נחל אליהו · Nachal Eliyahu — חיי שרה (2026-11-02)

בסיעתא דשמיא
שיעורים
בפרשת השבוע
נחל אליהו
הרה"ג רבי אליהו דיסקין שליט"א
פרשת חיי שרה
ניתן לשמוע בקו ישיר 073-2951302
www.kolhalashon.com
לשמיעת השיעורים בטלפון מתקשרים לקווי קול הלשון
במספרים הרגילים והישירים
מקישים מיד כוכבית סולמית ()*#
ולאחריו את מספר השיעור המופיע בתחילת כל שיעור
ולסיום סולמית ()#
א רועיש • הרש ייח תשרפ
פרשת חיי שרה • שיעור א
כולן שוין לטובה • וידבר אברהם באזני עם הארץ • עבד אברהם אנוכי •
לשון תחינה הודע לי בה • ועוד
(מס' שיעור )31029021
ומסיים 'מצאוני הרעות האלה' להיכן נעלמו הצרות? כותב איך יתכן שתשעים שנות עקרות שוין לטובה?
הרב'ה הגדול הרב שך בהקדמה לאבי עזרי ווארט יקר מאד ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי
– מה ההבדל בין צרות לרעות? רעות זה היסורים בעצמם, שרה – אומר רש"י הקדוש :שני חיי שרה כולם שוין לטובה,
עצם מה שקורה לאדם דבר רע נקרא רעות ,אבל צרות ולכאורה זה פלא ,איך אפשר לומר שכל חיי שרה היו שוין
זה איך שהאדם מקבל את הדברים' ,צר לי מאד' זה מעיק לטובה? הרי קרוב למאה שנה היא היתה עקרה ,רחל אימנו
על האדם כמו שתרגם אונקלוס צרות עקן ,וכשאדם רחוק כשלא היו לה בנים היא אמרה 'הבה לי בנים ואם אין מתה
מהקב"ה ורחוק מאמונה אצלו כל רעה היא גם צרה ,אבל אנכי' ,זוהי ההרגשה של אשה עקרה ,איך אפשר לומר שכל
כשהוא מתעורר לחזור בתשובה ומכיר שהכל מהקב"ה שני חיי שרה היו שוין לטובה?
ושאנחנו נמצאים בידים שלו ,עוד לפני שהרעה נעלמת זה
כבר לא צרה ,זה כבר לא מעיק לו ,כשאדם חי עם אמונה איך לקבל את היסורים זה בחירה
שום דבר לא מעיק לו ,הוא חי עם אמונה שכל דעביד והדרך הפשוטה בזה שמה שכתוב ברש"י 'שוין לטובה'
רחמנא לטב עביד ,ואפשר לראות בחוש איך שהאמונה אין הכונה שהיה לה חיים שמחים ומאושרים ,אלא כל ימי
מחיה בני אדם ,העיר הכי עניה בארץ היא בני ברק ותוחלת
חייה היו שוין במצוות ובמעשים טובים ,היא ניצלה את
החיים הכי גבוהה בארץ היא בבני ברק ,ויש לזה שתי
כל החיים ומילאה בהם אוצרות שיעמדו לה לחיי הנצח,
סיבות ,דבר ראשון הם חיים עם אמונה וכל הרעות הם לא
אבל יתכן לפרש 'כולם שוין לטובה' כפשוטו ממש ,היו לה
צרות ,ועוד דבר שיש חיי חברה שמקיפים את האדם כל
חיים שמחים ומאושרים ,ואם תאמר הרי היא היתה עקרה?
הזמן ,אדם שגר בכפר שמריהו ,הרצליה ,צפון תל אביב,
שמעתי פעם מהגר' דן סגל שליט"א שהחזון איש אמר
כשהוא מגיע לגיל שישים וחמש החיים שלו מסתיימים,
לאחייניתו [אשתו של ר' שמר'ל גריינימן] יסוד גדול :כמה
הוא מתחיל לספור אוטבוסים ,מי נמצא איתו? את מי הוא
יסורים יבואו לאדם זה גזירה משמים ,אבל איך לקבל את
רואה? אבל בכל מקום שיש קהילה חרדית רואים יהודים
היסורים זה בחירה ,יש לאדם אפשרות לבחור בחיי אמונה,
בני תשעים וחמש שקמים בזריזות בבוקר ,הולכים למקוה,
חיים של שמח בחלקו ,איך לקבל את היסורים זה החלטה
לשיעור דף היומי ,קידוש ,שלום זכר ,נכדים ונינים שנותנים
שלו ,ושרה אימנו היתה בכזו מדריגה שלמרות שהיא היתה
לו טעם לחיים.
במשך תשעים שנה עקרה היו לה חיים שמחים ומאושרים,
היא קיבלה את היסורים בשמחה ובטוב לבב.
שלוחי מצוה ניזוקין?
שני חיי שרה – מהיתור של המילים האלו דרשו חז"ל סיפר לי יהודי על אברך שנולד לו בן פגוע מאד פיזית
שכולם שוין לטובה ,ויתכן לבאר בעוד אופן – ר' חיים ונפשית ,ובמשך שנים הוא התייגע מאד בטיפול בו ,כשהבן
קנייבסקי בספרו טעמא דקרא כותב דבר חידוש ,כתוב כבר היה בחור גדול נכנס אביו למרן הסטייפלער ואמר
בחז"ל מה נסמכה העקידה למיתת שרה לפי שעל ידי לו :רב'ה אני לא יכול יותר! אמר לו הסטייפלער :דע לך
בשורת העקידה פרחה נשמתה של שרה ,ומקשה הרי שהבעל עגלה לא מטיל על הסוס משקל שהסוס לא יכול
שלוחי מצוה אינן ניזוקין ,ומכזה מצוה גדולה של העקידה לסחוב ,אם הסוס קורס זה סימן שיש לו בעיה ,זה היסוד
אברהם אבינו איבד את אשתו ויצחק את אמא שלו, שאמר החזון איש :איך לקבל את היסורים זה בחירה.
היתכן? ומבאר שמה שאמרו שלוחי מצוה אינן ניזוקין זה
רק כשאדם נמצא בסכנה שהשטן מקטרג בה אם הסכנה למה בבני ברק תוחלת החיים יותר ארוכה?
הגיעה לו על ידי מצוה [באופן שהיה מוטל עליו לקיים בפרשת עקב כתוב בפסוק וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים
את המצוה] לא יתכן שהמצוה תגרום שהוא ינזק או ימות, והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות
אבל כשיש אדם שנגזר עליו למות ביום מסויים ,בין אם ואמר על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה' יש כאן
הוא יקיים את המצוה ובין אם לאו הוא ימות ,במקרה כזה שינוי לשון ,הפסוק מתחיל 'ומצאוהו רעות רבות וצרות'
ב
א רועיש • הרש ייח תשרפ
חסרונות של הכבוד אדרבה יש זכות גדולה שמסבבים משמים שהוא ימות דרך
אגב – יש היום הרס חינוכי לדור הצעיר ,גדולי וזקני הדור מצוה ,ושרה אימנו נגזר עליה למות בגיל ,127העקידה לא
כל כך בורחים מהכבוד ומסביבם מסתובבים אנשים שכל גרמה לקיים את מיתתה ,ומה שהיא מתה על ידי העקידה
המטרה שלהם היא להגדיל את כבודם של הגדולים ,זה נותן זה זכות גדולה ,וזכורני לפני שנים רבות שהיתה טרגדיה
הרגשה לצעירים כאילו הגדלות של הגדולים תלויה ברמת בחג הסוכות שנשרפה סוכה ונשרפו שני ילדים חיים בליל
ומידת הפרסום ,אני זוכר שהייתי מגיע לשמחות שמו"ר הושענא רבה ,ור' חיים בא לנחם את המשפחה ואמר להם
הגרי"ש היה משתתף בהם וכולם היו נדחפים לראות אותו, את היסוד הזה ,הסוכה לא קירבה את מיתתם אלא נגזר
אני תמיד הייתי נשאר בצד ,שאלו אותי למה אתה לא הולך עליהם שהם ימותו וזו זכות גדולה שזה בא אלי ידי מצות
לראות? אמרתי להם :יש הבדל בין אריה בגן חיות שהוא סוכה.
נמצא בתוך כלוב לבין אריה שמשוחרר ביער ,כשהאריה ורצינו לומר שזה נרמז במה שהפסוק חוזר וכותב 'שני חיי
ביער שאגה זה שאגה ,זינוק זה זינוק ,כשהוא בכלוב זה לא שרה' ,שהרי מיתת שרה נסמכה לעקידה ללמדינו שעל ידי
מתקרב לזה ,אמרתי להם :אתם רואים את הרב אלישיב בשורת העקידה מתה שרה ,ואם תקשה הרי שלוחי מצוה
כשכולם סביבו מכרכרים ושרים ימים ...עכשיו הוא נמצא אינן ניזוקין? ממשיכה התורה 'שני חיי שרה' זה השנים
בכלוב ,תבואו לאהל שרה ,לתפארת בחורים ,תבואו לראות שהוקצבו לה משמים ,העקידה לא קירבה את מיתתה,
אותו כשהוא יושב על יד הגמרא ,אז הוא אריה ביער ,אם אדרבה היה לה זכות גדולה שהיא מתה על ידי העקידה.
פעם אחת הייתם רואים אותו ביער לא היה מעניין אתכם
לראות אותו בכלוב. אדם שיש לו הנהגות טובות האם עדיף לו להצניע אותם או לפרסם
אותם?
לפעמים בחורים צעירים חושבים לעצמם :אני ילמד
תשעים שנה בהתמדה ובסוף עשרת אלפים איש ישירו בכל המשא ומתן של אברהם עם עפרון הפסוק חוזר
לי ימים ,אבל זו טעות מרה! המעמדים האלו זה המחיר ומדגיש שאברהם אבינו דיבר באזני עם הארץ ועפרון דיבר
שגדולי ישראל משלמים למען הציבור ,מה שמעניין באזני בני חת ,ומה הביאור בזה? אדם שיש לו הנהגות
אותם זה לשבת וללמוד בהתמדה בצינעא ,לעבוד על טובות האם עדיף לו להצניע אותם או לפרסם אותם? מצד
תיקון המידות בחדרי חדרים ,הפרסום זה מחיר כבד שהם אחד כדאי להצניע גם כדי שלא יהיה עין הרע ,וגם כי זה
משלמים בשביל הכלל ,וכל אלו שעושים מהכבוד הזה יכול לגרום שיכבדו אותו ולהיכשל בגאוה ,זה מוריד הרבה
עיקר הורסים את החינוך של הדור. מהעולם הבא ,ומצד שני יש לפעמים הנהגות טובות שאם
הוא יעשה אותם בפרהסיא ילמדו ממנו ויתנהגו ממנו,
סיפר לי יהודי שהוא נכנס להרב אלישיב ודיבר איתו על ולפעמים נדרש מהאדם לשלם את המחיר של פרסום
תלמיד חכם מסויים שהיה חולה ,וכדי לעורר את רחמיו בשביל שיהיה זיכוי הרבים ,ומה המבחן לדעת האם האדם
של הרב אלישיב הוא אמר שאותו תלמיד חכם הוא גאון מפרסם את זה בשביל כבוד או בשביל שילמדו ממנו?
עולם אבל נעב'ך הוא לא הצליח שכולם ידעו מזה ,הרב אם הוא מחפש לפרסם את זה אצל הידידים והמכרים
אלישיב הגיב :זה הרי הכי טוב שיכול להיות ,גם להיות החשובים זה מראה שהוא מחפש כבוד וקריירה ,אבל אם
תלמיד חכם וגם שאף אחד לא יודע מזה ,בלי כבוד ,בלי הוא מחפש להראות את זה בפני המון העם זה הוכחה
הפרעות ,מה יכול להיות יותר טוב מזה?? שהוא עושה את בשביל שילמדו ממנו ,וכאן אברהם
אבינו התנהג בהנהגה ישרה מאד ,עפרון רצה לתת לו
הצנע לכת עם אלוקיך את המערה בחינם אבל אברהם לא הסכים ,הוא התעקש
בהפטרה של פרשת בלק כתוב 'הגיד לך אדם מה טוב ומה לשלם על הארץ שהקב"ה הבטיח לו ,וגם עפרון התחיל עם
ה' דורש מעמך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע הנהגה טובה שהוא רצה לתת את מערת המכפלה בחינם,
לכת עם אלוקיך' יש כאן לכאורה שני מעלות שאין בהם אבל מה היתה המטרה שלו? שיתלו שלט במשרד שלו על
שום קשר' ,הצנע לכת' ו'עם אלוקיך' ,אבל האמת היא שזה הנדיב הנכבד רודף צדקה וחסד וכו' וכו' ,לכן עפרון מדבר
לא שני דברים נפרדים ,להגיע למעלה של 'הצנע לכת' כל הזמן 'באזני בני חת' באזני החשובים והמפורסמים,
צריך שינוי טבע ,האדם מטבעו אוהב פרסום וכבוד ,גם לעומת זאת אברהם אבינו שהוא גם רצה לפרסם את
מי שביישן ויש לו פחד קהל הוא אמנם לא אוהב לשבת המעשים שלו ,אבל הפרסום שלו לא היה בשביל כבוד
במזרח אבל הוא נהנה שהעולם מכיר בערכו ,הדרך אלא בשביל שאנשים ילמדו ממנו איך להתנהג ,לכן
היחידה להגיע להצנע לכת היא 'עם אלוקיך' כשאדם חי אברהם מדבר 'באזני עם הארץ' שהם אלו שילמדו מדרכיו.
ג
א רועיש • הרש ייח תשרפ
את הכיפה ,...היום בחורים על דברים הרבה יותר פשוטים עם הקב"ה כל הזמן מה שמעניין אותו זה רק מה שהקב"ה
מזה חוטפים משבר ,כל אחד שמדמיין שפגעו בכבוד שלו חושב עליו ,הכבוד שהוא מקבל מאנשים אחרים לא מעלה
נשבר ,ואליעזר עבד אברהם אחרי הסטירה שהוא מקבל ולא מוריד אצלו ,תארו לעצמכם שאתם עומדים ומדברים
ממשיך לרוץ במסירות נפש לחפש שידוך ליצחק ,ולא רק בלימוד עם אחד מגדולי הדור ,אתם רוצים ללכת ואותו
שהוא הולך לעשות מה שהוא הצטוה אלא הוא מתפלל כל גדול מתחנן לפניכם שתשארו ,הוא אומר לכם :אי ,בשבילי
הדרך שהקב"ה יזמין לו את הזיווג הראוי ,הוא אומר 'אותה זה ממש מחיה נפשות לדבר איתכם בלימוד ,מעין עולם
הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני' הבא ,ותוך כדי שאתם מדברים איתו מגיע ילד בן שלש
אומר רש"י הקדוש 'ובה אדע' לשון תחינה ,ואחר כך 'ויקוד ומסתובב לידכם ,האם יש לכם איזה שהוא ענין להרשים
האיש וישתחו לה'' הוא אומר נשמת על מציאת הזיווג, אותו? לא מעניין אתכם מה הוא חושב עליכם ,כך בדיוק
איך הוא הגיע לכזו דרגה? 'עבד אברהם אנכי' התבטלות כשאדם נמצא עם אלוקיך כל השטויות האלו של כבוד
מוחלטת ,אין לו שום רצונות משלו ,רק לכן הוא זכה שהוא ומעמד לא מעניינים אותו בכלל.
נהפך להיות ברוך ,לכן הוא זכה שעל ידו ימצא יצחק אבינו
את זיווגו ויעמיד את כלל ישראל. עבד אברהם אנכי
בפרשה של אליעזר עבד אברהם יש הרבה לימודים ,כך
המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר אמרו חז"ל 'יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים',
ונבאר יותר את העומק בתפילתו 'ובה אדע כי עשית חסד בפרשה הזו יש שישים ושבע פסוקים והפסוק האמצעי הוא
עם אדוני' ,הרב דסלר מתקשה – איך מועילה תפילת 'ויאמר עבד אברהם אנכי' ,וזה לא לחינם ,זה המהות והלב
האדם על חבירו? בשלמא כשהאדם מתפלל על עצמו של כל הפרשה הזו ,בכל הפרשה לא מוזכר אפילו פעם
ומבקש מהקב"ה יש כח של תפילה בעולם ,אבל מה מועיל אחת את המילה אליעזר ,הוא כל הזמן היה עבד ,והמהות
כשמישהו אחר מתפלל? [ובימינו אכשר דרא פטורים של אליעזר היה 'עבד אברהם' עבד זה התבטלות מוחלטת,
מתפילה לגמרי ,תורמים לקופה פלונית ואלמונית והם הוא לא חושב על עצמו שום דבר ,כל מה שמעניין אותו זה
מתפללים ארבעים יום בכותל וארבעים יום בשונמית ,שכחו רק מה שאברהם אבינו רוצה ,כל מה שאליעזר זכה שעל ידי
לגמרי מהמצוה של תפילה ,צריך לזכור כל הזמן שעיקר המעשים שלו ימצאו זיווג ליצחק ומזה יצא כל כלל ישראל,
התפילה היא תפילת החולה על עצמו ,שהאדם מרגיש הכל הגיע מכח ההתבטלות שלו לאברהם אבינו ,אנחנו לא
שהוא תלוי בקב"ה ,וודאי שיש מעלה ללכת לחכם שיבקש חיים היום מה הרמה של התבטלות של עבד ,אבל אפשר
עליו רחמים ,יש סגולה בנתינת צדקה ,אבל צריך כל הזמן ללמוד את זה ממשפטי התורה ,דוד מלך ישראל אם הוא
לזכור את העיקר] ,אומר הרב דסלר :כשראובן מתפלל על יאכל תרומה הרי הוא חייב מיתה בידי שמים ,ועבד כהן
שמעון וכואב לו הצער של שמעון נמצא שהוא מתפלל על יכול לאכול בתרומה ,עבד טפל לרבו לגמרי ,זוהי המעלה
הכאב האישי שלו ,בפרשת וירא כתוב 'וה' פקד את שרה של 'עבד ה'' התבטלות מוחלטת לקב"ה.
כאשר אמר' ומכאן למדו חז"ל 'כל המתפלל על חבירו והוא
צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה' ובדרך צחות אפשר לומר התבטלות ונאמנות מחולטת
שצריך שהתפילה שראובן מתפלל על שמעון תהיה ברמה וכשאליעזר מצא את השידוך כתוב בפסוק 'ויקוד האיש
שהוא יהיה צריך לאותו דבר ,ראובן מרגיש שהצרה של וישתחו לה' ויאמר ברוך ה' אלוקי אדוני אברהם אשר לא
שמעון זה צרה שלו ,כשאדם מתפלל בכזו דרגה הוא נענה עזב חסדו ואמיתו מעם אדוני' הוא אומר כזה הלל והודאה
תחילה ,והראוני שהמהר"ם שיק מבאר כן על דרך צחות, על מציאת הזיווג של יצחק ,וזה לא מובן מאליו ,אליעזר
ראינו הרבה אנשים שלא היו כל כך בעלי דרגה ובכל אופן היה במשך שנים תלמיד מובהק של אברהם אבינו ,הוא
התפילה שלהם על אחרים התקבלה ,הם היו נושאים בעול היה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים ,מסתמא הוא
באמת והתפללו על חבריהם כאילו זה צרה אישית שלהם, היה מהתלמידי חכמים הכי גדולים באותו דור ,לכאורה
אחד מהסיבות שהתפילות של גדולי ישראל מתקבלות אין שידוך יותר מתאים ליצחק מהבת של אליעזר ,היא
זה בגלל שהם נושאים בעול באמת ,איכפת להם באמת גדלה בבית שכולו תורה והסתובבה כל הזמן בצילו של
מהצער והצרה של הזולת ,כשהמשגיח הגר' חצק'ל היה אברהם אבינו ,וכשאליעזר רומז 'אלי' אומר לו אברהם:
חולה נכנסו לסטייפלער לבקש ממנו שיתפלל עליו ,אמר אני ברוך ואתה ארור ואין ארור נדבק בברוך ,כל אחד
להם הסטייפלער :אם אתם שומעים לי אל תתנו להרבה אחר במקומו שהיה שומע כזה משפט היה מוריד מיד
ד
א רועיש • הרש ייח תשרפ
עוסקים בתורה בהתלהבות מלאי שמחת חיים ,המחזה אנשים להיכנס אליו ,אלי נכנסים אנשים ואפשר להיות
הזה עורר בי כזו חשקת התורה ובאותו רגע החלטתי שאני חולה מלשמוע את הצרות שלהם ,אני צעיר והלב שלי עוד
הולך ללמוד בישיבה קדושה ,אם כך נמצא שכל עולם יכול לסבול את זה ,אבל המשגיח כבר זקן זה יותר מידי
התשובה של הרב אלבז הגיע מכח הפונביז'ער רב והכל בשביל הלב שלו ,זה ממש פיקוח נפש בשבילו! זה הדרגה
הגיע מהבכיות של החפץ חיים על אותה מקשה לילד. של הנשיאה בעול שראינו אצל גדולי ישראל ,ממש עד כדי
פיקוח נפש.
הודע 'לי' בה
נחזור לענייננו – אליעזר עבד אברהם עומד ומתפלל על מה הוליד את עולם הישיבות ועולם של קירוב בארץ ישראל אחרי
השידוך של אברהם אבינו ,כדי שהתפילה שלו על אחרים השואה?
תתקבל זה צריך להיות צורך אישי שלו ,הוא עומד ואומר: הפונביז'ער רב למד בטלז יחד עם כל מאות האריות שלמדו
רבש"ע זה צורך אישי שלי 'ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני' שם ,הוא היה מבקש גדול ונסע לקבל קצת גם מהחפץ
הודע 'לי' בה ,אני רוצה לראות איך שאתה משלם שכר טוב חיים בראדין ,כשהוא הגיע הבני בית אמרו לו שעכשיו
ליראיך ,בשבילי זו הטובה הכי גדולה ,ומיד אחר כך 'ויקוד החפץ חיים סגור בחדרו ומתפלל ואי אפשר להיכנס אליו,
האיש וישתחו לה'' השתחוואה בפישוט ידים ורגלים ,הוא מה קרה? יש אשה שמקשה לילד ונמצאת במצב של סכנה
מרגיש שזה החסד הכי גדול שיכול להיות בשבילו. והחפץ חיים מתפלל עליה ,הפונביז'ער רב נעמד מאחורי
הדלת ושמע בכיות נוראות ,הוא שאל את הבני בית :האשה
זה הכח הגדול של עבד אברהם ,ההתבטלות הגמורה לרצונו
הזו היא בת של החפץ חיים? נכדה? כלה? אמרו לו :לא ,אז
של אברהם אבינו ,ומה הוא זכה מכח זה? 'עתה אתה ברוך
מה הוא כל כך בוכה? אמרו לו :ככה החפץ חיים בוכה על
ה'' הוא נהפך להיות ברוך ,וכתוב שקלסתר פניו נהיה דומה
כל צרה של יהודי ,הוא היה צם צומות על צרות והתייגעויות
לשל אברהם אבינו ,כל זה בא מכח ההתבטלות הגדולה
של אנשים אחרים ,זה נושא בעול אמיתי ,הפונוביז'ער רב
שהיתה לו לאברהם אבינו.
שמע את הדברים ואמר :אם ככה זה המקום שאני רוצה
לגדול בו ,הוא נשאר בראדין לתקופה ואחר כך הוא המשיך
אשר יצק מים על ידי אליהו
כסדר להגיע אל החפץ חיים ,והוא עצמו איבד בשואה
לפני כארבעים שנה כשנפטר הגרי"ד הלוי סולביצ'יק את אשתו וילדיו ונשאר עם בן יחיד ,נחרבה לו כל הקהילה
הספיד אותו בכולל חזון איש הראש ישיבה ר' אהרון שהיתה לו לפני כן בעיירה פונביז' ,היתה לו שם אמפריה
לייב ,והוא הביא שכתוב בנביא שמלך יהודה אמר למלך שלימה ,חיידר ,בית יעקב ,ישיבה קטנה ,ישיבה גדולה,
ישראל 'האין פה עוד נביא לה''? והוא ענה לו 'פה אלישע כולם כולם עלו על המוקד ,הוא עלה לארץ ישראל בגיל
בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו' שאל ר' אהרון לייב: שישים ,הדבר הכי מתבקש היה שהוא יכנס למושב זקנים
לפני שאתה מתחיל לומר תארים ושבחים תגיד לו איך ויבלה שם את המשך חייו בדיכאון משמים ,אבל הוא עלה
הוא נראה? הוא הרי מחפש אותו? אמר ר' אהרון לייב: כאן לארץ והתחיל את הכל מחדש כמו אריה צעיר ,עם כל
הוא לא אמר לו שבחים ,הוא נתן לו סימן זיהוי ,תחפש האהבת תורה והאמונה היוקדת שלו ,פשוט וברור שבלי
מישהו שנראה שהוא 'יצק מים על ידי אליהו' ותדע שזהו שהוא היה משמש את החפץ חיים לא היו לו את הכוחות
אלישע ,והוסיף ואמר :כשראו את הגרי"ד ראו שהוא בן של הללו ,וכל עולם התורה שקיים היום זה מכוחו ומכח כוחו
הבריסקער רב ,ולפני כמה שנים הייתי אצל ר' אהרון לייב של המסירות נפש שלו ,והכל התחיל מכח אותם דמעות
והזכרתי לו את אותו הספד ,אמרתי לו שהדברים מבוארים שהחפץ חיים בכה על אותה מקשה לילד ,תראו כמה גדול
במדרש ,כתוב שכשהם ראו את אליעזר הם ראו שקלסתר הכח של נושא בעול עם חבירו.
פניו דומה לשל אברהם ,ואיך זה קרה? הרי אליעזר בא
מכנען? בהכרח שעל ידי ההתבטלות הגמורה שהיתה לו ולא זו בלבד -הגר' ראובן אלבז שזכה לקרב אלפים ורבבות
לאברהם הוא זכה למעלה הזאת שקלסתר פניו נהיה דומה תחת כנפי השכינה ,סיפר לי פעם שהוא גדל כילד בטבריה
לשל אברהם. ולמד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי ,ושם האוירה
היתה שרוב הבחורים הלכו ללמוד בישיבות תכוניות
לפני כמה שנים היה בארצות הברית יהודי שהחליט וללימודים ,כמעט אף אחד לא הלך לישיבה קדושה,
שהרב'ה שלו זה החפץ חיים ,הוא ישב כל היום ולמד את לקחו אותם בליל שישי לישיבת פונביז' בשעה 12בלילה,
כל ספרי החפץ חיים ,וקיים את כולם הלכה למעשה ,ואותו העלו אותם לעזרת נשים ושם הם ראו בחורים יראי שמים
ה
ב רועיש • הרש ייח תשרפ
ואני מציע לכל אחד מהשומעים שכדאי מאד לקחת את יהודי מעולם לא ראה את החפץ חיים ,ותלמידי החפץ
החפץ חיים לרב'ה ,ומי יודע אולי נזכה להיות דומים לו. חיים שנכנסו אליו אמרו שהוא נראה חפץ חיים קטן ,זה
הכח הגדול של התבטלות גמורה לצדיקים.
פרשת חיי שרה • שיעור ב
זיוגו של אדם כקריעת ים סוף לענין תפילה והודאה • אין האדם חש בנגיעתו •
ועוד הארות וביאורים
(מס' שיעור )31031666
מי בחומש בראשית עבר על צוואת ר' יהודה החסיד אל"י תאבה
שקראו לו בשם של השווער שלו? לוט ,בא על בנותיו ויאמר העבד אלי תאבה האשה ללכת אחרי – אומר רש"י
וקראו לו ולחתנו אותו שם... 'אלי' כתיב בת היתה לאליעזר וחיפש עילה להשיאה
ליצחק ,אמר לו אברהם אתה ארור ובני ברוך ואין ארור
נדבק בברוך ,בהמשך הפרשה כתוב 'ועתה אם ישכם
ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר – מה קרה ללבן עושים חסד עם אדוני הגידו לי ואם אין הגידו לי ואפנה על
ובתואל? בשלמא ביוסף הצדיק מצאנו ששם שמים ימין או על שמאל' ומבאר רש"י שהוא יקח או מבנות לוט
שגור בפיו ,אבל לבן ובתואל? מה פתאום הם חיים כזו או מבנות ישמעאל ,בהתחלה אליעזר חשב שיש לו שלש
אמונה חושית? אומר ר' יוסף חיים זוננפלד :לבן ובתואל אפשרויות ,אליעזר ,לוט ,ישמעאל ,וזה ראשי תיבות 'אל"י'
ראו שהשידוך הולך לצאת לפועל ,הם התחילו לחשוש אליעזר ,לוט ,ישמעאל ,אבל אחרי שאברהם אמר לו שאין
שאליעזר יתבע דמי שדכנות לכן הם מיד אמרו 'מה' יצא ארור נדבק בברוך נשארו רק לוט וישמעאל ,וזהו שאמר
הדבר' הכל מלמעלה ,שום דבר לא קשור אליך. 'ואם אין הגידו 'לי' ואפנה על ימין ועל שמאל' נשארו רק ל"י
לוט וישמעאל.
הודאה על זיווג
ויאמר ברוך ה' אלוקי אדוני אברהם אשר לא עזב חסדו אחי אדוני
ואמיתו מעם אדוני – בשני מקומות מצאנו בתורה את אנכי בדרך נחני ה' בית אחי אדוני – צריך להשים לב שפעם
הלשון 'ברוך ה'' כשבח והודאה על מאורע ,בפרשה שלנו אחת כתוב 'אחי' בציר"י לשון רבים ,ופעם אחת כתוב
ובפרשת יתרו 'ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד 'לקחת בת אחי אדוני' בחיריק לשון יחיד ,ומה טעם השינוי?
מצרים ומיד פרעה' [ויש עוד פסוק כשנח בירך את שם לאברהם אבינו היו שני אחים נחור והרן ורבקה היתה נינה
'ברוך ה' אלוקי שם' אבל שם זה לא הודאה על מאורע של הרן ונכדה של נחור ,ולכן כשאליעזר מדבר על הבית
מסויים] ,ואצל אליעזר זה היה הודאה על זיווג ויתרו אמר שממנו הוא לוקח אותה הוא אומר 'בית אחי אדוני' לשון
הודאה על הנס של קריעת ים סוף ,ובשמחת הווארט רבים ,אבל כשהוא מייחס אותה עצמה לאביה הוא אומר
לבני בכורי אמרתי שרואים מכאן יסוד גדול – כשם שחז"ל 'בת אחי אדוני' לשון יחיד על שם נחור ,כי רק בני בנים
אומרים שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף ,כך ההודאה נקראים בנים ולא נינים ,ועוד טעם – בבני נח הולכים אחר
על זיווגו של אדם צריכה להיות כמו ההודאה על קריעת הזכר ,והיא היתה מבן אחר בן מנחור ולכן היא מתייחסת
ים סוף ,ועל קריעת ים סוף אנחנו אומרים כל יום שירה אחריו ,אבל מהרן היא היתה מבת ולכן היא לא מתייחסת
ובזוהר הקדוש מפליג בשבח מי שאומר את זה בשמחה – אחריו.
כך צריך להודות ולשיר כל יום בשמחה על זיווגו של אדם.
לחידודי
אם ארבעים יום צריך לבקש היושר הוא ארבעים יום להודות אגב – היכן מצאנו בפסוקים שלתרח היתה יותר מאשה
שמעתי סיפור על אשתו של ר' יצחק דוד גוטפרב זצ"ל, אחת? 'וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי' ומפרש
שהיתה לה בת שהגיעה לפירקה ועשתה את הסגולה של רש"י שהרן ואברהם היו אחים מאב ולא אחים מאם.
ו
ב רועיש • הרש ייח תשרפ
עם המים במעשה בראשית ,היה תנאי עם הים שיש לו ר' שלמה מזווהיל זצ"ל [ששמעתי מיהודי חשוב שהגראי"ל
קיום אך ורק אם הוא יבקע לפני כלל ישראל בקריעת זצ"ל שלח אותו לעשות כך] להתפלל ארבעים יום בכותל
ים סוף ,לא היה דבר יותר מוכן ועומד בבריאה כמו איך וזכתה לראות ישועה ,ויום אחרי הווארט הלכה עוד פעם
שהים היה מוכן לקריעת ים סוף ,ואף על פי כן כשהגיע לכותל ,שאלו אותה הבני בית הרי הבת הבאה בתור בקושי
הזמן של קריעת ים סוף 'יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה בת ארבע עשרה? והיא וענתה בתמימות יהודית :אני לא
הראיני את מראיך השמעיני את קולך כי קולך ערב ומראך מבינה! אם ארבעים יום באתי לבקש אז היושר הוא שאני
נאוה' אומרים חז"ל הקדושים :למה נמשלו ישראל על יבוא לפחות ארבעים יום להודות ,זה הרגשה של יהודי,
הים? ליונה הזו שהנץ [עוף דורס] רודף אחריה ,הוא הרבה ולמה לנו אין את ההרגש הזה? כי הבקשה שלנו היא בצורה
יותר גדול חזק ומהיר ממנה ,המפלט היחיד שלה הוא 'חגוי של אם לא יועיל לא יזיק ,מנסים את הסגולה של תפילה
הסלע' בין הסלעים היא יכולה להיכנס והנץ לא נכנס לשם, אולי זה יעבוד ,ולא קולטים שכשמתפללים אתה מבקש
היא בורחת כל עוד נשמתה באפה ומצליחה להיכנס לחגוי ממישהו וכשהוא ענה לך ונתן את מה שביקשת תגיד
הסלע לפני שהנץ משיג אותה ,היא בטוחה שהיא הגיעה תודה.
אל המנוחה ואל הנחלה אבל כשהיא נכנסת לבפנים
והעולם אומר -בת ק' כבת כ' הכונה שכמו שאומרים את
היא רואה שני עיניים נוצצות אליה באכזריות ,נחש צפע
פרק כ' בתהילים 'יענך ה' ביום צרה גו'' מקירות הלב ,כך
מתקדם לכיוון שלה ,היא מנסה לצאת החותה והנץ מחכה
צריך לומר את פרק ק' 'מזמור לתודה גו'' מקירות הלב
לה שם על יד הפתח ,אין מצב יותר מסכן ,אומלל ,אבוד,
בשמחה גדולה עם כל הכונה.
כמו המצב של אותה יונה ,הנץ מלפנים הנחש מאחור
וסלע מכל הצדדים אין שום מקום מפלט ,זה היה בדיוק
הנושא אשה צריך להביא קרבן תודה
המצב של כלל ישראל בים סוף ,מלפנים הים רועש גועש
ושוצף מאחור שש מאות רכב בחור ומכל הצדדים חיות הגמרא בברכות נד :מונה את הארבעה שצריכים להודות
טורפות ,למה הקב"ה הביא את זה עליהם? 'הראיני את – יורדי הים ,הולכי מדבריות ,מי שהיה חולה ונתרפא ,ומי
מראיך השמיעני את קולך' הוא רצה לשמוע את התפילות שהיה חבוש בבית האסורים ,וכמו שהבאנו לפני כן שעל
שלהם' ,ופרעה הקריב' אומרים חז"ל שהקריב ליבם של ארבעתם מוזכר בתהילים את הפסוק 'יודו לה' חסדו
ישראל לאביהם שבשמים ,הוא גרם ל'ויצעקו בני ישראל ונפלאותיו לבני אדם' ,אבל ברבינו בחיי בפרשת צו כותב
אל ה'' ,הכל היה מוכן אבל הקב"ה משתוקק לשמוע את 'קרבן תודה בא על נס כו' ,או שאר שמחות כגון שמחת חתן
התפילה של כלל ישראל. וכלה שנאמר קול ששון וקול שמחה גו' מביאים תודה בית
ה'' ויש להקשות לדבריו למה זה לא נזכר בגמרא בברכות,
קשים זיווגו ומזונותיו של אדם כקריעת ים סוף וחכם אחד רצה ליישב – שכל מציאת שידוך זה מישך שייך
ליוצא מבית האסורים ,חז"ל הקדושים אומרים בתחילת
מגלים לנו חז"ל הקדושים שזיווגו של אדם ומזונותיו של
סוטה 'קשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר אלוקים מושיב
אדם הם בדיוק אותו הדבר ,הזיווג מוכן לאדם ארבעים יום
יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות' יש כאלו שברוך ה'
קודם יצירתו ,כך אומרים חז"ל הקדושים בתחילת סוטה
זכו להתחתן בקלות בלי שום עגמת נפש ,אבל מי שהתייגע
שארבעים יום קודם יצירת הולד יוצאת בת קול ואומרת
בזה ובמשך שנים הסתובב ולא מצא ונחל הרבה אכזבות
בת פלוני לפלוני ,הכל מוכן אבל כשהאדם מגיע לפרקו 'על
הוא מרגיש כמו אחד שנמצא בבית האסורים ,וכשהוא
זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא' אומרים חז"ל לעת
מוצא את הזיווג זה ממש הרגשה של יוצא מבית האסורים.
מצא זו אשה ,הכל מוכן אבל חייבים להתפלל זה הברז
שמוריד את הישועה ,כך גם מזונותיו של אדם קבועים
הכל מוכן והקב"ה מחכה לתפילה שלך
ומוכנים בשבילו' ,מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה
עד ראש השנה' אבל צריך בכל זאת להתפלל כל הזמן על הזכרנו את דברי חז"ל קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף,
הפרנסה ,בזוהר הקדוש כתוב שאדם צריך להתפלל בכל וכך מצאנו גם שקשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף,
יום על מזונותיו. והרבה דיו נשפך וביאורים נאמרו בהקשר שבין שלשת
הדברים האלו ,ונראה להציע בזה עוד מהלך – הצד השוה
זה הצד השוה בין שלשת הדברים האלו ,הכל מוכן אבל בין שלשת הדברים האלו הוא שלמרות שזה מוכן מראש
הקב"ה מחכה לשמוע את התפילה שלך ,ואולי זה מרומז וכבר נגזר בשמים שזה יקרה ,הברז להביא את הישועה
בפרשה שלנו 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב' אומרים זה על ידי תפילה ,בקריעת ים סוף כתוב 'וישב היום לפנות
חז"ל הקדושים 'אין שיחה אלא תפילה שנאמר תפילה לעני בוקר לאיתנו' אומרים חז"ל 'לתנאו' שתנאי התנה הקב"ה
ז
ב רועיש • הרש ייח תשרפ
לחשוב על השני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו' ,ומיד אחרי שהוא יצא הגיע
ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב – למה היא חיכתה אליו הזיווג שלו ,ומה התורה באה ללמד אותנו? אמנם
לומר 'גם לגמליך אשאב' עד שהיא סיימה להשקותו? הזיווג כבר היה מוכן מראש ,מיד אחרי העקידה אברהם
אנחנו צריכים להבין שהיו שם עשרה גמלים שכל אחד אבינו נתבשר שנולד זיווגו של יצחק ,אבל הברז לקבל את
מהם שותה עשרות ליטרים ,אם היא היתה אומרת לו מיד הישועה זה על ידי תפילה.
שהיא הולכת לשאוב גם לגמלים הוא היה כל הזמן בלחץ
לגמור לשתות ,היא רצתה שיהיה לו נח כל הזמן שהוא מוציא אסירים ופודה ענוים ועוזר דלים
שותה ולכן היא לא הודיעה לו לפני כן. והראוני שבקדושת ציון [לאדמו"ר מבאבוב] אומר את
ונבאר את הדברים על פי מעשה שהיה עם ר' יוסף חיים הווארט הזה שזהו הצד השוה בין שלשת הדברים האלו,
זוננפלד -הגיע אליו יהודי וביקש להתארח לשבת והוא והוא מסביר לפי זה פשט נאה במה שאומרים כל יום
התנה שהוא ישלם כסף מלא על כל האוכל שהוא יאכל, בברכת גאל ישראל בשחרית 'מוציא אסירים ופודה ענוים
ר' יוסף חיים זוננפלד קבע לו מראש מחיר מופרז על כל ועוזר דלים' מוציא אסירים זה זיווגו של אדם כמו שכתוב
השבת ויהי לפלא שהוא לא התנגד לכל העסק הזה ,הגיע 'מוציא אסירים בכושרות' ,פודה ענוים זה כלל ישראל
מוצאי שבת ר' יוסף חיים זוננפלד לוקח את המעטפה בקריעת ים סוף ,ועוזר דלים זה פרנסה של האדם ,בכל
ואומר לו :נראה לך שאני ימכור את המצוה שלי בעד כסף? הדברים האלו למרות שהם מוכנים ועומדים 'ועונה לעמו
תקח את כל הכסף מיד בחזרה ,שאל אותו היהודי :למה ישראל בעת שועם אליו' הדרך להביא את הישועה אליך
בהתחלה הסכמת? אמר ר' יוסף חיים :אני ידעתי שאם אני היא על ידי תפילה.
לא יקח ממך כסף אתה תרגיש כל השבת שזה לחם חסד,
אתה תתקמצן כל הזמן על כל מה שתאכל ,אמרתי לך מה עוד צריך בשביל שירד גשם?
שאני יקח כסף כדי שתאכל ברווח ותרגיש שהכל שלך, התעוררתי לכל זה על פי מה ששמעתי מהגר' מרדכי דרוק
וכך גם רבקה רצתה שאליעזר ירגיש בנח ולכן רק אחרי זצוק"ל – על אליהו בהר הכרמל שהקב"ה אמר לו 'לך אראה
שהוא גמר היא אמרה לו 'גם לגמליך אשאב' ,זה נקרא אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה' זה היה אחרי שלש
תורת חסד ,להיכנס לנעליים של השני ולהבין מה הוא
שנים של רעב והקב"ה רצה לתת מטר על פני האדמה,
מרגיש.
ואליהו הולך ומביא את כל נביאי הבעל ונביאי אשירה ,הוא
אוסף את כל העם ולוקחים שני פרים כו' ,ותרד אש מן
למה רק כשאליעזר מספר לבתואל וללבן הוא אומר 'אלי'?
השמים וכל העם צועקים 'ה' הוא האלוקים' ,כזה מעמד
הזכרנו את דברי המדרש שאליעזר אמר 'אלי תאבה קידוש ה' לא היה מאז מתן תורה ,כל כלל ישראל חזרו
האשה' שהיתה לו בת וביקש עילה להשיאה ליצחק, בתשובה והרגו את כל ארבע מאות וחמישים נביאי הבעל,
וכשנתבונן כל הפרשה חוזרת על עצמה ,בהתחלה כתוב
מה צריך יותר מזה בשביל שירד גשם? הרי הקב"ה רוצה
את ההשתלשלות של המאורעות ואחר כך אליעזר מספר
לתת גשם ,הוא ביקש 'ואתנה מטר על פני האדמה' מה עוד
את ההשתלשלות לבתואל ולבן ,ו'אלי' חסר וי"ו כתוב רק
חסר? אבל בפסוק כתוב שאחרי כל זה אליהו היה צריך
בפעם השניה ,כשאליעזר אמר לאברהם אולי זה כתוב עם
להתפלל ולכרוע על ברכיו ,למה הוא היה צריך את זה?
וי"ו ורק כשהוא מספר הוא אומר בלי וי"ו ,ולמה? העולם
אמר ר' מרדכי דרוק :רואים מכאן שגם כשהכל מוכן ומזומן
אומר בדרך צחות :שכששדכן משבח מאד בחור אומרים
הדרך לפתוח את הברז של גשמים הוא על ידי תפילה.
לו :למה אתה לא לוקח אותו לבת שלך? ולכן בבית של לבן
ובתואל שהוא הפליג בשבח של בית אברהם ושל יצחק
הוא היה חייב לומר את האמת שהוא מאד רצה לקחת לעת מצא זו אשה
את יצחק לבת שלו ,אבל בפעם הראשונה אין שום צורך 'על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא' דרשו חז"ל לעת
להזכיר שהוא רצה את יצחק לעצמו ,ובבדיחותא אומרים: מצא זו אשה שנאמר מצא אשה מצא טוב ,שמעתי מהגר'
בהתחלה הוא בכלל לא חלם שהוא יכול להיות מחותן של יעקב אידלשטיין זצוק"ל סגולה כשמגיעים לגיל השידוכים
אברהם אבינו ,אבל אחרי שהוא ראה מי המחותנים הוא לומר בכל יום [המחפש זיווג והוריו] פרק לב' שבו כתוב
אמר 'אלי' אם הם המחותנים גם אני יכול להיות. הפסוק הזה.
ח
ג רועיש • הרש ייח תשרפ
שלו תזכה ביצחק הוא עדיין לא שם לב שיש לו נגיעה ,הוא האדם לא רואה שהוא מוקף בנגיעות
לא הרגיש שעמוק עמוק בלב החלום שלו זה 'אלי' ,אבל אבל התירוץ האמיתי הוא מה שאומרים הבעלי מוסר -
אחרי שאברהם אמר לו אין ארור נדבק בברוך והסתלקה כתוב בירמיה 'עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו ,אני ה'
לו הנגיעה הוא הבין שהיה מונח כאן 'אלי' ,שהנגיעה חוקר לב בוחן כליות' כשלאדם יש נגיעה הוא כל כך מסובב
סיבבה אותו. בנגיעה עד שהוא לא מרגיש שיש לו נגיעה ,ולכן כדאי
וכדאי ללמוד מכאן את היסוד ש'תשועה ברוב יועץ' כדאי תמיד להתייעץ עם אחר שאין לו נגיעה ,ורק אחרי שהאדם
תמיד להתייעץ עם מישהו מבחוץ שאין לו את הנגיעות משתחרר מהנגיעה הוא מתחיל להבין שהיתה לו נגיעה,
שיש לך. ולכן כל זמן שאליעזר חשב שעדיין יש אפשרות שהבת
פרשת חיי שרה • שיעור ג
ותלד שרה לעת זקנתה • פן לא תלך האשה • ראש של גוי ,מה לחפש בשידוכים •
לרשום מקרים של השגחה פרטית • האהלה שרה אמו • ועוד הארות וביאורים
(מס' שיעור )31036620
רואים את כלל ישראל זרעו של אברהם שהציל את אביהם מידות עוברות בירושה
הולכים במדבר והם לא מקדמים אותם בלחם ומים? זה ואשביעך בה' אלוקי השמים אשר לא תקח אשה לבני מבנות
השחתה במידות! ולכן הטענה של 'על דבר אשר לא קידמו הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו – לאיפה הוא כן שלח אותו?
אתכם בלחם ובמים' יותר חמורה מ'אשר שכר עליך את לבית של בתואל ולבן שהיו עובדי עבודה זרה ,למה זה
בלעם בן בעור' ,בזמן של מלחמה יש פחד וזה לא מורה כל עדיף? אומר הכלי יקר וכך כתוב גם בדרשות הר"ן :הכנענים
כך על השחתה במידות ,ומכיון שהעיקר שצריך לחפש היו מושחתים במידות ,ואילו בבית של בתואל עבדו עבודה
בזיווג זה מידות טובות כמו שאליעזר בדק אצל רבקה לכן זרה ,כשמחפשים זיווג עדיף לקחת מבית של עובדי עבודה
מזהירה התורה 'לא יבוא עמוני ומואבי' והטעם של 'על דבר זרה כי זה לא עובר בירושה מאשר לקחת מבית שיש בו
אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים' זה יותר עיקרי כי זה מידות רעות ,כי מידות רעות עוברות בירושה.
מורה יותר על השחתה במידות ,והדרך הפשוטה בפשט
הפסוק היא שקושיה מעיקרא ליתא ,הטענה הראשונה על פי זה ביארנו מה שכתוב בפרשת כי תצא לא יבוא
כתובה בלשון רבים 'אשר לא קידמו' והטענה השניה עמוני ומואבי בקהל ה' גו' ,על דבר אשר לא קידמו אתכם
כתובה בלשון יחיד 'ואשר שכר עליך' ,כי הטענה של לחם בלחם ובמים ועל דבר אשר שכר עליך את בלעם בן בעור
ומים זה טענה גם על עמון וגם על מואב ,אבל הטענה של מפתור ארם נהרים לקללך' ויש כאן תמיה שנשאלת מאליה
שכר עליך זה טענה רק על מואב ,ולכן התורה מתחילה – איזה עול יותר גדול? האם מה שהם לא קידמו אתכם
בטעם ששייך בשני האומות ומוסיפה עוד טעם ששייך רק בלחם ובמים או מה שהם שכרו את בלעם לקלל אותם
במואב ,ואפשר לבאר מעין זה 'אשר לא קידמו' זה טענה ולעקור את כלל ישראל מן השורש? ודאי שלשכור את
על כל האומה שהיה להם לקדם ,אבל 'אשר שכר עליך' בלעם זה עול יותר גדול ,ולמה התורה הקדימה את הטעם
זה רק בלק ,ולכן התורה מקדימה את הטעם שמתאים של 'על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים'? מלחמה
לכללות האומה. זה לא דבר שמורה על השחתה במידות ,כש'ויגר מואב
מפני בני ישראל' אמנם זה לא מצדיק לשכור את בלעם
מה צריך לבדוק באחיה? אבל זו לא השחתה במידות ,הביטוי להשחתה במידות
היא לא בתקופות של מלחמה אלא בחיי היום יום' ,על דבר
המשגיח הגה"צ ר' חצ'קל לווינשטיין זצ"ל היה רגיל לומר
אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים' זה השחתה במידות,
וכך מקובל גם בשם הרב שך זצ"ל שמה שכתוב בחז"ל
אברהם אבינו מסר נפשו והלך להילחם בארבעת המלכים
'הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה' זה רק על המידות
וכמבואר בגמרא בסנהדרין שהיה להם צבא אדיר בשביל
טובות ,אם יש לבחורה אחים מחללי שבת ופורקי עול
להציל את לוט בן אחיו ,ועמון ומואב שבאו מלוט והם
ט
ג רועיש • הרש ייח תשרפ
'תתן אמת ליעקב' הוא היה כל כך דבוק במידת האמת ויודעים שזה מגיע מתאוות ויצרים לא טובים זה לא חיסרון
ומהמרמה הוא פחד עוד יותר ,ובתוך תוכו היה לו רצון באחותם ,אבל אם יש אחים תלמידי חכמים שמדקדקים
שיצחק יגלה את התרמית והוא לא יכשל ברמאות. בקלה ובחמורה ויש להם חיסרון במידות זה חיסרון
באחותם ,כי מידות זה דבר שעובר בירושה ואילו מה
ודיוקו של הגר"א מרומז בדברי רש"י בפרשת ויחי ,כתוב
שהאח הזה תקף עליו יצרו לחלל שבת לא אמרו להשפיע
בפסוק 'לו ישטמנו יוסף' מביא רש"י שלמרות שבדרך
על האחיינים שלו.
כלל 'לו' זה לשון הלואי כאן הם ודאי לא רצו שיוסף ישנא
אותם[ ,וגם בזה יתכן לפרש 'לו' כפשוטו שאחי יוסף קיוו אגב -אני זוכר שהיה בחור בישיבה שהתארס עם בנות
שיוסף ישלם להם כאן בעולם הזה וכך לא יצטרכו אחר כך עשירים שהיה לה אח שקצת זגזג בדרך ,וכששאלו אותו
את עשרה הרוגי מלכות לכפר על החטא שלהם] ,ורש"י הרי כתוב שצריך לבדוק באחיה הוא ענה בדרך צחות:
מביא דוגמא מאולי שבדרך כלל זה לשון של בקשה אבל הטעם של חז"ל הוא כי רוב אחים דומים לאחי האם ,וכבר
לפעמים זה לשון של חשש כמו אולי לא תאבה האשה לימדונו רבותינו שאין הולכין בממון אחר הרוב ,...אם יש
ללכת אחרי ,וכמובן שזה לא קושיה על דברי הגר"א ,שודאי ממון לא צריך לחשוש לרוב.
שבלשון הקודש אולי יכול להתפרש לשון פן ,אבל מעצם
באותו ענין – כתוב בפסוק 'וירץ העבד לקראתה' שראה
מה שבדרך כלל כותבים פן וכאן כתוב אולי יש רמז שהוא
שהמים עולים לקראתה ,ונשאלת השאלה :אם הוא רואה
לא כל כך חשש מהאפשרות הזו.
כזה מופת למה הוא צריך לעשות לה עוד בחינות? אמרו
בזה הרב שך ור' חיים שמואלביץ :לא מספיק שעושים
ראש של גוי לא יכול לקלוט אמונה של יהודי
מופתים ,הוא היה צריך לראות איך שהיא עושה חסד.
ואשאל אותה ואומר בת מי את גו' ואשים הנזם על אפה
והצמידים על ידיה – אומר רש"י :שינה הסדר ,שהרי הוא 'אחרי' זקנתה
תחילה נתן ואחר כך שאל ,אלא שלא יתפשוהו בדבריו
ותלד שרה אשת אדוני בן לאדוני אחר זקנתה – לכאורה
ויאמרו היאך נתת לה ועדיין אינך יודע מי היא ,ואיך הוא
הוא היה צריך לומר 'לעת זקנתה' ומדוע הוא אמר 'אחרי
באמת נתן לה לפני שהוא שאל? כתוב ברש"י לפני כן שהיה
זקנתה'? אמר הבריסקער רב :כתוב ששרה חזרה לנערותה
בטוח בזכותו של אברהם שהצליח הקב"ה דרכו ,וצריך
וכשהיא הולידה את יצחק היא לא היתה זקנה ,לכן הפסוק
להבין למה הוא לא אמר להם את הסדר האמיתי ,והיה
אומר 'אחרי זקנתה' היא כבר לא היתה זקנה אל זה היה
מסביר להם שהוא היה בטוח בזכותו של אברהם? התירוץ
אחרי שהיא היתה זקנה ,ונראה לבאר בעוד אופן – האור
הוא :ראש של גוי לא יכול בכלל לקלוט את האמונה של
החיים הקדוש מביא מהמקובלים שלפני העקידה היה
היהודי ,אי אפשר להסביר לגוי איך יהודים חיים עם אמונה
ליצחק אבינו נשמה של נוקבא ,ועל ידי העקידה נתעברה
וביטחון.
בו נשמה של זכר ,ויתכן לפרש 'ותלד שרה אשת אדוני
שמעתי מהגר' יידל' רבינוביץ :כתוב שאליעזר נתן לה 'נזם 'בן' לאדוני' מתי הוא נהיה 'בן'? 'אחרי זקנתה' ממש סמוך
זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם' למיתתה.
וכתוב ברש"י שעשרה זהב משקלם מרמז לעשרת
הדיברות ,ובא לרמז לה שכמו שבמתן תורה כלל ישראל אולי לא תאבה
הקדימו נעשה לנשמע כך גם הוא נותן לפני שהוא שואל, אלי לא תלך האשה – מביא רש"י הקדוש דברי חז"ל :אלי
ואפשר להמתיק את הדברים עוד – כתוב שאומות העולם כתיב ,בת היתה לאליעזר ומחזר שיאמר לו אברהם להשיאו
לא היו מסוגלים לומר נעשה ונשמע ,מיד כשהקב"ה שאל לביתו ,אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור ואין ארור
אותם אם הם רוצים את התורה הם שאלו מה כתיב בה, נדבק בברוך ,והדיוק הוא ממה שנכתב 'אלי' חסר ,אבל
ואם כל מה שהוא נתן לה לפני שהוא שאל היה לרמז לה בגר"א כתוב שהדיוק הוא ממה שהוא אמר 'אולי' שבכללי
על נעשה ונשמע ,אז גוי לא יכול להבין כזה מהלך ,ולכן הלשון כשחוששים מדבר אומרים 'פן' ,וממה שאליעזר
כשהוא סיפר להם הוא שינה את הסדר כי ראש של גוי לא אמר 'אולי' מוכח שהיה לו נוח אם זה לא היה יוצא לפועל,
יכול לקלוט שיש מהלך של נעשה ונשמע. ומקשים על דבריו מהפסוק בפרשת תולדות 'אולי ימושני
מענין לענין -כתוב על ר' יהושע בן פרחיה שהיה לו אבי' הרי יעקב כל כך פיחד מזה ,הוא אמר 'והבאתי עלי
תלמיד אחד [שיש אומרים שזה אותו האיש] שר' יהושע קללה ולא ברכה' למה לא כתוב 'פן' ימושני אבי? ומבארים
אמר כמה נאה אכסניה זו [והוא התכוין נאה במעשים], בזה :למרות שיעקב אבינו כל כך פחד מהקללה אבל
י
ג רועיש • הרש ייח תשרפ
ותוספות מקשים אם היתה לו בת למה אברהם אבינו לא אמר אותו תלמיד עיניה טרוטות ,אמר לו רשע בכך אתה
שידך את יצחק לאותה בת? וכנראה אין את האפשרות חושדני? ודחה אותו בשני ידים ,אמר ר' חיים שמואלביץ:
שזה לא מתאים... מה שהראש של אותו תלמיד היה שקוע בכזו טינופת זה
לא מספיק סיבה לדחות אותו ,אבל כשהוא חושב שהראש
התאמה מנטלית בשידוכים של הרב'ה מונח איפה שהראש שלו מונח זה הכי גרוע,
כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך – כתוב בפרקי דר' אליעזר וזוהי אותה נקודה שראינו שגוי לא יכול להבין איך עובד
שמכאן לומדים שלכתחילה ראוי לאדם לחפש שידוך הראש של היהודי ,הוא מתייחס להכל עם ההשגות והשכל
מהשכונה שלו ,לא מצא בשכונתו יחפש בעירו ,לא מצא שלו ,וזוהי גם הסיבה שאין שום דרך להסביר לאנשי
בעירו יחפש בארצו ,לא מצא בארצו יחפש בארץ אחרת, התקשורת מה זה בשבילנו המושג תורה ,הם לא יכולים
ומה כתוב כאן? כשמחפשים זיווג יש מעלה גדולה בכך לתפוס ולהשיג מה ולמה אנחנו מקריבים בשביל התורה,
שלא תהיה מנטליות שונה ביניהם ,ובזמנינו שהתחבורה ואחת הבעיות של השבועונים וקווי הנייעס שהם מכניסים
מפותחת יש הבדלי מנטליות רק בין הערים וגם זה לא כל את גדולי הדור לנעליים ולמידות שלהם ,הם חושבים
כך ניכר ,וככל שהמרחקים יותר גדולים יש הבדלים יותר שהשיקולים של גדולי ישראל הם אותם שיקולים שלהם,
גדולים ,ובזמנם שלא היה תחבורה המרחק בין עיר לעיר וזה סכנה גדולה.
היה כמו שבזמנינו המרחק בין מדינה למדינה ,ולכן הכי
עדיף לקחת משכונתו שזה ממש אותו סגנון ,לא מצא יקח
מאותו העיר ,וכמובן שזה לא לעיכובא ,וודאי שהרבה ושני צמידים על ידיה ,רמז לשני לוחות מצומדות .עשרה
יותר נחוץ לחפש אשה בעלת מידות טובות. זהב משקלם ,רמז לעשרת הדברות – .אליעזר עשה לרבקה
מבחן בבין אדם לחבירו והיא עברה אותו בהצלחה מרובה,
מה לחפש בשידוכים? היה מצופה שהוא יבחן אותה גם בבין אדם למקום ,אבל
הגר' משה ישעי' לנדאו זצ"ל סיפר שהוא שמע שהחזון הוא אמר לה 'שני לוחות מצומדות' אצלינו יש חמש דיברות
איש הורה לאחד להשתדך עם משפחה שהיתה מעט של בין אדם למקום וחמש מצוות שבין אדם לחבירו והם
פשרנית בענייני רוחניות ,והחזון איש הורה שאם אותה צמודים זה לזה ,ואם הבין אדם לחבירו מושלם זה מכריח
אשה יש לה את מידת הוותרנות אין מה לחשוש להשתדך שגם הבין אדם למקום מושלם.
איתה ,אם היה ותרנית בסופו של דבר היא תלך בהכל
רמזים
אחרי בעלה ,וזה בדוק ומנוסה ,המעלה האמיתית של
אשה זה מידות טובות ואופי צנוע ,הרב שך היה ממליץ אחותינו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שונאיו
לברר על בחורים אצל החברותא האם הבחור מתעקש – מיעוט 'אלפי' זה שנים ,ועוד רבבה זה שתים עשרה אלף,
על הסברות שלו בלימוד ,מי שמתעקש על הסברות שלו ובמילה 'היי' עם המילוי יש כדלהלן ,ה"ה זה ,10יו"ד יו"ד
יתעקש גם בבית שלו על כל השטויות ,ומי שמקבל מה עוד ,20פעמיים זה ,40וביחד זה ,50וחמישים פעמים
שהחברותא אומר גם בבית הוא יסכים לקבל ולהכיל את שתים עשרה אלף זה שישים ריבוא.
האחר ,הגר' משה מרדכי שולזינגר סיפר שהוא שאל את במלחמת מדין היו שנים עשר אלף חלוצי צבא ,בצד של
הסטייפלער מה לחפש בשידוכים? אמר לו הסטייפלער: ישראל עמד פנחס ומהעבר השני עמד בלעם שנפל ביד
אני לא מחפש שהוא יהיה עילוי או גאון מופלג ,אני מחפש פנחס ,וכתוב שבלעם היה גלגול של לבן ופנחס גלגול של
שלשה דברים ,דבר ראשון שיהיה לו מידות טובות ,דבר יצחק ,וכאן לבן אומר לרבקה 'את היי לאלפי רבבה ויירש
שני שיהיה לו שכל ישר ,דבר שלישי שהוא יהיה מתמיד, זרעך את שער שונאיו' לבן עצמו מברך את רבקה שהגלגול
וכל אחד מהדברים האלו בלי השני לא מספיק ,שאל ר' שלו יפול באותה מלחמה של אלפי ורבבה של שנים עשר
משה מרדכי :האם מי שיש לו שכל ישר והתמדה זה לא אלף חלוצי צבא.
מכריח שיהיה לו גם מידות טובות? הרי התורה משפיעה
על האדם? אמר לו הסטייפלער :מה פתאום! כתוב בפרשת
ויצא שאליפז רדף אחרי יעקב בציוויו של אביו ,הוא תפס וה' ברך את אברהם בכל – אומר רש"י :בת היתה לאברהם
את יעקב ורצה להרוג אותו ולפי שלמד בחיקו של יצחק ובכל שמה ,ומה השייכות של זה לפרשה הזו? בא ללמדינו
משך ידו ,שאל אותו מה אעשה לציוויו של אבא? וליעקב שקודם כל אברהם אבינו קיים בעצמו מצוות פריה ורביה
היה מכון לפתרון בעיות בהלכה והוא הציע לו לקחת את ורק אחר כך הוא דאג שגם יצחק יוכל לקיים את המצוה,
אי
ג רועיש • הרש ייח תשרפ
אנשים גדולים ייעצו עצה טובה לחיזוק הקשר עם הקב"ה, כל רכושו ועני חשוב כמת ,שאל הסטייפלער :כמו שאליפז
כל אחד יכתוב לעצמו בפנקס מקרים של השגחה פרטית, למד בחיקו של יצחק לא לרצוח הוא למד גם לא להיות
ומלבד מה שבעצם הכתיבה יש הודאה והכרה בטובתו של שודד? אמר הסטייפלער :אם אליפז לא היה לומד תורה
הקב"ה זה מועיל גם לזיכרון וגם שעל ידי זה שמים לב, בכלל ודאי שהוא היה רוצח ,אבל אחרי שהוא למד תורה
אני התחלתי לכתוב לעצמי לפני הרבה שנים ויש לי קרוב זה עידן אותו והוא נשאר רק שודד ,וכך גם בחור שלא
למאתים סיפורים ,ולכל אחד ואחד יש סיפורים מדהימים עובד על המידות שלו אמנם התורה מעדנת אותו אבל
של השגחה פרטית שבלי שימת לב אפשר לפספס את הוא ישאר שודד ,הוסיף הסטייפלער במתק לשונו ואמר:
החיבוק הזה מהקב"ה. מה שלבחור היה שלום בית עם הסטנדר לא מחייב שיהיה
לו שלום בית עם האשה ,עם הסטנדר תמיד היה לו טוב,
ונספר מעט מזעיר -בדידי הוה עובדא שכמה חדשים הייתי
אף פעם הסטנדר לא העיר אותו באמצע הלילה וביקש
דחוק ולא הייתי יכול לתת מעשרות ורשמתי את זה כחוב,
ממנו להכניס מוצץ לתינוק ,לסטנדר אין אף פעם שינויי
אחרי כמה חדשים נולדה לי תינוקת והיא היתה צריכה
מצב רוח.
ניתוח שבר והרופא ילדים אמר שכדאי לקחת רופא פרטי,
ומיד אמרתי לעצמי כדאי קודם כל לסדר את המעשרות,
איש לפי מהללו
לקחתי הלואה מגמ"ח וזה כלל גם את הסכום שהייתי חייב
למעשרות ,לפני הניתוח אשתי דיברה עם הרופא וניסתה העולם מתקשה :אליעזר כל כך הרבה בדק את רבקה ,אבל
לשכנע אותו לעשות לנו הנחה ,היא אמרה לו בעלי אברך מהצד השני לא ביררו כלום ,בתואל לא בירר שום דבר על
כולל ואנחנו מאד דחוקים וכו' וכו' אבל הוא היה מאד קשוח יצחק ,ולמה? כתוב במשלי 'מצרף לכסף וכור לזהב ואיש
וטען שמס הכנסה לוקח לו חמישים אחוז והוא לא יכול לפי מהללו' והפשט הפשוט בפסוק 'לפי מהללו' שאיש
להוריד שקל ,הייתי חייב אז למעשרות שבע מאות דולר נבחן לפי איך שמהללים אותו ,אבל יש פירוש 'איש לפי
וכשעליתי למזכירות לשלם המזכירה התקשרה לרופא מהללו' אפשר לבדוק כמה האדם שוה לפי מה שהוא
אחרי שהוא הבטיח שהוא לא יוריד שקל והוא אמר לה זה משבח ומהלל ,מי שמשבח אנשים איכותיים עם פנימיות
היה ניתוח שבר משני צדדים אבל תרשמי רק צד אחד ,שני זה סימן מה הוא בעצמו ,וכך כאן ,כשהם ראו מה אברהם
צדדים עולה אלפיים מאה דולר וצד אחד זה אלף ארבע אבינו מחפש זה הספיק להם והם לא היו צריכים לברר
מאות דולר והוא הוריד שבע מאות דולר בדיוק הסכום עוד.
שהשארתי בצד בשביל המעשרות.
כאשר דיבר ה'
ועוד מעשה – ברוך ה' כל ימי חיי זכיתי לברך כל חודש הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דיבר
קידוש לבנה ,היה פעם שהייתי מאד חולה ולא הייתי בזמן ה' – איפה דיבר ה'? רש"י בסוף פרשת וירא מביא שאחרי
של קידוש לבנה בבית כנסת והענין נשכח ממני לגמרי, הקב"ה אמר לאברהם אבינו כבר נולדה רבקה בת זוגו ,ועל
בלילה האחרון שהיה אפשר לברך ישבתי בשטיבל חסידי זה אומר הפסוק כאן 'כאשר דיבר ה''[ ,אגב :יש להקשות
בבני ברק ובשתים עשרה בלילה נכנס שם יהודי שהיה אם הקב"ה אמר לאברהם כבר נולדה רבקה בת זוגו ,למה
באמצע קידוש לבנה וחיפש מי שיענה לו עליכם שלום, הוא היה צריך לברר כל כך הרבה?] ,ועוד מפרשים 'כאשר
בלילה האחרון שהיה אפשר בפעם היחידה בחיי ששכחתי דיבר ה'' זה אותה בת קול שיוצאת ארבעים יום קודם יצירת
הקב"ה דאג להזכיר לי ,ויש לי קרוב למאתיים סיפורים הולד ואומרת בת פלונית לפלוני.
מעין אלו ,והיו עוד כמה וכמה סיפורים שלא כתבתי מיד
ושכחתי ,וכל אחד שיתחיל לכתוב ישים לב כמה הוא מוקף הקשר הישיר עם הקב"ה הוא על ידי השגחה פרטית
בהשגחה פרטית ,רבותי ,זוהי הצורה שהקב"ה מדבר איתנו
ובנצי"ב כתוב בזה דברים נפלאים – בזמנינו לא זכינו שיהיה
היום ,כדאי מאד להקשיב לו.
לנו קשר ישיר עם הקב"ה על ידי נבואה ,ובזמנינו הדרך
שיש לאדם קשר עם הקב"ה זה על ידי השגחה פרטית,
כל המשתדל לחבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נושע תחילה
זוהי הצורה שהקב"ה מדבר איתו ,כשאדם רואה ישועה
ויצחק בא מבוא באר לחי רואי והוא יושב בארץ הנגב – אומר פלאית ,הוא רואה שהתפילה שלו מתקבלת ,זוהי הצורה
רש"י :שבא להחזיר את הגר לאברהם אביו שישאנה ,מה זה שהקב"ה מדבר איתו ,אומר הנצי"ב' :כאשר דיבר ה'' היתה
שייך לפרשה הזו? בפרשה הקודמת מביא רש"י הקדוש כאן כזו השגחה פרטית שזה ממש דיבר ה' ,זה ממש דיבור
דברי חז"ל 'כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר מפורש של הקב"ה שהיא בת זוגו ,המשגיח ר' חצ'קל ועוד
הוא נענה תחילה' ,והתורה באה ללמד אותנו שלא רק מי
בי
ג רועיש • הרש ייח תשרפ
אלישיב הייתי צומח הרב אלישיב ,כולם מכירים את שמתפלל על חבירו ,גם מי שמשתדל בשביל חבירו והוא
התירוצים האלו ,ואני רגיל לומר על זה :כתוב שכשרבקה צריך לאותו דבר נענה תחילה ,ויצחק הלך והשתדל בשביל
הגיע לבית יצחק חזרו שלשת הדברים האלו ,אבל כשהיא הזיווג של אברהם ומיד הגיע הזיווג שלו.
היתה בבית בתואל לא היה את כל הברכות האלו ,ולמה?
אמנם לרבקה יש זכות גדולה אבל צריך שהיא תהיה בבית מצוות האשה
של יצחק כדי שזה ישפיע ,ואני אומר לאותם עצלנים :אתה ויביאה יצחק האהלה שרה אמו – אומר רש"י :ויביאה האהלה
קיבלת אשה כמו רבקה מכאן הכל תלוי בך! אם תהיה כמו והרי היא שרה אמו ,כלומר ונעשית דוגמת שרה אמו ,שכל
לבן ובתואל היא לא תצליח להשפיע ,אבל אשה שרואה זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת
איך שבעלה משקיע בלימוד ואיכפת לו הלימוד היא גם וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ,ומשמתה
תשקיע ,אבל אם היא תראה איך שהבעל מזלזל ולא מעניין פסקו וכשבאת רבקה חזרו ,כתוב במפרשים ששלשת
אותו הלימוד גם אותה זה לא יעניין. הדברים האלו הם כנגד שלשת המצוות של האשה ,נידה,
סיפר לי יהודי שבבחרותו הוא אמר לר' גרשון שהוא חלה ,הדלקת הנר ,כנגד נידה שזה טהרה ענן קשור על
בפגישות רוצה לשאול את הבחורה כמה היא מוכנה האהל כשיש השראת השכינה זה אומר שיש טהרה ,כנגד
להקריב בשביל התורה שלו ,אמר לו ר' גרשון :אל תעשה מצות חלה נשתלחה ברכה בעיסה ,כנגד הדלקת הנר דלק
לה שום בחינות ,דבר ראשון היא ודאי תענה לך כן על כל נר מערב שבת לערב שבת.
שאלה ,מחנכים אותם לאהבת תורה והיא לא מבינה מה זה ויתכן שנרמז כאן עוד ענין – בקודש הקדשים היה את
אומר ,אם אתה רוצה שהיא תאפשר לך ללמוד בהתמדה לוחות הברית שזה התורה וזהו החלק של הבעל ,ואילו
אתה צריך שני דברים ,א' שיהיה לה מידות טובות ,ב' שהיא בהיכל היה מנורה שולחן ומזבח הקטורת שזה החלק של
תראה כמה חשוב לך הזמן ,אם היא תראה שיש לך מספיק האשה בבחינת נקבה תסובב גבר ,שולחן זה כנגד חלה,
זמן לקרוא את כל ה'יתד נאמן' מתחילה ועד סוף היא גם מנורה כנגד הדלקת הנר ,וענן הקטורת מרמז על השאת
תשתמש בזמן שלך ,וזה בדוק ומנוסה! אשה בעלת מידות השכינה שנמצאת כשיש טהרה ,וכנגד זה גם נשתלחה
טובות שרואה כמה חשוב לבעלה הלימוד ודאי שהיא ברכה בעיסה כמו בשולחן הפנים שהיה כל אחד אוכל
תאפשר לו ללמוד כמה שרק אפשר ,שח לי אחד משומעי כפול ומתברך במעיו ,ונר דולק מערב שבת לערב שבת
השיעור של הרב אלישיב שכשהוא התחיל ללכת לשיעור כנגד נר המערבי שעליו כתוב 'להעלות נר תמיד' ,וענן
אשתו התלוננה שזה על חשבונה ,היא רוצה לצאת בדיוק קשור על האהל כנגד ענן הקטורת.
בשעות האלו וזה לא נוח לה ,אבל אחרי שהיא ראתה כמה
חשוב לי השיעור ,כמה כל החיים שלי מסתובבים סביב בפסחים פח .הגמרא אומרת שהפסוק 'בנותינו כזויות'
השיעור ,היא נהפכה להיות השוטר שלי ,את כל השמחות נסוב על בנות ישראל ששומרות פתחיהן בטהרה ועליהם
המשפחתיות היא תכננה בצורה שזה לא יפריע לשיעור. נאמר ימלאו כזוויות המזבח ,מבואר כאן שהמזבח שייך
לטהרת בנות ישראל ,וזה מה שמצאנו כאן שמזבח
שאלו את הרב שך זצ"ל :כתוב בחז"ל שאין דברי תורה הקטורת זה כנגד מצות נידה ,ומצאנו עוד הקבלה -נידה
מתקיימים אלא במי שאכזרי על אשתו ובניו כעורב ,כמה מונה ארבעה ימים ואז שבעה נקיים ,ובסממני הקטורת
השיעור של האכזריות? אמר הרב שך :בדיוק כמו שאתה שמוזכרים בפסוק זה מחולק גם כן לארבע ואחר כך שבע,
מתאכזר על עצמך כך תתאכזר על אשתך ,אל תקריב את וכך ההזאות של הכהן גדול ביום הכיפורים זה ארבע על
אשתך יותר ממה שאתה מקריב את עצמך! קרנותיו ושבע על גגו ,וזה מקביל לימים של טהרת נידה,
והוסיף לי חכם אחד – רש"י אומר שקטורה זה הגר ,ונקרא
הרווח מהויתור שמה קטורה שקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום
ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו – אומר רש"י :מכאן שפירשה מאברהם ,ועוד פירוש שנאים מעשיה כקטורת,
שישמעאל עשה תשובה ,צריך להבין את גודל הנסיון של ולפי דברינו נמצא שזה ממש אותה נקודה ,אשה ששומרת
ישמעאל ,כל החיים הוא מתקוטט עם יצחק מי הממשיך על הטהרה נאים מעשיה כקטורת.
של אברהם אבינו ,וישמעאל היה מבוגר מיצחק בארבע
עשרה שנים ,הלויה של אברהם היתה רגע גורלי ומכריע מה גורם לאשה להקריב בשביל התורה
במאבק הזה ,אברהם אבינו היתה האישיות הנערצת מצוי מאד שכששואלים אברך למה הוא לא לומד הוא עונה
ביותר בתבל ,ובלויה שלו כל העולם מגיע ורוצה לראות 'האשה אשר נתת עמדי' ,אם היתה לי אשה כמו הרבנית
מי הממשיך של אברהם ,וכשישמעאל נתן ליצחק ללכת
גי
ד רועיש • הרש ייח תשרפ
סיכן והקריב את כל היחוס של הצאצאים שלו ,ומה הוא ראשון המאבק מוכרע וכולם יודעים שיצחק הוא הממשיך,
הרויח? את היחוס הכי חשוב בכלל ישראל ,דוד המלך הוא הקריב את כל הכבוד שלו ואת כל מלחמת החיים
ומלך המשיח ,ללמדך שכשהולכים ישר ומקריבים בשביל שלו בשביל יצחק אבינו ,ומה הוא הרויח מזה? 'ויקברו
הקב"ה בלי חשבונות ,את אותו הדבר שנדמה לנו שאנחנו אותו יצחק וישמעאל בניו' מכאן שישמעאל עשה תשובה,
כך אמר מרן מפסידים נרויח אחר כך בכפל כפלים, התשובה שלו נכנסה לתוך הספר תורה ונהיתה חלק
הגראי"ל 'נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי מוותר מפסיד'. מתורת ה' ,האם יש כבוד יותר גדול מזה? נמצא שאותו
דבר שלכאורה הוא הקריב [הכבוד] את אותו דבר הוא
הרויח לנצח נצחים בכפל כפלים.
על פני כל אחיו נפל – כתב הבעל הטורים כתוב 'וסמיך ליה כך מצאנו גם אצל רחל אימנו -היא מסרה את הסימנים
ואלה תולדות יצחק ,שכשיפול ישמעאל באחרית הימים ללאה ,אי אפשר לתאר את גודל ההקרבה שלה ,היא
אז יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק'. הקריבה את כל העתיד שלה להיות האמא של כלל ישראל,
כשהיא ויתרה לא היה בטוח שיעקב אבינו ירצה לקחת
בן ק' כבן ע' שתי אחיות ,ולא בטוח שלבן יסכים לו את שתיהם ,וגם אם
מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים – אומר רש"י :בן ק' הוא יסכים מי יודע כמה ילדים יולדו לה וכמה ללאה ,אבל
כבן ע' ,ומה היחוס בבן ע'? ויש גירסא ברש"י בן ק' כבן ע' היא לא עשתה את כל החשבונות האלו מה שעמד נגד
לכח ,ויתכן לבאר באופן אחר ,מצאנו שהיתה תביעה על עיניה זה הבזיון של אחותה ,ומה קרה בסוף? 'ורחל עקרה,
אברהם אבינו שהוא אמר 'במה אדע כי אירשנה' ובגלל זה ויזכור אלוקים את רחל' הוא זכר שמסרה סימנים לאחותה,
הוא נענש שירדו בניו למצרים ,ומתי זה היה בברית בין הדבר עצמו שהיא הקריבה הויתור על העתיד להיות
הבתרים והוא היה אז בן שבעים ,מלמדת אותנו התורה האמא של כלל ישראל זה מה שגרם לה להיות האמא של
שלא נחשוב שאברהם אבינו ירד מהמדריגה שלו אלא כלל ישראל ,ללמדינו שכשהולכים ישר ומקריבים בשביל
'בן ק' כבן ע'' בגיל מאה הוא היה כמו שהוא היה לפני הקב"ה בלי חשבונות ,את אותו הדבר שנדמה לנו שאנחנו
ברית בין הבתרים ,ואפשר לבאר בעוד אופן – אברהם מפסידים נרויח אחר כך בכפל כפלים.
אבינו הגיע לארץ ישראל בפעם הראשונה כשהוא היה כך גם מצאנו בבועז – הגואל לא רצה להתחתן עם רות,
בן שבעים ,וברמב"ן כתוב שהאבות קיימו את התורה רק למה? 'פן אשחית נחלתי' מבאר הבריסקער רב :באותו דור
בארץ ישראל ,ועד גיל שבעים היו לו רק שבע מצוות בני הפסק היה שמואבית מותרת ,אבל הוא חשש שבדורות
נח ומגיל שבעים הוא קיים את כל התרי"ג ,מלמדת אותנו הבאים בית דין יפסקו שמואבית גם פסולה והבנים שלו
התורה 'בן ק' כבן ע'' ,כמו שעד גיל שבעים הוא קיים את יהיו אסורים לבוא בקהל ,הוא לא רצה לסכן את היחוס של
כל המצוות כך הוא קיים אחר כך את כל התרי"ג. הדורות שלו ,אבל בועז אומר :אם עכשיו ההלכה שמותר
וזה חסד עם החיים והמתים אני לא עושה חשבונות ,הוא
פרשת חיי שרה • שיעור ד
שאל שלא כהוגן והשיבוהו כהוגן • קיים אברהם דינא דבר מצרא •
תנקה מאלתי והיית נקי מאלתי • ויכסהו בבגדים ולא יחם לו • ימלוך אחרי וישב על כסאי • ועוד
(מס' שיעור )31039471
או ממזרת ,ונענה כהוגן שנזדמנה לו רבקה ,עתניאל בן קנז למה רק יפתח שאל ולא נענה?
אמר 'אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסא הגמרא בתחילת תענית מביאה ששלשה שאלו שלא כהוגן
ביתי לאשה' ונענה כהוגן שכלב בן יפונה נעשה חתנו ,שאול ובמדרש מבואר שהיו ארבעה ,שלשה נענו כהוגן ואחד
המלך אמר שמי שיכה את גלית 'יעשרנו המלך עושר גדול נענה שלא כהוגן ,אליעזר עבד אברהם אמר והיה הנערה
ואת בתו יתן לו לאשה' ונענה כהוגן בדוד המלך ,אבל יפתח אשר אומר אליה הטי כדך גו' והרי יתכן שהיא תהיה שפחה
די
ד רועיש • הרש ייח תשרפ
את הדברים לבריסקער רב והתכוין לומר לו שעם כל שאל שלא כהוגן שאמר 'והיה היוצא מפתח ביתי והעליתיהו
החומרות וההידורים מצות עם תהילים שוות יותר מהכל, עולה' אולי זה יהיה חמור או בהמה טמאה ,ונענה שלא
הבריסקער רב שמע ואמר לו :נו ,אתה רואה שהתפילות של כהוגן שבתו יצאה ראשונה ,ונשאלת השאלה למה כולם
החסיד התקבלו והוא זכה למצות מהודרות ,הבריסקער נענו כהוגן למרות ששאלו שלא כהוגן ,ולמה יפתח נענה
רב לא זלזל בכח התפילה ,אבל הוא ידע את האמת שאי שלא כהוגן?
אפשר להסתמך על תפילות כשבאים לקיים מצוה ,האם
אפשר להגיד לילה שלם תהילים וללכת אחר כך לקנות בשביל מצוה חייבים להתאמץ
תפילין בשוק מחנה יהודה? זה לא עובד! במצוות חייבים ונקדים -כתוב בפסוק 'ותשאב לכל גמליו' והרי כשהיא
לטרוח ולעמול ,אי אפשר לסמוך על אמונה וביטחון. הגיעה המים עלו לקראתה ,ולמה היא היתה צריכה לשאוב?
אומר הרמב"ן שדוקא כשהיא הגיעה היה לה את הנס
מתי אין סומכים על הנס שהמים עלו לקראתה ,אבל אחר כך כשהיא השקתה את
בחנוכה היה מלחמה בין החשמונאים ליוונים ,מאזן הגמלים של אליעזר המים כבר לא עלו לקראתה ,ולמה?
הכוחות היה מצחיק ,תארו לעצמכם ישיבת מיר מכריזה כשהיא היתה צריכה לשאוב לעצמה היא זכתה לנס ,אבל
מלחמה על אמריקה ורוסיה ביחד ,זה היה מאזן הכוחות, כשהיא היתה עסוקה בגמילות חסדים אי אפשר לעשות
אבל בפועל צורת הניצחון היתה על ידי מלחמה ,ואילו לה ניסים ,היא צריכה להתאמץ בשביל לקיים את המצוה,
בפורים הפעולה של היהודים היתה 'צום ובכי ומספד', כך מצאנו גם בפרשת נח 'שנים שנים באו אל נח אל התיבה'
אסתר בקשה 'וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים ורש"י מתקשה הרי מהבהמה הטהורה נח הכניס שבעה
לילה ויום' ולמה? כי בפורים היתה גזירה על הגוף 'להשמיד מכל מין? וביאר שהפסוק נוקט את המינימום ,שמהמין
להרוג ולאבד' ובזה אנחנו מתפללים ומבקשים מהקב"ה שהיה הכי פחות באו רק שנים ,ודוחק ,והרמב"ן מפרש
שיציל אותנו ,אבל בחנוכה הגזירה היתה 'להשכיחם תורתך' ועל דרך זו כתב האור החיים הקדוש על פסוק 'שנים שנים
כאן אי אפשר לסמוך על תפילות ,אנחנו חייבים לצאת באו אל נח' מביא רש"י מהמדרש שהם באו מאליהם ,גם
למלחמה ,אמנם מלחמה בלי מאזן כוחות נורמלי אבל אין מהבהמה הטהורה רק שנים באו מאליהם ,אבל שאר
כזה דבר לסמוך על ניסים בעבודת שמים ,הקב"ה אומר הזוגות שהיו מיועדות להקרבה לא באו מאליהם ונח היה
לנו :אני דואג לכם לצרכי הגוף ,אבל בשביל עבודת שמים צריך לטרוח אחריהם להשיגם ,ולמה? בשביל להקריב
אתם צריכים לעבוד בשבילי ,הקומניזום עשה חורבן אדיר קרבן לקב"ה אי אפשר להשתמש עם מופתים ,הקב"ה
לכל היידישקייט של רוסיה ,והחפץ חיים התבטא שאם רוצה לזכות את האדם בטירחה של מצוה ולכן נח היה
בתחילת שלטון הרשע הוא היה הולך עם עוד חמישים צריך להתאמץ בשביל הזוגות שמיועדות להקרבה.
רבנים ונלחמים במסירות נפש היינו יכולים לעקור את
הקליפה הזו מהעולם ,ואחד הסובבים התבטא :הרי לא לא קונים חומרות עם תהילים
היו נותנים לנו לעבור את הגבול ,הגיב החפץ חיים :ודאי וזה יסוד גדול לחיים ,בכל עניני העולם הזה האדם יכול
שבדרך הטבע לא היינו מנצחים ,היינו הולכים ומוסרים לזכות לניסים ,אבל במילי דשמיא אין סומכים על הנס,
נפש ונהרגים ,אבל מכח המסירות נפש הזו הקליפה היתה מוכרחים לטרוח בשביל המצוה ,ידוע שאצל הבריסקער
מתבטלת ועוברת מן העולם ,זה הכלל שלמדנו מחנוכה רב אפיית המצות היתה בזהירות ובהקפדה וחומרא
שבשביל רוחניות מוכרחים להילחם. יתירה ,נכנס אליו פעם חסידשער ייד ואמר לו :הרב'ה שלי
ונחזור לעיניינו -כל השלשה שאלו בעניני שידוכים, גם כן מפליג מאד בזהירות בעסק אפיית המצות ,ואני
בשידוך אמנם צריך לעשות השתדלות אבל התפילה היא יהודי פשוט אין לי כסף ואמצעיים לאפות מצות בחבורה
החלק המרכזי שצריך להשקיע בו ,אבל כשמביאים קרבן מהודרת כל כך ,יש לי חבורה פשוטה של אפיית מצות
אי אפשר לסמוך על ניסים וסימנים ,הכל תלוי בהשתדלות, שלא כל כך מקפידים בה על כל החומרות ,הרב'ה שלי
צריך להתאמץ ,לכן הוא נענה שלא כהוגן ,ולמה זה נחשב ראה אותי חוזר מאפיית מצות בכזו התלהבות דקדושה
שכל השלשה שאלו שלא כהוגן? כי שידוכים זה לא נחשב ושאל אותי :איזה חומרות והידורים עשית? אמרתי לו :אני
רק מילי דעלמא ,שידוכים נחשב מילי דשמיא ,צריך גם לא יכול לעשות שום חומרות והידורים ,אבל בלילה לפני
השתדלות וגם תפילה 'על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת אפיית המצות אמרתי את כל התהילים בדמעות שליש
מצא זו אשה' ,אבל אי אפשר לסמוך רק על התפילה חייבים שהמצות יהיו כשרות ומהודרות ,הרב'ה שמע ואמר :אם
איזו שהיא השתדלות. ככה אני רוצה להחליף איתך את המצות ,אותו יהודי סיפר
וט
ד רועיש • הרש ייח תשרפ
ללמדינו? בדינא דבר מצרא ההלכה היא שאם המכירה דינא דבר מצרא
התפרסמה והיה למצרן מספיק זמן להשיג כסף לקנות ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף
את השדה והוא לא עשה את זה אין לו יותר זכות לתבוע מלא יתננה לי – האור החיים הקדוש מקשה סתירה בלשון
את השדה ,וכך היה כאן 'לאברהם למקנה לעיני בני חת' של אברהם אבינו ,ויתן לי זה משמעות של מתנה ,בכסף
הוא עשה פרסום גדול' ,ואחרי כן' הוא חיכה עוד קצת זמן מלא זה עם תמורה וזה מכר ,יתננה לי זה שוב לשון מתנה,
שיוכלו להשיג מעות ,ורק כשהסתלקה תביעת הבר מצרא והוא מאריך לבאר שאברהם אבינו עשה כל מיני טצדקי
'קבר אברהם את שרה אשתו'. לסלק כל טענת דינא דבר מצרא ,ואפשר לבאר באופן
נוסף -ההלכה היא שהשכן של השדה קודם לכל אדם
ועשית הישר והטוב בקניית השדה כי יותר נוח לו ששתי שדותיו יהיו יחד ,אבל
צריך לדעת ,יש הרבה ספרים וסופרים שמפלפלים בכל במתנה אין דין בר מצרא כי אי אפשר לומר למקבל ללכת
מנהגי האבות עם כל פרטי ההלכות בשולחן ערוך ונושאי לשדה אחרת כי רק את השדה הזו הוא קיבל מתנה ,וכמו
הכלים ,ויש לזה שתי גישות ,יש שאומרים שכל מעשי כן אי אפשר לדרוש מהמוכר למכור את השדה ,הוא היה
האבות צריכים להסתדר עם כל סעיף קטן בש"ך ,אבל יש מעדיף להשאיר את השדה אצלו ורק בשביל הידיד שלו
כאלו שאומרים שאמנם האבות קיימו את כל התורה כולה הוא מוכן לתת את זה מתנה ,לכן אי אפשר לדרוש ממנו
אבל זה היה לפי היושר שלהם ,והם לא היו משועבדים למכור את זה לשכן ,ויש עוד הרבה סברות ,ויש לחקור
לכל הפרטי דינים שלנו ,אבל בהא כולי עלמא מודו שאת – כשאדם לא מעוניין למכור את השדה שלו אבל בשביל
דינא דבר מצרא הם קיימו בכל פרטיה ודקדוקיה עם כל ידיד שלו הוא מוכן לעשות טובה ולמכור ,האם בציור כזה
ההידורים ,כי המקור של דינא דבר מצרא הוא מהפסוק יכול השכן לתבוע את השדה מדינא דבר מצרא? ומסתבר
'ועשית הישר והטוב' והאבות נקראו ישרים ,לא נמצא שכאן יהיה לזה דין של מתנה שהרי המוכר הסכים למכור
מי שמחמיר בדינא דבר מצרא יותר מהאבות הקדושים, רק בשביל הידיד שלו ,אלא שאם כך כל מוכר ולוקח יסכמו
פשוט וברור שהם החמירו חומרא על גבי חומרא בלהיות ביניהם שכך המוכר יגיד ובטל דינא דבר מצרא ,ולכן באופן
ישר וטוב ,ולכן כל הסבר לחומרא שנהג אברהם אבינו רגיל לא מאמינים למוכר וגם בכזה מקרה נוהג דינא דבר
בדינא דבר מצרא מסתבר מאד שהוא נכון. מצרא ,וכאן אברהם אבינו לא רצה שלשכנים יהיה תביעה
של בר מצרא ולכן דבר ראשון הוא ביקש 'ויתן לי' שהוא
שתי השבועות שהשביע אברהם את אליעזר מוכן לתת בחינם ,אחרי שהוא מסכים לתת לי בחינם אני
אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית שונא מתנות ואשלם על זה 'בכסף מלא' ,ואם עפרון מסכים
נקי מאלתי – מה זה כפילות הלשון תנקה מאלתי והיית לתת לי במתנה זה מוכיח שהשדה הזו לא היתה עומדת
נקי מאלתי? אברהם השביע את אליעזר 'אשר לא תקח למכירה והוא מסכים למכור אותה רק לי ,ויהיה לזה דין
אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בארצו ,אם לא אל של מתנה לענין בר מצרא ולכן הוא מסיים 'יתננה לי'.
ביתי ואל משפחתי תלך גו'' ונחלקו הראשונים אם משפחת בכתובות מד .מובא בגמרא ראובן שמכר שדה לשמעון
אברהם לא היו מסכימים האם היה מותר לאליעזר לקחת וכתב לו שני שטרות אחד במכר ואחד במתנה זה מועיל
אשה מבנות הכנעני ,הרמב"ן על התורה והתוספות ליפות את כוחו ,והכח של המתנה מועיל לו שהמצרן לא
בקידושין סא :סוברים שגם אם משפחת אברהם לא היו יוכל לתבוע דינא דבר מצרא ,וכתבו התוספות שכשיבוא
מסכימים לתת היה על אליעזר שבועה לא לקחת מבנות המצרן הוא יצניע את השטר מכר ויטען שהוא קיבל את
הכנעני ,אבל רש"י על התורה וכן בגמרא בקידושין כותב השדה במתנה ,ולכאורה זה תמוה האם כתוב בגמרא
מפורש שאם משפחתו לא יתנו לו יהיה מותר לו לקחת הלכתא לרמאים? ולפי דברי האור החיים אפשר לבאר
מבנות הכנעני ,ולפי רש"י נמצא שאברהם אבינו השביע שמדובר כאן באופן שהמוכר הסכים למכור רק לאותו
את אליעזר שתי שבועות ,שבועה אחת לבוא אל משפחתו קונה ,אלא שבית דין של מטה לא מקבלים כזו טענה ולא
ושבועה שניה שכל זמן שהוא לא ניסה לקחת ממשפחתו מאמינים לו ,אבל כלפי שמיא גליא האמת שהוא הסכים
אסור לו לקחת מבנות כנען ,וזה הפשט בפסוק 'אז תנקה למכור רק לו ואין כאן דינא דבר מצרא ,ומכיון שהאמת
מאלתי כי תבוא אל משפחתי' מיד כשתבוא אל משפחתי היא שאין כאן תביעת בר מצרא מותר לו להצניע את שטר
קיימת את השבועה הראשונה לבוא אל משפחתי' ,ואם המכר כדי שבית דין לא יטעו ויכופו אותו.
לא יתנו לך והיית נקי מאלתי' מהשבועה השניה לא לקחת
מבנות הכנעני. ובהמשך הפרשה כתוב 'לאברהם למקנה לעיני בני חת
בכל באי שער עירו ,ואחרי כן קבר אברהם גו'' ומה זה בא
זט
ד רועיש • הרש ייח תשרפ
חומר העוון של רציחה בבני קטורה יש 'לטושים' כתוב ברמב"ן שלטושים הם
מענין לענין – בתקופת הקורונה היה מאמץ גדול ללכת שוכנים באהלים שהם נטושים על פני האדמה ,היום ישכנו
וללמוד עם מסיכה במשך ימים שלמים ,וזה מהדברים במקום ההוא ומחר במקום אחר ,הלמ"ד והנו"ן מתחלפים,
הצריכים חיזוק תמיד ,השבוע הייתי בניחום אבלים של ויתכן מאד שהבדואים של היום שגרים באהלים הם מבני
תלמיד חכם גדול שהסתלק מהנגיף בגיל חמישים ותשע, קטורה.
והתעוררתי לחשבון נורא בשרשרת ההדבקה של הקורונה,
על פי המחקרים עיקר ההדבקה נעשית בין שלושת
לחמשת הימים הראשונים ובא נגיד ממוצע של ארבע עשרה גמלים מגמלי אדוניו – כתוב שהגמלים של אברהם
ימים ,ובמשך שנה מי שנדבק עבר שרשרת הדבקה של אבינו היו ניכרים בזמם שלהם ,והרמב"ן מביא שהמדרש
365ימים שהיו מורכבים מ 90אנשים שכל אחד היה חולה 4 שואל האם לא היו גמליו של אברהם אבינו דומים
ימים ,וכל אחד שמת היום יש 90אנשים ששותפים בגרמא לחמורו של רבי פנחס בן יאיר ,ובדרך צחות אפשר לומר
לרציחה שלו בשוגג ,וזה פחד פחדים – תעשו חשבון על שפרומקייט של חמורים זה על מעשרות ולא על גזל ,...וכל
300יהודים יראים ושלמים שנפטרו מהקורונה יש עשרים מי שנוהג בכזה דרך שמחמירים בכל המצוות חוץ מבגזל
ושבע אלף איש שגרמו לרציחה הזו ,ומי שנזהר ועושה כל נוהג מידת חמורים.
שביכולתו לא נחשב שהשתתף בהריגה כי מה היה יכול
לעשות ,אבל מי שעל ידי שלא נזהר נדבק והדביק אחרים הפטרה
ובסופו של דבר התוצאה היתה שדרכו הגיע הנגיף לאדם
בז לדבר יחבל לו
שהוא בקבוצת סיכון ורח"ל הוא נפטר מזה הוא שותף
פעיל בגרמא של רציחה החמורה ,וזה החטא הכי חמור והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו –
שיש בשגגה ,ולכן כשב"ה היום יש חיסונים ויש לכל אחד כתוב בחז"ל שבגלל שהוא כרת את כנף המעיל של שאול
אפשרות להתחסן ולגרום לכך שהוא לא יוכל להשתתף הבגדים לא חיממו אותו ,ועל זה כתוב הפסוק 'בז לדבר
ולגרום מיתה לאחרים ,מי שלא יעשה כך ובסוף יגרום יחבל לו' ,רואים מכאן שכשמזלזלים בדבר זה לא יכול
מיתה יש לו אחריות על רציחה ,צריך לדעת שהעבירה להועיל לו ,ובתקופה שאנחנו נמצאים של הקורונה גלינו
היחידה שהתורה נתנה עונש על השגגה שלה זה רציחה, ממקומינו מבתי כנסיות ובתי מדרשות ,וגם בזה יש הנהגה
ויש עבירות שחייבים קרבן על השגגה שזה לכפרה אבל של 'בז לדבר יחבל לו' אם אנחנו היינו יותר מעריכים את
עונש יש רק על רציחה בשוגג ,וזה מלמד אותנו את החומר התפילות בציבור ,את קדושת בתי כנסיות ובתי מדרשות,
הגדול של עוון רציחה בשוגג. היינו זוכים לקבל את זה ,אבל כשמזלזלים בזה מפסידים
אותם ,זה לא רק עונש אלא טבע שכשאדם מזלזל במשהו
ימלוך אחרי וישב על כסאי הוא לא יכול להינות מזה.
אתה נשבעת גו' כי שלמה בנך ימלוך אחרי והוא ישב על
תנו כבוד לה' אלוקיכם
כסאי – הכפילות הזו 'ימלוך אחרי וישב על כסאי' חוזרת
על עצמה לכל אורך ההפטרה ,ובשני פסוקים מוזכר הכסא צריך לדעת את חומר קדושת בתי כנסיות ,זה הרי ממש
בלי המלכות ,נתן אומר 'ולא הודעת את עבדך מי ישב על בית ה'! בפוסקים מוזכר לגבי כמה ענינים שלבית הכנסת
כסא אדוני המלך אחריו' ,וכן בפסוק 'עיני כל ישראל עליך יש את אותו דין של בית המקדש ,יש פוסקים שהנותץ
להגיד להם מי ישב על כסא אדוני המלך אחריו' ומה ביאור משהו בבית הכנסת עובר על הלאו דאורייתא של 'לא
הכפילות הזו ולמה בפסוקים האלו זה לא מוזכר? תעשון כן לה' אלוקיכם' ,ובאמת אצל אחינו הספרדים
אפשר לראות את הכבוד וההערכה העצומה שהם רוחשים
כסא המלך לזרעו אחריו לתפילה ולבית הכנסת ,וככל שנותנים יותר כבוד לתפילה
ולבית הכנסת זוכים שהתפילה תתקבל יותר ,בחיפה
ונראה בעז"ה לבאר בזה פשט אמיתי מאד -הרמב"ם בעיקר
התגורר יהודי צדיק גדול הרב כוך זצ"ל ,כשהיו באים אליו
היב' [האמונה בביאת המשיח] כותב 'ובכלל יסוד זה שאין
לבקש ברכות הוא היה מייעץ להגיע לתפילה כמה דקות
מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד' שגם
לפני שמתחילים ולהישאר בבית כנסת עד סוף התפילה,
שלמה זכה שהמלכות תהיה לו ולזרעו אחריו ,וזה מפורש
ואנשים שהתנהגו בצורה הזו זכו לראות הרבה ישועות ,מי
בפסוקים בשמואל ב' שהקב"ה אומר לדוד 'והקימותי את
שמגיע מוקדם לתפילה מראה שהוא מכבד את התפילה,
זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינותי את ממלכתו גו',
תנו כבוד לה' אלוקיכם.
זי
ד רועיש • הרש ייח תשרפ
דוד? ובהכרח שאין דין להתחתן דוקא עם זרע דוד ,ומה וכוננתי את כסא ממלכתו עד עולם' היה כאן שתי ברכות,
פשר דבר? ונראה שודאי שזרע דוד יכולים להתחתן עם אחת והכינותי את ממלכתו והשניה וכוננתי את כסא
כל אחד מכלל ישראל ,אבל כשנתבונן בפסוקים בדברי ממלכתו ,ובכל מקום בתנ"ך המושג 'כסא ממלכתו' פירושו
הימים נראה שהבחירה הראשונה במלכות בית דוד היתה המלוכה הנצחית לזרעו ,כך אנחנו מבקשים בשמונה עשרה
כבר בישי ,הקב"ה אומר לשמואל ללכת לבית ישי 'כי 'וכסא דוד מהרה לתוכה תכין' מלך המשיח נקרא כסא דוד
ראיתי בבניו לי מלך' ,ואחר כך 'ויבחר בדוד עבדו' ואחר כך כי המלוכה של זרע דוד נקראת כסא דוד ,ולשון הרמב"ם
בחרו בשלמה ,וכך כתוב מפורש בדברי הימים שדוד אומר [פ"א מהל' מלכים ז ט] 'מלכי בית דוד המה עומדים לעולם
'ויבחר ה' אלוקי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם' כי כסא דוד זה המלכות
ישראל לעולם ,כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי לדורות.
ובבני אבי בי רצה להמליך על כל ישראל ומכל בני כי רבים
בנים נתן לי ה' ויבחר בשלמה בני לשבת על כסא מלכות ה' איזה נייעס מעניין את התלמידי חכמים?
על ישראל' וכל אחד מאחי דוד היה ראוי למלכות ונדחה ובת שבע באה לדוד עם שתי התביעות ,אתה נשבעת גם
ממנו ,ונראה ונדחה יותר גרוע ממי שלא נראה כלל ,ולכן 'כי שלמה בנך ימלוך אחרי' שהוא יהיה המלך ,וגם 'והוא
זרע דוד שנבחר למלוכה לא יכול להתחתן עם זרע ישי ישב על כסאי' שהוא יזכה שהמלוכה תהיה לזרעו אחריו
שנדחו מהמלוכה ,לפי זה מתיישבת הגמרא באופן נפלא לדורות ,ולכן לאורך כל ההפטרה הכפילות הזו חוזרת על
– בהתחלה הם לא ידעו שהוא מזרע אחי דוד ולכן יכלו עצמה ,ולמה בשתי מקומות מוזכר רק הכסא? נבאר:
להשתדך איתו ,וכשבדקו ומצאו שהוא מזרע אחי דוד באותה תקופה הנידון מי יהיה מלך אחרי דוד לא היה חלק
שנדחה מהמלוכה גילו שזה לא מתאים. מהתורה ,היה מותר לשוחח על זה לפני ברכות התורה,
ויש להקשות שבפסוק שקראנו בדברי הימים וכן בהרבה אבל היום זה חלק מהתורה ,אבל גם בזמנם הנידון מי זכה
פסוקים כתוב שהקב"ה בחר בשלמה למלך ,ואם כך למה בכסא המלכות לדורות היה חלק מהתורה ,כי החלק הזה
נתן ובת שבע באו לדוד בתביעה 'אתה נשבעת' ולא בציוויו הוא מיסודי האמונה בביאת המשיח ,ולכן כשמדברים על
של מקום? ובפשוטו צריך לומר שכשאדוניה עובר על 'עיני ישראל' שהם הסנהדרין אותם לא מעניין הנייעס מי
ציוויו של מקום זה לא מחייב את דוד למחות יותר מכל מלך ,מה שמעניין אותם זה מי זכה בכסא המלכות ,את זה
אחד מישראל ,אבל כשדוד נשבע שבועה לחבירו 'אתה הם רוצים לדעת מיד ,וכמו כן נתן הנביא רוצה לדעת מי
נשבעת לאמתך' ובת שבע תובעת את קיום השבועה ,זה ישב על 'כסא המלך' לא מעניין אותו סתם נייעס.
יותר מחייב את דוד להיכנס בעובי הקורה.
הבחירה בבית ישי
עד מאה ועשרים מענין לענין באותו ענין – הגמרא בכתובות מביאה שרבינו
יחי אדוני המלך דוד לעולם – המנהג היום שיהודי מברך הקדוש רצה להשתדך עם ר' חייא ולא איסתייעא מילתא,
את חבירו תחיה עד מאה ועשרים ,ובחז"ל כתוב ש'לעולם' בדקו ומצאו שר' חייא מזרעו של אחי דוד ורבינו מזרע דוד,
זה חמישים שנה ,ובאותו זמן היה דוד בן שבעים שנה והיא ויש כאן פלא גדול :האם בני דוד מחוייבים להתחתן דוקא
ברכה 'יחי אדוני המלך דוד לעולם' עוד חמישים שנה ,עד עם זרע דוד? ועוד צריך להבין הרי רק אחרי שבדקו ראו
מאה ועשרים שנה. שהוא לא מזרע דוד ,ולמה לפני כן הם חשבו שהוא מזרע
ניתן לרכוש את ספרי 'נחל אליהו' משיעורי הרב דיסקין שליט"א
בחנות המקוונת של קול הלשון
בכתובת www.kolhalashon.com
חי
