האשל ברמה · Hashel B'rama — וירא (2026-10-26)

בעזהשי"﬩
גליון ב
פרשת וירא
תשפ"ו
חידושים וביאורים ,בדרך פרד"ס נאמרים ,על סדר הפרשיות מסודרים ,שנאמרו מדי שבת בשבתו ,וגם לרבות במועדים וזמנים שונים
סדר הנסיעה אשר נערך בנעימים בשבוע זו פרשת וירא שנת תשע"א בארצות אייראפע יצ"ו להשתטח על
אדמת הקודש קברי אבותינו ורבותינו הקדושים ,ביחד עם חבורה של חסידים ואנשי מעשה ,לרגל יומדה"ל
של כק"ז הגה"ק מדאראג זי"ע שחל להיות ביום ט"ו מרחשון ,כמדי שנה בשנה ,ובכן אציגה נא מדברי
מוסר וחסידות מתובל בסיפורי צדיקים שנאמרה על אם הדרך בין מקום למקום ,וכן דברי התעוררות
שנאמרו על קברי הצדיקים ,וכן בסעודות שבת קודש בעיר ליזענסק יצ"ו סמוך ונראה לציון קודש
הקדשים של הגה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע ,וזכות כל הצדיקים הקדושים יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
אחד (דברים ד) ,כל אחד ואחד בכוונת הלב, אנו הולכים מחיל אל חיל ועכשיו עיה"ב וויען יצ"ו בדרך מבית החיים
ואח"כ בשכמל"ו ,וכשמתחיל ואהבת רצה לביה"ח השני ,שטמונים שם ג"כ קדושים הראשון לבית החיים השני
מהלך רצה עומד רצה יושב ,שכך כתיב וטהורים ,וביניהם הגה"ק ר' מאיר
כל צריכין ליתן שבח והודאה ראשית
בשבתך בביתך ובלכתך ב דרך ובשכבך ובקומך אלמאשער זי"ע חותן המלך של כק"ז
להקב"ה שזכינו להיות בביה"ח כאן בעיר
וכו' ,עכ"ד המדרש .וצ"ב שייכות הלכה זו המנוחת אשר זי"ע ,ויעזור ה' שנזכה
וויע ן יצ"ו שטמונים שם הרבה צדיקים
לכאן. לפעול שם מה שצריכים ישועות ורפואות וכל
קדושים וטהורים ,וזכינו להיות על ציון
טוב.
לבאר דהנה רואים כי מעת וחשבתי זקינינו הגה"ק רבי שמשון ווינער זי"ע,
שנחרב הביהמ"ק וגלינו מארצינו בעוה"ר, התבוננתי שכשבאים לארצות והנה וכבר הזכרנו מקודם מה שכתב עליו בעל
בכל תקופה היו כלל ישראל במקומות אחרים, אירופא ,שהיה בדורות הקודמים תל תלפיות שו"ת חוות יאיר נאמר כי מימות רב אשי
מתחילה בבבל בזמן התנאים והאמוראים, של תורה ויר"ש וחסידות ,והיו פה מאות עדיין לא נמצא תורה וגדולה במקום אחד
ואח"כ בזמן הראשונים במדינות אשכנז גדולי עולם שהאירו פני תבל זכותם יגן עלינו, דוגמתו .וכן היינו על ציון זקנינו הגה"ק
וספרד וצרפת ,וכל איזה זמן היה גזירות ובעוה"ר ערו ערו עד היסוד בה ,וכמעט בעל ספ רא דצניעותא דיעקב ,ר'
גירושין רח"ל שהיו צריכים לילך ולנדוד שאין גרים יהודים ברוב העיירות דפה[ ,חוץ שבתי שעפטיל זי"ע ,בעל החכמת
מאומה זו לאומה אחרת ,ובדורות האחרונים בעיר וויע ן שאנו נמצאים בו ,שסיבב הקב"ה מנוח ,ובעל נזר הקודש ,אשר רק
התיישבו בעיקר במדינות אלו פוילן ואונגארן בדרכי נפלאותיו שנשאר כאן קהלה נאה בהזכרת שמותם של אלו צדיקים חיל ורעדה
וכו' ,והיו פה אלפים ורבבות יהודים נאמנים וחסודה ,ובתים נאמנים לה' ולתורתו ,עם יאחזנו ,וכמו"כ מונח שם בביה"ח זקנינו
לה' ולתורתו ,וחינכו דורות שלמים צדיקים מוסדות התורה המלאים זרע ברך ה' ,ומה הגה"ק ר' אליעזר חלפן האב"ד ור"מ
ויראי השם ,ובתי מדרשות מלאים לומדי מאד עמקו מחשבותיו ית'] .אבל בכל שאר דשם ,הגם שלא זכינו למצוא את מקום
תורה ,וקול התורה והתפלה נשמע בארצינו, המקומות לא נשאר שריד ופליט מכל מה המצבה שלו ,והוא היה אביו של זקנינו
ובפרט בשבתות וימים טובים שהיה הקדושה שהיה בדורות הקודמים ,ובודאי צדיק ה' בכל הגה"ק בעל דת אש זי"ע ,שכתב
מ ורגש ברחובות קריה בקול רנה ותודה המון דרכיו ,וא ין אנו מבינים דרכיו ית'. בצוואתו לבניו שכשיהיו בעת צרה ויזכירו שמו
חוגג אנשים נשים וטף זה הולך וזה בא. יעשה להם טובה.
להטעים הדבר ע"פ מה וחשבתי
ועכשיו בעו"ה הכל חרוב ונחרב מפני חמת
המציק במלחמת העולם השני' רח"ל .ובדור
שאמרנו בשב"ק העבר ,דאיתא במדרש כשהולכים אצל מקומות קדושים והנה
תנחומא על פסוק ויאמר ה' אל אברם לך כאלו יש להזכיר מה שמובא מהגר"א ז"ל
זה אנו נמצאים בגלות אמעריקע ,ומתאמרא
לך ,ילמדנו רבינו ,אדם מישראל מהו שיקבל (בפירושו על התיקוני זוהר ריש תיקון ו') וז"ל,
משמי' דצדיקים שזאת הוא הגלות האחרון,
עליו מלכות שמים כשהוא מהלך .רב אידי ורב בזמן שאין הצדיקים בדור ,ואין מוצאה מקום
ומפה כבר נקבל את פני משיח צדקינו ב "ב.
הונא בשם רבי יהודה ורבי יוסי בשם ר' לנוח ,אז היא שורה ע ל הצדיקים ישיני עפר
כל פנים אנו ישראל מאמינים בני ועל שמואל אמרו ,אסור לקבל ע ליו מלכות שמים עיי"ש .ובפרט כשהולכים שם עם מנין ,ואכל
מאמינים ,ואמונתינו שלימה שכל הנהגת כשהוא מהלך ,אלא יעמוד במקום אחד ,ויכוין בי עשרה שכינתא שריא ,ובס"ד נדבר מזה
העולם הוא בהשגחה פרטית מאיתו ית' ,לא לבו לשמים באימה וביראה ברתת ובזיעה בארוכה בהמשך הנסיעה.
רק שבכלליות משגיח ה' ,אלא שכל נקודה ביחוד השם ,ויקרא שמע ישראל ה' אלקינו ה'
-א-
הקדושים אשר בארץ המה לעבוד את ה' להעלות ניצוצות הקדושות שבמקום זה ,וזהו ונקודה מהנהגתו ית' הכל הוא בהשגחה
בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ,ולהתחזק ודרכו יחפץ ,כי השם יתברך חפץ דרכו ולא מדוייקת ,כמה זמן יהיו ישראל באותה מדינה
באמונה שלימה תמיד ,אמן. מבוקש שיש לאדם שם ,יעו"ש (כעי"ז בספה"ק ובאותה עיר ,וכן כל אדם ואדם בפרטיות.
דברי יואל בפרשתינו עמ' רמ"ד ,והוס פתי נופך עפ"י
* אפשר לבאר הדין הנ"ל של ובזה
דרכינו).
הקורא קרי"ש בדרך ,דהנה קרי"ש הוא יסוד
כשהולכים למקומות הקדושים, והנה
שצריכין לענינינו, מזה והיוצא האמונה ,ובפרט פסוק ראשון ,וע"כ צריך
בפרט במקומות כאלו שיש הרבה קברים
באלו שעוברים בעת באמונה להתחזק לעמוד בפסוק ראשון ,כדי להראות שמאמין
במקום אחד ,כמו שהיינו עכשיו ,וכל אחד
המקומות ורואים גודל השממון רח"ל ,ולידע באמונה שלימה שבאותה נקודה שהוא עומד
בודאי חושק נפשו לשפוך שיחו אצל כל צדיק
נאמנה שהכל בהשגחה מדוייקת .וכמו כן כל עכשיו מאת ה' היתה זאת שיימצא פה ולא
וצדיק בפנ"ע ,אבל הזמן קצר והמלאכה
אלו הצרות שונות ומשונות שעברו אבותינו במקום אחר אפילו פסיעה אחת סמוך לו,
מרובה ,ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד
בימי הר"ס עולם לא תקפ"ץ ,שאי אפשר כלל ולהראות בזה שמאמין שכל תנועה שלו הכל
שיכוין לבו לשמים ,ובודאי נזכה לפעול כל מה
להעלותם על הדעת ,ובדורות האלה כבר הוא בהשגחת ה' ,ולא רק במעשה אלא אפילו
שצריכין אפילו בזמן קצר.
מספרים את זה כמו איזה סיפור ישן ,אבל המחשבות של האדם כולם הם מאיתו ית',
כן ראיתי לנכון לעורר ,אם אפשר וכמו אבותינו הם עצמם אשר שתו כוס התרעלה וכמו שמאריך מרן רביה"ק זי"ע בחידו"ת
ליתן אצל כל צדיק וצדיק קצת צדקה לעילוי ואמרו לנפשך שחי ונעבורה ,אשר דבר זה אי תשט"ז פרשת לך לך בשם ספר חסידים,
נשמתו ,כי עי"ז מתקשרים בנשמת הצדיק אפשר לשער ולתאר ,ונפלאת היא איך שזכו שלכל אדם קצוב באיזה מקום יהיה ובאיזה
ומעוררים זכותם עלינו .ו כמו כן ע"י לחזק עצמם בכל הזמנים האלו בהשגחת זוית יהיה ,הכל קצוב מאתו ית' ,כמ"ש (תהלים
שאומרים דבר תורה משמם ,עי"ז שפתותיו פרטית בוראינו. ל"ז כ"ג) מה ' מצעדי גבר כוננו ,שקאי על כל
דובבות בקבר ,והצדיק בטח יכיר לו טובה. פסיעה של אדם שהכל מושגח מאתו ית' .על
כל אלו העונשים הקשים ובאמת כן בפסוק ראשון צריך לעמוד על מקומו זה
צריכים לזכור בשעה שהולכין עוד והמרים שעברו בזמנים הקשים ההמה ,בין
ולייחד שם שמו יתברך .אבל בשאר הפרשה
להתפלל במקומות הק' ,שצריכים סייעתא על החיים ובין על המתים ,כבר ניבאו על זה
של קרי"ש יכול גם להלך ,להראות שבכלליות
דשמיא על זה עצמו שנזכה להתפלל לפניו קדמונינו ,וכמו שאמר פעם מרן רביה"ק מה שמהלך ממקום למקום הוא מאתו ית',
ית"ש ,ולשפוך את כל אשר עם לבבו לפני ה' זי"ע שכשמעיינים בתנ"ך רואים שכל
אבל בפסוק ראשון שהוא היסוד צריך להר אות
במקומות הקדושים האלו ,וכמו שפי רשו העונשים שעשה אותו רשע ימ"ש הכל כבר
שמאמין בהשגחה פרטית של כל נקודה
שאלתין לן הב הקדושים , בספרים מרומז מקודם ,ול א היה דבר ריק ח"ו ,רק כל
ונקודה כנ"ל.
את לנו יתן עצמו שהקב"ה ובעותין, זאת באתנו בחובה ,וכמו שמביא מרן
הדיבורים והשכל איך להתפלל לפניו כראוי רביה"ק זי"ע בריש ספרו ויואל משה זה מקושר עם מה שנאמר לו וכל
(עי' ספה"ק אור המאיר פרשת מקץ עה"פ וא־ל שד־י מזקינו החוות דעת בריש פירושו על לאברהם לך לך מארצך וממולדתך וגו' ,וכ'
יתן לכם רחמים) ,כי בעוניינו אין אנו יודעין מגילת איכה .אלא שמאחר שנתנה רשות שם וילך אברהם כאשר דיבר אליו ה' .כי לא
אפילו על מה להתפלל ,וצריכין להתפלל ע"ז למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע, על עצמו בלבד יצא אלא ללמד על הכלל יצא
בעצמו שנדע על מה להתפלל ,ועכ"פ יש ומפני הרעה נאסף הצדיק ,ועכ"פ בזה שעבר והלך ,ללמד כי בכל מקום שנזדמן א' מישראל
להתפלל בכלליות שימלא ה' כל משאלות לבינו עליהם כל אלו הדברים נזדככה נשמתם, לילך לשם ,הכל הוא כאשר דיבר אליו ה' ,כי
לטובה. ובודאי בעולם העליון זכו לבא למנוחתם בודאי כל זה סיבה מאת השי"ת שיתקנו שם
השלימה .וכמו כן אלו שזכו להינצל ונשארו ניצוצין קדישין המונחים שם מימי קדם,
ואיתא דבר נורא בספה"ק אוהב בחיים ,גם עליהם כבר העידו הצדיקים על (הובא וכידוע דברי הבעשטה"ק זי"ע
ישראל (פרשת ויחי) בשם המדרש ילקוט (ויחי גודל מדרגתם ,וכמו שידוע מה שאמר פעם באריכות בספר בעש"ט פ' לך) על הכתוב (תהלים
רמז קנ"ז) ,סמך גאולה לפרנסה ופרנסה מרן רביה"ק זי"ע להגה"צ ר' ישעי' ל"ז כ"ג) מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ,
לגאולה ,לומר לך מה פרנסה בכל יום ,אף אשר זעליג מרגליות זצ"ל מירושלים דקאי על אותן האנשים הנוסעים לארץ
גאולה בכל יום וכו' .כי כמו ש אנו רואים ת"ו כי יכולין להזכיר עצמו אליהם בקוויטל מרחקים בסחורות וכדומה ,המרחיקים נדוד,
שהכנסת ישראל צריכין פרנסה בכל יום ,כמו ופדיון. לא מחשבותיו יתברך שמו מחשבותם ,כי הם
כן צריך האדם לקרב את הגאולה בכל יום, חושבים בנפשם שכל עצמם עם דרך נסיעתם
היינו לצאת בכל יום מהגלות שלו ומשיעבוד כל פנים ,כשהולכים במקומות ועל לארץ מרחקים הוא בעבור הרבות זהב וכסף
היצ ר הרע ,הגם שהגאולה אמיתית בכלל אלו ,הזמן גרמא להתחדש ולהתחזק באמונה
חילוף סחורתם ,ולזה המה מ כתתים רגליהם,
הכנסת ישראל עדיין מכוסה ונעלם מאתנו, שלימה בהשגחה הפרטית ,וכן להתעורר
ובאמת הוא יתברך שמו לא כן ידמה אלא
עכ"ז צריך כל איש ישראל לתקן נפשו, לשוב אל ה' שלא נצטרך ח"ו לעבור אלו
ודרכו יחפץ ,כי השם יתברך רוצה האדם שם,
ולהוציאה מגלות הפרטי שהוא משיעבוד העונשים ,ויעזור ה' שנזכה בזכות הצדיקים
-ב-
כל טוב ,יעזור ה' שיקוים הב לן שאילתין גלתה לנו התורה שהגם שלא היו עדה קדושה היצ ר הרע ,וזהו שאמר דוד המלך ע"ה
ובעותין כנ"ל ,ונוכל להתפלל ולבקש רחמים אעפ"כ נקראו עדה ,והטעם הוא שהם (תהלים ס"ט י"ט) קרבה אל נפשי גאלה ,ר"ל
עלינו כראוי ,ויתקבלו תפלותינו לרחמים קרואים בני ישראל בני אברהם יצחק ויעקב שצריך לקרב לנפשו הגאולה בתורה ובתפלה
ולרצון אמן. וע"כ גם הם יזכו לתיקונים ,עכתודה"ק. ובמעש ים טובים ,מידי יום ביומו וכו',
נמצא דמכאן אנו רואים גודל חשיבות כל איש עכתודה"ק .וכבר מובא ענין בזה בשם
*
ישראל אפי' הפשוט שבפשוטים ,שעל ידו הבעל שם טוב הק' (עי' בספה"ק תולדות
בציון כק"ז הגה"ק ר' מאיר אלמאשער גורם להשראת השכינה בתוכינו. יעקב יוסף פרשת שמיני ועוד) עה"פ קרבה אל
זי"ע נפשי גאלה (תהלים ס"ט י"ט) ,שהוא גאולת
כן צריכין להתפלל בפשטות על וכמו הנפש מגלותה של עצמה ,שנזכה להנצל
כאן דבר תורה משמו ,ובזה נזכיר הגאולה הכללית ,והלא אנו מאמינים באמונה
מגלות היצה"ר שבקרבינו ,ע"כ.
נעשה טובה לנשמתו ונזכה להתקשר אליו שלימה ומחכים בכל יום שיבא ,ואנחנו מצפים
ולעורר זכותו עלינו. שכבר נזכה בזה השנה להי גאל ,וכמ"ש היום על זאת צריכין כמו כן להתפלל הן
אם בקולו תשמעו. שנינצל מן היצה"ר שמבלבל אותנו ואינו מניח
וישכם אברהם בבוקר וכו' בפרשתן לנו להתפלל כראוי ,וכמו שהאריך בזה
ומבאר הגה"ק זי"ע ,דלולא היה אברהם מוטל על כל אחד להתפלל על וכן בתפלתו הנוראה של רביה"ק הרבי ר'
מימי נעוריו חזק ואמיץ בה' ,לא הי' יכול רפואות וישועת כלל ישראל ,שיש כ"כ
אלימלך מ'ליזענסק זי"ע .וחשבתי שאפשר
לעת זקנה לעמוד בנסיון בנו ,וזה שאמר מאחב"י שסובלים ממרעין בישין ר"ל ,ובפרט
לקחת מוסר השכל מזה ,בחינת מאויבי
וישכם אברהם בבוקר ,ר"ל בימי נעוריו, מהמחלה הנוראה ר"ל ושאר צרות ישראל,
תחכמני ,דהנה כל אחד מאתנו חושב מה אנו
ו יחבוש את חמורו ,ר"ל החומר המעכבו וכן הרבה המצפים לזיווגם ,והרבה חסרי
מה חיינו ומה נחשב תפלתינו ,וכיוצ"ב מאלו
מיראת ה' הוא חבש ,והכתוב מעיד ע"ז פרנסה ,וצריכין לעורר עליהם רחמי שמים.
החלישות הדעת שמעלה על דעתו הבעל דבר
ואמר 'ויקח את שני נעריו אתו' ר"ל יען וכבר אמרו חז"ל דהמתפלל בעד חבירו והוא
במזימותיו ,אבל יש להתבונן ולומר לו להבעל
שלקח אתו את השנים מנעוריו ,בעת היה צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה ,וידוע דבר דא"כ שהתפלה שלנו אינו חשוב ח"ו,
נער ,וכבש את החומר ,ועל ידי זה עמד מצדיקים דהכוונה במש"כ והוא צריך
א"כ מה לך יצרי כי תמיד תרדפני ומתגבר
בנסיונו וילך וכו' ,ע"כ דבה"ק .וצריך כ"א לאותו דבר ,היינו שהוא משתף עצמו בצערו
תמיד לבלבל המח ולטמטם את הלב ,אלא מאי
ללמוד מזה ,שירגיל א"ע תמיד להכניע את של חבירו ומתפלל להשי"ת מעומק הלב
מזה אנו רואים שתפלתינו מאד חשובה אצל
גשמיו ת גופו ,ע"י שיעבוד את השי"ת אף כאילו הוא צריך לאותו דבר ,אזי הוא נענה
אבינו שבשמים ,וכמ"ש בספה"ק תולדות
כשקשה לו ,ועי"ז כשיזדמנו לו נסיונות ח"ו תחלה בכל מה דבעי בזכות גודל אהבת
יעקב יוסף (פרשת עקב) לפרש עד"ז מ"ש
יוכל להתגבר עליהם. ישראל.
חז"ל ענוותנותו של זכרי' גרם חורבן הבית
עיי"ש .כי צריכים להאמין שהקב"ה קרוב לכל
והוסיף על זה חתנו ק"ז הגה"ק *
קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת ,וצריכים
מטשענגער זי"ע במנוחת אשר (פרשת
מגיעים עכשיו לביה"ח הקדוש והנה להתחזק בעת שמכינים עצמו להתפלל על
האזינו) וזל"ק ,ושמעתי מאדוני אבי הזה [ביה"ח השני בעיר וויען] ,שטמונים בו להאמין הפרט, ועל הכלל על עצמו,
הגאון מו"ה שמואל זצוק"ל (ה"ה אב"ד
הרבה צדיקים ,והראב"ד הגה"צ ר' בתפלתינו ולא ליפול ברשת הבע"ד המתלבש
סעטשא) ,לפרש מה דכתיב 'עתה ידעתי כי
ישראל חיים מנשה פר"מ (שליט"א) עצמו במצוות בדויות כמו אלו.
ירא אלקים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך
[זצ"ל] אמר לי שידוע כי בעיר וויע ן טמונים
ממני' (בראשית כב ,יב) ,כי הקושיא מפורסמת שאנו זוכים שיש לנו מנין וביותר
הרבה צדיקים וגדולים וטובים זצ"ל ,כי באו
למה תלה הכתוב הנסיון אל אברהם ולא אל ע שרה ,ואכל בי עשרה שכינתא שריא ,ומרגלא
כאן מכל ארצות פוילן ואונגארן להתרפאות
יצחק שהי' בן ל"ז שנים ופשט את צווארו אל בפומאי שיש להתבונן שאם המצא תמצא
בבית החולים הגדול והמפורסם ,ונסתלקו
המאכלת ,ותירוץ הוא ז"ל ,דכל עיקר יראתו שיהיו ביחד ט' צדיקים גדולים שרפי מעלה,
שם ,ונטמנו בבית החיים הסמוכה .וה' יעזור
וצדקתו של יצחק נצמח ע"י שאברהם אביו הלא אין יכולין לומר שום דבר שבקדושה ,עד
שנזכה לילך בדרכיהם הק' ולומר תמיד מתי
חנכו ולמדו מנעוריו ליראת ה' ולמסירת שיצטרף עמהם איזה אדם פשוט שישלים
יגיעו מעשי למעשי אבותי ,ובפרט כשהולכים
נפשו לאלקים כמו שר הצבא את חניכיו ,ולא המנין ,ויתירה מזו כתב כק"ז הגה"ק
אצל קברי אבות ,וברא מזכה אבא ,ובודאי יש
חשך מעולם שבט מוסר מיצחק בנו ועי"ז מליסקא זי"ע בספה"ק אך פרי
להם נחת רוח למעלה שהנכדים שלהם
הורגל יצחק למסור נפשו לה' ,והנסיון היה תבואה ,דדבר זה שאין אומרים דבר
מתפללים על מקום מנוחתם ,ומשתוקקים
על אברהם שגדלו כך על מסירת נפש ,ולכן שבקדושה בפחות מעשרה דרשו חז"ל מפסוק
שטרחנו ובפרט הקדושים, לדרכיהם
כתיב 'עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא עד מתי לעדה הרעה הזאת (כמו שאמרו
בטלטולא דאורחא לבוא עד הנה ,ובודאי הם
חשכת' גם מאז בימי נעוריו 'את בנך יחידך בברכות דף כ"א) ,הנאמר על המרגלים ,ובזה
מעוררים עלינו רחמים מלמעלה להשפיע לנו
-ג-
ומרודם ,עכל"ק .ונזכה כמו כן לגאולה וקלסיה הרה"צ מזידיטשוב זצוק"ל ממני' ,וזה מורה על הפלגת יראתך ממני
השלמה במהרה בימינו אמן. (נדפס בספה"ק הישר והטוב בהג"ה של המו"ל ודפח"ח .עכל"ק של המנוחת אשר.
נכה"מ ,אחר ההספד של כק"ז על הרה"ק מזידיטשוב
* זה צריך כל אחד ללמוד לקח וגם
ועוד צדיקים זצ"ל).
עיר נ יקלשבורג יצ"ו ,אצל ציון הק' של
לעצמו ,וכמו שמסופר שפעם היה כק"ז
הגה"ק הרבי ר' שמעלקא והצמח צדק
קברי אצל כשהולכים ולעניינינו מליסקא זי"ע אצל הגה"ק מהרי"א
אבותינו הק' צריכים להתבונן בדבר זה ,שהיה מזידיטשוב זי"ע ,והיה להם שעשועין
זי"ע
לנו אבות גדולים במעלה כ"כ ,ובפרט שאנו וחדותא דאורייתא זה עם זה ,ועלה על
בהגיענו לפה פגענו בשער ברזל הנה עומדים עכשיו אצל ציונו הק' של זקינינו שולחנם הענין מה שנאמ ר במשנה מס' סוטה
נעולה ולא היינו יכולים ליכנס ,והתפללנו הגה"ק מ'אלמאש זצ"ל שהרביץ תורה בעיר (פ"ט מ"ו) משמת ר' יוסי קטנותא פסקו
ואמרנו תהלים מבחוץ ,עד שנפתח השער, זאת והעמיד אלפי תלמידים ,ואין הזמן חסידים ,ולמה נקרא שמו קטנותא שהיה
וב"ה נמצאים פה במקום קדוש זה .ונזכרתי מספיק כעת להאריך לספר מגדולת נפלאותיו קטנותן של חסידים ,ופי' הרע"ב ז"ל שהיו
במה שמובא דבר נורא אשר אלמלא כתוב אשר עשה ,ועוד חזון למועד .ועכ"פ כל מה היה ומתקטנין והוא הולכים החסידים
א"א לאמרו ,דכביכול הקב"ה אסור בזיקים שיש לנו שייכות לעבודת ה' הכל בזכותם ,ולא מקטניהן וסופן ,והקשה התוי"ט דא"כ כינוי
ומצפה לגאלנו ולבנות בית מקדשינו וכביכול שייך לנו כלל להתפאר בזה ,אבל מצד שני אין השם היה שלא לכבודו ,וביאר כק"ז זי"ע,
אין ביכלתו (עי' תוספות סוכה דף מ"ה ע"א ד"ה לנו ליפול ח"ו בחלישות הדעת לומר מה אנו עפ"י המבואר בספר מאמר אסתר
אני והו) אבל ע"י תפלה אפשר לשבר כל מה חיינו מה צדקותינו ,אדרבה יש לנו להגאון ר' וואלף באסקאוויטץ ז"ל
החומות ברזל ,ואתנו ישיב נדחים קובץ, להתחזק בזכותם הק' אשר מגין עלינו, (דרוש ט"ו מאמר י"ז) על הא דאמרו חז"ל
והשיב לא נאמר כי אם ושב וקבץ. ונאמנים עלינו דברי חז"ל שאמרו גדולים (ברכות דף ד') לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני
צדיקים במיתתם יותר מבחייהם ,ובודאי וכו' ,אמר דוד רבוש"ע לא חסיד אני שכל
הר"ר הגה"ק מאמר ידוע מרגיש הצדיק בזה שבאו על קברו מנין מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות ואני
שמעלקא זי"ע ,על מה שאמר דוד המלך יהודים להתפלל ,ואף שאנו רחוקים מאוד חצות לילה אקום להודות לך וכו' ,לא חסיד
ע"ה (תהלים ל"ד י"ב) לכו בנים שמעו לי, ממדריגתו ובושה תכסה פנינו להיראות לפני אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות
דהיינו גם כשתלכו מביהמ"ד תקחו עמכם הדר קדושתו ,אבל כבר דיברנו במעלת עשרה אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם
הדברי מוסר לבתיכם .והגה"ק הייטב לב מבני ישראל אף בפחות שבפחותים ,ובכן ושפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה .וקשה
זי"ע פי' בזה (פרשת נצבים) לפרש המדרש באנו לבקש מהצדיק שיע ורר עלינו רחמי דלמה דוקא בשביל שני דברים אלו בלבד
(ד"ר ז ,י) אם אעברה נא (לעיל ג ,כה) ,אין כאן שמים להשפיע לנו כל טוב ,ונזכה להתגבר נקרא חסיד ,ותירץ ,כי מה שהבן רואה מאביו
סלח נא (במדבר יד ,יט) .כי למתחילין לתקוע תמיד לכבוש את החומר ,ועי"ז נזכה לעמוד איזה מדת חסידות ,אצלו הוא כבר שורת הדין
שופר המחריד הלב ומעורר לתשובה מיום א' איתן בנסיונות הזמן ,כמו שהזכרנו לעיל לעשות כן ,משום ואל תטוש תורת אמך ,והנה
דראש חדש אלול ,יש נ"א יום עד שמיני עצרת מדברי הגה"ק זי"ע. ישי אבי דוד מסתמא עשה כל מדות חסידות
שבו מוסרי ן הפתקין להשלוחים .והנה בהגיע ופרישות כדי שלא יבוא לשער א' של איסור
הימים הקדושים ,זוחלים ורועדים מאימת ובכן ,אף שעיקר התפלה צריך להיות
ח"ו ,וכמו שאמרו חז"ל שמת בעטיו של נחש
הדין הגדול והנורא אשר בראש השנה יכתבון לאוקמי שכינתא מעפרא ולזכות לראות
לבד ,וע"כ בכל מה שנהג ועשה דוד כמו
וביום צום כיפור יחתמון ,וגמרו של דבר בהתרוממות קרן התורה וישראל ובהתגלות
שראה אצל אביו נקרא בזה צדיק ולא חסיד ,כי
בהושענא רבה ושמיני עצרת .ו אז יאמר אם כבוד שמים עלינו ,אבל כמו כן אנו מעוררים
אצלו היה זה כבר שורת הדין ,אולם בשני
אעברה נ"א ,כלומר אעבר את ה -נ"א יום את אותו צדיק שישקיף עלינו מלמעלה
דברים אלו שיבח את עצמו שנקרא חסיד ,כי
ואראה את הארץ הטובה ,כלומר שוב אשוב להשפיע לנו עוד בעת גליותינו בני חיי ומזוני
אביו לא הי ה מלך ,ורק הוא היה יכול
עיני ל עסוק בטוב הארץ ובישובו של עולם רויחי ,וכמ"ש בספה"ק תפארת שלמה להתפאר שכל מלכי מזרח ומערב וכו' ,עכ"ד
כבראשונה ,אין כאן בקשת סלח נ"א באלו (פרשת וישב) ,וזל"ק ,ועיין בעין יעקב בהכותב
ודפח"ח .ועד"ז פי' כק"ז דבשביל זה קראו
נ"א יום .ואם סלח נ"א ,אין כאן אעברה נ"א. בפי' הגמרא אמר ר' יוסי פעם אחת נכנסתי
לר' יוסי קטנותא על שהיה קטנותן של
כי אם יעמוד בתשובתו באמת כל הימים אשר לחורבה אחת מחורבות ירושלים ,פי' מחשבתו
חסידים ,כי על שכל מה שראה מאבותיו
הוא חי על פני האדמה ,עכתודה"ק .ובזה היה להצטער בצער גלות השכינה וזה חורבות
ומרבותיו ,כבר היה אצלו עפ"י הדין משום
ביאר זקיני הגה"צ מלעגענימיהאלי ירושלים ,ובא אליהו ושמר על הפתח ,אמר לו
ואל תטוש תורת אמך ,ואם שבודאי קיים כל
זצ"ל (ספר זכרון שלום ,דרוש לר"ה שנת תרס"ב), היה לך להתפלל בדרך ,פי' בעוד שהם
מדות החסידות ,אבל עליהם נקרא רק צדיק
למה יאמרו הגויים איה נ"א ,היינו הנ"א יום הולכים בדרך ,שהם בגלות ,להתפלל עליהם
ולא חסיד ,ולכן היה הוא מקטניהן וסופן,
שישראל מתפללים בכל שנה ומצפים לגאולה להשפיע להם כל טוב ,להצילם מעניים
שרק מדות חסידות מועטות הניחו לו אבותיו
לחדש ,אשר עליהן יקרא חסיד ,והבן,
-ד-
מרומי קרת [וכו'] ,הלוא כל רואה כח הצלחת היה בזה כמעט יחיד בעולמו במלחמת מצוה ולבסוף עוברים הימים הנוראים האלו מר"ה
מזלו ושפע שר שלו משך ר"כ שנים ,ומי הוא זו ,ורבת שבעה לה נפשו לעג ובוז מכל עד הושע"ר ועוד אנו בגלות וכו' ,עכ"ל.
אשר לא יפתה לבבו להאמין בע"ז של מצרים, הצדדים ,עד שזכה להעמיד לגיון של מלך
כי הקרה ה' לפנינו זה כמה והנה
אך בבוא יומו האחרון עת לצאת בני ישראל וניצול הדור כולו בזכותו.
שנים שאנו נוסעים לפקוד קברי הצדיקים
ממצרים ,והמצריים הוכו בכל מכה במצרים
ובים ,ונשארו מלכות שפלה ,כי רוב מקניהם
והנה איתא בחי' חתם סופר הקדושים בחודש מרחשון ,ומ תאמרא בשם
עה"ת דבר נורא בענין זה (פרשת בראשית) הגה"ק מרוזין זי"ע ,לפרש שם החודש
מתו בדבר ,וגבוריהם סוס ורכב נטבעו בים,
וז"ל ,וישע ה' אל הבל ואל מנחתו וגו'. מרחשו"ן ,על דרך אמרם ז"ל (ברכות כ"ז) ד'
בכל מחי' השאיר לא והברד והארבה
בתחלת תורתינו הקדושה נתן לנו מקום אמות של תפלה רחושי מרחשוו"ן שפוותיה,
המדינה ,וכל ממונם ועשרם נטלו ישראל
להורות דרכיו יתברך שמו ,כי הנה שעה אל והיינו דבחודש הזה עדיין שפתותינו מרחשין
וינצלו את מצרים ,וכל אוצרות שהכניסו בימי
קרבנו של הבל ,ונראה ונתבונן מה היה לו נקרא ולכך הנוראים ימים בתפלות
רעב הטביע בים ונטלו ישראל בבזות הים,
תכלית מזה ,לימים אחדים נהרג ,וזה אשר לא מרחשוו"ן .לזאת הזמן גרמא לבקש על זה
הבוחן את זה יבין לאשורו למפרע כי גם
שעה ה' א ל מנחתו הרגו ונמלט עד ז' דורות שתפלותינו בימים הנוראים יעשו פירות,
עושר שמור לבעליו לרעתם ,ולא זכו לכל
וראה בני בני בניו לאלפים ורבבות בוני ויקויים מה שביאר הגה"ק זצ"ל לכו בנים
הטוב אלא כדי שיבואו ישראל ויטלו העושר
עיירות ומדינות (עי' ש"ר פל"א י"ח) ,והצדיק שמעו לי ,שנוכל להמשיך הקדושה לכל השנה.
ההוא והם יאבדו ,ע"ד שאמרו חכמינו ז"ל
הזה הבל אשר שעה ה' אל מנחתו לא נשאר לו
(שבת ל' ע"ב) טוב כעס משחוק טוב ,כעס
*
שם ושארית בעולם הזה ,וא"כ מה היה לו
שכועס הקב"ה על הצדיקים ,משחוק שמשחק
מצדקתו וממנחתו ,וזה מורה לנו כי אין בציון הק' מרן החתם סופר זי"ע בעיר
עם הרשעים בעולם הזה .והיינו אשר
תכלית האדם חיי העולם הזה והבליו ,וד רך פרעשבורג יצ"ו
התעללתי ושחקתי במצרים בימי טו בותם,
רשעים אשר צלחה אין ראיה כי חפץ ה' בם
ואת אותותי אשר שמתי בם בימי פורענותם,
ובמעשיהם ,אלא טובתם להאבידם עדי עד, על החתם סופר זי"ע יאות הנה
וידעתם כי אני ה' ,ואל יטעה איש ולא יתפתה
וכל בני קין אחר אלף ות"ר שנה נאבדו במבול לקרותו בשם 'רבן של ישראל' כפשוטו ,כי
ברשע וטוב לו וצדיק ורע לו ,כי אחרית
ולא נשאר להם שם ושארית ,והבל אחר ק"ל דרך מלחמתו בהרשעים פורצי הגדר של כרם
רשעים נכרתה ואחרית לאיש שלום ,עכ"ד בית ישראל ,הוא שעמדה לנו להציל את
שנה נתגלגל בשת שממנו הושתת העולם,
הנפלאים .היינו שלכאורה היה נראה
ואח"כ בנח בונה עולם השני אחר המבול, שארית פליטת ישראל ,כמו שרואין את זה
במצרים כזה הסתר פנים ,שכבר היו האבות
ואח"כ במשה רבינו ע"ה שבשבילו נבר א כל בחוש והוכח בעליל במשך הדורות ,כי אלו
הק' שגילו האמונה בעולם כ"כ ,ועכשיו בא
העולם כולו ,נשמ"ה ר"ת נ'ח ש'ת מ'שה יוצאי אונגארין וסביבותיה נשארו ביהדותם
פרעה ואמר מי ה' ,אבל בסוף נתהפך הדבר
ה'בל ,עכדה"ק .ומזה רואים התחזקות רק בזכותו וכח ו אשר רב גוברי' וחילי'.
ויצאו ממצרים ,וזה נעשה יסוד האמונה
עצום ,שאף שנראה דרך רשעים צלחה,
כמ"ש אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ היהדות החרדית הנאמנה מארצינו וגם
והיהודים הכשרים מושפלים עד לעפר,
מצרים ,ודבר זה עצמו צריך לספר הרבה הקדושה ,כל קיומם הוא ע"י שממשיכים את
ועובר עלינו כל מיני זמנים קשים ,אבל לבסוף
באזני בנך ובן בנך. דרכם של מרא דארעא ישראל הגרי"ח
יתגלה האמת והכל יתהפך ,ויקוים בפרוח
זאנענפעלד והגרי"צ דושינסקיא
אנו מבקשים בזכותו של אותו ובכן רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און
זכרונם לברכה ,שהם היו מבית מדרשו
צדיק אשר הוא הגבר אשר זכה להתחזק להשמדם עדי עד וגו' צדיק כתמר יפרח כארז
של תלמידי החת"ס ז"ל ,והכל בכח דרך
ולעמוד איתן בזה ולא להת פעל מגודל בלבנון ישגה.
ההתבדלות האיתנה שהמשיך בעולם ,ושלא
ההסתר פנים [וראה מש"כ עליו בספר לב
לחזור דבר זה ולהתחזק בזה וצריכין להתפעל מדרך רשעים צלחה ,ולעמוד איתן
העיברי ח"א עמ' י"ג ,וז"ל :ובאמת אמר
מאוד ,וכמבואר עד"ז בדבה"ק של החת"ס על משמר הדת וכו' ,הם הן שהיו בעוזרינו
רבינו החת"ס ז"ל בזקנותו לגדול א' בעיר
ז"ל (פ' בא) וזלה"ק ,ולמען תספר באזני בנך שלא תשכח תורת אמת מישראל ,ולאורם נלך
יערגען אשר אמר לו בתוך הדברים לימי
ובן בנך את אשר התעללתי ,פירש"י ורמב"ן עד ביאת המשיח.
זקנתו של רבינו ,שהו א יושב כמלך בגדוד
שחקתי לשחוק והיתול ,והנה המכות היו
תלי"ת ,אז ענה לו ואמר ברוגז ,מי עזר לי מי ובפרט אנו תלמידי מרן רביה"ק
חלאים רעים ונאמנים ולא שחוק והיתול .אבל
פנה אלי כל השנים אשר עמדתי במלחמה זי"ע ,שהחשיב את עצמו כתלמידו של
הוא ענין נפלא למתבונן ,כי זה כמו שתי
כבידה מבית ומחוץ באויבי ה' צוררי נפשי, החת"ס ז"ל ,והשליך את נפשו מנגד להמשיך
מאות ועשרים שנה כל רואיהם יכירו כח שר
ואני הייתי כתורן בראש ההר ,לא פנו ,לא דרכו בקדושה ,למחות ללא חת נגד כתות של
של מצרים ומזלם הגדול ,שהרי מיום חלום
שעו ,לא סמכו אותי גדולי ישראל אפילו בדבר אלו הרשעים האפיקורסים שר"י של זמנינו,
פ רעה ופתרון יוסף ,נראה בעליל כי מגבהי
קל נגד הצוררים קשים אשר שמו אורב וגם יצא חוצץ נגד המתחברים עמהם בטענות
מרומים הגבי' את פרעה וממלכתו על גפי
לנפשי ,עד כי בערב אמרתי מי יתן בוקר, ואמתלאות שונות ומשונות ,ובשנים מקדם
-ה-
יפה ,כי שם נחשב הצדיק בעת הסתלקותו מהם ,וכעת שיש לנו מנהג לבישת השטריימל ובבוקר אמרתי מי יתן ערב ,ועם כל זה לא
כאילו נולד מחדש. וכי נזניח אותה ,והתאונן שבאו לפניו כמה משתי מביהמ"ד שלי ,לא בטלתי לימודי
אנשים חשובים ובכו במר נפשם על יוצאי והשיעורין ,ולא מטו רגלי מגדרי התורה ,ולא
*
חלציהם שעזבו מקור מים חיים ויצאו לתרבות הנחתי שום הנחה לשנות אף נימא אחת
בציון כק"ז הגה"ק מסעטשא זי"ע רעה רח"ל ,אבל עי"ז שמתבדלין מדרכיהם מדרכי ישראל ,ומסרתי את נפשי עליהן ,ולולי
ומלבושיהם זוכין לבנים מהוגנים זרע ברוכי ה' אשר עזר לי השליכו אותי בבית הסוהר
כל נספר נפלאות ה' ,שזכינו ראשית ה' .ובתוך דבריו הזכיר מש"כ הכתב סופר לעולם ,וכל אלו המלחמות סבלתי ,ועכשיו
לבא להתפלל פה בשנה שעברה ,והתפללנו על זי"ע (פ' תצוה) עה"כ ועשית בגדי קודש בזקנותי הוא אומר אלי שאני יושב כמלך
זווג לבני היקר שליט"א ,ותיכף אח"כ לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת ,ותו"ד דהנה בגדוד ,עכ" ל .ועי' דרשות חת"ס ז' אב
ביומדה"ל של בנו הגה"ק מטשענגער זי"ע בשני דברים יש תועלת להיות מצוין בבגדים, תקפ"ז ובהג"ה שם שהוזכר ענין זה] ,והוא
היה השידוך ,ואח"כ ביומדה"ל דיליה היה חדא כמו שקרא ר' יוחנן למנא מכבדותא היה לו סיוע מלעילא בכח קדושתו ,אבל מה
ה תנאים ,וכמו כן נזכה עכשיו לפעול כל מה (שבת קי"ג ע"א) כי הוא תפארת לת"ח שיהיה נענה אנן שהדורות הולכים ודלים וההסתר
שצריכים. מצוין בבגדיו נגד שאר העם ,ועוד יש תועלת פנים הולך וגובר ,ובנוסף לזה כ"כ צרות
לאדם שמ תוך שהוא מצוין בבגדיו אינו שוכח ישראל רח"ל ,ומובא מהחת"ס ז"ל פי' על
להזכיר דבר תורה משמו, ונקדים
מעלתו ומצבו ואינו מתערב עם אחרים ואינו אומרם ז"ל המתפלל על חבירו צריך שיחלה
מובא בס' מנוחת אשר הנדפס מחדש,
לומד ממעשיהם ,ואהרן הכהן בודאי שלא עצמו עליו (ברכות דף י"ב ע"ב) היינו כשמתפלל
עה"פ אלה תולדות יעקב יוסף (לז ,ב) ,וזל"ק,
היה צורך אצלו ללבוש בגדי כבוד ותפארת על חבירו צריך להרגיש הצער כמו שהוא
בשם כבוד המנוח אבי רכב ישראל
בכדי שלא ישכח ממצבו ,כי הלא קדוש הי' בעצמו חולה( ,עי' שו"ת חתם סופר חלק או"ח
הגאון מו"ה שמואל הלוי שהיה
לאלקיו רק מטעם הא' בכדי שיהיה לכבוד תשובה קס"ו) .והנה רואים כסדר יהודים
אב"ד דק"ק סעטשע ,ואמר רמז נפלא,
ולתפארת ,ולזה אמה"כ ועשית בגדי קודש סובלים ר"ל ובודאי הטבע נותן שמתמלאים
דלהנהו אותיות 'יעקב' ,הנעלם עולה בחשבון
ולתפארת, לכבוד שיהיה בכדי לאהר ן רחמנות עליהם ,אבל אנו רחוקים מאד
'משיח בן יוסף' ,והנעלם הוא נקרא תולדות,
עכתודה"ק .ואמר מרן רביה"ק זי"ע מדרגא כזו שנרגיש את הצער כ"כ ,אבל הוא
מיו"ד תקח התולדה דהיינו ו"ד עולה י',
דבזמנים הקודמים היה היהדות חזקה ולא זי "ע שפירש הגמ' כך ,ודאי שהוא היה
מעי"ן י"ן עולה ס' ,מקו"ף פ"ו ,והם המה
היו צריכים לזה ,אבל עכשיו כשבאים לארה"ב במדריגה זו ,ובכן צריך להתפלל ולעורר
אותיות 'יוסף' ,והנעלם מהבי"ת ,ת"י ,והוא
צריכים להיות משונה יותר מעם הארץ ,וסיים רחמיו עלינו כדי שירגיש צרותינו ויעורר
בגימטריא 'משיח בן' ,אותיות 'משיח' עולה
מרן רביה"ק זי"ע ברגש קודש שכל השומעים רחמי שמים בעדינו ,שנוכל לעמוד איתן
שנ"ח ,ועם אותיות 'בן' עולה ת"י .ולזה רמז
שמי שרוצה בזה"ל, חרדו לבם ,ואמר בנסיונות הזמן בל ימוט.
לן הפסוק אלה תולדות יעקב יוסף ,ר"ל
שיישארו ממנו דורות ישרים ומבורכים ילבש
הנעלם נקרא תולדות ,והוא בגימטריא ת"י *
זה הלבוש.
דהיינו 'משיח בן' ,והוא היוצא מבית יעקב,
בציון הק' הכתב סופר זי"ע
עכדבה"ק. צריך כ"א ליקח מזה מוסר לעצמו, וכן
בין לגבי עצמו ,וכן לנשים ולילדים אפילו עובדא ידענא ,שבשנים הראשונות הנה
שו"ת מהרשד"ה ,מובא ובהקדמת
קטנים בני שנה ,שלא לזוז אף כל שהוא כשבא מרן רביה"ק זי"ע לאמעריקא ,היה
שכק"ז מ'סעטשא היה תלמיד של הגאון בעל
מהלבוש שראו אצל האבות ,ובפרט שנסיונות מבקש מאוד מכל הסרים למשמעתו שילבשו
נודע ביהודה זצ"ל ,ופעם תבעה אותו
הדור גדולים כ"כ ,צריכים לעשות גדרים בשבת לבוש השטריימל על ראשם ,והיו כמה
מטרוניתא ,וברח מש ם במסירות נפש ,ואמר
וסייגים ,ובזכות זה נזכה לראות בנים ובני שטענו לפניו דהלא גם באירופא היו כמה
עליו רבו הנודע ביהודה כי יש בו נשמת יוסף
בנים עוסקים בתורה ובמצוות על ישראל אנשים כשרים שלא הלכו בלבוש זה ,וענה להם
הצדיק ,וע"כ נתן למשפחתו השם "יונגרייז"
שלום. עפ"י דברי הרמב"ם ז"ל (בהל' דעות פ"ו)
שהוא "יונג -גרייז" ,רך בשנים וזקן בחכמה,
שב מדינה שאין אנשיה הולכים בדרך ישרה
וכמו שקראו ליוסף "אברך" ,אב בחכמה ורך בעל הכתב סופר היה בידידות הגה"ק ילך משם אף למערות ולחוחים ומדב ריות,
בשנים. רבה עם כק"ז מליסקא ודאראג זי"ע ,ופעלו
ובספה"ק ויואל משה (בהקדמה עמוד ט"ו,
ביחד למען העמדת הדת על תילה ,ומובא
מספרים מעשה זאת על חותנו ויש ועוד) האריך בזה טובא .וביאר כי לילך למדבר
הגה"ק ר' אנשיל ווינער ,שבס"ד ניסע על
שכשהגיע בס' דרכי הישר והטוב ממש אי אפשר ,כי הוא מקום סכנה לדור
לליסקא בשורת הסתלקות הגאון הכתב סופר
קבר ו ,ולא רצה לפרסם הדבר על שמו ,ע"כ במקום חיות ,על כן לא נשאר לנו רק עצה
זצ"ל אמר אז כק"ז מ'ליסקא זי"ע בליל
קרא שם חתנו ע"ש המעשה. היחידה ,שנהיה שונים במלבושנו מכל עמי
שב"ק ,שעכשיו יש בעולם העליון 'שלום זכר'
הארץ ועי"ז לא יהיה נ משך אחריהם ,ובאמת
היו צריכים לבקש איזה דבר שנהיה שונים
-ו-
ואנו מאמינים שגדולים צדיקים במיתתם יותר אמר שיאמר לישראל רק אהי' שלחני אליכם, צריך להתפלל שנזכה להתקדש ובכן
מבחייהם. כי מתחילה אמר הקב"ה למשה אהי' עם בקדושת יוסף הצדיק ,ונזכה לדורות קדושים,
ישראל לשמרם ולעזור להם ,אשר אהי' -אם וגם להתקדש בדברים הגשמיים ,ולקיים בכל
אף שלכאורה כק"ז זי"ע מתבייש והנה גם הם יאמרו אהי' ,פי' אהי' עובד את ה' דרכיך דעהו.
עמנו כפי מה שאנו נרא ים ,אבל עפ"י מש"כ
בקיום התורה והמצות עכ"פ מכאן ולהבא
לעיל הפירוש עה"פ אהי' שלחני אליכם ,זה *
[וכו'] ,ועל זה התפלל משה רבינו ע"ה לפני
ערב בעדינו כי בכל אופן יעמוד בעזרתינו
הקב"ה ש אפילו אם ח"ו לא יאמרו ישראל בציון כק"ז הגה"ק ר' אנשיל ווינער
ולפעול בעדינו כל טוב מן השמים.
אהי' מכאן ולהבא כראוי ,מכל מקום ירחם ממישקאלץ זי"ע
עליהם השי"ת במידת חסדו להיות להם
כק"ז זי"ע פעל ועשה למען והנה
לאלקים לשמרם ולהצילם ,והקב"ה קיבל את מה שסיפר עליו הגה"ק הישמח ידוע
התבדלות קהילות היראים והחרדים לדבר ה'
תפילתו ,ועל כן אמר לו אח"כ לך אמור משה זי"ע ,שפעם בא איזה יהודי למישקאלץ
מתוך פורצי הגדר והקוצים הממאירים בכרם
לישראל אהי' שלחני אליכם ,פי' אהי' עמכם ביום השוק ,ורצה להיכנס להגה"ק ,והיה
בית ישראל בעת תקופת הטיילונ"ג במדינת
אפילו כשלא תהיו הגון וכדאי ,וכמו שביקש הדלת סגורה בעדו ,וחזר ובא כמה פעמים,
אונגארן ,כמבואר בסוף ספה"ק אמרי שפר,
משה רבינו ע"ה .ומסיק על זה מרן הגה"ק עד שלבסוף פתח האיש ההוא בעצמו את
ואיתא ממנו דבר נורא בענין זה( ,אמרי שפר פ'
מ'דאראג זי"ע בזה"ל ,והגם כי כי חז"ל לא הדלת ,וראה שם כי הגה"ק מונח מושכב
אמור ד"ה ויצא בן אשה ישראלית וגו') על מה
פירשו כן ,אבל מכל מקום יש לומר דגם פשט בארון ואומר וידוי ,בשביל להזכיר לו יום
שאמרו חז"ל (ויקרא רבה פ"ל י"ב) שהארבע
זה הוא אמת ,ומה שלא פירשו כן בגמרא הוא המיתה[ ,ובסוף באמת היה לו אריכות ימים,
מינים שבלולב רומזים על ד' מיני בני אדם,
כדי שלא יסמכו כל אחד על זה שהקב"ה וחי למעלה מק' שנה] ,וחזר אותו האיש ובא
האתרוג יש בו טעם וריח נגד הצדיקים שיש
הבטיח אהי' עמכם אפילו כשלא יהיו כראוי, אל הישמח משה וסיפר לו מה שראה ,אמר לו
בהם תור ה ומעשים טובים וכו' ,וצריך לאגוד
ובאמת רצון השי"ת הוא שיעשה כל אחד הישמח משה זכית לראות א' מהל"ו צדיקים
את ד' מינים אלו ביחד להורות שגם ישראל
ואח ד אתערותא דלתתא במה שאפשר כנודע שבדור ,אבל לא תוכל עוד לראותו .וכן הוה,
צריכים שיתאחדו ויתאגדו להיות באגודה
וכו' ,עכדה"ק .והוא דבר נפלא איך שכק"ז שזמן קצר אח"כ נסתלק ,וכך נתגלה צדקתו
אחת וכו' ,והנה במס' סוכה דף ל"ב (ע"א,
זי"ע מפרש פשט המקרא כדי להמליץ טוב לרבים.
ושם ע"ב) פריך הש "ס על כפות תמרים ואימא
על ישראל .עכ"פ זה אמר בדורו ,ואנן מה
כופרא ,פי' רש "י ז "ל שהוא מין עץ עשוים הזכרנו לעיל הסיפור על חתנו וכבר
נענה אבתרי' ,אבל אעפ"כ כבר התפלל עלינו
כקוצים ,ומשני אמר אביי דרכיה דרכי נועם הגה"ק מסעטשא ,אולם יש מספרים אותו
משה רבינו ע"ה שתמיד יהיה עמנו השי"ת
וכל נתיבותיה שלום (משלי ג' י"ז) ,ואלו יוצאין הסיפור עליו ובשונה קצת ,שהלך פעם לבית
וישמע תפלותינו.
בהם קוצים ומסרטין את הידים וכו' .נראה המלכות ,ושם הבין כי כלתה אליו הרעה,
מבואר בדברי חז "ל שרק ריקנים כאלו ציוותה ובלית ברירה הלך והפיל עצמו לביה"כ בבור
כי מרן הייטב לב זי"ע הוא מקובל
התוה "ק לאגוד בד' מינים באגודה אחת, השופכין וככה יצא דרך שם עד הנהר דונאי,
אשר סידר את נוסח מצבת כק"ז זי"ע ,ופתח
שאינם מריעים ומצערים עכ "פ לאחרים, ומשם ברח לעיר רחוק ,ושינה את שמו.
בהפסוק ושמואל שוכב בהיכל ה' (שמואל א'
וע "כ לא ציוותה התורה ליק ח בין הד' מינים
מביא ג') .ובספה"ק תפארת שלמה כל פנים ,אנו מתפללין בזכות על
רק ערבה ,ואף שאין בה טעם וריח אבל
כמ"פ פירוש זה הפסוק (עי' פרשת שמיני ד"ה
עכ "פ אינה מזקת לאשר מקרבה אל גופו, אבות ינו הק' שמסרו נפשם על שמו ית' ,וגם
כי היום ה' נראה אליכם ,ועוד) על דרך זה ,כי
אבל עם קוצים או ברענעצעל לא ציוותה אבותיו למעלה בקודש היו גדולים וצדיקים
שמואל הנביא אינו רוצה לבו א אל מקום
התורה להתאגד עמו באגודה ודביקות יחד. זי"ע.
מנוחתו בגן עדן רק תמיד עומד ומתפלל על
ואנו למדין מזה שגם בני ישראל צריכין לכלול
בנ י ישראל ,וזה פי' ושמואל שוכב בהיכל ה', *
עצמן אפילו עם הרקנים שבהם ולהיות אתם
לשון הוה ,שהוא שוכב תמיד גם היום,
באגודה אחת ,אבל רק אם הם אנשים שאינם ליל ששי ,בציון קודשו של כק"ז הגה"ק
עיי"ש .ויש לומר כי על זה כיון מרן הייט"ל
מצערין ומזיקים אותנו ,אשר אנו בטוחים מדאראג זי"ע ,לפני יומדה"ל דיליה שחל
בעת שהורה לחרות תיבות אלו ע"ג מצבתו,
שלא יקלקלו את הנאגדין והמתחברין עמהם, להיות בשב"ק
היינו כי הוא תמיד עומד למעלה ומתפלל
אבל אותן שרוצין לדחות ח "ו גם את אחרים,
בעדינו .וכמו שפעם המליץ על כק"ז זי"ע את הקדוש אמרי שפר פרשת בספרו
אותם הם כמו קוצים ברענעצעל ,עם אנשים
הכתוב "ושמוא"ל בקוראי שמו קורא אל ה' שמות עה"פ ויאמר אלקים אל משה אהי־ה
כאלה לא יתחברו ולא יאגדו יחד ,ואדרבה
והוא יענם" .וידוע מה שאמר מרן הגה"ק אשר אהי ־ ה ויאמר כה תאמר לבני ישראל
צריך להתרחק מהם לבלתי נגוע בקציהם ,כי
מצאנז זי"ע עליו" ,לכולהו אית להו פירכא אהי ־ ה שלחני אליכם .כתב ואלו דבריו
דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ,וזה
לבר מדשמואל -ער איז א פועל ישועות", הקדושים ,יש לפרש רמז במה שאמר הקב"ה
למשה בת ח ילה אהי' אשר אהי' ,ואחר כך
-ז-
האלו ,לפי"מ שהאריכו בספרי קודש לאכול כשהיה חולה בעיר ,ובודאי כשבאים אינו דרכי נועם ולא אמת ולא שלום כמבואר
דעיקר חובת האדם בעולמו הוא שיקשר כאן מנין יהודים ומבקשים רחמים בזכותו, בגמ' הנ "ל ,עכדה"ק.
גשמיות ברוחניות ,וגם בעת עסקו בצרכי בודאי מיצר בצרתינו ויעמוד בעזרתינו.
אנחנו אף שאנו נראים כמו והנה
גופו כגון אכילה ושתיה וכדומה מ"מ יכוין
הזכרנו דבר פלא שאירע לנו [וכבר שנראים ,אבל מ"מ בזה אפשר להרים ראשינו
לבו לשמים ,ולא יסיח דעתו מעניני העבודה,
בני של ל זווגו פה שהתפללנו אשתקד בפני כק"ז זי"ע שעכ"פ אנו מתבדלים
וגשמיות ורוחניות יחדיו יהיו תמים לעבוד
שליט"א ,וגם אצל אביו הגה"ק מסעטשא מרשעי הדור ומשתדלים לילך בדרך התורה
שכם אחד את הבורא ית"ש ,והנה מי יאמר
זי"ע ,ואמרנו שם שבאנו בשליחות בנו לקיים והמסורה כפי שהורינו אבותינו ורבותינו
זכיתי לבי שהוא זוכה לקיים בשלימות לקשר
מצוות כיבוד אב ,וסמוך לזה מצא זיווגו הקדושים .ומתאמרא משמי' מליצה נפלאה
גשמי ברוחני ולעשות כל דבר גשמי רק לשם
בס"ד ,ביומדה"ל ה' כסלו ,והתנאים היה על כלל ישראל על פי הנ"ל ,והוא די"ל בטעם
שמים ,כי בודאי הוא מן העבודות הקשות
ביומדה"ל של הגה"ק מסעטשא כ"א כסלו]. הדבר למה נקרא שמו של הקב"ה רוכב
שבמקדש ,אבל מצינו עצה יעוצה לזה עפ"י
בערבות ,אלא כפי שאמרנו דיש ד' סוגים
מה שהביא מרן רביה"ק זי"ע (דברי יואל פ'
אנו מתפללים שנזכה בזכותו ובכן בכלל ישראל המשולים לד' מינים שבלולב,
ויחי ,דף תקל"ז) מהחיד"א זלה"ה בספרו הקדושה לבנים ובני בנים עוסקים בתומ"צ,
והגרוע שב הם היא הערבה שאין בו לא טעם
ראש דוד (פ' קדושים ובפ' ברכה) ,דיש
כמו שידוע שזקיני הק' היה לו בזה סייעתא
ולא ריח ,ואם כן הוה אמינא שאצל אלה אין
מהראשונים דס"ל שהמחזיק לתלמיד חכם,
דשמיא מיוחדת ,שזכה להרבה יוצ"ח רבנים
השכינה שורה ,על כן קאמר קרא דבאמת
אף אם הת" ח לומד שלא לשמה ,אבל המחזיק
גאונים וצדיקים מפורסמים.
הקב"ה שוכן את דכא ,ואדרבה המרכבה
הרי כוונתו ורצונו ליתן על תורה לשמה ,לכן
דיליה אינם הגדולים ,והוא רוכב בערבות אצל
יש לו שכר כהחזקת תורה לשמה .ומוסיף כק"ז הגה"ק מטשעטשאוויץ וחתנו
אלו הדומים לערבה ,עכ"ל ודפח"ח( .הובא
עליהם בספה"ק צמח דוד להגה"ק ר' זצ"ל בתחלת התמנותו למשרת הרבנות ,שבא
בספר גבורות יצחק להגה"צ ר' יצחק ראזענבערג ז"ל
דוד מדינוב זי" ע ,כי השתא דאתית להכי אצלו הראש הקהל לשאול שאלה ליל פסח
אב"ד ור"מ האדהאז יע"א ,ששמע אותו מפיו הק'
י"ל דגם הת"ח עצמו אף אם עוסק שלא קודם הסדר ,ונתעלמה ממנו ההלכה לפי
של זקינינו ,והועתק בשלהי ספה"ק אמרי שפר
לשמה ,זוכה ע "י המחזיק לשכר תורה לשמה, שעה ,והיה לו פחד שבתחלת רבנותו אין לו
בהמהדורא שי"ל על ידינו בשנת תשס"א).
דהרי המחזיק יש לו שכר תורה לשמה לפי פה להשיב ,בפרט שאותו הראה"ק היה גבר
סברא הנזכרת ,והרי הת" ח הוא המביאו לזה תקיף ,וחותנו הק' היה אז עדיין בחיים
כל הנסיעה הזאת לכל אלו והנה
ע "י גרמא דילי' ,לכן זוכה גם הוא בשכר חיותו ,ונתגלה אליו בהקיץ ואמר לו המראה
לזכותו הכל נזקף הקדושים, המקומות
תורה לשמה ע"י המחזיקו ,עכתודה"ק מקום היכן לעין בשו"ע את מקום הדין ,ובזה
הקדושה ,כי קבענו את עיקר הנסיעה בשביל
של מרן רביה"ק זי"ע .הרי לנו דהמחזיק נחה דעתו ,ויהי לפלא .ומאז קרא לו 'דער
להיות על קברו ביומא דהילולא ,ואגב אנו
תורה מקבל שכרו משלם כיון שכוונתו הייליגער שווער'.
הולכים גם על שאר קברות הצדיקים הק'.
שהלומד ילמוד לשמה בתכלית השלימות ,וכן
*
הדבר חוזר חלילה על הלומד בעצמו ,כיון *
שסוכ " ס על ידו זכה המחזיק ללימוד התורה בביתו נאוה קודש של הרה"ק ר' ישעי'לע
בדרך לציון כק"ז הגה"ק בעל מנוחת
לשמה ,ונמצא דשניהם המחזיק והלומד קערעסטירער זי"ע
אשר מ'טשענגער זי"ע
מקבלים שכר תורה לשמה.
כל צריכים ליתן שבח והודיה ראשית כק"ז הגה"ק זי"ע היה ידוע הנה
זאת ,י"ל דון מינה ואוקי ובהקדמה להשי"ת על כל מה שזכינו עד עכשיו
לפועל ישועות באופן מבהיל ,וכבר נדפס
באתרין ,דהמאכיל מפתו לאחרים ,אף שאותו הצדיקים קברי אלו כל על להשתטח
הרבה סיפורים נוראים ממנו ,ונזכיר סיפור
האוכלו יש לו עדיין הנאה גשמית ,אבל זה הקדושים ,והנסיעה עד הנה עבר בשלום ,כן
אחד ,שפע"א בחוה"מ סוכות היה אצלו בנו
שמאכילו הלוא כוונתו לשמים ,ועי"ז יכול יעזור ה' להלאה .והנה רואים כאן דבר פלא,
הגה"צ ר' משה זצ"ל וראה שנטל ידיו
להעלות האכילה ולקשר הגשמי בהרוחני, דכמעט אין בנמצא בכל ארצות אירופא האלו
לסעודה ואכל כזית ופסק מלאכול עוד ,ושאל
ושוב נחשב כן גם להאוכל עצמו וכנ"ל. שנשאר בית יהודי על מכונו עם המזוזות
אותו למה אינו ממשיך לאכול ,וענה לו
והיוצא לנו שבמקום הזה יש בו קדושה בדלתותיו ,חוץ מה בית הקדוש הזה ,שכידוע
הגה"ק "איך אפשר לאכול כשיש חולה בעיר
יתירה ,לפי שכל אלפי האנשים שאכלו כאן היה כאן ההכנסת האורחים הגדולה אשר
ל"ע" ,ובנו שידע שצריך לו האכילה בשביל
נחשב שאכלו כולו לשמים ,ובפרט שמאכילם אלפי יהודים השביעו פה את נפשם השוקקה
בריאותו ע"כ עמד והבטיחו שהחולה יבריא,
היה הרה"ק ר' ישעי'לע שמי יוכל להשיג בגשמיות וברוחניות גם יחד ,ואף גם זאת
ורק אז המשיך אביו בסעודתו ,ואכן בסוף
עבודתו הק' בזה. שבמקום הזו פעלו יהודים הרבה ישועות
הסעודה הגיע הידיע ה שנתרפא .ורואים מזה
גדולות ע"י אותו צדיק שישב בבית זה .ונראה
* שהיה אצלו בחינה של תלמיד חכם מיצר
לומר בדרך רמז איך שמקושרים שני הדברים
בצרתן של ישראל ,עד כדי כך שלא היה יכול
-ח-
שבדורות הקודמים שהם יתפללו בעדינו. אצל חסידים ואנשי מעשה באונגארן ללמוד בציון כק"ז הגה"ק ר' נתן פייטל רייניטץ
והנה בודאי צדיק ה' בכל דרכיו ,ואדרבה בכל השבוע האך פרי תבואה]. מ'מאד זי"ע
דוקא מחמת זה יש לו להקב"ה נחת רוח גדול
נתבונן באיזה פנים אנו באים והנה בידינו שאמר שעד ז' דורות מי קבלה
מדורותינו ,וכמ"ש מהרח"ו ז"ל ששמע
לזקנינו הק' ,דהלא אשתקד קבלנו עלינו לתקן שיבוא להתפלל על קברו יעשה לו טובה ,וי"א
מרבו האריז"ל שעבודה קטנה בדורות
מעשינו ועכשיו אנו נראים כמו שנראים ,אבל עד ח' דורות ,וי"א עד עשרה דורות ,ויהי'
אלו חשוב אצל השי"ת מכל מדרגות הצדיקים
אב הלא נשאר אב ,וכרחם אב על בנים, איך שיהי' הרי אנו דור הששי ממנו ,ובנינו
(שער הגלגולים ,הקדמה ל"ח) ,וק"ו בן בנו של
ובספרו הק' הישר והטוב (הו"ר דרוש ו' הנמצאים עמנו הם דור השביעי ,ובוודאי
ק"ו בדורינו אלה.
– שנת תרכ"ט לפ"ק) מובא מה שדרש פעם יקיים הצדיק הבטחתו הקדושה .ומסופר דבר
ופוק חזי מה שכתב הגה"ק בעל בהושענא רבה ע"פ מה שביאר הישמח פלא ,שכל נכדיו שהתפללו על ציונו הק'
ההפלאה זצ"ל (בהקדמת ספרו ,ובפנים יפות משה זי"ע בדרך רמז על מה שאמרו חז"ל בפרוץ המלחמה כולם נצלו בחסדי שמים.
פר' פנחס ,והוזכר גם בספה"ק מאור ושמש פ' מקץ) (שקלים כ') מי שאבד חותמו ממתינין לו עד
אני מקיים בזה את נדרי [והנה
בפירוש המשנה (אבות פ"ב ,מ"א) דע מה הערב ,דהנה יש צלם דקדושה ,דהיינו ד'
שקבלתי עלי בשנה שעברה ,מעשה שהיה כך
למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל פנים שבמרכבה ,ויש ח"ו ד' פנים בסטרא
היה שבהנסיעה אשתקד לא הספקנו להגיע
מעשיך בספר נכתבים .רצונו ,דע כמה אחרא ,והנה מי שהולך בדרך הישר יש לו
לפה ,ותיכף אחר שחזרתי הביתה היה לנו
מעלות ירדת ,שבתחילה היו נביאים שהם עין פנים מהד' פנים שבקדושה ,וחלילה מי
איזה עגמ"נ בדבר בריאותו של א' מבני
רואה ,ואח"כ אחז"ל (מגילה לב ).שנשתמשו שהולך בדרך לא טוב יש לו פנים מהד'
משפחתינו ,ואינה ה' לידי שפגשתי אז איזה
בבת קול ,שנאמר ואזניך תשמענה דבר וגו', שכנגדם .אמנם עוד תקנה לאדם ההוא
ידיד וסיפרתי לו אודות הנסיעה שערכנו לפני
ואח"כ נתמעטה התורה והוצרכו לכתוב שיעשה תשובה לערב ,וכמבואר בזוה"ק על
זה ,ואני לא הזכרתי לו כלום אודות כק"ז
דברים שבע"פ משום עת לעשות לה' וגו', מארי דחושבנא שמחשבין בכל לילה ולילה
הרנ"ף ,ומעצמו שאל אותי לפי תומו ,למה לא
וזה וכל מעשיך בספר נכתבים ,עכדה"ק. לעשות תשובה על מה שעשו ביום העבר ,ולכן
היית אצל זקנך הרנ"ף ז"ל ,והיה לי הרגשה
ואמרתי שמזה רואים כמה נחוץ הדבר מי שאבד חותמו דהיינו צלם הראוי לו מהד'
שזה רמז מלעילא שאני צריך לפקוד את קברו
להתדבק לספריהם הקדושים של הצדיקי פנים שבקדושה ,ממתינין לו עד הערב,
הק' ,ומיד קבלתי עלי שבנסיעה הבאה נסע
אמת ,ומינה לא תזוע ,כי רק זה נשאר להיות וחלילה אם לא יעשה תשובה בערב ,על כל
ונלכה לשם ,וגם עד שאספיק לנסוע במשך כל
לנו צינור להתקשר עמהם ,ובזה נחשבים פנים יעשה תשובה בערב שבת ,או בערב ראש
הזמן בל"נ אטבול טבילה מיוחדת בכל יום
כדבקים בהם עצמם ,אשרי שיאחז בהם. השנה ,או בערב יום הכיפורים ,ולכל הפחות
שביקש כמו הקדושה, נשמתו לטובת
לא יאוחר מערב שמיני עצרת ,דהוא יום
* בצוואתו ,וכן אשתדל גם על להבא בל"נ ,ובכן
הושענא רבה וכ ו' ,עיי"ש דבה"ק המעוררין
אני מבקש בזה מכל המשפחה לפחות בעש"ק
את לבן של ישראל לאביהם שבשמים לתשובה
בדרך לעיר אוהעל יצ"ו לטבול טבילה א' מיוחד לזכותו של זקינינו
ותיקון המעשים .והנה כק"ז מביא זאת לענין
הק' ,ובס"ד קיימתי כן כמעט במשך כל
היה הנה כק"ז מליסקא זי'ע הושענא רבה ,אולם אנחנו בעוניינו איבדנו
השנה ,והיה לנו ישועה בעזהשי"ת].
תלמידו המובהק למרן בעל הישמח חותמינו ובהאיך אנפין ניעול קמי מלכא,
משה זי"ע ,ולא שינה זיז כל שהוא מכל מה ובאנו בזה לבקש רחמים שיעמוד לנו כחו של
*
שראה אצלו .גם נטמן כאן בתוך האוהל אותו זקן ,זקינינו הקדוש ,שנוכל להשיב את
הרה"ק ר' סנדר'ל מקאמארנא זצ"ל, פנינו דקדושה ויעזרנו לשוב בתשובה ולילך בדרך לליסקא ,ציון הקדוש של כק"ז ר'
וידוע המעשה עם זקנתי הצדיקת אמה בדרכי ה' באמת. הירש'לע ליסק'ער זי"ע בעל אך פרי
של כק"ז מליסקא הידועה בשם תבואה-הישר והטוב.
בפרשה שעברה ,פרשת לך לך והנה
'שרה די בעקערין' ,שפעם רצו אנשי
בדיבור הראשון מאריך כק"ז ,ותו"ד הוא השבת הקרב ובא מוכרחין [מחמת
בליעל להוציא לעז על ר' סענדר'ל רח"ל,
שהצדיק הוא יסוד העולם ,כי כל העולם ניזון לקצר] ,משפחתינו היו מאוד כרוכים אחר
וחיפשו אחר איזה אשה שתהיה מוכנת להעיד
על ידו ,והנה יכול להיות שיהא כמה דורות קדושת זקינינו זה ,וכמו שראיתי אצל אמי
בבי"ד על זה בעד בצע כסף ,והצדיקת שרה
שלא יהא צדיק ,לכן השי"ת שולח שפע רבה מורתי הצדיקת (תליט"א) [ע"ה] שכל מעייניה
הנ"ל אמרה שהוא מוכנה ומסכמת לזה
בשביל הצדיק ,כדי ש יהיה לכל העולם כולו היתה תמיד לזקינה הק' מליסקא .וכן נהוג
וקיבלה את הכסף ,וכ שבאו לבי"ד והעידו
ולדורות הבאים ,עיי"ש כל דבה"ק .והנה אצלינו שכמעט לא עובר שבוע בלי לימוד האך
העדים ,ובהגיע תור שלה להעיד ,הוציאה את
איפוא מצינו דור שפל כדורינו אנו ,אשר אפס פרי תבואה על פרשת השבוע ,והוא ספר
צרור הכסף בפני הדיינים ,ופיה פתחה
עצור ועזוב ,ואין לנו כבר למי לפנות להיוושע קדוש מאוד עם הרבה יסודות והדרכות
בחכמה כי הצדיק ר' סענדר'ל נקי מכל ,אלא
בגשמיות וברוחניות ,וצריכים אנו לצדיקים הנצרך לכל[ .ואמר לי הרה"ח המרומם ר'
שהחטאים האלו בנפשותם שיחדו אותי בכסף
ישראל בריעף ז"ל שבימים מקדם היה מקובל
-ט-
אתנו הרה"ח ר' מרדכי גליקמאן והנה לך א' מהם במתנה ,ואכן הגה"ק בעל הזה ,ונהפכו פניהם כשולי קדירה ,והצטדקה
(שליט"א) [זכרונו לברכה] יליד עיר אוהעל, היכל הברכה מקאמארנא זצ"ל היה בפני ר' סנדר'ל שמה שקיבלה מתחלה
והוא מספר מזכרונותיו מימי קדם ,שכל מי מכנה את כק"ז מליסקא "מיין ברודער" (כ"ז להעיד ,כי יראה שימ צאו אשה אחרת שיוכלו
שבא לאוהעל לפעול ישועה הלך גם להתפל הובא בדרכי הישר והטוב ,וגם מרן רביה"ק זי"ע להפיק את זממם בה ,וכך ניצל הצדיק
על קברה .וכדברים האלה מצאתי בספר דרכי סיפר את זאת ,ומובא בארוכה גם בס' עשר מהבזיון הנורא ,וענה ר' סנדר'ל ואמר לה,
הישר והטוב ,שקברה היתה מקום מסוגל קדושות). אני הייתי צריך להוריד לעולם ב' נשמות
לישועה. קדושות גדולות במעלה ,ובשכר זאת אני נותן
באחרית הימים שהדורות חלושים צריכים אנו למדתו של אברהם אבינו שהוא חסד הגמור ,וגם שידונו את האדם
לפי מעשיו עכשיו שרוצה לשוב ,ולא על שם סופו שאולי יפול שוב ח"ו ||| עיקר תאוותו של הקב''ה הוא לעבודת
הצדיקים שיש להם נסיונות בטבעם מתולדתם ,ואעפ''כ מתגברין עליהם ,יותר ממלאכי מעלה שאין להם שום
נסיונות ,וזה מה שהראה הקב"ה להמלאכים שבאו אצל אברהם ||| הקב"ה כביכול הכיר טוב לממרא על מצוה קלה
שעשה ,כדי שישאו בני ישראל ק"ו בעצמם להתחזק על כל עבודתם בקודש ועמידה בנסיונותיהם ||| בזה שאדם
יודע שבכל מקום מוסתר אלופו של עולם היה נמנע מן החטא והיה ממהר להתחזק לשוב ממקום שהוא שם
להגיד להם דבר קטן שירחצו רגליהם מאבק רגליהם ליל שב"ק פרשת וירא בעיר ליזענסק יצ"ו
שהיה בזה חשש עבו"ז.
בפרשתינו ,וירא אליו ה' באלני ממרא והוא
לתרץ ,כי כל עבודתו לשבר העבו"ז וחשבתי יושב בפתח האוהל וגו' ,במדרש (ב"ר פמ"ח ח') איתא,
היה רק בשעה שבאים לעבוד אותו ,אבל כאן שבאו פתח האהל ,פתח טוב פתחת לעוברים ושבים וכו',
לביתו לאכול ולעת כזאת הלא אינם עובדים עבו"ז, וצ"ב הכוונה בזה.
וביותר י"ל דאיתא שהיה מכיר לפי האילן על כל
אורחיו מה מעשיו ,וראה שעכשיו אינם עובדים
וביארנו עפ"י מש"כ כק"ז זי"ע בספה"ק
אך פרי תבואה ענין נפלא ,לבאר מה שאמרו חז"ל
עבו"ז ,ובאמת כן היה ,כי הם היו מלאכי מעלה .על כן
(בבא מציעא דף פ"ו) כי בשביל שאמר אברהם אבינו
חשב עליהם שאולי הם בעלי תשובה ,וא"כ אין אומרים
יוקח נא מעט מים ,דהיינו ע"י שליח ,לכן שילם לבניו
לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים ,ואפילו את"ל
ג"כ ע"י שליח שנאמר ויאמר ה' אל משה הקהל לי את
שאינם בעלי תשובה לגמרי ,וכמו שעדיין חשש עליהם
העם .והנ ה לכאורה הוא גופא טעמא בעי למה לא נתן
שירחצו רגליהם ,אבל מאחר שעכשיו אינם עובדי
אברהם אבינו בעצמו את המים .ונראה לי דהנה כל
עבו" ז ,על כן אין לצערם על זה ,וכמו שמצינו שאמר
ענין המים היה בשביל לרחוץ רגלי האורחים כדי שלא
הכתוב כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם,
להכניס עבודה זרה לתוך בית ,כמו שפירש"י
וכדרשת חז"ל ,שאין דנין על שם סופו.
שמשתחוים לאבק שברגליהם .והנה הוא לא רצה לצער
שהוא ,רואים מזה מידת חסדו של אברהם ואיך שום בריה ,וחשש שלא לבייש אותם ,לכן אמר להם ע"י
אבינו ע"ה ,שהיה כ"כ מופלג בחסדו ,אפילו לעובדי שליח ,אבל שאר הדברים עשה בעצמו ,ולכן התנהג
עבו"ז אם בשעה זו הם כשרים .וכמ"ש כק"ז זי"ע עמו השי"ת מדה במדה ,כמו שמבואר שם בגמרא,
בפרש ת לך לך ,עמ"ש והיה ברכה ,בך חותמין, עכדה"ק.
דהכוונה שאברהם אבינו רצה לזכות את העולם ,ולכן
דלכאורה הם דברים תמוהים והתבוננתי
רצה שיתנהג העולם במדת החסד ,ולא בדין ,שאז לאו
ביותר ,דהלא אברהם אבינו שיבר כל העבודות זרות
כל אדם זוכה ,ואף במדת יעקב שהוא כלול חסד ודין
של אביו ,ובזה עסק תמיד לבזות ולגנות העבו"ז
יש ג"כ כמה בני אדם שאין יכולים לעמוד בזה ,רק
כמבואר במדרשות חז"ל ,והאיך לא היה אפש ר לו
בחסד גמור ,שבזה רובא דרובא יעמודו ,חוץ מרשעים
גמורים שמהפכים מדת החסד למדת הדין .ולכן
-י-
משמי' דהגה"צ רבי איציקל מ'פשעווארסק הבטיח השי"ת לאברהם אבינו בך חותמין ולא בהם,
זי"ע ,לפרש מה שאומרים בפיוט בימים נוראים, דהיינו אם יהא אדם שיהא יכול לעמוד עכ"פ ע"י
ויושר יליצו בעדינו חיות אש ,דהנה המלאכים בעת מדת החסד אזי ג"כ יתקיים העולם ,עכ"ד
שיש להם שליחות מהקב"ה בהאי עלמא ,באים הם הקדושים.
בזריזות ומקיימים שליחותם ותיכף א חר כן בלי שהיית
על זה ,כי יש בזה רמז על דורינו אלה והוספתי
רגע הם חוזרים שמפחדים שלא להתגשם מעוה"ז ,וזה
באחרית הימים ,בדור הסמוך לגאולה השלימה ,שנגלה
הוא מליצה ישרה לישראל שהם דרים בעוה"ז ואין
לפני יודע תעלומות שיהיה דור כזה שלא יהיו צדיקים
יכולים לחיות בלי אכילה ושתי' ומקושרים הם לעולם
שיוכלו לעמוד במדת הדין ,ובדור שכזה מצטרכין
הזה ,ועם כל זאת הם עובדים את ה' כל אחד לפי
למדת אברהם ,דהיינו חסד גמור בלי שום דין ,וזה
דרגא דילי' ,וזה ויושר יליצו בעדינו חיות אש ,דהיינו
שאמר בך חותמין ,היינו בסוף יומיא ,אז יתעורר
ע"י חיות אש שיראים לישאר בעולם הזה ,וממהרים
למעלה מדת אברהם שיגן עלינו להושיענו במדת
לחזור בחזרה כוות גירי קשתא ,הם ימליצו זכות על
החסד לבד.
ישראל שהם צריכים להיות מקושרים לעולם הזה ,ועם
כל זה מחזיקים מעמד בכל כוחם ,עכ"ד ודפח"ח. ביאור המדרש שבפרשה זו ,פתח טוב פתחת וזה
נמצא דזה כל מעלת האדם ,בזה עצמו שמצד אחד רגלו לעוברים ושבים ,עוברים ושבים היינו הנשמות
מוצב ארצה בתוך נסיונות העולם הזה ,אבל דוקא החלושות של הדור שלנו ,שעוברים ונופלין ושבים
משום זה זוכה שראשו מגיע השמימה בעת עוסקו ומתחזקין בכל פעם ,ושבע יפול וקם ,וזה שאמרו
בתורה ומצוות. עוברים ושבים לשון הווה ,ולא שעברו ושבו .ובמצב
כזה מתנהג העולם במידתו של אברהם אבינו ,דהיינו
כן דוקא מחמת שאנו מונחים בנסיונות אם
חסד הגמור ,ולא עוד אלא שמדתו היתה שהתאפק
קשים ומרים בגלות היצה"ר וחיילותיו ,זה עצמו
מלצער אפילו החשודים על עבודה זרה ממש ,מאחר
המליצה הישרה ,שאעפ"כ אנו מתעוררין ומשתדלין
שבשעה זו הם זכאים ,כמו שנתבאר לעיל ,כמו כן אנו
לעמוד בנסיונות וזוכין לחטוף הרבה טוב נצחי בתוך
בעוניינו ,שעוברים ושבים ,ואף שחוזר חלילה ,אבל
העולם הגשמי הזה ,ומחמת זה בחר ב נו השי"ת יותר
עכ"פ בעת שנתעוררים לשוב ,מיד משקיף עלינו
מכל מלאכי מעלה .וזהו ,פתח טוב פתחת לעוברים
הקב"ה לטובה ומשפיע עלינו במדת חסדו לבד.
ושבים ,היינו שאפילו אלו העוברים ושבים ממעשיהם
וכנ"ל ,יש להם פתח טוב לבוא לפני המלך מלכו של ***
עולם שיקבל את עבודתם לרצון להם לפני ה' ,שזה
מרומז בפסוק זה ,בס"ת של או"ה ,ואלוני ממרא, יאמר לבאר המדרש הנ"ל ,פתח טוב פתחת או
היינו ממרים הייתם ,וא עפ"כ הקב"ה מתאוה לעוברים ושבים.
לעבודתן ,וברוך שבחר בהם ובמשנתם ותפלתן.
עפ"י מש"כ כק"ז זי"ע באך פרי תבואה
* בפרשתן ,דבס' נחל קדומים כ' וירא אליו ה' -סופי
תיבות או"ה ,דהיינו שהשי"ת מתאוה לראות את
אמרתי להוסיף ביאור נפלא על הא דמצינו ובזה אברהם .ופי' ע"ז כק"ז דמה שהשי"ת מתאוה
שלא הביא אברהם לפניהם לחם מפני שפירסה שרה לעבודתן של הצדיקים לכאורה קשה ,דהלא המלאכים
נדה כמו שפירש"י .ולכאורה קשה למה הקרה הקב"ה בודאי עובדים את שמו ית' יותר ויותר ,אלא דעיקר
כך שדוקא אז פירסה נדה ,ובפרט שהלא בשורת עבודתם של המלאכים הוא מפני שהם מוטבעים בכך,
המלאך היתה אחר כך ,ואעפ"כ אמרה אחרי בלותי אבל הצדיק הוא דר במקום היצר הרע וכובש את יצרו
וגו' ,וכבר פירשו המפרשים למה אמרה כך אחרי ולכן השי"ת אוהב אותו .ובזה פי' וירא אליו ה' באלוני
שראתה שחזרה לו אורח כנשים .עכ"פ מה צורך היה ממרא ,ל' ממרים הייתם ,דהיינו ששוכן במקום
בדבר זה ,ולמנוע בעדה להביא לחמה. היצה"ר ולכן השי"ת מתאוה אליו ,עכל"ק .וכבר
הבאנו כמ"פ בדברינו על דרך זה מה דמיתאמרא
-יא -
לומר שלא אכלתם בפועל ,אבל ל מה נזדמן כך ואפ"ל עפ"י מש"כ בחי' חת"ס עה"ת
שהסעודה היתה באופן תערובת בשר בחלב ,ועכ"ח כי באריכות בדרך דרוש ,ובתו"ד כתב וז"ל ,דאיתא
לא היה להם פת לקינוח ,ולמה לא היה להם פת ,כי במדרש (מובא בבע"ת י"ח ח') ,כשעלה משה למרום
נטמאה ע"י שרה ,וזה עצמו ההוכחה שרק אנו בני וקטרגו מלאכי השרת נגדו ורצו לעכב התורה לעצמם,
אדם ראויין לקבלת התורה ,כי בעון חוללנו ובחטא אמר להם משה כתי ב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו,
יחמתנו אמנו ,ומחמת זה אנו משוקעין בתוקף העולם ואתם אכלתם בשר בחלב אצל א ברהם אבינו ,והודו לו.
הזה המלא תאוות ונסיונות ,ובזה דייקא רצון הבורא והנה לכאורה כדמשמע מפירש"י בחומש ,קמא קמא
שנעבוד אותו ,כמ"ש (פיוטי יום הכפורים תפלת שחרית), דמטא אייתי' קמייהו ,אם כן לא אכלו בשר בחלב כלל,
ואביתה תהלה ,מבשר ודם ,מהבל ותהו ,מחציר יבש, כי בתחילה ח מאה וחלב ,ואח"כ בן הבקר .אלא שאפילו
מצל עובר ,ומציץ נובל וכו' ,ותפארתך עליהם. הכי שפיר השיב להם משה ,שע ל כל פנים אכלו בשר
אחר חלב בלא קינוח ,שהרי אמר ר' זירא בחולין פרק
***
כל הבשר דאין קינוח אלא בפת ,וא"כ המלאכים שלא
את השלישי"ת ,לבאר המדרש הנ"ל, והבאתי היה להם אז פת ,שהרי לחם לא הביא ,ע"כ אכלו בלא
פתח טוב פתחת לעוברים ושבים וכו'. קינוח ,ושפיר השיב להם משה ,עכ"ל .ובזה י"ל
בפשטות למה הזמין הקב"ה שתפרוס נדה דוקא ,כדי
ברש"י כ' באלוני ממרא ,הוא שנתן לו עצה ב) שימנעו המלאכים מלאכול בלחמה ואכלו בלא קינוח,
על המילה וכו' .וכבר תמהו כולם למה היה צריך כדי שיוכלו ישראל לקבל התורה.
אברהם לעצת ממרא.
לפי ביאורינו לעיל יובן בעומק יותר ,דהנה אבל
ונראה עפ"י מש"כ כק"ז מליסקא זצ"ל כבר כל המפרשים ראו כן תמהו מה זה טענה שאכלו
(הישר והטוב לשבועות) עה"פ (דברים ל"ג ב') ה' מסיני המלאכים בשר בחלב ,הלא זה היה עדיין לפני מתן
בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן וגו' וז"ל, תורה ,ועוד שברש"י כתב שעשו עצמן כאילו אוכלים
וצל"ד דלמה הלך השם יתברך שמו אצלם (א צל האוה"ע שלא לשנות ממנהג המקום ,נמצא שבאמת לא אכלו
שיקבלו התורה) ,כיון שידע שלא יקבלו את התורה ,וכמו כלל ,וא"כ מה טענה יש עליהם.
שבאמת אינם ראויים לה ,אמנם השי"ת עשה זאת
לטובת ישראל ,שלא יסיתהו היצה"ר ויאמר לו שהוא י"ל כי ע יקר טענת המלאכים היתה עפ"י אלא
ח"ו אינו ראוי לקבלת התורה ,ובפרט שיאמר לו מש"כ הגמ' (שבת פ"ח ע"ב) בשעה שעלה משה למרום
שכמה עבירות עשית ואיך יהיה לך תקוה ,לכן הראה אמרו מל אכי השרת תנה הודך על השמים ואמר
להם י"ת שאפילו אוה"ע אם היו רוצים היה נותן להם הקב"ה למשה להשיב להם תשובה וכו' ,אמר להם
י"ת את התורה ומכש"כ לישראל ,כי התורה נתנה משה כלום יצר הרע יש ביניכם .נמצא שעיקר רצון
לעולם בתורת חסד ולכן אין חילוק בין אם ראוי בין אם הבורא הוא לקיים את התורה מתוך היצר הרע
לא ראוי ח"ו וכו' ,עכל"ק. והנסיונות ,שיתגבר האדם עליהם ,ויעבוד את ה'
דוקא מתוך העולם התחתון והגשמי ,וכל זה לא שייך
כן לעניינינו יל"פ שכוונת הבורא ב"ה במה וכמו אצל המלאכים שאינם יכולים לשהות בעולם הגשמי
שסיבב ככה שיהיה צריך ליטול עצה ממנו על המילה, אפילו כות גירי קשתא ,כנ"ל.
היה מאותו טעם מה שהקב"ה סיבב עם התורה אצל
אוה"ע ,היינו להורות לבנ"י שבאים להתקרב לה' שלא זה מרמז מה שפירסה נדה ,כי כל הלא ועל
יפלו בדעתם ממדריגתם הנמוכה ,וישאו בני ישראל הטומאות והזוהמות היוצאין מגוף האדם ,הוא מרמז
ק"ו בעצמן ,ומה אצל ממרא חזינן שזכה שיהיה על הקליפות המלובשין בו מחטא אדה"ר ,ו כמו
התגלות אלקות בחלקו ,אף שהיה גוי כנעני ואעפ"כ שנתקללה אז חוה הרבה ארבה עצבונך והרונך וגו'.
בשביל שנתן לו עצה על המילה נגלה אליו בחלקו ,כל ועיקר מעלת האדם לזכות לקבל את התורה הוא דוקא
שכן איש הישראל י באשר הוא שם ,שהם בעצמם משום זה ,כי בודאי אצל המלאכים קדושי עליון לא
נימולים ,וכמ"ש בזוה"ק פרשת לך לך (דף צ"ג ע"א), שייך כל הענינים האלו כלל .וזה מה שתבע אותם משה
אתם אכלתם בשר בחלב ,היינו כי אפילו אם תמצי
-יב -
מעליו ,כמאמרם ז"ל (סוטה ג' ע"א) אין אדם עובר עה"פ ועמך כלם צדיקים (ישעיה ס) ,וכי כלהו יש ראל
עבירה וכו' ,ואז הוא מחשב בודאי שעזב ה' את הארץ צדיקי נינהו ,והא כמה חייבין אית בהו בישראל ,כמה
ואינו משגיח בה ,כי אם היה יודע ומאמין בזה שנגד חטאין ,וכמה רשיעין ,דעברין על פקודי אורייתא,
ה' כל מפעליו ,שהוא משגיח עליו בכל עסקיו ,בודאי אלא הכי תנא ברזא דמתניתין ,זכאין אנון יש ראל
לא היה עובר עבירה כלל ,ובאמת הוא בודאי שקר דעבדין קרבנא דרעוא לקודשא בריך הוא ,דמקריבין
גמור ,כי בודאי גם שם יש השגחתו מאתו יתברך ,כי בנייהו לתמניא יומין לקרבנא ,וכד אתגזרו עאלו בהאי
אם יצויר העדר השגחתו משם אף רגע אחד ,מיד היה חולקא טבא דקודשא בריך הוא ,דכתיב( ,משלי י) וצדיק
מת באותו רגע ולא היה כח בו לעשות שום דבר ,אך יסוד עולם .כיון דעאלו בהאי חולקא דצדיק -אקרון
שבודאי שם גם כן הוא הקב"ה ,אך בהעלם ובהסתר צדיקים ,ודאי כלם צדיקים ,עכל"ק .וכל שכן שבנוסף
מאד ,ועל זה מרמז הסתרת הא' שהוא אלופו של עולם לזה כל אחד מישראל עומד בכמה וכמה נסיונות אשר
והוא באחרונה ,עכדה"ק. רק הקב"ה לבדו יודע ועד ,ובפרט בשמירת הברית,
שהוא בחינת קדושת המילה ,ע"כ שפיר לא גרע
וכעין זה מובא בספה"ק תולדות יעקב מממרא שנגלה הקב"ה אליו בחלקו.
יוסף (פ' וישב) בשם הבעש"ט הק' זי"ע וזל"ק,
שמעתי ממורי פירוש הפסוק (שמות ט"ו ט') אמר בשם הרה"ק ר' דוד לעלוב'ער זי"ע, ומובא
אויב ארדוף אשיג אחלק וגו' ,יש בו ה' אלפין ,כי שזכינו להיות אצל קברו הק' ,שאמר אשר רגע א' שיש
אלופו של עולם גניז בו כדי לקרבו אליו יתברך ,כמו לאדם נסיון והוא מתגבר על יצרו ,חשוב יותר מכל
(שם י"ד י') ופרעה הקריב וכו' ודפח"ח ,עכל"ק. כסף וזהב שבעולם.
נמצא דאפילו כשאדם נפל בחטא ממש ח"ו ,אז גם
ידי ידיעה זאת יהיה לנו התחזקות לעסוק ועל
בהחטא עצמו אלופו של עולם מסתתר בו ,ואם יתחזק
בתורה ועבודת השי"ת איך שיהיה ,עד שנזכה להיטהר
באמונתו בדבר זה ,שבודאי יש שם השגחתו יתברך
ולהתקדש באמת ,והבא ליטהר מסייעין לו ,ובפרט
אלא שהוא בהעלם ובהסתר מאוד ,בכח זה אפשר לו
בזכות הצדיקים שהיינו אצלם.
לשוב ולהתקרב אליו יתברך מכל מקום שנפל לשם.
פירוש ,פתח טוב פתחת לעוברים ושבים, וזה
וזהו ,וירא אליו ה' באלוני ממרא ,אף כשממרה
שעל ידי שנקרא התגלות האלקות בכאן על שמו של
ח"ו את פי ה' גם שם נמצא השי"ת ,והוא יושב פתח
ממרא הגוי ,רק בשביל דבר קטן כזה שנתן עצה על
האהל כחם היום ,שעי"ז יתלהב לו לשוב תשובה ,היינו
המילה ,נפתח לנו פתח טוב לעוברים ושבים
ע"י ידיעתו סוד ענין זה כי בכל מקום יש גילוי
ומתחזקים בנסיונותם הלוך ושוב ,שמעשיהם הטובים
אלקותו ית' .וזה פתח טוב פתחת לעוברים ושבים,
מרוצים לפני הקב"ה.
שעי"ז יתעוררו ויתחזקו לשוב בתשובה ,וז ה פתח טוב
פתחת ,היינו פתחו לי פתח כחודו של מחט ,הנאמר ***
על התעוררות התשובה להמתחילים לשוב אליו ית'.
אשר פתחא זוטא זו מועלת לאדם להתחיל לשוב אליו ארבעה אשיבנו ,לבאר המדרש הנ"ל פתח ועל
יתברך מכל מקום שהוא עד שיזכה בסוף לתשובה טוב פתחת וכו' .ע"פ מה שמובא בשם הבעש"ט
שלימה. הק' ,כי בכל דבר שבעולם יש ניצוצות הק' המחיין
אותו ,אפילו בדברים הנראים כרחוק מאוד מגילוי
*** אלקותו ית' ,וכמבואר בספה"ק דגל מחנה
אפרים פ' אמור וז"ל ,שמעתי מן אא"ז זללה"ה,
העקדה יש לדקדק למה כ' קודם בפרשת
כי חטא ,אלופו של עולם מוסתר בו ,ודברי פי חכם חן.
ויעקוד את יצחק בנו ,ואח"כ וישם אותו על המזבח,
ופירושו ,כי האל"ף היא אינה נגלית ,ואינה ניכרת
לכאורה היה מן הראוי לעשות העקידה על גבי המזבח
במבטא ,והיא באחרונה .וכן בתיבת טמא רחמנא
עצמו ,מלהגביה אותו עקוד ונעקד ולהרים אותו ככה
ליצלן ,גם כן הא' הוא מובלע באחרונה .ולהבין זה כי
על המזבח .וי"ל ע"פ שמבאר מרן רביה"ק זי"ע
האדם העובר עבירה ח"ו אז הוא הסתלקות הדעת
באריכות (דברי יואל לראש השנה דף נ"ז ע"ב) כי עיקר
-יג -
מזידיטשוב זי"ע שובו שברו לנ"ו ,שהתשובה הוא ה נסיון של אברהם אבינו ע"ה בעקידה היתה כי איתא
לשבר הלינה ,היינו השינה .ועם כל זה אחת שאלתי במדרש תנחומא (פכ"ב) ,אמר לו השטן לאברהם ,כך
מאת כל אחד ואחד מהמשתתפים אלה אנחנו פה שמעתי מאחורי הפרגוד ,השה לעולה ואין יצחק
כולנו היום להתגבר לקום למחרת בצפרא דשבתא לעולה ,אמר ליה כך עונשו של בדאי שאפילו אומר
לומר ביחד כל ספר תהלים ,לקיים מי ימלל גבורות ה' אמת אין שומעין לו ,יעו"ש .וזה מוסר השכל נורא ,כי
ישמיע כל תהלתו ,ובפרט במקום קדוש כזה, הלא לא נעלם מאברהם אבינו ע" ה שעיקר תכלית
וכמנהגינו בשנים האחרונות .והעידו לפני כמה הבריאה להעמיד את הבנין של כלל ישראל ע"י יצחק
ממשתתפי הנסיעה שמונח בזכרונם היטב במשך כל דייקא ,ובקל היה יכול ללמוד בתוך דברי הקב"ה שאין
השנה את ההתעוררות באמירת תהלים בשב"ק כוונתו לשחיטה ממש ,ועי"כ יתקיים תכלית הבריאה,
בבוקר ,והכירו לי טובה על זה .ובזכות זה נזכה לפעול ואם עכ"ח הכוונה לההעלאה לבד וכטענת השטן
כל טוב ,וימל א ה' כל משאלות לבינו לטובה. אליו ,אבל אברהם אבינו לא עשה כן ולא חישב
חשבונות יתירות בדיבורו של הקב"ה ,וקיים דברו
כן יש לכל אחד לקבל על עצמו ללמוד בכל וכמו בשלימות ובנאמנות ,ולא היה דואג ומיצר על תכלית
שבוע בספה"ק נועם אלימלך ,כמו שכן היה נהוג אצל
הבריאה ,כי נורא עלילה על בני אדם ,וכמה דרכים
אבותינו בכל הדורות ,וזה נחת רוח גדול להצדיק,
למקום שיתקיים תכלית הבריאה ,וזה היה הנסיון
שנתקיים בו אגורה באהלך עולמים ,וכן אני נוהג בכל
הגדול שעמד בזה.
שבוע מיד אחר הדלקת הנרות לקחת בראש ובראשונה
את ספה"ק נועם אלימלך ולעיין בו אם מעט ואם כן יובן מה שהוסיף אברהם זריזות יתירה, על
הרבה. ועקד את יצחק בנו עוד מקודם שיעלהו על גבי
ה מזבח ,כדי שיהיה מוכן תיכף כשמעלהו -לשחטו
שהבא ליטהר מסייעין אותו ,וכמו ובודאי תיכף בלי שהיות ,בלי ליתן לו הזדמנות לחשוב מחשבות
שידוע מה שאמר הגה"ק החוזה מלובלין זי"ע כי אולי כבר יצא ידי חובתו בהעלאה לבד ויהיה נמנע
להגה"ק הישמח משה זי"ע ,שמשום הכי כ'
מלשחטו ,והוא לא עשה כן ,עד שאכן שמע בפירוש
מסייעי"ן לשון רבים ,שצדיקי הדור הן הן המסייעין
קול לו קול אליו אל תשלח ידך אל הנער וגו' ,וזה
למי שבא לטהר (הובא בייט"פ מאמר יפה לעינים) .ונזכה
מעיקרי הנסיון שלו כנ"ל ,ונרא ה כי פירוש נחמד הוא
ש קדושת אלו הצדיקים שהיינו אצלם ,ושנהיה אצלם
זה.
במשך הנסיעה בס"ד ,ימשך עלינו לאורך ימים ושנים
טובים. יעזור שנזכה לומר תמיד מתי יגיעו הקב"ה
(שנת תשע"א ,המשך סדר הנסיעה אחר שב''ק בגליון הבא בס''ד) מעשי למעשי אבותי ,וכמו שפירשו צדיקים יגיעו מל'
נגיעה ,שיהיה לנו עכ"פ נגיעה במדרגתם הקדושות,
שזה הסיבא העיקרית מה שנוסעים על קבריהם ,כדי
לזכות ולעילוי נשמת אבי מורי ,החסיד האמיתי ,איש החסד ,כש"ת ,הרב להזכיר מעשיהם ,ולחזור על דבריהם ,ולהשתוקק
רבי שלום בן הגה"צ רבי ישכר בעריש (דומ"ץ דק"ק דזיקוב ,בעמח"ס ללכת בדרכיהם.
אהל תורה) לויפער זצ"ל ,נפטר כ"ח אייר תשס"ד
ולע"נ אמי מורתי הרבנית הצדיקת מרת העניא ע"ה בת הרה"ח רבי ***
יחזקאל שרגא ז"ל ,נפטרה ט"ז אייר תשע"ג
זכינו לשבות כאן אצל הרבי ר' אלימלך והנה
יארצייטן השבוע הבעל"ט :הרה"צ רבי קלונימוס קלמן בהר"ר יעקב
אברהם שווארטץ זצ"ל (נכד הגה"ק רבי מענדל הענדליס מחסידי זי"ע ובודאי יש לו נחת רוח גדול בשמים ,דבכל השנה
אשוואר ,ור' קלמן היה חותנו של זקנינו הגה"ח ר' מאיר פרענקל בנו של אין נרגש בכאן ריח של שב"ק ,וכשבאים מנין יהודים
כק"ז מדאראג זי"ע) ,נלב"ע כ"ד מרחשון תרנ"א ,מנו"כ בעיר ראצפערט יצ"ו סמוך ונראה לציונו הק' ,ושומרים שבת כהלכתה,
בודאי משפיע מלמעלה שפע רב.
יצא לאור ע"י הוצאות ספרים אמרי שפר
25 Ross st. Brooklyn, NY 11249
זכינו לפקוד קברי צדיקים הרבה בימים והנה
| Tel. 718.260.8177בארה"ק053.412.8186 :
3022356@Gmail.Com האחרונים ,וקיימנו מ"ש הרה"ק ר' צבי הירש
-יד -
