נימוקי הלכה · Nimikei Halacha — וירא (2026-10-26)

בעריכת
הרב מאיר נתן
קעסלער
פסקי דינים הנוגעים למעשה
גליון קב – פרשת וירא שנת תשפ"ז לפ"ק
ארבעה צריכים להודות )ב(
יומא דהילולא
הרה"ק ר' דוד שלמה אייבשיץ זצ"ל בעל
ספה"ק ערבי נחל ולבושי שרד כ"ב חשון פר˜ ב
– תקע"ד לברך בפני עשרה /אם אין לו עשרה אנשים /אם המברך בכלל העשרה /עשרה
הרה"ק בעל הלבושי שרד הי' אב"ד שנתחייבו לברך הגומל אם מצטרפין /המנהג לברך אחר קריה"ת /אם מחיוב
בסאראקא ,והי' נוסע להרה"ק ר' פייוויש לעלות לתורה /בימי אבליתו /בתשעה באב /עד מתי יכול לברך
זאבראזער זצ"ל בעל דרך אמת .רבינו הי'
לו יסורין ממנהיגי הקהלה והנגידים ,באמרם לברך בפני ע˘ר‰
לו שגאון כמותו אין ליסע לאיש כזה ,והוא
אמר להם שהוא גאון יותר ממנו .אירע א .צריך לברך ברכה זו בפני עשרה ,וגם יהיו תרי רבנן בתוך אלו העשרה .
]א[
פ"א שהי' ר' פייווש בסאראקא ,ונכנסו
הלומדים אצלו ,והראו לו חומרא בש"ס, ב .ולכתחילה יש להדר אחר תרי רבנן מלבד העשרה ,והוא תריסר]ב[.
והקשו לו ששה קושיות גדולות בש"ס ,א"ל
ג .אם לא שכיחי רבנן ,לא יניח בשביל זה מלברך ,ויברך בלא הם]ג[.
כל הקושיות אוכל לתרץ בתירוץ א'' ,שאינו
יכול' ,והלכו להם .אח"כ נכנס רבינו אצלו,
וא"ל 'איר האט מיר גאר איבער געפירט ,כי
בלא זה אני סובל יסורים מהם ,וכעת בוודאי להקל .וכ' הא"ר )שם( דלק"מ ,דהטור לטעמי' ‡ .איתא בגמ' )ברכות שם( אמר אביי וצריך
יאמרו מאמרם ,אחרי ראותם כן ,למה לא דפסק דיוצא ידי ברכה אפי' בפחות מי' ,וא"כ לאודויי קמי עשרה דכתיב וירוממוהו בקהל עם
אמרתם להם תי' ,והי' לי טובה גדולה' .א"ל אין הפלפול די' ותרי אלא לכתחילה להידור וגו' ,מר זוטרא אמר ותרין מינייהו רבנן שנאמר
'תדע כי מעולם עמלתי א"ע ויגעתי מאוד, מצוה ,ושפיר כ' הטור דהוה חומרא ,וזה ברור. ובמושב זקנים יהללוהו .וכ"כ הטור ,והמחבר
עד שפעלתי שלא אראה למדן ,וכעת ברגע וכ"כ בהגרע"א ע"ש. )סעי' ג'( דצריך לברך בפני י' ותרי מנייהו רבנן.
א' אתה רוצה שאאבד את עולמי בשעה א''. ‚ .כ"כ התוס' המרדכי דאי ליכא רבנן יברך. וכ' המג"א )סק"ג( דהתרי רבנן צריכים להיות תנו
ומ"מ פעם אחרת הי' הרב ר' פייביש ז"ל הלכתא.
וכ"כ המחבר )שם( .ועי' בביה"ל )ד"ה לא( שכ'
בסאראקא ,והי' שאלה על מקוה ,והי' נוגע דהמעיין בבה"ג יראה שלא העתיק כלל מימרא ב .איתא בגמ' )שם( ואימא בי עשרה שאר
לעיקר דאורייתא ,ואמר רבינו שישאלו לרבו, דמר זוטרא דבעינן תרי רבנן ,ואפשר דסבירא )ד"ה עמא ,ותרי רבנן ,קשיא .וכתבו התוס'
והוכרח להגיד להם תשובה והתיר המקוה, לי' דמאחר דרב אשי מותיב עלה קשיא אחר ואימא( דעבדינן לחומרא .והו"ד ברא"ש ,ובטור.
ואז ראו חריפותו בהלכות מקוואות) .כתבי אבל הרי"ף והרמב"ם לא כתבו רק דבעינן עשרה,
קשיא ,מסתמא לא חש לה כלל ,וסבירא לה
הר"י שו"ב עמ' קי"ד( וכ' ב"י דהם סוברים דכיון דמידי דרבנן הוא נקטינן
דמדאמוראי קמאי כרב יהודה ,ואביי לא הזכירו
לפי המסורה שהיתה בידי רבי שמואל זה כלל ,סבירא להו דקרא ארחא דמילתא נקט לקולא ,ולכן בשו"ע לא הביא שיטת התוס' כלל.
סאלנט זצ"ל ,היה הגה"ק רבי מנחם מענדיל דמהדר אחרי זקנים כדי שיברכו אותו ,אבל לא ועי' בפמ"ג )מש"ז סק"א( ,ובביה"ל )ד"ה ותרי( .וכ'
משקלאב זצ"ל ,בעל מח"ס מנחם ציוןא, דדינא הכי ,וכמו בברכת חתנים לרב נחמן דיליף העולת תמיד )אות ג'( דלכתחילה יש ליזהר ,כדי
)כתובות ז (:מויקח בועז עשרה אנשים מזקני וגו', לצאת אליבא דכו"ע .וכ"כ הא"ר )סק"ה( ,והביא
ודאי זקנים לאו דוקא ,ולא לקחם אלא כדי כן גם מס' רוקח )סי' שמ"ג( ע"כ .וכ"כ השערי
א .ס' מנחם ציון הוא פי' על האדרא זוטא ,ומוכתר שיברכו אותו ,וכמו שמבאר שם באמת בקרא אפרים )שם סעי' כ"ח( ,והחסד לאלפים )סעי' ח'(,
בהסכמות מהרה"ק מקשאנוב מקרייז מגארליץ דברכו אותו ,כמו כן הכא ,ע"ש .ועי' בא"ר והכה"ח )אות כ"א( .ועי' בישועות יעקב )סק"א(.
מבאבוב ועוד .והוא מילתא דתמי' שבני הרה"ק )סק"ה( .ובשלחן הטהור )סעי' ב'( כ' שהמברך ועי' בביאור הגר"א.
מצאנז זי"ע יתנו הסכמה על ספר מתלמידי שלא לפני רבנן אפשר שאינו יוצא כלל ,וכ' בס' לחם חמודות תמה על הטור ,הא קולא
שמן הראוי להמתין עד שיגיע אצל צדיק וגדול הוא אם אינו מברך אלא בי"ב ,דהא ספק ברכות
|| א || גליון קב
ד .אם בירך בפחות מעשרה ,טוב לחזור ולברך בפני עשרה ,בלא הזכרת שם
ומלכות]ד[.
הגר"א .ולישב זה נעתיק מש"כ בגליון המבשר:
ה .המברך בלחש הוה ליה כאילו בירך שלא בפני עשרה]ה[. סיפר הגר"מ סאלאווייטשיק ז"ל ,כי פעם מצא ספר
אחד בשם 'מנחם ציון' ,וכתוב על השער שחיברו
‡ם ‡ין לו ע˘ר‡ ‰נ˘ים גאון קדוש ומקובל מוהר"ר מענדל אשר מנוחתו
ו .יש אומרים שכל היכא דלית לי' עשרה ,אפשר דימתין עד שלשים יום, כבוד בעיה"ק טברי' .וגם ראה את ההסכמות שעל
הספר ,בניו של הגה"ק הדברי חיים מצאנז ,אשר
דלמא מיתרמי לי' דלעביד מצוה כהלכתה ,ומכאן ואילך מברך אפי' המה מעידים "כי ספר זה לא זז מעל שולחנו של
ביחיד]ו[. אביהם ,ובכל יום היה מסתכל בו"] ,בהקדמה שכ'
המביאו לבית הדפוס כ' ,דבהיותו בעיר רישא הציע
ז .ויש אומרים איפכא ,שאם אין לו עשרה ,יברך בלא שם ומלכות ,וכשיזדמן לפניו הרה"צ ר' יהושע מטאמישוב ,אשר נמצא
לו עשרה ,יברך עוד הפעם בשם ומלכות]ז[ .וראוי לחוש לספק ברכות. ת"י ספר הק' הלז ,אשר קבלו מהרה"ק משינאווא,
ורצונו למסרו לו להביאו לבה"ד ,כי שמע מהרה"ק
מצאנז שאמר שמשתוקק שיצא הספר לאו"ע ,ויהי'
‡ם ‰מברך בכלל ‰ע˘ר‰ טובה גדולה לאחב"י כו' ע"ש .ובהסכמת הרה"ק
ח .יש אומרים שהמברך בעצמו ,אינו יכול להיות בכלל העשרה ,אלא צריך מקרייז כ' ,דהכתבי קודש היו מונחים בבית אביו,
עשרה זולתו]ח[. והיו חביבים מאוד בעיניו ,ונפלו לו ע"י גורל ,לו
ולאחיו הרה"ק משינאווא ,ומסרו לידו ,ע"ש.
ט .ויש חולקים ע"ז ,ודעתם דשפיר יכול המברך להיות בכלל העשרה]ט[. ובהסכמת הרה"ק מבאבוב כ' ,שדבריו הק' היו
שגורים על לשונו של הרה"ק מצאנז תמיד ,וכמה
ענינים מובא בסה"ק דברי חיים משמו ,אשר אדע
בטח שכוונתו הי' דווקא על הכתבים האלה ע"ש[.
שם ומלכות ,ואח"כ כשימצא עשרה יברך בשם הדור ,ואם לאו יברך בשבת שמסתמא נמצא
ובהקדמת המדפיס כותב עוד ,שתחילה היה לו בידו
ומלכות ,דמה שבירך בלא שם ומלכות לא יצא תרי רבנן. הסכמה גם מהרה"ק משינאווא זצ"ל ,אלא שנאבד
לכ"ע. „ .דעת הטור )סעי' ג'( שאי"צ לחזור ולברך, ממנו בדרך ,ואח"כ שוב לא רצה ליתן עוד הסכמה
ח .כ"כ בס' הנותן אמרי שפר )להראנ"ח ,פ' אמור, דלישנא 'וצריך לאודויי באנפי עשרה' משמע מהטעם הכמוס אשר אתו .ובכן לפי מה שכתוב
והכנה"ג ציין לעי' בדבריו( שבודאי האנשים ההמה דוקא לכתחילה .והב"י כ' דאין הדיוק נראה, על השער ,שמקום מנוחת קדשו של המחבר הוא
צריך שיהיו זולת המודים ובעלי הנס ,ע"ש .והו"ד דאדרבה לישנא דצריך משמע שיש עיכוב בדבר, בעיה"ק טבריה ,ולפי דברי המדפיס ותוכן ההסכמות,
בה"ט )סק"ג( .וכ"מ בס' סמיכת חכמים )ברכות שם( וכ"ד ה"ר יונה דצריך לחזור ולברך) ,ומשמע דמה היה מקום לייחס את הספר לאחד מגדולי החסידות,
ע"ש .וכ"כ בהגרע"א )סעי' ג'( ,ובשערי אפרים )שם שבירך שלא בפני י' היה לבטלה ,וכ"כ המחה"ש סעי' א', הלא הוא הגאון החסיד המקובל רבי מנחם מענדל
סעי' כ"ז( ,ובח"א )כלל ס"ה סעי' ו'( ,ובקיצש"ע )סי' ועי' לקמן משכ"ב( .ובשו"ע )סעי' ג'( הביא ב' דיעות, מוויטעבסק זצ"ל ,אשר אכן מנוחתו כבוד בעיה"ק
ס"א סעי' ב'( ,ובכה"ח )אות י"ט( .וראה בתורת חיים בשם י"א וי"א ,וכ' דטוב לחזור ולברך בלא טברי' .והמשיך הגר"מ הלוי לספר ,כי פתח את
)אות ו'( שכ' דכן מצינו בנתינת הגט )אה"ע סי' שם ומלכות .והב"ח )אות ב'( הביא כמה ראיות הספר לקרות בו ,ויקרא בתוכו שנים ושלש דלתות,
קל"ג( דצריך עשרה חוץ מהמגרש ,והוא לפרסומי לשיטת הטור דלשון צריך לכתחילה משמע, עד שהגיע למקום אחד בפנים הספר שכתוב שם
מלתא .וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות )ח"ב סי' ומסיק דעיקר שאי"צ לחזור ולברך כל עיקר, וז"ל ,ועי' בפי' אדמ"ו ז"ל על ספרא דצניעותא ,תמה
קמ"ג( דקרא ד'וירוממוהו בקהל עם' משמעו דעל ע"ש .וכן בשו"ת באר שבע )סי' כ"ט( כ' שהדין על הדבר כי הלא רבו של הרמ"מ מוויטעפסק היה
עם הטור ,ע"ש .אבל הלבוש פסק כהמחבר .וכ"כ המגיד הרבי ר' בער ממעזריטש זצ"ל ,ולא ידוע כלל
המברך לעשות הודאה בפני עשרה ,דאילו הוה
שעשה פירוש על ספרא דצניעותא .וע"כ שפט
כתיב 'בקהל עם ירוממוהו' היה המשמעות שיש הט"ז )סק"א( ע"ש .וכ"כ השו"ע התניא )סדר ברה"נ
בדעתו שלפי זה הספר אינו לרמ"מ מוויטעפסק
דין שבח בפני עשרה ,אבל 'וירוממוהו בקהל עם' פרק י"ג אות ב'( ,והמ"ב )סק"ט( ,והכה"ח )אות כ"ו(.
אלא למחבר אחר ,ומעתה גדלה אצלו הפליאה מי
המשמעות כאילו נאמר שבכל הקהל נתרומם, ובשלחן הטהור )שם( כ' דאם בירך שלא בעשרה
הוא מחברו של ספר זה ,ובכן הוא הביא את הספר
כלומר שהיה בפני עשרה ,וא"כ צריך עשרה יחזור ויברך בשם ומלכות בלי ספק כלל.
אל אביו הגרי"ז ז"ל ,והראה לו את כל זה ,הרב
מלבד המברך ,ע"ש. .‰כ"כ בחסד לאלפים )סעי' ח'( .וכ"כ בבן איש לקח את הספר כדי לעיין בו ,ואחרי שהרב שם את
ט .כ"כ בשו"ת הלכות קטנות )ח"א סי' רע"א ,והובא חי )פ' עקב אות ב'( ,ובכה"ח )אות כ"ו( .וכ"כ בשו"ת עין עיונו עליה אמר בזה"ל 'קיין ספק נישטא וואס
בבה"ט סק"ד( דמאי שנא מברכת חתנים שמבואר תשובות והנהגות )ח"ב סי' קמ"ג( שיזהר לברך בקול צו קלערן אז סי'איז ר' מענדל'ע שקלובר' שהוא
בגמ' )כתובות ח (.דחתנים מן המנין .וכ"כ במקראי שישמעו כל הקהל ועכ"פ עשרה) ,ואם אינו מברך היה תלמיד להגר"א ,והביא שמועות בשמו ,אך
קודש )למהר"ח אבולעפיא ,נג .(:וכ"כ בס' לדוד אמת בקול חוששני לברכה לבטלה שחסר עשרה שומעין( ,ע"ש. המדפיסים שכתבו שמנו"כ של המחבר הוא בטברי'
)להחיד"א ,סי' כ"ג אות א'( ,והשו"ע התניא )סדר ברה"נ ובמהרי"ל )קריה"ת אות ו'( כ' שבירך בקול רם. יחסוהו כנראה להרמ"מ מויטעפסק ,אבל טעו בזה,
פי"ג סעי' ב'( דהמברך עולה למנין העשרה .וכ"כ והו"ד בא"ר )סקי"ב( ,ובשארי אפרים )סעי' ל"א(. כי למעשה הספר הוא לרבי מענדיל שקלובר,
המ"ב )סק"ו( ,ובשעה"צ )אות ז'( הביא סמך לזה ומנו"כ הוא בהר הזיתים בירושלים ולא בטברי',
ו .כ"כ הרא"ה )הובא בשטמ"ק ברכות שם( .והיינו
מברכת חתנים דהחתנים מן המנין ,וכ' דכ"מ והיה הדבר לפלא .וכפי הנראה שזהו ה"טעם כמוס
שהרא"ה ס"ל כשיטת הטור )בסעי' ג'( דרק
מסתימת דברי המחבר שכ' דנהגו לברך אחר שכתב המדפיס שהשינאוו'ער לא רצה ליתן עוד
לכתחילה בעינן עשרה .והובא במ"ב )סק"ח(.
ברה"ת מפני שיש שם י' ,ולא חילק בין שיש שם הסכמה ,כי לא היה ברור לו כל צרכו ענין זה מי
ז .כ"כ הכה"ח )אות ג' לענין נשים ,וה"ה לענין אנשים הוא מחברו ,ומאחר שלא ידע בזה הדבר ברור שוב
י' מצמצמים או לא ,ע"ש .ועי' בשו"ת ציץ אליעזר
)חלק י"ג סי' י"ח( .ועי' בס' שמע יעקב )אלגאזי ,סו"פ
דמ"ש( דיש לחוש לסברת האומרים דלא יצא נמנע מהסכמה .וכן זהו הסיבה שהדפיסו הספר ולא
בשלח(. )בסעי' ג'( והויא ברכה לבטלה ,ולכן יברך בלא ציינו מפורש שהוא לרמ"מ מוויטעפסק ,כי לא ידעו
שם ומלכות ,ע"ש .וזהו סברת המחה"ש )ריש בזה דבר ברור למי לייחס הספר .אחר זמן אכן נודע
קו' הגרי"ז על השערי ציון הסי'( שכ' דלשיטת הרבינו יונה דלא יצא הוי להגר"מ הלוי שר' מנדל שקלובר חיבר פירוש על
הגרי"ז )כתבי הגרי"ז ענינים סי' ו'( תמה על ברכתן לבטלה .וכ"כ בס' ברכת הבית )שער כ"ז האידרא בשם מים אדירים ,ואחר שהשוה הספרים
השעה"צ ,דאין כל ראיה מברכת חתנים ,כי התם סקי"ז( דהיכא דא"א לו לקבץ עשרה יברך בלא
ארבעה צריכים להודות )ב( || ב ||
י .לכתחילה יש להחמיר בזה לצאת כל הדיעות ,ומ"מ אם א"א בקל שיהי'
ומגדולי תלמידי הגר"א ,בספינה אחת עם
י' זולתו ,יכול לסמוך על המתירין ,ולברך כשהוא בכלל]י[.
רבינו כשעלה לארץ ישראל .בפגישתם זו
נתפעלו שניהם ,רבינו התפעל לראות אחד
מתלמידי הגר"א שכחו גדול בנסתר ,ואילו ע˘ר˘ ‰נ˙חייבו לברך ‚‰ומל ‡ם מˆטרפין
רבי מנחם מענדל התפעל מגאונותו של רבינו, יא .אם נסעו עשרה אנשים יחדיו ,אינם מצטרפין למנין לדיעה ראשונה ,אלא
אל אף שנמנה על גדולי החסידום) .קורות
צריך עשרה זולתם]יא[.
היהודים באר"י(
)נמנה כשנסע ר' ישראל שקלאווער ז"ל יב .אבל אם לא נסעו יחדיו באותו עראפלאן או ספינה וכיו"ב ,אע"פ שכולם
בין תלמידי הגר"א ,בעמ"ס פאת השלחן( מעכו חייבים לברך ,יכולים לצטרף למנין עשרה ,וכן אם יש בין המנין חולה
לצפת ,התלוה עמו בדרך רבינו ,ביחד עם
שנתרפא ,יכול ג"כ לצרטף להמנין]יב[.
עוד חברת אנשים ,בדרך נסיעתם התנפלו
עליהם שודדים ,ולקחו מהם כל אשר הי'
אתם ,ולא נשאר להם רק הטלית ותפילין ‰מנ ‚‰לברך ‡חר ˜רי˙"‰
שהחזיקו בידם ,ואצל ר' ישראל נשאר גם יג .נהגו לברך אחר קריאת התורה ,לפי שיש שם עשרה אנשים .
]יג[
מסכת קדושין .כאשר המשיכו את דרכם,
ור' ישראל ראה שאין לרבינו שום ספר,
חלק את המסכת לשנים ,ואמר לו 'יבחר
נא מע"כ איזה חלק שירצה ,וכשיגמור נתחלף היה בצרה ,והשלטון התחבר ג"כ עמם ,שתו כוס זה מדין דבר שבקדושה ,וממילא זה דין בעצם
שוב ,עד בואם לצפת' .דבר זה לא מצא ישועות ושכרו עמו בחדוה ובשמחה של מצוה הברכה שתיאמר בעשרה ,ושפיר חתן מן המנין
חן בעיני אחדים מהמלווים ,והתחילו לרנן כדין תודה לה'. דעכ"פ זה נאמר בעשרה ,אבל בברכת הגומל
כן' ,זהו דרכם של הליטאים ,היתכן לקרוע חיוב עשרה זה לא מדין הברכה ,אלא מדין
גמרא ולחלקה לשתים' .כשנתודע זאת לר' באמיתך )פרק כ"ג סעי' מ"ח(יב .כ"כ בס' אהלך
המצוה להודות ולפרסם בפני עשרה ,ובזה י"ל
ישראל ,בא בעצמו בליל ששי לביתו של לדייק מדברי הראנ"ח דרק כשבעלי נס כולם
שבעינן עשרה חוץ מהמברך ,ע"ש .וכ"כ בשו"ת
רבינו ,לברר בראיות מש"ס ופוסקים שיפה שותפים באותו נס עצמו ,שכולם נמצאים
תשובות והנהגות )שם( בשם הגאון רבי שמואל
עשה מה שחילק הגמרא לשנים ,וכך האריכו בספינה אחת בים או בשיירה אחת במדבר ,אבל רוזובסקי זצ"ל שאינו דומה לברכת חתנים שחתנים
בחד"ת שונים עד אור הבוקר .באחד השיחים אם כל אחד עומד להודות על הצלה המיוחדת מן המנין שעיקרה דין ציבור והוא מצטרף ,אבל
שאל רבינו את ר' ישראל' ,מה היתה הכוונה לו לבדו ,ואפי' כולם יורדי הים שעלו אלא שכל כאן המצוה לשבח בפני עשרה ,ע"ש .ועי' בגמ'
של ההתעוררות העצומה לתלמידי הגר"א אחד הפליג בספינה אחרת ,שפיר מהני כשיודה )סנהדרין עד ,(.ובשו"ת זרע אמת )יו"ד סי' נ"ב(.
ז"ל לבוא להתישב כאן באה"ק' .תשובתו בפני העשרה שלא היו עמו באותה ספינה ,ע"ש.
י .כ"כ בס' זכר נתן )קורונל ,נדפס בשנת תרל"ב ,עמ'
היתה ,כי הגר"א ז"ל אמר לתלמידיו 'דעו ט"ז( דלכתחילה יחזור אחר י' חוץ מבעל הנס.
*
לכם ,כי נחשול גדול התעורר לבא בעולם, וכ"כ בפתח הדביר )סק"ח( ע"ש .וכ"כ בתוספות
בס' מקראי קודש )שם( הביא שמוה"ר ברוך
ובפרט בענין חנוך בנינו ובנותינו ,אולי ואולי חיים )על הח"א שם(.
ברזילי זצ"ל הקשה אמוהראנ"ח ,דהנה במזמור
נוכל להנצל בארץ ישראל') .החומה(
'יאמרו גאולי ה'' ביוצאי מצרים נאמר ,וכולן בעלי י‡ .כ"כ בס' הנותן אמרי שפר )שם( דלכן כ'
הגה"צ ר' משה הורוויץ זצ"ל אבדק"ק הנס ,ובפני מי יודו ,ע"ש .ובס' אהלך באמיתך הרמב"ם דחיוב ביורדי הים לברך 'כשיעלו
וואלטשיסקב בעהמ"ח עמק השידים ,והוא )שם( כ' שלפי הנ"ל ניחא ,דאם כי בודאי כולם ליבשה' ,ובהולכי מדברות כ' 'כשיגיעו ליישוב',
ס' על יו"ד ,ופירושים שונים לדינא ,נסע בעלי נס היו ,מ"מ לא היו כולם משותפים לגמרי מפני כי ההודאה צריכה להיות קמי עשרה,
להרה"ק מאפטא זצ"ל ,וסיפר לו שכותב באותו נס ,וכדכת' )שמות יט ,ד( ואשא אתכם על ובהיותם במדבר ובים אין שם עשרה ,כי אפי'
ס' עם הרבה השגות על ס' לבושי שרד, כנפי נשרים ,ואמרו חז"ל )מובא ברש"י( זה יום אם היו הרבה מ"מ כולם הם בעלי הנס ,וע"כ
והחריש לו הרה"ק מאפטא .כאשר גמר שבאו ישרא' לרעמסס ,שהיו ישראל מפוזרים צ"ל שההודאה אינה אלא כשיגיעו ליבשה
הספר ,בא אל הרה"ק מאפטא שיתן לו בכל ארץ גושן ,ולשעה קלה כשבאו ליסע ולצאת ולישוב ,ע"ש .והו"ד בהגרע"א )שם(.
הסכמה ,הרה"ק קיבל מאתו חיבורו ,וסגר נקבצו כולם לרעמסס ע"כ ,וכן בקריעת ים סוף
אותו .הרב מוואלטשיסק חשב שלמחר כת' )תהלים קלו ,יג( לגוזר ים סוף לגזרים ,ופירש"י נמוקי אגדה
בודאי יתן לו הסכמה ,רק שבלילה יעיין י"ב קרעים לי"ב שבטים ,הרי שבמצרים נקבצו )להנצי"ב ,פ' ויגש מג, כת' בס' העמק דבר
בו .אבל כשבא למחר ,א"ל' ,אתם עשיתם על כנפי נשרים ממקומות שונים של פזוריהם, לד( עה"פ וישתו וישכרו עמו וז"ל ,נ"ל באשר
השגות על הרב מסאראקא ,אני מעיד עליו ובים נעשה נס לכל שבט בפני עצמו ,לכן היו היו חייבים להודות לה' שמלטם מן החשד
שהי' לו גילוי אלי' ,לאזט גימאך דעם אלטין שפיר יכולים כולם להודות על חלק הנס שנעשה של מרגלים ,שהרי השלטון ידע והכיר כי כנים
להם ,ע"ש. המה ופייסם הרבה על החשד ,וכמו שהיה בבית
המקדש נהוג להביא תודה ובשעת אכילת התודה
י‚ .כ"ה בתוס' )שם ד"ה ואימא( ,ובמרדכי ,ובארחות
לפרסם את הנס ולספרו כדכתיב לך אזבח זבח
ראה שהוא ממש אות באות עם הספר מנחם ציון, חיים ע"ש .וכ"כ המחבר )שם( .ובשערי אפרים תודה ובשם ה' אקרא )תהלים קטז ,יז( ,וכך היה
ובכן נודע תעלומת ספר מנחם ציון שהוא ספר מים )שם סעי' כ"ח( הוסיף שמן הסתם יש שם ג"כ נהוג בעוד שלא היה זה הקרבן או במקום שאי
אדירים. שוני הלכות .וראה בשו"ת חת"ס )סי' נ"א ,הובא אפשר להביא קרבן ,לברך על כוס יין כדכתיב כוס
ב .בהה"ק ר' ארי' ליב זצ"ל ,תלמיד המגיד ממעזריטש, לקמן( עוד טעם ע"ז .כ' בתורת חיים )אות ט'( צ"ב ישועות אשא ובשם ה' אקרא )שם ,יג( ,והנה באשר
הי' צדיק מפורסם ,וגם הי' מחותן עם הרבה הלא בכל יום כשאומרים קדיש וקדושה וברכו האחים כולם היו באותה צרה ובאותה גאולה ,לא
צדיקים ,ובכללם הרה"ק מבארדיטשוב מלובלין יש מנין ,ולמה נהגו דווקא לברך אחר קרה"ת, היה לפני מי לספר הנס כי אם לפני אחרים ולכל
ומאפטא ,וגם נתן הסכמה על כמה ספרי חסידות, ואפשר שעשרה לאו דווקא אלא ביום שקורין הפחות שנים ,כמו כיוצא בזה איתא בפרק הרואה
ובכללם ס' גנזי יוסף יסוד האמונה מאור עינים בתורה יש רוב עם ,לכן בוחרים אחר קרה"ת ,או )ברכות נד (:דבעינן עשרה ותרי מינייהו רבנן ,היינו
לבושי שרד ואהבת דודים. אפשר עפ"י דברי הסמיכת חכמים דס"ת נחשב עשרה לברכה דשכינתא שריא ותרי רבנן שמבינים
כאלו יש שם ת"ח. הספור אל נכון ,על כן כשהצטרפו עם בנימין שלא
|| ג || גליון קב
יד .המנהג לעמוד אצל הבימה אשר שם הספר תורה ,ולברך שם]יד[.
טו .מ"מ אם נמצא במקום שאין ספר תורה ,יכול לברך גם בלא ס"ת]טו[.
‡ם מחיוב לעלו˙ ל˙ור‰
טז .מי שצריך לברך ברכת הגומל ,אין לו חיוב לעלות לתורה .
]טז[
יז .מ"מ הרבה נוהגין לעלות לתורה אם אפשר ,ואחר ברכה אחרונה אומר ברכת הגומל]יז[.
יח .העולה שלישי בימות החול או אחרון ביום השבת ,יברך ברכת הגומל אחר הקדיש]יח[.
יט .אם לא היה באפשר לעלות לתורה ,לא ידחה הברכה בשביל זה ליום הקריאה הבא]יט[.
בימי ‡בלי˙ו ‡ם לברך ‚‰ומל
כ .מי שהוא אבל ל"ע ,שאינו רשאי לעלות לתורה ,לא ימתין לברך אחר ימי האבלות ,אלא יברך מיד ביום הקריאה
הראשון ,ולא יעלה לתורה]כ[.
כא .וי"א שאם נשאר לו מאבלו פחות משלשה ימים ,יש להמתין עד שישלים ימי אבלו ,ואח"כ יברך]כא[.
ברכ˙ ‚‰ומל ב˙˘ע ‰ב‡ב
.]כב[
כב .בתשעה באב יכול לברך ברכת הגומל
להקדיש' כוונתו לאחר הקדיש ולא קודם הקדיש, משמע שמי שרוצה לברך ברכת הגומל יעלה י„ .כ' במהרי"ל פעם אחת חלה מהרי"ל ונתרפא,
והביא שגם בס' ירך יעקב )סי' מ'( כ' בפשיטות מקודם לתורה כו' .וכ' בס' אהלך באמיתך )פכ"ג וקרא בתורה ושכח לברך ,וזכר לאחריתו וחזר על
דברכת הגומל הוי הפסק בין הקריאה להקדיש, סנ"ז( דהוא קודם לאחרים ,אבל אינו דוחה שום המגדל אצל הס"ת והיה מברך הגומל בקול רם.
ע"ש .וכ"כ בס' אהלך באמיתך )פכ"ג סעי' ס"א ,אולם חיוב ,כיון שמן הדין יכול לברך בלא עלי'. והו"ד בא"ר )סקי"ב( .וכ"כ השערי אפרים )סעי' ל"א
כ' דאם כי דברי טעם הם ,לא ראיתי עדיין למישהו נוהג כן(. ובפתחי שערים אות כ"ו( דיברך אצל הבימה ולא על
טעם שמברכין 'הגומל' אחר שעולה לתורה מקומו ע"ש.
יט .כ"כ בשו"ת חת"ס )שם( כי הרדב"ז בתשו' )ח"ד
ולא לפני'
סי' אלף פ"ז( וכן בשו"ת חכם צבי )סי' ק"ו( העלו
כ' הגה"ק מבוטשאטש זצ"ל )אשל אברהם ,תנינא(
טו .כ"כ בתשו' התשב"ץ )מורי' מכ"י( דאפי' ביום
דזריזין מקדימין למצוה עדיף טפי מלהמתין עד שאין ס"ת יכול לברך בעשרה ,וכ"ש שיכול לברך
אחר קריאת התורה נוהגים לברך הגומל לאחר
שיעשה מצוה מן המובחר ע"ש ,ולכן בי עשרה הוא על ס"ת פסול ,ע"ש .והו"ד בכנה"ג )שם( ,והוסיף
ברכות התורה ,ונראה דהיינו מטעם שאמרו חז"ל
עיקור הדין ולא רק הידור מצוה ,הנהיגו להמתין שנוהג כשבא מן הדרך יום שני שאין ס"ת עד יום
דצריכים לברך ברכות התורה הקדושה תחילה,
עד יום הקריאה ,אבל עלי' לתורה כיון דאין זה ה' ,וכבר עברו ג' ימים ,שלא להמתין עד יום ה',
והגם שפיקוח נפש קודם ללימוד התורה ,מ"מ הרי
מעיקור הדין רק להידור מצוה ,והי' זריזין מקדימין ע"ש .והו"ד במג"א )סק"ו( ,ובשארי אחרונים .וכ"כ
גם בזמן חוליו היה מוטל עליו ללמוד תורה ,וכמו
דוחה זה כו' ,ע"ש. החיד"א )לדוד אמת סי' כ"ג( דאין ספר תורה מעכב
שאמרו חז"ל שגם בשעת פטירתו של אדם מוטל
כ .כ"כ בשו"ת תשובה מאהבה )ח"ג סי' תמ"ט( שיברך עליו ללמוד ,וגם חולי שאי אפשר ללמוד אז מצד לברך הגומל.
הגומל ולא יעלה לתורה ,וכ' שהאריכות בזה ללא חסרון נקיות מקומו ומלבושיו וכדומ' ,מ"מ ההצלה טז .כ' בכנה"ג )קצת מדבריו הובא במג"א( מנהגינו
צורך כי הדברים פשוטים ,והוסיף בלשון תמי' ,וכי אינה תכופה להברכה ,ומההצלה להברכה היה מוטל לעלות לס"ת ולהודות אחר קריה"ת אם ירצה
עדיף עלי' זו מאבל שמילת בנו ביום השבת ,שאין עליו ללמוד ,ורוב חולים על כל פנים יכולים ללמוד לעלות בתורה ואם אינו רוצה מברך בהולכת ס"ת
קורין אותו לס"ת ,אע"ג שהמנהג שבעל ברית עולה סור מרע להזהר מלדבר או להרהר דברים קדושים לתיבה או בחזרתו ,ע"ש .וכ"כ הכה"ח )אות כ"ד(.
לתורה כמבואר בט"ז )יו"ד סי' ת'( ,ע"ש .וכ"כ בשו"ת במקום שאינו נקי' כו' ,ועי"ז יש להקדים ברכות
ויען אברהם )פאלאגי ,סי' י"ט( בשם ס' כרם שלמה, יז .כ' בשערי אפרים )סעי' כ"ז( נוהגים שבאים
התורה לברכת ההודאה להורות קדימיות ברכת
ע"ש .וכ"כ בקיצש"ע )סי' ס"א סעי' ב'( .וכ"כ בשד"ח לביהמ"ד וקוראים אותם לעלות לתורה ואחר ברכה
התוה"ק ומעלתה לכל הברכות.
)אבלות אות נ"ב( בשם היפה ללב )והביא בשם ס' חיים
אחרונה אומר ברכת הגומל כו' ע"ש .וכ"מ בשו"ת
יח .כ"כ באשל אברהם )שם( שיותר שייך לומר תשובה מאהבה )ח"ג סי' תמ"ט( ,ובקיצש"ע )סי' ס"א
ביד סי' קכ"ב דברכת שעשה לי נס אפשר דלא יברך בימי
'הקדיש' סמוך ל'קריאת התורה' ,והגם שהברכות סעי' ב'( ע"ש .וכ"מ בא"ר )סק"ה( שכ' ,מצאתי בתורת
אבלו דדמי להלל ,ע"ש(.
שאחר קריאת התורה מפסיקים בין הקדיש חיים )סנהדרין צד (.עוד טעם לברך אחר קריה"ת,
כ‡ .כ"כ הכה"ח )אות ט'( .ועי' בתורת חיים )אות להפסוקים ,והקדיש לא קאי רק על הפסוקים ,מ"מ דכשאומר 'ברכו את ה'' הוי לי' נמי כהודאה ,דכת'
ט'( שכ' דלפמש"כ הא"ר דטעם הרמב"ם דמברך ברכת הגומל ברכת יחיד מפסקת יותר ,ושייך יותר )תהלים ק ,ד( 'הודו לו ברכו שמו' כו' .וכ"מ בשו"ת
מעומד דכת' ובמושב זקנים יהללוהו ,ודינו כהלל, לומר יתגדל כו' שמי' כו' סמוך ללשון נותן התורה, חת"ס )סי' נ"א( שכ' וז"ל ,עוד טעם אחר להמתין
והמנהג דהאבל אינו אומר הלל ויוצא מהבית שהשפעה זו אנו צריכים שתתגדל ביותר לכל עם עד קריאת התורה ,משום דעלי' לתורה הוה במקום
כשאומרים הלל ,אפשר דיש לצדד שימתין עד אחר בני ישראל ,לכן נכון לומר הגומל סמוך להקדיש, הקרבת קרבן כמ"ש המג"א )סי' רפ"ב סקי"ח( גבי
השבעה כדי לקיים ויספרו מעשיו ברנה ,ואז יוכל והביא מנהג שנוהגים שהעולה אחרון מקדים הגומל חיוב יולדת דהוה במקום קרבן יולדת אע"ג דאין
לברך בביהכ"נ בקרה"ת ברוב עם. לברכות התורה ,כדי לסמוך הקדיש סמוך להקריאה, קורין לפניו פ' יולדת ,וה"נ הוה עלי' לתורה במקום
כב .כת' בס' פחד יצחק )מערכת ב' אות ברכת ההודאה( וכ' כשאין מנהג ידוע אין לנהוג כן ,ע"ש .וכ"כ בס' זבח תודה ,ויקויים 'ויזבחו זבחי תודה' וסמיך לו
בשנת תל"ג ביום תשעה באב לא רצה החבר לוי אמרי יעקב )שפיטצער ,הכרת הטוב סי' י"ז( ,וכ' דמה 'ויספרו מעשיו ברנה' היינו ברכת הגומל כו' ,ע"ש.
שנכדו יברך ברכת הגומל בס"ת ,אבל חכם אחד שסיים האשל אברהם 'ויברך ברכת הגומל סמוך ועי' בתורת חיים )אות ט'( שכ' דבתוס' )ברכות שם(
ארבעה צריכים להודות )ב( || ד ||
כג .וי"א שאין מן הראוי לברך ביום זה לפני קהל ועדה ברכת הגומל,
מיט זיינע גרייזען'ג ,וחדל מזה) .כתבי ר"י שו"ב
ואפשר דבמנחה יש להקל]כג[.
עמ' רי"א ,וראה בספר עמק השידים עמ' כח שכ'
'מדי דברי בו ,אזכור מה ששגג בזה בספר לבושי
שרד'( ע„ מ˙י יכול לברך
. ]כד[
כד .לכתחילה נכון שלא להשהות הברכה יותר משלשה ימים
כה .אבל אם איחר מלברך ,יש לו תשלומין כל זמן שירצה]כה[.
כו .יש אומרים שאם נתחייב לברך ביום שני אחר סוף זמן תפילת שחרית,
ג .הרה"ק מאפטא זצ"ל נתן הסכמה על ס' לבושי
ואם ימתין עד יום חמישי לברך יעברו ג' ימים ,יקבץ עשרה אנשים
שרד ,ונעתיק לשונו :מי האיר ממזרח צדק,
נודע בשער בת רבים ,בישראל גדול שמו, ויברך בפניהם ולא ימתין על קריאת התורה]כו[.
כשמן תורק מכנף הארץ זמירות שמענו צבי
לצדיק ,עילת תהלת גולת הכותרת ,ה"ה כבוד כז .אבל אין המנהג כן אלא מאחרין אותה עד יום הקריאה]כז[.
הרב הגאון המובהק החריף ובקי בחדרי תורה
נ"י פ"ה ,עמוד החזק המשובח והמפואר כבוד
ק"ש מהו' דוד שלמה נ"י שהיה אב"ד דק"ק
סאראקא ,ועתה זכה לישב על התורה ועל
מקובצת )ברכות שם ,והובא במ"ב סק"ח( ע"ש .וכ"כ העיד שכן המנהג בארץ ישראל לברך ,כי מי
העבודה באה"ק תובב"א ,ואמת היה הדבר אשר הח"א )שם( ,והקיצש"ע )סי' ס"א סעי' ב'( .וכ"כ יודע אם יחי' עוד יום אחד ,ואין מחמיצין
בשו"ת דברי נחמי' )גינזבערג ,תלמיד הבעל התניא, המצוה ,וזריזין מקדימין למצוות ,כל שכן שכפי
שמעתי בארצי על אודותיו ועל חכמתו ,אשר
נתן אלקים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד, סי' י"ד( ע"ש .והנה הבה"ט )סק"ט( כ' דבדיעבד הדין אין להעביר ג' ימים בלא ברכת הגומל ,א"כ
ורוחב לב נבון בים התלמוד ופוסקים ,ומחדדין עד חמשה ימים מברך .משמע דאחר ה' ימים טעה הלוי .והו"ד בפתח הדביר )סי' רי"ט אות י"ז(,
שמעתתי' טפי חידודי' קודם לליבונה ,ללבן לא יברך .וכן בשו"ת דברי מרדכי )פרידבורג ,נדפס והביא סמוכות לשתי הסברות ,אלא שנראה
ולברר שמעתתא אליבא דהלכתא ,ומה נכבד בשנת תרכ"ז ,סי' ט"ז ,והובא בשערי חיים( כ' דבסידור דעתו כמאן דאמר לברך ,ע"ש .וכ"כ בשו"ת
היה בהגלות נגלות לעיני ,ומצאתי ראיתי את התפילה איתא ד'נכון שלא לאחר ג"י ,ובדיעבד ויען אברהם )פאלאגי ,סי' י"ט( .ועי' בשו"ת באר
שאהבה נפשי פה להשתעשע עמו באהבים עד ה' ימים' ,ומקורו בבה"ט ,ומקור הבה"ט הוא משה )ח"ז דיני בני א"י וחו"ל סי' תקנ"ט( שכ' דגם
ואילת חן ,אך דודי מני נסע ,ואינו דומה שמיעה הרשב"א ,אבל כל האחרונים לא הזכירו זמן בחו"ל יכול לברך ברכת הגומל ,מאחר שמצינו
לראיה ,איברא אי לא חזינא ארי' ,חזינא מרבעתי' דה' ימים כלל ,ואפשר לומר דגם הבה"ט לא שכן נוהגין בארץ ישראל.
דידיה ,ה"ה מכתבי פיתוחי קודש אשר חוברו קאמר רק דלכתחילה לא יאחר מג"י ובדיעבד
כ‚ .כ"כ הכה"ח )סי' תקנ"ט אות ל"ח( דכיון
לו ,יתדיו דברים מאירים כספירים ,וכעת תראנה מה' ימים ,ואם איחר עוד אעפ"כ יברך ,והוא
דבר פשוט ,ע"ש .וכ"כ באשל אברהם )בוטשאטש,
שבדיעבד יכול לברך אחר ג' ימים ,גם זה
עיני מכתבי ק' מהמאורות הגדולים הגאונים
הקדושים המפורסמים בכל קצוי ואיים רחוקים, תנינא( דאין לדבריו שום שורש ,ויש לברך גם חשוב כדיעבד ,ובמנחה דאז קורין פסוקי דנחמות
מ' לוי יצחק זצלה"ה אב"ד דק"ק בארדיטשוב, אחר כמה שבועות .וכ"כ בשד"ח )ברכות סי' ב'
אפשר יש להקל ,ע"ש.
ומחו' מה"ו אריה ליב אב"ד דק"ק וואלטשיסק, אות י"ג( דבשו"ע השמיט זה ,נראה דלא חש לזה כ„ .כ"כ המחבר )סעי' ו'( .ודעת הארחות
אשר נתנו עדיהן על הדפסת החיבור של הרב כלל ,ע"ש .וכ"כ הכה"ח )אות ל"ח( ,וכ' דכן עמא חיים בשם הרמב"ן ,דרק עד ג' ימים מברכין,
הגדול הנ"ל ,על הלכות טריפות הריאה ,ושבירת דבר ,והגם דיש פלוגתא ,מ"מ במקום מנהג לא והרשב"א קיבל מה"ר יונה דעד ה' ימים יכול
עצמות ,וליקוטי דינים ,ולו שם בשלשה בקוראו אמרינן ספק ברכות להקל ,ע"ש .וכ"כ הקצוה"ש לברך ,והמחבר שכ' דרק לכתחילה לא יאחר ,הוא
שמו ספר לבושי שרד ,ובאמת הוא חיבור נפלא )סי' ס"ה סק"ח( דמש"כ הבה"ט הוא לאו דוקא. מפני שהטור חולק וס"ל דאם איחר יכול לברך
יקר הערך ,מברר ומלבן דברי רז"ל נ"ע וירד ועי' בשו"ת בצל החכמה )ח"ה סי' פ"ח( שכ' דמ"מ כל זמן שירצה .ומקור ג' ימים אלו כ' הב"י
לעומקה של הלכה ,לזאת הנני עולה בהסכמה צריך להקדים לברך ככל האפשר .ועי' בשו"ת הוא מדאמרינן בגמ' )עירובין סה (.הבא מן הדרך
להעלותו על משבח הדפוס לאדפוסי' אדרא לעין ויען אברהם )פאלאג'י ,סי' י"ז( .הרה"ק מהרי"ד לא יתפלל עד ג' ימים ,נראה דעד ג' ימים קרוי
כל מאירות ,למען ישא כל אדם בחיקו למשמרת, מבעלזא זצ"ל הקפיד דלאחר שעברו ג' ימים בא מן הדרך .והלבוש הוסיף ביאר ,שכ' דכל תוך
ולמען לא יהי' שלוחי מצוה בגרמא דנזיקין ,כי לא יברך בשם ומלכות) .שו"ת ויען יוסף ח"א סי' שלשה ימים קרוי כאילו בירך מיד שנעשה לו
פן יסיגו גבול המביא לדפוס ,ע"כ העושה כן ע"ד ע"ש( הנס .וראה בפרישה )סקי"א( שכ' דאע"ג דאנן לא
לא ינצל מכל המעיקין ,וכאשר גבלו הראשונים
משך עשרה שנים מיום כלות הדפוס ,וכל השומע כו .כ"כ הכנה"ג וז"ל ,אני נוהג כשאני בא מן נהגינן כן שלא להתפלל ג' ימים ,היינו מטעם
לדברינו יבורך בכל הברכות ,וכל המסייע לו יזכה הדרך יום שני ,שאין ס"ת עד יום ה' וכבר עברו שאנו אין מכוונים כ"כ בתפילה ,מ"מ הטעם
לרב טובות. ג' ימים ,להודות בפני עשרה בתוך הג' ימים, שפטור הבא מן הדרך הוא מפני שנחלש מחמת
ולא להמתין עד יום חמישי שכבר עברו שלשה טירדות הדרך ,אותו טעם לא נתבטל.
הסכמה זו נכתבה על לבושי שרד חלק יו"ד ,שי"ל
בשנת תקע"ב .ובספר לבו"ש על או"ח שנדפס
ימים .והו"ד במג"א )סק"ו( .וכ"כ הא"ר )סקי"ב(, כ .‰כ"כ הטור והמחבר )סעי' ו'( .וכ"כ בס' צדה
בשנת תקע"ח ,כותבים המדפיסים ,שיש להם והח"א )כלל ס"ה( ,והקיצש"ע )סי' ס"א( ,והמ"ב לדרך )לר' מנחם בן זרח ,תלמיד הרא"ש( שאם לא
הסכמה מהרה"ק מאפטא ,אך מפני הוצאות הדפוס )סק"כ( ,והכה"ח )אות כ"ה(. אמרה תוך ג' ,יאמר אותה אפי' אחר כמה
לא נדפס עו"ה. כז .כ"כ בשערי אפרים )סעי' כ"ז( שאין מדקדקין ימים ,לפי שברכה זו נתקנה כנגד תודה ,ותודה
בזה ומאחרין אותה כו' ,ע"ש. יכול להביאה כל זמן שירצה .וכ"מ בשיטה
לעילוי נשמת
מוה”ר משה בן מוה”ר יעקב הכהן ע”ה נפטר יום שני דפסח שנת תשכ”ח לפ”ק וזו’ מרת רייזל יענטא בת בנש”ק הרב ר’ יעקב ע”ה נפטרה י”א אדר שנת תשנ”ה לפ”ק
ת.נ.צ.ב.ה.
להערות נא לפנות להמו”לRabbi M. N. Kesler 1532 50th St. - 917-795-5060 - nimukeihalachah@gmail.com :
|| ה || גליון קב
