נימוקי הלכה · Nimikei Halacha — לך לך (2026-10-19)

בעריכת
הרב מאיר נתן
קעסלער
פסקי דינים הנוגעים למעשה
גליון קא – פרשת לך שנת תשפ"ז לפ"ק
יומא דהילולא ארבעה צריכים להודות )א(
א
הרה"ק ר' צבי הירש מטשארטקוב זצ"ל
ט"ו חשון -תקי"ד
פר˜ ‡
אביו הגאון הקדוש מו"ה מאיר הלוי ז"ל
מטיקטין היה מפורסם בימיו לאיש מופת,
וצוה לבניו קודם מותו שלא יכתבו על מצבתו
נוסח הברכה /עניית 'אמן' על ברכת הגומל ' /מי שגמלך'
תוארים ,אף שנתגלה לו מן השמים שראוי
שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו ע"ה ,אלא א .ארבעה צריכים להודות ,א .יורדי הים כשעלו ממנה ,ב .הולכי
שאין הדור ראוי לכך .גם אמר לבניו ,שלא היה מדבריות כשיגיעו לישוב ,ג .מי שהיה חולה ונתרפא ,ד .מי שהיה
מערב לימודו נגלה ונסתר ,רק בשבע שנים
נגלה ,ובשבע שנים נסתר .ואמר לבניו ,שבנו ר' חבוש בבית האסורים ויצא .וסימנך וכל החיי"ם יודיך סלה ,ח'בוש
יוקל )אביו של הרה"ק ר' איצקיל האמבורגער( נולד י'סורים י'ם מ'דבר]א[.
בשנים שלמד נגלה ,והיה גאון וגדול בישראל,
ובנו ר' צבי הירש )אביהם של הרה"ק הר"ר שמעלקא
מניקלשבורג ,ובעל הפלאה( נולד לו בשבע שנים הים ,ואח"כ כ' הולכי מדברות ,חולה ,וחבוש .ועי' ‡ .איתא בגמ' )ברכות נד (:אמר רב יהודה אמר רב
בתוס' )שם( משכ"ב .ועי' בפרישה )ריש הסי'( באריכות. ארבעה צריכין להודות ,יורדי הים ,הולכי מדברות,
וע"ע בשו"ת לחמי תודה )בהקדמה( .והרמב"ם )שם( ומי שהיה חולה ונתרפא ,ומי שהיה חבוש בבית
כ' חולה ,חבוש ,יורדי הים ,והולכי דרכים ,וזה שלא האסורים ויצא ,יורדי הים מנלן דכתיב )תהלים קז,
א .רבינו נולד בשנת ת"ס ,ונסתלק בט"ו חשון תקי"ד, כסדר הקרא ולא כסדר הגמ' ,וכ' בתורת חיים )אות כג( יורדי הים באניות וגו' כו' ,ואומר )שם ,לא( יודו
ומנו"כ בטשארטקוב ,הי' בן המהר"ם מטיקטין ג'( דצ"ל דנקט כפי הסימן שהביא הטור חיי"ם. לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם ,הולכי מדברות מנלן
זי"ע .תחילת רבנותו הי' בעיר זבורוב ,ומשנת תפ"ב ורש"י )ויקרא ז ,יב( נקט ים ,מדבר ,חבוש ,חולה ,והוא דכתיב )שם ,ד( תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב
בטשארטקוב ,ושימש שם ל"ב שנה עד יום פטירתו. דלא כמאן ,ועי' בתורת חיים שכ' דבא לרמז דאין לא מצאו כו') ,שם ,ח( יודו לה' חסדו ,מי שחלה
הי' נחשב בין גאוני דורו ,והנו"ב )אה"ע סי' כ"ט וס"ט( קפידא בדבר. ונתרפא דכתיב כו' )שם ,כ( ישלח דברו וירפאם וגו',
אינו מתיר אלא בתנאי שיסכימו עמו ג' עמודי )שם ,כא( יודו לה' חסדו ,מי שהיה חבוש בבית
עולם ,ואחד מהם רבינו .בתחילה התנגד לחסידות, תקנת הבעש"ט לומר ער"ש קודם מנחה האסורין מנלן דכתיב )שם ,י( יושבי חשך וצלמות
ובהיות בעיר טלוסט ,מקום מגורותו של הבעש"ט מזמור ק"ז וגו' כו' ,ואומר )שם ,טו( יודו לה' חסדו .וכ"כ הטור,
זי"ע בהגליל שלו ,והי' רב הגליל ,נסע פעם לטלוסט בס' בעל שם טוב )פ' יתרו אות כ"ו( מובא
והמחבר )סי' רי"ט סעי' א'( .וראה בב"ח שמדייק בלשון
בכוונה לגרש את הבעש"ט זי"ע משם ,אולם אחרי פירוש מהבעש"ט על מזמור ק"ז שתיקן ,על
הרמב"ם )ברכות פ"י ה"ח( כשהביא הלכה זה ,הוסיף
פגישה עמו ,הכיר בקדושת הבעש"ט ,ולא נתן לפגוע העלאת הניצוצין שנפלו בקליפה כל ימי השבוע,
אצל יורדי הים התיבות 'כשעלו ממנה' ,ואצל הולכי
בו .לפני שהסתלק מן העולם בירך את אנשי קהילתו, ע"ש באריכות .וראה בסה"ק מאור עינים )פ' בשלח(,
מדבריות הוסיף 'כשיגיעו לישוב' ,אשר לא נמצא
שלעולם לא ישרפו שם יותר מג' בתים ,אפי' בשעת ובסה"ק עטרת צבי )פ' תרומה( ,ובסה"ק דודאים
בגמ' ,והמחבר העתיק לשון הרמב"ם ,ורצה להורות
דליקה .בני העיר מוסרים ,שברכתו הקדושה עמדה בשדה )פ' ויקהל( ,ובסידור תפלה ישרה משכ"ב .ובס'
בזה דאין להודות לה' אלא כשניצולו מן המות
במבחן ,ונתקיימה במלואה ,והדבר הוכח ביותר בעת דעת קדושים )מהרה"ק מראזדיל( כ' דמשום שאז ע"י
וכבר עלה מן הים והגיע לישוב ,כמו שנאמר אצל
מלחמת העולם הא' ,כשעיירות שלימות בסביבת תוספות נשמה יוצא האדם ממאסר כוחות הגופניות
חולה 'ונתרפא' ואצל חבש 'ויצא' ,ולהכי קא יהיב
טשארטקוב עלו באש ,ושם בטשארטקוב לא נשרף ששולטין עליו ,הוא ממש בחינת יוצא מבית
סימנא וכל החיי"ם לאורויי זה ,דהחיוב להודות הוא
האסורים ,ע"ש .ובס' שער הכולל )על סידור התניא(
יותר משני בתים .בית מדרשו התקיים עד מלחמת כשהיגעו לחיים .ועי' בס' הנותן אמרי שפר )להראנ"ח,
כ' שהודו הוא כעין ברכת הודאה ,ד' צריכין להודות,
העולם השני' .בבית מדרשו אסר רבינו לעשות שום פ' אמור( משכ"ב.
על אשר מעובדין דחול )טרדת פרנסה( לא נזוקו בגוף
תיקונים ,ולחדש דבר ,ואחד שתיקן את הדלת ,ומתה
ונפש ברוחניות וגשמיות ,ומהדרין לאמרו בצבור בתהלים נכתב הסדר של ד' הצריכים להודות
בתו .לא שיפצו הביהמ"ד מעולם ,ורק תמכו את
ע"ד לאודויי קמי עשרה ,וקודם תפלת מנחה אחר באופן זה ,הולכי מדברות ,חבוש בבית האסורים,
הקירות לבל ימוטו.
גמר עובדין דחול ,עכ"ל .ועי' בקצוה"ש )סי' ע"ז( שכ' חולה ,יורדי הים .ובגמ' שינה הסדר והתחיל ביורדי
|| א || גליון קא
נוסח ‰ברכ‰
קבלה ,והיה מנהג א"ע בחסידות ופרישות.
ב .נוסח הברכה :בא"י אמ"ה 'הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב' .
]ב[
)שם הגדולים החדש מערכת מ'(
עניי˙ '‡מן' על ברכ˙ ‚‰ומל הבעש"ט זי"ע שלח את הרה"ק
מטשארטקוב אצל הגה"ק רבי חיים צאנזער
ג .יש לענות 'אמן' לפני אמירת 'מי שגמלך' ,כמו בשאר כל הברכות]ג[. בעיר בראד עבור בקשת בנים ,והגה"ק רבי
חיים צאנזער חרפו וגדמו וקללו ,ובתוך
ד .ויש שאין עונים 'אמן' אחר ברכת הגומל ,רק עונים תיכף 'מי שגמלך'
הקללות הבליע לו הברכה ,אשר ברכו
וכו']ד[. בברכת הבנים מאורי גדולי הדור ,וכן נתקיים
הכל ,יען שראה שדינין שורים עליו ר"ל,
ה .א"צ לענות 'אמן' אחר המברך ברכת הגומל בלי שם ומלכות]ה[. ומוכרח היה להסתיר ברכותיו ,ובזה הדינין
נתמתקו שם ממנו) .תפארת בנים פ' דברים ע"ש(
בגאוה גדולה ,אז 'יחוגו וינועו כשכור' בחטא זה ,אז דמנהג חסידי פולין שהש"צ מתחיל לפני התיבה 'הודו' הרה"ק מטשארטקוב נסתמא פתאום,
'צועק אל ה'' ויענהו) .תהלות ישרא' מהרה"ק מקאזניץ זצ"ל בצבור ,אבל אצלנו )חב"ד( המנהג לומר 'הודו' ביחידות, ולאחר שנתרפא גמר את כל הש"ס ,ולגמרה
בשם הרה"ק בעל ההפלאה זצ"ל( והש"צ מתחיל 'אשרי' .עוד כ' הקצוה"ש דמי שהוצרך של תורה עשה משתה גדול .רבינו ביקש
וראה כעי"ז בליקוטים יקרים )עמ' יט (.בשם הרה"ק לדלג הודו משום תפלה בצבור ,פשוט דיש לאמרו אחר מהקצב שיכין לו לסעודת מצוה ,בשר
המגיד מזלאטשוב זצ"ל שדרש המזמור על ד' כתות בני מנחה .וכ' עוד ,דהטעם שא"א אותו כשחל יו"ט או במידה מספיקה .באותו יום שלח מושל
אדם כו' ,וז"ל ,הכת הד' הם אנשים גדולים בתורה מאד חוה"מ בער"ש )כדכ' בסידור התניא( ,משום דכיון שאומרו
העיר להקצב שיתן לו נתחים הטובים ביותר
ולומדים יום ולילה ,אבל אינם יודעים בעבודת הבורא בתור הודאה על יציאתו מעובדין דחול ,יהי' גנאי ליו"ט,
מהבשר שברשותו ,הקצב שלא ידע מה
כלל ולא עבדוהו מימיהם ,ולא עוד אלא שחוטאים אחר דיהא משמע שביו"ט הי' שקוע עדיין בעמל ,ועכשיו
לעשות ,מיהר והודיע זאת לרבינו ,אשר
שלומדין התורה בגדלות ולא לשמה ,ובלימוד שלהם יצא .ועי' במטה אפרים )סי' תרכ"ה סעי' ל"ו( שכ' דכשחל
במענה לשאלתו אמר לו ,שלא יתן לו,
נותנים כח לקליפות ר"ל ,ועוד שאין משגיחין על יו"ט בשבת אומרים אותו .עוד כ' המטה אפרים )סי'
והבטיח לו שלא יאונה לו כל רע ,והוא
העבודה שבלב זו תפילה ,ועל המצוות לעשותם בדחילו תקפ"א סעי' נ"ז( דבערב ר"ה יש ג"כ לאומרו ,ע"ש .וכ'
מקבל עליו אחריות מלאה .מיד שלח
ורחימו רק כמצות אנשים מלומדה ,ועליהם נאמרו יורדי בקצה המטה דבמדינתינו לא נהגו לאומרו בער"ה ,ע"ש.
המושל לרב ושאל אותו למעשהו ,רבינו
הים באניות המה הלומדים הנ"ל היורדים בעמקי תורה כ' בליקוטי מהרי"ח )שביעי ש"פ( יש נוהגין שגם בתפלת
סיפר לו על הנס שקרהו ,ובגלל זאת עשה
הנקראים תלמוד ,ובפרט אם יכול לומר איזה פשט או מנחה של ערב שביעי של פסח אומרים מזמור ק"ז
זאת המשתה .מושל העיר אמר לרבינו כי
דרש בתורה אז הוא בגדלות יותר ,ואומר שאין למדן יאמרו גאולי ה' ,וכן היה מנהג אדומו"ר הגה"ק מו"ה
ינסהו לראות אם הוא צדיק או לא ,שני
בעולם כמוהו ,וזה שנאמר ויאמר אם אומר איזה פשט יקותיאל יהודה ט"ב זצללה"ה מסיגוט בעל ייטב לב.
וכ"ה במחזור דברי יואל.
כלבים רעבים אוכלי אדם היו למושל,
או דרש ,אז ויעמוד הם עומדים בגדלות עד לב השמים אותם סגר בחדר מיוחד ,וציווה לרבינו
כמו רוח סערה יעלו שמים ,הם חושבים שבתורה זו ובעיר טארנא היה צאנזער קלויז שהתפללו שם שיכנס לחדרם ,בהסתכלם בפני רבינו ,פרצו
שלומדים יעלו שמים ,אבל באמת בלימוד כזה ירדו כי"ב מאות אנשים ,ורגילים היו במוצאי יום כיפור הכלבים בבהלה את החלון ,וברחו בעדו,
תהומות יחוגו וינועו כשכור רוצה לומר כשכור הזה לסיים תפלת נעילה לאחר שעתיים בתוך הלילה ,ולא ובדרך בריחתם נפלו לבור ונהרגו ,ויהי הדבר
שנדמה לו שאין גדול וחשוב כמוהו ,ואפילו הוא רואה עלתה על דעתם כלל שממתינים עליהם ,וכשהתפללו לאות ולפלא) .פנקס קהילת טשארטקוב(
אנשים צדיקים וחסידים ,אומר שהוא יהיה בגן עדן שם קבלת שבת בהתלהבות מרובה היה נדמה שכותלי
והם יהיו בגיהנם ,אף אותן הלומדים חושבים שבתורתם בית המדרש רועדים עמהם .וסיפר לי הגאון רבי אשתו השניה של הרה"ק מטשארטקוב
אין צדיק בארץ כמותם ,ומתגאים ומתרוממים על הכל מאיר אריק זצ"ל אבד"ק טארנא שנסע פעם לשבות היתה אחותו של הכהן הגדול ר' חיים
כמו רוח סערה הזה ,אבל כשיתעוררו ויקיצו משנתם אז אצל הרה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע ובשמעו ממנו אמירת ראפפורט אבד"ק לבוב ,ופ"ע נסע הגה"ק
ויצעקו אל ה' ויתחרטו על כל מעשיהם ויתודו חטאתם המזמור 'הודו לה' כי טוב' אמר בלבו אילו לא באתי ר' חיים דרך עיר טשארטקוב ,ונתאכסן אצל
כי אפילו המעשים טובים והלימוד שלהם נחשב להם אלא לשמוע דבר זה דייני כו') .שפע חיים ע"ש( איש אחר .הלכה אצלו אחותו הרבנית,
לחטאת ע"ד הנ"ל כי נתנו כח לסטרא אחרא כנ"ל ,לכן בבקשה כי יסור לביתה ,ולא יבייש את
פעם היה הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין
הם צועקים ומבקשים על נפשם בתשובה וצעקה ,אז בעלה רבינו .והשיב ,שכיון שרבינו הולך
זצ"ל בעיר אחת בשוק בערב שבת קודש ,שם היה
יקם סערה לדממה פירוש שמקבלים על עצמם מידת בדרך החסידים ,לכן אינו רוצה לסור
צריך לעמול קשה להשפיע על הסוחרים שיסגרו
ענוה ,ושומעים חרפתם ובזיונם ושותקים ,וזה שנאמר לביתו ,וגם אין לו פנאי .ונסע מהעיר,
את חנויותיהם ודוכניהם לקראת השבת בזמן ,עמד
יקם סערה רוצה לומר שהיו עד הנה כמו רוח סערה ונשברה העגלה ,ובא גשם שוטף בחזקה,
רבי אהרן הגדול באמצע השוק ופתח באמירת 'הודו',
בגדלות ,ועכשיו לדממה משימים יד לפה ושותקים ואין והיה מוכרח לחזור העירה ,ונתאכסן על
התאספו אנשים מכל הסביבה ובכו בכי רב ,מרוב גודל
מתגאים עוד ,ויחשו גליהם וגו' ,ע"ש. שב"ק בבית רבינו .ובליל שב"ק אחר
ההתעוררות כל הציבור שהיו שם בשוק) .השיר והשבח
ב .בגמ' )שם( מאי מברך 'ברוך גומל חסדים טובים'. התפלה ,ערכה הרבנית השלחן לפני הג"ר
פוריסוב(
וגירסת הרי"ף 'ברוך גומל לחייבים טובות שגמלני כל חיים עם יין וחלות ,שלא יצטרך להמתין
הרה"ק מהר"ש מבעלזא זצ"ל היה פ"א ש"ק בעיר על בעלה .ואמר ,עוד יש פנאי ,כי צריך
טוב' .וכ"כ הרא"ש )סי' ג'( ,והרמב"ם )פ"י ה"ח( ,והוסיף
זאלקאווא ,והתפלל שם בביהכנ"ס של אשכנזים אשר ללמוד איזהו ענין ,ובלימודו העמיק בעיון,
)הרמב"ם( אות ה' לתיבת גומל וכ' 'הגומל' .וכ"כ הטור
נתייסדה עוד מזקנו הוא רבינו הגדול בעל תבואות עד לערך חצות לילה ,ואז בא רבינו לחדר
והמחבר )סעי' ב'( .והלבוש הרכיב שתי הנסחאות וכ'
שור זצ"ל ,ולפני תפלת מנחה וקבלת שבת אמר הרב שלו מעוטף בטלית ,וראה הג"ר חיים מאור
'הגומל חסדים טובים לחייבים שגמלני כל טוב' .וכ'
מבעלזא להגבאים ,שהוא מבקש מהם שני דברים, פניו ,עמד לפניו ,והלך לאחותו ואמר ,דע
הברכי יוסף )אות ה'( בשם מהר"א אזולאי שאין המנהג
קפיטל תהלים אחד רוצה לומר לפני מנחה ,ואיזה שאני מתחרט על כל מה שאמרת לך ,כי
כן .וכ"ה בסידור היעב"ץ ,ובסידור תפלה ישרה דלא
שורות זוהר לפני מעריב ,והסכימו על זה .ועל זה נוכל ראיתי בעיני שבא מבית התפלה עם שני
כהלבוש .וכ"כ השערי אפרים )סעי' כ"ט ובפתחי שערים אות
להמליץ 'החכמה תחי' בעלי'' ,שבאם היה אומר שרוצה
כ"ב ,אמנם כ' דבמקום שנהגו כנוסחת הלבוש אין לשנות ע"ש( ,וכ' מלאכי השרת המלוים אותו) .שמן הטוב(
לומר 'הודו' או 'כגוונא' כמנהג הבעש"ט זיע"א היה על
שתיבה שגמלני יש לומר בניקוד סגול שב"א קמ"ץ, רוב עושרם ושררותם של השרים הגבירים
זה התנגדות ,וד"ל) .י"ג אורות(
ואין להקפיד אם יאמר בניקוד סגול קמץ שבא ,ותיבת לבית ראהטשילד בא להם מברכתו של
טוב יאמר הטית בחולם ולא במלאפום .וכ"כ הכה"ח נמוקי חסידות הרה"ק מטשארטקוב ,ומעשה שהי' כך
)אות ט"ז( בשם כמה פוסקים. יורדי הים באניות וגו' .שמעתי בשם הגאון אב"ד הי' ,שאביהם זקינם של הגבירים בני
כ' בס' הליכות שלמה )פרק כ"ג סעי' ז'( נוסח ברכת ק"ק פ"פ דמיין כי הם הנכנס לים התלמוד' ,ועושים ראהטשילד ,הי' משמש בבית רבינו ,ובתוך
הגומל שלפנינו שגמלני 'כל טוב' ,קשה ,הוא שהרי מלאכה' וגו' בפלפולם ארוכים ,ורואים 'הנפלאות משך הזמן היותו משמש בקודש ,נאבד
מברך על נס זה אע"פ שאין לו עדיין כל טוב ,דהרי במצולה' ,אז כשאמר 'יעמד רוח סערה' היא היצה"ר
ארבעה צריכים להודות )א( || ב ||
כך מברך על הרעה ,וע"ז אמר דוד המלך ע"ה )תהלים לד ,ב( אברכה ה' בכל עת הכונה הנופל מן הגג והוא מוכה וחבול ,חייב בברכת הגומל ,ואיך יאמר על כך שגמלני כל
גם בעת צרה ,ולכן המקריב תודה לא יקריב רק על ההצלה אלא גם על הצרה שהיה טוב ,וכ"ש הנוסע לחו"ל לריפוי מחולי כבד ,איך יברך מיד בהגיעו שגמלני כל טוב ,ואף
וכיוצא בו ,וז"ש זובח תודה יכבדנני בנו"ן כפול להורות שיכבד ה' בכפלים כבוד אחר אם ניצל לגמרי ,הרי סו"ס טוב יותר היה אילו לא היה כלל במצב של סכנה .ונראה
כבוד על הרע ועל הטוב כי הכל לטב עביד .ויש לפרש בזה סיפא דקרא ושם דרך יותר כהנוסח שבסדור התניא ,וכן הוא בסדורי תימן ,שהמברך אומר 'שגמלני טוב' על
אראנו בישע אלקים שאין לו מובן לכאורה והמפרשים נדחקים בפירושו ,ולהנ"ל נראה שניצל לחיים ,והצבור עונים 'הוא יגמלך כל טוב' שיקבל מהשי"ת כל הטוב הנצרך לו,
לומר כי על הרוב אין אדם יודע מה טובה יש בזה שבא לידי סכנה ,רק שמאמין בה' כדרך העונים שמוסיפים על המברך ,ע"ש.
שמאתו לא תצא הרעות והכל לטוב לו ,וצריך להאמין דבר זה ולהודות לה' ולברכו,
ומי שעושה ככה מגלה ה' עיניו שבעיניו יראה ובלבבו יבין איך נצמח מהרעה המדומה פירוש הברכה
טובה אמיתית ,ובזה שמכבד ה' על הרע לפום ראות עיניו שהוא רע בזה עושה דרך כ' הב"י ,פי' הברכה כלומר אפילו לאותם שהם חייבים ,דהיינו שהם רשעים
כי יראיהו ה' בישועתו כי הרעה זו הטבה ,וז"ש ושם דרך בזה שכבדנני בכפלים שם לו דתרגום )בראשית יח ,כג( רשע חייבא ,עם כל זה גומל להם טובות ,וגם אני כאחד מהם,
דרך המוליכו שאראנו ע"י כך בישע אלקים שיראה שאלקים מדה"ד היא ישועתו כו'. שאע"פ שאיני הגון גמלני כל טוב .והקשה הפרישה דהא אמרינן )ב"ק נ (.כל האומר
הקב"ה וותרן הוא יותרו מיעיו ,ותירץ דזה דוקא כשאומר שעושה בלי שום טעם אלא
ובס' חדשים וגם ישנים )מהגר"י שטייף ברכות שם( הוסיף עוד בזה ,כי קשה למה לא
דרך וותרנות ,אבל כאן הוא אומר שעושה מצד הגמול והחסד .ובעיון יעקב כ' די"ל
הזכיר ר' יהודה אמר רב שצריכין להביא ג"כ קרבן תודה ,דהא כן כתיב ויזבחו זבחי
שמכח הבהלה שהיה עליו בשעת סכנה ,עציבותיה מסייע ליה ,וגם מסתמא הרהר
תודה ,וכ"כ רש"י )ויקרא ז ,יב( ,וי"ל שר' יהודה אמר רב חידש שלא בלבד שאדם צריך
תשובה בלבו ,וע"כ גומל לו הקב"ה הטוב אף שהיה מחוייב ,וכ"ש ביסורי חולה שהם
להודות על הנס שנעשה לו ,אלא צריך להודות לו גם על היסורין ועל התלאות שהי'
ממרקין כל גופו של אדם.
לו ,ע"ד שאמר דוד המלך ע"ה )ישעי' יב ,א( אודך כי אנפת בי ,כי כל מה דעביד רחמנא
לטב עביד ,ולזה תפס ר' יהודה אמר רב הלשון ואמר 'יורדי הים' ,וכן אמר 'חולה אמר לחייבים טובים ,האם יצא
ונתרפא' ,ור"ל בן על מה שהי' חולה ובן על מה שנתרפא על שניהם צריך להודות. כ' בחסד לאלפים רבים מעמי הארץ אומרים 'הגומל לחייבים טובים' ,והוה ליה
ויש לרמז דבר זה ברמב"ם שכ' בהל' ברכות )פ"י ה"ח( שצריך ליתן שבח והודאה ,וכ' משנה מטבע שטבעו חכמים ,והוא ברכה לבטלה .ועי' בס' שערי יוסף )על ס' בן איש
כיצד מודה כיצד מברך כו' ,ובכ"מ נדחק לפרש כפל הלשון ,ולפימש"כ י"ל שע"כ כפל חי פ' עקב( שכ' דלכאו' יש להעיר מהרמב"ם )פ"א מהל' ברכות( שכ' דאף ששינה מנוסח
הלשון לרמז על כפילות ההודאה ,הן על היסורין שנתסר והן על מה שנעשה לו נס. הברכה מ"מ כל שמשמעות הברכה היא ענין אחד יצא ,ואמאי הכא הוה ברכה לבטלה,
והנה המלבי"ם כ' שתודה היינו מלשון ווידוי ,ונראה שכן יש לפרש הפסוק באו שעריו וצ"ל דלשון 'טובות' זה חוזר דהקב"ה עושה טובות לאדם שהוא חייב יסורים ועשה
בתודה חצרותיו בתהלה הודו לו ברכו שמו שתחלה יתודה האדם ויצדיק הדין עליו לו נס והצילו ,אבל כשאומר חייבים טובים משמע דהחייב בעונש הוא בן טובים ,וזה
שה' הצדיק במה שנתייסר כי אין יסורין בלא עון ,ולזה תחלה בואו בתודה היינו בוידוי משמעות אחרת לכך לא יצא ,מ"מ לדינא נראה דיצא בדיעבד דאין להקפיד בלשון זה,
לפניו ,ושוב יהלל שמו הגדול על רוב הנסים) ,ראה רש"י תהלים נ ,כג עה"פ זובח תודה יכבדנני, וכמו דמשמע מהריטב"א )פ"ו מהל' ברכות הי"ד(.
'המביא לי זבח של תשובה והודאה על עוונותיו יכבדנני' ,וע"ע ברש"י איוב לג ,כז עה"פ ישור על אנשים,
'יעשה שורות של אנשים כשינצל מחליו ויתודה ליוצרו'( .ונראה שחז"ל כיוונו לזה בנוסח הברכה, נמוקי אגדה
עפ"י גירסת הרי"ף והרא"ש שתיקנו לברך בלשון 'הגומל לחייבים טובות' שרמזו בזה כ' בשו"ת שתי הלחם )למהר"ם חאגיז ,בהקדמה( קשה מה לו לחולה זה או לזה שהיה
שהחולה ואינך יכירו ויתודו שהיו חייבים והקב"ה עשה להם ניסים ופדאם ,ולפי"ז בסכנת הים ובית האסורים להזכיר תואר זה שהקב"ה 'גומל לחייבים טובות' .אמנם י"ל
י"ל שבזמן שביהמ"ק הי' קיים וכל אחד מאותן ארבעה הביאו קרבן תודה ,ובזה כבר כו' ,כי כבר נודע גודל חסדיו ית' שתמיד הוא מטה כלפי החסד ,וקודם שיגמר דינו של
התוודו חטאם כי תודה הוא מלשון וידוי ,א"כ לא היו צריכין עוד לברך בהנוסח ברוך אדם אחד להתחייב בו ,דן אותו לא לפי מעשיו לבד ,אלא לפי הצער שיגיע תחילה
שגמל לחייבים טובות ,שענין הוידוי כבר קיימו במה שהביא תודה לפניו ,אלא שמ"מ לבניו ובני ביתו אם ראוים לכך אם לאו ,ואם מצאן ראוים דן אותו לפי הצער המגיע
צריך ליתן שבח להקב"ה על הנס שנעשה לו ,ע"כ היו צריכין לברך רק בנוסח 'הגומל לכל בני משפחתו ,ואח"כ עם כל שכניו ,ואח"כ עם כל בני המדינה ,ואח"כ בכללות
חסדים טובים' ,וזה כהגירסא שלפנינו בתלמוד שמיירו בזמן שבהמ"ק הי' קיים ,אמנם כל העולם ,ואם בכל כלל ופרט מהנזכרים נמצאו חייבים באותו צער אשר יגיע להם,
גירסת הרי"ף והרא"ש הוא בזה"ז שאין מקריבין תודה ,ע"כ שינו הנוסח ותקנו לומר או עונש במיתה אותו המסוכן שנכנס לקולר ,אזי ימות או יענש כפי המשפט צדק
'הגומל לחייבים טובות' לכלול הוידוי עם השבח כו' ,ע"ש. שנתחייב בו ,אמנם אם איזה פרט מהנזכרים אינו ראוי לקבל אותו צער ,בזכותו של
אותו פרטי ניצול ,אע"פ שהוא מצד עצמו נתחייב בדין ,ובזה מובן מ"ש רז"ל מת אחד
‚ .כ' הכל בו )דיני קריה"ת( ועונין החזן וכל הקהל 'אמן ,צור שגמלך' כו' .וכ"כ בארחות
מהחבורה תדאג כל החבורה ,כי הם ג"כ באו לדין ונתעורר עליהם ונמצאו חייבין ,ולפיכך
חיים )דיני קריה"ת( ועונין החזן וכל השומעים 'אמן' ,ואח"כ אומר 'צור שגמלך' כו' .וכ"כ
אמרו ת"ח שמת הכל קרוביו לפי שמצטערים במיתתו מטעם שהי' מבני חברתם והואיל
בס' על הכל )לתלמיד הר"ם מאיוורא ,סי' כ"א( וז"ל ,והר"ם פעם אחת עמד בישיבתו ובירך
ומת נמצא שהם נתחייבו בו כו' .אם כן הרי זה צריך שיתן הודאה על חלקו ועל חלק
בא"י אמ"ה הגומל לחייבים ,וצוה לתלמידים לענות 'אמן' ,כי אמת שצריך לענות אמן.
השאר שהם היו נידונין עמו ,כי הרי זה אינו יודע באיזה זכות ניצול אם בזכות עצמו
וכ"כ הא"ר )סי' קמ"א סק"ו( בשם תשו' מהר"ם מינץ )סי' פ"א( דעונין החזן וכל הציבור
או זכות בניו ובני ביתו או זכות אנשי משפחתו וכיוצא ,ולפיכך הוא מחויב לתאר את
אחריו 'אמן ,מי שגמלך כל טוב' .וכ"כ בהגהות הסמ"ע )נדפס בשו"ע מהדורת פריעדמאן(
השי"ת בתואר נאה ויאה זה שהוא גומל תחלה לחייבים רבים טובות מרובות כדי לגמול
שקודם יענו 'אמן' .וכ"כ בשערי אפרים )שער ד' סעי' ל'( .ובפתחי שערים )שם סקכ"ד(
ליחיד זה הטובה אשר גמלו כו' ,אמנם מסיים בטובת עצמו והגמול שגמלו כל טוב,
כתב לבאר ,שאמן זה שהוא הילול ושבח להקב"ה על הגמול שגמל ,ואינו ענין למה
על דרך שאמרו דאין החולה מתרפא עד שמוחלין לו כל עונותיו ,שנאמר הסולח לכל
שאומרים מי שגמלך שאין זה רק ברכה להאיש המברך .וכ"כ בליקוטי מהרי"ח )סדר
עוניכי בתחלה ,ואח"כ הרופא לכל תחלואיכי וגו' ,ע"ש .והובא באגרא דפרקא )אות קי"ד(,
ברכת הודאה( ,ובהערוה"ש )אות ה'( .וכן בשו"ת התעוררות תשובה )שם( כ' שלכתחילה
וכ' לפרש עפ"ז מש"כ )משלי יב ,כה( דאגה בלב איש ישיחנה ,ודרז"ל )יומא עה (.ישיחנה
ודאי יענו אמן .וכ"כ בשערי הלכה ומנהג )אות ק"י( ,וכ' שכבר מחה במנהג מוזר ביותר
לאחרים ,כי אפשר ימצא איש אשר לא יחויב אליו צער ויצטער בצערו ,ובהכרח יסיר
שאין עונים אמן ,ע"ש .וכ"כ בס' אהלך באמיתך )שטערן ,פ' כ"ג סעי' ל"ב( ,וכ' שהמחבר
השי"ת מאתו הצער כדי שלא יצטער הצדיק ,ע"ש .וראה בסה"ק צמח דוד )דינוב ,פ'
לא הוצרך לכותבו ,שכבר כ' בסי' רט"ו ש'השומע ברכה חייב לענות אמן' ,וכאן רק
חקת בהשמטות(.
מוסיף דצריך גם לענות 'מי שגמלך' ,והביא ראי' לזה מברכת 'להכניסו בבריתו של
אברהם אבינו' שכ' המחבר )יו"ד סי' רס"ה סעי' א'( דהעומדים שם אומרים 'כשם שנכנס *
לברית ,כו' ,ולא כ' שיענו קודם 'אמן' ,וגם לא נזכרה בסדורי תפלה ,אם כי נראה
פשוט שקודם צריך לענות אמן ,ולא הזכירוהו הפוסקים שהדבר פשוט כן ,וה"ה לענין מברך גם על היסורין שבא עליו ,כי הכל לטובה
ברכת הגומל ,ע"ש. כ' בשו"ת כתב סופר )סי' כ"ז( י"ל כוונה בברכת הגומל שאומרים 'הגומל לחייבים
טובות שגמלני כל טוב' ,דהמברך לא יברך רק על הטובה שהציל ה' נפשו ,אלא גם
„ .כ' בפתחי שערים )שם( בשו"ע ובכל הפוסקים לא נזכר שהשומעים יאמרו 'אמן', על הצרה שהיה בו יברך ג"כ ,והיינו 'הגומל לחייבים טובות' שגובה דילי' מהם בעולם
ונראה שסוברים שמה שאומרים 'מי שגמלך' כו' הוא עולה במקום עניית 'אמן' .וכן הזה 'שגמלנו כל טוב' היסורים והרפואה שניהם היו לטוב ,ע"ש באריכות .ובכתב סופר
בשו"ת התעוררות תשובה )ח"א סי' צ"ט( כ' שמה שאין העולם נוהגים לומר 'אמן' אחר על התורה עה"פ )ויקרא ז ,יא( אם על תודה יקרבנו הוסיף עד"ז ,כי במדרש על פסוק
ברכת הגומל ,רק עונים 'מי שגמלך' ,יש ליישב כי כוונת אמן אמת הדבר שהקב"ה גומל הנ"ל כ' הה"ד זובח תודה יכבדננו )תהלים נ ,כג( יכבדני אין כתי' אלא יכבדנני כבוד אחר
לחייבים טובות ,ועניית מי שגמלך ג"כ מאמת הדבר שהקב"ה גמל לו כל טוב כו' .וכן כבוד ,וצ"ע הכוונה .וכ' וז"ל ,נ"ל כי מי שהיה בסכנה וניצל מודה לה' על הטוב שגמלהו
נוהג כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. כדאמרו ז"ל ארבעה צריכין להודות וכו' ,והנה הוא מודה רק על ההצלה אבל באמת
.‰כ"כ בס' אהלך באמיתך )בהשמטות ,וציין לשו"ת בצל החכמה ח"ה סי' פ"ט( ,והביא ראי' צריך שיודה לה' גם על שהיה בסכנה ,כי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד כדי שישוב
ממעשים בכל יום שהמתפללים נוסח אשכנז וחותמים בתפלת שחרית 'ברוך אתה ה' מדרכו הרעה או שיבא לו טובה לבסוף ,ואמרו ז"ל כשם שמברך על הטובה בשמחה
|| ג || גליון קא
'מי ˘‚מלך'
ו .והשומעים אומרים 'מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה' .
]ו[ מהבית איזה השלשה ,סכום הגון ,מעות שהושלש
בידו ,וחשדוהו לאותו משמש הנ"ל שהוא שלח
ז .ואם לא אמרו אינו מעכב ,ויצא הברכה]ז[. ידו בהשלשה ,ואמר לו רבינו להמשמש שעפ"י
התורה יש לחייבו שבועה ,אם לא שלח ידו ,והוא
לא רצה לישבע ,ושילם מכיסו את כל הסכום
שנחסר ,והגם שהי' עני ולא הי' לאל ידו לשלם,
הנס שעשה הקב"ה עמו ,ונותן שבח והודי' לשמו מקדש את שמך ברבים' ,חותם אותה העובר לפני אך למען שלא יצטרך לישבע אפילו על אמת,
יתברך שגמלו כל טוב ,וזה נקרא נס נגלה .נמצא התיבה בקול רם ,כדי שיענה הצבור 'אמן' ,ואילו טכס כל מיני עצות ונתן במשכן כל אשר לו,
שאין בעל הנס מכיר בניסו רק אם מגיע לו מקודם המתפללים נוסח ספרד שאין מזכירים שם בחתימת ולוה מעות ושילם כל הנחסר מבית רבינו .אח"כ
איזה צרה ח"ו ,ונעשה לו נס שלא כדרך הטבע, ברכה זו אלא חותמים בלי שם 'ברוך המקדש שמו נמצאת הגניבה ,ונתוודע בבירור אשר המשמש הי'
אז מתגלה לו שהי' לו נס .לכן כשמברך בעל הנס ברבים' אומרה העובר לפני התיבה בלחש ,וע"כ חף מפשע ,אז בירך אותו שיברכהו ד' בעשירות
"הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב" ,שמקלס היי"ט דלפי שברכת המקדש אין חותמין אותה בשם גדול לדורי דורות ,ומאז והלאה נתעשר) .שמן הטוב(
להשי"ת על נס נגלה שנעשה לו ,היינו על נס שראה אין תועלת לענות אחרי' אמן ,וכן מבואר ממש"כ
הוא בעיניו מחמת שהי' בתחלה בצרה ,וניצל ממנה בס' שערי אפרים )שער ד' סעי' כ"ה( לענין ברכת פ"א שבת בטשארטקוב הגה"ק ר' לוי יצחק
דרך נס ,אז עונים הקהל אחריו בברכה "מי שגמלך 'ברוך שפטרני' ,שאם הוא מברך בשם ומלכות אז מבארדיטשוב זצ"ל בעל קדושת לוי ,וזה הי' כמה
טוב בחול"ם הוא יגמלך כל טוב במלאפו"ם סלה, השומעים עונין אחריו 'אמן' ,מבואר שאם מברך בלי שנים אחר פטירת רבינו .יש בית הכנסת אחת
שמאחלים לו ,שהקב"ה שגמלך בנס גלוי בפעם שם ומלכות אין עונין אחריו 'אמן' ,ויותר מזה עיי' קטנה אשר רבינו הי' דרכו להתפלל שם בחיים
הזאת ,יגמלך מהיום והלאה רק בכל טוב במלאפו"ם, בשערי אפרים )שם סעי' ל"ג( שכ בט' באב שחרית, חיותו ,ועד היום מכונה שם בעיר טשארטשקוב
דהיינו בנסים נסתרים המלובשים בדרך הטבע ,שלא כ"א מן הקרואים קודם שמברך ברכה"ת יאמר 'ברוך הביה"כ הנ"ל בשם הר' הירשליס קלייזיל .ובהיות
תצטרך לעבור מקודם צרות וגלגולים רעים כדי שיהי' דיין אמת' ,ומאחר שאומרים בלא שם ומלכות ואין הקדושת לוי שם ,התפלל גם הוא בהקלויז הלז,
לך אח"כ נס גלוי ,רק יהי' לך חסד א-ל כל היום כאן עניית 'אמן' נוהגין לומר בלחש ע"כ ,מבואר ושם מתפללים בנוסח אשכנז עד היום ,כי כן
בדרך טמיר ונעלם. שאין שום תועלת בעניית אמן על ברכה שנאמרה התפלל רבינו .ויען אשר הרב מבארדיטשוב הי
בלא שם ומלכות ,ומ"מ נראה פשוט כי אין איסור רגיל להתפלל בנוסח ספרד ,לכן התפלל גם אז
טעם הב' כ' וז"ל ,עוד יש לומר עפ"י דברי בקלייזיל הנ"ל בנוסח ספרד כהרגלו .ודרכו היה
בזה לענות אמן ,ע"ש.
השל"ה הק' הנ"ל דטוב בחול"ם הוא טוב הגלוי, להתפלל לפני התיבה ,והתפלל שם לפני התיבה
וטוב במלאפו"ם הוא טוב הגנוז לעוה"ב .דהנה איתא ו .המקור לזה אינו מהגמ' ,אלא כ"כ הרמב"ם )ברכות
בנוסח ספרד ,ונפלה עליו תררמה באמצע התפלה,
בגמרא )שבת לב (.אם עושין לו נס לאדם מנכין לו פ"י ה"ח( וז"ל ,וכל השומעין אומרים 'שגמלך טוב הוא
ונרדם שם בעת עמדו לפני התיבה ,ובא אליו
מזכיותיו ,א"ר חנין מאי קראה קטנתי מכל החסדים יגמלך סלה' .והטור והמחבר )סעי' ב'( כ' 'אשר גמלך
בחלום רבינו ,ואמר לו' ,האיך יש לך כח לשנות
ומכל האמת )בראשית ל"ב( .נמצא שאדם הנעשה לו כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה' .הנוסח הנהוג
את נוסחי נוסח אשכנז במקום הלזה ,אשר היה
נס יוכל לחשוש שינכו לו מזכיותיו לעולם הבא ,ולכן אצלינו לומר 'מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב
סלה' ,מובא בסידור היעב"ץ )דיני ברכת הגומל( ,ומילת
לי כמה יגיעות עד שעשיתי שביל לשמים בנוסח
כשמברך בעל הנס 'הגומל לחייבים טובות שגמלני
'טוב' השני ,בחולם ולא במלאפום )וראה להלן בהערה
אשכנז' .ואז הקיץ בעל קדושת לוי משנתו ,ולא
כל טוב' עונים הקהל אחריו ואומרים 'מי שגמלך
מש"כ( .וכ"ה בסידור תפלה ישרה )הסידור יש לו הסכמה
התפלל שם עוד לפני התיבה בנוסח ספרדב.
טוב הוא יגמלך כל טוב במלאפו"ם סלה' שמברכים
)שמן הטוב(
אותו שאעפ"י שגמלך הקב"ה בטוב הגלוי בעולם מהרה"ק מבארדיטשוב ,קאזניץ ,לובלין ,ועוד( .וכ"ה בסידור
הזה שנעשה לך נס ,אעפ"כ לא יחסר לך מאומה התניא .וכן מובא נוסח זה בשערי אפרים )שם ,וכ'
מכל טוב השמור והצפון עבורך סלה ,היינו לעולם שאין קפידא אם יאמר תיבת שגמלך בניקוד סגול שב"א קמץ
ב.פעם התפלל הרה"ק משינאווא זצ"ל בבית מדרשו של
הבא שהוא עולם הנצחי .וראה בס' קדושת ציון )פ' או בניקוד סגול קמץ שב"א( ,ובקיצש"ע )סי' ס"א סעי' א'(,
הרמ"א בעיר קראקא ,וצוה להתפלל בנוסח אשכנז
חיי( שפי' לפי דברי השל"ה ,מה שאומרים בברהמ"ז ובערוה"ש )אות ה'(.
כמנהג המקום ,משום מעשה שהיה ,כי פעם התפלל
'ומכל טוב לעולם ועד אל יחסרנו' ,טוב במלאפום, הרה"ק מקאזניץ זצ"ל בבית מדרשו של המהרש"ל
מנהג רבוה"ק לומר טוב השני במלאפום
שאנו מתפללים ש'מכל טוב' הצפון 'לעולם ועד' הוא בלובלין ,וכשפתח לומר 'הודו' לפני ברוך שאמר ,וכנוסח
בסה"ק קדושת ציון )תפלה( כ' ב' טעמים נפלאים
העולם הנצחי 'אל יחסרנו' שלא ינכו לנו מזכיותינו ספרד ,נרתע לאחוריו ,ורץ החוצה ,ואמר אחר כך ,שראה
למתק נוסח זה וז"ל ,ויש לומר דהנה השל"ה הק'
וכנ"ל ,ע"ש. את המהרש"ל בא לקראתו עם חוטרא דנורא ,והזהירו
כתב )פ' ואתחנן( דטוב בחול"ם הוא טוב הגלוי וטוב
)קופישאק ,נדפס בשנת וראה בס' שלמי נדרים במלאפו"ם הוא טוב הגנוז וצפון ,כמאה"כ )תהלים שלא לשנות ממנהג המקום להתפלל בנוסח אשכנז.
)מיכלזאהן ,סי' תרמ"א ,בפתיחה( ,ובשו"ת תירוש ויצהר ל"א( מה רב טובך אשר צפנת ליראיך .והנה הקב"ה היה שם באותו מעמד גם הרה"ק ר' משה פאנעט זצ"ל
ר"ח( ע"ש. עושה נסים נסתרים עם כל אדם בכל עת ובכל רגע מדעעש ,וכיבדו הרה"ק משינאווא לרדת לפני התיבה,
בהשגחה נפלאה ,ואלולי כן לא הי' יכול להתקיים לפי שהיה בקי בנוסח ובניגון שהאשכנזים מתפללים בו,
נמוקי אבות אפילו שעה אחת ,וכאמרם ז"ל )בבראשית רבה פי"ד( והוא אכן התפלל בנוסח אשכנז ברהיטות ,כאילו היה
מעשה באיש אחד מהמוני עם אשר עלה ר' לוי בשם ר' חנינא אמר על כל נשימה ונשימה רגיל בו כל ימיו) .מרא דעובדא(
לתורה ובירך ברכת הגומל ,והרה"ק מנאסויד זצ"ל שאדם נושם צריך לקלס לבורא ,מ"ט כל הנשמה
אמר שמרגיש שאינו יכול לענות אחר הברכה ,והלכו וראה בנמוקי או"ח )תרס"ט( שכ' שמעתי מאדומו"ר סבא
תהלל י-ה )תהלים ק"נ( כל הנשימה תהלל י-ה .וכן
ושאלו האיש שמחמת איזה סיבה בירך ברכת הגומל, קדישא זי"ע משינאווע שהתפלל בבית הכנסת הרמ"א
הוא בזוה"ק )פ' בלק ר (:כמה טיבו עביד קוב"ה עם בני
והשיב כמסיח לפי תומו מפני שהסוס שלו איז בליל שבת קודש עם עולם גדול ,וצוה להש"ץ שלא
נשא כמה נסין ארחיש לון בכל יומא ולא ידע אלא
שיעור נישט דערהרגעט געווארן ,והי' לפלא) .גדולת לשנות כל דהו מהנהוג שם ,אם כי הוא התפלל לעצמו
איהו בלחודוי ,רק שהוא על דרך אומרם ז"ל )נדה
יהושע סיפורים אות לה( גם שם נוסח ספרד הרגיל ,וסיפר מעשה נורא על זה
לא (.אין בעל הנס מכיר בניסו ,מפני שהם נסתרים
מבית הכנסת המהרש"ל ז"ל בלובלין ,ואין כאן מקומו
ז .כ"כ המג"א )סק"ב( .וביאר המחצית השקל דכיון ומלובשים בטבע ,ואימתי רואה האדם ומרגיש
שנעשה לו נס ,כשמגיע לו איזה צרה ח"ו וניצל להאריך ,ע"ש.
דבגמ' שלנו ליתא ,אלא דהרמב"ם העתיקו ,לכן
דיעבד סמכינן אגרסא שלנו. ממנה בדרך נס שלא כדרך הטבע ,אז רואה את
לעילוי נשמת
מוה”ר משה בן מוה”ר יעקב הכהן ע”ה נפטר יום שני דפסח שנת תשכ”ח לפ”ק וזו’ מרת רייזל יענטא בת בנש”ק הרב ר’ יעקב ע”ה נפטרה י”א אדר שנת תשנ”ה לפ”ק
ת.נ.צ.ב.ה.
להערות נא לפנות להמו”לRabbi M. N. Kesler 1532 50th St. - 917-795-5060 - nimukeihalachah@gmail.com :
ארבעה צריכים להודות )א( || ד ||
