gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אח"ד השיחים · Ach"d Hasichim — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: אח"ד השיחים · Ach"d Hasichim

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

אח"ד השיחים · Ach"d Hasichim — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מזהב ומפז‬ ‫ממשנתו של כ”ק מרן אדמו”ר‬ ‫רבי דוד חי אביחצירא שליט”א‬ ‫פנינים מלוקטים מספרי‬ ‫אדמו"רי שושילתא קדישא‬ ‫וַ ָּת ָמת ָׂש ָרה ְ ּב ִק ְריַ ת ַא ְר ַ ּבע‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז | גיליון ה'‬ ‫ִהוא ֶח ְברוֹ ן (כג‪ ,‬ב)‬ ‫‘ארבע’ בגימטריא ‘רגע’‪,‬‬ ‫חושבנא דדיין כחושבנא דדיין‪.‬‬ ‫הכתב והמכתב‬ ‫ויש לפרש על דרך הרמז‪,‬‬ ‫שמתה במיתת נשיקה בלא‬ ‫צער‪ ,‬וברגע אחד פרחה חיותה‬ ‫ודבקה בשכינה חיי החיים‬ ‫דברי מוסר ויראה מכתי”ק‬ ‫הנצחיים‪.‬‬ ‫”נְ ִד ֵיבי ַע ִּמים נֶ ֱא ָספ ּו ַעם ֱאל ֵֹהי ַא ְב ָר ָהם”‬ ‫כ”ק מרן אדמו”ר שליט”א‬ ‫(תהילים מז‪ ,‬י)‬ ‫(פתח האוהל)‬ ‫“ואברהם עודנו עומד לפני ה’” שהוא תמיד‬ ‫תפארת שלמה ע”ה (תחילת פרשת ויקהל) האבות על‬ ‫ֵ ּגר וְ תוֹ ׁ ָשב ָאנ ִֹכי ִע ָּמ ֶכם ְּתנ ּו ִלי‬ ‫עומד אף על פי שלא נתקבלה תפילתו על סדום‬ ‫ידי עבודתם עשו דרך ומסילה שיהיה קל לעשות‬ ‫ֲא ֻח ַ ּזת ֶק ֶבר ִע ָּמ ֶכם (כג‪ ,‬ד)‬ ‫ועמורה עודנו עומד על הדורות הבאים שלא‬ ‫כמעשיהם‪ ,‬העולם הזה הוא כמו יער שאין בו‬ ‫יש לרמוז בכוונת הדברים‪,‬‬ ‫תתקבל הקללה של סדום ועמורה על מי שאינו‬ ‫דרך מעבר ובא הוא והכין דרך לעבור בו אזי כל‬ ‫שידוע בספרי המקובלים שיש‬ ‫עומד בדיבורו (בגמ’ במ”צ מח)‪.‬‬ ‫העולם עוברים באותו הדרך שהראשון הכין‪.‬‬ ‫קליפות טמאות שאי אפשר‬ ‫זה פירוש הפסוק (תהילים מז י) “נְ ִד ֵיבי ַע ִּמים‬ ‫ולזה אמר אברהם אבינו ע”ה (בראשית כד ג) “ה’‬ ‫להעלותן לקדושה‪ ,‬אמנם‬ ‫נֶ ֱא ָספ ּו ַעם ֱאל ֵֹהי ַא ְב ָר ָהם” בעלי צדקות הנדיבים‪,‬‬ ‫אלהי השמים ואלהי הארץ” פירש רש”י ע”ה‬ ‫ביניהן ובין הקדושה קיימת‬ ‫החסדים הולכים עם מדת אברהם‪ .‬וכן הגובר‬ ‫עד עכשיו היה אלהי השמים ובאי עולם לא היו‬ ‫בחינה ממוצעת הקרויה ‘קליפת‬ ‫על יצרו בזכות הגבורות של יצחק אבינו ע”ה‬ ‫מכירים אותו ועכשיו אלהי הארץ שהרגיל אותו‬ ‫נוגה’‪ ,‬ובחינה זו היא חיותם של‬ ‫שהמשיך יראה בעולם‪ ,‬פחד יצחק‪ .‬יעקב אבינו‬ ‫בפי הבריות‪.‬‬ ‫הדברים שאינם איסור ממש‪,‬‬ ‫ע”ה מדת תפארת‪.‬‬ ‫אברהם אבינו ע”ה המשיך מדת החסד בעולם‬ ‫ואפשר להעלות את ניצוצות‬ ‫שיהיו בני אדם עושים חסד וצדקה זה עם זה‬ ‫דוד המלך ע”ה ראש לשירות ותשבחות כמו‬ ‫הקדושה שבהם לקדושה על‬ ‫והמשיך גם כן חסד שלמעלה בעולם ולזה אנו‬ ‫שכתוב בגמ’ ברכות (ז‪ ):‬למה נקרא שמה רות‬ ‫ידי שמשתמשים בהם לשם‬ ‫אומרים אלהי אברהם שהוא כנגד מדת החסד‪.‬‬ ‫שמים‪ ,‬וכן להיפך ח”ו על ידי‬ ‫שיצא ממנה דוד שריוהו להקב”ה בשירות‬ ‫וכל החסדים שעושים בכל הדורות הכל מכוחו‬ ‫שמשתמשים בהם שלא לשם‬ ‫ותשבחות‪ ,‬כמו שאומרים בברכת ברוך שאמר‬ ‫שלו והכל נקרא על שמו ויש לו שייכות לחסדים‬ ‫שמים‪.‬‬ ‫קודם פסוקי דזמרה ובשירי דוד עבדך נהללך ה’‬ ‫אלו ונוטל חלקו מהם‪ .‬זה שכתוב “אלה תולדות‬ ‫והנה אברהם אבינו ראה‬ ‫אלוקינו וכו’‪ ,‬ובמקהלות רבבות עמך בית ישראל‬ ‫השמים והארץ בהבראם” בזכות אברהם שכל‬ ‫ברוח קדשו שיש במערת‬ ‫על כל דברי שירות ותשבחות דוד בן ישי עבדך‪.‬‬ ‫ההשפעות שיורדות מהשמים הם בזכות אברהם‪.‬‬ ‫המכפלה ניצוצות קדושה‬ ‫ולזה אומרים ביהי רצון שקודם התהילים‬ ‫“המכסה אני מאברהם אשר אני עושה” שכל‬ ‫עליונים שהיו בעת ההיא‬ ‫כאילו אמרו דוד המלך עליו השלום בעצמו בגן‬ ‫החסדים הם בזכות אברהם‪“ .‬ואברהם היו יהיה‬ ‫תחת שליטת הסיטרא אחרא‪,‬‬ ‫עדן‪ .‬ולזה אומרים במוסף ראש השנה ובשירי‬ ‫לגוי גדול ועצום” היינו שהחסדים שלו נמשכים‬ ‫והיה מתאווה לפדותה מידם‬ ‫דוד עבדך הנשמעים בעירך בלשון הווה‪ .‬ומשה‬ ‫עד עולם שנאמר “למען אשר יצוה את בניו‬ ‫ולהעלותם לקדושה‪ .‬ועל‬ ‫רבינו ע”ה ראש ושר התורה שהנחיל תורה לעם‬ ‫ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה’ לעשות צדקה‬ ‫כן חפץ לקנות את המקום‬ ‫ישראל כמו שאומר החתם סופר ע”ה‪ ,‬אנחנו בני‬ ‫ומשפט”‪“ ,‬למען אשר יצוה” לשון צותא שאברהם‬ ‫מיד בני חת הטמאים‪ .‬ולזה‬ ‫אברהם אבינו ע”ה‪ ,‬תלמידי משה רבינו ע”ה‪ ,‬עבדי‬ ‫יתחבר עם בניו בעת עשיית המצוות והצדקה‬ ‫רמז באומרו “גר ותושב אנכי‬ ‫דוד מלכינו ע”ה‪.‬‬ ‫והחסד‪.‬‬ ‫עמכם”‪ ,‬כלומר רואה אני שיש‬ ‫ידה לַ ֶ ּד ֶר ְך‬ ‫בכאן ניצוצות קדושה שהם‬ ‫בבחינת ‘גר’‪ ,‬שאינם בעלי‬ ‫ֵצ ָ‬ ‫“כ ֶש ַ ׁה ּ ְשמו ָּעה ַמ ָּכה ַּב ֵּבן‪ַ ,‬ה ֵּלב ׁ ֶשל ָה ֵאם הוּא ׁ ֶש ִ ּ ׁנ ְש ָּבר”‬ ‫ְּ ׁ‬ ‫המקום אלא כבושים בגולה‪,‬‬ ‫וחפץ אני להופכם ל’תושב’‪,‬‬ ‫המשך בעמ' ג'‬ ‫‬ ‫חותמו אמת‬ ‫מתוך שיעורים בספר הקדוש‬ ‫‘פיתוחי חותם’‬ ‫בין הגוף לנשמה‬ ‫כשהגוף ותאוותיו ‘חיים’‪ ,‬הרי חיים אלו נחשבים כמיתה‪ ,‬שכן עיקר החיים הם חיי הנשמה‪ ,‬מה‬ ‫שאין כן הרשע שנשמתו מסתלקת ממנו חייו אינם חשובים חיים‬ ‫חווים על בשרם‪ ,‬והיא תאוות העישון‪ .‬מי שניסה להיגמל מתאווה זו‪,‬‬ ‫כדרכו של רבינו במאמרו שלמדנו בשבוע שעבר‪ ,‬לפרש את‬ ‫יוכל בוודאי להעיד‪ ,‬שהנסיון למעט בכמות העישון קשה הרבה יותר‬ ‫אירועי הפרשה כמרמזים על היחס הנכון בין הנשמה והגוף‪ ,‬כך גם‬ ‫מהפסקה מוחלטת שלו‪ ,‬וזאת מכיוון שהגמילה המוחלטת דורשת‬ ‫במאמר שנלמד מדבריו הקדושים בשבוע זה‪ ,‬בפרשת חיי שרה‪ .‬נכוף‬ ‫החלטה אחת‪ .‬אכן‪ ,‬החלטה קשה‪ ,‬נחושה‪ ,‬ואפילו מבהילה‪ ,‬אבל חד‬ ‫נא את אוזננו לשמע אמריו כי נעמו‪:‬‬ ‫פעמית‪ .‬ואילו הניסיון למעט בכמות העישון‪ ,‬משמעו מאבק יצרי‬ ‫“ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר‪ .‬גר ותושב אנכי‬ ‫תמידי‪ ,‬בכל עת ובכל שעה‪.‬‬ ‫עמכם וגו’‪ .‬אפשר לפרש הפסוקים האלו בדרך רמז על הנשמה והגוף‪.‬‬ ‫בדומה לכך מקובל בשם מרן החזון איש זצ”ל‪ ,‬שקל יותר ללמוד‬ ‫דידוע (עיין מדבר קדמות לג”ע מרן חיד”א מערכת הנו”ן) דהנשמה נקראת בשם איש‪,‬‬ ‫חמש עשרה שעות ביממה מאשר שמונה שעות‪ ,‬וזאת מפני שהלומד‬ ‫והגוף בשם אשה‪ .‬והנה הנשמה כל חפצה ותאוותה הוא באותו עולם‪,‬‬ ‫שמונה שעות ביום לא ויתר על סיפוק יצר הבטלה שלו‪ ,‬וכעת עליו‬ ‫ואין לה תאוה וחפץ בכל מה שעושה האדם לצרכי גופו בזה העולם‪,‬‬ ‫להיאבק בו שמונה שעות תמימות מידי יום‪ ,‬בעודו מצפה לשעות‬ ‫רק במה שמסגל בתורה ובמצוות ובמעשים טובים”‪.‬‬ ‫הבטלה שנותרו לו לאחר שישלים את חוק לימודו‪ ,‬בשונה ממי‬ ‫ורבינו ממשיך ומבאר כיצד יוכל האדם להשביע את רצון נשמתו‬ ‫שהצליח להיגמל ממנו בהחלטה נחושה אחת‪.‬‬ ‫לעסוק בתורה ומעשים טובים‪ ,‬למרות יצריו הגשמיים של הגוף‪,‬‬ ‫שסוחפים אותו על כרחו למחוזות אחרים‪“ :‬והנה אין ספק שאין אדם‬ ‫ונפשי כעפר‬ ‫יכול להשיג מעלת התורה ומעשים טובים אם לא המית עצמו בעולם‬ ‫הזה‪ ,‬כמו שדרשו רז”ל (ברכות דף סג‪ ):‬על הפסוק ‘אדם כי ימות באוהל’‬ ‫ברם דומה שיש כאן עומק נוסף‪ ,‬ובכדי לבוא אל סודם של דברים‬ ‫(במדבר יט‪ ,‬יד)”‪.‬‬ ‫עלינו לקרוא את המשך דברי רבינו הרומז בקצרה כדרכו‪“ :‬וכשמשים‬ ‫אדם עצמו כמת בעולם הזה‪ ,‬בזה ניצל מיצר הרע ומתאוותיו‪ ,‬וכמו‬ ‫כוונת רבינו לדרשת חז”ל הידועה “אין התורה מתקיימת אלא‬ ‫שאנו מתפללים בכל יום ‘ונפשי כעפר לכל תהיה’‪ ,‬וזהו חשקה של‬ ‫במי שממית עצמו עליה”‪ .‬ברם עלינו לשים לב שרבינו נותן לדברי‬ ‫נשמה אם משים הגוף עצמו מת‪ ,‬דבזה יכול להרוויח תורה ומעשים‬ ‫חז”ל עומק מחודש‪ .‬שכן במבט שטחי נראה שכוונת הגמרא לדרוש‬ ‫טובים”‪ .‬הרי שרבינו מזהה את התפילה ‘ונפשי כעפר לכל תהיה’‪,‬‬ ‫מהאדם לשקוד על התורה במאמצים גדולים‪ ,‬ולא לחוש לחולשת‬ ‫שאמורה כמובן כלפי מידת הענווה‪ ,‬כמגלמת את דרישת חז”ל שעל‬ ‫גופו מחמת רוב מאמץ העיון ומניעת אכילה ושינה במידה מלאה‪.‬‬ ‫האדם לשים עצמו כמת‪.‬‬ ‫אולם רבינו מלמדנו שיש כאן עומק נוסף‪ ,‬שעל האדם לבטל את‬ ‫גופו לחלוטין עד שיחשב כמת‪ ,‬וזאת מלבד החלשת הגוף המעשית‬ ‫ובפשטות נראה בביאור הדברים‪ ,‬שיצרי האדם אינם עומדים בפני‬ ‫כתוצאה הישירה מעמל התורה‪.‬‬ ‫עצמם‪ ,‬אלא הם תולדה ממידת הגאווה‪ ,‬וכדברי שלמה המלך החכם‬ ‫מכל אדם (קהלת ד‪ ,‬ד)‪“ :‬וְ ָר ִא ִיתי ֲאנִ י ֶאת ָּכל ָע ָמל וְ ֵאת ָּכל ִּ ׁכ ְשרוֹ ן ַה ַּמ ֲע ֶׂשה‬ ‫ִּכי ִהיא ִקנְ ַאת ִא ׁיש ֵמ ֵר ֵעהוּ”‪ ,‬וכפי שביאר זאת רבינו הרמח”ל בספרו‬ ‫הגוף מתנגד לשכל‬ ‫מסילת ישרים (פרק יא) באר היטב‪ ,‬ונצטט את לשונו הזהב‪:‬‬ ‫ואכן‪ ,‬כבר נשמע הדבר בין החיים‪ ,‬וכפי שמפורש לדוגמא בספרי‬ ‫“הכבוד הוא הדוחק את לב האדם יותר מכל התשוקות והחמדות‬ ‫המהר”ל (נתיבות העולם‪ ,‬נתיב התורה פרק ג)‪“ :‬כי רבותינו זכרונם לברכה באו‬ ‫שבעולם‪ .‬ולולי זה‪ ,‬כבר היה האדם מתרצה לאכול מה שיוכל‪,‬‬ ‫לפרש כי אין לתורה קיום אצל האדם כי אם על ידי סילוק הגשמי‪...‬‬ ‫ללבוש מה שיכסה ערוותו‪ ,‬ולשכון בבית שתסתירהו מן הפגעים‪,‬‬ ‫כי הגוף מתנגד אל השכל‪ ,‬ולפיכך צריך שימות על דברי תורה‪ ,‬כלומר‬ ‫והייתה פרנסתו קלה עליו‪ ,‬ולא היה צריך להתייגע להעשיר כלל‪ ,‬אלא‬ ‫לסלק הגוף לגמרי כאלו אינו‪ ,‬ואז יש לתורתו קיום כאשר האדם גובר‬ ‫שלבלתי ראות עצמו שפל ופחות מרעיו מכניס עצמו בעובי הקורה‬ ‫על הגוף לגמרי‪ ,‬ובזה הוא שכלי”‪ .‬הרי שביטול הגוף אינו רק בבחינת‬ ‫הזאת ואין קץ לכל עמלו”‪.‬‬ ‫‘נזק אגבי’ שהאדם מחוייב לספוג על מנת לזכות לכתרה של תורה‪,‬‬ ‫ובספר תולדות יעקב יוסף בפרשתנו מוסיף ביאור בקשר שבין‬ ‫אלא צורך מהותי העומד בפני עצמו‪ ,‬וכפי שנרחיב בכך עוד להלן‪.‬‬ ‫הגאווה לשאר חסרונות הגוף‪ ,‬ונביא את דבריו הקדושים‪“ :‬וזהו שאמרו‬ ‫וראשית כל עלינו להבין‪‘ ,‬מיתה’ זו מה טיבה? והלוא הגוף מלא חיות‬ ‫חז”ל (מנחות דף מג‪ ,):‬אל תיקרי מ”ה אלא מאה וכו’‪ ,‬רצונם לומר‪ ,‬שאי‬ ‫ועיזוז‪ ,‬ויצריו השונים מכריזים ללא הרף ‘אנחנו כאן’‪ ,‬חיים נושמים ואף‬ ‫אפשר לבוא למדריגה זו שיאמר ‘ונחנו מה’ (כמו משה רבינו ע”ה‪ ,‬שהחשיב עצמו‬ ‫בועטים לעיתים‪ ,...‬ולכאורה נראה בכוונת הדברים‪ ,‬שקיים חילוק‬ ‫לאין גמור)‪ ,‬כי אם שבא בסוד מאה ברכאן‪ ,‬שהיא בינה הנקראת ענווה‪,‬‬ ‫גדול בין אדם המחשיב את יצריו לבין אדם שמקבל החלטה נחושה‬ ‫שמשם ק’ ברכאן‪ ,‬היפך הגאוה מיסוד האש‪ ,‬שורש רוע ארבע מדות‬ ‫להתעלם מהם לחלוטין‪.‬‬ ‫מארבעה יסודות אש רוח מים עפר שזכר בשערי קדושה וכו’ (חלק‬ ‫לשם המחשת הדבר נביא דוגמא מוכרת‪ ,‬שחלק מאיתנו חוו או‬ ‫‬ ‫מזהב ומפז‬ ‫פנינים מלוקטים מספרי‬ ‫אדמו"רי שושילתא קדישא‬ ‫המשך מעמ' א'‬ ‫א’ שער ב) שצריך תחלה להסיר רוע המידות שהיא הגאוה מיסוד האש‪ ,‬והרבות‬ ‫דברים מיסוד הרוח‪ ,‬ותענוגי הגוף מיסוד המים‪ ,‬ועצלות מיסוד עפר וכו’‪ .‬ואב‬ ‫דהיינו להעביר את המקום לשליטת‬ ‫לכולן הוא הגאוה‪ ,‬שממנו נמשך דבורי לשון הרע ורכילות‪ ,‬וכמו שכתב מהרש”א‬ ‫הקדושה וממילא יהיו אותם ניצוצות‬ ‫בסוטה (דף ה‪ ).‬דכתיב (תהלים קא‪ ,‬ה) ‘מלשני בסתר רעהו‪ ...‬גבה עינים ורחב לבב’ וכו’‪,‬‬ ‫בבחינת ‘תושב’ ובעל הבית‪.‬‬ ‫דזה נמשך מזה‪ ,‬וכשהוא רחב לבב הוא נפש רחבה‪ ,‬רוב התאוה והתענוג שנמשך‬ ‫(מחשוף הלבן)‬ ‫מיסוד המים‪ ,‬ועל ידי זה כשאינו מוצא די מחסורו שאין חצי תאוותו בידו‪ ,‬הוא‬ ‫עצב הנמשך מיסוד עפר”‪.‬‬ ‫וַ ּי ַ‬ ‫ֹאמר ֶע ֶבד ַא ְב ָר ָהם ָאנ ִֹכי (כד‪ ,‬ד)‬ ‫נמצינו למדים מדבריו שלא זו בלבד שהמידות הרעות נמשכות מהגאווה‬ ‫יש לבאר על דרך הדרוש‪ ,‬שאליעזר‬ ‫מבחינה טבעית‪ ,‬אלא שהיא גם השורש הרוחני של קיומן (כמו יסוד האש‪,‬‬ ‫חשש שמא יהרגו אותו מחמת שנאה‪,‬‬ ‫שעולה וגובר על שאר היסודות שהם רוח מים ועפר)‪ ,‬ובהסתלק השורש פורה ראש‬ ‫או בכדי לקחת את ממונו כשלל (וכפי שאכן‬ ‫דרשו חז”ל שניסו להרעיל אותו וניצל בנס על ידי מלאך)‪ ,‬ועל‬ ‫“וכשמשים‬ ‫ולענה‪ ,‬יסתלקו גם פירותיו הבאושים‪.‬‬ ‫כן לא הסכים לעשות או לדבר מאומה‬ ‫אדם‬ ‫עד שיאיים עליהם ויראה את כוחו‪ ,‬וזהו‬ ‫עצמו כמת‬ ‫נקראים מתים‬ ‫‘לא אוכל עד אם דברתי דברי‪ ,‬ויאמר‬ ‫דבר’‪ .‬ואז אמר ‘עבד אברהם אנכי’‪,‬‬ ‫בעולם הזה‪,‬‬ ‫ואולם‪ ,‬מיתה זו איננה מיתה רק כלפי הרע‪ ,‬ואולם לאמיתו של‬ ‫דבר‪ ,‬מדובר בחיים גמורים‪ ,‬הן עבור הגוף והן עבור הנשמה‪ ,‬וכהמשך‬ ‫כלומר אני הוא עבדו של אברהם אבינו‬ ‫בזה ניצל‬ ‫דברי רבינו‪“ :‬ומטעם זה הרשעים אפילו בחייהם קרויים מתים‪ ,‬משום‬ ‫שלחם וניצח לבדו את כל מחנות הצבא‬ ‫מיצר הרע‬ ‫דהנשמה אינה שורה אלא במי שמשים עצמו מת בעולם הזה‪,‬‬ ‫של ארבע המלכים‪ ,‬כפי שפירש רש”י‬ ‫ומתאוותיו‪,‬‬ ‫ומבקש כי אם בעולם הבא‪ .‬והרשעים שמבקשים תאוות העולם‬ ‫בפרשת לך בפסוק ‘וירק את חניכיו ילידי‬ ‫הזה וחיים שלהם לצרכי גופם‪ ,‬הנשמה בורחת מהם‪ ,‬ולפיכך נקראים‬ ‫ביתו ‪ -‬וירדוף עד דן’ (לעיל יד‪ ,‬יד)‪ ,‬שלא היה‬ ‫וכמו שאנו‬ ‫מתים אפילו בחיים‪ .‬נמצא שני פעמים נקראים מתים‪ ,‬חד בעודם‬ ‫שם אלא את אליעזר עבד אברהם אבינו‪,‬‬ ‫מתפללים‬ ‫חיים‪ ,‬וחד לאחר המיתה”‪.‬‬ ‫והוא לבדו עם אברהם אבינו ניצח את‬ ‫בכל יום‬ ‫כלומר‪ ,‬כשהגוף ותאוותיו ‘חיים’‪ ,‬הרי חיים אלו נחשבים כמיתה‪,‬‬ ‫כולם‪.‬‬ ‫(כלי כסף)‬ ‫‘ונפשי‬ ‫שכן עיקר החיים הם חיי הנשמה‪ ,‬מה שאין כן הרשע שנשמתו‬ ‫מסתלקת ממנו חייו אינם חשובים חיים‪ .‬ומעניין לצטט את דברי‬ ‫כעפר לכל‬ ‫התולדות יעקב יוסף בפרשתנו (בתחילת הקטע המובא לעיל)‪ ,‬שמפרש אף הוא‬ ‫ֹאמר ֵא ָליו ַ ּגם ֶּת ֶבן ַ ּגם ִמ ְס ּפוֹ א ַרב‬ ‫וַ ּת ֶ‬ ‫תהיה’‪ ,‬וזהו‬ ‫כרבינו ש’שרה’ רומזת לגוף‪ ,‬ומיתתו היא על ידי המידות הרעות‪.‬‬ ‫ִע ָּמנ ּו ַ ּגם ָמקוֹ ם ָללוּן (כד‪ ,‬כה)‬ ‫חשקה של‬ ‫ובלשונו שם‪“ :‬דודאי מיתת הגוף הנקרא שרה הוא על ידי רוע ארבע‬ ‫יש לפרש על דרך הרמז כעין דברי‬ ‫רש”י (דברים לב‪ ,‬מז) “אין לך דבר ריקן בתורה‬ ‫נשמה אם‬ ‫מידות של ארבעה יסודות‪ ...‬דאיתא במשנה (אבות פרק ד) הקנאה‬ ‫והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מהעולם”‪.‬‬ ‫שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר”‪ ,‬והוא‬ ‫משים הגוף‬ ‫ומסיים רבינו ומפרש על פי יסודות אלו את לשון הפסוקים‬ ‫ביאור מאמרה ‘גם תבן גם מספוא’‪,‬‬ ‫עצמו מת‪,‬‬ ‫בפרשתנו‪“ :‬והנה הנשמה יש לה מנוחה ושמחה כשהגוף שומע‬ ‫כלומר גם דברי תורה הנראים בעיניך‬ ‫כתבן ומספוא שאין בו חשיבות ‪‘ -‬רב‬ ‫דבזה יכול‬ ‫לעצתה וחושב עצמו מת כדי לעבוד השם בתמימות‪ ,‬וזהו שאמר‬ ‫עמנו’‪ ,‬יש בו סודות וחשיבות גדולה‪ ,‬אלא‬ ‫להרוויח‬ ‫‘ויקם אברהם מעל פני מתו’‪ ,‬כלומר קודם מיתתה (כלומר‪ ,‬רבינו דורש את‬ ‫המילים ‘מעל פני’ במשמעות של קודם ולפני כן) בעודה בחיים בעולם הזה‪ ,‬מיום בואה‬ ‫שאינו ניכר כלפי חוץ‪ .‬ולא זו בלבד אלא‬ ‫תורה‬ ‫לאדם היא חושבת עצמו כאילו היא מתה‪ .‬ואם האברים נשמעים‬ ‫שיש באותם דברים גם ‘מקום ללון’‪ ,‬היינו‬ ‫ומעשים‬ ‫לה‪ ,‬היא נותנת להם עצה שיחשבו לה כאילו היא מתה‪ ,‬וגם הם ‪-‬‬ ‫לחזות בנועם ה’ ולבקר בהיכלו וללון‬ ‫שם בדרך קביעות‪ ,‬על ידי התדבקותו‬ ‫טובים‬ ‫כאילו הם מתים‪ ,‬ובזה ירוויחו תורה ומעשים טובים”‪.‬‬ ‫“וזהו‪‘ :‬וידבר אל בני חת לאמר’‪ ,‬הם האיברים‪ ,‬אם יש בהם חיתת‬ ‫בקדושת אותם מאמרים‪.‬‬ ‫אלקים ויראי השם ושומעים לעצת הנשמה‪ ,‬וזהו ‘בני חת’ ‪ -‬האיברים‬ ‫(פיתוחי חותם)‬ ‫שיש בהם חיתת ה’‪ .‬ומה אומר להם‪‘ :‬גר ותושב אנכי עמכם’‪ ,‬כלומר‪ ,‬גר ותושב‬ ‫אני ואתם‪ ,‬פירוש‪ ,‬אפילו אנו נראים תושבים בזה העולם‪ ,‬גרים אנחנו‪ ,‬כי היום כאן‬ ‫ֵא ֶּלה ֵהם ְ ּבנֵ י יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל וְ ֵא ֶּלה ׁ ְשמ ָֹתם‬ ‫ומחר בקבר‪ ,‬וכיוון שכן הוא‪ ,‬אין לו תקנה כי אם כשנחשוב עצמנו מעכשיו מחיים‬ ‫יהם ו ְּב ִטיר ָֹתם (כה‪ ,‬טז)‬ ‫ְ ּב ַח ְצ ֵר ֶ‬ ‫מתים‪ ,‬בזה נסלק עצמנו מהנאות זה העולם‪ ,‬ונמצא לסגל מצוות ומעשים טובים‪.‬‬ ‫יש לרמוז בלשון הפסוק‪‘ :‬בחצריהם’‪,‬‬ ‫וזהו ‘תנו לי אחוזת קבר עצמכם’‪ ,‬כלומר‪ ,‬מעכשיו מחיים ננהג בעצמנו ירושת‬ ‫היינו שפרוצים ופתוחים לכל רע‪ ,‬ואינם‬ ‫הקבר כאילו אנחנו מתים‪ ,‬וזהו ‘ואקברה מתי ‪ -‬מלפני’‪ ,‬דהיינו מלפני מותנו נחשוב‬ ‫גדורים משום תועבה‪‘ .‬ובטירותם’‪ ,‬שעל‬ ‫כאילו מתנו ונקברנו”‪.‬‬ ‫הכל נוטר להם הקב”ה ויבוא עימם‬ ‫במשפט נקם לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫(פתח האוהל)‬ ‫‬ ‫משולחן גבוה‬ ‫בינו שנות‬ ‫תשובות דא”ח שהשיב כ”ק‬ ‫מעשי רב מתוקף פעולת‬ ‫מרן אדמו”ר שליט”א לשואלים‬ ‫קדושים רבוה”ק זי”ע‬ ‫החזק במוסר אל תרף‬ ‫פרק ה’‬ ‫האם יש חובה ללמוד מוסר בכל יום‪ ,‬ועד כמה?‬ ‫המקום הנידח ביותר‬ ‫החכם מכל אדם כבר אמר בספר משלי “החזק במוסר‬ ‫אל תרף‪ ,‬נצרה כי היא חייך”‪ .‬וכך גם פוסק המשנה ברורה‬ ‫בגליון הקודם התחלנו לסקור את איזכוריה של מרוקו וסביבתה בדברי‬ ‫להלכה (סימן א’‪ ,‬על פי דברי הגאון החיד”א) שעל האדם לקבוע לו עת‬ ‫חז”ל‪ ,‬וציינו את היותה נחשבת באותה תקופה למקום נידח במיוחד‪ ,‬וכעת‬ ‫ללמוד ספרי מוסר בכל יום ויום אם מעט ואם הרבה‪ ,‬כי‬ ‫נביא מספר דוגמאות לכך‪:‬‬ ‫הגדול מחברו יצרו גדול ממנו ותבלין היצא הרע הוא תוכחת‬ ‫במדרש קהלת (פרשה ב) מבארים חז”ל את מהותו של העופות שהיו מובאים‬ ‫מאמרי חז”ל‪.‬‬ ‫כ”ב ְר ֻ ּב ִרים‬ ‫מידי יום לסעודת שלמה בשעתו ומזוהים במלכים א’ (פרק ה) ַ‬ ‫ואמנם ידוע מכל גדולי ישראל מכל הדורות ומכל‬ ‫ֲאבו ִּסים”‪ .‬בימינו זכה בשם זה מין מסויים של ברווז‪ ,‬ולעומת זאת רש”י על‬ ‫אתר מזהה את הברבור כתרנגול (שאינו מופיע במקרא אפילו פעם אחת‪ ,‬ומוזכר לראשונה בכתבי‬ ‫החוגים שכולם עסקו תמיד במוסר‪ ,‬למדו ספרי מוסר וגם‬ ‫הורו לתלמידיהם לעסוק בתורת המוסר‪ .‬כך למשל קודש‬ ‫חז”ל השונים)‪.‬‬ ‫הקודשים החתם סופר זיע”א שבכל יום היה לומד לפני‬ ‫אולם במדרש פירשו שמדובר בעוף מיוחד הקרוי על שם מקומו‪ ,‬ונצטט‪:‬‬ ‫השיעור הקבוע עם תלמידיו‪ ,‬מספר הקדוש חובות הלבבות‬ ‫“עוף גדול היה‪ ,‬ומעולה ומשובח והיה עולה ויושב על שלחנו בכל יום ויום‪.‬‬ ‫במשך רבע שעה‪ .‬והעידו עליו שבאותה קביעות של לימוד‬ ‫ומהיכן הוא בא? מברברייה היה בא בכל יום”‪ .‬כלומר‪ ,‬חז”ל מציינים זאת‬ ‫מוסר היו פניו להבים והוא בער באש עילאה‪ .‬והיה רגיל‬ ‫כדבר פלא‪ ,‬שבסעודתו של שלמה היה מופיע מידי יום עוף ממקום כה נידח‬ ‫לומר לתלמידיו “תאמינו לי שביום שאין אני לומד מספר‬ ‫כ’ברבריה’‪ ,‬היא ארץ הברברים‪.‬‬ ‫מוסר‪ ,‬מרגיש אני בעצמי הצטננות ביראת ה’” ואם כך אמר‬ ‫גם במדרש שיר השירים (פרשה ב) מוזכרת ארץ ברבריא כדוגמא למקום‬ ‫קודש הקודשים החתם סופר‪ ,‬מה נענה אנן אזובי הקיר?!‬ ‫נידח‪“ :‬קול דודי הנה זה בא ‪ -‬זה מלך המשיח‪ .‬בשעה שהוא אומר לישראל‪:‬‬ ‫גם מר זקני סידנא בבא סאלי זיע”א שכידוע היה דבוק‬ ‫בחודש הזה אתם נגאלין‪ ,‬אומרים לו‪ :‬היאך אנו נגאלין‪ ,‬ולא כבר נשבע‬ ‫בכל ישותו בספרי החסידות ההולכים בדרך אור שבעת‬ ‫הקדוש ברוך הוא שהוא משעבדנו בשבעים אומות? והוא משיבן שתי‬ ‫הימים הבעל שם טוב הקדוש זיע”א‪ ,‬אך היו בספרייתו גם‬ ‫תשובות‪ ,‬ואומר להם‪ :‬אחד מכם גולה לברבריה ואחד מכם גולה לסמטריה‪,‬‬ ‫ספרי מוסר רבים והוא היה הוגה בהם בקביעות ובקי בהם עד‬ ‫דומה כמו שגליתם כולכם”‪ .‬כלומר די בכך שיהודי אחד יגיע לאותם‬ ‫להפליא כדרך שהיה בקי בכל לימודיו ושיעוריו הקבועים‪.‬‬ ‫מקומות נידחים‪ ,‬ואין צורך שכולכם תיגלו לשם‪.‬‬ ‫משך הלימוד הוא לפי עניינו של אדם וכפי מסת הזמן‬ ‫אופיים ומנהגם הגרוע של גויי אותה ארץ מוזכר במקום אחר בחז”ל‪,‬‬ ‫שיש בידו שהרי אינו דומה בן ישיבה ותלמיד חכם שכל‬ ‫במסכת יבמות (דף סג‪“ :):‬אמר נבל בלבו אין אלקים וגו’ (תהלים יד‪ ,‬א)‪ .‬במתניתא‬ ‫עיתותיו בתורה ויכול להקדיש זמן ממושך ביום ללימוד‬ ‫תנא‪ :‬אלו אנשי ברבריא ואנשי מרטנאי שמהלכין ערומים בשוק‪ ,‬שאין לך‬ ‫מוסר שהוא עבורו קב חומטין שיחזיק את הלימוד‪ ,‬למי‬ ‫משוקץ ומתועב לפני המקום יותר ממי שמהלך בשוק ערום”‪.‬‬ ‫שעוסק על המחיה ועל הכלכלה וזמן קביעות עיתים שלו‬ ‫מאידך מוזכרים בני אותם עמים כזמם ורסן על פיהם של מלכות רומי‬ ‫קצר‪ .‬ועדיין גם הוא עליו לקבוע זמן ללימוד מוסר ‪ -‬למשל‬ ‫הרשעה‪ ,‬שכן מלחמותיהם הבלתי פוסקות עם מלכות רומי (המתוארים באריכות‬ ‫אם יקבע שיעור יומי בספר ‘חק לישראל’‪ ,‬שם ישנו בכל יום‬ ‫בספרי ההיסטוריה) החלישו אותה במידה ניכרת‪ ,‬ומנעו ממנה מלהוציא לפועל‬ ‫לימוד קבוע מאחד מספרי המוסר‪.‬‬ ‫את כל שאיפותיה המושחתות‪ .‬ונצטט את לשון המדרש (בראשית רבה פרשה עה)‬ ‫ודבר נוסף חשוב ביותר הן לקיום הלימוד‪ ,‬הן כדי שייעשה‬ ‫בנידון‪:‬‬ ‫מתוך חשקת התורה והן כדי שהדברים יחדרו אל הלב‬ ‫“אל תתן ה’ מאוויי רשע‪ ,‬זממו אל תפק ירומו סלה (תהלים קמ‪ ,‬ט)‪ ,‬אמר לפניו‪:‬‬ ‫וישפיעו – אנו מדריכים תמיד שיש לקבוע את הלימוד‬ ‫ריבון העולמים‪ ,‬אל תתן לעשו הרשע מחשבות לבו‪ .‬מהו ‘זממו אל תפק’?‬ ‫בספר שמרגישים אליו חיבור והכל לפי מה שהוא אדם‪ .‬שכן‬ ‫עשה לו זמם לעשו הרשע‪ ,‬כדי שלא תהא לו‬ ‫אמר לפניו‪ :‬ריבונו של עולם‪ֵ ,‬‬ ‫בשעה שאדם לומד בספר יראה שיש לו אליו חיבור‪ ,‬הוא‬ ‫נחת רוח שלימה‪ ,‬ומה זמם עשה לו הקדוש ברוך הוא לעשו הרשע? אמר‬ ‫מתעורר יותר מהדברים וגם הלימוד אצלו הוא בחשק יותר‬ ‫רבי חמא בר חנינא‪ :‬אלו בני ברבריא ובני גירמאניאה שאדומיים מתייראין‬ ‫וזה עניין נצרך מאוד לקיום הלימוד שהוא יסוד היסודות‬ ‫מהם”‪.‬‬ ‫לרוחניות האדם‪.‬‬ ‫‬ ‫ספרי 'מילתא חדתא' מתורת כ״ק מרן אדמו״ר רבי דוד חי אביחצירא שליט״א‬ ‫יראת שמים‬ ‫אמונה ובטחון חלק ב'‬ ‫אמונה ובטחון חלק א‬ ‫אהבת התורה‬ ‫מילתא חדתא — על מסכת אבות‬ ‫מילתא חדתא — על התורה‬ ‫מאמרי התעוררות לקנין יראת שמים‪,‬‬ ‫מאמרים להעמקת האמונה‬ ‫מאמרים להעמקת האמונה‬ ‫פרקי חיזוק באהבת התורה‪ ,‬ביגיעתה‬ ‫מאמרים על סדר מסכת אבות בעניני‬ ‫שיחות ודברי חיזוק על סדר פרשיות‬ ‫יראת הרוממות ודבקות בה׳‪ ,‬המשלבים‬ ‫והבטחון בהשי״ת‪ ,‬המעניקים חיזוק‬ ‫והבטחון בהשי״ת‪ ,‬המעניקים חיזוק‬ ‫ובעסק לימודה‪ ,‬המעוררים את הלב‬ ‫עבודת ה׳ והליכות חיים‪ ,‬המשלבים‬ ‫התורה‪ ,‬המאירים את עבודת ה׳ ואת‬ ‫את דרכי הפשט והדרש עם פנימיות‬ ‫בהתמודדויות ובנסיונות החיים‪ ,‬ובפרט‬ ‫בהתמודדויות ובנסיונות החיים‪ ,‬ובפרט‬ ‫להתמסרות לתורה ולהתחזקות‬ ‫דברי התעוררות לעבודת ה' בדרך‬ ‫ההתמודדות עם אתגרי הדור‪ ,‬ערוכים‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫באתגרי דורנו‪ .‬חלק א‪.‬‬ ‫באתגרי דורנו‪ .‬חלק א‪.‬‬ ‫בעבודת ה׳‪.‬‬ ‫המוסר והחסידות‪.‬‬ ‫בלשון בהירה ונגישה‪.‬‬ ‫לשה״ק‬ ‫לשה״ק‬ ‫לשה״ק ‪ /‬אידיש‬ ‫לשה״ק‬ ‫לשה״ק ‪ /‬אנגלית‬ ‫לשה״ק ‪ /‬אנגלית‬ ‫הגדה של פסח — מילתא חדתא‬ ‫פורים‬ ‫חנוכה וט״ו בשבט‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫שבת קודש‬ ‫שערי תפילה‬ ‫ביאורים על סדר ההגדה חג הפסח‬ ‫מאמרים על עניני הפורים‬ ‫שיחות ומאמרי חיזוק בעניני‬ ‫מאמרי התעוררות לעבודת ימי אלול‬ ‫מאמרים על קדושת השבת ועל סדר‬ ‫שיחות ודברי התעוררות בעניני תפילה‪,‬‬ ‫ושיה”ש‪ ,‬המעמיקים בעניני יציאת‬ ‫ופנימיות החג‪ ,‬ובהם דברי‬ ‫חנוכה וט״ו בשבט‪ ,‬המאירים את‬ ‫ותשרי‪ :‬ראש השנה‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫יומה‪ ,‬המאירים את עבודת השבת‪.‬‬ ‫לחיזוק הלב בעבודת ה׳ ובהתמודדות‬ ‫מצרים ובעבודת ליל הסדר לאור‬ ‫חיזוק והתעוררות לעבודת ה׳‬ ‫עבודת הימים ומעוררים להתחזקות‬ ‫יום הכיפורים וחג הסוכות‪ ,‬לאור‬ ‫בצירוף פיוטי קודש מאת כ”ק אדמו״ר‬ ‫עם אתגרי החיים‪ ,‬ערוכים בלשון בהירה‬ ‫פנימיות התורה‪.‬‬ ‫ולהליכות החיים‪.‬‬ ‫בתורה ואמונה‪.‬‬ ‫פנימיות התורה‪.‬‬ ‫שליט״א‪.‬‬ ‫הקרובה לכל נפש‪.‬‬ ‫לשה״ק (ספרד ‪ /‬ע”מ) ‪ /‬אנגלית‬ ‫לשה״ק‬ ‫לשה״ק‬ ‫לשה״ק‬ ‫לשה״ק ‪ /‬אנגלית‪.‬‬ ‫לשה״ק ‪ /‬אידיש‬