מעץ החיים - באבוב · Meietz Hachaim - Bobov — חיי שרה (2026-11-02)

דשמיא בסייעתא
פרשת
חיי שרה -תולדות
שנת תשפ"ז לפ"ק
מעץ החיים
של רבותינו הקדושים לבית באבוב שנה ב׳ גליון ה׳ (כ״ד)
דברי תורה מרבותינו הקדושים
מפיהם אנו חיים
-פרשת חיי שרה –
הזיווג המוכשר ליצחק ,ולא הי’ מסופק בדבר כלל, את ד’ אלקי אדוני אברהם וגו’ ,והמשיך ואמר להם ויאמר ברוך ד' אלקי אדוני אברהם אשר לא
ועל כן כבר בירך ברכת הודאה. (פסוק מ"ט) ,ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את עזב חסדו ואמתו מעם אדוני וגו' (בראשית כב ,כז).
ומה שאמר אח"כ להם "ואם לא הגידו לי אדוני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או לכאורה יש לדקדק ,האיך הי' אליעזר יכול
ואפנה על ימין או על השמאל" ,הי’ הכוונה דימין על השמאל ,וכיון ששאל אותם אם הם מסכימים לברך ברכת ההודאה מראש מיד אחר שראה את
הוא מדת החסד ,ושמאל הוא סיטרא דדינא ,והיינו בדבר ,אם כן למה בירך ברכת הודאה מראש ,והלא רבקה ,כי הלא אחר כך שאל לבתואל ולבן אם הם
שהשידוך בודאי יתקיים ,רק בידכם ניתנו אם יהי’ עדיין לא הי’ הדבר ברור אצלו שהם יסכימו אתו, מסכימים להשידוך ,ואמר להם (פסוק מ"ט) ,ועתה
ע”י ימין דהיינו חסד ,פי’ בדרך טוב ,או על השמאל והוי ספק ברכה לבטלה. אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני הגידו לי
דהיינו גבורה ,שיתקיים ע”י מדת הדין ,אבל בודאי ועוד יש להקשות ,כי כאשר דיבר אליעזר ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על השמאל,
יתקיים "דער שידוך וועט ווערן ,אדער מיט גוטנס לבתואל ולבן ,הוסיף לספר להם גם את הברכה וכיון שלא ידע הי' ברור לו שיסכימו אתו ,הרי יש
אדער מיט בייזנס" ,וכמו שאנו רואים ,כיון שלא הזאת ,כמ”ש (פסוק מ"ח) ואקד ואשתחוה לד’ כאן חשש ברכה לבטלה ,כי שמא לא יתבטל רעיון
רצה בתואל להסכים להשידוך ,בא מלאך והמיתו
ואברך את ד’ אלקי אדוני אברהם וגו’ .וצריכים השידוך.
כמבואר ברש"י (פסוק נ"ה) .ועל כן הקדים להם
לדעת לאיזה צורך הגיד להם אליעזר את הדבר כי בפסוק הזה בירך אליעזר ברכת הודאה
אליעזר שכבר בירך את ד' על זה ,להורות להם כי
הזה שבירך את ד’ ,שמשמע מזה שהי' בטוח לבו להשי”ת אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אברהם,
ברור לו שזה השידוך יתקיים ממילא ,ואין בידם
לעכבוא . שהם יסכימו בדבר. והזמין לו את יצחק ,אבל בהמשך הפרשה כאשר
(כ"ק מרן הגה"ק מצאנז זצוק"לב ) אך הכוונה הוא ,כי מכיון שעשה אליעזר סיפר אליעזר את כל הענין לבתואל ולבן ,סיפר גם
* * * הסימן ,והצליחו ד' בדבר ,מיד הי' ברור לו שזהו זאת ,כמ”ש (פסוק מ"ח) ואקד ואשתחוה לד’ ואברך
א .והוסיף כ"ק רבינו שליט"א (ליל שב"ק פ' חיי שרה תשס"ז לפ"ק) ,כי על כן ענו ואמרו מיד (פסוק נ') ,מד' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב ,כי בין בטוב ובין ברע יוכל להם .וכן
אנו רואין להלן (פסוק נ"ה-נ"ו) ,כאשר רצו לעכב על ידו ,ואמרו תשב הנערה אתנו וגו' ,אמר להם אליעזר אל תאחרו אותי וד' הצליח את דרכי ,הנה כל מקום שנאמר וד' ,פי' הוא ובית דינו
(ב"ר נא ,ב) ,ואמר להם שאם לא יכסימו יהיו מוכרחים על ידי מדת הדין.
ב .את הדברים האלה הגיד כ"ק רבינו שליט"א בשב"ק הנ"ל ,שראה כן בכתב יד של הרה"ג מפישטיאן זצ"ל [ראה אודותיו בגליון י"ג עמוד ב'] ,שהראה הרה"ג ר' דוד שלמה יונגרייז שליט”א
מגארליץ לכ"ק רבינו שליט"א.
הרה"ק מצאנז זי"ע אמר את זאת מחמת מעשה שהי' כדלהלן :הרה”ג ר’ זיינוול בעער זצ”ל [שם המשפחה הי’ בעער] אב"ד ליטאוויסק ,הי’ ידידו של הרה"ק מראפשיץ זצ"ל ,והוא נסע להרה"ק
מקאזניץ והרה"ק מלובלין זצ"ל[ ,והוא הגבר אשר שלח הרה"ק מאקאזניץ אל הצדיק הנסתר "יענקל דרוטאש" ,ונושע על ידו בזש"ק ,ראה הסיפור באריכות בספר ברית איתנים ח"א עמ' כ"ג] .לאחר
פטירתו מילא את מקומו בנו הרה"ג ר' בעריש זצ"ל.
לאחר פטירתו של ר' בעריש נתהוה מחלוקת בעיר את מי למנות למלא מקומו ,יש שרצו למנות את בנו הרה"ג ר' נפתלי זצ"ל למלא מקום אביו ,אשר הוא הי' חסיד של הרה"ק מצאנז זצ"ל,
והרה"ק מצאנז זצ"ל עמד לצדו .ומצד השני הי' חתנו של ר' בעריש ,הרה"ג ר' נפתלי מארילוס זצ"ל ,בן הרה"ק ר' שמעון מיערוסלוב זצ"ל ,והוא הי' חסיד של הרה"ק ר' אייזיק'ל מזידיטשוב
זצ"ל ,אשר החזיק בצדו של תלמידו.
[משונה היתה מחלוקת זו משאר המחלוקת ,כי בדרך כלל כשהי’ מחלוקת בין צדיקים היו קפידות ,ורבים חללים הפילו ,והיו כמה קרבנות בשני הצדדים ,מחמת חלישות דעתם של הצדיקים ,אבל כיון שידידות
רבה שרתה בין הני צדיקים גדולים ,לא רצו להקפיד ,רק כל אחד השפיע ברכות וישועות ועשירות למי שעמד לצדו ,והיינו שהרה"ק מצאנז השפיע השפעות טובות לאלו שעמדו בצד ר’ נפתלי ,ור’ אייזיק’ל
זידיטשובער השפיע השפעות טובות לאלו שעמדו בצד השני ,ונמצא שהעיר ליטאוויסק נתברך בברכות וישועות וכל טוב .אחר פטירתם של הצדיקים נפסקה ההפשעות הגדולות ,והיו בני העיר מדברים
בגעגועים על הזמן ההוא שחלף והלך ואינו].
בעת ההוא שבת ר' נפתלי הנ"ל בצל קדשו של רבו הגדול מצאנז זצ"ל ,ובשעת הסעודה אמר את הדברים האלה .כאשר סיים את דבריו הק' פנה הרה"ק מצאנז זי"ע לר’ נפתלי ואמר לו,
"איר זענט ליטאוויסקער רב ,צו זיי ווילן יא צו זיי ווילן נישט” .ה"גוטער איד" [הרה"ק ר' יוסף מניישטאט זצ"ל] הי’ נוכח שם ,וכאשר שמע דיבורים כאלו מפורש יוצא מפה קדוש נתיירא מאד,
וביקש ואמר להרה"ק מצאנז ,בבקשה מכם שתנסו קודם ע”י ימין" ,מיט גוטנס" ,והסכים הרה"ק מצאנז זצ"ל על ידו .הרה"ק מצאנז זצ"ל שלח אז הרב ר’ בנימין וואלף ז”ל אבד”ק זמיגראד
לליטאוויסק שיסדר הדבר שהרב ר’ נפתלי יתקבל כאבד”ק ליטאוויסק ,וכן הי’.
קביעת עתים לתורה ,אין לעיין בהגליון בשעת התפילה וקריאת התורה ,כי זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד.
גליון מעץ החיים | א
מפיהם אנו חיים /המשך
וזהו שאמר אליעזר" ,ההצליח ד' דרכו" ,האם שידוך אין האדם יודע באמת מהו ההצלחה הרצוי', ההצליח ד' דרכו אם לא (בראשית כד ,כא).
ההצלחה הוא שיתקיים השידוך הזה" ,אם לא", אם עדיף שיסתיים השידוך בכי טוב ,ויצא מן הכח
לכאורה יש לדקדק ,כי מה הי' המקרא חסר
שההצלחה הוא שלא יבא השידוך לידי גמר ,כי גם אל הפועל ,או דילמא עדיפא טפי שלא תתקיים
זה הצלחה היא. כשהי' כתוב "ההצליח ד' דרכו" ,כי האות ה"א הוא
הצעה זו ,כיון שאינה ראוי' לו באמת ,ואולי זהו
הספק ,ומה הוסיף באומרו "אם לא".
(כ"ק מרן אדמו"ר הראשון זצוק"ל, ההצלחה בדבר ,כי אם אינו מתאים לו ,אז עדיף
הובא בגליון שערי ציון ,סיון-תמוז תש"פ) שלא יתקיים. אלא לפעמים כאשר אדם מתחיל לעסוק באיזה
-פרשת תולדות –
יש לדקדק בפרשת הברכות ,למה רצה יצחק הובא בגליון אלף המגן פ' ראה תשפ"ג ,מכת"י של תלמידו אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר
הג"ר שמואל אברהם זעלטענרייך זצ"ל אבד"ק שטשאקאווע)
לברך את עשו דוקא .גם מה שאמר גשה נא עשינו עמך רק טוב ונשלחך וגו' אתה עתה ברוך
ואמושך האתה זה בני עשו ,מה כל החרדה הזאת, * * * ד' (בראשית כו ,כט).
ומה אם הוא יעקב .גם אומרו והידים ידי עשו ,מה
וצא השדה (בראשית כז ,ג) ,ובמסורה וצ"א תרין, ויש לדקדק בלשונו "רק טוב" ,הרי יצחק
תירץ בזה ,הרי על כל פנים הקול קול יעקב.
דין ,ואידך וצא הלחם בעמלק (שמות יז ,ט). הוכיחם על זה ,וא"כ האיך יכלו לומר שעשו עמו
אולם באמת ידע יצחק שיעקב הוא צדיק רק טובות בעת ששלחוהו.
גמור וממוצע בינו לבין אברהם אביו ,כי מדתו היא ולבאר המסורה יש לומר עפ"י מה שידוע
מזוה"ק (ח"ג רסו ).שבברית מילה נגמר השם שד"י, אלא ידוע כי טובתן של רשעים רעה היא אצל
מדת התפארת ,אבל רצה להכניס את בנו עשו גם
כן להקדושה ,והכין אז את עצמו בעבודה כראוי נמצא ענין המילה נרמז בשם זה ,ותיבת השד"ה צדיקים ,וממילא אין הרשע יכול לעשות טובה
עבור עשו לקרבו אל הקדושהג .והנה כאשר בא עולה בגימטריא כמספר שם שד"י .וברית מילה לצדיק ,כי רעה הוא אצל הצדיק ,רק איזו טובה
עם המטעמים ראה יצחק כי כבר הוא בהקדושה הוא המנגד לכוחו של עמלק ,כידוע שהם היו יכול לעשות לו ,זה רק באופן שלא יעשה לו כלום,
והעבודה הולכת לו בנקל מאד ,ולא ידע מה זה, זורקים מילותיהם של בני ישראל כלפי מעלה וממילא הצדיק הוא מלא רצון שלא הוצרך לטובתו
אולי באמת עשו הוא גם כן צדיק ,לזה אמר אליו (תנחומא תצא ט'). ולכן אמרו לו" ,כאשר לא נגענוך" ולא עשינו
גשה נא ואמושך האתה זה בני עשו. ועל זה רמזה המסורה ,וצא השד"ה ,רומז לך כלום ,וממילא זה הוא "רק טוב" ,משום דאם
אבל כאשר משמוש בו והנו מלובש בבגדי עשו לברית מילה ,ועי"ז וצא הלחם בעמלק. היינו עושין לך איזה טובה הי' זה עבורך רע,
אמר "הקול קול יעקב והידים ידי עשו" ,ר"ל אף רק העדר העשי' הוא טוב גמור ,ובפרט "ונשלחך
(כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,שב"ק פ' תולדות תשפ"ד לפ"ק)
שהקול הוא קולו של יעקב והנך במדריגה ,עם כל בשלום" ,וממילא יוכל להיות אצלך השראת שכינה
זאת כיון ש"הידים ידי עשו" ,דהיינו שאתה מלובש * * * כמ"ש רש"י על הפסוק (בראשית יג ,יד) אחרי הפרד
בבגדי נכריםד ,לזה צריך אני עבודה גדולה לקרבך בעבור תברכך נפשי וגו' ,גשה נא ואמושך לוט ,שכל זמן שהרשע עמו הי' הדיבור פורש ממנו,
אל הקדושה ,כי מלבושי נכרים פוגמים עד מאוד. האתה זה בני עשו וגו' ,ויאמר הקול קול יעקב ולכן "אתה עתה ברוך ד'".
(כ"ק מרן הגה"ק מצאנז זצוק"ל ,דרכי חיים ד"ת אות א') והידים ידי עשו (בראשית כז ,ד-כב). (כ"ק מרן אדמו"ר האמצעי זצוק"ל הי"ד,
ג .וראה מש"כ בספה"ק דברי חיים בריש פרשתנו.
ד .בספר ויספר יעקב [סיפורים מכ"ק אדמו"ר ר' יענקלי מפשעווארסק זצ"ל] ,הביא מה שסיפר הרה"ק ר' ליבוש מטאמשוב זצ"ל [חותנו של כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל] ,שהרה"ק בעמח"ס אמרות
צרופה זצ"ל[ ,הספר מעוטר בהסכמת הרה"ק מצאנז זצ"ל] ,ששבת אצל הרה"ק רבי ר' מענדלי זצ"ל ,וכיבדו הרבי ר' מענדלי זצ"ל להגיד לפניו דברי תורה ,ואמר על דרכו של הרה"ק מרימאנוב
זצ"ל ,ותחילה דקדק במש"כ בפרשת תולדות (בראשית כז ,טו) ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות וגו' ותלבש את יעקב בנה הקטן ,ויל"ד למה מפרש כאן שעשו הי' הגדול ויעקב
הקטן ,הרי כבר ידענו את הדבר הזה.
ואמר ,כי ידוע שהאבות הקדושים היו מלבושים כחסידים[ ,והביא שם ר' יענקלי זצ"ל מקורות לזה אשר קיבל ,ואת זה שמענו מכ"ק אדמו"ר זצ"ל שהרה"ק ר' מיכלי מזלאטשוב זצ"ל אמר לצייר על
המנורה שלו צורת העקידה ,ואברהם אבינו הי' לבוש בסטראקע"ס] ,אבל עשו הרשע הי' לבוש כדייטש ,בבגדים קצרים .ויש להבין דבאמת מאי בצע בברכות אלו אם צריכים ללבוש בגדי נכרים
אפי' לרגע אחד ,כי זה מביא לשליטת החיצונים .אלא בא הכתוב לתרץ את זה ,שעשו הי' גדול ובעל קומה ,ויעקב אבינו הי' קטן ,וכאשר לבש את בגדי עשו הקצרים ,הי' ארוכים לו ,ולא
הי' נראה כלל כדייטש.
דברי תורה מהרה"ק ר'בי מ'שה ב'רבי א'ליעזר מראזוואדוב זצ"ל
מבא"ר החיים
יצחק הולך אל מקום רבקה ,היתה בחינת יצחק שהיא גבורה מתבטלת מפני בפרשת חיי שרה (בראשית כד ,ז) ד' אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי
בחינת חסד וכנ״ל .אבל זהו אי אפשר ,מפני שלעתיד במהרה בימינו בעת הגאולה ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הזאת וגו'.
השלימה ,אשר אז ינחיל לנו ד׳ את הארץ נחלה עולמית ,צריך להתעורר בחי׳ יש לדקדק בדברי אברהם אבינו לאליעזר עבדו ,כי מה ענין השבועה הזאת אשר
גבורה ,כמו שכתוב (ישעי' מב ,יג) ד׳ כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע נשבע הקב"ה ליתן לו את ארץ ישראל לנישואי יצחק ,ונראה כשפת יתר.
אף יצריח על אויביו יתגבר. ויש לבאר על פי הקדמה דקיימא לן (שו״ע יו״ד סי' ק"ה ס״ג) באיסורין תתאה
ולזאת רצה אברהם אבינו אשר רבקה תבוא אל יצחק ,ואז יצחק יקרא גבר ,דהיינו שאם נפל חתיכה לקדירה ,אמרי' שהעליון בולע מן התחתון .ואם
תתאה ,ותתגבר בחי׳ גבורה על בחי׳ חסד של רבקה הבאה ממקום אחר .רק התחתון הוא קר והעליון הוא חם ,אז אין התחתון בולע מן העליון ,ומכל מקום
מחמת דאמרינן אדמיקר לי' בלע פורתא ,תבלע בחי׳ חסד של רבקה מעט מבחי׳ אמרינן אדמיקר לי' בלע פורתא ,היינו שהעליון שהוא חם בולע מעט מן התחתון
גבורה של יצחק להמתיק מעט את הגבורה .וזהו כוונת אברהם אבינו באומרו שהוא צונן .וזאת ידוע אשר הדבר שהוא במקומו נקרא תחתון ,ומה שבא למקום
כאן "לזרעך אתן את הארץ הזאת" היינו בעת הגאולה השלימה ,ואז צריך להיות ההוא נקרא עליון ,כגון בשר שנפל לקדירה של חלב ,החלב נקרא תתאה ,מפני
בחי׳ גבורה ,וחלילה לבטל הגבורה לגמרי. שהי' בקדירה מקודם ,והבשר נקרא עליון ,כיון שממקום אחר בא לכאן.
הובא בספר מגדיל ישועות מלכו (עמוד ל"א). וזאת ידוע כי יצחק נקרא בחי׳ גבורה ,ורבקה בחי׳ חסד .נמצא שאם הי'
ב | גליון מעץ החיים
על מכתבי קודש של רבותינו הקדושים כתבנו לחיים
מכתב אשר ערך כ"ק מרן אדמו"ר הראשון זצוק"ל להרה"ח ר' דוד קופערמאן ע"ה ,לפני נישואי בנו ,הרה"ח ר' יצחק ע"ה ,בצירוף דברי הדרכה לבנו החתן,
על אשר ביקש מכ"ק מרן זצ"ל שיכתוב לו הנהגות[ .הועתק מספר מכתבי קודש ח"א סי' י' ,וכבר העתקנוהו בגליון י"ב ,ואין לך בית המדרש בלא חידוש].
ב״ה .ד׳ וירא תרח״ם לפ״ק.
לכבוד ידידי הרבני הנגיד החסיד הירא ושלם יקר הערך ומוכתר בנימוסין כש״ת מו״ה דוד נ״י מכונה קופערמאן.
מכתבו עם הב״ט[א] מנישואי בנו היקר המופלג הירא כמר יצחק נ״י הגיעני ,והנני לברכו בברכת מז״ט ויהא רעוא שהזיווג יעלה יפה
ויראה מאתם דו״ד[ב] מוכתרים בתורה וגדולה ועוסקים בתורה ובמצות מתוך נחת ורחבה ויזכהו ה׳ להשיא כל יו״ח בנעימים ובשובע
שמחות ומלא חדוה ,וקרנו יתרומם למעלה למעלה עד כי ירום ויגדש בכל מיני ברכות וישועות ,ויתמיד בבריאות השלימות עם כל ב״ב
בחוברת כ״ט וישכון בביתו רק טוב תמיד בכל הענינים ויבשר ב״ט תמיד כנפש ידידו הדושה״ט ומברכו בברכת מז״ט יתן ה׳ שיזכה
לראות מהם דו״ד של ת״ח יראי ה׳ עוסקי תורה ויראה מתוך עושר וכבוד ויצליח בכל אשר יפנה,
הק' שלמה הלברשטאם
הנני דו״ש בנו החתן העלם המופלוג הירא מו״ה יצחק נ״י ,הנני מברך אותך בברכת מז״ט יה״ר שיעלה זיווגך יפה ותתמיד בתורה
וביראת שמים ואשר כתבת לכתוב לך סדר התנהגותך תקבע לך שיעור בכל יום על לימוד גמ׳ עם תוס' וגם ש״ע או״ח ומעט ספרי
מוסר וספרי חסידות וכאשר יעזור לך ה׳ ב״ה בבריאות השלימות תלך כמעט בכל יום למקוה ,אך בהעדר הבריאות ח״ו לא תלך
למקוה ,אך בעת הצורך לא תבטל ח״ו מקוה אפי׳ שעה אחת רק תראה להלביש אותך היטב והמקוה לא תהי׳ קרה למען לא יזיק לך
[ג
ח״ו לבריאות גופך ותראה להזהר מאוד בשמירות בריאות גופך כי גם זאת הוא מדרכי התוה״ק ותרחק עצמך מאוד מעצבות ומ״ש
ח״ו רק תהי׳ תמיד בשמחה מתוך יראת שמים והתמדת התורה מביא לידי שמחה של קדושה ודקדוק המעשים מביא לידי יראה[ד] וה׳
ב״ה יעזור לך שיהי׳ לך סייעתא דשמיא ובכל דרכיך תשכיל ותצליח כנפש ידידך מורך ואוהבך החושש לטובתך,
הק' שלמה הלברשטאם
הנני דו״ש דודך החסיד הנגיד הירא מו״ה שמואל צבי נ״י ,ובשלו׳ ידידי תלמידי חביבי החריף המופלוג הירא מו״ה שמחה נ״י ,לפלא
בעיני אשר לא השגתי שום מכתב מאתך מסדר לימודך בזה החורף,
ידידם הנ״ל
אם אחיך הנחמד המופלוג הירא מו״ה מנחם מענדיל נ״י הוא בשם תדרוש את שלומו הטוב.
תקבל דו״ד[ה] ספר שאילת יעב״ץ.
"והתמדת התורה מביא לידי שמחה של קדושה"
מקום שכינה ירדה ותהא שמחתינו שלימה חלקינו בתורתך
והנה כתיב (תהלים יט ,ט) פקודי ד' ישרים ואופן השני לסלק הדאגה והעצב מן הלב, הרה״ק מראזוודוב זצ״ל שאל את הרה״ק
משמחי לב ,ולפי האמור יתכן לומר טעמא דהא הוא על ידי העסק בתורה ,כי התורה משמחת לב מצאנז זי״ע על מה שהעולם אומרים ,ודרשת
מילתא שעל ידי לימוד התורה בא האדם לידי וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר
העוסקים בה ומחבש לעצבותם ,כמ"ש (תהלים יט,
נעשתה התועבה הזאת בקרבך (דברים יג ,יב),
שמחה ,דאיתא בגמרא (ברכות ו ).דמי שיושב ט) פקודי ד' ישרים משמחי לב וכו'.
ודרשת וועסט דרשנען אין די תורה ,וחקרת
ועוסק בתורה שכינה עמו ,שנאמר (שמות כ ,כא
ונמצא שאין שמחה כשמחת התורה ,כי וועסט זאגן חקירות אין די תורה ,ושאלת און די
בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך
השמחה שנמשכת לאדם מדברים אחרים היא וועסט פרעגן אין דער תורה ,והנה אמת עס זאל
וברכתיך ,ולכן כשעוסק בתורה והוא מתבונן בזה
רק לפי שעה לבלבל דעתו ולהשכיח צרתו מלבו, זיין אפילו אמת ,נכון הדבר דו ביזט צופרידן,
שהשכינה כנגדו ,הוא מתאמץ בכל כוחו להיות
אבל שמחת התורה היא שמחה שלימה ,כי התורה נעשתה התועבה הזאת בקרבך ,שאל אותו אם
בשמחה ,כי כן הוא כבודו של מלך ,לקבלו בפנים
מרפאת את העצב לגמרי ,שלא יוסיף לדאבה הפירוש הזה נכון.
מאירות.
עוד .ולכן נאמר על התורה (משלי ג ,ח) רפאות אמר הרה"ק מצאנז ,חס ושלום ,פון וואס
(דברי שלמה ,פ' בהעלותך עמ' קל"ח) תהי לשריך ושקוי לעצמותיך ,כי העוסקים בתורה זאל א איד הנאה האבן ,פון א גלעזל וויין ,פון
יש להם ארוכה ומרפא לכל מכאובם ,כי ששון א שטיקל געבראטענס ,אז מען זאגט א גוט
אלה חדות לבי ושמחה ישיגו ,ונסו יגון ואנחה. פשעטל מעג מען הנאה האבן.
להחזיק האדם שיוכל היעוצה ועצה (דברי שלמה ,פ' אחרי עמ' רנ"ג) (החכמה מאי"ן ,ערך הדברי חיים מצאנז)
_______________________________________________________________________________ ________________________________________________________________________________
ציונים ומראה מקומות על לשון המכתב
[א] הבשורה טובה[ .ב] דורי דורות[ .ג] מרה שחורה[ .ד] בביאור הדברים אמר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א (קובץ אמרי קודש ,ר"ח תמוז תשס"ט) ,כי בתחלה צוהו לקיים מה שאמר
דוד המלך ע״ה (תהלים ב ,יא) עבדו את ד׳ ביראה וגילו ברעדה ,דהיינו שמחה מתוך יראת שמים ,ועל זה ממשיך לבאר עצה היעוצה איך יוכל לבוא לידי זה[ .ה] דורן דרשה.
גליון מעץ החיים | ג
אוצר חיים כתבנו לחיים /המשך
ליקוטי ענינים
לעולם ברינונה של תורה[ ,כמו שדרשו במדרש בהתעוררות הרצון ,ולקיים אחזתיו ולא ארפנו,
(שוח״ט) עה״פ (תהלים יז ,א) הקשיבה רנתי ,זו רינונה היא לעסוק בדברי תורה ,כדברי ספה״ק רביד
ויצא יצחק לשוח בשדה של תורה] ,ותסך עלימו ,שבזכות זה ישמור אותנו הזהב הנ״ל על הפסוק ולקחת מראשית כל פרי
לפנות ערב הקב״ה ויגן בעדנו מכל המקטריגים והמשטינים
עלינו למעלה ,וגמר אומר ,כצנה רצון תעטרנו,
האדמה וגו׳ ושמת בטנא .ויתכן לרמז דבר זה
בלשון הפסוק בתהלים (טז ,יא) תודיעני אורח
מכאן אמרו חז"ל (ברכות כו): שהתורה היא צנה ומגן לכל החוסים בה. חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך
יצחק תיקן תפילת מנחה נצח .שהי׳ דוד המלך מתפלל אל ד׳ ,תודיעני
(קובץ אמרי קודש ,יום ד' דחוהמ"ס תשס"ט)
אורח חיים ,היא התורה הק׳ ,כדכתיב (משלי ד ,כב)
ולעולה ולמנחה שמחתי ושימחתי בו כי חיים הם למוצאיהם.
ומצאתי שלכך נקרא תפלת מנחה "מנחה" הרי מבואר ,כי לימוד התורה משפיע על ועל זה ממשיך לספר בשבח ובמעלת לימוד
יותר משאר תפלות ,הלא כל שאר תפלות הם האדם כח השמחה .וכן ידוע ומפורסם בשער בת התורה ,ראשית ,שובע שמחות ,היינו שמשמח
מנחה שלוחה לד׳ ,אלא שאמר יצחק מה זה רבים והוא בדוק ומנוסה ,כי אחר שעוסק האדם לב האדם ,כמאה״כ (תהלים יט ,ט) פקודי ד׳ ישרים
יש כאן [בשעת העקידה] עולה ולא מנחת סלת, בלימוד תורה ,כל חד וחד לפום דרגא דילי׳ ,הוא משמחי לב .והשנית ,את פניך ,פי׳ על ידי לימוד
עמד ותקן תפלה שתהי' במקום מנחה ,על כן מרגיש בפנימיות לבו שמחה וחדוה אמתית, התורה זוכה האדם לקבל פני השכינה ,כדאיתא
נקראת זאת התפלה של בין הערבים שתקן כי התורה הק׳ משמחהו .אמנם צריכים ליזהר, בגמרא (ברכות סד ).דמי שנכנס לבית המדרש
יצחק "מנחה" ,שתקנה במקום מנחת סלת ,ורמז שעצם הלימוד יהי׳ בשמחה ובטוב לבב ולא ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני שכינה .והשלישית,
לדבר ,ונפש כי תקריב קרבן מנחה (ויקרא ב ,א), בעצבון רוח ובדאגה ח״ו ,וכאמור לעיל דמטעם נעימות בימינך נצח ,דעל ידי לימוד התורה זוכה
היינו יצחק שמסר נפשו. זה אסרו לאבל ללמוד תורה ,וכן מצינו כי מדת האדם שתהי׳ מדריגת קדושתו נצחית ומתקיימת.
(של"ה הק' ,פ' וירא) השמחה היא אחת מן מ״ח דברים אשר התורה
נקנית בהם ,כמו ששנו חכמים בלשון המשנה (דברי שלמה ,פ' נצבים עמ' שפ"ה)
פתות אותה פתים במסכת אבות (פ״ו מ״ו).
ושכנתי בתוכם
ואמרתם מנחה היא שלוחה (בראשית לב ,יט), (קובץ אמרי קודש ,ר"ח תמוז תשס"ט)
ר״ל דבר גדול יש לנו ,דהיינו תפילת מנחה והנה לימוד התורה הק׳ הוא הגורם השראת
שאנו שלוחים להשי״ת ב״ה ,דאליהו לא נענה כנועם שיח השכינה בקרב ישראל ,כדאיתא במדרש (שמו״ר לג,
אלא בתפילת מנחה (ברכות ו ,):לאדוני לעשו, א) אמר הקב״ה לישראל נתתי לכם את התורה,
אמנם כתיב (משלי יב ,כה) דאגה בלב איש לפרוש הימנה איני יכול ,לומר לכם אל תטלוה
ר״ל בעת תפילת המנחה אז הוא התגברות כח ישחנה ודבר טוב ישמחנה .ופשטות כוונת
הדינים ,שרוצים להיות אדונים עלינו חלילה, איני יכול ,אלא בכל מקום שאתם הולכים בית
הכתוב ,דתיבת ישחנה היא מלשון שחי׳ והשפלה, אחד עשו לי שאדור בתוכו .והיינו שע״י לימוד
וזהו לאדוני לעשו ,דהיינו הדינים המכונים ור״ל דכאשר האדם דואג בלבו ,אז הדאגה משפיל
בשם עשו רוצים להתגבר ולהיות אדונים ,אנו התורה וקיום מצות התורה משרה הקב״ה שכינתו
ומכניע ומשבר את הלב ,ודבר טוב משמח לבב ביניהם .והטעם הוא על דרך אומרם ז״ל (שבת ל):
משברים אותם ע״י תפילת מנחה. האדם .ובגמרא (יומא עה ).נחלקו רבי אמי ורבי אין השכינה שורה אלא מתוך דבר שמחה של
(נועם אלימלך ,פ' וישלח) אסי בביאור הפסוק ,חד אמר יסיחנה מדעתו ,וחד מצוה ,ולימוד התורה גורמת שמחה להאדם.
אמר ישיחנה לאחרים .וברש״י במשלי שם מפרש
מנחת נדבה ביותר ,וז״ל ,דאגה בלב איש ישחנה ,ישיחנה וזהו כוונת הכתובים (תהלים יט ,ח-ט) ,תורת
מדעתו ,ודבר טוב ישמחנה ,יעסוק בתורה ,והיא ד׳ תמימה משיבת נפש ,פי׳ ע״י לימוד התורה
ולכאורה קשה למה נקרא תפילת מנחה תשמח את הדאגה שבלבו ותצילנו ממנה ,עכ״ל.
בשלמא תפילת שחרית היא בעת שמאיר המשמח את האדם ,תשרה שכינה בתוכנו ,ותגרום
מבואר מזה ,כי עצה היעוצה איך להסיר הדאגה שתשוב הנשמה אלינו ,וכשרואה את יוצרה אז
השחר ,ותפילת הערב מפני שהוא בערב ,אבל מלבו ,היא לשקוד ולעמול ולעסוק בדברי תורה,
תפילת מנחה למה נקראת כן .והתוספות יום חוזרת לאחורי׳ .וממשיך הפסוק הטעם ,פקודי
והמאור שבה יועיל לו להיות דעתו מיושבת עליו
טוב (ברכות פ"ד מ"א) הרגיש בקושיא זו ,ומתרץ ד׳ ישרים משמחי לב ,והשראת השכינה באה ע״י
ולא ידאוג כלל.
שמפני כן נקראת תפילת מנחה ,שהוא מנוחת שמחה ,ולכן נשארת הנשמה באדם ,כי גם שם
השמש וכו'. היא דבוקה בשורשה ,היא השכינה.
וכן אמר דוד המלך ע״ה (תהלים קיט ,צב) לולי
תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי ,פי׳ שעסק (ליקוטי כרם שלמה ,ח"ג לשמחת תורה)
ולי נראה כך ,שבשביל זה נקרא בלשון התורה הי׳ משמח את לבי להעביר ממני כל
מנחה ,דהנה תפילת השחרית צריך האדם המחשבות של דאגה וצער ,ולולי התורה הייתי ברנה בשמחה ובצהלה
להתפלל על זה שהחזיר לו הנשמה ,ואומר נאבד מחמת רוב עניי ושאר צרותי ומכאובי.
אמת ויציב ,וגם עשה לו השי״ת כמה טובות, וישמחו בל חוסי בך (תהלים ה ,יב) ,קאי על
וכן הי׳ דרך הצדיקים וחסידים יראי ד׳ וחושבי
דהיינו השמש המאיר ,ועוד כמה דברים ,ותפילת שמו ,דבעת צר להם התעמקו בעסק התורה בכל לומדי תורה ,על דרך שאמרו רז״ל במדרש
ערבית גם כן מחויבים אנו להתפלל על מה מחשבתם ,ועי״ז הפיגו צערם ויגונם והסירו כל (שהש״ר פ״א) עה״פ (שה״ש א ,ד) נגילה ונשמחה בך,
שאנו נותנים להשי״ת נשמה בפקדון ,ומאמינים תוגה וכאב מלבבם ,כי פקודי ד׳ ישרים משמחי בך בתורתך ,בכ״ב אותיות שכתבת לנו בתורה
שהבורא ב״ה הנאמן בפקדונו בודאי יחזיר לנו לב. ע״ש ,והיינו שאותם הדבקים בתורת ד׳ ,הם
המשך בעמוד ה'
שמחים וטובי לבב ,כדכתיב (תהלים יט ,ט) פקודי
(קובץ אמרי קודש ,ד' אב תש"ע) ד׳ ישרים משמחי לב ,לעולם ירננו ,שיעסקו
ד | גליון מעץ החיים
פסקי הלכות מכ"ק אדמו"ר הראשון זצ"ל
בדרך החיים אוצר חיים
המשך מעמוד ד'
סי' י"ג
כרצונו ,ולכן אנחנו מתפללים אמת ואמונה.
בענין בהמה שנפלה ע"י הרבעה אי הוה טריפה אבל תפלת מנחה אין אנו מחויבים להתפלל,
חוששין להם משום נפולה .ומקור הדברים הוא בשו"ת מנחת יחיאלא (ח"א סי' פ"ב) הביא רק שאנו מנדבים אותו ,ולכך נקרא לשון מנחה,
שאלה בדיני טריפה ,ובתוך דבריו כתב דעת כ"ק שהוא לשון נדבה.
ממה שאמר רב הונא במס' חולין (נא ,).ומבואר
שם בדברי הראשונים ,דהיינו אפי' לא נפל י' מרן אדמו"ר הראשון זצוק"ל ,אשר הי' מבית דינו (קדושת לוי ,פ' חיי שרה)
טפחים אסור ,כיון שדחפוהו אחרים שלא מדעתו, בעיר ווישניצא ,וגם נסע להסתופף בצלו הקדוש
דזכרים אינם חושבים שחבריהם יפילום ,אדרבה ורב חסד
כל אחד מהם מתחזק להפיל את חבירו ,ולפיכך וזה תוכן השאלה ,מבואר בשולחן ערוך (יו"ד
סי' נ"ח ס"א) ,נפולה אסורה ,כיצד ,בהמה שנפלה, או יאמר שמפני כך נקרא בלשון מנחה,
כשחבירו מפילו פתאום הוא מפילו ,ואין לו שהות דהנה אברהם הוא חסד (זוה"ק ח"א צז ,):ויצחק
לנעוץ צפרניו. אם היתה עומדת על רגלי' כשנפלה ,אם יש
מכריסה עד המקום שנפלה שם עשרה טפחים, גבורה (שם ח"ג לא ,).ויעקב רחמים (שם ח"א קנז,):
והנה אם אנו עובדים את הבורא ועושים ככל
חוששין שמא נתרסקו איברי' .ואם היתה שוכבת
אבל כל דין נפולה הוא דוקא בלא עמד ,אבל אשר צונו ,הקדוש ב״ה נותן לנו חסדים ורחמים,
ונתגלגלה ונפלה ,צריך שיהי' גובה המקום עשרה
אם עמדה הבהמה אחר הנפילה ,אין חוששין ואנחנו רואים שאף על פי שאין אנו שוים לפי
טפחים .והא דבעינן גובה י' טפחים ,דוקא בנפלה
לריסוק איברים[ ,פרטי הדין ראה שם בשו"ע]. הטובות שעושה הקדוש ב״ה עמנו ,אף על פי כן
מעצמה ,או הפילוה אחרים וידעה שרוצים
נותן לנו כל הטובות בכל עת ורגע ,וזהו מתנה
ומעתה יש לעיין בבהמה שנרבעה ועי"ז להפילה [דאז אמרי' דנועצת צפרני' בקרקע ,ואין
גדולה ,לכך אנו מתפללים תפלת מנחה שהוא
נפלה ולא יכלה לעמוד ,אם במה שנרבעת הוי לה חבטה כל כך] ,אבל אם הפילוה אחרים שלא
לשון מתנה.
ג״כ כמו זכרים המנגחים זה את זה ,כי גם זה מדעתה ,או אפילו ידעה בכך אלא שהפילוה בבת
נחשב כנפלה מחמת הכאה ,או הבהמה מותרת, אחת ,אפי' בפחות מעשרה טפחים חוששין לה.
וזהו שאמר הכתוב (בראשית כד ,סג) ויצא
]עכ"פ אם עמדה ,עיי"ש עוד במנחת יחיאל[. יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא
ובהמשך הסימן (סעיף ט') מבואר ,זכרים [אילים]
והנה גמלים באים ,היינו כשאדם מתפלל תפילת
וכתב בשו"ת מנחת יחיאל: המנגחים זה את זה ונפלו לארץ מחמת הנגיחה,
מנחה על הטובות שעשה השם יתברך ,והנה
זכרתי זה כארבעים שנה נשאל ע״ז מרן הגה״ק מבאבוב זצלה״ה וכמדומה לי שאמר דעתו גמלים באים ,בוודאי הקדוש ברוך הוא גומל
חסדים טובים לישראל וברכות על ישראל אמן
שזה הוי הדין כמו זכרים המנגחים דסעי׳ ט׳.
(קדושת לוי ,פ' חיי שרה)
א .להג"ר אלטר יחיאל נעבענצאהל זצ"ל ,כתבנו אודותיו בגליון י"א עמוד ד'.
נענה אלא בתפילת מנחה ,שנאמר (מלכים א׳ יח ,לו- ערבי פסחים (פסחים קז .ד״ה סמוך) והוסיף טעם
ביראה ופחד
לז) ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו ויאמר ענני ד׳ עצמו. ואחריו [אחר אברהם] ,בא יצחק וראה
ענני .הנה כפל ענינו כבר דרשו חז״ל ,ויש לפרש בעבודת אנשי העולם לאלפים ולרבבות אשר
גם כן כי לפי חשיבות התפילה רבו הקמים עלי', ונראה לפרש ע״ד הרמז דאיתא בזוהר
גייר אביו הם רק במדת אהבת חסד ,לא ישרו
לכן אותיות שלפני מנח״ה גמטריא א״ף ,והוא (ח"א קלג ):שבעת שנוטין צללי ערב דינא שריא
בעיניו ,כי דבר זה בלבד אין לו קיום לזמן הרבה,
בעלמא ,הענין הוא על שהוא זמן שנעשה העגל
מסטרא דנחש שהתחיל בא״ף ,אף כי אמר אלקים אבל צריך לשתף לזה מדת היראה ,איך ליבוש
כמו שאמרו ז״ל (שבת פט ).שבין שש לשבע נעשה
מכל עץ הגן (בראשית ג ,א) ,ולאחר מנח״ה אותיות מפניו ושלא להרהר אחריו אם אינו משלים רצון
העגל ,ולזה מתעורר אז הדין ,ונתקן אז זמן תפלה
סוט״ן ,והתפילה באמצע וצריכים רחמים גדולים. האדם ותפלתו ,צריכין לסבול עול מלכותו.
לתקן חטא העגל ,ומנחה גימ׳ עגל ,ולזה אליהו
(חתם סופר ,הובא בספר הזכרון עמ' קיא) נענה בתפלת המנחה (ברכות ו ,):שתיקן ג״כ חטא
ועל כן הדריך בני אדם למדה זו ,למען תהי'
העגל ואמרו על ידו ד׳ הוא האלקים (מלכים א' יח,
יראתו על פניהם .ועל דבר זה התפלל לעת
מילי דרבנן לט) ,וע״ד אומרם ז״ל (סנהדרין קג ).עד ירבעם היו
מנחת ערב שמתחיל החושך למשמש ולבא,
יונקים מעגל אחד ואח״כ משלשה עגלים.
תפל״ת המנח״ה ענין שם מנחה וכו' ,ונ״ל ומתעורר מדת היראה בעולם ,כי דרך החושך
עוד ,לדעת הרמב״ם דס״ל דתפלה אחת ביום היא וזהו טעם קריאת תפלה זו מנחה ,בכדי להפיל אימה על האדם ,וכח מעשיו הגיד לישרים
מדאורייתא מצות עשה ממנין תרי״ג (ולעבד״ו בכל להתעורר מה ראו על ככה ולהבין תוך הענין על בלבותם ,לעבדו בפחד ,ושלא יהי' פחדים רעים
לבבכם עבודה שבלב היא תפלה ,רק הנוסח הוא מדרבנן איזה טעם שנתיסד התפלה בזמן זה להיות זהירין על ישראל ,רק יראת הבושת ,שיהא מורא כבוד
ולפי״ז בתפילה הראשונה שביום תפלת השחר בו ביותר. שמים עליהם ,וזה וזה עלתה בידו.
יצא ידי חובתו מדאורייתא ,קראו לתפלה השני׳ (תשואות חן ,לקוטים) (מנחם ציון ,פ' ויצא)
בשם מנח״ה ,שהוא לשון דורון ומתנה ,כביכול
נותנים בזאת התפלה דורון להש״י חוץ העבודה שוב מחרון אפך לכפר עוונות
המחויבת.
אמרו חז״ל (ברכות ו ).אין תפלתו של אדם טעם על קריאת שם תפלת מנחה ,הגאון
(והיה ברכה [להרה"ק בעל בני יששכר] ,ברכות פ"א מ"ד) נשמעת אלא בתפילת מנחה ,שהרי אליהו לא בעל תוי״ט נדחק בטעמו ע״פ התוס' בפרק
גליון מעץ החיים | ה
עניני שמחה שמחת חיים
ברוך המקום אשר זיכה אותנו לשמוח בשמחתן של צדיקים ,עידן חדוותא בי מלכא ,מאן מלכי רבנן ,שמחת נישואין בבית אבינו רועינו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
בזמן שמחתינו אנו מודים ומשבחים להשי"ת על כל הטוב והחסד אשר עשה ,ובכל יום מימי השמחה מברכים שבע ברכות להשי"ת ומשבחין ומפארין את שמו הגדול.
ומה טוב ונעים להתבונן בנוסח הברכות על שום מה אנו אומרים אותם ,ולראות מה רב טוב גנוז בהם( .חלק א' ,המשך יבא בעזהשי"ת בעידן חדוותא)
(בראשית יב ,א) ויאמר ד' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך ברכו את ד'
אל הארץ אשר אראך .כי בתחלה כאשר הכיר אברהם את בוראו ,אף שמאס מקור הדין של שבע ברכות נזכר בגמרא (כתובות ז ,):ומפרש שם רש"י ענין
באלילים ונתרחק מכל התועבות שנשתקעו בהן אנשי דורו ,עדיין לא השיג אשר הברכה הזה ,שבאמת ברכת "שהכל ברא לכבודו" אינה מן הסדר של ברכת
גם בדברים גשמיים כגון אכילה ושתי' שייך עבודת הקודש ,וכמו שטעו בזה חתנים ,אלא לאסיפת העם הנאספים שם לגמול חסד עם החתן ,והוא זכר
דורות ההם ואמרו שאי אפשר להתדבק בד' שהוא כולו רוחני ע״י התעסקות לחסדי המקום שנהג עם אדם הראשון שנעשה לו שושבין ונתעסק בו כמבואר
בארציות. ממס' עירובין (יח ,):ועל כן הוה אסיפה זו כבוד המקום ,וברכה זו לכך נתקנה,
אך באמת שוא ידברון ,כי אדרבה ,תכלית עבודת האדם בעולם הזה הוא (וראה בשבלי הלקט ח"ב סי' ע"ה).
להעלות כל עניני גשמיות במעלה העליונה ע״י שעוסק בהם לשם שמים .לזה ומטו בי' משמי' דהרה"ק ר' שלום מבעלז זצ"ל (ראה שו"ת חלקת יעקב ח"ב סי'
אמר הקב״ה אל אברהם אבינו ,לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך ,ר״ל קי"ד) לפרש דברי רש"י ,כי מצינו בזוה"ק (ח"ג ריט ,):כתיב (תהלים קמט ,ב) ישמח
מלבד מה שמאסת בגילולי אביך ,צריך אתה לפרוש מבחינת הארציות המוטבע ישראל בעושיו ,ההיא חדוה דישראל לאו איהו אלא בעושיו ,בעושיו ,בעושו
בך ממולדתך ומבית אביך ,היינו מה שבבית אביך הי' העסק בדברים ארציים מבעי לי' ,אלא אלין קודשא בריך הוא ושכינתי' ואביו ואמו ,דאף על גב דמיתו,
נחשב לדבר שפל ונבזה ,וחשבו דלא שייך לעסוק בהם לצורך קדושה ,אולם קודשא בריך הוא אעקר לון מגן עדן ואייתי לון עמי' לההוא חדוה [שהקב"ה
אתה תתרחק מדעתם הנפסדה ,ותתעסק תמיד מביא את אב ואם של הבעל שמחה אע"ג שכבר מתו,
בעבודה זו להעלות החומריות אל הקדושה. להשתתף בשמחתן של בנים] ,ע"כ.
וזהו ,אל הארץ אשר אראך ,על דרך שכתוב -ברכה א' - וזהו כוונת רש"י" ,לאסיפת העם הנאספים",
בספה״ק אור המאיר (פ' דברים) על מה דאיתא ָּב� ָ ר ּּו ְְך ַַא � ָָּתה ד' ֱאֱ ֹלֵֹקֵ ינ ּּו ֶמֶ ֶלֶ ְךְ אסיפה זו היא מלשון ויאסף אל עמיו (בראשית
בגמ' (קידושין סט ).ארץ ישראל גבוה מכל הארצות, כה ,ח) ,והכונה להנשמות שכבר נפטרו מן העולם,
שהכוונה היא שהארציות והחומריות של בני
ישראל ,גבוהה ורמה מכל הארציות של העמים,
ֶׁשַהַ ֹּכ� ֹל ָּב� ָ ָָרא ִלִ ְְכבֹוֹ דֹוֹ :
ָהָ עֹוֹ ָלָ םֶ � . שהם באו ואתכנשו להשמחה ,ולכבודם מברכים
ברכה זו ,עכדה"ק.
כי בני ישראל עוסקים בארציות לצורך גבוה,
לא כן אומות העולם אוכלים ושותים למלאות ובאבודרהם הביא בשם הרמ"ה ,שברכה זו
כריסם ורודפים אחרי התענוגים למלאות תאות לבם ,ע״כ .וז״ש אל הארץ שלא התחתון, עולם יצירת עיקר באה כדי להזכיר סיבת הזיווג ,מפני שהוא
אשר אראך ,פי׳ שתלך מארצך וממולדתך ומבית אביך ,היינו משיטתם שאי והיינו נברא אלא לפרי' ורבי' ,שלא לתוהו בראה אלא לשבת יצרה (ישעי׳ מה ,יח)
אפשר להשתמש בארציות לקדושה ,ותתנהג בהיפוך ,שיהי' הארציות בבחינת שהכל ברא לכבודו ,שאין כבוד הבורא נודע אלא ע״י בריותיו ,היינו האדם,
אר״ץ ישרא״ל שגבוה מכל הארצות ,ע״י שיהיו מעשיך לשם שמים ,עכתו"ד שהמה מתרבים ע"י נישואין.
הרה"ק מצאנז זי"ע. סדר הדברים
והנה בעת שהאדם עוסק למצוא זיווג הגון עבור בנו שהגיע לפרקו ,צריך מטבע ברכה זו היא ברכה קצרה ,שמתחלת בברוך ,ואינה חותמת בברוך,
ליתן עיניו ודעתו לחפש אחר אשה הגונה וכשירה ,אשר גם עסקי׳ הגשמיים ומבאר רש"י הענין ,לפי שכולה הודאה אחת היא ,לא חתמו בה בברוך ,מידי
בעניני עולם הזה המה לשם שמים ולצורך גבוה ,וכל חפצה ושאיפתה הוא דהוה אברכת פירות ומצוות.
להנהיג את ביתה בדרך הזה ,לגדל ולחנך בני׳ ובנותי׳ באופן אשר גם הם
ישתמשו בדברים ארציים בלתי לד׳ לבדו. ונוסח הברכה היא על שם לשון הפסוק (ישעי' מז ,ז) כל הנקרא בשמי
"ולכבודי בראתיו" יצרתיו אף עשיתיו ,וכתב הרמ"ה כי בריאה זו קאי על
על כן בעת שמחת נישואין הזמן גרמא לברך ולהודות לד׳" ,שהכל ברא הנשמה ,וכן כתוב בשבלי הלקט (שם) ובמהרש"א (כתובות שם).
לכבודו" ,דכל מה שברא הקב״ה בעולמו ,אף הגשמיות והארציות ,לא ברא
ובפסקי הרא"ש (כתובות שם) הועתק הנוסח" ,שהכל ברא לכבוד שמו"( ,ראה
אותם אלא לכבודו ,כדי שיצא מזה כבוד שמים ,וימלא כבוד ד׳ את כל הארץ,
שו"ת שואל ומשיב מהדו' ג' ח"א סי' רס"ב מה שדן בשינוי הנוסח).
ע"כ תוכן דברי כ"ק רבינו זצ"ל( ,ראה הדברים בשלימותן בגליון שערי ציון ,כסלו טבת
תשס"ט). בספר העיטור (אות תתנ"ב) הביא נוסח הברכה מרב שרירא גאון ,ברוך שהכל
ברא לכבודו ,וברוך שמו להודיע גבורתו וכבוד הדר מלכותו ,לגלות חכמתו
ולפי דרכו בקודש הוסיף כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א (בליל שב"ק פ' וארא
ולמען ספר שמו ,ולקלס ולרומם לפניו ,וכיוצא באלו הדברים[ .וסיים העיטור
שנת תשפ"א לפ"ק ,שבת העלי' לתורה של בנו הרב שלמה שליט"א) ,כי עבודה זו לעסוק
דמסתברא דמאן דמאריך בנוסח הברכה חותם בברוך].
בארציות לשם שמים ,לא שייך כל כך לפני הנישואין ,כי בימי הבחרות אין לו
לאדם בעולמו אלא ד׳ אמות של הלכה ,ובמשך כל היום הוא יושב בין כותלי וברכה זו היא הברכה הראשונה כאשר מברכין השבע ברכות בעת הסעודה,
בית המדרש ועוסק בתורה ובמלאכת שמים ,אבל אחר שנושא אשה ,הוא ורק בעת החופה מקדימין לפני' ברכת בורא פרי הגפן[ ,ראה מש"כ על זה
מתחיל להעמיד דורות ולעסוק בישובו של עולם ,לקיים מה שקיבל על עצמו בספה"ק אגרא דפרקא אות רפ"ח].
בשטר הכתובה ,ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי ליכי כהלכות גוברין
יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא. עבדו את ד'
בסעודת שבע ברכות של הגה"צ הראש ישיבה שליט"א ,ליל שב"ק פ'
על כן מברכים בשבעת ימי המשתה ,שהכל ברא לכבודו ,לעוררו ולהזכירו
וישלח שנת תש"מ לפ"ק ,דקדק כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל ,אשר ראוי להבין איזה
שמתחיל עתה תקופה חדשה ,וצריכים לעשות כל ענינים הגשמיים לשם שמים,
שייכות יש לברכה זו עם שמחת נישואין.
להשתמש בהם לעבודת הקודש או לדברים הגורמים לקדושה ,ולהכניסם אל
הקודש פנימה. ואמר לפרש בהקדם דברי ספה"ק דברי חיים (פ' לך לך) ,לפרש הפסוק
ו | גליון מעץ החיים
עניני יומא דהילולא קרויים חיים
מה שיצוה לו לעשות ,ועל כן מצוהו להשתמש
בכתר הרבנות ,ולנהג קהלא קדישא הדין ,במקום
הרה"ק ר' נפתלי מליזענסק זצ"ל
חותנו הגדול והקדוש זצ"ל .וכך הוה ,שמילא יומא דהילולא כ"ה חשון
הרה"ק ר' אשר'ל את מקום כבודו ,והנהיג את
העדה בדרך הקדושה ,על במתי התורה ויראת ההנהגה ,להיות רב ומנהיג לקהל עדת ישורון, יסורים של אהבה
ד' טהורה(ו). ועלה בידם להשתמט מזה(ג) .וכעין זה אמר פעם הרה"ק ר' נפתלי זצ"ל נולד בשנת תקכ"ה
הרה"ק משינאווא זצ"ל ,שכל מנהיגי הקהילות לפ"ק לאביו הרה"ק ר' אלעזר מליזענסק זצ"ל,
פעם אחת בא לרבינו גילוי מן השמים ,שיש
נתלבשו באיצטלא דרבנן בעל כורחם ,והיו בנו בכורו של הרה"ק רבי ר' אלימלך מליזענסק
לו שני ברירות ,ומוטל עליו לבחור באחד מהם,
אנוסים לזה על פי הדיבור ,אך רבינו הצליח זצוק"ל .בהגיע לפרקו נשא רבינו את מחברתו
ואלו הברירות נתנו לו ,או שיעלה על כס ההנהגה,
בדרכו הקדושה שלא לקבל על עצמו אפילו אפס הטהורה הרבנית הצדיקת ע"ה ,בת הרה"ק ר'
ויתנהג ברבנות בהנהגת נפשות ישראל על דרך
קצהו של הנהגה ורבנות(ד). אלחנן מבולגורייא זצ"ל ,הנקרא בפי כל בשם "ר'
ישראל סבא ,או יעזוב עולם הזה ויסתלק לעולמו,
ומוכרח על כרחו לבחור באחד מן הברירות טרם הסתלקות הרה"ק מראפשיץ זצ"ל לגנזי חנא רישא" ,שהי' תלמיד חבר של זקינו הרה"ק
שנתנו לו ,ובאם לא יבחר בברירה ראשונה ,לקבל מרומים ,שאלו אותו תלמידיו וחסידיו ,מאיזה רבי ר' אלימלך מליזענסק זצ"ל.
על עצמו כתר הרבנות ,יצטרך ליפרד מעלמא צדיק וקדוש יקבלו עליהם מרותו ויתאבקו נהג רבינו שלא הלך לטהר את עצמו במקוה
הדין. בעפר רגליו לאחר פטירתו לשמי מעל .הרה"ק בכל יום ויום ,כי אם כמה פעמים בשנה ,ולא
מראפשיץ זצ"ל אמר להם שיקבלו את רבינו או הרשה לשום בר נש ליכנס אל תוך חדר המקוה,
את הרה"ק ר' אלימלך מרודניק זצ"ל להיות בשעה שטבל את גופו שם .ונפלאת היתה
רבם ומנהיגם בדרך התורה והעבודה ,ובאם העבודה הזאת בעיני האנשים ,שדרכו הקדושה
א׳חד ה׳מרבה ו׳אחד ה׳ממעיט (ברכות ה,):
יסעו לאחד מהם להתחמם תחת אור צדקתו של רבינו הי' כאיש פשוט מאד ,וכל תהלוכותיו
הר״ת הם גושפנקא דחתים בי' שמיא וארעא
וקדושתו ,בודאי יערב להם עבודתם ויהא נייחא היו בהצנע לכת עם ד' אלקיו ,ולא הראה שום
(לשון הזוה"ק ח"א בהשמטות רנא ,).דהם כמו
הר״ת של א׳ת ה׳שמים ו׳את ה׳ארץ (בראשית לנפשם ולנשמתם ,ויאור להם אור חדש בדרכו גדלות לעיני בני אדם ,ומה נשתנה דבשעה שהלך
א ,א) ,דבנתינת צדקה ,אפילו על נתינה מועטת הקדושה של הבעל שם טוב הק' זי"ע(ה). למקוה הי' סגור ומסוגר ,ואסר לכל אדם לימצא
עומדת העולם ,כי הוא ר״ת א׳חד ה׳מרבה ו׳אחד הרבה חסידים ואנשי מעשה שהלכו לאורו שם בעת ההוא.
ה׳ממעיט. הגדול של הרה"ק מראפשיץ זצ"ל בהלו נרו פעם אחת כאשר הלך רבינו לטהר את עצמו
(ספר אסיפת דברי חכמים [להרה"צ ר' חיים עלי ראשם ,רצו למלאות רצון קדשו ,ולכן נסעו במקוה ,הי' איש אחד שהטמין את עצמו בחדר
ירוחם מסנאטין ז"ל] דף מ״ט ,בשם רבינו) לאחר הסתלקותו להסתופף בצל קדשו של המקוה ,כדי ליישב פליאתו ולראות עבודתו
רבינו .אמנם גם אז אחז רבינו דרכו בקודש ,ולא הקדושה שמעריך בעת הטבילה .כאשר פשט
רצה לנגוע בקצהו של הנהגה ,אלא גירש את כל רבינו את בגדיו ראה שהי' לו חגורה של ברזל
וגם עבור זאת לא פנה רבינו מדרכו והנהגתו, האנשים שהגיעו למשכן קדשו כדי לחנות תחת מלא מחטים ,שתחב אותו לתוך גופו ,כדי לסגף
והמשיך לסרב מלקבל בני אדם שהשכימו על דגלו הטהור ,וצוה להם שישובו מיד לבתיהם ,איש עצמו למען קדושת שמו יתברך ,ולא הי' לו די
פתחו להתדבק לאורו הבהיר ,ולא אבה להתקבל על מחנהו ואיש על דגלו ,ולא יחזרו אליו בשום בזה ,רק הי' מנדנד חגורתו הילך והילך ,כדי
לרב ומנהיג .ועל כן קיימו מלעילא ברירה השני', פנים ואופן. ליקרע גם שאר חלקי הגוף .ובזה התפרש לו
ונח נפשי דרבינו לדאבון לב כל בית ישראל(ז). בשנת תקפ"ז לפ"ק לפני חג השבועות, כוונת רבינו במה שצוה שיהי' חדר המקוה פנוי
בערך חודש ימים אחר שעלה הרה"ק מראפשיץ מאנשים בשעה שהוא נמצא שם ,והוא מחמת
לעשות כדת היום זצ"ל בסערה השמימה ,והניח דור יתום בעלמא שרצה לכסות עבודתו הנעלה והנשגב מעין
אמנם מכלל הנהגה צנוע זו יצאת יום הפורים, הדין ,כצאן אשר אין להם רועה ,נסע רבינו האדם ,בהיותו מסגף את עצמו ביסורים קשים
ביומא רבה הדין הי' פעם היחידי במשך כל ימות לעיר ראפשיץ ,לחסות בימי החג בצל הרה"ק בינו לבין קונו(א).
השנה שהנהיג רבינו את העדה הקדושה ,והרבה רבי ר' אשר'ל מראפשיץ זצ"ל ,חתנו של הרה"ק
אנשים באו מרחוק ומקרוב בהאי יומא ,כולם מראפשיץ ,וכאשר הופיע בשערי העיר ,תמה עליו מלבשתו ענוה
נקבצו ובאו אצל רבינו ליזכר לטובה וליפקד הרבי ר' אשר'ל זצ"ל בתימה גדולה ,ושאל לו רבינו הצטיין באופן נפלא ומופלג במידת
בדבר ישועה ורחמים ביום הגדול והקדוש הזה, מדוע בא לשהות אצלו במשך חג השבועות ,כי ההכנעה ,בהיותו ענותן ושפל ברך ,ובורח מנדנוד
ובכוחותיו הקדושים פעל פעלים הרבה לטובת כבר צוה לבני ביתו שיסדרו את החבילות עם כל כל שהוא של כבוד וגדולה ,ולא אבה בשום פנים
הכלל והפרט ,וראו אצלו מופתים גלויים ,עד כדי מה שיצטרכו להם במשך יומא דעצרתא ,ויכינו לנהג קהל עדת ישראל ,ולהתעטר בכתר הרבנות,
כך שהרבה בעלי מומין קבועים ,ואנשים שנדכאו את עצמם ליסע אל רבינו ,ליהנות מאורו הנעלה ובתחבולות שונות דחה ממנו את כל האנשים
בחליים רעים נתרפאו אז ע"י ברכותיו(ח). והנשגב ,כאשר צוה חותנו זצ"ל באחרית ימיו. שביקשו לקבל עליהם מרות ממנו ,וכמה פעמים
סיפר הרה"ק ר' איציק'ל מפשעווארסק אולם גם מזה לא נתפעל רבינו כלל ,ובעומק הקפיד על בני אדם שבאו להסתופף בצל קדשו(ב).
זצ"ל ,שהי' לרבינו כוחות גדולות ועצומות לפעול חכמתו השיב לו ,דמאחר שכבר קיבל אותו הרבי בענין זה התבטא הרה"ק ר' שלום מקאמינקא
ישועות למעלה מחוקי הטבע לאלו שלא הי' להם ר' אשר'ל להיות לו לרבי ,מצוה לו לשמוע אל כל זצ"ל ,שגם הוא וגם רבינו לא רצו לקבל כתר
_________________________________________________________________________________________________ מקורות
________________________________________________________________________________________________
(ג) מאורות הגדולים [להרה"ג ר' נחום מאיר גערמאן שליט"א ר"מ במתיבתא עץ חיים] (א) שיח זקנים [להרה"ג ר' ישראל חיים אשרי שליט"א] ח"א עמ' י'( .ב) דמשק אליעזר ח"ב פרק ח'.
(ה) תולדות הרה"ק (ד) י"ג אורות ח"ב במערכת רבינו עמ' צ"ג. חלק חזקני נ"א פרק ג' ,בשם הרה"ח ר' דוד קאהן ע"ה ,משמי' דרבי' הרה"ק ר' אברהם חיים מפלאנטש זצ"ל.
מריישא עמ' ל' ,בשם הרה"ח ר' דוד קאהן ע"ה( .ו) זרעא קדישא עמ' ק"ד( .ז) אורח לצדיק ,בית אלימלך אות ע"ז( .ח) י"ג אורות שם עמ' צ"ד( .ט) יפה שיחתן עמ' נ"ח.
(י) אורח לצדיק ,בית אלימלך אות ע"ג( .יא) שארית ברוך אות פ"ח.
גליון מעץ החיים | ז
קרויים חיים /המשך יזכר לחיים
הספד כלל ,דזהו ודאי אינו לפי כבודו של איש זרע של קיימא ,אבל במשך השנה לא הבטיח רב ברכות יחילו על ראשי הני גברי יקירי,
צדיק וקדוש כזה. כלום להמצפים לישועתן השלימה בענין זה ,רק אשר בנדבת לבם יצא דבר תפארה,
בירך להם ברכותיו הטהורים שבקרוב יגיע להם דברי תורה המשמח לב ועינים מאירה,
ולכן החליטו האנשים ביניהם שהאיש
המוכשר והמסוגל להציע דיבורים קצרים זמן פקידתם .אמנם ביום הפורים יצא מגדרו, הלא המה
המחזיקים את המרובה אודות עבודתו של רבינו, והי' מבטיח להרבה אנשים שבאו אליו בבקשה
הוא רבו שלמדו תורה בימי בחרותו הג"ר דן שיעורר רחמים עליהם שיפקדו בזש"ק ,והי' לכל מו"ה שלמה בר"ש ריגער הי"ו
מרדכי זצ"ל אבד"ק ליזענסק .הג"ר דן מרדכי אחד ואחד מהם ישועה הצריכה לו(ט).
לכבוד השמחה במעונו
הסכים עמהם ,ועמד לדרוש להעם הנאספים, פעם הגיע כ"ק מרן הגה"ק מצאנז זצוק"ל בהולדת בתו למזל טוב
ואמר להם שלא בא להעיז פניו נגד רצון רבינו לשערי אהלו של רבינו לחסות בצל קדשו ,ורבינו
ולהאריך בסיפורים ועובדות המגידים גודל לא נתן לו רשות ליכנס אליו אל הקודש פנימה,
צדקתו וקדושתו ,ולכן קיצר מאוד בדיבורים וצוה שיעזוב את ביתו ,כיון שאינו רב ומנהיג
קצרים ,שיבינו העם הנאספים מעט מזעיר גודל כלל .אמנם ביקש ממנו הגה"ק מצאנז זצ"ל מו"ה אהרן קרויס הי"ו
קדושתו של רבינו(יא). שאעפ"כ יעתר לבקשתו וימלא רצונו העזה, לכבוד השמחה במעונו בהולדת הבן
שעכ"פ יסתכל עליו במו עיניו ,ויראה שהוא אצל בנו מו"ה דוד הי"ו למזל טוב
רבינו זכה לבנות בית נאמן בישראל לד'
תלמיד הגון ,אשר נפשו משתוקק לקבל מבאר
ולתורתו ,בהיות לו בנין וחתנין גדולים וקדושים,
תורתו הקדושה .אז אמר לו רבינו שהרי כבר
אשר האירו מבאר תורתם במשנתם הטהורה של
הביט עליו ,ועכשיו ישוב לביתו ,ויחזור אליו
אבותם הקדושים זי"ע בכל קצוי תבל.
בעצם יום הפורים(י). מו"ה צבי יעקב יוסף לאנדא הי"ו
הלא המה ,בנו הגדול מוה"ר יעקב יצחק
הספד מר לכבוד השמחה במעונו בהולדת הבת אצל
זצ"ל הנקרא ר' איציק'ל מזידיטשובא ,בנו מוה"ר
חתנו מו"ה יצחק מאיר שטייער הי"ו למז"ט
אלעזר (השני) מליזענסק זצ"ל ,בנו מוה"ר משולם ביום כ"ה לחודש חשון שנת תקצ"ט לפ"ק
זושא מנדבורנא צפת זצ"ל ,ובנו מוה"ר יעקב ליב החזיר רבינו נשמתו הטהורה ליוצרו ,ונסתלק
זצ"ל. לגנזי מרומים .ובהתאסף ראשי עם יחד שבטי
בתו הרבנית הדס ע"ה א"ח מוה"ר חיים שיף ישראל נערך מסע הלוי' ,כאשר כל העם נתקבצו מו"ה יעקב יודא גאנצפריעד הי"ו
מטארנא זצ"ל ,בתו הרבנית ע"ה א"ח מוה"ר באגודה אחת ,לחלק כבודו האחרון לאיש הזה
לכבוד השמחה במעונו בהולדת הבת
צבי יוסף טייטלבוים זצ"ל אבד"ק רודניק ,בתו המורם מעם בהפלגה יתירה.
אצל בנו מו"ה אפרים הי"ו למזל טוב
הרבנית הצדיקת מירל ע"ה א"ח מוה"ר יעקב אבל לא הרהיב שום בר נש לפתוח פיו
קאפל זצ"ל [בן מוה"ר יצחק לאנדמאן זצ"ל אבד"ק בדברי הספד והערכה על עבודתו הקדושה ,שהי' ויתברכו מא-ל הגדול והנורא,
ווישניצא] ,בתו הרבנית חי' ע"ה א"ח [בזיווג ראשון] במדריגה עילאה ונשגבה ,מאחר שבמשך כל ימי לחיים מתוקנים ומשכרת יתירה,
מוה"ר שמואל זאנוויל בינדיגער מבארדיוב זצ"ל, עדי נזכה לישעותן של ישראל במהרה.
חייו הקפיד בקפידה גדולה על האנשים שרצו
ובתו הרבנית אסתר ע"ה א"ח מוה"ר זאב וואלף לחלק לו אפילו נדנוד כל שהוא של כבוד וגדולה,
זצ"ל דומ"ץ לאנצהוט [מחשובי חסידי הרה"ק מצאנז לכן לא רצו לספר עוזו וגודל ערכו הרם .אמנם • התודה והברכה לאלו שנטלו חלק בהוצאות הגליון •
זצ"ל]. מאידך גיסא לא הי' ניחא להם להטמינו בלי שום
מו"ה דוד קרויס הי"ו
א .בספר מאורות הגדולים חלק חזקני נ"א (עמ' ס') מביא שסיפר כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל שהרה"ק ר' יעקב יצחק זצ"ל לכבוד שמחת הולדות בנו למזל טוב
קבע אהלו בעיר באבוב ,וקבע משכנו באותו בית שדר שם אחר כך כ"ק מרן אדמו"ר הראשון זצ"ל.
מו"ה יצחק וויינגארטן הי"ו
קול רנה וישועה באהלי צדיקים לכבוד שמחת אירוסי בתו הכלה תחי' עב"ג החתן
שלמה נ"י ב"ר אברהם אהרן לעזער הי"ו למז"ט
בנפש מעוטף בשמחה עצומה הננו גשים
לשגר בזה ברכת מזל טוב אל מול פני הקודש
מו"ה אפרים גאנצפריעד הי"ו
כ"ק מרן אדומו"ר עטרת ראשינו שליט"א לכבוד שמחת הולדות בנו למזל טוב
לרגל השמחה במעון קדשו
נישואי נכדתו הכלה הבתולה המהוללה תחי'
בן לבנו הגה"צ הרב חיים שלום שליט"א גליון מעץ החיים יו"ל בעזהשי"ת
חתן הגה"צ אבד"ק סאטמאר ב"פ שליט"א ע"י חבורת אברכים
עב"ג החתן המופלג בתורה ויר"ש הרב יעקב יוסף שליט"א בכולל זכרון חיים ד'באבוב
בן הרה"ג ר' אשר אנשיל מנחם זעלטענרייך שליט"א שנת תשפ"ז לפ"ק
בן הגה"צ אבד"ק שטשאקאווא -אדמו"ר מקערסטיר שליט"א ,וחתן כ"ק מרן אדמו"ר מספינקא שליט"א כל הזכיות שמורות
ובעידנא הדין דקוב"ה חדי כד אשתכח חדוותא בגו צדיקיא ,מצלאין אנו לחיי מלכא דתהוי שלמתא חדוותא להגהות והערות ,מכתבים וכדו' ,ולכל עניני הגליון
דמלכא מכל הצדדים .וברכתינו ברכת הדיוט צרופה בזה ,שהזיווגים יעלו יפה לתפארת בית אבות ,ומשמחה זו אפשר להתקשר להמערכת 347-871-3066
יושפע שפע רב לנו ולכל ישראל ,ואיתן אדונינו מורינו ורבינו עטרת תפארת ראשינו שליט"א ,יזכה לראות רב
meitzhachaim@gmail.com
נחת דקדושה ושמחה מהם ומכל יוצאי חלציו ,עדי יזכה לנהלינו לקראת פני משיח צדקינו ,במהרה בימינו אמן.
ח | גליון מעץ החיים
