אח"ד השיחים · Ach"d Hasichim — חיי שרה (2026-11-02)

מזהב ומפז ממשנתו של כ”ק מרן אדמו”ר
רבי דוד חי אביחצירא שליט”א
פנינים מלוקטים מספרי
אדמו"רי שושילתא קדישא
וַ ָּת ָמת ָׂש ָרה ְ ּב ִק ְריַ ת ַא ְר ַ ּבע פרשת חיי שרה תשפ"ז | גיליון ה'
ִהוא ֶח ְברוֹ ן (כג ,ב)
‘ארבע’ בגימטריא ‘רגע’,
חושבנא דדיין כחושבנא דדיין.
הכתב והמכתב
ויש לפרש על דרך הרמז,
שמתה במיתת נשיקה בלא
צער ,וברגע אחד פרחה חיותה
ודבקה בשכינה חיי החיים דברי מוסר ויראה מכתי”ק
הנצחיים. ”נְ ִד ֵיבי ַע ִּמים נֶ ֱא ָספ ּו ַעם ֱאל ֵֹהי ַא ְב ָר ָהם” כ”ק מרן אדמו”ר שליט”א
(תהילים מז ,י)
(פתח האוהל)
“ואברהם עודנו עומד לפני ה’” שהוא תמיד תפארת שלמה ע”ה (תחילת פרשת ויקהל) האבות על
ֵ ּגר וְ תוֹ ׁ ָשב ָאנ ִֹכי ִע ָּמ ֶכם ְּתנ ּו ִלי עומד אף על פי שלא נתקבלה תפילתו על סדום ידי עבודתם עשו דרך ומסילה שיהיה קל לעשות
ֲא ֻח ַ ּזת ֶק ֶבר ִע ָּמ ֶכם (כג ,ד) ועמורה עודנו עומד על הדורות הבאים שלא כמעשיהם ,העולם הזה הוא כמו יער שאין בו
יש לרמוז בכוונת הדברים, תתקבל הקללה של סדום ועמורה על מי שאינו דרך מעבר ובא הוא והכין דרך לעבור בו אזי כל
שידוע בספרי המקובלים שיש עומד בדיבורו (בגמ’ במ”צ מח). העולם עוברים באותו הדרך שהראשון הכין.
קליפות טמאות שאי אפשר זה פירוש הפסוק (תהילים מז י) “נְ ִד ֵיבי ַע ִּמים ולזה אמר אברהם אבינו ע”ה (בראשית כד ג) “ה’
להעלותן לקדושה ,אמנם נֶ ֱא ָספ ּו ַעם ֱאל ֵֹהי ַא ְב ָר ָהם” בעלי צדקות הנדיבים, אלהי השמים ואלהי הארץ” פירש רש”י ע”ה
ביניהן ובין הקדושה קיימת החסדים הולכים עם מדת אברהם .וכן הגובר עד עכשיו היה אלהי השמים ובאי עולם לא היו
בחינה ממוצעת הקרויה ‘קליפת על יצרו בזכות הגבורות של יצחק אבינו ע”ה מכירים אותו ועכשיו אלהי הארץ שהרגיל אותו
נוגה’ ,ובחינה זו היא חיותם של שהמשיך יראה בעולם ,פחד יצחק .יעקב אבינו בפי הבריות.
הדברים שאינם איסור ממש, ע”ה מדת תפארת. אברהם אבינו ע”ה המשיך מדת החסד בעולם
ואפשר להעלות את ניצוצות שיהיו בני אדם עושים חסד וצדקה זה עם זה
דוד המלך ע”ה ראש לשירות ותשבחות כמו
הקדושה שבהם לקדושה על והמשיך גם כן חסד שלמעלה בעולם ולזה אנו
שכתוב בגמ’ ברכות (ז ):למה נקרא שמה רות
ידי שמשתמשים בהם לשם אומרים אלהי אברהם שהוא כנגד מדת החסד.
שמים ,וכן להיפך ח”ו על ידי שיצא ממנה דוד שריוהו להקב”ה בשירות
וכל החסדים שעושים בכל הדורות הכל מכוחו
שמשתמשים בהם שלא לשם ותשבחות ,כמו שאומרים בברכת ברוך שאמר שלו והכל נקרא על שמו ויש לו שייכות לחסדים
שמים. קודם פסוקי דזמרה ובשירי דוד עבדך נהללך ה’ אלו ונוטל חלקו מהם .זה שכתוב “אלה תולדות
והנה אברהם אבינו ראה אלוקינו וכו’ ,ובמקהלות רבבות עמך בית ישראל השמים והארץ בהבראם” בזכות אברהם שכל
ברוח קדשו שיש במערת על כל דברי שירות ותשבחות דוד בן ישי עבדך. ההשפעות שיורדות מהשמים הם בזכות אברהם.
המכפלה ניצוצות קדושה ולזה אומרים ביהי רצון שקודם התהילים “המכסה אני מאברהם אשר אני עושה” שכל
עליונים שהיו בעת ההיא כאילו אמרו דוד המלך עליו השלום בעצמו בגן החסדים הם בזכות אברהם“ .ואברהם היו יהיה
תחת שליטת הסיטרא אחרא, עדן .ולזה אומרים במוסף ראש השנה ובשירי לגוי גדול ועצום” היינו שהחסדים שלו נמשכים
והיה מתאווה לפדותה מידם דוד עבדך הנשמעים בעירך בלשון הווה .ומשה עד עולם שנאמר “למען אשר יצוה את בניו
ולהעלותם לקדושה .ועל רבינו ע”ה ראש ושר התורה שהנחיל תורה לעם ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה’ לעשות צדקה
כן חפץ לקנות את המקום ישראל כמו שאומר החתם סופר ע”ה ,אנחנו בני ומשפט”“ ,למען אשר יצוה” לשון צותא שאברהם
מיד בני חת הטמאים .ולזה אברהם אבינו ע”ה ,תלמידי משה רבינו ע”ה ,עבדי יתחבר עם בניו בעת עשיית המצוות והצדקה
רמז באומרו “גר ותושב אנכי דוד מלכינו ע”ה. והחסד.
עמכם” ,כלומר רואה אני שיש
ידה לַ ֶ ּד ֶר ְך
בכאן ניצוצות קדושה שהם
בבחינת ‘גר’ ,שאינם בעלי
ֵצ ָ “כ ֶש ַ ׁה ּ ְשמו ָּעה ַמ ָּכה ַּב ֵּבןַ ,ה ֵּלב ׁ ֶשל ָה ֵאם הוּא ׁ ֶש ִ ּ ׁנ ְש ָּבר”
ְּ ׁ
המקום אלא כבושים בגולה,
וחפץ אני להופכם ל’תושב’,
המשך בעמ' ג'
חותמו אמת
מתוך שיעורים בספר הקדוש
‘פיתוחי חותם’
בין הגוף לנשמה
כשהגוף ותאוותיו ‘חיים’ ,הרי חיים אלו נחשבים כמיתה ,שכן עיקר החיים הם חיי הנשמה ,מה
שאין כן הרשע שנשמתו מסתלקת ממנו חייו אינם חשובים חיים
חווים על בשרם ,והיא תאוות העישון .מי שניסה להיגמל מתאווה זו, כדרכו של רבינו במאמרו שלמדנו בשבוע שעבר ,לפרש את
יוכל בוודאי להעיד ,שהנסיון למעט בכמות העישון קשה הרבה יותר אירועי הפרשה כמרמזים על היחס הנכון בין הנשמה והגוף ,כך גם
מהפסקה מוחלטת שלו ,וזאת מכיוון שהגמילה המוחלטת דורשת במאמר שנלמד מדבריו הקדושים בשבוע זה ,בפרשת חיי שרה .נכוף
החלטה אחת .אכן ,החלטה קשה ,נחושה ,ואפילו מבהילה ,אבל חד נא את אוזננו לשמע אמריו כי נעמו:
פעמית .ואילו הניסיון למעט בכמות העישון ,משמעו מאבק יצרי “ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר .גר ותושב אנכי
תמידי ,בכל עת ובכל שעה. עמכם וגו’ .אפשר לפרש הפסוקים האלו בדרך רמז על הנשמה והגוף.
בדומה לכך מקובל בשם מרן החזון איש זצ”ל ,שקל יותר ללמוד דידוע (עיין מדבר קדמות לג”ע מרן חיד”א מערכת הנו”ן) דהנשמה נקראת בשם איש,
חמש עשרה שעות ביממה מאשר שמונה שעות ,וזאת מפני שהלומד והגוף בשם אשה .והנה הנשמה כל חפצה ותאוותה הוא באותו עולם,
שמונה שעות ביום לא ויתר על סיפוק יצר הבטלה שלו ,וכעת עליו ואין לה תאוה וחפץ בכל מה שעושה האדם לצרכי גופו בזה העולם,
להיאבק בו שמונה שעות תמימות מידי יום ,בעודו מצפה לשעות רק במה שמסגל בתורה ובמצוות ובמעשים טובים”.
הבטלה שנותרו לו לאחר שישלים את חוק לימודו ,בשונה ממי ורבינו ממשיך ומבאר כיצד יוכל האדם להשביע את רצון נשמתו
שהצליח להיגמל ממנו בהחלטה נחושה אחת. לעסוק בתורה ומעשים טובים ,למרות יצריו הגשמיים של הגוף,
שסוחפים אותו על כרחו למחוזות אחרים“ :והנה אין ספק שאין אדם
ונפשי כעפר יכול להשיג מעלת התורה ומעשים טובים אם לא המית עצמו בעולם
הזה ,כמו שדרשו רז”ל (ברכות דף סג ):על הפסוק ‘אדם כי ימות באוהל’
ברם דומה שיש כאן עומק נוסף ,ובכדי לבוא אל סודם של דברים
(במדבר יט ,יד)”.
עלינו לקרוא את המשך דברי רבינו הרומז בקצרה כדרכו“ :וכשמשים
אדם עצמו כמת בעולם הזה ,בזה ניצל מיצר הרע ומתאוותיו ,וכמו כוונת רבינו לדרשת חז”ל הידועה “אין התורה מתקיימת אלא
שאנו מתפללים בכל יום ‘ונפשי כעפר לכל תהיה’ ,וזהו חשקה של במי שממית עצמו עליה” .ברם עלינו לשים לב שרבינו נותן לדברי
נשמה אם משים הגוף עצמו מת ,דבזה יכול להרוויח תורה ומעשים חז”ל עומק מחודש .שכן במבט שטחי נראה שכוונת הגמרא לדרוש
טובים” .הרי שרבינו מזהה את התפילה ‘ונפשי כעפר לכל תהיה’, מהאדם לשקוד על התורה במאמצים גדולים ,ולא לחוש לחולשת
שאמורה כמובן כלפי מידת הענווה ,כמגלמת את דרישת חז”ל שעל גופו מחמת רוב מאמץ העיון ומניעת אכילה ושינה במידה מלאה.
האדם לשים עצמו כמת. אולם רבינו מלמדנו שיש כאן עומק נוסף ,שעל האדם לבטל את
גופו לחלוטין עד שיחשב כמת ,וזאת מלבד החלשת הגוף המעשית
ובפשטות נראה בביאור הדברים ,שיצרי האדם אינם עומדים בפני
כתוצאה הישירה מעמל התורה.
עצמם ,אלא הם תולדה ממידת הגאווה ,וכדברי שלמה המלך החכם
מכל אדם (קהלת ד ,ד)“ :וְ ָר ִא ִיתי ֲאנִ י ֶאת ָּכל ָע ָמל וְ ֵאת ָּכל ִּ ׁכ ְשרוֹ ן ַה ַּמ ֲע ֶׂשה
ִּכי ִהיא ִקנְ ַאת ִא ׁיש ֵמ ֵר ֵעהוּ” ,וכפי שביאר זאת רבינו הרמח”ל בספרו הגוף מתנגד לשכל
מסילת ישרים (פרק יא) באר היטב ,ונצטט את לשונו הזהב: ואכן ,כבר נשמע הדבר בין החיים ,וכפי שמפורש לדוגמא בספרי
“הכבוד הוא הדוחק את לב האדם יותר מכל התשוקות והחמדות המהר”ל (נתיבות העולם ,נתיב התורה פרק ג)“ :כי רבותינו זכרונם לברכה באו
שבעולם .ולולי זה ,כבר היה האדם מתרצה לאכול מה שיוכל, לפרש כי אין לתורה קיום אצל האדם כי אם על ידי סילוק הגשמי...
ללבוש מה שיכסה ערוותו ,ולשכון בבית שתסתירהו מן הפגעים, כי הגוף מתנגד אל השכל ,ולפיכך צריך שימות על דברי תורה ,כלומר
והייתה פרנסתו קלה עליו ,ולא היה צריך להתייגע להעשיר כלל ,אלא לסלק הגוף לגמרי כאלו אינו ,ואז יש לתורתו קיום כאשר האדם גובר
שלבלתי ראות עצמו שפל ופחות מרעיו מכניס עצמו בעובי הקורה על הגוף לגמרי ,ובזה הוא שכלי” .הרי שביטול הגוף אינו רק בבחינת
הזאת ואין קץ לכל עמלו”. ‘נזק אגבי’ שהאדם מחוייב לספוג על מנת לזכות לכתרה של תורה,
ובספר תולדות יעקב יוסף בפרשתנו מוסיף ביאור בקשר שבין אלא צורך מהותי העומד בפני עצמו ,וכפי שנרחיב בכך עוד להלן.
הגאווה לשאר חסרונות הגוף ,ונביא את דבריו הקדושים“ :וזהו שאמרו וראשית כל עלינו להבין‘ ,מיתה’ זו מה טיבה? והלוא הגוף מלא חיות
חז”ל (מנחות דף מג ,):אל תיקרי מ”ה אלא מאה וכו’ ,רצונם לומר ,שאי ועיזוז ,ויצריו השונים מכריזים ללא הרף ‘אנחנו כאן’ ,חיים נושמים ואף
אפשר לבוא למדריגה זו שיאמר ‘ונחנו מה’ (כמו משה רבינו ע”ה ,שהחשיב עצמו בועטים לעיתים ,...ולכאורה נראה בכוונת הדברים ,שקיים חילוק
לאין גמור) ,כי אם שבא בסוד מאה ברכאן ,שהיא בינה הנקראת ענווה, גדול בין אדם המחשיב את יצריו לבין אדם שמקבל החלטה נחושה
שמשם ק’ ברכאן ,היפך הגאוה מיסוד האש ,שורש רוע ארבע מדות להתעלם מהם לחלוטין.
מארבעה יסודות אש רוח מים עפר שזכר בשערי קדושה וכו’ (חלק לשם המחשת הדבר נביא דוגמא מוכרת ,שחלק מאיתנו חוו או
מזהב ומפז
פנינים מלוקטים מספרי
אדמו"רי שושילתא קדישא
המשך מעמ' א' א’ שער ב) שצריך תחלה להסיר רוע המידות שהיא הגאוה מיסוד האש ,והרבות
דברים מיסוד הרוח ,ותענוגי הגוף מיסוד המים ,ועצלות מיסוד עפר וכו’ .ואב
דהיינו להעביר את המקום לשליטת
לכולן הוא הגאוה ,שממנו נמשך דבורי לשון הרע ורכילות ,וכמו שכתב מהרש”א
הקדושה וממילא יהיו אותם ניצוצות
בסוטה (דף ה ).דכתיב (תהלים קא ,ה) ‘מלשני בסתר רעהו ...גבה עינים ורחב לבב’ וכו’,
בבחינת ‘תושב’ ובעל הבית.
דזה נמשך מזה ,וכשהוא רחב לבב הוא נפש רחבה ,רוב התאוה והתענוג שנמשך
(מחשוף הלבן)
מיסוד המים ,ועל ידי זה כשאינו מוצא די מחסורו שאין חצי תאוותו בידו ,הוא
עצב הנמשך מיסוד עפר”.
וַ ּי ַ
ֹאמר ֶע ֶבד ַא ְב ָר ָהם ָאנ ִֹכי (כד ,ד)
נמצינו למדים מדבריו שלא זו בלבד שהמידות הרעות נמשכות מהגאווה
יש לבאר על דרך הדרוש ,שאליעזר מבחינה טבעית ,אלא שהיא גם השורש הרוחני של קיומן (כמו יסוד האש,
חשש שמא יהרגו אותו מחמת שנאה, שעולה וגובר על שאר היסודות שהם רוח מים ועפר) ,ובהסתלק השורש פורה ראש
או בכדי לקחת את ממונו כשלל (וכפי שאכן
דרשו חז”ל שניסו להרעיל אותו וניצל בנס על ידי מלאך) ,ועל
“וכשמשים ולענה ,יסתלקו גם פירותיו הבאושים.
כן לא הסכים לעשות או לדבר מאומה אדם
עד שיאיים עליהם ויראה את כוחו ,וזהו עצמו כמת נקראים מתים
‘לא אוכל עד אם דברתי דברי ,ויאמר
דבר’ .ואז אמר ‘עבד אברהם אנכי’,
בעולם הזה, ואולם ,מיתה זו איננה מיתה רק כלפי הרע ,ואולם לאמיתו של
דבר ,מדובר בחיים גמורים ,הן עבור הגוף והן עבור הנשמה ,וכהמשך
כלומר אני הוא עבדו של אברהם אבינו בזה ניצל דברי רבינו“ :ומטעם זה הרשעים אפילו בחייהם קרויים מתים ,משום
שלחם וניצח לבדו את כל מחנות הצבא מיצר הרע דהנשמה אינה שורה אלא במי שמשים עצמו מת בעולם הזה,
של ארבע המלכים ,כפי שפירש רש”י ומתאוותיו, ומבקש כי אם בעולם הבא .והרשעים שמבקשים תאוות העולם
בפרשת לך בפסוק ‘וירק את חניכיו ילידי הזה וחיים שלהם לצרכי גופם ,הנשמה בורחת מהם ,ולפיכך נקראים
ביתו -וירדוף עד דן’ (לעיל יד ,יד) ,שלא היה וכמו שאנו מתים אפילו בחיים .נמצא שני פעמים נקראים מתים ,חד בעודם
שם אלא את אליעזר עבד אברהם אבינו, מתפללים חיים ,וחד לאחר המיתה”.
והוא לבדו עם אברהם אבינו ניצח את בכל יום כלומר ,כשהגוף ותאוותיו ‘חיים’ ,הרי חיים אלו נחשבים כמיתה,
כולם.
(כלי כסף)
‘ונפשי שכן עיקר החיים הם חיי הנשמה ,מה שאין כן הרשע שנשמתו
מסתלקת ממנו חייו אינם חשובים חיים .ומעניין לצטט את דברי
כעפר לכל התולדות יעקב יוסף בפרשתנו (בתחילת הקטע המובא לעיל) ,שמפרש אף הוא
ֹאמר ֵא ָליו ַ ּגם ֶּת ֶבן ַ ּגם ִמ ְס ּפוֹ א ַרב
וַ ּת ֶ תהיה’ ,וזהו כרבינו ש’שרה’ רומזת לגוף ,ומיתתו היא על ידי המידות הרעות.
ִע ָּמנ ּו ַ ּגם ָמקוֹ ם ָללוּן (כד ,כה) חשקה של ובלשונו שם“ :דודאי מיתת הגוף הנקרא שרה הוא על ידי רוע ארבע
יש לפרש על דרך הרמז כעין דברי
רש”י (דברים לב ,מז) “אין לך דבר ריקן בתורה
נשמה אם מידות של ארבעה יסודות ...דאיתא במשנה (אבות פרק ד) הקנאה
והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מהעולם”.
שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר” ,והוא משים הגוף ומסיים רבינו ומפרש על פי יסודות אלו את לשון הפסוקים
ביאור מאמרה ‘גם תבן גם מספוא’, עצמו מת, בפרשתנו“ :והנה הנשמה יש לה מנוחה ושמחה כשהגוף שומע
כלומר גם דברי תורה הנראים בעיניך
כתבן ומספוא שאין בו חשיבות ‘ -רב
דבזה יכול לעצתה וחושב עצמו מת כדי לעבוד השם בתמימות ,וזהו שאמר
עמנו’ ,יש בו סודות וחשיבות גדולה ,אלא להרוויח ‘ויקם אברהם מעל פני מתו’ ,כלומר קודם מיתתה (כלומר ,רבינו דורש את
המילים ‘מעל פני’ במשמעות של קודם ולפני כן) בעודה בחיים בעולם הזה ,מיום בואה
שאינו ניכר כלפי חוץ .ולא זו בלבד אלא תורה לאדם היא חושבת עצמו כאילו היא מתה .ואם האברים נשמעים
שיש באותם דברים גם ‘מקום ללון’ ,היינו ומעשים לה ,היא נותנת להם עצה שיחשבו לה כאילו היא מתה ,וגם הם -
לחזות בנועם ה’ ולבקר בהיכלו וללון
שם בדרך קביעות ,על ידי התדבקותו טובים כאילו הם מתים ,ובזה ירוויחו תורה ומעשים טובים”.
“וזהו‘ :וידבר אל בני חת לאמר’ ,הם האיברים ,אם יש בהם חיתת
בקדושת אותם מאמרים.
אלקים ויראי השם ושומעים לעצת הנשמה ,וזהו ‘בני חת’ -האיברים
(פיתוחי חותם)
שיש בהם חיתת ה’ .ומה אומר להם‘ :גר ותושב אנכי עמכם’ ,כלומר ,גר ותושב
אני ואתם ,פירוש ,אפילו אנו נראים תושבים בזה העולם ,גרים אנחנו ,כי היום כאן
ֵא ֶּלה ֵהם ְ ּבנֵ י יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל וְ ֵא ֶּלה ׁ ְשמ ָֹתם ומחר בקבר ,וכיוון שכן הוא ,אין לו תקנה כי אם כשנחשוב עצמנו מעכשיו מחיים
יהם ו ְּב ִטיר ָֹתם (כה ,טז) ְ ּב ַח ְצ ֵר ֶ מתים ,בזה נסלק עצמנו מהנאות זה העולם ,ונמצא לסגל מצוות ומעשים טובים.
יש לרמוז בלשון הפסוק‘ :בחצריהם’, וזהו ‘תנו לי אחוזת קבר עצמכם’ ,כלומר ,מעכשיו מחיים ננהג בעצמנו ירושת
היינו שפרוצים ופתוחים לכל רע ,ואינם הקבר כאילו אנחנו מתים ,וזהו ‘ואקברה מתי -מלפני’ ,דהיינו מלפני מותנו נחשוב
גדורים משום תועבה‘ .ובטירותם’ ,שעל כאילו מתנו ונקברנו”.
הכל נוטר להם הקב”ה ויבוא עימם
במשפט נקם לעתיד לבוא.
(פתח האוהל)
משולחן גבוה בינו שנות
תשובות דא”ח שהשיב כ”ק מעשי רב מתוקף פעולת
מרן אדמו”ר שליט”א לשואלים קדושים רבוה”ק זי”ע
החזק במוסר אל תרף פרק ה’
האם יש חובה ללמוד מוסר בכל יום ,ועד כמה? המקום הנידח ביותר
החכם מכל אדם כבר אמר בספר משלי “החזק במוסר
אל תרף ,נצרה כי היא חייך” .וכך גם פוסק המשנה ברורה בגליון הקודם התחלנו לסקור את איזכוריה של מרוקו וסביבתה בדברי
להלכה (סימן א’ ,על פי דברי הגאון החיד”א) שעל האדם לקבוע לו עת חז”ל ,וציינו את היותה נחשבת באותה תקופה למקום נידח במיוחד ,וכעת
ללמוד ספרי מוסר בכל יום ויום אם מעט ואם הרבה ,כי נביא מספר דוגמאות לכך:
הגדול מחברו יצרו גדול ממנו ותבלין היצא הרע הוא תוכחת במדרש קהלת (פרשה ב) מבארים חז”ל את מהותו של העופות שהיו מובאים
מאמרי חז”ל. כ”ב ְר ֻ ּב ִרים
מידי יום לסעודת שלמה בשעתו ומזוהים במלכים א’ (פרק ה) ַ
ואמנם ידוע מכל גדולי ישראל מכל הדורות ומכל ֲאבו ִּסים” .בימינו זכה בשם זה מין מסויים של ברווז ,ולעומת זאת רש”י על
אתר מזהה את הברבור כתרנגול (שאינו מופיע במקרא אפילו פעם אחת ,ומוזכר לראשונה בכתבי
החוגים שכולם עסקו תמיד במוסר ,למדו ספרי מוסר וגם
הורו לתלמידיהם לעסוק בתורת המוסר .כך למשל קודש חז”ל השונים).
הקודשים החתם סופר זיע”א שבכל יום היה לומד לפני אולם במדרש פירשו שמדובר בעוף מיוחד הקרוי על שם מקומו ,ונצטט:
השיעור הקבוע עם תלמידיו ,מספר הקדוש חובות הלבבות “עוף גדול היה ,ומעולה ומשובח והיה עולה ויושב על שלחנו בכל יום ויום.
במשך רבע שעה .והעידו עליו שבאותה קביעות של לימוד ומהיכן הוא בא? מברברייה היה בא בכל יום” .כלומר ,חז”ל מציינים זאת
מוסר היו פניו להבים והוא בער באש עילאה .והיה רגיל כדבר פלא ,שבסעודתו של שלמה היה מופיע מידי יום עוף ממקום כה נידח
לומר לתלמידיו “תאמינו לי שביום שאין אני לומד מספר כ’ברבריה’ ,היא ארץ הברברים.
מוסר ,מרגיש אני בעצמי הצטננות ביראת ה’” ואם כך אמר גם במדרש שיר השירים (פרשה ב) מוזכרת ארץ ברבריא כדוגמא למקום
קודש הקודשים החתם סופר ,מה נענה אנן אזובי הקיר?! נידח“ :קול דודי הנה זה בא -זה מלך המשיח .בשעה שהוא אומר לישראל:
גם מר זקני סידנא בבא סאלי זיע”א שכידוע היה דבוק בחודש הזה אתם נגאלין ,אומרים לו :היאך אנו נגאלין ,ולא כבר נשבע
בכל ישותו בספרי החסידות ההולכים בדרך אור שבעת הקדוש ברוך הוא שהוא משעבדנו בשבעים אומות? והוא משיבן שתי
הימים הבעל שם טוב הקדוש זיע”א ,אך היו בספרייתו גם תשובות ,ואומר להם :אחד מכם גולה לברבריה ואחד מכם גולה לסמטריה,
ספרי מוסר רבים והוא היה הוגה בהם בקביעות ובקי בהם עד דומה כמו שגליתם כולכם” .כלומר די בכך שיהודי אחד יגיע לאותם
להפליא כדרך שהיה בקי בכל לימודיו ושיעוריו הקבועים. מקומות נידחים ,ואין צורך שכולכם תיגלו לשם.
משך הלימוד הוא לפי עניינו של אדם וכפי מסת הזמן אופיים ומנהגם הגרוע של גויי אותה ארץ מוזכר במקום אחר בחז”ל,
שיש בידו שהרי אינו דומה בן ישיבה ותלמיד חכם שכל במסכת יבמות (דף סג“ :):אמר נבל בלבו אין אלקים וגו’ (תהלים יד ,א) .במתניתא
עיתותיו בתורה ויכול להקדיש זמן ממושך ביום ללימוד תנא :אלו אנשי ברבריא ואנשי מרטנאי שמהלכין ערומים בשוק ,שאין לך
מוסר שהוא עבורו קב חומטין שיחזיק את הלימוד ,למי משוקץ ומתועב לפני המקום יותר ממי שמהלך בשוק ערום”.
שעוסק על המחיה ועל הכלכלה וזמן קביעות עיתים שלו מאידך מוזכרים בני אותם עמים כזמם ורסן על פיהם של מלכות רומי
קצר .ועדיין גם הוא עליו לקבוע זמן ללימוד מוסר -למשל הרשעה ,שכן מלחמותיהם הבלתי פוסקות עם מלכות רומי (המתוארים באריכות
אם יקבע שיעור יומי בספר ‘חק לישראל’ ,שם ישנו בכל יום בספרי ההיסטוריה) החלישו אותה במידה ניכרת ,ומנעו ממנה מלהוציא לפועל
לימוד קבוע מאחד מספרי המוסר. את כל שאיפותיה המושחתות .ונצטט את לשון המדרש (בראשית רבה פרשה עה)
ודבר נוסף חשוב ביותר הן לקיום הלימוד ,הן כדי שייעשה בנידון:
מתוך חשקת התורה והן כדי שהדברים יחדרו אל הלב “אל תתן ה’ מאוויי רשע ,זממו אל תפק ירומו סלה (תהלים קמ ,ט) ,אמר לפניו:
וישפיעו – אנו מדריכים תמיד שיש לקבוע את הלימוד ריבון העולמים ,אל תתן לעשו הרשע מחשבות לבו .מהו ‘זממו אל תפק’?
בספר שמרגישים אליו חיבור והכל לפי מה שהוא אדם .שכן עשה לו זמם לעשו הרשע ,כדי שלא תהא לו אמר לפניו :ריבונו של עולםֵ ,
בשעה שאדם לומד בספר יראה שיש לו אליו חיבור ,הוא נחת רוח שלימה ,ומה זמם עשה לו הקדוש ברוך הוא לעשו הרשע? אמר
מתעורר יותר מהדברים וגם הלימוד אצלו הוא בחשק יותר רבי חמא בר חנינא :אלו בני ברבריא ובני גירמאניאה שאדומיים מתייראין
וזה עניין נצרך מאוד לקיום הלימוד שהוא יסוד היסודות מהם”.
לרוחניות האדם.
ספרי 'מילתא חדתא' מתורת כ״ק מרן אדמו״ר רבי דוד חי אביחצירא שליט״א
יראת שמים אמונה ובטחון חלק ב' אמונה ובטחון חלק א אהבת התורה מילתא חדתא — על מסכת אבות מילתא חדתא — על התורה
מאמרי התעוררות לקנין יראת שמים, מאמרים להעמקת האמונה מאמרים להעמקת האמונה פרקי חיזוק באהבת התורה ,ביגיעתה מאמרים על סדר מסכת אבות בעניני שיחות ודברי חיזוק על סדר פרשיות
יראת הרוממות ודבקות בה׳ ,המשלבים והבטחון בהשי״ת ,המעניקים חיזוק והבטחון בהשי״ת ,המעניקים חיזוק ובעסק לימודה ,המעוררים את הלב עבודת ה׳ והליכות חיים ,המשלבים התורה ,המאירים את עבודת ה׳ ואת
את דרכי הפשט והדרש עם פנימיות בהתמודדויות ובנסיונות החיים ,ובפרט בהתמודדויות ובנסיונות החיים ,ובפרט להתמסרות לתורה ולהתחזקות דברי התעוררות לעבודת ה' בדרך ההתמודדות עם אתגרי הדור ,ערוכים
התורה. באתגרי דורנו .חלק א. באתגרי דורנו .חלק א. בעבודת ה׳. המוסר והחסידות. בלשון בהירה ונגישה.
לשה״ק לשה״ק לשה״ק /אידיש לשה״ק לשה״ק /אנגלית לשה״ק /אנגלית
הגדה של פסח — מילתא חדתא פורים חנוכה וט״ו בשבט ירח האיתנים שבת קודש שערי תפילה
ביאורים על סדר ההגדה חג הפסח מאמרים על עניני הפורים שיחות ומאמרי חיזוק בעניני מאמרי התעוררות לעבודת ימי אלול מאמרים על קדושת השבת ועל סדר שיחות ודברי התעוררות בעניני תפילה,
ושיה”ש ,המעמיקים בעניני יציאת ופנימיות החג ,ובהם דברי חנוכה וט״ו בשבט ,המאירים את ותשרי :ראש השנה ,עשרת ימי תשובה, יומה ,המאירים את עבודת השבת. לחיזוק הלב בעבודת ה׳ ובהתמודדות
מצרים ובעבודת ליל הסדר לאור חיזוק והתעוררות לעבודת ה׳ עבודת הימים ומעוררים להתחזקות יום הכיפורים וחג הסוכות ,לאור בצירוף פיוטי קודש מאת כ”ק אדמו״ר עם אתגרי החיים ,ערוכים בלשון בהירה
פנימיות התורה. ולהליכות החיים. בתורה ואמונה. פנימיות התורה. שליט״א. הקרובה לכל נפש.
לשה״ק (ספרד /ע”מ) /אנגלית לשה״ק לשה״ק לשה״ק לשה״ק /אנגלית. לשה״ק /אידיש
