gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אליהו · Nachal Eliyahu — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: נחל אליהו · Nachal Eliyahu

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

נחל אליהו · Nachal Eliyahu — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסיעתא דשמיא‬ ‫שיעורים‬ ‫בפרשת השבוע‬ ‫נחל אליהו‬ ‫הרה"ג רבי אליהו דיסקין שליט"א‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫ניתן לשמוע בקו ישיר ‪073-2951302‬‬ ‫‪www.kolhalashon.com‬‬ ‫לשמיעת השיעורים בטלפון מתקשרים לקווי קול הלשון‬ ‫במספרים הרגילים והישירים‬ ‫מקישים מיד כוכבית סולמית (‪)*#‬‬ ‫ולאחריו את מספר השיעור המופיע בתחילת כל שיעור‬ ‫ולסיום סולמית (‪)#‬‬ ‫א רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫פרשת חיי שרה • שיעור א‬ ‫כולן שוין לטובה • וידבר אברהם באזני עם הארץ • עבד אברהם אנוכי •‬ ‫לשון תחינה הודע לי בה • ועוד‬ ‫(מס' שיעור ‪)31029021‬‬ ‫ומסיים 'מצאוני הרעות האלה' להיכן נעלמו הצרות? כותב‬ ‫איך יתכן שתשעים שנות עקרות שוין לטובה?‬ ‫הרב'ה הגדול הרב שך בהקדמה לאבי עזרי ווארט יקר מאד‬ ‫ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי‬ ‫– מה ההבדל בין צרות לרעות? רעות זה היסורים בעצמם‪,‬‬ ‫שרה – אומר רש"י הקדוש‪ :‬שני חיי שרה כולם שוין לטובה‪,‬‬ ‫עצם מה שקורה לאדם דבר רע נקרא רעות‪ ,‬אבל צרות‬ ‫ולכאורה זה פלא‪ ,‬איך אפשר לומר שכל חיי שרה היו שוין‬ ‫זה איך שהאדם מקבל את הדברים‪' ,‬צר לי מאד' זה מעיק‬ ‫לטובה? הרי קרוב למאה שנה היא היתה עקרה‪ ,‬רחל אימנו‬ ‫על האדם כמו שתרגם אונקלוס צרות עקן‪ ,‬וכשאדם רחוק‬ ‫כשלא היו לה בנים היא אמרה 'הבה לי בנים ואם אין מתה‬ ‫מהקב"ה ורחוק מאמונה אצלו כל רעה היא גם צרה‪ ,‬אבל‬ ‫אנכי'‪ ,‬זוהי ההרגשה של אשה עקרה‪ ,‬איך אפשר לומר שכל‬ ‫כשהוא מתעורר לחזור בתשובה ומכיר שהכל מהקב"ה‬ ‫שני חיי שרה היו שוין לטובה?‬ ‫ושאנחנו נמצאים בידים שלו‪ ,‬עוד לפני שהרעה נעלמת זה‬ ‫כבר לא צרה‪ ,‬זה כבר לא מעיק לו‪ ,‬כשאדם חי עם אמונה‬ ‫איך לקבל את היסורים זה בחירה‬ ‫שום דבר לא מעיק לו‪ ,‬הוא חי עם אמונה שכל דעביד‬ ‫והדרך הפשוטה בזה שמה שכתוב ברש"י 'שוין לטובה'‬ ‫רחמנא לטב עביד‪ ,‬ואפשר לראות בחוש איך שהאמונה‬ ‫אין הכונה שהיה לה חיים שמחים ומאושרים‪ ,‬אלא כל ימי‬ ‫מחיה בני אדם‪ ,‬העיר הכי עניה בארץ היא בני ברק ותוחלת‬ ‫חייה היו שוין במצוות ובמעשים טובים‪ ,‬היא ניצלה את‬ ‫החיים הכי גבוהה בארץ היא בבני ברק‪ ,‬ויש לזה שתי‬ ‫כל החיים ומילאה בהם אוצרות שיעמדו לה לחיי הנצח‪,‬‬ ‫סיבות‪ ,‬דבר ראשון הם חיים עם אמונה וכל הרעות הם לא‬ ‫אבל יתכן לפרש 'כולם שוין לטובה' כפשוטו ממש‪ ,‬היו לה‬ ‫צרות‪ ,‬ועוד דבר שיש חיי חברה שמקיפים את האדם כל‬ ‫חיים שמחים ומאושרים‪ ,‬ואם תאמר הרי היא היתה עקרה?‬ ‫הזמן‪ ,‬אדם שגר בכפר שמריהו‪ ,‬הרצליה‪ ,‬צפון תל אביב‪,‬‬ ‫שמעתי פעם מהגר' דן סגל שליט"א שהחזון איש אמר‬ ‫כשהוא מגיע לגיל שישים וחמש החיים שלו מסתיימים‪,‬‬ ‫לאחייניתו [אשתו של ר' שמר'ל גריינימן] יסוד גדול‪ :‬כמה‬ ‫הוא מתחיל לספור אוטבוסים‪ ,‬מי נמצא איתו? את מי הוא‬ ‫יסורים יבואו לאדם זה גזירה משמים‪ ,‬אבל איך לקבל את‬ ‫רואה? אבל בכל מקום שיש קהילה חרדית רואים יהודים‬ ‫היסורים זה בחירה‪ ,‬יש לאדם אפשרות לבחור בחיי אמונה‪,‬‬ ‫בני תשעים וחמש שקמים בזריזות בבוקר‪ ,‬הולכים למקוה‪,‬‬ ‫חיים של שמח בחלקו‪ ,‬איך לקבל את היסורים זה החלטה‬ ‫לשיעור דף היומי‪ ,‬קידוש‪ ,‬שלום זכר‪ ,‬נכדים ונינים שנותנים‬ ‫שלו‪ ,‬ושרה אימנו היתה בכזו מדריגה שלמרות שהיא היתה‬ ‫לו טעם לחיים‪.‬‬ ‫במשך תשעים שנה עקרה היו לה חיים שמחים ומאושרים‪,‬‬ ‫היא קיבלה את היסורים בשמחה ובטוב לבב‪.‬‬ ‫שלוחי מצוה ניזוקין?‬ ‫שני חיי שרה – מהיתור של המילים האלו דרשו חז"ל‬ ‫סיפר לי יהודי על אברך שנולד לו בן פגוע מאד פיזית‬ ‫שכולם שוין לטובה‪ ,‬ויתכן לבאר בעוד אופן – ר' חיים‬ ‫ונפשית‪ ,‬ובמשך שנים הוא התייגע מאד בטיפול בו‪ ,‬כשהבן‬ ‫קנייבסקי בספרו טעמא דקרא כותב דבר חידוש‪ ,‬כתוב‬ ‫כבר היה בחור גדול נכנס אביו למרן הסטייפלער ואמר‬ ‫בחז"ל מה נסמכה העקידה למיתת שרה לפי שעל ידי‬ ‫לו‪ :‬רב'ה אני לא יכול יותר! אמר לו הסטייפלער‪ :‬דע לך‬ ‫בשורת העקידה פרחה נשמתה של שרה‪ ,‬ומקשה הרי‬ ‫שהבעל עגלה לא מטיל על הסוס משקל שהסוס לא יכול‬ ‫שלוחי מצוה אינן ניזוקין‪ ,‬ומכזה מצוה גדולה של העקידה‬ ‫לסחוב‪ ,‬אם הסוס קורס זה סימן שיש לו בעיה‪ ,‬זה היסוד‬ ‫אברהם אבינו איבד את אשתו ויצחק את אמא שלו‪,‬‬ ‫שאמר החזון איש‪ :‬איך לקבל את היסורים זה בחירה‪.‬‬ ‫היתכן? ומבאר שמה שאמרו שלוחי מצוה אינן ניזוקין זה‬ ‫רק כשאדם נמצא בסכנה שהשטן מקטרג בה אם הסכנה‬ ‫למה בבני ברק תוחלת החיים יותר ארוכה?‬ ‫הגיעה לו על ידי מצוה [באופן שהיה מוטל עליו לקיים‬ ‫בפרשת עקב כתוב בפסוק וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים‬ ‫את המצוה] לא יתכן שהמצוה תגרום שהוא ינזק או ימות‪,‬‬ ‫והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות‬ ‫אבל כשיש אדם שנגזר עליו למות ביום מסויים‪ ,‬בין אם‬ ‫ואמר על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה' יש כאן‬ ‫הוא יקיים את המצוה ובין אם לאו הוא ימות‪ ,‬במקרה כזה‬ ‫שינוי לשון‪ ,‬הפסוק מתחיל 'ומצאוהו רעות רבות וצרות'‬ ‫ב‬ ‫א רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫חסרונות של הכבוד‬ ‫אדרבה יש זכות גדולה שמסבבים משמים שהוא ימות דרך‬ ‫אגב – יש היום הרס חינוכי לדור הצעיר‪ ,‬גדולי וזקני הדור‬ ‫מצוה‪ ,‬ושרה אימנו נגזר עליה למות בגיל ‪ ,127‬העקידה לא‬ ‫כל כך בורחים מהכבוד ומסביבם מסתובבים אנשים שכל‬ ‫גרמה לקיים את מיתתה‪ ,‬ומה שהיא מתה על ידי העקידה‬ ‫המטרה שלהם היא להגדיל את כבודם של הגדולים‪ ,‬זה נותן‬ ‫זה זכות גדולה‪ ,‬וזכורני לפני שנים רבות שהיתה טרגדיה‬ ‫הרגשה לצעירים כאילו הגדלות של הגדולים תלויה ברמת‬ ‫בחג הסוכות שנשרפה סוכה ונשרפו שני ילדים חיים בליל‬ ‫ומידת הפרסום‪ ,‬אני זוכר שהייתי מגיע לשמחות שמו"ר‬ ‫הושענא רבה‪ ,‬ור' חיים בא לנחם את המשפחה ואמר להם‬ ‫הגרי"ש היה משתתף בהם וכולם היו נדחפים לראות אותו‪,‬‬ ‫את היסוד הזה‪ ,‬הסוכה לא קירבה את מיתתם אלא נגזר‬ ‫אני תמיד הייתי נשאר בצד‪ ,‬שאלו אותי למה אתה לא הולך‬ ‫עליהם שהם ימותו וזו זכות גדולה שזה בא אלי ידי מצות‬ ‫לראות? אמרתי להם‪ :‬יש הבדל בין אריה בגן חיות שהוא‬ ‫סוכה‪.‬‬ ‫נמצא בתוך כלוב לבין אריה שמשוחרר ביער‪ ,‬כשהאריה‬ ‫ורצינו לומר שזה נרמז במה שהפסוק חוזר וכותב 'שני חיי‬ ‫ביער שאגה זה שאגה‪ ,‬זינוק זה זינוק‪ ,‬כשהוא בכלוב זה לא‬ ‫שרה'‪ ,‬שהרי מיתת שרה נסמכה לעקידה ללמדינו שעל ידי‬ ‫מתקרב לזה‪ ,‬אמרתי להם‪ :‬אתם רואים את הרב אלישיב‬ ‫בשורת העקידה מתה שרה‪ ,‬ואם תקשה הרי שלוחי מצוה‬ ‫כשכולם סביבו מכרכרים ושרים ימים‪ ...‬עכשיו הוא נמצא‬ ‫אינן ניזוקין? ממשיכה התורה 'שני חיי שרה' זה השנים‬ ‫בכלוב‪ ,‬תבואו לאהל שרה‪ ,‬לתפארת בחורים‪ ,‬תבואו לראות‬ ‫שהוקצבו לה משמים‪ ,‬העקידה לא קירבה את מיתתה‪,‬‬ ‫אותו כשהוא יושב על יד הגמרא‪ ,‬אז הוא אריה ביער‪ ,‬אם‬ ‫אדרבה היה לה זכות גדולה שהיא מתה על ידי העקידה‪.‬‬ ‫פעם אחת הייתם רואים אותו ביער לא היה מעניין אתכם‬ ‫לראות אותו בכלוב‪.‬‬ ‫אדם שיש לו הנהגות טובות האם עדיף לו להצניע אותם או לפרסם‬ ‫אותם?‬ ‫לפעמים בחורים צעירים חושבים לעצמם‪ :‬אני ילמד‬ ‫תשעים שנה בהתמדה ובסוף עשרת אלפים איש ישירו‬ ‫בכל המשא ומתן של אברהם עם עפרון הפסוק חוזר‬ ‫לי ימים‪ ,‬אבל זו טעות מרה! המעמדים האלו זה המחיר‬ ‫ומדגיש שאברהם אבינו דיבר באזני עם הארץ ועפרון דיבר‬ ‫שגדולי ישראל משלמים למען הציבור‪ ,‬מה שמעניין‬ ‫באזני בני חת‪ ,‬ומה הביאור בזה? אדם שיש לו הנהגות‬ ‫אותם זה לשבת וללמוד בהתמדה בצינעא‪ ,‬לעבוד על‬ ‫טובות האם עדיף לו להצניע אותם או לפרסם אותם? מצד‬ ‫תיקון המידות בחדרי חדרים‪ ,‬הפרסום זה מחיר כבד שהם‬ ‫אחד כדאי להצניע גם כדי שלא יהיה עין הרע‪ ,‬וגם כי זה‬ ‫משלמים בשביל הכלל‪ ,‬וכל אלו שעושים מהכבוד הזה‬ ‫יכול לגרום שיכבדו אותו ולהיכשל בגאוה‪ ,‬זה מוריד הרבה‬ ‫עיקר הורסים את החינוך של הדור‪.‬‬ ‫מהעולם הבא‪ ,‬ומצד שני יש לפעמים הנהגות טובות שאם‬ ‫הוא יעשה אותם בפרהסיא ילמדו ממנו ויתנהגו ממנו‪,‬‬ ‫סיפר לי יהודי שהוא נכנס להרב אלישיב ודיבר איתו על‬ ‫ולפעמים נדרש מהאדם לשלם את המחיר של פרסום‬ ‫תלמיד חכם מסויים שהיה חולה‪ ,‬וכדי לעורר את רחמיו‬ ‫בשביל שיהיה זיכוי הרבים‪ ,‬ומה המבחן לדעת האם האדם‬ ‫של הרב אלישיב הוא אמר שאותו תלמיד חכם הוא גאון‬ ‫מפרסם את זה בשביל כבוד או בשביל שילמדו ממנו?‬ ‫עולם אבל נעב'ך הוא לא הצליח שכולם ידעו מזה‪ ,‬הרב‬ ‫אם הוא מחפש לפרסם את זה אצל הידידים והמכרים‬ ‫אלישיב הגיב‪ :‬זה הרי הכי טוב שיכול להיות‪ ,‬גם להיות‬ ‫החשובים זה מראה שהוא מחפש כבוד וקריירה‪ ,‬אבל אם‬ ‫תלמיד חכם וגם שאף אחד לא יודע מזה‪ ,‬בלי כבוד‪ ,‬בלי‬ ‫הוא מחפש להראות את זה בפני המון העם זה הוכחה‬ ‫הפרעות‪ ,‬מה יכול להיות יותר טוב מזה??‬ ‫שהוא עושה את בשביל שילמדו ממנו‪ ,‬וכאן אברהם‬ ‫אבינו התנהג בהנהגה ישרה מאד‪ ,‬עפרון רצה לתת לו‬ ‫הצנע לכת עם אלוקיך‬ ‫את המערה בחינם אבל אברהם לא הסכים‪ ,‬הוא התעקש‬ ‫בהפטרה של פרשת בלק כתוב 'הגיד לך אדם מה טוב ומה‬ ‫לשלם על הארץ שהקב"ה הבטיח לו‪ ,‬וגם עפרון התחיל עם‬ ‫ה' דורש מעמך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע‬ ‫הנהגה טובה שהוא רצה לתת את מערת המכפלה בחינם‪,‬‬ ‫לכת עם אלוקיך' יש כאן לכאורה שני מעלות שאין בהם‬ ‫אבל מה היתה המטרה שלו? שיתלו שלט במשרד שלו על‬ ‫שום קשר‪' ,‬הצנע לכת' ו'עם אלוקיך'‪ ,‬אבל האמת היא שזה‬ ‫הנדיב הנכבד רודף צדקה וחסד וכו' וכו'‪ ,‬לכן עפרון מדבר‬ ‫לא שני דברים נפרדים‪ ,‬להגיע למעלה של 'הצנע לכת'‬ ‫כל הזמן 'באזני בני חת' באזני החשובים והמפורסמים‪,‬‬ ‫צריך שינוי טבע‪ ,‬האדם מטבעו אוהב פרסום וכבוד‪ ,‬גם‬ ‫לעומת זאת אברהם אבינו שהוא גם רצה לפרסם את‬ ‫מי שביישן ויש לו פחד קהל הוא אמנם לא אוהב לשבת‬ ‫המעשים שלו‪ ,‬אבל הפרסום שלו לא היה בשביל כבוד‬ ‫במזרח אבל הוא נהנה שהעולם מכיר בערכו‪ ,‬הדרך‬ ‫אלא בשביל שאנשים ילמדו ממנו איך להתנהג‪ ,‬לכן‬ ‫היחידה להגיע להצנע לכת היא 'עם אלוקיך' כשאדם חי‬ ‫אברהם מדבר 'באזני עם הארץ' שהם אלו שילמדו מדרכיו‪.‬‬ ‫ג‬ ‫א רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫את הכיפה‪ ,...‬היום בחורים על דברים הרבה יותר פשוטים‬ ‫עם הקב"ה כל הזמן מה שמעניין אותו זה רק מה שהקב"ה‬ ‫מזה חוטפים משבר‪ ,‬כל אחד שמדמיין שפגעו בכבוד שלו‬ ‫חושב עליו‪ ,‬הכבוד שהוא מקבל מאנשים אחרים לא מעלה‬ ‫נשבר‪ ,‬ואליעזר עבד אברהם אחרי הסטירה שהוא מקבל‬ ‫ולא מוריד אצלו‪ ,‬תארו לעצמכם שאתם עומדים ומדברים‬ ‫ממשיך לרוץ במסירות נפש לחפש שידוך ליצחק‪ ,‬ולא רק‬ ‫בלימוד עם אחד מגדולי הדור‪ ,‬אתם רוצים ללכת ואותו‬ ‫שהוא הולך לעשות מה שהוא הצטוה אלא הוא מתפלל כל‬ ‫גדול מתחנן לפניכם שתשארו‪ ,‬הוא אומר לכם‪ :‬אי‪ ,‬בשבילי‬ ‫הדרך שהקב"ה יזמין לו את הזיווג הראוי‪ ,‬הוא אומר 'אותה‬ ‫זה ממש מחיה נפשות לדבר איתכם בלימוד‪ ,‬מעין עולם‬ ‫הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני'‬ ‫הבא‪ ,‬ותוך כדי שאתם מדברים איתו מגיע ילד בן שלש‬ ‫אומר רש"י הקדוש 'ובה אדע' לשון תחינה‪ ,‬ואחר כך 'ויקוד‬ ‫ומסתובב לידכם‪ ,‬האם יש לכם איזה שהוא ענין להרשים‬ ‫האיש וישתחו לה'' הוא אומר נשמת על מציאת הזיווג‪,‬‬ ‫אותו? לא מעניין אתכם מה הוא חושב עליכם‪ ,‬כך בדיוק‬ ‫איך הוא הגיע לכזו דרגה? 'עבד אברהם אנכי' התבטלות‬ ‫כשאדם נמצא עם אלוקיך כל השטויות האלו של כבוד‬ ‫מוחלטת‪ ,‬אין לו שום רצונות משלו‪ ,‬רק לכן הוא זכה שהוא‬ ‫ומעמד לא מעניינים אותו בכלל‪.‬‬ ‫נהפך להיות ברוך‪ ,‬לכן הוא זכה שעל ידו ימצא יצחק אבינו‬ ‫את זיווגו ויעמיד את כלל ישראל‪.‬‬ ‫עבד אברהם אנכי‬ ‫בפרשה של אליעזר עבד אברהם יש הרבה לימודים‪ ,‬כך‬ ‫המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר‬ ‫אמרו חז"ל 'יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים'‪,‬‬ ‫ונבאר יותר את העומק בתפילתו 'ובה אדע כי עשית חסד‬ ‫בפרשה הזו יש שישים ושבע פסוקים והפסוק האמצעי הוא‬ ‫עם אדוני'‪ ,‬הרב דסלר מתקשה – איך מועילה תפילת‬ ‫'ויאמר עבד אברהם אנכי'‪ ,‬וזה לא לחינם‪ ,‬זה המהות והלב‬ ‫האדם על חבירו? בשלמא כשהאדם מתפלל על עצמו‬ ‫של כל הפרשה הזו‪ ,‬בכל הפרשה לא מוזכר אפילו פעם‬ ‫ומבקש מהקב"ה יש כח של תפילה בעולם‪ ,‬אבל מה מועיל‬ ‫אחת את המילה אליעזר‪ ,‬הוא כל הזמן היה עבד‪ ,‬והמהות‬ ‫כשמישהו אחר מתפלל? [ובימינו אכשר דרא פטורים‬ ‫של אליעזר היה 'עבד אברהם' עבד זה התבטלות מוחלטת‪,‬‬ ‫מתפילה לגמרי‪ ,‬תורמים לקופה פלונית ואלמונית והם‬ ‫הוא לא חושב על עצמו שום דבר‪ ,‬כל מה שמעניין אותו זה‬ ‫מתפללים ארבעים יום בכותל וארבעים יום בשונמית‪ ,‬שכחו‬ ‫רק מה שאברהם אבינו רוצה‪ ,‬כל מה שאליעזר זכה שעל ידי‬ ‫לגמרי מהמצוה של תפילה‪ ,‬צריך לזכור כל הזמן שעיקר‬ ‫המעשים שלו ימצאו זיווג ליצחק ומזה יצא כל כלל ישראל‪,‬‬ ‫התפילה היא תפילת החולה על עצמו‪ ,‬שהאדם מרגיש‬ ‫הכל הגיע מכח ההתבטלות שלו לאברהם אבינו‪ ,‬אנחנו לא‬ ‫שהוא תלוי בקב"ה‪ ,‬וודאי שיש מעלה ללכת לחכם שיבקש‬ ‫חיים היום מה הרמה של התבטלות של עבד‪ ,‬אבל אפשר‬ ‫עליו רחמים‪ ,‬יש סגולה בנתינת צדקה‪ ,‬אבל צריך כל הזמן‬ ‫ללמוד את זה ממשפטי התורה‪ ,‬דוד מלך ישראל אם הוא‬ ‫לזכור את העיקר]‪ ,‬אומר הרב דסלר‪ :‬כשראובן מתפלל על‬ ‫יאכל תרומה הרי הוא חייב מיתה בידי שמים‪ ,‬ועבד כהן‬ ‫שמעון וכואב לו הצער של שמעון נמצא שהוא מתפלל על‬ ‫יכול לאכול בתרומה‪ ,‬עבד טפל לרבו לגמרי‪ ,‬זוהי המעלה‬ ‫הכאב האישי שלו‪ ,‬בפרשת וירא כתוב 'וה' פקד את שרה‬ ‫של 'עבד ה'' התבטלות מוחלטת לקב"ה‪.‬‬ ‫כאשר אמר' ומכאן למדו חז"ל 'כל המתפלל על חבירו והוא‬ ‫צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה' ובדרך צחות אפשר לומר‬ ‫התבטלות ונאמנות מחולטת‬ ‫שצריך שהתפילה שראובן מתפלל על שמעון תהיה ברמה‬ ‫וכשאליעזר מצא את השידוך כתוב בפסוק 'ויקוד האיש‬ ‫שהוא יהיה צריך לאותו דבר‪ ,‬ראובן מרגיש שהצרה של‬ ‫וישתחו לה' ויאמר ברוך ה' אלוקי אדוני אברהם אשר לא‬ ‫שמעון זה צרה שלו‪ ,‬כשאדם מתפלל בכזו דרגה הוא נענה‬ ‫עזב חסדו ואמיתו מעם אדוני' הוא אומר כזה הלל והודאה‬ ‫תחילה‪ ,‬והראוני שהמהר"ם שיק מבאר כן על דרך צחות‪,‬‬ ‫על מציאת הזיווג של יצחק‪ ,‬וזה לא מובן מאליו‪ ,‬אליעזר‬ ‫ראינו הרבה אנשים שלא היו כל כך בעלי דרגה ובכל אופן‬ ‫היה במשך שנים תלמיד מובהק של אברהם אבינו‪ ,‬הוא‬ ‫התפילה שלהם על אחרים התקבלה‪ ,‬הם היו נושאים בעול‬ ‫היה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים‪ ,‬מסתמא הוא‬ ‫באמת והתפללו על חבריהם כאילו זה צרה אישית שלהם‪,‬‬ ‫היה מהתלמידי חכמים הכי גדולים באותו דור‪ ,‬לכאורה‬ ‫אחד מהסיבות שהתפילות של גדולי ישראל מתקבלות‬ ‫אין שידוך יותר מתאים ליצחק מהבת של אליעזר‪ ,‬היא‬ ‫זה בגלל שהם נושאים בעול באמת‪ ,‬איכפת להם באמת‬ ‫גדלה בבית שכולו תורה והסתובבה כל הזמן בצילו של‬ ‫מהצער והצרה של הזולת‪ ,‬כשהמשגיח הגר' חצק'ל היה‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬וכשאליעזר רומז 'אלי' אומר לו אברהם‪:‬‬ ‫חולה נכנסו לסטייפלער לבקש ממנו שיתפלל עליו‪ ,‬אמר‬ ‫אני ברוך ואתה ארור ואין ארור נדבק בברוך‪ ,‬כל אחד‬ ‫להם הסטייפלער‪ :‬אם אתם שומעים לי אל תתנו להרבה‬ ‫אחר במקומו שהיה שומע כזה משפט היה מוריד מיד‬ ‫ד‬ ‫א רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫עוסקים בתורה בהתלהבות מלאי שמחת חיים‪ ,‬המחזה‬ ‫אנשים להיכנס אליו‪ ,‬אלי נכנסים אנשים ואפשר להיות‬ ‫הזה עורר בי כזו חשקת התורה ובאותו רגע החלטתי שאני‬ ‫חולה מלשמוע את הצרות שלהם‪ ,‬אני צעיר והלב שלי עוד‬ ‫הולך ללמוד בישיבה קדושה‪ ,‬אם כך נמצא שכל עולם‬ ‫יכול לסבול את זה‪ ,‬אבל המשגיח כבר זקן זה יותר מידי‬ ‫התשובה של הרב אלבז הגיע מכח הפונביז'ער רב והכל‬ ‫בשביל הלב שלו‪ ,‬זה ממש פיקוח נפש בשבילו! זה הדרגה‬ ‫הגיע מהבכיות של החפץ חיים על אותה מקשה לילד‪.‬‬ ‫של הנשיאה בעול שראינו אצל גדולי ישראל‪ ,‬ממש עד כדי‬ ‫פיקוח נפש‪.‬‬ ‫הודע 'לי' בה‬ ‫נחזור לענייננו – אליעזר עבד אברהם עומד ומתפלל על‬ ‫מה הוליד את עולם הישיבות ועולם של קירוב בארץ ישראל אחרי‬ ‫השידוך של אברהם אבינו‪ ,‬כדי שהתפילה שלו על אחרים‬ ‫השואה?‬ ‫תתקבל זה צריך להיות צורך אישי שלו‪ ,‬הוא עומד ואומר‪:‬‬ ‫הפונביז'ער רב למד בטלז יחד עם כל מאות האריות שלמדו‬ ‫רבש"ע זה צורך אישי שלי 'ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני'‬ ‫שם‪ ,‬הוא היה מבקש גדול ונסע לקבל קצת גם מהחפץ‬ ‫הודע 'לי' בה‪ ,‬אני רוצה לראות איך שאתה משלם שכר טוב‬ ‫חיים בראדין‪ ,‬כשהוא הגיע הבני בית אמרו לו שעכשיו‬ ‫ליראיך‪ ,‬בשבילי זו הטובה הכי גדולה‪ ,‬ומיד אחר כך 'ויקוד‬ ‫החפץ חיים סגור בחדרו ומתפלל ואי אפשר להיכנס אליו‪,‬‬ ‫האיש וישתחו לה'' השתחוואה בפישוט ידים ורגלים‪ ,‬הוא‬ ‫מה קרה? יש אשה שמקשה לילד ונמצאת במצב של סכנה‬ ‫מרגיש שזה החסד הכי גדול שיכול להיות בשבילו‪.‬‬ ‫והחפץ חיים מתפלל עליה‪ ,‬הפונביז'ער רב נעמד מאחורי‬ ‫הדלת ושמע בכיות נוראות‪ ,‬הוא שאל את הבני בית‪ :‬האשה‬ ‫זה הכח הגדול של עבד אברהם‪ ,‬ההתבטלות הגמורה לרצונו‬ ‫הזו היא בת של החפץ חיים? נכדה? כלה? אמרו לו‪ :‬לא‪ ,‬אז‬ ‫של אברהם אבינו‪ ,‬ומה הוא זכה מכח זה? 'עתה אתה ברוך‬ ‫מה הוא כל כך בוכה? אמרו לו‪ :‬ככה החפץ חיים בוכה על‬ ‫ה'' הוא נהפך להיות ברוך‪ ,‬וכתוב שקלסתר פניו נהיה דומה‬ ‫כל צרה של יהודי‪ ,‬הוא היה צם צומות על צרות והתייגעויות‬ ‫לשל אברהם אבינו‪ ,‬כל זה בא מכח ההתבטלות הגדולה‬ ‫של אנשים אחרים‪ ,‬זה נושא בעול אמיתי‪ ,‬הפונוביז'ער רב‬ ‫שהיתה לו לאברהם אבינו‪.‬‬ ‫שמע את הדברים ואמר‪ :‬אם ככה זה המקום שאני רוצה‬ ‫לגדול בו‪ ,‬הוא נשאר בראדין לתקופה ואחר כך הוא המשיך‬ ‫אשר יצק מים על ידי אליהו‬ ‫כסדר להגיע אל החפץ חיים‪ ,‬והוא עצמו איבד בשואה‬ ‫לפני כארבעים שנה כשנפטר הגרי"ד הלוי סולביצ'יק‬ ‫את אשתו וילדיו ונשאר עם בן יחיד‪ ,‬נחרבה לו כל הקהילה‬ ‫הספיד אותו בכולל חזון איש הראש ישיבה ר' אהרון‬ ‫שהיתה לו לפני כן בעיירה פונביז'‪ ,‬היתה לו שם אמפריה‬ ‫לייב‪ ,‬והוא הביא שכתוב בנביא שמלך יהודה אמר למלך‬ ‫שלימה‪ ,‬חיידר‪ ,‬בית יעקב‪ ,‬ישיבה קטנה‪ ,‬ישיבה גדולה‪,‬‬ ‫ישראל 'האין פה עוד נביא לה''? והוא ענה לו 'פה אלישע‬ ‫כולם כולם עלו על המוקד‪ ,‬הוא עלה לארץ ישראל בגיל‬ ‫בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו' שאל ר' אהרון לייב‪:‬‬ ‫שישים‪ ,‬הדבר הכי מתבקש היה שהוא יכנס למושב זקנים‬ ‫לפני שאתה מתחיל לומר תארים ושבחים תגיד לו איך‬ ‫ויבלה שם את המשך חייו בדיכאון משמים‪ ,‬אבל הוא עלה‬ ‫הוא נראה? הוא הרי מחפש אותו? אמר ר' אהרון לייב‪:‬‬ ‫כאן לארץ והתחיל את הכל מחדש כמו אריה צעיר‪ ,‬עם כל‬ ‫הוא לא אמר לו שבחים‪ ,‬הוא נתן לו סימן זיהוי‪ ,‬תחפש‬ ‫האהבת תורה והאמונה היוקדת שלו‪ ,‬פשוט וברור שבלי‬ ‫מישהו שנראה שהוא 'יצק מים על ידי אליהו' ותדע שזהו‬ ‫שהוא היה משמש את החפץ חיים לא היו לו את הכוחות‬ ‫אלישע‪ ,‬והוסיף ואמר‪ :‬כשראו את הגרי"ד ראו שהוא בן של‬ ‫הללו‪ ,‬וכל עולם התורה שקיים היום זה מכוחו ומכח כוחו‬ ‫הבריסקער רב‪ ,‬ולפני כמה שנים הייתי אצל ר' אהרון לייב‬ ‫של המסירות נפש שלו‪ ,‬והכל התחיל מכח אותם דמעות‬ ‫והזכרתי לו את אותו הספד‪ ,‬אמרתי לו שהדברים מבוארים‬ ‫שהחפץ חיים בכה על אותה מקשה לילד‪ ,‬תראו כמה גדול‬ ‫במדרש‪ ,‬כתוב שכשהם ראו את אליעזר הם ראו שקלסתר‬ ‫הכח של נושא בעול עם חבירו‪.‬‬ ‫פניו דומה לשל אברהם‪ ,‬ואיך זה קרה? הרי אליעזר בא‬ ‫מכנען? בהכרח שעל ידי ההתבטלות הגמורה שהיתה לו‬ ‫ולא זו בלבד ‪ -‬הגר' ראובן אלבז שזכה לקרב אלפים ורבבות‬ ‫לאברהם הוא זכה למעלה הזאת שקלסתר פניו נהיה דומה‬ ‫תחת כנפי השכינה‪ ,‬סיפר לי פעם שהוא גדל כילד בטבריה‬ ‫לשל אברהם‪.‬‬ ‫ולמד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי‪ ,‬ושם האוירה‬ ‫היתה שרוב הבחורים הלכו ללמוד בישיבות תכוניות‬ ‫לפני כמה שנים היה בארצות הברית יהודי שהחליט‬ ‫וללימודים‪ ,‬כמעט אף אחד לא הלך לישיבה קדושה‪,‬‬ ‫שהרב'ה שלו זה החפץ חיים‪ ,‬הוא ישב כל היום ולמד את‬ ‫לקחו אותם בליל שישי לישיבת פונביז' בשעה ‪ 12‬בלילה‪,‬‬ ‫כל ספרי החפץ חיים‪ ,‬וקיים את כולם הלכה למעשה‪ ,‬ואותו‬ ‫העלו אותם לעזרת נשים ושם הם ראו בחורים יראי שמים‬ ‫ה‬ ‫ב רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫ואני מציע לכל אחד מהשומעים שכדאי מאד לקחת את‬ ‫יהודי מעולם לא ראה את החפץ חיים‪ ,‬ותלמידי החפץ‬ ‫החפץ חיים לרב'ה‪ ,‬ומי יודע אולי נזכה להיות דומים לו‪.‬‬ ‫חיים שנכנסו אליו אמרו שהוא נראה חפץ חיים קטן‪ ,‬זה‬ ‫הכח הגדול של התבטלות גמורה לצדיקים‪.‬‬ ‫פרשת חיי שרה • שיעור ב‬ ‫זיוגו של אדם כקריעת ים סוף לענין תפילה והודאה • אין האדם חש בנגיעתו •‬ ‫ועוד הארות וביאורים‬ ‫(מס' שיעור ‪)31031666‬‬ ‫מי בחומש בראשית עבר על צוואת ר' יהודה החסיד‬ ‫אל"י תאבה‬ ‫שקראו לו בשם של השווער שלו? לוט‪ ,‬בא על בנותיו‬ ‫ויאמר העבד אלי תאבה האשה ללכת אחרי – אומר רש"י‬ ‫וקראו לו ולחתנו אותו שם‪...‬‬ ‫'אלי' כתיב בת היתה לאליעזר וחיפש עילה להשיאה‬ ‫ליצחק‪ ,‬אמר לו אברהם אתה ארור ובני ברוך ואין ארור‬ ‫נדבק בברוך‪ ,‬בהמשך הפרשה כתוב 'ועתה אם ישכם‬ ‫ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר – מה קרה ללבן‬ ‫עושים חסד עם אדוני הגידו לי ואם אין הגידו לי ואפנה על‬ ‫ובתואל? בשלמא ביוסף הצדיק מצאנו ששם שמים‬ ‫ימין או על שמאל' ומבאר רש"י שהוא יקח או מבנות לוט‬ ‫שגור בפיו‪ ,‬אבל לבן ובתואל? מה פתאום הם חיים כזו‬ ‫או מבנות ישמעאל‪ ,‬בהתחלה אליעזר חשב שיש לו שלש‬ ‫אמונה חושית? אומר ר' יוסף חיים זוננפלד‪ :‬לבן ובתואל‬ ‫אפשרויות‪ ,‬אליעזר‪ ,‬לוט‪ ,‬ישמעאל‪ ,‬וזה ראשי תיבות 'אל"י'‬ ‫ראו שהשידוך הולך לצאת לפועל‪ ,‬הם התחילו לחשוש‬ ‫אליעזר‪ ,‬לוט‪ ,‬ישמעאל‪ ,‬אבל אחרי שאברהם אמר לו שאין‬ ‫שאליעזר יתבע דמי שדכנות לכן הם מיד אמרו 'מה' יצא‬ ‫ארור נדבק בברוך נשארו רק לוט וישמעאל‪ ,‬וזהו שאמר‬ ‫הדבר' הכל מלמעלה‪ ,‬שום דבר לא קשור אליך‪.‬‬ ‫'ואם אין הגידו 'לי' ואפנה על ימין ועל שמאל' נשארו רק ל"י‬ ‫לוט וישמעאל‪.‬‬ ‫הודאה על זיווג‬ ‫ויאמר ברוך ה' אלוקי אדוני אברהם אשר לא עזב חסדו‬ ‫אחי אדוני‬ ‫ואמיתו מעם אדוני – בשני מקומות מצאנו בתורה את‬ ‫אנכי בדרך נחני ה' בית אחי אדוני – צריך להשים לב שפעם‬ ‫הלשון 'ברוך ה'' כשבח והודאה על מאורע‪ ,‬בפרשה שלנו‬ ‫אחת כתוב 'אחי' בציר"י לשון רבים‪ ,‬ופעם אחת כתוב‬ ‫ובפרשת יתרו 'ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד‬ ‫'לקחת בת אחי אדוני' בחיריק לשון יחיד‪ ,‬ומה טעם השינוי?‬ ‫מצרים ומיד פרעה' [ויש עוד פסוק כשנח בירך את שם‬ ‫לאברהם אבינו היו שני אחים נחור והרן ורבקה היתה נינה‬ ‫'ברוך ה' אלוקי שם' אבל שם זה לא הודאה על מאורע‬ ‫של הרן ונכדה של נחור‪ ,‬ולכן כשאליעזר מדבר על הבית‬ ‫מסויים]‪ ,‬ואצל אליעזר זה היה הודאה על זיווג ויתרו אמר‬ ‫שממנו הוא לוקח אותה הוא אומר 'בית אחי אדוני' לשון‬ ‫הודאה על הנס של קריעת ים סוף‪ ,‬ובשמחת הווארט‬ ‫רבים‪ ,‬אבל כשהוא מייחס אותה עצמה לאביה הוא אומר‬ ‫לבני בכורי אמרתי שרואים מכאן יסוד גדול – כשם שחז"ל‬ ‫'בת אחי אדוני' לשון יחיד על שם נחור‪ ,‬כי רק בני בנים‬ ‫אומרים שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף‪ ,‬כך ההודאה‬ ‫נקראים בנים ולא נינים‪ ,‬ועוד טעם – בבני נח הולכים אחר‬ ‫על זיווגו של אדם צריכה להיות כמו ההודאה על קריעת‬ ‫הזכר‪ ,‬והיא היתה מבן אחר בן מנחור ולכן היא מתייחסת‬ ‫ים סוף‪ ,‬ועל קריעת ים סוף אנחנו אומרים כל יום שירה‬ ‫אחריו‪ ,‬אבל מהרן היא היתה מבת ולכן היא לא מתייחסת‬ ‫ובזוהר הקדוש מפליג בשבח מי שאומר את זה בשמחה –‬ ‫אחריו‪.‬‬ ‫כך צריך להודות ולשיר כל יום בשמחה על זיווגו של אדם‪.‬‬ ‫לחידודי‬ ‫אם ארבעים יום צריך לבקש היושר הוא ארבעים יום להודות‬ ‫אגב – היכן מצאנו בפסוקים שלתרח היתה יותר מאשה‬ ‫שמעתי סיפור על אשתו של ר' יצחק דוד גוטפרב זצ"ל‪,‬‬ ‫אחת? 'וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי' ומפרש‬ ‫שהיתה לה בת שהגיעה לפירקה ועשתה את הסגולה של‬ ‫רש"י שהרן ואברהם היו אחים מאב ולא אחים מאם‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ב רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫עם המים במעשה בראשית‪ ,‬היה תנאי עם הים שיש לו‬ ‫ר' שלמה מזווהיל זצ"ל [ששמעתי מיהודי חשוב שהגראי"ל‬ ‫קיום אך ורק אם הוא יבקע לפני כלל ישראל בקריעת‬ ‫זצ"ל שלח אותו לעשות כך] להתפלל ארבעים יום בכותל‬ ‫ים סוף‪ ,‬לא היה דבר יותר מוכן ועומד בבריאה כמו איך‬ ‫וזכתה לראות ישועה‪ ,‬ויום אחרי הווארט הלכה עוד פעם‬ ‫שהים היה מוכן לקריעת ים סוף‪ ,‬ואף על פי כן כשהגיע‬ ‫לכותל‪ ,‬שאלו אותה הבני בית הרי הבת הבאה בתור בקושי‬ ‫הזמן של קריעת ים סוף 'יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה‬ ‫בת ארבע עשרה? והיא וענתה בתמימות יהודית‪ :‬אני לא‬ ‫הראיני את מראיך השמעיני את קולך כי קולך ערב ומראך‬ ‫מבינה! אם ארבעים יום באתי לבקש אז היושר הוא שאני‬ ‫נאוה' אומרים חז"ל הקדושים‪ :‬למה נמשלו ישראל על‬ ‫יבוא לפחות ארבעים יום להודות‪ ,‬זה הרגשה של יהודי‪,‬‬ ‫הים? ליונה הזו שהנץ [עוף דורס] רודף אחריה‪ ,‬הוא הרבה‬ ‫ולמה לנו אין את ההרגש הזה? כי הבקשה שלנו היא בצורה‬ ‫יותר גדול חזק ומהיר ממנה‪ ,‬המפלט היחיד שלה הוא 'חגוי‬ ‫של אם לא יועיל לא יזיק‪ ,‬מנסים את הסגולה של תפילה‬ ‫הסלע' בין הסלעים היא יכולה להיכנס והנץ לא נכנס לשם‪,‬‬ ‫אולי זה יעבוד‪ ,‬ולא קולטים שכשמתפללים אתה מבקש‬ ‫היא בורחת כל עוד נשמתה באפה ומצליחה להיכנס לחגוי‬ ‫ממישהו וכשהוא ענה לך ונתן את מה שביקשת תגיד‬ ‫הסלע לפני שהנץ משיג אותה‪ ,‬היא בטוחה שהיא הגיעה‬ ‫תודה‪.‬‬ ‫אל המנוחה ואל הנחלה אבל כשהיא נכנסת לבפנים‬ ‫והעולם אומר ‪ -‬בת ק' כבת כ' הכונה שכמו שאומרים את‬ ‫היא רואה שני עיניים נוצצות אליה באכזריות‪ ,‬נחש צפע‬ ‫פרק כ' בתהילים 'יענך ה' ביום צרה גו'' מקירות הלב‪ ,‬כך‬ ‫מתקדם לכיוון שלה‪ ,‬היא מנסה לצאת החותה והנץ מחכה‬ ‫צריך לומר את פרק ק' 'מזמור לתודה גו'' מקירות הלב‬ ‫לה שם על יד הפתח‪ ,‬אין מצב יותר מסכן‪ ,‬אומלל‪ ,‬אבוד‪,‬‬ ‫בשמחה גדולה עם כל הכונה‪.‬‬ ‫כמו המצב של אותה יונה‪ ,‬הנץ מלפנים הנחש מאחור‬ ‫וסלע מכל הצדדים אין שום מקום מפלט‪ ,‬זה היה בדיוק‬ ‫הנושא אשה צריך להביא קרבן תודה‬ ‫המצב של כלל ישראל בים סוף‪ ,‬מלפנים הים רועש גועש‬ ‫ושוצף מאחור שש מאות רכב בחור ומכל הצדדים חיות‬ ‫הגמרא בברכות נד‪ :‬מונה את הארבעה שצריכים להודות‬ ‫טורפות‪ ,‬למה הקב"ה הביא את זה עליהם? 'הראיני את‬ ‫– יורדי הים‪ ,‬הולכי מדבריות‪ ,‬מי שהיה חולה ונתרפא‪ ,‬ומי‬ ‫מראיך השמיעני את קולך' הוא רצה לשמוע את התפילות‬ ‫שהיה חבוש בבית האסורים‪ ,‬וכמו שהבאנו לפני כן שעל‬ ‫שלהם‪' ,‬ופרעה הקריב' אומרים חז"ל שהקריב ליבם של‬ ‫ארבעתם מוזכר בתהילים את הפסוק 'יודו לה' חסדו‬ ‫ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬הוא גרם ל'ויצעקו בני ישראל‬ ‫ונפלאותיו לבני אדם'‪ ,‬אבל ברבינו בחיי בפרשת צו כותב‬ ‫אל ה''‪ ,‬הכל היה מוכן אבל הקב"ה משתוקק לשמוע את‬ ‫'קרבן תודה בא על נס כו'‪ ,‬או שאר שמחות כגון שמחת חתן‬ ‫התפילה של כלל ישראל‪.‬‬ ‫וכלה שנאמר קול ששון וקול שמחה גו' מביאים תודה בית‬ ‫ה'' ויש להקשות לדבריו למה זה לא נזכר בגמרא בברכות‪,‬‬ ‫קשים זיווגו ומזונותיו של אדם כקריעת ים סוף‬ ‫וחכם אחד רצה ליישב – שכל מציאת שידוך זה מישך שייך‬ ‫ליוצא מבית האסורים‪ ,‬חז"ל הקדושים אומרים בתחילת‬ ‫מגלים לנו חז"ל הקדושים שזיווגו של אדם ומזונותיו של‬ ‫סוטה 'קשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר אלוקים מושיב‬ ‫אדם הם בדיוק אותו הדבר‪ ,‬הזיווג מוכן לאדם ארבעים יום‬ ‫יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות' יש כאלו שברוך ה'‬ ‫קודם יצירתו‪ ,‬כך אומרים חז"ל הקדושים בתחילת סוטה‬ ‫זכו להתחתן בקלות בלי שום עגמת נפש‪ ,‬אבל מי שהתייגע‬ ‫שארבעים יום קודם יצירת הולד יוצאת בת קול ואומרת‬ ‫בזה ובמשך שנים הסתובב ולא מצא ונחל הרבה אכזבות‬ ‫בת פלוני לפלוני‪ ,‬הכל מוכן אבל כשהאדם מגיע לפרקו 'על‬ ‫הוא מרגיש כמו אחד שנמצא בבית האסורים‪ ,‬וכשהוא‬ ‫זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא' אומרים חז"ל לעת‬ ‫מוצא את הזיווג זה ממש הרגשה של יוצא מבית האסורים‪.‬‬ ‫מצא זו אשה‪ ,‬הכל מוכן אבל חייבים להתפלל זה הברז‬ ‫שמוריד את הישועה‪ ,‬כך גם מזונותיו של אדם קבועים‬ ‫הכל מוכן והקב"ה מחכה לתפילה שלך‬ ‫ומוכנים בשבילו‪' ,‬מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה‬ ‫עד ראש השנה' אבל צריך בכל זאת להתפלל כל הזמן על‬ ‫הזכרנו את דברי חז"ל קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף‪,‬‬ ‫הפרנסה‪ ,‬בזוהר הקדוש כתוב שאדם צריך להתפלל בכל‬ ‫וכך מצאנו גם שקשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף‪,‬‬ ‫יום על מזונותיו‪.‬‬ ‫והרבה דיו נשפך וביאורים נאמרו בהקשר שבין שלשת‬ ‫הדברים האלו‪ ,‬ונראה להציע בזה עוד מהלך – הצד השוה‬ ‫זה הצד השוה בין שלשת הדברים האלו‪ ,‬הכל מוכן אבל‬ ‫בין שלשת הדברים האלו הוא שלמרות שזה מוכן מראש‬ ‫הקב"ה מחכה לשמוע את התפילה שלך‪ ,‬ואולי זה מרומז‬ ‫וכבר נגזר בשמים שזה יקרה‪ ,‬הברז להביא את הישועה‬ ‫בפרשה שלנו 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב' אומרים‬ ‫זה על ידי תפילה‪ ,‬בקריעת ים סוף כתוב 'וישב היום לפנות‬ ‫חז"ל הקדושים 'אין שיחה אלא תפילה שנאמר תפילה לעני‬ ‫בוקר לאיתנו' אומרים חז"ל 'לתנאו' שתנאי התנה הקב"ה‬ ‫ז‬ ‫ב רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫לחשוב על השני‬ ‫כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו'‪ ,‬ומיד אחרי שהוא יצא הגיע‬ ‫ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב – למה היא חיכתה‬ ‫אליו הזיווג שלו‪ ,‬ומה התורה באה ללמד אותנו? אמנם‬ ‫לומר 'גם לגמליך אשאב' עד שהיא סיימה להשקותו?‬ ‫הזיווג כבר היה מוכן מראש‪ ,‬מיד אחרי העקידה אברהם‬ ‫אנחנו צריכים להבין שהיו שם עשרה גמלים שכל אחד‬ ‫אבינו נתבשר שנולד זיווגו של יצחק‪ ,‬אבל הברז לקבל את‬ ‫מהם שותה עשרות ליטרים‪ ,‬אם היא היתה אומרת לו מיד‬ ‫הישועה זה על ידי תפילה‪.‬‬ ‫שהיא הולכת לשאוב גם לגמלים הוא היה כל הזמן בלחץ‬ ‫לגמור לשתות‪ ,‬היא רצתה שיהיה לו נח כל הזמן שהוא‬ ‫מוציא אסירים ופודה ענוים ועוזר דלים‬ ‫שותה ולכן היא לא הודיעה לו לפני כן‪.‬‬ ‫והראוני שבקדושת ציון [לאדמו"ר מבאבוב] אומר את‬ ‫ונבאר את הדברים על פי מעשה שהיה עם ר' יוסף חיים‬ ‫הווארט הזה שזהו הצד השוה בין שלשת הדברים האלו‪,‬‬ ‫זוננפלד ‪ -‬הגיע אליו יהודי וביקש להתארח לשבת והוא‬ ‫והוא מסביר לפי זה פשט נאה במה שאומרים כל יום‬ ‫התנה שהוא ישלם כסף מלא על כל האוכל שהוא יאכל‪,‬‬ ‫בברכת גאל ישראל בשחרית 'מוציא אסירים ופודה ענוים‬ ‫ר' יוסף חיים זוננפלד קבע לו מראש מחיר מופרז על כל‬ ‫ועוזר דלים' מוציא אסירים זה זיווגו של אדם כמו שכתוב‬ ‫השבת ויהי לפלא שהוא לא התנגד לכל העסק הזה‪ ,‬הגיע‬ ‫'מוציא אסירים בכושרות'‪ ,‬פודה ענוים זה כלל ישראל‬ ‫מוצאי שבת ר' יוסף חיים זוננפלד לוקח את המעטפה‬ ‫בקריעת ים סוף‪ ,‬ועוזר דלים זה פרנסה של האדם‪ ,‬בכל‬ ‫ואומר לו‪ :‬נראה לך שאני ימכור את המצוה שלי בעד כסף?‬ ‫הדברים האלו למרות שהם מוכנים ועומדים 'ועונה לעמו‬ ‫תקח את כל הכסף מיד בחזרה‪ ,‬שאל אותו היהודי‪ :‬למה‬ ‫ישראל בעת שועם אליו' הדרך להביא את הישועה אליך‬ ‫בהתחלה הסכמת? אמר ר' יוסף חיים‪ :‬אני ידעתי שאם אני‬ ‫היא על ידי תפילה‪.‬‬ ‫לא יקח ממך כסף אתה תרגיש כל השבת שזה לחם חסד‪,‬‬ ‫אתה תתקמצן כל הזמן על כל מה שתאכל‪ ,‬אמרתי לך‬ ‫מה עוד צריך בשביל שירד גשם?‬ ‫שאני יקח כסף כדי שתאכל ברווח ותרגיש שהכל שלך‪,‬‬ ‫התעוררתי לכל זה על פי מה ששמעתי מהגר' מרדכי דרוק‬ ‫וכך גם רבקה רצתה שאליעזר ירגיש בנח ולכן רק אחרי‬ ‫זצוק"ל – על אליהו בהר הכרמל שהקב"ה אמר לו 'לך אראה‬ ‫שהוא גמר היא אמרה לו 'גם לגמליך אשאב'‪ ,‬זה נקרא‬ ‫אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה' זה היה אחרי שלש‬ ‫תורת חסד‪ ,‬להיכנס לנעליים של השני ולהבין מה הוא‬ ‫שנים של רעב והקב"ה רצה לתת מטר על פני האדמה‪,‬‬ ‫מרגיש‪.‬‬ ‫ואליהו הולך ומביא את כל נביאי הבעל ונביאי אשירה‪ ,‬הוא‬ ‫אוסף את כל העם ולוקחים שני פרים כו'‪ ,‬ותרד אש מן‬ ‫למה רק כשאליעזר מספר לבתואל וללבן הוא אומר 'אלי'?‬ ‫השמים וכל העם צועקים 'ה' הוא האלוקים'‪ ,‬כזה מעמד‬ ‫הזכרנו את דברי המדרש שאליעזר אמר 'אלי תאבה‬ ‫קידוש ה' לא היה מאז מתן תורה‪ ,‬כל כלל ישראל חזרו‬ ‫האשה' שהיתה לו בת וביקש עילה להשיאה ליצחק‪,‬‬ ‫בתשובה והרגו את כל ארבע מאות וחמישים נביאי הבעל‪,‬‬ ‫וכשנתבונן כל הפרשה חוזרת על עצמה‪ ,‬בהתחלה כתוב‬ ‫מה צריך יותר מזה בשביל שירד גשם? הרי הקב"ה רוצה‬ ‫את ההשתלשלות של המאורעות ואחר כך אליעזר מספר‬ ‫לתת גשם‪ ,‬הוא ביקש 'ואתנה מטר על פני האדמה' מה עוד‬ ‫את ההשתלשלות לבתואל ולבן‪ ,‬ו'אלי' חסר וי"ו כתוב רק‬ ‫חסר? אבל בפסוק כתוב שאחרי כל זה אליהו היה צריך‬ ‫בפעם השניה‪ ,‬כשאליעזר אמר לאברהם אולי זה כתוב עם‬ ‫להתפלל ולכרוע על ברכיו‪ ,‬למה הוא היה צריך את זה?‬ ‫וי"ו ורק כשהוא מספר הוא אומר בלי וי"ו‪ ,‬ולמה? העולם‬ ‫אמר ר' מרדכי דרוק‪ :‬רואים מכאן שגם כשהכל מוכן ומזומן‬ ‫אומר בדרך צחות‪ :‬שכששדכן משבח מאד בחור אומרים‬ ‫הדרך לפתוח את הברז של גשמים הוא על ידי תפילה‪.‬‬ ‫לו‪ :‬למה אתה לא לוקח אותו לבת שלך? ולכן בבית של לבן‬ ‫ובתואל שהוא הפליג בשבח של בית אברהם ושל יצחק‬ ‫הוא היה חייב לומר את האמת שהוא מאד רצה לקחת‬ ‫לעת מצא זו אשה‬ ‫את יצחק לבת שלו‪ ,‬אבל בפעם הראשונה אין שום צורך‬ ‫'על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא' דרשו חז"ל לעת‬ ‫להזכיר שהוא רצה את יצחק לעצמו‪ ,‬ובבדיחותא אומרים‪:‬‬ ‫מצא זו אשה שנאמר מצא אשה מצא טוב‪ ,‬שמעתי מהגר'‬ ‫בהתחלה הוא בכלל לא חלם שהוא יכול להיות מחותן של‬ ‫יעקב אידלשטיין זצוק"ל סגולה כשמגיעים לגיל השידוכים‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬אבל אחרי שהוא ראה מי המחותנים הוא‬ ‫לומר בכל יום [המחפש זיווג והוריו] פרק לב' שבו כתוב‬ ‫אמר 'אלי' אם הם המחותנים גם אני יכול להיות‪.‬‬ ‫הפסוק הזה‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ג רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫שלו תזכה ביצחק הוא עדיין לא שם לב שיש לו נגיעה‪ ,‬הוא‬ ‫האדם לא רואה שהוא מוקף בנגיעות‬ ‫לא הרגיש שעמוק עמוק בלב החלום שלו זה 'אלי'‪ ,‬אבל‬ ‫אבל התירוץ האמיתי הוא מה שאומרים הבעלי מוסר ‪-‬‬ ‫אחרי שאברהם אמר לו אין ארור נדבק בברוך והסתלקה‬ ‫כתוב בירמיה 'עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו‪ ,‬אני ה'‬ ‫לו הנגיעה הוא הבין שהיה מונח כאן 'אלי'‪ ,‬שהנגיעה‬ ‫חוקר לב בוחן כליות' כשלאדם יש נגיעה הוא כל כך מסובב‬ ‫סיבבה אותו‪.‬‬ ‫בנגיעה עד שהוא לא מרגיש שיש לו נגיעה‪ ,‬ולכן כדאי‬ ‫וכדאי ללמוד מכאן את היסוד ש'תשועה ברוב יועץ' כדאי‬ ‫תמיד להתייעץ עם אחר שאין לו נגיעה‪ ,‬ורק אחרי שהאדם‬ ‫תמיד להתייעץ עם מישהו מבחוץ שאין לו את הנגיעות‬ ‫משתחרר מהנגיעה הוא מתחיל להבין שהיתה לו נגיעה‪,‬‬ ‫שיש לך‪.‬‬ ‫ולכן כל זמן שאליעזר חשב שעדיין יש אפשרות שהבת‬ ‫פרשת חיי שרה • שיעור ג‬ ‫ותלד שרה לעת זקנתה • פן לא תלך האשה • ראש של גוי‪ ,‬מה לחפש בשידוכים •‬ ‫לרשום מקרים של השגחה פרטית • האהלה שרה אמו • ועוד הארות וביאורים‬ ‫(מס' שיעור ‪)31036620‬‬ ‫רואים את כלל ישראל זרעו של אברהם שהציל את אביהם‬ ‫מידות עוברות בירושה‬ ‫הולכים במדבר והם לא מקדמים אותם בלחם ומים? זה‬ ‫ואשביעך בה' אלוקי השמים אשר לא תקח אשה לבני מבנות‬ ‫השחתה במידות! ולכן הטענה של 'על דבר אשר לא קידמו‬ ‫הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו – לאיפה הוא כן שלח אותו?‬ ‫אתכם בלחם ובמים' יותר חמורה מ'אשר שכר עליך את‬ ‫לבית של בתואל ולבן שהיו עובדי עבודה זרה‪ ,‬למה זה‬ ‫בלעם בן בעור'‪ ,‬בזמן של מלחמה יש פחד וזה לא מורה כל‬ ‫עדיף? אומר הכלי יקר וכך כתוב גם בדרשות הר"ן‪ :‬הכנענים‬ ‫כך על השחתה במידות‪ ,‬ומכיון שהעיקר שצריך לחפש‬ ‫היו מושחתים במידות‪ ,‬ואילו בבית של בתואל עבדו עבודה‬ ‫בזיווג זה מידות טובות כמו שאליעזר בדק אצל רבקה לכן‬ ‫זרה‪ ,‬כשמחפשים זיווג עדיף לקחת מבית של עובדי עבודה‬ ‫מזהירה התורה 'לא יבוא עמוני ומואבי' והטעם של 'על דבר‬ ‫זרה כי זה לא עובר בירושה מאשר לקחת מבית שיש בו‬ ‫אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים' זה יותר עיקרי כי זה‬ ‫מידות רעות‪ ,‬כי מידות רעות עוברות בירושה‪.‬‬ ‫מורה יותר על השחתה במידות‪ ,‬והדרך הפשוטה בפשט‬ ‫הפסוק היא שקושיה מעיקרא ליתא‪ ,‬הטענה הראשונה‬ ‫על פי זה ביארנו מה שכתוב בפרשת כי תצא לא יבוא‬ ‫כתובה בלשון רבים 'אשר לא קידמו' והטענה השניה‬ ‫עמוני ומואבי בקהל ה' גו'‪ ,‬על דבר אשר לא קידמו אתכם‬ ‫כתובה בלשון יחיד 'ואשר שכר עליך'‪ ,‬כי הטענה של לחם‬ ‫בלחם ובמים ועל דבר אשר שכר עליך את בלעם בן בעור‬ ‫ומים זה טענה גם על עמון וגם על מואב‪ ,‬אבל הטענה של‬ ‫מפתור ארם נהרים לקללך' ויש כאן תמיה שנשאלת מאליה‬ ‫שכר עליך זה טענה רק על מואב‪ ,‬ולכן התורה מתחילה‬ ‫– איזה עול יותר גדול? האם מה שהם לא קידמו אתכם‬ ‫בטעם ששייך בשני האומות ומוסיפה עוד טעם ששייך רק‬ ‫בלחם ובמים או מה שהם שכרו את בלעם לקלל אותם‬ ‫במואב‪ ,‬ואפשר לבאר מעין זה 'אשר לא קידמו' זה טענה‬ ‫ולעקור את כלל ישראל מן השורש? ודאי שלשכור את‬ ‫על כל האומה שהיה להם לקדם‪ ,‬אבל 'אשר שכר עליך'‬ ‫בלעם זה עול יותר גדול‪ ,‬ולמה התורה הקדימה את הטעם‬ ‫זה רק בלק‪ ,‬ולכן התורה מקדימה את הטעם שמתאים‬ ‫של 'על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים'? מלחמה‬ ‫לכללות האומה‪.‬‬ ‫זה לא דבר שמורה על השחתה במידות‪ ,‬כש'ויגר מואב‬ ‫מפני בני ישראל' אמנם זה לא מצדיק לשכור את בלעם‬ ‫מה צריך לבדוק באחיה?‬ ‫אבל זו לא השחתה במידות‪ ,‬הביטוי להשחתה במידות‬ ‫היא לא בתקופות של מלחמה אלא בחיי היום יום‪' ,‬על דבר‬ ‫המשגיח הגה"צ ר' חצ'קל לווינשטיין זצ"ל היה רגיל לומר‬ ‫אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים' זה השחתה במידות‪,‬‬ ‫וכך מקובל גם בשם הרב שך זצ"ל שמה שכתוב בחז"ל‬ ‫אברהם אבינו מסר נפשו והלך להילחם בארבעת המלכים‬ ‫'הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה' זה רק על המידות‬ ‫וכמבואר בגמרא בסנהדרין שהיה להם צבא אדיר בשביל‬ ‫טובות‪ ,‬אם יש לבחורה אחים מחללי שבת ופורקי עול‬ ‫להציל את לוט בן אחיו‪ ,‬ועמון ומואב שבאו מלוט והם‬ ‫ט‬ ‫ג רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫'תתן אמת ליעקב' הוא היה כל כך דבוק במידת האמת‬ ‫ויודעים שזה מגיע מתאוות ויצרים לא טובים זה לא חיסרון‬ ‫ומהמרמה הוא פחד עוד יותר‪ ,‬ובתוך תוכו היה לו רצון‬ ‫באחותם‪ ,‬אבל אם יש אחים תלמידי חכמים שמדקדקים‬ ‫שיצחק יגלה את התרמית והוא לא יכשל ברמאות‪.‬‬ ‫בקלה ובחמורה ויש להם חיסרון במידות זה חיסרון‬ ‫באחותם‪ ,‬כי מידות זה דבר שעובר בירושה ואילו מה‬ ‫ודיוקו של הגר"א מרומז בדברי רש"י בפרשת ויחי‪ ,‬כתוב‬ ‫שהאח הזה תקף עליו יצרו לחלל שבת לא אמרו להשפיע‬ ‫בפסוק 'לו ישטמנו יוסף' מביא רש"י שלמרות שבדרך‬ ‫על האחיינים שלו‪.‬‬ ‫כלל 'לו' זה לשון הלואי כאן הם ודאי לא רצו שיוסף ישנא‬ ‫אותם‪[ ,‬וגם בזה יתכן לפרש 'לו' כפשוטו שאחי יוסף קיוו‬ ‫אגב ‪ -‬אני זוכר שהיה בחור בישיבה שהתארס עם בנות‬ ‫שיוסף ישלם להם כאן בעולם הזה וכך לא יצטרכו אחר כך‬ ‫עשירים שהיה לה אח שקצת זגזג בדרך‪ ,‬וכששאלו אותו‬ ‫את עשרה הרוגי מלכות לכפר על החטא שלהם]‪ ,‬ורש"י‬ ‫הרי כתוב שצריך לבדוק באחיה הוא ענה בדרך צחות‪:‬‬ ‫מביא דוגמא מאולי שבדרך כלל זה לשון של בקשה אבל‬ ‫הטעם של חז"ל הוא כי רוב אחים דומים לאחי האם‪ ,‬וכבר‬ ‫לפעמים זה לשון של חשש כמו אולי לא תאבה האשה‬ ‫לימדונו רבותינו שאין הולכין בממון אחר הרוב‪ ,...‬אם יש‬ ‫ללכת אחרי‪ ,‬וכמובן שזה לא קושיה על דברי הגר"א‪ ,‬שודאי‬ ‫ממון לא צריך לחשוש לרוב‪.‬‬ ‫שבלשון הקודש אולי יכול להתפרש לשון פן‪ ,‬אבל מעצם‬ ‫באותו ענין – כתוב בפסוק 'וירץ העבד לקראתה' שראה‬ ‫מה שבדרך כלל כותבים פן וכאן כתוב אולי יש רמז שהוא‬ ‫שהמים עולים לקראתה‪ ,‬ונשאלת השאלה‪ :‬אם הוא רואה‬ ‫לא כל כך חשש מהאפשרות הזו‪.‬‬ ‫כזה מופת למה הוא צריך לעשות לה עוד בחינות? אמרו‬ ‫בזה הרב שך ור' חיים שמואלביץ‪ :‬לא מספיק שעושים‬ ‫ראש של גוי לא יכול לקלוט אמונה של יהודי‬ ‫מופתים‪ ,‬הוא היה צריך לראות איך שהיא עושה חסד‪.‬‬ ‫ואשאל אותה ואומר בת מי את גו' ואשים הנזם על אפה‬ ‫והצמידים על ידיה – אומר רש"י‪ :‬שינה הסדר‪ ,‬שהרי הוא‬ ‫'אחרי' זקנתה‬ ‫תחילה נתן ואחר כך שאל‪ ,‬אלא שלא יתפשוהו בדבריו‬ ‫ותלד שרה אשת אדוני בן לאדוני אחר זקנתה – לכאורה‬ ‫ויאמרו היאך נתת לה ועדיין אינך יודע מי היא‪ ,‬ואיך הוא‬ ‫הוא היה צריך לומר 'לעת זקנתה' ומדוע הוא אמר 'אחרי‬ ‫באמת נתן לה לפני שהוא שאל? כתוב ברש"י לפני כן שהיה‬ ‫זקנתה'? אמר הבריסקער רב‪ :‬כתוב ששרה חזרה לנערותה‬ ‫בטוח בזכותו של אברהם שהצליח הקב"ה דרכו‪ ,‬וצריך‬ ‫וכשהיא הולידה את יצחק היא לא היתה זקנה‪ ,‬לכן הפסוק‬ ‫להבין למה הוא לא אמר להם את הסדר האמיתי‪ ,‬והיה‬ ‫אומר 'אחרי זקנתה' היא כבר לא היתה זקנה אל זה היה‬ ‫מסביר להם שהוא היה בטוח בזכותו של אברהם? התירוץ‬ ‫אחרי שהיא היתה זקנה‪ ,‬ונראה לבאר בעוד אופן – האור‬ ‫הוא‪ :‬ראש של גוי לא יכול בכלל לקלוט את האמונה של‬ ‫החיים הקדוש מביא מהמקובלים שלפני העקידה היה‬ ‫היהודי‪ ,‬אי אפשר להסביר לגוי איך יהודים חיים עם אמונה‬ ‫ליצחק אבינו נשמה של נוקבא‪ ,‬ועל ידי העקידה נתעברה‬ ‫וביטחון‪.‬‬ ‫בו נשמה של זכר‪ ,‬ויתכן לפרש 'ותלד שרה אשת אדוני‬ ‫שמעתי מהגר' יידל' רבינוביץ‪ :‬כתוב שאליעזר נתן לה 'נזם‬ ‫'בן' לאדוני' מתי הוא נהיה 'בן'? 'אחרי זקנתה' ממש סמוך‬ ‫זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם'‬ ‫למיתתה‪.‬‬ ‫וכתוב ברש"י שעשרה זהב משקלם מרמז לעשרת‬ ‫הדיברות‪ ,‬ובא לרמז לה שכמו שבמתן תורה כלל ישראל‬ ‫אולי לא תאבה‬ ‫הקדימו נעשה לנשמע כך גם הוא נותן לפני שהוא שואל‪,‬‬ ‫אלי לא תלך האשה – מביא רש"י הקדוש דברי חז"ל‪ :‬אלי‬ ‫ואפשר להמתיק את הדברים עוד – כתוב שאומות העולם‬ ‫כתיב‪ ,‬בת היתה לאליעזר ומחזר שיאמר לו אברהם להשיאו‬ ‫לא היו מסוגלים לומר נעשה ונשמע‪ ,‬מיד כשהקב"ה שאל‬ ‫לביתו‪ ,‬אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור ואין ארור‬ ‫אותם אם הם רוצים את התורה הם שאלו מה כתיב בה‪,‬‬ ‫נדבק בברוך‪ ,‬והדיוק הוא ממה שנכתב 'אלי' חסר‪ ,‬אבל‬ ‫ואם כל מה שהוא נתן לה לפני שהוא שאל היה לרמז לה‬ ‫בגר"א כתוב שהדיוק הוא ממה שהוא אמר 'אולי' שבכללי‬ ‫על נעשה ונשמע‪ ,‬אז גוי לא יכול להבין כזה מהלך‪ ,‬ולכן‬ ‫הלשון כשחוששים מדבר אומרים 'פן'‪ ,‬וממה שאליעזר‬ ‫כשהוא סיפר להם הוא שינה את הסדר כי ראש של גוי לא‬ ‫אמר 'אולי' מוכח שהיה לו נוח אם זה לא היה יוצא לפועל‪,‬‬ ‫יכול לקלוט שיש מהלך של נעשה ונשמע‪.‬‬ ‫ומקשים על דבריו מהפסוק בפרשת תולדות 'אולי ימושני‬ ‫מענין לענין ‪ -‬כתוב על ר' יהושע בן פרחיה שהיה לו‬ ‫אבי' הרי יעקב כל כך פיחד מזה‪ ,‬הוא אמר 'והבאתי עלי‬ ‫תלמיד אחד [שיש אומרים שזה אותו האיש] שר' יהושע‬ ‫קללה ולא ברכה' למה לא כתוב 'פן' ימושני אבי? ומבארים‬ ‫אמר כמה נאה אכסניה זו [והוא התכוין נאה במעשים]‪,‬‬ ‫בזה‪ :‬למרות שיעקב אבינו כל כך פחד מהקללה אבל‬ ‫י‬ ‫ג רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫ותוספות מקשים אם היתה לו בת למה אברהם אבינו לא‬ ‫אמר אותו תלמיד עיניה טרוטות‪ ,‬אמר לו רשע בכך אתה‬ ‫שידך את יצחק לאותה בת? וכנראה אין את האפשרות‬ ‫חושדני? ודחה אותו בשני ידים‪ ,‬אמר ר' חיים שמואלביץ‪:‬‬ ‫שזה לא מתאים‪...‬‬ ‫מה שהראש של אותו תלמיד היה שקוע בכזו טינופת זה‬ ‫לא מספיק סיבה לדחות אותו‪ ,‬אבל כשהוא חושב שהראש‬ ‫התאמה מנטלית בשידוכים‬ ‫של הרב'ה מונח איפה שהראש שלו מונח זה הכי גרוע‪,‬‬ ‫כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך – כתוב בפרקי דר' אליעזר‬ ‫וזוהי אותה נקודה שראינו שגוי לא יכול להבין איך עובד‬ ‫שמכאן לומדים שלכתחילה ראוי לאדם לחפש שידוך‬ ‫הראש של היהודי‪ ,‬הוא מתייחס להכל עם ההשגות והשכל‬ ‫מהשכונה שלו‪ ,‬לא מצא בשכונתו יחפש בעירו‪ ,‬לא מצא‬ ‫שלו‪ ,‬וזוהי גם הסיבה שאין שום דרך להסביר לאנשי‬ ‫בעירו יחפש בארצו‪ ,‬לא מצא בארצו יחפש בארץ אחרת‪,‬‬ ‫התקשורת מה זה בשבילנו המושג תורה‪ ,‬הם לא יכולים‬ ‫ומה כתוב כאן? כשמחפשים זיווג יש מעלה גדולה בכך‬ ‫לתפוס ולהשיג מה ולמה אנחנו מקריבים בשביל התורה‪,‬‬ ‫שלא תהיה מנטליות שונה ביניהם‪ ,‬ובזמנינו שהתחבורה‬ ‫ואחת הבעיות של השבועונים וקווי הנייעס שהם מכניסים‬ ‫מפותחת יש הבדלי מנטליות רק בין הערים וגם זה לא כל‬ ‫את גדולי הדור לנעליים ולמידות שלהם‪ ,‬הם חושבים‬ ‫כך ניכר‪ ,‬וככל שהמרחקים יותר גדולים יש הבדלים יותר‬ ‫שהשיקולים של גדולי ישראל הם אותם שיקולים שלהם‪,‬‬ ‫גדולים‪ ,‬ובזמנם שלא היה תחבורה המרחק בין עיר לעיר‬ ‫וזה סכנה גדולה‪.‬‬ ‫היה כמו שבזמנינו המרחק בין מדינה למדינה‪ ,‬ולכן הכי‬ ‫עדיף לקחת משכונתו שזה ממש אותו סגנון‪ ,‬לא מצא יקח‬ ‫מאותו העיר‪ ,‬וכמובן שזה לא לעיכובא‪ ,‬וודאי שהרבה‬ ‫ושני צמידים על ידיה‪ ,‬רמז לשני לוחות מצומדות‪ .‬עשרה‬ ‫יותר נחוץ לחפש אשה בעלת מידות טובות‪.‬‬ ‫זהב משקלם‪ ,‬רמז לעשרת הדברות‪ – .‬אליעזר עשה לרבקה‬ ‫מבחן בבין אדם לחבירו והיא עברה אותו בהצלחה מרובה‪,‬‬ ‫מה לחפש בשידוכים?‬ ‫היה מצופה שהוא יבחן אותה גם בבין אדם למקום‪ ,‬אבל‬ ‫הגר' משה ישעי' לנדאו זצ"ל סיפר שהוא שמע שהחזון‬ ‫הוא אמר לה 'שני לוחות מצומדות' אצלינו יש חמש דיברות‬ ‫איש הורה לאחד להשתדך עם משפחה שהיתה מעט‬ ‫של בין אדם למקום וחמש מצוות שבין אדם לחבירו והם‬ ‫פשרנית בענייני רוחניות‪ ,‬והחזון איש הורה שאם אותה‬ ‫צמודים זה לזה‪ ,‬ואם הבין אדם לחבירו מושלם זה מכריח‬ ‫אשה יש לה את מידת הוותרנות אין מה לחשוש להשתדך‬ ‫שגם הבין אדם למקום מושלם‪.‬‬ ‫איתה‪ ,‬אם היה ותרנית בסופו של דבר היא תלך בהכל‬ ‫רמזים‬ ‫אחרי בעלה‪ ,‬וזה בדוק ומנוסה‪ ,‬המעלה האמיתית של‬ ‫אשה זה מידות טובות ואופי צנוע‪ ,‬הרב שך היה ממליץ‬ ‫אחותינו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שונאיו‬ ‫לברר על בחורים אצל החברותא האם הבחור מתעקש‬ ‫– מיעוט 'אלפי' זה שנים‪ ,‬ועוד רבבה זה שתים עשרה אלף‪,‬‬ ‫על הסברות שלו בלימוד‪ ,‬מי שמתעקש על הסברות שלו‬ ‫ובמילה 'היי' עם המילוי יש כדלהלן‪ ,‬ה"ה זה ‪ ,10‬יו"ד יו"ד‬ ‫יתעקש גם בבית שלו על כל השטויות‪ ,‬ומי שמקבל מה‬ ‫עוד ‪ ,20‬פעמיים זה ‪ ,40‬וביחד זה ‪ ,50‬וחמישים פעמים‬ ‫שהחברותא אומר גם בבית הוא יסכים לקבל ולהכיל את‬ ‫שתים עשרה אלף זה שישים ריבוא‪.‬‬ ‫האחר‪ ,‬הגר' משה מרדכי שולזינגר סיפר שהוא שאל את‬ ‫במלחמת מדין היו שנים עשר אלף חלוצי צבא‪ ,‬בצד של‬ ‫הסטייפלער מה לחפש בשידוכים? אמר לו הסטייפלער‪:‬‬ ‫ישראל עמד פנחס ומהעבר השני עמד בלעם שנפל ביד‬ ‫אני לא מחפש שהוא יהיה עילוי או גאון מופלג‪ ,‬אני מחפש‬ ‫פנחס‪ ,‬וכתוב שבלעם היה גלגול של לבן ופנחס גלגול של‬ ‫שלשה דברים‪ ,‬דבר ראשון שיהיה לו מידות טובות‪ ,‬דבר‬ ‫יצחק‪ ,‬וכאן לבן אומר לרבקה 'את היי לאלפי רבבה ויירש‬ ‫שני שיהיה לו שכל ישר‪ ,‬דבר שלישי שהוא יהיה מתמיד‪,‬‬ ‫זרעך את שער שונאיו' לבן עצמו מברך את רבקה שהגלגול‬ ‫וכל אחד מהדברים האלו בלי השני לא מספיק‪ ,‬שאל ר'‬ ‫שלו יפול באותה מלחמה של אלפי ורבבה של שנים עשר‬ ‫משה מרדכי‪ :‬האם מי שיש לו שכל ישר והתמדה זה לא‬ ‫אלף חלוצי צבא‪.‬‬ ‫מכריח שיהיה לו גם מידות טובות? הרי התורה משפיעה‬ ‫על האדם? אמר לו הסטייפלער‪ :‬מה פתאום! כתוב בפרשת‬ ‫ויצא שאליפז רדף אחרי יעקב בציוויו של אביו‪ ,‬הוא תפס‬ ‫וה' ברך את אברהם בכל – אומר רש"י‪ :‬בת היתה לאברהם‬ ‫את יעקב ורצה להרוג אותו ולפי שלמד בחיקו של יצחק‬ ‫ובכל שמה‪ ,‬ומה השייכות של זה לפרשה הזו? בא ללמדינו‬ ‫משך ידו‪ ,‬שאל אותו מה אעשה לציוויו של אבא? וליעקב‬ ‫שקודם כל אברהם אבינו קיים בעצמו מצוות פריה ורביה‬ ‫היה מכון לפתרון בעיות בהלכה והוא הציע לו לקחת את‬ ‫ורק אחר כך הוא דאג שגם יצחק יוכל לקיים את המצוה‪,‬‬ ‫אי‬ ‫ג רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫אנשים גדולים ייעצו עצה טובה לחיזוק הקשר עם הקב"ה‪,‬‬ ‫כל רכושו ועני חשוב כמת‪ ,‬שאל הסטייפלער‪ :‬כמו שאליפז‬ ‫כל אחד יכתוב לעצמו בפנקס מקרים של השגחה פרטית‪,‬‬ ‫למד בחיקו של יצחק לא לרצוח הוא למד גם לא להיות‬ ‫ומלבד מה שבעצם הכתיבה יש הודאה והכרה בטובתו של‬ ‫שודד? אמר הסטייפלער‪ :‬אם אליפז לא היה לומד תורה‬ ‫הקב"ה זה מועיל גם לזיכרון וגם שעל ידי זה שמים לב‪,‬‬ ‫בכלל ודאי שהוא היה רוצח‪ ,‬אבל אחרי שהוא למד תורה‬ ‫אני התחלתי לכתוב לעצמי לפני הרבה שנים ויש לי קרוב‬ ‫זה עידן אותו והוא נשאר רק שודד‪ ,‬וכך גם בחור שלא‬ ‫למאתים סיפורים‪ ,‬ולכל אחד ואחד יש סיפורים מדהימים‬ ‫עובד על המידות שלו אמנם התורה מעדנת אותו אבל‬ ‫של השגחה פרטית שבלי שימת לב אפשר לפספס את‬ ‫הוא ישאר שודד‪ ,‬הוסיף הסטייפלער במתק לשונו ואמר‪:‬‬ ‫החיבוק הזה מהקב"ה‪.‬‬ ‫מה שלבחור היה שלום בית עם הסטנדר לא מחייב שיהיה‬ ‫לו שלום בית עם האשה‪ ,‬עם הסטנדר תמיד היה לו טוב‪,‬‬ ‫ונספר מעט מזעיר ‪ -‬בדידי הוה עובדא שכמה חדשים הייתי‬ ‫אף פעם הסטנדר לא העיר אותו באמצע הלילה וביקש‬ ‫דחוק ולא הייתי יכול לתת מעשרות ורשמתי את זה כחוב‪,‬‬ ‫ממנו להכניס מוצץ לתינוק‪ ,‬לסטנדר אין אף פעם שינויי‬ ‫אחרי כמה חדשים נולדה לי תינוקת והיא היתה צריכה‬ ‫מצב רוח‪.‬‬ ‫ניתוח שבר והרופא ילדים אמר שכדאי לקחת רופא פרטי‪,‬‬ ‫ומיד אמרתי לעצמי כדאי קודם כל לסדר את המעשרות‪,‬‬ ‫איש לפי מהללו‬ ‫לקחתי הלואה מגמ"ח וזה כלל גם את הסכום שהייתי חייב‬ ‫למעשרות‪ ,‬לפני הניתוח אשתי דיברה עם הרופא וניסתה‬ ‫העולם מתקשה‪ :‬אליעזר כל כך הרבה בדק את רבקה‪ ,‬אבל‬ ‫לשכנע אותו לעשות לנו הנחה‪ ,‬היא אמרה לו בעלי אברך‬ ‫מהצד השני לא ביררו כלום‪ ,‬בתואל לא בירר שום דבר על‬ ‫כולל ואנחנו מאד דחוקים וכו' וכו' אבל הוא היה מאד קשוח‬ ‫יצחק‪ ,‬ולמה? כתוב במשלי 'מצרף לכסף וכור לזהב ואיש‬ ‫וטען שמס הכנסה לוקח לו חמישים אחוז והוא לא יכול‬ ‫לפי מהללו' והפשט הפשוט בפסוק 'לפי מהללו' שאיש‬ ‫להוריד שקל‪ ,‬הייתי חייב אז למעשרות שבע מאות דולר‬ ‫נבחן לפי איך שמהללים אותו‪ ,‬אבל יש פירוש 'איש לפי‬ ‫וכשעליתי למזכירות לשלם המזכירה התקשרה לרופא‬ ‫מהללו' אפשר לבדוק כמה האדם שוה לפי מה שהוא‬ ‫אחרי שהוא הבטיח שהוא לא יוריד שקל והוא אמר לה זה‬ ‫משבח ומהלל‪ ,‬מי שמשבח אנשים איכותיים עם פנימיות‬ ‫היה ניתוח שבר משני צדדים אבל תרשמי רק צד אחד‪ ,‬שני‬ ‫זה סימן מה הוא בעצמו‪ ,‬וכך כאן‪ ,‬כשהם ראו מה אברהם‬ ‫צדדים עולה אלפיים מאה דולר וצד אחד זה אלף ארבע‬ ‫אבינו מחפש זה הספיק להם והם לא היו צריכים לברר‬ ‫מאות דולר והוא הוריד שבע מאות דולר בדיוק הסכום‬ ‫עוד‪.‬‬ ‫שהשארתי בצד בשביל המעשרות‪.‬‬ ‫כאשר דיבר ה'‬ ‫ועוד מעשה – ברוך ה' כל ימי חיי זכיתי לברך כל חודש‬ ‫הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דיבר‬ ‫קידוש לבנה‪ ,‬היה פעם שהייתי מאד חולה ולא הייתי בזמן‬ ‫ה' – איפה דיבר ה'? רש"י בסוף פרשת וירא מביא שאחרי‬ ‫של קידוש לבנה בבית כנסת והענין נשכח ממני לגמרי‪,‬‬ ‫הקב"ה אמר לאברהם אבינו כבר נולדה רבקה בת זוגו‪ ,‬ועל‬ ‫בלילה האחרון שהיה אפשר לברך ישבתי בשטיבל חסידי‬ ‫זה אומר הפסוק כאן 'כאשר דיבר ה''‪[ ,‬אגב‪ :‬יש להקשות‬ ‫בבני ברק ובשתים עשרה בלילה נכנס שם יהודי שהיה‬ ‫אם הקב"ה אמר לאברהם כבר נולדה רבקה בת זוגו‪ ,‬למה‬ ‫באמצע קידוש לבנה וחיפש מי שיענה לו עליכם שלום‪,‬‬ ‫הוא היה צריך לברר כל כך הרבה?]‪ ,‬ועוד מפרשים 'כאשר‬ ‫בלילה האחרון שהיה אפשר בפעם היחידה בחיי ששכחתי‬ ‫דיבר ה'' זה אותה בת קול שיוצאת ארבעים יום קודם יצירת‬ ‫הקב"ה דאג להזכיר לי‪ ,‬ויש לי קרוב למאתיים סיפורים‬ ‫הולד ואומרת בת פלונית לפלוני‪.‬‬ ‫מעין אלו‪ ,‬והיו עוד כמה וכמה סיפורים שלא כתבתי מיד‬ ‫ושכחתי‪ ,‬וכל אחד שיתחיל לכתוב ישים לב כמה הוא מוקף‬ ‫הקשר הישיר עם הקב"ה הוא על ידי השגחה פרטית‬ ‫בהשגחה פרטית‪ ,‬רבותי‪ ,‬זוהי הצורה שהקב"ה מדבר איתנו‬ ‫ובנצי"ב כתוב בזה דברים נפלאים – בזמנינו לא זכינו שיהיה‬ ‫היום‪ ,‬כדאי מאד להקשיב לו‪.‬‬ ‫לנו קשר ישיר עם הקב"ה על ידי נבואה‪ ,‬ובזמנינו הדרך‬ ‫שיש לאדם קשר עם הקב"ה זה על ידי השגחה פרטית‪,‬‬ ‫כל המשתדל לחבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נושע תחילה‬ ‫זוהי הצורה שהקב"ה מדבר איתו‪ ,‬כשאדם רואה ישועה‬ ‫ויצחק בא מבוא באר לחי רואי והוא יושב בארץ הנגב – אומר‬ ‫פלאית‪ ,‬הוא רואה שהתפילה שלו מתקבלת‪ ,‬זוהי הצורה‬ ‫רש"י‪ :‬שבא להחזיר את הגר לאברהם אביו שישאנה‪ ,‬מה זה‬ ‫שהקב"ה מדבר איתו‪ ,‬אומר הנצי"ב‪' :‬כאשר דיבר ה'' היתה‬ ‫שייך לפרשה הזו? בפרשה הקודמת מביא רש"י הקדוש‬ ‫כאן כזו השגחה פרטית שזה ממש דיבר ה'‪ ,‬זה ממש דיבור‬ ‫דברי חז"ל 'כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר‬ ‫מפורש של הקב"ה שהיא בת זוגו‪ ,‬המשגיח ר' חצ'קל ועוד‬ ‫הוא נענה תחילה'‪ ,‬והתורה באה ללמד אותנו שלא רק מי‬ ‫בי‬ ‫ג רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫אלישיב הייתי צומח הרב אלישיב‪ ,‬כולם מכירים את‬ ‫שמתפלל על חבירו‪ ,‬גם מי שמשתדל בשביל חבירו והוא‬ ‫התירוצים האלו‪ ,‬ואני רגיל לומר על זה‪ :‬כתוב שכשרבקה‬ ‫צריך לאותו דבר נענה תחילה‪ ,‬ויצחק הלך והשתדל בשביל‬ ‫הגיע לבית יצחק חזרו שלשת הדברים האלו‪ ,‬אבל כשהיא‬ ‫הזיווג של אברהם ומיד הגיע הזיווג שלו‪.‬‬ ‫היתה בבית בתואל לא היה את כל הברכות האלו‪ ,‬ולמה?‬ ‫אמנם לרבקה יש זכות גדולה אבל צריך שהיא תהיה בבית‬ ‫מצוות האשה‬ ‫של יצחק כדי שזה ישפיע‪ ,‬ואני אומר לאותם עצלנים‪ :‬אתה‬ ‫ויביאה יצחק האהלה שרה אמו – אומר רש"י‪ :‬ויביאה האהלה‬ ‫קיבלת אשה כמו רבקה מכאן הכל תלוי בך! אם תהיה כמו‬ ‫והרי היא שרה אמו‪ ,‬כלומר ונעשית דוגמת שרה אמו‪ ,‬שכל‬ ‫לבן ובתואל היא לא תצליח להשפיע‪ ,‬אבל אשה שרואה‬ ‫זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת‬ ‫איך שבעלה משקיע בלימוד ואיכפת לו הלימוד היא גם‬ ‫וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל‪ ,‬ומשמתה‬ ‫תשקיע‪ ,‬אבל אם היא תראה איך שהבעל מזלזל ולא מעניין‬ ‫פסקו וכשבאת רבקה חזרו‪ ,‬כתוב במפרשים ששלשת‬ ‫אותו הלימוד גם אותה זה לא יעניין‪.‬‬ ‫הדברים האלו הם כנגד שלשת המצוות של האשה‪ ,‬נידה‪,‬‬ ‫סיפר לי יהודי שבבחרותו הוא אמר לר' גרשון שהוא‬ ‫חלה‪ ,‬הדלקת הנר‪ ,‬כנגד נידה שזה טהרה ענן קשור על‬ ‫בפגישות רוצה לשאול את הבחורה כמה היא מוכנה‬ ‫האהל כשיש השראת השכינה זה אומר שיש טהרה‪ ,‬כנגד‬ ‫להקריב בשביל התורה שלו‪ ,‬אמר לו ר' גרשון‪ :‬אל תעשה‬ ‫מצות חלה נשתלחה ברכה בעיסה‪ ,‬כנגד הדלקת הנר דלק‬ ‫לה שום בחינות‪ ,‬דבר ראשון היא ודאי תענה לך כן על כל‬ ‫נר מערב שבת לערב שבת‪.‬‬ ‫שאלה‪ ,‬מחנכים אותם לאהבת תורה והיא לא מבינה מה זה‬ ‫ויתכן שנרמז כאן עוד ענין – בקודש הקדשים היה את‬ ‫אומר‪ ,‬אם אתה רוצה שהיא תאפשר לך ללמוד בהתמדה‬ ‫לוחות הברית שזה התורה וזהו החלק של הבעל‪ ,‬ואילו‬ ‫אתה צריך שני דברים‪ ,‬א' שיהיה לה מידות טובות‪ ,‬ב' שהיא‬ ‫בהיכל היה מנורה שולחן ומזבח הקטורת שזה החלק של‬ ‫תראה כמה חשוב לך הזמן‪ ,‬אם היא תראה שיש לך מספיק‬ ‫האשה בבחינת נקבה תסובב גבר‪ ,‬שולחן זה כנגד חלה‪,‬‬ ‫זמן לקרוא את כל ה'יתד נאמן' מתחילה ועד סוף היא גם‬ ‫מנורה כנגד הדלקת הנר‪ ,‬וענן הקטורת מרמז על השאת‬ ‫תשתמש בזמן שלך‪ ,‬וזה בדוק ומנוסה! אשה בעלת מידות‬ ‫השכינה שנמצאת כשיש טהרה‪ ,‬וכנגד זה גם נשתלחה‬ ‫טובות שרואה כמה חשוב לבעלה הלימוד ודאי שהיא‬ ‫ברכה בעיסה כמו בשולחן הפנים שהיה כל אחד אוכל‬ ‫תאפשר לו ללמוד כמה שרק אפשר‪ ,‬שח לי אחד משומעי‬ ‫כפול ומתברך במעיו‪ ,‬ונר דולק מערב שבת לערב שבת‬ ‫השיעור של הרב אלישיב שכשהוא התחיל ללכת לשיעור‬ ‫כנגד נר המערבי שעליו כתוב 'להעלות נר תמיד'‪ ,‬וענן‬ ‫אשתו התלוננה שזה על חשבונה‪ ,‬היא רוצה לצאת בדיוק‬ ‫קשור על האהל כנגד ענן הקטורת‪.‬‬ ‫בשעות האלו וזה לא נוח לה‪ ,‬אבל אחרי שהיא ראתה כמה‬ ‫חשוב לי השיעור‪ ,‬כמה כל החיים שלי מסתובבים סביב‬ ‫בפסחים פח‪ .‬הגמרא אומרת שהפסוק 'בנותינו כזויות'‬ ‫השיעור‪ ,‬היא נהפכה להיות השוטר שלי‪ ,‬את כל השמחות‬ ‫נסוב על בנות ישראל ששומרות פתחיהן בטהרה ועליהם‬ ‫המשפחתיות היא תכננה בצורה שזה לא יפריע לשיעור‪.‬‬ ‫נאמר ימלאו כזוויות המזבח‪ ,‬מבואר כאן שהמזבח שייך‬ ‫לטהרת בנות ישראל‪ ,‬וזה מה שמצאנו כאן שמזבח‬ ‫שאלו את הרב שך זצ"ל‪ :‬כתוב בחז"ל שאין דברי תורה‬ ‫הקטורת זה כנגד מצות נידה‪ ,‬ומצאנו עוד הקבלה ‪ -‬נידה‬ ‫מתקיימים אלא במי שאכזרי על אשתו ובניו כעורב‪ ,‬כמה‬ ‫מונה ארבעה ימים ואז שבעה נקיים‪ ,‬ובסממני הקטורת‬ ‫השיעור של האכזריות? אמר הרב שך‪ :‬בדיוק כמו שאתה‬ ‫שמוזכרים בפסוק זה מחולק גם כן לארבע ואחר כך שבע‪,‬‬ ‫מתאכזר על עצמך כך תתאכזר על אשתך‪ ,‬אל תקריב את‬ ‫וכך ההזאות של הכהן גדול ביום הכיפורים זה ארבע על‬ ‫אשתך יותר ממה שאתה מקריב את עצמך!‬ ‫קרנותיו ושבע על גגו‪ ,‬וזה מקביל לימים של טהרת נידה‪,‬‬ ‫והוסיף לי חכם אחד – רש"י אומר שקטורה זה הגר‪ ,‬ונקרא‬ ‫הרווח מהויתור‬ ‫שמה קטורה שקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום‬ ‫ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו – אומר רש"י‪ :‬מכאן‬ ‫שפירשה מאברהם‪ ,‬ועוד פירוש שנאים מעשיה כקטורת‪,‬‬ ‫שישמעאל עשה תשובה‪ ,‬צריך להבין את גודל הנסיון של‬ ‫ולפי דברינו נמצא שזה ממש אותה נקודה‪ ,‬אשה ששומרת‬ ‫ישמעאל‪ ,‬כל החיים הוא מתקוטט עם יצחק מי הממשיך‬ ‫על הטהרה נאים מעשיה כקטורת‪.‬‬ ‫של אברהם אבינו‪ ,‬וישמעאל היה מבוגר מיצחק בארבע‬ ‫עשרה שנים‪ ,‬הלויה של אברהם היתה רגע גורלי ומכריע‬ ‫מה גורם לאשה להקריב בשביל התורה‬ ‫במאבק הזה‪ ,‬אברהם אבינו היתה האישיות הנערצת‬ ‫מצוי מאד שכששואלים אברך למה הוא לא לומד הוא עונה‬ ‫ביותר בתבל‪ ,‬ובלויה שלו כל העולם מגיע ורוצה לראות‬ ‫'האשה אשר נתת עמדי'‪ ,‬אם היתה לי אשה כמו הרבנית‬ ‫מי הממשיך של אברהם‪ ,‬וכשישמעאל נתן ליצחק ללכת‬ ‫גי‬ ‫ד רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫סיכן והקריב את כל היחוס של הצאצאים שלו‪ ,‬ומה הוא‬ ‫ראשון המאבק מוכרע וכולם יודעים שיצחק הוא הממשיך‪,‬‬ ‫הרויח? את היחוס הכי חשוב בכלל ישראל‪ ,‬דוד המלך‬ ‫הוא הקריב את כל הכבוד שלו ואת כל מלחמת החיים‬ ‫ומלך המשיח‪ ,‬ללמדך שכשהולכים ישר ומקריבים בשביל‬ ‫שלו בשביל יצחק אבינו‪ ,‬ומה הוא הרויח מזה? 'ויקברו‬ ‫הקב"ה בלי חשבונות‪ ,‬את אותו הדבר שנדמה לנו שאנחנו‬ ‫אותו יצחק וישמעאל בניו' מכאן שישמעאל עשה תשובה‪,‬‬ ‫כך אמר מרן‬ ‫מפסידים נרויח אחר כך בכפל כפלים‪,‬‬ ‫התשובה שלו נכנסה לתוך הספר תורה ונהיתה חלק‬ ‫הגראי"ל 'נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי מוותר מפסיד'‪.‬‬ ‫מתורת ה'‪ ,‬האם יש כבוד יותר גדול מזה? נמצא שאותו‬ ‫דבר שלכאורה הוא הקריב [הכבוד] את אותו דבר הוא‬ ‫הרויח לנצח נצחים בכפל כפלים‪.‬‬ ‫על פני כל אחיו נפל – כתב הבעל הטורים כתוב 'וסמיך ליה‬ ‫כך מצאנו גם אצל רחל אימנו ‪ -‬היא מסרה את הסימנים‬ ‫ואלה תולדות יצחק‪ ,‬שכשיפול ישמעאל באחרית הימים‬ ‫ללאה‪ ,‬אי אפשר לתאר את גודל ההקרבה שלה‪ ,‬היא‬ ‫אז יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק'‪.‬‬ ‫הקריבה את כל העתיד שלה להיות האמא של כלל ישראל‪,‬‬ ‫כשהיא ויתרה לא היה בטוח שיעקב אבינו ירצה לקחת‬ ‫בן ק' כבן ע'‬ ‫שתי אחיות‪ ,‬ולא בטוח שלבן יסכים לו את שתיהם‪ ,‬וגם אם‬ ‫מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים – אומר רש"י‪ :‬בן ק'‬ ‫הוא יסכים מי יודע כמה ילדים יולדו לה וכמה ללאה‪ ,‬אבל‬ ‫כבן ע'‪ ,‬ומה היחוס בבן ע'? ויש גירסא ברש"י בן ק' כבן ע'‬ ‫היא לא עשתה את כל החשבונות האלו מה שעמד נגד‬ ‫לכח‪ ,‬ויתכן לבאר באופן אחר‪ ,‬מצאנו שהיתה תביעה על‬ ‫עיניה זה הבזיון של אחותה‪ ,‬ומה קרה בסוף? 'ורחל עקרה‪,‬‬ ‫אברהם אבינו שהוא אמר 'במה אדע כי אירשנה' ובגלל זה‬ ‫ויזכור אלוקים את רחל' הוא זכר שמסרה סימנים לאחותה‪,‬‬ ‫הוא נענש שירדו בניו למצרים‪ ,‬ומתי זה היה בברית בין‬ ‫הדבר עצמו שהיא הקריבה הויתור על העתיד להיות‬ ‫הבתרים והוא היה אז בן שבעים‪ ,‬מלמדת אותנו התורה‬ ‫האמא של כלל ישראל זה מה שגרם לה להיות האמא של‬ ‫שלא נחשוב שאברהם אבינו ירד מהמדריגה שלו אלא‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬ללמדינו שכשהולכים ישר ומקריבים בשביל‬ ‫'בן ק' כבן ע'' בגיל מאה הוא היה כמו שהוא היה לפני‬ ‫הקב"ה בלי חשבונות‪ ,‬את אותו הדבר שנדמה לנו שאנחנו‬ ‫ברית בין הבתרים‪ ,‬ואפשר לבאר בעוד אופן – אברהם‬ ‫מפסידים נרויח אחר כך בכפל כפלים‪.‬‬ ‫אבינו הגיע לארץ ישראל בפעם הראשונה כשהוא היה‬ ‫כך גם מצאנו בבועז – הגואל לא רצה להתחתן עם רות‪,‬‬ ‫בן שבעים‪ ,‬וברמב"ן כתוב שהאבות קיימו את התורה רק‬ ‫למה? 'פן אשחית נחלתי' מבאר הבריסקער רב‪ :‬באותו דור‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬ועד גיל שבעים היו לו רק שבע מצוות בני‬ ‫הפסק היה שמואבית מותרת‪ ,‬אבל הוא חשש שבדורות‬ ‫נח ומגיל שבעים הוא קיים את כל התרי"ג‪ ,‬מלמדת אותנו‬ ‫הבאים בית דין יפסקו שמואבית גם פסולה והבנים שלו‬ ‫התורה 'בן ק' כבן ע''‪ ,‬כמו שעד גיל שבעים הוא קיים את‬ ‫יהיו אסורים לבוא בקהל‪ ,‬הוא לא רצה לסכן את היחוס של‬ ‫כל המצוות כך הוא קיים אחר כך את כל התרי"ג‪.‬‬ ‫הדורות שלו‪ ,‬אבל בועז אומר‪ :‬אם עכשיו ההלכה שמותר‬ ‫וזה חסד עם החיים והמתים אני לא עושה חשבונות‪ ,‬הוא‬ ‫פרשת חיי שרה • שיעור ד‬ ‫שאל שלא כהוגן והשיבוהו כהוגן • קיים אברהם דינא דבר מצרא •‬ ‫תנקה מאלתי והיית נקי מאלתי • ויכסהו בבגדים ולא יחם לו • ימלוך אחרי וישב על כסאי • ועוד‬ ‫(מס' שיעור ‪)31039471‬‬ ‫או ממזרת‪ ,‬ונענה כהוגן שנזדמנה לו רבקה‪ ,‬עתניאל בן קנז‬ ‫למה רק יפתח שאל ולא נענה?‬ ‫אמר 'אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסא‬ ‫הגמרא בתחילת תענית מביאה ששלשה שאלו שלא כהוגן‬ ‫ביתי לאשה' ונענה כהוגן שכלב בן יפונה נעשה חתנו‪ ,‬שאול‬ ‫ובמדרש מבואר שהיו ארבעה‪ ,‬שלשה נענו כהוגן ואחד‬ ‫המלך אמר שמי שיכה את גלית 'יעשרנו המלך עושר גדול‬ ‫נענה שלא כהוגן‪ ,‬אליעזר עבד אברהם אמר והיה הנערה‬ ‫ואת בתו יתן לו לאשה' ונענה כהוגן בדוד המלך‪ ,‬אבל יפתח‬ ‫אשר אומר אליה הטי כדך גו' והרי יתכן שהיא תהיה שפחה‬ ‫די‬ ‫ד רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫את הדברים לבריסקער רב והתכוין לומר לו שעם כל‬ ‫שאל שלא כהוגן שאמר 'והיה היוצא מפתח ביתי והעליתיהו‬ ‫החומרות וההידורים מצות עם תהילים שוות יותר מהכל‪,‬‬ ‫עולה' אולי זה יהיה חמור או בהמה טמאה‪ ,‬ונענה שלא‬ ‫הבריסקער רב שמע ואמר לו‪ :‬נו‪ ,‬אתה רואה שהתפילות של‬ ‫כהוגן שבתו יצאה ראשונה‪ ,‬ונשאלת השאלה למה כולם‬ ‫החסיד התקבלו והוא זכה למצות מהודרות‪ ,‬הבריסקער‬ ‫נענו כהוגן למרות ששאלו שלא כהוגן‪ ,‬ולמה יפתח נענה‬ ‫רב לא זלזל בכח התפילה‪ ,‬אבל הוא ידע את האמת שאי‬ ‫שלא כהוגן?‬ ‫אפשר להסתמך על תפילות כשבאים לקיים מצוה‪ ,‬האם‬ ‫אפשר להגיד לילה שלם תהילים וללכת אחר כך לקנות‬ ‫בשביל מצוה חייבים להתאמץ‬ ‫תפילין בשוק מחנה יהודה? זה לא עובד! במצוות חייבים‬ ‫ונקדים ‪ -‬כתוב בפסוק 'ותשאב לכל גמליו' והרי כשהיא‬ ‫לטרוח ולעמול‪ ,‬אי אפשר לסמוך על אמונה וביטחון‪.‬‬ ‫הגיעה המים עלו לקראתה‪ ,‬ולמה היא היתה צריכה לשאוב?‬ ‫אומר הרמב"ן שדוקא כשהיא הגיעה היה לה את הנס‬ ‫מתי אין סומכים על הנס‬ ‫שהמים עלו לקראתה‪ ,‬אבל אחר כך כשהיא השקתה את‬ ‫בחנוכה היה מלחמה בין החשמונאים ליוונים‪ ,‬מאזן‬ ‫הגמלים של אליעזר המים כבר לא עלו לקראתה‪ ,‬ולמה?‬ ‫הכוחות היה מצחיק‪ ,‬תארו לעצמכם ישיבת מיר מכריזה‬ ‫כשהיא היתה צריכה לשאוב לעצמה היא זכתה לנס‪ ,‬אבל‬ ‫מלחמה על אמריקה ורוסיה ביחד‪ ,‬זה היה מאזן הכוחות‪,‬‬ ‫כשהיא היתה עסוקה בגמילות חסדים אי אפשר לעשות‬ ‫אבל בפועל צורת הניצחון היתה על ידי מלחמה‪ ,‬ואילו‬ ‫לה ניסים‪ ,‬היא צריכה להתאמץ בשביל לקיים את המצוה‪,‬‬ ‫בפורים הפעולה של היהודים היתה 'צום ובכי ומספד'‪,‬‬ ‫כך מצאנו גם בפרשת נח 'שנים שנים באו אל נח אל התיבה'‬ ‫אסתר בקשה 'וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים‬ ‫ורש"י מתקשה הרי מהבהמה הטהורה נח הכניס שבעה‬ ‫לילה ויום' ולמה? כי בפורים היתה גזירה על הגוף 'להשמיד‬ ‫מכל מין? וביאר שהפסוק נוקט את המינימום‪ ,‬שמהמין‬ ‫להרוג ולאבד' ובזה אנחנו מתפללים ומבקשים מהקב"ה‬ ‫שהיה הכי פחות באו רק שנים‪ ,‬ודוחק‪ ,‬והרמב"ן מפרש‬ ‫שיציל אותנו‪ ,‬אבל בחנוכה הגזירה היתה 'להשכיחם תורתך'‬ ‫ועל דרך זו כתב האור החיים הקדוש על פסוק 'שנים שנים‬ ‫כאן אי אפשר לסמוך על תפילות‪ ,‬אנחנו חייבים לצאת‬ ‫באו אל נח' מביא רש"י מהמדרש שהם באו מאליהם‪ ,‬גם‬ ‫למלחמה‪ ,‬אמנם מלחמה בלי מאזן כוחות נורמלי אבל אין‬ ‫מהבהמה הטהורה רק שנים באו מאליהם‪ ,‬אבל שאר‬ ‫כזה דבר לסמוך על ניסים בעבודת שמים‪ ,‬הקב"ה אומר‬ ‫הזוגות שהיו מיועדות להקרבה לא באו מאליהם ונח היה‬ ‫לנו‪ :‬אני דואג לכם לצרכי הגוף‪ ,‬אבל בשביל עבודת שמים‬ ‫צריך לטרוח אחריהם להשיגם‪ ,‬ולמה? בשביל להקריב‬ ‫אתם צריכים לעבוד בשבילי‪ ,‬הקומניזום עשה חורבן אדיר‬ ‫קרבן לקב"ה אי אפשר להשתמש עם מופתים‪ ,‬הקב"ה‬ ‫לכל היידישקייט של רוסיה‪ ,‬והחפץ חיים התבטא שאם‬ ‫רוצה לזכות את האדם בטירחה של מצוה ולכן נח היה‬ ‫בתחילת שלטון הרשע הוא היה הולך עם עוד חמישים‬ ‫צריך להתאמץ בשביל הזוגות שמיועדות להקרבה‪.‬‬ ‫רבנים ונלחמים במסירות נפש היינו יכולים לעקור את‬ ‫הקליפה הזו מהעולם‪ ,‬ואחד הסובבים התבטא‪ :‬הרי לא‬ ‫לא קונים חומרות עם תהילים‬ ‫היו נותנים לנו לעבור את הגבול‪ ,‬הגיב החפץ חיים‪ :‬ודאי‬ ‫וזה יסוד גדול לחיים‪ ,‬בכל עניני העולם הזה האדם יכול‬ ‫שבדרך הטבע לא היינו מנצחים‪ ,‬היינו הולכים ומוסרים‬ ‫לזכות לניסים‪ ,‬אבל במילי דשמיא אין סומכים על הנס‪,‬‬ ‫נפש ונהרגים‪ ,‬אבל מכח המסירות נפש הזו הקליפה היתה‬ ‫מוכרחים לטרוח בשביל המצוה‪ ,‬ידוע שאצל הבריסקער‬ ‫מתבטלת ועוברת מן העולם‪ ,‬זה הכלל שלמדנו מחנוכה‬ ‫רב אפיית המצות היתה בזהירות ובהקפדה וחומרא‬ ‫שבשביל רוחניות מוכרחים להילחם‪.‬‬ ‫יתירה‪ ,‬נכנס אליו פעם חסידשער ייד ואמר לו‪ :‬הרב'ה שלי‬ ‫ונחזור לעיניינו ‪ -‬כל השלשה שאלו בעניני שידוכים‪,‬‬ ‫גם כן מפליג מאד בזהירות בעסק אפיית המצות‪ ,‬ואני‬ ‫בשידוך אמנם צריך לעשות השתדלות אבל התפילה היא‬ ‫יהודי פשוט אין לי כסף ואמצעיים לאפות מצות בחבורה‬ ‫החלק המרכזי שצריך להשקיע בו‪ ,‬אבל כשמביאים קרבן‬ ‫מהודרת כל כך‪ ,‬יש לי חבורה פשוטה של אפיית מצות‬ ‫אי אפשר לסמוך על ניסים וסימנים‪ ,‬הכל תלוי בהשתדלות‪,‬‬ ‫שלא כל כך מקפידים בה על כל החומרות‪ ,‬הרב'ה שלי‬ ‫צריך להתאמץ‪ ,‬לכן הוא נענה שלא כהוגן‪ ,‬ולמה זה נחשב‬ ‫ראה אותי חוזר מאפיית מצות בכזו התלהבות דקדושה‬ ‫שכל השלשה שאלו שלא כהוגן? כי שידוכים זה לא נחשב‬ ‫ושאל אותי‪ :‬איזה חומרות והידורים עשית? אמרתי לו‪ :‬אני‬ ‫רק מילי דעלמא ‪ ,‬שידוכים נחשב מילי דשמיא‪ ,‬צריך גם‬ ‫לא יכול לעשות שום חומרות והידורים‪ ,‬אבל בלילה לפני‬ ‫השתדלות וגם תפילה 'על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת‬ ‫אפיית המצות אמרתי את כל התהילים בדמעות שליש‬ ‫מצא זו אשה'‪ ,‬אבל אי אפשר לסמוך רק על התפילה חייבים‬ ‫שהמצות יהיו כשרות ומהודרות‪ ,‬הרב'ה שמע ואמר‪ :‬אם‬ ‫איזו שהיא השתדלות‪.‬‬ ‫ככה אני רוצה להחליף איתך את המצות‪ ,‬אותו יהודי סיפר‬ ‫וט‬ ‫ד רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫ללמדינו? בדינא דבר מצרא ההלכה היא שאם המכירה‬ ‫דינא דבר מצרא‬ ‫התפרסמה והיה למצרן מספיק זמן להשיג כסף לקנות‬ ‫ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף‬ ‫את השדה והוא לא עשה את זה אין לו יותר זכות לתבוע‬ ‫מלא יתננה לי – האור החיים הקדוש מקשה סתירה בלשון‬ ‫את השדה‪ ,‬וכך היה כאן 'לאברהם למקנה לעיני בני חת'‬ ‫של אברהם אבינו‪ ,‬ויתן לי זה משמעות של מתנה‪ ,‬בכסף‬ ‫הוא עשה פרסום גדול‪' ,‬ואחרי כן' הוא חיכה עוד קצת זמן‬ ‫מלא זה עם תמורה וזה מכר‪ ,‬יתננה לי זה שוב לשון מתנה‪,‬‬ ‫שיוכלו להשיג מעות‪ ,‬ורק כשהסתלקה תביעת הבר מצרא‬ ‫והוא מאריך לבאר שאברהם אבינו עשה כל מיני טצדקי‬ ‫'קבר אברהם את שרה אשתו'‪.‬‬ ‫לסלק כל טענת דינא דבר מצרא‪ ,‬ואפשר לבאר באופן‬ ‫נוסף ‪ -‬ההלכה היא שהשכן של השדה קודם לכל אדם‬ ‫ועשית הישר והטוב‬ ‫בקניית השדה כי יותר נוח לו ששתי שדותיו יהיו יחד‪ ,‬אבל‬ ‫צריך לדעת‪ ,‬יש הרבה ספרים וסופרים שמפלפלים בכל‬ ‫במתנה אין דין בר מצרא כי אי אפשר לומר למקבל ללכת‬ ‫מנהגי האבות עם כל פרטי ההלכות בשולחן ערוך ונושאי‬ ‫לשדה אחרת כי רק את השדה הזו הוא קיבל מתנה‪ ,‬וכמו‬ ‫הכלים‪ ,‬ויש לזה שתי גישות‪ ,‬יש שאומרים שכל מעשי‬ ‫כן אי אפשר לדרוש מהמוכר למכור את השדה‪ ,‬הוא היה‬ ‫האבות צריכים להסתדר עם כל סעיף קטן בש"ך‪ ,‬אבל יש‬ ‫מעדיף להשאיר את השדה אצלו ורק בשביל הידיד שלו‬ ‫כאלו שאומרים שאמנם האבות קיימו את כל התורה כולה‬ ‫הוא מוכן לתת את זה מתנה‪ ,‬לכן אי אפשר לדרוש ממנו‬ ‫אבל זה היה לפי היושר שלהם‪ ,‬והם לא היו משועבדים‬ ‫למכור את זה לשכן‪ ,‬ויש עוד הרבה סברות‪ ,‬ויש לחקור‬ ‫לכל הפרטי דינים שלנו‪ ,‬אבל בהא כולי עלמא מודו שאת‬ ‫– כשאדם לא מעוניין למכור את השדה שלו אבל בשביל‬ ‫דינא דבר מצרא הם קיימו בכל פרטיה ודקדוקיה עם כל‬ ‫ידיד שלו הוא מוכן לעשות טובה ולמכור‪ ,‬האם בציור כזה‬ ‫ההידורים‪ ,‬כי המקור של דינא דבר מצרא הוא מהפסוק‬ ‫יכול השכן לתבוע את השדה מדינא דבר מצרא? ומסתבר‬ ‫'ועשית הישר והטוב' והאבות נקראו ישרים‪ ,‬לא נמצא‬ ‫שכאן יהיה לזה דין של מתנה שהרי המוכר הסכים למכור‬ ‫מי שמחמיר בדינא דבר מצרא יותר מהאבות הקדושים‪,‬‬ ‫רק בשביל הידיד שלו‪ ,‬אלא שאם כך כל מוכר ולוקח יסכמו‬ ‫פשוט וברור שהם החמירו חומרא על גבי חומרא בלהיות‬ ‫ביניהם שכך המוכר יגיד ובטל דינא דבר מצרא‪ ,‬ולכן באופן‬ ‫ישר וטוב‪ ,‬ולכן כל הסבר לחומרא שנהג אברהם אבינו‬ ‫רגיל לא מאמינים למוכר וגם בכזה מקרה נוהג דינא דבר‬ ‫בדינא דבר מצרא מסתבר מאד שהוא נכון‪.‬‬ ‫מצרא‪ ,‬וכאן אברהם אבינו לא רצה שלשכנים יהיה תביעה‬ ‫של בר מצרא ולכן דבר ראשון הוא ביקש 'ויתן לי' שהוא‬ ‫שתי השבועות שהשביע אברהם את אליעזר‬ ‫מוכן לתת בחינם‪ ,‬אחרי שהוא מסכים לתת לי בחינם אני‬ ‫אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית‬ ‫שונא מתנות ואשלם על זה 'בכסף מלא'‪ ,‬ואם עפרון מסכים‬ ‫נקי מאלתי – מה זה כפילות הלשון תנקה מאלתי והיית‬ ‫לתת לי במתנה זה מוכיח שהשדה הזו לא היתה עומדת‬ ‫נקי מאלתי? אברהם השביע את אליעזר 'אשר לא תקח‬ ‫למכירה והוא מסכים למכור אותה רק לי‪ ,‬ויהיה לזה דין‬ ‫אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בארצו‪ ,‬אם לא אל‬ ‫של מתנה לענין בר מצרא ולכן הוא מסיים 'יתננה לי'‪.‬‬ ‫ביתי ואל משפחתי תלך גו'' ונחלקו הראשונים אם משפחת‬ ‫בכתובות מד‪ .‬מובא בגמרא ראובן שמכר שדה לשמעון‬ ‫אברהם לא היו מסכימים האם היה מותר לאליעזר לקחת‬ ‫וכתב לו שני שטרות אחד במכר ואחד במתנה זה מועיל‬ ‫אשה מבנות הכנעני‪ ,‬הרמב"ן על התורה והתוספות‬ ‫ליפות את כוחו‪ ,‬והכח של המתנה מועיל לו שהמצרן לא‬ ‫בקידושין סא‪ :‬סוברים שגם אם משפחת אברהם לא היו‬ ‫יוכל לתבוע דינא דבר מצרא‪ ,‬וכתבו התוספות שכשיבוא‬ ‫מסכימים לתת היה על אליעזר שבועה לא לקחת מבנות‬ ‫המצרן הוא יצניע את השטר מכר ויטען שהוא קיבל את‬ ‫הכנעני‪ ,‬אבל רש"י על התורה וכן בגמרא בקידושין כותב‬ ‫השדה במתנה‪ ,‬ולכאורה זה תמוה האם כתוב בגמרא‬ ‫מפורש שאם משפחתו לא יתנו לו יהיה מותר לו לקחת‬ ‫הלכתא לרמאים? ולפי דברי האור החיים אפשר לבאר‬ ‫מבנות הכנעני‪ ,‬ולפי רש"י נמצא שאברהם אבינו השביע‬ ‫שמדובר כאן באופן שהמוכר הסכים למכור רק לאותו‬ ‫את אליעזר שתי שבועות‪ ,‬שבועה אחת לבוא אל משפחתו‬ ‫קונה‪ ,‬אלא שבית דין של מטה לא מקבלים כזו טענה ולא‬ ‫ושבועה שניה שכל זמן שהוא לא ניסה לקחת ממשפחתו‬ ‫מאמינים לו‪ ,‬אבל כלפי שמיא גליא האמת שהוא הסכים‬ ‫אסור לו לקחת מבנות כנען‪ ,‬וזה הפשט בפסוק 'אז תנקה‬ ‫למכור רק לו ואין כאן דינא דבר מצרא‪ ,‬ומכיון שהאמת‬ ‫מאלתי כי תבוא אל משפחתי' מיד כשתבוא אל משפחתי‬ ‫היא שאין כאן תביעת בר מצרא מותר לו להצניע את שטר‬ ‫קיימת את השבועה הראשונה לבוא אל משפחתי‪' ,‬ואם‬ ‫המכר כדי שבית דין לא יטעו ויכופו אותו‪.‬‬ ‫לא יתנו לך והיית נקי מאלתי' מהשבועה השניה לא לקחת‬ ‫מבנות הכנעני‪.‬‬ ‫ובהמשך הפרשה כתוב 'לאברהם למקנה לעיני בני חת‬ ‫בכל באי שער עירו‪ ,‬ואחרי כן קבר אברהם גו'' ומה זה בא‬ ‫זט‬ ‫ד רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫חומר העוון של רציחה‬ ‫בבני קטורה יש 'לטושים' כתוב ברמב"ן שלטושים הם‬ ‫מענין לענין – בתקופת הקורונה היה מאמץ גדול ללכת‬ ‫שוכנים באהלים שהם נטושים על פני האדמה‪ ,‬היום ישכנו‬ ‫וללמוד עם מסיכה במשך ימים שלמים‪ ,‬וזה מהדברים‬ ‫במקום ההוא ומחר במקום אחר‪ ,‬הלמ"ד והנו"ן מתחלפים‪,‬‬ ‫הצריכים חיזוק תמיד‪ ,‬השבוע הייתי בניחום אבלים של‬ ‫ויתכן מאד שהבדואים של היום שגרים באהלים הם מבני‬ ‫תלמיד חכם גדול שהסתלק מהנגיף בגיל חמישים ותשע‪,‬‬ ‫קטורה‪.‬‬ ‫והתעוררתי לחשבון נורא בשרשרת ההדבקה של הקורונה‪,‬‬ ‫על פי המחקרים עיקר ההדבקה נעשית בין שלושת‬ ‫לחמשת הימים הראשונים ובא נגיד ממוצע של ארבע‬ ‫עשרה גמלים מגמלי אדוניו – כתוב שהגמלים של אברהם‬ ‫ימים‪ ,‬ובמשך שנה מי שנדבק עבר שרשרת הדבקה של‬ ‫אבינו היו ניכרים בזמם שלהם‪ ,‬והרמב"ן מביא שהמדרש‬ ‫‪ 365‬ימים שהיו מורכבים מ‪ 90‬אנשים שכל אחד היה חולה ‪4‬‬ ‫שואל האם לא היו גמליו של אברהם אבינו דומים‬ ‫ימים‪ ,‬וכל אחד שמת היום יש ‪ 90‬אנשים ששותפים בגרמא‬ ‫לחמורו של רבי פנחס בן יאיר‪ ,‬ובדרך צחות אפשר לומר‬ ‫לרציחה שלו בשוגג‪ ,‬וזה פחד פחדים – תעשו חשבון על‬ ‫שפרומקייט של חמורים זה על מעשרות ולא על גזל‪ ,...‬וכל‬ ‫‪ 300‬יהודים יראים ושלמים שנפטרו מהקורונה יש עשרים‬ ‫מי שנוהג בכזה דרך שמחמירים בכל המצוות חוץ מבגזל‬ ‫ושבע אלף איש שגרמו לרציחה הזו‪ ,‬ומי שנזהר ועושה כל‬ ‫נוהג מידת חמורים‪.‬‬ ‫שביכולתו לא נחשב שהשתתף בהריגה כי מה היה יכול‬ ‫לעשות‪ ,‬אבל מי שעל ידי שלא נזהר נדבק והדביק אחרים‬ ‫הפטרה‬ ‫ובסופו של דבר התוצאה היתה שדרכו הגיע הנגיף לאדם‬ ‫בז לדבר יחבל לו‬ ‫שהוא בקבוצת סיכון ורח"ל הוא נפטר מזה הוא שותף‬ ‫פעיל בגרמא של רציחה החמורה‪ ,‬וזה החטא הכי חמור‬ ‫והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו –‬ ‫שיש בשגגה‪ ,‬ולכן כשב"ה היום יש חיסונים ויש לכל אחד‬ ‫כתוב בחז"ל שבגלל שהוא כרת את כנף המעיל של שאול‬ ‫אפשרות להתחסן ולגרום לכך שהוא לא יוכל להשתתף‬ ‫הבגדים לא חיממו אותו‪ ,‬ועל זה כתוב הפסוק 'בז לדבר‬ ‫ולגרום מיתה לאחרים‪ ,‬מי שלא יעשה כך ובסוף יגרום‬ ‫יחבל לו'‪ ,‬רואים מכאן שכשמזלזלים בדבר זה לא יכול‬ ‫מיתה יש לו אחריות על רציחה‪ ,‬צריך לדעת שהעבירה‬ ‫להועיל לו‪ ,‬ובתקופה שאנחנו נמצאים של הקורונה גלינו‬ ‫היחידה שהתורה נתנה עונש על השגגה שלה זה רציחה‪,‬‬ ‫ממקומינו מבתי כנסיות ובתי מדרשות‪ ,‬וגם בזה יש הנהגה‬ ‫ויש עבירות שחייבים קרבן על השגגה שזה לכפרה אבל‬ ‫של 'בז לדבר יחבל לו' אם אנחנו היינו יותר מעריכים את‬ ‫עונש יש רק על רציחה בשוגג‪ ,‬וזה מלמד אותנו את החומר‬ ‫התפילות בציבור‪ ,‬את קדושת בתי כנסיות ובתי מדרשות‪,‬‬ ‫הגדול של עוון רציחה בשוגג‪.‬‬ ‫היינו זוכים לקבל את זה‪ ,‬אבל כשמזלזלים בזה מפסידים‬ ‫אותם‪ ,‬זה לא רק עונש אלא טבע שכשאדם מזלזל במשהו‬ ‫ימלוך אחרי וישב על כסאי‬ ‫הוא לא יכול להינות מזה‪.‬‬ ‫אתה נשבעת גו' כי שלמה בנך ימלוך אחרי והוא ישב על‬ ‫תנו כבוד לה' אלוקיכם‬ ‫כסאי – הכפילות הזו 'ימלוך אחרי וישב על כסאי' חוזרת‬ ‫על עצמה לכל אורך ההפטרה‪ ,‬ובשני פסוקים מוזכר הכסא‬ ‫צריך לדעת את חומר קדושת בתי כנסיות‪ ,‬זה הרי ממש‬ ‫בלי המלכות‪ ,‬נתן אומר 'ולא הודעת את עבדך מי ישב על‬ ‫בית ה'! בפוסקים מוזכר לגבי כמה ענינים שלבית הכנסת‬ ‫כסא אדוני המלך אחריו'‪ ,‬וכן בפסוק 'עיני כל ישראל עליך‬ ‫יש את אותו דין של בית המקדש‪ ,‬יש פוסקים שהנותץ‬ ‫להגיד להם מי ישב על כסא אדוני המלך אחריו' ומה ביאור‬ ‫משהו בבית הכנסת עובר על הלאו דאורייתא של 'לא‬ ‫הכפילות הזו ולמה בפסוקים האלו זה לא מוזכר?‬ ‫תעשון כן לה' אלוקיכם'‪ ,‬ובאמת אצל אחינו הספרדים‬ ‫אפשר לראות את הכבוד וההערכה העצומה שהם רוחשים‬ ‫כסא המלך לזרעו אחריו‬ ‫לתפילה ולבית הכנסת‪ ,‬וככל שנותנים יותר כבוד לתפילה‬ ‫ולבית הכנסת זוכים שהתפילה תתקבל יותר‪ ,‬בחיפה‬ ‫ונראה בעז"ה לבאר בזה פשט אמיתי מאד ‪ -‬הרמב"ם בעיקר‬ ‫התגורר יהודי צדיק גדול הרב כוך זצ"ל‪ ,‬כשהיו באים אליו‬ ‫היב' [האמונה בביאת המשיח] כותב 'ובכלל יסוד זה שאין‬ ‫לבקש ברכות הוא היה מייעץ להגיע לתפילה כמה דקות‬ ‫מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד' שגם‬ ‫לפני שמתחילים ולהישאר בבית כנסת עד סוף התפילה‪,‬‬ ‫שלמה זכה שהמלכות תהיה לו ולזרעו אחריו‪ ,‬וזה מפורש‬ ‫ואנשים שהתנהגו בצורה הזו זכו לראות הרבה ישועות‪ ,‬מי‬ ‫בפסוקים בשמואל ב' שהקב"ה אומר לדוד 'והקימותי את‬ ‫שמגיע מוקדם לתפילה מראה שהוא מכבד את התפילה‪,‬‬ ‫זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינותי את ממלכתו גו'‪,‬‬ ‫תנו כבוד לה' אלוקיכם‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ד רועיש • הרש ייח תשרפ‬ ‫דוד? ובהכרח שאין דין להתחתן דוקא עם זרע דוד‪ ,‬ומה‬ ‫וכוננתי את כסא ממלכתו עד עולם' היה כאן שתי ברכות‪,‬‬ ‫פשר דבר? ונראה שודאי שזרע דוד יכולים להתחתן עם‬ ‫אחת והכינותי את ממלכתו והשניה וכוננתי את כסא‬ ‫כל אחד מכלל ישראל‪ ,‬אבל כשנתבונן בפסוקים בדברי‬ ‫ממלכתו‪ ,‬ובכל מקום בתנ"ך המושג 'כסא ממלכתו' פירושו‬ ‫הימים נראה שהבחירה הראשונה במלכות בית דוד היתה‬ ‫המלוכה הנצחית לזרעו‪ ,‬כך אנחנו מבקשים בשמונה עשרה‬ ‫כבר בישי‪ ,‬הקב"ה אומר לשמואל ללכת לבית ישי 'כי‬ ‫'וכסא דוד מהרה לתוכה תכין' מלך המשיח נקרא כסא דוד‬ ‫ראיתי בבניו לי מלך'‪ ,‬ואחר כך 'ויבחר בדוד עבדו' ואחר כך‬ ‫כי המלוכה של זרע דוד נקראת כסא דוד‪ ,‬ולשון הרמב"ם‬ ‫בחרו בשלמה‪ ,‬וכך כתוב מפורש בדברי הימים שדוד אומר‬ ‫[פ"א מהל' מלכים ז ט] 'מלכי בית דוד המה עומדים לעולם‬ ‫'ויבחר ה' אלוקי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על‬ ‫שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם' כי כסא דוד זה המלכות‬ ‫ישראל לעולם‪ ,‬כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי‬ ‫לדורות‪.‬‬ ‫ובבני אבי בי רצה להמליך על כל ישראל ומכל בני כי רבים‬ ‫בנים נתן לי ה' ויבחר בשלמה בני לשבת על כסא מלכות ה'‬ ‫איזה נייעס מעניין את התלמידי חכמים?‬ ‫על ישראל' וכל אחד מאחי דוד היה ראוי למלכות ונדחה‬ ‫ובת שבע באה לדוד עם שתי התביעות‪ ,‬אתה נשבעת גם‬ ‫ממנו‪ ,‬ונראה ונדחה יותר גרוע ממי שלא נראה כלל‪ ,‬ולכן‬ ‫'כי שלמה בנך ימלוך אחרי' שהוא יהיה המלך‪ ,‬וגם 'והוא‬ ‫זרע דוד שנבחר למלוכה לא יכול להתחתן עם זרע ישי‬ ‫ישב על כסאי' שהוא יזכה שהמלוכה תהיה לזרעו אחריו‬ ‫שנדחו מהמלוכה‪ ,‬לפי זה מתיישבת הגמרא באופן נפלא‬ ‫לדורות‪ ,‬ולכן לאורך כל ההפטרה הכפילות הזו חוזרת על‬ ‫– בהתחלה הם לא ידעו שהוא מזרע אחי דוד ולכן יכלו‬ ‫עצמה‪ ,‬ולמה בשתי מקומות מוזכר רק הכסא? נבאר‪:‬‬ ‫להשתדך איתו‪ ,‬וכשבדקו ומצאו שהוא מזרע אחי דוד‬ ‫באותה תקופה הנידון מי יהיה מלך אחרי דוד לא היה חלק‬ ‫שנדחה מהמלוכה גילו שזה לא מתאים‪.‬‬ ‫מהתורה‪ ,‬היה מותר לשוחח על זה לפני ברכות התורה‪,‬‬ ‫ויש להקשות שבפסוק שקראנו בדברי הימים וכן בהרבה‬ ‫אבל היום זה חלק מהתורה‪ ,‬אבל גם בזמנם הנידון מי זכה‬ ‫פסוקים כתוב שהקב"ה בחר בשלמה למלך‪ ,‬ואם כך למה‬ ‫בכסא המלכות לדורות היה חלק מהתורה‪ ,‬כי החלק הזה‬ ‫נתן ובת שבע באו לדוד בתביעה 'אתה נשבעת' ולא בציוויו‬ ‫הוא מיסודי האמונה בביאת המשיח‪ ,‬ולכן כשמדברים על‬ ‫של מקום? ובפשוטו צריך לומר שכשאדוניה עובר על‬ ‫'עיני ישראל' שהם הסנהדרין אותם לא מעניין הנייעס מי‬ ‫ציוויו של מקום זה לא מחייב את דוד למחות יותר מכל‬ ‫מלך‪ ,‬מה שמעניין אותם זה מי זכה בכסא המלכות‪ ,‬את זה‬ ‫אחד מישראל‪ ,‬אבל כשדוד נשבע שבועה לחבירו 'אתה‬ ‫הם רוצים לדעת מיד‪ ,‬וכמו כן נתן הנביא רוצה לדעת מי‬ ‫נשבעת לאמתך' ובת שבע תובעת את קיום השבועה‪ ,‬זה‬ ‫ישב על 'כסא המלך' לא מעניין אותו סתם נייעס‪.‬‬ ‫יותר מחייב את דוד להיכנס בעובי הקורה‪.‬‬ ‫הבחירה בבית ישי‬ ‫עד מאה ועשרים‬ ‫מענין לענין באותו ענין – הגמרא בכתובות מביאה שרבינו‬ ‫יחי אדוני המלך דוד לעולם – המנהג היום שיהודי מברך‬ ‫הקדוש רצה להשתדך עם ר' חייא ולא איסתייעא מילתא‪,‬‬ ‫את חבירו תחיה עד מאה ועשרים‪ ,‬ובחז"ל כתוב ש'לעולם'‬ ‫בדקו ומצאו שר' חייא מזרעו של אחי דוד ורבינו מזרע דוד‪,‬‬ ‫זה חמישים שנה‪ ,‬ובאותו זמן היה דוד בן שבעים שנה והיא‬ ‫ויש כאן פלא גדול‪ :‬האם בני דוד מחוייבים להתחתן דוקא‬ ‫ברכה 'יחי אדוני המלך דוד לעולם' עוד חמישים שנה‪ ,‬עד‬ ‫עם זרע דוד? ועוד צריך להבין הרי רק אחרי שבדקו ראו‬ ‫מאה ועשרים שנה‪.‬‬ ‫שהוא לא מזרע דוד‪ ,‬ולמה לפני כן הם חשבו שהוא מזרע‬ ‫ניתן לרכוש את ספרי 'נחל אליהו' משיעורי הרב דיסקין שליט"א‬ ‫בחנות המקוונת של קול הלשון‬ ‫בכתובת ‪www.kolhalashon.com‬‬ ‫חי‬