gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

האשל ברמה · Hashel B'rama — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: האשל ברמה · Hashel B'rama

שבוע: וירא (2026-10-26)

האשל ברמה · Hashel B'rama — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"‪﬩‬‬ ‫גליון ב‬ ‫פרשת וירא‬ ‫תשפ"ו‬ ‫חידושים וביאורים‪ ,‬בדרך פרד"ס נאמרים‪ ,‬על סדר הפרשיות מסודרים‪ ,‬שנאמרו מדי שבת בשבתו‪ ,‬וגם לרבות במועדים וזמנים שונים‬ ‫סדר הנסיעה אשר נערך בנעימים בשבוע זו פרשת וירא שנת תשע"א בארצות אייראפע יצ"ו להשתטח על‬ ‫אדמת הקודש קברי אבותינו ורבותינו הקדושים‪ ,‬ביחד עם חבורה של חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬לרגל יומדה"ל‬ ‫של כק"ז הגה"ק מדאראג זי"ע שחל להיות ביום ט"ו מרחשון‪ ,‬כמדי שנה בשנה‪ ,‬ובכן אציגה נא מדברי‬ ‫מוסר וחסידות מתובל בסיפורי צדיקים שנאמרה על אם הדרך בין מקום למקום‪ ,‬וכן דברי התעוררות‬ ‫שנאמרו על קברי הצדיקים‪ ,‬וכן בסעודות שבת קודש בעיר ליזענסק יצ"ו סמוך ונראה לציון קודש‬ ‫הקדשים של הגה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע ‪ ,‬וזכות כל הצדיקים הקדושים יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‪.‬‬ ‫אחד (דברים ד)‪ ,‬כל אחד ואחד בכוונת הלב‪,‬‬ ‫אנו הולכים מחיל אל חיל‬ ‫ועכשיו‬ ‫עיה"ב וויען יצ"ו בדרך מבית החיים‬ ‫ואח"כ בשכמל"ו‪ ,‬וכשמתחיל ואהבת רצה‬ ‫לביה"ח השני‪ ,‬שטמונים שם ג"כ קדושים‬ ‫הראשון לבית החיים השני‬ ‫מהלך רצה עומד רצה יושב‪ ,‬שכך כתיב‬ ‫וטהורים‪ ,‬וביניהם הגה"ק ר' מאיר‬ ‫כל צריכין ליתן שבח והודאה‬ ‫ראשית‬ ‫בשבתך בביתך ובלכתך ב דרך ובשכבך ובקומך‬ ‫אלמאשער זי"ע חותן המלך של כק"ז‬ ‫להקב"ה שזכינו להיות בביה"ח כאן בעיר‬ ‫וכו'‪ ,‬עכ"ד המדרש ‪ .‬וצ"ב שייכות הלכה זו‬ ‫המנוחת אשר זי"ע ‪ ,‬ויעזור ה' שנזכה‬ ‫וויע ן יצ"ו שטמונים שם הרבה צדיקים‬ ‫לכאן‪.‬‬ ‫לפעול שם מה שצריכים ישועות ורפואות וכל‬ ‫קדושים וטהורים‪ ,‬וזכינו להיות על ציון‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫לבאר דהנה רואים כי מעת‬ ‫וחשבתי‬ ‫זקינינו הגה"ק רבי שמשון ווינער זי"ע‪,‬‬ ‫שנחרב הביהמ"ק וגלינו מארצינו בעוה"ר‪,‬‬ ‫התבוננתי שכשבאים לארצות‬ ‫והנה‬ ‫וכבר הזכרנו מקודם מה שכתב עליו בעל‬ ‫בכל תקופה היו כלל ישראל במקומות אחרים‪,‬‬ ‫אירופא‪ ,‬שהיה בדורות הקודמים תל תלפיות‬ ‫שו"ת חוות יאיר נאמר כי מימות רב אשי‬ ‫מתחילה בבבל בזמן התנאים והאמוראים‪,‬‬ ‫של תורה ויר"ש וחסידות‪ ,‬והיו פה מאות‬ ‫עדיין לא נמצא תורה וגדולה במקום אחד‬ ‫ואח"כ בזמן הראשונים במדינות אשכנז‬ ‫גדולי עולם שהאירו פני תבל זכותם יגן עלינו‪,‬‬ ‫דוגמתו‪ .‬וכן היינו על ציון זקנינו הגה"ק‬ ‫וספרד וצרפת‪ ,‬וכל איזה זמן היה גזירות‬ ‫ובעוה"ר ערו ערו עד היסוד בה‪ ,‬וכמעט‬ ‫בעל ספ רא דצניעותא דיעקב‪ ,‬ר'‬ ‫גירושין רח"ל שהיו צריכים לילך ולנדוד‬ ‫שאין גרים יהודים ברוב העיירות דפה‪[ ,‬חוץ‬ ‫שבתי שעפטיל זי"ע‪ ,‬בעל החכמת‬ ‫מאומה זו לאומה אחרת‪ ,‬ובדורות האחרונים‬ ‫בעיר וויע ן שאנו נמצאים בו‪ ,‬שסיבב הקב"ה‬ ‫מנוח‪ ,‬ובעל נזר הקודש ‪ ,‬אשר רק‬ ‫התיישבו בעיקר במדינות אלו פוילן ואונגארן‬ ‫בדרכי נפלאותיו שנשאר כאן קהלה נאה‬ ‫בהזכרת שמותם של אלו צדיקים חיל ורעדה‬ ‫וכו'‪ ,‬והיו פה אלפים ורבבות יהודים נאמנים‬ ‫וחסודה‪ ,‬ובתים נאמנים לה' ולתורתו‪ ,‬עם‬ ‫יאחזנו‪ ,‬וכמו"כ מונח שם בביה"ח זקנינו‬ ‫לה' ולתורתו‪ ,‬וחינכו דורות שלמים צדיקים‬ ‫מוסדות התורה המלאים זרע ברך ה'‪ ,‬ומה‬ ‫הגה"ק ר' אליעזר חלפן האב"ד ור"מ‬ ‫ויראי השם‪ ,‬ובתי מדרשות מלאים לומדי‬ ‫מאד עמקו מחשבותיו ית']‪ .‬אבל בכל שאר‬ ‫דשם ‪ ,‬הגם שלא זכינו למצוא את מקום‬ ‫תורה‪ ,‬וקול התורה והתפלה נשמע בארצינו‪,‬‬ ‫המקומות לא נשאר שריד ופליט מכל מה‬ ‫המצבה שלו‪ ,‬והוא היה אביו של זקנינו‬ ‫ובפרט בשבתות וימים טובים שהיה הקדושה‬ ‫שהיה בדורות הקודמים‪ ,‬ובודאי צדיק ה' בכל‬ ‫הגה"ק בעל דת אש זי"ע‪ ,‬שכתב‬ ‫מ ורגש ברחובות קריה בקול רנה ותודה המון‬ ‫דרכיו‪ ,‬וא ין אנו מבינים דרכיו ית'‪.‬‬ ‫בצוואתו לבניו שכשיהיו בעת צרה ויזכירו שמו‬ ‫חוגג אנשים נשים וטף זה הולך וזה בא‪.‬‬ ‫יעשה להם טובה‪.‬‬ ‫להטעים הדבר ע"פ מה‬ ‫וחשבתי‬ ‫ועכשיו בעו"ה הכל חרוב ונחרב מפני חמת‬ ‫המציק במלחמת העולם השני' רח"ל‪ .‬ובדור‬ ‫שאמרנו בשב"ק העבר‪ ,‬דאיתא במדרש‬ ‫כשהולכים אצל מקומות קדושים‬ ‫והנה‬ ‫תנחומא על פסוק ויאמר ה' אל אברם לך‬ ‫כאלו יש להזכיר מה שמובא מהגר"א ז"ל‬ ‫זה אנו נמצאים בגלות אמעריקע‪ ,‬ומתאמרא‬ ‫לך‪ ,‬ילמדנו רבינו‪ ,‬אדם מישראל מהו שיקבל‬ ‫(בפירושו על התיקוני זוהר ריש תיקון ו') וז"ל‪,‬‬ ‫משמי' דצדיקים שזאת הוא הגלות האחרון‪,‬‬ ‫עליו מלכות שמים כשהוא מהלך‪ .‬רב אידי ורב‬ ‫בזמן שאין הצדיקים בדור‪ ,‬ואין מוצאה מקום‬ ‫ומפה כבר נקבל את פני משיח צדקינו ב "ב‪.‬‬ ‫הונא בשם רבי יהודה ורבי יוסי בשם ר'‬ ‫לנוח‪ ,‬אז היא שורה ע ל הצדיקים ישיני עפר‬ ‫כל פנים אנו ישראל מאמינים בני‬ ‫ועל‬ ‫שמואל אמרו‪ ,‬אסור לקבל ע ליו מלכות שמים‬ ‫עיי"ש‪ .‬ובפרט כשהולכים שם עם מנין‪ ,‬ואכל‬ ‫מאמינים‪ ,‬ואמונתינו שלימה שכל הנהגת‬ ‫כשהוא מהלך‪ ,‬אלא יעמוד במקום אחד‪ ,‬ויכוין‬ ‫בי עשרה שכינתא שריא‪ ,‬ובס"ד נדבר מזה‬ ‫העולם הוא בהשגחה פרטית מאיתו ית'‪ ,‬לא‬ ‫לבו לשמים באימה וביראה ברתת ובזיעה‬ ‫בארוכה בהמשך הנסיעה‪.‬‬ ‫רק שבכלליות משגיח ה'‪ ,‬אלא שכל נקודה‬ ‫ביחוד השם‪ ,‬ויקרא שמע ישראל ה' אלקינו ה'‬ ‫‪-‬א‪-‬‬ ‫הקדושים אשר בארץ המה לעבוד את ה'‬ ‫להעלות ניצוצות הקדושות שבמקום זה‪ ,‬וזהו‬ ‫ונקודה מהנהגתו ית' הכל הוא בהשגחה‬ ‫בשמחה ובטוב לבב מרוב כל‪ ,‬ולהתחזק‬ ‫ודרכו יחפץ‪ ,‬כי השם יתברך חפץ דרכו ולא‬ ‫מדוייקת‪ ,‬כמה זמן יהיו ישראל באותה מדינה‬ ‫באמונה שלימה תמיד‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫מבוקש שיש לאדם שם‪ ,‬יעו"ש (כעי"ז בספה"ק‬ ‫ובאותה עיר‪ ,‬וכן כל אדם ואדם בפרטיות‪.‬‬ ‫דברי יואל בפרשתינו עמ' רמ"ד‪ ,‬והוס פתי נופך עפ"י‬ ‫*‬ ‫אפשר לבאר הדין הנ"ל של‬ ‫ובזה‬ ‫דרכינו)‪.‬‬ ‫הקורא קרי"ש בדרך‪ ,‬דהנה קרי"ש הוא יסוד‬ ‫כשהולכים למקומות הקדושים‪,‬‬ ‫והנה‬ ‫שצריכין‬ ‫לענינינו‪,‬‬ ‫מזה‬ ‫והיוצא‬ ‫האמונה‪ ,‬ובפרט פסוק ראשון‪ ,‬וע"כ צריך‬ ‫בפרט במקומות כאלו שיש הרבה קברים‬ ‫באלו‬ ‫שעוברים‬ ‫בעת‬ ‫באמונה‬ ‫להתחזק‬ ‫לעמוד בפסוק ראשון‪ ,‬כדי להראות שמאמין‬ ‫במקום אחד‪ ,‬כמו שהיינו עכשיו‪ ,‬וכל אחד‬ ‫המקומות ורואים גודל השממון רח"ל‪ ,‬ולידע‬ ‫באמונה שלימה שבאותה נקודה שהוא עומד‬ ‫בודאי חושק נפשו לשפוך שיחו אצל כל צדיק‬ ‫נאמנה שהכל בהשגחה מדוייקת‪ .‬וכמו כן כל‬ ‫עכשיו מאת ה' היתה זאת שיימצא פה ולא‬ ‫וצדיק בפנ"ע‪ ,‬אבל הזמן קצר והמלאכה‬ ‫אלו הצרות שונות ומשונות שעברו אבותינו‬ ‫במקום אחר אפילו פסיעה אחת סמוך לו‪,‬‬ ‫מרובה‪ ,‬ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד‬ ‫בימי הר"ס עולם לא תקפ"ץ‪ ,‬שאי אפשר כלל‬ ‫ולהראות בזה שמאמין שכל תנועה שלו הכל‬ ‫שיכוין לבו לשמים‪ ,‬ובודאי נזכה לפעול כל מה‬ ‫להעלותם על הדעת‪ ,‬ובדורות האלה כבר‬ ‫הוא בהשגחת ה'‪ ,‬ולא רק במעשה אלא אפילו‬ ‫שצריכין אפילו בזמן קצר‪.‬‬ ‫מספרים את זה כמו איזה סיפור ישן‪ ,‬אבל‬ ‫המחשבות של האדם כולם הם מאיתו ית'‪,‬‬ ‫כן ראיתי לנכון לעורר‪ ,‬אם אפשר‬ ‫וכמו‬ ‫אבותינו הם עצמם אשר שתו כוס התרעלה‬ ‫וכמו שמאריך מרן רביה"ק זי"ע בחידו"ת‬ ‫ליתן אצל כל צדיק וצדיק קצת צדקה לעילוי‬ ‫ואמרו לנפשך שחי ונעבורה‪ ,‬אשר דבר זה אי‬ ‫תשט"ז פרשת לך לך בשם ספר חסידים‪,‬‬ ‫נשמתו‪ ,‬כי עי"ז מתקשרים בנשמת הצדיק‬ ‫אפשר לשער ולתאר‪ ,‬ונפלאת היא איך שזכו‬ ‫שלכל אדם קצוב באיזה מקום יהיה ובאיזה‬ ‫ומעוררים זכותם עלינו‪ .‬ו כמו כן ע"י‬ ‫לחזק עצמם בכל הזמנים האלו בהשגחת‬ ‫זוית יהיה‪ ,‬הכל קצוב מאתו ית'‪ ,‬כמ"ש (תהלים‬ ‫שאומרים דבר תורה משמם‪ ,‬עי"ז שפתותיו‬ ‫פרטית בוראינו‪.‬‬ ‫ל"ז כ"ג) מה ' מצעדי גבר כוננו‪ ,‬שקאי על כל‬ ‫דובבות בקבר‪ ,‬והצדיק בטח יכיר לו טובה‪.‬‬ ‫פסיעה של אדם שהכל מושגח מאתו ית'‪ .‬על‬ ‫כל אלו העונשים הקשים‬ ‫ובאמת‬ ‫כן בפסוק ראשון צריך לעמוד על מקומו זה‬ ‫צריכים לזכור בשעה שהולכין‬ ‫עוד‬ ‫והמרים שעברו בזמנים הקשים ההמה‪ ,‬בין‬ ‫ולייחד שם שמו יתברך‪ .‬אבל בשאר הפרשה‬ ‫להתפלל במקומות הק'‪ ,‬שצריכים סייעתא‬ ‫על החיים ובין על המתים‪ ,‬כבר ניבאו על זה‬ ‫של קרי"ש יכול גם להלך‪ ,‬להראות שבכלליות‬ ‫דשמיא על זה עצמו שנזכה להתפלל לפניו‬ ‫קדמונינו‪ ,‬וכמו שאמר פעם מרן רביה"ק‬ ‫מה שמהלך ממקום למקום הוא מאתו ית'‪,‬‬ ‫ית"ש‪ ,‬ולשפוך את כל אשר עם לבבו לפני ה'‬ ‫זי"ע שכשמעיינים בתנ"ך רואים שכל‬ ‫אבל בפסוק ראשון שהוא היסוד צריך להר אות‬ ‫במקומות הקדושים האלו‪ ,‬וכמו שפי רשו‬ ‫העונשים שעשה אותו רשע ימ"ש הכל כבר‬ ‫שמאמין בהשגחה פרטית של כל נקודה‬ ‫שאלתין‬ ‫לן‬ ‫הב‬ ‫הקדושים ‪,‬‬ ‫בספרים‬ ‫מרומז מקודם‪ ,‬ול א היה דבר ריק ח"ו‪ ,‬רק כל‬ ‫ונקודה כנ"ל‪.‬‬ ‫את‬ ‫לנו‬ ‫יתן‬ ‫עצמו‬ ‫שהקב"ה‬ ‫ובעותין‪,‬‬ ‫זאת באתנו בחובה‪ ,‬וכמו שמביא מרן‬ ‫הדיבורים והשכל איך להתפלל לפניו כראוי‬ ‫רביה"ק זי"ע בריש ספרו ויואל משה‬ ‫זה מקושר עם מה שנאמר לו‬ ‫וכל‬ ‫(עי' ספה"ק אור המאיר פרשת מקץ עה"פ וא־ל שד־י‬ ‫מזקינו החוות דעת בריש פירושו על‬ ‫לאברהם לך לך מארצך וממולדתך וגו'‪ ,‬וכ'‬ ‫יתן לכם רחמים) ‪ ,‬כי בעוניינו אין אנו יודעין‬ ‫מגילת איכה‪ .‬אלא שמאחר שנתנה רשות‬ ‫שם וילך אברהם כאשר דיבר אליו ה'‪ .‬כי לא‬ ‫אפילו על מה להתפלל‪ ,‬וצריכין להתפלל ע"ז‬ ‫למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע‪,‬‬ ‫על עצמו בלבד יצא אלא ללמד על הכלל יצא‬ ‫בעצמו שנדע על מה להתפלל‪ ,‬ועכ"פ יש‬ ‫ומפני הרעה נאסף הצדיק‪ ,‬ועכ"פ בזה שעבר‬ ‫והלך‪ ,‬ללמד כי בכל מקום שנזדמן א' מישראל‬ ‫להתפלל בכלליות שימלא ה' כל משאלות לבינו‬ ‫עליהם כל אלו הדברים נזדככה נשמתם‪,‬‬ ‫לילך לשם‪ ,‬הכל הוא כאשר דיבר אליו ה'‪ ,‬כי‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫ובודאי בעולם העליון זכו לבא למנוחתם‬ ‫בודאי כל זה סיבה מאת השי"ת שיתקנו שם‬ ‫השלימה‪ .‬וכמו כן אלו שזכו להינצל ונשארו‬ ‫ניצוצין קדישין המונחים שם מימי קדם‪,‬‬ ‫ואיתא דבר נורא בספה"ק אוהב‬ ‫בחיים‪ ,‬גם עליהם כבר העידו הצדיקים על‬ ‫(הובא‬ ‫וכידוע דברי הבעשטה"ק זי"ע‬ ‫ישראל (פרשת ויחי) בשם המדרש ילקוט (ויחי‬ ‫גודל מדרגתם‪ ,‬וכמו שידוע מה שאמר פעם‬ ‫באריכות בספר בעש"ט פ' לך) על הכתוב (תהלים‬ ‫רמז קנ"ז)‪ ,‬סמך גאולה לפרנסה ופרנסה‬ ‫מרן רביה"ק זי"ע להגה"צ ר' ישעי'‬ ‫ל"ז כ"ג) מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ‪,‬‬ ‫לגאולה‪ ,‬לומר לך מה פרנסה בכל יום‪ ,‬אף‬ ‫אשר זעליג מרגליות זצ"ל מירושלים‬ ‫דקאי על אותן האנשים הנוסעים לארץ‬ ‫גאולה בכל יום וכו'‪ .‬כי כמו ש אנו רואים‬ ‫ת"ו כי יכולין להזכיר עצמו אליהם בקוויטל‬ ‫מרחקים בסחורות וכדומה‪ ,‬המרחיקים נדוד‪,‬‬ ‫שהכנסת ישראל צריכין פרנסה בכל יום‪ ,‬כמו‬ ‫ופדיון‪.‬‬ ‫לא מחשבותיו יתברך שמו מחשבותם‪ ,‬כי הם‬ ‫כן צריך האדם לקרב את הגאולה בכל יום‪,‬‬ ‫חושבים בנפשם שכל עצמם עם דרך נסיעתם‬ ‫היינו לצאת בכל יום מהגלות שלו ומשיעבוד‬ ‫כל פנים‪ ,‬כשהולכים במקומות‬ ‫ועל‬ ‫לארץ מרחקים הוא בעבור הרבות זהב וכסף‬ ‫היצ ר הרע‪ ,‬הגם שהגאולה אמיתית בכלל‬ ‫אלו‪ ,‬הזמן גרמא להתחדש ולהתחזק באמונה‬ ‫חילוף סחורתם‪ ,‬ולזה המה מ כתתים רגליהם‪,‬‬ ‫הכנסת ישראל עדיין מכוסה ונעלם מאתנו‪,‬‬ ‫שלימה בהשגחה הפרטית‪ ,‬וכן להתעורר‬ ‫ובאמת הוא יתברך שמו לא כן ידמה אלא‬ ‫עכ"ז צריך כל איש ישראל לתקן נפשו‪,‬‬ ‫לשוב אל ה' שלא נצטרך ח"ו לעבור אלו‬ ‫ודרכו יחפץ‪ ,‬כי השם יתברך רוצה האדם שם‪,‬‬ ‫ולהוציאה מגלות הפרטי שהוא משיעבוד‬ ‫העונשים‪ ,‬ויעזור ה' שנזכה בזכות הצדיקים‬ ‫‪-‬ב‪-‬‬ ‫כל טוב‪ ,‬יעזור ה' שיקוים הב לן שאילתין‬ ‫גלתה לנו התורה שהגם שלא היו עדה קדושה‬ ‫היצ ר הרע‪ ,‬וזהו שאמר דוד המלך ע"ה‬ ‫ובעותין כנ"ל‪ ,‬ונוכל להתפלל ולבקש רחמים‬ ‫אעפ"כ נקראו עדה‪ ,‬והטעם הוא שהם‬ ‫(תהלים ס"ט י"ט) קרבה אל נפשי גאלה‪ ,‬ר"ל‬ ‫עלינו כראוי‪ ,‬ויתקבלו תפלותינו לרחמים‬ ‫קרואים בני ישראל בני אברהם יצחק ויעקב‬ ‫שצריך לקרב לנפשו הגאולה בתורה ובתפלה‬ ‫ולרצון אמן‪.‬‬ ‫וע"כ גם הם יזכו לתיקונים‪ ,‬עכתודה"ק‪.‬‬ ‫ובמעש ים טובים‪ ,‬מידי יום ביומו וכו'‪,‬‬ ‫נמצא דמכאן אנו רואים גודל חשיבות כל איש‬ ‫עכתודה"ק‪ .‬וכבר מובא ענין בזה בשם‬ ‫*‬ ‫ישראל אפי' הפשוט שבפשוטים‪ ,‬שעל ידו‬ ‫הבעל שם טוב הק' (עי' בספה"ק תולדות‬ ‫בציון כק"ז הגה"ק ר' מאיר אלמאשער‬ ‫גורם להשראת השכינה בתוכינו‪.‬‬ ‫יעקב יוסף פרשת שמיני ועוד) עה"פ קרבה אל‬ ‫זי"ע‬ ‫נפשי גאלה (תהלים ס"ט י"ט)‪ ,‬שהוא גאולת‬ ‫כן צריכין להתפלל בפשטות על‬ ‫וכמו‬ ‫הנפש מגלותה של עצמה‪ ,‬שנזכה להנצל‬ ‫כאן דבר תורה משמו‪ ,‬ובזה‬ ‫נזכיר‬ ‫הגאולה הכללית‪ ,‬והלא אנו מאמינים באמונה‬ ‫מגלות היצה"ר שבקרבינו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫נעשה טובה לנשמתו ונזכה להתקשר אליו‬ ‫שלימה ומחכים בכל יום שיבא‪ ,‬ואנחנו מצפים‬ ‫ולעורר זכותו עלינו‪.‬‬ ‫שכבר נזכה בזה השנה להי גאל‪ ,‬וכמ"ש היום‬ ‫על זאת צריכין כמו כן להתפלל‬ ‫הן‬ ‫אם בקולו תשמעו‪.‬‬ ‫שנינצל מן היצה"ר שמבלבל אותנו ואינו מניח‬ ‫וישכם אברהם בבוקר וכו'‬ ‫בפרשתן‬ ‫לנו להתפלל כראוי‪ ,‬וכמו שהאריך בזה‬ ‫ומבאר הגה"ק זי"ע ‪ ,‬דלולא היה אברהם‬ ‫מוטל על כל אחד להתפלל על‬ ‫וכן‬ ‫בתפלתו הנוראה של רביה"ק הרבי ר'‬ ‫מימי נעוריו חזק ואמיץ בה'‪ ,‬לא הי' יכול‬ ‫רפואות וישועת כלל ישראל‪ ,‬שיש כ"כ‬ ‫אלימלך מ'ליזענסק זי"ע‪ .‬וחשבתי שאפשר‬ ‫לעת זקנה לעמוד בנסיון בנו‪ ,‬וזה שאמר‬ ‫מאחב"י שסובלים ממרעין בישין ר"ל‪ ,‬ובפרט‬ ‫לקחת מוסר השכל מזה‪ ,‬בחינת מאויבי‬ ‫וישכם אברהם בבוקר‪ ,‬ר"ל בימי נעוריו‪,‬‬ ‫מהמחלה הנוראה ר"ל ושאר צרות ישראל‪,‬‬ ‫תחכמני‪ ,‬דהנה כל אחד מאתנו חושב מה אנו‬ ‫ו יחבוש את חמורו‪ ,‬ר"ל החומר המעכבו‬ ‫וכן הרבה המצפים לזיווגם‪ ,‬והרבה חסרי‬ ‫מה חיינו ומה נחשב תפלתינו‪ ,‬וכיוצ"ב מאלו‬ ‫מיראת ה' הוא חבש‪ ,‬והכתוב מעיד ע"ז‬ ‫פרנסה‪ ,‬וצריכין לעורר עליהם רחמי שמים‪.‬‬ ‫החלישות הדעת שמעלה על דעתו הבעל דבר‬ ‫ואמר 'ויקח את שני נעריו אתו' ר"ל יען‬ ‫וכבר אמרו חז"ל דהמתפלל בעד חבירו והוא‬ ‫במזימותיו‪ ,‬אבל יש להתבונן ולומר לו להבעל‬ ‫שלקח אתו את השנים מנעוריו‪ ,‬בעת היה‬ ‫צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה‪ ,‬וידוע‬ ‫דבר דא"כ שהתפלה שלנו אינו חשוב ח"ו‪,‬‬ ‫נער‪ ,‬וכבש את החומר‪ ,‬ועל ידי זה עמד‬ ‫מצדיקים דהכוונה במש"כ והוא צריך‬ ‫א"כ מה לך יצרי כי תמיד תרדפני ומתגבר‬ ‫בנסיונו וילך וכו'‪ ,‬ע"כ דבה"ק‪ .‬וצריך כ"א‬ ‫לאותו דבר‪ ,‬היינו שהוא משתף עצמו בצערו‬ ‫תמיד לבלבל המח ולטמטם את הלב‪ ,‬אלא מאי‬ ‫ללמוד מזה‪ ,‬שירגיל א"ע תמיד להכניע את‬ ‫של חבירו ומתפלל להשי"ת מעומק הלב‬ ‫מזה אנו רואים שתפלתינו מאד חשובה אצל‬ ‫גשמיו ת גופו‪ ,‬ע"י שיעבוד את השי"ת אף‬ ‫כאילו הוא צריך לאותו דבר‪ ,‬אזי הוא נענה‬ ‫אבינו שבשמים‪ ,‬וכמ"ש בספה"ק תולדות‬ ‫כשקשה לו‪ ,‬ועי"ז כשיזדמנו לו נסיונות ח"ו‬ ‫תחלה בכל מה דבעי בזכות גודל אהבת‬ ‫יעקב יוסף (פרשת עקב) לפרש עד"ז מ"ש‬ ‫יוכל להתגבר עליהם‪.‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫חז"ל ענוותנותו של זכרי' גרם חורבן הבית‬ ‫עיי"ש‪ .‬כי צריכים להאמין שהקב"ה קרוב לכל‬ ‫והוסיף על זה חתנו ק"ז הגה"ק‬ ‫*‬ ‫קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת‪ ,‬וצריכים‬ ‫מטשענגער זי"ע במנוחת אשר (פרשת‬ ‫מגיעים עכשיו לביה"ח הקדוש‬ ‫והנה‬ ‫להתחזק בעת שמכינים עצמו להתפלל על‬ ‫האזינו) וזל"ק‪ ,‬ושמעתי מאדוני אבי‬ ‫הזה [ביה"ח השני בעיר וויען]‪ ,‬שטמונים בו‬ ‫להאמין‬ ‫הפרט‪,‬‬ ‫ועל‬ ‫הכלל‬ ‫על‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫הגאון מו"ה שמואל זצוק"ל (ה"ה אב"ד‬ ‫הרבה צדיקים‪ ,‬והראב"ד הגה"צ ר'‬ ‫בתפלתינו ולא ליפול ברשת הבע"ד המתלבש‬ ‫סעטשא) ‪ ,‬לפרש מה דכתיב 'עתה ידעתי כי‬ ‫ישראל חיים מנשה פר"מ (שליט"א)‬ ‫עצמו במצוות בדויות כמו אלו‪.‬‬ ‫ירא אלקים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך‬ ‫[זצ"ל] אמר לי שידוע כי בעיר וויע ן טמונים‬ ‫ממני' (בראשית כב‪ ,‬יב) ‪ ,‬כי הקושיא מפורסמת‬ ‫שאנו זוכים שיש לנו מנין‬ ‫וביותר‬ ‫הרבה צדיקים וגדולים וטובים זצ"ל‪ ,‬כי באו‬ ‫למה תלה הכתוב הנסיון אל אברהם ולא אל‬ ‫ע שרה‪ ,‬ואכל בי עשרה שכינתא שריא‪ ,‬ומרגלא‬ ‫כאן מכל ארצות פוילן ואונגארן להתרפאות‬ ‫יצחק שהי' בן ל"ז שנים ופשט את צווארו אל‬ ‫בפומאי שיש להתבונן שאם המצא תמצא‬ ‫בבית החולים הגדול והמפורסם‪ ,‬ונסתלקו‬ ‫המאכלת‪ ,‬ותירוץ הוא ז"ל‪ ,‬דכל עיקר יראתו‬ ‫שיהיו ביחד ט' צדיקים גדולים שרפי מעלה‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬ונטמנו בבית החיים הסמוכה‪ .‬וה' יעזור‬ ‫וצדקתו של יצחק נצמח ע"י שאברהם אביו‬ ‫הלא אין יכולין לומר שום דבר שבקדושה‪ ,‬עד‬ ‫שנזכה לילך בדרכיהם הק' ולומר תמיד מתי‬ ‫חנכו ולמדו מנעוריו ליראת ה' ולמסירת‬ ‫שיצטרף עמהם איזה אדם פשוט שישלים‬ ‫יגיעו מעשי למעשי אבותי‪ ,‬ובפרט כשהולכים‬ ‫נפשו לאלקים כמו שר הצבא את חניכיו‪ ,‬ולא‬ ‫המנין‪ ,‬ויתירה מזו כתב כק"ז הגה"ק‬ ‫אצל קברי אבות‪ ,‬וברא מזכה אבא‪ ,‬ובודאי יש‬ ‫חשך מעולם שבט מוסר מיצחק בנו ועי"ז‬ ‫מליסקא זי"ע בספה"ק אך פרי‬ ‫להם נחת רוח למעלה שהנכדים שלהם‬ ‫הורגל יצחק למסור נפשו לה'‪ ,‬והנסיון היה‬ ‫תבואה‪ ,‬דדבר זה שאין אומרים דבר‬ ‫מתפללים על מקום מנוחתם‪ ,‬ומשתוקקים‬ ‫על אברהם שגדלו כך על מסירת נפש‪ ,‬ולכן‬ ‫שבקדושה בפחות מעשרה דרשו חז"ל מפסוק‬ ‫שטרחנו‬ ‫ובפרט‬ ‫הקדושים‪,‬‬ ‫לדרכיהם‬ ‫כתיב 'עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא‬ ‫עד מתי לעדה הרעה הזאת (כמו שאמרו‬ ‫בטלטולא דאורחא לבוא עד הנה‪ ,‬ובודאי הם‬ ‫חשכת' גם מאז בימי נעוריו 'את בנך יחידך‬ ‫בברכות דף כ"א) ‪ ,‬הנאמר על המרגלים‪ ,‬ובזה‬ ‫מעוררים עלינו רחמים מלמעלה להשפיע לנו‬ ‫‪-‬ג‪-‬‬ ‫ומרודם‪ ,‬עכל"ק ‪ .‬ונזכה כמו כן לגאולה‬ ‫וקלסיה הרה"צ מזידיטשוב זצוק"ל‬ ‫ממני'‪ ,‬וזה מורה על הפלגת יראתך ממני‬ ‫השלמה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫(נדפס בספה"ק הישר והטוב בהג"ה של המו"ל‬ ‫ודפח"ח‪ .‬עכל"ק של המנוחת אשר‪.‬‬ ‫נכה"מ‪ ,‬אחר ההספד של כק"ז על הרה"ק מזידיטשוב‬ ‫*‬ ‫זה צריך כל אחד ללמוד לקח‬ ‫וגם‬ ‫ועוד צדיקים זצ"ל)‪.‬‬ ‫עיר נ יקלשבורג יצ"ו‪ ,‬אצל ציון הק' של‬ ‫לעצמו‪ ,‬וכמו שמסופר שפעם היה כק"ז‬ ‫הגה"ק הרבי ר' שמעלקא והצמח צדק‬ ‫קברי‬ ‫אצל‬ ‫כשהולכים‬ ‫ולעניינינו‬ ‫מליסקא זי"ע אצל הגה"ק מהרי"א‬ ‫אבותינו הק' צריכים להתבונן בדבר זה‪ ,‬שהיה‬ ‫מזידיטשוב זי"ע ‪ ,‬והיה להם שעשועין‬ ‫זי"ע‬ ‫לנו אבות גדולים במעלה כ"כ‪ ,‬ובפרט שאנו‬ ‫וחדותא דאורייתא זה עם זה‪ ,‬ועלה על‬ ‫בהגיענו לפה פגענו בשער ברזל‬ ‫הנה‬ ‫עומדים עכשיו אצל ציונו הק' של זקינינו‬ ‫שולחנם הענין מה שנאמ ר במשנה מס' סוטה‬ ‫נעולה ולא היינו יכולים ליכנס‪ ,‬והתפללנו‬ ‫הגה"ק מ'אלמאש זצ"ל שהרביץ תורה בעיר‬ ‫(פ"ט מ"ו) משמת ר' יוסי קטנותא פסקו‬ ‫ואמרנו תהלים מבחוץ‪ ,‬עד שנפתח השער‪,‬‬ ‫זאת והעמיד אלפי תלמידים‪ ,‬ואין הזמן‬ ‫חסידים‪ ,‬ולמה נקרא שמו קטנותא שהיה‬ ‫וב"ה נמצאים פה במקום קדוש זה‪ .‬ונזכרתי‬ ‫מספיק כעת להאריך לספר מגדולת נפלאותיו‬ ‫קטנותן של חסידים‪ ,‬ופי' הרע"ב ז"ל שהיו‬ ‫במה שמובא דבר נורא אשר אלמלא כתוב‬ ‫אשר עשה‪ ,‬ועוד חזון למועד‪ .‬ועכ"פ כל מה‬ ‫היה‬ ‫ומתקטנין והוא‬ ‫הולכים‬ ‫החסידים‬ ‫א"א לאמרו‪ ,‬דכביכול הקב"ה אסור בזיקים‬ ‫שיש לנו שייכות לעבודת ה' הכל בזכותם‪ ,‬ולא‬ ‫מקטניהן וסופן‪ ,‬והקשה התוי"ט דא"כ כינוי‬ ‫ומצפה לגאלנו ולבנות בית מקדשינו וכביכול‬ ‫שייך לנו כלל להתפאר בזה‪ ,‬אבל מצד שני אין‬ ‫השם היה שלא לכבודו‪ ,‬וביאר כק"ז זי"ע‪,‬‬ ‫אין ביכלתו (עי' תוספות סוכה דף מ"ה ע"א ד"ה‬ ‫לנו ליפול ח"ו בחלישות הדעת לומר מה אנו‬ ‫עפ"י המבואר בספר מאמר אסתר‬ ‫אני והו) אבל ע"י תפלה אפשר לשבר כל‬ ‫מה חיינו מה צדקותינו‪ ,‬אדרבה יש לנו‬ ‫להגאון ר' וואלף באסקאוויטץ ז"ל‬ ‫החומות ברזל‪ ,‬ואתנו ישיב נדחים קובץ‪,‬‬ ‫להתחזק בזכותם הק' אשר מגין עלינו‪,‬‬ ‫(דרוש ט"ו מאמר י"ז) על הא דאמרו חז"ל‬ ‫והשיב לא נאמר כי אם ושב וקבץ‪.‬‬ ‫ונאמנים עלינו דברי חז"ל שאמרו גדולים‬ ‫(ברכות דף ד') לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני‬ ‫צדיקים במיתתם יותר מבחייהם‪ ,‬ובודאי‬ ‫וכו'‪ ,‬אמר דוד רבוש"ע לא חסיד אני שכל‬ ‫הר"ר‬ ‫הגה"ק‬ ‫מאמר‬ ‫ידוע‬ ‫מרגיש הצדיק בזה שבאו על קברו מנין‬ ‫מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות ואני‬ ‫שמעלקא זי"ע ‪ ,‬על מה שאמר דוד המלך‬ ‫יהודים להתפלל‪ ,‬ואף שאנו רחוקים מאוד‬ ‫חצות לילה אקום להודות לך וכו'‪ ,‬לא חסיד‬ ‫ע"ה (תהלים ל"ד י"ב) לכו בנים שמעו לי‪,‬‬ ‫ממדריגתו ובושה תכסה פנינו להיראות לפני‬ ‫אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות‬ ‫דהיינו גם כשתלכו מביהמ"ד תקחו עמכם‬ ‫הדר קדושתו‪ ,‬אבל כבר דיברנו במעלת עשרה‬ ‫אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם‬ ‫הדברי מוסר לבתיכם‪ .‬והגה"ק הייטב לב‬ ‫מבני ישראל אף בפחות שבפחותים‪ ,‬ובכן‬ ‫ושפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה‪ .‬וקשה‬ ‫זי"ע פי' בזה (פרשת נצבים) לפרש המדרש‬ ‫באנו לבקש מהצדיק שיע ורר עלינו רחמי‬ ‫דלמה דוקא בשביל שני דברים אלו בלבד‬ ‫(ד"ר ז‪ ,‬י) אם אעברה נא (לעיל ג‪ ,‬כה) ‪ ,‬אין כאן‬ ‫שמים להשפיע לנו כל טוב‪ ,‬ונזכה להתגבר‬ ‫נקרא חסיד‪ ,‬ותירץ‪ ,‬כי מה שהבן רואה מאביו‬ ‫סלח נא (במדבר יד‪ ,‬יט) ‪ .‬כי למתחילין לתקוע‬ ‫תמיד לכבוש את החומר‪ ,‬ועי"ז נזכה לעמוד‬ ‫איזה מדת חסידות‪ ,‬אצלו הוא כבר שורת הדין‬ ‫שופר המחריד הלב ומעורר לתשובה מיום א'‬ ‫איתן בנסיונות הזמן‪ ,‬כמו שהזכרנו לעיל‬ ‫לעשות כן‪ ,‬משום ואל תטוש תורת אמך‪ ,‬והנה‬ ‫דראש חדש אלול‪ ,‬יש נ"א יום עד שמיני עצרת‬ ‫מדברי הגה"ק זי"ע‪.‬‬ ‫ישי אבי דוד מסתמא עשה כל מדות חסידות‬ ‫שבו מוסרי ן הפתקין להשלוחים‪ .‬והנה בהגיע‬ ‫ופרישות כדי שלא יבוא לשער א' של איסור‬ ‫הימים הקדושים‪ ,‬זוחלים ורועדים מאימת‬ ‫ובכן ‪ ,‬אף שעיקר התפלה צריך להיות‬ ‫ח"ו‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל שמת בעטיו של נחש‬ ‫הדין הגדול והנורא אשר בראש השנה יכתבון‬ ‫לאוקמי שכינתא מעפרא ולזכות לראות‬ ‫לבד‪ ,‬וע"כ בכל מה שנהג ועשה דוד כמו‬ ‫וביום צום כיפור יחתמון‪ ,‬וגמרו של דבר‬ ‫בהתרוממות קרן התורה וישראל ובהתגלות‬ ‫שראה אצל אביו נקרא בזה צדיק ולא חסיד‪ ,‬כי‬ ‫בהושענא רבה ושמיני עצרת‪ .‬ו אז יאמר אם‬ ‫כבוד שמים עלינו‪ ,‬אבל כמו כן אנו מעוררים‬ ‫אצלו היה זה כבר שורת הדין‪ ,‬אולם בשני‬ ‫אעברה נ"א‪ ,‬כלומר אעבר את ה ‪-‬נ"א יום‬ ‫את אותו צדיק שישקיף עלינו מלמעלה‬ ‫דברים אלו שיבח את עצמו שנקרא חסיד‪ ,‬כי‬ ‫ואראה את הארץ הטובה‪ ,‬כלומר שוב אשוב‬ ‫להשפיע לנו עוד בעת גליותינו בני חיי ומזוני‬ ‫אביו לא הי ה מלך‪ ,‬ורק הוא היה יכול‬ ‫עיני ל עסוק בטוב הארץ ובישובו של עולם‬ ‫רויחי‪ ,‬וכמ"ש בספה"ק תפארת שלמה‬ ‫להתפאר שכל מלכי מזרח ומערב וכו'‪ ,‬עכ"ד‬ ‫כבראשונה‪ ,‬אין כאן בקשת סלח נ"א באלו‬ ‫(פרשת וישב) ‪ ,‬וזל"ק‪ ,‬ועיין בעין יעקב בהכותב‬ ‫ודפח"ח‪ .‬ועד"ז פי' כק"ז דבשביל זה קראו‬ ‫נ"א יום‪ .‬ואם סלח נ"א‪ ,‬אין כאן אעברה נ"א‪.‬‬ ‫בפי' הגמרא אמר ר' יוסי פעם אחת נכנסתי‬ ‫לר' יוסי קטנותא על שהיה קטנותן של‬ ‫כי אם יעמוד בתשובתו באמת כל הימים אשר‬ ‫לחורבה אחת מחורבות ירושלים‪ ,‬פי' מחשבתו‬ ‫חסידים‪ ,‬כי על שכל מה שראה מאבותיו‬ ‫הוא חי על פני האדמה‪ ,‬עכתודה"ק ‪ .‬ובזה‬ ‫היה להצטער בצער גלות השכינה וזה חורבות‬ ‫ומרבותיו‪ ,‬כבר היה אצלו עפ"י הדין משום‬ ‫ביאר זקיני הגה"צ מלעגענימיהאלי‬ ‫ירושלים‪ ,‬ובא אליהו ושמר על הפתח‪ ,‬אמר לו‬ ‫ואל תטוש תורת אמך‪ ,‬ואם שבודאי קיים כל‬ ‫זצ"ל (ספר זכרון שלום‪ ,‬דרוש לר"ה שנת תרס"ב)‪,‬‬ ‫היה לך להתפלל בדרך‪ ,‬פי' בעוד שהם‬ ‫מדות החסידות ‪ ,‬אבל עליהם נקרא רק צדיק‬ ‫למה יאמרו הגויים איה נ"א‪ ,‬היינו הנ"א יום‬ ‫הולכים בדרך‪ ,‬שהם בגלות‪ ,‬להתפלל עליהם‬ ‫ולא חסיד‪ ,‬ולכן היה הוא מקטניהן וסופן‪,‬‬ ‫שישראל מתפללים בכל שנה ומצפים לגאולה‬ ‫להשפיע להם כל טוב‪ ,‬להצילם מעניים‬ ‫שרק מדות חסידות מועטות הניחו לו אבותיו‬ ‫לחדש‪ ,‬אשר עליהן יקרא חסיד‪ ,‬והבן‪,‬‬ ‫‪-‬ד‪-‬‬ ‫מרומי קרת [וכו']‪ ,‬הלוא כל רואה כח הצלחת‬ ‫היה בזה כמעט יחיד בעולמו במלחמת מצוה‬ ‫ולבסוף עוברים הימים הנוראים האלו מר"ה‬ ‫מזלו ושפע שר שלו משך ר"כ שנים‪ ,‬ומי הוא‬ ‫זו‪ ,‬ורבת שבעה לה נפשו לעג ובוז מכל‬ ‫עד הושע"ר ועוד אנו בגלות וכו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אשר לא יפתה לבבו להאמין בע"ז של מצרים‪,‬‬ ‫הצדדים‪ ,‬עד שזכה להעמיד לגיון של מלך‬ ‫כי הקרה ה' לפנינו זה כמה‬ ‫והנה‬ ‫אך בבוא יומו האחרון עת לצאת בני ישראל‬ ‫וניצול הדור כולו בזכותו‪.‬‬ ‫שנים שאנו נוסעים לפקוד קברי הצדיקים‬ ‫ממצרים‪ ,‬והמצריים הוכו בכל מכה במצרים‬ ‫ובים‪ ,‬ונשארו מלכות שפלה‪ ,‬כי רוב מקניהם‬ ‫והנה איתא בחי' חתם סופר‬ ‫הקדושים בחודש מרחשון‪ ,‬ומ תאמרא בשם‬ ‫עה"ת דבר נורא בענין זה (פרשת בראשית)‬ ‫הגה"ק מרוזין זי"ע ‪ ,‬לפרש שם החודש‬ ‫מתו בדבר‪ ,‬וגבוריהם סוס ורכב נטבעו בים‪,‬‬ ‫וז"ל‪ ,‬וישע ה' אל הבל ואל מנחתו וגו'‪.‬‬ ‫מרחשו"ן‪ ,‬על דרך אמרם ז"ל (ברכות כ"ז) ד'‬ ‫בכל‬ ‫מחי'‬ ‫השאיר‬ ‫לא‬ ‫והברד‬ ‫והארבה‬ ‫בתחלת תורתינו הקדושה נתן לנו מקום‬ ‫אמות של תפלה רחושי מרחשוו"ן שפוותיה‪,‬‬ ‫המדינה‪ ,‬וכל ממונם ועשרם נטלו ישראל‬ ‫להורות דרכיו יתברך שמו‪ ,‬כי הנה שעה אל‬ ‫והיינו דבחודש הזה עדיין שפתותינו מרחשין‬ ‫וינצלו את מצרים‪ ,‬וכל אוצרות שהכניסו בימי‬ ‫קרבנו של הבל‪ ,‬ונראה ונתבונן מה היה לו‬ ‫נקרא‬ ‫ולכך‬ ‫הנוראים‬ ‫ימים‬ ‫בתפלות‬ ‫רעב הטביע בים ונטלו ישראל בבזות הים‪,‬‬ ‫תכלית מזה‪ ,‬לימים אחדים נהרג‪ ,‬וזה אשר לא‬ ‫מרחשוו"ן‪ .‬לזאת הזמן גרמא לבקש על זה‬ ‫הבוחן את זה יבין לאשורו למפרע כי גם‬ ‫שעה ה' א ל מנחתו הרגו ונמלט עד ז' דורות‬ ‫שתפלותינו בימים הנוראים יעשו פירות‪,‬‬ ‫עושר שמור לבעליו לרעתם‪ ,‬ולא זכו לכל‬ ‫וראה בני בני בניו לאלפים ורבבות בוני‬ ‫ויקויים מה שביאר הגה"ק זצ"ל לכו בנים‬ ‫הטוב אלא כדי שיבואו ישראל ויטלו העושר‬ ‫עיירות ומדינות (עי' ש"ר פל"א י"ח) ‪ ,‬והצדיק‬ ‫שמעו לי‪ ,‬שנוכל להמשיך הקדושה לכל השנה‪.‬‬ ‫ההוא והם יאבדו‪ ,‬ע"ד שאמרו חכמינו ז"ל‬ ‫הזה הבל אשר שעה ה' אל מנחתו לא נשאר לו‬ ‫(שבת ל' ע"ב) טוב כעס משחוק טוב‪ ,‬כעס‬ ‫*‬ ‫שם ושארית בעולם הזה‪ ,‬וא"כ מה היה לו‬ ‫שכועס הקב"ה על הצדיקים‪ ,‬משחוק שמשחק‬ ‫מצדקתו וממנחתו‪ ,‬וזה מורה לנו כי אין‬ ‫בציון הק' מרן החתם סופר זי"ע בעיר‬ ‫עם הרשעים בעולם הזה‪ .‬והיינו אשר‬ ‫תכלית האדם חיי העולם הזה והבליו‪ ,‬וד רך‬ ‫פרעשבורג יצ"ו‬ ‫התעללתי ושחקתי במצרים בימי טו בותם‪,‬‬ ‫רשעים אשר צלחה אין ראיה כי חפץ ה' בם‬ ‫ואת אותותי אשר שמתי בם בימי פורענותם‪,‬‬ ‫ובמעשיהם‪ ,‬אלא טובתם להאבידם עדי עד‪,‬‬ ‫על החתם סופר זי"ע יאות‬ ‫הנה‬ ‫וידעתם כי אני ה'‪ ,‬ואל יטעה איש ולא יתפתה‬ ‫וכל בני קין אחר אלף ות"ר שנה נאבדו במבול‬ ‫לקרותו בשם 'רבן של ישראל' כפשוטו‪ ,‬כי‬ ‫ברשע וטוב לו וצדיק ורע לו‪ ,‬כי אחרית‬ ‫ולא נשאר להם שם ושארית‪ ,‬והבל אחר ק"ל‬ ‫דרך מלחמתו בהרשעים פורצי הגדר של כרם‬ ‫רשעים נכרתה ואחרית לאיש שלום‪ ,‬עכ"ד‬ ‫בית ישראל‪ ,‬הוא שעמדה לנו להציל את‬ ‫שנה נתגלגל בשת שממנו הושתת העולם‪,‬‬ ‫הנפלאים ‪ .‬היינו שלכאורה היה נראה‬ ‫ואח"כ בנח בונה עולם השני אחר המבול‪,‬‬ ‫שארית פליטת ישראל‪ ,‬כמו שרואין את זה‬ ‫במצרים כזה הסתר פנים‪ ,‬שכבר היו האבות‬ ‫ואח"כ במשה רבינו ע"ה שבשבילו נבר א כל‬ ‫בחוש והוכח בעליל במשך הדורות‪ ,‬כי אלו‬ ‫הק' שגילו האמונה בעולם כ"כ‪ ,‬ועכשיו בא‬ ‫העולם כולו‪ ,‬נשמ"ה ר"ת נ'ח ש'ת מ'שה‬ ‫יוצאי אונגארין וסביבותיה נשארו ביהדותם‬ ‫פרעה ואמר מי ה'‪ ,‬אבל בסוף נתהפך הדבר‬ ‫ה'בל‪ ,‬עכדה"ק ‪ .‬ומזה רואים התחזקות‬ ‫רק בזכותו וכח ו אשר רב גוברי' וחילי'‪.‬‬ ‫ויצאו ממצרים‪ ,‬וזה נעשה יסוד האמונה‬ ‫עצום‪ ,‬שאף שנראה דרך רשעים צלחה‪,‬‬ ‫כמ"ש אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ‬ ‫היהדות החרדית הנאמנה מארצינו‬ ‫וגם‬ ‫והיהודים הכשרים מושפלים עד לעפר‪,‬‬ ‫מצרים‪ ,‬ודבר זה עצמו צריך לספר הרבה‬ ‫הקדושה‪ ,‬כל קיומם הוא ע"י שממשיכים את‬ ‫ועובר עלינו כל מיני זמנים קשים‪ ,‬אבל לבסוף‬ ‫באזני בנך ובן בנך‪.‬‬ ‫דרכם של מרא דארעא ישראל הגרי"ח‬ ‫יתגלה האמת והכל יתהפך‪ ,‬ויקוים בפרוח‬ ‫זאנענפעלד והגרי"צ דושינסקיא‬ ‫אנו מבקשים בזכותו של אותו‬ ‫ובכן‬ ‫רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און‬ ‫זכרונם לברכה ‪ ,‬שהם היו מבית מדרשו‬ ‫צדיק אשר הוא הגבר אשר זכה להתחזק‬ ‫להשמדם עדי עד וגו' צדיק כתמר יפרח כארז‬ ‫של תלמידי החת"ס ז"ל‪ ,‬והכל בכח דרך‬ ‫ולעמוד איתן בזה ולא להת פעל מגודל‬ ‫בלבנון ישגה‪.‬‬ ‫ההתבדלות האיתנה שהמשיך בעולם‪ ,‬ושלא‬ ‫ההסתר פנים [וראה מש"כ עליו בספר לב‬ ‫לחזור דבר זה ולהתחזק בזה‬ ‫וצריכין‬ ‫להתפעל מדרך רשעים צלחה‪ ,‬ולעמוד איתן‬ ‫העיברי ח"א עמ' י"ג‪ ,‬וז"ל‪ :‬ובאמת אמר‬ ‫מאוד‪ ,‬וכמבואר עד"ז בדבה"ק של החת"ס‬ ‫על משמר הדת וכו'‪ ,‬הם הן שהיו בעוזרינו‬ ‫רבינו החת"ס ז"ל בזקנותו לגדול א' בעיר‬ ‫ז"ל (פ' בא) וזלה"ק‪ ,‬ולמען תספר באזני בנך‬ ‫שלא תשכח תורת אמת מישראל‪ ,‬ולאורם נלך‬ ‫יערגען אשר אמר לו בתוך הדברים לימי‬ ‫ובן בנך את אשר התעללתי‪ ,‬פירש"י ורמב"ן‬ ‫עד ביאת המשיח‪.‬‬ ‫זקנתו של רבינו‪ ,‬שהו א יושב כמלך בגדוד‬ ‫שחקתי לשחוק והיתול‪ ,‬והנה המכות היו‬ ‫תלי"ת ‪ ,‬אז ענה לו ואמר ברוגז‪ ,‬מי עזר לי מי‬ ‫ובפרט אנו תלמידי מרן רביה"ק‬ ‫חלאים רעים ונאמנים ולא שחוק והיתול‪ .‬אבל‬ ‫פנה אלי כל השנים אשר עמדתי במלחמה‬ ‫זי"ע ‪ ,‬שהחשיב את עצמו כתלמידו של‬ ‫הוא ענין נפלא למתבונן‪ ,‬כי זה כמו שתי‬ ‫כבידה מבית ומחוץ באויבי ה' צוררי נפשי‪,‬‬ ‫החת"ס ז"ל‪ ,‬והשליך את נפשו מנגד להמשיך‬ ‫מאות ועשרים שנה כל רואיהם יכירו כח שר‬ ‫ואני הייתי כתורן בראש ההר‪ ,‬לא פנו‪ ,‬לא‬ ‫דרכו בקדושה‪ ,‬למחות ללא חת נגד כתות של‬ ‫של מצרים ומזלם הגדול‪ ,‬שהרי מיום חלום‬ ‫שעו‪ ,‬לא סמכו אותי גדולי ישראל אפילו בדבר‬ ‫אלו הרשעים האפיקורסים שר"י של זמנינו‪,‬‬ ‫פ רעה ופתרון יוסף‪ ,‬נראה בעליל כי מגבהי‬ ‫קל נגד הצוררים קשים אשר שמו אורב‬ ‫וגם יצא חוצץ נגד המתחברים עמהם בטענות‬ ‫מרומים הגבי' את פרעה וממלכתו על גפי‬ ‫לנפשי‪ ,‬עד כי בערב אמרתי מי יתן בוקר‪,‬‬ ‫ואמתלאות שונות ומשונות‪ ,‬ובשנים מקדם‬ ‫‪-‬ה‪-‬‬ ‫יפה‪ ,‬כי שם נחשב הצדיק בעת הסתלקותו‬ ‫מהם‪ ,‬וכעת שיש לנו מנהג לבישת השטריימל‬ ‫ובבוקר אמרתי מי יתן ערב‪ ,‬ועם כל זה לא‬ ‫כאילו נולד מחדש‪.‬‬ ‫וכי נזניח אותה‪ ,‬והתאונן שבאו לפניו כמה‬ ‫משתי מביהמ"ד שלי‪ ,‬לא בטלתי לימודי‬ ‫אנשים חשובים ובכו במר נפשם על יוצאי‬ ‫והשיעורין‪ ,‬ולא מטו רגלי מגדרי התורה‪ ,‬ולא‬ ‫*‬ ‫חלציהם שעזבו מקור מים חיים ויצאו לתרבות‬ ‫הנחתי שום הנחה לשנות אף נימא אחת‬ ‫בציון כק"ז הגה"ק מסעטשא זי"ע‬ ‫רעה רח"ל‪ ,‬אבל עי"ז שמתבדלין מדרכיהם‬ ‫מדרכי ישראל‪ ,‬ומסרתי את נפשי עליהן‪ ,‬ולולי‬ ‫ומלבושיהם זוכין לבנים מהוגנים זרע ברוכי‬ ‫ה' אשר עזר לי השליכו אותי בבית הסוהר‬ ‫כל נספר נפלאות ה'‪ ,‬שזכינו‬ ‫ראשית‬ ‫ה'‪ .‬ובתוך דבריו הזכיר מש"כ הכתב סופר‬ ‫לעולם‪ ,‬וכל אלו המלחמות סבלתי‪ ,‬ועכשיו‬ ‫לבא להתפלל פה בשנה שעברה‪ ,‬והתפללנו על‬ ‫זי"ע (פ' תצוה) עה"כ ועשית בגדי קודש‬ ‫בזקנותי הוא אומר אלי שאני יושב כמלך‬ ‫זווג לבני היקר שליט"א‪ ,‬ותיכף אח"כ‬ ‫לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת‪ ,‬ותו"ד דהנה‬ ‫בגדוד‪ ,‬עכ" ל‪ .‬ועי' דרשות חת"ס ז' אב‬ ‫ביומדה"ל של בנו הגה"ק מטשענגער זי"ע‬ ‫בשני דברים יש תועלת להיות מצוין בבגדים‪,‬‬ ‫תקפ"ז ובהג"ה שם שהוזכר ענין זה]‪ ,‬והוא‬ ‫היה השידוך‪ ,‬ואח"כ ביומדה"ל דיליה היה‬ ‫חדא כמו שקרא ר' יוחנן למנא מכבדותא‬ ‫היה לו סיוע מלעילא בכח קדושתו‪ ,‬אבל מה‬ ‫ה תנאים‪ ,‬וכמו כן נזכה עכשיו לפעול כל מה‬ ‫(שבת קי"ג ע"א) כי הוא תפארת לת"ח שיהיה‬ ‫נענה אנן שהדורות הולכים ודלים וההסתר‬ ‫שצריכים‪.‬‬ ‫מצוין בבגדיו נגד שאר העם‪ ,‬ועוד יש תועלת‬ ‫פנים הולך וגובר‪ ,‬ובנוסף לזה כ"כ צרות‬ ‫לאדם שמ תוך שהוא מצוין בבגדיו אינו שוכח‬ ‫ישראל רח"ל‪ ,‬ומובא מהחת"ס ז"ל פי' על‬ ‫להזכיר דבר תורה משמו‪,‬‬ ‫ונקדים‬ ‫מעלתו ומצבו ואינו מתערב עם אחרים ואינו‬ ‫אומרם ז"ל המתפלל על חבירו צריך שיחלה‬ ‫מובא בס' מנוחת אשר הנדפס מחדש‪,‬‬ ‫לומד ממעשיהם‪ ,‬ואהרן הכהן בודאי שלא‬ ‫עצמו עליו (ברכות דף י"ב ע"ב) היינו כשמתפלל‬ ‫עה"פ אלה תולדות יעקב יוסף (לז‪ ,‬ב)‪ ,‬וזל"ק‪,‬‬ ‫היה צורך אצלו ללבוש בגדי כבוד ותפארת‬ ‫על חבירו צריך להרגיש הצער כמו שהוא‬ ‫בשם כבוד המנוח אבי רכב ישראל‬ ‫בכדי שלא ישכח ממצבו‪ ,‬כי הלא קדוש הי'‬ ‫בעצמו חולה‪( ,‬עי' שו"ת חתם סופר חלק או"ח‬ ‫הגאון מו"ה שמואל הלוי שהיה‬ ‫לאלקיו רק מטעם הא' בכדי שיהיה לכבוד‬ ‫תשובה קס"ו) ‪ .‬והנה רואים כסדר יהודים‬ ‫אב"ד דק"ק סעטשע‪ ,‬ואמר רמז נפלא‪,‬‬ ‫ולתפארת‪ ,‬ולזה אמה"כ ועשית בגדי קודש‬ ‫סובלים ר"ל ובודאי הטבע נותן שמתמלאים‬ ‫דלהנהו אותיות 'יעקב'‪ ,‬הנעלם עולה בחשבון‬ ‫ולתפארת‪,‬‬ ‫לכבוד‬ ‫שיהיה‬ ‫בכדי‬ ‫לאהר ן‬ ‫רחמנות עליהם‪ ,‬אבל אנו רחוקים מאד‬ ‫'משיח בן יוסף'‪ ,‬והנעלם הוא נקרא תולדות‪,‬‬ ‫עכתודה"ק‪ .‬ואמר מרן רביה"ק זי"ע‬ ‫מדרגא כזו שנרגיש את הצער כ"כ‪ ,‬אבל הוא‬ ‫מיו"ד תקח התולדה דהיינו ו"ד עולה י'‪,‬‬ ‫דבזמנים הקודמים היה היהדות חזקה ולא‬ ‫זי "ע שפירש הגמ' כך‪ ,‬ודאי שהוא היה‬ ‫מעי"ן י"ן עולה ס'‪ ,‬מקו"ף פ"ו‪ ,‬והם המה‬ ‫היו צריכים לזה‪ ,‬אבל עכשיו כשבאים לארה"ב‬ ‫במדריגה זו‪ ,‬ובכן צריך להתפלל ולעורר‬ ‫אותיות 'יוסף'‪ ,‬והנעלם מהבי"ת‪ ,‬ת"י‪ ,‬והוא‬ ‫צריכים להיות משונה יותר מעם הארץ‪ ,‬וסיים‬ ‫רחמיו עלינו כדי שירגיש צרותינו ויעורר‬ ‫בגימטריא 'משיח בן'‪ ,‬אותיות 'משיח' עולה‬ ‫מרן רביה"ק זי"ע ברגש קודש שכל השומעים‬ ‫רחמי שמים בעדינו‪ ,‬שנוכל לעמוד איתן‬ ‫שנ"ח‪ ,‬ועם אותיות 'בן' עולה ת"י‪ .‬ולזה רמז‬ ‫שמי שרוצה‬ ‫בזה"ל‪,‬‬ ‫חרדו לבם‪ ,‬ואמר‬ ‫בנסיונות הזמן בל ימוט‪.‬‬ ‫לן הפסוק אלה תולדות יעקב יוסף‪ ,‬ר"ל‬ ‫שיישארו ממנו דורות ישרים ומבורכים ילבש‬ ‫הנעלם נקרא תולדות‪ ,‬והוא בגימטריא ת"י‬ ‫*‬ ‫זה הלבוש‪.‬‬ ‫דהיינו 'משיח בן'‪ ,‬והוא היוצא מבית יעקב‪,‬‬ ‫בציון הק' הכתב סופר זי"ע‬ ‫עכדבה"ק‪.‬‬ ‫צריך כ"א ליקח מזה מוסר לעצמו‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫בין לגבי עצמו‪ ,‬וכן לנשים ולילדים אפילו‬ ‫עובדא ידענא‪ ,‬שבשנים הראשונות‬ ‫הנה‬ ‫שו"ת מהרשד"ה‪ ,‬מובא‬ ‫ובהקדמת‬ ‫קטנים בני שנה‪ ,‬שלא לזוז אף כל שהוא‬ ‫כשבא מרן רביה"ק זי"ע לאמעריקא‪ ,‬היה‬ ‫שכק"ז מ'סעטשא היה תלמיד של הגאון בעל‬ ‫מהלבוש שראו אצל האבות‪ ,‬ובפרט שנסיונות‬ ‫מבקש מאוד מכל הסרים למשמעתו שילבשו‬ ‫נודע ביהודה זצ"ל‪ ,‬ופעם תבעה אותו‬ ‫הדור גדולים כ"כ‪ ,‬צריכים לעשות גדרים‬ ‫בשבת לבוש השטריימל על ראשם‪ ,‬והיו כמה‬ ‫מטרוניתא‪ ,‬וברח מש ם במסירות נפש‪ ,‬ואמר‬ ‫וסייגים‪ ,‬ובזכות זה נזכה לראות בנים ובני‬ ‫שטענו לפניו דהלא גם באירופא היו כמה‬ ‫עליו רבו הנודע ביהודה כי יש בו נשמת יוסף‬ ‫בנים עוסקים בתורה ובמצוות על ישראל‬ ‫אנשים כשרים שלא הלכו בלבוש זה‪ ,‬וענה להם‬ ‫הצדיק‪ ,‬וע"כ נתן למשפחתו השם "יונגרייז"‬ ‫שלום‪.‬‬ ‫עפ"י דברי הרמב"ם ז"ל (בהל' דעות פ"ו)‬ ‫שהוא "יונג ‪ -‬גרייז"‪ ,‬רך בשנים וזקן בחכמה‪,‬‬ ‫שב מדינה שאין אנשיה הולכים בדרך ישרה‬ ‫וכמו שקראו ליוסף "אברך"‪ ,‬אב בחכמה ורך‬ ‫בעל הכתב סופר היה בידידות‬ ‫הגה"ק‬ ‫ילך משם אף למערות ולחוחים ומדב ריות‪,‬‬ ‫בשנים‪.‬‬ ‫רבה עם כק"ז מליסקא ודאראג זי"ע‪ ,‬ופעלו‬ ‫ובספה"ק ויואל משה (בהקדמה עמוד ט"ו‪,‬‬ ‫ביחד למען העמדת הדת על תילה‪ ,‬ומובא‬ ‫מספרים מעשה זאת על חותנו‬ ‫ויש‬ ‫ועוד) האריך בזה טובא‪ .‬וביאר כי לילך למדבר‬ ‫הגה"ק ר' אנשיל ווינער‪ ,‬שבס"ד ניסע על‬ ‫שכשהגיע‬ ‫בס' דרכי הישר והטוב‬ ‫ממש אי אפשר‪ ,‬כי הוא מקום סכנה לדור‬ ‫לליסקא בשורת הסתלקות הגאון הכתב סופר‬ ‫קבר ו‪ ,‬ולא רצה לפרסם הדבר על שמו‪ ,‬ע"כ‬ ‫במקום חיות‪ ,‬על כן לא נשאר לנו רק עצה‬ ‫זצ"ל אמר אז כק"ז מ'ליסקא זי"ע בליל‬ ‫קרא שם חתנו ע"ש המעשה‪.‬‬ ‫היחידה‪ ,‬שנהיה שונים במלבושנו מכל עמי‬ ‫שב"ק‪ ,‬שעכשיו יש בעולם העליון 'שלום זכר'‬ ‫הארץ ועי"ז לא יהיה נ משך אחריהם‪ ,‬ובאמת‬ ‫היו צריכים לבקש איזה דבר שנהיה שונים‬ ‫‪-‬ו‪-‬‬ ‫ואנו מאמינים שגדולים צדיקים במיתתם יותר‬ ‫אמר שיאמר לישראל רק אהי' שלחני אליכם‪,‬‬ ‫צריך להתפלל שנזכה להתקדש‬ ‫ובכן‬ ‫מבחייהם‪.‬‬ ‫כי מתחילה אמר הקב"ה למשה אהי' עם‬ ‫בקדושת יוסף הצדיק‪ ,‬ונזכה לדורות קדושים‪,‬‬ ‫ישראל לשמרם ולעזור להם‪ ,‬אשר אהי' ‪ -‬אם‬ ‫וגם להתקדש בדברים הגשמיים‪ ,‬ולקיים בכל‬ ‫אף שלכאורה כק"ז זי"ע מתבייש‬ ‫והנה‬ ‫גם הם יאמרו אהי'‪ ,‬פי' אהי' עובד את ה'‬ ‫דרכיך דעהו‪.‬‬ ‫עמנו כפי מה שאנו נרא ים‪ ,‬אבל עפ"י מש"כ‬ ‫בקיום התורה והמצות עכ"פ מכאן ולהבא‬ ‫לעיל הפירוש עה"פ אהי' שלחני אליכם‪ ,‬זה‬ ‫*‬ ‫[וכו']‪ ,‬ועל זה התפלל משה רבינו ע"ה לפני‬ ‫ערב בעדינו כי בכל אופן יעמוד בעזרתינו‬ ‫הקב"ה ש אפילו אם ח"ו לא יאמרו ישראל‬ ‫בציון כק"ז הגה"ק ר' אנשיל ווינער‬ ‫ולפעול בעדינו כל טוב מן השמים‪.‬‬ ‫אהי' מכאן ולהבא כראוי‪ ,‬מכל מקום ירחם‬ ‫ממישקאלץ זי"ע‬ ‫עליהם השי"ת במידת חסדו להיות להם‬ ‫כק"ז זי"ע פעל ועשה למען‬ ‫והנה‬ ‫לאלקים לשמרם ולהצילם‪ ,‬והקב"ה קיבל את‬ ‫מה שסיפר עליו הגה"ק הישמח‬ ‫ידוע‬ ‫התבדלות קהילות היראים והחרדים לדבר ה'‬ ‫תפילתו‪ ,‬ועל כן אמר לו אח"כ לך אמור‬ ‫משה זי"ע‪ ,‬שפעם בא איזה יהודי למישקאלץ‬ ‫מתוך פורצי הגדר והקוצים הממאירים בכרם‬ ‫לישראל אהי' שלחני אליכם‪ ,‬פי' אהי' עמכם‬ ‫ביום השוק‪ ,‬ורצה להיכנס להגה"ק‪ ,‬והיה‬ ‫בית ישראל בעת תקופת הטיילונ"ג במדינת‬ ‫אפילו כשלא תהיו הגון וכדאי‪ ,‬וכמו שביקש‬ ‫הדלת סגורה בעדו‪ ,‬וחזר ובא כמה פעמים‪,‬‬ ‫אונגארן‪ ,‬כמבואר בסוף ספה"ק אמרי שפר‪,‬‬ ‫משה רבינו ע"ה‪ .‬ומסיק על זה מרן הגה"ק‬ ‫עד שלבסוף פתח האיש ההוא בעצמו את‬ ‫ואיתא ממנו דבר נורא בענין זה‪( ,‬אמרי שפר פ'‬ ‫מ'דאראג זי"ע בזה"ל‪ ,‬והגם כי כי חז"ל לא‬ ‫הדלת‪ ,‬וראה שם כי הגה"ק מונח מושכב‬ ‫אמור ד"ה ויצא בן אשה ישראלית וגו') על מה‬ ‫פירשו כן‪ ,‬אבל מכל מקום יש לומר דגם פשט‬ ‫בארון ואומר וידוי‪ ,‬בשביל להזכיר לו יום‬ ‫שאמרו חז"ל (ויקרא רבה פ"ל י"ב) שהארבע‬ ‫זה הוא אמת‪ ,‬ומה שלא פירשו כן בגמרא הוא‬ ‫המיתה‪[ ,‬ובסוף באמת היה לו אריכות ימים‪,‬‬ ‫מינים שבלולב רומזים על ד' מיני בני אדם‪,‬‬ ‫כדי שלא יסמכו כל אחד על זה שהקב"ה‬ ‫וחי למעלה מק' שנה]‪ ,‬וחזר אותו האיש ובא‬ ‫האתרוג יש בו טעם וריח נגד הצדיקים שיש‬ ‫הבטיח אהי' עמכם אפילו כשלא יהיו כראוי‪,‬‬ ‫אל הישמח משה וסיפר לו מה שראה‪ ,‬אמר לו‬ ‫בהם תור ה ומעשים טובים וכו'‪ ,‬וצריך לאגוד‬ ‫ובאמת רצון השי"ת הוא שיעשה כל אחד‬ ‫הישמח משה זכית לראות א' מהל"ו צדיקים‬ ‫את ד' מינים אלו ביחד להורות שגם ישראל‬ ‫ואח ד אתערותא דלתתא במה שאפשר כנודע‬ ‫שבדור‪ ,‬אבל לא תוכל עוד לראותו‪ .‬וכן הוה‪,‬‬ ‫צריכים שיתאחדו ויתאגדו להיות באגודה‬ ‫וכו'‪ ,‬עכדה"ק ‪ .‬והוא דבר נפלא איך שכק"ז‬ ‫שזמן קצר אח"כ נסתלק‪ ,‬וכך נתגלה צדקתו‬ ‫אחת וכו'‪ ,‬והנה במס' סוכה דף ל"ב (ע"א‪,‬‬ ‫זי"ע מפרש פשט המקרא כדי להמליץ טוב‬ ‫לרבים‪.‬‬ ‫ושם ע"ב) פריך הש "ס על כפות תמרים ואימא‬ ‫על ישראל‪ .‬עכ"פ זה אמר בדורו‪ ,‬ואנן מה‬ ‫כופרא‪ ,‬פי' רש "י ז "ל שהוא מין עץ עשוים‬ ‫הזכרנו לעיל הסיפור על חתנו‬ ‫וכבר‬ ‫נענה אבתרי'‪ ,‬אבל אעפ"כ כבר התפלל עלינו‬ ‫כקוצים‪ ,‬ומשני אמר אביי דרכיה דרכי נועם‬ ‫הגה"ק מסעטשא‪ ,‬אולם יש מספרים אותו‬ ‫משה רבינו ע"ה שתמיד יהיה עמנו השי"ת‬ ‫וכל נתיבותיה שלום (משלי ג' י"ז)‪ ,‬ואלו יוצאין‬ ‫הסיפור עליו ובשונה קצת‪ ,‬שהלך פעם לבית‬ ‫וישמע תפלותינו‪.‬‬ ‫בהם קוצים ומסרטין את הידים וכו'‪ .‬נראה‬ ‫המלכות‪ ,‬ושם הבין כי כלתה אליו הרעה‪,‬‬ ‫מבואר בדברי חז "ל שרק ריקנים כאלו ציוותה‬ ‫ובלית ברירה הלך והפיל עצמו לביה"כ בבור‬ ‫כי מרן הייטב לב זי"ע הוא‬ ‫מקובל‬ ‫התוה "ק לאגוד בד' מינים באגודה אחת‪,‬‬ ‫השופכין וככה יצא דרך שם עד הנהר דונאי‪,‬‬ ‫אשר סידר את נוסח מצבת כק"ז זי"ע‪ ,‬ופתח‬ ‫שאינם מריעים ומצערים עכ "פ לאחרים‪,‬‬ ‫ומשם ברח לעיר רחוק‪ ,‬ושינה את שמו‪.‬‬ ‫בהפסוק ושמואל שוכב בהיכל ה' (שמואל א'‬ ‫וע "כ לא ציוותה התורה ליק ח בין הד' מינים‬ ‫מביא‬ ‫ג')‪ .‬ובספה"ק תפארת שלמה‬ ‫כל פנים‪ ,‬אנו מתפללין בזכות‬ ‫על‬ ‫רק ערבה‪ ,‬ואף שאין בה טעם וריח אבל‬ ‫כמ"פ פירוש זה הפסוק (עי' פרשת שמיני ד"ה‬ ‫עכ "פ אינה מזקת לאשר מקרבה אל גופו‪,‬‬ ‫אבות ינו הק' שמסרו נפשם על שמו ית'‪ ,‬וגם‬ ‫כי היום ה' נראה אליכם‪ ,‬ועוד) על דרך זה‪ ,‬כי‬ ‫אבל עם קוצים או ברענעצעל לא ציוותה‬ ‫אבותיו למעלה בקודש היו גדולים וצדיקים‬ ‫שמואל הנביא אינו רוצה לבו א אל מקום‬ ‫התורה להתאגד עמו באגודה ודביקות יחד‪.‬‬ ‫זי"ע‪.‬‬ ‫מנוחתו בגן עדן רק תמיד עומד ומתפלל על‬ ‫ואנו למדין מזה שגם בני ישראל צריכין לכלול‬ ‫בנ י ישראל‪ ,‬וזה פי' ושמואל שוכב בהיכל ה'‪,‬‬ ‫*‬ ‫עצמן אפילו עם הרקנים שבהם ולהיות אתם‬ ‫לשון הוה‪ ,‬שהוא שוכב תמיד גם היום‪,‬‬ ‫באגודה אחת‪ ,‬אבל רק אם הם אנשים שאינם‬ ‫ליל ששי‪ ,‬בציון קודשו של כק"ז הגה"ק‬ ‫עיי"ש‪ .‬ויש לומר כי על זה כיון מרן הייט"ל‬ ‫מצערין ומזיקים אותנו‪ ,‬אשר אנו בטוחים‬ ‫מדאראג זי"ע‪ ,‬לפני יומדה"ל דיליה שחל‬ ‫בעת שהורה לחרות תיבות אלו ע"ג מצבתו‪,‬‬ ‫שלא יקלקלו את הנאגדין והמתחברין עמהם‪,‬‬ ‫להיות בשב"ק‬ ‫היינו כי הוא תמיד עומד למעלה ומתפלל‬ ‫אבל אותן שרוצין לדחות ח "ו גם את אחרים‪,‬‬ ‫בעדינו‪ .‬וכמו שפעם המליץ על כק"ז זי"ע את‬ ‫הקדוש אמרי שפר פרשת‬ ‫בספרו‬ ‫אותם הם כמו קוצים ברענעצעל‪ ,‬עם אנשים‬ ‫הכתוב "ושמוא"ל בקוראי שמו קורא אל ה'‬ ‫שמות עה"פ ויאמר אלקים אל משה אהי־ה‬ ‫כאלה לא יתחברו ולא יאגדו יחד‪ ,‬ואדרבה‬ ‫והוא יענם"‪ .‬וידוע מה שאמר מרן הגה"ק‬ ‫אשר אהי ־ ה ויאמר כה תאמר לבני ישראל‬ ‫צריך להתרחק מהם לבלתי נגוע בקציהם‪ ,‬כי‬ ‫מצאנז זי"ע עליו‪" ,‬לכולהו אית להו פירכא‬ ‫אהי ־ ה שלחני אליכם‪ .‬כתב ואלו דבריו‬ ‫דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום‪ ,‬וזה‬ ‫לבר מדשמואל ‪ -‬ער איז א פועל ישועות"‪,‬‬ ‫הקדושים‪ ,‬יש לפרש רמז במה שאמר הקב"ה‬ ‫למשה בת ח ילה אהי' אשר אהי'‪ ,‬ואחר כך‬ ‫‪-‬ז‪-‬‬ ‫האלו‪ ,‬לפי"מ שהאריכו בספרי קודש‬ ‫לאכול כשהיה חולה בעיר‪ ,‬ובודאי כשבאים‬ ‫אינו דרכי נועם ולא אמת ולא שלום כמבואר‬ ‫דעיקר חובת האדם בעולמו הוא שיקשר‬ ‫כאן מנין יהודים ומבקשים רחמים בזכותו‪,‬‬ ‫בגמ' הנ "ל‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫גשמיות ברוחניות‪ ,‬וגם בעת עסקו בצרכי‬ ‫בודאי מיצר בצרתינו ויעמוד בעזרתינו‪.‬‬ ‫אנחנו אף שאנו נראים כמו‬ ‫והנה‬ ‫גופו כגון אכילה ושתיה וכדומה מ"מ יכוין‬ ‫הזכרנו דבר פלא שאירע לנו‬ ‫[וכבר‬ ‫שנראים‪ ,‬אבל מ"מ בזה אפשר להרים ראשינו‬ ‫לבו לשמים‪ ,‬ולא יסיח דעתו מעניני העבודה‪,‬‬ ‫בני‬ ‫של‬ ‫ל זווגו‬ ‫פה‬ ‫שהתפללנו‬ ‫אשתקד‬ ‫בפני כק"ז זי"ע שעכ"פ אנו מתבדלים‬ ‫וגשמיות ורוחניות יחדיו יהיו תמים לעבוד‬ ‫שליט"א‪ ,‬וגם אצל אביו הגה"ק מסעטשא‬ ‫מרשעי הדור ומשתדלים לילך בדרך התורה‬ ‫שכם אחד את הבורא ית"ש‪ ,‬והנה מי יאמר‬ ‫זי"ע‪ ,‬ואמרנו שם שבאנו בשליחות בנו לקיים‬ ‫והמסורה כפי שהורינו אבותינו ורבותינו‬ ‫זכיתי לבי שהוא זוכה לקיים בשלימות לקשר‬ ‫מצוות כיבוד אב‪ ,‬וסמוך לזה מצא זיווגו‬ ‫הקדושים‪ .‬ומתאמרא משמי' מליצה נפלאה‬ ‫גשמי ברוחני ולעשות כל דבר גשמי רק לשם‬ ‫בס"ד‪ ,‬ביומדה"ל ה' כסלו‪ ,‬והתנאים היה‬ ‫על כלל ישראל על פי הנ"ל‪ ,‬והוא די"ל בטעם‬ ‫שמים‪ ,‬כי בודאי הוא מן העבודות הקשות‬ ‫ביומדה"ל של הגה"ק מסעטשא כ"א כסלו]‪.‬‬ ‫הדבר למה נקרא שמו של הקב"ה רוכב‬ ‫שבמקדש‪ ,‬אבל מצינו עצה יעוצה לזה עפ"י‬ ‫בערבות‪ ,‬אלא כפי שאמרנו דיש ד' סוגים‬ ‫מה שהביא מרן רביה"ק זי"ע (דברי יואל פ'‬ ‫אנו מתפללים שנזכה בזכותו‬ ‫ובכן‬ ‫בכלל ישראל המשולים לד' מינים שבלולב‪,‬‬ ‫ויחי‪ ,‬דף תקל"ז) מהחיד"א זלה"ה בספרו‬ ‫הקדושה לבנים ובני בנים עוסקים בתומ"צ‪,‬‬ ‫והגרוע שב הם היא הערבה שאין בו לא טעם‬ ‫ראש דוד (פ' קדושים ובפ' ברכה)‪ ,‬דיש‬ ‫כמו שידוע שזקיני הק' היה לו בזה סייעתא‬ ‫ולא ריח‪ ,‬ואם כן הוה אמינא שאצל אלה אין‬ ‫מהראשונים דס"ל שהמחזיק לתלמיד חכם‪,‬‬ ‫דשמיא מיוחדת‪ ,‬שזכה להרבה יוצ"ח רבנים‬ ‫השכינה שורה‪ ,‬על כן קאמר קרא דבאמת‬ ‫אף אם הת" ח לומד שלא לשמה‪ ,‬אבל המחזיק‬ ‫גאונים וצדיקים מפורסמים‪.‬‬ ‫הקב"ה שוכן את דכא‪ ,‬ואדרבה המרכבה‬ ‫הרי כוונתו ורצונו ליתן על תורה לשמה‪ ,‬לכן‬ ‫דיליה אינם הגדולים‪ ,‬והוא רוכב בערבות אצל‬ ‫יש לו שכר כהחזקת תורה לשמה‪ .‬ומוסיף‬ ‫כק"ז הגה"ק מטשעטשאוויץ‬ ‫וחתנו‬ ‫אלו הדומים לערבה‪ ,‬עכ"ל ודפח"ח‪( .‬הובא‬ ‫עליהם בספה"ק צמח דוד להגה"ק ר'‬ ‫זצ"ל בתחלת התמנותו למשרת הרבנות‪ ,‬שבא‬ ‫בספר גבורות יצחק להגה"צ ר' יצחק ראזענבערג ז"ל‬ ‫דוד מדינוב זי" ע ‪ ,‬כי השתא דאתית להכי‬ ‫אצלו הראש הקהל לשאול שאלה ליל פסח‬ ‫אב"ד ור"מ האדהאז יע"א‪ ,‬ששמע אותו מפיו הק'‬ ‫י"ל דגם הת"ח עצמו אף אם עוסק שלא‬ ‫קודם הסדר‪ ,‬ונתעלמה ממנו ההלכה לפי‬ ‫של זקינינו‪ ,‬והועתק בשלהי ספה"ק אמרי שפר‬ ‫לשמה‪ ,‬זוכה ע "י המחזיק לשכר תורה לשמה‪,‬‬ ‫שעה‪ ,‬והיה לו פחד שבתחלת רבנותו אין לו‬ ‫בהמהדורא שי"ל על ידינו בשנת תשס"א)‪.‬‬ ‫דהרי המחזיק יש לו שכר תורה לשמה לפי‬ ‫פה להשיב‪ ,‬בפרט שאותו הראה"ק היה גבר‬ ‫סברא הנזכרת‪ ,‬והרי הת" ח הוא המביאו לזה‬ ‫תקיף‪ ,‬וחותנו הק' היה אז עדיין בחיים‬ ‫כל הנסיעה הזאת לכל אלו‬ ‫והנה‬ ‫ע "י גרמא דילי'‪ ,‬לכן זוכה גם הוא בשכר‬ ‫חיותו‪ ,‬ונתגלה אליו בהקיץ ואמר לו המראה‬ ‫לזכותו‬ ‫הכל נזקף‬ ‫הקדושים‪,‬‬ ‫המקומות‬ ‫תורה לשמה ע"י המחזיקו‪ ,‬עכתודה"ק‬ ‫מקום היכן לעין בשו"ע את מקום הדין‪ ,‬ובזה‬ ‫הקדושה‪ ,‬כי קבענו את עיקר הנסיעה בשביל‬ ‫של מרן רביה"ק זי"ע‪ .‬הרי לנו דהמחזיק‬ ‫נחה דעתו‪ ,‬ויהי לפלא‪ .‬ומאז קרא לו 'דער‬ ‫להיות על קברו ביומא דהילולא‪ ,‬ואגב אנו‬ ‫תורה מקבל שכרו משלם כיון שכוונתו‬ ‫הייליגער שווער'‪.‬‬ ‫הולכים גם על שאר קברות הצדיקים הק'‪.‬‬ ‫שהלומד ילמוד לשמה בתכלית השלימות‪ ,‬וכן‬ ‫*‬ ‫הדבר חוזר חלילה על הלומד בעצמו‪ ,‬כיון‬ ‫*‬ ‫שסוכ " ס על ידו זכה המחזיק ללימוד התורה‬ ‫בביתו נאוה קודש של הרה"ק ר' ישעי'לע‬ ‫בדרך לציון כק"ז הגה"ק בעל מנוחת‬ ‫לשמה‪ ,‬ונמצא דשניהם המחזיק והלומד‬ ‫קערעסטירער זי"ע‬ ‫אשר מ'טשענגער זי"ע‬ ‫מקבלים שכר תורה לשמה‪.‬‬ ‫כל צריכים ליתן שבח והודיה‬ ‫ראשית‬ ‫כק"ז הגה"ק זי"ע היה ידוע‬ ‫הנה‬ ‫זאת‪ ,‬י"ל דון מינה ואוקי‬ ‫ובהקדמה‬ ‫להשי"ת על כל מה שזכינו עד עכשיו‬ ‫לפועל ישועות באופן מבהיל‪ ,‬וכבר נדפס‬ ‫באתרין‪ ,‬דהמאכיל מפתו לאחרים‪ ,‬אף שאותו‬ ‫הצדיקים‬ ‫קברי‬ ‫אלו‬ ‫כל‬ ‫על‬ ‫להשתטח‬ ‫הרבה סיפורים נוראים ממנו‪ ,‬ונזכיר סיפור‬ ‫האוכלו יש לו עדיין הנאה גשמית ‪ ,‬אבל זה‬ ‫הקדושים‪ ,‬והנסיעה עד הנה עבר בשלום‪ ,‬כן‬ ‫אחד‪ ,‬שפע"א בחוה"מ סוכות היה אצלו בנו‬ ‫שמאכילו הלוא כוונתו לשמים‪ ,‬ועי"ז יכול‬ ‫יעזור ה' להלאה‪ .‬והנה רואים כאן דבר פלא‪,‬‬ ‫הגה"צ ר' משה זצ"ל וראה שנטל ידיו‬ ‫להעלות האכילה ולקשר הגשמי בהרוחני‪,‬‬ ‫דכמעט אין בנמצא בכל ארצות אירופא האלו‬ ‫לסעודה ואכל כזית ופסק מלאכול עוד‪ ,‬ושאל‬ ‫ושוב נחשב כן גם להאוכל עצמו וכנ"ל‪.‬‬ ‫שנשאר בית יהודי על מכונו עם המזוזות‬ ‫אותו למה אינו ממשיך לאכול‪ ,‬וענה לו‬ ‫והיוצא לנו שבמקום הזה יש בו קדושה‬ ‫בדלתותיו‪ ,‬חוץ מה בית הקדוש הזה‪ ,‬שכידוע‬ ‫הגה"ק "איך אפשר לאכול כשיש חולה בעיר‬ ‫יתירה‪ ,‬לפי שכל אלפי האנשים שאכלו כאן‬ ‫היה כאן ההכנסת האורחים הגדולה אשר‬ ‫ל"ע"‪ ,‬ובנו שידע שצריך לו האכילה בשביל‬ ‫נחשב שאכלו כולו לשמים‪ ,‬ובפרט שמאכילם‬ ‫אלפי יהודים השביעו פה את נפשם השוקקה‬ ‫בריאותו ע"כ עמד והבטיחו שהחולה יבריא‪,‬‬ ‫היה הרה"ק ר' ישעי'לע שמי יוכל להשיג‬ ‫בגשמיות וברוחניות גם יחד‪ ,‬ואף גם זאת‬ ‫ורק אז המשיך אביו בסעודתו‪ ,‬ואכן בסוף‬ ‫עבודתו הק' בזה‪.‬‬ ‫שבמקום הזו פעלו יהודים הרבה ישועות‬ ‫הסעודה הגיע הידיע ה שנתרפא‪ .‬ורואים מזה‬ ‫גדולות ע"י אותו צדיק שישב בבית זה‪ .‬ונראה‬ ‫*‬ ‫שהיה אצלו בחינה של תלמיד חכם מיצר‬ ‫לומר בדרך רמז איך שמקושרים שני הדברים‬ ‫בצרתן של ישראל‪ ,‬עד כדי כך שלא היה יכול‬ ‫‪-‬ח‪-‬‬ ‫שבדורות הקודמים שהם יתפללו בעדינו‪.‬‬ ‫אצל חסידים ואנשי מעשה באונגארן ללמוד‬ ‫בציון כק"ז הגה"ק ר' נתן פייטל רייניטץ‬ ‫והנה בודאי צדיק ה' בכל דרכיו‪ ,‬ואדרבה‬ ‫בכל השבוע האך פרי תבואה]‪.‬‬ ‫מ'מאד זי"ע‬ ‫דוקא מחמת זה יש לו להקב"ה נחת רוח גדול‬ ‫נתבונן באיזה פנים אנו באים‬ ‫והנה‬ ‫בידינו שאמר שעד ז' דורות מי‬ ‫קבלה‬ ‫מדורותינו‪ ,‬וכמ"ש מהרח"ו ז"ל ששמע‬ ‫לזקנינו הק'‪ ,‬דהלא אשתקד קבלנו עלינו לתקן‬ ‫שיבוא להתפלל על קברו יעשה לו טובה‪ ,‬וי"א‬ ‫מרבו האריז"ל שעבודה קטנה בדורות‬ ‫מעשינו ועכשיו אנו נראים כמו שנראים‪ ,‬אבל‬ ‫עד ח' דורות‪ ,‬וי"א עד עשרה דורות‪ ,‬ויהי'‬ ‫אלו חשוב אצל השי"ת מכל מדרגות הצדיקים‬ ‫אב הלא נשאר אב‪ ,‬וכרחם אב על בנים‪,‬‬ ‫איך שיהי' הרי אנו דור הששי ממנו‪ ,‬ובנינו‬ ‫(שער הגלגולים‪ ,‬הקדמה ל"ח) ‪ ,‬וק"ו בן בנו של‬ ‫ובספרו הק' הישר והטוב (הו"ר דרוש ו'‬ ‫הנמצאים עמנו הם דור השביעי‪ ,‬ובוודאי‬ ‫ק"ו בדורינו אלה‪.‬‬ ‫– שנת תרכ"ט לפ"ק) מובא מה שדרש פעם‬ ‫יקיים הצדיק הבטחתו הקדושה‪ .‬ומסופר דבר‬ ‫ופוק חזי מה שכתב הגה"ק בעל‬ ‫בהושענא רבה ע"פ מה שביאר הישמח‬ ‫פלא‪ ,‬שכל נכדיו שהתפללו על ציונו הק'‬ ‫ההפלאה זצ"ל (בהקדמת ספרו‪ ,‬ובפנים יפות‬ ‫משה זי"ע בדרך רמז על מה שאמרו חז"ל‬ ‫בפרוץ המלחמה כולם נצלו בחסדי שמים‪.‬‬ ‫פר' פנחס‪ ,‬והוזכר גם בספה"ק מאור ושמש פ' מקץ)‬ ‫(שקלים כ') מי שאבד חותמו ממתינין לו עד‬ ‫אני מקיים בזה את נדרי‬ ‫[והנה‬ ‫בפירוש המשנה (אבות פ"ב‪ ,‬מ"א) דע מה‬ ‫הערב‪ ,‬דהנה יש צלם דקדושה‪ ,‬דהיינו ד'‬ ‫שקבלתי עלי בשנה שעברה‪ ,‬מעשה שהיה כך‬ ‫למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל‬ ‫פנים שבמרכבה‪ ,‬ויש ח"ו ד' פנים בסטרא‬ ‫היה שבהנסיעה אשתקד לא הספקנו להגיע‬ ‫מעשיך בספר נכתבים‪ .‬רצונו‪ ,‬דע כמה‬ ‫אחרא‪ ,‬והנה מי שהולך בדרך הישר יש לו‬ ‫לפה‪ ,‬ותיכף אחר שחזרתי הביתה היה לנו‬ ‫מעלות ירדת‪ ,‬שבתחילה היו נביאים שהם עין‬ ‫פנים מהד' פנים שבקדושה‪ ,‬וחלילה מי‬ ‫איזה עגמ"נ בדבר בריאותו של א' מבני‬ ‫רואה‪ ,‬ואח"כ אחז"ל (מגילה לב‪ ).‬שנשתמשו‬ ‫שהולך בדרך לא טוב יש לו פנים מהד'‬ ‫משפחתינו‪ ,‬ואינה ה' לידי שפגשתי אז איזה‬ ‫בבת קול‪ ,‬שנאמר ואזניך תשמענה דבר וגו'‪,‬‬ ‫שכנגדם‪ .‬אמנם עוד תקנה לאדם ההוא‬ ‫ידיד וסיפרתי לו אודות הנסיעה שערכנו לפני‬ ‫ואח"כ נתמעטה התורה והוצרכו לכתוב‬ ‫שיעשה תשובה לערב‪ ,‬וכמבואר בזוה"ק על‬ ‫זה‪ ,‬ואני לא הזכרתי לו כלום אודות כק"ז‬ ‫דברים שבע"פ משום עת לעשות לה' וגו'‪,‬‬ ‫מארי דחושבנא שמחשבין בכל לילה ולילה‬ ‫הרנ"ף‪ ,‬ומעצמו שאל אותי לפי תומו‪ ,‬למה לא‬ ‫וזה וכל מעשיך בספר נכתבים‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫לעשות תשובה על מה שעשו ביום העבר‪ ,‬ולכן‬ ‫היית אצל זקנך הרנ"ף ז"ל‪ ,‬והיה לי הרגשה‬ ‫ואמרתי שמזה רואים כמה נחוץ הדבר‬ ‫מי שאבד חותמו דהיינו צלם הראוי לו מהד'‬ ‫שזה רמז מלעילא שאני צריך לפקוד את קברו‬ ‫להתדבק לספריהם הקדושים של הצדיקי‬ ‫פנים שבקדושה‪ ,‬ממתינין לו עד הערב‪,‬‬ ‫הק'‪ ,‬ומיד קבלתי עלי שבנסיעה הבאה נסע‬ ‫אמת‪ ,‬ומינה לא תזוע‪ ,‬כי רק זה נשאר להיות‬ ‫וחלילה אם לא יעשה תשובה בערב‪ ,‬על כל‬ ‫ונלכה לשם‪ ,‬וגם עד שאספיק לנסוע במשך כל‬ ‫לנו צינור להתקשר עמהם‪ ,‬ובזה נחשבים‬ ‫פנים יעשה תשובה בערב שבת‪ ,‬או בערב ראש‬ ‫הזמן בל"נ אטבול טבילה מיוחדת בכל יום‬ ‫כדבקים בהם עצמם‪ ,‬אשרי שיאחז בהם‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬או בערב יום הכיפורים‪ ,‬ולכל הפחות‬ ‫שביקש‬ ‫כמו‬ ‫הקדושה‪,‬‬ ‫נשמתו‬ ‫לטובת‬ ‫לא יאוחר מערב שמיני עצרת‪ ,‬דהוא יום‬ ‫*‬ ‫בצוואתו‪ ,‬וכן אשתדל גם על להבא בל"נ‪ ,‬ובכן‬ ‫הושענא רבה וכ ו'‪ ,‬עיי"ש דבה"ק המעוררין‬ ‫אני מבקש בזה מכל המשפחה לפחות בעש"ק‬ ‫את לבן של ישראל לאביהם שבשמים לתשובה‬ ‫בדרך לעיר אוהעל יצ"ו‬ ‫לטבול טבילה א' מיוחד לזכותו של זקינינו‬ ‫ותיקון המעשים‪ .‬והנה כק"ז מביא זאת לענין‬ ‫הק'‪ ,‬ובס"ד קיימתי כן כמעט במשך כל‬ ‫היה‬ ‫הנה כק"ז מליסקא זי'ע‬ ‫הושענא רבה‪ ,‬אולם אנחנו בעוניינו איבדנו‬ ‫השנה‪ ,‬והיה לנו ישועה בעזהשי"ת]‪.‬‬ ‫תלמידו המובהק למרן בעל הישמח‬ ‫חותמינו ובהאיך אנפין ניעול קמי מלכא‪,‬‬ ‫משה זי"ע ‪ ,‬ולא שינה זיז כל שהוא מכל מה‬ ‫ובאנו בזה לבקש רחמים שיעמוד לנו כחו של‬ ‫*‬ ‫שראה אצלו‪ .‬גם נטמן כאן בתוך האוהל‬ ‫אותו זקן‪ ,‬זקינינו הקדוש‪ ,‬שנוכל להשיב את‬ ‫הרה"ק ר' סנדר'ל מקאמארנא זצ"ל‪,‬‬ ‫פנינו דקדושה ויעזרנו לשוב בתשובה ולילך‬ ‫בדרך לליסקא‪ ,‬ציון הקדוש של כק"ז ר'‬ ‫וידוע המעשה עם זקנתי הצדיקת אמה‬ ‫בדרכי ה' באמת‪.‬‬ ‫הירש'לע ליסק'ער זי"ע בעל אך פרי‬ ‫של כק"ז מליסקא הידועה בשם‬ ‫תבואה‪-‬הישר והטוב‪.‬‬ ‫בפרשה שעברה‪ ,‬פרשת לך לך‬ ‫והנה‬ ‫'שרה די בעקערין' ‪ ,‬שפעם רצו אנשי‬ ‫בדיבור הראשון מאריך כק"ז‪ ,‬ותו"ד הוא‬ ‫השבת הקרב ובא מוכרחין‬ ‫[מחמת‬ ‫בליעל להוציא לעז על ר' סענדר'ל רח"ל‪,‬‬ ‫שהצדיק הוא יסוד העולם‪ ,‬כי כל העולם ניזון‬ ‫לקצר]‪ ,‬משפחתינו היו מאוד כרוכים אחר‬ ‫וחיפשו אחר איזה אשה שתהיה מוכנת להעיד‬ ‫על ידו‪ ,‬והנה יכול להיות שיהא כמה דורות‬ ‫קדושת זקינינו זה‪ ,‬וכמו שראיתי אצל אמי‬ ‫בבי"ד על זה בעד בצע כסף‪ ,‬והצדיקת שרה‬ ‫שלא יהא צדיק‪ ,‬לכן השי"ת שולח שפע רבה‬ ‫מורתי הצדיקת (תליט"א) [ע"ה] שכל מעייניה‬ ‫הנ"ל אמרה שהוא מוכנה ומסכמת לזה‬ ‫בשביל הצדיק‪ ,‬כדי ש יהיה לכל העולם כולו‬ ‫היתה תמיד לזקינה הק' מליסקא‪ .‬וכן נהוג‬ ‫וקיבלה את הכסף‪ ,‬וכ שבאו לבי"ד והעידו‬ ‫ולדורות הבאים‪ ,‬עיי"ש כל דבה"ק‪ .‬והנה‬ ‫אצלינו שכמעט לא עובר שבוע בלי לימוד האך‬ ‫העדים‪ ,‬ובהגיע תור שלה להעיד‪ ,‬הוציאה את‬ ‫איפוא מצינו דור שפל כדורינו אנו‪ ,‬אשר אפס‬ ‫פרי תבואה על פרשת השבוע‪ ,‬והוא ספר‬ ‫צרור הכסף בפני הדיינים‪ ,‬ופיה פתחה‬ ‫עצור ועזוב‪ ,‬ואין לנו כבר למי לפנות להיוושע‬ ‫קדוש מאוד עם הרבה יסודות והדרכות‬ ‫בחכמה כי הצדיק ר' סענדר'ל נקי מכל‪ ,‬אלא‬ ‫בגשמיות וברוחניות‪ ,‬וצריכים אנו לצדיקים‬ ‫הנצרך לכל‪[ .‬ואמר לי הרה"ח המרומם ר'‬ ‫שהחטאים האלו בנפשותם שיחדו אותי בכסף‬ ‫ישראל בריעף ז"ל שבימים מקדם היה מקובל‬ ‫‪-‬ט‪-‬‬ ‫אתנו הרה"ח ר' מרדכי גליקמאן‬ ‫והנה‬ ‫לך א' מהם במתנה‪ ,‬ואכן הגה"ק בעל‬ ‫הזה‪ ,‬ונהפכו פניהם כשולי קדירה‪ ,‬והצטדקה‬ ‫(שליט"א) [זכרונו לברכה] יליד עיר אוהעל‪,‬‬ ‫היכל הברכה מקאמארנא זצ"ל היה‬ ‫בפני ר' סנדר'ל שמה שקיבלה מתחלה‬ ‫והוא מספר מזכרונותיו מימי קדם‪ ,‬שכל מי‬ ‫מכנה את כק"ז מליסקא "מיין ברודער" (כ"ז‬ ‫להעיד‪ ,‬כי יראה שימ צאו אשה אחרת שיוכלו‬ ‫שבא לאוהעל לפעול ישועה הלך גם להתפל‬ ‫הובא בדרכי הישר והטוב‪ ,‬וגם מרן רביה"ק זי"ע‬ ‫להפיק את זממם בה‪ ,‬וכך ניצל הצדיק‬ ‫על קברה ‪ .‬וכדברים האלה מצאתי בספר דרכי‬ ‫סיפר את זאת‪ ,‬ומובא בארוכה גם בס' עשר‬ ‫מהבזיון הנורא‪ ,‬וענה ר' סנדר'ל ואמר לה‪,‬‬ ‫הישר והטוב‪ ,‬שקברה היתה מקום מסוגל‬ ‫קדושות)‪.‬‬ ‫אני הייתי צריך להוריד לעולם ב' נשמות‬ ‫לישועה‪.‬‬ ‫קדושות גדולות במעלה‪ ,‬ובשכר זאת אני נותן‬ ‫באחרית הימים שהדורות חלושים צריכים אנו למדתו של אברהם אבינו שהוא חסד הגמור‪ ,‬וגם שידונו את האדם‬ ‫לפי מעשיו עכשיו שרוצה לשוב‪ ,‬ולא על שם סופו שאולי יפול שוב ח"ו ||| עיקר תאוותו של הקב''ה הוא לעבודת‬ ‫הצדיקים שיש להם נסיונות בטבעם מתולדתם‪ ,‬ואעפ''כ מתגברין עליהם‪ ,‬יותר ממלאכי מעלה שאין להם שום‬ ‫נסיונות‪ ,‬וזה מה שהראה הקב"ה להמלאכים שבאו אצל אברהם ||| הקב"ה כביכול הכיר טוב לממרא על מצוה קלה‬ ‫שעשה‪ ,‬כדי שישאו בני ישראל ק"ו בעצמם להתחזק על כל עבודתם בקודש ועמידה בנסיונותיהם ||| בזה שאדם‬ ‫יודע שבכל מקום מוסתר אלופו של עולם היה נמנע מן החטא והיה ממהר להתחזק לשוב ממקום שהוא שם‬ ‫להגיד להם דבר קטן שירחצו רגליהם מאבק רגליהם‬ ‫ליל שב"ק פרשת וירא בעיר ליזענסק יצ"ו‬ ‫שהיה בזה חשש עבו"ז‪.‬‬ ‫בפרשתינו ‪ ,‬וירא אליו ה' באלני ממרא והוא‬ ‫לתרץ‪ ,‬כי כל עבודתו לשבר העבו"ז‬ ‫וחשבתי‬ ‫יושב בפתח האוהל וגו'‪ ,‬במדרש (ב"ר פמ"ח ח') איתא‪,‬‬ ‫היה רק בשעה שבאים לעבוד אותו‪ ,‬אבל כאן שבאו‬ ‫פתח האהל‪ ,‬פתח טוב פתחת לעוברים ושבים וכו'‪,‬‬ ‫לביתו לאכול ולעת כזאת הלא אינם עובדים עבו"ז‪,‬‬ ‫וצ"ב הכוונה בזה‪.‬‬ ‫וביותר י"ל דאיתא שהיה מכיר לפי האילן על כל‬ ‫אורחיו מה מעשיו‪ ,‬וראה שעכשיו אינם עובדים‬ ‫וביארנו עפ"י מש"כ כק"ז זי"ע בספה"ק‬ ‫אך פרי תבואה ענין נפלא‪ ,‬לבאר מה שאמרו חז"ל‬ ‫עבו"ז‪ ,‬ובאמת כן היה‪ ,‬כי הם היו מלאכי מעלה‪ .‬על כן‬ ‫(בבא מציעא דף פ"ו) כי בשביל שאמר אברהם אבינו‬ ‫חשב עליהם שאולי הם בעלי תשובה‪ ,‬וא"כ אין אומרים‬ ‫יוקח נא מעט מים‪ ,‬דהיינו ע"י שליח‪ ,‬לכן שילם לבניו‬ ‫לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים‪ ,‬ואפילו את"ל‬ ‫ג"כ ע"י שליח שנאמר ויאמר ה' אל משה הקהל לי את‬ ‫שאינם בעלי תשובה לגמרי‪ ,‬וכמו שעדיין חשש עליהם‬ ‫העם‪ .‬והנ ה לכאורה הוא גופא טעמא בעי למה לא נתן‬ ‫שירחצו רגליהם‪ ,‬אבל מאחר שעכשיו אינם עובדי‬ ‫אברהם אבינו בעצמו את המים‪ .‬ונראה לי דהנה כל‬ ‫עבו" ז‪ ,‬על כן אין לצערם על זה‪ ,‬וכמו שמצינו שאמר‬ ‫ענין המים היה בשביל לרחוץ רגלי האורחים כדי שלא‬ ‫הכתוב כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם‪,‬‬ ‫להכניס עבודה זרה לתוך בית‪ ,‬כמו שפירש"י‬ ‫וכדרשת חז"ל‪ ,‬שאין דנין על שם סופו‪.‬‬ ‫שמשתחוים לאבק שברגליהם‪ .‬והנה הוא לא רצה לצער‬ ‫שהוא‪ ,‬רואים מזה מידת חסדו של אברהם‬ ‫ואיך‬ ‫שום בריה‪ ,‬וחשש שלא לבייש אותם‪ ,‬לכן אמר להם ע"י‬ ‫אבינו ע"ה‪ ,‬שהיה כ"כ מופלג בחסדו‪ ,‬אפילו לעובדי‬ ‫שליח‪ ,‬אבל שאר הדברים עשה בעצמו‪ ,‬ולכן התנהג‬ ‫עבו"ז אם בשעה זו הם כשרים‪ .‬וכמ"ש כק"ז זי"ע‬ ‫עמו השי"ת מדה במדה‪ ,‬כמו שמבואר שם בגמרא‪,‬‬ ‫בפרש ת לך לך‪ ,‬עמ"ש והיה ברכה‪ ,‬בך חותמין‪,‬‬ ‫עכדה"ק‪.‬‬ ‫דהכוונה שאברהם אבינו רצה לזכות את העולם‪ ,‬ולכן‬ ‫דלכאורה הם דברים תמוהים‬ ‫והתבוננתי‬ ‫רצה שיתנהג העולם במדת החסד‪ ,‬ולא בדין‪ ,‬שאז לאו‬ ‫ביותר‪ ,‬דהלא אברהם אבינו שיבר כל העבודות זרות‬ ‫כל אדם זוכה‪ ,‬ואף במדת יעקב שהוא כלול חסד ודין‬ ‫של אביו‪ ,‬ובזה עסק תמיד לבזות ולגנות העבו"ז‬ ‫יש ג"כ כמה בני אדם שאין יכולים לעמוד בזה‪ ,‬רק‬ ‫כמבואר במדרשות חז"ל‪ ,‬והאיך לא היה אפש ר לו‬ ‫בחסד גמור‪ ,‬שבזה רובא דרובא יעמודו‪ ,‬חוץ מרשעים‬ ‫גמורים שמהפכים מדת החסד למדת הדין‪ .‬ולכן‬ ‫‪-‬י‪-‬‬ ‫משמי' דהגה"צ רבי איציקל מ'פשעווארסק‬ ‫הבטיח השי"ת לאברהם אבינו בך חותמין ולא בהם‪,‬‬ ‫זי"ע ‪ ,‬לפרש מה שאומרים בפיוט בימים נוראים‪,‬‬ ‫דהיינו אם יהא אדם שיהא יכול לעמוד עכ"פ ע"י‬ ‫ויושר יליצו בעדינו חיות אש‪ ,‬דהנה המלאכים בעת‬ ‫מדת החסד אזי ג"כ יתקיים העולם‪ ,‬עכ"ד‬ ‫שיש להם שליחות מהקב"ה בהאי עלמא‪ ,‬באים הם‬ ‫הקדושים‪.‬‬ ‫בזריזות ומקיימים שליחותם ותיכף א חר כן בלי שהיית‬ ‫על זה‪ ,‬כי יש בזה רמז על דורינו אלה‬ ‫והוספתי‬ ‫רגע הם חוזרים שמפחדים שלא להתגשם מעוה"ז‪ ,‬וזה‬ ‫באחרית הימים‪ ,‬בדור הסמוך לגאולה השלימה‪ ,‬שנגלה‬ ‫הוא מליצה ישרה לישראל שהם דרים בעוה"ז ואין‬ ‫לפני יודע תעלומות שיהיה דור כזה שלא יהיו צדיקים‬ ‫יכולים לחיות בלי אכילה ושתי' ומקושרים הם לעולם‬ ‫שיוכלו לעמוד במדת הדין‪ ,‬ובדור שכזה מצטרכין‬ ‫הזה‪ ,‬ועם כל זאת הם עובדים את ה' כל אחד לפי‬ ‫למדת אברהם‪ ,‬דהיינו חסד גמור בלי שום דין‪ ,‬וזה‬ ‫דרגא דילי'‪ ,‬וזה ויושר יליצו בעדינו חיות אש‪ ,‬דהיינו‬ ‫שאמר בך חותמין‪ ,‬היינו בסוף יומיא‪ ,‬אז יתעורר‬ ‫ע"י חיות אש שיראים לישאר בעולם הזה‪ ,‬וממהרים‬ ‫למעלה מדת אברהם שיגן עלינו להושיענו במדת‬ ‫לחזור בחזרה כוות גירי קשתא‪ ,‬הם ימליצו זכות על‬ ‫החסד לבד‪.‬‬ ‫ישראל שהם צריכים להיות מקושרים לעולם הזה‪ ,‬ועם‬ ‫כל זה מחזיקים מעמד בכל כוחם‪ ,‬עכ"ד ודפח"ח‪.‬‬ ‫ביאור המדרש שבפרשה זו‪ ,‬פתח טוב פתחת‬ ‫וזה‬ ‫נמצא דזה כל מעלת האדם‪ ,‬בזה עצמו שמצד אחד רגלו‬ ‫לעוברים ושבים‪ ,‬עוברים ושבים היינו הנשמות‬ ‫מוצב ארצה בתוך נסיונות העולם הזה‪ ,‬אבל דוקא‬ ‫החלושות של הדור שלנו‪ ,‬שעוברים ונופלין ושבים‬ ‫משום זה זוכה שראשו מגיע השמימה בעת עוסקו‬ ‫ומתחזקין בכל פעם‪ ,‬ושבע יפול וקם‪ ,‬וזה שאמרו‬ ‫בתורה ומצוות‪.‬‬ ‫עוברים ושבים לשון הווה‪ ,‬ולא שעברו ושבו‪ .‬ובמצב‬ ‫כזה מתנהג העולם במידתו של אברהם אבינו‪ ,‬דהיינו‬ ‫כן דוקא מחמת שאנו מונחים בנסיונות‬ ‫אם‬ ‫חסד הגמור‪ ,‬ולא עוד אלא שמדתו היתה שהתאפק‬ ‫קשים ומרים בגלות היצה"ר וחיילותיו‪ ,‬זה עצמו‬ ‫מלצער אפילו החשודים על עבודה זרה ממש‪ ,‬מאחר‬ ‫המליצה הישרה‪ ,‬שאעפ"כ אנו מתעוררין ומשתדלין‬ ‫שבשעה זו הם זכאים‪ ,‬כמו שנתבאר לעיל‪ ,‬כמו כן אנו‬ ‫לעמוד בנסיונות וזוכין לחטוף הרבה טוב נצחי בתוך‬ ‫בעוניינו‪ ,‬שעוברים ושבים‪ ,‬ואף שחוזר חלילה‪ ,‬אבל‬ ‫העולם הגשמי הזה‪ ,‬ומחמת זה בחר ב נו השי"ת יותר‬ ‫עכ"פ בעת שנתעוררים לשוב‪ ,‬מיד משקיף עלינו‬ ‫מכל מלאכי מעלה‪ .‬וזהו‪ ,‬פתח טוב פתחת לעוברים‬ ‫הקב"ה לטובה ומשפיע עלינו במדת חסדו לבד‪.‬‬ ‫ושבים‪ ,‬היינו שאפילו אלו העוברים ושבים ממעשיהם‬ ‫וכנ"ל‪ ,‬יש להם פתח טוב לבוא לפני המלך מלכו של‬ ‫***‬ ‫עולם שיקבל את עבודתם לרצון להם לפני ה'‪ ,‬שזה‬ ‫מרומז בפסוק זה‪ ,‬בס"ת של או"ה‪ ,‬ואלוני ממרא‪,‬‬ ‫יאמר לבאר המדרש הנ"ל‪ ,‬פתח טוב פתחת‬ ‫או‬ ‫היינו ממרים הייתם‪ ,‬וא עפ"כ הקב"ה מתאוה‬ ‫לעוברים ושבים‪.‬‬ ‫לעבודתן‪ ,‬וברוך שבחר בהם ובמשנתם ותפלתן‪.‬‬ ‫עפ"י מש"כ כק"ז זי"ע באך פרי תבואה‬ ‫*‬ ‫בפרשתן‪ ,‬דבס' נחל קדומים כ' וירא אליו ה' ‪ -‬סופי‬ ‫תיבות או"ה‪ ,‬דהיינו שהשי"ת מתאוה לראות את‬ ‫אמרתי להוסיף ביאור נפלא על הא דמצינו‬ ‫ובזה‬ ‫אברהם‪ .‬ופי' ע"ז כק"ז דמה שהשי"ת מתאוה‬ ‫שלא הביא אברהם לפניהם לחם מפני שפירסה שרה‬ ‫לעבודתן של הצדיקים לכאורה קשה‪ ,‬דהלא המלאכים‬ ‫נדה כמו שפירש"י‪ .‬ולכאורה קשה למה הקרה הקב"ה‬ ‫בודאי עובדים את שמו ית' יותר ויותר‪ ,‬אלא דעיקר‬ ‫כך שדוקא אז פירסה נדה‪ ,‬ובפרט שהלא בשורת‬ ‫עבודתם של המלאכים הוא מפני שהם מוטבעים בכך‪,‬‬ ‫המלאך היתה אחר כך‪ ,‬ואעפ"כ אמרה אחרי בלותי‬ ‫אבל הצדיק הוא דר במקום היצר הרע וכובש את יצרו‬ ‫וגו'‪ ,‬וכבר פירשו המפרשים למה אמרה כך אחרי‬ ‫ולכן השי"ת אוהב אותו‪ .‬ובזה פי' וירא אליו ה' באלוני‬ ‫שראתה שחזרה לו אורח כנשים‪ .‬עכ"פ מה צורך היה‬ ‫ממרא‪ ,‬ל' ממרים הייתם‪ ,‬דהיינו ששוכן במקום‬ ‫בדבר זה‪ ,‬ולמנוע בעדה להביא לחמה‪.‬‬ ‫היצה"ר ולכן השי"ת מתאוה אליו‪ ,‬עכל"ק‪ .‬וכבר‬ ‫הבאנו כמ"פ בדברינו על דרך זה מה דמיתאמרא‬ ‫‪ -‬יא ‪-‬‬ ‫לומר שלא אכלתם בפועל‪ ,‬אבל ל מה נזדמן כך‬ ‫ואפ"ל עפ"י מש"כ בחי' חת"ס עה"ת‬ ‫שהסעודה היתה באופן תערובת בשר בחלב‪ ,‬ועכ"ח כי‬ ‫באריכות בדרך דרוש‪ ,‬ובתו"ד כתב וז"ל‪ ,‬דאיתא‬ ‫לא היה להם פת לקינוח‪ ,‬ולמה לא היה להם פת‪ ,‬כי‬ ‫במדרש (מובא בבע"ת י"ח ח')‪ ,‬כשעלה משה למרום‬ ‫נטמאה ע"י שרה‪ ,‬וזה עצמו ההוכחה שרק אנו בני‬ ‫וקטרגו מלאכי השרת נגדו ורצו לעכב התורה לעצמם‪,‬‬ ‫אדם ראויין לקבלת התורה‪ ,‬כי בעון חוללנו ובחטא‬ ‫אמר להם משה כתי ב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו‪,‬‬ ‫יחמתנו אמנו‪ ,‬ומחמת זה אנו משוקעין בתוקף העולם‬ ‫ואתם אכלתם בשר בחלב אצל א ברהם אבינו ‪ ,‬והודו לו‪.‬‬ ‫הזה המלא תאוות ונסיונות‪ ,‬ובזה דייקא רצון הבורא‬ ‫והנה לכאורה כדמשמע מפירש"י בחומש‪ ,‬קמא קמא‬ ‫שנעבוד אותו‪ ,‬כמ"ש (פיוטי יום הכפורים תפלת שחרית)‪,‬‬ ‫דמטא אייתי' קמייהו‪ ,‬אם כן לא אכלו בשר בחלב כלל‪,‬‬ ‫ואביתה תהלה‪ ,‬מבשר ודם‪ ,‬מהבל ותהו‪ ,‬מחציר יבש‪,‬‬ ‫כי בתחילה ח מאה וחלב‪ ,‬ואח"כ בן הבקר‪ .‬אלא שאפילו‬ ‫מצל עובר‪ ,‬ומציץ נובל וכו'‪ ,‬ותפארתך עליהם‪.‬‬ ‫הכי שפיר השיב להם משה‪ ,‬שע ל כל פנים אכלו בשר‬ ‫אחר חלב בלא קינוח‪ ,‬שהרי אמר ר' זירא בחולין פרק‬ ‫***‬ ‫כל הבשר דאין קינוח אלא בפת‪ ,‬וא"כ המלאכים שלא‬ ‫את השלישי"ת‪ ,‬לבאר המדרש הנ"ל‪,‬‬ ‫והבאתי‬ ‫היה להם אז פת‪ ,‬שהרי לחם לא הביא‪ ,‬ע"כ אכלו בלא‬ ‫פתח טוב פתחת לעוברים ושבים וכו'‪.‬‬ ‫קינוח‪ ,‬ושפיר השיב להם משה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ובזה י"ל‬ ‫בפשטות למה הזמין הקב"ה שתפרוס נדה דוקא‪ ,‬כדי‬ ‫ברש"י כ' באלוני ממרא‪ ,‬הוא שנתן לו עצה‬ ‫ב)‬ ‫שימנעו המלאכים מלאכול בלחמה ואכלו בלא קינוח‪,‬‬ ‫על המילה וכו'‪ .‬וכבר תמהו כולם למה היה צריך‬ ‫כדי שיוכלו ישראל לקבל התורה‪.‬‬ ‫אברהם לעצת ממרא‪.‬‬ ‫לפי ביאורינו לעיל יובן בעומק יותר‪ ,‬דהנה‬ ‫אבל‬ ‫ונראה עפ"י מש"כ כק"ז מליסקא זצ"ל‬ ‫כבר כל המפרשים ראו כן תמהו מה זה טענה שאכלו‬ ‫(הישר והטוב לשבועות) עה"פ (דברים ל"ג ב') ה' מסיני‬ ‫המלאכים בשר בחלב‪ ,‬הלא זה היה עדיין לפני מתן‬ ‫בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן וגו' וז"ל‪,‬‬ ‫תורה‪ ,‬ועוד שברש"י כתב שעשו עצמן כאילו אוכלים‬ ‫וצל"ד דלמה הלך השם יתברך שמו אצלם (א צל האוה"ע‬ ‫שלא לשנות ממנהג המקום‪ ,‬נמצא שבאמת לא אכלו‬ ‫שיקבלו התורה) ‪ ,‬כיון שידע שלא יקבלו את התורה‪ ,‬וכמו‬ ‫כלל‪ ,‬וא"כ מה טענה יש עליהם‪.‬‬ ‫שבאמת אינם ראויים לה‪ ,‬אמנם השי"ת עשה זאת‬ ‫לטובת ישראל‪ ,‬שלא יסיתהו היצה"ר ויאמר לו שהוא‬ ‫י"ל כי ע יקר טענת המלאכים היתה עפ"י‬ ‫אלא‬ ‫ח"ו אינו ראוי לקבלת התורה‪ ,‬ובפרט שיאמר לו‬ ‫מש"כ הגמ' (שבת פ"ח ע"ב) בשעה שעלה משה למרום‬ ‫שכמה עבירות עשית ואיך יהיה לך תקוה‪ ,‬לכן הראה‬ ‫אמרו מל אכי השרת תנה הודך על השמים ואמר‬ ‫להם י"ת שאפילו אוה"ע אם היו רוצים היה נותן להם‬ ‫הקב"ה למשה להשיב להם תשובה וכו'‪ ,‬אמר להם‬ ‫י"ת את התורה ומכש"כ לישראל‪ ,‬כי התורה נתנה‬ ‫משה כלום יצר הרע יש ביניכם‪ .‬נמצא שעיקר רצון‬ ‫לעולם בתורת חסד ולכן אין חילוק בין אם ראוי בין אם‬ ‫הבורא הוא לקיים את התורה מתוך היצר הרע‬ ‫לא ראוי ח"ו וכו'‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫והנסיונות‪ ,‬שיתגבר האדם עליהם‪ ,‬ויעבוד את ה'‬ ‫דוקא מתוך העולם התחתון והגשמי‪ ,‬וכל זה לא שייך‬ ‫כן לעניינינו יל"פ שכוונת הבורא ב"ה במה‬ ‫וכמו‬ ‫אצל המלאכים שאינם יכולים לשהות בעולם הגשמי‬ ‫שסיבב ככה שיהיה צריך ליטול עצה ממנו על המילה‪,‬‬ ‫אפילו כות גירי קשתא‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫היה מאותו טעם מה שהקב"ה סיבב עם התורה אצל‬ ‫אוה"ע‪ ,‬היינו להורות לבנ"י שבאים להתקרב לה' שלא‬ ‫זה מרמז מה שפירסה נדה‪ ,‬כי כל הלא‬ ‫ועל‬ ‫יפלו בדעתם ממדריגתם הנמוכה‪ ,‬וישאו בני ישראל‬ ‫הטומאות והזוהמות היוצאין מגוף האדם‪ ,‬הוא מרמז‬ ‫ק"ו בעצמן‪ ,‬ומה אצל ממרא חזינן שזכה שיהיה‬ ‫על הקליפות המלובשין בו מחטא אדה"ר‪ ,‬ו כמו‬ ‫התגלות אלקות בחלקו‪ ,‬אף שהיה גוי כנעני ואעפ"כ‬ ‫שנתקללה אז חוה הרבה ארבה עצבונך והרונך וגו'‪.‬‬ ‫בשביל שנתן לו עצה על המילה נגלה אליו בחלקו‪ ,‬כל‬ ‫ועיקר מעלת האדם לזכות לקבל את התורה הוא דוקא‬ ‫שכן איש הישראל י באשר הוא שם‪ ,‬שהם בעצמם‬ ‫משום זה‪ ,‬כי בודאי אצל המלאכים קדושי עליון לא‬ ‫נימולים‪ ,‬וכמ"ש בזוה"ק פרשת לך לך (דף צ"ג ע"א)‪,‬‬ ‫שייך כל הענינים האלו כלל‪ .‬וזה מה שתבע אותם משה‬ ‫אתם אכלתם בשר בחלב‪ ,‬היינו כי אפילו אם תמצי‬ ‫‪ -‬יב ‪-‬‬ ‫מעליו‪ ,‬כמאמרם ז"ל (סוטה ג' ע"א) אין אדם עובר‬ ‫עה"פ ועמך כלם צדיקים (ישעיה ס)‪ ,‬וכי כלהו יש ראל‬ ‫עבירה וכו'‪ ,‬ואז הוא מחשב בודאי שעזב ה' את הארץ‬ ‫צדיקי נינהו‪ ,‬והא כמה חייבין אית בהו בישראל‪ ,‬כמה‬ ‫ואינו משגיח בה‪ ,‬כי אם היה יודע ומאמין בזה שנגד‬ ‫חטאין‪ ,‬וכמה רשיעין‪ ,‬דעברין על פקודי אורייתא‪,‬‬ ‫ה' כל מפעליו‪ ,‬שהוא משגיח עליו בכל עסקיו‪ ,‬בודאי‬ ‫אלא הכי תנא ברזא דמתניתין‪ ,‬זכאין אנון יש ראל‬ ‫לא היה עובר עבירה כלל‪ ,‬ובאמת הוא בודאי שקר‬ ‫דעבדין קרבנא דרעוא לקודשא בריך הוא‪ ,‬דמקריבין‬ ‫גמור‪ ,‬כי בודאי גם שם יש השגחתו מאתו יתברך‪ ,‬כי‬ ‫בנייהו לתמניא יומין לקרבנא‪ ,‬וכד אתגזרו עאלו בהאי‬ ‫אם יצויר העדר השגחתו משם אף רגע אחד‪ ,‬מיד היה‬ ‫חולקא טבא דקודשא בריך הוא‪ ,‬דכתיב‪( ,‬משלי י) וצדיק‬ ‫מת באותו רגע ולא היה כח בו לעשות שום דבר‪ ,‬אך‬ ‫יסוד עולם‪ .‬כיון דעאלו בהאי חולקא דצדיק ‪ -‬אקרון‬ ‫שבודאי שם גם כן הוא הקב"ה‪ ,‬אך בהעלם ובהסתר‬ ‫צדיקים‪ ,‬ודאי כלם צדיקים‪ ,‬עכל"ק ‪ .‬וכל שכן שבנוסף‬ ‫מאד‪ ,‬ועל זה מרמז הסתרת הא' שהוא אלופו של עולם‬ ‫לזה כל אחד מישראל עומד בכמה וכמה נסיונות אשר‬ ‫והוא באחרונה‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫רק הקב"ה לבדו יודע ועד‪ ,‬ובפרט בשמירת הברית‪,‬‬ ‫שהוא בחינת קדושת המילה‪ ,‬ע"כ שפיר לא גרע‬ ‫וכעין זה מובא בספה"ק תולדות יעקב‬ ‫מממרא שנגלה הקב"ה אליו בחלקו‪.‬‬ ‫יוסף (פ' וישב) בשם הבעש"ט הק' זי"ע וזל"ק‪,‬‬ ‫שמעתי ממורי פירוש הפסוק (שמות ט"ו ט') אמר‬ ‫בשם הרה"ק ר' דוד לעלוב'ער זי"ע‪,‬‬ ‫ומובא‬ ‫אויב ארדוף אשיג אחלק וגו'‪ ,‬יש בו ה' אלפין‪ ,‬כי‬ ‫שזכינו להיות אצל קברו הק'‪ ,‬שאמר אשר רגע א' שיש‬ ‫אלופו של עולם גניז בו כדי לקרבו אליו יתברך‪ ,‬כמו‬ ‫לאדם נסיון והוא מתגבר על יצרו‪ ,‬חשוב יותר מכל‬ ‫(שם י"ד י') ופרעה הקריב וכו' ודפח"ח‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫כסף וזהב שבעולם‪.‬‬ ‫נמצא דאפילו כשאדם נפל בחטא ממש ח"ו‪ ,‬אז גם‬ ‫ידי ידיעה זאת יהיה לנו התחזקות לעסוק‬ ‫ועל‬ ‫בהחטא עצמו אלופו של עולם מסתתר בו ‪ ,‬ואם יתחזק‬ ‫בתורה ועבודת השי"ת איך שיהיה‪ ,‬עד שנזכה להיטהר‬ ‫באמונתו בדבר זה‪ ,‬שבודאי יש שם השגחתו יתברך‬ ‫ולהתקדש באמת‪ ,‬והבא ליטהר מסייעין לו‪ ,‬ובפרט‬ ‫אלא שהוא בהעלם ובהסתר מאוד‪ ,‬בכח זה אפשר לו‬ ‫בזכות הצדיקים שהיינו אצלם‪.‬‬ ‫לשוב ולהתקרב אליו יתברך מכל מקום שנפל לשם‪.‬‬ ‫פירוש‪ ,‬פתח טוב פתחת לעוברים ושבים‪,‬‬ ‫וזה‬ ‫וזהו ‪ ,‬וירא אליו ה' באלוני ממרא‪ ,‬אף כשממרה‬ ‫שעל ידי שנקרא התגלות האלקות בכאן על שמו של‬ ‫ח"ו את פי ה' גם שם נמצא השי"ת‪ ,‬והוא יושב פתח‬ ‫ממרא הגוי‪ ,‬רק בשביל דבר קטן כזה שנתן עצה על‬ ‫האהל כחם היום‪ ,‬שעי"ז יתלהב לו לשוב תשובה‪ ,‬היינו‬ ‫המילה‪ ,‬נפתח לנו פתח טוב לעוברים ושבים‬ ‫ע"י ידיעתו סוד ענין זה כי בכל מקום יש גילוי‬ ‫ומתחזקים בנסיונותם הלוך ושוב‪ ,‬שמעשיהם הטובים‬ ‫אלקותו ית'‪ .‬וזה פתח טוב פתחת לעוברים ושבים‪,‬‬ ‫מרוצים לפני הקב"ה‪.‬‬ ‫שעי"ז יתעוררו ויתחזקו לשוב בתשובה‪ ,‬וז ה פתח טוב‬ ‫פתחת‪ ,‬היינו פתחו לי פתח כחודו של מחט‪ ,‬הנאמר‬ ‫***‬ ‫על התעוררות התשובה להמתחילים לשוב אליו ית'‪.‬‬ ‫אשר פתחא זוטא זו מועלת לאדם להתחיל לשוב אליו‬ ‫ארבעה אשיבנו‪ ,‬לבאר המדרש הנ"ל פתח‬ ‫ועל‬ ‫יתברך מכל מקום שהוא עד שיזכה בסוף לתשובה‬ ‫טוב פתחת וכו'‪ .‬ע"פ מה שמובא בשם הבעש"ט‬ ‫שלימה‪.‬‬ ‫הק' ‪ ,‬כי בכל דבר שבעולם יש ניצוצות הק' המחיין‬ ‫אותו‪ ,‬אפילו בדברים הנראים כרחוק מאוד מגילוי‬ ‫***‬ ‫אלקותו ית'‪ ,‬וכמבואר בספה"ק דגל מחנה‬ ‫אפרים פ' אמור וז"ל‪ ,‬שמעתי מן אא"ז זללה"ה‪,‬‬ ‫העקדה יש לדקדק למה כ' קודם‬ ‫בפרשת‬ ‫כי חטא‪ ,‬אלופו של עולם מוסתר בו‪ ,‬ודברי פי חכם חן‪.‬‬ ‫ויעקוד את יצחק בנו‪ ,‬ואח"כ וישם אותו על המזבח‪,‬‬ ‫ופירושו‪ ,‬כי האל"ף היא אינה נגלית‪ ,‬ואינה ניכרת‬ ‫לכאורה היה מן הראוי לעשות העקידה על גבי המזבח‬ ‫במבטא‪ ,‬והיא באחרונה‪ .‬וכן בתיבת טמא רחמנא‬ ‫עצמו‪ ,‬מלהגביה אותו עקוד ונעקד ולהרים אותו ככה‬ ‫ליצלן‪ ,‬גם כן הא' הוא מובלע באחרונה‪ .‬ולהבין זה כי‬ ‫על המזבח‪ .‬וי"ל ע"פ שמבאר מרן רביה"ק זי"ע‬ ‫האדם העובר עבירה ח"ו אז הוא הסתלקות הדעת‬ ‫באריכות (דברי יואל לראש השנה דף נ"ז ע"ב) כי עיקר‬ ‫‪ -‬יג ‪-‬‬ ‫מזידיטשוב זי"ע שובו שברו לנ"ו‪ ,‬שהתשובה הוא‬ ‫ה נסיון של אברהם אבינו ע"ה בעקידה היתה כי איתא‬ ‫לשבר הלינה‪ ,‬היינו השינה‪ .‬ועם כל זה אחת שאלתי‬ ‫במדרש תנחומא (פכ"ב) ‪ ,‬אמר לו השטן לאברהם‪ ,‬כך‬ ‫מאת כל אחד ואחד מהמשתתפים אלה אנחנו פה‬ ‫שמעתי מאחורי הפרגוד‪ ,‬השה לעולה ואין יצחק‬ ‫כולנו היום להתגבר לקום למחרת בצפרא דשבתא‬ ‫לעולה‪ ,‬אמר ליה כך עונשו של בדאי שאפילו אומר‬ ‫לומר ביחד כל ספר תהלים‪ ,‬לקיים מי ימלל גבורות ה'‬ ‫אמת אין שומעין לו‪ ,‬יעו"ש‪ .‬וזה מוסר השכל נורא‪ ,‬כי‬ ‫ישמיע כל תהלתו‪ ,‬ובפרט במקום קדוש כזה‪,‬‬ ‫הלא לא נעלם מאברהם אבינו ע" ה שעיקר תכלית‬ ‫וכמנהגינו בשנים האחרונות‪ .‬והעידו לפני כמה‬ ‫הבריאה להעמיד את הבנין של כלל ישראל ע"י יצחק‬ ‫ממשתתפי הנסיעה שמונח בזכרונם היטב במשך כל‬ ‫דייקא‪ ,‬ובקל היה יכול ללמוד בתוך דברי הקב"ה שאין‬ ‫השנה את ההתעוררות באמירת תהלים בשב"ק‬ ‫כוונתו לשחיטה ממש‪ ,‬ועי"כ יתקיים תכלית הבריאה‪,‬‬ ‫בבוקר‪ ,‬והכירו לי טובה על זה‪ .‬ובזכות זה נזכה לפעול‬ ‫ואם עכ"ח הכוונה לההעלאה לבד וכטענת השטן‬ ‫כל טוב‪ ,‬וימל א ה' כל משאלות לבינו לטובה‪.‬‬ ‫אליו‪ ,‬אבל אברהם אבינו לא עשה כן ולא חישב‬ ‫חשבונות יתירות בדיבורו של הקב"ה‪ ,‬וקיים דברו‬ ‫כן יש לכל אחד לקבל על עצמו ללמוד בכל‬ ‫וכמו‬ ‫בשלימות ובנאמנות‪ ,‬ולא היה דואג ומיצר על תכלית‬ ‫שבוע בספה"ק נועם אלימלך‪ ,‬כמו שכן היה נהוג אצל‬ ‫הבריאה‪ ,‬כי נורא עלילה על בני אדם‪ ,‬וכמה דרכים‬ ‫אבותינו בכל הדורות‪ ,‬וזה נחת רוח גדול להצדיק‪,‬‬ ‫למקום שיתקיים תכלית הבריאה‪ ,‬וזה היה הנסיון‬ ‫שנתקיים בו אגורה באהלך עולמים‪ ,‬וכן אני נוהג בכל‬ ‫הגדול שעמד בזה‪.‬‬ ‫שבוע מיד אחר הדלקת הנרות לקחת בראש ובראשונה‬ ‫את ספה"ק נועם אלימלך ולעיין בו אם מעט ואם‬ ‫כן יובן מה שהוסיף אברהם זריזות יתירה‪,‬‬ ‫על‬ ‫הרבה‪.‬‬ ‫ועקד את יצחק בנו עוד מקודם שיעלהו על גבי‬ ‫ה מזבח‪ ,‬כדי שיהיה מוכן תיכף כשמעלהו ‪ -‬לשחטו‬ ‫שהבא ליטהר מסייעין אותו‪ ,‬וכמו‬ ‫ובודאי‬ ‫תיכף בלי שהיות‪ ,‬בלי ליתן לו הזדמנות לחשוב מחשבות‬ ‫שידוע מה שאמר הגה"ק החוזה מלובלין זי"ע‬ ‫כי אולי כבר יצא ידי חובתו בהעלאה לבד ויהיה נמנע‬ ‫להגה"ק הישמח משה זי"ע ‪ ,‬שמשום הכי כ'‬ ‫מלשחטו‪ ,‬והוא לא עשה כן‪ ,‬עד שאכן שמע בפירוש‬ ‫מסייעי"ן לשון רבים‪ ,‬שצדיקי הדור הן הן המסייעין‬ ‫קול לו קול אליו אל תשלח ידך אל הנער וגו'‪ ,‬וזה‬ ‫למי שבא לטהר (הובא בייט"פ מאמר יפה לעינים)‪ .‬ונזכה‬ ‫מעיקרי הנסיון שלו כנ"ל‪ ,‬ונרא ה כי פירוש נחמד הוא‬ ‫ש קדושת אלו הצדיקים שהיינו אצלם‪ ,‬ושנהיה אצלם‬ ‫זה‪.‬‬ ‫במשך הנסיעה בס"ד‪ ,‬ימשך עלינו לאורך ימים ושנים‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫יעזור שנזכה לומר תמיד מתי יגיעו‬ ‫הקב"ה‬ ‫(שנת תשע"א ‪ ,‬המשך סדר הנסיעה אחר שב''ק בגליון הבא בס''ד)‬ ‫מעשי למעשי אבותי‪ ,‬וכמו שפירשו צדיקים יגיעו מל'‬ ‫נגיעה‪ ,‬שיהיה לנו עכ"פ נגיעה במדרגתם הקדושות‪,‬‬ ‫שזה הסיבא העיקרית מה שנוסעים על קבריהם‪ ,‬כדי‬ ‫לזכות ולעילוי נשמת אבי מורי‪ ,‬החסיד האמיתי‪ ,‬איש החסד‪ ,‬כש"ת‪ ,‬הרב‬ ‫להזכיר מעשיהם‪ ,‬ולחזור על דבריהם‪ ,‬ולהשתוקק‬ ‫רבי שלום בן הגה"צ רבי ישכר בעריש (דומ"ץ דק"ק דזיקוב‪ ,‬בעמח"ס‬ ‫ללכת בדרכיהם‪.‬‬ ‫אהל תורה) לויפער זצ"ל‪ ,‬נפטר כ"ח אייר תשס"ד‬ ‫ולע"נ אמי מורתי הרבנית הצדיקת מרת העניא ע"ה בת הרה"ח רבי‬ ‫***‬ ‫יחזקאל שרגא ז"ל‪ ,‬נפטרה ט"ז אייר תשע"ג‬ ‫זכינו לשבות כאן אצל הרבי ר' אלימלך‬ ‫והנה‬ ‫יארצייטן השבוע הבעל"ט‪ :‬הרה"צ רבי קלונימוס קלמן בהר"ר יעקב‬ ‫אברהם שווארטץ זצ"ל (נכד הגה"ק רבי מענדל הענדליס מחסידי‬ ‫זי"ע ובודאי יש לו נחת רוח גדול בשמים‪ ,‬דבכל השנה‬ ‫אשוואר‪ ,‬ור' קלמן היה חותנו של זקנינו הגה"ח ר' מאיר פרענקל בנו של‬ ‫אין נרגש בכאן ריח של שב"ק‪ ,‬וכשבאים מנין יהודים‬ ‫כק"ז מדאראג זי"ע)‪ ,‬נלב"ע כ"ד מרחשון תרנ"א‪ ,‬מנו"כ בעיר ראצפערט יצ"ו‬ ‫סמוך ונראה לציונו הק'‪ ,‬ושומרים שבת כהלכתה‪,‬‬ ‫בודאי משפיע מלמעלה שפע רב‪.‬‬ ‫יצא לאור ע"י הוצאות ספרים אמרי שפר‬ ‫‪25 Ross st. Brooklyn, NY 11249‬‬ ‫זכינו לפקוד קברי צדיקים הרבה בימים‬ ‫והנה‬ ‫‪ | Tel. 718.260.8177‬בארה"ק‪053.412.8186 :‬‬ ‫‪3022356@Gmail.Com‬‬ ‫האחרונים‪ ,‬וקיימנו מ"ש הרה"ק ר' צבי הירש‬ ‫‪ -‬יד ‪-‬‬