gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעץ החיים - באבוב · Meietz Hachaim - Bobov — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: מעץ החיים - באבוב · Meietz Hachaim - Bobov

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

מעץ החיים - באבוב · Meietz Hachaim - Bobov — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫דשמיא‬ ‫בסייעתא‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרשת‬ ‫חיי שרה ‪ -‬תולדות‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫מעץ החיים‬ ‫של רבותינו הקדושים לבית באבוב‬ ‫שנה ב׳ גליון ה׳ (כ״ד)‬ ‫דברי תורה מרבותינו הקדושים‬ ‫מפיהם אנו חיים‬ ‫‪ -‬פרשת חיי שרה –‬ ‫הזיווג המוכשר ליצחק‪ ,‬ולא הי’ מסופק בדבר כלל‪,‬‬ ‫את ד’ אלקי אדוני אברהם וגו’‪ ,‬והמשיך ואמר להם‬ ‫ויאמר ברוך ד' אלקי אדוני אברהם אשר לא‬ ‫ועל כן כבר בירך ברכת הודאה‪.‬‬ ‫(פסוק מ"ט)‪ ,‬ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את‬ ‫עזב חסדו ואמתו מעם אדוני וגו' (בראשית כב‪ ,‬כז)‪.‬‬ ‫ומה שאמר אח"כ להם "ואם לא הגידו לי‬ ‫אדוני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או‬ ‫לכאורה יש לדקדק‪ ,‬האיך הי' אליעזר יכול‬ ‫ואפנה על ימין או על השמאל"‪ ,‬הי’ הכוונה דימין‬ ‫על השמאל‪ ,‬וכיון ששאל אותם אם הם מסכימים‬ ‫לברך ברכת ההודאה מראש מיד אחר שראה את‬ ‫הוא מדת החסד‪ ,‬ושמאל הוא סיטרא דדינא‪ ,‬והיינו‬ ‫בדבר‪ ,‬אם כן למה בירך ברכת הודאה מראש‪ ,‬והלא‬ ‫רבקה‪ ,‬כי הלא אחר כך שאל לבתואל ולבן אם הם‬ ‫שהשידוך בודאי יתקיים‪ ,‬רק בידכם ניתנו אם יהי’‬ ‫עדיין לא הי’ הדבר ברור אצלו שהם יסכימו אתו‪,‬‬ ‫מסכימים להשידוך‪ ,‬ואמר להם (פסוק מ"ט)‪ ,‬ועתה‬ ‫ע”י ימין דהיינו חסד‪ ,‬פי’ בדרך טוב‪ ,‬או על השמאל‬ ‫והוי ספק ברכה לבטלה‪.‬‬ ‫אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני הגידו לי‬ ‫דהיינו גבורה‪ ,‬שיתקיים ע”י מדת הדין‪ ,‬אבל בודאי‬ ‫ועוד יש להקשות‪ ,‬כי כאשר דיבר אליעזר‬ ‫ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על השמאל‪,‬‬ ‫יתקיים "דער שידוך וועט ווערן‪ ,‬אדער מיט גוטנס‬ ‫לבתואל ולבן‪ ,‬הוסיף לספר להם גם את הברכה‬ ‫וכיון שלא ידע הי' ברור לו שיסכימו אתו‪ ,‬הרי יש‬ ‫אדער מיט בייזנס"‪ ,‬וכמו שאנו רואים‪ ,‬כיון שלא‬ ‫הזאת‪ ,‬כמ”ש (פסוק מ"ח) ואקד ואשתחוה לד’‬ ‫כאן חשש ברכה לבטלה‪ ,‬כי שמא לא יתבטל רעיון‬ ‫רצה בתואל להסכים להשידוך‪ ,‬בא מלאך והמיתו‬ ‫ואברך את ד’ אלקי אדוני אברהם וגו’‪ .‬וצריכים‬ ‫השידוך‪.‬‬ ‫כמבואר ברש"י (פסוק נ"ה)‪ .‬ועל כן הקדים להם‬ ‫לדעת לאיזה צורך הגיד להם אליעזר את הדבר‬ ‫כי בפסוק הזה בירך אליעזר ברכת הודאה‬ ‫אליעזר שכבר בירך את ד' על זה‪ ,‬להורות להם כי‬ ‫הזה שבירך את ד’‪ ,‬שמשמע מזה שהי' בטוח לבו‬ ‫להשי”ת אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אברהם‪,‬‬ ‫ברור לו שזה השידוך יתקיים ממילא‪ ,‬ואין בידם‬ ‫לעכבוא ‪.‬‬ ‫שהם יסכימו בדבר‪.‬‬ ‫והזמין לו את יצחק‪ ,‬אבל בהמשך הפרשה כאשר‬ ‫(כ"ק מרן הגה"ק מצאנז זצוק"לב )‬ ‫אך הכוונה הוא‪ ,‬כי מכיון שעשה אליעזר‬ ‫סיפר אליעזר את כל הענין לבתואל ולבן‪ ,‬סיפר גם‬ ‫* * *‬ ‫הסימן‪ ,‬והצליחו ד' בדבר‪ ,‬מיד הי' ברור לו שזהו‬ ‫זאת‪ ,‬כמ”ש (פסוק מ"ח) ואקד ואשתחוה לד’ ואברך‬ ‫א‪ .‬והוסיף כ"ק רבינו שליט"א (ליל שב"ק פ' חיי שרה תשס"ז לפ"ק)‪ ,‬כי על כן ענו ואמרו מיד (פסוק נ')‪ ,‬מד' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב‪ ,‬כי בין בטוב ובין ברע יוכל להם‪ .‬וכן‬ ‫אנו רואין להלן (פסוק נ"ה‪-‬נ"ו)‪ ,‬כאשר רצו לעכב על ידו‪ ,‬ואמרו תשב הנערה אתנו וגו'‪ ,‬אמר להם אליעזר אל תאחרו אותי וד' הצליח את דרכי‪ ,‬הנה כל מקום שנאמר וד'‪ ,‬פי' הוא ובית דינו‬ ‫(ב"ר נא‪ ,‬ב)‪ ,‬ואמר להם שאם לא יכסימו יהיו מוכרחים על ידי מדת הדין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬את הדברים האלה הגיד כ"ק רבינו שליט"א בשב"ק הנ"ל‪ ,‬שראה כן בכתב יד של הרה"ג מפישטיאן זצ"ל [ראה אודותיו בגליון י"ג עמוד ב']‪ ,‬שהראה הרה"ג ר' דוד שלמה יונגרייז שליט”א‬ ‫מגארליץ לכ"ק רבינו שליט"א‪.‬‬ ‫הרה"ק מצאנז זי"ע אמר את זאת מחמת מעשה שהי' כדלהלן‪ :‬הרה”ג ר’ זיינוול בעער זצ”ל [שם המשפחה הי’ בעער] אב"ד ליטאוויסק‪ ,‬הי’ ידידו של הרה"ק מראפשיץ זצ"ל‪ ,‬והוא נסע להרה"ק‬ ‫מקאזניץ והרה"ק מלובלין זצ"ל‪[ ,‬והוא הגבר אשר שלח הרה"ק מאקאזניץ אל הצדיק הנסתר "יענקל דרוטאש"‪ ,‬ונושע על ידו בזש"ק‪ ,‬ראה הסיפור באריכות בספר ברית איתנים ח"א עמ' כ"ג]‪ .‬לאחר‬ ‫פטירתו מילא את מקומו בנו הרה"ג ר' בעריש זצ"ל‪.‬‬ ‫לאחר פטירתו של ר' בעריש נתהוה מחלוקת בעיר את מי למנות למלא מקומו‪ ,‬יש שרצו למנות את בנו הרה"ג ר' נפתלי זצ"ל למלא מקום אביו‪ ,‬אשר הוא הי' חסיד של הרה"ק מצאנז זצ"ל‪,‬‬ ‫והרה"ק מצאנז זצ"ל עמד לצדו‪ .‬ומצד השני הי' חתנו של ר' בעריש‪ ,‬הרה"ג ר' נפתלי מארילוס זצ"ל‪ ,‬בן הרה"ק ר' שמעון מיערוסלוב זצ"ל‪ ,‬והוא הי' חסיד של הרה"ק ר' אייזיק'ל מזידיטשוב‬ ‫זצ"ל‪ ,‬אשר החזיק בצדו של תלמידו‪.‬‬ ‫[משונה היתה מחלוקת זו משאר המחלוקת‪ ,‬כי בדרך כלל כשהי’ מחלוקת בין צדיקים היו קפידות‪ ,‬ורבים חללים הפילו‪ ,‬והיו כמה קרבנות בשני הצדדים‪ ,‬מחמת חלישות דעתם של הצדיקים‪ ,‬אבל כיון שידידות‬ ‫רבה שרתה בין הני צדיקים גדולים‪ ,‬לא רצו להקפיד‪ ,‬רק כל אחד השפיע ברכות וישועות ועשירות למי שעמד לצדו‪ ,‬והיינו שהרה"ק מצאנז השפיע השפעות טובות לאלו שעמדו בצד ר’ נפתלי‪ ,‬ור’ אייזיק’ל‬ ‫זידיטשובער השפיע השפעות טובות לאלו שעמדו בצד השני‪ ,‬ונמצא שהעיר ליטאוויסק נתברך בברכות וישועות וכל טוב‪ .‬אחר פטירתם של הצדיקים נפסקה ההפשעות הגדולות‪ ,‬והיו בני העיר מדברים‬ ‫בגעגועים על הזמן ההוא שחלף והלך ואינו]‪.‬‬ ‫בעת ההוא שבת ר' נפתלי הנ"ל בצל קדשו של רבו הגדול מצאנז זצ"ל‪ ,‬ובשעת הסעודה אמר את הדברים האלה‪ .‬כאשר סיים את דבריו הק' פנה הרה"ק מצאנז זי"ע לר’ נפתלי ואמר לו‪,‬‬ ‫"איר זענט ליטאוויסקער רב‪ ,‬צו זיי ווילן יא צו זיי ווילן נישט”‪ .‬ה"גוטער איד" [הרה"ק ר' יוסף מניישטאט זצ"ל] הי’ נוכח שם‪ ,‬וכאשר שמע דיבורים כאלו מפורש יוצא מפה קדוש נתיירא מאד‪,‬‬ ‫וביקש ואמר להרה"ק מצאנז‪ ,‬בבקשה מכם שתנסו קודם ע”י ימין‪" ,‬מיט גוטנס"‪ ,‬והסכים הרה"ק מצאנז זצ"ל על ידו‪ .‬הרה"ק מצאנז זצ"ל שלח אז הרב ר’ בנימין וואלף ז”ל אבד”ק זמיגראד‬ ‫לליטאוויסק שיסדר הדבר שהרב ר’ נפתלי יתקבל כאבד”ק ליטאוויסק‪ ,‬וכן הי’‪.‬‬ ‫קביעת עתים לתורה‪ ,‬אין לעיין בהגליון בשעת התפילה וקריאת התורה‪ ,‬כי זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד‪.‬‬ ‫גליון מעץ החיים | א‬ ‫מפיהם אנו חיים ‪ /‬המשך‬ ‫וזהו שאמר אליעזר‪" ,‬ההצליח ד' דרכו"‪ ,‬האם‬ ‫שידוך אין האדם יודע באמת מהו ההצלחה הרצוי'‪,‬‬ ‫ההצליח ד' דרכו אם לא (בראשית כד‪ ,‬כא)‪.‬‬ ‫ההצלחה הוא שיתקיים השידוך הזה‪" ,‬אם לא"‪,‬‬ ‫אם עדיף שיסתיים השידוך בכי טוב‪ ,‬ויצא מן הכח‬ ‫לכאורה יש לדקדק‪ ,‬כי מה הי' המקרא חסר‬ ‫שההצלחה הוא שלא יבא השידוך לידי גמר‪ ,‬כי גם‬ ‫אל הפועל‪ ,‬או דילמא עדיפא טפי שלא תתקיים‬ ‫זה הצלחה היא‪.‬‬ ‫כשהי' כתוב "ההצליח ד' דרכו"‪ ,‬כי האות ה"א הוא‬ ‫הצעה זו‪ ,‬כיון שאינה ראוי' לו באמת‪ ,‬ואולי זהו‬ ‫הספק‪ ,‬ומה הוסיף באומרו "אם לא"‪.‬‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר הראשון זצוק"ל‪,‬‬ ‫ההצלחה בדבר‪ ,‬כי אם אינו מתאים לו‪ ,‬אז עדיף‬ ‫הובא בגליון שערי ציון‪ ,‬סיון‪-‬תמוז תש"פ)‬ ‫שלא יתקיים‪.‬‬ ‫אלא לפעמים כאשר אדם מתחיל לעסוק באיזה‬ ‫‪ -‬פרשת תולדות –‬ ‫יש לדקדק בפרשת הברכות‪ ,‬למה רצה יצחק‬ ‫הובא בגליון אלף המגן פ' ראה תשפ"ג‪ ,‬מכת"י של תלמידו‬ ‫אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר‬ ‫הג"ר שמואל אברהם זעלטענרייך זצ"ל אבד"ק שטשאקאווע)‬ ‫לברך את עשו דוקא‪ .‬גם מה שאמר גשה נא‬ ‫עשינו עמך רק טוב ונשלחך וגו' אתה עתה ברוך‬ ‫ואמושך האתה זה בני עשו‪ ,‬מה כל החרדה הזאת‪,‬‬ ‫* * *‬ ‫ד' (בראשית כו‪ ,‬כט)‪.‬‬ ‫ומה אם הוא יעקב‪ .‬גם אומרו והידים ידי עשו‪ ,‬מה‬ ‫וצא השדה (בראשית כז‪ ,‬ג)‪ ,‬ובמסורה וצ"א תרין‪,‬‬ ‫ויש לדקדק בלשונו "רק טוב"‪ ,‬הרי יצחק‬ ‫תירץ בזה‪ ,‬הרי על כל פנים הקול קול יעקב‪.‬‬ ‫דין‪ ,‬ואידך וצא הלחם בעמלק (שמות יז‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫הוכיחם על זה‪ ,‬וא"כ האיך יכלו לומר שעשו עמו‬ ‫אולם באמת ידע יצחק שיעקב הוא צדיק‬ ‫רק טובות בעת ששלחוהו‪.‬‬ ‫גמור וממוצע בינו לבין אברהם אביו‪ ,‬כי מדתו היא‬ ‫ולבאר המסורה יש לומר עפ"י מה שידוע‬ ‫מזוה"ק (ח"ג רסו‪ ).‬שבברית מילה נגמר השם שד"י‪,‬‬ ‫אלא ידוע כי טובתן של רשעים רעה היא אצל‬ ‫מדת התפארת‪ ,‬אבל רצה להכניס את בנו עשו גם‬ ‫כן להקדושה‪ ,‬והכין אז את עצמו בעבודה כראוי‬ ‫נמצא ענין המילה נרמז בשם זה‪ ,‬ותיבת השד"ה‬ ‫צדיקים‪ ,‬וממילא אין הרשע יכול לעשות טובה‬ ‫עבור עשו לקרבו אל הקדושהג ‪ .‬והנה כאשר בא‬ ‫עולה בגימטריא כמספר שם שד"י‪ .‬וברית מילה‬ ‫לצדיק‪ ,‬כי רעה הוא אצל הצדיק‪ ,‬רק איזו טובה‬ ‫עם המטעמים ראה יצחק כי כבר הוא בהקדושה‬ ‫הוא המנגד לכוחו של עמלק‪ ,‬כידוע שהם היו‬ ‫יכול לעשות לו‪ ,‬זה רק באופן שלא יעשה לו כלום‪,‬‬ ‫והעבודה הולכת לו בנקל מאד‪ ,‬ולא ידע מה זה‪,‬‬ ‫זורקים מילותיהם של בני ישראל כלפי מעלה‬ ‫וממילא הצדיק הוא מלא רצון שלא הוצרך לטובתו‬ ‫אולי באמת עשו הוא גם כן צדיק‪ ,‬לזה אמר אליו‬ ‫(תנחומא תצא ט')‪.‬‬ ‫ולכן אמרו לו‪" ,‬כאשר לא נגענוך" ולא עשינו‬ ‫גשה נא ואמושך האתה זה בני עשו‪.‬‬ ‫ועל זה רמזה המסורה‪ ,‬וצא השד"ה‪ ,‬רומז‬ ‫לך כלום‪ ,‬וממילא זה הוא "רק טוב"‪ ,‬משום דאם‬ ‫אבל כאשר משמוש בו והנו מלובש בבגדי עשו‬ ‫לברית מילה‪ ,‬ועי"ז וצא הלחם בעמלק‪.‬‬ ‫היינו עושין לך איזה טובה הי' זה עבורך רע‪,‬‬ ‫אמר "הקול קול יעקב והידים ידי עשו"‪ ,‬ר"ל אף‬ ‫רק העדר העשי' הוא טוב גמור‪ ,‬ובפרט "ונשלחך‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬שב"ק פ' תולדות תשפ"ד לפ"ק)‬ ‫שהקול הוא קולו של יעקב והנך במדריגה‪ ,‬עם כל‬ ‫בשלום"‪ ,‬וממילא יוכל להיות אצלך השראת שכינה‬ ‫זאת כיון ש"הידים ידי עשו"‪ ,‬דהיינו שאתה מלובש‬ ‫* * *‬ ‫כמ"ש רש"י על הפסוק (בראשית יג‪ ,‬יד) אחרי הפרד‬ ‫בבגדי נכריםד ‪ ,‬לזה צריך אני עבודה גדולה לקרבך‬ ‫בעבור תברכך נפשי וגו'‪ ,‬גשה נא ואמושך‬ ‫לוט‪ ,‬שכל זמן שהרשע עמו הי' הדיבור פורש ממנו‪,‬‬ ‫אל הקדושה‪ ,‬כי מלבושי נכרים פוגמים עד מאוד‪.‬‬ ‫האתה זה בני עשו וגו'‪ ,‬ויאמר הקול קול יעקב‬ ‫ולכן "אתה עתה ברוך ד'"‪.‬‬ ‫(כ"ק מרן הגה"ק מצאנז זצוק"ל‪ ,‬דרכי חיים ד"ת אות א')‬ ‫והידים ידי עשו (בראשית כז‪ ,‬ד‪-‬כב)‪.‬‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר האמצעי זצוק"ל הי"ד‪,‬‬ ‫ג‪ .‬וראה מש"כ בספה"ק דברי חיים בריש פרשתנו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בספר ויספר יעקב [סיפורים מכ"ק אדמו"ר ר' יענקלי מפשעווארסק זצ"ל]‪ ,‬הביא מה שסיפר הרה"ק ר' ליבוש מטאמשוב זצ"ל [חותנו של כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל]‪ ,‬שהרה"ק בעמח"ס אמרות‬ ‫צרופה זצ"ל‪[ ,‬הספר מעוטר בהסכמת הרה"ק מצאנז זצ"ל]‪ ,‬ששבת אצל הרה"ק רבי ר' מענדלי זצ"ל‪ ,‬וכיבדו הרבי ר' מענדלי זצ"ל להגיד לפניו דברי תורה‪ ,‬ואמר על דרכו של הרה"ק מרימאנוב‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ותחילה דקדק במש"כ בפרשת תולדות (בראשית כז‪ ,‬טו) ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות וגו' ותלבש את יעקב בנה הקטן‪ ,‬ויל"ד למה מפרש כאן שעשו הי' הגדול ויעקב‬ ‫הקטן‪ ,‬הרי כבר ידענו את הדבר הזה‪.‬‬ ‫ואמר‪ ,‬כי ידוע שהאבות הקדושים היו מלבושים כחסידים‪[ ,‬והביא שם ר' יענקלי זצ"ל מקורות לזה אשר קיבל‪ ,‬ואת זה שמענו מכ"ק אדמו"ר זצ"ל שהרה"ק ר' מיכלי מזלאטשוב זצ"ל אמר לצייר על‬ ‫המנורה שלו צורת העקידה‪ ,‬ואברהם אבינו הי' לבוש בסטראקע"ס]‪ ,‬אבל עשו הרשע הי' לבוש כדייטש‪ ,‬בבגדים קצרים‪ .‬ויש להבין דבאמת מאי בצע בברכות אלו אם צריכים ללבוש בגדי נכרים‬ ‫אפי' לרגע אחד‪ ,‬כי זה מביא לשליטת החיצונים‪ .‬אלא בא הכתוב לתרץ את זה‪ ,‬שעשו הי' גדול ובעל קומה‪ ,‬ויעקב אבינו הי' קטן‪ ,‬וכאשר לבש את בגדי עשו הקצרים‪ ,‬הי' ארוכים לו‪ ,‬ולא‬ ‫הי' נראה כלל כדייטש‪.‬‬ ‫דברי תורה מהרה"ק ר'בי מ'שה ב'רבי א'ליעזר מראזוואדוב זצ"ל‬ ‫מבא"ר החיים‬ ‫יצחק הולך אל מקום רבקה‪ ,‬היתה בחינת יצחק שהיא גבורה מתבטלת מפני‬ ‫בפרשת חיי שרה (בראשית כד‪ ,‬ז) ד' אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי‬ ‫בחינת חסד וכנ״ל‪ .‬אבל זהו אי אפשר‪ ,‬מפני שלעתיד במהרה בימינו בעת הגאולה‬ ‫ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הזאת וגו'‪.‬‬ ‫השלימה‪ ,‬אשר אז ינחיל לנו ד׳ את הארץ נחלה עולמית‪ ,‬צריך להתעורר בחי׳‬ ‫יש לדקדק בדברי אברהם אבינו לאליעזר עבדו‪ ,‬כי מה ענין השבועה הזאת אשר‬ ‫גבורה‪ ,‬כמו שכתוב (ישעי' מב‪ ,‬יג) ד׳ כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע‬ ‫נשבע הקב"ה ליתן לו את ארץ ישראל לנישואי יצחק‪ ,‬ונראה כשפת יתר‪.‬‬ ‫אף יצריח על אויביו יתגבר‪.‬‬ ‫ויש לבאר על פי הקדמה דקיימא לן (שו״ע יו״ד סי' ק"ה ס״ג) באיסורין תתאה‬ ‫ולזאת רצה אברהם אבינו אשר רבקה תבוא אל יצחק‪ ,‬ואז יצחק יקרא‬ ‫גבר‪ ,‬דהיינו שאם נפל חתיכה לקדירה‪ ,‬אמרי' שהעליון בולע מן התחתון‪ .‬ואם‬ ‫תתאה‪ ,‬ותתגבר בחי׳ גבורה על בחי׳ חסד של רבקה הבאה ממקום אחר‪ .‬רק‬ ‫התחתון הוא קר והעליון הוא חם‪ ,‬אז אין התחתון בולע מן העליון‪ ,‬ומכל מקום‬ ‫מחמת דאמרינן אדמיקר לי' בלע פורתא‪ ,‬תבלע בחי׳ חסד של רבקה מעט מבחי׳‬ ‫אמרינן אדמיקר לי' בלע פורתא‪ ,‬היינו שהעליון שהוא חם בולע מעט מן התחתון‬ ‫גבורה של יצחק להמתיק מעט את הגבורה‪ .‬וזהו כוונת אברהם אבינו באומרו‬ ‫שהוא צונן‪ .‬וזאת ידוע אשר הדבר שהוא במקומו נקרא תחתון‪ ,‬ומה שבא למקום‬ ‫כאן "לזרעך אתן את הארץ הזאת" היינו בעת הגאולה השלימה‪ ,‬ואז צריך להיות‬ ‫ההוא נקרא עליון‪ ,‬כגון בשר שנפל לקדירה של חלב‪ ,‬החלב נקרא תתאה‪ ,‬מפני‬ ‫בחי׳ גבורה‪ ,‬וחלילה לבטל הגבורה לגמרי‪.‬‬ ‫שהי' בקדירה מקודם‪ ,‬והבשר נקרא עליון‪ ,‬כיון שממקום אחר בא לכאן‪.‬‬ ‫הובא בספר מגדיל ישועות מלכו (עמוד ל"א)‪.‬‬ ‫וזאת ידוע כי יצחק נקרא בחי׳ גבורה‪ ,‬ורבקה בחי׳ חסד‪ .‬נמצא שאם הי'‬ ‫ב | גליון מעץ החיים‬ ‫על מכתבי קודש של רבותינו הקדושים‬ ‫כתבנו לחיים‬ ‫מכתב אשר ערך כ"ק מרן אדמו"ר הראשון זצוק"ל להרה"ח ר' דוד קופערמאן ע"ה‪ ,‬לפני נישואי בנו‪ ,‬הרה"ח ר' יצחק ע"ה‪ ,‬בצירוף דברי הדרכה לבנו החתן‪,‬‬ ‫על אשר ביקש מכ"ק מרן זצ"ל שיכתוב לו הנהגות‪[ .‬הועתק מספר מכתבי קודש ח"א סי' י'‪ ,‬וכבר העתקנוהו בגליון י"ב‪ ,‬ואין לך בית המדרש בלא חידוש]‪.‬‬ ‫ב״ה‪ .‬ד׳ וירא תרח״ם לפ״ק‪.‬‬ ‫לכבוד ידידי הרבני הנגיד החסיד הירא ושלם יקר הערך ומוכתר בנימוסין כש״ת מו״ה דוד נ״י מכונה קופערמאן‪.‬‬ ‫מכתבו עם הב״ט[א] מנישואי בנו היקר המופלג הירא כמר יצחק נ״י הגיעני‪ ,‬והנני לברכו בברכת מז״ט ויהא רעוא שהזיווג יעלה יפה‬ ‫ויראה מאתם דו״ד[ב] מוכתרים בתורה וגדולה ועוסקים בתורה ובמצות מתוך נחת ורחבה ויזכהו ה׳ להשיא כל יו״ח בנעימים ובשובע‬ ‫שמחות ומלא חדוה‪ ,‬וקרנו יתרומם למעלה למעלה עד כי ירום ויגדש בכל מיני ברכות וישועות‪ ,‬ויתמיד בבריאות השלימות עם כל ב״ב‬ ‫בחוברת כ״ט וישכון בביתו רק טוב תמיד בכל הענינים ויבשר ב״ט תמיד כנפש ידידו הדושה״ט ומברכו בברכת מז״ט יתן ה׳ שיזכה‬ ‫לראות מהם דו״ד של ת״ח יראי ה׳ עוסקי תורה ויראה מתוך עושר וכבוד ויצליח בכל אשר יפנה‪,‬‬ ‫הק' שלמה הלברשטאם‬ ‫הנני דו״ש בנו החתן העלם המופלוג הירא מו״ה יצחק נ״י‪ ,‬הנני מברך אותך בברכת מז״ט יה״ר שיעלה זיווגך יפה ותתמיד בתורה‬ ‫וביראת שמים ואשר כתבת לכתוב לך סדר התנהגותך תקבע לך שיעור בכל יום על לימוד גמ׳ עם תוס' וגם ש״ע או״ח ומעט ספרי‬ ‫מוסר וספרי חסידות וכאשר יעזור לך ה׳ ב״ה בבריאות השלימות תלך כמעט בכל יום למקוה‪ ,‬אך בהעדר הבריאות ח״ו לא תלך‬ ‫למקוה‪ ,‬אך בעת הצורך לא תבטל ח״ו מקוה אפי׳ שעה אחת רק תראה להלביש אותך היטב והמקוה לא תהי׳ קרה למען לא יזיק לך‬ ‫[ג‬ ‫ח״ו לבריאות גופך ותראה להזהר מאוד בשמירות בריאות גופך כי גם זאת הוא מדרכי התוה״ק ותרחק עצמך מאוד מעצבות ומ״ש‬ ‫ח״ו רק תהי׳ תמיד בשמחה מתוך יראת שמים והתמדת התורה מביא לידי שמחה של קדושה ודקדוק המעשים מביא לידי יראה[ד] וה׳‬ ‫ב״ה יעזור לך שיהי׳ לך סייעתא דשמיא ובכל דרכיך תשכיל ותצליח כנפש ידידך מורך ואוהבך החושש לטובתך‪,‬‬ ‫הק' שלמה הלברשטאם‬ ‫הנני דו״ש דודך החסיד הנגיד הירא מו״ה שמואל צבי נ״י‪ ,‬ובשלו׳ ידידי תלמידי חביבי החריף המופלוג הירא מו״ה שמחה נ״י‪ ,‬לפלא‬ ‫בעיני אשר לא השגתי שום מכתב מאתך מסדר לימודך בזה החורף‪,‬‬ ‫ידידם הנ״ל‬ ‫אם אחיך הנחמד המופלוג הירא מו״ה מנחם מענדיל נ״י הוא בשם תדרוש את שלומו הטוב‪.‬‬ ‫תקבל דו״ד[ה] ספר שאילת יעב״ץ‪.‬‬ ‫"והתמדת התורה מביא לידי שמחה של קדושה"‬ ‫מקום שכינה ירדה‬ ‫ותהא שמחתינו שלימה‬ ‫חלקינו בתורתך‬ ‫והנה כתיב (תהלים יט‪ ,‬ט) פקודי ד' ישרים‬ ‫ואופן השני לסלק הדאגה והעצב מן הלב‪,‬‬ ‫הרה״ק מראזוודוב זצ״ל שאל את הרה״ק‬ ‫משמחי לב‪ ,‬ולפי האמור יתכן לומר טעמא דהא‬ ‫הוא על ידי העסק בתורה‪ ,‬כי התורה משמחת לב‬ ‫מצאנז זי״ע על מה שהעולם אומרים‪ ,‬ודרשת‬ ‫מילתא שעל ידי לימוד התורה בא האדם לידי‬ ‫וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר‬ ‫העוסקים בה ומחבש לעצבותם‪ ,‬כמ"ש (תהלים יט‪,‬‬ ‫נעשתה התועבה הזאת בקרבך (דברים יג‪ ,‬יב)‪,‬‬ ‫שמחה‪ ,‬דאיתא בגמרא (ברכות ו‪ ).‬דמי שיושב‬ ‫ט) פקודי ד' ישרים משמחי לב וכו'‪.‬‬ ‫ודרשת וועסט דרשנען אין די תורה‪ ,‬וחקרת‬ ‫ועוסק בתורה שכינה עמו‪ ,‬שנאמר (שמות כ‪ ,‬כא‬ ‫ונמצא שאין שמחה כשמחת התורה‪ ,‬כי‬ ‫וועסט זאגן חקירות אין די תורה‪ ,‬ושאלת און די‬ ‫בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך‬ ‫השמחה שנמשכת לאדם מדברים אחרים היא‬ ‫וועסט פרעגן אין דער תורה‪ ,‬והנה אמת עס זאל‬ ‫וברכתיך‪ ,‬ולכן כשעוסק בתורה והוא מתבונן בזה‬ ‫רק לפי שעה לבלבל דעתו ולהשכיח צרתו מלבו‪,‬‬ ‫זיין אפילו אמת‪ ,‬נכון הדבר דו ביזט צופרידן‪,‬‬ ‫שהשכינה כנגדו‪ ,‬הוא מתאמץ בכל כוחו להיות‬ ‫אבל שמחת התורה היא שמחה שלימה‪ ,‬כי התורה‬ ‫נעשתה התועבה הזאת בקרבך‪ ,‬שאל אותו אם‬ ‫בשמחה‪ ,‬כי כן הוא כבודו של מלך‪ ,‬לקבלו בפנים‬ ‫מרפאת את העצב לגמרי‪ ,‬שלא יוסיף לדאבה‬ ‫הפירוש הזה נכון‪.‬‬ ‫מאירות‪.‬‬ ‫עוד‪ .‬ולכן נאמר על התורה (משלי ג‪ ,‬ח) רפאות‬ ‫אמר הרה"ק מצאנז‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬פון וואס‬ ‫(דברי שלמה‪ ,‬פ' בהעלותך עמ' קל"ח)‬ ‫תהי לשריך ושקוי לעצמותיך‪ ,‬כי העוסקים בתורה‬ ‫זאל א איד הנאה האבן‪ ,‬פון א גלעזל וויין‪ ,‬פון‬ ‫יש להם ארוכה ומרפא לכל מכאובם‪ ,‬כי ששון‬ ‫א שטיקל געבראטענס‪ ,‬אז מען זאגט א גוט‬ ‫אלה חדות לבי‬ ‫ושמחה ישיגו‪ ,‬ונסו יגון ואנחה‪.‬‬ ‫פשעטל מעג מען הנאה האבן‪.‬‬ ‫להחזיק‬ ‫האדם‬ ‫שיוכל‬ ‫היעוצה‬ ‫ועצה‬ ‫(דברי שלמה‪ ,‬פ' אחרי עמ' רנ"ג)‬ ‫(החכמה מאי"ן‪ ,‬ערך הדברי חיים מצאנז)‬ ‫_______________________________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫ציונים ומראה מקומות על לשון המכתב‬ ‫[א] הבשורה טובה‪[ .‬ב] דורי דורות‪[ .‬ג] מרה שחורה‪[ .‬ד] בביאור הדברים אמר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א (קובץ אמרי קודש‪ ,‬ר"ח תמוז תשס"ט)‪ ,‬כי בתחלה צוהו לקיים מה שאמר‬ ‫דוד המלך ע״ה (תהלים ב‪ ,‬יא) עבדו את ד׳ ביראה וגילו ברעדה‪ ,‬דהיינו שמחה מתוך יראת שמים‪ ,‬ועל זה ממשיך לבאר עצה היעוצה איך יוכל לבוא לידי זה‪[ .‬ה] דורן דרשה‪.‬‬ ‫גליון מעץ החיים | ג‬ ‫אוצר חיים‬ ‫כתבנו לחיים ‪ /‬המשך‬ ‫ליקוטי ענינים‬ ‫לעולם ברינונה של תורה‪[ ,‬כמו שדרשו במדרש‬ ‫בהתעוררות הרצון‪ ,‬ולקיים אחזתיו ולא ארפנו‪,‬‬ ‫(שוח״ט) עה״פ (תהלים יז‪ ,‬א) הקשיבה רנתי‪ ,‬זו רינונה‬ ‫היא לעסוק בדברי תורה‪ ,‬כדברי ספה״ק רביד‬ ‫ויצא יצחק לשוח בשדה‬ ‫של תורה]‪ ,‬ותסך עלימו‪ ,‬שבזכות זה ישמור אותנו‬ ‫הזהב הנ״ל על הפסוק ולקחת מראשית כל פרי‬ ‫לפנות ערב‬ ‫הקב״ה ויגן בעדנו מכל המקטריגים והמשטינים‬ ‫עלינו למעלה‪ ,‬וגמר אומר‪ ,‬כצנה רצון תעטרנו‪,‬‬ ‫האדמה וגו׳ ושמת בטנא‪ .‬ויתכן לרמז דבר זה‬ ‫בלשון הפסוק בתהלים (טז‪ ,‬יא) תודיעני אורח‬ ‫מכאן אמרו חז"ל (ברכות כו‪):‬‬ ‫שהתורה היא צנה ומגן לכל החוסים בה‪.‬‬ ‫חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך‬ ‫יצחק תיקן תפילת מנחה‬ ‫נצח‪ .‬שהי׳ דוד המלך מתפלל אל ד׳‪ ,‬תודיעני‬ ‫(קובץ אמרי קודש‪ ,‬יום ד' דחוהמ"ס תשס"ט)‬ ‫אורח חיים‪ ,‬היא התורה הק׳‪ ,‬כדכתיב (משלי ד‪ ,‬כב)‬ ‫ולעולה ולמנחה‬ ‫שמחתי ושימחתי בו‬ ‫כי חיים הם למוצאיהם‪.‬‬ ‫ומצאתי שלכך נקרא תפלת מנחה "מנחה"‬ ‫הרי מבואר‪ ,‬כי לימוד התורה משפיע על‬ ‫ועל זה ממשיך לספר בשבח ובמעלת לימוד‬ ‫יותר משאר תפלות‪ ,‬הלא כל שאר תפלות הם‬ ‫האדם כח השמחה‪ .‬וכן ידוע ומפורסם בשער בת‬ ‫התורה‪ ,‬ראשית‪ ,‬שובע שמחות‪ ,‬היינו שמשמח‬ ‫מנחה שלוחה לד׳‪ ,‬אלא שאמר יצחק מה זה‬ ‫רבים והוא בדוק ומנוסה‪ ,‬כי אחר שעוסק האדם‬ ‫לב האדם‪ ,‬כמאה״כ (תהלים יט‪ ,‬ט) פקודי ד׳ ישרים‬ ‫יש כאן [בשעת העקידה] עולה ולא מנחת סלת‪,‬‬ ‫בלימוד תורה‪ ,‬כל חד וחד לפום דרגא דילי׳‪ ,‬הוא‬ ‫משמחי לב‪ .‬והשנית‪ ,‬את פניך‪ ,‬פי׳ על ידי לימוד‬ ‫עמד ותקן תפלה שתהי' במקום מנחה‪ ,‬על כן‬ ‫מרגיש בפנימיות לבו שמחה וחדוה אמתית‪,‬‬ ‫התורה זוכה האדם לקבל פני השכינה‪ ,‬כדאיתא‬ ‫נקראת זאת התפלה של בין הערבים שתקן‬ ‫כי התורה הק׳ משמחהו‪ .‬אמנם צריכים ליזהר‪,‬‬ ‫בגמרא (ברכות סד‪ ).‬דמי שנכנס לבית המדרש‬ ‫יצחק "מנחה"‪ ,‬שתקנה במקום מנחת סלת‪ ,‬ורמז‬ ‫שעצם הלימוד יהי׳ בשמחה ובטוב לבב ולא‬ ‫ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני שכינה‪ .‬והשלישית‪,‬‬ ‫לדבר‪ ,‬ונפש כי תקריב קרבן מנחה (ויקרא ב‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫בעצבון רוח ובדאגה ח״ו‪ ,‬וכאמור לעיל דמטעם‬ ‫נעימות בימינך נצח‪ ,‬דעל ידי לימוד התורה זוכה‬ ‫היינו יצחק שמסר נפשו‪.‬‬ ‫זה אסרו לאבל ללמוד תורה‪ ,‬וכן מצינו כי מדת‬ ‫האדם שתהי׳ מדריגת קדושתו נצחית ומתקיימת‪.‬‬ ‫(של"ה הק'‪ ,‬פ' וירא)‬ ‫השמחה היא אחת מן מ״ח דברים אשר התורה‬ ‫נקנית בהם‪ ,‬כמו ששנו חכמים בלשון המשנה‬ ‫(דברי שלמה‪ ,‬פ' נצבים עמ' שפ"ה)‬ ‫פתות אותה פתים‬ ‫במסכת אבות (פ״ו מ״ו)‪.‬‬ ‫ושכנתי בתוכם‬ ‫ואמרתם מנחה היא שלוחה (בראשית לב‪ ,‬יט)‪,‬‬ ‫(קובץ אמרי קודש‪ ,‬ר"ח תמוז תשס"ט)‬ ‫ר״ל דבר גדול יש לנו‪ ,‬דהיינו תפילת מנחה‬ ‫והנה לימוד התורה הק׳ הוא הגורם השראת‬ ‫שאנו שלוחים להשי״ת ב״ה‪ ,‬דאליהו לא נענה‬ ‫כנועם שיח‬ ‫השכינה בקרב ישראל‪ ,‬כדאיתא במדרש (שמו״ר לג‪,‬‬ ‫אלא בתפילת מנחה (ברכות ו‪ ,):‬לאדוני לעשו‪,‬‬ ‫א) אמר הקב״ה לישראל נתתי לכם את התורה‪,‬‬ ‫אמנם כתיב (משלי יב‪ ,‬כה) דאגה בלב איש‬ ‫לפרוש הימנה איני יכול‪ ,‬לומר לכם אל תטלוה‬ ‫ר״ל בעת תפילת המנחה אז הוא התגברות כח‬ ‫ישחנה ודבר טוב ישמחנה‪ .‬ופשטות כוונת‬ ‫הדינים‪ ,‬שרוצים להיות אדונים עלינו חלילה‪,‬‬ ‫איני יכול‪ ,‬אלא בכל מקום שאתם הולכים בית‬ ‫הכתוב‪ ,‬דתיבת ישחנה היא מלשון שחי׳ והשפלה‪,‬‬ ‫אחד עשו לי שאדור בתוכו‪ .‬והיינו שע״י לימוד‬ ‫וזהו לאדוני לעשו‪ ,‬דהיינו הדינים המכונים‬ ‫ור״ל דכאשר האדם דואג בלבו‪ ,‬אז הדאגה משפיל‬ ‫בשם עשו רוצים להתגבר ולהיות אדונים‪ ,‬אנו‬ ‫התורה וקיום מצות התורה משרה הקב״ה שכינתו‬ ‫ומכניע ומשבר את הלב‪ ,‬ודבר טוב משמח לבב‬ ‫ביניהם‪ .‬והטעם הוא על דרך אומרם ז״ל (שבת ל‪):‬‬ ‫משברים אותם ע״י תפילת מנחה‪.‬‬ ‫האדם‪ .‬ובגמרא (יומא עה‪ ).‬נחלקו רבי אמי ורבי‬ ‫אין השכינה שורה אלא מתוך דבר שמחה של‬ ‫(נועם אלימלך‪ ,‬פ' וישלח)‬ ‫אסי בביאור הפסוק‪ ,‬חד אמר יסיחנה מדעתו‪ ,‬וחד‬ ‫מצוה‪ ,‬ולימוד התורה גורמת שמחה להאדם‪.‬‬ ‫אמר ישיחנה לאחרים‪ .‬וברש״י במשלי שם מפרש‬ ‫מנחת נדבה‬ ‫ביותר‪ ,‬וז״ל‪ ,‬דאגה בלב איש ישחנה‪ ,‬ישיחנה‬ ‫וזהו כוונת הכתובים (תהלים יט‪ ,‬ח‪-‬ט)‪ ,‬תורת‬ ‫מדעתו‪ ,‬ודבר טוב ישמחנה‪ ,‬יעסוק בתורה‪ ,‬והיא‬ ‫ד׳ תמימה משיבת נפש‪ ,‬פי׳ ע״י לימוד התורה‬ ‫ולכאורה קשה למה נקרא תפילת מנחה‬ ‫תשמח את הדאגה שבלבו ותצילנו ממנה‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫בשלמא תפילת שחרית היא בעת שמאיר‬ ‫המשמח את האדם‪ ,‬תשרה שכינה בתוכנו‪ ,‬ותגרום‬ ‫מבואר מזה‪ ,‬כי עצה היעוצה איך להסיר הדאגה‬ ‫שתשוב הנשמה אלינו‪ ,‬וכשרואה את יוצרה אז‬ ‫השחר‪ ,‬ותפילת הערב מפני שהוא בערב‪ ,‬אבל‬ ‫מלבו‪ ,‬היא לשקוד ולעמול ולעסוק בדברי תורה‪,‬‬ ‫תפילת מנחה למה נקראת כן‪ .‬והתוספות יום‬ ‫חוזרת לאחורי׳‪ .‬וממשיך הפסוק הטעם‪ ,‬פקודי‬ ‫והמאור שבה יועיל לו להיות דעתו מיושבת עליו‬ ‫טוב (ברכות פ"ד מ"א) הרגיש בקושיא זו‪ ,‬ומתרץ‬ ‫ד׳ ישרים משמחי לב‪ ,‬והשראת השכינה באה ע״י‬ ‫ולא ידאוג כלל‪.‬‬ ‫שמפני כן נקראת תפילת מנחה‪ ,‬שהוא מנוחת‬ ‫שמחה‪ ,‬ולכן נשארת הנשמה באדם‪ ,‬כי גם שם‬ ‫השמש וכו'‪.‬‬ ‫היא דבוקה בשורשה‪ ,‬היא השכינה‪.‬‬ ‫וכן אמר דוד המלך ע״ה (תהלים קיט‪ ,‬צב) לולי‬ ‫תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי‪ ,‬פי׳ שעסק‬ ‫(ליקוטי כרם שלמה‪ ,‬ח"ג לשמחת תורה)‬ ‫ולי נראה כך‪ ,‬שבשביל זה נקרא בלשון‬ ‫התורה הי׳ משמח את לבי להעביר ממני כל‬ ‫מנחה‪ ,‬דהנה תפילת השחרית צריך האדם‬ ‫המחשבות של דאגה וצער‪ ,‬ולולי התורה הייתי‬ ‫ברנה בשמחה ובצהלה‬ ‫להתפלל על זה שהחזיר לו הנשמה‪ ,‬ואומר‬ ‫נאבד מחמת רוב עניי ושאר צרותי ומכאובי‪.‬‬ ‫אמת ויציב‪ ,‬וגם עשה לו השי״ת כמה טובות‪,‬‬ ‫וישמחו בל חוסי בך (תהלים ה‪ ,‬יב)‪ ,‬קאי על‬ ‫וכן הי׳ דרך הצדיקים וחסידים יראי ד׳ וחושבי‬ ‫דהיינו השמש המאיר‪ ,‬ועוד כמה דברים‪ ,‬ותפילת‬ ‫שמו‪ ,‬דבעת צר להם התעמקו בעסק התורה בכל‬ ‫לומדי תורה‪ ,‬על דרך שאמרו רז״ל במדרש‬ ‫ערבית גם כן מחויבים אנו להתפלל על מה‬ ‫מחשבתם‪ ,‬ועי״ז הפיגו צערם ויגונם והסירו כל‬ ‫(שהש״ר פ״א) עה״פ (שה״ש א‪ ,‬ד) נגילה ונשמחה בך‪,‬‬ ‫שאנו נותנים להשי״ת נשמה בפקדון‪ ,‬ומאמינים‬ ‫תוגה וכאב מלבבם‪ ,‬כי פקודי ד׳ ישרים משמחי‬ ‫בך בתורתך‪ ,‬בכ״ב אותיות שכתבת לנו בתורה‬ ‫שהבורא ב״ה הנאמן בפקדונו בודאי יחזיר לנו‬ ‫לב‪.‬‬ ‫ע״ש‪ ,‬והיינו שאותם הדבקים בתורת ד׳‪ ,‬הם‬ ‫המשך בעמוד ה'‬ ‫שמחים וטובי לבב‪ ,‬כדכתיב (תהלים יט‪ ,‬ט) פקודי‬ ‫(קובץ אמרי קודש‪ ,‬ד' אב תש"ע)‬ ‫ד׳ ישרים משמחי לב‪ ,‬לעולם ירננו‪ ,‬שיעסקו‬ ‫ד | גליון מעץ החיים‬ ‫פסקי הלכות מכ"ק אדמו"ר הראשון זצ"ל‬ ‫בדרך החיים‬ ‫אוצר חיים‬ ‫המשך מעמוד ד'‬ ‫סי' י"ג‬ ‫כרצונו‪ ,‬ולכן אנחנו מתפללים אמת ואמונה‪.‬‬ ‫בענין בהמה שנפלה ע"י הרבעה אי הוה טריפה‬ ‫אבל תפלת מנחה אין אנו מחויבים להתפלל‪,‬‬ ‫חוששין להם משום נפולה‪ .‬ומקור הדברים הוא‬ ‫בשו"ת מנחת יחיאלא  (ח"א סי' פ"ב) הביא‬ ‫רק שאנו מנדבים אותו‪ ,‬ולכך נקרא לשון מנחה‪,‬‬ ‫שאלה בדיני טריפה‪ ,‬ובתוך דבריו כתב דעת כ"ק‬ ‫שהוא לשון נדבה‪.‬‬ ‫ממה שאמר רב הונא במס' חולין (נא‪ ,).‬ומבואר‬ ‫שם בדברי הראשונים‪ ,‬דהיינו אפי' לא נפל י'‬ ‫מרן אדמו"ר הראשון זצוק"ל‪ ,‬אשר הי' מבית דינו‬ ‫(קדושת לוי‪ ,‬פ' חיי שרה)‬ ‫טפחים אסור‪ ,‬כיון שדחפוהו אחרים שלא מדעתו‪,‬‬ ‫בעיר ווישניצא‪ ,‬וגם נסע להסתופף בצלו הקדוש‬ ‫דזכרים אינם חושבים שחבריהם יפילום‪ ,‬אדרבה‬ ‫ורב חסד‬ ‫כל אחד מהם מתחזק להפיל את חבירו‪ ,‬ולפיכך‬ ‫וזה תוכן השאלה‪ ,‬מבואר בשולחן ערוך (יו"ד‬ ‫סי' נ"ח ס"א)‪ ,‬נפולה אסורה‪ ,‬כיצד‪ ,‬בהמה שנפלה‪,‬‬ ‫או יאמר שמפני כך נקרא בלשון מנחה‪,‬‬ ‫כשחבירו מפילו פתאום הוא מפילו‪ ,‬ואין לו שהות‬ ‫דהנה אברהם הוא חסד (זוה"ק ח"א צז‪ ,):‬ויצחק‬ ‫לנעוץ צפרניו‪.‬‬ ‫אם היתה עומדת על רגלי' כשנפלה‪ ,‬אם יש‬ ‫מכריסה עד המקום שנפלה שם עשרה טפחים‪,‬‬ ‫גבורה (שם ח"ג לא‪ ,).‬ויעקב רחמים (שם ח"א קנז‪,):‬‬ ‫והנה אם אנו עובדים את הבורא ועושים ככל‬ ‫חוששין שמא נתרסקו איברי'‪ .‬ואם היתה שוכבת‬ ‫אבל כל דין נפולה הוא דוקא בלא עמד‪ ,‬אבל‬ ‫אשר צונו‪ ,‬הקדוש ב״ה נותן לנו חסדים ורחמים‪,‬‬ ‫ונתגלגלה ונפלה‪ ,‬צריך שיהי' גובה המקום עשרה‬ ‫אם עמדה הבהמה אחר הנפילה‪ ,‬אין חוששין‬ ‫ואנחנו רואים שאף על פי שאין אנו שוים לפי‬ ‫טפחים‪ .‬והא דבעינן גובה י' טפחים‪ ,‬דוקא בנפלה‬ ‫לריסוק איברים‪[ ,‬פרטי הדין ראה שם בשו"ע]‪.‬‬ ‫הטובות שעושה הקדוש ב״ה עמנו‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫מעצמה‪ ,‬או הפילוה אחרים וידעה שרוצים‬ ‫נותן לנו כל הטובות בכל עת ורגע‪ ,‬וזהו מתנה‬ ‫ומעתה יש לעיין בבהמה שנרבעה ועי"ז‬ ‫להפילה [דאז אמרי' דנועצת צפרני' בקרקע‪ ,‬ואין‬ ‫גדולה‪ ,‬לכך אנו מתפללים תפלת מנחה שהוא‬ ‫נפלה ולא יכלה לעמוד‪ ,‬אם במה שנרבעת הוי‬ ‫לה חבטה כל כך]‪ ,‬אבל אם הפילוה אחרים שלא‬ ‫לשון מתנה‪.‬‬ ‫ג״כ כמו זכרים המנגחים זה את זה‪ ,‬כי גם זה‬ ‫מדעתה‪ ,‬או אפילו ידעה בכך אלא שהפילוה בבת‬ ‫נחשב כנפלה מחמת הכאה‪ ,‬או הבהמה מותרת‪,‬‬ ‫אחת‪ ,‬אפי' בפחות מעשרה טפחים חוששין לה‪.‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב (בראשית כד‪ ,‬סג) ויצא‬ ‫]עכ"פ אם עמדה‪ ,‬עיי"ש עוד במנחת יחיאל[‪.‬‬ ‫יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא‬ ‫ובהמשך הסימן (סעיף ט') מבואר‪ ,‬זכרים [אילים]‬ ‫והנה גמלים באים‪ ,‬היינו כשאדם מתפלל תפילת‬ ‫וכתב בשו"ת מנחת יחיאל‪:‬‬ ‫המנגחים זה את זה ונפלו לארץ מחמת הנגיחה‪,‬‬ ‫מנחה על הטובות שעשה השם יתברך‪ ,‬והנה‬ ‫זכרתי זה כארבעים שנה נשאל ע״ז מרן הגה״ק מבאבוב זצלה״ה וכמדומה לי שאמר דעתו‬ ‫גמלים באים‪ ,‬בוודאי הקדוש ברוך הוא גומל‬ ‫חסדים טובים לישראל וברכות על ישראל אמן‬ ‫שזה הוי הדין כמו זכרים המנגחים דסעי׳ ט׳‪.‬‬ ‫(קדושת לוי‪ ,‬פ' חיי שרה)‬ ‫א‪ .‬להג"ר אלטר יחיאל נעבענצאהל זצ"ל‪ ,‬כתבנו אודותיו בגליון י"א עמוד ד'‪.‬‬ ‫נענה אלא בתפילת מנחה‪ ,‬שנאמר (מלכים א׳ יח‪ ,‬לו‪-‬‬ ‫ערבי פסחים (פסחים קז‪ .‬ד״ה סמוך) והוסיף טעם‬ ‫ביראה ופחד‬ ‫לז) ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו ויאמר ענני ד׳‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫ואחריו [אחר אברהם]‪ ,‬בא יצחק וראה‬ ‫ענני‪ .‬הנה כפל ענינו כבר דרשו חז״ל‪ ,‬ויש לפרש‬ ‫בעבודת אנשי העולם לאלפים ולרבבות אשר‬ ‫גם כן כי לפי חשיבות התפילה רבו הקמים עלי'‪,‬‬ ‫ונראה לפרש ע״ד הרמז דאיתא בזוהר‬ ‫גייר אביו הם רק במדת אהבת חסד‪ ,‬לא ישרו‬ ‫לכן אותיות שלפני מנח״ה גמטריא א״ף‪ ,‬והוא‬ ‫(ח"א קלג‪ ):‬שבעת שנוטין צללי ערב דינא שריא‬ ‫בעיניו‪ ,‬כי דבר זה בלבד אין לו קיום לזמן הרבה‪,‬‬ ‫בעלמא‪ ,‬הענין הוא על שהוא זמן שנעשה העגל‬ ‫מסטרא דנחש שהתחיל בא״ף‪ ,‬אף כי אמר אלקים‬ ‫אבל צריך לשתף לזה מדת היראה‪ ,‬איך ליבוש‬ ‫כמו שאמרו ז״ל (שבת פט‪ ).‬שבין שש לשבע נעשה‬ ‫מכל עץ הגן (בראשית ג‪ ,‬א)‪ ,‬ולאחר מנח״ה אותיות‬ ‫מפניו ושלא להרהר אחריו אם אינו משלים רצון‬ ‫העגל‪ ,‬ולזה מתעורר אז הדין‪ ,‬ונתקן אז זמן תפלה‬ ‫סוט״ן‪ ,‬והתפילה באמצע וצריכים רחמים גדולים‪.‬‬ ‫האדם ותפלתו‪ ,‬צריכין לסבול עול מלכותו‪.‬‬ ‫לתקן חטא העגל‪ ,‬ומנחה גימ׳ עגל‪ ,‬ולזה אליהו‬ ‫(חתם סופר‪ ,‬הובא בספר הזכרון עמ' קיא)‬ ‫נענה בתפלת המנחה (ברכות ו‪ ,):‬שתיקן ג״כ חטא‬ ‫ועל כן הדריך בני אדם למדה זו‪ ,‬למען תהי'‬ ‫העגל ואמרו על ידו ד׳ הוא האלקים (מלכים א' יח‪,‬‬ ‫יראתו על פניהם‪ .‬ועל דבר זה התפלל לעת‬ ‫מילי דרבנן‬ ‫לט)‪ ,‬וע״ד אומרם ז״ל (סנהדרין קג‪ ).‬עד ירבעם היו‬ ‫מנחת ערב שמתחיל החושך למשמש ולבא‪,‬‬ ‫יונקים מעגל אחד ואח״כ משלשה עגלים‪.‬‬ ‫תפל״ת המנח״ה ענין שם מנחה וכו'‪ ,‬ונ״ל‬ ‫ומתעורר מדת היראה בעולם‪ ,‬כי דרך החושך‬ ‫עוד‪ ,‬לדעת הרמב״ם דס״ל דתפלה אחת ביום היא‬ ‫וזהו טעם קריאת תפלה זו מנחה‪ ,‬בכדי‬ ‫להפיל אימה על האדם‪ ,‬וכח מעשיו הגיד לישרים‬ ‫מדאורייתא מצות עשה ממנין תרי״ג (ולעבד״ו בכל‬ ‫להתעורר מה ראו על ככה ולהבין תוך הענין על‬ ‫בלבותם‪ ,‬לעבדו בפחד‪ ,‬ושלא יהי' פחדים רעים‬ ‫לבבכם עבודה שבלב היא תפלה‪ ,‬רק הנוסח הוא מדרבנן‬ ‫איזה טעם שנתיסד התפלה בזמן זה להיות זהירין‬ ‫על ישראל‪ ,‬רק יראת הבושת‪ ,‬שיהא מורא כבוד‬ ‫ולפי״ז בתפילה הראשונה שביום תפלת השחר‬ ‫בו ביותר‪.‬‬ ‫שמים עליהם‪ ,‬וזה וזה עלתה בידו‪.‬‬ ‫יצא ידי חובתו מדאורייתא‪ ,‬קראו לתפלה השני׳‬ ‫(תשואות חן‪ ,‬לקוטים)‬ ‫(מנחם ציון‪ ,‬פ' ויצא)‬ ‫בשם מנח״ה‪ ,‬שהוא לשון דורון ומתנה‪ ,‬כביכול‬ ‫נותנים בזאת התפלה דורון להש״י חוץ העבודה‬ ‫שוב מחרון אפך‬ ‫לכפר עוונות‬ ‫המחויבת‪.‬‬ ‫אמרו חז״ל (ברכות ו‪ ).‬אין תפלתו של אדם‬ ‫טעם על קריאת שם תפלת מנחה‪ ,‬הגאון‬ ‫(והיה ברכה [להרה"ק בעל בני יששכר]‪ ,‬ברכות פ"א מ"ד)‬ ‫נשמעת אלא בתפילת מנחה‪ ,‬שהרי אליהו לא‬ ‫בעל תוי״ט נדחק בטעמו ע״פ התוס' בפרק‬ ‫גליון מעץ החיים | ה‬ ‫עניני שמחה‬ ‫שמחת חיים‬ ‫ברוך המקום אשר זיכה אותנו לשמוח בשמחתן של צדיקים‪ ,‬עידן חדוותא בי מלכא‪ ,‬מאן מלכי רבנן‪ ,‬שמחת נישואין בבית אבינו רועינו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫בזמן שמחתינו אנו מודים ומשבחים להשי"ת על כל הטוב והחסד אשר עשה‪ ,‬ובכל יום מימי השמחה מברכים שבע ברכות להשי"ת ומשבחין ומפארין את שמו הגדול‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ומה טוב ונעים להתבונן בנוסח הברכות על שום מה אנו אומרים אותם‪ ,‬ולראות מה רב טוב גנוז בהם‪( .‬חלק א'‪ ,‬המשך יבא בעזהשי"ת בעידן חדוותא)‬ ‫(בראשית יב‪ ,‬א) ויאמר ד' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך‬ ‫ברכו את ד'‬ ‫אל הארץ אשר אראך‪ .‬כי בתחלה כאשר הכיר אברהם את בוראו‪ ,‬אף שמאס‬ ‫מקור הדין של שבע ברכות נזכר בגמרא (כתובות ז‪ ,):‬ומפרש שם רש"י ענין‬ ‫באלילים ונתרחק מכל התועבות שנשתקעו בהן אנשי דורו‪ ,‬עדיין לא השיג אשר‬ ‫הברכה הזה‪ ,‬שבאמת ברכת "שהכל ברא לכבודו" אינה מן הסדר של ברכת‬ ‫גם בדברים גשמיים כגון אכילה ושתי' שייך עבודת הקודש‪ ,‬וכמו שטעו בזה‬ ‫חתנים‪ ,‬אלא לאסיפת העם הנאספים שם לגמול חסד עם החתן‪ ,‬והוא זכר‬ ‫דורות ההם ואמרו שאי אפשר להתדבק בד' שהוא כולו רוחני ע״י התעסקות‬ ‫לחסדי המקום שנהג עם אדם הראשון שנעשה לו שושבין ונתעסק בו כמבואר‬ ‫בארציות‪.‬‬ ‫ממס' עירובין (יח‪ ,):‬ועל כן הוה אסיפה זו כבוד המקום‪ ,‬וברכה זו לכך נתקנה‪,‬‬ ‫אך באמת שוא ידברון‪ ,‬כי אדרבה‪ ,‬תכלית עבודת האדם בעולם הזה הוא‬ ‫(וראה בשבלי הלקט ח"ב סי' ע"ה)‪.‬‬ ‫להעלות כל עניני גשמיות במעלה העליונה ע״י שעוסק בהם לשם שמים‪ .‬לזה‬ ‫ומטו בי' משמי' דהרה"ק ר' שלום מבעלז זצ"ל (ראה שו"ת חלקת יעקב ח"ב סי'‬ ‫אמר הקב״ה אל אברהם אבינו‪ ,‬לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך‪ ,‬ר״ל‬ ‫קי"ד) לפרש דברי רש"י‪ ,‬כי מצינו בזוה"ק (ח"ג ריט‪ ,):‬כתיב (תהלים קמט‪ ,‬ב) ישמח‬ ‫מלבד מה שמאסת בגילולי אביך‪ ,‬צריך אתה לפרוש מבחינת הארציות המוטבע‬ ‫ישראל בעושיו‪ ,‬ההיא חדוה דישראל לאו איהו אלא בעושיו‪ ,‬בעושיו‪ ,‬בעושו‬ ‫בך ממולדתך ומבית אביך‪ ,‬היינו מה שבבית אביך הי' העסק בדברים ארציים‬ ‫מבעי לי'‪ ,‬אלא אלין קודשא בריך הוא ושכינתי' ואביו ואמו‪ ,‬דאף על גב דמיתו‪,‬‬ ‫נחשב לדבר שפל ונבזה‪ ,‬וחשבו דלא שייך לעסוק בהם לצורך קדושה‪ ,‬אולם‬ ‫קודשא בריך הוא אעקר לון מגן עדן ואייתי לון עמי' לההוא חדוה [שהקב"ה‬ ‫אתה תתרחק מדעתם הנפסדה‪ ,‬ותתעסק תמיד‬ ‫מביא את אב ואם של הבעל שמחה אע"ג שכבר מתו‪,‬‬ ‫בעבודה זו להעלות החומריות אל הקדושה‪.‬‬ ‫להשתתף בשמחתן של בנים]‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וזהו‪ ,‬אל הארץ אשר אראך‪ ,‬על דרך שכתוב‬ ‫‪ -‬ברכה א' ‪-‬‬ ‫וזהו כוונת רש"י‪" ,‬לאסיפת העם הנאספים"‪,‬‬ ‫בספה״ק אור המאיר (פ' דברים) על מה דאיתא‬ ‫ָּב� ָ ר ּּו ְְך ַַא � ָָּתה ד' ֱאֱ ֹלֵֹקֵ ינ ּּו ֶמֶ ֶלֶ ְךְ‬ ‫אסיפה זו היא מלשון ויאסף אל עמיו (בראשית‬ ‫בגמ' (קידושין סט‪ ).‬ארץ ישראל גבוה מכל הארצות‪,‬‬ ‫כה‪ ,‬ח)‪ ,‬והכונה להנשמות שכבר נפטרו מן העולם‪,‬‬ ‫שהכוונה היא שהארציות והחומריות של בני‬ ‫ישראל‪ ,‬גבוהה ורמה מכל הארציות של העמים‪,‬‬ ‫ֶׁשַהַ ֹּכ� ֹל ָּב� ָ ָָרא ִלִ ְְכבֹוֹ דֹוֹ ‪:‬‬ ‫ָהָ עֹוֹ ָלָ ם‪ֶ � .‬‬ ‫שהם באו ואתכנשו להשמחה‪ ,‬ולכבודם מברכים‬ ‫ברכה זו‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫כי בני ישראל עוסקים בארציות לצורך גבוה‪,‬‬ ‫לא כן אומות העולם אוכלים ושותים למלאות‬ ‫ובאבודרהם הביא בשם הרמ"ה‪ ,‬שברכה זו‬ ‫כריסם ורודפים אחרי התענוגים למלאות תאות לבם‪ ,‬ע״כ‪ .‬וז״ש אל הארץ‬ ‫שלא‬ ‫התחתון‪,‬‬ ‫עולם‬ ‫יצירת‬ ‫עיקר‬ ‫באה כדי להזכיר סיבת הזיווג‪ ,‬מפני שהוא‬ ‫אשר אראך‪ ,‬פי׳ שתלך מארצך וממולדתך ומבית אביך‪ ,‬היינו משיטתם שאי‬ ‫והיינו‬ ‫נברא אלא לפרי' ורבי'‪ ,‬שלא לתוהו בראה אלא לשבת יצרה (ישעי׳ מה‪ ,‬יח)‬ ‫אפשר להשתמש בארציות לקדושה‪ ,‬ותתנהג בהיפוך‪ ,‬שיהי' הארציות בבחינת‬ ‫שהכל ברא לכבודו‪ ,‬שאין כבוד הבורא נודע אלא ע״י בריותיו‪ ,‬היינו האדם‪,‬‬ ‫אר״ץ ישרא״ל שגבוה מכל הארצות‪ ,‬ע״י שיהיו מעשיך לשם שמים‪ ,‬עכתו"ד‬ ‫שהמה מתרבים ע"י נישואין‪.‬‬ ‫הרה"ק מצאנז זי"ע‪.‬‬ ‫סדר הדברים‬ ‫והנה בעת שהאדם עוסק למצוא זיווג הגון עבור בנו שהגיע לפרקו‪ ,‬צריך‬ ‫מטבע ברכה זו היא ברכה קצרה‪ ,‬שמתחלת בברוך‪ ,‬ואינה חותמת בברוך‪,‬‬ ‫ליתן עיניו ודעתו לחפש אחר אשה הגונה וכשירה‪ ,‬אשר גם עסקי׳ הגשמיים‬ ‫ומבאר רש"י הענין‪ ,‬לפי שכולה הודאה אחת היא‪ ,‬לא חתמו בה בברוך‪ ,‬מידי‬ ‫בעניני עולם הזה המה לשם שמים ולצורך גבוה‪ ,‬וכל חפצה ושאיפתה הוא‬ ‫דהוה אברכת פירות ומצוות‪.‬‬ ‫להנהיג את ביתה בדרך הזה‪ ,‬לגדל ולחנך בני׳ ובנותי׳ באופן אשר גם הם‬ ‫ישתמשו בדברים ארציים בלתי לד׳ לבדו‪.‬‬ ‫ונוסח הברכה היא על שם לשון הפסוק (ישעי' מז‪ ,‬ז) כל הנקרא בשמי‬ ‫"ולכבודי בראתיו" יצרתיו אף עשיתיו‪ ,‬וכתב הרמ"ה כי בריאה זו קאי על‬ ‫על כן בעת שמחת נישואין הזמן גרמא לברך ולהודות לד׳‪" ,‬שהכל ברא‬ ‫הנשמה‪ ,‬וכן כתוב בשבלי הלקט (שם) ובמהרש"א (כתובות שם)‪.‬‬ ‫לכבודו"‪ ,‬דכל מה שברא הקב״ה בעולמו‪ ,‬אף הגשמיות והארציות‪ ,‬לא ברא‬ ‫ובפסקי הרא"ש (כתובות שם) הועתק הנוסח‪" ,‬שהכל ברא לכבוד שמו"‪( ,‬ראה‬ ‫אותם אלא לכבודו‪ ,‬כדי שיצא מזה כבוד שמים‪ ,‬וימלא כבוד ד׳ את כל הארץ‪,‬‬ ‫שו"ת שואל ומשיב מהדו' ג' ח"א סי' רס"ב מה שדן בשינוי הנוסח)‪.‬‬ ‫ע"כ תוכן דברי כ"ק רבינו זצ"ל‪( ,‬ראה הדברים בשלימותן בגליון שערי ציון‪ ,‬כסלו טבת‬ ‫תשס"ט)‪.‬‬ ‫בספר העיטור (אות תתנ"ב) הביא נוסח הברכה מרב שרירא גאון‪ ,‬ברוך שהכל‬ ‫ברא לכבודו‪ ,‬וברוך שמו להודיע גבורתו וכבוד הדר מלכותו‪ ,‬לגלות חכמתו‬ ‫ולפי דרכו בקודש הוסיף כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א (בליל שב"ק פ' וארא‬ ‫ולמען ספר שמו‪ ,‬ולקלס ולרומם לפניו‪ ,‬וכיוצא באלו הדברים‪[ .‬וסיים העיטור‬ ‫שנת תשפ"א לפ"ק‪ ,‬שבת העלי' לתורה של בנו הרב שלמה שליט"א)‪ ,‬כי עבודה זו לעסוק‬ ‫דמסתברא דמאן דמאריך בנוסח הברכה חותם בברוך]‪.‬‬ ‫בארציות לשם שמים‪ ,‬לא שייך כל כך לפני הנישואין‪ ,‬כי בימי הבחרות אין לו‬ ‫לאדם בעולמו אלא ד׳ אמות של הלכה‪ ,‬ובמשך כל היום הוא יושב בין כותלי‬ ‫וברכה זו היא הברכה הראשונה כאשר מברכין השבע ברכות בעת הסעודה‪,‬‬ ‫בית המדרש ועוסק בתורה ובמלאכת שמים‪ ,‬אבל אחר שנושא אשה‪ ,‬הוא‬ ‫ורק בעת החופה מקדימין לפני' ברכת בורא פרי הגפן‪[ ,‬ראה מש"כ על זה‬ ‫מתחיל להעמיד דורות ולעסוק בישובו של עולם‪ ,‬לקיים מה שקיבל על עצמו‬ ‫בספה"ק אגרא דפרקא אות רפ"ח]‪.‬‬ ‫בשטר הכתובה‪ ,‬ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי ליכי כהלכות גוברין‬ ‫יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא‪.‬‬ ‫עבדו את ד'‬ ‫בסעודת שבע ברכות של הגה"צ הראש ישיבה שליט"א‪ ,‬ליל שב"ק פ'‬ ‫על כן מברכים בשבעת ימי המשתה‪ ,‬שהכל ברא לכבודו‪ ,‬לעוררו ולהזכירו‬ ‫וישלח שנת תש"מ לפ"ק‪ ,‬דקדק כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל‪ ,‬אשר ראוי להבין איזה‬ ‫שמתחיל עתה תקופה חדשה‪ ,‬וצריכים לעשות כל ענינים הגשמיים לשם שמים‪,‬‬ ‫שייכות יש לברכה זו עם שמחת נישואין‪.‬‬ ‫להשתמש בהם לעבודת הקודש או לדברים הגורמים לקדושה‪ ,‬ולהכניסם אל‬ ‫הקודש פנימה‪.‬‬ ‫ואמר לפרש בהקדם דברי ספה"ק דברי חיים (פ' לך לך)‪ ,‬לפרש הפסוק‬ ‫ו | גליון מעץ החיים‬ ‫עניני יומא דהילולא‬ ‫קרויים חיים‬ ‫מה שיצוה לו לעשות‪ ,‬ועל כן מצוהו להשתמש‬ ‫בכתר הרבנות‪ ,‬ולנהג קהלא קדישא הדין‪ ,‬במקום‬ ‫הרה"ק ר' נפתלי מליזענסק זצ"ל‬ ‫חותנו הגדול והקדוש זצ"ל‪ .‬וכך הוה‪ ,‬שמילא‬ ‫יומא דהילולא כ"ה חשון‬ ‫הרה"ק ר' אשר'ל את מקום כבודו‪ ,‬והנהיג את‬ ‫העדה בדרך הקדושה‪ ,‬על במתי התורה ויראת‬ ‫ההנהגה‪ ,‬להיות רב ומנהיג לקהל עדת ישורון‪,‬‬ ‫יסורים של אהבה‬ ‫ד' טהורה(ו)‪.‬‬ ‫ועלה בידם להשתמט מזה(ג)‪ .‬וכעין זה אמר פעם‬ ‫הרה"ק ר' נפתלי זצ"ל נולד בשנת תקכ"ה‬ ‫הרה"ק משינאווא זצ"ל‪ ,‬שכל מנהיגי הקהילות‬ ‫לפ"ק לאביו הרה"ק ר' אלעזר מליזענסק זצ"ל‪,‬‬ ‫פעם אחת בא לרבינו גילוי מן השמים‪ ,‬שיש‬ ‫נתלבשו באיצטלא דרבנן בעל כורחם‪ ,‬והיו‬ ‫בנו בכורו של הרה"ק רבי ר' אלימלך מליזענסק‬ ‫לו שני ברירות‪ ,‬ומוטל עליו לבחור באחד מהם‪,‬‬ ‫אנוסים לזה על פי הדיבור‪ ,‬אך רבינו הצליח‬ ‫זצוק"ל‪ .‬בהגיע לפרקו נשא רבינו את מחברתו‬ ‫ואלו הברירות נתנו לו‪ ,‬או שיעלה על כס ההנהגה‪,‬‬ ‫בדרכו הקדושה שלא לקבל על עצמו אפילו אפס‬ ‫הטהורה הרבנית הצדיקת ע"ה‪ ,‬בת הרה"ק ר'‬ ‫ויתנהג ברבנות בהנהגת נפשות ישראל על דרך‬ ‫קצהו של הנהגה ורבנות(ד)‪.‬‬ ‫אלחנן מבולגורייא זצ"ל‪ ,‬הנקרא בפי כל בשם "ר'‬ ‫ישראל סבא‪ ,‬או יעזוב עולם הזה ויסתלק לעולמו‪,‬‬ ‫ומוכרח על כרחו לבחור באחד מן הברירות‬ ‫טרם הסתלקות הרה"ק מראפשיץ זצ"ל לגנזי‬ ‫חנא רישא"‪ ,‬שהי' תלמיד חבר של זקינו הרה"ק‬ ‫שנתנו לו‪ ,‬ובאם לא יבחר בברירה ראשונה‪ ,‬לקבל‬ ‫מרומים‪ ,‬שאלו אותו תלמידיו וחסידיו‪ ,‬מאיזה‬ ‫רבי ר' אלימלך מליזענסק זצ"ל‪.‬‬ ‫על עצמו כתר הרבנות‪ ,‬יצטרך ליפרד מעלמא‬ ‫צדיק וקדוש יקבלו עליהם מרותו ויתאבקו‬ ‫נהג רבינו שלא הלך לטהר את עצמו במקוה‬ ‫הדין‪.‬‬ ‫בעפר רגליו לאחר פטירתו לשמי מעל‪ .‬הרה"ק‬ ‫בכל יום ויום‪ ,‬כי אם כמה פעמים בשנה‪ ,‬ולא‬ ‫מראפשיץ זצ"ל אמר להם שיקבלו את רבינו או‬ ‫הרשה לשום בר נש ליכנס אל תוך חדר המקוה‪,‬‬ ‫את הרה"ק ר' אלימלך מרודניק זצ"ל להיות‬ ‫בשעה שטבל את גופו שם‪ .‬ונפלאת היתה‬ ‫רבם ומנהיגם בדרך התורה והעבודה‪ ,‬ובאם‬ ‫העבודה הזאת בעיני האנשים‪ ,‬שדרכו הקדושה‬ ‫א׳חד ה׳מרבה ו׳אחד ה׳ממעיט (ברכות ה‪,):‬‬ ‫יסעו לאחד מהם להתחמם תחת אור צדקתו‬ ‫של רבינו הי' כאיש פשוט מאד‪ ,‬וכל תהלוכותיו‬ ‫הר״ת הם גושפנקא דחתים בי' שמיא וארעא‬ ‫וקדושתו‪ ,‬בודאי יערב להם עבודתם ויהא נייחא‬ ‫היו בהצנע לכת עם ד' אלקיו‪ ,‬ולא הראה שום‬ ‫(לשון הזוה"ק ח"א בהשמטות רנא‪ ,).‬דהם כמו‬ ‫הר״ת של א׳ת ה׳שמים ו׳את ה׳ארץ (בראשית‬ ‫לנפשם ולנשמתם‪ ,‬ויאור להם אור חדש בדרכו‬ ‫גדלות לעיני בני אדם‪ ,‬ומה נשתנה דבשעה שהלך‬ ‫א‪ ,‬א)‪ ,‬דבנתינת צדקה‪ ,‬אפילו על נתינה מועטת‬ ‫הקדושה של הבעל שם טוב הק' זי"ע(ה)‪.‬‬ ‫למקוה הי' סגור ומסוגר‪ ,‬ואסר לכל אדם לימצא‬ ‫עומדת העולם‪ ,‬כי הוא ר״ת א׳חד ה׳מרבה ו׳אחד‬ ‫הרבה חסידים ואנשי מעשה שהלכו לאורו‬ ‫שם בעת ההוא‪.‬‬ ‫ה׳ממעיט‪.‬‬ ‫הגדול של הרה"ק מראפשיץ זצ"ל בהלו נרו‬ ‫פעם אחת כאשר הלך רבינו לטהר את עצמו‬ ‫(ספר אסיפת דברי חכמים [להרה"צ ר' חיים‬ ‫עלי ראשם‪ ,‬רצו למלאות רצון קדשו‪ ,‬ולכן נסעו‬ ‫במקוה‪ ,‬הי' איש אחד שהטמין את עצמו בחדר‬ ‫ירוחם מסנאטין ז"ל] דף מ״ט‪ ,‬בשם רבינו)‬ ‫לאחר הסתלקותו להסתופף בצל קדשו של‬ ‫המקוה‪ ,‬כדי ליישב פליאתו ולראות עבודתו‬ ‫רבינו‪ .‬אמנם גם אז אחז רבינו דרכו בקודש‪ ,‬ולא‬ ‫הקדושה שמעריך בעת הטבילה‪ .‬כאשר פשט‬ ‫רצה לנגוע בקצהו של הנהגה‪ ,‬אלא גירש את כל‬ ‫רבינו את בגדיו ראה שהי' לו חגורה של ברזל‬ ‫וגם עבור זאת לא פנה רבינו מדרכו והנהגתו‪,‬‬ ‫האנשים שהגיעו למשכן קדשו כדי לחנות תחת‬ ‫מלא מחטים‪ ,‬שתחב אותו לתוך גופו‪ ,‬כדי לסגף‬ ‫והמשיך לסרב מלקבל בני אדם שהשכימו על‬ ‫דגלו הטהור‪ ,‬וצוה להם שישובו מיד לבתיהם‪ ,‬איש‬ ‫עצמו למען קדושת שמו יתברך‪ ,‬ולא הי' לו די‬ ‫פתחו להתדבק לאורו הבהיר‪ ,‬ולא אבה להתקבל‬ ‫על מחנהו ואיש על דגלו‪ ,‬ולא יחזרו אליו בשום‬ ‫בזה‪ ,‬רק הי' מנדנד חגורתו הילך והילך‪ ,‬כדי‬ ‫לרב ומנהיג‪ .‬ועל כן קיימו מלעילא ברירה השני'‪,‬‬ ‫פנים ואופן‪.‬‬ ‫ליקרע גם שאר חלקי הגוף‪ .‬ובזה התפרש לו‬ ‫ונח נפשי דרבינו לדאבון לב כל בית ישראל(ז)‪.‬‬ ‫בשנת תקפ"ז לפ"ק לפני חג השבועות‪,‬‬ ‫כוונת רבינו במה שצוה שיהי' חדר המקוה פנוי‬ ‫בערך חודש ימים אחר שעלה הרה"ק מראפשיץ‬ ‫מאנשים בשעה שהוא נמצא שם‪ ,‬והוא מחמת‬ ‫לעשות כדת היום‬ ‫זצ"ל בסערה השמימה‪ ,‬והניח דור יתום בעלמא‬ ‫שרצה לכסות עבודתו הנעלה והנשגב מעין‬ ‫אמנם מכלל הנהגה צנוע זו יצאת יום הפורים‪,‬‬ ‫הדין‪ ,‬כצאן אשר אין להם רועה‪ ,‬נסע רבינו‬ ‫האדם‪ ,‬בהיותו מסגף את עצמו ביסורים קשים‬ ‫ביומא רבה הדין הי' פעם היחידי במשך כל ימות‬ ‫לעיר ראפשיץ‪ ,‬לחסות בימי החג בצל הרה"ק‬ ‫בינו לבין קונו(א)‪.‬‬ ‫השנה שהנהיג רבינו את העדה הקדושה‪ ,‬והרבה‬ ‫רבי ר' אשר'ל מראפשיץ זצ"ל‪ ,‬חתנו של הרה"ק‬ ‫אנשים באו מרחוק ומקרוב בהאי יומא‪ ,‬כולם‬ ‫מראפשיץ‪ ,‬וכאשר הופיע בשערי העיר‪ ,‬תמה עליו‬ ‫מלבשתו ענוה‬ ‫נקבצו ובאו אצל רבינו ליזכר לטובה וליפקד‬ ‫הרבי ר' אשר'ל זצ"ל בתימה גדולה‪ ,‬ושאל לו‬ ‫רבינו הצטיין באופן נפלא ומופלג במידת‬ ‫בדבר ישועה ורחמים ביום הגדול והקדוש הזה‪,‬‬ ‫מדוע בא לשהות אצלו במשך חג השבועות‪ ,‬כי‬ ‫ההכנעה‪ ,‬בהיותו ענותן ושפל ברך‪ ,‬ובורח מנדנוד‬ ‫ובכוחותיו הקדושים פעל פעלים הרבה לטובת‬ ‫כבר צוה לבני ביתו שיסדרו את החבילות עם כל‬ ‫כל שהוא של כבוד וגדולה‪ ,‬ולא אבה בשום פנים‬ ‫הכלל והפרט‪ ,‬וראו אצלו מופתים גלויים‪ ,‬עד כדי‬ ‫מה שיצטרכו להם במשך יומא דעצרתא‪ ,‬ויכינו‬ ‫לנהג קהל עדת ישראל‪ ,‬ולהתעטר בכתר הרבנות‪,‬‬ ‫כך שהרבה בעלי מומין קבועים‪ ,‬ואנשים שנדכאו‬ ‫את עצמם ליסע אל רבינו‪ ,‬ליהנות מאורו הנעלה‬ ‫ובתחבולות שונות דחה ממנו את כל האנשים‬ ‫בחליים רעים נתרפאו אז ע"י ברכותיו(ח)‪.‬‬ ‫והנשגב‪ ,‬כאשר צוה חותנו זצ"ל באחרית ימיו‪.‬‬ ‫שביקשו לקבל עליהם מרות ממנו‪ ,‬וכמה פעמים‬ ‫סיפר הרה"ק ר' איציק'ל מפשעווארסק‬ ‫אולם גם מזה לא נתפעל רבינו כלל‪ ,‬ובעומק‬ ‫הקפיד על בני אדם שבאו להסתופף בצל קדשו(ב)‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שהי' לרבינו כוחות גדולות ועצומות לפעול‬ ‫חכמתו השיב לו‪ ,‬דמאחר שכבר קיבל אותו הרבי‬ ‫בענין זה התבטא הרה"ק ר' שלום מקאמינקא‬ ‫ישועות למעלה מחוקי הטבע לאלו שלא הי' להם‬ ‫ר' אשר'ל להיות לו לרבי‪ ,‬מצוה לו לשמוע אל כל‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שגם הוא וגם רבינו לא רצו לקבל כתר‬ ‫_________________________________________________________________________________________________ מקורות‬ ‫________________________________________________________________________________________________‬ ‫(ג) מאורות הגדולים [להרה"ג ר' נחום מאיר גערמאן שליט"א ר"מ במתיבתא עץ חיים]‬ ‫(א) שיח זקנים [להרה"ג ר' ישראל חיים אשרי שליט"א] ח"א עמ' י'‪( .‬ב) דמשק אליעזר ח"ב פרק ח'‪.‬‬ ‫(ה) תולדות הרה"ק‬ ‫(ד) י"ג אורות ח"ב במערכת רבינו עמ' צ"ג‪.‬‬ ‫חלק חזקני נ"א פרק ג'‪ ,‬בשם הרה"ח ר' דוד קאהן ע"ה‪ ,‬משמי' דרבי' הרה"ק ר' אברהם חיים מפלאנטש זצ"ל‪.‬‬ ‫מריישא עמ' ל'‪ ,‬בשם הרה"ח ר' דוד קאהן ע"ה‪( .‬ו) זרעא קדישא עמ' ק"ד‪( .‬ז) אורח לצדיק‪ ,‬בית אלימלך אות ע"ז‪( .‬ח) י"ג אורות שם עמ' צ"ד‪( .‬ט) יפה שיחתן עמ' נ"ח‪.‬‬ ‫(י) אורח לצדיק‪ ,‬בית אלימלך אות ע"ג‪( .‬יא) שארית ברוך אות פ"ח‪.‬‬ ‫גליון מעץ החיים | ז‬ ‫קרויים חיים ‪ /‬המשך‬ ‫יזכר לחיים‬ ‫הספד כלל‪ ,‬דזהו ודאי אינו לפי כבודו של איש‬ ‫זרע של קיימא‪ ,‬אבל במשך השנה לא הבטיח‬ ‫רב ברכות יחילו על ראשי הני גברי יקירי‪,‬‬ ‫צדיק וקדוש כזה‪.‬‬ ‫כלום להמצפים לישועתן השלימה בענין זה‪ ,‬רק‬ ‫אשר בנדבת לבם יצא דבר תפארה‪,‬‬ ‫בירך להם ברכותיו הטהורים שבקרוב יגיע להם‬ ‫דברי תורה המשמח לב ועינים מאירה‪,‬‬ ‫ולכן החליטו האנשים ביניהם שהאיש‬ ‫המוכשר והמסוגל להציע דיבורים קצרים‬ ‫זמן פקידתם‪ .‬אמנם ביום הפורים יצא מגדרו‪,‬‬ ‫הלא המה‬ ‫המחזיקים את המרובה אודות עבודתו של רבינו‪,‬‬ ‫והי' מבטיח להרבה אנשים שבאו אליו בבקשה‬ ‫הוא רבו שלמדו תורה בימי בחרותו הג"ר דן‬ ‫שיעורר רחמים עליהם שיפקדו בזש"ק‪ ,‬והי' לכל‬ ‫מו"ה שלמה בר"ש ריגער הי"ו‬ ‫מרדכי זצ"ל אבד"ק ליזענסק‪ .‬הג"ר דן מרדכי‬ ‫אחד ואחד מהם ישועה הצריכה לו(ט)‪.‬‬ ‫לכבוד השמחה במעונו‬ ‫הסכים עמהם‪ ,‬ועמד לדרוש להעם הנאספים‪,‬‬ ‫פעם הגיע כ"ק מרן הגה"ק מצאנז זצוק"ל‬ ‫בהולדת בתו למזל טוב‬ ‫‪‬‬ ‫ואמר להם שלא בא להעיז פניו נגד רצון רבינו‬ ‫לשערי אהלו של רבינו לחסות בצל קדשו‪ ,‬ורבינו‬ ‫ולהאריך בסיפורים ועובדות המגידים גודל‬ ‫לא נתן לו רשות ליכנס אליו אל הקודש פנימה‪,‬‬ ‫צדקתו וקדושתו‪ ,‬ולכן קיצר מאוד בדיבורים‬ ‫וצוה שיעזוב את ביתו‪ ,‬כיון שאינו רב ומנהיג‬ ‫קצרים‪ ,‬שיבינו העם הנאספים מעט מזעיר גודל‬ ‫כלל‪ .‬אמנם ביקש ממנו הגה"ק מצאנז זצ"ל‬ ‫מו"ה אהרן קרויס הי"ו‬ ‫קדושתו של רבינו(יא)‪.‬‬ ‫שאעפ"כ יעתר לבקשתו וימלא רצונו העזה‪,‬‬ ‫לכבוד השמחה במעונו בהולדת הבן‬ ‫שעכ"פ יסתכל עליו במו עיניו‪ ,‬ויראה שהוא‬ ‫אצל בנו מו"ה דוד הי"ו למזל טוב‬ ‫‪‬‬ ‫רבינו זכה לבנות בית נאמן בישראל לד'‬ ‫תלמיד הגון‪ ,‬אשר נפשו משתוקק לקבל מבאר‬ ‫ולתורתו‪ ,‬בהיות לו בנין וחתנין גדולים וקדושים‪,‬‬ ‫תורתו הקדושה‪ .‬אז אמר לו רבינו שהרי כבר‬ ‫אשר האירו מבאר תורתם במשנתם הטהורה של‬ ‫הביט עליו‪ ,‬ועכשיו ישוב לביתו‪ ,‬ויחזור אליו‬ ‫אבותם הקדושים זי"ע בכל קצוי תבל‪.‬‬ ‫בעצם יום הפורים(י)‪.‬‬ ‫מו"ה צבי יעקב יוסף לאנדא הי"ו‬ ‫הלא המה‪ ,‬בנו הגדול מוה"ר יעקב יצחק‬ ‫הספד מר‬ ‫לכבוד השמחה במעונו בהולדת הבת אצל‬ ‫זצ"ל הנקרא ר' איציק'ל מזידיטשובא ‪ ,‬בנו מוה"ר‬ ‫חתנו מו"ה יצחק מאיר שטייער הי"ו למז"ט‬ ‫‪‬‬ ‫אלעזר (השני) מליזענסק זצ"ל‪ ,‬בנו מוה"ר משולם‬ ‫ביום כ"ה לחודש חשון שנת תקצ"ט לפ"ק‬ ‫זושא מנדבורנא צפת זצ"ל‪ ,‬ובנו מוה"ר יעקב ליב‬ ‫החזיר רבינו נשמתו הטהורה ליוצרו‪ ,‬ונסתלק‬ ‫זצ"ל‪.‬‬ ‫לגנזי מרומים‪ .‬ובהתאסף ראשי עם יחד שבטי‬ ‫בתו הרבנית הדס ע"ה א"ח מוה"ר חיים שיף‬ ‫ישראל נערך מסע הלוי'‪ ,‬כאשר כל העם נתקבצו‬ ‫מו"ה יעקב יודא גאנצפריעד הי"ו‬ ‫מטארנא זצ"ל‪ ,‬בתו הרבנית ע"ה א"ח מוה"ר‬ ‫באגודה אחת‪ ,‬לחלק כבודו האחרון לאיש הזה‬ ‫לכבוד השמחה במעונו בהולדת הבת‬ ‫צבי יוסף טייטלבוים זצ"ל אבד"ק רודניק‪ ,‬בתו‬ ‫המורם מעם בהפלגה יתירה‪.‬‬ ‫אצל בנו מו"ה אפרים הי"ו למזל טוב‬ ‫הרבנית הצדיקת מירל ע"ה א"ח מוה"ר יעקב‬ ‫אבל לא הרהיב שום בר נש לפתוח פיו‬ ‫קאפל זצ"ל [בן מוה"ר יצחק לאנדמאן זצ"ל אבד"ק‬ ‫בדברי הספד והערכה על עבודתו הקדושה‪ ,‬שהי'‬ ‫ויתברכו מא‪-‬ל הגדול והנורא‪,‬‬ ‫ווישניצא]‪ ,‬בתו הרבנית חי' ע"ה א"ח [בזיווג ראשון]‬ ‫במדריגה עילאה ונשגבה‪ ,‬מאחר שבמשך כל ימי‬ ‫לחיים מתוקנים ומשכרת יתירה‪,‬‬ ‫מוה"ר שמואל זאנוויל בינדיגער מבארדיוב זצ"ל‪,‬‬ ‫עדי נזכה לישעותן של ישראל במהרה‪.‬‬ ‫חייו הקפיד בקפידה גדולה על האנשים שרצו‬ ‫ובתו הרבנית אסתר ע"ה א"ח מוה"ר זאב וואלף‬ ‫לחלק לו אפילו נדנוד כל שהוא של כבוד וגדולה‪,‬‬ ‫זצ"ל דומ"ץ לאנצהוט [מחשובי חסידי הרה"ק מצאנז‬ ‫לכן לא רצו לספר עוזו וגודל ערכו הרם‪ .‬אמנם‬ ‫• התודה והברכה לאלו שנטלו חלק בהוצאות הגליון •‬ ‫זצ"ל]‪.‬‬ ‫מאידך גיסא לא הי' ניחא להם להטמינו בלי שום‬ ‫מו"ה דוד קרויס הי"ו‬ ‫א‪ .‬בספר מאורות הגדולים חלק חזקני נ"א (עמ' ס') מביא שסיפר כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל שהרה"ק ר' יעקב יצחק זצ"ל‬ ‫לכבוד שמחת הולדות בנו למזל טוב‬ ‫קבע אהלו בעיר באבוב‪ ,‬וקבע משכנו באותו בית שדר שם אחר כך כ"ק מרן אדמו"ר הראשון זצ"ל‪.‬‬ ‫מו"ה יצחק וויינגארטן הי"ו‬ ‫קול רנה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫לכבוד שמחת אירוסי בתו הכלה תחי' עב"ג החתן‬ ‫שלמה נ"י ב"ר אברהם אהרן לעזער הי"ו למז"ט‬ ‫בנפש מעוטף בשמחה עצומה הננו גשים‬ ‫לשגר בזה ברכת מזל טוב אל מול פני הקודש‬ ‫מו"ה אפרים גאנצפריעד הי"ו‬ ‫כ"ק מרן אדומו"ר עטרת ראשינו שליט"א‬ ‫לכבוד שמחת הולדות בנו למזל טוב‬ ‫לרגל השמחה במעון קדשו‬ ‫נישואי נכדתו הכלה הבתולה המהוללה תחי'‬ ‫בן לבנו הגה"צ הרב חיים שלום שליט"א‬ ‫גליון מעץ החיים יו"ל בעזהשי"ת‬ ‫חתן הגה"צ אבד"ק סאטמאר ב"פ שליט"א‬ ‫ע"י חבורת אברכים‬ ‫עב"ג החתן המופלג בתורה ויר"ש הרב יעקב יוסף שליט"א‬ ‫בכולל זכרון חיים ד'באבוב‬ ‫בן הרה"ג ר' אשר אנשיל מנחם זעלטענרייך שליט"א‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫בן הגה"צ אבד"ק שטשאקאווא ‪ -‬אדמו"ר מקערסטיר שליט"א‪ ,‬וחתן כ"ק מרן אדמו"ר מספינקא שליט"א‬ ‫כל הזכיות שמורות‬ ‫ובעידנא הדין דקוב"ה חדי כד אשתכח חדוותא בגו צדיקיא‪ ,‬מצלאין אנו לחיי מלכא דתהוי שלמתא חדוותא‬ ‫להגהות והערות‪ ,‬מכתבים וכדו'‪ ,‬ולכל עניני הגליון‬ ‫דמלכא מכל הצדדים‪ .‬וברכתינו ברכת הדיוט צרופה בזה‪ ,‬שהזיווגים יעלו יפה לתפארת בית אבות‪ ,‬ומשמחה זו‬ ‫אפשר להתקשר להמערכת ‪347-871-3066‬‬ ‫יושפע שפע רב לנו ולכל ישראל‪ ,‬ואיתן אדונינו מורינו ורבינו עטרת תפארת ראשינו שליט"א‪ ,‬יזכה לראות רב‬ ‫‪meitzhachaim@gmail.com‬‬ ‫נחת דקדושה ושמחה מהם ומכל יוצאי חלציו‪ ,‬עדי יזכה לנהלינו לקראת פני משיח צדקינו‪ ,‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ח | גליון מעץ החיים‬