיו מהסוג הזה של אנשים שמקיימים‬ ‫בשכינה?? 'לדבקה בו' הידבק במידותיו‪ ,‬יש לנו טעות‬ ‫מצות חסד לשם מעשה מצוה אמר‪ :‬נו נו חייבים ללכת‬ ‫בהבנה מה אברהם עשה‪ ,‬אנחנו חושבים שהוא עזב את‬ ‫ללויה‪ ,‬הרי כך כתוב לדבקה בו‪ ,‬וכך הוא הלך לנחם לדבקה‬ ‫הקב"ה בשביל כמה ערבים‪ ,‬אבל האמת היא שהוא לא‬ ‫לדבקה‪ ,‬ואחר כך הוא תרם לקרן לשם מצות לדבקה‪ ,‬הלב‬ ‫עוזב את הקב"ה הוא מתקרב אליו יותר‪ ,‬הוא אומר לקב"ה‬ ‫נשאר לב אבן והמטרה היתה אך ורק לשם קיום מצות‬ ‫עד עכשיו הייתי עסוק בלקבל את פניך עכשיו אני הולך‬ ‫'לדבקה בו'‪ ,‬ומה הטעות שלו? כשהקב"ה עושה חסד‬ ‫להידבק בך!‬ ‫עם בריותיו הוא לא עושה את זה לשם מצות עשה של‬ ‫'לדבקה בו'‪ ,...‬הקב"ה הוא א‪-‬ל רחום וחנון ולכן הוא מטיב‪,‬‬ ‫המעיל המחמם של החפץ חיים‬ ‫וכשאנחנו רוצים לדבקה בו אנחנו חייבים להידבק במידות‬ ‫וכמה אנחנו רחוקים מההשקפה האמיתית הזו‪ ,‬כמה‬ ‫שלו להיות גם כן רחום וחנון‪.‬‬ ‫אנחנו לא מסתכלים על האמת הפשוטה במעלת הכנסת‬ ‫אורחים‪ ,‬ההיליגער חפץ חיים זכרונו לברכה ההכנסת‬ ‫מדוע לא תיקנו ברכות על מצוות שבין אדם לחבירו‬ ‫אורחים שלו היתה מופלאה ביותר‪ ,‬הגיע אליו פעם בחור‬ ‫בספר בני בנימין מאחיו של המהרי"ל דיסקין מבאר טעם‬ ‫להיבחן לישיבה והחפץ חיים שוחח איתו והוא הבין שאותו‬ ‫נפלא למה חז"ל לא תיקנו ברכה על מצות צדקה‪ ,‬השבת‬ ‫בחור קרא ספרים של משכילים והוא אפיקורס רקוב‬ ‫אבידה‪ ,‬ביומו תתן שכרו‪ ,‬פריקה וטעינה‪ ,‬הוא מבאר שאת‬ ‫שיכול לקלקל את כל הבחורים‪ ,‬החפץ חיים אמר לו אני לא‬ ‫כל המצוות האלו הקב"ה רוצה שנקיים מתוך חיבור‬ ‫יכול לקבל אותך‪ ,‬והבחור ביקש לישון לילה אחד בישיבה‬ ‫ודאגה לזולת‪ ,‬מי שיעמוד לפני הברכה ויגיד‪' :‬אשר קידשנו‬ ‫ה‬ ‫א רועיש • אריו תשרפ‬ ‫קידוש יאכלו מנה ראשונה וילכו לישון‪ ,‬והחפץ חיים עצמו‬ ‫כי אין לו איפוא לישון‪ ,‬והחפץ חיים אמר לו לישון בישיבה‬ ‫ישב ולמד וחיכה עד שהבחור יקום ובזמן שהבחור התפלל‬ ‫אני לא מרשה לך אפילו לילה אחד‪ ,‬האפיקורסות שלך‬ ‫מעריב החפץ חיים העיר את כל בני הבית והם התיישבו‬ ‫יכולה להדביק אחרים‪ ,‬אבל אני מציע שתהיה אורח שלי‬ ‫לסעודה כדי שהבחור יחשוב שעכשיו כולם חוזרים מהבית‬ ‫ותישן אצלי בלילה‪ ,‬החפץ חיים הכין לו ארוחת ערב‪ ,‬סידר‬ ‫ודאי שהחפץ חיים הידר בהלכה של להיכנס‬ ‫כנסת‪,‬‬ ‫לו מיטה נוחה לישון עליה‪ ,‬והחפץ חיים עצמו המשיך‬ ‫לשבת בתיאבון והוא ישב רעב עד חצות הלילה בשביל‬ ‫ללמוד במטבח עד שעה יותר מאוחרת‪ ,‬באמצע הלילה‬ ‫לתת לבחור הרגשה טובה בסעודת שבת‪.‬‬ ‫החפץ חיים עבר ליד המיטה של הבחור והוא היה בטוח‬ ‫שהבחור כבר ישן והוא החליט שמידי קר לו והוא צריך‬ ‫ההשקפה האמיתית על גמילות חסדים‬ ‫עוד כיסוי‪ ,‬החפץ חיים הוריד את המעיל פרוה שהוא לבש‬ ‫וודאי שכולם מתפעלים מהסיפור הזה‪ ,‬אבל אני יגיד לכם‬ ‫ושם מעל השמיכה של הבחור את המעיל‪ ,‬ואותו בחור‬ ‫את האמת‪ :‬אני בכלל לא מתפעל מהסיפור! ולמה? כמה‬ ‫באמת עזב את הדרך ונהיה חילוני גמור ובהמשך חייו הוא‬ ‫הייתם מוכנים לשלם בשביל לראות בחלום את הגר"א‬ ‫גר באמריקה‪ ,‬והוא סיפר שבמהלך החיים שלו הוא רצה‬ ‫או את הבעל שם טוב? את האר"י הקדוש? כמה הייתם‬ ‫כמה פעמים להתחתן עם גויה אבל המעיל הזה שהחפץ‬ ‫מוכנים לשלם בשביל לראות תנא בחלום? לראות את‬ ‫חיים כיסה אותי בו חימם אותי לכל החיים‪ ,‬והוא היה כסדר‬ ‫אליהו הנביא בחלום 'אשרי מי שראה פניו בחלום'‪ ,‬כמה‬ ‫תורם לישיבות קדושות הכל בגלל המעיל של החפץ חיים‪.‬‬ ‫הייתם מוכנים בשביל לראות את אליהו הנביא בהקיץ?‬ ‫רבותי! אני מציע לכם עכשיו לזכות להשיג בהקיץ דבר‬ ‫למה המתין החפץ חיים עד חצות הלילה לאכול סעודת שבת?‬ ‫שהוא הרבה יותר חשוב מלראות את אליהו הנביא‪ ,‬כמה‬ ‫ושוב מעשה בבחור שהגיע להיבחן לישיבה ביום שישי‬ ‫אתם מוכנים לשלם לי? תגידו לי מה יותר חשוב‪ :‬גילוי‬ ‫והוא היה עייף ונכנס לביתו של החפץ חיים ושאל האם‬ ‫אליהו או קבלת פני שכינה?? ודאי שקבלת פני השכינה‪,‬‬ ‫הוא יכול להתארח אצלו בשבת‪ ,‬החפץ חיים הסכים בחפץ‬ ‫ומה יותר חשוב‪ :‬הכנסת אורחים או קבלת פני השכינה?‬ ‫לב והבחור הניח את החבילות שלו בחדר ומיד נרדם‬ ‫כתוב מפורש בחז"ל 'גדולה קבלת אורחים יותר מקבלת‬ ‫על המיטה‪ ,‬וכשהוא התעורר הוא רואה שהשולחן ערוך‬ ‫פני השכינה'‪ ,‬כי בהכנסת אורחים אתה דבק במידותיו של‬ ‫והנרות דולקים‪ ,‬החפץ חיים ישב על יד השולחן ואמר‬ ‫הקב"ה‪ ,‬זה העולם היקר שאנחנו חיים בו שאפשר להשיג‬ ‫לו כבר התפללו מעריב בבית כנסת וראיתי שאתה מאד‬ ‫כזה דבר נפלא בקלי קלות‪ ,‬אתה מכניס אורחים ואתה דבק‬ ‫עייף ולא רציתי להעיר אותך‪ ,‬תתפלל עכשיו מעריב ואני‬ ‫בקב"ה‪ ,‬אנחנו רחוקים מלהרגיש ככה ולחיות את זה אבל‬ ‫יחכה לך‪ ,‬הבחור גמר להתפלל והחפץ חיים קורא לכל‬ ‫החפץ חיים ידע את ההסתכלות האמיתית הזו‪ ,‬אם היו‬ ‫הבני בית ומתחילים בסדר של סעודת שבת‪ ,‬שלום עליכם‪,‬‬ ‫אומרים לנו שבליל שבת אליהו הנביא הולך להגיע לבית‬ ‫אשת חיל‪ ,‬קידוש‪ ,‬בשר ודגים וכל מטעמים‪ ,‬דברי תורה‪,‬‬ ‫כנסת אבל צריך לתפוס מקום מיד אחרי מעריב‪ ,‬מי היה‬ ‫עד שגמרו את הסעודה והלכו לישון‪ ,‬והבחור שכב במיטה‬ ‫הולך לעשות קידוש בבית ולא לשמור לעצמו מקום??‬ ‫ולא הצליח להירדם והוא החליט לקום ולקחת ספר לעיין‬ ‫ואם ככה למה אנחנו מתפעלים מהחפץ חיים? אם בשביל‬ ‫בו‪ ,‬הוא מסתובב בבית ופתאום הוא רואה שעון והשעה‬ ‫לראות את אליהו הנביא כולנו מוכנים לחכות רעבים עד‬ ‫היא שתים לפנות בוקר‪ ,‬ופתאום הוא תפס שהוא ישן שש‬ ‫אמצע הלילה‪ ,‬בשביל הכנסת אורחים שהיא יותר חשובה‬ ‫שעות והחפץ חיים ראה שהוא עייף אז הוא ישב וחיכה‬ ‫מקבלת פני השכינה על אחת כמה וכמה ששוה לחכות‬ ‫ולא העיר אותו‪ ,‬ובבוקר הוא ניגש לרבנית ואמר לה שהוא‬ ‫רעבים‪.‬‬ ‫שם לב שהסעודה היתה בשעה מאד מאוחרת מה קרה‬ ‫עד שהתעוררתי? הרבנית אמרה לו שאמנם בעלה הזהיר‬ ‫עולם יקר‬ ‫אותה לא לספר לו אבל אם הוא שם לב לבד שאכלו‬ ‫רבותי‪ ,‬הגר"א בכה לפני פטירתו ואמר‪ :‬עולם כזה יקר‬ ‫בשעה הזאת אני כן יספר לך‪ ,‬והיא סיפרה שהחפץ חיים‬ ‫שאפשר לקנות בפרוטות חוטי ציצית ומקיימים בזה כל‬ ‫חזר מהבית כנסת ואתה עדיין ישנת‪ ,‬והוא הסתפק מה‬ ‫רגע מצוה ששקולה כנגד כל תרי"ג מצוות‪ ,‬בעולם הבא גם‬ ‫לעשות – להעיר אותך? הרי אתה מאד עייף וזה לא ראוי‬ ‫אם נשלם מליונים לא יתנו לנו לקיים אפילו מצוה אחת‪,‬‬ ‫לעשות ככה לאורח‪ ,‬שאנחנו נאכל סעודת שבת והוא יאכל‬ ‫על אותו משקל – איזה עולם יקר שבהידבקות במידותיו‬ ‫כשהוא יקום זה גם לא הכנסת אורחים‪ ,‬לחכות עד שהוא‬ ‫של הקב"ה אנחנו נדבקים בקב"ה‪ ,‬בקלות אנחנו זוכים‬ ‫התעורר? איך אני יכול להיות צדיק על חשבון בני הבית‬ ‫להיות דומים לשכינה‪.‬‬ ‫ולגרום להם לצום עד חצות? והוא החליט שבני הבית יעשו‬ ‫ו‬ ‫ב רועיש • אריו תשרפ‬ ‫ויש עוד עצה – חסד בדברים‪ ,‬מפייסו בדברים‪ ,‬להגיד מילה‬ ‫דרכים לקנות אהבת חסד‬ ‫טובה לזולת‪ ,‬זה דבר שדורש מחשבה ותכנון‪ ,‬ומי שמתרגל‬ ‫ואיך קונים את המעלה הזו של אהבת חסד למעשה?‬ ‫לזה קונה על ידי זה את המידה של אהבת חסד‪.‬‬ ‫הזכרנו כמה פעמים שהרבה פעמים המעלה הגדולה‬ ‫מגיעה דוקא על ידי המעשים הקטנים‪ ,‬אדם יכול להיות‬ ‫שהקב"ה יזכה את כולנו להיות דבקים במידותיו‪ ,‬ולהיות‬ ‫אחראי על פרויקטים עצומים בחסד בלי להיות אוהב‬ ‫אוהבי חסד באמת‪.‬‬ ‫חסד‪ ,‬החסדים הקטנים הם אלו שבונים את האהבת חסד‪,‬‬ ‫פרשת וירא • שיעור ב‬ ‫כסא של אליהו וסעודת הברית • ביקור חולים והכנסת אורחים • יוקח נא מעט מים •‬ ‫כיון שיהיה לגוי גדול ולפי שנברכו בו •לחבבה על בעלה •הביטחון סיבת הישועה •‬ ‫ועוד הארות וביאורים‬ ‫(מס' שיעור ‪)31011958‬‬ ‫שני צדדים‪ ,‬ולכן לפני שהיה ציווי לא היה שייך בכלל את‬ ‫כסא של אליהו‬ ‫המהות של מילה‪.‬‬ ‫וירא אליו ה' – מביא רש"י את הגמרא בפרק הפועלים 'אמר‬ ‫רב חמא ב"ר חנינא יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה‬ ‫הנה שלך לפניך‬ ‫לשאול בשלומו'‪ ,‬אבל בספורנו כתוב שפשוטו של מקרא‬ ‫בברית מילה המוהל אומר 'אליהו מלאך הברית הנה שלך‬ ‫משמע שזה המשך של הפרשה הקודמת והקב"ה נראה‬ ‫לפניך' מה הפירוש בזה? בזוהר הקדוש [כי תשא קצ ע"א]‬ ‫אליו ביום הברית‪ ,‬וזה לשונו 'הופיע לעמוד בברית כמשפט‬ ‫כתוב שכשאליהו אמר בהר הכרמל 'קנא קנאתי לה' צבקות‬ ‫כל כורתי ברית‪ ,‬ובשביל זה נהגו להכין כסא בעת המילה‬ ‫כי עזבו בריתך בני ישראל' הקב"ה לקח ממנו את הברית‬ ‫ובמקומה' אליהו הנביא הוא השליח של הקב"ה בכריתת‬ ‫שהוא כרת איתו 'הנני נותן לו את בריתי שלום'‪ ,‬ואמר לו‬ ‫הברית‪ ,‬הקדמונים שואלים‪ :‬הרי אברהם אבינו קיים את‬ ‫שהוא יקבל אותה בחזרה כשהוא יגיע לברית של כלל‬ ‫כל התורה כולה עד שלא ניתנה‪ ,‬למה הוא לא קיים גם את‬ ‫ישראל‪ ,‬וזה הפשט 'הנה שלך לפניך' הברית שקיבלת כבר‬ ‫מצות מילה עד שנצטוה? ויש בזה כמה תירוצים וכולם‬ ‫במדבר אנחנו מחזירים לך אותה‪.‬‬ ‫נכונים – התירוץ הפשוט הוא מכיון שגדול המצווה ועושה‬ ‫יותר ממי שאינו מצווה ועושה אם אברהם אבינו היה‬ ‫גילוי אליהו‬ ‫מקיים את מצות מילה לפני שהוא מצטוה זה מפקיע ממנו‬ ‫סיפרו לי שר' חיים אמר לר' אליהו מן שבדור שלנו יש‬ ‫את הקיום של המצוה אחרי שהוא יצטוה‪ ,‬לכן אברהם‬ ‫יהודי אחד שראה את אליהו הנביא‪ ,‬ומיהו אותו יהודי? מרן‬ ‫אבינו לא מל עד שהוא לא נצטוה‪ ,‬אבל שאר המצוות‬ ‫הרב שטינמן זצוק"ל‪ ,‬וכשפעם אחת ר' חיים שאל את אחד‬ ‫כמו ציצית ותפילין הקיום שלהם לפני שנצטוו עליהם לא‬ ‫מבניו למה לא היית היום בברית? הפסדת לראות את אליהו‬ ‫מגרע את הקיום אחרי הציווי‪ ,‬ובשם הבית הלוי מפורסם‬ ‫הנביא‪ ,‬שמע ר' אלי' מן ושאל‪ :‬הרב'ה גם רואה את אליהו‬ ‫שתירץ שעד שאברהם אבינו לא נצטוה לא היה על זה שם‬ ‫הנביא? אמר לו ר' חיים‪ :‬בברית זה לא חכמה לראות‪ ,‬כולם‬ ‫ערלה‪ ,‬אם הוא היה מל לא היה בזה בכלל קיום של מעשה‬ ‫זוכים לזה‪ ,‬אבל הרב שטינמן זוכה לראות גם בהזדמנויות‬ ‫מילה‪ ,‬ולכן מצאנו שרק כשאברהם נצטוה על המילה הוא‬ ‫אחרות‪ ,‬כך סיפרו לי וצריך לבדוק האם זה מוסמך‪.‬‬ ‫נפל על פניו כשהקב"ה נראה אליו מפני הערלה‪ ,‬כי רק‬ ‫כשנצטוה על המילה נהיה לזה שם ערלה‪.‬‬ ‫כורתי בריתי עלי זבח‬ ‫וביארנו בזה בעוד דרך וזכינו לכוין בזה לדברי הבריסקער רב‬ ‫כתוב בפוסקים שכדאי להיזהר לא להזמין לסעודת הברית‬ ‫– 'מילה' זה לא מצוה ככל שאר המצות‪ ,‬המהות של המילה‬ ‫כי מי שמזמינים אותו חייב לבוא‪ ,‬צריך רק להודיע מתי‬ ‫היא כריתת ברית בין הקב"ה ובין כלל ישראל‪ ,‬מצוה אפשר‬ ‫הסעודה ולא להזמין‪ ,‬ולא מצאנו את החומר הזה בשאר‬ ‫לקיים גם כשלא מצווים אבל ברית אי אפשר לכרות כשאין‬ ‫ז‬ ‫ב רועיש • אריו תשרפ‬ ‫גדולה הכנסת אורחים 'יותר' מקבלת 'פני' השכינה‬ ‫סעודות מצוה‪ ,‬ומה נשתנה סעודת הברית? שמעתי‬ ‫ויאמר אדנ"י אם מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך‬ ‫מדודי הגר' צבי דרפקין בשם הפונביז'ער רב דבר יקר –‬ ‫– מכאן למדו חז"ל שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת‬ ‫כתוב בפסוק 'כורתי בריתי עלי זבח' המנהג היה שכששני‬ ‫פני השכינה‪ ,‬והגר"א ור' שמשון אוסטרופלער נתנבאו בזה‬ ‫אוהבים כורתים ברית שוחטים בהמה ואוכלים אותה‪ ,‬ולכן‬ ‫בסגנון אחד‪ ,‬מי אמר שהכנסת אורחים יותר חשובה? אולי‬ ‫יש מקפידים להגיש בברית בשר בהמה‪ ,‬באופן שנמצא‬ ‫שניהם אותו דבר‪ ,‬ועוד מהו הלשון 'קבלת פני השכינה'?‬ ‫שהסעודה שעושים בברית מילה זה לא רק סעודה לשמחת‬ ‫וביארו בזה – יש הלכה שהכהן גדול ביום הכיפורים כשהוא‬ ‫המצוה אלא זה חלק מהמעשה מצוה של כריתת הברית‪,‬‬ ‫יוצא מבית קדשי הקדשים הוא צריך ללכת עם הפנים‬ ‫וכל מי שמזמינים אותו לסעודת הברית הוא מוזמן להיות‬ ‫לכיון הארון‪ ,‬וכך ההלכה ביציאה מבית הכנסת‪ ,‬וכאן אצל‬ ‫שותף בחלק מהמעשה מצוה‪ ,‬לכן זה יותר חמור משאר‬ ‫אברהם אבינו כתוב 'וירא וירץ לקראתם מפתח האהל'‬ ‫ומצוי מאד שאדם מוזמן לברית מילה‬ ‫סעודות מצוה‪,‬‬ ‫והלשון 'לקראתם' משמע שהוא הלך עם הפנים אליהם‬ ‫בעיר אחרת‪ ,‬קמים בבוקר נץ‪ ,‬רצים עם הילד למטפלת‪,‬‬ ‫ולא הסתובב לצד השכינה‪ ,‬ומכאן למדו שגדולה הכנסת‬ ‫ואחרי כל ההשתדלות מגיעים לברית בדיוק אחרי המילה‪,‬‬ ‫אורחים 'יותר' מקבלת פני השכינה‪ ,‬וזה הטעם שכתוב‬ ‫וההרגשה היא‪ :‬כל כך טרחתי ובכל אופן הפסדתי את‬ ‫'הקבלת פני השכינה' שזה יותר חשוב מלהסב את הפנים‬ ‫העיקר‪ ,‬אבל לפי מה שנתבאר יש מעלה להיות שותף‬ ‫לכיוון השכינה‪.‬‬ ‫בסעודה עוד יותר מאשר בברית עצמה‪ ,‬ולמה? כי בברית‬ ‫עצמה השותפים הם‪ :‬הרך הנימול‪ ,‬אבי הבן ואמו‪ ,‬המוהל‬ ‫יוקח נא 'מעט' מים‬ ‫והסנדק‪ ,‬כל שאר המשתתפים הם רק בשביל ה'ברוב עם‬ ‫הדרת מלך'‪ ,‬אבל בסעודת המילה כל מי שאוכל משתתף‬ ‫יוקח נא מעט מים – יש להקשות‪ :‬אברהם אבינו שוחט‬ ‫במעשה המצוה‪ ,‬זוהי המעלה שיש בסעודת המילה יותר‬ ‫שלשה עגלים כדי שלכל אחד מהם יהיה לשון בחרדל‪,‬‬ ‫מהמעשה מילה עצמו‪.‬‬ ‫למה במים הוא נעשה קמצן? וביארנו בזה שהטעם שהוא‬ ‫הביא את המים היה בשביל 'ורחצו רגליכם' ואם הוא היה‬ ‫'ביקור' חולים‬ ‫מביא הרבה מים זה היה פוגע בהם שהרגליים שלהם מאד‬ ‫מלוכלכות‪ ,‬ועוד דרך אפשר לומר – כתוב בחז"ל שהבאת‬ ‫וירא אליו ה' – לבקר את החולה‪ ,‬יש טעות בעולם בפירוש‬ ‫המים היתה על ידי שליח‪ ,‬ודוקא כשהאדם עושה לבד הוא‬ ‫המושג 'ביקור חולים'‪ ,‬כולם חושבים ש'ביקור' זה כמו 'ביקור‬ ‫יכול להרבות ולטרוח בשביל השני‪ ,‬אבל כשעושים על ידי‬ ‫מחותנים'‪ ,‬אבל זה טעות‪ ,‬בלשון הכתוב ביקור פירושו‬ ‫מישהו אחר אי אפשר להיות צדיק על חשבון השני‪ ,‬כך נהג‬ ‫ביקורת‪' ,‬לא יבקר בין טוב לרע'‪ ,‬ומהיכן נובעת הטעות הזו?‬ ‫ר' ישראל סלנטר שהיה נוטל ידיו בצמצום‪ ,‬שאלו אותו‪ :‬הרי‬ ‫כתוב בפסוק 'ולבקר בהיכלו' ואנשים חושבים שזה לשון‬ ‫כתוב שיש סגולה ליטול בשפע ובהרחבה‪ ,‬אמר ר' ישראל‪:‬‬ ‫ביקור‪ ,‬ויש דרשנים שהאריכו למה מבקשים להיות רק‬ ‫כל זה כשהמצוה היא על חשבוני‪ ,‬אני לא יכול להחמיר על‬ ‫מבקר בבית ה'‪ ,‬אבל זו טעות גמורה‪ ,‬בחז"ל כתוב שביקור‬ ‫חשבון האלמנה שצריכה להתאמץ בימות החורף הקרים‬ ‫זה מלשון ביקורת‪ ,‬ו'לבקר בהיכלו' פירושו או לבקר ולבדוק‬ ‫להביא את המים‪.‬‬ ‫מה ההיכל צריך‪ ,‬או לבקר את עצמו לבדוק מה הוא צריך‬ ‫לתקן‪ ,‬וכך גם המושג 'ביקור חולים' הכונה להיכנס אליו‬ ‫ההשפעה של כל מעשה‬ ‫ולראות מה הוא צריך‪ ,‬אבל מה שהיום העולם קורא ביקור‬ ‫חולים שנכנסים לבדר את החולה ולשוחח איתו זה גמילות‬ ‫כשלמדתי בישיבה קטנה פונביז' שמעתי שיחה מהרב‬ ‫חסדים ואין לזה שייכות למצוה של ביקור חולים‪.‬‬ ‫שטינמן זצוק"ל‪ ,‬הוא הביא את דברי חז"ל שאת הקמח‬ ‫סולת שהוא הביא לבד הקב"ה הוריד מן מעצמו‪ ,‬אבל‬ ‫הכנסת 'אורחים'‬ ‫מים שהוא הביא על ידי שליח הקב"ה שילם על ידי שליח‪,‬‬ ‫וגם במושג 'הכנסת אורחים' יש טעות נפוצה‪ ,‬המילה 'אורח'‬ ‫שהמים במדבר באו על ידי משה רבינו‪ ,‬ומה התגלגל‬ ‫זה מלשון עובר אורח‪ ,‬אדם שמזמין את השכנים שלו אליו‬ ‫מזה‪ :‬כשהקב"ה ציוה את משה לדבר אל הסלע הוא לא‬ ‫הביתה זה לא נקרא מכניס אורחים‪ ,‬ההכנסת אורחים שיש‬ ‫דיבר אלא הכה‪ ,‬ובגלל זה משה רבינו לא נכנס לארץ‪ ,‬וכתוב‬ ‫במירון זה קיום של הכנסת אורחים כפשוטו כי זה מועיל‬ ‫שאם משה רבינו היה נכנס לארץ ישראל בית המקדש לא‬ ‫לעוברי אורח‪ ,‬וגם יהודי שאין לו איפוא לאכול כשמזמינים‬ ‫היה נחרב וכלל ישראל לא היו גולים‪ ,‬אמר הרב שטינמן‪:‬‬ ‫אותו לסעודה זה לא נקרא הכנסת אורחים‪ ,‬זה אמנם‬ ‫יהודי בן תשעים ותשע‪ ,‬ביום שלישי למילתו אחרי ניתוח‬ ‫גמילות חסד עצום‪ ,‬אבל הכנסת אורחים זה דוקא לעוברי‬ ‫בלי הרדמה‪ ,‬את הכל הוא עשה לבד חוץ מאת המים שהוא‬ ‫אורח‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ב רועיש • אריו תשרפ‬ ‫אמא שנכנסת לחנות ומבקשת מהמוכר שיביא לה ארבע‬ ‫שלח שליח‪ ,‬ומה התגלגל מזה? כל הגלויות‪ ,‬רואים מכאן‬ ‫סוודרים במידות שונות‪ ,‬בשביל מי? יש לי בבית שש עשרה‬ ‫כמה פירות ופירי פירות יש לכל מעשה קטן של אברהם‬ ‫ילדים‪ ,‬מה שלא יתאים ליענקל'ה יתאים למוישל'ה‪ ,‬מה‬ ‫אבינו‪.‬‬ ‫שלא יתאים למוישל'ה יתאים לחצ'קלה‪ ,‬הסוודרים ודאי‬ ‫יתאימו למישהו‪ ,‬והנמשל – בפסוק נראה שהתפילה של‬ ‫למה הוזקק הקב"ה לגלות לאברהם על הפיכת סדום‬ ‫אברהם אבינו לא הועילה‪ ,‬אבל אנחנו יודעים את האמת‬ ‫וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה‪ ,‬ואברהם‬ ‫שאין כזה דבר תפילה שלא מועילה‪ ,‬כתוב במדרש שיש‬ ‫היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ – רש"י‬ ‫תפילה שמועילה מיד‪ ,‬יש לשבוע‪ ,‬יש לשנה‪ ,‬יש לשבעים‬ ‫כבר מתקשה מה השייכות בין שני הפסוקים הללו‪ ,‬ורש"י‬ ‫שנה‪ ,‬אין שום תפילה שהולכת לאיבוד‪ ,‬אפשר לראות‬ ‫מבאר שהקב"ה אמר‪ :‬אני נתתי לאברהם אבינו את כל‬ ‫אנשים שמגיעים ממשפחות רחוקות רחוקות‪ ,‬אין לו שום‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬וקראתי לו אב המון גויים‪ ,‬ועכשיו אני הולך‬ ‫מושג מה זה יום כיפור‪ ,‬כלום כלום כלום‪ ,‬ודוקא משם‬ ‫להשמיד גם את הארץ וגם את האנשים‪ ,‬ולכן אני מוכרח‬ ‫חוזרים בתשובה הנשמות הטהורות וזוכים להיות בני תורה‬ ‫להודיע לו לפני כן‪.‬‬ ‫אמיתיים‪ ,‬ממה זה מגיע? הסבא רבה שלו למד בוואלוז'ין‬ ‫והחברים שלו גררו אותו והוא התפקר‪ ,‬והאמא שלו ישבה‬ ‫ונראה לבאר בעוד אופנים – בפסוק כתוב 'ונברכו בו כל גויי‬ ‫ושפכה דמעות כמים‪ ,‬התהילים שלה נהיו ספוגים מרוב‬ ‫הארץ' ובמילה ונברכו יש שלשה פירושים‪ ,‬ברש"י כתוב‬ ‫דמעות‪ ,‬ואנשים לא הבינו להיכן נעלמו כל אותם דמעות‪,‬‬ ‫שכל אחד כשהוא יברך את בניו הוא יאמר להם תהיה‬ ‫ובסוף לאותו פוקר נולד בן נין שכל מה שהוא חזר בתשובה‬ ‫כאברהם‪ ,‬בתרגום אונקלוס כתוב 'ויתברכון בדילך' כמו‬ ‫זה מכח הדמעות האלו של אותה סבתא רבה‪ ,‬הדמעות‬ ‫שאמרו כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני‪ ,‬כל הברכה‬ ‫האלו נשארו רותחות בשמים ופעלו את פעולתם‪ ,‬אין שום‬ ‫והשפע בעולם מגיע מכח אברהם אבינו ובניו‪ ,‬אבל‬ ‫תפילה שהולכת לאיבוד‪ ,‬וזה הפשט בסמיכות הכתובים‪:‬‬ ‫בגמרא ביבמות סג‪ .‬כתוב ש'ונברכו' זה מלשון מבריך‬ ‫למה הקב"ה צריך לספר לאברהם אבינו? הרי הקב"ה יודע‬ ‫אילן‪ ,‬הנשמות הגבוהות של אומות העולם הזדווגו בתוך‬ ‫שבסדום אין אפילו רבע של צדיק‪ ,‬למה סתם להטריח את‬ ‫כלל ישראל ויצא מהם נשמות גבוהות‪ ,‬רות המואביה‬ ‫אברהם? מגלה לנו הפסוק‪' :‬ואברהם אבינו היו יהיה לגוי‬ ‫ונעמה העמונית הוברכו בתוך כלל ישראל והם העמידו‬ ‫גדול ועצום' לאברהם אבינו הולך להיות רבבות מליוני‬ ‫את מלכות בית דוד‪ ,‬ולשון הגמרא 'שני בריכות טובות יש‬ ‫צאצאים‪ ,‬אם התפילות לא יעזרו למוישל'ה הם יעזרו‬ ‫לי להבריך בך‪ ,‬רות המואביה ונעמה העמונית'‪ ,‬ולפי זה‬ ‫ליענקל'ה‪ ,‬אם לא ליענקל'ה הם יעזרו לבערל'ה‪ ,‬התפילות‬ ‫יתבאר כמין חומר סמיכות הכתובים – למה הקב"ה צריך‬ ‫ודאי יועילו לדורות‪.‬‬ ‫לספר לאברהם מה הוא עושה בסדום? 'ואברהם היו יהיה‬ ‫לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ' אולי בתוך סדום‬ ‫ומצאנו גם תועלת ישירה כתוצאה מהתפילה של אברהם‬ ‫יש נשמות של גרים שצריכים להיות מוברכים בתוך כלל‬ ‫אבינו‪ ,‬על ידי התפילה שלו נקבע הנהגה שכשיש עשרה‬ ‫ישראל‪ ,‬איך אני יכול להשמיד את סדום ? אולי יש שם‬ ‫צדיקים זה שומר על כל העיר‪ ,‬ואין לנו מושג כמה פעמים‬ ‫חתנים וכלות של זרעו של אברהם? לכן הקב"ה היה צריך‬ ‫במשך כל הדורות היתה גזירה על קהילות שלימות והם‬ ‫להודיע לו‪ ,‬ואפשר להוסיף בזה עוד – כתוב שהתפילות‬ ‫ניצלו על ידי עשרה צדיקים שהיו שם‪.‬‬ ‫של אברהם הועילו להציל את לוט‪ ,‬והרי מלוט יצאו רות‬ ‫המואביה ונעמה העמונית‪ ,‬אותם שתי בריכות טובות‬ ‫למה ביטול מצות צדקה יותר חמור משלש עבירות חמורות?‬ ‫שהגמרא דורשת מהפסוק 'ונברכו בו'‪ ,‬וזה הסיבה שהקב"ה‬ ‫הנה זה היה עוון סדום גו' ויד עני ואביון לא החזיקה –‬ ‫היה צריך להודיע לאברהם אבינו‪ ,‬כדי שאברהם אבינו‬ ‫למרות שאנשי סדום היו רעים וחטאים בגופם ובממונם‪,‬‬ ‫יתפלל ולוט ינצל ועל ידי זה יבואו לעולם שני הבריכות‬ ‫העונש החמור היה בגלל שהם ביטלו מצות צדקה‪ ,‬למה‬ ‫הטובות‪.‬‬ ‫הם התנהגו בצורה הזו? פירות גינוסר המשובחים גודלים‬ ‫באזור הכינרת ששמה האדמה הכי פוריה‪ ,‬זה מקום‬ ‫מה שלא יעזור למוישל'ה יעזור ליענקל'ה‬ ‫נמוך וכל הגשם נמשך לשם ומאידך יש שם שמש טובה‬ ‫ויש בזה עוד דרך מהמגיד מדובנא – וכמובן שהסבר הדברים‬ ‫שמבשלת את הפירות‪ ,‬וים המלח הוא מקום הרבה יותר‬ ‫הוא על ידי משל‪ :‬אמא נכנסת לחנות בגדים ומבקשת‬ ‫נמוך מהכינרת‪ ,‬הנקודה הכי נמוכה בעולם היא בים‬ ‫מהמוכר שיביא לה סוודר בשביל יענקל'ה שלה‪ ,‬והמוכר‬ ‫המלח‪ ,‬ולפני שחת ה' את סדום ואת עמורה האזור הזה‬ ‫אומר לה‪ :‬גברת‪ ,‬בלי שאני יראה איך הילד נראה ואיזו מידה‬ ‫היה הכי מבורך בעולם‪ ,‬הם חיו בשפע כלכלי עצום‪ ,‬והם‬ ‫הוא צריך אני לא יכול להביא לך סוודר בשבילו‪ ,‬אבל יש‬ ‫ט‬ ‫ב רועיש • אריו תשרפ‬ ‫רבותי‪' ,‬כי אמרתי עולם חסד יבנה' תורה תחילתה גמילות‬ ‫חששו שיבואו לגור שם אנשים מבחוץ ויקחו מהם את כל‬ ‫חסדים וסופה גמילות חסדים‪ ,‬האדם נברא להידבק‬ ‫השפע‪ ,‬לכן הם חוקקו עונשים וגזירות נגד אורחים‪ ,‬והם‬ ‫במידותיו של הקב"ה‪ ,‬ארץ מצרים וארץ כנען שהיו שטופים‬ ‫אסרו לתת צדקה לנזקקים‪ ,‬ויש כאן פלא עצום – מה יותר‬ ‫בעבירות החמורות עדיין עשו צדקה‪ ,‬גם היום אפשר‬ ‫חמור‪ ,‬מי שעובר עבירות בקום ועשה או בשב ואל תעשה?‬ ‫לראות שאפילו הרוצחים והפושעים הכי גדולים נותנים‬ ‫ודאי שעבירה בקום עשה יותר חמורה‪ ,‬וראו זה פלא‪ :‬ארץ‬ ‫צדקה לאלמנות ויתומים‪ ,‬אבל סדום מחקו את המושג‬ ‫מצרים וארץ כנען היו שטופים בשלש עבירות חמורות‬ ‫צדקה‪ ,‬היה שם חוק מוות למי שנותן צדקה לעניים‪ ,‬ועולם‬ ‫בקום ועשה ולא נענשו בכזה חורבן‪ ,‬ואילו סדום על ביטול‬ ‫בלי צדקה זה עוזרת על כסא נוח‪ ,‬אין להם זכות קיום‪ ,‬השב‬ ‫מצות עשה של צדקה בשב ואל תעשה נענשה בכזה עונש‬ ‫ואל תעשה הזה יותר גרוע מכל העבירות של קום עשה‪,‬‬ ‫חמור‪ ,‬למה?‬ ‫אין להם זכות קיום‪.‬‬ ‫עולם חסד יבנה‬ ‫לחבבה על בעלה‬ ‫ושמעתי לבאר את זה על פי משל נפלא – היה יהודי שעבדה‬ ‫אצלו עוזרת והוא היה מאד מרוצה מהעבודה שלה‪ ,‬אחרי‬ ‫ויאמרו אליו איה שרה אשתך – פירש"י להודיע שצנועה‬ ‫כמה חודשים נעלם השעון זהב של בעלת הבית ואחרי‬ ‫היתה לחבבה על בעלה‪ ,‬ויש להעיר הרי הם לא ידעו‬ ‫חיפושים מצאו את זה בתיק של העוזרת‪ ,‬והיהודי לא רצה‬ ‫שהיא צנועה‪ ,‬אלא אברהם אבינו אמר להם שהיא באהל‪,‬‬ ‫להמשיך להעסיק עוזרת שגונבת לו חפצים מהבית‪ ,‬שילם‬ ‫ונראה לבאר – שרה אימנו היתה תמיד באהל‪ ,‬אבל אברהם‬ ‫לה קצת פיצויים ושלח אותה לדרכה‪ ,‬באו אליו גבאי הצדקה‬ ‫אבינו לא הכיר את כל העולם וחשב שכולן מתנהגות כך‪,‬‬ ‫והתחננו‪ :‬האשה הזו היא אלמנה שיש לה ארבעה יתומים‬ ‫וכשהוא ראה שהם שואלים 'איה שרה אשתך' נודע לו שכל‬ ‫בבית‪ ,‬אם אתה מפטר אותה אין להם מה לאכול בבית‪,‬‬ ‫הנשים לא מתנהגות בצורה הזו‪ ,‬מזה הוא ידע שהיא צנועה‬ ‫והיא מתחייבת שמעכשיו היא לא תשלח יד בשום דבר‬ ‫והתחבבה עליו‪.‬‬ ‫בבית‪ ,‬יהודים רחמנים בני רחמנים הוא ריחם עליה והחזיר‬ ‫ויש כאן לימוד גדול – אמר לי יהודי שהוא נוהג לשבח את‬ ‫אותה לעבודה‪ ,‬לימים היא עברה לעיר אחרת והוא נזקק‬ ‫כלותיו באזני בניו ואת חתניו באזני כלותיו‪ ,‬ואשתו אמרה‬ ‫לעוזרת חדשה‪ ,‬מיד ביום הראשון העוזרת נכנסת עם שני‬ ‫לו שלא צריך כל כך להמשיך עם זה‪ ,‬אמרתי לאותו יהודי‪:‬‬ ‫סלים גדולים מלאים‪ ,‬אחרי שבעלת הבית מראה לה מה‬ ‫אתה צודק! אנחנו רואים שאברהם אבינו כשהוא היה בן‬ ‫שהיא צריכה לנקות היא יצאה לחצר ולקחה כסא נוח‪ ,‬היא‬ ‫תשעים ותשע ושרה בן תשעים‪ ,‬מסתמא אברהם אבינו‬ ‫מתיישבת ומסל אחד היא מוציאה שבועונים‪ ,‬מהסל השני‬ ‫קיים בן שמונה עשרה לחופה והם כבר היו נשואים שמונים‬ ‫פיצוחים‪ ,‬והיא מתיישבת כל הבוקר ונהנית מהשמש‪ ,‬וכך‬ ‫שנה‪ ,‬היא היתה בת אחיו שידוך מתוך המשפחה‪ ,‬אברהם‬ ‫חוזר על עצמו הסיפור בימים הבאים‪ ,‬היהודי ניגש אליה‬ ‫אבינו היה טפל לשרה בנביאות‪ ,‬אברהם מגייר את האנשים‬ ‫ואומר לה‪ :‬גברת‪ ,‬שלום ולא להתראות‪ ,‬ואותה אשה היתה‬ ‫אלמנה עם שמונה יתומים‪ ,‬ניגשו אליו הגבאים והעסקנים‬ ‫ושרה מגיירת את הנשים‪ ,‬ממש זיווג משמים‪ ,‬אפילו אחרי‬ ‫והתחננו שזה ממש פיקוח נפש‪ ,‬אבל היהודי לא הסכים‬ ‫כל זה היה אפשר להוסיף ולחבבה על בעלה‪ ,‬זה מהדברים‬ ‫לשמוע אותם‪ ,‬אמרו לו הגבאים אנחנו לא מבינים אותך‪,‬‬ ‫שאין להם שיעור‪ ,‬תמיד אפשר להוסיף בזה עוד ועוד‪.‬‬ ‫העוזרת הראשונה גנבה לך בקום ועשה‪ ,‬היו לה רק ארבעה‬ ‫יתומים וריחמת עליה‪ ,‬והעוזרת הזו לא עשתה שום מעשה‬ ‫מידת סדום‬ ‫בקום ועשה‪ ,‬היא היתה ממש 'שב ואל תעשה'‪ ,‬ולה יש‬ ‫ארבע מידות בדעות‪ ,‬האומר שלי שלי ושלך שלי רשע‪ ,‬שלי‬ ‫שמונה יתומים ואתה לא מרחם עליה? אמר להם היהודי‪:‬‬ ‫שלי ושלך שלך זו מידה בינונית ויש אומרים זו מידת סדום‪,‬‬ ‫אני צריך עוזרת‪ ,‬האלמנה הראשונה תפקדה מצויין ועשתה‬ ‫ולכאורה מידת סדום זה יותר גרוע מרשע‪ ,‬ואיך יתכן ששלי‬ ‫מה שצריך‪ ,‬פעם אחת היצר הרע התגבר עליה והיא גנבה‬ ‫שלי שלך שלך‪ ,‬הוא רשע ומי שאומר שלי שלי ושלך שלך‬ ‫וויתרתי לה‪ ,‬הרי גם לי יש עבירות ואני רוצה לזכות לכפרת‬ ‫יותר גרוע ממנו? הביאור הוא כך – אדם שאומר שלי שלי‬ ‫עבירות‪ ,‬אבל האלמנה השניה היא לא עוזרת‪ ,‬אין לי מה‬ ‫ושלך שלי זה אנרכיה‪ ,‬בלי שום חוק ומשפט‪ ,‬זה לא כל כך‬ ‫לעשות איתה‪ ,‬ואם יש בעיה של אלמנה ויתומים שקופת‬ ‫גרוע‪ ,‬אבל בסדום הכל ממוסד וחוקי‪ ,‬שלי שלי‪ ,‬שלך שלך‪,‬‬ ‫העיר תפנה אלי ואני יסכים לחתום הוראת קבע‪ ,‬אבל אני‬ ‫כשמעגנים את הרשעות בחוק זה הכי גרוע שיש‪.‬‬ ‫צריך עוזרת‪.‬‬ ‫י‬ ‫ב רועיש • אריו תשרפ‬ ‫סיבה לזכות בדין‪ ,‬כך כתוב על העגל שרץ תחת כנפי בגדו‬ ‫רשעות מעוגנת בחוק‬ ‫של רבי הקדוש וביקש שיצילו מהשחיטה ורבי אמר לו לך‬ ‫כולם זוכרים מהחיידר את המדרש שאליעזר עבד אברהם‬ ‫לכך נוצרת‪ ,‬והיתה תביעה על רבינו הקדוש‪ ,‬ולכאורה האם‬ ‫הגיע לסדום וזרקו עליו אבן‪ ,‬הוא תבע את הזורק לבית‬ ‫רבי היה צריך לפדות את כל העגלים בבית המטבחים? הרי‬ ‫משפט והשופט חייב אותו לשלם כסף לזורק על מנת הדם‬ ‫הוא צודק שהעגל נוצר בשביל שחיטה‪ ,‬התשובה היא –‬ ‫שהוא הוציא לו‪ ,‬כך כתוב בספר החוקים של סדום‪ ,‬אליעזר‬ ‫אם העגל בא לחסות תחת כנפיך זה עצמו סיבה שאתה‬ ‫יצא וזרק על השופט אבן גדולה והוציא לו ארבע מנות‬ ‫חייב לדאוג לו‪ ,‬על הפסוק 'טוב לחסות בה' מבטוח באדם'‬ ‫דם‪ ,‬ואמר לו שישלם את הכסף לאותו אחד שזרק עליו‪,‬‬ ‫אומר הגר"א לחסות זה גם אם הוא לא מבטיח לך‪ ,‬כי עדיף‬ ‫וכשהייתי בחיידר לא הבנתי את הסיפור הזה‪ ,‬זה לא היה‬ ‫לחסות בצל ה' גם אם הוא לא מבטיח כלום‪ ,‬זה שוה יותר‬ ‫בבית דין של ר' ניסים‪ ,‬הוא היה בסדום‪ ,‬תארו לעצמכם‬ ‫מכל ההבטחות של אנשים‪.‬‬ ‫שבשואה אחד היה מתנהג עם הנאצים כמו החוקים‬ ‫השטיקל מוסר הכי חזק שיש בסידור לא נמצא ב'ונתנה‬ ‫שהם התנהגו עם היהודים‪ ,‬הרי היו הורגים אותו במקום‪,‬‬ ‫תוקף' אלא בפתיחה לזכרונות‪ ,‬אתה זוכר כל מעשי עולם‬ ‫ואילו אליעזר עבד אברהם התנהג בסדום בצורה הזו‬ ‫ופוקד כל יצורי קדם‪ ,‬לפניך נגלו כל תעלומות כו'‪ ,‬אין שכחה‬ ‫והוא הצליח‪ ,‬מה קורה כאן? יש לנו טעות‪ ,‬סדום לא היה‬ ‫לפני כסא כבודך ואין נסתר מנגד עיניך כו'‪ ,‬ועל המדינות‬ ‫גרמניה הנאצית‪ ,‬לא רוסיה של סטאלין‪ ,‬ולא עיראק של‬ ‫בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום‪ ,‬ובריות בו יפקדו להזכירם‬ ‫סאדם חוסיין‪ ,‬בסדום לא היה אנרכיה‪ ,‬היה מערכת חוקים‬ ‫לחיים ולמות‪ ,‬מי לא נפקד כהיום הזה‪ ,‬כי זכר כל היצור לפניך‬ ‫מסודרת עם בית המשפט‪ ,‬וכולם היו מחוייבים לאותם‬ ‫בא מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר‪ ,‬מחשבות אדם‬ ‫חוקים‪ ,‬וזה השיא של הרשעות‪ ,‬כשהכל ממוסד ומסודר זה‬ ‫ותחבולותיו ויצרי מעללי איש‪ ,‬עומק הדין נורא ואיום אין‬ ‫הכי גרוע שיש‪.‬‬ ‫שום חוק התיישנות הכל עומד למשפט‪ ,‬אחרי כזו הקדמה‬ ‫ובית המשפט שלנו מתעלה מעל מידת סדום‪ ,‬שם גם‬ ‫היה מתבקש שיכניסו בתוך נוסח הברכה 'ותשובה ותפילה‬ ‫השופט הבין שחייב להיות דין שוה לכל‪ ,‬אבל אם הוא היה‬ ‫וצדקה מעבירין את רוע הגזירה' אבל לא‪ ,‬מה אומרים‬ ‫מגיע לבתי משפט בארץ השופט היה אומר לו שזה לא‬ ‫אחר כך? 'אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך כי‬ ‫מידתי‪ ,‬לא חוקתי‪ ,‬והיה מחייב אותו לשלם פעמיים‪ ,‬יש‬ ‫דורשיך לעולם לא יכשלו' זה ההצלה לזכות בדין‪ ,‬אם אדם‬ ‫לסדום מה ללמוד ממנו‪.‬‬ ‫בא לקב"ה בראש השנה עם ההכרה הברורה הזו שאין לי‬ ‫כלום‪ ,‬לא בריאות‪ ,‬לא פרנסה‪ ,‬לא זיווגים‪ ,‬בשביל כל נשימה‬ ‫ונשימה אני צריך אותך‪ ,‬אין לי שום דבר מעצמי 'כדלים‬ ‫יש קבלה מהבעל שם טוב שכשיש תשעה יהודים שמחכים‬ ‫וכרשים'‪ ,‬כל שנה שרשה בתחילתה מסוגלת לזכות בדין‪,‬‬ ‫למנין תמיד יזדמן להם בסוף העשירי‪ ,‬ובדרך צחות יש‬ ‫וככל שהאדם מגיע עם יותר הכנעה לקב"ה 'תפילה לעני'‬ ‫לזה רמז בפרשה שלנו – אברהם אבינו ביקש עד עשרה‬ ‫חביבה לקב"ה יותר מכל התפילות‪.‬‬ ‫צדיקים‪ ,‬ורש"י מביא שהוא לא ביקש על שמונה כי במבול‬ ‫זה לא הועיל‪ ,‬ורש"י מתקשה למה הוא לא ביקש גם על‬ ‫תשעה‪ ,‬ואפשר לומר שעל תשעה הוא לא שאל כי הוא ידע‬ ‫ויהי כמצחק בעיני חתניו – הסטייפלער אומר שמכאן‬ ‫שאם יש תשעה ודאי שיהיו עשרה‪.‬‬ ‫לומדים כמה גדול הכח של כפירה‪ ,‬הם כבר ראו את‬ ‫המופת הגדול שהם הכו את כל אנשי הבית בסנוורים‪,‬‬ ‫כי על כן באו בצל קורתי‬ ‫והם אומרים שהם הולכים להשחית את העיר ועדיין ויהי‬ ‫רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי ‪-‬‬ ‫כמצחק בעיניהם‪.‬‬ ‫ולכאורה זה פלא‪ ,‬מה הוא משכנע אותם? האם הם תרמו‬ ‫משהו למען המולדת? הוא נמצא בסדום שהעונש על‬ ‫הפטרה‬ ‫הכנסת אורחים הוא מוות‪ ,‬איזה טעם יש להציל אותם‬ ‫בהפטרה של השבוע מוזכר שהילד שנולד מהתפילות‬ ‫כי על כן באו בצל קורתי? ביארנו בזה וזכינו לכוין לדברי‬ ‫מת‪ ,‬שמעתי מהגר' חזקיהו משקובסקי שאמר שהסיבה‬ ‫החפץ חיים – גם סדומני'ק מבין שכשאדם חוסה תחת כנפי‬ ‫שהוא מת כי היא שלחה ילד שנולד מכאלו תפילות להיות‬ ‫אחר אותו אדם מחוייב לדאוג להם ולהציל אותם‪ ,‬אמר‬ ‫חקלאי‪ ,‬ילד שנולד מכל כך הרבה תפילות צריך לשלוח‬ ‫החפץ חיים‪ :‬אם אדם בורח אל הקב"ה‪ ,‬הוא אומר לקב"ה‬ ‫אותו לבית מדרש‪.‬‬ ‫אין לי שום מקום מפלט אחר רק בצל קורתך‪ ,‬זה עצמו‬ ‫אי‬ ‫ג רועיש • אריו תשרפ‬ ‫לא חודש ולא שבת‬ ‫בחינוך כתוב שטעם המצוה של שמחה ברגלים שבשביל‬ ‫לא חודש ולא שבת – שאל ר' חיים בהגרי"ז‪ :‬הרי תדיר ושאינו‬ ‫השלימות של האדם צריך שיהיה לו מזון‪ ,‬שינה‪ ,‬מנוחה‪,‬‬ ‫תדיר תדיר קודם‪ ,‬היה צריך להקדים את השבת לחודש‪,‬‬ ‫שמחה‪ ,‬וכל זה כתוב בשונמית 'נעשה נא עלית קיר קטנה‬ ‫ותירץ‪ :‬שהימים שהם לא חודש יותר תדירים מהימים שהם‬ ‫ונשים לו שם מטה ושולחן וכסא ומנורה' מטה זה לשינה‪,‬‬ ‫לא שבת‪ ,‬ולכן הוא הקדים את הלא חודש ללא שבת‪ ,‬אבל‬ ‫שולחן למזון‪ ,‬כסא למנוחה‪ ,‬ומנורה עושה אור וזה משמח‬ ‫יש פסוקים שלא שייך תירוצו 'חודש ושבת קרוא מקרא'‬ ‫את האדם‪.‬‬ ‫וכן ב'מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו' מקדימים‬ ‫את החודש לפני שבת‪ ,‬וכפי הנראה בכל המקומות האלו‬ ‫'שבת' זה ימים טובים ולא שבת בראשית‪.‬‬ ‫פרשת וירא • שיעור ג‬ ‫יראת שמים ונימוסים • תפילה על הזולת • אחר שאמר לו ראוהו כשהוא נאחז •‬ ‫לפי טבעו ורצון ה' • איבוד השגות השכל מול רגשות הלב • התבוננות נכונה בזמנים קשים •‬ ‫ועוד הארות וביאורים‬ ‫(מס' שיעור ‪)31023475‬‬ ‫את כל מעשיו‪ ,‬אז גם עת יגבר עליו יצרו ירא ויבוש מהמלך‬ ‫מה הדבר היחיד שמועיל נגד תאוות‬ ‫הגדול הרואה את כל מעשיו ויזהר מעשות רע' עד כאן‬ ‫כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר‬ ‫לשונו הזהב‪.‬‬ ‫אשתי – מה הפירוש 'רק אין יראת אלוקים'? מאיר את‬ ‫עינינו בזה המלבי"ם‪ :‬פלשתים לא היה כמו מצרים‪ ,‬זו היתה‬ ‫כח טבעי יותר חזק מכח מלאכותי‬ ‫אומה מנומסת עם תרבות וחוקים‪ ,‬יושר ומוסר‪ ,‬ואבימלך‬ ‫זה היסוד הגדול שהמלבי"ם מלמד אותנו‪ :‬כל הנימוסים‬ ‫שהיה המלך באותה מדינה היה סמל ליושר ומוסריות‪,‬‬ ‫והתרבותיות לא מועילים כשמגיע נסיון‪ ,‬סבי הגר' שמעון‬ ‫ואבימלך נפגע עד עמקי נשמתו ממה שאברהם אבינו‬ ‫משה דיסקין זצ"ל [היה מגיד ודרשן ברוסיה] כותב בספרו‬ ‫חשד בו שהוא יקח אשה מתחת בעלה‪ ,‬אמר לו אברהם‬ ‫מדרש שמעוני שבחוקי הטבע כשיש התנגשות בין דבר‬ ‫אבינו‪ :‬גם אם יש לכם את כל חוקי המוסר והנימוסים‬ ‫טבעי לדבר מלאכותי תמיד הדבר הטבעי יגבר‪ ,‬החוקים‬ ‫שקיימים בעולם‪ ,‬אם חסר לכם יראת אלוקים לא יעזור‬ ‫והנימוסים שהאדם מחוקק זה דבר מלאכותי‪ ,‬אבל התאוות‬ ‫כלום‪ ,‬כשהיצר הרע בוער כל הנימוסים לא שוים כלום‪,‬‬ ‫של האדם זה דבר טבעי‪ ,‬וכשהתאוה בוערת היא גוברת‬ ‫זה הפשט 'כי אמרתי רק אין יראת אלוקים' יש לכם הכל‬ ‫על הנימוסים‪ ,‬לעומת זאת יראת אלוקים אפילו כשזה רק‬ ‫וחסר לכם 'רק יראת אלוקים' מזה אפשר להגיע ל'והרגוני‬ ‫יראת העונש זה כח שמוטבע בנפש האדם לפחד ולדאוג‬ ‫על דבר אשתי'‪ ,‬ונקרא את לשונו הזהב 'הודיע לו שגם‬ ‫שלא יקרה לו נזק‪ ,‬זה כח שיכול לגבור על התאוה הטבעית‪.‬‬ ‫אם נראה איש או עם שהוא פילוסוף גדול וחקק לו נימוסים‬ ‫ישרים והרגיל את עצמו במידות ישרות וטובות על פי עצת‬ ‫הכר את בוראך‬ ‫שכלו‪ ,‬והוא עושה משפט וצדקה הכל על פי עצת שכלו‪,‬‬ ‫תמר אמרה ליהודה 'הכר נא' דרשו חז"ל הכר בוראך ואל‬ ‫בכל זאת לא נוכל לבטוח על האיש ההוא או על העם ההוא‬ ‫תאבד שלשה נפשות‪ ,‬הנסיון של יהודה היה נורא ואיום‪,‬‬ ‫שבהסיתהו תאותו לעשות רע שתמיד יגבר שכלו על עצתו‪,‬‬ ‫הוא היה גדול הדור ומלאך כפה אותו למעשה הזה‪ ,‬אין‬ ‫כי בהפך עת יבער בו אש תאותו אל אשת חן או הון רעהו‬ ‫לתאר את הבושה הגדולה שהיתה ליהודה להודות בכזה‬ ‫באין רואה‪ ,‬גם שכלו ילך שולל לרצוח ולנאוף ולעשות כל‬ ‫מעשה‪ ,‬אנחנו יכולים ללמוד כמה גדולה היתה אותה‬ ‫רע‪ ,‬רק כח אחד נמצא בנפש האדם אשר בו נוכל לבטוח‬ ‫בושה ממה שיהודה זכה מכח זה למלכות‪ ,‬כל מלכות בית‬ ‫שלא נחטא והוא מידת היראה השתולה בנפש‪ ,‬עת תמלא‬ ‫דוד ומלך המשיח יצאו מיהודה בזכות אותה הודאה‪ ,‬עד‬ ‫הנפש מיראת אלוקים המשקיף על נגלה ובמסתריו והצופה‬ ‫בי‬ ‫ג רועיש • אריו תשרפ‬ ‫למה אברהם אבינו לא הקריב קרבנות ביום הגמל את יצחק‬ ‫כדי כך היתה הבושה הגדולה של יהודה להודות בכזה‬ ‫ויהי אחר הדברים האלה – פירש"י אחר דבריו של שטן‪,‬‬ ‫מעשה שהנימוק הזה שתמר חפה מפשע ומעוברת בשני‬ ‫אמר השטן מכל הסעודה שעשה ביום הגמל את יצחק‬ ‫ילדים שלו לא גרם לו להודות‪ ,‬הכח היחיד שיכול לגרום לו‬ ‫לא הקריב לפניך פר אחר או איל אחד‪ ,‬אמר לו הקב"ה‬ ‫להודות הוא 'הכר את בוראך' זה כח שעוזר בעת נסיון‪.‬‬ ‫כלום עשה אלא בשביל בנו‪ ,‬אילו הייתי אומר לו לשחוט‬ ‫וכל מי שיודע איך נראה העולם החיצוני מבין כמה היסוד‬ ‫את בני לפני לא היה מעכב‪ ,‬ויש להקשות – התירוץ הזה‬ ‫הזה נכון‪ ,‬כל החוקים והנימוסים לא מועילים כלום ברגע‬ ‫הוא לסתום את פי השטן‪ ,‬אבל מה התירוץ האמיתי? אמנם‬ ‫שהיצר הרע של התאוה‪ ,‬כבוד‪ ,‬כסף‪ ,‬בוער‪ ,‬הכל נעלם כלא‬ ‫לאברהם אבינו יש נכונות לשחוט את יצחק בשביל הקב"ה‪,‬‬ ‫היה‪.‬‬ ‫אבל למה כשהוא עשה משתה גדול ביום הגמל את יצחק‬ ‫הוא לא הקריב אפילו קרבן אחד לקב"ה? מה מועיל מה‬ ‫המתפלל על חבירו‬ ‫שבלב הוא מסכים לשחוט את יצחק? ונראה ליישב את‬ ‫וה' פקד את שרה כאשר אמר – מכאן למדו חז"ל 'כל המתפלל‬ ‫הדברים על פי משל – המנהג של הגבירים בעיקר בעיירות‬ ‫על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה' ובדרך‬ ‫הקדומות היה שבאחד הימים לפני שהם מחתנים את‬ ‫צחות אפשר לומר שצריך שהתפילה שראובן מתפלל על‬ ‫ילדיהם הם היו עושים סעודת עניים‪ ,‬והיה יהודי שהיה‬ ‫שמעון תהיה ברמה שהוא יהיה צריך לאותו דבר‪ ,‬ראובן‬ ‫בעל צדקה גדול וביתו היה ממש כמו של אברהם אבינו‪,‬‬ ‫מרגיש שהצרה של שמעון זה צרה שלו‪ ,‬כשאדם מתפלל‬ ‫לימים הוא החליט שהוא ממסד את ההכנסת אורחים‪ ,‬הוא‬ ‫בכזו דרגה הוא נענה תחילה‪ ,‬והראוני שהמהר"ם שיק‬ ‫בנה בית מלון ותמיד היה שם מקום לכל העניים והנזקקים‬ ‫מבאר כן על דרך צחות‪.‬‬ ‫לישון ולאכול‪ ,‬הוא השקיע בפרויקט הזה מליונים וזכה‬ ‫לברך על המוגמר‪ ,‬ביום שהסתיימה הבניה הוא היה שרוי‬ ‫הרב דסלר מאריך לבאר איך יתכן שתפילה של אדם‬ ‫בשמחה גדולה ועשה מעמד חנוכת הבית והזמין את כל‬ ‫אחד תועיל לחבירו? ומבאר שכשאדם נושא בעול עם‬ ‫קרוביו ואוהביו‪ ,‬תוך כדי הסעודה ניגש אליו אחד היהודים‬ ‫חבירו ואיכפת לו מהמצב של חבירו‪ ,‬זה נחשב שאותו‬ ‫ושואל אותו‪ :‬למה אתה לא עושה סעודת עניים? אמר לו‬ ‫אדם מתפלל על הצורך האישי שלו‪ ,‬ראינו הרבה אנשים‬ ‫אותו גביר‪ :‬אני צריך לעשות עכשיו סעודת עניים? כשאני‬ ‫גדולים שפעלו ישועות בתפילתם עבור אחרים‪ ,‬ויש לזה‬ ‫עושה שמחה אישית שלי אני דואג לעשות גם סעודת‬ ‫כמה סיבות‪ ,‬יש כאלו שמאד נושאים בעול עם חבריהם‪,‬‬ ‫עניים‪ ,‬אבל עכשיו כל השמחה שלי היא בשביל העניים‪ ,‬כל‬ ‫כל צרה שמגיעה לפתחו הוא מרגיש שזה צרה אישית שלו‪,‬‬ ‫הבית הזה שבניתי הוא בשביל שיהיה לעניים מה לאכול‬ ‫ויש כאלו שזוכים לזה בגלל שהם שומרים מאד על קדושת‬ ‫והיכן לישון‪ ,‬בשמחה הגדולה של העניים אני משתף עכשיו‬ ‫הדיבור ויש לתפילה שלהם כח עצום‪' ,‬לא יחל דברו ככל‬ ‫את המשפחה והידידים שלי‪.‬‬ ‫היוצא מפיו יעשה'‪ ,‬וכמובן שיש מעלה בתפילת צדיקים‬ ‫שתפילתם נושאת חן בעיני הקב"ה‪ ,‬ככל שהאדם יותר‬ ‫זה עומק התשובה שענה הקב"ה לשטן‪ ,‬אם אברהם אבינו‬ ‫מרוצה לקב"ה כך התפילות שלו יותר מתקבלות‪' ,‬וישע‬ ‫היה עושה את השמחה הזו כמו כל אדם שהבן שלו נגמל‬ ‫ה' אל הבל ואל מנחתו' בגלל שהוא שעה אל הבל לכן הוא‬ ‫יש עליו טענה למה הוא לא מקריב לפני קרבנות‪ ,‬אבל אצל‬ ‫שעה למנחתו‪' ,‬רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל ובתפילתם'‬ ‫אברהם אבינו כל השמחה שלו היא כבוד שמים‪ ,‬כל מה‬ ‫על ידי שהקב"ה ירצה את כלל ישראל הוא יקבל את‬ ‫שהוא שמח עם הילד זה בשביל כבוד שמים שיתרבה מזה‪,‬‬ ‫התפילות שלהם‪.‬‬ ‫'איתן ידעך בעולם' וביום הגמל את בנו השמחה הגדולה‬ ‫שלו היתה שיש מי שימשיך את הדרך שלו לפרסם את‬ ‫למה אברהם אבינו היה צריך להיות כהן גדול בשעת העקידה?‬ ‫שמו של הקב"ה בעולם‪ ,‬מה שייך לבוא אליו בטענות למה‬ ‫הוא לא הקריב קרבנות??‬ ‫במדרש כתוב שבזמן העקידה הקב"ה אמר לאברהם אבינו‬ ‫כהן גדול אתה‪ ,‬שחוט את יצחק וקבל דמו‪ ,‬וצריך להבין‬ ‫מכניסים את האבות לנעליים שלנו‬ ‫למה הוא צריך להיות בשביל זה כהן גדול‪ ,‬הרי כהן הדיוט‬ ‫גם כשר לעבודות האלו? נתנבאו בזה בסגנון אחד הצפנת‬ ‫מענין לענין באותו ענין – כתוב שיעקב אבינו קרא קריאת‬ ‫פענח והפונביז'ער רב – ברגע שאברהם שוחט את יצחק‬ ‫שמע בזמן שהוא פגש את יוסף‪ ,‬ויש קושיה מפוסמת אם‬ ‫הוא נעשה אונן על בנו ופסול לעבודה‪ ,‬ורק כהן גדול‬ ‫זה היה זמן קריאת שמע למה יוסף לא קרא? ניגש יהודי‬ ‫מקריב אונן‪ ,‬וזה הפשט במדרש 'כהן גדול אתה שחוט את‬ ‫לבריסקער רב ואמר לו על זה פשטעל'‪ :‬בעצם זה לא היה‬ ‫יצחק וקבל דמו'‪.‬‬ ‫זמן קריאת שמע‪ ,‬אבל יעקב אבינו קרא קריאת שמע‬ ‫גי‬ ‫ג רועיש • אריו תשרפ‬ ‫בפי אותו אשמור לדבר' למה הוא כל כך רשע? התשובה‪:‬‬ ‫כי באותו זמן התגברה אצלו כל כך האהבה ליוסף והוא‬ ‫אמנם בלעם לא עשה שום דבר נגד ציווי ה'‪ ,‬אבל הוא ניהל‬ ‫חשש שזה יהיה על חשבון אהבת ה' שלו‪ ,‬לכן הוא קרא‬ ‫מלחמה נוראית ואיומה נגד רצון ה'‪ ,‬כך אנחנו מוצאים היום‬ ‫מיד קריאת שמע להגביר את אהבת ה' בליבו‪ ,‬והבריסקער‬ ‫עורכי דין פושעים שבקיאים בכל סעיפי החוק ומצליחים‬ ‫רב מאד לא אהב את הפשטעל' הזה‪ ,‬הוא הגיב ואמר‪:‬‬ ‫לעשות את הנבלות הכי גדולות במסגרת החוק‪ ,‬מברכותיו‬ ‫מכניסים את האבות הקדושים לתוך הנעליים שלנו‬ ‫של אותו רשע אנחנו רואים שהוא הבין טוב טוב מה זה‬ ‫ואומרים כאלו פשט'לעך‪ ,‬מה השמחה של יעקב אבינו‬ ‫נקרא ברית אבות‪ ,‬מה זה נקרא 'א‪-‬ל מוציאם ממצרים'‪,‬‬ ‫כשהוא רואה שיוסף חי? שהבן שלו קיים וממשיך את דרכו‬ ‫הוא הבין בדיוק מהי אהבת ה' לעמו‪ ,‬והוא מוכן לעשות‬ ‫בעבודת שמים‪ ,‬זוהי כל האהבה שלו ליוסף‪ ,‬מה שייך לומר‬ ‫את כל המאמצים בשביל לעקור את האומה הישראלית‬ ‫שהאהבה ליוסף היא על חשבון אהבת ה'? הרי כל האהבה‬ ‫מן השורש‪ ,‬הוא עושה את הדבר שהוא הכי הפך הבורא‬ ‫ליוסף זה רק כלי לאהבת ה'‪.‬‬ ‫אבל הוא מנסה כל הזמן שזה יהיה בתוך מסגרת החוק‪,‬‬ ‫להוציא מליבם של טועים שיחסו את התירוץ הזה למהר"ל‪,‬‬ ‫ובנקודה הזו בדיוק ניצב מהעבר השני אברהם אבינו‪ ,‬זה‬ ‫במהר"ל כתוב יסוד אחר לגמרי – כשהתעוררה אצל יעקב‬ ‫מה שהקב"ה אומר לו 'רשע כבר קדמך אברהם' בעקידה‬ ‫מידת האהבה הוא מיד השתמש באותה אהבה בשביל‬ ‫אברהם אבינו היה מוכן בשביל רצון ה' בלי שום ציווי‬ ‫לאהוב את הקב"ה‪ ,‬אבל חס ושלום לומר שיעקב חשש‬ ‫לשחוט את בנו יחידו‪.‬‬ ‫שהאהבה שלו ליוסף תהיה על חשבון אהבת ה'‪.‬‬ ‫הוא ער לך ואתה ישן לו‬ ‫חידושו של הר"ן שהעקידה לא היה ציווי אלא בקשה‬ ‫וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך‬ ‫בדרשות הר"ן כתוב חידוש גדול בענין העקידה – בפסוק‬ ‫בקרניו – מפרש רש"י אחר שאמר לו המלאך אל תשלח‬ ‫כתוב 'קח נא' אין נא אלא לשון בקשה‪ ,‬הקב"ה אומר לו‪:‬‬ ‫ידך ראהו כשהוא נאחז והשטן סובכו ומערבבו באילנות‬ ‫יהיה לי נחת רוח אם תקריב לפני את יצחק‪ ,‬אבל אם לא‬ ‫כדי לעכבו‪ ,‬מדברי רש"י הללו למדנו שני לימודים גדולים‬ ‫תקריב לא תעבור על שום איסור בעולם‪ ,‬וזה היה עומק‬ ‫כמו שנראה בסייעתא דשמיא‪:‬‬ ‫הנסיון של אברהם‪ ,‬אף על פי שלא היה כאן ציווי הוא הלך‬ ‫הלימוד הראשון ‪ -‬אם היו שואלים אותנו מה נסיון יותר‬ ‫לשחוט את בנו לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו‪ ,‬וכבש‬ ‫גדול‪ ,‬האם העקידה או מרדף מתיש אחרי איל? כמה‬ ‫רחמיו 'לעשות רצונך' בלבב שלם‪ ,‬זה לא היה ציווי אל רק‬ ‫שקשה לזקן בן מאה שלושים ושבע לרדוף אחרי איל עדיין‬ ‫גילוי רצון הבורא‪.‬‬ ‫הנסיון של העקידה הוא הרבה הרבה יותר קשה‪ ,‬מה השטן‬ ‫ובדבריו יש גם תירוץ על הקושיה העתיקה מה המעלה‬ ‫חשב לעצמו? האם הוא חשב שאחרי שאברהם אבינו‬ ‫הגדולה של אברהם אבינו? הרי בכל הדורות יהודים מסרו‬ ‫עמד בגבורה בנסיון של העקידה הוא יפול עכשיו בנסיון‬ ‫את נפשם ונפש בניהם ובנותיהם על קדושת ה'‪ ,‬מה מיוחד‬ ‫הזה? אנחנו לומדים מכאן מה זה נקרא יצר הרע‪' ,‬הוא ער‬ ‫אצל אברהם אבינו? ואחד התירוצים לזה הוא שכאן לא‬ ‫לך ואתה ישן לו'‪ ,‬כך מביא החובת הלבבות שהחכם ראה‬ ‫היה בכלל ציווי לשחוט‪ ,‬היה כאן רק גילוי רצון ה' ואברהם‬ ‫את החיילים חוזרים ממלחמה עטורי ניצחון ואמר להם‪:‬‬ ‫אבינו מסר את בנו בשמחה לקיים רצון הבורא‪.‬‬ ‫שבתם מהמלחמה הקטנה עדיין עומדת לפניכם המלחמה‬ ‫הגדולה עם היצר וחילותיו‪ ,‬אדם יכול לנצח את היצר הרע‬ ‫רשע כבר קדמך אברהם‬ ‫בנסיונות הכי כבדים ואחר כך השטן מפיל אותו בדברים‬ ‫הכי קטנים‪ ,‬הוא מצליח בכל מיני דרכים להסיח את דעתו‬ ‫ושמעתי מהגר' יצחק אזרחי שליט"א דבר נפלא על פי דברי‬ ‫ולהפיל אותו‪ ,‬ולכן אפילו אחרי העקידה השטן עדיין מנסה‬ ‫הר"ן האלו ‪ -‬חז"ל הקדושים העמידו את מעלתו של אברהם‬ ‫להפיל את אברהם אבינו בנסיון של מרדף אחרי איל‪.‬‬ ‫אבינו לעומת השפלות של בלעם הרשע‪ ,‬המשנה באבות‬ ‫מונה שלשה דברים של תלמידי אברהם אבינו לעומת‬ ‫ומצאנו את אותו נסיון אצל אדונינו דוד משיח ה'‪ ,‬כתוב‬ ‫שלשה דברים של תלמידי בלעם‪ ,‬וישכם בלעם בבוקר‬ ‫שכשדוד אמר 'אתה וציבא תחלקו השדה' יצאה בת קול‬ ‫אמר לו הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם‪ ,‬ואחד מהנקודות‬ ‫ואמרה ירבעם ורחבעם יחלקו את המלוכה‪ ,‬מה היה‬ ‫שבהם נעמד בלעם לעומת אברהם אבינו היא הנקודה‬ ‫הסיפור? דוד המלך כרת ברית עם יונתן בן שאול ויונתן‬ ‫הזו‪ ,‬מה היתה הטענה על בלעם הרשע? הרי כל הזמן הוא‬ ‫מת ודוד לקח את מפיבושת שהיה פיסח ודאג לו לאחוזה‬ ‫מצהיר חגיגית שהוא הולך אך ורק אם הקב"ה מרשה לו‬ ‫ולנחלה‪ ,‬הוא היה סמוך על שולחן המלך וחי כמו נסיך‪,‬‬ ‫ללכת‪ ,‬הוא כל הזמן אומר 'אך את הדבר אשר ישים אלוקים‬ ‫די‬ ‫ג רועיש • אריו תשרפ‬ ‫על שמריו‪ ,‬הוא הצליח להפיל אותו בנסיון הקטן הזה של‬ ‫כשדוד המלך ברח מאבשלום שריכז סביבו כמעט את כל‬ ‫לברר עוד קצת ולא להאמין לכל מה שציבא אמר‪ ,‬זה הכח‬ ‫כלל ישראל ובראשם את רבו של דוד אחיתופל שהיה גאון‬ ‫של היצר הרע 'הוא ער לך ואתה ישן לו' הוא לא שוקט על‬ ‫הדור‪ ,‬על אחיתופל כתוב שהעצות שלו היו כמו של אורים‬ ‫שמריו‪.‬‬ ‫ותומים‪ ,‬ודוד בורח מירושלים באישון לילה עם קומץ‬ ‫נאמנים כמו חיה נרדפת‪ ,‬ובאותו זמן ציבא שהיה עבדו‬ ‫לא להירדם בשמירה‬ ‫של מפיבושת לקח שלא מדעת אדוניו הרבה מזון ואוכל‬ ‫ר' אלעזר בן רבי שמעון למד הרבה שנים בהתמדה‪,‬‬ ‫כדי להביא לדוד בזמן שהוא בורח‪ ,‬שואל אותו המלך דוד‬ ‫כשחזר מלימודו הוא פגש אדם אחד שהיה מכוער ביותר‬ ‫'ואיה בן אדוניך'? וציבא ענה שמפיבושת יושב בירושלים‬ ‫ושאל אותו כלום כל בני עירך מכוערים כמותך? אמר לו‬ ‫ואומר שמכל המחלוקת הזו אני ירויח אני נכד של שאול‬ ‫לך לאומן שעשאני‪ ,‬אחרי שנים של יגיעה בתורה בדרגה‬ ‫והמלוכה תחזור אלי‪ ,‬כזו כפיות טובה מצד מפיבושת אחרי‬ ‫של תנא אלוקי‪ ,‬ברגע אחד של הסח הדעת השטן מצליח‬ ‫כל מה שדוד המלך דאג לו עכשיו הוא שמח ומחכה שדוד‬ ‫להפיל אותו‪ ,‬אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר‪,‬‬ ‫ימות‪ ,‬מיד 'ויאמר המלך לציבא הנה לך כל אשר למפיבושת'‪,‬‬ ‫כמה אנחנו צריכים להיזהר לא להירדם אף פעם בשמירה‪,‬‬ ‫ומה היתה האמת? כשדוד המלך חזר לירושלים מפיבושת‬ ‫היצר הרע אורב לנו ומחפש להפיל אותנו‪.‬‬ ‫בא לקבל את פניו‪ ,‬שואל אותו דוד המלך‪ :‬עכשיו נזכרת‬ ‫לבוא אלי? והפסוק מעיד על מפיבושת שבכל השנים‬ ‫מתי מתחילים כל הקשיים‬ ‫שדוד המלך היה בגלות הוא נהג כל מנהגי אבילות‪ ,‬אומר‬ ‫ומהרש"י הזה יש עוד לימוד גדול – 'אחר נאחז בסך בקרניו'‬ ‫לו מפיבושת‪' :‬עבדי רימני כי אמר עבדך אחבשה לי החמור‬ ‫עד שהיה ציווי לקחת את האיל זה לא היה מסובך בכלל‬ ‫וארכב עליה ואלך ואדוני המלך כמלאך האלוקים ועשה‬ ‫לקחת אותו‪ ,‬היה אפשר לזנק ולתפוס אותו ברגע אחד‪,‬‬ ‫הטוב בעיניך' דוד המלך שמע שני גירסאות ולא ידע למי‬ ‫ומהרגע שזה נהיה מצוה מיד התחילו הקשיים‪ ,‬ואפשר‬ ‫להאמין ואמר 'ואתה וציבא תחלקו השדה'‪ ,‬עדיין היה לו‬ ‫לראות את זה בחוש כמה שאנשים דוקא בזמן שהם‬ ‫צד שציבא אומר אמת‪ ,‬ובאותו זמן כתוב בחז"ל שיצאה‬ ‫מתחילים ורוצים להתחזק אז נערמים להם מליוני‬ ‫בת קול ונגזר על מלכות בית דוד להיחלק‪ ,‬כל מה שעשרת‬ ‫קשיים‪ ,‬ואדם צריך להבין שכשמתחילים לו הקשיים זה‬ ‫השבטים נקרעו ממלכות בית דוד קרה בגלל אותו רגע‪,‬‬ ‫הסימן שהוא עושה את ציווי הבורא‪ ,‬יש סיפור ידוע על‬ ‫ולא זו בלבד‪ ,‬השואה הרוחנית הכי גדולה שקרתה ליהודים‬ ‫אחד מגדולי הדורות ר' יוסל' סלוצקער‪ ,‬כשהוא היה ילד‬ ‫היתה גלות עשרת השבטים‪ ,‬איפוא הם נמצאים היום? יש‬ ‫הוא היה פרא אדם והתגלגלו הדברים והוא נכנס ללמוד‬ ‫מאן דאמר בסופ"ק דיבמות שעשאום כגויים גמורים‪ ,‬נורא‬ ‫בוואלוז'ין ונעשה מפארי הישיבה‪ ,‬הראש ישיבה ר' חיים‬ ‫נוראות!‬ ‫קיבל מברק מביתו של הבחור שהאמא שלו מאד חולה‪,‬‬ ‫אבל מה אנחנו יכולים ללמוד מזה? כשדוד המלך היה‬ ‫ור' חיים החביא את המברק‪ ,‬אחר כך הוא קיבל מברק‬ ‫שרוי בתוך החושך הגדול שבנו מיוצאי חלציו מבקש את‬ ‫שהחנות שלהם נשרפה ואין להם פרנסה שיבוא לעזור‬ ‫נפשו‪ ,‬מגיע שמעי בן גרה ראש הסנהדרין ומקלל אותו‬ ‫להם‪ ,‬ור' חיים המשיך להחביא את המכתב‪ ,‬ובאותו זמן‬ ‫קללה נמרצת‪ ,‬נואף‪ ,‬מואבי‪ ,‬רוצח‪ ,‬דברים נוראים‪ ,‬בחיי‬ ‫גם אמו של הבחור נפטרה‪ ,‬ורק בסוף הזמן ר' חיים הראה‬ ‫דוד היו הרבה גדולים וטובים שסברו שהוא לא ראוי‪ ,‬היו‬ ‫לו את כל המברקים‪ ,‬הוא אמר לו‪ :‬אני עוקב אחריך ורואה‬ ‫שאמרו שהוא פסול לבוא בקהל‪ ,‬וחלק אמרו שהוא לקח‬ ‫שאתה צומח לגאון הדור‪ ,‬אבל ידעתי שהשטן לא ישב‬ ‫את המלוכה שלא כדין מבית שאול‪ ,‬ואחרי המעשה של‬ ‫בשקט‪ ,‬שוה לו להרוג את ההורים שלך‪ ,‬לשרוף רחוב‬ ‫בת שבע ואוריה החיתי היו עליו הרבה ערעורים‪ ,‬ומגיע‬ ‫שלם בעיירה שלך‪ ,‬העיקר להפסיק אותך מלעסוק בתורה‬ ‫שמעי בן גרה ואומר שמשמים רואים שכולם צודקים‪ ,‬כל‬ ‫הקדושה‪ ,‬כי כשהולכים לקיים רצון הבורא אז השטן עושה‬ ‫כלל ישראל נלחמים בך‪ ,‬הבן שלך יוצא חלציך רוצה להרוג‬ ‫את כל ההפרעות‪.‬‬ ‫אותך‪ ,‬האם זה דבר נורמלי? זה סימן משמים שאתה לא‬ ‫ראוי להיות מלך‪ ,‬וזה היה נסיון קשה מאד לדוד‪ ,‬הצער‬ ‫מה ההוכחה שאברהם ירא שמים‬ ‫והבזיון כל כך נוראים‪ ,‬ודוד המלך אומר 'ה' אמר לו קלל'‬ ‫עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה – כתוב בגר"א במשלי‬ ‫אני מקבל הכל באהבה‪ ,‬הכל משמים‪ ,‬והחפץ חיים מביא‬ ‫יסוד גדול מאד‪ ,‬יש אדם שעובד את הקב"ה לפי תכונות‬ ‫מדרש שבאותה שעה זכה דוד להיות רגל רביעי במרכבה‪,‬‬ ‫נפשו‪ ,‬יש אוהבי חסד‪ ,‬יש שקדנים‪ ,‬והם מנצלים את הכח‬ ‫יחד עם אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ועדיין אחרי שהוא עמד‬ ‫שלהם בשביל לעבוד את הקב"ה‪ ,‬אבל מה המבחן הגדול‬ ‫בנסיון העצום הזה בזמן שרדפו אותו היצר הרע לא שוקט‬ ‫וט‬ ‫ג רועיש • אריו תשרפ‬ ‫מה הטענה על הגר שחזרה לעבודה זרה אחרי שזרקו אותה למות‬ ‫אם האדם הוא באמת עובד ה'? כשיש לו נסיון שהוא הפך‬ ‫בצמא?‬ ‫תכונת נפשו‪ ,‬וכשאדם עומד בכזה מין נסיון זה ראיה שהוא‬ ‫ותלך ותתע במדבר בית שבע – דרשו חז"ל ששבה לגילולי‬ ‫באמת ירא שמים‪ ,‬אומר הגר"א‪ :‬אברהם אבינו היה עמוד‬ ‫בית אביה‪ ,‬המשגיח דישיבת קול תורה הגר' גדליה אייזמן‬ ‫החסד‪ ,‬אבל המבחן הגדול שהיה לו הוא דוקא בעקידה‪,‬‬ ‫הקשה‪ :‬מה רוצים מהגר? היא הרי לא גדלה במאה שערים‬ ‫לשחוט את הבן יחיד שלו‪ ,‬מעשה כזה נראה אכזריות‬ ‫או בבני ברק‪ ,‬היא גדלה במצרים שהיו שטופים בעבודה‬ ‫גדולה וזה ממש היפך הטבע של אברהם אבינו‪ ,‬וכשהוא‬ ‫זרה‪ ,‬היא הולכת לבית של אברהם אבינו עמוד החסד ורואה‬ ‫עמד בנסיון הזה הוא גילה בעצמו שכל החסד שהוא עושה‬ ‫רק איך שמטיבים לזולת‪ ,‬ופתאום היא רואה שעמוד החסד‬ ‫זה לא רק בגלל שזוהי התכונה שלו‪ ,‬אלא כל מה שהוא‬ ‫הגדול שומע בקול אשתו ומשליך אותה ואת הבן שלה‬ ‫עושה מגיע מיראת ואהבת ה'‪ ,‬זה הפשט בפסוק 'עתה'‬ ‫למדבר למות בצמא‪ ,‬ברור שכל האמונה שלה תתערער‪,‬‬ ‫ידעתי כי ירא אלוקים אתה‪ ,‬זה מגלה שכל החסד שעשית‬ ‫ודאי שהיא תוריד את הכיפה ותחזור לגילולי בית אביה‪,‬‬ ‫הוא גם מגיע מכח יראת שמים‪.‬‬ ‫מה הטענה עליה?‬ ‫עבודת ה' לא מכח התכונות‬ ‫מתי השכל שולט על הרגש‬ ‫בפסוק במשלי כתוב 'עין תלעג לאב ותבוז לקאת אם יקרוה‬ ‫ונראה להציע בזה דרך – אותה הגר'קה שכל כך לא מבינה‬ ‫עורבי נחל ויאכלוה בני נשר' אומר הגר"א‪ :‬מצות כיבוד אב‬ ‫מה קרה לאברהם אבינו אם אברהם אבינו היה עושה את‬ ‫זה שיא של מוסריות ויושר‪ ,‬ושילוח הקן לכאורה זה מעשה‬ ‫זה לאשה אחרת‪ ,‬והיו מגיעים אליה ושואלים אותה‪ :‬איך‬ ‫אכזריות שהאמא מצטערת על איבוד בניה‪ ,‬יש אדם‬ ‫עמוד החסד עושה כאלו דברים? ודאי היא היתה עונה‬ ‫שהתכונה שלו זה אכזריות והוא לא מחובר למצות כיבוד‬ ‫במקום ומסבירה בטוב טעם ודעת שישמעאל מקלקל‬ ‫אב‪ ,‬זה מה שכתוב 'עין תלעג לאב'‪ ,‬ויש אדם שהתכונה שלו‬ ‫את יצחק‪ ,‬אברהם אבינו כל המטרה שלו זה שימשיכו את‬ ‫זה רחמים והוא מקיים רק מצוות של רחמים‪' ,‬תבוז לקאת‬ ‫דרכו לפרסם שמו של הקב"ה בעולם וישמעאל מסכן את‬ ‫אם' הוא מזלזל במצוה של שילוח הקן‪ ,‬ושניהם רחוקים‬ ‫כל הדרך‪ ,‬אין ברירה חייבים לזרוק אותם‪ ,‬תאמינו לי כל‬ ‫מהשלמות‪ ,‬ממשיך הפסוק ואומר‪ :‬כנגד 'עין תלעג לאב'‬ ‫מה שאברהם עושה הכל לשם שמים‪ ,‬אם זה היה קורה‬ ‫האכזרי 'יקרוה עורבי נחל' שהם אכזרים‪ ,‬וכנגד 'תבוז לקאת‬ ‫למישהו אחר השכל שלה היה שולט על הרגש‪ ,‬אבל‬ ‫אם' הרחמני שמזלזל במצוות שילוח הקן 'יאכלוה בני נשר'‬ ‫כשהיא נפגעה אישית הרגש שלה נפגע והשכל שלה כבר‬ ‫שהוא רחמן על בניו‪.‬‬ ‫לא עבד‪ ,‬ידוע המעשה שסיפר ר' שלום שבדרון על אותה‬ ‫אשה שחשבה שהבן של חברה שלה נהרג בתאונת דרכים‪,‬‬ ‫כל המעלות של אברהם מכח יראת אלוקים‬ ‫מיד היא התחילה לנחם אותה שהכל משמים ולא צריך כל‬ ‫על פי דברי הגר"א רצינו לפרש מה שאמרו חז"ל בסופ"ק‬ ‫כך להצטער‪ ,‬ובסוף התברר שזה הבן שלה ואז לא הועילו‬ ‫דב"ב 'גדול מה שנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם‪,‬‬ ‫שום דיבורי הרגעה‪ ,‬היא ישבה וצעקה‪ :‬מאירק'ה שלי‪,‬‬ ‫באיוב נאמר איש תם וישר ירא אלוקים וסר מרע‪ ,‬ואילו‬ ‫מאירק'ה שלי‪ ,‬כי הרגש משתלט על השכל‪.‬‬ ‫באברהם נאמר רק ירא אלוקים' והמהרש"א שם מתקשה‪:‬‬ ‫היתכן שאיוב יותר בר מעלה מאברהם? ועל פי דברי‬ ‫זו היתה הטענה על הגר‪ ,‬הרי אם זה היה מישהו אחר השכל‬ ‫הגר"א יתכן לבאר כך – לאיוב היו ארבע תכונות 'תם ישר‬ ‫היה מתגבר והאמונה לא היתה נפגעת‪ ,‬למה כשפגעו בך‬ ‫ירא אלוקים וסר מרע' זה היה תכונות עצמיות שהיו לו‪,‬‬ ‫כל האמונה שלך כל כך מתערערת? וזה תשובה להרבה‬ ‫אבל אברהם אבינו כל המעלות שהיו לו כולם באו מכח‬ ‫אנשים שעברו את השואה ורואים שחלקם האמונה שלהם‬ ‫ה'ירא אלוקים'‪ ,‬גם הדברים שהיו בטבע שלו הוא עשה‬ ‫התעררה וחלקם האמונה שלהם התחזקה‪ ,‬וכמובן אי‬ ‫אותם בגלל שהוא ירא אלוקים‪ ,‬וזה דקדוק הלשון 'גדול‬ ‫אפשר לדון את האנשים האלה שראו דברים נוראים‪ ,‬אבל‬ ‫הנאמר' רק מה שאמרו על איוב‪ ,‬אבל המעלה של אברהם‬ ‫יש לי שאלה אחת לשאול אותם‪ :‬גם לפני השואה למדתם‬ ‫אבינו היא הרבה יותר גדולה שכל התכונות שלו כולם באו‬ ‫מדרשי חז"ל‪ ,‬קראתם איך שבמצרים היו זורקים תינוקות‬ ‫מכח יראת אלוקים‪.‬‬ ‫ליאור‪ ,‬שמעתם על חנה ושבעת בניה‪ ,‬שמעתם על הגלויות‬ ‫בחורבן הבית‪ ,‬על האינקוזיציה‪ ,‬על מסעי הצלב‪ ,‬את כל זה‬ ‫ר' חצ'קל אברמסקי זצ"ל אמר על ר' חיים בריסקער‬ ‫שמעתם ולא היה לכם קושיות‪ ,‬רק כשהגיעה השואה זה‬ ‫שהוא היה בעל חסד שאין כמותו‪ ,‬אבל היה קשה לעמוד‬ ‫נהיה לכם קשה‪ ,‬למה? כששמעתם את כל הדברים האלו‬ ‫על התכונות הטבעיות שלו כי הוא כל כך היה משועבד‬ ‫ידעתם להרגיע את עצמכם שהכל לטובה‪ ,‬כל היסורים‬ ‫לשולחן ערוך עד שלא היה ניכר מה התכונה האישית שלו‪.‬‬ ‫זט‬ ‫ד רועיש • אריו תשרפ‬ ‫ניסו לעשות לו‪ ,‬השליכו אותו לכבשן האש‪ ,‬עשר שנים‬ ‫שעוברים בעולם הזה הם כאין וכאפס לעומת מה שזוכים‬ ‫הוא היה בתוך מערה חשוכה‪' ,‬ויקרא בשם ה'' הוא הצליח‬ ‫בעולם הבא‪ ,‬וכל התירוצים וההסברים הקיימים‪ ,‬אבל‬ ‫לשנות את העולם‪ ,‬עד היום הזה רוב העולם מאמינים‬ ‫כשזה פוגע בבן אדם אישית אז מתחיל הנסיון‪ ,‬כי הקושי‬ ‫במציאות הבורא‪ ,‬הכל הכל התחיל מהמהפכה של אברהם‬ ‫האמיתי הוא לראות איך כל ההסברים שאתה מסביר כל‬ ‫אבינו‪ ,‬ובגיל מאה הוא נפקד בבן שעתיד להמשיך את דרכו‬ ‫כך טוב לאחרים עובדים עליך כשמשהו שלך נפגע‪.‬‬ ‫בעולם‪ ,‬ופתאום הקב"ה מצוה אותו לשחוט את בנו? אין‬ ‫דבר יותר לא נתפס בשכל הפעוט והמצומצם שלנו כמו‬ ‫הדבר הכי לא נתפס בשכל אנושי‬ ‫הציווי הזה של העקידה‪.‬‬ ‫מענין לענין באותו ענין ‪ -‬אין לנו הבנה בדרכי שמים‪,‬‬ ‫בשואה היו יותר ממליון וחצי תינוקות שלא טעמו טעם‬ ‫מאכלת שאוכלים שכרה בכל שנה ושנה‬ ‫חטא שמתו מיתות משונות‪ ,‬צדיקים קדושי עליון עונו‬ ‫אבל מה האמת? כתוב בפסוק 'וישלח אברהם את ידו‬ ‫בעינויים נוראים‪ ,‬כל ההסטוריה של כלל ישראל רוויה‬ ‫ויקח את המאכלת לשחוט את בנו' מביא רש"י דברי חז"ל‬ ‫בדם‪ ,‬גזירות תח' ותט'‪ ,‬האינקוזיציה בספרד‪ ,‬גזירות תתנו'‪,‬‬ ‫הקדושים – זו נקראת מאכלת שישראל אוכלין מתן שכרה‬ ‫עשרה הרוגי מלכות‪ ,‬חנה ושבעת בניה‪ ,‬ועוד ועוד‪ ,‬הקב"ה‬ ‫בכל שנה ושנה‪ ,‬על איזה מתן שכר מדובר? ראש השנה‬ ‫אומר 'שתוק כך עלתה במחשבה לפני' אין לנו דרך להבין‬ ‫הוא יוםדין נורא‪ ,‬תראו את הזוהר הקדוש שנדפס במחזורים‬ ‫את זה‪ ,‬אבל הדבר שהכי הכי לא מובן ולא נתפס בשכל‬ ‫לפני התקיעות כתוב שעומק הדין שיש בראש השנה זה‬ ‫הקטן שלנו בכל ההסטוריה‪ ,‬יותר מהשואה יותר מכל‬ ‫הדברים הנוראים שעברו על הכלל ועל הפרט‪ ,‬יותר מכל‬ ‫נורא נוראות‪ ,‬השטן בא ומקטרג על עוונתיהם של ישראל‬ ‫הקושיות של צדיק ורע לו‪ ,‬הדבר שהכי קשה הוא הנסיון‬ ‫ובאותו יום מתחילים עם מידת הדין 'אם תמצה עומק הדין‬ ‫של העקידה בשעתו‪ ,‬ויש ראיה מהירושלמי במסכת תענית‬ ‫מי יצדק לפניך בדין' כל זה עד שנשמע קול השופר וזה‬ ‫וממדרשים נוספים ומכמה פיוטים שהעקידה לא היתה‬ ‫מזכיר את אילו של יצחק את העקידה‪ ,‬וברגע אחד הכל‬ ‫סתם נסיון‪ ,‬אלא היתה גזירה על יצחק והוא נפדה ממות‬ ‫מתהפך מדין לרחמים‪ ,‬רבותי – אם לא היה את הזכות‬ ‫על ידי תפילה‪ ,‬מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה‪,‬‬ ‫של העקידה לא היינו שורדים אפילו ראש השנה אחד‪ ,‬זוהי‬ ‫מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח‪ ,‬ואנחנו לא‬ ‫המאכלת שאוכלין שכרה בכל שנה ושנה‪ ,‬איזה רווח עצום‬ ‫מבינים את זה – זו תורה וזו שכרה? מה שאברהם אבינו‬ ‫יש לנו מהעקידה לדורי דורות‪.‬‬ ‫עשה בשביל הריבונו של עולם‪ ,‬הוא פירסם את שמו של‬ ‫ומהדבר הזה שהיה הכי לא מובן בשעתו אנחנו יכולים‬ ‫הקב"ה בעולם‪ ,‬תפתחו רמב"ם תחילת הלכות עבודה‬ ‫להקיש לשאר דרכי ההנהגה של הקב"ה‪ ,‬כמה רווח והצלה‬ ‫זרה‪ ,‬תראו מה הוא כותב איך העולם היה נראה עד שבא‬ ‫יש לנו מכל הדברים שאנחנו לא מבינים בשכל האנושי‬ ‫אברהם אבינו ואיך הוא נראה אחרי אברהם אבינו‪ ,‬לפני‬ ‫הקטן והמצומצם שלנו‪ ,‬כמה ברכה וישועה מונח בכל‬ ‫אברהם אבינו לא היה מי שהכיר את צור העולמים אלא‬ ‫הדברים האלו אלא שאנחנו לא רואים את זה‪.‬‬ ‫יחידים בכל הדורות‪ ,‬ואברהם אבינו בעשר אצבעות נלחם‬ ‫נגד כל העולם‪ ,‬נגד אבא ואמא‪ ,‬נגד כל הממסד‪ ,‬ומה לא‬ ‫פרשת וירא • שיעור ד‬ ‫ויאכלו חלב ובן הבקר • זכר את אברהם והציל את לוט • הזיד בקל ושגג בחמורה •‬ ‫דמעות בעיניו ולבו שש ושמח • טבע בדבר ה' • מי שענה לאברהם ויצחק • ועוד‬ ‫(מס' שיעור ‪)31025036‬‬ ‫בשמים‪ ,‬מובא שהקב"ה אמר למלאכי השרת איך אתם‬ ‫למה המלאכים עברו על איסור בשר בחלב ולא אברהם אבינו‬ ‫יכולים לקבל את התורה הרי אכלתם אצל אברהם‬ ‫ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה – במדרש שוחר‬ ‫והרב'ה ר' העשיל מתקשה‬ ‫אבינו בשר וחלב ביחד?‬ ‫טוב על הפרק 'אשר תנה הודך על השמים' שבו מוזכר‬ ‫הרי מדאורייתא נאסר דוקא בישול בשר בחלב‪ ,‬דהיינו‬ ‫איך שמלאכי השרת ביקשו מהקב"ה שישאיר את התורה‬ ‫זי‬ ‫ד רועיש • אריו תשרפ‬ ‫דהיינו כל דבר שאם נשאיר אותו לאורך זמן אפשר לייצר‬ ‫או לבשל בשר בחלב או לאכול או להינות מבשר וחלב‬ ‫ממנו אש זה גם איסור דאורייתא‪ ,‬ור' שלמה זלמן כותב‪:‬‬ ‫שנתבשלו יחד‪ ,‬וממה נפשך‪ :‬אם אברהם אבינו בישל בשר‬ ‫ילדות היתה בי והעזתי פני בחזון איש ואמרתי לו שכדי‬ ‫בחלב מה הטענה על המלאכים? הרי אברהם גם עבר על‬ ‫להגיד כזה חידוש צריך להיות אחד מהראשונים‪ ,‬אבל החזון‬ ‫האיסור ובכל אופן כלל ישראל קיבלו את התורה‪ ,‬ואם‬ ‫אמר שנראה לו שזה סברא פשוטה‪ ,‬ור' משה פיינשטיין‬ ‫תאמר שזה היה לפני מתן תורה הרי גם אצל המלאכים‬ ‫מבאר שיש איסור תורה מטעם אחר‪ ,‬הוא מבסס את‬ ‫זה היה לפני מתן תורה‪ ,‬ואם זה לא התבשל ביחד אז גם‬ ‫הדברים על רש"י בפרק כירה שהטעם שהאיסור הוא דוקא‬ ‫המלאכים לא עברו איסור‪[ ,‬ואולי יש לומר שהמלאכים‬ ‫באש כי רק כך זה דרך בישול‪ ,‬ובזמנינו שהדרך בישול הוא‬ ‫היו מחוייבים גם לפני מתן תורה‪ ,‬ואדרבה זו היתה הטענה‬ ‫בכלים חשמליים יהא בזה גם איסור תורה‪[ ,‬ונפקא מינה‬ ‫עליהם למה עד היום לא קיימתם את התורה]‪ ,‬וחשבתי‬ ‫בין ביאורו לדברי החזון איש במיקרוגל שלא יכול לייצר‬ ‫לתרץ שאמנם אברהם אבינו הגיש להם את הבשר והחלב‬ ‫אש]‪ ,‬ור' משה מעמיד שהטעם שצריך שזה יהיה הרגילות‬ ‫בנפרד‪ ,‬אבל המלאכים הרי רוחשים אש ובבית הבליעה‬ ‫הוא בגלל שבשבת יש דין מלאכת מחשבת‪ ,‬ויש להקשות‬ ‫שלהם זה מתבשל‪ ,‬ולכן אברהם לא עבר איסור והמלאכים‬ ‫על דבריו שהרי בבישול קרבן פסח ובנגעים מצאנו את‬ ‫כן עברו איסור‪ ,‬אחר כך ראיתי שבברכת פרץ עמד מעצמו‬ ‫אותו גדר ובהם הרי אין דין מלאכת מחשבת‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫בקושיה של החנוכת התורה ומיישב כדברינו‪.‬‬ ‫שימור לשם מצה‬ ‫בישול דוקא באור ותולדותיו‬ ‫מהרי שלש סאין קמח סולת – למה הוא אמר לה למהר?‬ ‫שוב התעוררתי להקשות על התירוץ הזה ממה שפסקו‬ ‫ויתכן שמכיון שזה היה בפסח היה צריך להזדרז כדי שלא‬ ‫הרמב"ם והשולחן ערוך [ומקור דבריהם מהירושלמי]‪,‬‬ ‫יחמיץ‪ ,‬וכן מה שאמר לה 'לושי ועשי עוגות' האם אברהם‬ ‫ונקדים ‪ -‬מצאנו במלאכות שבת שבישול הוא דוקא באש‬ ‫אבינו צריך להדריך את שרה איך אופים? למה הוא לא‬ ‫שלנו או בתולדות האש שלנו‪ ,‬אבל בישול בחמה מותר‪,‬‬ ‫מלמד אותה גם כמה ביצים וסוכר צריך בשביל הבצק?‬ ‫והוא הדין בחמי טבריא‪ ,‬האיסור הוא דוקא באש שלנו‪,‬‬ ‫אבל לפי דברינו יתכן שהוא אמר לה 'לושי ועשי עוגות'‬ ‫ומצאנו את אותו גדר לענין קרבן פסח בסוגיא בסוף כל‬ ‫שמשעת לישה צריך שימור לשם מצה‪ ,‬וכמדומה שכך‬ ‫שעה שיש איסור 'אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים'‬ ‫ביאר המהרי"ל דיסקין‪.‬‬ ‫שמבואר בגמרא שכל האיסור הוא דוקא במבשל באש‬ ‫או בתולדות האש‪ ,‬אבל המבשל בחמי טבריא אינו עובר‬ ‫אליה איו‬ ‫על האיסור של בשל מבושל‪ ,‬וכך מצאנו גם לענין נגעי‬ ‫ויאמרו אליו איה שרה אשתך – אומר רש"י‪ :‬נקוד על איו‬ ‫מכוה‪ ,‬נגע מכוה היינו מקום שנכוה מאש והכויה התחילה‬ ‫של אליו‪ ,‬בכל מקום שהכתב מרובה על הנקודה דורשים‬ ‫להתרפאות וצמח שם נגע‪ ,‬לעומת נגעי שחין שזה במכה‬ ‫את הכתב‪ ,‬וכשהנקודה מרובה על הכתב דורשים את‬ ‫שלא מחמת האור שהתרפאה והעלתה נגע‪ ,‬וגם בזה‬ ‫הנקודה‪ ,‬וכאן נקוד על איו ודורשים שכשם ששאלו אותו‬ ‫ההלכה היא שדוקא כויה מחמת אש נחשבת נגעי מכוה‪,‬‬ ‫איה שרה שאלו אותה איו איפוא אברהם‪ ,‬ואפשר להוסיף‬ ‫אבל כויה מהחמה או מחמי טבריא נחשב לנגעי שחין‪ ,‬זה‬ ‫בזה ‪ -‬הנקודה נמצאת על הא י ו של אליו‪ ,‬והנקודה רבה על‬ ‫השלש מקומות שמצאנו בגמרא את הדין הזה‪ ,‬וברמב"ם‬ ‫הכתב שיש יותר אותיות עם נקודה‪ ,‬וכשנחבר את המילים‬ ‫[וכן בשו"ע] פסק שהוא הדין לענין בשר בחלב שמן התורה‬ ‫'אליו' ו'איה' יחד יהא שבע אותיות ומתוכם רק שלש עם‬ ‫אסור דוקא אם נתבשל באש או בתולדות האש‪ ,‬ואם כן‬ ‫נקודה‪ ,‬ודורשים את האותיות שבלי הנקודה והם 'אליה'‪,‬‬ ‫מסתבר מאד שהאש של המלאכים לא נחשבת כמו אש‬ ‫ונמצא שבמילים 'אליו איה' אפשר לקרוא גם 'אליה איו'‪.‬‬ ‫שלנו לענין בישול בשר בחלב ואין בזה איסור מדאורייתא‪.‬‬ ‫בישול במכשירי חשמל‬ ‫וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה – כתוב 'כי לא‬ ‫אגב – המבשל בקומקום חשמלי בשבת האם יש שם אש?‬ ‫יעשה ה' אלוקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים'‪,‬‬ ‫לכאורה אין בזה איסור תורה של מבשל‪ ,‬ומצאתי שר'‬ ‫הנביא של החורבן היה ירמיהו‪ ,‬וזה מרומז כבר כאן בחורבן‬ ‫שלמה זלמן כותב שבצעירותו הוא התקשה בזה ושאל‬ ‫הראשון שהקב"ה עשה לסדום‪ ,‬המילים 'המכסה אני‬ ‫כן את החזון איש‪ ,‬והחזון איש אמר לו חידוש נורא – כמו‬ ‫מאברהם אשר אני' זה סופי תיבות למפרע 'ירמיה'‪.‬‬ ‫שתולדות אש זה דאורייתא כך עיבור של אש זה דאורייתא‪,‬‬ ‫חי‬ ‫ד רועיש • אריו תשרפ‬ ‫מסתבר מאד שהזכות ששמע ולא גילה זה לא רק שהוא‬ ‫הפיכת סדום והריגת אנשיה‬ ‫לא היה סתם מוסר‪ ,‬כנראה שאם הוא היה מגלה היו הורגים‬ ‫ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ –‬ ‫את אברהם והוא היה זוכה לכל הרכוש שלו‪ ,‬ולוט הרי היה‬ ‫רש"י מביא שהם חשבו שכל העולם נחרב ורק הם נשארו‪,‬‬ ‫מאד להוט אחרי הממון‪ ,‬ועוד יתכן שהוא גם הסתכן שאם‬ ‫ויש להקשות שהרי לוט ביקש שכל צוער תשאר‪ ,‬והמלאך‬ ‫יגלו בסוף שהיא אשתו ולוט ידע ולא גילה יהרגו גם אותו]‪.‬‬ ‫ענה לו 'הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את‬ ‫וודאי שהיסוד הזה של הסבא נכון מאד ואי אפשר לנטות‬ ‫העיר אשר דיברת' ואם כך כל צוער נשארה‪ ,‬למה הם חשבו‬ ‫ממנו‪ ,‬הזכרנו כמה פעמים את המאמר של הרב דסלר‬ ‫שהכל נחרב? ויתכן לבאר בזה כך – בהפיכת סדום היו‬ ‫שמבאר איזה תועלת רוחנית היתה מהשואה? נחרבו כל‬ ‫שתי גזירות‪ ,‬גזירה אחת על האנשים וגזירה נוספת על‬ ‫כך הרבה היכלות של תורה‪ ,‬מה זה הועיל לנו? ומבאר‬ ‫המקום‪ ,‬עם האש והגפרית הקב"ה הרג את האנשים וחוץ‬ ‫שהרבה פעמים כשיש ריבוי של תורה בכמות ובאיכות זה‬ ‫מזה גם הפכו את הערים‪ ,‬כי היה גם גזירה על האדמה‬ ‫עושה ריבוי גדול של מלומדה וחסר לאנשים את הכח של‬ ‫עצמה‪ ,‬ורש"י גם כן מרמז לזה במה שכתב על הפסוק 'וה'‬ ‫לעבוד את הקב"ה מעצמו‪ ,‬והקב"ה לוקח את כל הכלים‬ ‫אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה‪ ,‬ואברהם היו‬ ‫שבנו את ה'מסביב' וכך כל אחד צריך לבנות את עצמו‬ ‫יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ' ומה השייכות‬ ‫לבד‪ ,‬וחביב לקב"ה המעט הזה שהאדם עושה מעצמו יותר‬ ‫בין שני הפסוקים הללו? אומר רש"י שהקב"ה אמר‪ :‬אני‬ ‫מהריבוי שעשו כולם כשזה היה 'מצות אנשים מלומדה'‪,‬‬ ‫נתתי לאברהם אבינו את כל ארץ ישראל‪ ,‬וקראתי לו אב‬ ‫וזה גם מה שראינו בנגיף הקורונה שהקב"ה עצר את כל‬ ‫המון גויים‪ ,‬ועכשיו אני הולך להשמיד גם את הארץ וגם את‬ ‫המעטפת של עולם התורה‪ ,‬הוא רצה לראות איך כל אחד‬ ‫האנשים‪ ,‬ולכן אני מוכרח להודיע לו לפני כן‪ ,‬דהיינו ששני‬ ‫עובד אותו מעצמו בלי להיות כבול לחבלי הסביבה‪.‬‬ ‫החלקים של הגזירה זה על חשבון אברהם אבינו‪ ,‬ועל כל‬ ‫פנים יתכן שכל מה שבקשת לוט התקבלה זה דוקא על‬ ‫זכר את אברהם והציל את לוט‬ ‫ההפיכה של העיר עצמה‪ ,‬אבל כל האנשים שבה כן מתו‪,‬‬ ‫ולכן בנות לוט חשבו שאיש אין בארץ‪.‬‬ ‫אבל מה שהסבא מסלבודקא הוציא את היסוד הזה‬ ‫מהפסוק שלנו תמוה מאד‪ ,‬תקראו את הפסוק 'ויזכור‬ ‫לפי זה תתיישב עוד קושיה – אברהם אבינו הרבה והפציר‬ ‫אלוקים את אברהם וישלח את לוט' לא כתוב שהקב"ה זכר‬ ‫בתפילות ושום דבר לא מועיל‪ ,‬ולוט מבקש פעם אחת‬ ‫את לוט‪ ,‬אברהם אבינו כל כך חשוב בשמים שכל מי שיש‬ ‫ומיד בקשתו מתקבלת‪ ,‬האם התפילות של לוט שוות יותר‬ ‫לו חלק ושייכות בהצלה שלו מגיע לו להינצל‪ ,‬ולכן הזכות‬ ‫משל אברהם? ולפי מה שביארנו מתיישב היטב‪ ,‬אברהם‬ ‫של הכנסת אורחים למרות שהיא היתה עם מסירות נפש‬ ‫אבינו ביקש להציל את האנשים וזה לא התקבל‪ ,‬אבל לוט‬ ‫אבל לא היה לה שייכות לאברהם אבינו‪ ,‬רק מה ששייך‬ ‫ביקש רק על הצלת העיר עצמה והבקשה הזו התקבלה‪.‬‬ ‫והדברים‬ ‫לזכותיה דאברהם מועיל להינצל מהגזירה‪,‬‬ ‫מפורשים בגמרא בברכות בתחילת פרק הרואה‪ ,‬כתוב‬ ‫טוב מעט מעצמו מהרבה מלומדה‬ ‫בגמרא שהרואה מקום שלוט ניצל אומר ברוך זוכר‬ ‫ויהי בשחת אלוקים את ערי הככר ויזכור אלוקים את אברהם‬ ‫הצדיקים שנאמר ויזכור אלוקים את אברהם‪ ,‬וברש"י שם‬ ‫וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפוך את הערים אשר ישב‬ ‫כתב 'זוכר הצדיקים שזכר את אברהם'‪ ,‬כי רק הזכות של‬ ‫בהן לוט – על הפסוק הזה יש יסוד מפורסם של הסבא‬ ‫אברהם מועילה להינצל מסדום‪.‬‬ ‫מסלבודקא‪ ,‬רש"י כותב שהקב"ה זכר שהיה לוט יודע‬ ‫וזכורני שכשהרב אלישיב עבר את הניתוח הגדול על הלב‬ ‫ששרה אשתו של אברהם ושמע שאברהם אומר אחותי‬ ‫הוא היה חלש מאד‪ ,‬ודיברתי עם הבני בית שיסדרו לו‬ ‫היא ושתק ולא גילה‪ ,‬זה הזכות שבגללה הוא ניצל‪ ,‬מקשה‬ ‫ארונית קטנה עם כל הספרים שהוא צריך כדי שלא יצטרך‬ ‫הסבא‪ :‬איזה זכות יותר גדולה? האם ההכנסת אורחים‬ ‫להתאמץ להביא את הספר מהארון‪ ,‬ובאמת סידרו לו מיד‬ ‫במסירות נפש בסדום‪ ,‬או מה שהוא לא היה מוסר של‬ ‫שרה שולחן עם גלגלים שיש עליו את כל הספרים‪ ,‬אחרי‬ ‫הרב'ה שלו‪ ,‬הגיס שלו‪ ,‬הדוד שלו‪ ,‬שכל הזמן הולך איתו‬ ‫כמה שבועות היה פרשת וירא ואמרתי לאחד הנכדים‬ ‫ומטיב לו? למה רק הזכות הזו הועילה לו? אומר האלטער‬ ‫את הווארט הזה‪ ,‬והוספתי‪ :‬אני יבוא אחרי המאה ועשרים‬ ‫יסוד גדול – הגמילות חסדים של לוט היתה 'נאך מעכן' הוא‬ ‫לעולם האמת‪ ,‬אם אני יבוא עם הזכויות שלי אוי ואבוי מה‬ ‫חיקה את אברהם אבינו‪ ,‬הוא גדל בבית של אברהם אבינו‬ ‫שיהיה איתי‪ ,‬אבל זכיתי שיש לי איזה שהוא חלק בתורה‬ ‫והורגל בעשיית חסד‪ ,‬זה לא היה משהו שבא מכח עצמי‬ ‫של הרב אלישיב‪ ,‬הזכות הזאת שהקב"ה זוכר הצדיקים‬ ‫שלו‪ ,‬זכות כזו לא מועילה להציל אותו‪ ,‬אבל מה שהוא לא‬ ‫תועיל גם לי‪ ,‬ואותו נכד אמר את הווארט להרב אלישיב‬ ‫גילה זה כח עצמי שלו וזה מועיל להציל אותו‪[ ,‬אגב –‬ ‫טי‬ ‫ד רועיש • אריו תשרפ‬ ‫מחשבה רעה בבין אדם לחבירו אצל בני נח‬ ‫והוא הסכים שודאי שפשוטו של מקרא הוא כדברינו ולא‬ ‫בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת – הגמרא בסופ"ק‬ ‫כמו שמפורסם בשם הסבא מסלבודקא‪.‬‬ ‫דקידושין אומרת שאצל ישראל מחשבה רעה אין הקב"ה‬ ‫אגב – הזכרנו מה שאמר הסבא שמי שגדל בבית של‬ ‫מצרפה למעשה‪ ,‬ובאומות העולם מחשבה רעה הקב"ה‬ ‫אברהם אבינו מקיים מצות חסד מלומדה‪ ,‬על המשקל‬ ‫מצרפה למעשה‪ ,‬ויש לחקור האם מה שאמרו שאצל גוי‬ ‫הזה אמר ר' חיים ברים‪ :‬כשהיינו מסתובבים בבית של‬ ‫מחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה זה גם בעבירות‬ ‫החזון איש לא היה לנו יצר הרע‪.‬‬ ‫שבין אדם לחבירו‪ ,‬ויש מקום גדול לומר שדוקא בבין אדם‬ ‫למקום שהעבירה היא המרידה בקב"ה יש איסור אפילו‬ ‫הזיד בקל ושגג בחמור נידון כמזיד על החמור‬ ‫במחשבה‪ ,‬אבל בבין אדם לחבירו עיקר החטא הוא לפגוע‬ ‫הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת בעל – לכאורה‬ ‫בשני ולצער אותו‪ ,‬אם בסופו של דבר השני לא נפגע אין‬ ‫היה צריך לכתוב 'הנך מת על האשת איש אשר לקחת' למה‬ ‫כאן שום איסור‪ ,‬ואבימלך עשה שני עוולות‪ ,‬עולה אחת‬ ‫כתוב קודם 'הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת‬ ‫שהוא לקח אשה בעל כורחה שלפי מה שהוא חשב שהיא‬ ‫בעל'? ויתכן שיש כאן רמז ליסוד המופלא של הבית הלוי‬ ‫פנויה זה רק חטא של בין אדם לחבירו‪ ,‬ועל העולה הזו‬ ‫בפרשת וישלח‪ ,‬הוא אומר חידוש גדול לדינא‪ :‬חז"ל גזרו על‬ ‫הוא היה מזיד‪ ,‬ומלבד זאת היתה לו עוד עולה של אשת‬ ‫כל גבינות עכו"ם שמא זה יהא גבינה שעשויה מנבילות‬ ‫איש בשוגג שזה חטא של בין אדם למקום‪ ,‬ועל כל עולה‬ ‫וטריפות‪ ,‬ואדם שמזלזל באיסורים דרבנן ומקפיד רק על‬ ‫היה לאבימלך תירוץ אחר‪ ,‬על העולה של בין אדם לחבירו‬ ‫דאורייתא שאכל מסתם גבינת עכו"ם ובסוף התברר שזו‬ ‫שהוא היה עליה מזיד הוא טען 'בנקיון כפי' זה היה רק‬ ‫היתה גבינה אסורה‪ ,‬כשאותו אדם יבוא לשמים הוא לא‬ ‫מחשבה בלי מעשה ועל חטא של בין אדם לחבירו מחשבה‬ ‫יוכל לטעון שרק על הדרבנן הוא מזיד אבל על הדאורייתא‬ ‫לא מצטרפת למעשה‪ ,‬ואילו על העולה של 'בעולת בעל'‬ ‫הוא היה שוגג‪ ,‬ידונו אותו גם כמזיד על הדאורייתא‪ ,‬כי כל‬ ‫הוא לא יכול לטעון שזה היה רק מחשבה כי בעבירות שבין‬ ‫הקולא של שוגג זה דוקא אם הוא התנהג על פי דין‪ ,‬אם הוא‬ ‫אדם למקום מחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה‪ ,‬על זה‬ ‫עבר על איסור אחר במזיד הוא מתחייב גם על מה שהוא‬ ‫יש לו תירוץ אחר שהוא היה שוגג וזה מה שהוא אומר‬ ‫עבר בשוגג‪ ,‬והוא מביא ראיה מהגמרא בסוף הכונס שאדם‬ ‫'בתם לבבי'‪.‬‬ ‫שהפקידו אצלו כספת ואמרו לו שיש בזה כלי כסף ובסוף‬ ‫התברר שהיו שם כלי זהב‪ ,‬אם הוא פשע בזה הוא חייב‬ ‫תמות וזכרות באדם‬ ‫רק על הכלי כסף כי הוא לא קיבל על עצמו אחריות על‬ ‫כתוב שיפתח הקריב את בתו לעולה‪ ,‬ודעת הרמב"ן‬ ‫יותר מזה‪ ,‬אבל אם הוא הזיק בידים הוא חייב על כלי זהב‪,‬‬ ‫שהוא הקריב אותה ממש לעולה‪ ,‬מורי ורבי הגרי"ש הביא‬ ‫כי למרות שהוא לא ידע שזה זהב מכיון שהוא עשה עולה‬ ‫בשיעור בשם אחד מתלמידי החתם סופר שהקשה הרי‬ ‫במעשה שלו והתכוין להזיק כלי כסף דנים אותו כמזיק‬ ‫אפשר להביא קרבן עולה רק מזכר ולא מנקיבה‪ ,‬איך‬ ‫על הכל‪ ,‬והוא מסביר לפי זה את מה שכתוב שם בפסוק‬ ‫הוא היה יכול להקריב את הבת שלו לעולה‪ ,‬וביאר שעל‬ ‫במעשה דינה 'כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב‬ ‫הפסוק 'לרצונכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעיזים' דרשו‬ ‫וכן לא יעשה' מה הטענה על שכם שהוא בא על בת יעקב?‬ ‫חז"ל תמות וזכרות בבהמות ואין תמות וזכרות בעופות‪,‬‬ ‫האם הוא יודע מה המעלה שלה? ממשיך הפסוק 'וכן לא‬ ‫ורצה לומר שגם אדם התמעט מאותו פסוק שדוקא בבקר‬ ‫יעשה' ופירש"י שאפילו באומות העולם לא יעשה כן שהם‬ ‫כשבים ועיזים יש דין בקר‪ ,‬ושאלתי את מו"ר הרי בפסוק‬ ‫גדרו עצמם בעריות‪ ,‬ומכיון שהוא עשה עולה במזיד של‬ ‫כתוב 'אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה' ומביא‬ ‫'וכן לא יעשה' הוא נענש גם על מה שהוא בא על בת יעקב‪.‬‬ ‫רש"י הקדוש שהקב"ה הזהיר אותו לא להוציא לו דם כדי‬ ‫שלא יהיה בעל מום‪ ,‬ורואים מכאן שגם באדם יש דין תמים‬ ‫לפי זה יתבאר הפסוק שלנו היטב – אבימלך היה שוגג על‬ ‫והוא הדים זכר‪ ,‬והגרי"ש חייך ואמר‪ :‬אני רואה שלקחת‬ ‫האיסור אשת איש‪ ,‬אבל הוא לא היה צדיק כל כך גדול‪,...‬‬ ‫ברצינות את הקושיה והתירוץ‪...‬‬ ‫לקחת אשה בעל כורחה זה גם עולה‪ ,‬ועל העולה הזו הוא‬ ‫היה מזיד‪ ,‬וזה מה שכתוב בפסוק 'הנך מת על האשה אשר‬ ‫לקחת' ואם תאמר הרי על לקיחת אשה פנויה בעל כורחה‬ ‫כי אמרה אל אראה במות הילד – בתשכז' היה מפלה‬ ‫לא מגיע מיתה? ממשיך הפסוק 'והיא בעולת בעל' והיות‬ ‫גדולי לבני ישמעאל‪ ,‬והמילים 'אל אראה במות הילד' הם‬ ‫ש'האשה אשר לקחת' היה במזיד אתה נענש גם על 'והיא‬ ‫גימטריא 'תשכז'‪.‬‬ ‫בעולת בעל'‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ד רועיש • אריו תשרפ‬ ‫והיה נראה שכל החיים הוא שכח מהעצב הזה‪ ,‬אבל כשר'‬ ‫הזמן שהחמה והלבנה שולטים יחד‬ ‫מיכל פיינשטין קבר את ביתו הגיע הרב שך לנחם אותו‪,‬‬ ‫וכמו השחר עלה – אומר רש"י שאם זה היה בלילה עובדי‬ ‫אחרי שהוא יצא שאלו אותו‪ :‬למה הראש ישיבה לא סיפר‬ ‫החמה היו אומרים שאם זה היה קורה ביום החמה היתה‬ ‫לר' מיכל איך הוא התמודד עם כזו צרה? אמר הרב שך‪:‬‬ ‫שומרת עלינו‪ ,‬אם זה היה ביום עובדי לבנה יאמרו שבלילה‬ ‫תאמינו לי‪ ,‬אמנם עברו ארבעים שנה אבל אין לי כוחות‬ ‫זה לא היה קורה‪ ,‬לכן עשה את זה הקב"ה בעלות השחר‬ ‫הנפש לדבר על זה! זאת אומרת שארבעים שנה אחר כך‬ ‫שאז יש גם חמה וגם לבנה‪ ,‬ומתי הוא הזמן שיש גם חמה‬ ‫עדיין היו עיניו זולגות דמעות‪ ,‬אבל הוא תמיד היה 'ליבו‬ ‫וגם לבנה בעלות השחר? מיד אחרי אמצע החודש‪ ,‬המולד‬ ‫שש ושמח' מלא בשמחת חיים‪.‬‬ ‫הוא בזמן שהיחס של החמה והלבנה הוא אותו דבר‪,‬‬ ‫תארו לעצמכם אשה שעברה שואה ונשארה לה בת יחידה‪,‬‬ ‫ובהמשך החודש החמה עושה סיבוב של עשרים וארבע‬ ‫אותו בת הגיעה לפרקה ונשאת לבחור בן עליה והולכת‬ ‫שעות והלבנה עושה סיבוב שיותר ארוך בארבעים ושמונה‬ ‫להתגורר בעיר אחרת‪ ,‬האלמנה רוקדת בחתונה 'ליבה‬ ‫דקות‪ ,‬וכך מצטבר פיגור בין החמה ללבנה‪ ,‬ובמשך עשרים‬ ‫שש ושמח' היא שמחה שיש לה המשך והולך לקום כאן‬ ‫ותשע יום היא צוברת פיגור של יום שלם‪ ,‬ובאמצע החודש‬ ‫בית שיביא לה הרבה נחת‪ ,‬אבל יחד עם זה 'עיניה זולגות‬ ‫יש ניגוד שכשהחמה שוקעת מיד הלבנה זורחת‪ ,‬ועלות‬ ‫דמעות' היא עצובה שמעכשיו היא תהיה בודדה‪ ,‬זה לא‬ ‫השחר זה קצת לפני הזריחה ויום אחרי אמצע החודש‬ ‫סתירה בין הרגשות‪.‬‬ ‫הלבנה עדיין נראית כשהשמש עולה‪ ,‬והפיכת סדום באמת‬ ‫היתה בימים הראשונים של פסח‪ ,‬וזה בדיוק הזמן שבעלות‬ ‫היפלא מה' דבר‬ ‫השחר יש גם אור של הלבנה‪.‬‬ ‫למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי –‬ ‫צריך להבין מה היתה הטענה על שרה? הרי לה הם היו‬ ‫ראיתי בספר אחד הארה נכונה מאד‪ ,‬תמיד הלשון בפסוקים‬ ‫נדמים כערביים‪ ,‬אשה עקרה בת שמונים ותשע שמגיעים‬ ‫ובחז"ל הוא 'בני עמון' ולא מצאנו כך על מואב ואדום‪ ,‬ומה‬ ‫אליה שלשה ערבים ומברכים אותה שיהיה לה עוד שנה‬ ‫נשתנו בני עמון? וביאר שהשם של אבי האומה היה 'בן‬ ‫בן זכר‪ ,‬אסור לה לצחוק? מה רוצים ממנה? כתוב ברמב"ן‬ ‫עמי' ולכן קוראים לכל האומה בשמו בני עמון‪.‬‬ ‫שהתביעה היתה 'למה היה הדבר נמנע בעיניה וראוי לה‬ ‫שתאמין או שתאמר אמן כן יעשה ה''‪.‬‬ ‫עיניו זולגות דמעות וליבו שש ושמח‬ ‫אמר המשגיח ר' חצ'קל‪ :‬אם היא היתה בת עשרים היא‬ ‫כתוב בחז"ל שבזמן העקידה 'היו עיניו של אברהם אבינו‬ ‫היתה אומרת אמן? ודאי שכן‪ ,‬ולמה עכשיו היא לא‬ ‫זולגות דמעות וליבו שש ושמח לעשות רצון קונו' עיניו‬ ‫אומרת? כי היא בת תשעים‪ ,‬ועל שרה אימנו יש תביעה‬ ‫זולגות דמעות כי הוא הולך לשחוט את הבן שלו‪ ,‬וליבו‬ ‫'היפלא מה' דבר' הרי אצל הקב"ה זה אותו דבר‪ ,‬למה‬ ‫שש ושמח כי הוא הולך לעשות רצון הבורא‪ ,‬ולכאורה‬ ‫ר' חנינא בן דוסא אמר 'מי שאמר‬ ‫את לא מאמינה‪,‬‬ ‫השלימות היותר גדולה היתה כשגם העיניים היו שמחות‪,‬‬ ‫לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק' ואני שואל אתכם‪ :‬בואו‬ ‫כתוב כאן יסוד גדול – השלימות של האדם זה לא לעקור‬ ‫ונעשה את הסגולה הזו‪ ,‬נמלא את הנרות בחומץ ונגיד 'מי‬ ‫את הרגשות שלו ולהפוך את עצמו למלאך‪ ,‬השלימות של‬ ‫שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק' זה יעבוד לנו?‬ ‫האדם שהוא נשאר עם כל הרגשות האנושיים שלו וככה‬ ‫ודאי שלא‪ ,‬ואם כן המופת הוא מה שר' חנינא בן דוסא‬ ‫הוא עובד את הבורא‪ ,‬אם הוא היה מקפיא את הרגשות‬ ‫אמר את זה ולמה כתוב שזה בגלל שהוא אמר 'מי שאמר‬ ‫שלו היה חסר בשלימות בעבודת שמים‪ ,‬וזה נוגע הרבה‬ ‫כו'? התשובה היא – כששואלים אותנו למה שמן דולק?‬ ‫בעיקר לבחורים בישיבה קטנה שלפעמים נתפסים לכל‬ ‫אנחנו אומרים כי שמן זה חומר דליק‪ ,‬ולמה רק החומר של‬ ‫מיני סיגופים ורעיונות משונים‪ ,‬נדמה להם שהגדלות‬ ‫שמן הוא דליק? כו' כו' ורק בסוף התשובה שלנו תהיה‪ :‬כך‬ ‫האמיתית היא להיות פרוש ולא להיות שייך לטבעים‬ ‫הקב"ה עשה‪ ,‬זה המושכל שני ושלישי שלנו‪ ,‬אבל ר' חנינא‬ ‫האנושיים‪ ,‬אבל זו טעות גמורה! ראינו אצל כל גדולי ישראל‬ ‫בן דוסא כשהוא ראה שמן דולק הוא ראה דבר ה'‪ ,‬כשהוא‬ ‫האמיתיים שכל הזמן כל הרגשות היו פעילים אצלם ובכל‬ ‫ראה חומץ לא דולק הוא ראה דבר ה' שאומר לו לא לדלוק‪,‬‬ ‫אופן היה ליבם שש ושמח בעבודת ה'‪ ,‬הם שמחו כשהיה‬ ‫ומי שחי בצורה הזו אצלו 'מי שאמר לשמן וידלק יאמר‬ ‫צריך לשמוח‪ ,‬היו עצובים כשהיה צריך להיות עצובים‪,‬‬ ‫לחומץ וידלק' בדבר ה' אין הבדל בין שמן לחומץ‪ ,‬כך גם‬ ‫ראש הישיבה הרב שך זצוק"ל שיכל את בתו בת הארבע‬ ‫שרה אימנו כשהיא רואה אשה בת עשרים יולדת היא לא‬ ‫עשרה כשהוא התגורר בוילנא‪ ,‬הרב שך היה אדם שמח‬ ‫אכ‬ ‫ד רועיש • אריו תשרפ‬ ‫מצוה למות יש לו גם מצוה דאורייתא של תפילה בעת צרה‬ ‫רואה טבע‪ ,‬היא רואה שהקב"ה עושה שהיא תלד‪ ,‬לכן היה‬ ‫להתפלל שהוא ינצל מהגזירה הזו‪ ,‬וכך גם אברהם אבינו‬ ‫עליה תביעה 'היפלא מה' דבר' הרי אצל הקב"ה אין שום‬ ‫היה חייב להתפלל שהוא ינצל מהגזירה הזו אלא שכל זמן‬ ‫הבדל בין אשה בת עשרים לתשעים‪.‬‬ ‫שתפילתו לא התקבלה הוא קיים את המצוה הזו בשמחה‪,‬‬ ‫וכך מובא במדרש שכשאברהם אבינו הלך לעקידה הוא‬ ‫על מה התפלל אברהם אבינו בהר המוריה?‬ ‫התפלל 'אשא עיני אל ההרים' וכך גם יצחק אבינו התפלל‪,‬‬ ‫אנחנו אומרים בסליחות 'מי שענה לאברהם אבינו בהר‬ ‫היתה כאן גזירה שיצחק ישחט שהתבטלה על ידי התפילות‬ ‫המוריה הוא יעננו‪ ,‬מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גב‬ ‫של אברהם ויצחק‪ ,‬וזה הפשט במה שאנחנו אומרים 'מי‬ ‫המזבח הוא יעננו' המקור לזה הוא מהמשנה בתענית‬ ‫שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו‪ ,‬מי שענה‬ ‫שבזמן עצירת גשמים היו מוסיפים שש ברכות‪ ,‬על‬ ‫ליצחק בנו כשנעקד על גב המזבח הוא יעננו'‪ ,‬בפיוט‬ ‫הראשונה מה הוא אומר מי שענה לאברהם אבינו בהר‬ ‫האחרון של הסליחות בערב ראש השנה ובכל עשרת ימי‬ ‫המוריה הוא יעננו‪ ,‬על השניה מה הוא אומר מי שענה‬ ‫תשובה זה פיוט של עקידה‪ ,‬והמעיין היטב בסליחות יראה‬ ‫ליצחק בנו כשנעקד על גב המזבח הוא יעננו‪ ,‬על איזה‬ ‫שמפורש שם שהיתה כאן הצלה ממות לחיים‪ ,‬והדברים‬ ‫תפילה של אברהם אבינו מדברים? מה הוא התפלל בהר‬ ‫יותר מפורשים בתחילת חזרת הש"ץ במנחה ביום כיפור‬ ‫המוריה‪ ,‬מבאר המהרש"א [תחילת פ"ב דתענית] וזה לשונו‬ ‫'מאהב ויחיד לאמו נפשו לטבח להשלימה‪ ,‬שרפים צעקו‬ ‫'לא שנענה במה שלא נשחט יצחק אלא על שביקש ממנו‬ ‫ממרומו עונים חוסה לא‪-‬ל מרחמו‪ ,‬פודה ומציל ריחמו ציוה‬ ‫יתברך אלוקים יראה לו השה לעולה בני' זה הפשט של‬ ‫השה תמורה במקומו‪ ,‬קשב אל תשפוך דמו ריחפו רחום‬ ‫המהרש"א‪ ,‬ויש להקשות על דבריו שהרי כל מה שמזכירים‬ ‫ורוממו' כתוב כאן מפורש שהקב"ה פדה והציל את יצחק‬ ‫ב'מי שענה' זה תפילות שהיו להציל מצרה‪ ,‬ולפי דרכו של‬ ‫מהגזירה‪.‬‬ ‫המהרש"א יוצא שהתפילה של אברהם שונה מכל שאר‬ ‫ולכאורה יש להקשות מהגמרא בתענית שכתוב על‬ ‫התפילות‪.‬‬ ‫ההקרבה למולך 'אשר לא ציותי ולא דיברתי ולא עלתה‬ ‫על ליבי' 'אשר לא ציותי' זה בנו של משע מלך מואב‪' ,‬ולא‬ ‫יצחק נפדה ממות על ידי תפילה‬ ‫דיברתי' זה יפתח‪' ,‬ולא עלתה על ליבי' זה יצחק בן אברהם‪,‬‬ ‫ונראה בזה חידוש גדול ‪ -‬הר"ן במקום מביא ירושלמי‬ ‫ולכאורה מבואר כאן בגמרא שמעולם לא היה הוה אמינא‬ ‫שמקשה על הנוסח שחותמים בברכה גאל ישראל הרי‬ ‫שיצחק ישחט‪ ,‬ומשמע שהגמרא כאן חולקת על הירושלמי‬ ‫יצחק נגאל ולא כל ישראל? עונה הירושלמי 'כיון שנגאל‬ ‫וכל הפייטנים שהזכרנו‪ ,‬אבל יתכן ליישב את זה על פי‬ ‫יצחק כמי שנגאלו כל ישראל'‪ ,‬מבואר כאן בדברי הירושלמי‬ ‫יסוד הבחירה והידיעה‪ ,‬כמו שכלל ישראל במצרים היו‬ ‫חידוש נורא‪ ,‬אנחנו מורגלים שהעקידה היה נסיון בלבד‪,‬‬ ‫זקוקים לתפילות כדי להינצל מהגלות למרות שהקב"ה‬ ‫מעולם לא נגזר על יצחק אבינו להישחט הכל היה אך ורק‬ ‫כבר כרת עם אברהם את ברית בין הבתרים‪ ,‬כי נגזר עליהם‬ ‫בשביל לנסות את אברהם‪ ,‬אבל בירושלמי מבואר שהיתה‬ ‫להינצל על ידי זעקה‪ ,‬וגם כאן הקב"ה ידע שאברהם ויצחק‬ ‫כאן גאולה ליצחק‪ ,‬זאת אומרת שהיה גזירה על יצחק אבינו‬ ‫התפללו ועל ידי זה תהיה הצלה וזה הפשט 'לא עלתה על‬ ‫להישחט ואברהם אבינו יחד עם יצחק התפללו שהוא יזכה‬ ‫ליבי' כי בליבו של הקב"ה קיימת ידיעה גם של הדברים‬ ‫להיגאל והתפילה שלו התקבלה‪ ,‬ולמרות שהיתה להם‬ ‫שתלויים בבחירה‪ ,‬אבל ודאי שגם לפי הבבלי היתה גזירה‬ ‫מצוה לשחוט את יצחק הם התפללו להינצל מהגזירה הזו‪,‬‬ ‫על יצחק להישחט והתפילות בעקידה היו הצלה‪.‬‬ ‫כמו אדם שנגזר עליו למות על קידוש ה' למרות שיש לו‬ ‫ניתן לרכוש את ספרי 'נחל אליהו' משיעורי הרב דיסקין שליט"א‬ ‫בחנות המקוונת של קול הלשון‬ ‫בכתובת ‪www.kolhalashon.com‬‬ ‫בכ‬