נחל אליהו · Nachal Eliyahu — וירא (2026-10-26)

בסיעתא דשמיא
שיעורים
בפרשת השבוע
נחל אליהו
הרה"ג רבי אליהו דיסקין שליט"א
פרשת וירא
ניתן לשמוע בקו ישיר 073-2951302
www.kolhalashon.com
לשמיעת השיעורים בטלפון מתקשרים לקווי קול הלשון
במספרים הרגילים והישירים
מקישים מיד כוכבית סולמית ()*#
ולאחריו את מספר השיעור המופיע בתחילת כל שיעור
ולסיום סולמית ()#
א רועיש • אריו תשרפ
פרשת וירא • שיעור א
תורת חיים ואהבת חסד • הכנסת אורחים של החפץ חיים • הדרך לסגל לב טוב
(מס' שיעור )31009843
היארציי"ט שלו] היה עוסק ועמל בתורה הקדושה בעומק האם יש סיבה להצטער כשאין אורחים להכניס?
העיון ,הוא נשא על גביו את העול של הנהגת כלל ישראל, רש"י בפרשה שלנו מביא דברי חז"ל הקדושים בפרק
בני ביתו המסורים החליטו שחייבים לדאוג לו לדאצ'ה, השוכר את הפועלים שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה כדי
ארגנו לו ימי הבראה בטלזסטון של אותם ימים ,הוא הגיע שלא להטריח את אברהם אבינו באורחים ביום השלישי
למקום ואחרי כמה שעות הוא מודיע לבני הבית :חוזרים למילתו ,כיון שראה הקב"ה שהוא מצטער שאין אורחים
לבני ברק! מה קרה? אני יושב כאן כבר כמה שעות ואין שלח לו שלשה מלאכים בדמות אורחים ,הגר' שלמה הימן
יהודי אחד שניגש אלי לבקש עזרה ,אני לא מסוגל להיות מתקשה מאד בדברי חז"ל הללו – משל למה הדבר דומה,
במקום שאני לא יכול לעזור בו ליהודים ,זה היה החמצן יהודי ירא שמים ומחבב מצוות הצטנן מאד בחג הסוכות
שלו. והוא נאלץ לישון בבית ,אשתו רואה שחסר לו בשמחת יום
טוב ושואלת אותו :בעלי היקר למה אתה לא מספיק שמח?
למדנו מכאן יסוד גדול – השלימות במצות חסד היא
והוא עונה שמאד איכפת לו שהוא לא יכול לקיים מצות
לא כשהאדם עושה מעשה חסד לשם מצוה ,השלימות
עשה דאורייתא לישון בסוכה ,אמנם אני פטור מלישון
שהקב"ה דורש מהאדם היא שנהפוך את עצמינו להיות
בסוכה אבל ליהודי בעל נפש לא מספיק לו פטורים ,כואב
אוהבי חסד ,להידבק במידותיו של הקב"ה ,הלשון של
לו שהוא לא יכול לקיים מצות סוכה ,הגיע חנוכה היהודי
חז"ל הוא 'מה הוא רחום וחנון אף אתה חנון ורחום' לא
כבר הבריא מזמן ואשתו רואה שהוא עוד פעם עצוב ,היא
כתוב מה הוא חונן ,מה הוא מרחם ,כי התפקיד שלנו הוא
שואלת אותו מה קרה עכשיו? והוא עונה :אני מצטער
להידבק במידות של הקב"ה לא במעשים שלו ,הקב"ה מאד שעכשיו לא סוכות ,אילו היה עכשיו חג הסוכות
רוצה שנהפוך את התכונות והמידות שלנו להיות כמוהו, הייתי זוכה לשבת בסוכה ולקיים מצות עשה מדאורייתא,
בפסוק בהפטרת בלק כתוב 'הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' יהודי שיענה כזו תשובה הוא לא בעל נפש אלא שוטה!
דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם ומה ההבדל בין שני המקרים? אדם שחולה בחג הסוכות
אלוקיך' על משפט כתוב 'עשות משפט' לעשות משפט, בעצם מוטל עליו חיוב לשבת בסוכה אלא שיש לו פטור
אבל חסד לא מספיק לעשות צריך להיות אוהבי חסד. של מצטער ,אבל בחנוכה אין בכלל את מצות סוכה לא
שייך להצטער על זה ,האם כל השנה האדם יהיה עצוב
איזה מצוות לא ראוי לקיים לשם מצוה כי עכשיו לא פסח ,עכשיו לא ראש השנה? מקשה הגר'
יש לנו תרי"ג מצוות ,ברובם הענין הוא לקיים את המעשה שלמה הימן הרי גמילות חסדים זה ממש על אותו משקל,
מצוה לשם מצוה ,אבל תורה וגמילות חסדים לא מספיק בשלמא אם היו מגיעים אורחים לאברהם אבינו והוא לא
לעשות אותם לשם מצוה ,מי שמקיים את המצוות האלו היה יכול לקבל את פניהם בגלל שהוא חולה ,אפשר להבין
אבל הוא לא מחובר אליהם הוא רחוק מאד מהמטרה של שהוא מצטער על זה ,אבל עכשיו שהקב"ה הוציא חמה
המצוה ,כשלומדים תורה לא מספיק ללמוד לשם מצוה, מנרתיקה ,כל האנשים יושבים ספונים בביתם ,אין בכלל
עיקר המעלה בתורה זה הלימוד במתיקות ובעריבות, עוברי אורח שזקוקים להכנסת אורחים ,עכשיו המצוה לא
אנחנו מבקשים בברכת התורה 'והערב נא' כי העריבות מוטלת על אברהם ,איזו סיבה יש לו להצטער?
היא חלק ממעלת התורה ,ידוע שהאגלי טל בהקדמה
כותב שעיקר מצות תלמוד תורה להיות שש ושמח ומתענג החמצן של החיים
בלימודו ואז דברי תורה נבלעים בדמו ,וככל שהאדם יותר רבותי ,הצער של אברהם אבינו לא היה על מה שהוא
נהנה מהלימוד כך זה יותר נקנה לנפשו ,הרבה פעמים מפסיד מצות עשה של חסד ,המציאות של חיי אברהם היה
בחורים שואלים אותי איך כדאי ללמוד? עיון או בקיאות? גמילות חסדים ,כל ההויה של אברהם אבינו היה גמילות
מהר או לאט? לבד או עם חברותא? וודאי שיש הדרכות איך חסדים ,בשבילו החסד היה חמצן שנתן לו אפשרות לחיות,
ללמוד אבל יש יסוד אחד שזה צריך להיות העיקר :ללמוד הוא לא יכול לחיות בלי חסד ,זה היה המהות של אברהם
בצורה שיש בה הכי הרבה עריבות ,כי כשיש עריבות חיים מרן הגרא"מ שך זצוק"ל [שבימים האלו חל אבינו,
ב
א רועיש • אריו תשרפ
היתכן שאדם שמפזר מליונים לצדקה יהיה בכלל מידת סדום? את התורה וזה נכנס ונדבק בנפש ,ידוע מה שכותב רבינו
על המשנה באבות 'האומר שלי שלי ושלך שלך זו מידה אברהם מן ההר במסכת נדרים שמצוות לא להינות ניתנו
בינונית ויש אומרים זו מידת סדום' שואל הרבינו יונה :הרי לא כולל את מצות תלמוד תורה ,כי בתורה חלק מהמצוה
האדם שאומר שלי שלי לא נותן בכלל צדקה ,איך תנא קמא זה העריבות ,וכך זה גם בחסד ,מי שמקיים חסדים בלי
אומר שזו מידה בינונית? מבאר הרבינו יונה שודאי גם לפי להיות אוהב חסד ,בלי להשתוקק להיטיב לזולת ,יש כאן
תנא קמא אדם שלא נותן בכלל צדקה בכלל שייך למידת חיסרון בצורה של המעשה מצוה.
סדום ,אבל כאן מדובר על אדם שנותן צדקה ,הוא מפזר
מליונים לעניים ,אבל בתכונות הוא נשאר בעל מידות של דביקות בדעתו של הקב"ה
שלי שלי ושלך שלך ,גם אם הוא נותן לשם מצוה ולא לשם ולמה דוקא שני המצוות האלו? כל שאר המצוות זה לעמוד
כבוד אבל המידות שלו נשארו מקולקלות ,המידות שלו
לשרת לפני ה' ,אבל תורה וחסד זה לא רק לעמוד לשרת
נשארו רחוקות ממידותיו של הקב"ה ,אפילו על כזה אדם
אלא זה בשביל שנידבק בקב"ה ,הדביקות הכי גדולה שלנו
יש מאן דאמר שאומר שזה מידת סדום ,ידוע מה שכותב
בקב"ה היא על ידי תורתו ,קודשא בריך הוא אורייתא
הרמב"ם על המשנה באבות 'והכל לפי רוב המעשה' שאם
וישראל חד הוא ,תלמוד תורה כנגד כולם ,ונרחיב את
יש לאדם מאה זהובים עדיף לתת אותם במאה נתינות של
זוז מלתת נתינה אחת של מאה זהובים ,אמנם אין הבדל הדברים יותר – כתוב 'ותלמוד תורה כנגד כולם' ולכאורה
בין התועלת של נתינה אחת לבין התועלת במאה נתינות, זה פלא ,היתכן שלימוד הלכות תפילין יותר חשוב מהנחת
אבל מצד הנותן כשהוא נותן מאה פעמים הוא הרבה יותר תפילין עצמה? התשובה היא :מה יותר חשוב? מי שמגיש
מקרב את התכונה שלו לתכונה של הקב"ה. למלך את הארוחות או מי שהמלך יושב איתו ונהנה
במחיצתו ,ודאי מי שהמלך יושב איתו ,וזה ההבדל בין
אל ירע לבבך בתתו לו המצוות לבין לימוד התורה ,כל המצוות זה לעמוד לשרת
בשכחת הלאוין להרמב"ן הוא מונה לאו דאורייתא ,בפסוק את המלך ,אבל עסק התורה זה שעשוע של הקב"ה,
כתוב 'נתון תתן לו ואל ירע לבבך בתתו לו' מי שנותן צדקה כשדעתו של האדם דבוקה בתורה היא דבוקה בדעתו של
מתוך רוע לב אין לו אמונה שלימה שהוא לא יפסיד כלום הקב"ה ,אין חיבור יותר גדול מזה.
בגלל מצות הצדקה ,הוא חושב שעל ידי שהוא נותן צדקה
יחסר לו ,זה הלאו של 'נתון תתן לו ואל ירע לבבך בתתך דביקות במח ובלב
לו' ,וזה לשון הרמב"ן במצוה יז' 'שנמנענו גם כן שלא יחר לכל אדם יש מח ולב ,שכל ורגש ,והקב"ה רוצה שנידבק
בעינינו בתיתנו צדקה לעניים ,ולא ניתן אותו אליהם בעין בו בשניהם ,הדביקות בדעת היא על ידי עסק התורה,
רעה ונחשוב אותם מיעוט לנו ,אבל יהיה זה בעינינו שכר והדביקות בלב היא הדביקות במידותיו של הקב"ה ,מה
ותועלת ותוספת בממונינו לפי שהוא יתברך ישלם לנו הכל הוא רחום אף אתה כו' ,יש כאלו שחושבים שהדרך להשיג
בכפל כפלים ,והוא אומרו יתברך נתון תתן לו ואל ירע לבבך
דביקות היא על ידי שיושבים ושרים 'הקב"ה אנחנו אוהבים
בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך
אותך' ודאי שאי אפשר לזלזל בזה ,אבל זה רובד מאד חיצוני
ובכל משלח ידך' גם מי שנותן מליונים לצדקה אבל הוא
של הדברים ,הקשר העמוק עם הקב"ה בא על ידי תורה
מרגיש שנחסר לו בגלל זה ,הוא לא מאמין באמונה שלימה
וחסד ,זה השני כלים שהקב"ה נתן לנו להידבק בו ,ומכיון
שהוא רק מרויח מזה הוא עובר על לא תעשה ,היה יהודי
בעל צדקה גדול ובר אוריין שתרם הרבה לישיבת מיר ,וניסו ששני המצוות האלו הם הכלים שלנו להידבק בקב"ה,
ללחוץ עליו שיתן יותר והוא אמר אתם עלולים להכשיל לכן את שני עמודי העולם האלו לא מספיק לעשות לשם
אותי בלא תעשה! את הסכום הזה אני נותן בשמחה ומה מצוה ,השלימות היא כשהאדם מחובר למעשה המצוה,
שאני יתן מעבר לזה זה יהיה ברוע לב. אדם לומד את התורה בצימאון ,השתוקקות ,עריבות ,אדם
עושה חסד מתוך אהבת חסד ,הוא נהנה להיטיב לזולתו,
למען נקנה בנפשינו מידות מעולות יקרות וחמודות כך הוא דבק בקב"ה ,ולא רחוק לומר שזה הפשט במטבע
בפרשת ראה יש מצות הענקה 'הענק תעניק לו מצאנך הברכה בברכת שים שלום 'ברכינו אבינו כולנו באור פניך כי
ומגרנך ומיקבך' העבד הזה כשהוא נמכר לעבד שילמו באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורת חיים ואהבת חסד' שני
עליו את המחיר המלא ,למה כשהוא יוצא לחירות צריך הדברים האלו הם אור פניו של הקב"ה ,תורה שהיא תורת
כדאי להוסיף לו עוד בקשיש? למה מגיע לו עוד?? חיים ואהבת חסד זה אור פניו של הקב"ה.
ג
א רועיש • אריו תשרפ
מספיק שמקיימים תורה ומצוות ומעשים טובים ,צריך ללמוד מה שכותב על זה בספר החינוך דברים נפלאים
שלנשמה יהיה קליטה בעולם הבא ,ומי שמלבין פני חבירו מאד ששוים מלייארדים ,ואני מציע לכל יהודי שהקטע
ברבים יש לו נפש גרועה והנשמה שלו איבדה את הקליטה הזה שאנחנו עכשיו הולכים ללמוד יהיה נר לרגליו ,וזה
שלה לעולם הבא ,בחז"ל כתוב שלעתיד לבוא כל אחד לשון החינוך במצוה תפב' 'שציונו לתת ממה שיש לנו
ואחד נכוה מחופתו של חבירו ,ובצעירותי חשבתי שבעולם לעבד עברי בזמן שיצא מתחת ידינו לחירות ולא נשלחנו
הבא יש בימת כבוד ורק למכובדים נותנים לשבת בשורה בידים ריקניות ,ועל זה נאמר הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך
הראשונה וכל אחד נכוה מהבימת כבוד של חבירו ,אבל ומיקבך אשר ברכך ה' אלוקיך תתן לו' ממשיך החינוך וכותב
כמו שלמדנו ברמב"ם שאין מאבטחים בעולם הבא כך גם מילים שכל אחת מהם היא יהלום 'משרשי המצוה למען
אין סדרנים ...כל אחד יכול לשבת איפוא שהוא רוצה ,וכמו נקנה בנפשינו מידות מעולות יקרות וחמודות' כשאנחנו
שלמדנו ברמב"ם שמי שיש לו נפש גרועה אין לו קליטה לומדים את פרשת הענקה אנחנו חושבים שהתורה חסה
בעולם הבא כך זה גם במידה טובה ,החיבור של הנפש על העבד שיהיה לו ממה להתפרנס ,אבל החינוך מגלה
לעולם הבא הוא כפי מה שהאדם יותר רגיש לחבירו ,ומי לנו שזה טעות! התורה חסה על האדון ,היא רוצה לזכות
שלא קנה בעצמו את המידות האלו לא יהיה לו קליטה ,וזה אותו לקנות מידות מעולות יקרות וחמודות' ,ועם הנפש
מה שכתוב כאן בחינוך 'למען נקנה בנפשינו מידות מעולות היקרה והמעולה נזכה לטוב' הטוב הנצחי והאמיתי הוא
יקרות וחמודות ועם הנפש היקרה והמעולה נזכה לטוב'. בעולם הבא להתענג על ה' ,וככל שהאדם כאן בעולם הזה
דבק במידותיו של הקב"ה כך הוא זוכה בעולם הבא להתענג
אני לא חפצא על ה' ולהידבק בו' ממשיך החינוך 'והאל הטוב חפץ להיטיב
לעמו והודנו והדרינו שנרחם על מי שעבד אותנו וניתן לו
נחזור לענייננו -האדמו"ר מבלוז'וב זצוק"ל מצדיקי הדור
משלנו בתורת חסד מלבד מה שהתננו עמו לתת לו בשכרו'
באמריקה שאחרי השואה ,כשהוא חלה הגר' יצחק הוטנר
ההוד וההדר של הנפש שכשפועל עובד אצלך כמה שנים
נכנס לבקר אותו ,תוך כדי הביקור התקשר מישהו שרצה
ואתה כבר שילמת לו על העבודה אבל אתה נותן לו עוד
גם כן להגיע לקיים 'ביקור חולים' והאדמו"ר אמר שאין לו
משלך ,בזה הנפש קונה מידות מעולות יקרות וחמודות,
כח ,ר' יצחק שמע שאין לאדמו"ר כח ואמר אם ככה גם
והחינוך מסיים 'ודבר מושכל הוא אין צריך להאריך בו' מי
אני ילך ,אמר לו האדמו"ר לא ,בשבילך יש לי כח ולאותו
שצריך להסביר לו כזה דבר הוא חסר שכל.
אדם אין לי כח ,ומה נשתנה? אתה נושא בעול איתי ,אני
לא מרגיש טוב ואתה מגיע לבקר אותי ,אבל אותו יהודי כרטיס כניסה לעולם הבא
לא מעניין אותו איך אני מרגיש ,לא מטריד אותו להיטיב
ובחינוך כאן כתוב עוד יסוד גדול שהבאנו כמה פעמים
לי ,הוא צריך למלאות את הכספת שלו לעולם הבא עם
מהרמב"ם ,כתוב בחז"ל 'כל המלבין פני חבירו ברבים אין
מצוות ,ועכשיו יש לו הזדמנות לקיים את המצוה הזו ,אין
לו חלק לעולם הבא' והקדמונים מתקשים הרי יש עבירות
לו אהבת חסד ,הוא לא נושא בעול ,הוא רוצה שאני יהיה
יותר חמורות מזה שלא מאבדים בגללם את העולם הבא?
החפצא של מצוה שלו ,אני לא חפצא שלו!
מבאר בזה הרמב"ם בפירוש המשנה [פרק חלק לפני היג'
עיקרים] שמלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא
למה כדאי שיהיה סימן באבידה
זה לא עונש אלא מי שעושה דבר כזה יש לו נפש גרועה
מסופר על ראש ישיבה גדול שהגיע לבחון ילדים על כל ומי שיש לו נפש גרועה לא יכול להתחבר לעולם הבא,
פרק אלו מציאות ,בסוף המבחן הוא אמר להם :עכשיו אני נורא נוראות! עד שלמדתי את הרמב"ם דמיינתי לעצמי
שואל שאלה שהמלמד לא דיבר עליה ,אתם מוצאים שעון שבכניסה לעולם הבא עומדים מאבטחים ומי שמלבין פני
יקר ,מה אתם מעדיפים שיהיה בזה סימן או לא? וכולם חבירו ברבים המאבטחים מתנפלים עליו ומוציאים אותו
ענו בבת אחת :אנחנו מעדיפים שיהיה סימן ,שאל אותם החוצה ומגלגלים אותו מכל המדרגות' ,שייגעץ ארוייס',...
הראש ישיבה למה? וכולם ענו :כדי להרויח מצוה ,אמר אבל הרמב"ם מגלה לנו שזה לא ככה ,בעולם הבא יש
להם הראש ישיבה :ידעתי שזה מה שתענו ,אבל אני רוצה כניסה חופשית ,אין מאבטחים ,אבל מי שמלבין פני חבירו
לשמוע תשובה אחרת ,נהיתה דממה בכיתה ,עד שקם ילד ברבים הוא יכנס לעולם הבא ולא יהיה לו מה לעשות שם,
אחד ואמר :כדאי שיהיה בזה סימן כי ודאי שאותו אחד הנפש שלו גרועה ולא יכול להתחבר לעולם הבא ,כולם
שאיבד את השעון מצטער מאד ,אם יהיה בזה סימן נוכל מכירים ויודעים מה זה 'פלאפון' ,כשנכנסים למנהרה אין
להחזיר לו ולא יהיה לו צער ,אמר הראש ישיבה לתשובה קליטה ,גם הפלאפון הכל משוכלל שיש בלי קליטה לא
הזאת חיכיתי ,זה היסוד שדיברנו ,לא מספיק לעשות יכול לעבוד ,והרמב"ם מגלה לנו שבשביל עולם הבא לא
ד
א רועיש • אריו תשרפ
במצוותיו 'וציונו' לתת פרוטה לעני' הוא מראה שעיקר מה מעשה מצוה לשם מצוה ,צריך להיות מחוברים ללהיטיב
שמעניין אותו זה הקידשנו במצוותיו ,בשבילו העני הוא לזולת.
חפצא דמצוה ,אבל לא זהו רצון הבורא ,הקב"ה רוצה
שנהיה אוהבי חסד ,ניתן צדקה כי איכפת לנו מהזולת, מה קרה לנכדים של אברהם אבינו
על אותה דרך הוא מבאר גם במצות כיבוד אב ואם ,אוי הייתי פעם בבית כנסת ותלתה שם מודעה שהם רוצים
ואבוי למי שמקיים מצות כיבוד אב ואם לשם מצוה! בספר לקנות מכשיר של מים קרים ,והנוסח של המודעה היה
חרדים כותב דברים מבהילים כמה אדם צריך להעריך את 'תתרום כמה שקלים ותזכה להיות שותף כל יום במאות
אביו ואמו בליבו ,כשהכיבוד הוא רק עם מעשים בלי לב ברכות' ,אמרתי לבני הבית כנסת שאני לא מסוגל לראות
חסר בעיקר המצוה. את המודעה הזו ,תראו מה קרה לנו ,אנחנו נכדים של
וצריך להדגיש -ודאי שכל דבר שאנחנו עושים זה בגלל אברהם אבינו ומה שמעניין אותנו זה הברכות ,לא מספיק
שהקב"ה אמר ,אבל תמיד צריך לדעת מה הקב"ה אמר, לנו הזכות 'להשקות צמאי חסדיך' אנחנו חייבים ללכת
ורצון ה' בתורה ובחסד שלא נעשה את זה לשם מצוה לכיון של מאה ברכות?
ובגלל שהוא אמר ,הקב"ה רוצה שנקנה את המעלה הזו
של דביקות בו ,דביקות על ידי תורה ודביקות במידותיו. מה עיקר הזכות בלהגיש כוס מים לר' לייב חסמן?
המשגיח הגר' לייב חסמן היה מחנך גדול ,פעם הוא ישב
איך אברהם אבינו אומר לקב"ה :תחכה בצד עד שאני יגמור? ללמוד ביחד עם תלמידו הגר' שלום שבדרון וביקש ממנו
מענין לענין באותו ענין -חז"ל אומרים גדולה הכנסת שיביא לו כוס מים קרים מהמטבח ,ר' שלום קפץ עם
אורחים יותר מקבלת פני השכינה ,לומדים את זה מאברהם מלא מרץ והתלהבות להביא את המצוה ,ר' לייב קרא לו
אבינו שהקב"ה בא לבקר אותו והוא אומר לקב"ה 'ויאמר ושאל אותו למה אתה כל כך קופץ? ור' שלום ענה מיד :מה
א-ד-נ-י אם נא מצאתי חן בעינך אל נא תעבור מעל עבדך' השאלה בכלל? לא בכל יום יש לי הדזמנות לשמש תלמיד
הוא אומר לקב"ה :סליחה ,אבל יש לי כאן שלשה ערבים חכם ,אמר לו ר' לייב :ידעתי שזה מה שתענה לי ,אבל זה
שאני חייב לתת להם ארוחת צהרים ,תמתין בבקשה עד מה שמעניין אותך? רק לשמש תלמיד חכם? למה הזכות
שאני יגמור ,שאל ר' נח וינברג :אמנם הכנסת אורחים זה להגיש כוס שתיה ליהודי זקן וחלוש לא מקפיצה אותך?
דבר מאד גדול אבל יש גם חיוב דרך ארץ כלפי שכינה ,איך ואנחנו חייבים לזכור את היסוד הזה.
הוא אומר לקב"ה תחכה בצד עד שאני יגמור??
לשם מצות 'לדבקה בו'...
הביאור הוא – מה יותר קרבת אלוקים לקבל פני שכינה או נפטר פעם אדם צעיר והשאיר אחריו אלמנה והרבה יתומים,
להידבק בשכינה?? ודאי שלהידבק בשכינה! ואיך נדבקים ואחד מהיהודים שהיו מהסוג הזה של אנשים שמקיימים
בשכינה?? 'לדבקה בו' הידבק במידותיו ,יש לנו טעות מצות חסד לשם מעשה מצוה אמר :נו נו חייבים ללכת
בהבנה מה אברהם עשה ,אנחנו חושבים שהוא עזב את ללויה ,הרי כך כתוב לדבקה בו ,וכך הוא הלך לנחם לדבקה
הקב"ה בשביל כמה ערבים ,אבל האמת היא שהוא לא לדבקה ,ואחר כך הוא תרם לקרן לשם מצות לדבקה ,הלב
עוזב את הקב"ה הוא מתקרב אליו יותר ,הוא אומר לקב"ה נשאר לב אבן והמטרה היתה אך ורק לשם קיום מצות
עד עכשיו הייתי עסוק בלקבל את פניך עכשיו אני הולך 'לדבקה בו' ,ומה הטעות שלו? כשהקב"ה עושה חסד
להידבק בך! עם בריותיו הוא לא עושה את זה לשם מצות עשה של
'לדבקה בו' ,...הקב"ה הוא א-ל רחום וחנון ולכן הוא מטיב,
המעיל המחמם של החפץ חיים
וכשאנחנו רוצים לדבקה בו אנחנו חייבים להידבק במידות
וכמה אנחנו רחוקים מההשקפה האמיתית הזו ,כמה שלו להיות גם כן רחום וחנון.
אנחנו לא מסתכלים על האמת הפשוטה במעלת הכנסת
אורחים ,ההיליגער חפץ חיים זכרונו לברכה ההכנסת מדוע לא תיקנו ברכות על מצוות שבין אדם לחבירו
אורחים שלו היתה מופלאה ביותר ,הגיע אליו פעם בחור בספר בני בנימין מאחיו של המהרי"ל דיסקין מבאר טעם
להיבחן לישיבה והחפץ חיים שוחח איתו והוא הבין שאותו נפלא למה חז"ל לא תיקנו ברכה על מצות צדקה ,השבת
בחור קרא ספרים של משכילים והוא אפיקורס רקוב אבידה ,ביומו תתן שכרו ,פריקה וטעינה ,הוא מבאר שאת
שיכול לקלקל את כל הבחורים ,החפץ חיים אמר לו אני לא כל המצוות האלו הקב"ה רוצה שנקיים מתוך חיבור
יכול לקבל אותך ,והבחור ביקש לישון לילה אחד בישיבה ודאגה לזולת ,מי שיעמוד לפני הברכה ויגיד' :אשר קידשנו
ה
א רועיש • אריו תשרפ
קידוש יאכלו מנה ראשונה וילכו לישון ,והחפץ חיים עצמו כי אין לו איפוא לישון ,והחפץ חיים אמר לו לישון בישיבה
ישב ולמד וחיכה עד שהבחור יקום ובזמן שהבחור התפלל אני לא מרשה לך אפילו לילה אחד ,האפיקורסות שלך
מעריב החפץ חיים העיר את כל בני הבית והם התיישבו יכולה להדביק אחרים ,אבל אני מציע שתהיה אורח שלי
לסעודה כדי שהבחור יחשוב שעכשיו כולם חוזרים מהבית ותישן אצלי בלילה ,החפץ חיים הכין לו ארוחת ערב ,סידר
ודאי שהחפץ חיים הידר בהלכה של להיכנס כנסת, לו מיטה נוחה לישון עליה ,והחפץ חיים עצמו המשיך
לשבת בתיאבון והוא ישב רעב עד חצות הלילה בשביל ללמוד במטבח עד שעה יותר מאוחרת ,באמצע הלילה
לתת לבחור הרגשה טובה בסעודת שבת. החפץ חיים עבר ליד המיטה של הבחור והוא היה בטוח
שהבחור כבר ישן והוא החליט שמידי קר לו והוא צריך
ההשקפה האמיתית על גמילות חסדים עוד כיסוי ,החפץ חיים הוריד את המעיל פרוה שהוא לבש
וודאי שכולם מתפעלים מהסיפור הזה ,אבל אני יגיד לכם ושם מעל השמיכה של הבחור את המעיל ,ואותו בחור
את האמת :אני בכלל לא מתפעל מהסיפור! ולמה? כמה באמת עזב את הדרך ונהיה חילוני גמור ובהמשך חייו הוא
הייתם מוכנים לשלם בשביל לראות בחלום את הגר"א גר באמריקה ,והוא סיפר שבמהלך החיים שלו הוא רצה
או את הבעל שם טוב? את האר"י הקדוש? כמה הייתם כמה פעמים להתחתן עם גויה אבל המעיל הזה שהחפץ
מוכנים לשלם בשביל לראות תנא בחלום? לראות את חיים כיסה אותי בו חימם אותי לכל החיים ,והוא היה כסדר
אליהו הנביא בחלום 'אשרי מי שראה פניו בחלום' ,כמה תורם לישיבות קדושות הכל בגלל המעיל של החפץ חיים.
הייתם מוכנים בשביל לראות את אליהו הנביא בהקיץ?
רבותי! אני מציע לכם עכשיו לזכות להשיג בהקיץ דבר למה המתין החפץ חיים עד חצות הלילה לאכול סעודת שבת?
שהוא הרבה יותר חשוב מלראות את אליהו הנביא ,כמה ושוב מעשה בבחור שהגיע להיבחן לישיבה ביום שישי
אתם מוכנים לשלם לי? תגידו לי מה יותר חשוב :גילוי והוא היה עייף ונכנס לביתו של החפץ חיים ושאל האם
אליהו או קבלת פני שכינה?? ודאי שקבלת פני השכינה, הוא יכול להתארח אצלו בשבת ,החפץ חיים הסכים בחפץ
ומה יותר חשוב :הכנסת אורחים או קבלת פני השכינה? לב והבחור הניח את החבילות שלו בחדר ומיד נרדם
כתוב מפורש בחז"ל 'גדולה קבלת אורחים יותר מקבלת על המיטה ,וכשהוא התעורר הוא רואה שהשולחן ערוך
פני השכינה' ,כי בהכנסת אורחים אתה דבק במידותיו של והנרות דולקים ,החפץ חיים ישב על יד השולחן ואמר
הקב"ה ,זה העולם היקר שאנחנו חיים בו שאפשר להשיג לו כבר התפללו מעריב בבית כנסת וראיתי שאתה מאד
כזה דבר נפלא בקלי קלות ,אתה מכניס אורחים ואתה דבק עייף ולא רציתי להעיר אותך ,תתפלל עכשיו מעריב ואני
בקב"ה ,אנחנו רחוקים מלהרגיש ככה ולחיות את זה אבל יחכה לך ,הבחור גמר להתפלל והחפץ חיים קורא לכל
החפץ חיים ידע את ההסתכלות האמיתית הזו ,אם היו הבני בית ומתחילים בסדר של סעודת שבת ,שלום עליכם,
אומרים לנו שבליל שבת אליהו הנביא הולך להגיע לבית אשת חיל ,קידוש ,בשר ודגים וכל מטעמים ,דברי תורה,
כנסת אבל צריך לתפוס מקום מיד אחרי מעריב ,מי היה עד שגמרו את הסעודה והלכו לישון ,והבחור שכב במיטה
הולך לעשות קידוש בבית ולא לשמור לעצמו מקום?? ולא הצליח להירדם והוא החליט לקום ולקחת ספר לעיין
ואם ככה למה אנחנו מתפעלים מהחפץ חיים? אם בשביל בו ,הוא מסתובב בבית ופתאום הוא רואה שעון והשעה
לראות את אליהו הנביא כולנו מוכנים לחכות רעבים עד היא שתים לפנות בוקר ,ופתאום הוא תפס שהוא ישן שש
אמצע הלילה ,בשביל הכנסת אורחים שהיא יותר חשובה שעות והחפץ חיים ראה שהוא עייף אז הוא ישב וחיכה
מקבלת פני השכינה על אחת כמה וכמה ששוה לחכות ולא העיר אותו ,ובבוקר הוא ניגש לרבנית ואמר לה שהוא
רעבים. שם לב שהסעודה היתה בשעה מאד מאוחרת מה קרה
עד שהתעוררתי? הרבנית אמרה לו שאמנם בעלה הזהיר
עולם יקר אותה לא לספר לו אבל אם הוא שם לב לבד שאכלו
רבותי ,הגר"א בכה לפני פטירתו ואמר :עולם כזה יקר בשעה הזאת אני כן יספר לך ,והיא סיפרה שהחפץ חיים
שאפשר לקנות בפרוטות חוטי ציצית ומקיימים בזה כל חזר מהבית כנסת ואתה עדיין ישנת ,והוא הסתפק מה
רגע מצוה ששקולה כנגד כל תרי"ג מצוות ,בעולם הבא גם לעשות – להעיר אותך? הרי אתה מאד עייף וזה לא ראוי
אם נשלם מליונים לא יתנו לנו לקיים אפילו מצוה אחת, לעשות ככה לאורח ,שאנחנו נאכל סעודת שבת והוא יאכל
על אותו משקל – איזה עולם יקר שבהידבקות במידותיו כשהוא יקום זה גם לא הכנסת אורחים ,לחכות עד שהוא
של הקב"ה אנחנו נדבקים בקב"ה ,בקלות אנחנו זוכים התעורר? איך אני יכול להיות צדיק על חשבון בני הבית
להיות דומים לשכינה. ולגרום להם לצום עד חצות? והוא החליט שבני הבית יעשו
ו
ב רועיש • אריו תשרפ
ויש עוד עצה – חסד בדברים ,מפייסו בדברים ,להגיד מילה דרכים לקנות אהבת חסד
טובה לזולת ,זה דבר שדורש מחשבה ותכנון ,ומי שמתרגל ואיך קונים את המעלה הזו של אהבת חסד למעשה?
לזה קונה על ידי זה את המידה של אהבת חסד. הזכרנו כמה פעמים שהרבה פעמים המעלה הגדולה
מגיעה דוקא על ידי המעשים הקטנים ,אדם יכול להיות
שהקב"ה יזכה את כולנו להיות דבקים במידותיו ,ולהיות
אחראי על פרויקטים עצומים בחסד בלי להיות אוהב
אוהבי חסד באמת.
חסד ,החסדים הקטנים הם אלו שבונים את האהבת חסד,
פרשת וירא • שיעור ב
כסא של אליהו וסעודת הברית • ביקור חולים והכנסת אורחים • יוקח נא מעט מים •
כיון שיהיה לגוי גדול ולפי שנברכו בו •לחבבה על בעלה •הביטחון סיבת הישועה •
ועוד הארות וביאורים
(מס' שיעור )31011958
שני צדדים ,ולכן לפני שהיה ציווי לא היה שייך בכלל את כסא של אליהו
המהות של מילה. וירא אליו ה' – מביא רש"י את הגמרא בפרק הפועלים 'אמר
רב חמא ב"ר חנינא יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה
הנה שלך לפניך לשאול בשלומו' ,אבל בספורנו כתוב שפשוטו של מקרא
בברית מילה המוהל אומר 'אליהו מלאך הברית הנה שלך משמע שזה המשך של הפרשה הקודמת והקב"ה נראה
לפניך' מה הפירוש בזה? בזוהר הקדוש [כי תשא קצ ע"א] אליו ביום הברית ,וזה לשונו 'הופיע לעמוד בברית כמשפט
כתוב שכשאליהו אמר בהר הכרמל 'קנא קנאתי לה' צבקות כל כורתי ברית ,ובשביל זה נהגו להכין כסא בעת המילה
כי עזבו בריתך בני ישראל' הקב"ה לקח ממנו את הברית ובמקומה' אליהו הנביא הוא השליח של הקב"ה בכריתת
שהוא כרת איתו 'הנני נותן לו את בריתי שלום' ,ואמר לו הברית ,הקדמונים שואלים :הרי אברהם אבינו קיים את
שהוא יקבל אותה בחזרה כשהוא יגיע לברית של כלל כל התורה כולה עד שלא ניתנה ,למה הוא לא קיים גם את
ישראל ,וזה הפשט 'הנה שלך לפניך' הברית שקיבלת כבר מצות מילה עד שנצטוה? ויש בזה כמה תירוצים וכולם
במדבר אנחנו מחזירים לך אותה. נכונים – התירוץ הפשוט הוא מכיון שגדול המצווה ועושה
יותר ממי שאינו מצווה ועושה אם אברהם אבינו היה
גילוי אליהו מקיים את מצות מילה לפני שהוא מצטוה זה מפקיע ממנו
סיפרו לי שר' חיים אמר לר' אליהו מן שבדור שלנו יש את הקיום של המצוה אחרי שהוא יצטוה ,לכן אברהם
יהודי אחד שראה את אליהו הנביא ,ומיהו אותו יהודי? מרן אבינו לא מל עד שהוא לא נצטוה ,אבל שאר המצוות
הרב שטינמן זצוק"ל ,וכשפעם אחת ר' חיים שאל את אחד כמו ציצית ותפילין הקיום שלהם לפני שנצטוו עליהם לא
מבניו למה לא היית היום בברית? הפסדת לראות את אליהו מגרע את הקיום אחרי הציווי ,ובשם הבית הלוי מפורסם
הנביא ,שמע ר' אלי' מן ושאל :הרב'ה גם רואה את אליהו שתירץ שעד שאברהם אבינו לא נצטוה לא היה על זה שם
הנביא? אמר לו ר' חיים :בברית זה לא חכמה לראות ,כולם ערלה ,אם הוא היה מל לא היה בזה בכלל קיום של מעשה
זוכים לזה ,אבל הרב שטינמן זוכה לראות גם בהזדמנויות מילה ,ולכן מצאנו שרק כשאברהם נצטוה על המילה הוא
אחרות ,כך סיפרו לי וצריך לבדוק האם זה מוסמך. נפל על פניו כשהקב"ה נראה אליו מפני הערלה ,כי רק
כשנצטוה על המילה נהיה לזה שם ערלה.
כורתי בריתי עלי זבח וביארנו בזה בעוד דרך וזכינו לכוין בזה לדברי הבריסקער רב
כתוב בפוסקים שכדאי להיזהר לא להזמין לסעודת הברית – 'מילה' זה לא מצוה ככל שאר המצות ,המהות של המילה
כי מי שמזמינים אותו חייב לבוא ,צריך רק להודיע מתי היא כריתת ברית בין הקב"ה ובין כלל ישראל ,מצוה אפשר
הסעודה ולא להזמין ,ולא מצאנו את החומר הזה בשאר לקיים גם כשלא מצווים אבל ברית אי אפשר לכרות כשאין
ז
ב רועיש • אריו תשרפ
גדולה הכנסת אורחים 'יותר' מקבלת 'פני' השכינה סעודות מצוה ,ומה נשתנה סעודת הברית? שמעתי
ויאמר אדנ"י אם מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך מדודי הגר' צבי דרפקין בשם הפונביז'ער רב דבר יקר –
– מכאן למדו חז"ל שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת כתוב בפסוק 'כורתי בריתי עלי זבח' המנהג היה שכששני
פני השכינה ,והגר"א ור' שמשון אוסטרופלער נתנבאו בזה אוהבים כורתים ברית שוחטים בהמה ואוכלים אותה ,ולכן
בסגנון אחד ,מי אמר שהכנסת אורחים יותר חשובה? אולי יש מקפידים להגיש בברית בשר בהמה ,באופן שנמצא
שניהם אותו דבר ,ועוד מהו הלשון 'קבלת פני השכינה'? שהסעודה שעושים בברית מילה זה לא רק סעודה לשמחת
וביארו בזה – יש הלכה שהכהן גדול ביום הכיפורים כשהוא המצוה אלא זה חלק מהמעשה מצוה של כריתת הברית,
יוצא מבית קדשי הקדשים הוא צריך ללכת עם הפנים וכל מי שמזמינים אותו לסעודת הברית הוא מוזמן להיות
לכיון הארון ,וכך ההלכה ביציאה מבית הכנסת ,וכאן אצל שותף בחלק מהמעשה מצוה ,לכן זה יותר חמור משאר
אברהם אבינו כתוב 'וירא וירץ לקראתם מפתח האהל' ומצוי מאד שאדם מוזמן לברית מילה סעודות מצוה,
והלשון 'לקראתם' משמע שהוא הלך עם הפנים אליהם בעיר אחרת ,קמים בבוקר נץ ,רצים עם הילד למטפלת,
ולא הסתובב לצד השכינה ,ומכאן למדו שגדולה הכנסת ואחרי כל ההשתדלות מגיעים לברית בדיוק אחרי המילה,
אורחים 'יותר' מקבלת פני השכינה ,וזה הטעם שכתוב וההרגשה היא :כל כך טרחתי ובכל אופן הפסדתי את
'הקבלת פני השכינה' שזה יותר חשוב מלהסב את הפנים העיקר ,אבל לפי מה שנתבאר יש מעלה להיות שותף
לכיוון השכינה. בסעודה עוד יותר מאשר בברית עצמה ,ולמה? כי בברית
עצמה השותפים הם :הרך הנימול ,אבי הבן ואמו ,המוהל
יוקח נא 'מעט' מים והסנדק ,כל שאר המשתתפים הם רק בשביל ה'ברוב עם
הדרת מלך' ,אבל בסעודת המילה כל מי שאוכל משתתף
יוקח נא מעט מים – יש להקשות :אברהם אבינו שוחט
במעשה המצוה ,זוהי המעלה שיש בסעודת המילה יותר
שלשה עגלים כדי שלכל אחד מהם יהיה לשון בחרדל,
מהמעשה מילה עצמו.
למה במים הוא נעשה קמצן? וביארנו בזה שהטעם שהוא
הביא את המים היה בשביל 'ורחצו רגליכם' ואם הוא היה
'ביקור' חולים
מביא הרבה מים זה היה פוגע בהם שהרגליים שלהם מאד
מלוכלכות ,ועוד דרך אפשר לומר – כתוב בחז"ל שהבאת וירא אליו ה' – לבקר את החולה ,יש טעות בעולם בפירוש
המים היתה על ידי שליח ,ודוקא כשהאדם עושה לבד הוא המושג 'ביקור חולים' ,כולם חושבים ש'ביקור' זה כמו 'ביקור
יכול להרבות ולטרוח בשביל השני ,אבל כשעושים על ידי מחותנים' ,אבל זה טעות ,בלשון הכתוב ביקור פירושו
מישהו אחר אי אפשר להיות צדיק על חשבון השני ,כך נהג ביקורת' ,לא יבקר בין טוב לרע' ,ומהיכן נובעת הטעות הזו?
ר' ישראל סלנטר שהיה נוטל ידיו בצמצום ,שאלו אותו :הרי כתוב בפסוק 'ולבקר בהיכלו' ואנשים חושבים שזה לשון
כתוב שיש סגולה ליטול בשפע ובהרחבה ,אמר ר' ישראל: ביקור ,ויש דרשנים שהאריכו למה מבקשים להיות רק
כל זה כשהמצוה היא על חשבוני ,אני לא יכול להחמיר על מבקר בבית ה' ,אבל זו טעות גמורה ,בחז"ל כתוב שביקור
חשבון האלמנה שצריכה להתאמץ בימות החורף הקרים זה מלשון ביקורת ,ו'לבקר בהיכלו' פירושו או לבקר ולבדוק
להביא את המים. מה ההיכל צריך ,או לבקר את עצמו לבדוק מה הוא צריך
לתקן ,וכך גם המושג 'ביקור חולים' הכונה להיכנס אליו
ההשפעה של כל מעשה ולראות מה הוא צריך ,אבל מה שהיום העולם קורא ביקור
חולים שנכנסים לבדר את החולה ולשוחח איתו זה גמילות
כשלמדתי בישיבה קטנה פונביז' שמעתי שיחה מהרב
חסדים ואין לזה שייכות למצוה של ביקור חולים.
שטינמן זצוק"ל ,הוא הביא את דברי חז"ל שאת הקמח
סולת שהוא הביא לבד הקב"ה הוריד מן מעצמו ,אבל הכנסת 'אורחים'
מים שהוא הביא על ידי שליח הקב"ה שילם על ידי שליח,
וגם במושג 'הכנסת אורחים' יש טעות נפוצה ,המילה 'אורח'
שהמים במדבר באו על ידי משה רבינו ,ומה התגלגל
זה מלשון עובר אורח ,אדם שמזמין את השכנים שלו אליו
מזה :כשהקב"ה ציוה את משה לדבר אל הסלע הוא לא
הביתה זה לא נקרא מכניס אורחים ,ההכנסת אורחים שיש
דיבר אלא הכה ,ובגלל זה משה רבינו לא נכנס לארץ ,וכתוב
במירון זה קיום של הכנסת אורחים כפשוטו כי זה מועיל
שאם משה רבינו היה נכנס לארץ ישראל בית המקדש לא
לעוברי אורח ,וגם יהודי שאין לו איפוא לאכול כשמזמינים
היה נחרב וכלל ישראל לא היו גולים ,אמר הרב שטינמן:
אותו לסעודה זה לא נקרא הכנסת אורחים ,זה אמנם
יהודי בן תשעים ותשע ,ביום שלישי למילתו אחרי ניתוח
גמילות חסד עצום ,אבל הכנסת אורחים זה דוקא לעוברי
בלי הרדמה ,את הכל הוא עשה לבד חוץ מאת המים שהוא
אורח.
ח
ב רועיש • אריו תשרפ
אמא שנכנסת לחנות ומבקשת מהמוכר שיביא לה ארבע שלח שליח ,ומה התגלגל מזה? כל הגלויות ,רואים מכאן
סוודרים במידות שונות ,בשביל מי? יש לי בבית שש עשרה כמה פירות ופירי פירות יש לכל מעשה קטן של אברהם
ילדים ,מה שלא יתאים ליענקל'ה יתאים למוישל'ה ,מה אבינו.
שלא יתאים למוישל'ה יתאים לחצ'קלה ,הסוודרים ודאי
יתאימו למישהו ,והנמשל – בפסוק נראה שהתפילה של למה הוזקק הקב"ה לגלות לאברהם על הפיכת סדום
אברהם אבינו לא הועילה ,אבל אנחנו יודעים את האמת וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ,ואברהם
שאין כזה דבר תפילה שלא מועילה ,כתוב במדרש שיש היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ – רש"י
תפילה שמועילה מיד ,יש לשבוע ,יש לשנה ,יש לשבעים כבר מתקשה מה השייכות בין שני הפסוקים הללו ,ורש"י
שנה ,אין שום תפילה שהולכת לאיבוד ,אפשר לראות מבאר שהקב"ה אמר :אני נתתי לאברהם אבינו את כל
אנשים שמגיעים ממשפחות רחוקות רחוקות ,אין לו שום ארץ ישראל ,וקראתי לו אב המון גויים ,ועכשיו אני הולך
מושג מה זה יום כיפור ,כלום כלום כלום ,ודוקא משם להשמיד גם את הארץ וגם את האנשים ,ולכן אני מוכרח
חוזרים בתשובה הנשמות הטהורות וזוכים להיות בני תורה להודיע לו לפני כן.
אמיתיים ,ממה זה מגיע? הסבא רבה שלו למד בוואלוז'ין
והחברים שלו גררו אותו והוא התפקר ,והאמא שלו ישבה ונראה לבאר בעוד אופנים – בפסוק כתוב 'ונברכו בו כל גויי
ושפכה דמעות כמים ,התהילים שלה נהיו ספוגים מרוב הארץ' ובמילה ונברכו יש שלשה פירושים ,ברש"י כתוב
דמעות ,ואנשים לא הבינו להיכן נעלמו כל אותם דמעות, שכל אחד כשהוא יברך את בניו הוא יאמר להם תהיה
ובסוף לאותו פוקר נולד בן נין שכל מה שהוא חזר בתשובה כאברהם ,בתרגום אונקלוס כתוב 'ויתברכון בדילך' כמו
זה מכח הדמעות האלו של אותה סבתא רבה ,הדמעות שאמרו כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני ,כל הברכה
האלו נשארו רותחות בשמים ופעלו את פעולתם ,אין שום והשפע בעולם מגיע מכח אברהם אבינו ובניו ,אבל
תפילה שהולכת לאיבוד ,וזה הפשט בסמיכות הכתובים: בגמרא ביבמות סג .כתוב ש'ונברכו' זה מלשון מבריך
למה הקב"ה צריך לספר לאברהם אבינו? הרי הקב"ה יודע אילן ,הנשמות הגבוהות של אומות העולם הזדווגו בתוך
שבסדום אין אפילו רבע של צדיק ,למה סתם להטריח את כלל ישראל ויצא מהם נשמות גבוהות ,רות המואביה
אברהם? מגלה לנו הפסוק' :ואברהם אבינו היו יהיה לגוי ונעמה העמונית הוברכו בתוך כלל ישראל והם העמידו
גדול ועצום' לאברהם אבינו הולך להיות רבבות מליוני את מלכות בית דוד ,ולשון הגמרא 'שני בריכות טובות יש
צאצאים ,אם התפילות לא יעזרו למוישל'ה הם יעזרו לי להבריך בך ,רות המואביה ונעמה העמונית' ,ולפי זה
ליענקל'ה ,אם לא ליענקל'ה הם יעזרו לבערל'ה ,התפילות יתבאר כמין חומר סמיכות הכתובים – למה הקב"ה צריך
ודאי יועילו לדורות. לספר לאברהם מה הוא עושה בסדום? 'ואברהם היו יהיה
לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ' אולי בתוך סדום
ומצאנו גם תועלת ישירה כתוצאה מהתפילה של אברהם יש נשמות של גרים שצריכים להיות מוברכים בתוך כלל
אבינו ,על ידי התפילה שלו נקבע הנהגה שכשיש עשרה ישראל ,איך אני יכול להשמיד את סדום ? אולי יש שם
צדיקים זה שומר על כל העיר ,ואין לנו מושג כמה פעמים חתנים וכלות של זרעו של אברהם? לכן הקב"ה היה צריך
במשך כל הדורות היתה גזירה על קהילות שלימות והם להודיע לו ,ואפשר להוסיף בזה עוד – כתוב שהתפילות
ניצלו על ידי עשרה צדיקים שהיו שם. של אברהם הועילו להציל את לוט ,והרי מלוט יצאו רות
המואביה ונעמה העמונית ,אותם שתי בריכות טובות
למה ביטול מצות צדקה יותר חמור משלש עבירות חמורות? שהגמרא דורשת מהפסוק 'ונברכו בו' ,וזה הסיבה שהקב"ה
הנה זה היה עוון סדום גו' ויד עני ואביון לא החזיקה – היה צריך להודיע לאברהם אבינו ,כדי שאברהם אבינו
למרות שאנשי סדום היו רעים וחטאים בגופם ובממונם, יתפלל ולוט ינצל ועל ידי זה יבואו לעולם שני הבריכות
העונש החמור היה בגלל שהם ביטלו מצות צדקה ,למה הטובות.
הם התנהגו בצורה הזו? פירות גינוסר המשובחים גודלים
באזור הכינרת ששמה האדמה הכי פוריה ,זה מקום מה שלא יעזור למוישל'ה יעזור ליענקל'ה
נמוך וכל הגשם נמשך לשם ומאידך יש שם שמש טובה ויש בזה עוד דרך מהמגיד מדובנא – וכמובן שהסבר הדברים
שמבשלת את הפירות ,וים המלח הוא מקום הרבה יותר הוא על ידי משל :אמא נכנסת לחנות בגדים ומבקשת
נמוך מהכינרת ,הנקודה הכי נמוכה בעולם היא בים מהמוכר שיביא לה סוודר בשביל יענקל'ה שלה ,והמוכר
המלח ,ולפני שחת ה' את סדום ואת עמורה האזור הזה אומר לה :גברת ,בלי שאני יראה איך הילד נראה ואיזו מידה
היה הכי מבורך בעולם ,הם חיו בשפע כלכלי עצום ,והם הוא צריך אני לא יכול להביא לך סוודר בשבילו ,אבל יש
ט
ב רועיש • אריו תשרפ
רבותי' ,כי אמרתי עולם חסד יבנה' תורה תחילתה גמילות חששו שיבואו לגור שם אנשים מבחוץ ויקחו מהם את כל
חסדים וסופה גמילות חסדים ,האדם נברא להידבק השפע ,לכן הם חוקקו עונשים וגזירות נגד אורחים ,והם
במידותיו של הקב"ה ,ארץ מצרים וארץ כנען שהיו שטופים אסרו לתת צדקה לנזקקים ,ויש כאן פלא עצום – מה יותר
בעבירות החמורות עדיין עשו צדקה ,גם היום אפשר חמור ,מי שעובר עבירות בקום ועשה או בשב ואל תעשה?
לראות שאפילו הרוצחים והפושעים הכי גדולים נותנים ודאי שעבירה בקום עשה יותר חמורה ,וראו זה פלא :ארץ
צדקה לאלמנות ויתומים ,אבל סדום מחקו את המושג מצרים וארץ כנען היו שטופים בשלש עבירות חמורות
צדקה ,היה שם חוק מוות למי שנותן צדקה לעניים ,ועולם בקום ועשה ולא נענשו בכזה חורבן ,ואילו סדום על ביטול
בלי צדקה זה עוזרת על כסא נוח ,אין להם זכות קיום ,השב מצות עשה של צדקה בשב ואל תעשה נענשה בכזה עונש
ואל תעשה הזה יותר גרוע מכל העבירות של קום עשה, חמור ,למה?
אין להם זכות קיום.
עולם חסד יבנה
לחבבה על בעלה ושמעתי לבאר את זה על פי משל נפלא – היה יהודי שעבדה
אצלו עוזרת והוא היה מאד מרוצה מהעבודה שלה ,אחרי
ויאמרו אליו איה שרה אשתך – פירש"י להודיע שצנועה
כמה חודשים נעלם השעון זהב של בעלת הבית ואחרי
היתה לחבבה על בעלה ,ויש להעיר הרי הם לא ידעו
חיפושים מצאו את זה בתיק של העוזרת ,והיהודי לא רצה
שהיא צנועה ,אלא אברהם אבינו אמר להם שהיא באהל,
להמשיך להעסיק עוזרת שגונבת לו חפצים מהבית ,שילם
ונראה לבאר – שרה אימנו היתה תמיד באהל ,אבל אברהם
לה קצת פיצויים ושלח אותה לדרכה ,באו אליו גבאי הצדקה
אבינו לא הכיר את כל העולם וחשב שכולן מתנהגות כך,
והתחננו :האשה הזו היא אלמנה שיש לה ארבעה יתומים
וכשהוא ראה שהם שואלים 'איה שרה אשתך' נודע לו שכל
בבית ,אם אתה מפטר אותה אין להם מה לאכול בבית,
הנשים לא מתנהגות בצורה הזו ,מזה הוא ידע שהיא צנועה
והיא מתחייבת שמעכשיו היא לא תשלח יד בשום דבר
והתחבבה עליו. בבית ,יהודים רחמנים בני רחמנים הוא ריחם עליה והחזיר
ויש כאן לימוד גדול – אמר לי יהודי שהוא נוהג לשבח את אותה לעבודה ,לימים היא עברה לעיר אחרת והוא נזקק
כלותיו באזני בניו ואת חתניו באזני כלותיו ,ואשתו אמרה לעוזרת חדשה ,מיד ביום הראשון העוזרת נכנסת עם שני
לו שלא צריך כל כך להמשיך עם זה ,אמרתי לאותו יהודי: סלים גדולים מלאים ,אחרי שבעלת הבית מראה לה מה
אתה צודק! אנחנו רואים שאברהם אבינו כשהוא היה בן שהיא צריכה לנקות היא יצאה לחצר ולקחה כסא נוח ,היא
תשעים ותשע ושרה בן תשעים ,מסתמא אברהם אבינו מתיישבת ומסל אחד היא מוציאה שבועונים ,מהסל השני
קיים בן שמונה עשרה לחופה והם כבר היו נשואים שמונים פיצוחים ,והיא מתיישבת כל הבוקר ונהנית מהשמש ,וכך
שנה ,היא היתה בת אחיו שידוך מתוך המשפחה ,אברהם חוזר על עצמו הסיפור בימים הבאים ,היהודי ניגש אליה
אבינו היה טפל לשרה בנביאות ,אברהם מגייר את האנשים ואומר לה :גברת ,שלום ולא להתראות ,ואותה אשה היתה
אלמנה עם שמונה יתומים ,ניגשו אליו הגבאים והעסקנים
ושרה מגיירת את הנשים ,ממש זיווג משמים ,אפילו אחרי
והתחננו שזה ממש פיקוח נפש ,אבל היהודי לא הסכים
כל זה היה אפשר להוסיף ולחבבה על בעלה ,זה מהדברים
לשמוע אותם ,אמרו לו הגבאים אנחנו לא מבינים אותך,
שאין להם שיעור ,תמיד אפשר להוסיף בזה עוד ועוד.
העוזרת הראשונה גנבה לך בקום ועשה ,היו לה רק ארבעה
יתומים וריחמת עליה ,והעוזרת הזו לא עשתה שום מעשה
מידת סדום
בקום ועשה ,היא היתה ממש 'שב ואל תעשה' ,ולה יש
ארבע מידות בדעות ,האומר שלי שלי ושלך שלי רשע ,שלי שמונה יתומים ואתה לא מרחם עליה? אמר להם היהודי:
שלי ושלך שלך זו מידה בינונית ויש אומרים זו מידת סדום, אני צריך עוזרת ,האלמנה הראשונה תפקדה מצויין ועשתה
ולכאורה מידת סדום זה יותר גרוע מרשע ,ואיך יתכן ששלי מה שצריך ,פעם אחת היצר הרע התגבר עליה והיא גנבה
שלי שלך שלך ,הוא רשע ומי שאומר שלי שלי ושלך שלך וויתרתי לה ,הרי גם לי יש עבירות ואני רוצה לזכות לכפרת
יותר גרוע ממנו? הביאור הוא כך – אדם שאומר שלי שלי עבירות ,אבל האלמנה השניה היא לא עוזרת ,אין לי מה
ושלך שלי זה אנרכיה ,בלי שום חוק ומשפט ,זה לא כל כך לעשות איתה ,ואם יש בעיה של אלמנה ויתומים שקופת
גרוע ,אבל בסדום הכל ממוסד וחוקי ,שלי שלי ,שלך שלך, העיר תפנה אלי ואני יסכים לחתום הוראת קבע ,אבל אני
כשמעגנים את הרשעות בחוק זה הכי גרוע שיש. צריך עוזרת.
י
ב רועיש • אריו תשרפ
סיבה לזכות בדין ,כך כתוב על העגל שרץ תחת כנפי בגדו רשעות מעוגנת בחוק
של רבי הקדוש וביקש שיצילו מהשחיטה ורבי אמר לו לך כולם זוכרים מהחיידר את המדרש שאליעזר עבד אברהם
לכך נוצרת ,והיתה תביעה על רבינו הקדוש ,ולכאורה האם הגיע לסדום וזרקו עליו אבן ,הוא תבע את הזורק לבית
רבי היה צריך לפדות את כל העגלים בבית המטבחים? הרי משפט והשופט חייב אותו לשלם כסף לזורק על מנת הדם
הוא צודק שהעגל נוצר בשביל שחיטה ,התשובה היא – שהוא הוציא לו ,כך כתוב בספר החוקים של סדום ,אליעזר
אם העגל בא לחסות תחת כנפיך זה עצמו סיבה שאתה יצא וזרק על השופט אבן גדולה והוציא לו ארבע מנות
חייב לדאוג לו ,על הפסוק 'טוב לחסות בה' מבטוח באדם' דם ,ואמר לו שישלם את הכסף לאותו אחד שזרק עליו,
אומר הגר"א לחסות זה גם אם הוא לא מבטיח לך ,כי עדיף וכשהייתי בחיידר לא הבנתי את הסיפור הזה ,זה לא היה
לחסות בצל ה' גם אם הוא לא מבטיח כלום ,זה שוה יותר בבית דין של ר' ניסים ,הוא היה בסדום ,תארו לעצמכם
מכל ההבטחות של אנשים. שבשואה אחד היה מתנהג עם הנאצים כמו החוקים
השטיקל מוסר הכי חזק שיש בסידור לא נמצא ב'ונתנה שהם התנהגו עם היהודים ,הרי היו הורגים אותו במקום,
תוקף' אלא בפתיחה לזכרונות ,אתה זוכר כל מעשי עולם ואילו אליעזר עבד אברהם התנהג בסדום בצורה הזו
ופוקד כל יצורי קדם ,לפניך נגלו כל תעלומות כו' ,אין שכחה והוא הצליח ,מה קורה כאן? יש לנו טעות ,סדום לא היה
לפני כסא כבודך ואין נסתר מנגד עיניך כו' ,ועל המדינות גרמניה הנאצית ,לא רוסיה של סטאלין ,ולא עיראק של
בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום ,ובריות בו יפקדו להזכירם סאדם חוסיין ,בסדום לא היה אנרכיה ,היה מערכת חוקים
לחיים ולמות ,מי לא נפקד כהיום הזה ,כי זכר כל היצור לפניך מסודרת עם בית המשפט ,וכולם היו מחוייבים לאותם
בא מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר ,מחשבות אדם חוקים ,וזה השיא של הרשעות ,כשהכל ממוסד ומסודר זה
ותחבולותיו ויצרי מעללי איש ,עומק הדין נורא ואיום אין הכי גרוע שיש.
שום חוק התיישנות הכל עומד למשפט ,אחרי כזו הקדמה ובית המשפט שלנו מתעלה מעל מידת סדום ,שם גם
היה מתבקש שיכניסו בתוך נוסח הברכה 'ותשובה ותפילה השופט הבין שחייב להיות דין שוה לכל ,אבל אם הוא היה
וצדקה מעבירין את רוע הגזירה' אבל לא ,מה אומרים מגיע לבתי משפט בארץ השופט היה אומר לו שזה לא
אחר כך? 'אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך כי מידתי ,לא חוקתי ,והיה מחייב אותו לשלם פעמיים ,יש
דורשיך לעולם לא יכשלו' זה ההצלה לזכות בדין ,אם אדם לסדום מה ללמוד ממנו.
בא לקב"ה בראש השנה עם ההכרה הברורה הזו שאין לי
כלום ,לא בריאות ,לא פרנסה ,לא זיווגים ,בשביל כל נשימה
ונשימה אני צריך אותך ,אין לי שום דבר מעצמי 'כדלים יש קבלה מהבעל שם טוב שכשיש תשעה יהודים שמחכים
וכרשים' ,כל שנה שרשה בתחילתה מסוגלת לזכות בדין, למנין תמיד יזדמן להם בסוף העשירי ,ובדרך צחות יש
וככל שהאדם מגיע עם יותר הכנעה לקב"ה 'תפילה לעני' לזה רמז בפרשה שלנו – אברהם אבינו ביקש עד עשרה
חביבה לקב"ה יותר מכל התפילות. צדיקים ,ורש"י מביא שהוא לא ביקש על שמונה כי במבול
זה לא הועיל ,ורש"י מתקשה למה הוא לא ביקש גם על
תשעה ,ואפשר לומר שעל תשעה הוא לא שאל כי הוא ידע
ויהי כמצחק בעיני חתניו – הסטייפלער אומר שמכאן שאם יש תשעה ודאי שיהיו עשרה.
לומדים כמה גדול הכח של כפירה ,הם כבר ראו את
המופת הגדול שהם הכו את כל אנשי הבית בסנוורים, כי על כן באו בצל קורתי
והם אומרים שהם הולכים להשחית את העיר ועדיין ויהי
רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי -
כמצחק בעיניהם.
ולכאורה זה פלא ,מה הוא משכנע אותם? האם הם תרמו
משהו למען המולדת? הוא נמצא בסדום שהעונש על
הפטרה הכנסת אורחים הוא מוות ,איזה טעם יש להציל אותם
בהפטרה של השבוע מוזכר שהילד שנולד מהתפילות כי על כן באו בצל קורתי? ביארנו בזה וזכינו לכוין לדברי
מת ,שמעתי מהגר' חזקיהו משקובסקי שאמר שהסיבה החפץ חיים – גם סדומני'ק מבין שכשאדם חוסה תחת כנפי
שהוא מת כי היא שלחה ילד שנולד מכאלו תפילות להיות אחר אותו אדם מחוייב לדאוג להם ולהציל אותם ,אמר
חקלאי ,ילד שנולד מכל כך הרבה תפילות צריך לשלוח החפץ חיים :אם אדם בורח אל הקב"ה ,הוא אומר לקב"ה
אותו לבית מדרש. אין לי שום מקום מפלט אחר רק בצל קורתך ,זה עצמו
אי
ג רועיש • אריו תשרפ
לא חודש ולא שבת בחינוך כתוב שטעם המצוה של שמחה ברגלים שבשביל
לא חודש ולא שבת – שאל ר' חיים בהגרי"ז :הרי תדיר ושאינו השלימות של האדם צריך שיהיה לו מזון ,שינה ,מנוחה,
תדיר תדיר קודם ,היה צריך להקדים את השבת לחודש, שמחה ,וכל זה כתוב בשונמית 'נעשה נא עלית קיר קטנה
ותירץ :שהימים שהם לא חודש יותר תדירים מהימים שהם ונשים לו שם מטה ושולחן וכסא ומנורה' מטה זה לשינה,
לא שבת ,ולכן הוא הקדים את הלא חודש ללא שבת ,אבל שולחן למזון ,כסא למנוחה ,ומנורה עושה אור וזה משמח
יש פסוקים שלא שייך תירוצו 'חודש ושבת קרוא מקרא'
את האדם.
וכן ב'מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו' מקדימים
את החודש לפני שבת ,וכפי הנראה בכל המקומות האלו
'שבת' זה ימים טובים ולא שבת בראשית.
פרשת וירא • שיעור ג
יראת שמים ונימוסים • תפילה על הזולת • אחר שאמר לו ראוהו כשהוא נאחז •
לפי טבעו ורצון ה' • איבוד השגות השכל מול רגשות הלב • התבוננות נכונה בזמנים קשים •
ועוד הארות וביאורים
(מס' שיעור )31023475
את כל מעשיו ,אז גם עת יגבר עליו יצרו ירא ויבוש מהמלך מה הדבר היחיד שמועיל נגד תאוות
הגדול הרואה את כל מעשיו ויזהר מעשות רע' עד כאן כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר
לשונו הזהב. אשתי – מה הפירוש 'רק אין יראת אלוקים'? מאיר את
עינינו בזה המלבי"ם :פלשתים לא היה כמו מצרים ,זו היתה
כח טבעי יותר חזק מכח מלאכותי אומה מנומסת עם תרבות וחוקים ,יושר ומוסר ,ואבימלך
זה היסוד הגדול שהמלבי"ם מלמד אותנו :כל הנימוסים שהיה המלך באותה מדינה היה סמל ליושר ומוסריות,
והתרבותיות לא מועילים כשמגיע נסיון ,סבי הגר' שמעון ואבימלך נפגע עד עמקי נשמתו ממה שאברהם אבינו
משה דיסקין זצ"ל [היה מגיד ודרשן ברוסיה] כותב בספרו חשד בו שהוא יקח אשה מתחת בעלה ,אמר לו אברהם
מדרש שמעוני שבחוקי הטבע כשיש התנגשות בין דבר אבינו :גם אם יש לכם את כל חוקי המוסר והנימוסים
טבעי לדבר מלאכותי תמיד הדבר הטבעי יגבר ,החוקים שקיימים בעולם ,אם חסר לכם יראת אלוקים לא יעזור
והנימוסים שהאדם מחוקק זה דבר מלאכותי ,אבל התאוות כלום ,כשהיצר הרע בוער כל הנימוסים לא שוים כלום,
של האדם זה דבר טבעי ,וכשהתאוה בוערת היא גוברת זה הפשט 'כי אמרתי רק אין יראת אלוקים' יש לכם הכל
על הנימוסים ,לעומת זאת יראת אלוקים אפילו כשזה רק וחסר לכם 'רק יראת אלוקים' מזה אפשר להגיע ל'והרגוני
יראת העונש זה כח שמוטבע בנפש האדם לפחד ולדאוג על דבר אשתי' ,ונקרא את לשונו הזהב 'הודיע לו שגם
שלא יקרה לו נזק ,זה כח שיכול לגבור על התאוה הטבעית. אם נראה איש או עם שהוא פילוסוף גדול וחקק לו נימוסים
ישרים והרגיל את עצמו במידות ישרות וטובות על פי עצת
הכר את בוראך שכלו ,והוא עושה משפט וצדקה הכל על פי עצת שכלו,
תמר אמרה ליהודה 'הכר נא' דרשו חז"ל הכר בוראך ואל בכל זאת לא נוכל לבטוח על האיש ההוא או על העם ההוא
תאבד שלשה נפשות ,הנסיון של יהודה היה נורא ואיום, שבהסיתהו תאותו לעשות רע שתמיד יגבר שכלו על עצתו,
הוא היה גדול הדור ומלאך כפה אותו למעשה הזה ,אין כי בהפך עת יבער בו אש תאותו אל אשת חן או הון רעהו
לתאר את הבושה הגדולה שהיתה ליהודה להודות בכזה באין רואה ,גם שכלו ילך שולל לרצוח ולנאוף ולעשות כל
מעשה ,אנחנו יכולים ללמוד כמה גדולה היתה אותה רע ,רק כח אחד נמצא בנפש האדם אשר בו נוכל לבטוח
בושה ממה שיהודה זכה מכח זה למלכות ,כל מלכות בית שלא נחטא והוא מידת היראה השתולה בנפש ,עת תמלא
דוד ומלך המשיח יצאו מיהודה בזכות אותה הודאה ,עד הנפש מיראת אלוקים המשקיף על נגלה ובמסתריו והצופה
בי
ג רועיש • אריו תשרפ
למה אברהם אבינו לא הקריב קרבנות ביום הגמל את יצחק כדי כך היתה הבושה הגדולה של יהודה להודות בכזה
ויהי אחר הדברים האלה – פירש"י אחר דבריו של שטן, מעשה שהנימוק הזה שתמר חפה מפשע ומעוברת בשני
אמר השטן מכל הסעודה שעשה ביום הגמל את יצחק ילדים שלו לא גרם לו להודות ,הכח היחיד שיכול לגרום לו
לא הקריב לפניך פר אחר או איל אחד ,אמר לו הקב"ה להודות הוא 'הכר את בוראך' זה כח שעוזר בעת נסיון.
כלום עשה אלא בשביל בנו ,אילו הייתי אומר לו לשחוט וכל מי שיודע איך נראה העולם החיצוני מבין כמה היסוד
את בני לפני לא היה מעכב ,ויש להקשות – התירוץ הזה הזה נכון ,כל החוקים והנימוסים לא מועילים כלום ברגע
הוא לסתום את פי השטן ,אבל מה התירוץ האמיתי? אמנם שהיצר הרע של התאוה ,כבוד ,כסף ,בוער ,הכל נעלם כלא
לאברהם אבינו יש נכונות לשחוט את יצחק בשביל הקב"ה, היה.
אבל למה כשהוא עשה משתה גדול ביום הגמל את יצחק
הוא לא הקריב אפילו קרבן אחד לקב"ה? מה מועיל מה המתפלל על חבירו
שבלב הוא מסכים לשחוט את יצחק? ונראה ליישב את
וה' פקד את שרה כאשר אמר – מכאן למדו חז"ל 'כל המתפלל
הדברים על פי משל – המנהג של הגבירים בעיקר בעיירות
על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה' ובדרך
הקדומות היה שבאחד הימים לפני שהם מחתנים את
צחות אפשר לומר שצריך שהתפילה שראובן מתפלל על
ילדיהם הם היו עושים סעודת עניים ,והיה יהודי שהיה
שמעון תהיה ברמה שהוא יהיה צריך לאותו דבר ,ראובן
בעל צדקה גדול וביתו היה ממש כמו של אברהם אבינו,
מרגיש שהצרה של שמעון זה צרה שלו ,כשאדם מתפלל
לימים הוא החליט שהוא ממסד את ההכנסת אורחים ,הוא
בכזו דרגה הוא נענה תחילה ,והראוני שהמהר"ם שיק
בנה בית מלון ותמיד היה שם מקום לכל העניים והנזקקים
מבאר כן על דרך צחות.
לישון ולאכול ,הוא השקיע בפרויקט הזה מליונים וזכה
לברך על המוגמר ,ביום שהסתיימה הבניה הוא היה שרוי הרב דסלר מאריך לבאר איך יתכן שתפילה של אדם
בשמחה גדולה ועשה מעמד חנוכת הבית והזמין את כל אחד תועיל לחבירו? ומבאר שכשאדם נושא בעול עם
קרוביו ואוהביו ,תוך כדי הסעודה ניגש אליו אחד היהודים חבירו ואיכפת לו מהמצב של חבירו ,זה נחשב שאותו
ושואל אותו :למה אתה לא עושה סעודת עניים? אמר לו אדם מתפלל על הצורך האישי שלו ,ראינו הרבה אנשים
אותו גביר :אני צריך לעשות עכשיו סעודת עניים? כשאני גדולים שפעלו ישועות בתפילתם עבור אחרים ,ויש לזה
עושה שמחה אישית שלי אני דואג לעשות גם סעודת כמה סיבות ,יש כאלו שמאד נושאים בעול עם חבריהם,
עניים ,אבל עכשיו כל השמחה שלי היא בשביל העניים ,כל כל צרה שמגיעה לפתחו הוא מרגיש שזה צרה אישית שלו,
הבית הזה שבניתי הוא בשביל שיהיה לעניים מה לאכול ויש כאלו שזוכים לזה בגלל שהם שומרים מאד על קדושת
והיכן לישון ,בשמחה הגדולה של העניים אני משתף עכשיו הדיבור ויש לתפילה שלהם כח עצום' ,לא יחל דברו ככל
את המשפחה והידידים שלי. היוצא מפיו יעשה' ,וכמובן שיש מעלה בתפילת צדיקים
שתפילתם נושאת חן בעיני הקב"ה ,ככל שהאדם יותר
זה עומק התשובה שענה הקב"ה לשטן ,אם אברהם אבינו
מרוצה לקב"ה כך התפילות שלו יותר מתקבלות' ,וישע
היה עושה את השמחה הזו כמו כל אדם שהבן שלו נגמל
ה' אל הבל ואל מנחתו' בגלל שהוא שעה אל הבל לכן הוא
יש עליו טענה למה הוא לא מקריב לפני קרבנות ,אבל אצל
שעה למנחתו' ,רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל ובתפילתם'
אברהם אבינו כל השמחה שלו היא כבוד שמים ,כל מה
על ידי שהקב"ה ירצה את כלל ישראל הוא יקבל את
שהוא שמח עם הילד זה בשביל כבוד שמים שיתרבה מזה,
התפילות שלהם.
'איתן ידעך בעולם' וביום הגמל את בנו השמחה הגדולה
שלו היתה שיש מי שימשיך את הדרך שלו לפרסם את
למה אברהם אבינו היה צריך להיות כהן גדול בשעת העקידה?
שמו של הקב"ה בעולם ,מה שייך לבוא אליו בטענות למה
הוא לא הקריב קרבנות?? במדרש כתוב שבזמן העקידה הקב"ה אמר לאברהם אבינו
כהן גדול אתה ,שחוט את יצחק וקבל דמו ,וצריך להבין
מכניסים את האבות לנעליים שלנו למה הוא צריך להיות בשביל זה כהן גדול ,הרי כהן הדיוט
גם כשר לעבודות האלו? נתנבאו בזה בסגנון אחד הצפנת
מענין לענין באותו ענין – כתוב שיעקב אבינו קרא קריאת
פענח והפונביז'ער רב – ברגע שאברהם שוחט את יצחק
שמע בזמן שהוא פגש את יוסף ,ויש קושיה מפוסמת אם
הוא נעשה אונן על בנו ופסול לעבודה ,ורק כהן גדול
זה היה זמן קריאת שמע למה יוסף לא קרא? ניגש יהודי
מקריב אונן ,וזה הפשט במדרש 'כהן גדול אתה שחוט את
לבריסקער רב ואמר לו על זה פשטעל' :בעצם זה לא היה
יצחק וקבל דמו'.
זמן קריאת שמע ,אבל יעקב אבינו קרא קריאת שמע
גי
ג רועיש • אריו תשרפ
בפי אותו אשמור לדבר' למה הוא כל כך רשע? התשובה: כי באותו זמן התגברה אצלו כל כך האהבה ליוסף והוא
אמנם בלעם לא עשה שום דבר נגד ציווי ה' ,אבל הוא ניהל חשש שזה יהיה על חשבון אהבת ה' שלו ,לכן הוא קרא
מלחמה נוראית ואיומה נגד רצון ה' ,כך אנחנו מוצאים היום מיד קריאת שמע להגביר את אהבת ה' בליבו ,והבריסקער
עורכי דין פושעים שבקיאים בכל סעיפי החוק ומצליחים רב מאד לא אהב את הפשטעל' הזה ,הוא הגיב ואמר:
לעשות את הנבלות הכי גדולות במסגרת החוק ,מברכותיו מכניסים את האבות הקדושים לתוך הנעליים שלנו
של אותו רשע אנחנו רואים שהוא הבין טוב טוב מה זה ואומרים כאלו פשט'לעך ,מה השמחה של יעקב אבינו
נקרא ברית אבות ,מה זה נקרא 'א-ל מוציאם ממצרים', כשהוא רואה שיוסף חי? שהבן שלו קיים וממשיך את דרכו
הוא הבין בדיוק מהי אהבת ה' לעמו ,והוא מוכן לעשות בעבודת שמים ,זוהי כל האהבה שלו ליוסף ,מה שייך לומר
את כל המאמצים בשביל לעקור את האומה הישראלית שהאהבה ליוסף היא על חשבון אהבת ה'? הרי כל האהבה
מן השורש ,הוא עושה את הדבר שהוא הכי הפך הבורא ליוסף זה רק כלי לאהבת ה'.
אבל הוא מנסה כל הזמן שזה יהיה בתוך מסגרת החוק,
להוציא מליבם של טועים שיחסו את התירוץ הזה למהר"ל,
ובנקודה הזו בדיוק ניצב מהעבר השני אברהם אבינו ,זה
במהר"ל כתוב יסוד אחר לגמרי – כשהתעוררה אצל יעקב
מה שהקב"ה אומר לו 'רשע כבר קדמך אברהם' בעקידה
מידת האהבה הוא מיד השתמש באותה אהבה בשביל
אברהם אבינו היה מוכן בשביל רצון ה' בלי שום ציווי
לאהוב את הקב"ה ,אבל חס ושלום לומר שיעקב חשש
לשחוט את בנו יחידו.
שהאהבה שלו ליוסף תהיה על חשבון אהבת ה'.
הוא ער לך ואתה ישן לו
חידושו של הר"ן שהעקידה לא היה ציווי אלא בקשה
וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך
בדרשות הר"ן כתוב חידוש גדול בענין העקידה – בפסוק
בקרניו – מפרש רש"י אחר שאמר לו המלאך אל תשלח
כתוב 'קח נא' אין נא אלא לשון בקשה ,הקב"ה אומר לו:
ידך ראהו כשהוא נאחז והשטן סובכו ומערבבו באילנות
יהיה לי נחת רוח אם תקריב לפני את יצחק ,אבל אם לא
כדי לעכבו ,מדברי רש"י הללו למדנו שני לימודים גדולים
תקריב לא תעבור על שום איסור בעולם ,וזה היה עומק
כמו שנראה בסייעתא דשמיא:
הנסיון של אברהם ,אף על פי שלא היה כאן ציווי הוא הלך
הלימוד הראשון -אם היו שואלים אותנו מה נסיון יותר לשחוט את בנו לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו ,וכבש
גדול ,האם העקידה או מרדף מתיש אחרי איל? כמה רחמיו 'לעשות רצונך' בלבב שלם ,זה לא היה ציווי אל רק
שקשה לזקן בן מאה שלושים ושבע לרדוף אחרי איל עדיין גילוי רצון הבורא.
הנסיון של העקידה הוא הרבה הרבה יותר קשה ,מה השטן
ובדבריו יש גם תירוץ על הקושיה העתיקה מה המעלה
חשב לעצמו? האם הוא חשב שאחרי שאברהם אבינו
הגדולה של אברהם אבינו? הרי בכל הדורות יהודים מסרו
עמד בגבורה בנסיון של העקידה הוא יפול עכשיו בנסיון
את נפשם ונפש בניהם ובנותיהם על קדושת ה' ,מה מיוחד
הזה? אנחנו לומדים מכאן מה זה נקרא יצר הרע' ,הוא ער
אצל אברהם אבינו? ואחד התירוצים לזה הוא שכאן לא
לך ואתה ישן לו' ,כך מביא החובת הלבבות שהחכם ראה
היה בכלל ציווי לשחוט ,היה כאן רק גילוי רצון ה' ואברהם
את החיילים חוזרים ממלחמה עטורי ניצחון ואמר להם:
אבינו מסר את בנו בשמחה לקיים רצון הבורא.
שבתם מהמלחמה הקטנה עדיין עומדת לפניכם המלחמה
הגדולה עם היצר וחילותיו ,אדם יכול לנצח את היצר הרע
רשע כבר קדמך אברהם
בנסיונות הכי כבדים ואחר כך השטן מפיל אותו בדברים
הכי קטנים ,הוא מצליח בכל מיני דרכים להסיח את דעתו ושמעתי מהגר' יצחק אזרחי שליט"א דבר נפלא על פי דברי
ולהפיל אותו ,ולכן אפילו אחרי העקידה השטן עדיין מנסה הר"ן האלו -חז"ל הקדושים העמידו את מעלתו של אברהם
להפיל את אברהם אבינו בנסיון של מרדף אחרי איל. אבינו לעומת השפלות של בלעם הרשע ,המשנה באבות
מונה שלשה דברים של תלמידי אברהם אבינו לעומת
ומצאנו את אותו נסיון אצל אדונינו דוד משיח ה' ,כתוב שלשה דברים של תלמידי בלעם ,וישכם בלעם בבוקר
שכשדוד אמר 'אתה וציבא תחלקו השדה' יצאה בת קול אמר לו הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם ,ואחד מהנקודות
ואמרה ירבעם ורחבעם יחלקו את המלוכה ,מה היה שבהם נעמד בלעם לעומת אברהם אבינו היא הנקודה
הסיפור? דוד המלך כרת ברית עם יונתן בן שאול ויונתן הזו ,מה היתה הטענה על בלעם הרשע? הרי כל הזמן הוא
מת ודוד לקח את מפיבושת שהיה פיסח ודאג לו לאחוזה מצהיר חגיגית שהוא הולך אך ורק אם הקב"ה מרשה לו
ולנחלה ,הוא היה סמוך על שולחן המלך וחי כמו נסיך, ללכת ,הוא כל הזמן אומר 'אך את הדבר אשר ישים אלוקים
די
ג רועיש • אריו תשרפ
על שמריו ,הוא הצליח להפיל אותו בנסיון הקטן הזה של כשדוד המלך ברח מאבשלום שריכז סביבו כמעט את כל
לברר עוד קצת ולא להאמין לכל מה שציבא אמר ,זה הכח כלל ישראל ובראשם את רבו של דוד אחיתופל שהיה גאון
של היצר הרע 'הוא ער לך ואתה ישן לו' הוא לא שוקט על הדור ,על אחיתופל כתוב שהעצות שלו היו כמו של אורים
שמריו. ותומים ,ודוד בורח מירושלים באישון לילה עם קומץ
נאמנים כמו חיה נרדפת ,ובאותו זמן ציבא שהיה עבדו
לא להירדם בשמירה של מפיבושת לקח שלא מדעת אדוניו הרבה מזון ואוכל
ר' אלעזר בן רבי שמעון למד הרבה שנים בהתמדה, כדי להביא לדוד בזמן שהוא בורח ,שואל אותו המלך דוד
כשחזר מלימודו הוא פגש אדם אחד שהיה מכוער ביותר 'ואיה בן אדוניך'? וציבא ענה שמפיבושת יושב בירושלים
ושאל אותו כלום כל בני עירך מכוערים כמותך? אמר לו ואומר שמכל המחלוקת הזו אני ירויח אני נכד של שאול
לך לאומן שעשאני ,אחרי שנים של יגיעה בתורה בדרגה והמלוכה תחזור אלי ,כזו כפיות טובה מצד מפיבושת אחרי
של תנא אלוקי ,ברגע אחד של הסח הדעת השטן מצליח כל מה שדוד המלך דאג לו עכשיו הוא שמח ומחכה שדוד
להפיל אותו ,אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר, ימות ,מיד 'ויאמר המלך לציבא הנה לך כל אשר למפיבושת',
כמה אנחנו צריכים להיזהר לא להירדם אף פעם בשמירה, ומה היתה האמת? כשדוד המלך חזר לירושלים מפיבושת
היצר הרע אורב לנו ומחפש להפיל אותנו. בא לקבל את פניו ,שואל אותו דוד המלך :עכשיו נזכרת
לבוא אלי? והפסוק מעיד על מפיבושת שבכל השנים
מתי מתחילים כל הקשיים שדוד המלך היה בגלות הוא נהג כל מנהגי אבילות ,אומר
ומהרש"י הזה יש עוד לימוד גדול – 'אחר נאחז בסך בקרניו' לו מפיבושת' :עבדי רימני כי אמר עבדך אחבשה לי החמור
עד שהיה ציווי לקחת את האיל זה לא היה מסובך בכלל וארכב עליה ואלך ואדוני המלך כמלאך האלוקים ועשה
לקחת אותו ,היה אפשר לזנק ולתפוס אותו ברגע אחד, הטוב בעיניך' דוד המלך שמע שני גירסאות ולא ידע למי
ומהרגע שזה נהיה מצוה מיד התחילו הקשיים ,ואפשר להאמין ואמר 'ואתה וציבא תחלקו השדה' ,עדיין היה לו
לראות את זה בחוש כמה שאנשים דוקא בזמן שהם צד שציבא אומר אמת ,ובאותו זמן כתוב בחז"ל שיצאה
מתחילים ורוצים להתחזק אז נערמים להם מליוני בת קול ונגזר על מלכות בית דוד להיחלק ,כל מה שעשרת
קשיים ,ואדם צריך להבין שכשמתחילים לו הקשיים זה השבטים נקרעו ממלכות בית דוד קרה בגלל אותו רגע,
הסימן שהוא עושה את ציווי הבורא ,יש סיפור ידוע על ולא זו בלבד ,השואה הרוחנית הכי גדולה שקרתה ליהודים
אחד מגדולי הדורות ר' יוסל' סלוצקער ,כשהוא היה ילד היתה גלות עשרת השבטים ,איפוא הם נמצאים היום? יש
הוא היה פרא אדם והתגלגלו הדברים והוא נכנס ללמוד מאן דאמר בסופ"ק דיבמות שעשאום כגויים גמורים ,נורא
בוואלוז'ין ונעשה מפארי הישיבה ,הראש ישיבה ר' חיים נוראות!
קיבל מברק מביתו של הבחור שהאמא שלו מאד חולה, אבל מה אנחנו יכולים ללמוד מזה? כשדוד המלך היה
ור' חיים החביא את המברק ,אחר כך הוא קיבל מברק שרוי בתוך החושך הגדול שבנו מיוצאי חלציו מבקש את
שהחנות שלהם נשרפה ואין להם פרנסה שיבוא לעזור נפשו ,מגיע שמעי בן גרה ראש הסנהדרין ומקלל אותו
להם ,ור' חיים המשיך להחביא את המכתב ,ובאותו זמן קללה נמרצת ,נואף ,מואבי ,רוצח ,דברים נוראים ,בחיי
גם אמו של הבחור נפטרה ,ורק בסוף הזמן ר' חיים הראה דוד היו הרבה גדולים וטובים שסברו שהוא לא ראוי ,היו
לו את כל המברקים ,הוא אמר לו :אני עוקב אחריך ורואה שאמרו שהוא פסול לבוא בקהל ,וחלק אמרו שהוא לקח
שאתה צומח לגאון הדור ,אבל ידעתי שהשטן לא ישב את המלוכה שלא כדין מבית שאול ,ואחרי המעשה של
בשקט ,שוה לו להרוג את ההורים שלך ,לשרוף רחוב בת שבע ואוריה החיתי היו עליו הרבה ערעורים ,ומגיע
שלם בעיירה שלך ,העיקר להפסיק אותך מלעסוק בתורה שמעי בן גרה ואומר שמשמים רואים שכולם צודקים ,כל
הקדושה ,כי כשהולכים לקיים רצון הבורא אז השטן עושה כלל ישראל נלחמים בך ,הבן שלך יוצא חלציך רוצה להרוג
את כל ההפרעות. אותך ,האם זה דבר נורמלי? זה סימן משמים שאתה לא
ראוי להיות מלך ,וזה היה נסיון קשה מאד לדוד ,הצער
מה ההוכחה שאברהם ירא שמים והבזיון כל כך נוראים ,ודוד המלך אומר 'ה' אמר לו קלל'
עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה – כתוב בגר"א במשלי אני מקבל הכל באהבה ,הכל משמים ,והחפץ חיים מביא
יסוד גדול מאד ,יש אדם שעובד את הקב"ה לפי תכונות מדרש שבאותה שעה זכה דוד להיות רגל רביעי במרכבה,
נפשו ,יש אוהבי חסד ,יש שקדנים ,והם מנצלים את הכח יחד עם אברהם יצחק ויעקב ,ועדיין אחרי שהוא עמד
שלהם בשביל לעבוד את הקב"ה ,אבל מה המבחן הגדול בנסיון העצום הזה בזמן שרדפו אותו היצר הרע לא שוקט
וט
ג רועיש • אריו תשרפ
מה הטענה על הגר שחזרה לעבודה זרה אחרי שזרקו אותה למות אם האדם הוא באמת עובד ה'? כשיש לו נסיון שהוא הפך
בצמא? תכונת נפשו ,וכשאדם עומד בכזה מין נסיון זה ראיה שהוא
ותלך ותתע במדבר בית שבע – דרשו חז"ל ששבה לגילולי באמת ירא שמים ,אומר הגר"א :אברהם אבינו היה עמוד
בית אביה ,המשגיח דישיבת קול תורה הגר' גדליה אייזמן החסד ,אבל המבחן הגדול שהיה לו הוא דוקא בעקידה,
הקשה :מה רוצים מהגר? היא הרי לא גדלה במאה שערים לשחוט את הבן יחיד שלו ,מעשה כזה נראה אכזריות
או בבני ברק ,היא גדלה במצרים שהיו שטופים בעבודה גדולה וזה ממש היפך הטבע של אברהם אבינו ,וכשהוא
זרה ,היא הולכת לבית של אברהם אבינו עמוד החסד ורואה עמד בנסיון הזה הוא גילה בעצמו שכל החסד שהוא עושה
רק איך שמטיבים לזולת ,ופתאום היא רואה שעמוד החסד זה לא רק בגלל שזוהי התכונה שלו ,אלא כל מה שהוא
הגדול שומע בקול אשתו ומשליך אותה ואת הבן שלה עושה מגיע מיראת ואהבת ה' ,זה הפשט בפסוק 'עתה'
למדבר למות בצמא ,ברור שכל האמונה שלה תתערער, ידעתי כי ירא אלוקים אתה ,זה מגלה שכל החסד שעשית
ודאי שהיא תוריד את הכיפה ותחזור לגילולי בית אביה, הוא גם מגיע מכח יראת שמים.
מה הטענה עליה?
עבודת ה' לא מכח התכונות
מתי השכל שולט על הרגש בפסוק במשלי כתוב 'עין תלעג לאב ותבוז לקאת אם יקרוה
ונראה להציע בזה דרך – אותה הגר'קה שכל כך לא מבינה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר' אומר הגר"א :מצות כיבוד אב
מה קרה לאברהם אבינו אם אברהם אבינו היה עושה את זה שיא של מוסריות ויושר ,ושילוח הקן לכאורה זה מעשה
זה לאשה אחרת ,והיו מגיעים אליה ושואלים אותה :איך אכזריות שהאמא מצטערת על איבוד בניה ,יש אדם
עמוד החסד עושה כאלו דברים? ודאי היא היתה עונה שהתכונה שלו זה אכזריות והוא לא מחובר למצות כיבוד
במקום ומסבירה בטוב טעם ודעת שישמעאל מקלקל אב ,זה מה שכתוב 'עין תלעג לאב' ,ויש אדם שהתכונה שלו
את יצחק ,אברהם אבינו כל המטרה שלו זה שימשיכו את זה רחמים והוא מקיים רק מצוות של רחמים' ,תבוז לקאת
דרכו לפרסם שמו של הקב"ה בעולם וישמעאל מסכן את אם' הוא מזלזל במצוה של שילוח הקן ,ושניהם רחוקים
כל הדרך ,אין ברירה חייבים לזרוק אותם ,תאמינו לי כל מהשלמות ,ממשיך הפסוק ואומר :כנגד 'עין תלעג לאב'
מה שאברהם עושה הכל לשם שמים ,אם זה היה קורה האכזרי 'יקרוה עורבי נחל' שהם אכזרים ,וכנגד 'תבוז לקאת
למישהו אחר השכל שלה היה שולט על הרגש ,אבל אם' הרחמני שמזלזל במצוות שילוח הקן 'יאכלוה בני נשר'
כשהיא נפגעה אישית הרגש שלה נפגע והשכל שלה כבר שהוא רחמן על בניו.
לא עבד ,ידוע המעשה שסיפר ר' שלום שבדרון על אותה
אשה שחשבה שהבן של חברה שלה נהרג בתאונת דרכים, כל המעלות של אברהם מכח יראת אלוקים
מיד היא התחילה לנחם אותה שהכל משמים ולא צריך כל על פי דברי הגר"א רצינו לפרש מה שאמרו חז"ל בסופ"ק
כך להצטער ,ובסוף התברר שזה הבן שלה ואז לא הועילו דב"ב 'גדול מה שנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם,
שום דיבורי הרגעה ,היא ישבה וצעקה :מאירק'ה שלי, באיוב נאמר איש תם וישר ירא אלוקים וסר מרע ,ואילו
מאירק'ה שלי ,כי הרגש משתלט על השכל. באברהם נאמר רק ירא אלוקים' והמהרש"א שם מתקשה:
היתכן שאיוב יותר בר מעלה מאברהם? ועל פי דברי
זו היתה הטענה על הגר ,הרי אם זה היה מישהו אחר השכל
הגר"א יתכן לבאר כך – לאיוב היו ארבע תכונות 'תם ישר
היה מתגבר והאמונה לא היתה נפגעת ,למה כשפגעו בך
ירא אלוקים וסר מרע' זה היה תכונות עצמיות שהיו לו,
כל האמונה שלך כל כך מתערערת? וזה תשובה להרבה
אבל אברהם אבינו כל המעלות שהיו לו כולם באו מכח
אנשים שעברו את השואה ורואים שחלקם האמונה שלהם
ה'ירא אלוקים' ,גם הדברים שהיו בטבע שלו הוא עשה
התעררה וחלקם האמונה שלהם התחזקה ,וכמובן אי
אותם בגלל שהוא ירא אלוקים ,וזה דקדוק הלשון 'גדול
אפשר לדון את האנשים האלה שראו דברים נוראים ,אבל
הנאמר' רק מה שאמרו על איוב ,אבל המעלה של אברהם
יש לי שאלה אחת לשאול אותם :גם לפני השואה למדתם
אבינו היא הרבה יותר גדולה שכל התכונות שלו כולם באו
מדרשי חז"ל ,קראתם איך שבמצרים היו זורקים תינוקות
מכח יראת אלוקים.
ליאור ,שמעתם על חנה ושבעת בניה ,שמעתם על הגלויות
בחורבן הבית ,על האינקוזיציה ,על מסעי הצלב ,את כל זה ר' חצ'קל אברמסקי זצ"ל אמר על ר' חיים בריסקער
שמעתם ולא היה לכם קושיות ,רק כשהגיעה השואה זה שהוא היה בעל חסד שאין כמותו ,אבל היה קשה לעמוד
נהיה לכם קשה ,למה? כששמעתם את כל הדברים האלו על התכונות הטבעיות שלו כי הוא כל כך היה משועבד
ידעתם להרגיע את עצמכם שהכל לטובה ,כל היסורים לשולחן ערוך עד שלא היה ניכר מה התכונה האישית שלו.
זט
ד רועיש • אריו תשרפ
ניסו לעשות לו ,השליכו אותו לכבשן האש ,עשר שנים שעוברים בעולם הזה הם כאין וכאפס לעומת מה שזוכים
הוא היה בתוך מערה חשוכה' ,ויקרא בשם ה'' הוא הצליח בעולם הבא ,וכל התירוצים וההסברים הקיימים ,אבל
לשנות את העולם ,עד היום הזה רוב העולם מאמינים כשזה פוגע בבן אדם אישית אז מתחיל הנסיון ,כי הקושי
במציאות הבורא ,הכל הכל התחיל מהמהפכה של אברהם האמיתי הוא לראות איך כל ההסברים שאתה מסביר כל
אבינו ,ובגיל מאה הוא נפקד בבן שעתיד להמשיך את דרכו כך טוב לאחרים עובדים עליך כשמשהו שלך נפגע.
בעולם ,ופתאום הקב"ה מצוה אותו לשחוט את בנו? אין
דבר יותר לא נתפס בשכל הפעוט והמצומצם שלנו כמו הדבר הכי לא נתפס בשכל אנושי
הציווי הזה של העקידה. מענין לענין באותו ענין -אין לנו הבנה בדרכי שמים,
בשואה היו יותר ממליון וחצי תינוקות שלא טעמו טעם
מאכלת שאוכלים שכרה בכל שנה ושנה חטא שמתו מיתות משונות ,צדיקים קדושי עליון עונו
אבל מה האמת? כתוב בפסוק 'וישלח אברהם את ידו בעינויים נוראים ,כל ההסטוריה של כלל ישראל רוויה
ויקח את המאכלת לשחוט את בנו' מביא רש"י דברי חז"ל בדם ,גזירות תח' ותט' ,האינקוזיציה בספרד ,גזירות תתנו',
הקדושים – זו נקראת מאכלת שישראל אוכלין מתן שכרה עשרה הרוגי מלכות ,חנה ושבעת בניה ,ועוד ועוד ,הקב"ה
בכל שנה ושנה ,על איזה מתן שכר מדובר? ראש השנה אומר 'שתוק כך עלתה במחשבה לפני' אין לנו דרך להבין
הוא יוםדין נורא ,תראו את הזוהר הקדוש שנדפס במחזורים את זה ,אבל הדבר שהכי הכי לא מובן ולא נתפס בשכל
לפני התקיעות כתוב שעומק הדין שיש בראש השנה זה הקטן שלנו בכל ההסטוריה ,יותר מהשואה יותר מכל
הדברים הנוראים שעברו על הכלל ועל הפרט ,יותר מכל
נורא נוראות ,השטן בא ומקטרג על עוונתיהם של ישראל
הקושיות של צדיק ורע לו ,הדבר שהכי קשה הוא הנסיון
ובאותו יום מתחילים עם מידת הדין 'אם תמצה עומק הדין
של העקידה בשעתו ,ויש ראיה מהירושלמי במסכת תענית
מי יצדק לפניך בדין' כל זה עד שנשמע קול השופר וזה
וממדרשים נוספים ומכמה פיוטים שהעקידה לא היתה
מזכיר את אילו של יצחק את העקידה ,וברגע אחד הכל
סתם נסיון ,אלא היתה גזירה על יצחק והוא נפדה ממות
מתהפך מדין לרחמים ,רבותי – אם לא היה את הזכות
על ידי תפילה ,מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה,
של העקידה לא היינו שורדים אפילו ראש השנה אחד ,זוהי
מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח ,ואנחנו לא
המאכלת שאוכלין שכרה בכל שנה ושנה ,איזה רווח עצום מבינים את זה – זו תורה וזו שכרה? מה שאברהם אבינו
יש לנו מהעקידה לדורי דורות. עשה בשביל הריבונו של עולם ,הוא פירסם את שמו של
ומהדבר הזה שהיה הכי לא מובן בשעתו אנחנו יכולים הקב"ה בעולם ,תפתחו רמב"ם תחילת הלכות עבודה
להקיש לשאר דרכי ההנהגה של הקב"ה ,כמה רווח והצלה זרה ,תראו מה הוא כותב איך העולם היה נראה עד שבא
יש לנו מכל הדברים שאנחנו לא מבינים בשכל האנושי אברהם אבינו ואיך הוא נראה אחרי אברהם אבינו ,לפני
הקטן והמצומצם שלנו ,כמה ברכה וישועה מונח בכל אברהם אבינו לא היה מי שהכיר את צור העולמים אלא
הדברים האלו אלא שאנחנו לא רואים את זה. יחידים בכל הדורות ,ואברהם אבינו בעשר אצבעות נלחם
נגד כל העולם ,נגד אבא ואמא ,נגד כל הממסד ,ומה לא
פרשת וירא • שיעור ד
ויאכלו חלב ובן הבקר • זכר את אברהם והציל את לוט • הזיד בקל ושגג בחמורה •
דמעות בעיניו ולבו שש ושמח • טבע בדבר ה' • מי שענה לאברהם ויצחק • ועוד
(מס' שיעור )31025036
בשמים ,מובא שהקב"ה אמר למלאכי השרת איך אתם למה המלאכים עברו על איסור בשר בחלב ולא אברהם אבינו
יכולים לקבל את התורה הרי אכלתם אצל אברהם ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה – במדרש שוחר
והרב'ה ר' העשיל מתקשה אבינו בשר וחלב ביחד? טוב על הפרק 'אשר תנה הודך על השמים' שבו מוזכר
הרי מדאורייתא נאסר דוקא בישול בשר בחלב ,דהיינו איך שמלאכי השרת ביקשו מהקב"ה שישאיר את התורה
זי
ד רועיש • אריו תשרפ
דהיינו כל דבר שאם נשאיר אותו לאורך זמן אפשר לייצר או לבשל בשר בחלב או לאכול או להינות מבשר וחלב
ממנו אש זה גם איסור דאורייתא ,ור' שלמה זלמן כותב: שנתבשלו יחד ,וממה נפשך :אם אברהם אבינו בישל בשר
ילדות היתה בי והעזתי פני בחזון איש ואמרתי לו שכדי בחלב מה הטענה על המלאכים? הרי אברהם גם עבר על
להגיד כזה חידוש צריך להיות אחד מהראשונים ,אבל החזון האיסור ובכל אופן כלל ישראל קיבלו את התורה ,ואם
אמר שנראה לו שזה סברא פשוטה ,ור' משה פיינשטיין תאמר שזה היה לפני מתן תורה הרי גם אצל המלאכים
מבאר שיש איסור תורה מטעם אחר ,הוא מבסס את זה היה לפני מתן תורה ,ואם זה לא התבשל ביחד אז גם
הדברים על רש"י בפרק כירה שהטעם שהאיסור הוא דוקא המלאכים לא עברו איסור[ ,ואולי יש לומר שהמלאכים
באש כי רק כך זה דרך בישול ,ובזמנינו שהדרך בישול הוא היו מחוייבים גם לפני מתן תורה ,ואדרבה זו היתה הטענה
בכלים חשמליים יהא בזה גם איסור תורה[ ,ונפקא מינה עליהם למה עד היום לא קיימתם את התורה] ,וחשבתי
בין ביאורו לדברי החזון איש במיקרוגל שלא יכול לייצר לתרץ שאמנם אברהם אבינו הגיש להם את הבשר והחלב
אש] ,ור' משה מעמיד שהטעם שצריך שזה יהיה הרגילות בנפרד ,אבל המלאכים הרי רוחשים אש ובבית הבליעה
הוא בגלל שבשבת יש דין מלאכת מחשבת ,ויש להקשות שלהם זה מתבשל ,ולכן אברהם לא עבר איסור והמלאכים
על דבריו שהרי בבישול קרבן פסח ובנגעים מצאנו את כן עברו איסור ,אחר כך ראיתי שבברכת פרץ עמד מעצמו
אותו גדר ובהם הרי אין דין מלאכת מחשבת ,וצריך עיון. בקושיה של החנוכת התורה ומיישב כדברינו.
שימור לשם מצה בישול דוקא באור ותולדותיו
מהרי שלש סאין קמח סולת – למה הוא אמר לה למהר? שוב התעוררתי להקשות על התירוץ הזה ממה שפסקו
ויתכן שמכיון שזה היה בפסח היה צריך להזדרז כדי שלא הרמב"ם והשולחן ערוך [ומקור דבריהם מהירושלמי],
יחמיץ ,וכן מה שאמר לה 'לושי ועשי עוגות' האם אברהם ונקדים -מצאנו במלאכות שבת שבישול הוא דוקא באש
אבינו צריך להדריך את שרה איך אופים? למה הוא לא שלנו או בתולדות האש שלנו ,אבל בישול בחמה מותר,
מלמד אותה גם כמה ביצים וסוכר צריך בשביל הבצק? והוא הדין בחמי טבריא ,האיסור הוא דוקא באש שלנו,
אבל לפי דברינו יתכן שהוא אמר לה 'לושי ועשי עוגות' ומצאנו את אותו גדר לענין קרבן פסח בסוגיא בסוף כל
שמשעת לישה צריך שימור לשם מצה ,וכמדומה שכך שעה שיש איסור 'אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים'
ביאר המהרי"ל דיסקין. שמבואר בגמרא שכל האיסור הוא דוקא במבשל באש
או בתולדות האש ,אבל המבשל בחמי טבריא אינו עובר
אליה איו על האיסור של בשל מבושל ,וכך מצאנו גם לענין נגעי
ויאמרו אליו איה שרה אשתך – אומר רש"י :נקוד על איו מכוה ,נגע מכוה היינו מקום שנכוה מאש והכויה התחילה
של אליו ,בכל מקום שהכתב מרובה על הנקודה דורשים להתרפאות וצמח שם נגע ,לעומת נגעי שחין שזה במכה
את הכתב ,וכשהנקודה מרובה על הכתב דורשים את שלא מחמת האור שהתרפאה והעלתה נגע ,וגם בזה
הנקודה ,וכאן נקוד על איו ודורשים שכשם ששאלו אותו ההלכה היא שדוקא כויה מחמת אש נחשבת נגעי מכוה,
איה שרה שאלו אותה איו איפוא אברהם ,ואפשר להוסיף אבל כויה מהחמה או מחמי טבריא נחשב לנגעי שחין ,זה
בזה -הנקודה נמצאת על הא י ו של אליו ,והנקודה רבה על השלש מקומות שמצאנו בגמרא את הדין הזה ,וברמב"ם
הכתב שיש יותר אותיות עם נקודה ,וכשנחבר את המילים [וכן בשו"ע] פסק שהוא הדין לענין בשר בחלב שמן התורה
'אליו' ו'איה' יחד יהא שבע אותיות ומתוכם רק שלש עם אסור דוקא אם נתבשל באש או בתולדות האש ,ואם כן
נקודה ,ודורשים את האותיות שבלי הנקודה והם 'אליה', מסתבר מאד שהאש של המלאכים לא נחשבת כמו אש
ונמצא שבמילים 'אליו איה' אפשר לקרוא גם 'אליה איו'. שלנו לענין בישול בשר בחלב ואין בזה איסור מדאורייתא.
בישול במכשירי חשמל
וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה – כתוב 'כי לא אגב – המבשל בקומקום חשמלי בשבת האם יש שם אש?
יעשה ה' אלוקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים', לכאורה אין בזה איסור תורה של מבשל ,ומצאתי שר'
הנביא של החורבן היה ירמיהו ,וזה מרומז כבר כאן בחורבן שלמה זלמן כותב שבצעירותו הוא התקשה בזה ושאל
הראשון שהקב"ה עשה לסדום ,המילים 'המכסה אני כן את החזון איש ,והחזון איש אמר לו חידוש נורא – כמו
מאברהם אשר אני' זה סופי תיבות למפרע 'ירמיה'. שתולדות אש זה דאורייתא כך עיבור של אש זה דאורייתא,
חי
ד רועיש • אריו תשרפ
מסתבר מאד שהזכות ששמע ולא גילה זה לא רק שהוא הפיכת סדום והריגת אנשיה
לא היה סתם מוסר ,כנראה שאם הוא היה מגלה היו הורגים ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ –
את אברהם והוא היה זוכה לכל הרכוש שלו ,ולוט הרי היה רש"י מביא שהם חשבו שכל העולם נחרב ורק הם נשארו,
מאד להוט אחרי הממון ,ועוד יתכן שהוא גם הסתכן שאם ויש להקשות שהרי לוט ביקש שכל צוער תשאר ,והמלאך
יגלו בסוף שהיא אשתו ולוט ידע ולא גילה יהרגו גם אותו]. ענה לו 'הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את
וודאי שהיסוד הזה של הסבא נכון מאד ואי אפשר לנטות העיר אשר דיברת' ואם כך כל צוער נשארה ,למה הם חשבו
ממנו ,הזכרנו כמה פעמים את המאמר של הרב דסלר שהכל נחרב? ויתכן לבאר בזה כך – בהפיכת סדום היו
שמבאר איזה תועלת רוחנית היתה מהשואה? נחרבו כל שתי גזירות ,גזירה אחת על האנשים וגזירה נוספת על
כך הרבה היכלות של תורה ,מה זה הועיל לנו? ומבאר המקום ,עם האש והגפרית הקב"ה הרג את האנשים וחוץ
שהרבה פעמים כשיש ריבוי של תורה בכמות ובאיכות זה מזה גם הפכו את הערים ,כי היה גם גזירה על האדמה
עושה ריבוי גדול של מלומדה וחסר לאנשים את הכח של עצמה ,ורש"י גם כן מרמז לזה במה שכתב על הפסוק 'וה'
לעבוד את הקב"ה מעצמו ,והקב"ה לוקח את כל הכלים אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ,ואברהם היו
שבנו את ה'מסביב' וכך כל אחד צריך לבנות את עצמו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ' ומה השייכות
לבד ,וחביב לקב"ה המעט הזה שהאדם עושה מעצמו יותר בין שני הפסוקים הללו? אומר רש"י שהקב"ה אמר :אני
מהריבוי שעשו כולם כשזה היה 'מצות אנשים מלומדה', נתתי לאברהם אבינו את כל ארץ ישראל ,וקראתי לו אב
וזה גם מה שראינו בנגיף הקורונה שהקב"ה עצר את כל המון גויים ,ועכשיו אני הולך להשמיד גם את הארץ וגם את
המעטפת של עולם התורה ,הוא רצה לראות איך כל אחד האנשים ,ולכן אני מוכרח להודיע לו לפני כן ,דהיינו ששני
עובד אותו מעצמו בלי להיות כבול לחבלי הסביבה. החלקים של הגזירה זה על חשבון אברהם אבינו ,ועל כל
פנים יתכן שכל מה שבקשת לוט התקבלה זה דוקא על
זכר את אברהם והציל את לוט ההפיכה של העיר עצמה ,אבל כל האנשים שבה כן מתו,
ולכן בנות לוט חשבו שאיש אין בארץ.
אבל מה שהסבא מסלבודקא הוציא את היסוד הזה
מהפסוק שלנו תמוה מאד ,תקראו את הפסוק 'ויזכור לפי זה תתיישב עוד קושיה – אברהם אבינו הרבה והפציר
אלוקים את אברהם וישלח את לוט' לא כתוב שהקב"ה זכר בתפילות ושום דבר לא מועיל ,ולוט מבקש פעם אחת
את לוט ,אברהם אבינו כל כך חשוב בשמים שכל מי שיש ומיד בקשתו מתקבלת ,האם התפילות של לוט שוות יותר
לו חלק ושייכות בהצלה שלו מגיע לו להינצל ,ולכן הזכות משל אברהם? ולפי מה שביארנו מתיישב היטב ,אברהם
של הכנסת אורחים למרות שהיא היתה עם מסירות נפש אבינו ביקש להציל את האנשים וזה לא התקבל ,אבל לוט
אבל לא היה לה שייכות לאברהם אבינו ,רק מה ששייך ביקש רק על הצלת העיר עצמה והבקשה הזו התקבלה.
והדברים לזכותיה דאברהם מועיל להינצל מהגזירה,
מפורשים בגמרא בברכות בתחילת פרק הרואה ,כתוב טוב מעט מעצמו מהרבה מלומדה
בגמרא שהרואה מקום שלוט ניצל אומר ברוך זוכר ויהי בשחת אלוקים את ערי הככר ויזכור אלוקים את אברהם
הצדיקים שנאמר ויזכור אלוקים את אברהם ,וברש"י שם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפוך את הערים אשר ישב
כתב 'זוכר הצדיקים שזכר את אברהם' ,כי רק הזכות של בהן לוט – על הפסוק הזה יש יסוד מפורסם של הסבא
אברהם מועילה להינצל מסדום. מסלבודקא ,רש"י כותב שהקב"ה זכר שהיה לוט יודע
וזכורני שכשהרב אלישיב עבר את הניתוח הגדול על הלב ששרה אשתו של אברהם ושמע שאברהם אומר אחותי
הוא היה חלש מאד ,ודיברתי עם הבני בית שיסדרו לו היא ושתק ולא גילה ,זה הזכות שבגללה הוא ניצל ,מקשה
ארונית קטנה עם כל הספרים שהוא צריך כדי שלא יצטרך הסבא :איזה זכות יותר גדולה? האם ההכנסת אורחים
להתאמץ להביא את הספר מהארון ,ובאמת סידרו לו מיד במסירות נפש בסדום ,או מה שהוא לא היה מוסר של
שרה שולחן עם גלגלים שיש עליו את כל הספרים ,אחרי הרב'ה שלו ,הגיס שלו ,הדוד שלו ,שכל הזמן הולך איתו
כמה שבועות היה פרשת וירא ואמרתי לאחד הנכדים ומטיב לו? למה רק הזכות הזו הועילה לו? אומר האלטער
את הווארט הזה ,והוספתי :אני יבוא אחרי המאה ועשרים יסוד גדול – הגמילות חסדים של לוט היתה 'נאך מעכן' הוא
לעולם האמת ,אם אני יבוא עם הזכויות שלי אוי ואבוי מה חיקה את אברהם אבינו ,הוא גדל בבית של אברהם אבינו
שיהיה איתי ,אבל זכיתי שיש לי איזה שהוא חלק בתורה והורגל בעשיית חסד ,זה לא היה משהו שבא מכח עצמי
של הרב אלישיב ,הזכות הזאת שהקב"ה זוכר הצדיקים שלו ,זכות כזו לא מועילה להציל אותו ,אבל מה שהוא לא
תועיל גם לי ,ואותו נכד אמר את הווארט להרב אלישיב גילה זה כח עצמי שלו וזה מועיל להציל אותו[ ,אגב –
טי
ד רועיש • אריו תשרפ
מחשבה רעה בבין אדם לחבירו אצל בני נח והוא הסכים שודאי שפשוטו של מקרא הוא כדברינו ולא
בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת – הגמרא בסופ"ק כמו שמפורסם בשם הסבא מסלבודקא.
דקידושין אומרת שאצל ישראל מחשבה רעה אין הקב"ה אגב – הזכרנו מה שאמר הסבא שמי שגדל בבית של
מצרפה למעשה ,ובאומות העולם מחשבה רעה הקב"ה אברהם אבינו מקיים מצות חסד מלומדה ,על המשקל
מצרפה למעשה ,ויש לחקור האם מה שאמרו שאצל גוי הזה אמר ר' חיים ברים :כשהיינו מסתובבים בבית של
מחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה זה גם בעבירות החזון איש לא היה לנו יצר הרע.
שבין אדם לחבירו ,ויש מקום גדול לומר שדוקא בבין אדם
למקום שהעבירה היא המרידה בקב"ה יש איסור אפילו הזיד בקל ושגג בחמור נידון כמזיד על החמור
במחשבה ,אבל בבין אדם לחבירו עיקר החטא הוא לפגוע
הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת בעל – לכאורה
בשני ולצער אותו ,אם בסופו של דבר השני לא נפגע אין
היה צריך לכתוב 'הנך מת על האשת איש אשר לקחת' למה
כאן שום איסור ,ואבימלך עשה שני עוולות ,עולה אחת
כתוב קודם 'הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת
שהוא לקח אשה בעל כורחה שלפי מה שהוא חשב שהיא
בעל'? ויתכן שיש כאן רמז ליסוד המופלא של הבית הלוי
פנויה זה רק חטא של בין אדם לחבירו ,ועל העולה הזו
בפרשת וישלח ,הוא אומר חידוש גדול לדינא :חז"ל גזרו על
הוא היה מזיד ,ומלבד זאת היתה לו עוד עולה של אשת
כל גבינות עכו"ם שמא זה יהא גבינה שעשויה מנבילות
איש בשוגג שזה חטא של בין אדם למקום ,ועל כל עולה
וטריפות ,ואדם שמזלזל באיסורים דרבנן ומקפיד רק על
היה לאבימלך תירוץ אחר ,על העולה של בין אדם לחבירו
דאורייתא שאכל מסתם גבינת עכו"ם ובסוף התברר שזו
שהוא היה עליה מזיד הוא טען 'בנקיון כפי' זה היה רק
היתה גבינה אסורה ,כשאותו אדם יבוא לשמים הוא לא
מחשבה בלי מעשה ועל חטא של בין אדם לחבירו מחשבה
יוכל לטעון שרק על הדרבנן הוא מזיד אבל על הדאורייתא
לא מצטרפת למעשה ,ואילו על העולה של 'בעולת בעל'
הוא היה שוגג ,ידונו אותו גם כמזיד על הדאורייתא ,כי כל
הוא לא יכול לטעון שזה היה רק מחשבה כי בעבירות שבין
הקולא של שוגג זה דוקא אם הוא התנהג על פי דין ,אם הוא
אדם למקום מחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה ,על זה
עבר על איסור אחר במזיד הוא מתחייב גם על מה שהוא
יש לו תירוץ אחר שהוא היה שוגג וזה מה שהוא אומר
עבר בשוגג ,והוא מביא ראיה מהגמרא בסוף הכונס שאדם
'בתם לבבי'.
שהפקידו אצלו כספת ואמרו לו שיש בזה כלי כסף ובסוף
התברר שהיו שם כלי זהב ,אם הוא פשע בזה הוא חייב
תמות וזכרות באדם
רק על הכלי כסף כי הוא לא קיבל על עצמו אחריות על
כתוב שיפתח הקריב את בתו לעולה ,ודעת הרמב"ן יותר מזה ,אבל אם הוא הזיק בידים הוא חייב על כלי זהב,
שהוא הקריב אותה ממש לעולה ,מורי ורבי הגרי"ש הביא כי למרות שהוא לא ידע שזה זהב מכיון שהוא עשה עולה
בשיעור בשם אחד מתלמידי החתם סופר שהקשה הרי במעשה שלו והתכוין להזיק כלי כסף דנים אותו כמזיק
אפשר להביא קרבן עולה רק מזכר ולא מנקיבה ,איך על הכל ,והוא מסביר לפי זה את מה שכתוב שם בפסוק
הוא היה יכול להקריב את הבת שלו לעולה ,וביאר שעל במעשה דינה 'כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב
הפסוק 'לרצונכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעיזים' דרשו וכן לא יעשה' מה הטענה על שכם שהוא בא על בת יעקב?
חז"ל תמות וזכרות בבהמות ואין תמות וזכרות בעופות, האם הוא יודע מה המעלה שלה? ממשיך הפסוק 'וכן לא
ורצה לומר שגם אדם התמעט מאותו פסוק שדוקא בבקר יעשה' ופירש"י שאפילו באומות העולם לא יעשה כן שהם
כשבים ועיזים יש דין בקר ,ושאלתי את מו"ר הרי בפסוק גדרו עצמם בעריות ,ומכיון שהוא עשה עולה במזיד של
כתוב 'אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה' ומביא 'וכן לא יעשה' הוא נענש גם על מה שהוא בא על בת יעקב.
רש"י הקדוש שהקב"ה הזהיר אותו לא להוציא לו דם כדי
שלא יהיה בעל מום ,ורואים מכאן שגם באדם יש דין תמים לפי זה יתבאר הפסוק שלנו היטב – אבימלך היה שוגג על
והוא הדים זכר ,והגרי"ש חייך ואמר :אני רואה שלקחת האיסור אשת איש ,אבל הוא לא היה צדיק כל כך גדול,...
ברצינות את הקושיה והתירוץ... לקחת אשה בעל כורחה זה גם עולה ,ועל העולה הזו הוא
היה מזיד ,וזה מה שכתוב בפסוק 'הנך מת על האשה אשר
לקחת' ואם תאמר הרי על לקיחת אשה פנויה בעל כורחה
כי אמרה אל אראה במות הילד – בתשכז' היה מפלה לא מגיע מיתה? ממשיך הפסוק 'והיא בעולת בעל' והיות
גדולי לבני ישמעאל ,והמילים 'אל אראה במות הילד' הם ש'האשה אשר לקחת' היה במזיד אתה נענש גם על 'והיא
גימטריא 'תשכז'. בעולת בעל'.
כ
ד רועיש • אריו תשרפ
והיה נראה שכל החיים הוא שכח מהעצב הזה ,אבל כשר' הזמן שהחמה והלבנה שולטים יחד
מיכל פיינשטין קבר את ביתו הגיע הרב שך לנחם אותו, וכמו השחר עלה – אומר רש"י שאם זה היה בלילה עובדי
אחרי שהוא יצא שאלו אותו :למה הראש ישיבה לא סיפר החמה היו אומרים שאם זה היה קורה ביום החמה היתה
לר' מיכל איך הוא התמודד עם כזו צרה? אמר הרב שך: שומרת עלינו ,אם זה היה ביום עובדי לבנה יאמרו שבלילה
תאמינו לי ,אמנם עברו ארבעים שנה אבל אין לי כוחות זה לא היה קורה ,לכן עשה את זה הקב"ה בעלות השחר
הנפש לדבר על זה! זאת אומרת שארבעים שנה אחר כך שאז יש גם חמה וגם לבנה ,ומתי הוא הזמן שיש גם חמה
עדיין היו עיניו זולגות דמעות ,אבל הוא תמיד היה 'ליבו וגם לבנה בעלות השחר? מיד אחרי אמצע החודש ,המולד
שש ושמח' מלא בשמחת חיים. הוא בזמן שהיחס של החמה והלבנה הוא אותו דבר,
תארו לעצמכם אשה שעברה שואה ונשארה לה בת יחידה, ובהמשך החודש החמה עושה סיבוב של עשרים וארבע
אותו בת הגיעה לפרקה ונשאת לבחור בן עליה והולכת שעות והלבנה עושה סיבוב שיותר ארוך בארבעים ושמונה
להתגורר בעיר אחרת ,האלמנה רוקדת בחתונה 'ליבה דקות ,וכך מצטבר פיגור בין החמה ללבנה ,ובמשך עשרים
שש ושמח' היא שמחה שיש לה המשך והולך לקום כאן ותשע יום היא צוברת פיגור של יום שלם ,ובאמצע החודש
בית שיביא לה הרבה נחת ,אבל יחד עם זה 'עיניה זולגות יש ניגוד שכשהחמה שוקעת מיד הלבנה זורחת ,ועלות
דמעות' היא עצובה שמעכשיו היא תהיה בודדה ,זה לא השחר זה קצת לפני הזריחה ויום אחרי אמצע החודש
סתירה בין הרגשות. הלבנה עדיין נראית כשהשמש עולה ,והפיכת סדום באמת
היתה בימים הראשונים של פסח ,וזה בדיוק הזמן שבעלות
היפלא מה' דבר השחר יש גם אור של הלבנה.
למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי –
צריך להבין מה היתה הטענה על שרה? הרי לה הם היו
ראיתי בספר אחד הארה נכונה מאד ,תמיד הלשון בפסוקים
נדמים כערביים ,אשה עקרה בת שמונים ותשע שמגיעים
ובחז"ל הוא 'בני עמון' ולא מצאנו כך על מואב ואדום ,ומה
אליה שלשה ערבים ומברכים אותה שיהיה לה עוד שנה
נשתנו בני עמון? וביאר שהשם של אבי האומה היה 'בן
בן זכר ,אסור לה לצחוק? מה רוצים ממנה? כתוב ברמב"ן
עמי' ולכן קוראים לכל האומה בשמו בני עמון.
שהתביעה היתה 'למה היה הדבר נמנע בעיניה וראוי לה
שתאמין או שתאמר אמן כן יעשה ה''.
עיניו זולגות דמעות וליבו שש ושמח
אמר המשגיח ר' חצ'קל :אם היא היתה בת עשרים היא כתוב בחז"ל שבזמן העקידה 'היו עיניו של אברהם אבינו
היתה אומרת אמן? ודאי שכן ,ולמה עכשיו היא לא זולגות דמעות וליבו שש ושמח לעשות רצון קונו' עיניו
אומרת? כי היא בת תשעים ,ועל שרה אימנו יש תביעה זולגות דמעות כי הוא הולך לשחוט את הבן שלו ,וליבו
'היפלא מה' דבר' הרי אצל הקב"ה זה אותו דבר ,למה שש ושמח כי הוא הולך לעשות רצון הבורא ,ולכאורה
ר' חנינא בן דוסא אמר 'מי שאמר את לא מאמינה, השלימות היותר גדולה היתה כשגם העיניים היו שמחות,
לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק' ואני שואל אתכם :בואו כתוב כאן יסוד גדול – השלימות של האדם זה לא לעקור
ונעשה את הסגולה הזו ,נמלא את הנרות בחומץ ונגיד 'מי את הרגשות שלו ולהפוך את עצמו למלאך ,השלימות של
שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק' זה יעבוד לנו? האדם שהוא נשאר עם כל הרגשות האנושיים שלו וככה
ודאי שלא ,ואם כן המופת הוא מה שר' חנינא בן דוסא הוא עובד את הבורא ,אם הוא היה מקפיא את הרגשות
אמר את זה ולמה כתוב שזה בגלל שהוא אמר 'מי שאמר שלו היה חסר בשלימות בעבודת שמים ,וזה נוגע הרבה
כו'? התשובה היא – כששואלים אותנו למה שמן דולק? בעיקר לבחורים בישיבה קטנה שלפעמים נתפסים לכל
אנחנו אומרים כי שמן זה חומר דליק ,ולמה רק החומר של מיני סיגופים ורעיונות משונים ,נדמה להם שהגדלות
שמן הוא דליק? כו' כו' ורק בסוף התשובה שלנו תהיה :כך האמיתית היא להיות פרוש ולא להיות שייך לטבעים
הקב"ה עשה ,זה המושכל שני ושלישי שלנו ,אבל ר' חנינא האנושיים ,אבל זו טעות גמורה! ראינו אצל כל גדולי ישראל
בן דוסא כשהוא ראה שמן דולק הוא ראה דבר ה' ,כשהוא האמיתיים שכל הזמן כל הרגשות היו פעילים אצלם ובכל
ראה חומץ לא דולק הוא ראה דבר ה' שאומר לו לא לדלוק, אופן היה ליבם שש ושמח בעבודת ה' ,הם שמחו כשהיה
ומי שחי בצורה הזו אצלו 'מי שאמר לשמן וידלק יאמר צריך לשמוח ,היו עצובים כשהיה צריך להיות עצובים,
לחומץ וידלק' בדבר ה' אין הבדל בין שמן לחומץ ,כך גם ראש הישיבה הרב שך זצוק"ל שיכל את בתו בת הארבע
שרה אימנו כשהיא רואה אשה בת עשרים יולדת היא לא עשרה כשהוא התגורר בוילנא ,הרב שך היה אדם שמח
אכ
ד רועיש • אריו תשרפ
מצוה למות יש לו גם מצוה דאורייתא של תפילה בעת צרה רואה טבע ,היא רואה שהקב"ה עושה שהיא תלד ,לכן היה
להתפלל שהוא ינצל מהגזירה הזו ,וכך גם אברהם אבינו עליה תביעה 'היפלא מה' דבר' הרי אצל הקב"ה אין שום
היה חייב להתפלל שהוא ינצל מהגזירה הזו אלא שכל זמן הבדל בין אשה בת עשרים לתשעים.
שתפילתו לא התקבלה הוא קיים את המצוה הזו בשמחה,
וכך מובא במדרש שכשאברהם אבינו הלך לעקידה הוא על מה התפלל אברהם אבינו בהר המוריה?
התפלל 'אשא עיני אל ההרים' וכך גם יצחק אבינו התפלל, אנחנו אומרים בסליחות 'מי שענה לאברהם אבינו בהר
היתה כאן גזירה שיצחק ישחט שהתבטלה על ידי התפילות המוריה הוא יעננו ,מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גב
של אברהם ויצחק ,וזה הפשט במה שאנחנו אומרים 'מי המזבח הוא יעננו' המקור לזה הוא מהמשנה בתענית
שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו ,מי שענה שבזמן עצירת גשמים היו מוסיפים שש ברכות ,על
ליצחק בנו כשנעקד על גב המזבח הוא יעננו' ,בפיוט הראשונה מה הוא אומר מי שענה לאברהם אבינו בהר
האחרון של הסליחות בערב ראש השנה ובכל עשרת ימי המוריה הוא יעננו ,על השניה מה הוא אומר מי שענה
תשובה זה פיוט של עקידה ,והמעיין היטב בסליחות יראה ליצחק בנו כשנעקד על גב המזבח הוא יעננו ,על איזה
שמפורש שם שהיתה כאן הצלה ממות לחיים ,והדברים תפילה של אברהם אבינו מדברים? מה הוא התפלל בהר
יותר מפורשים בתחילת חזרת הש"ץ במנחה ביום כיפור המוריה ,מבאר המהרש"א [תחילת פ"ב דתענית] וזה לשונו
'מאהב ויחיד לאמו נפשו לטבח להשלימה ,שרפים צעקו 'לא שנענה במה שלא נשחט יצחק אלא על שביקש ממנו
ממרומו עונים חוסה לא-ל מרחמו ,פודה ומציל ריחמו ציוה יתברך אלוקים יראה לו השה לעולה בני' זה הפשט של
השה תמורה במקומו ,קשב אל תשפוך דמו ריחפו רחום המהרש"א ,ויש להקשות על דבריו שהרי כל מה שמזכירים
ורוממו' כתוב כאן מפורש שהקב"ה פדה והציל את יצחק ב'מי שענה' זה תפילות שהיו להציל מצרה ,ולפי דרכו של
מהגזירה. המהרש"א יוצא שהתפילה של אברהם שונה מכל שאר
ולכאורה יש להקשות מהגמרא בתענית שכתוב על התפילות.
ההקרבה למולך 'אשר לא ציותי ולא דיברתי ולא עלתה
על ליבי' 'אשר לא ציותי' זה בנו של משע מלך מואב' ,ולא יצחק נפדה ממות על ידי תפילה
דיברתי' זה יפתח' ,ולא עלתה על ליבי' זה יצחק בן אברהם, ונראה בזה חידוש גדול -הר"ן במקום מביא ירושלמי
ולכאורה מבואר כאן בגמרא שמעולם לא היה הוה אמינא שמקשה על הנוסח שחותמים בברכה גאל ישראל הרי
שיצחק ישחט ,ומשמע שהגמרא כאן חולקת על הירושלמי יצחק נגאל ולא כל ישראל? עונה הירושלמי 'כיון שנגאל
וכל הפייטנים שהזכרנו ,אבל יתכן ליישב את זה על פי יצחק כמי שנגאלו כל ישראל' ,מבואר כאן בדברי הירושלמי
יסוד הבחירה והידיעה ,כמו שכלל ישראל במצרים היו חידוש נורא ,אנחנו מורגלים שהעקידה היה נסיון בלבד,
זקוקים לתפילות כדי להינצל מהגלות למרות שהקב"ה מעולם לא נגזר על יצחק אבינו להישחט הכל היה אך ורק
כבר כרת עם אברהם את ברית בין הבתרים ,כי נגזר עליהם בשביל לנסות את אברהם ,אבל בירושלמי מבואר שהיתה
להינצל על ידי זעקה ,וגם כאן הקב"ה ידע שאברהם ויצחק כאן גאולה ליצחק ,זאת אומרת שהיה גזירה על יצחק אבינו
התפללו ועל ידי זה תהיה הצלה וזה הפשט 'לא עלתה על להישחט ואברהם אבינו יחד עם יצחק התפללו שהוא יזכה
ליבי' כי בליבו של הקב"ה קיימת ידיעה גם של הדברים להיגאל והתפילה שלו התקבלה ,ולמרות שהיתה להם
שתלויים בבחירה ,אבל ודאי שגם לפי הבבלי היתה גזירה מצוה לשחוט את יצחק הם התפללו להינצל מהגזירה הזו,
על יצחק להישחט והתפילות בעקידה היו הצלה. כמו אדם שנגזר עליו למות על קידוש ה' למרות שיש לו
ניתן לרכוש את ספרי 'נחל אליהו' משיעורי הרב דיסקין שליט"א
בחנות המקוונת של קול הלשון
בכתובת www.kolhalashon.com
בכ
