נימוקי הלכה · Nimikei Halacha — חיי שרה (2026-11-02)

בעריכת
הרב מאיר נתן
קעסלער
פסקי דינים הנוגעים למעשה
גליון קג – פרשת חיי שרה שנת תשפ"ז לפ"ק
יומא דהילולא ארבעה צריכים להודות )ג(
הרה"ק הרבי ר' הירש מרימנוב זי"ע ל'
חשון – תר"ז
פר˜ ‚
הרה"ק הרבי ר' מענדעל'ע מרימנוב זי"ע היה
נתחייב בכל הארבעה או במקצתן /הנוסע מעיר לעיר /היורד לנהר גדול /
דרכו להתפלל מתוך סידור האריז"לא ,והקפיד
מאוד שאחר לא יגע בו .פעם הרגיש שמישהו היורד לים או הולך למדבר רק לזמן מיעוט /לא קרה לו שום סכנה בדרך /אם
הביט בו ,ולא החזירו במקומו ממש המיועד נתעכב באמצע הדרך באיזה מקום /נוסע לכמה מקומות /חוזר ומברך כשמגיע
לו ,ולשאלתו ותמיהתו על כך ,מסרו שהמשרת לביתו /אין לברך עד שתתרפא לגמרי /יפריש מעות לצדקה /יתקן צרכי רבים
הירש הוא רבינו הביט בו .הוכיחו הרבי ר'
מענדע'לע על כך ,ולשאלתו מה ראה בו ,השיב נ˙חייב בכל ‡‰רבע‡ ‰ו במ˜ˆ˙ן
בתמימותו ,כיון שבעת תפלת שמונה עשרה
בהזכירו שם הויו"ת ית"ש ,רואה לפניו ציורי א .מי שנתחייב ארבעתן ,כגון שירד בים ,וגם הלך במדבר ,וגם היה
אותיות שונות ומשונות ,הביט בסידור האריז"ל חולה ונתרפא ,וגם היה חבוש בבית האסורים ויצא ,או שהיה
אם התמונות שכתובות שם מתאימים עם מה
שהוא רואה ומראים לוב ,ומצאן שאכן מתואמים חבוש ב' או ג' פעמים בבית האסורים ולא הספיק עדיין לברך ,אינו
יחד) .שיחתן של עבדי אבות( מברך אלא פעם אחת]א[.
הרה"ק רבי שמעון מיערוסלב זצ"ל שבת פעם
שבתו אצל רבינו ,ורבינו כיבדו מאוד באופן
מ"מ יספר כל הניסים שעשה לו השי"ת .ועי' ‡ .כ"כ בשו"ת פרי הארץ )ח"א סי' ז( דאין לברך
בעיקרי הד"ט )סי' י'(. ד' פעמים אלא די בברכה אחת ,ע"ש .והו"ד
בבה"ט )סק"א ,וסי' ז' סק"ב לענין ברכת אשר יצר( .וכ"כ
א .כ' בסה"ק מאור ושמש )פ' עקב( ,יש כמה וכמה אנשים חולה שנתרפא ושוב נחלה קודם שבירך בשו"ת קול בן לוי )סי' א'( לענין מי שהיה חבוש
שמתפללים בכוונות השמות ,ואולם בדורות האלו אינם הגומל בבית האסורים ב' או ג' פעמים ,ולא הספיק
צריכים לזה ,וכן שמעתי מאדמו"ר בוצינא קדישא מו"ה כ' באשל אברהם )בוטשאטש ,סעי' ו'( הגם לברך בין הצלה להצלה ,דברכה אחת פוטרת
אלימלך זצוק"ל ,שאמר שאין מתפלל על פי הכוונות, שיש להקדים ברכת הגומל בכל האפשר ,כיון כל חיובי ההודאות שעברו ,ע"ש באריכות .והו"ד
ומה שמתפלל בסידור האר"י ז"ל ,הוא מפני שהשם שאין מברכים עד ששב לבוריו ואיתנו לגמרי, באשל אברהם )אופנהיים( .וכ"כ הכה"ח )אות א'(.
הוי"ה נכתב שם בכתיבה תמה ,והוא גדול .ולהבין גם אם שב לאיתנו לגמרי ,וביום מחר אירע וראה בס' ברכת הבית )שער כ"ז( שכ' סברא
הדבר באר היטב הוא כך ,לפי שעיקר כוונת השמות לו סבה של איזה מיחוש ,הגם שלא נפל לחלק בין זה לברכת 'אשר יצר' )שפסק המחבר
הוא על פי נקודות ,שזה השם בניקוד כך מורה על זה, למטה על ידו ,ולא היה בו סכנה ,ונשתהה בסי' ז' דצריך לברך ב"פ ,הגם דלא קיי"ל כן( ,דברכת א"י
ושם בניקוד כך מורה על ענין זה ,והנה ידוע מספרי כמה ימים במיחוש ההוא ,אין בזה משום הוא שבח על יצירת האדם בחכמה ,וכיון דחכז"ל
קודש שהנקודות הם נפש האותיות ,והטעמים והתגים איחור הברכה ,אין צרין לומר כשהמיחוש יש תיקנו לברך בכל פעם שעושה צרכיו ,לא נפטר
הם רוח ונשמה ,כדאיתא בתיקונים .וממילא כשהאדם לתלותו ששייך להחולי שעבר בשום צד ,או בברכה אחת על ב' חיובים ,דהחיוב שמכבר אין
משים נפשו ורוחו ונשמתו ,ממילא השם הוא נעשה שע"י זה היה המיחוש יותר כבד עליו ,שהרי לו שייכות להחיוב של עכשיו ונשאר חייב ,ודמי
בנקודות ובהטעמים ,והתגים המורים על נפש רוח זה בכלל מה שכתבו האחרונים ז"ל שלא לתפלה דצריך תשלומין ,אבל בזה שהוא שבח
ונשמה של האותיות כנ"ל ,וכוונה זו עולה על כל לברך עד ששב לאיתנו לגמרי ,וממילא אין על מה שגמל אותו וניצול ממיתה ,ושבח זה
הכוונות ,ע"ש.
חשש ע"י זמן שנשתהה בהמיחוש ,אך גם נמשך עד עתה שאם היה מת בסכנה ראשונה
ב .פעם שאל אחד מהגדולים את רבינו ,איפה למד קבלה
כשידוע שהמיחוש אין לו שום שייכות לחולי לא היה חי עתה ,לכן נפטר בברכה אחת ,כמו
וסודות התורה ,אמר' ,יש אצל אדם ל"ב גידים ,נגד ל"ב
שקדם ,מ"מ י"ל דלכולי עלמא אין העיכוב שנפטר בברכה אחת על כמה אכילות כ"ז
נתיבות חכמה ,אם אדם מזכך הגידים ,לומד מעצמו כל
מפקיע הברכה ,כיון שמה שנתעכב היה רק שלא נתעכל המזון במעיו .ועי' בתורת חיים
סודות התורה) .אוצר ישראל(
מצד שהמתין לברך בהיותו בריא אולם בטובה, )אות א'( שכ' דאף שאין לברך רק פעם אחת,
|| א || גליון קג
‰נוסע מעיר לעיר
יוצא מן הכלל ,מחמת גדלותו ,וגם משום
ב .לפי מנהגינו מנהג אשכנז אין מברכין ברכת הגומל כשהולכים מעיר זקנותו המופלגת .בתפלת קבלת שבת כיבדו
לעיר ,אלא דוקא 'הולכי מדבריות' דשכיחי בי' חיות ולסטים]ב[. רבינו שירד לפני התיבה ,ונענה לבקשתו,
אך כשהגיע ל'בואי בשלום' ,ביקש מרבינו
ג .ולפי מנהג ספרד מברכין אפי' כשהולכין מ'עיר לעיר' ,מפני שכל הדרכים שיסיים את התפלה .משנשאל אחרי התפלה
בחזקת סכנה ,וס"ל דברכה זו שוה לברכת תפלת הדרך]ג[. על ידי החסידים ,מדוע לא סיים את
תפילתו ,השיב' ,ראיתי מלאכים ושרפים
‰יור„ לנ‰ר ‚„ול מצפים ומחכים לשירות ותשבחות היוצאים
מפי הרבי ר' הירש ,האב איך זיי גיוואלט
ד .לפי מנהג אשכנז אין מברכין הגומל כשיורדים בנהרות הגדולים ,אלא צוליב טוהןג) .מפי ספרים וסופרים(
דוקא 'יורדי ים גמור' ,ולפי מנהג ספרד מברכין אפי' כשהולכים בנהר, סיפר הרה"ק מהר"א מדזיקוב זצ"ל:
דלא גרע נהר גדול מסתם דרכים]ד[. כאשר הייתי בשב"ק אצל הרבי ר' הירש
מרימנוב ,ואתי עמי היה גם הרה"ק רבי
‰יור„ לים ‡ו ‰ולך למ„בר ר˜ לזמן מיעוט נפתלי מליזענסק זי"ע ,וכשהתחיל הרה"ק
היורד לים או הולך למדבר על זמן מיעוט ,לא יברך הגומל) ,אם לא שאירע ה. מרימנוב להתפלל בהתלהבות דקדושה כדרכו
בקודש ,לא יכלתי להתפלל ,כי התבוננתי כל
לו שם סכנה וניצל( ,דלא תיקנו חז"ל לברך רק בהולך על איזה ימים]ה[. הזמן על צורתו הקדושה ,וחשבתי לעצמי
שבודאי מלאכים ושרפים מקנאים בו ,על
ל‡ ˜ר ‰לו ˘ום סכנ ‰ב„רך
שבשר ודם השיג השגה גדולה כזו ,ולפתע
ו .מברכין אפי' לא קרה לו שום סכנה ,כגון שעבר הים ולא היה שום רוח הבחנתי שגם רבי נפתלי אינו מתפלל מחמת
סערה וכיו"ב ,או שהלך במדבר ולא תעה בדרך וכיו"ב]ו[. שמביט ומסתכל בעבודת התפילה של הרה"ק
מרימנוב ,וכששאלתי אותו לאחר התפלה מה
העלה בדעתו בעת שהסתכל על הרבי ,ענה
הנס וחסד שנעשה לו ,וחמץ על החטא שחטא, שיהיה שייך לומר הגומל כו' טוב .ועי' בשו"ת לי שחשב שבודאי מלאכים ושרפים מקנאים
ואף על פי כן נעשה לו הנס ,זה ענין תודה ויען יוסף )ח"א סי' ע"ד(. בו ,על שבשר ודם השיג גדולה כזו ,ושמחתי
שבא על חמץ ומצה ,והוא דוגמת תקנת חז"ל ב .כ"כ הרא"ש )סי' ד'( ,וכ' שהא דאמרינן ששנינו לדבר אחד נתכוון) .שם(
הגומל לחייבים טובות ,ולפי זה אין חיוב תודה בירושלמי כל הדרכים בחזקת סכנה ,לא אמרו
אלא בהני ארבעה שבודאי חטא וחייב וכנ"ל ,אבל פעם אחת נסע הרה"ק בעל ייטב לב
אלא לענין תפלת הדרך בלבד ,שבכל הדרכים לרבינו על שבת קודש ,והיה זמן חורף ושלג
בהולכי דרכים דאין ראי' שחטא ,אין תודה ,והתם צריך אדם לבקש על נפשו ,אבל ברכת הגומל
לא שייך לומר שיבא בלא חמץ ,שהרי בתודה
וקור גדול ,והנסיעה ארכה כמה ימים ,כי
במקום תודה נתקנה .והובא בטור ובמחבר )סעי' באמצע הדרך מתו הסוסים מחמת הקור,
חמץ ומצה מעכבין זה את זה )עי' פסחים יג ,(:ע"ש. ז'( .וכ' בקצות השלחן )סי' ס"ה סק"ב( דאני הולכים ואחר כך נשבר העגלה וינהגהו בכבידות,
‚ .כ"כ הטור והמחבר )שם( .ומקורם מדברי אחר בני אשכנז ואין מברכין מעיר לעיר. כהנה כהנה עברו עליו הרבה תלאות על
הרמב"ן )בתורת האדם ,הובא בב"י( שכ' דכל הולכי אם הדרך ,עד כי בערב שבת קודש הגיע
דרכים צריכים להודות .וכן הרמב"ם )פ"י ה"ח( הנוסע עם באהן או קאר לרימנוב .וכאשר קיבל את פני קדשו של
שינה ממ"ש בגמ' הולכי 'מדבריות' ,ובמקומו כ' כ' בקצוה"ש )שם( בזה"ז שנוסעין ממקום רבינו ,סיפר לו את כל התלאה אשר מצאתו
הולכי 'דרכים' .וכ"כ האבודרהם דבהולך מעיר לעיר למקים עם מסלת הברזל ,אע"פ שעוברים ע"פ בדרך עד בואו לרימנוב ,ענה רבינו ואמר,
דרך פרסה מברך ,ע"ש .ועי' בכה"ח )אות מ'( בשם מדברות ,מ"מ כיון דלא שייך סכנת חי' רעה "יא יא צו א צדיק אמת קומט מען שווער
הכנה"ג דאם המקום קרוב ,אף שהוא יותר מפרסה, ולסטים ,מסתבר דהוי כמעיר לעיר וא"צ לברך. אן" .כאשר ידיע שהרה"ק היה לי מדת
לא יברך .והנה הערוה"ש )אות י'( אחר שהביא שני ובס' ברכת הבית )שער כ"ז( כ' דאף בנסע בבאהן ההשתיית ולא היה אצלו חילוק אם מדברים
המנהגים כ' וז"ל ,ובזמנינו לא שייך כלל ברכת צריך לברך דלא פלוג ,וגם בבאהן יש סכנה ממנו או מצדיק אחר) .בצל תומר(
הגומל אפילו בנסיעות רחוקות ,אם לא דרך הים במדבר כידוע.
מנהג הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זי"ע
ומדבריות ,אבל ביבשה ובישוב לא שייך ברכת
נימוקי אגדה היה להתחיל לפני התיבה מתחילת 'נשמת',
הגומל בזמנינו ,ומימינו לא שמענו מי שיברך ברכת
כ' בשו"ת אבני נזר )סי' ל"ט( הנה נוסח ברכת כאשר תיאר בארוכה איש אמונו בספר
הגומל בבא מן הדרך המורגלת ,עכ"ל .אמנם בשו"ת
הגומל' ,הגומל לחייבים טובות' ,ובתשו' מהר"ם מבשר טוב )פרק ט( וז"ל ,אחר כך אמרו
עמק יהושע )סי' מ'( כ' דהמנהג במארוקו לברך בכל
מינץ )סי' י"ד( פי' דמסתמא כיון שהי' חולה חטא הקהל 'נשמת כל חי'' ,והוא ישב בקדשו
נסיעה מעיר לעיר הגומל כמנהג הספרדים ,והיתה
ע"ש ,והנה לכאו' זה שייך בחולה וחבוש בבית על הכסא ,תפוש במחשבותיו הקדושות ,עד
מדינה של חכמים וסופרים ,ומש"כ הערוה"ש
האסורין ,אבל יורדי הים והולכי מדברות שבעצמו תום כל הקהל מלומר וגמרו עד 'על כסא
הוא דוקא לפי מנהג האשכנזים ,אבל לפי מנהג
הכניס עצמו לסכנה ,מה ראי' שחטא ,אך י"ל רם ונשא' ,אז כארי התנשא מכסאו וכשאון
הספרדים מברכים אף בזמנינו ,ע"ש.
ממה נפשך ,אם אין צורך גדול ,אסור לסכן עצמו, הים בשוא גליו הרעיש לבב כל השומעים
„ .כ"כ המ"ב )ביה"ל ד"ה יורדי( ע"ש.
ובזה עצמו הוא חוטא ,ומאחר שמעצמו חטא
.‰כ"כ בשו"ת קנין תורה )ח"א סי' ט"ז( דלא כל והכניס עצמו לסכנה ,אין מן הדין להצילו ,והוא
היורד לים מכל סיבה שהוא מקרי 'יורדי הים', חייב בזה ,ואף על פי כן גמלו השי"ת טובות, ג .בס' מבשר טוב כ' ,שהיה רבינו רוקד 'בואי בשלום'
וכמו דברור דלא תיקנו ברכת הגומל ביורד לרחוץ כרבע שעה .הרה"ק מפלאנטש זצ"ל העיד ,שכאשר
ואם מחמת הכרח ירד לים או הלך למדבר ,אם
בים ,וכ' כן גם לפי מנהג הספרדים ,וכ' דאלו היה רבינו מזמר 'בואי בשלום' )בניגון הידוע אצל חסידי
כן זה עצמו שהצריכוהו לכך ראי' שחטא ,אבל
הנוסעים מצרפת לבריטניא ,שעוברין בספינה על סטיטשין על מה ידידות ,בר יוחאי ,ואהבה רבה( ,לא יכלו
הולכי דרכים שמנהגו של עולם הוא ,ואין ראי'
הים הנקרא קאנאל בערך שעה ,לא עדיף ממטייל לעמוד במחיצתו ,מגודל התלהבותו ואש הקדושה
כלל ממה שהצריך לדרך שחטא ,איך יברך הגומל
בים ,ויברך בלא שם ומלכות ,ע"ש .ועי' בשו"ת שיקדה בו .וכן נהג הרה"ק מצאנז זי"ע לרקוד בבואי
לחייבים טובות ,וי"ל דעל זה השיב הרא"ש דברכת
ויען דוד )ח"א סי' ל"ז(. בשלום ,כמובא בדרכי חיים )אות נה( ע"ש .וכן העיד
הגומל במקום תודה נתקנה ,והנה תודה הלא בא
היעב"ץ על אביו החכם צבי שנהג לקבל שבת
ו .כ"כ בשו"ת שתי הלחם )למהר"ם חאגיז ,בהקדמה( על חמץ ומצה ,ופירש החכם המקובל אלקי ר'
בריקוד.
ע"ש .וכ"כ בתורת חיים )אות ג'( וכ' דכן מצא יוסף גקטוליא בספר צפנח פענח דמצה מורה על
ארבעה צריכים להודות )ג( || ב ||
‡ם נ˙עכב ב‡מˆע „‰רך ב‡יז ‰מ˜ום
את קולו כקולות מים רבים ,ואמר 'נשמת
כל חי'' פעם ישורר ופעם ינגן עד גמירא
ז .אם הלך בספינה ,ולפעמים באים לנמל ומתעכבים שם יום או יומים ,לא
עכ"ל ,ואמר הייטב לב שאין הוא מחזיק יברך שם הגומל ,אלא ימתין עד שיגיע למחוז חפצו]ז[.
בנפשו כמדריגת הרבי ר' הירש להתחיל
מתחילת נשמת לפני התיבה ,אבל כאשר נוסע לכמ ‰מ˜ומו˙
מגיע ל'עד הנה' עצור במילין לא יוכל ,ואין ח .אבל אם הולך בכוונה אל כמה מקומות ,צריך לברך בכל מקום ומקום .
]ח[
בכוחו להתאפק בנפשו מלהתחיל ולומר בקול
רם 'עד הנה עזרונו רחמיך') .בצל תומר( ט .וזה דווקא אם דעתו להתעכב שם איזה ימים ,אבל אם דעתו לשוב ביום
סיפר הרה"ק משינאווא זצ"ל :פעם הייתי ההוא או למחר אין לברך שם]ט[.
בשב"ק פרשת החודש אצל רבינו ,ורציתי
לראות אותו כשהוא הולך ביום ראש חודש חוזר ומברך כ˘מ‚יע לבי˙ו
ניסן לאפות מצות ,ולכן ניגשתי אחר התפילה
י .כשמגיע אל ביתו בשלום ,צריך לחזור ולברך ברכת הגומל .
]י[
ביום ראש חודש לאכסניה שלי ,וטעמתי
דבר מה ,ומשם הלכתי לביתו של רבינו, ‡ין לברך ע„ ˘˙˙רפ‡ ל‚מרי
ואז ראיתי כשהוא יוצא מביתו בדרך לאפיית
המצות ,ועל ראשו עמודא דנהורא ,וחשבתי יא .אין לברך עד שיצא מהסכנה לגמרי ,לפיכך לא יברך החולה עד שיחזור
אולי טעיתי ,אבל הבטתי אחריו במשך כל לבוריו לגמרי]יא[.
הדרך ,וראיתי איך שהעמודא דנהורא מלווה
אותו עד לבית המאפה .והמשיך הרה"ק
משינאווא ואמר ,אם כך היה באפיית המצות למחר הולך למקום אחר ,מ"מ חייב לברך הגומל, )אות א'( בתשב"ץ )ח"ד סי' ל'( ע"ש .וכ"מ בא"ר
של ראש חודש ,נוכל לתאר איך היה נראה ע"ש. בשם העולת תמיד ע"ש .וכ"כ בשו"ת אבני נזר
אצלו בעת אפיית המצות בערב פסח ,וכל י .כ"כ המאמר מרדכי )אות א'( ע"ש .והובא בכה"ח )סי' ל"ט( דמשמעות ש"ס ופוסקים ,שאפילו לא
שכן בעת אכילת הכזית מצה בליל פסח. )אות ה'( .בק"ק סקווירא המנהג שאין מברכין הגומל אירע להם שום סיבה ,מברכים הגומל לחייבים,
)אור הצפון בשם הגה"צ מדאברא ז"ל מה ששמע עד שחוזרין למקומן ,אפילו מתעכבים במקום ע"ש .וכ"כ המ"ב )ביה"ל ד"ה יורדי( לדבר פשוט דכן
מהרה"ק בעל קדושת ציון מבאבוב זצ"ל הי"ד ששמע שנסעו איזה שבועות) .שו"ת חיי הלוי ח"ו סי' מ"א, היה תקנת חכמים ,ואע"ג דבקרא כ' תעו במדבר
זאת בעצמו מפי הרה"ק משינאווא( והביא שם שכן הורה גם הגריא"ש אלישב זצ"ל( וגו' ,ויעמוד רוח סערה וגו' ,לאו דוקא שקרה לו,
הרה"ק הרבי ר' הירש זי"ע עבר פעם דרך אלא כיון שעלול מקרים כאלה צריך לאודויי שנצל
י‡ .כ' בשו"ת מהר"ש מלובלין )סי' א'( נראה שאין
העיר דזיקוב ,ונכנס לבקר את הרה"ק ר' מזה .וכ"כ הכה"ח )אות ו'( ע"ש.
לו לברך ברכת הגומל עד שיצא מהצרה לגמרי,
אליעזר'ל מדזיקוב זצ"ל ,אחרי שנדברו שני זכר לדבר בחולה שמוכה שאין פוטרים את המכה ז .כ"כ הא"ר )אות א'( בשם העולת תמיד ,וכ'
הצדיקים יחד בדברי תורה וחסידות איזה עד שיחזור לבוריו ,כמו שאמרו במכילתא )משפטים העו"ת מיהו אם מעכב הרבה צ"ע .וכ"כ הברכ"י
זמן ,ביקש הרה"ק מדזיקוב את רבינו שיאציל פרשה ו ,והובא ברש"י( והתהלך שומע אני בתוך הבית )אות ג'( בשם שו"ת קול יעקב דלא יברך עד שילך
ברכה על בתו המעוברת מרת בילא ע"ה, ת"ל בחוץ ,אי בחוץ שומע אני אפילו מתנונה למחוז חפצו ,ע"ש .והו"ד בשע"ת )סק"א( .וכ"כ
הרבנית של הרה"ק ר' מאיר נתן ,בנו של ת"ל אם יקום כו' על משענתו על בוריו ע"כ, המ"ב )סק"א ,ובשעה"צ אות א'( ,וכ' דממסקנת הא"ר
הדברי חיים זצ"ל ,שהיתה מפחדת מאד, הרי שכל זמן שאינו הולך על בוריו עדיין הוא משמע דאף אם שוהה כמה ימים אינו מברך .וכ"כ
כידוע שבני הרה"ק מדזיקוב היו פחדנים בספק סכנה .וא"כ לענין ברכת הגומל שמברך הכה"ח )אות ד'( ע"ש.
גדולים מטבעם .נעתר רבינו לבקשתו ,ונכנס גומל לחייבים טובים ,אין הטובה שלימה כל
לחדרה בלווי הרה"ק מדזיקוב ,סבב הצדיק זמן שלא נגמרה ,ואולי שנרמז במה שתקנו לומר ח .כ"כ השד"ח )אס"ד מע' ברכות סי' ב' אות י"א( בשם
את החדר ,ונשף בחוזק בכל ארבע פינותיו, גמלני כל טוב ,שפי' שהטוב הוא כולו ונשלם, מוהר"י אבולאלפייא דההולכין להשתטח על קברי
ואמר לה' ,אין לך מה לפחוד עוד ,כי כבר דאל"כ למה נכללו בטובה זו שאר הטובות ,וכן הצדיקים ,המנהג לברך בכל מקום ,והטעם משום
נפחתי את כל החיצונים ומסאבין דרחיקין, אמרו במדרש )ב"ר פרשה ד ,אות ו' ,והובא ברש"י( למה דהיוצאין לילך על קברי הצדיקים חפצם ורצונם
שיהיו כולם שביתין ושביקין בטלין ומבוטלין לא נאמר כי טוב בשני לפי שלא נגמרה מלאכת אל כל אתר ואתר ואדעתא דהכי נפקי ,וכתב
בלי שום שליטה ,ותזכי להוליד בן זכר, המים ,הרי שלשון טוב מורה על טובה שלימה דגם הוא ז"ל עשה מעשה לברך ,ומיישב בזה גם
שעתיד להאיר את העולם בתורתו ובצדקתו'. שנגמרה בטובה ובמלואה .והו"ד בעט"ז )אות ב'(, מנהג שלוחי א"י שמברכים בכל עיר שמגיעים
וברכת הצדיק עשתה פירות ,שממנה נולד אז ובא"ר )סק"א( ,ובבה"ט )סק"י( .וכ"כ בשו"ע התניא לשם ,דכיון שכוונתם לקבץ כסף בכל מקומות,
כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' שלמהל'ע מבאבוב )סדר ברכת הנהנין פרק י"ג סעי' ה'( .וכ"כ הכה"ח )אות נמצא כשיצאו אדעתא דכל אחת ואחת מאותן
זי"ע ,אשר עוד בשחר טל עלומיו ,כבר הי' ז'( .וראה בס' הנותן אמרי שפר )להראנ"ח ,פ' אמור( העירות יצאו ,וכשהגיעו לשם הרי הגיעו למחוז
ניכר מניצוצי אורו הגדול בגאונות וחסידות, באריכות .וכן היה מורה מרן הגה"ק מצאנז זי''ע חפצם וצריכים לברך ,ע"ש .והובא בכה"ח )שם(.
והאיר בתורתו ובקדושתו על כל קצוי מדינתו. להמתין עד שיבריא לגמרי ממחלתו ,ולא ירגיש ועי' בשו"ת בצל החכמה )ח"א סי' כ"א( אודות איש
)דמשק אליעזר( יותר שום חולשה ורפיון מכח המחלה ,ולברך רק שמלאכתו שעובד על ספינה או עראפלאן ,אם
זמן קצר לפני פטירת רבינו ,הגיע לדזיקוב, כששב לאיתנו לגמרי כמו שהיה קודם שנחלה, חייב לברך הגומל בכל נסיעה ונסיעה ,ומסיק דאינו
ואמר אל הרה"ק מדזיקוב שהוא בא להפרד וסיפר הרה"ק ר' צבי מרודניק זצ"ל שהגה"ק מצאנז חייב רק כשמגיע להעיר שדר שם ,אבל כשנוסע
ממנו .היה דרכו של רבינו לשכב במטה בעצמו בירך פעם ברכת הגומל כשחלק מהקהל לעיר אחרת לא נקרא שהגיע למחוז חפצו ,כי אין
מוצעת בהרבה כרים וכסתות ,עד כדי כך כבר לא זכרו שהיה פעם חולה )שו"ת דברי יציב ח"א
לו שום חפץ להיות באותו מקום כו'.
שהוא היה נזקק לעלות על כסא ,כדי להכנס סי' פ"ו ע"ש() .פעם נכנס אדם חשוב שעבר ניתוח מעקפים
בלבו ,אל בעל שבט הלוי זצ"ל ,שאל אותו השבט הלוי' ,נו ט .כ"כ הכה"ח )שם( וכ' וז"ל ,וכן עשינו מעשה
אל המטה המוצעת .כששהה בדזיקוב הכינו
וואס הערט זיך' .וענה' ,ב"ה שוין פארגעסן' .וכוונתו היתה בש' התרס"ח כשהלכנו מירושת"ו לחברון להשתטח
לו מטה כזו ,התכופף הרה"ק מרוזוודוב
שב"ה הכל עבר לטובה ,וכבר שכח מה שעבר עליו .ענה לו על קברי אבות ,ולא היה רצוננו להתעכב שם אלא
זצ"ל בנו של הרה"ק מדזיקוב ,כדי שרבינו
השבט הלוי' ,ניין מ'טאר נישט פארגעסן' ,אסור לשכוח חסדי לשוב ביום השני ,ולא ברכנו שם הגומל עד שובנו
יעלה עליו ,כדי להגיע למיטה במקום כסא,
השי"ת .שו"ת ידות הלוי ח"ה סי' י"ח( וכן הקפיד הגה"ק לירושת"ו .ועי' בשו"ת בצל החכמה )שם( שמבואר
כדרך שימוש תלמיד לרב) .החכמה מאין(
משינאווא זצ"ל שלא יברך החולה ברכת הגומל עד בדבריו ,דזה דוקא כשחוזר מן המקום שהלך שם,
שמרגיש שכבר הבריא לגמרי )מרא דעובדא(. אבל אם חזר ל'ביתו' ,אע"פ שתיכף באותו היום או
|| ג || גליון קג
יב .אם יצא מכלל סכנה ,אלא שצריך איזה טיפול על הרושם שנשאר וכיו"ב ,יש אומרים שבכה"ג יכול לברך ברכת
הגומל]יב[.
יג .אם הבריא לגמרי ,אף שמדין תורה נשאר טריפה ,כגון שעשו ניתוח באברים הפנימיים ,מנהג העולם לברך
הגומל]יג[.
יד .אבל אם נחלה מחמת המחלה ,באופן שא"א לרפאותו ,אף שיצא מכלל סכנה ,צ"ע אם יברך בשם ומלכות]יד[.
יפרי˘ מעו˙ לˆ„˜‰
טו .מי שנעשה לו נס ,יש לו להפריש לצדקה כפי השגת ידו ,במקום קרבן תודה .
]טו[
י˙˜ן ˆרכי רבים
טז .כשנעשה לאדם נס ,יראה לתקן איזה צרכי רבים )רוחני( בעיר]טז[.
להם תקנה בזמן הזה ,אלא יאמר הריני נותן זאת רק על העבר ,רק צריך להיות תיכף ומיד בקשה נמוקי חסידות
לצדקה ויהי רצון שיהיה נחשב כאילו הקרבתי תודה. על העתיד כו' ,ע"ש. כ' בספה"ק מאור ושמש
)פ' ויצא עה"פ ותהר(
וכך עשיתי בשנת תקס''ד שנעשה לי הנס מחמת ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה וגו'
שריפת הפולווער .והובא במ"ב )סי' רי"ח סקל"ב(. נמוקי אבות
ותעמד מלדת )בראשית כט ,לה( .ולכאורה יקשה על
הרה"ק מנאסויד זצ"ל הי' מקפיד מאד כי
טז .כ"כ המג"א )סי' רי"ח סק"ב( ממשמעות הגמ' חולה שנתרפא לא יברך ברכת הגומל עד שיהי'
מה מרמזים השני תיבות ותעמוד מלדת ,כי לכאורה
)שבת לג (:אצל רשב"י ,שאמר 'הואיל ונעשה לי נס, בריא אולם ברפואה שלמה וכפי שמבואר בבה"ט, המה מיותרים .והנראה דהנה הארבעה אשר צריכין
אלך ואתקן דבר בשביל הרבים' ,ע"ש .ועי' באהבת ונודע לי שאחד מבני משפחתינו לא הי' בבריאות, להודות יורדי הים ואינך ,הנה דווקא אחר שכבר
ציון )סוף דרוש י'( שכ' ,דזה הוא לזכרון שנעשה לו וכאשר הוטב לו בירך ברכת הגומל ,וכאשר סיפרו יצאו מן הצער ההוא אשר היו בו לגמרי ,אז
נס ,כדי שלא ישכח מליתן הודאה להקב"ה. זאת לפניו ,התרגז עצמו ואמר 'מי אמר לו שהוא צריכין להודות לה' שקיבלו כל הטובה ,היינו אחר
כבר בבריאות' ,וכן הי' שעוד הוכרחו לעשות לו שכבר עלה מן הים ,והחולה כבר נתרפא לגמרי
נמוקי אגדה וכן כולם ,וכן בכל ההצלות והישועות אחר שכבר
ניתוח ,ורק אח"כ נעשה בריא אולם) .גדולת יהושע
כ' בשו"ת בנין שלמה )ווילנא ,ח"א סי' נ"ה(, יצא מן הצער שהיה לו צריך להודות ,וכן מרומז
מנהגים אות יא(
תנן בפ"ק דשקלים )ב (.באחד באדר משמיעין בגמרא )ברכות נד (:בפירוש ארבעה צריכין להודות
על השקלים ועל הכלאים ,ובט"ו בו קורין את יב .כ"כ בשו"ת שבט הלוי )ח"ד סי' קנ"ב( דכל
מי שהיה חולה ונתרפא ,מלשון ונתרפא משמע
המגילה בכרכין ,ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות שיצא מכלל סכנה של עכשיו וירד מהמטה ויצא
לחוץ ,דהיינו שיצא מעצם הסכנה ,רק שצריך עוד לגמרי ,וכן גבי אידך משמע שיצא מן הצער אשר
ואת מקוואות המים ,ועושין כל צרכי רבים וכו', היה בו ולא צריך עוד לטובה בזה .והנה שמעתי
ויוצאין אף על הכלאים ,עכ"ל המשנה ,ולכאורה איזה טיפול על הרושם שנשאר בזה ,ונמשך כידוע
לפעמים זמן רב ,יברך ברכת הגומל בשם ומלכות, מאדמ"ו הרב הקדוש מורינו יעקב יצחק מלובלין
יש לתת טעם למה הטילו חכמים חיוב לעיין על
דמ"מ עכשיו נעשה לו טובה ונס מן השמים ,ע"ש. הכ"מ זלה"ה במעשה דחוני המעגל במסכת תענית
צרכי רבים בחודש אדר יותר מכל השנה ,דבשלמא
)יט .כג (.שהתפלל על הגשמים עד שירדו גשמים
בהנך תרתי דרישא בשקלים ובכלאים כבר מבואר י‚ .בשו"ת פתח הדביר )לסי' רי"ט( יש לו אריכות
מרובים ולא היו צריכים להם עוד ,וביקשו ממנו
טעמו במגילה כו' ,אבל אינך צרכי רבים כגון תיקון בזה ,ומסיק דיברך בלא שם ומלכות ,ע"ש .ועי'
שיתפלל עליהם שלא ירדו עוד ,אמר להם שיביאו
דרכים ורחובות ומקואות המים וכל הנך צרכי רבים בחזון איש )אישות סי נ"ד אות ב'( שכ' דבזמנינו
שמעשים בכל יום שהרופאים מנתחים במעיים, לו פר הודאה יעויין שם והביאו לו והקריב ופסקו
דקחשיב בירושלמי צריך לבקש טעם לזה .ועלה
ומתרפא החולה וחי חיים שלימים וקיימים ,לכן נפל הגשמים ,אמר אדמ"ו זלה"ה שהכוונה היה כנ"ל כי
על דעתי דאולי יש ליתן קצת טעם לזה ,ע"פ הא
בבירא דין עדות להשיא את אשתו בשאר טריפות אחר שהקריב פר הודאה ,בזה רימז שכבר יצאו
דאמרינן בשבת )לג (:דרשב"י כד נפיק ממערה אמר
כו' ,ע"ש .ובשו"ת דברי ישרא' )הגהות לסי' רי"ט( כ', מן הצער לגמרי ואינם צריכים עוד להטובה וממילא
'הואיל ואיתרחיש ניסא איזיל ואתקין מילתא' כו',
דבזמנינו נוהגים לברך אחר ניתוחים כשיתרפא ,ע"ש. יפסקו הגשמים .וזה מרומז בפסוק שלפנינו ,אחר
היוצא לנו מאגדה זו דכל בר נש דמתרחיש ליה
וכ"כ בשו"ת שבט הלוי )שם( דסוגיא דעלמא לברך שאמרה לאה הפעם אודה את ה' וקראה שמו
ניסא צריך לפקח ולתקן צרכי רבים ,וראיה ברורה
בשם ומלכות ,ע"ש. יהודה לשון הודאה ,ממילא הראה הראתה בעצמה
מיעקב אבינו ע"ה דהואיל ונעשה לו נס שנתרפא
שכבר קיבלה כל הטובה בבנים ואינה צריכה עוד
מצלעתו ,לפיכך ויחן את פני העיר ,ולפי הקדמה י„ .כ"כ בשו"ת שבט הלוי )שם(.
לטובה זו ,על כן ותעמוד מלדת עד אח"כ על ידי
זו מעתה מה טוב ומה נעים דברי רבותינו ז"ל טו .כ' הח"א )סוף כלל ס"ט( ראוי ונכון שיפריש הפעולה שנתנה שפחתה לאישה נתן אלקים שכרה
חכמי המשנה דאמרו במתני' דעושין כל צרכי לצדקה העשיר לפי עשרו והדל כפי השגת ידו, וילדה עוד אחר זה.
רבים בחודש אדר ,והיינו משום דאין לך חודש שהרי כשהיה בית המקדש קיים היה צריך להביא
שנעשו בו לישראל נס כללי ומפורסם כמו בחודש כבש או עז או עגל או פר או פרה ,וא"כ לא ובס' דברי תורה )מונקאטש ,מהדורא א' אות י'( כ',
אדר שנגאלו בו אבותינו בימי מרדכי ואסתר ממש מסתבר שעל ידי חורבן בית מקדשינו ירויח שלא שמעתי בשם רבינו הקדוש החוזה מלובלין זי"ע כי
ממות לחיים ,ולזה יפה אמרו חכמים דחוב על יהיה חוטא נשכר ,ולכן יפריש כפי השגת ידו כפי צריכין בכל דבר שאומרים 'ברוך ה'' בעד זה הענין,
ב"ד להשגיח בצרכי רבים בחודש זה שנעשה בו שיווי אחת מהבהמות הנזכרים ,ויחלק ללומדי תורה. יאמרו מיד 'כן יעזור השם יתברך להלאה' ,דאם לא
נס לישראל כו' ,ע"ש. ויזהר שלא יאמר המעות הזה יהיה לתודה ,דא"כ אין כן הרי זה כמעמיד ופוסק מעייני הישועה כשמברך
לעילוי נשמת
מוה”ר משה בן מוה”ר יעקב הכהן ע”ה נפטר יום שני דפסח שנת תשכ”ח לפ”ק וזו’ מרת רייזל יענטא בת בנש”ק הרב ר’ יעקב ע”ה נפטרה י”א אדר שנת תשנ”ה לפ”ק
ת.נ.צ.ב.ה.
להערות נא לפנות להמו”לRabbi M. N. Kesler 1532 50th St. - 917-795-5060 - nimukeihalachah@gmail.com :
ארבעה צריכים להודות )ג( || ד ||
