gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נימוקי הלכה · Nimikei Halacha — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: נימוקי הלכה · Nimikei Halacha

שבוע: לך לך (2026-10-19)

נימוקי הלכה · Nimikei Halacha — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעריכת‬ ‫הרב מאיר נתן‬ ‫קעסלער‬ ‫פסקי דינים הנוגעים למעשה‬ ‫גליון קא – פרשת לך שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫יומא דהילולא‬ ‫ארבעה צריכים להודות )א(‬ ‫א‬ ‫הרה"ק ר' צבי הירש מטשארטקוב זצ"ל‬ ‫ט"ו חשון ‪ -‬תקי"ד‬ ‫פר˜ ‡‬ ‫אביו הגאון הקדוש מו"ה מאיר הלוי ז"ל‬ ‫מטיקטין היה מפורסם בימיו לאיש מופת‪,‬‬ ‫וצוה לבניו קודם מותו שלא יכתבו על מצבתו‬ ‫נוסח הברכה ‪ /‬עניית 'אמן' על ברכת הגומל ‪' /‬מי שגמלך'‬ ‫תוארים‪ ,‬אף שנתגלה לו מן השמים שראוי‬ ‫שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו ע"ה‪ ,‬אלא‬ ‫א‪ .‬ארבעה צריכים להודות‪ ,‬א‪ .‬יורדי הים כשעלו ממנה‪ ,‬ב‪ .‬הולכי‬ ‫שאין הדור ראוי לכך‪ .‬גם אמר לבניו‪ ,‬שלא היה‬ ‫מדבריות כשיגיעו לישוב‪ ,‬ג‪ .‬מי שהיה חולה ונתרפא‪ ,‬ד‪ .‬מי שהיה‬ ‫מערב לימודו נגלה ונסתר‪ ,‬רק בשבע שנים‬ ‫נגלה‪ ,‬ובשבע שנים נסתר‪ .‬ואמר לבניו‪ ,‬שבנו ר'‬ ‫חבוש בבית האסורים ויצא‪ .‬וסימנך וכל החיי"ם יודיך סלה‪ ,‬ח'בוש‬ ‫יוקל )אביו של הרה"ק ר' איצקיל האמבורגער( נולד‬ ‫י'סורים י'ם מ'דבר]א[‪.‬‬ ‫בשנים שלמד נגלה‪ ,‬והיה גאון וגדול בישראל‪,‬‬ ‫ובנו ר' צבי הירש )אביהם של הרה"ק הר"ר שמעלקא‬ ‫מניקלשבורג‪ ,‬ובעל הפלאה( נולד לו בשבע שנים‬ ‫הים‪ ,‬ואח"כ כ' הולכי מדברות‪ ,‬חולה‪ ,‬וחבוש‪ .‬ועי'‬ ‫‡‪ .‬איתא בגמ' )ברכות נד‪ (:‬אמר רב יהודה אמר רב‬ ‫בתוס' )שם( משכ"ב‪ .‬ועי' בפרישה )ריש הסי'( באריכות‪.‬‬ ‫ארבעה צריכין להודות‪ ,‬יורדי הים‪ ,‬הולכי מדברות‪,‬‬ ‫וע"ע בשו"ת לחמי תודה )בהקדמה(‪ .‬והרמב"ם )שם(‬ ‫ומי שהיה חולה ונתרפא‪ ,‬ומי שהיה חבוש בבית‬ ‫כ' חולה‪ ,‬חבוש‪ ,‬יורדי הים‪ ,‬והולכי דרכים‪ ,‬וזה שלא‬ ‫האסורים ויצא‪ ,‬יורדי הים מנלן דכתיב )תהלים קז‪,‬‬ ‫א‪ .‬רבינו נולד בשנת ת"ס‪ ,‬ונסתלק בט"ו חשון תקי"ד‪,‬‬ ‫כסדר הקרא ולא כסדר הגמ'‪ ,‬וכ' בתורת חיים )אות‬ ‫כג( יורדי הים באניות וגו' כו'‪ ,‬ואומר )שם‪ ,‬לא( יודו‬ ‫ומנו"כ בטשארטקוב‪ ,‬הי' בן המהר"ם מטיקטין‬ ‫ג'( דצ"ל דנקט כפי הסימן שהביא הטור חיי"ם‪.‬‬ ‫לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם‪ ,‬הולכי מדברות מנלן‬ ‫זי"ע‪ .‬תחילת רבנותו הי' בעיר זבורוב‪ ,‬ומשנת תפ"ב‬ ‫ורש"י )ויקרא ז‪ ,‬יב( נקט ים‪ ,‬מדבר‪ ,‬חבוש‪ ,‬חולה‪ ,‬והוא‬ ‫דכתיב )שם‪ ,‬ד( תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב‬ ‫בטשארטקוב‪ ,‬ושימש שם ל"ב שנה עד יום פטירתו‪.‬‬ ‫דלא כמאן‪ ,‬ועי' בתורת חיים שכ' דבא לרמז דאין‬ ‫לא מצאו כו'‪) ,‬שם‪ ,‬ח( יודו לה' חסדו‪ ,‬מי שחלה‬ ‫הי' נחשב בין גאוני דורו‪ ,‬והנו"ב )אה"ע סי' כ"ט וס"ט(‬ ‫קפידא בדבר‪.‬‬ ‫ונתרפא דכתיב כו' )שם‪ ,‬כ( ישלח דברו וירפאם וגו'‪,‬‬ ‫אינו מתיר אלא בתנאי שיסכימו עמו ג' עמודי‬ ‫)שם‪ ,‬כא( יודו לה' חסדו‪ ,‬מי שהיה חבוש בבית‬ ‫עולם‪ ,‬ואחד מהם רבינו‪ .‬בתחילה התנגד לחסידות‪,‬‬ ‫תקנת הבעש"ט לומר ער"ש קודם מנחה‬ ‫האסורין מנלן דכתיב )שם‪ ,‬י( יושבי חשך וצלמות‬ ‫ובהיות בעיר טלוסט‪ ,‬מקום מגורותו של הבעש"ט‬ ‫מזמור ק"ז‬ ‫וגו' כו'‪ ,‬ואומר )שם‪ ,‬טו( יודו לה' חסדו‪ .‬וכ"כ הטור‪,‬‬ ‫זי"ע בהגליל שלו‪ ,‬והי' רב הגליל‪ ,‬נסע פעם לטלוסט‬ ‫בס' בעל שם טוב )פ' יתרו אות כ"ו( מובא‬ ‫והמחבר )סי' רי"ט סעי' א'(‪ .‬וראה בב"ח שמדייק בלשון‬ ‫בכוונה לגרש את הבעש"ט זי"ע משם‪ ,‬אולם אחרי‬ ‫פירוש מהבעש"ט על מזמור ק"ז שתיקן‪ ,‬על‬ ‫הרמב"ם )ברכות פ"י ה"ח( כשהביא הלכה זה‪ ,‬הוסיף‬ ‫פגישה עמו‪ ,‬הכיר בקדושת הבעש"ט‪ ,‬ולא נתן לפגוע‬ ‫העלאת הניצוצין שנפלו בקליפה כל ימי השבוע‪,‬‬ ‫אצל יורדי הים התיבות 'כשעלו ממנה'‪ ,‬ואצל הולכי‬ ‫בו‪ .‬לפני שהסתלק מן העולם בירך את אנשי קהילתו‪,‬‬ ‫ע"ש באריכות‪ .‬וראה בסה"ק מאור עינים )פ' בשלח(‪,‬‬ ‫מדבריות הוסיף 'כשיגיעו לישוב'‪ ,‬אשר לא נמצא‬ ‫שלעולם לא ישרפו שם יותר מג' בתים‪ ,‬אפי' בשעת‬ ‫ובסה"ק עטרת צבי )פ' תרומה(‪ ,‬ובסה"ק דודאים‬ ‫בגמ'‪ ,‬והמחבר העתיק לשון הרמב"ם‪ ,‬ורצה להורות‬ ‫דליקה‪ .‬בני העיר מוסרים‪ ,‬שברכתו הקדושה עמדה‬ ‫בשדה )פ' ויקהל(‪ ,‬ובסידור תפלה ישרה משכ"ב‪ .‬ובס'‬ ‫בזה דאין להודות לה' אלא כשניצולו מן המות‬ ‫במבחן‪ ,‬ונתקיימה במלואה‪ ,‬והדבר הוכח ביותר בעת‬ ‫דעת קדושים )מהרה"ק מראזדיל( כ' דמשום שאז ע"י‬ ‫וכבר עלה מן הים והגיע לישוב‪ ,‬כמו שנאמר אצל‬ ‫מלחמת העולם הא'‪ ,‬כשעיירות שלימות בסביבת‬ ‫תוספות נשמה יוצא האדם ממאסר כוחות הגופניות‬ ‫חולה 'ונתרפא' ואצל חבש 'ויצא'‪ ,‬ולהכי קא יהיב‬ ‫טשארטקוב עלו באש‪ ,‬ושם בטשארטקוב לא נשרף‬ ‫ששולטין עליו‪ ,‬הוא ממש בחינת יוצא מבית‬ ‫סימנא וכל החיי"ם לאורויי זה‪ ,‬דהחיוב להודות הוא‬ ‫האסורים‪ ,‬ע"ש‪ .‬ובס' שער הכולל )על סידור התניא(‬ ‫יותר משני בתים‪ .‬בית מדרשו התקיים עד מלחמת‬ ‫כשהיגעו לחיים‪ .‬ועי' בס' הנותן אמרי שפר )להראנ"ח‪,‬‬ ‫כ' שהודו הוא כעין ברכת הודאה‪ ,‬ד' צריכין להודות‪,‬‬ ‫העולם השני'‪ .‬בבית מדרשו אסר רבינו לעשות שום‬ ‫פ' אמור( משכ"ב‪.‬‬ ‫על אשר מעובדין דחול )טרדת פרנסה( לא נזוקו בגוף‬ ‫תיקונים‪ ,‬ולחדש דבר‪ ,‬ואחד שתיקן את הדלת‪ ,‬ומתה‬ ‫ונפש ברוחניות וגשמיות‪ ,‬ומהדרין לאמרו בצבור‬ ‫בתהלים נכתב הסדר של ד' הצריכים להודות‬ ‫בתו‪ .‬לא שיפצו הביהמ"ד מעולם‪ ,‬ורק תמכו את‬ ‫ע"ד לאודויי קמי עשרה‪ ,‬וקודם תפלת מנחה אחר‬ ‫באופן זה‪ ,‬הולכי מדברות‪ ,‬חבוש בבית האסורים‪,‬‬ ‫הקירות לבל ימוטו‪.‬‬ ‫גמר עובדין דחול‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ועי' בקצוה"ש )סי' ע"ז( שכ'‬ ‫חולה‪ ,‬יורדי הים‪ .‬ובגמ' שינה הסדר והתחיל ביורדי‬ ‫|| א ||‬ ‫גליון קא‬ ‫נוסח ‪‰‬ברכ‪‰‬‬ ‫קבלה‪ ,‬והיה מנהג א"ע בחסידות ופרישות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נוסח הברכה‪ :‬בא"י אמ"ה 'הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב' ‪.‬‬ ‫]ב[‬ ‫)שם הגדולים החדש מערכת מ'(‬ ‫עניי˙ '‡מן' על ברכ˙ ‪‚‰‬ומל‬ ‫הבעש"ט זי"ע שלח את הרה"ק‬ ‫מטשארטקוב אצל הגה"ק רבי חיים צאנזער‬ ‫ג‪ .‬יש לענות 'אמן' לפני אמירת 'מי שגמלך'‪ ,‬כמו בשאר כל הברכות]ג[‪.‬‬ ‫בעיר בראד עבור בקשת בנים‪ ,‬והגה"ק רבי‬ ‫חיים צאנזער חרפו וגדמו וקללו‪ ,‬ובתוך‬ ‫ד‪ .‬ויש שאין עונים 'אמן' אחר ברכת הגומל‪ ,‬רק עונים תיכף 'מי שגמלך'‬ ‫הקללות הבליע לו הברכה‪ ,‬אשר ברכו‬ ‫וכו']ד[‪.‬‬ ‫בברכת הבנים מאורי גדולי הדור‪ ,‬וכן נתקיים‬ ‫הכל‪ ,‬יען שראה שדינין שורים עליו ר"ל‪,‬‬ ‫ה‪ .‬א"צ לענות 'אמן' אחר המברך ברכת הגומל בלי שם ומלכות]ה[‪.‬‬ ‫ומוכרח היה להסתיר ברכותיו‪ ,‬ובזה הדינין‬ ‫נתמתקו שם ממנו‪) .‬תפארת בנים פ' דברים ע"ש(‬ ‫בגאוה גדולה‪ ,‬אז 'יחוגו וינועו כשכור' בחטא זה‪ ,‬אז‬ ‫דמנהג חסידי פולין שהש"צ מתחיל לפני התיבה 'הודו'‬ ‫הרה"ק מטשארטקוב נסתמא פתאום‪,‬‬ ‫'צועק אל ה'' ויענהו‪) .‬תהלות ישרא' מהרה"ק מקאזניץ זצ"ל‬ ‫בצבור‪ ,‬אבל אצלנו )חב"ד( המנהג לומר 'הודו' ביחידות‪,‬‬ ‫ולאחר שנתרפא גמר את כל הש"ס‪ ,‬ולגמרה‬ ‫בשם הרה"ק בעל ההפלאה זצ"ל(‬ ‫והש"צ מתחיל 'אשרי'‪ .‬עוד כ' הקצוה"ש דמי שהוצרך‬ ‫של תורה עשה משתה גדול‪ .‬רבינו ביקש‬ ‫וראה כעי"ז בליקוטים יקרים )עמ' יט‪ (.‬בשם הרה"ק‬ ‫לדלג הודו משום תפלה בצבור‪ ,‬פשוט דיש לאמרו אחר‬ ‫מהקצב שיכין לו לסעודת מצוה‪ ,‬בשר‬ ‫המגיד מזלאטשוב זצ"ל שדרש המזמור על ד' כתות בני‬ ‫מנחה‪ .‬וכ' עוד‪ ,‬דהטעם שא"א אותו כשחל יו"ט או‬ ‫במידה מספיקה‪ .‬באותו יום שלח מושל‬ ‫אדם כו'‪ ,‬וז"ל‪ ,‬הכת הד' הם אנשים גדולים בתורה מאד‬ ‫חוה"מ בער"ש )כדכ' בסידור התניא(‪ ,‬משום דכיון שאומרו‬ ‫העיר להקצב שיתן לו נתחים הטובים ביותר‬ ‫ולומדים יום ולילה‪ ,‬אבל אינם יודעים בעבודת הבורא‬ ‫בתור הודאה על יציאתו מעובדין דחול‪ ,‬יהי' גנאי ליו"ט‪,‬‬ ‫מהבשר שברשותו‪ ,‬הקצב שלא ידע מה‬ ‫כלל ולא עבדוהו מימיהם‪ ,‬ולא עוד אלא שחוטאים אחר‬ ‫דיהא משמע שביו"ט הי' שקוע עדיין בעמל‪ ,‬ועכשיו‬ ‫לעשות‪ ,‬מיהר והודיע זאת לרבינו‪ ,‬אשר‬ ‫שלומדין התורה בגדלות ולא לשמה‪ ,‬ובלימוד שלהם‬ ‫יצא‪ .‬ועי' במטה אפרים )סי' תרכ"ה סעי' ל"ו( שכ' דכשחל‬ ‫במענה לשאלתו אמר לו‪ ,‬שלא יתן לו‪,‬‬ ‫נותנים כח לקליפות ר"ל‪ ,‬ועוד שאין משגיחין על‬ ‫יו"ט בשבת אומרים אותו‪ .‬עוד כ' המטה אפרים )סי'‬ ‫והבטיח לו שלא יאונה לו כל רע‪ ,‬והוא‬ ‫העבודה שבלב זו תפילה‪ ,‬ועל המצוות לעשותם בדחילו‬ ‫תקפ"א סעי' נ"ז( דבערב ר"ה יש ג"כ לאומרו‪ ,‬ע"ש‪ .‬וכ'‬ ‫מקבל עליו אחריות מלאה‪ .‬מיד שלח‬ ‫ורחימו רק כמצות אנשים מלומדה‪ ,‬ועליהם נאמרו יורדי‬ ‫בקצה המטה דבמדינתינו לא נהגו לאומרו בער"ה‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫המושל לרב ושאל אותו למעשהו‪ ,‬רבינו‬ ‫הים באניות המה הלומדים הנ"ל היורדים בעמקי תורה‬ ‫כ' בליקוטי מהרי"ח )שביעי ש"פ( יש נוהגין שגם בתפלת‬ ‫סיפר לו על הנס שקרהו‪ ,‬ובגלל זאת עשה‬ ‫הנקראים תלמוד‪ ,‬ובפרט אם יכול לומר איזה פשט או‬ ‫מנחה של ערב שביעי של פסח אומרים מזמור ק"ז‬ ‫זאת המשתה‪ .‬מושל העיר אמר לרבינו כי‬ ‫דרש בתורה אז הוא בגדלות יותר‪ ,‬ואומר שאין למדן‬ ‫יאמרו גאולי ה'‪ ,‬וכן היה מנהג אדומו"ר הגה"ק מו"ה‬ ‫ינסהו לראות אם הוא צדיק או לא‪ ,‬שני‬ ‫בעולם כמוהו‪ ,‬וזה שנאמר ויאמר אם אומר איזה פשט‬ ‫יקותיאל יהודה ט"ב זצללה"ה מסיגוט בעל ייטב לב‪.‬‬ ‫וכ"ה במחזור דברי יואל‪.‬‬ ‫כלבים רעבים אוכלי אדם היו למושל‪,‬‬ ‫או דרש‪ ,‬אז ויעמוד הם עומדים בגדלות עד לב השמים‬ ‫אותם סגר בחדר מיוחד‪ ,‬וציווה לרבינו‬ ‫כמו רוח סערה יעלו שמים‪ ,‬הם חושבים שבתורה זו‬ ‫ובעיר טארנא היה צאנזער קלויז שהתפללו שם‬ ‫שיכנס לחדרם‪ ,‬בהסתכלם בפני רבינו‪ ,‬פרצו‬ ‫שלומדים יעלו שמים‪ ,‬אבל באמת בלימוד כזה ירדו‬ ‫כי"ב מאות אנשים‪ ,‬ורגילים היו במוצאי יום כיפור‬ ‫הכלבים בבהלה את החלון‪ ,‬וברחו בעדו‪,‬‬ ‫תהומות יחוגו וינועו כשכור רוצה לומר כשכור הזה‬ ‫לסיים תפלת נעילה לאחר שעתיים בתוך הלילה‪ ,‬ולא‬ ‫ובדרך בריחתם נפלו לבור ונהרגו‪ ,‬ויהי הדבר‬ ‫שנדמה לו שאין גדול וחשוב כמוהו‪ ,‬ואפילו הוא רואה‬ ‫עלתה על דעתם כלל שממתינים עליהם‪ ,‬וכשהתפללו‬ ‫לאות ולפלא‪) .‬פנקס קהילת טשארטקוב(‬ ‫אנשים צדיקים וחסידים‪ ,‬אומר שהוא יהיה בגן עדן‬ ‫שם קבלת שבת בהתלהבות מרובה היה נדמה שכותלי‬ ‫והם יהיו בגיהנם‪ ,‬אף אותן הלומדים חושבים שבתורתם‬ ‫בית המדרש רועדים עמהם‪ .‬וסיפר לי הגאון רבי‬ ‫אשתו השניה של הרה"ק מטשארטקוב‬ ‫אין צדיק בארץ כמותם‪ ,‬ומתגאים ומתרוממים על הכל‬ ‫מאיר אריק זצ"ל אבד"ק טארנא שנסע פעם לשבות‬ ‫היתה אחותו של הכהן הגדול ר' חיים‬ ‫כמו רוח סערה הזה‪ ,‬אבל כשיתעוררו ויקיצו משנתם אז‬ ‫אצל הרה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע ובשמעו ממנו אמירת‬ ‫ראפפורט אבד"ק לבוב‪ ,‬ופ"ע נסע הגה"ק‬ ‫ויצעקו אל ה' ויתחרטו על כל מעשיהם ויתודו חטאתם‬ ‫המזמור 'הודו לה' כי טוב' אמר בלבו אילו לא באתי‬ ‫ר' חיים דרך עיר טשארטקוב‪ ,‬ונתאכסן אצל‬ ‫כי אפילו המעשים טובים והלימוד שלהם נחשב להם‬ ‫אלא לשמוע דבר זה דייני כו'‪) .‬שפע חיים ע"ש(‬ ‫איש אחר‪ .‬הלכה אצלו אחותו הרבנית‪,‬‬ ‫לחטאת ע"ד הנ"ל כי נתנו כח לסטרא אחרא כנ"ל‪ ,‬לכן‬ ‫בבקשה כי יסור לביתה‪ ,‬ולא יבייש את‬ ‫פעם היה הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין‬ ‫הם צועקים ומבקשים על נפשם בתשובה וצעקה‪ ,‬אז‬ ‫בעלה רבינו‪ .‬והשיב‪ ,‬שכיון שרבינו הולך‬ ‫זצ"ל בעיר אחת בשוק בערב שבת קודש‪ ,‬שם היה‬ ‫יקם סערה לדממה פירוש שמקבלים על עצמם מידת‬ ‫בדרך החסידים‪ ,‬לכן אינו רוצה לסור‬ ‫צריך לעמול קשה להשפיע על הסוחרים שיסגרו‬ ‫ענוה‪ ,‬ושומעים חרפתם ובזיונם ושותקים‪ ,‬וזה שנאמר‬ ‫לביתו‪ ,‬וגם אין לו פנאי‪ .‬ונסע מהעיר‪,‬‬ ‫את חנויותיהם ודוכניהם לקראת השבת בזמן‪ ,‬עמד‬ ‫יקם סערה רוצה לומר שהיו עד הנה כמו רוח סערה‬ ‫ונשברה העגלה‪ ,‬ובא גשם שוטף בחזקה‪,‬‬ ‫רבי אהרן הגדול באמצע השוק ופתח באמירת 'הודו'‪,‬‬ ‫בגדלות‪ ,‬ועכשיו לדממה משימים יד לפה ושותקים ואין‬ ‫והיה מוכרח לחזור העירה‪ ,‬ונתאכסן על‬ ‫התאספו אנשים מכל הסביבה ובכו בכי רב‪ ,‬מרוב גודל‬ ‫מתגאים עוד‪ ,‬ויחשו גליהם וגו'‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫שב"ק בבית רבינו‪ .‬ובליל שב"ק אחר‬ ‫ההתעוררות כל הציבור שהיו שם בשוק‪) .‬השיר והשבח‬ ‫ב‪ .‬בגמ' )שם( מאי מברך 'ברוך גומל חסדים טובים'‪.‬‬ ‫התפלה‪ ,‬ערכה הרבנית השלחן לפני הג"ר‬ ‫פוריסוב(‬ ‫וגירסת הרי"ף 'ברוך גומל לחייבים טובות שגמלני כל‬ ‫חיים עם יין וחלות‪ ,‬שלא יצטרך להמתין‬ ‫הרה"ק מהר"ש מבעלזא זצ"ל היה פ"א ש"ק בעיר‬ ‫על בעלה‪ .‬ואמר‪ ,‬עוד יש פנאי‪ ,‬כי צריך‬ ‫טוב'‪ .‬וכ"כ הרא"ש )סי' ג'(‪ ,‬והרמב"ם )פ"י ה"ח(‪ ,‬והוסיף‬ ‫זאלקאווא‪ ,‬והתפלל שם בביהכנ"ס של אשכנזים אשר‬ ‫ללמוד איזהו ענין‪ ,‬ובלימודו העמיק בעיון‪,‬‬ ‫)הרמב"ם( אות ה' לתיבת גומל וכ' 'הגומל'‪ .‬וכ"כ הטור‬ ‫נתייסדה עוד מזקנו הוא רבינו הגדול בעל תבואות‬ ‫עד לערך חצות לילה‪ ,‬ואז בא רבינו לחדר‬ ‫והמחבר )סעי' ב'(‪ .‬והלבוש הרכיב שתי הנסחאות וכ'‬ ‫שור זצ"ל‪ ,‬ולפני תפלת מנחה וקבלת שבת אמר הרב‬ ‫שלו מעוטף בטלית‪ ,‬וראה הג"ר חיים מאור‬ ‫'הגומל חסדים טובים לחייבים שגמלני כל טוב'‪ .‬וכ'‬ ‫מבעלזא להגבאים‪ ,‬שהוא מבקש מהם שני דברים‪,‬‬ ‫פניו‪ ,‬עמד לפניו‪ ,‬והלך לאחותו ואמר‪ ,‬דע‬ ‫הברכי יוסף )אות ה'( בשם מהר"א אזולאי שאין המנהג‬ ‫קפיטל תהלים אחד רוצה לומר לפני מנחה‪ ,‬ואיזה‬ ‫שאני מתחרט על כל מה שאמרת לך‪ ,‬כי‬ ‫כן‪ .‬וכ"ה בסידור היעב"ץ‪ ,‬ובסידור תפלה ישרה דלא‬ ‫שורות זוהר לפני מעריב‪ ,‬והסכימו על זה‪ .‬ועל זה נוכל‬ ‫ראיתי בעיני שבא מבית התפלה עם שני‬ ‫כהלבוש‪ .‬וכ"כ השערי אפרים )סעי' כ"ט ובפתחי שערים אות‬ ‫להמליץ 'החכמה תחי' בעלי''‪ ,‬שבאם היה אומר שרוצה‬ ‫כ"ב‪ ,‬אמנם כ' דבמקום שנהגו כנוסחת הלבוש אין לשנות ע"ש(‪ ,‬וכ'‬ ‫מלאכי השרת המלוים אותו‪) .‬שמן הטוב(‬ ‫לומר 'הודו' או 'כגוונא' כמנהג הבעש"ט זיע"א היה על‬ ‫שתיבה שגמלני יש לומר בניקוד סגול שב"א קמ"ץ‪,‬‬ ‫רוב עושרם ושררותם של השרים הגבירים‬ ‫זה התנגדות‪ ,‬וד"ל‪) .‬י"ג אורות(‬ ‫ואין להקפיד אם יאמר בניקוד סגול קמץ שבא‪ ,‬ותיבת‬ ‫לבית ראהטשילד בא להם מברכתו של‬ ‫טוב יאמר הטית בחולם ולא במלאפום‪ .‬וכ"כ הכה"ח‬ ‫נמוקי חסידות‬ ‫הרה"ק מטשארטקוב‪ ,‬ומעשה שהי' כך‬ ‫)אות ט"ז( בשם כמה פוסקים‪.‬‬ ‫יורדי הים באניות וגו'‪ .‬שמעתי בשם הגאון אב"ד‬ ‫הי'‪ ,‬שאביהם זקינם של הגבירים בני‬ ‫כ' בס' הליכות שלמה )פרק כ"ג סעי' ז'( נוסח ברכת‬ ‫ק"ק פ"פ דמיין כי הם הנכנס לים התלמוד‪' ,‬ועושים‬ ‫ראהטשילד‪ ,‬הי' משמש בבית רבינו‪ ,‬ובתוך‬ ‫הגומל שלפנינו שגמלני 'כל טוב'‪ ,‬קשה‪ ,‬הוא שהרי‬ ‫מלאכה' וגו' בפלפולם ארוכים‪ ,‬ורואים 'הנפלאות‬ ‫משך הזמן היותו משמש בקודש‪ ,‬נאבד‬ ‫מברך על נס זה אע"פ שאין לו עדיין כל טוב‪ ,‬דהרי‬ ‫במצולה'‪ ,‬אז כשאמר 'יעמד רוח סערה' היא היצה"ר‬ ‫ארבעה צריכים להודות )א(‬ ‫|| ב ||‬ ‫כך מברך על הרעה‪ ,‬וע"ז אמר דוד המלך ע"ה )תהלים לד‪ ,‬ב( אברכה ה' בכל עת הכונה‬ ‫הנופל מן הגג והוא מוכה וחבול‪ ,‬חייב בברכת הגומל‪ ,‬ואיך יאמר על כך שגמלני כל‬ ‫גם בעת צרה‪ ,‬ולכן המקריב תודה לא יקריב רק על ההצלה אלא גם על הצרה שהיה‬ ‫טוב‪ ,‬וכ"ש הנוסע לחו"ל לריפוי מחולי כבד‪ ,‬איך יברך מיד בהגיעו שגמלני כל טוב‪ ,‬ואף‬ ‫וכיוצא בו‪ ,‬וז"ש זובח תודה יכבדנני בנו"ן כפול להורות שיכבד ה' בכפלים כבוד אחר‬ ‫אם ניצל לגמרי‪ ,‬הרי סו"ס טוב יותר היה אילו לא היה כלל במצב של סכנה‪ .‬ונראה‬ ‫כבוד על הרע ועל הטוב כי הכל לטב עביד‪ .‬ויש לפרש בזה סיפא דקרא ושם דרך‬ ‫יותר כהנוסח שבסדור התניא‪ ,‬וכן הוא בסדורי תימן‪ ,‬שהמברך אומר 'שגמלני טוב' על‬ ‫אראנו בישע אלקים שאין לו מובן לכאורה והמפרשים נדחקים בפירושו‪ ,‬ולהנ"ל נראה‬ ‫שניצל לחיים‪ ,‬והצבור עונים 'הוא יגמלך כל טוב' שיקבל מהשי"ת כל הטוב הנצרך לו‪,‬‬ ‫לומר כי על הרוב אין אדם יודע מה טובה יש בזה שבא לידי סכנה‪ ,‬רק שמאמין בה'‬ ‫כדרך העונים שמוסיפים על המברך‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫שמאתו לא תצא הרעות והכל לטוב לו‪ ,‬וצריך להאמין דבר זה ולהודות לה' ולברכו‪,‬‬ ‫ומי שעושה ככה מגלה ה' עיניו שבעיניו יראה ובלבבו יבין איך נצמח מהרעה המדומה‬ ‫פירוש הברכה‬ ‫טובה אמיתית‪ ,‬ובזה שמכבד ה' על הרע לפום ראות עיניו שהוא רע בזה עושה דרך‬ ‫כ' הב"י‪ ,‬פי' הברכה כלומר אפילו לאותם שהם חייבים‪ ,‬דהיינו שהם רשעים‬ ‫כי יראיהו ה' בישועתו כי הרעה זו הטבה‪ ,‬וז"ש ושם דרך בזה שכבדנני בכפלים שם לו‬ ‫דתרגום )בראשית יח‪ ,‬כג( רשע חייבא‪ ,‬עם כל זה גומל להם טובות‪ ,‬וגם אני כאחד מהם‪,‬‬ ‫דרך המוליכו שאראנו ע"י כך בישע אלקים שיראה שאלקים מדה"ד היא ישועתו כו'‪.‬‬ ‫שאע"פ שאיני הגון גמלני כל טוב‪ .‬והקשה הפרישה דהא אמרינן )ב"ק נ‪ (.‬כל האומר‬ ‫הקב"ה וותרן הוא יותרו מיעיו‪ ,‬ותירץ דזה דוקא כשאומר שעושה בלי שום טעם אלא‬ ‫ובס' חדשים וגם ישנים )מהגר"י שטייף ברכות שם( הוסיף עוד בזה‪ ,‬כי קשה למה לא‬ ‫דרך וותרנות‪ ,‬אבל כאן הוא אומר שעושה מצד הגמול והחסד‪ .‬ובעיון יעקב כ' די"ל‬ ‫הזכיר ר' יהודה אמר רב שצריכין להביא ג"כ קרבן תודה‪ ,‬דהא כן כתיב ויזבחו זבחי‬ ‫שמכח הבהלה שהיה עליו בשעת סכנה‪ ,‬עציבותיה מסייע ליה‪ ,‬וגם מסתמא הרהר‬ ‫תודה‪ ,‬וכ"כ רש"י )ויקרא ז‪ ,‬יב(‪ ,‬וי"ל שר' יהודה אמר רב חידש שלא בלבד שאדם צריך‬ ‫תשובה בלבו‪ ,‬וע"כ גומל לו הקב"ה הטוב אף שהיה מחוייב‪ ,‬וכ"ש ביסורי חולה שהם‬ ‫להודות על הנס שנעשה לו‪ ,‬אלא צריך להודות לו גם על היסורין ועל התלאות שהי'‬ ‫ממרקין כל גופו של אדם‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬ע"ד שאמר דוד המלך ע"ה )ישעי' יב‪ ,‬א( אודך כי אנפת בי‪ ,‬כי כל מה דעביד רחמנא‬ ‫לטב עביד‪ ,‬ולזה תפס ר' יהודה אמר רב הלשון ואמר 'יורדי הים'‪ ,‬וכן אמר 'חולה‬ ‫אמר לחייבים טובים‪ ,‬האם יצא‬ ‫ונתרפא'‪ ,‬ור"ל בן על מה שהי' חולה ובן על מה שנתרפא על שניהם צריך להודות‪.‬‬ ‫כ' בחסד לאלפים רבים מעמי הארץ אומרים 'הגומל לחייבים טובים'‪ ,‬והוה ליה‬ ‫ויש לרמז דבר זה ברמב"ם שכ' בהל' ברכות )פ"י ה"ח( שצריך ליתן שבח והודאה‪ ,‬וכ'‬ ‫משנה מטבע שטבעו חכמים‪ ,‬והוא ברכה לבטלה‪ .‬ועי' בס' שערי יוסף )על ס' בן איש‬ ‫כיצד מודה כיצד מברך כו'‪ ,‬ובכ"מ נדחק לפרש כפל הלשון‪ ,‬ולפימש"כ י"ל שע"כ כפל‬ ‫חי פ' עקב( שכ' דלכאו' יש להעיר מהרמב"ם )פ"א מהל' ברכות( שכ' דאף ששינה מנוסח‬ ‫הלשון לרמז על כפילות ההודאה‪ ,‬הן על היסורין שנתסר והן על מה שנעשה לו נס‪.‬‬ ‫הברכה מ"מ כל שמשמעות הברכה היא ענין אחד יצא‪ ,‬ואמאי הכא הוה ברכה לבטלה‪,‬‬ ‫והנה המלבי"ם כ' שתודה היינו מלשון ווידוי‪ ,‬ונראה שכן יש לפרש הפסוק באו שעריו‬ ‫וצ"ל דלשון 'טובות' זה חוזר דהקב"ה עושה טובות לאדם שהוא חייב יסורים ועשה‬ ‫בתודה חצרותיו בתהלה הודו לו ברכו שמו שתחלה יתודה האדם ויצדיק הדין עליו‬ ‫לו נס והצילו‪ ,‬אבל כשאומר חייבים טובים משמע דהחייב בעונש הוא בן טובים‪ ,‬וזה‬ ‫שה' הצדיק במה שנתייסר כי אין יסורין בלא עון‪ ,‬ולזה תחלה בואו בתודה היינו בוידוי‬ ‫משמעות אחרת לכך לא יצא‪ ,‬מ"מ לדינא נראה דיצא בדיעבד דאין להקפיד בלשון זה‪,‬‬ ‫לפניו‪ ,‬ושוב יהלל שמו הגדול על רוב הנסים‪) ,‬ראה רש"י תהלים נ‪ ,‬כג עה"פ זובח תודה יכבדנני‪,‬‬ ‫וכמו דמשמע מהריטב"א )פ"ו מהל' ברכות הי"ד(‪.‬‬ ‫'המביא לי זבח של תשובה והודאה על עוונותיו יכבדנני'‪ ,‬וע"ע ברש"י איוב לג‪ ,‬כז עה"פ ישור על אנשים‪,‬‬ ‫'יעשה שורות של אנשים כשינצל מחליו ויתודה ליוצרו'(‪ .‬ונראה שחז"ל כיוונו לזה בנוסח הברכה‪,‬‬ ‫נמוקי אגדה‬ ‫עפ"י גירסת הרי"ף והרא"ש שתיקנו לברך בלשון 'הגומל לחייבים טובות' שרמזו בזה‬ ‫כ' בשו"ת שתי הלחם )למהר"ם חאגיז‪ ,‬בהקדמה( קשה מה לו לחולה זה או לזה שהיה‬ ‫שהחולה ואינך יכירו ויתודו שהיו חייבים והקב"ה עשה להם ניסים ופדאם‪ ,‬ולפי"ז‬ ‫בסכנת הים ובית האסורים להזכיר תואר זה שהקב"ה 'גומל לחייבים טובות'‪ .‬אמנם י"ל‬ ‫י"ל שבזמן שביהמ"ק הי' קיים וכל אחד מאותן ארבעה הביאו קרבן תודה‪ ,‬ובזה כבר‬ ‫כו'‪ ,‬כי כבר נודע גודל חסדיו ית' שתמיד הוא מטה כלפי החסד‪ ,‬וקודם שיגמר דינו של‬ ‫התוודו חטאם כי תודה הוא מלשון וידוי‪ ,‬א"כ לא היו צריכין עוד לברך בהנוסח ברוך‬ ‫אדם אחד להתחייב בו‪ ,‬דן אותו לא לפי מעשיו לבד‪ ,‬אלא לפי הצער שיגיע תחילה‬ ‫שגמל לחייבים טובות‪ ,‬שענין הוידוי כבר קיימו במה שהביא תודה לפניו‪ ,‬אלא שמ"מ‬ ‫לבניו ובני ביתו אם ראוים לכך אם לאו‪ ,‬ואם מצאן ראוים דן אותו לפי הצער המגיע‬ ‫צריך ליתן שבח להקב"ה על הנס שנעשה לו‪ ,‬ע"כ היו צריכין לברך רק בנוסח 'הגומל‬ ‫לכל בני משפחתו‪ ,‬ואח"כ עם כל שכניו‪ ,‬ואח"כ עם כל בני המדינה‪ ,‬ואח"כ בכללות‬ ‫חסדים טובים'‪ ,‬וזה כהגירסא שלפנינו בתלמוד שמיירו בזמן שבהמ"ק הי' קיים‪ ,‬אמנם‬ ‫כל העולם‪ ,‬ואם בכל כלל ופרט מהנזכרים נמצאו חייבים באותו צער אשר יגיע להם‪,‬‬ ‫גירסת הרי"ף והרא"ש הוא בזה"ז שאין מקריבין תודה‪ ,‬ע"כ שינו הנוסח ותקנו לומר‬ ‫או עונש במיתה אותו המסוכן שנכנס לקולר‪ ,‬אזי ימות או יענש כפי המשפט צדק‬ ‫'הגומל לחייבים טובות' לכלול הוידוי עם השבח כו'‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫שנתחייב בו‪ ,‬אמנם אם איזה פרט מהנזכרים אינו ראוי לקבל אותו צער‪ ,‬בזכותו של‬ ‫אותו פרטי ניצול‪ ,‬אע"פ שהוא מצד עצמו נתחייב בדין‪ ,‬ובזה מובן מ"ש רז"ל מת אחד‬ ‫‚‪ .‬כ' הכל בו )דיני קריה"ת( ועונין החזן וכל הקהל 'אמן‪ ,‬צור שגמלך' כו'‪ .‬וכ"כ בארחות‬ ‫מהחבורה תדאג כל החבורה‪ ,‬כי הם ג"כ באו לדין ונתעורר עליהם ונמצאו חייבין‪ ,‬ולפיכך‬ ‫חיים )דיני קריה"ת( ועונין החזן וכל השומעים 'אמן'‪ ,‬ואח"כ אומר 'צור שגמלך' כו'‪ .‬וכ"כ‬ ‫אמרו ת"ח שמת הכל קרוביו לפי שמצטערים במיתתו מטעם שהי' מבני חברתם והואיל‬ ‫בס' על הכל )לתלמיד הר"ם מאיוורא‪ ,‬סי' כ"א( וז"ל‪ ,‬והר"ם פעם אחת עמד בישיבתו ובירך‬ ‫ומת נמצא שהם נתחייבו בו כו'‪ .‬אם כן הרי זה צריך שיתן הודאה על חלקו ועל חלק‬ ‫בא"י אמ"ה הגומל לחייבים‪ ,‬וצוה לתלמידים לענות 'אמן'‪ ,‬כי אמת שצריך לענות אמן‪.‬‬ ‫השאר שהם היו נידונין עמו‪ ,‬כי הרי זה אינו יודע באיזה זכות ניצול אם בזכות עצמו‬ ‫וכ"כ הא"ר )סי' קמ"א סק"ו( בשם תשו' מהר"ם מינץ )סי' פ"א( דעונין החזן וכל הציבור‬ ‫או זכות בניו ובני ביתו או זכות אנשי משפחתו וכיוצא‪ ,‬ולפיכך הוא מחויב לתאר את‬ ‫אחריו 'אמן‪ ,‬מי שגמלך כל טוב'‪ .‬וכ"כ בהגהות הסמ"ע )נדפס בשו"ע מהדורת פריעדמאן(‬ ‫השי"ת בתואר נאה ויאה זה שהוא גומל תחלה לחייבים רבים טובות מרובות כדי לגמול‬ ‫שקודם יענו 'אמן'‪ .‬וכ"כ בשערי אפרים )שער ד' סעי' ל'(‪ .‬ובפתחי שערים )שם סקכ"ד(‬ ‫ליחיד זה הטובה אשר גמלו כו'‪ ,‬אמנם מסיים בטובת עצמו והגמול שגמלו כל טוב‪,‬‬ ‫כתב לבאר‪ ,‬שאמן זה שהוא הילול ושבח להקב"ה על הגמול שגמל‪ ,‬ואינו ענין למה‬ ‫על דרך שאמרו דאין החולה מתרפא עד שמוחלין לו כל עונותיו‪ ,‬שנאמר הסולח לכל‬ ‫שאומרים מי שגמלך שאין זה רק ברכה להאיש המברך‪ .‬וכ"כ בליקוטי מהרי"ח )סדר‬ ‫עוניכי בתחלה‪ ,‬ואח"כ הרופא לכל תחלואיכי וגו'‪ ,‬ע"ש‪ .‬והובא באגרא דפרקא )אות קי"ד(‪,‬‬ ‫ברכת הודאה(‪ ,‬ובהערוה"ש )אות ה'(‪ .‬וכן בשו"ת התעוררות תשובה )שם( כ' שלכתחילה‬ ‫וכ' לפרש עפ"ז מש"כ )משלי יב‪ ,‬כה( דאגה בלב איש ישיחנה‪ ,‬ודרז"ל )יומא עה‪ (.‬ישיחנה‬ ‫ודאי יענו אמן‪ .‬וכ"כ בשערי הלכה ומנהג )אות ק"י(‪ ,‬וכ' שכבר מחה במנהג מוזר ביותר‬ ‫לאחרים‪ ,‬כי אפשר ימצא איש אשר לא יחויב אליו צער ויצטער בצערו‪ ,‬ובהכרח יסיר‬ ‫שאין עונים אמן‪ ,‬ע"ש‪ .‬וכ"כ בס' אהלך באמיתך )שטערן‪ ,‬פ' כ"ג סעי' ל"ב(‪ ,‬וכ' שהמחבר‬ ‫השי"ת מאתו הצער כדי שלא יצטער הצדיק‪ ,‬ע"ש‪ .‬וראה בסה"ק צמח דוד )דינוב‪ ,‬פ'‬ ‫לא הוצרך לכותבו‪ ,‬שכבר כ' בסי' רט"ו ש'השומע ברכה חייב לענות אמן'‪ ,‬וכאן רק‬ ‫חקת בהשמטות(‪.‬‬ ‫מוסיף דצריך גם לענות 'מי שגמלך'‪ ,‬והביא ראי' לזה מברכת 'להכניסו בבריתו של‬ ‫אברהם אבינו' שכ' המחבר )יו"ד סי' רס"ה סעי' א'( דהעומדים שם אומרים 'כשם שנכנס‬ ‫*‬ ‫לברית‪ ,‬כו'‪ ,‬ולא כ' שיענו קודם 'אמן'‪ ,‬וגם לא נזכרה בסדורי תפלה‪ ,‬אם כי נראה‬ ‫פשוט שקודם צריך לענות אמן‪ ,‬ולא הזכירוהו הפוסקים שהדבר פשוט כן‪ ,‬וה"ה לענין‬ ‫מברך גם על היסורין שבא עליו‪ ,‬כי הכל לטובה‬ ‫ברכת הגומל‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫כ' בשו"ת כתב סופר )סי' כ"ז( י"ל כוונה בברכת הגומל שאומרים 'הגומל לחייבים‬ ‫טובות שגמלני כל טוב'‪ ,‬דהמברך לא יברך רק על הטובה שהציל ה' נפשו‪ ,‬אלא גם‬ ‫„‪ .‬כ' בפתחי שערים )שם( בשו"ע ובכל הפוסקים לא נזכר שהשומעים יאמרו 'אמן'‪,‬‬ ‫על הצרה שהיה בו יברך ג"כ‪ ,‬והיינו 'הגומל לחייבים טובות' שגובה דילי' מהם בעולם‬ ‫ונראה שסוברים שמה שאומרים 'מי שגמלך' כו' הוא עולה במקום עניית 'אמן'‪ .‬וכן‬ ‫הזה 'שגמלנו כל טוב' היסורים והרפואה שניהם היו לטוב‪ ,‬ע"ש באריכות‪ .‬ובכתב סופר‬ ‫בשו"ת התעוררות תשובה )ח"א סי' צ"ט( כ' שמה שאין העולם נוהגים לומר 'אמן' אחר‬ ‫על התורה עה"פ )ויקרא ז‪ ,‬יא( אם על תודה יקרבנו הוסיף עד"ז‪ ,‬כי במדרש על פסוק‬ ‫ברכת הגומל‪ ,‬רק עונים 'מי שגמלך'‪ ,‬יש ליישב כי כוונת אמן אמת הדבר שהקב"ה גומל‬ ‫הנ"ל כ' הה"ד זובח תודה יכבדננו )תהלים נ‪ ,‬כג( יכבדני אין כתי' אלא יכבדנני כבוד אחר‬ ‫לחייבים טובות‪ ,‬ועניית מי שגמלך ג"כ מאמת הדבר שהקב"ה גמל לו כל טוב כו'‪ .‬וכן‬ ‫כבוד‪ ,‬וצ"ע הכוונה‪ .‬וכ' וז"ל‪ ,‬נ"ל כי מי שהיה בסכנה וניצל מודה לה' על הטוב שגמלהו‬ ‫נוהג כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫כדאמרו ז"ל ארבעה צריכין להודות וכו'‪ ,‬והנה הוא מודה רק על ההצלה אבל באמת‬ ‫‪ .‰‬כ"כ בס' אהלך באמיתך )בהשמטות‪ ,‬וציין לשו"ת בצל החכמה ח"ה סי' פ"ט(‪ ,‬והביא ראי'‬ ‫צריך שיודה לה' גם על שהיה בסכנה‪ ,‬כי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד כדי שישוב‬ ‫ממעשים בכל יום שהמתפללים נוסח אשכנז וחותמים בתפלת שחרית 'ברוך אתה ה'‬ ‫מדרכו הרעה או שיבא לו טובה לבסוף‪ ,‬ואמרו ז"ל כשם שמברך על הטובה בשמחה‬ ‫|| ג ||‬ ‫גליון קא‬ ‫'מי ˘‚מלך'‬ ‫ו‪ .‬והשומעים אומרים 'מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה' ‪.‬‬ ‫]ו[‬ ‫מהבית איזה השלשה‪ ,‬סכום הגון‪ ,‬מעות שהושלש‬ ‫בידו‪ ,‬וחשדוהו לאותו משמש הנ"ל שהוא שלח‬ ‫ז‪ .‬ואם לא אמרו אינו מעכב‪ ,‬ויצא הברכה]ז[‪.‬‬ ‫ידו בהשלשה‪ ,‬ואמר לו רבינו להמשמש שעפ"י‬ ‫התורה יש לחייבו שבועה‪ ,‬אם לא שלח ידו‪ ,‬והוא‬ ‫לא רצה לישבע‪ ,‬ושילם מכיסו את כל הסכום‬ ‫שנחסר‪ ,‬והגם שהי' עני ולא הי' לאל ידו לשלם‪,‬‬ ‫הנס שעשה הקב"ה עמו‪ ,‬ונותן שבח והודי' לשמו‬ ‫מקדש את שמך ברבים'‪ ,‬חותם אותה העובר לפני‬ ‫אך למען שלא יצטרך לישבע אפילו על אמת‪,‬‬ ‫יתברך שגמלו כל טוב‪ ,‬וזה נקרא נס נגלה‪ .‬נמצא‬ ‫התיבה בקול רם‪ ,‬כדי שיענה הצבור 'אמן'‪ ,‬ואילו‬ ‫טכס כל מיני עצות ונתן במשכן כל אשר לו‪,‬‬ ‫שאין בעל הנס מכיר בניסו רק אם מגיע לו מקודם‬ ‫המתפללים נוסח ספרד שאין מזכירים שם בחתימת‬ ‫ולוה מעות ושילם כל הנחסר מבית רבינו‪ .‬אח"כ‬ ‫איזה צרה ח"ו‪ ,‬ונעשה לו נס שלא כדרך הטבע‪,‬‬ ‫ברכה זו אלא חותמים בלי שם 'ברוך המקדש שמו‬ ‫נמצאת הגניבה‪ ,‬ונתוודע בבירור אשר המשמש הי'‬ ‫אז מתגלה לו שהי' לו נס‪ .‬לכן כשמברך בעל הנס‬ ‫ברבים' אומרה העובר לפני התיבה בלחש‪ ,‬וע"כ‬ ‫חף מפשע‪ ,‬אז בירך אותו שיברכהו ד' בעשירות‬ ‫"הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב"‪ ,‬שמקלס‬ ‫היי"ט דלפי שברכת המקדש אין חותמין אותה בשם‬ ‫גדול לדורי דורות‪ ,‬ומאז והלאה נתעשר‪) .‬שמן הטוב(‬ ‫להשי"ת על נס נגלה שנעשה לו‪ ,‬היינו על נס שראה‬ ‫אין תועלת לענות אחרי' אמן‪ ,‬וכן מבואר ממש"כ‬ ‫הוא בעיניו מחמת שהי' בתחלה בצרה‪ ,‬וניצל ממנה‬ ‫בס' שערי אפרים )שער ד' סעי' כ"ה( לענין ברכת‬ ‫פ"א שבת בטשארטקוב הגה"ק ר' לוי יצחק‬ ‫דרך נס‪ ,‬אז עונים הקהל אחריו בברכה "מי שגמלך‬ ‫'ברוך שפטרני'‪ ,‬שאם הוא מברך בשם ומלכות אז‬ ‫מבארדיטשוב זצ"ל בעל קדושת לוי‪ ,‬וזה הי' כמה‬ ‫טוב בחול"ם הוא יגמלך כל טוב במלאפו"ם סלה‪,‬‬ ‫השומעים עונין אחריו 'אמן'‪ ,‬מבואר שאם מברך בלי‬ ‫שנים אחר פטירת רבינו‪ .‬יש בית הכנסת אחת‬ ‫שמאחלים לו‪ ,‬שהקב"ה שגמלך בנס גלוי בפעם‬ ‫שם ומלכות אין עונין אחריו 'אמן'‪ ,‬ויותר מזה עיי'‬ ‫קטנה אשר רבינו הי' דרכו להתפלל שם בחיים‬ ‫הזאת‪ ,‬יגמלך מהיום והלאה רק בכל טוב במלאפו"ם‪,‬‬ ‫בשערי אפרים )שם סעי' ל"ג( שכ בט' באב שחרית‪,‬‬ ‫חיותו‪ ,‬ועד היום מכונה שם בעיר טשארטשקוב‬ ‫דהיינו בנסים נסתרים המלובשים בדרך הטבע‪ ,‬שלא‬ ‫כ"א מן הקרואים קודם שמברך ברכה"ת יאמר 'ברוך‬ ‫הביה"כ הנ"ל בשם הר' הירשליס קלייזיל‪ .‬ובהיות‬ ‫תצטרך לעבור מקודם צרות וגלגולים רעים כדי שיהי'‬ ‫דיין אמת'‪ ,‬ומאחר שאומרים בלא שם ומלכות ואין‬ ‫הקדושת לוי שם‪ ,‬התפלל גם הוא בהקלויז הלז‪,‬‬ ‫לך אח"כ נס גלוי‪ ,‬רק יהי' לך חסד א‪-‬ל כל היום‬ ‫כאן עניית 'אמן' נוהגין לומר בלחש ע"כ‪ ,‬מבואר‬ ‫ושם מתפללים בנוסח אשכנז עד היום‪ ,‬כי כן‬ ‫בדרך טמיר ונעלם‪.‬‬ ‫שאין שום תועלת בעניית אמן על ברכה שנאמרה‬ ‫התפלל רבינו‪ .‬ויען אשר הרב מבארדיטשוב הי‬ ‫בלא שם ומלכות‪ ,‬ומ"מ נראה פשוט כי אין איסור‬ ‫רגיל להתפלל בנוסח ספרד‪ ,‬לכן התפלל גם אז‬ ‫טעם הב' כ' וז"ל‪ ,‬עוד יש לומר עפ"י דברי‬ ‫בקלייזיל הנ"ל בנוסח ספרד כהרגלו‪ .‬ודרכו היה‬ ‫בזה לענות אמן‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫השל"ה הק' הנ"ל דטוב בחול"ם הוא טוב הגלוי‪,‬‬ ‫להתפלל לפני התיבה‪ ,‬והתפלל שם לפני התיבה‬ ‫וטוב במלאפו"ם הוא טוב הגנוז לעוה"ב‪ .‬דהנה איתא‬ ‫ו‪ .‬המקור לזה אינו מהגמ'‪ ,‬אלא כ"כ הרמב"ם )ברכות‬ ‫בנוסח ספרד‪ ,‬ונפלה עליו תררמה באמצע התפלה‪,‬‬ ‫בגמרא )שבת לב‪ (.‬אם עושין לו נס לאדם מנכין לו‬ ‫פ"י ה"ח( וז"ל‪ ,‬וכל השומעין אומרים 'שגמלך טוב הוא‬ ‫ונרדם שם בעת עמדו לפני התיבה‪ ,‬ובא אליו‬ ‫מזכיותיו‪ ,‬א"ר חנין מאי קראה קטנתי מכל החסדים‬ ‫יגמלך סלה'‪ .‬והטור והמחבר )סעי' ב'( כ' 'אשר גמלך‬ ‫בחלום רבינו‪ ,‬ואמר לו‪' ,‬האיך יש לך כח לשנות‬ ‫ומכל האמת )בראשית ל"ב(‪ .‬נמצא שאדם הנעשה לו‬ ‫כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה'‪ .‬הנוסח הנהוג‬ ‫את נוסחי נוסח אשכנז במקום הלזה‪ ,‬אשר היה‬ ‫נס יוכל לחשוש שינכו לו מזכיותיו לעולם הבא‪ ,‬ולכן‬ ‫אצלינו לומר 'מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב‬ ‫סלה'‪ ,‬מובא בסידור היעב"ץ )דיני ברכת הגומל(‪ ,‬ומילת‬ ‫לי כמה יגיעות עד שעשיתי שביל לשמים בנוסח‬ ‫כשמברך בעל הנס 'הגומל לחייבים טובות שגמלני‬ ‫'טוב' השני‪ ,‬בחולם ולא במלאפום )וראה להלן בהערה‬ ‫אשכנז'‪ .‬ואז הקיץ בעל קדושת לוי משנתו‪ ,‬ולא‬ ‫כל טוב' עונים הקהל אחריו ואומרים 'מי שגמלך‬ ‫מש"כ(‪ .‬וכ"ה בסידור תפלה ישרה )הסידור יש לו הסכמה‬ ‫התפלל שם עוד לפני התיבה בנוסח ספרדב‪.‬‬ ‫טוב הוא יגמלך כל טוב במלאפו"ם סלה' שמברכים‬ ‫)שמן הטוב(‬ ‫אותו שאעפ"י שגמלך הקב"ה בטוב הגלוי בעולם‬ ‫מהרה"ק מבארדיטשוב‪ ,‬קאזניץ‪ ,‬לובלין‪ ,‬ועוד(‪ .‬וכ"ה בסידור‬ ‫הזה שנעשה לך נס‪ ,‬אעפ"כ לא יחסר לך מאומה‬ ‫התניא‪ .‬וכן מובא נוסח זה בשערי אפרים )שם‪ ,‬וכ'‬ ‫מכל טוב השמור והצפון עבורך סלה‪ ,‬היינו לעולם‬ ‫שאין קפידא אם יאמר תיבת שגמלך בניקוד סגול שב"א קמץ‬ ‫ב‪.‬פעם התפלל הרה"ק משינאווא זצ"ל בבית מדרשו של‬ ‫הבא שהוא עולם הנצחי‪ .‬וראה בס' קדושת ציון )פ'‬ ‫או בניקוד סגול קמץ שב"א(‪ ,‬ובקיצש"ע )סי' ס"א סעי' א'(‪,‬‬ ‫הרמ"א בעיר קראקא‪ ,‬וצוה להתפלל בנוסח אשכנז‬ ‫חיי( שפי' לפי דברי השל"ה‪ ,‬מה שאומרים בברהמ"ז‬ ‫ובערוה"ש )אות ה'(‪.‬‬ ‫כמנהג המקום‪ ,‬משום מעשה שהיה‪ ,‬כי פעם התפלל‬ ‫'ומכל טוב לעולם ועד אל יחסרנו'‪ ,‬טוב במלאפום‪,‬‬ ‫הרה"ק מקאזניץ זצ"ל בבית מדרשו של המהרש"ל‬ ‫מנהג רבוה"ק לומר טוב השני במלאפום‬ ‫שאנו מתפללים ש'מכל טוב' הצפון 'לעולם ועד' הוא‬ ‫בלובלין‪ ,‬וכשפתח לומר 'הודו' לפני ברוך שאמר‪ ,‬וכנוסח‬ ‫בסה"ק קדושת ציון )תפלה( כ' ב' טעמים נפלאים‬ ‫העולם הנצחי 'אל יחסרנו' שלא ינכו לנו מזכיותינו‬ ‫ספרד‪ ,‬נרתע לאחוריו‪ ,‬ורץ החוצה‪ ,‬ואמר אחר כך‪ ,‬שראה‬ ‫למתק נוסח זה וז"ל‪ ,‬ויש לומר דהנה השל"ה הק'‬ ‫וכנ"ל‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫את המהרש"ל בא לקראתו עם חוטרא דנורא‪ ,‬והזהירו‬ ‫כתב )פ' ואתחנן( דטוב בחול"ם הוא טוב הגלוי וטוב‬ ‫)קופישאק‪ ,‬נדפס בשנת‬ ‫וראה בס' שלמי נדרים‬ ‫במלאפו"ם הוא טוב הגנוז וצפון‪ ,‬כמאה"כ )תהלים‬ ‫שלא לשנות ממנהג המקום להתפלל בנוסח אשכנז‪.‬‬ ‫)מיכלזאהן‪ ,‬סי'‬ ‫תרמ"א‪ ,‬בפתיחה(‪ ,‬ובשו"ת תירוש ויצהר‬ ‫ל"א( מה רב טובך אשר צפנת ליראיך‪ .‬והנה הקב"ה‬ ‫היה שם באותו מעמד גם הרה"ק ר' משה פאנעט זצ"ל‬ ‫ר"ח( ע"ש‪.‬‬ ‫עושה נסים נסתרים עם כל אדם בכל עת ובכל רגע‬ ‫מדעעש‪ ,‬וכיבדו הרה"ק משינאווא לרדת לפני התיבה‪,‬‬ ‫בהשגחה נפלאה‪ ,‬ואלולי כן לא הי' יכול להתקיים‬ ‫לפי שהיה בקי בנוסח ובניגון שהאשכנזים מתפללים בו‪,‬‬ ‫נמוקי אבות‬ ‫אפילו שעה אחת‪ ,‬וכאמרם ז"ל )בבראשית רבה פי"ד(‬ ‫והוא אכן התפלל בנוסח אשכנז ברהיטות‪ ,‬כאילו היה‬ ‫מעשה באיש אחד מהמוני עם אשר עלה‬ ‫ר' לוי בשם ר' חנינא אמר על כל נשימה ונשימה‬ ‫רגיל בו כל ימיו‪) .‬מרא דעובדא(‬ ‫לתורה ובירך ברכת הגומל‪ ,‬והרה"ק מנאסויד זצ"ל‬ ‫שאדם נושם צריך לקלס לבורא‪ ,‬מ"ט כל הנשמה‬ ‫אמר שמרגיש שאינו יכול לענות אחר הברכה‪ ,‬והלכו‬ ‫וראה בנמוקי או"ח )תרס"ט( שכ' שמעתי מאדומו"ר סבא‬ ‫תהלל י‪-‬ה )תהלים ק"נ( כל הנשימה תהלל י‪-‬ה‪ .‬וכן‬ ‫ושאלו האיש שמחמת איזה סיבה בירך ברכת הגומל‪,‬‬ ‫קדישא זי"ע משינאווע שהתפלל בבית הכנסת הרמ"א‬ ‫הוא בזוה"ק )פ' בלק ר‪ (:‬כמה טיבו עביד קוב"ה עם בני‬ ‫והשיב כמסיח לפי תומו מפני שהסוס שלו איז‬ ‫בליל שבת קודש עם עולם גדול‪ ,‬וצוה להש"ץ שלא‬ ‫נשא כמה נסין ארחיש לון בכל יומא ולא ידע אלא‬ ‫שיעור נישט דערהרגעט געווארן‪ ,‬והי' לפלא‪) .‬גדולת‬ ‫לשנות כל דהו מהנהוג שם‪ ,‬אם כי הוא התפלל לעצמו‬ ‫איהו בלחודוי‪ ,‬רק שהוא על דרך אומרם ז"ל )נדה‬ ‫יהושע סיפורים אות לה(‬ ‫גם שם נוסח ספרד הרגיל‪ ,‬וסיפר מעשה נורא על זה‬ ‫לא‪ (.‬אין בעל הנס מכיר בניסו‪ ,‬מפני שהם נסתרים‬ ‫מבית הכנסת המהרש"ל ז"ל בלובלין‪ ,‬ואין כאן מקומו‬ ‫ז‪ .‬כ"כ המג"א )סק"ב(‪ .‬וביאר המחצית השקל דכיון‬ ‫ומלובשים בטבע‪ ,‬ואימתי רואה האדם ומרגיש‬ ‫שנעשה לו נס‪ ,‬כשמגיע לו איזה צרה ח"ו וניצל‬ ‫להאריך‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫דבגמ' שלנו ליתא‪ ,‬אלא דהרמב"ם העתיקו‪ ,‬לכן‬ ‫דיעבד סמכינן אגרסא שלנו‪.‬‬ ‫ממנה בדרך נס שלא כדרך הטבע‪ ,‬אז רואה את‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫מוה”ר משה בן מוה”ר יעקב הכהן ע”ה נפטר יום שני דפסח שנת תשכ”ח לפ”ק וזו’ מרת רייזל יענטא בת בנש”ק הרב ר’ יעקב ע”ה נפטרה י”א אדר שנת תשנ”ה לפ”ק‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫להערות נא לפנות להמו”ל‪Rabbi M. N. Kesler 1532 50th St. - 917-795-5060 - nimukeihalachah@gmail.com :‬‬ ‫ארבעה צריכים להודות )א(‬ ‫|| ד ||‬