gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

האשל ברמה · Hashel B'rama — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: האשל ברמה · Hashel B'rama

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

האשל ברמה · Hashel B'rama — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"‪﬩‬‬ ‫גליון ג‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫תשפ"ז‬ ‫חידושים וביאורים‪ ,‬בדרך פרד"ס נאמרים‪ ,‬על סדר הפרשיות מסודרים‪ ,‬שנאמרו מדי שבת בשבתו‪ ,‬וגם לרבות במועדים וזמנים שונים‬ ‫המשך סדר הנסיעה מוצאי שבת קודש פרשת וירא בדרך מליזענסק יצ"ו לשאר קברי הצדיקים קדושים אשר בארץ המה זיעועכ"י‬ ‫הוציאם הקב"ה ממסגר והעלותם בנ' שערי‬ ‫הצדיקים הגדולים במעלה א"א להם לגמור‬ ‫בציון הגה "ק משינאווא זי"ע‬ ‫קדושה‪ ,‬עדי זכו שיקבלו התורה מסיני‪,‬‬ ‫מעשיהם הטוב בלתי עזר וסיוע מלעילא‪ ,‬וזה‬ ‫עכתו"ד הק'‪.‬‬ ‫ניתן להורות לרבים שכ"א צריך שיעשה עכ"פ‬ ‫איתא בספרו הק' דברי יחזקאל‬ ‫(ר"פ ויגש) וזלה"ק‪ ,‬אדוני שאל את עבדיו לאמר‬ ‫כפי יכולתו‪ ,‬והקב"ה יגמור בעדו‪.‬‬ ‫ובאמת כבר מבואר באור החיים‬ ‫היש לכם אב או אח‪ ,‬ונאמר אל אדוני יש לנו אב‬ ‫הק' כי בגלות האחרון הלזו אנחנו נמצאים גם‬ ‫יש לנו להתעורר בתשובה ולקבל‬ ‫ובכן‬ ‫זקן וילד זקונים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו‬ ‫בשער הנ' של הטומאה‪ ,‬אלא שדוקא עי"ז‬ ‫עלינו לשפר מעשינו מהיום והל אה‪ ,‬בפרט כאן‬ ‫לאמו ואביו אהבו‪ .‬יש לפרש דאדוני כוון‬ ‫נזכה לעתיד לשער החמשים שבקדושה‪ ,‬ע"י‬ ‫אשר יש כח הצדיק המסייע בעדינו‪ .‬ומעשה‬ ‫להקב"ה‪ ,‬ואמר להקב"ה אדוני שאל את עבדיו‬ ‫שאנו מחזיקים מעמד בתוקף ירידתינו‪ ,‬שעי"ז‬ ‫אבותינו בידינו‪ ,‬כי זקנינו מדור הקדום‬ ‫לאמר היש לכם אב‪ ,‬היינו רצון‪ ,‬מלשון (דברים‬ ‫מתברר הטומאה ויוצא בלעו מפיו עד שספו‬ ‫הסתופפו בצלו‪ ,‬ואכן אא"ז אבי אמי (ה"ה‬ ‫כ"ה ז') ולא אבה יב מי‪ .‬או אח‪ ,‬היינו דביקות‪,‬‬ ‫ותמו‪ ,‬ורוח הטומאה יעביר מן הארץ‪( ,‬עי'‬ ‫הגה"ח ר' יחזקאל שרגא גאלדבערגער ז"ל הי"ד)‬ ‫מלשון (מו"ק כ"ב ע"ב) מאחין את הקרעים‪.‬‬ ‫בדבריו הק' עה"פ וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו‬ ‫נקרא על שמו‪ ,‬וכולנו בבחינת תלמידים של‬ ‫ונאמר אל אדוני יש לנו אב זקן‪ ,‬היינו שיש לנו‬ ‫מן הארץ וגו' שמות ג' ח' ‪ ,‬הועתק בדברינו כאן‬ ‫אותו צדיק‪ ,‬ובודאי כחו מסייע לנו שנזכה‬ ‫רצון זקן וישן נושן‪ ,‬וילד זקונים קטן‪ ,‬היינו‬ ‫כמ"פ) ‪ ,‬נמצא דכשאדם רואה גודל התגברות‬ ‫לתשובה שלמה‪.‬‬ ‫מעשה ילדות שהם חטאת נעורים נתזקן‬ ‫החושך בדורינו אלה‪ ,‬יבין מזה שכמו ביציאת‬ ‫אצלנו‪ ,‬ועדיין לא תקננו החטאת נעורים‪ .‬ואחיו‬ ‫*‬ ‫מצרים זכו שהוציאם משם וזכו לקדושה יתירה‬ ‫מת‪ ,‬היינו ואחיו הוא היצה"ר הוא מלאך המות‬ ‫בקבלת התורה‪ ,‬כמו כן אנו מאמינים שכפי‬ ‫הבוער בקרבינו‪ .‬ויותר הוא לבדו לאמו‪ ,‬היינו‬ ‫בציון הגה"ק מראפשיץ זי"ע‬ ‫גודל התג ברות החשכות עכשיו‪ ,‬כמו כן יוציאנו‬ ‫שנותר זאת לבדו לעשות תשובה שנקרא אימא‬ ‫השי"ת ויהפך החושך לאור גדול ביותר‪.‬‬ ‫נזכיר מדברות קדשו מה שמביא מרן‬ ‫עילאה‪ .‬ואביו אהבו‪ ,‬ואז כשיעשה תשובה ואביו‬ ‫רביה"ק זי"ע כמ"פ משמו‪( ,‬והוא בספה"ק זרע‬ ‫שבשמים אהבו‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫הרי הובטחנו מפי הקב"ה כי‬ ‫ובאמת‬ ‫קודש פרשת שופטים)‪ ,‬עה"פ כי תצא למלחמה‬ ‫לא תשכח מפי זרעו וגו' (דברים ל"א כ"א)‪ ,‬וגם‬ ‫הקדושים האלו תואמים ביותר‬ ‫ודבריו‬ ‫על אויביך וראית סוס ורכב עם רב ממך‪,‬‬ ‫נצח ישראל לא ישקר (שמואל‪-‬א' ט"ו כ"ט)‪ ,‬ורק‬ ‫לדורינו השפל‪ ,‬שנשארנו ריקים וחסרים מכל‬ ‫וזל"ק‪ ,‬יש לפרש על כוחות הסטרא אחרא‪ ,‬וזה‬ ‫עדיין אנו צריכין להרבות תפלה ובקשה שנהיה‬ ‫הרגש דקדושה אמיתית‪ ,‬ורק כח התשובה‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫בראתם‬ ‫שאתה‬ ‫"ממך"‬ ‫שאמר‬ ‫אנחנו מן אלו הנשארים באמונה שלימה‬ ‫נשאר לנו‪ ,‬אמנם גם זה קשה לנו‪ ,‬אבל הלא‬ ‫עוונותיך‪ ,‬לא תירא מהם‪ ,‬לאמר איך אשוב על‬ ‫ובשמירת התורה והמצוות‪ ,‬ואנחנו בעניותינו‬ ‫אמרו חז"ל פתחו לי פתח כחודו של מחט וכו'‪.‬‬ ‫כל עוונותי המרובים‪ ,‬וזהו שנאמר כי ה'‬ ‫אין לנו על מי להישען אלא על כח הצדיקים‬ ‫וכמו שכ' בספה"ק דברי יחזקאל (פרשת‬ ‫אלק יך עמך‪ ,‬כי (קידושין דף ל' ע"ב) אלמלא‬ ‫שנקבל על עצמינו עכ"פ להשתדל לילך‬ ‫את‬ ‫עשה‬ ‫כן‬ ‫עה"פ‬ ‫בהעלותך‪ ,‬ליקוטים) ‪,‬‬ ‫הקב"ה עוזרו כו'‪ ,‬ואצלו ית"ש אין חילוק בין‬ ‫בדרכיהם ולא לזוז מהם זיז כל שהוא‪.‬‬ ‫המנורה‪ ,‬ופירש"י כן עשה מי שעשאה‪ ,‬ומדרש‬ ‫רב למעט‪ ,‬וזה שאמר המעלך מארץ מצרים‪,‬‬ ‫אגדה ע"י הקב"ה נעשית מאליה‪ ,‬וכתב על זה‬ ‫שהיה הגלות דווקא במקום ערות הארץ‪,‬‬ ‫יש להזכיר מה שידוע שפירש‬ ‫גם‬ ‫וזלה"ק‪ ,‬י"ל דבאמת יש לידע ד גם אהרן הכהן‬ ‫לה עלות הניצוצי קדושה‪ ,‬עכל"ק ‪ .‬ועפ"י‬ ‫בספה"ק זרע קודש (ריש פרשת וירא‪ ,‬ד"ה‬ ‫היה צריך לסיוע מהקב"ה‪ ,‬ולא יחשוב מי זה‬ ‫דבה"ק כ' בספה"ק דברי חיים ‪ ,‬לפרש מה‬ ‫וירא ג') שלכן אומרים הזיווג עולה יפ "ה‪,‬‬ ‫יוכל לומר שיעשה כמו שנצטוה‪ ,‬ויתייאש עצמו‬ ‫שאנו אומרים ת חלה למקראי קודש זכר ליציאת‬ ‫שהזיווג הזה של איש ואשה מעורר הזיווג‬ ‫ויאמר שרק אהרן הכהן היה במדרגה זו‪ ,‬ולזה‬ ‫מצרים‪ ,‬פי' דהאדם מלא עונות ופשעים‬ ‫העליון לקרב ביאת משיחנו ויהיה זיווג יהי "ה‬ ‫כתבה התוה"ק סתם כן עשה‪ ,‬היינו מי‬ ‫הרוצה לבוא לידי קדושה‪ ,‬אל יחשוב בלבו‬ ‫אדנ "י גימטריא מספר יפ "ה‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫שעשאה‪ ,‬ומדרש אגדה ע"י הקב"ה נעשית‬ ‫שהוא משוקע כ"כ עדי אין ביכלתו להעלותו‬ ‫ובזה נעורר רחמי שמים גם שניהם‪ ,‬דהיינו בין‬ ‫מאליה‪ ,‬וא"כ לא יתייאש אדם‪ ,‬כי כ"א יוכל‬ ‫לקדושה‪ ,‬אלא יזכיר עצמו יציאת מצרים שהיו‬ ‫על אלו המצפים לזיווגם‪ ,‬ובפרט מאלו‬ ‫ודבריו‬ ‫עכל"ק ‪.‬‬ ‫שנצטוה‪,‬‬ ‫כמו‬ ‫לעשות‬ ‫ישראל משוקעים במ"ט שערי טומאה‪ ,‬ואפ"ה‬ ‫הנמצאים אתנו כאן‪ ,‬שיזכו מהרה לזווגם‬ ‫הקדושים אלו הם יסוד גדול‪ ,‬כי אפילו‬ ‫‪-‬א‪-‬‬ ‫הטבע‪ ,‬כי גם אז יודעים השגחת הבורא ב"ה‪,‬‬ ‫ל'כל ת'היה‪ ,‬והמובן כי ע"י ענוה יכולים לנצח‬ ‫ההגון להם מן השמים‪ ,‬ואף גם זאת שיתעורר‬ ‫ואין לו להסתיר עצמו מהם כביכול‪ .‬וזהו‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫הזווג העליון ויתקרב גאולתן של ישראל‬ ‫'המכסה אני מאברהם אשר אני עושה'‪ ,‬היינו‬ ‫והתגלות כבוד שמים עלינו במהרה בימינו‬ ‫אשר אי אפשר לכסות ממנו כביכול‪ ,‬כי בכל‬ ‫כמו כן הביא אא"ז זצ"ל משמו‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫(פרשת וירא עמ' מ"ז) מה שהוסיף על דברי אביו‬ ‫דבר יודע 'אשר אני עושה'‪ ,‬אף שהוא מוסתר‬ ‫הק' מראפשיץ שהזכרנו לעיל שהזיווג יעלה‬ ‫*‬ ‫בלבושא‪ ,‬אם כן אין חילוק‪ ,‬ואתנהג עמו בכל‬ ‫יפ"ה‪ ,‬היינו היחוד דלעתיד יהי"ה אדנ"י‪,‬‬ ‫ענינים בדרך נס‪ ,‬ע"כ מתוך דבריו‬ ‫בציון הגה "ק ר' אשר'ל מ'ראפשיץ זי"ע‬ ‫ובזה פי' הרה"ק רר"א זצ"ל שזה מה‬ ‫הקדושים ‪ .‬והנה אנחנו כולנו צריכים ישועות‬ ‫שאומרים 'אמן סלה'‪ ,‬אמ"ן גי' צ"א‪ ,‬וסלה גי'‬ ‫גדולות למעלה מן הטבע‪ ,‬ורואים כאן שהעצה‬ ‫הרה"ק ר' אשר'ל זי"ע לא היה‬ ‫הנה‬ ‫צ"ה‪ ,‬שמכוונים שמן 'אמן' שהוא יחוד הוי"ה‬ ‫היעוצה היא להתחזק באמונה שלמה שאצל‬ ‫מרבה באמירת תורה‪ ,‬וכמעט שלא נשאר ממנו‬ ‫אדנ"י יהיה נעשה סל"ה מנין יהי"ה אדנ"י‪.‬‬ ‫הקב"ה הכל אפשר‪ ,‬ואין אצלו חילוק בין טבע‬ ‫דברי תורה‪ ,‬אבל מהמעט שנשאר מדבריו‬ ‫ללמעלה מהטבע‪ .‬וכן היה מרגלא בפומי'‬ ‫וכן בנו הגה"ק האמרי נועם זי"ע‬ ‫הקדושים אף שמעטים המה אפשר ללמוד‬ ‫דאאמו"ר זצ"ל לכל מי שהיה צריך ישועה‪,‬‬ ‫יסודות חשובות בעבודת השי"ת‪ .‬ונזכיר‬ ‫אשר ידוע ידוע גודל קדושתו‪ ,‬ומסופר שהיה‬ ‫"אצל הקב"ה שום דבר אינו קשה"‪.‬‬ ‫דבר אחד מדבריו לזכרו הקדוש‪ ,‬ואבנה גם‬ ‫פעם בעיר א' עם הגה"ק מצאנז זי"ע‬ ‫אנחנו ממנה‪ ,‬והוא על מ ה שאמרו חז"ל על‬ ‫ונתפרסם שם איזה שמועה אשר נעשה מזה‬ ‫בפרשת השבוע נאמר גבי אליעזר‪,‬‬ ‫והנה‬ ‫נח‪ ,‬יש דורשין לגנאי‪ ,‬דגם זה שבח הוא לאותו‬ ‫פחד בין תושבי העיר‪ ,‬ואמרו שני הצדיקים‬ ‫ויישם לפניו לאכול ויאמר לא אוכל עד אם‬ ‫צדיק‪ ,‬דהיינו שאף שלא נעלם ממנו שיש‬ ‫האלו כי לא יעשה ה' אלקים דבר כי אם גלה‬ ‫דברתי דברי ויאמר דבר ‪ .‬וכתב על זה‬ ‫דורשים אותו לגנאי‪ ,‬אעפ"כ היה איש צדיק‬ ‫סודו אל עבדיו הנביאים‪ ,‬ומכיון ששניהם אין‬ ‫דהכוונה הוא‬ ‫בספה"ק עטרת ישועה‬ ‫תמים‪ ,‬וכמו שהעיד עליו הכתוב‪ ,‬עכ"ד‬ ‫יודע ים מזה‪ ,‬מובטחנו שלא יקרה להם שום‬ ‫ד הנה אמרו ז"ל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על‬ ‫ודפח"ח ‪ .‬וזה מוסר השכל גם לנו‪ ,‬שרואים‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫יצה"ר‪ ,‬אזיל לי' מוטב‪ ,‬ואם לאו יקרא ק"ש‪,‬‬ ‫עצמינו מלא בושה וכלימה מרוב עוונינו‪ ,‬ואנו‬ ‫ואם לאו יעסוק בתורה‪ ,‬ואם לאו יזכיר לו יום‬ ‫בפרשת השבוע שעברה כתוב‬ ‫והנה‬ ‫נדרשין לגנאי באמת‪ ,‬אעפ"כ אין לנו לזלזל‬ ‫המיתה (מסכת ברכות דף ה' ע"א) ‪ .‬והנה שעת‬ ‫לאמר‪ ,‬המכסה אני מאברהם אשר אני עושה‬ ‫במעט עבודתינו‪ ,‬ולהתחזק במעט שאנו עושים‬ ‫אכילה שעת מלחמה ( זוהר פרשת עקב דף רע"ב‬ ‫( יח יז)‪ .‬וכתב על זה בספה"ק אמרי נועם‪,‬‬ ‫ולהאמין שזה מאוד חשוב למעלה‪ ,‬עד שבשביל‬ ‫ע"א) ‪ ,‬כי אז מתגבר היצר ומביא בלב האדם‬ ‫דהכוונה הוא על דרך הכתוב ( דברים לא יח)‬ ‫זה לבד יכול להיות שאנו נחשבים כצדיקים‬ ‫תאוה וחשק‪ ,‬וע"כ אז שעת מלחמה וקרב‬ ‫ואנכי הסתר אסתר פני‪ ,‬אשר כביכול השגחת‬ ‫בשמי רום‪ ,‬לפי מצב דורינו‪ .‬והוא הדין נמי על‬ ‫ללחום נגדו לבל ישמע לעצתו‪ .‬והנה לאליעזר‬ ‫הבורא היא מכוסה ונסתרת בכמה לבושים‪,‬‬ ‫אחרים מבני ישראל הכשרים‪ ,‬יש להאמין כי‬ ‫ניתן סם בקערה ( עיין בתרגום יונתן כ"ד ל"ג)‪,‬‬ ‫ומתנהג העולם על פי הטבע בכדי שתהא‬ ‫כולם מלאים מצוות כרימון‪ ,‬ולדון את כל אחד‬ ‫רומז כי ס"ם הוא היצה"ר ניתן בשעת אכילה‪,‬‬ ‫והרשעים‬ ‫לטעות‪,‬‬ ‫מקום‬ ‫ונותן‬ ‫בחירה‪,‬‬ ‫לכף זכות‪ ,‬כי רק הקב"ה יודע את מקומו של‬ ‫ורצה להתגבר עליו להחטיאו‪ ,‬ויאמר לא אוכל‬ ‫מכחישים חלילה את ההשגחה‪ ,‬ומאמינים רק‬ ‫כל אחד ואחד‪ ,‬והדן את חבירו לכף זכות דנין‬ ‫ע"ד אם דברתי דברי‪ ,‬היינו שיקרא ק"ש שיש‬ ‫בטבע‪ ,‬על כן הקב"ה מתנהג עמהם ג"כ רק‬ ‫גם אותו לזכות ( שבת דף קכ"ז ע"ב)‪.‬‬ ‫בו אתוון ע"ד רברבין של שמע אחד [וכו']‪,‬‬ ‫בדרך הטבע‪ .‬אבל לא כן עם בני ישראל‪,‬‬ ‫ע"כ מתוך דבריו הקדושים ‪ ,‬ועיי"ש עוד‬ ‫*‬ ‫ובפרט הצדיקים‪ ,‬אשר אף שהקב"ה מסתיר‬ ‫רמזים בענין זה‪ .‬וחשבתי להוסיף כי תיבות‬ ‫את התנהגותו כביכול‪ ,‬עכ"ז יודעים ומבינים‬ ‫בציון רבותינו הקדושים לבית דזיקוב‬ ‫ויאמ"ר דב"ר ויאמ"ר עב"ד אברה"ם אנכ"י‬ ‫שהכל מאתו‪ ,‬וגם הטבע הוא אצלם לנס‪ ,‬כי גם‬ ‫זי"ע‬ ‫בגי' שמ"ע ישרא"ל ה' אלקינ"ו ה' אח"ד‪ ,‬עם‬ ‫הטבע הוא מכחו‪ ,‬ואין דבר נפרד ממנו‬ ‫התיבות והכולל‪.‬‬ ‫יתברך‪ ,‬והתנהגות הטבע ודבר הנעשה שלא‬ ‫אנחנו מקושרים מאד לבית דזיקוב‬ ‫הנה‬ ‫על פי טבע הכל שוה אצלם‪ .‬וכמו שאיתא‬ ‫מדורי דורות‪ ,‬ובפרט כ"ק אא"ז הגה"צ בעל‬ ‫עוד דבר משמו הק' והוא‬ ‫ונזכיר‬ ‫אלימלך בפסוק ותצחק‬ ‫בספה"ק נועם‬ ‫אהל תורה זצ"ל שהיה תלמיד מובהק לבעל‬ ‫בפרשה שעברה‪ ,‬עה"פ ואקחה פת לחם‬ ‫שרה‪ ,‬אשר חלילה שרה הצדיקת לא היתה‬ ‫העטרת ישועה זי"ע‪ ,‬ואף ציוה להזכיר זאת על‬ ‫וסעדו לבכם וכו'‪ .‬עפ"י ה ידוע מה שאיתא‬ ‫בחסרון אמונה‪ ,‬רק שהיה לה לפלא גדול‬ ‫גבי מציבתו‪.‬‬ ‫בספה"ק נועם אלימלך בפסוק הרגני נא‬ ‫אצלה‪ ,‬ועל זה הקפיד הקב"ה‪ ,‬כי אין זה דרך‬ ‫הרוג ואל אראה ברעתי (במדבר י"א ט"ו)‪ ,‬כי‬ ‫הצדיקים‪ ,‬כי מה חילוק יש אם אשה תלד‬ ‫הנה מהרה"ק ר' אליעזר'ל‬ ‫מדרך היצה"ר לבוא אל האדם לפתותו בשעת‬ ‫דזיקוב'ער זי"ע לא נשאר דברי תורה בכתב‪,‬‬ ‫לעשרים שנה או למאה שנה‪ ,‬הלא גם מה‬ ‫תפלתו לאמר לו איך תרהיב בנפשך עוז לגשת‬ ‫ונזכיר מה שמביא אא"ז זצ"ל משמו (אהל‬ ‫שמולידה לעשרים הוא נס גדול‪ ,‬עיי"ש‬ ‫לפני בוחן לבבות להתפלל לפניו הלא אתה מלא‬ ‫תורה פרשת ויצא עמ' פ"ח) ‪ ,‬עה"פ שנאמר ביעקב‬ ‫עם‬ ‫נסים‬ ‫הקב"ה‬ ‫עושה‬ ‫ולזה‬ ‫בדבריו‪.‬‬ ‫חטאים‪ ,‬ועי"ז נחלש כח האדם ולא יכול‬ ‫אבינו (בראשית ל"ב כ"ט) כי שרית עם אלהים‬ ‫הצדיקים‪ ,‬ומתנהג עמהם למעלה מן הטבע‪,‬‬ ‫להתפלל כחפץ נפשו אשר היתה כוונתו‬ ‫ועם אנשים ותוכל‪ ,‬תוכ"ל ר"ת ו'נפשי כ'עפר‬ ‫כי כביכול אינו פועל כלום אצלם בהתנהגות‬ ‫בתחלה‪ .‬ואחר התפלה כאשר ישב האדם לאכול‬ ‫‪-‬ב‪-‬‬ ‫[וכו']‪ ,‬ואעפ"כ נענש שלא שילם הקב"ה לבניו‬ ‫מבחייהם‪ ,‬ובודאי רואה כעת שבאו ציבור של‬ ‫סעודתו‪ ,‬אז בא לפניו בהיפוך הדברים‬ ‫המים כי אם על ידי שליח‪ ,‬כי לפי גודל‬ ‫ישראל קדושים לעורר רחמים על ציונו הק'‪.‬‬ ‫ומגביהו בדבריו לאמר תפלתך היתה היום על‬ ‫רחמנותו של הקב"ה על הברואים היה‬ ‫תכלית הטוב ומקובלת מאד‪ ,‬אכול בשמחה כי‬ ‫בספרי הקודש מרבים להביא לשון‬ ‫והנה‬ ‫מהראוי שיטה אברהם את עצמו להם אפילו‬ ‫רצה אלקים את מעשה תפלתך‪ ,‬ועי"ז יערב לו‬ ‫קדשו של הגה"ק מלובלין זי"ע שעל כן‬ ‫בבחינת הרחיצה ולהרחיצ ם בעצמו ולבטוח על‬ ‫מאכלו מאד ובחשק נפלא‪ ,‬עיי"ש נועם דבה"ק‬ ‫היה יציאת מצרים בשם אהי"ה‪ ,‬כי כל אחד‬ ‫בוראו שישמרנו מכל רע‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫(נועם אלימלך פרשת בהעלותך ד"ה וזהו ועתה‬ ‫מישראל לא היה ראוי אז לגאולה‪ ,‬רק במה‬ ‫ישראל) ‪ .‬ועל פי זה יל"פ כוונת הפסוק ואקחה‬ ‫להוסיף על דבריו הקדושים‬ ‫וחשבתי‬ ‫שקיבל על עצמו עבודת ה' מעתה‪ ,‬לומר‬ ‫פת לחם כו' אחר תעבור"ו‪ ,‬פי' אחר שתזכרו‬ ‫דהנה אנחנו בעניותינו מי יאמר זיכיתי לבי‬ ‫מ עתה אהיה טוב אף שעתה לא כן אנכי‪ ,‬ועל‬ ‫העוונות אשר עברתם‪ ,‬אז תקחו פת לחם‬ ‫שיזכה לרחוץ את עצמו ולטהר ולנקות מחלאתו‬ ‫כן בשם זה נגאלו‪ ,‬ע"כ (וה וא בספרו הק' דברי‬ ‫וסעדו לבכם ואז לא תערב לכם האכילה‪ ,‬כי על‬ ‫ומטומאת מעלליו ‪ ,‬אבל בזה הפסוק עצמו‬ ‫אמת פרשת שמות) ‪ .‬והנה כבר הזכרנו לעיל‬ ‫כן עברתם על עבדכם‪ ,‬פי' כן הוא אמיתת‬ ‫מרומז התקוה‪ ,‬דמכיון שעשה אברהם אבינו‬ ‫בדברינו מכק"ז מ'דאראג זי"ע שהקב"ה‬ ‫הדבר הוא‪ ,‬עברתם על עבדכ"ם‪ ,‬בשעת‬ ‫ע"י שליח‪ ,‬וע"כ שילם לו לב ניו אחריו במי‬ ‫אמר אהי"ה אשר אהי"ה‪ ,‬היינו שאם ישראל‬ ‫העבדות היא התפלה תעבירו זאת מלבכם כל‬ ‫הבאר ע"י שליח‪ ,‬אף שנראה שיש בזה איזה‬ ‫יקיימו אהי"ה עם השי"ת אז השי"ת לעומתם‬ ‫מחשבת עבירות‪ ,‬ולא יצייר במחשבתו שום‬ ‫פגם ועונש‪ ,‬אבל באמת עי"ז עצמו מצאה ידינו‬ ‫אהי"ה עמהם‪ ,‬אבל משה רבינו ע"ה פעל כי‬ ‫חטא ועון כדי שלא לבלבל את תפלתו‪ ,‬רק יהי'‬ ‫די השיב‪ ,‬כי אלו מי הבאר רומזים על הבא‬ ‫אהי"ה שלחני אליכם‪ ,‬היינו פע"א‪ ,‬שאפילו אם‬ ‫אז בשמחה ולא יתיאש עצמו ויתחזק להתפלל‬ ‫ליטהר מכל טומאה וחלאה‪ ,‬כמו המים שנתן‬ ‫לא יזכו ישראל אעפ"כ יהיה הקב"ה עמם‪,‬‬ ‫כדת‪ .‬אך בשעת האכילה יעמדו לנגד עיניו כל‬ ‫אברהם אבינו לאורחיו שירחצו רגליהם‪ ,‬שהם‬ ‫ועי' לעיל שהרחבנו הדיבור בזה‪.‬‬ ‫החטאים שעשה ולא יערב לו מאכלו כנ"ל‪,‬‬ ‫רומזים על אלו המי באר שעל ידם יכולים‬ ‫עכדה"ק בספה"ק עטרת ישועה‪ ,‬יעו'‬ ‫הוא שכל אחד מאתנו רוצה‬ ‫והאמת‬ ‫לרחוץ עצמו מכ ל חטא ועוון‪ ,‬וא"כ לולי היה‬ ‫בפנים לשון קדשו כל הענין‪.‬‬ ‫לקבל על עצמו להיות מעתה איש כשר ולבו‬ ‫ע"י השליח כי אם ע"י הקב"ה בעצמו תקשה‬ ‫נשבר בקרבו ממצבו‪ ,‬רק ששאור שבעיסה‬ ‫הלוא הקב"ה אש אוכלה‪ ,‬ואיך אפשר לדבק‬ ‫כשלומדים בספרים הקדושים‬ ‫והנה‬ ‫מעכב‪ ,‬ע"כ באנו בזה לעורר זכות הצדיק‬ ‫בשכינה‪( ,‬ע"ד מ"ש חז"ל עה"פ ולדבקה בו דברים‬ ‫מדריגות גבוהות של קדושת האכילה ועבודת‬ ‫הקדוש זי"ע הטמון פה שנזכה לקבל על‬ ‫י" א כ"ב ‪ ,‬עיי"ש בפירש"י)‪ ,‬ע"כ חסד עשה עמנו‬ ‫התפלה‪ ,‬ושאר ענינים כיוצא באלו‪ ,‬ואנו רואים‬ ‫עצמינו קבלה אמיתית בחי' 'אהי"ה' כנ"ל‪ ,‬עד‬ ‫שנתן לנו מים ע"י השליח‪ ,‬שהוא משה רבינו‪,‬‬ ‫עצמינו רחוקים מאוד מכל זה‪ ,‬עצה היעוצה‬ ‫בגאולה‬ ‫התלויה‬ ‫הכללית‬ ‫לגאולה‬ ‫שנזכה‬ ‫שהוא רמז על כל הבא ליטהר שמסייע י"ן לו‪,‬‬ ‫וכמ"ש‬ ‫בעצמו‪,‬‬ ‫זה‬ ‫על‬ ‫להתפלל‬ ‫הוא‬ ‫הפרטית במהרה בימינו‪.‬‬ ‫דהיינו ע"י הצדיקים כמובא‪ ,‬היינו שע"י‬ ‫התולדות זי"ע (והוא בספה"ק בן פורת יוסף דף‬ ‫שמתדבקים בצדיקים מעלה עליו הכתוב כאילו‬ ‫שפ"ט) וזל"ק‪ ,‬שמעתי ממורי שאמר לאדם‬ ‫*‬ ‫נדבק בשכינה עצמו‪ ,‬כמ"ש חז"ל (שם‪ ,‬ועי'‬ ‫אחד‪ ,‬תקבל כל הבא עליך בעולם הזה באהבה‪,‬‬ ‫כתובות דף קי"א ע"ב)‪ ,‬וכמ"ש בספה"ק‬ ‫א‬ ‫בציון הגה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע‬ ‫ואז יהיה לך עולם הזה ועולם הבא‪ ,‬והשיבו‬ ‫תולדות יעקב יוסף (פרשת נשא) כי על ידי‬ ‫שיתן השם יתברך כח לקבל הכל באהבה‪,‬‬ ‫דביקות הת"ח יוכל לידבק בו יתברך וכו'‪,‬‬ ‫ראיתי בפרשה שעברה בספרו הק'‬ ‫והשיב אמת אמרת וכו'‪ ,‬עכל"ק ‪ .‬וזה יסוד על‬ ‫עבודת ישראל דבר נורא על פסוק יוקח נא‬ ‫עכל"ק ‪ ,‬ובזה שאנחנו עכ"פ דבקים בצדיקים‪,‬‬ ‫כל מעלה שבמקדש‪ ,‬שאע"פ שנראה כי נפלאת‬ ‫מעט מים‪ ,‬וזל"ק‪ ,‬דהנה מדרך הצדיק לקרב‬ ‫עי"ז נזכה ליטהר באלו המי דעת‪.‬‬ ‫הוא ממך ורחוקה הוא‪ ,‬אבל בפיך ובלבבך‬ ‫כל בני עולם לעבודת הש"י‪ ,‬ומכל שכן אברהם‬ ‫לעשותו‪ ,‬ע"י שיתפלל להשי"ת על זה גופא‪.‬‬ ‫נראה כי עפ"י דבריו הקדושים‬ ‫עוד‬ ‫אבינו ע"ה שהקריא שמו יתברך בפי כל‬ ‫שע"י‬ ‫הצדיקים‪,‬‬ ‫כח‬ ‫לנו‬ ‫שיש‬ ‫ובפרט‬ ‫ידויק אומרו‪ ,‬יוקח נא 'מעט' מים‪ ,‬למה רק‬ ‫הברואים‪ ,‬רק שמתחילה נדמה לו שהם ערביים‬ ‫ההתדבקות עמהם נזכה כמו"כ שיהיה לנו‬ ‫מעט‪ ,‬אלא שזה ע"ד פתחו לי פתח כחודו של‬ ‫לא רצה לרדת מקדושתו ולהתערב עמהם פן‬ ‫שייכות לכל אלו הדרגות‪ ,‬של קדושת אכילה‪,‬‬ ‫מחט וכו'‪ .‬הן לזאת מוטל על האדם ליקח‬ ‫יתלכלך מהם וממחשבותיהם‪ ,‬ולכן בענין‬ ‫וענוה אמתית עם גאוה דקדושה‪ ,‬וכל המעלות‬ ‫עכ"פ מעט מים לרחוץ עצמו מהרגליו הרעים‬ ‫הרחיצה שצריך להרחיץ אותם מגילולם אמר‬ ‫בקודש‪.‬‬ ‫שלו‪ ,‬ומן השמים יעזרוהו ליטהר הרבה במים‬ ‫יוקח נא מעט מים על ידי שליח‪ ,‬ורחצו רגליכם‬ ‫חיים הנובעים ממקור העליון שאינן נפסקין‬ ‫מרגיליות שלכם‪ ,‬כי הכלל מונח שטרם אדם‬ ‫*‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫יכנס אל הקדושה מחויב לרחוץ את עצמו‬ ‫בציון הגה "ק מלובלין זי"ע‬ ‫ולטהר ולנקות מחלאתו ומטומאת מעלליו‬ ‫ירמוז מעט מים‪ ,‬על הדמעות בעת‬ ‫גם‬ ‫הגה"ק זצ"ל נקרא בלשון חסידים‬ ‫הנה‬ ‫התפלה לזכות להתקרב אל הקדושה‪ ,‬שאפילו‬ ‫ראוי לציין‪ ,‬שבעומדינו אצל ציון הגה"ק המגיד‬ ‫א‬ ‫'החוזה'‪ ,‬כי היה רואה מסוף העולם ועד‬ ‫במעט מים כאלו כבר הובטחנו ששערי דמעות‬ ‫מקאזניץ היה התעוררות גדול וכל העם געו בבכיות‬ ‫סופו‪ ,‬והלא גדולים צדיקים במיתתם יותר‬ ‫לא ננעלו‪ ,‬ויזכה שיפתחו לו שער צדק אבוא בם‬ ‫עצומות ונשמע קולם בבואם אל הקודש ויה"ר‬ ‫אודה י"ה‪.‬‬ ‫מלפני אבינו שבשמים שישמע שוועתינו ושיתקבל‬ ‫תפלתינו ברחמים וברצון‪.‬‬ ‫‪-‬ג‪-‬‬ ‫בלבבות ישראל ע"י נפלאותיו‪ ,‬כך עכשיו יראנו‬ ‫*‬ ‫עוד איתא בספרו הק' עבודת‬ ‫נפלאות על דבר כבוד שמו ית' ויתחזק‬ ‫ישראל מליצה ישרה על עבודתינו בעת‬ ‫אמונתינו בה'‪ ,‬וכמו שמקובל שאמר דכשיבואו‬ ‫בציון היהודי הק' מפרשיסחא זי"ע‬ ‫הגלות המר‪ ,‬ותו"ד (פרקי אבות פ"ג מ"ד)‪,‬‬ ‫על קברו אף שלא ישמעו ממנו תשובה אבל‬ ‫שביאר דמה שאין לנו תכלת בציצית בזמן‬ ‫פ' נח‪,‬‬ ‫בספה"ק תפארת שלמה‬ ‫יפעלו כמו בחייו‪.‬‬ ‫הגלות‪ ,‬כי תכלת מורה על השגחת הבורא‬ ‫מביא שאמרו בשם רבינו הרב איש‬ ‫ית"ש בעולמו בעוברי רצונו‪ ,‬וכשישגיח האדם‬ ‫היהודי ז"ל מפרשיסעחי וז"ל שובו שובו‬ ‫*‬ ‫על זה אז ירא ויתרומם לבבו בהתעוררות‪,‬‬ ‫מהר בתשובה כי הזמן קצר ואין פנאי עוד‬ ‫וע"כ שצריך האדם לתלות תכלת בציצית‪ ,‬וזה‬ ‫על הדרך מראדאשיץ‬ ‫להתגלגל כי הגאולה קרובה‪ .‬ועפי"ז פי'‬ ‫בזמן הבית כשה יו ישראל בגדולה ושלוה היו‬ ‫בתפארת שלמה‪ ,‬ד זה הרמוז בפ סוק פרשת נח‪,‬‬ ‫נספר כאן עובדא נפלאה מהסבא‬ ‫ויצא יצא ושוב‪ ,‬ר"ל אף אם ח"ו יצא חלילה‬ ‫צריכין לתכלת להזכיר היראה‪ .‬אבל עכשיו אין‬ ‫קדישא מראדאשיץ ‪ ,‬אשר הגה"ק בעל‬ ‫צריכין לתכלת‪ ,‬כי בלא זה לבבות ישראל נכנעים‬ ‫מהדת ר"ל‪ ,‬ושוב‪ ,‬יכול לשוב מיד‪ ,‬עד יבש"ת‬ ‫המנחת אלעזר זצ"ל היה רגיל לספרו‪ ,‬וכן‬ ‫מגודל הצרות העוברים עלינו‪ ,‬ואדרבה צריך‬ ‫המים‪ ,‬הרמז על ביאת אליהו התשב"י ועד‬ ‫האדמו"ר מטאהש זצ"ל היה רגיל לספרה‪,‬‬ ‫לחוט לבן להזכיר שאף על פי כן חסד הבורא‬ ‫בכלל כמ"ש (מלאכי ג‪ ,‬כד) והשיב לב אבות על‬ ‫שהסב"ק בימי נעוריו כשגר אצל חותנו‪ ,‬היה‬ ‫עלינו ולא יעזבנו לנצח‪ ,‬עכתו"ד הקדושים‪.‬‬ ‫בנים‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫אז איזה תקופה שהיה פחד גדול ליהודים לילך‬ ‫העובדא‪ ,‬שביום כיפור האחרון‬ ‫וידוע‬ ‫ברחוב בתוך העיר‪ ,‬כי הגוים היו מתנפלים‬ ‫הרה"ק אמר אמר זה בימיו‪,‬‬ ‫והנה‬ ‫מחייו הביאוהו במטתו לבית המדרש‪ ,‬והתפלל‬ ‫עליהם וכו'‪ ,‬והיה גר אז מחוץ לעיר איזה‬ ‫ועכשיו בודאי כבר קרובה הישועה יותר ויותר‪,‬‬ ‫תפלת כל נדרי לפני התיבה‪ ,‬וכשהגיע לפסוק‬ ‫יהודי פשוט ו נולד לו בן זכר‪ ,‬ולא היה‬ ‫ובודאי כח הצדיקים מסייעת בעדינו שנזכה‬ ‫ויאמר ה' סלחתי כדבריך‪ ,‬עמד וקרא בקול‪,‬‬ ‫באפשרות להביא מוהל מתוך העיר בשביל‬ ‫לתשובה שלמה ולגאולה קרובה‪.‬‬ ‫רבונו של עולם וכו' אמור סלחתי‪ ,‬והיה מכפיל‬ ‫הפחד הנ"ל‪ ,‬והיהודי כבר התייאש מלמול את‬ ‫*‬ ‫דבריו שלש פעמים‪ ,‬ואחר כך ציוה למשוררים‬ ‫בנו בזמן‪ ,‬אבל אשתו היתה צדקנית‪ ,‬ושלחה א'‬ ‫לזמר בקול גילה ורנן‪ ,‬ואז פתח את פיו וקרא‬ ‫מילדיה שילך לתוך העיר במסי"נ להביא מוהל‪,‬‬ ‫בציון הגה "ק מראדאשיץ זי"ע‬ ‫בקול גדול "ויאמר ה' סלחתי כדבריך"‪.‬‬ ‫וכך עשה הילד והלך בתוך העיר וצעק איפה‬ ‫והרה"ק מרוזין זי"ע כששמע את הדבר‪,‬‬ ‫נמצא מוהל‪ ,‬וכולם תמהו עליו ומי גם שיסכים‬ ‫הרה"ק זי"ע היה מפורסם ביותר‬ ‫הנה‬ ‫אמר‪ ,‬אני מאמין באמונה שלימה שהרב המגיד‬ ‫לילך איתו במצב כזה‪ ,‬עד שנזכרו בהאברך‬ ‫לפועל ישועות בקרב הארץ‪ ,‬ואמר פעם שכל‬ ‫שמע מפיו של הקב"ה סלחתי כדבריך‪ ,‬כמו‬ ‫'בערל בטלן'‪ ,‬אשר כך היה נקרא הסב"ק‬ ‫המופתים שעושה‪ ,‬הכל הוא רק כדי לגלות כי‬ ‫משה רבינו ע"ה‪ ,‬ולולי זאת לא היה מתפלל‬ ‫בצעירותו כשעדיין לא נתגלה מעלתו‪ ,‬והוא‬ ‫יש אלקים שליט בארץ‪ ,‬וזהו מדריגה מאוד‬ ‫הלאה ערבית (הובא בספה"ק בארת המים רימנוב)‪.‬‬ ‫היה מוהל‪ ,‬וחשבו שאולי הוא יסכים לילך אתו‪,‬‬ ‫גבוהה‪ ,‬שהצדיקים מוכנים למסור נפשם‬ ‫והנה עכשיו אין לנו אות ו צדיק בחיים חיותו‬ ‫וכך היה שנתרצה לילך‪ ,‬וחותנו רצה למונעו‬ ‫בעבור כבוד שמו ית'‪ ,‬דהלא איתא בגמ' דכל‬ ‫שיוכל לשמוע באוזנו סלחתי כדבריך‪ ,‬אבל מצד‬ ‫ולא השגיח עליו‪ ,‬ובא לבית היהודי הנ"ל‬ ‫הנעשה לו נס מנכין לו מזכיותיו‪ ,‬והם מוכנים‬ ‫שני יש ענין שלאחר פטירתו יכול לפעול יותר‪,‬‬ ‫ושמחה האשה שמחה גדולה‪ ,‬אבל בעלה היה‬ ‫להפקיר הכל‪ ,‬כדי לגלות כי ה' הוא האלקים‬ ‫וכמש"כ בספה"ק תפארת שלמה (פרשת‬ ‫ישן ולא יכלו להקיצו בשו"א‪ ,‬והיו צריכים‬ ‫אין עוד מלבדו‪.‬‬ ‫לפחות עוד א' שיהיה סנדק‪ ,‬והרה"ק נעמד‬ ‫האזינו) על אותו צדיק‪ ,‬וזל"ק‪ ,‬ע"פ ששמענו‬ ‫ברחוב להמתין אולי ימצא מישהו‪ ,‬עד שהגיע‬ ‫במוצש"ק‬ ‫וכבוד אאמו"ר זצ"ל‬ ‫אומרים מהרב המגיד מקאזניץ זלה"ה‬ ‫בסעודות מלוה דמלכא כשהיה מאכיל ליהודים‬ ‫בהיותו פועל ישועות בעניני הדבוקים ר"ל‪,‬‬ ‫איש זקן עם שטיוועל וביקשו שיבוא להיות‬ ‫כדרכו‪ ,‬היה מדבר תמיד סיפורים ועובדות‬ ‫שהיו שומעים לו להפרד מהם‪ ,‬והיה הדבר‬ ‫סנדק‪ ,‬וכן היה והרה"ק מל את הילד‬ ‫מהרה"ק מראדאשיץ‪ ,‬וזה נכנס בלבי מאוד‪,‬‬ ‫לפלא בעיני כל רואיהם‪ .‬והיה אומר בזה‬ ‫בשעטו"מ‪.‬‬ ‫ותמיד חשבתי למה אין בנמצא ספר סיפורים‬ ‫הלשון‪ ,‬זה אינו חידוש שהם שומעים וצייתים‬ ‫כך ביקש האיש הזקן מבעלת הבית‬ ‫אחר‬ ‫ממנו בשפת אידיש שיהא מובן לכל‪ ,‬ואכן‬ ‫לקולי‪ ,‬כי בשמים ממעל המה יודעים כח‬ ‫שתיתן לעקאך ויי"ש לכבוד השמחה‪ ,‬והביאה‪,‬‬ ‫כשהתחלתי להוציא לאור הסיפורי צדיקים‬ ‫הצדיק‪ ,‬כפי דברי הזוה"ק שמכריזים בכל יום‬ ‫והאיש הזקן הקיץ את האב ונתן לו מהלקח‬ ‫באידיש‪ ,‬עשיתי הספר הראשון על הרה"ק‬ ‫הבו יקר לדיוקנא דמלכא‪ ,‬אבל בעוה"ז נמצאו‬ ‫ואמר לחיים ופרח לו איש האמת‪ ,‬ואמר להם‬ ‫מראדאשיץ‪ ,‬ותלי"ת שהוא ספר נאה עם‬ ‫כמה רשעים קשי עורף אשר מאנו לקחת‬ ‫הרה"ק ב"ה זכינו לראות את אליהו הנביא עם‬ ‫סיפורים קדושים אמיתיים ללא כחל ושרק‪.‬‬ ‫של התפא"ש בשם המגיד‬ ‫מוסר‪ ,‬עכל"ק‬ ‫גרויסע שטיוול‪ ,‬ע"כ המעשה‪.‬‬ ‫מקאזניץ זי"ע‪ .‬נמצא דעכשיו לאחר פטירתו‬ ‫גדולים צדיקים במיתתן יותר‬ ‫והנה‬ ‫כשהוא בשמי מעל‪ ,‬ששם הכל יודעין גודל‬ ‫רובין‬ ‫הערש‬ ‫משה‬ ‫ר'‬ ‫[והרה"ח‬ ‫מבחייהם‪ ,‬וכתיב אגורה באהלך עולמים‪,‬‬ ‫קדושתו‪ ,‬שם דבריו נשמעין ביותר‪ ,‬ויוכל‬ ‫שליט"א שציפה הרבה שנים לזש"ק סיפר פעם‬ ‫ואיתא שאותו העבודה שהצדיק עסק בחייו‬ ‫לפעול לנו "סלחתי כדבריך"‪ ,‬ונזכה לתשובה‬ ‫זאת העובדא ברבים במלוה מלכא שקודם‬ ‫ממשיך לעסוק בזה לאחר הסתלקותו‪ ,‬ע"כ‬ ‫שלימה ולהתקרבות הגאולה השלימה ב"ב‪.‬‬ ‫היא"צ‪ ,‬והוסיף ע"ז עובדא שהרה"ק הבאר‬ ‫נבקש מאותו צדיק שכמו שבחייו הכניס אמונה‬ ‫‪-‬ד‪-‬‬ ‫גם היום‪ ,‬עיי"ש ‪ .‬ובכן אנו מבקשים בזכותו‬ ‫עצמותי מזה אתכם‪ ,‬פי' הפקידה מהגאולה‬ ‫מים חיים זי"ע חלה פעם ל"ע והיה נצרך‬ ‫של אותו צדיק דאיהו דליהוו פרוונקא להתפלל‬ ‫אשר יפקוד אתכם יהיה ע"י עצמותי‪ ,‬כי כן‬ ‫לישועה גדולה‪ ,‬ובא אצל רבו הרה"ק‬ ‫בעדינו תמיד‪ ,‬שניוושע בכל מה שאנו צריכים‪,‬‬ ‫הוא גדול כח קדושת הבלא דגרמי של‬ ‫מזלאטשוב להזכיר א"ע‪ ,‬והרה"ק עשה‬ ‫ובראש ובראשונה שנינצל מן היצה"ר ומחשבות‬ ‫הצדיקים‪ ,‬ש אף לאחר פטירתם הם משפיעים‬ ‫עליית נשמה להיכל הבעש"ט הק' וביקש‬ ‫כמו‬ ‫ית"ש‪,‬‬ ‫מעבודתו‬ ‫אותנו‬ ‫המבלבלות‬ ‫כ ל טוב לבנ י ישראל‪ ,‬ושפתותיהם דובבות‬ ‫ממנו שיעזור לתלמידו‪ ,‬ושאל לו באיזה זכות‪,‬‬ ‫שהזכרנו לעיל מדבריו הקדושים‪ ,‬וכמו כן‬ ‫בקבר‪ ,‬ע"כ מתוך דבה"ק‪ .‬ובודאי ראויים‬ ‫אמר לו שהוא רגיל להזכיר בכל שב"ק מאמר‬ ‫שניפקד בדבר ישועה ורחמים בכל הענינים‬ ‫הדברים למי שאומרם‪ ,‬ונזכה בזכות עצמותיו‬ ‫מ הבעש"ט‪ ,‬ופע"א שכח‪ ,‬ותלמידו הבאמ"ח‬ ‫בר וחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫הקדושים שאנו משתטחים כאן על קברו הק'‬ ‫הזכיר לו‪ .‬ואכן בזכות זה פעל לו הבעש"ט‬ ‫שיפעול בעדינו כל טוב‪.‬‬ ‫ישועה‪ .‬ואמר ר' משה הערש שרואים מכאן‬ ‫*‬ ‫הנח"ר שיש לצדיק בשמים כשמזכירין דבר‬ ‫תלי"ת זכיתי במתנה מן השמים‬ ‫והנה‬ ‫בשמו‪ ,‬ע"כ מבקש מהצדיק שבזכות שסיפר‬ ‫בציון מרן הגה"ק מצאנז זי"ע‬ ‫להוציא לאור בהידור רב ספה"ק תפארת‬ ‫זאת המעשה יוושע‪ ,‬וגם הזכיר שחתונתו היה‬ ‫שלמה‪ ,‬וכבר נדפס ז' אלף ספרים‪ ,‬אשר כבר‬ ‫דרכינו להזכיר מש"כ בספה"ק‬ ‫ביום י"ח סיון שהוא יומדה"ל של הרה"ק‪,‬‬ ‫מצאו את מקומם בבתי אלפי בני ישראל‬ ‫דברי חיים (פ' נח) וזל"ק‪ ,‬שמעתי‬ ‫ו אכן ט' חדשים אח"כ נולדה לו בתו הראשון‪,‬‬ ‫המחיים את נפשם ומאירים את נשמותם‬ ‫מאדמו"ר החכם זצללה"ה (ה"ה הגה"ק‬ ‫ועכשיו כבר יש לו גם בן‪ ,‬כן יעזור ה' לכל‬ ‫מאורו הק'‪ ,‬ובודאי שהצדיק ימליץ טוב על כל‬ ‫מראפשיטץ זי"ע) שאין שום קטרוג חטא יכול‬ ‫המצפים לישועה בזכות הצה"ק הזה‪ ,‬זכותו יגן‬ ‫אלו שסייעו בזה‪.‬‬ ‫לבוא לפני כסא הכבוד מחמת קדושתו‪ ,‬ואמר‬ ‫עלינו ועל כל ישראל]‪.‬‬ ‫בשם ספרי מוסר שבעולם שמכריזין החטא‬ ‫לנכון להזכיר מה דאיתא‬ ‫וראיתי‬ ‫*‬ ‫טובלין אותו העולם כמה וכמה טבילות‪ ,‬ולכן‬ ‫בספה"ק תפארת שלמה בפרשה שעברה‬ ‫בודאי שלא יכנס החטא לפני בורא על‬ ‫(ריש פרשת וירא) ‪ ,‬לפרש המשנה (ברכות דף ל '‬ ‫בציון הגה "ק התפארת שלמה זי"ע‬ ‫העולמים אשר טהור עינים וגו'‪ ,‬ולכן אינו‬ ‫ע"ב) אפילו נחש כרוך על עקבו אפילו המלך‬ ‫נכנס מהקטרוג רק שורש הקדושה אשר נמצא‬ ‫שואל בשלומו לא יפסיק‪ .‬הרמז בדבריהם ז"ל‬ ‫איתא כמ"פ על ענין‬ ‫בספרו הק'‬ ‫בעבירה‪ ,‬דבכל דבר בעולם יש בו איזה ניצוץ‬ ‫שצדיקים מתפללים על כלל ישראל לאחר‬ ‫כי הנה יש רשע אובד ברשעו ויש צדיק אובד‬ ‫קדושה‪ ,‬ובעבירה החיות שבהם הוא שעל ידי‬ ‫פטירתם‪ ,‬עי' מש"כ על הפסוק הרחק לא‬ ‫בצדקו (קהלת ז‪ ,‬טו) ‪ ,‬כי הרשע כאשר רואה‬ ‫זה יכול לעשות תשובה‪ ,‬וגדולים בעלי תשובה‪,‬‬ ‫תרחיקו ללכת העתירו בעדי‪ ,‬וזתו"ד‪ ,‬רק‬ ‫בעצמו כי מרה והעציב את רוח ה' מאד‪,‬‬ ‫ולכן נכנס הקטרוג פלוני עשה דבר שיש בו‬ ‫הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי‪ .‬הנראה‬ ‫ומתי יאש לשוב על ידי זה‪ ,‬הנה גדול עונו‬ ‫תיקון תשובה כך וכך‪ ,‬כי לכל העבירות יש‬ ‫לרמז בזה עפ"י מה שמצינו בזוה"ק כמה‬ ‫האחרון מכל אשר חטא‪ ,‬והצדיק כי יפתה לבו‬ ‫תיקון תשובה כל אחד כראוי כפי המבואר‬ ‫פעמים שאמרו התלמידים לרשב"י ווי כד‬ ‫באמרו הנה רב חילו בשמים לעשות מופתים‬ ‫בספרים‪ ,‬עכל"ק‪ .‬וידוע ש סוכ"ס כל ישראל‬ ‫אסתלק בוצינא קדישא מינן מה נעביד [וכו']‪,‬‬ ‫בארץ על כן יתרשל מלעשות בעבודת ה'‬ ‫יעשו תשובה כמ"ש חז"ל שאין ישראל נגאלין‬ ‫כי תלמידי רשב"י בידעם כי מכח בוצינא‬ ‫ולהתחזק כבראשונה הנה גם הוא עדי אובד‬ ‫אלא בתשובה‪ ,‬אלא שעל כל יחיד ויחיד מוטל‬ ‫קדישא בא להם הארה‪ ,‬ובאורו יאיר עליהם‬ ‫ח"ו [וכו']‪ .‬וע ל זה הזהירו חכמים בדבריהם‪,‬‬ ‫האחריות שיהיה הוא מן אלו שישארו באמונה‬ ‫כשהוא עמהם‪ ,‬ע"כ התמרמרו לאמר מה‬ ‫אפילו נחש כרוך על עקבו‪ ,‬לרמז על הרשע‬ ‫שלימה ובשמירת התורה והמצוות כהלכתן‪,‬‬ ‫נעשה כד אנת תסתלק מאתנו בעולמות‬ ‫הנכרך בזוהמת הנחש ר"ל‪ ,‬אף על פי כן לא‬ ‫וצריך כל אחד לעורר רחמי שמים על זה שהוא‬ ‫העליונים‪ ,‬ואנחנו נו ותר פה‪ ,‬מי יאיר לנו נתיב‪.‬‬ ‫יפסיק מעבודתו כי רב חסד הוא ומרבה לסלוח‬ ‫יהיה בתוכם‪ ,‬הן על זאת אנחנו באים ונוסעים‬ ‫וזה ג"כ הרמז בפסוקים הללו‪ ,‬כי החומר ביקש‬ ‫בלי שיעור ובלי תכלית‪ ,‬ולעומת הצדיק אמרו‬ ‫לציון קודשם של אלו הצדיקים הקדושים אשר‬ ‫מהצדיקים‪ ,‬רק הרחק לא תרחיקו ללכת‬ ‫אפילו המלך שואל בשלומו‪ ,‬היינו אפילו‬ ‫בארץ המה שיסייעו בעדינו ליטהר‪ ,‬ויהיה‬ ‫בעולמות העליונים‪ ,‬זכרו להעתיר נא בעדי על‬ ‫הקדוש ברוך הוא שואל בשלומו לא יפסיק וירף‬ ‫נחשב לפני המקום ב"ה את המסי"נ שהיה לנו‬ ‫עוה"ז להריק ברכה מן השמים‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫מעבודתו יתברך שמו‪ ,‬ואל תאמין בעצמך וכו'‬ ‫בכל הטלטולא דאורחא של נסיעה הזאת‪ ,‬וכמו‬ ‫(אבות פ"ב מ"ד)‪ ,‬עכתודה"ק‪.‬‬ ‫שהזכרנו מדברי הרה"ק מזידיטשוב זי"ע‬ ‫ביאור‬ ‫וכמו כן יש בדבריו הק'‬ ‫באריכות על פסוק ויקח משה את עצמות יוסף‬ ‫עה"פ שובו שברו לנו‪ ,‬שהדרך לתשובה הוא‬ ‫הזכרנו לעיל בציון כק"ז מ'דאראג‬ ‫וכבר‬ ‫עמו‪ ,‬וכתב שם דעל כן לא צוה יוסף את בניו‬ ‫לשבר הלינה דהיינו השינה‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬על הפסוק ושמואל שוכב בהיכל ה'‬ ‫שישאוהו ליקבר בא רץ ישראל מיד כמו שצוה‬ ‫(שמואל א' ג')‪ .‬שבספה"ק תפארת שלמה‬ ‫כולנו נחשבים תלמידים מהגה"ק‬ ‫והנה‬ ‫יעקב אבינו ע"ה‪ ,‬כי כוונת יוסף לתועלת בני‬ ‫פירש זה הפסוק (עי' פרשת שמיני ד"ה כי היום ה'‬ ‫זי"ע‪ ,‬כי הלוא אב אחד לכולנו מרן רביה"ק‬ ‫נראה אליכם‪ ,‬ועוד)‪ ,‬כי שמואל הנביא אינו רוצה‬ ‫ישראל‪ ,‬שע ל ידי כח קדושת עצמותיו של יוסף‬ ‫זי"ע ‪ ,‬ורביה"ק מנה פעם סדר י חוס קבלתו‪,‬‬ ‫הצדיק שנשארו עמהם במצרים על ידי זה זכו‬ ‫לבו א אל מקום מנוחתו בגן עדן רק תמיד‬ ‫כי הוא קיבל מאביו מרן בעל הקדושת יו"ט‪,‬‬ ‫בנ י ישראל לגאולה‪ ,‬וכמ"ש (בראשית נ‪ ,‬כה)‬ ‫עומד ומתפלל על בנ י ישראל‪ ,‬וזה פי' ושמואל‬ ‫אשר הוא היה תלמידו המובהק של מרן‬ ‫פקוד יפקוד אלק ים אתכם והעליתם את‬ ‫שוכב בהיכל ה'‪ ,‬לשון הוה‪ ,‬שהוא שוכב תמיד‬ ‫‪-‬ה‪-‬‬ ‫כמו כן ידוע מה שפי' הגה"ק זצ"ל‬ ‫ולא היה יכול עוד לעשות עבודתו לעורר‬ ‫הגה"ק מצאנז תלמידו של מרן הגה"ק‬ ‫על מה שאמרו (עירובין ט‪ ).‬יציבא בארעא‪ ,‬מי‬ ‫לתשובה ע"י קולו ‪ ,‬עם כל זה עמד על‬ ‫מראפשיץ אשר קיבל מהגה"ק מלובלין תלמידו‬ ‫שנדמה לו שהוא תושב בעולם הזה‪ ,‬גיורא‬ ‫משמרתו עם אחיו הלוים‪ ,‬כי בינה יתירה‬ ‫של מרן הרבי ר' אלימלך זי"ע‪ ,‬אשר היה‬ ‫בשמי שמיא‪ ,‬הוא גר בעולם העליון‪ ,‬ע"כ‬ ‫נודעת להם‪ ,‬ו היו מתבודדים בינם לבין קונם‬ ‫מגדולי תלמידי המגיד זי"ע תלמיד הבעל שם‬ ‫דבריו הק' (הובא בספה"ק יי טב לב פרשת‬ ‫איש על עבודתו לשפוך כמים לבו ושיחו לפני‬ ‫טוב הק' אשר קיבל תורה מפי ה נביא אחיה‬ ‫שופטים ועוד)‪.‬‬ ‫ה'‪ ,‬ובאו בקושרות עם כללות לבבות ישראל‬ ‫השילוני (עי' ספה"ק תולדות יעקב יוסף פרשת בלק‪,‬‬ ‫האחוזים זה בזה‪ ,‬ובכן היו מעוררים הלבבות‬ ‫ועוד) ‪ ,‬כמו שמבואר ברמב"ם בהקדמת ספר‬ ‫יעזור שנזכה בזכות הצדיקים‬ ‫השי"ת‬ ‫לשוב בתשובה ‪ .‬וזהו שאמר הכתוב ומבן‬ ‫היד סדר קבלתו עד משה מסיני‪ .‬ונזכה ללכת‬ ‫הקדושים אשר בארץ המה לתשובה שלימה‬ ‫חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד‬ ‫השישולתא‬ ‫ולהמשיך‬ ‫הקדושים‬ ‫בדרכיהם‬ ‫באמת‪ ,‬וימלא ה' כל משאלות לבבנו לטובה‪,‬‬ ‫עוד בפועל ממש‪ ,‬ועם כל זה ושרת את אחיו‬ ‫קדישא לנו ולבנינו עד עולם‪.‬‬ ‫ונזכה מהרה לראות בישועתן של ישראל‬ ‫וגו'‪ ,‬רצ"ל עם אחיו‪ ,‬לשמור משמרת לעורר‬ ‫ובשמחתן‪ ,‬בהתגלות כבוד שמים עלינו במהרה‬ ‫*‬ ‫הלבבות‪ ,‬הגם ועבודה לא יעבוד בפועל‪ ,‬ע"כ‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬ ‫דבריו הנחמדים‪.‬‬ ‫בציון הגה "ק האריה דבי עילאי זי"ע‬ ‫[ אחר כך זכינו להשתטח בביה"ח בקראקא‬ ‫על דרך זה‪ ,‬דאף אחר פטירת‬ ‫ואמרתי‬ ‫אצל ציון הרמ"א‪ ,‬הב"ח‪ ,‬מגלה עמוקות‪,‬‬ ‫כמ"פ‬ ‫מביא‬ ‫מרן רביה"ק זי"ע‬ ‫הצדיק הוא ג"כ בבחינה זו‪ ,‬שאין האדם זוכה‬ ‫בתורותיו דיבור יקר משמו הק'‪ ,‬והוא מובאת‬ ‫תוספות יו"ט‪ ,‬מעשי ה'‪ ,‬ועוד‪ .‬ואח"כ‬ ‫לשמוע בעצמו מהצדיק קול לו קול אליו‬ ‫בביה"ח החדש אצל הציונים הקדושים שם‪,‬‬ ‫בספה"ק ייטב לב‬ ‫( פרשת מטות) ותוכן‬ ‫שיתעורר בתשובה בדיבור של ממש‪ ,‬אבל מכיון‬ ‫ובכל המקומות נשמעו דברי התעוררות‪,‬‬ ‫הדברים‪ ,‬שמעתי מפי דודי הגאון הק'‬ ‫שצדיקיא שכיחי יתיר בהאי עלמא בתר‬ ‫ובפרט אצל ציון הגה"ק המאור ושמש‪ ,‬זכר‬ ‫מו"ה אריה ליב זלה"ה מווישניצא‬ ‫דאסתלקו כמבואר בזוה"ק (פרשת אחרי דף ע"א‬ ‫לפרש הפסוק (במדבר ח‪ ,‬כה ‪-‬כו) ומבן חמשים‬ ‫צדיקים לברכה‪ ,‬ומפני סיבות שונות לא נקלטו‬ ‫ע"ב) ‪ ,‬ובפרט ע"י שמתקשרין עמהם‪ ,‬ע"כ בזה‬ ‫שנה ישוב מצבא העבודה וגו' ושרת את אחיו‬ ‫הדרשות‪ ,‬וחבל על דאבדין]‪.‬‬ ‫עצמו מעוררין לבבות ישראל שישובו בתשובה‪,‬‬ ‫וגו' לשמור משמרת ועבודה לא יעבוד‪ .‬כי‬ ‫וגם הם לעומתם ברוך יאמרו להשפיע רב טוב‬ ‫תם ונשלם סדר הנסיעה שנת תשע"א לפ"ק‬ ‫הלויים בשירם ובזמרם היו מעוררים לבבות‬ ‫לבית ישראל‪.‬‬ ‫ישראל לתשובה בעת בואם להקריב את‬ ‫קרבנותיהם‪ ,‬ומבן חמשים שנה נפסל בקול‪,‬‬ ‫הקב"ה מתאוה לתפלתו של הצדיק על כן גם באותו עת שמתעכב ישועתו ועדיין לא‬ ‫זכה לבנים נחשב חי‪ ,‬כי גם אז ממלא תאוותו של הקב"ה ע"י תפלתו ובטחונו בה' |||‬ ‫בשעה שהצדיק יושב ודורש הוא מעורר רחמי שמים על ישראל ונחשב כתפלה‬ ‫שאין לה בנים קרויה מתה‪ ,‬רק כשיש לה בנים היא חיה‪.‬‬ ‫חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני‬ ‫ויהיו‬ ‫וידוע מאמר חכמינו ז"ל (שבת קנו‪ ).‬שהשם אמר לאברהם‬ ‫חיי שרה‪ .‬פירש"י כולן שוין לטובה‪ .‬ובמדרש (ב"ר נ"ח א')‬ ‫אבינו ע"ה צא מאיצטגנינות שלך‪ ,‬כי שרי לא תלד שרה תלד‪.‬‬ ‫הדא הוא דכתיב (תהלים ל"ז י"ח) יודע ה' ימי תמימים‪ ,‬כשם‬ ‫הרי שנבראת במזל שלא תלד‪ ,‬רק על ידי מעשים טובים זכתה‬ ‫שהם תמימים כך שנותיהם תמימי ם וכו'‪ ,‬וצ"ב‪.‬‬ ‫שישתנה מזלה‪ ,‬כמאמר חכמינו ז"ל (שיר השירים רבה ב) מפני‬ ‫במדרש רבה (נ"ח ג') ‪ ,‬ר' עקיבא היה יושב‬ ‫ב) עוד‬ ‫מה היו אמהותינו עקרות מפני שהקב"ה מתאוה לתפילתן‬ ‫ודורש והיו הציבור מתנמנמין‪ ,‬ביקש לעוררן אמר מה ראתה‬ ‫של צדיקים‪ .‬הרי מחמת תפילת ומעשים טובים של שרה‬ ‫אסתר שתמלוך על קכ"ז מדינות‪ ,‬אלא תבוא בת בתה של‬ ‫זכתה לבן‪ ,‬שבזה נקראת חי ולא מת‪ .‬וזהו שאמר הכתוב שני‬ ‫שרה שחיתה קכ"ז שנה‪ ,‬ותמלוך על קכ"ז מדינות‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫חיי שרה‪ ,‬פירוש ששרה גרמה חיים לשנים שלה‪ ,‬על ידי‬ ‫והמדרש הזה אומר דרשוני וחיו‪ ,‬דלמה דייקא עוררן בזה‪.‬‬ ‫מעשים טובים ותפילתה [וכו']‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫להטעים דבריו הקדושים‪ ,‬דלפי מש"כ שמי‬ ‫וחשבתי‬ ‫ויבואר בהקדם מש"כ בספה"ק קדושת לוי‬ ‫בפרשתן (דיבור הראשון) וזל"ק‪ ,‬נראה לי בסייעתא דשמיא על‬ ‫שאין לו בנים חשוב כמת‪ ,‬א"כ תקשה דלא הוי לי' לחשוב כל‬ ‫פי דאמרו חכמינו ז"ל (נדרים סד ע"ב) ומובא ברש"י פרשת‬ ‫השנים של שרה לסכום שנות חייה‪ ,‬כי הלא הבת תשעים שנה‬ ‫ויצא בפסוק (בראשית ל‪ ,‬א) ואם אין מתה אנכי‪ ,‬דכ ל אשה‬ ‫‪-‬ו‪-‬‬ ‫אפשר לפרש כוונת ר' עקיבא‪ ,‬שרצה לעוררם‬ ‫ובזה‬ ‫תלד‪ ,‬ועד אז נחשבה כמתה‪ ,‬כי בנים לא היו לה‪ .‬והתירוץ על‬ ‫שלא יתנמנמו בעת שיושב ודורש ומעורר רחמים עליהם‪,‬‬ ‫זה מרומז בתוך דבריו הקדושים הנ"ל‪ ,‬שהביא מ"ש חז"ל‬ ‫שאז הוא עת רצון כנ"ל‪ ,‬ולא רצה לומר להם זאת בהדיא‬ ‫מפני מה היו א מהותינו עקרות מפני שהקב"ה מתאוה‬ ‫מחמת ענוותנותו‪ ,‬ע"כ רמז להם במה שהביא ראיה מאסתר‬ ‫לתפילתן של צדיקים ‪ .‬נמצא כי מה שנבראה במזל שלא תלד‪,‬‬ ‫שמלכה על קכ"ז מדינות בזכות קכ"ז ימי שרה‪ ,‬דלכאורה‬ ‫זה היה רק מחמת הצדקות שלה‪ ,‬שע"כ התאוה הקב"ה‬ ‫נחסר ממנין קכ"ז שנים‪ ,‬דהיינו בעת שעדיין לא היה לה‬ ‫לתפלתה‪ ,‬ע"כ בודאי לא יתאם לקרות על כל אלו הימים‬ ‫בנים‪ ,‬ועל כרחך דמכיון שהקב"ה מתאוה לתפלתן של‬ ‫בשם מתה‪ ,‬כי רק צדקתה וחביבותה לפני השי"ת הם שגרמו‬ ‫צדיקים נחשבו כל ימיה‪ ,‬ובזה רמז להם מעלת תפלתו‬ ‫שיתעכב הישועה‪ ,‬ושפיר נכללים כל אלו הימים והשנים בכלל‬ ‫הקדושה המלובשת בדרשותיו‪ ,‬שאפילו הקב"ה בכבודו‬ ‫שנות חייה‪.‬‬ ‫ובעצמו מתאוה לה‪ ,‬ע"כ אינו ראוי שיתנמנמו אז‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬כי בכל אלו הימים הלא עסקה בתפלות לפעול‬ ‫***‬ ‫ישועתה‪ ,‬אשר בזה מלאה את תאותו של הקב"ה כביכול‬ ‫שרוצה בתפלתן של הצדיקים‪ ,‬בשגם כי בודאי בכל אותו העת‬ ‫ותמת שרה בקרית ארבע‪ .‬כק"ז זצ"ל באהל‬ ‫לא התייאשה והרבתה בטחונה בהשי"ת‪ ,‬נמצא שעבודתה‬ ‫תורה מביא מדרש פליאה (הובא בילקוט ראובני)‪ ,‬וז"ל‪,‬‬ ‫באלו הימים גרמו שלבסוף קרבה ישועת ה לבוא וצדקתה‬ ‫בקרית ארבע‪ ,‬שרה מתה על ידי קריאת שמע‪ ,‬ע"כ‪ .‬ועיי"ש‬ ‫להיגלות‪ ,‬על כן גם הם נזקפו בכלל חשבון שנות חייה‪ ,‬וכאילו‬ ‫מה שפירש בזה‪ .‬ונראה על דרך הרמז‪ ,‬כי ותמ"ת שר"ה‬ ‫כבר נוושעה והולידה בן‪ ,‬ונצטרפו גם הם ליקרות בשם שני‬ ‫(עה"א) בגי' ברו" ך ש" ם כבו"ד מלכות" ו לעול"ם וע"ד‪ ,‬כי‬ ‫חיי שרה‪ .‬וזה שכ' הקדושת לוי אשר שרה הוא ש גרמה חיים‬ ‫שרה בחי' מלכות כידוע‪ .‬וכן קרי"ת ארב"ע (עה"א והכולל)‬ ‫לשנים שלה ‪ ,‬כוונתו על כל ימי חייה אפילו עד שלא הולידה‪,‬‬ ‫בגי' עו"ל מלכו"ת שמי"ם‪.‬‬ ‫שבמשך כל זמן הזה עסקה בתפלה ו בבטחון בה'‪ ,‬שבזה‬ ‫בפרשתן איתא‪,‬‬ ‫וכן בספה"ק תפארת שלמה‬ ‫גרמה חיים לשנים שלה‪ ,‬בין על השנים שזכתה לחבוק את‬ ‫וזל"ק בתו"ד‪ ,‬והנה שרה אמנו כל ימיה היתה במסירות‬ ‫בנה ובין על השנים שלפני זה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫נפש‪ ,‬וזהו האמור ויהיו חיי שרה ותמת שרה‪ ,‬ר"ל זהו היה‬ ‫יבואר שפיר דברי המדרש‪ ,‬כשם שהם תמימים‬ ‫ובזה‬ ‫כל ימיה‪ ,‬בחינת ותמת שרה‪ ,‬במסירות נפש‪ .‬וז ה שנאמר‬ ‫כך שנותיהם תמימים‪ .‬היינו דלא תקשה למה נמנו כל ימיהם‬ ‫(בראשית כא‪ ,‬יב) כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה‪ ,‬שמע‬ ‫בחשבון שנות חייהם‪ ,‬הלא עד שלא נוושעו נחשבו כמתים‪,‬‬ ‫רמז לק ריאת שמע במסירות נפש‪ .‬וזהו שפירש רש"י כולם‬ ‫ע"ז אמר י ודע ה' ימי תמימים‪ ,‬רצ"ל כי כלפי שמיא גליא‬ ‫שווים לטובה‪ ,‬וזהו חיין דילה אינון חיין המבואר בזוהר‬ ‫אשר באמת ישועתם מוכן לבוא‪ ,‬אלא שהקב"ה מעכבם‬ ‫הקדוש (חיי קכ"ב ע"ב)‪ ,‬וזהו בקרית ארבע שם הוי"ה ברוך‬ ‫בשביל תאוותו לתפלתן מחמת גודל צדקתם ותמימותם‪ ,‬ע"כ‬ ‫הוא‪ ,‬היא חברון לחבר השם [וכו']‪ ,‬עכל"ק ‪ .‬ונראה שזה‬ ‫כשם שהם תמימים‪ ,‬שמטעם זה הקב"ה מתאוה לתפלתן‪ ,‬כך‬ ‫טמון ברמ"ז בתיבות אש"ר תאמ"ר אלי"ך שר"ה שמ"ע‬ ‫שנותיהם נחשבים תמימים‪ ,‬ולא נחסר משנות חייהם כלום‪.‬‬ ‫בקל"ה כ"י ביצח"ק (עה"א) ‪ ,‬עולה שמ"ע ישרא"ל ה'‬ ‫אלקינ"ו ה' אח"ד ‪ -‬ברו"ך ש"ם כבו"ד מלכות"ו לעול"ם‬ ‫נבוא לביאור דברי רבי עקיבא לתלמידיו‪ ,‬שהיה‬ ‫ובזה‬ ‫וע"ד (עה"א והכולל)‪.‬‬ ‫דורש והם היו מתנמנמין‪ ,‬כי ידוע מספרי הקודש‬ ‫(שנת תשע"א)‬ ‫שהצדיקים בשעה שדורשים דברי תורה הם מעוררים בזה‬ ‫רחמים על ישראל‪ ,‬ותורתן הם תפלות‪ ,‬וכמו שהיה פעם אצל‬ ‫לזכות ולעילוי נשמת אבי מורי‪ ,‬החסיד האמיתי‪ ,‬איש החסד‪ ,‬כש"ת‪,‬‬ ‫מרן רביה"ק זי"ע בשולחנו הטהור ביום הפורים‪ ,‬שנכנס‬ ‫הרב רבי שלום בן הגה"צ רבי ישכר בעריש (דומ"ץ דק"ק דזיקוב‪,‬‬ ‫אחד ומקטרתו בפיו להעלות עשן‪ ,‬וכטוב לב המ לך ביין‪ ,‬מאן‬ ‫בעמח"ס אהל תורה) לויפער זצ"ל‪ ,‬נפטר כ"ח אייר תשס"ד‬ ‫מלכי רבנן‪ ,‬ענה מרן רביה"ק זי"ע ואמר בלשון קדשו‪" ,‬עד‬ ‫ולע"נ אמי מורתי הרבנית הצדיקת מרת העניא ע"ה בת הרה"ח רבי‬ ‫מתי עשנת בתפלת עמך‪ ,‬די תורות פון צדיקים זענען תפלות‬ ‫יחזקאל שרגא ז"ל‪ ,‬נפטרה ט"ז אייר תשע"ג‬ ‫אויף אידישע קינדער"‪ .‬וזכינו בדרך אגב‪ ,‬אשר בעת שנכנס‬ ‫יצא לאור ע"י הוצאות ספרים אמרי שפר‬ ‫יין יצא סוד וגליא לדרעי' ונפל נהורא‪ ,‬שרמז על עצמו עד‬ ‫‪25 Ross st. Brooklyn, NY 11249‬‬ ‫‪ | Tel. 718.260.8177‬בארה"ק‪6814.3145350 :‬‬ ‫היכן מגיעים תורותיו הקדושות‪.‬‬ ‫‪3022356@Gmail.Com‬‬ ‫‪-‬ז‪-‬‬