gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

יחוה דעת · Yechave Daas — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: יחוה דעת · Yechave Daas

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

יחוה דעת · Yechave Daas — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪374‬‬ ‫השיעור מתקיים בכל מוצ"ש‬ ‫השיעור השבועי ממו"ר ועט"ר מרן‬ ‫בשעה ‪ | 21:00‬רב מקדים בשעה ‪20:30‬‬ ‫הראש"ל רבי דוד יוסף שליט"א‬ ‫בבית המדרש 'יחוה דעת' רחוב אגסי ‪ 1‬ירושלים‬ ‫ממוצש"ק וירא תשפ"ז‬ ‫עורך ראשי‪ :‬הרב אריאל סגרון‬ ‫פרשת חיישרה‬ ‫שימוש בפלטה חשמלית בשבת‬ ‫נושאי השיעור‪ :‬להגביר את האחדות בעם ישראל | שימוש בפלטה חשמלית בשבת | כירה גרופה וקטומה | תנאי החזרת‬ ‫תבשיל לפלטה | שיעור יד סולדת בו | חימום תבשיל יבש ולח בשבת | על מה חרבה סדום | חוקי סדום בימינו‬ ‫שלא מספיק רק לחשוב על הדברים‪ ,‬אלא צריך תמיד לעשות למעשה‪,‬‬ ‫מדברי הרב המקדים הגאון רבי יחיאל ברדה שליט"א‬ ‫ראש בית המדרש 'הלכה ברורה' גבעת זאב‬ ‫לתכנן כל שלב ושלב איך מתקדמים הלאה‪.‬‬ ‫פעם הייתי באיזה מסיבת יום הולדת שערכו למור חמי‪ ,‬מרן שליט"א‪,‬‬ ‫"‪...‬כל מי שרואה את התשובה הזאת שנכתבה ב'יביע אומר (ח"ד חאו"ח‬ ‫וראיתי את הרב מהורהר קצת‪ .‬אחר כך ניסיתי לשמוע‪ ,‬אז הוא אמר לי‪:‬‬ ‫סימן לד)‪ ,‬אי אפשר שלא להתפעל מהגאונות העצומה שיש בה‪ ,‬בעומק‬ ‫"אני מנסה לחשוב איך אני מנצל עוד את כל הזמן שנותר לי‪ ,‬הכי טוב‬ ‫ובעיון‪ ,‬משהו שאין כדוגמתו‪ ,‬אין אפשרות להכיל את זה במוח רגיל‪.‬‬ ‫שאני יכול‪ "...‬ואכן שמעתי את זה ממנו בעוד הזדמנויות‪ ,‬שבכל תחנה‬ ‫הרבה פעמים אדם שואל את עצמו איך ניתן להגיע לדרגה כזאת‪ ,‬איך‬ ‫ותחנה בחיים אדם צריך לעצור ולחשוב עם עצמו‪ ,‬החיים משתנים‪,‬‬ ‫הוא יכול להתקרב לפי הכוחות שלו? אני רוצה להזכיר נקודה אחת‬ ‫החיים לא נשארים כל הזמן באותו מסלול‪ .‬איך אנחנו מצליחים להגיע‬ ‫מהמבט שלי‪ ,‬שזה גם למדתי ממור חמי‪ ,‬מרן הראשון לציון שליט"א‪.‬‬ ‫הכי רחוק‪ ,‬הכי טוב שאנחנו יכולים‪ ,‬בכוחות שלנו‪.‬‬ ‫הרבה פעמים אנשים שיש להם שאיפות‪ ,‬אבל הם לא מספיק‬ ‫וזו הזכות שהיתה לרב להקים את המקום הנפלא הזה בית המדרש‬ ‫משוכנעים שהם יכולים להשיג את הדברים‪ .‬אדם שרוצה להגיע‬ ‫'יחוה דעת'‪ ,‬שכולנו זכינו וזוכים לגדול בו‪ .‬מרן שליט"א ובנו הרב עובדיה‬ ‫למעלות גדולות יותר בלימוד‪ ,‬אבל חסר לו באמונה האמיתית שהוא‬ ‫שליט"א‪ ,‬מגדילים את המקום ומפתחים אותו‪ .‬יהי רצון שהרב יזכה‬ ‫מסוגל לזה – זה עוצר אותו‪ .‬למרן הרב עובדיה זצוק"ל היתה תמיד את‬ ‫להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬להאיר את כל העולם כמו שהוא עושה בתורה‬ ‫השאיפה העצומה הזאת להגדיל תורה‪ ,‬ואת האמונה שהוא יכול באמת‬ ‫ובהלכה‪ .‬ויהי רצון שנזכה לקרב את הגאולה במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫לחולל את המהפכות הגדולות בעולם‪ .‬אבל לצד זה‪ ,‬תמיד הוא גם ידע‪,‬‬ ‫‪/http://ydaat.co.il‬‬ ‫העלון לעילוי נשמת חמותו של מרן הראש"ל שליט"א מרת רחל סויסה בת איזה ע"ה ‪ -‬נלב"ע כ"ז חשון תשע"ז ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫דגים מבושלים ‪ -‬כל דבר שמבושל כל צורכו והוא יבש‪ ,‬כלומר בלי רוטב‪,‬‬ ‫שיעור מרן הראשון לציון שליט"א‬ ‫או שהרוטב שלו הוא סמיך ועבה מאוד‪ ,‬כפי שדיברתי על כך בשיעורים‬ ‫הקודמים‪ .‬את כל אלה הוא התיר לחמם על הפלטה‪ .‬הוא חזר על הדברים‬ ‫א‪ .‬להגדיל כבוד שמים‬ ‫גם אחרי שנים רבות‪ ,‬כשכתב את 'חזון עובדיה' על הלכות שבת‪ ,‬והוסיף‬ ‫יישר כח גדול לחתני‪ ,‬הגאון המצוין הרב יחיאל ברדה שליט"א‪ .‬מאז שאני‬ ‫כמה פרטים‪ ,‬אבל בסך הכל הדברים דומים למה שכתב בשו"ת 'יחוה דעת'‪.‬‬ ‫מכיר אותו הוא תלמיד חכם היושב ושוקד על התורה יומם ולילה‪ ,‬מרביץ‬ ‫יש סוגיה במסכת שבת (לח‪ ):‬על החזרת תבשיל‪ ,‬ובגמרא נאמרו כמה תנאים‪.‬‬ ‫תורה ונותן שיעורים‪ ,‬גם לאברכים וגם לבעלי בתים‪ .‬הוא מעיין נפלא ובקי‬ ‫וכאמור‪ ,‬יש סתירה בשלחן ערוך‪ ,‬ונשברו על זה הרבה קולמוסים‪ :‬גדולי‬ ‫ב"ה‪ .‬מאז נישואיו הוא עוסק בהלכה בעיון‪ ,‬בבירור יסודי של השיטות‪ .‬אני‬ ‫ישראל במשך הדורות כתבו‪ ,‬ויש כמה שיטות בנושא‪ .‬ומי שלומד את‬ ‫נהנה מאוד בכל פעם שהוא נמצא אצלי בשבת‪ ,‬אנחנו מלבנים סוגיות ‪ -‬כזה‬ ‫התשובה ב'יחוה דעת' נשאר עם כמה קושיות‪ ,‬כי יש דברים שלא בירר‬ ‫ראה וקדש‪ .‬ימשיך מעלה מעלה‪ ,‬מחיל אל חיל‪ ,‬להפיץ מעיינותיו חוצה‪,‬‬ ‫מספיק בתשובה זו‪.‬‬ ‫להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שיטות הפוסקים בעניין חימום מאכל על פלטה בשבת‬ ‫רבותיי‪ ,‬עברנו כמה שבועות קשים מאוד‪ ,‬אי אפשר להתעלם ממה שעברנו‬ ‫לפני הרבה שנים כתבתי בנושא הזה‪ ,‬ולפני כ‪ 15-‬שנה ישבתי עליו שבועות‬ ‫בשבועות האלו‪ .‬לצערנו‪ ,‬אנחנו יודעים כמה לשון הרע היה כאן‪ ,‬כמה‬ ‫רבים וכתבתי תשובה ארוכה מאוד‪ ,‬של עשרות עמודים‪ ,‬שנדפסה ב'הלכה‬ ‫רכילות‪ ,‬כמה הלבנת פנים וכמה מחלוקת‪ .‬במיוחד כואב לראות איך אצלנו‬ ‫ברורה' (סימן שיח שו"ת אוצרות יוסף סימן י)‪ .‬התחלתי בבירור הסוגיות בגמרא‬ ‫‪ -‬החרדים לדבר ה'‪ ,‬שומרי תורה ומצוות‪ ,‬איך איסורי תורה חמורים הפכו‬ ‫ובראשונים‪ ,‬ובאופן שבו הראשונים למדו את דברי הגמרא‪ .‬אחר כך עברתי‬ ‫פתאום לאידיאולוגיה‪ :‬לוקחים את האיסורים החמורים והופכים אותם‬ ‫לדברי הפוסקים האחרונים‪ ,‬השלחן ערוך והרמ"א‪ ,‬ולהסברי הפוסקים‬ ‫למצווה‪ ,‬ממש כך‪ .‬לפעמים זו ממש הרגשה שהכל מותר‪.‬‬ ‫בדעתם‪ .‬אספתי את כל השיטות וביררתי כל שיטה ושיטה‪ ,‬מה הנימוקים‪,‬‬ ‫ב"ה אנחנו מאחורי כל זה‪ .‬מה שנשאר הוא שיושבים וכל אחד הוא פרשן‪,‬‬ ‫הראיות והסברות שנאמרו בה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬המסקנה שלי היא‪ ,‬שלמנהג‬ ‫מפרש מה יהיה‪ ,‬מי יעשה מה וכו'‪ .‬זה לא תפקידנו‪ ,‬ה' הטוב בעיניו יעשה‪.‬‬ ‫הספרדים אפשר בוודאי להקל‪ ,‬אפילו לכתחילה‪ ,‬לקחת תבשיל קר ולחמם‬ ‫כתוב בפסוק (משלי כא‪ ,‬א)‪" :‬לב מלך ביד ה'" ‪ -‬אם לב מלך ביד ה'‪ ,‬קל וחומר לב‬ ‫אותו על גבי פלטה חשמלית‪ ,‬כפי שכתב אאמו"ר מרן זצוק"ל‪.‬‬ ‫של פוליטיקאים קטנים ביד ה'‪ ...‬אנחנו מתפללים ומקווים שהקב"ה יעשה‬ ‫כידוע‪ ,‬יש גדולי ישראל שאינם מסכימים לכך‪ .‬גם אצל הספרדים‪ ,‬הגאון רבי‬ ‫שיהיה טוב לעם ישראל‪ ,‬בעז"ה‪.‬‬ ‫בן ציון אבא שאול זצ"ל החמיר בנושא הזה‪ .‬לעומת זאת אצל האשכנזים‬ ‫אנחנו צריכים לדעת‪ :‬אנחנו כאן בארץ ישראל‪ ,‬כולנו אחים‪ .‬אנחנו יהודים‪,‬‬ ‫היה בדור הקודם האדמו"ר מצאנז‪ ,‬שהיה ניצול שואה‪ ,‬גאון עצום בתורה‪,‬‬ ‫ולמרות שבארץ יש הרבה מאוד יהודים ‪ -‬לצערנו הרוב ‪ -‬שאינם שומרים‬ ‫חריף ובקי מעבר לצדקותו ולעבודת ה' המופלאה שלו‪ .‬בשו"ת שלו 'דברי‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬הם עדיין אחינו‪ .‬אנחנו שומעים את שיח השנאה‪ ,‬אבל לא‬ ‫יציב'‪ ,‬שהוא שו"ת ענק‪ ,‬הוא מאריך בנושא הפלטה‪ ,‬ומעניין מאוד שמסקנתו‬ ‫נשתתף בו! אנחנו נדבר על אהבה ואחוה‪ ,‬שלום ורעות וידידות!‬ ‫כמו של אאמו"ר מרן זצוק"ל‪ :‬גם הוא מתיר לחמם על פלטה תבשיל יבש‬ ‫קר‪ .‬לפי דבריו זה מותר גם לאשכנזים‪.‬‬ ‫אני שומע שמדברים על "משתמטים" ו"משרתים"‪ .‬אנחנו יכולים להשתמש‬ ‫במילים הללו לגבי התורה הקדושה שלנו‪ :‬מי הם ה'משרתים' של התורה?!‬ ‫צריך לדעת‪ ,‬שגם אצל האשכנזים‪ ,‬לפי הרמ"א‪ ,‬יש הבדל בין שני מקרים‪ .‬אם‬ ‫מי שהולכים אחרי התורה הקדושה והמצוות‪ ,‬יושבים ועוסקים בתורה‬ ‫בישל תבשיל ביום שישי ורוצה להחזירו בשבת ‪ -‬שיטת הר"ן (שבת טו‪ :‬מדפי הרי"ף)‬ ‫יומם ולילה‪ ,‬מגדילים ומפיצים תורה‪ ,‬שהיא תכלית העולם הזה‪ .‬בגלל זה‬ ‫והרמ"א (סימן רנג סעיף ב) מסכים לה‪ ,‬שבמקרה כזה הדין חמור יותר‪ .‬זה נקרא‬ ‫הקב"ה ברא את עולמו ‪ -‬בשביל התורה‪ .‬ולהיפך‪ :‬מי שאינו לומד תורה‬ ‫"חזרה"‪ ,‬ועליה אומרת הגמרא שצריך את התנאים‪ .‬אבל אם התבשיל היה‬ ‫ואינו מקיים מצוות‪ ,‬הוא משתמט מהתורה והמצוות‪ .‬כך אנחנו צריכים‬ ‫מונח כל הזמן‪ ,‬מיום שישי ועד השבת‪ ,‬ומוציא ומחזיר אותו בשבת ‪ -‬הרמ"א‬ ‫להסתכל על הדברים‪.‬‬ ‫מיקל בזה הרבה יותר מאשר השלחן ערוך‪ .‬מי שלומד היטב את דברי הבית‬ ‫יוסף (סימן רנג) ואת דברי השלחן ערוך‪ ,‬שלא מחלק בזה‪ ,‬יראה שמרן השלחן‬ ‫אבל מכיון שאם נדבר כך‪ ,‬אנשים לא דתיים לא יבינו מה אנחנו רוצים‬ ‫ערוך לא מסכים להיתר של הר"ן‪.‬‬ ‫מהם‪ ,‬מה שנשאר לנו הוא לדבר בידידות‪ ,‬לשמור על לשוננו‪ ,‬לא להיגרר‬ ‫אחרי פרובוקציות ואחרי דיבורים לא יפים‪ .‬ננסה לקרב למכנה המשותף‪,‬‬ ‫לאור דברי השלחן ערוך‪ ,‬אנחנו צריכים לדון איך להתייחס לפלטה‪ .‬אי אפשר‬ ‫נסביר לכולם שהמכנה המשותף של כולנו כאן בארץ ישראל הוא התורה‬ ‫להקיף את כל הנושא בשיעור אחד‪ ,‬ולכן אני אומר היום רק את עיקרי‬ ‫הקדושה שלנו‪ .‬אנחנו כאן בגלל שכתוב בתורה שארץ ישראל שלנו‪ .‬הקב"ה‬ ‫הדברים‪ .‬מי שרוצה להקיף את הנושא יכול למצוא את הכל אצלי ב'הלכה‬ ‫הבטיח אותה לאברהם אבינו וחזר על ההבטחה כמה פעמים‪ ,‬אחר כך גם‬ ‫ברורה' (סוף סימן שיח)‪ ,‬ואם יש למישהו הערות או קושיות על מה שכתבתי ‪-‬‬ ‫ליצחק וליעקב‪ ,‬ואחר כך הביא אותנו אל ארץ ישראל‪ .‬הקב"ה נתן לנו את‬ ‫אני אשמח לשמוע‪ .‬מי שרוצה ללמוד את הנושא בעיון צריך לדעת שזה‬ ‫התורה כדי שנקיים אותה בארץ ישראל‪ ,‬יש לנו מצוות מיוחדות ששייכות‬ ‫לא ייקח לו שעה או שעתיים‪ ,‬צריך להוציא על זה ימים ושבועות‪ ,‬לשבת‬ ‫רק לארץ ישראל‪ .‬כל הכח שלנו נובע מהתורה הקדושה‪ .‬את זה אנחנו‬ ‫וללמוד ולעיין בדברי הפוסקים‪.‬‬ ‫צריכים להסביר‪ ,‬ולהשתדל להרבות אהבה ואחוה שלום ורעות‪ .‬ונזכה בעז"ה‬ ‫ג‪ .‬כירה גרופה או קטומה‬ ‫שתוסר כל שנאת החינם שבתוכנו‪ ,‬ונזכה להגדיל שם שמיים ולהגדיל כבוד‬ ‫שמים‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫בזמן חז"ל לא היה חשמל‪ ,‬וכשרצו לחמם אוכל בשבת הייתה להם כירה שזה‬ ‫א‪ .‬פלטה בלי כפתורים‬ ‫כלי שמבשלים בו‪ ,‬ובו גחלים בוערים‪ ,‬ובערב שבת היו גורפים את הגחלים‬ ‫או קוטמים אותם‪' .‬גריפה' היינו‪ ,‬הכירה הייתה חמה מאוד‪ ,‬וכשגורפים‬ ‫היום אני רוצה להתייחס לשאלה הלכתית‪ .‬אני לא מתכוון לפלפל ולהקשות‬ ‫ומוציאים ממנה את הגחלים הכירה נשארת עדיין חמה מאוד‪ ,‬עד שאפשר‬ ‫ולתרץ‪ ,‬אלא לומר את יסודות שיטות הפוסקים ואת מסקנת ההלכה לגבי‬ ‫עדיין לבשל עליה קצת‪ .‬דברים שמתבשלים מהר אפשר לבשל גם אחרי‬ ‫שימוש בפלטה חשמלית בשבת‪.‬‬ ‫שהוציאו את הגחלים‪' .‬קטימה' – היינו‪ ,‬לקחת אפר קר או עפר‪ ,‬ולפזר אותו‬ ‫על גבי הגחלים‪ ,‬וכך מכסים את הגחלים הבוערים‪ .‬גם אז הכירה חמה מאוד‪,‬‬ ‫פלטה היא המצאה של הדורות האחרונים‪ ,‬אחרי שהומצא החשמל‪ ,‬שמאז‬ ‫ואפשר עדיין לבשל קצת‪.‬‬ ‫השתנה כל הנושא של חימום אוכל בשבת‪ .‬אדם שמניח אוכל על פלטה‬ ‫ביום שישי‪ ,‬ובשבת מוציא ואוכל אותו – מותר‪ .‬ואין לחוש בזה גם משום‬ ‫סוגיית הגמרא שעוסקת בהחזרת תבשיל לחימום בשבת‪ ,‬מדברת על‬ ‫שהייה‪ .‬מי שלומד בהלכה ברורה את דיני שהייה (חלק יד סימן רנג) יראה שכתבתי‬ ‫כירה גרופה וקטומה‪ .‬אנחנו רואים בגמרא שהיא משווה את שני הדברים‪,‬‬ ‫שם באריכות שבפלטה אין חשש של שהייה‪ .‬אני מדבר על פלטה רגילה‪,‬‬ ‫גרופה וקטומה‪ ,‬והגמרא דנה איך אפשר להחזיר תבשיל על גבי כירה גרופה‬ ‫כפי שמצויה בבתים‪ ,‬שלא רגילים לבשל בה אלא בעיקר לשמור על חום‬ ‫וקטומה‪ .‬יש בזה סוגיה שלמה עם כמה דעות‪ ,‬ובראשונים יש מחלוקת מה‬ ‫התבשיל‪ .‬אין בה כפתורים ויש בה חום קבוע‪.‬‬ ‫התנאים שבהם מותר להחזיר תבשיל בכירה כזו‪ .‬להלכה יש מחלוקת לפי‬ ‫מרן השלחן ערוך (סימן רנג סעיף ב) ישנם ארבעה תנאים‪ ,‬ולפי הרמ"א ישנם‬ ‫פלטות חדשות שיש בהם כפתורים ובמיוחד בפלטות של זמננו שגופי‬ ‫חמישה‪.‬‬ ‫החימום לא מכוסים בפח‪ - ,‬הדין שלהן משתנה לגמרי‪ ,‬אבל פלטה שיש‬ ‫לה חום קבוע ואין לה כפתורים ‪ -‬היא כמו הפלטה שהייתה פעם‪ ,‬ומותר‬ ‫התנאי הראשון‪ :‬לפי מרן השלחן ערוך‪ ,‬שהתבשיל יהיה מבושל כל צורכו‪.‬‬ ‫לאכול בשבת מאוכל שמתחמם עליה‪.‬‬ ‫וגם הרמ"א מסכים לתנאי הזה‪ .‬הכוונה היא למבושל לגמרי‪ ,‬לא חצי מבושל‬ ‫ולא רק ראוי לאכילה‪' ,‬מבושל לגמרי' לפי הסטנדרט של מי שרוצה אוכל‬ ‫לפני כ‪ 50-‬שנה ויותר‪ ,‬הייתה לאאמו"ר מרן זצוק"ל תוכנית ברדיו בכל יום‬ ‫מבושל היטב‪ ,‬בלי קיצורי דרך‪ .‬בלי תנאי זה יש איסור דאורייתא של בישול‪.‬‬ ‫שישי בשם "פינת ההלכה"‪ .‬היא נמשכה בין ‪ 5‬ל‪ 10-‬דקות‪ ,‬והשידור היה‬ ‫בשעה ‪ 4‬בערך‪ .‬היו גדולי ישראל שהיו פותחים את הרדיו באותה שעה כדי‬ ‫התנאי השני‪ :‬שהכירה גרופה וקטומה‪ .‬בכירה שבימיהם אפשר היה להשאיר‬ ‫לשמוע את "פינת ההלכה"‪ .‬זכיתי שבמשך שנים הייתי יושב לצד אאמו"ר‬ ‫תבשיל זמן רב‪ ,‬והוא יישאר חם או אפילו יתבשל יותר‪ ,‬אבל כשמדובר‬ ‫ועוזר לו לערוך את הדברים‪ ,‬בחלק מהזמנים שלח אותי לומר במקומו את‬ ‫בתבשיל מבושל‪ ,‬אנחנו יודעים שאין בישול אחר בישול ביבש‪ .‬אלו שני‬ ‫"פינת ההלכה" ברדיו‪.‬‬ ‫התנאים המוסכמים על מרן השלחן ערוך והרמ"א‪.‬‬ ‫פעם אחת התייחס אאמו"ר מרן זצוק"ל לנושא של שימוש בפלטה חשמלית‬ ‫ד‪ .‬האיסור לחמם תבשיל מבושל בשבת‬ ‫בשבת‪ ,‬וכתב על כך בשו"ת 'יחוה דעת' (ח"ב סימן מה)‪ .‬התשובה שכתב שם‬ ‫היא די קצרה‪ ,‬הוא מביא את עיקרי השיטות בסתירה שבשלחן ערוך‪,‬‬ ‫יש שתי שיטות בראשונים למה אסור לחמם תבשיל מבושל על האש‪ ,‬והן‬ ‫ומבאר את הדברים‪ .‬המסקנה שלו‪ ,‬שתבשיל יבש מותר להוציא מהמקרר‬ ‫חשובות מאוד גם לנושא הפלטה‪ .‬הרא"ש מסביר‪ ,‬שאם הכירה אינה גרופה‬ ‫ולחמם על גבי פלטה‪ .‬למשל אורז‪ ,‬תפוחי אדמה מבושלים‪ ,‬בשר מבושל‪,‬‬ ‫בו‪ .‬יש גם שיטות מהי הטמפרטורה‪ ,‬בצלזיוס או בפרנהייט של אמריקה‪,‬‬ ‫או קטומה והתבשיל מונח על גבי האש‪ ,‬אפילו אם הוא מבושל לגמרי‪,‬‬ ‫שבה נקרא יד סולדת בו‪ .‬הגרש"ז אוירבך זצ"ל כתב בזמנו מאמר מעניין‬ ‫האדם ירצה לזרז את חימום התבשיל‪ ,‬ויש חשש שמא יחתה בגחלים‪.‬‬ ‫מאוד על כך‪ ,‬והביא הוכחות ש‪ 45-‬מעלות צלזיוס נקרא יד סולדת בו‪ .‬יש‬ ‫כלומר‪ ,‬יעשה משהו כדי ללבות ולחזק את האש‪ .‬הרשב"א (עמ"ס שבת מ‪ ):‬סובר‬ ‫חולקים ומביאים ראיות לכאן ולכאן‪ .‬אבל ברור מאוד ש‪ 80-‬מעלות צלזיוס‬ ‫שהנימוק אחר‪ :‬שיש חשש שהוא נראה כמבשל‪ .‬כלומר‪ ,‬שאפילו שהתבשיל‬ ‫הן בוודאי יד סולדת בו‪.‬‬ ‫מבושל‪ ,‬כיון שאנשים אינם יודעים מה יש בתוך הסיר‪ ,‬וכשהוא מניח אותו‬ ‫על האש הוא נראה כמבשל ‪" -‬מחזי כמבשל"‪.‬‬ ‫ח‪ .‬התנאים לפי הרמ"א‬ ‫לפי שתי השיטות הללו‪ ,‬בתבשיל מבושל שמניחים על האש האיסור הוא‬ ‫כאמור‪ ,‬מרן השלחן ערוך כתב ארבעה תנאים‪ :‬א‪ .‬שהתבשיל מבושל כל‬ ‫רק מדרבנן‪ ,‬כפי שרואים בגמרא‪ ,‬כי התבשיל כבר מבושל ואין בישול אחר‬ ‫צורכו‪ .‬ב‪ .‬כירה גרופה או קטומה‪ ,‬או ‪ -‬כפי שהוא כותב בסעיף הבא ‪ -‬קדרה‬ ‫בישול‪ .‬זו גזירת חכמים‪ :‬לפי הרא"ש‪ ,‬שמא יבוא לאיסור דאורייתא של‬ ‫על גבי קדרה כשהתחתונה ריקנית‪ .‬ג‪ .‬שלא הניחה על גבי קרקע‪ .‬ד‪ .‬שהחום‬ ‫חיתוי בגחלים‪ ,‬ולפי הרשב"א‪ ,‬משום שנראה כמבשל‪ .‬שני התנאים הללו‬ ‫עדיין כזה שהיד סולדת בו‪.‬‬ ‫מוסכמים‪ ,‬והם שייכים לפלטה ולכל המקרים‪ :‬שלא יהיה על אש גלויה אלא‬ ‫לעומת זאת הרמ"א (סימן רנג סעיף ב) מביא שלושה תנאים אחרים במקום שני‬ ‫על כירה גרופה וקטומה‪ ,‬כבזמן הגמרא‪ ,‬ושהתבשיל יהיה מבושל כל צורכו‪.‬‬ ‫התנאים האחרונים של השלחן ערוך‪ .‬במקום התנאי של השלחן ערוך שלא‬ ‫ה‪ .‬ארבעה תנאים בשלחן ערוך‬ ‫הניחה על גבי קרקע‪ ,‬כותב הרמ"א שני תנאים‪ :‬א‪ .‬שעודה בידו ‪ -‬שהוא כלל‬ ‫לא הניח את הקדרה ועדיין מחזיק בה ביד‪ .‬ב‪ .‬שבשעה שמסיר את הקדרה‬ ‫לפי מסקנת הסוגיה‪ ,‬כפי שמרן הבית יוסף למד אותה‪ ,‬יש שני תנאים‬ ‫מעל הכירה‪ ,‬דעתו להחזירה‪ .‬לפי רוב הצדדים שנסתכל‪ ,‬הרמ"א מחמיר‬ ‫נוספים‪ :‬א‪ .‬שלא הניחה על גבי קרקע‪ ,‬כלומר שכשהוציא את הקדרה מעל‬ ‫יותר מהשלחן ערוך‪.‬‬ ‫גבי הכירה לא הניח אותה על הקרקע‪ .‬הנחה על גבי קרקע משמעה שזה‬ ‫היסח הדעת‪ ,‬מצב חדש שבו הקדרה כבר אינה עומדת לחימום נוסף‪ .‬יש‬ ‫מה יהיה הדין אם עודה בידו אבל על קרקע? האחרונים דנים אם הרמ"א‬ ‫שאלה בימינו‪ ,‬שאנשים רגילים להניח על גבי שלחן או שיש במטבח‪ ,‬אם‬ ‫בא להוסיף חומרה או לא‪ ,‬וזו שאלה נוספת‪ .‬לגבי מה שכתב השלחן ערוך‬ ‫זה נקרא כמו על גבי קרקע או לא‪ .‬גם שאלה זו בררתי באריכות בתשובה‬ ‫שצריך שתהיה רותחת‪ ,‬שהרמ"א מקל יותר‪ ,‬וכל זמן שלא נצטנן לגמרי‪,‬‬ ‫ואכמ"ל‪ .‬התנאי הרביעי‪ :‬שהתבשיל עודנו רותח‪.‬‬ ‫מותר להחזיר‪ .‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫מרן השלחן ערוך (סימן רנג סעיף ב) כותב‪" :‬כירה שהיא גרופה וקטומה‪ ,‬ונטל‬ ‫ט‪ .‬סתירה בדברי מרן השלחן ערוך‬ ‫הקדרה מעליה‪ ,‬ואפילו בשבת‪ ,‬מותר להחזירה כל זמן שהיא רותחת‪ ,‬ולא‬ ‫והנה‪ ,‬בשלחן ערוך (סימן שיח סעיף ד) מדובר על הדין שאין בישול אחר בישול‪,‬‬ ‫הניחה על גבי קרקע"‪ .‬מרן לא מזכיר כאן את התנאי שהתבשיל מבושל כל‬ ‫ושם מבואר כאשר למשל יש סיר רותח שהוריד מעל הפלטה‪ ,‬ורוצה להכניס‬ ‫צורכו ‪ -‬אבל הוא מזכיר את זה כמה וכמה פעמים בסימן שי"ח‪.‬‬ ‫לתוכו בשר מבושל אבל קר ‪ -‬זה אמנם כלי ראשון‪ ,‬אבל כיון שאין בישול‬ ‫בסעיף ג מרן חוזר על הדברים‪ ,‬אבל הפעם הוא לא מדבר על כירה גרופה‬ ‫אחר בישול ‪ -‬מותר‪.‬‬ ‫וקטומה אלא על מי שיש לו אש גלויה ורוצה לחמם אוכל‪ ,‬אדם שקם בבוקר‬ ‫אבל בסעיף ז' ובסעיף ח' כותב השלחן ערוך דברים אחרים‪ .‬סעיף ח זה‬ ‫וראה שהחמין שלו הולך להישרף‪ ,‬כי נגמרו הנוזלים‪ .‬כותב השלחן ערוך (סימן‬ ‫הסעיף העיקרי שכמותו נקטו הפוסקים להלכה‪ .‬וז"ל‪" :‬להניח דבר קר‬ ‫רנג סעיף ג)‪" :‬המשכים בבוקר‪ ,‬וראה שהקדיח תבשילו‪ ,‬וירא פן יקדיח יותר‪,‬‬ ‫שנתבשל כל צורכו על גבי מיחם שעל האש‪ ,‬יש אומרים שדינו כמניחו כנגד‬ ‫יכול להסיר ולהניח קדרה ישנה ריקנית על גבי הכירה‪ ,‬ואז ישים הקדרה‬ ‫המדורה‪ ,‬וכל דבר שמותר להניחו כנגד המדורה במקום שהיד סולדת בו‪ ,‬כגון‬ ‫שהתבשיל בתוכה על גבי הקדרה הריקנית‪ ,‬וייזהר שלא ישים קדרתו על‬ ‫שיבש‪ ,‬מותר להניחו על גבי מיחם שעל גבי האש‪ .‬ויש אומרים דהוי כמניח‬ ‫גבי קרקע‪ ,‬ושתהא רותחת"‪ .‬השלחן ערוך חוזר כאן שוב על התנאים הללו‪.‬‬ ‫על גבי כירה‪ ,‬ואסור אפילו אם נתבשל כל צורכו‪ ,‬ואפילו אם נצטמק ורע לו‪,‬‬ ‫מה פירוש "שתהא רותחת"? מרן נקט כאן שתי מילים בקיצור‪ .‬אבל בבית‬ ‫ואפילו אם נתנו שם לשמור חמו‪ .‬ויש מחמירים‪ .‬וראשון נראה עיקר"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫יוסף (סימן רנג) מסביר‪ ,‬שמה שכתב הטור "שתהא רותחת" אין הכוונה לרותחת‬ ‫'מיחם' הוא כלי שיש בו מים חמים‪' ,‬כנגד המדורה' פירושו ‪ -‬לצידה של‬ ‫דווקא‪ ,‬כי כל זמן שהיד סולדת בו נקרא רותחת‪.‬‬ ‫המדורה‪ ,‬במקום חם מאוד‪ .‬אדם שלוקח סיר ולא מניח אותו על המדורה‬ ‫אלא לידה‪ ,‬אם התבשיל מבושל‪ ,‬אין בזה שום בעיה‪ ,‬ואכן כך כותב השלחן‬ ‫ו‪ .‬מים חמים ומים רותחים‬ ‫ערוך בהמשך (סעיף טו)‪ ,‬שמותר בהחלט‪ .‬כאן יש אומרים שאם מניחים על‬ ‫גבי מיחם שעל האש‪ ,‬זה כמו כנגד המדורה‪ ,‬וכל דבר שמותר להניחו כנגד‬ ‫יש כאן מכשול על ידי כמה שאינם יודעים ללמוד ואינם מעיינים בדברים‬ ‫המדורה במקום שהיד סולדת בו‪ ,‬כגון תבשיל יבש שאין בו בישול אחר‬ ‫כמו שצריך‪ .‬הם אומרים שאם חיממתי מים‪ ,‬והמים כבר חמים עד שהיד‬ ‫בישול‪ ,‬מותר להניחו על גבי מיחם שעל גבי האש‪.‬‬ ‫סולדת בהם‪ ,‬אבל עדיין לא רותחים‪ ,‬זה בסדר‪ ,‬שהרי השלחן ערוך אומר‬ ‫"רותחת"‪ ,‬ובבית יוסף מבואר שזה נקרא רותחת כל עוד היד סולדת בו‪ .‬אבל‬ ‫כלומר‪ ,‬השלחן ערוך אומר‪ ,‬שמי שלוקח תבשיל קר‪ ,‬יבש ומבושל‪ ,‬ורוצה‬ ‫זו טעות גדולה מאוד להסביר כך‪ ,‬ונבאר‪:‬‬ ‫להניח אותו על גבי מיחם שעל האש ‪ -‬המיחם עצמו עומד על האש‪ ,‬אבל‬ ‫התבשיל אינו מונח על האש עצמה אלא על המיחם – "ראשון נראה עיקר"‬ ‫כשהשלחן ערוך והבית יוסף אומרים שמספיק יד סולדת בו‪ ,‬הם מדברים‬ ‫‪ -‬שמותר‪ .‬כאן השלחן ערוך לא כותב "לא הניחו על גבי קרקע"‪ ,‬וגם הוא לא‬ ‫על תבשיל שכבר התבשל לגמרי‪ ,‬והורדנו אותו והוא מתחיל להתקרר‪ ,‬שכל‬ ‫כותב "רותחת"‪ ,‬אלא להפך‪ :‬הוא כותב בפירוש "אפילו קר"‪ ,‬לכן האחרונים‬ ‫עוד היד סולדת בו‪ ,‬מותר להחזיר אותו כשהוא כבר מבושל‪ .‬אבל בבישול‬ ‫דנים בשאלה גדולה‪ ,‬מה הפשט בשלחן ערוך‪.‬‬ ‫ראשוני‪ ,‬יד סולדת בו לבדה בוודאי לא מספיקה‪ .‬איך יתכן‪ ,‬שאדם ששם‬ ‫בשר בתוך סיר‪ ,‬והמים חמים מאוד אך עדיין לא רותחים ‪ -‬והבשר עדיין‬ ‫אני לא נכנס לכל השיטות והבירורים שיש בנושא הזה‪ ,‬כבר כתבתי‬ ‫לא מבושל‪ .‬וגם אם המים ירתחו‪ ,‬לפעמים לוקח זמן עד שהבשר מבושל‪,‬‬ ‫שההכרעה צריכה להיות כדעת ה'מנחת כהן'‪ ,‬המגן אברהם ועוד כמה‬ ‫יש תבשילים שלוקח להם הרבה זמן עד שהם מתבשלים‪.‬‬ ‫מגדולי האחרונים‪ ,‬והמסקנה היא‪ ,‬שבסימן רנ"ג השלחן ערוך מדבר בתבשיל‬ ‫לח‪ ,‬כמו למשל מרק ‪ -‬שבליל שבת מוציאים מרק מהפלטה כדי לתת לכל‬ ‫גם במים עצמם‪ ,‬כפי שדיברתי באחד השיעורים הקודמים‪ ,‬יש ספק אם‬ ‫בני הבית‪ ,‬ולא מניחים אותו על גבי קרקע‪ ,‬ואחרי שגמרו להוציא נשאר‬ ‫מים נקראים מבושלים כשהם מתחילים להתאדות או כשהם מעלים בועות‪.‬‬ ‫הרבה מרק ועדיין היד סולדת בו ‪ -‬בזה אומר השלחן ערוך שמותר‪ .‬אבל‬ ‫ובמציאות‪ ,‬הרי מי שמכין תה וקפה ממתין עד שהמים ירתחו‪ ,‬ואחר כך‬ ‫בתבשיל יבש‪ ,‬זה מה שהוא מתכוון בסימן שי"ח שמותר לגמרי‪ .‬זה היסוד‬ ‫ממתין שיתחילו להתקרר‪ ,‬הוא לא עושה 'קיצור‪-‬דרך'‪ ,‬הוא לא מכין את‬ ‫הראשון‪ ,‬אבל זה לא מוסכם‪.‬‬ ‫הקפה ברגע שהמים חמים‪ ,‬כולם מחכים שהמים ירתחו‪ ,‬למרות שלכאורה‬ ‫זה איבוד זמן‪ .‬אלא שמכיוון שרותח זה רותח‪ ,‬ומבחינת בריאות המים הם‬ ‫י‪ .‬פלטה אינה דרך בישול‬ ‫צריכים לרתוח‪ ,‬ואחר כך הם מתקררים מעט‪ ,‬וזו דרך בני אדם לשתות‪.‬‬ ‫לכן בוודאי צריך לשים לב‪ :‬לגבי בישול‪ ,‬לא מספיק יד סולדת בו‪ .‬אבל לגבי‬ ‫למה אני מכריע כשיטה הזאת? פשוט מאוד‪ :‬מכיוון שפלטה לא הייתה‬ ‫להחזיר תבשיל שכבר היה מבושל לגמרי והתחיל להתקרר‪ ,‬על זה אומר‬ ‫בזמנם‪ .‬כל הדיון שלהם הוא על קדרה על גבי קדרה ‪ -‬כלומר קדרה אחת‬ ‫השלחן ערוך "שתהא רותחת"‪ ,‬ופירושו‪ :‬כל עוד היד סולדת בו‪.‬‬ ‫על גבי האש‪ ,‬ועליה מניחים את הקדרה שרוצים לחמם ‪ -‬או על כירה גרופה‬ ‫או קטומה‪ .‬אם נחשוב היטב‪ ,‬פלטה קלה הרבה יותר מגרופה וקטומה‪ ,‬כי‬ ‫ז‪ .‬הגדרה של יד סולדת בו‬ ‫בגרופה וקטומה אנחנו רואים בגמרא שהיו מבשלים קצת‪ :‬הקדרה עדיין‬ ‫חמה ביותר‪ ,‬והיו מבשלים בכירה גרופה וקטומה‪ .‬אבל פלטה אינה דרך‬ ‫מהי ההגדרה של 'יד סולדת בו'? אאמו"ר מרן זצוק"ל מאריך בנושא הזה‬ ‫בישול‪.‬‬ ‫בכמה מקומות (ראה שו"ת יביע אומר ח"ג חאו"ח סימן כד אות ד והלאה ועוד)‪ .‬הגמרא אומרת‪:‬‬ ‫"כל שכרסו של תינוק נכווית ממנו" ‪ -‬אין הכוונה שתכניס את האצבע שלך‬ ‫יתרה מזו‪ ,‬כפי שהזכרתי קודם‪ ,‬בשלחן ערוך מדובר על הנחה כנגד האש‪,‬‬ ‫ותקבל כווייה‪ ,‬יש אנשים שיש להם עור שונה‪ ,‬עור של פיל‪ ...‬מכניסים את‬ ‫בסמיכות לאש‪ ,‬וזה ודאי לא דרך בישול‪ .‬בזה כולם מסכימים לכל הדעות‬ ‫האצבע ולא קורה להם כלום‪ .‬לכן ההגדרה של הגמרא היא שכרסו של תינוק‬ ‫שאין צורך בתנאים הללו‪ ,‬שלא הניחה על גבי קרקע ושתהיה רותחת‪ ,‬כי‬ ‫נכווית ממנו‪ .‬אם אדם יבוא היום לבדוק על התינוק שלו אם כרסו נכווית‬ ‫זה לא דרך בישול לגמרי‪.‬‬ ‫ממנו‪ ,‬צריך יהיה להזמין מיד משטרה ולקחת אותו לבית הסוהר‪ ...‬המציאות‬ ‫היא שאי אפשר היום לבדוק כך את מה שאמרו חז"ל‪.‬‬ ‫אם נסתכל על הפלטה‪ ,‬קודם כל ודאי שבפלטה שאין לה כפתורים אין חשש‬ ‫של שמא יחתה בגחלים‪ .‬גם "מחזי כמבשל" אינו שייך‪ ,‬כי זה דבר שאינו דרך‬ ‫לכן כמה מגדולי האחרונים‪ ,‬ביניהם הבן איש חי (ש"ב פרשת בא אות ה)‪ ,‬שקבעו‬ ‫בישול‪ .‬אמנם יש טענה של כמה מהפוסקים שלכאורה זו כן דרך בישול‪ :‬יש‬ ‫שכל דבר שאפשר לשתות או לאכול בלי לקרר נקרא שאין היד סולדת‬ ‫הרב יצחק מאזוז‬ ‫יג‪ .‬להרוג את המצפון‬ ‫משפחות שמרתיחים את החמין לפני שבת‪ ,‬ויש כאלו שאפילו לא מרתיחים‬ ‫בית ההוראה 'יחוה דעת'‬ ‫אותו והוא לא מבושל כלל‪ ,‬ומניחים אותו על הפלטה לשעות רבות‪ ,‬במיוחד‬ ‫אבל רבותיי‪ ,‬בואו נשב ונחשוב‪ :‬צדקה היא מצווה לא קלה‪ .‬אנשים הרבה‬ ‫בחורף‪ .‬מניחים אותו בשעה ‪ 4‬אחר הצהריים ועד למחרת בבוקר בשעה ‪10‬‬ ‫פעמים‪ ,‬אפילו שהם מרחמים‪ ,‬יש להם יצר הרע לא לתת צדקה‪ .‬אם בא‬ ‫זה מתבשל לגמרי‪ ,‬אם כך זה ייקרא דרך בישול‪.‬‬ ‫לפניו אדם עני ומבקש ממנו צדקה‪ ,‬והוא קמצן שאינו רוצה לתת‪ ,‬אחר כך‬ ‫אבל הבית יוסף מביא את הרשב"א בנושא הזה של דרך בישול‪ ,‬ובפלטה‬ ‫כשהוא הולך הביתה‪ ,‬והוא נזכר בעני שעמד לפניו בעיניים כבויות‪ ,‬מתחנן‬ ‫אנחנו רואים שני הבדלים‪ .‬ראשית‪ ,‬רוב בני האדם שרוצים חמין טעים וטוב‬ ‫ומבקש צדקה‪ ,‬והוא לא נתן לו‪ ,‬סביר מאוד שזה יכאב לו‪ :‬למה לא נתתי?‬ ‫מבשלים אותו‪ ,‬לכל הפחות עד שהוא מגיע לבן דרוסאי‪ ,‬לפני השבת‪ .‬ויש‬ ‫למה התקמצנתי? הרי יכולתי לתת‪.‬‬ ‫כאלו שאף מבשלים אותו כל צורכו ורק אחר כך מניחים אותו על הפלטה‪,‬‬ ‫הקב"ה ברא לנו מצפון‪ .‬גם לגויים יש מצפון‪ .‬ולפעמים המצפון מתעורר‪,‬‬ ‫כדי שיעבור עליו הלילה והוא יצטמק ויהיה יפה לו‪ .‬אלה רוב בני האדם‪.‬‬ ‫וכך הוא יכול לחזור בתשובה‪ .‬הקב"ה ארך אפיים‪ ,‬הוא אינו נותן עונש מיד‪,‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬אנחנו צריכים להביא בחשבון שבפלטה לא מניחים רק חמין‪ ,‬אלא‬ ‫הקב"ה מצפה שהאדם יחזור בתשובה‪ .‬איך האדם חוזר בתשובה? על ידי כך‬ ‫כל משפחה מניחה כמה מיני תבשילים‪ ,‬בימינו‪ ,‬ב"ה‪ ,‬שלאנשים רבים יש‬ ‫שמצפונו מתעורר ויש לו מוסר כליות‪ .‬כתוב בפסוק (תהלים טז‪ ,‬ז)‪" :‬אף לילות‬ ‫אמצעים‪ ,‬ובדרך כלל מונחים על הפלטה כמה מיני תבשילים‪ .‬ואם נסתכל‬ ‫יסרוני כליותי"‪ .‬אדם שחטא‪ ,‬הולך בלילה לישון‪ ,‬והוא שוכב על מיטתו וחושב‬ ‫על 'רוב' השימוש בפלטה ‪ -‬זה לא לבשל‪ .‬גם אלה שמבשלים את החמין‬ ‫מה עשיתי‪ ,‬ואז נשמתו הקדושה מתחילה לבכות‪ :‬רשע‪ ,‬מה עשית?! פגמת‬ ‫על הפלטה מבשלים רק תבשיל אחד מסוים‪ ,‬לכל שאר התבשילים הפלטה‬ ‫בי! איך יכולת?! והוא אינו יכול לסבול את המצב שחטא‪ ,‬ועושה תשובה‪.‬‬ ‫מיועדת לחימום‪.‬‬ ‫אנשי סדום היו כל כך רשעים שהיו מאוד מתוחכמים‪ :‬הם עשו חוק שאסור‬ ‫בדומה לכך קייטרינג‪ ,‬הם שומרים על חום המאכלים על ידי פלטה‪ .‬הוא‬ ‫קודם מבשל את התבשיל‪ ,‬ולאחר מכן מניח על הפלטה‪ .‬אוי ואבוי אם הוא‬ ‫לתת צדקה‪ .‬ולא סתם חוק ‪ -‬זה היה חוק שמי שעובר עליו דינו מוות‪ .‬בתו‬ ‫יצטרך לחכות עד שהפלטה תבשל לו‪ ...‬הסעודה תיגמר והוא לא יוכל להגיש‬ ‫של לוט נתנה צדקה והחזיקה עני אחד‪ ,‬הם ראו שהעני הזה יושב שבוע ולא‬ ‫את האוכל‪ .‬פלטה מיועדת לשמור על החום‪ .‬לרוב בני האדם וגם לגבי רוב‬ ‫מת‪ ,‬הוא אוכל‪ ,‬הוא נראה בסדר‪ ,‬שמן ובריא‪ ,‬ועקבו ותפסו שהיא נותנת לו‬ ‫התבשילים‪ ,‬היא מיועדת לחמם ולשמור על החום‪ ,‬לא לבשל‪ .‬לאור כל זאת‬ ‫לאכול‪ .‬הם משחו את גופה בדבש‪ ,‬והניחו אותה לפני הדבורים‪ ,‬והיא מתה‬ ‫אני חושב שפלטה דומה יותר לדין כנגד האש‪ ,‬הנחה ליד המדורה‪ ,‬שבזה‬ ‫מיתה משונה‪ .‬והקב"ה שמע את צעקתה!‬ ‫לכל הדעות אין צורך בתנאי חזרה‪.‬‬ ‫בסדום חשבו על כך שמצפונו של האדם יכול להתעורר ואז הוא יחזור‬ ‫יא‪ .‬חימום תבשיל קר על הפלטה‬ ‫בתשובה‪ ,‬והם עשו חוק‪ ,‬להרוג את המצפון‪ .‬כשאדם חוטא הוא יכול לחשוב‪:‬‬ ‫לסיכום‪ :‬פלטה חשמלית שאין לה כפתורים‪ ,‬לא משנה מה החום שלה‪,‬‬ ‫טעיתי‪ ,‬אני אעשה תשובה‪ .‬אבל כשהאדם שומר חוק‪ ,‬החוק קבע כך‪ ,‬חוק‬ ‫ואפילו אם היא חמה מאוד מאוד ‪ -‬מותר להוציא מהמקרר תבשיל קר‬ ‫מפורש! ואם החוק קבע כך ‪ -‬האם אני אשם?! וכי עשיתי משהו לא בסדר?!‬ ‫ויבש ולחמם אותו עליה‪ ,‬כמו למשל אורז‪ ,‬דגים או בשר‪ .‬ולפי מה שאמרתי‬ ‫כל מדינה מסודרת עושה חוקים‪ ,‬אני שומר חוק!‬ ‫בשיעורים הקודמים‪ ,‬אם יש רוטב דליל כמו מרק‪ ,‬אפילו מועט‪ ,‬אסור לחמם‬ ‫זה מה שאומר הנביא‪" :‬ויד עני ואביון לא החזיקה"‪ .‬בסדום הרגו את המצפון‬ ‫אותו‪ .‬רוטב שהוא כמו מרק ממש‪ ,‬כמו מים‪ ,‬צלול ‪ -‬אסור לחמם אותו‪.‬‬ ‫על ידי עשיית חוקים‪ .‬כשאין מצפון ‪ -‬אין תקווה‪ .‬האדם כבר לא יחזור‬ ‫אבל רוטב סמיך ועבה‪ ,‬כמו דגים ברוטב או בשר ברוטב ‪ -‬נגדיר אותו כמו‬ ‫בתשובה‪ .‬אומרים‪ ,‬שאם יש מקום שהעניים בו אינם בוכים‪ ,‬זה לא סימן‬ ‫קטשופ שהוא סמיך ועבה‪ ,‬אין צורך שיהיה אפשר להחזיק את הרוטב ביד‬ ‫שאין עניים‪ ,‬זה סימן שהעניים כבר התייאשו‪ ...‬וזה מה שקרה בסדום‪ :‬כבר‬ ‫כשהוא אינו מתפרק ‪ -‬כך סובר הגר"מ פיינשטיין זצ"ל‪ ,‬אבל אאמו"ר מרן‬ ‫אין תקווה‪ ,‬אין שום סיכוי שיחזרו בתשובה‪ .‬לכן "ויד עני ואביון לא החזיקה"‪:‬‬ ‫זצוק"ל והגרש"ז אוירבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב זצ"ל כולם סוברים שאם‬ ‫ברגע שעשו את חוקי סדום לחוקים‪ ,‬והראו לאנשים שהם שומרי חוק‪ ,‬כבר‬ ‫הרוטב סמיך ועבה והתבשיל מבושל לגמרי‪ ,‬זה לא נקרא מרק אלא נחשב‬ ‫אין תקווה‪ ,‬ולכן הקב"ה החריב את סדום‪.‬‬ ‫כיבש‪ .‬וכן רוטב קרוש‪ :‬יש מצב שמבשלים בשר והרוטב נקרש ונהיה כמו‬ ‫ג'לי‪ .‬רוטב כזה‪ ,‬אף שכשמניחים אותו על הפלטה הוא נימוח ונעשה מרק‪,‬‬ ‫יד‪ .‬חוקי סדום במדינת היהודים‬ ‫הולכים אחר שעת ההנחה על הפלטה‪ ,‬והוא נחשב ליבש‪ .‬זה נושא בפני‬ ‫עצמו‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫בואו נלמד מה קורה בימינו‪ .‬יש לנו את בית המשפט העליון‪ ,‬ויש חוקים‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬בזמן האחרון מדברים על ההפרדה בין גברים לנשים מסיבות‬ ‫למסקנה‪ :‬בתבשיל יבש זה מותר‪ .‬לעומת זאת בתבשיל לח‪ ,‬כמו מרק‪ ,‬יהיה‬ ‫צורך בארבעה תנאים‪ :‬א‪ .‬שהמרק מבושל כל צורכו‪ .‬ב‪ .‬שמחזירים אותו על‬ ‫הלכתיות של צניעות‪ .‬בית המשפט העליון אינו מכיר בזה‪ ,‬הם קוראים‬ ‫פלטה ולא על גבי אש גלויה‪ .‬ג‪ .‬שלא הנחתי את הסיר על גבי קרקע‪ :‬כדאי‬ ‫לזה‪ ,‬שמי שרוצה הפרדה על רקע דתי‪ ,‬הם מגדירים זאת "הדרת נשים"‪ .‬זה‬ ‫להניח‪ ,‬למשל‪ ,‬על גבי כיסא‪ ,‬שלכל הדעות אין בו שום בעיה‪ ,‬וזה נקרא שלא‬ ‫פשוט לא ייאמן כי יסופר! ב"ה שהם עדיין לא החליטו שאסור לשבת בנפרד‬ ‫הניחו על גבי קרקע‪ ,‬ואחר כך מותר‪ .‬ד‪ .‬שעדיין היד סולדת בו‪.‬‬ ‫בבתי כנסיות‪ .‬אבל כל אירוע ‪ -‬אם אתם זוכרים מה שקרה בתל אביב לפני‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬שרצו לעשות הפרדה בין גברים לנשים‪ ,‬והם שמו את דגל‬ ‫יב‪ .‬על מה חרבה סדום‬ ‫המדינה בין הגברים לנשים ‪ -‬הם רואים בעצם ההפרדה השפלה לנשים‪ ,‬ה"י‪.‬‬ ‫חורבן סדום זה דבר שלא היה בהיסטוריה של העולם מאז המבול‪ ,‬שבו‬ ‫כך הם רואים גם בצבא‪ :‬הם אינם מסכימים שתהיה הפרדה‪ .‬באים חיילים‬ ‫הקב"ה החריב את כל העולם‪ .‬מאז לא קרה שהקב"ה החריב עיר גדולה‪.‬‬ ‫סדום הייתה עיר "כגן ה'" (בראשית יג‪ ,‬י)‪ ,‬העיר היפה ביותר בעולם‪ .‬לוט בחר‬ ‫דתיים ומבקשים שלא תהיה להם מדריכת ספורט או חיילת המשרתת יחד‬ ‫לגור שם כי הייתה "כולה משקה"‪ ,‬כל כך יפה וטובה‪ .‬ובכל זאת כתוב בפסוק‬ ‫איתם‪ ,‬והצבא אינו מקבל זאת בגלל בית המשפט! על מה שאצלנו נחשב‬ ‫על אנשי סדום‪" :‬ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד" (בראשית יג‪ ,‬יג)‪ ,‬ואחר כך‬ ‫עיקר מעיקרי היהדות ‪ -‬צניעות‪ ,‬אצלם זה ההפך! וכשבא מישהו מאיתנו‬ ‫בפרשת השבוע שלנו‪ ,‬כשהקב"ה מסתכל על אנשי סדום‪" :‬ארדה נא ואראה‬ ‫ומתריע על כך‪ ,‬אומרים לו‪ :‬מה זאת אומרת?! בית המשפט העליון החליט‪,‬‬ ‫הכצעקתה" (בראשית יח‪ ,‬כא)‪.‬‬ ‫ואני שומר חוק! עוד מעט יגידו גם בבתי כנסיות‪ :‬יש חוק‪ ,‬ובית המשפט‬ ‫קודם לכל‪ .‬כך זה אצלם‪.‬‬ ‫הייתה להם מערכת חוקים שנעשתה למשל ולשנינה‪' :‬חוקי סדום'‪ .‬מה זו‬ ‫מיטת סדום? כשהגיע אורח בעיר שלהם‪ ,‬היו משכיבים אותו על המיטה‪ .‬אם‬ ‫אנחנו צריכים להוקיע כל חוק שהם עושים שנוגד את ההלכה וגם את‬ ‫היה נמוך והמיטה גדולה יותר‪ ,‬היו מותחים אותו עד שעצמותיו מתפרקות‬ ‫ההיגיון‪ .‬הרי לפני ‪ 50‬שנה‪ ,‬איך התייחסו לנישואין של גבר עם גבר ושל אישה‬ ‫כדי שיתאים למיטה‪ ,‬ואם היה גבוה מדי‪ ,‬היו קוצצים אותו כדי שיתאים‪.‬‬ ‫עם אישה?! היום מי שמעז לפתוח את הפה מציגים אותו כאדם לא נורמלי‪,‬‬ ‫אנשים רעים ואכזריים‪ ,‬גנבים ומושחתים מכל כיוון‪ .‬אנחנו יכולים להבין‬ ‫ולפני ‪ 50‬שנה זה היה אחרת‪ .‬למה זה בא? בגלל בית המשפט העליון שמנסה‬ ‫שעיר שכולם בה מושחתים‪ ,‬ומערכת המשפט שלה נוראה ואכזרית‪ ,‬נוגדת‬ ‫מצפון ונוגדת אפילו את חוקי הגויים ‪ -‬עיר כזאת מגיע לה להיחרב‪.‬‬ ‫לאורך כל הדרך למחוק את ההלכה שלנו וליצור כביכול חוקים מתקדמים‪,‬‬ ‫אבל הם מתקדמים אחורה! הם חוזרים לסדום‪ ,‬כמו חוקי סדום‪.‬‬ ‫עד כמה החורבן היה נורא‪ ,‬ים המלח‪ ,‬שבו הייתה סדום‪ ,‬הוא ים שאין בו‬ ‫אפילו דגים‪ ,‬יצור חי לא יכול לחיות בו‪ .‬באנגלית קוראים לו "ים המוות"‪ .‬עד‬ ‫אנחנו צריכים לדעת‪ :‬החוקים שאנחנו נאמנים להם‪ ,‬שיש בהם היגיון‪ ,‬מצפון‬ ‫כדי כך‪ ,‬הקב"ה הפך את העיר הזאת מקצה לקצה‪.‬‬ ‫ואהבת הבריות‪ ,‬הם חוקי התורה הקדושה שלנו‪ .‬בעז"ה נלך בדרך של תורה‪,‬‬ ‫מצוות ומעשים טובים ושל יראת שמיים‪ ,‬ונזכה לגאולה שלמה בקרוב‪,‬‬ ‫הנביא יחזקאל מסביר למה חרבה סדום (יחזקאל טז‪ ,‬מט)‪" :‬הנה זה היה עוון סדום‬ ‫אכי"ר‪.‬‬ ‫אחותך‪ ,‬גאון שבעת לחם ושלוות השקט היה לה ולבנותיה‪ ,‬ויד עני ואביון‬ ‫לא החזיקה"‪ .‬היה להם כל מה שהם רוצים‪ ,‬הם היו שבעים‪ ,‬והם לא נתנו‬ ‫אני רוצה לברך את כל הציבור היקר המשתתפים כאן בשיעור ושומעים‬ ‫צדקה‪" :‬ויד עני ואביון לא החזיקה"‪.‬‬ ‫אותו בכל מקום שהם נמצאים בו‪ ,‬דרך רדיו "קול ברמה" וכל שאר הערוצים‬ ‫הדבר תמוה מאוד‪ ,‬לכאורה‪ .‬כשמדברים על אנשים רעים וחטאים‪ ,‬מושחתים‬ ‫שמשדרים את השיעור‪ .‬יהי רצון שתצליחו בכל מעשי ידיכם‪ ,‬תמשיכו מעלה‬ ‫מתחילה ועד סוף‪ ,‬והנביא אומר עליהם שהם לא נתנו צדקה?! שהם היו‬ ‫מעלה בתורה וביראת שמיים‪ ,‬ותזכו לגדל את כל יוצאי חלציכם לתורה‪ ,‬מצוות‬ ‫קמצנים?! וכי זו הבעיה של סדום? הבעיות היו חמורות פי אלף! קשה להבין‬ ‫ומעשים טובים‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫איך בגלל שלא נתנו צדקה ‪ -‬חרבה סדום‪.‬‬