טשעבינע בלעטיל - אידיש · Tshebine Bletil - Yiddish — חיי שרה (2026-11-02)

בס”ד '
פרשת חיי שרה תשפ"ז
שנה ל"ג גליון ט"ו
לפי שעון חורף
הדה”נ מוצש"ק ר”ת
י-ם 6.02 5.23 4.10
ב”ב 6.00 5.24 4.25
המולד :אור ליום ג' 3 ,10.27חל'
ר"ח כסלו בימים שלישי ורביעי הבעל"ט
n4183604@gmail.com
1516
ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל (כד א) .אפשר לומר ,על פי "ותמהר" שמיהרה שקודם שקי עת החמה תשקהו ,ויקוים הנסיון שבקש
(הגרי"ז) דאיתא בשפת אמת [ברז'אן] מאאמו"ר ז"ל כשנחסר איזה מספר ממספר שיהא עוד באותו היום.
הרומז לדין רמז שנחסר ונמתק הדין עיין שם .וזה אברהם זקן בא בימים ,כי ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו (כד כב) .וברש"י בקע רמז לשקלי ישראל,
אברהם המתיק הדינים ונחסר מהם כנזכר לעיל ,וזה זק"ן ימי"ם גימטריא וצ"ב אמאי רמז דווקא למצוות מחצית השקל ,בשלימא במה שרמז לשני
רנ"ז פחות א' ממספר חר"ן שמחסר הדינים מעל ישראל ,על כן וד' ברך את לוחות הברית ועשרת הדברות הרי זה עיקר היהדות ,משא"כ במצוות
אברה"ם בכ"ל גימטריא רחמים (כי הב' הוא רק פעולה) שלא די שיחסר מחצית השקל מאי חשיבות יש במצוה זו יותר משאר כל מצות התורה ,עוד
(אמרי יהודה ,ברז'אן) דייקו במפרשים אמאי לא כתב כאן שנתן לה את הנזם וכתיב רק ויקח וכו' הדינים ,רק עוד יותר שימשיך רחמים.
ורק על הצמידים כתוב נתן על ידי'. ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל
והנראה הענין בזה דהנה כל ענין בכל אשר לו (כד ב) .וקשה למה סיפר
התלוי לבנין בית בישראל מרומז הפסוק עתה זה .רק בא ללמדינו
בענין עשיית המשכן שהוא המקור דהרבה בני אדם בדבר שבכשרות
לכל מקדש מעט הבונה כל אחד קול רנה וישועה באהלי צדיקים
יאמינו לכל אדם ,ואם יאמר "כשר"
בעצמו ,והנה בתרומת המשכן מצינו ברגשי גיל וחדוה נשגר בזה בהדרת כבוד יאמינו לו .אבל בדבר ממון לא יאמינו
ענין מחצית השקל וכדאי' בספה"ק
שכאשר כל אחד מחזיק את עצמו רק ברכת מזלא טבא וגדא יאה רק לנאמן ביותר .וסיפר שאברהם
עשה להיפך ,אף על פי שבממונו היה
למחצית אז יוכל לבנות בית לתפארת למעכש"ת עט"ר מרן ראש הישיבה שליט"א אליעזר "מושל בכל אשר לו" האמינו,
בית ישראל ,וזה שרמז כאן בבנין בית ולמעש"ת בנו הרה"ג רבי שלמה זלמן שניאורסון שליט"א אבל ביהדות ולבחור שידוך עבור בנו
בישראל ענין מחצית השקל ,ומשום חתן כקש"ת הגה"צ רבי יהודה ניישלאס שליט"א מסעהרדעהל ,בית שמש (גן יוסף) לא האמינו רק בשבועה.
זה נאמר רק ויקח ולא שנתן משום ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל
שענין מחצית השקל צריך כל אחד לרגל השמחה בחצר הקודש שמחת נישואי הנכדה – הבת תחי' בשעטומ"צ
לדעת בעצמו שהוא מחצית ולא לומר
עב"ג החתן מחשובי תלמידי ישיבה"ק פע"ח בכל אשר לו וגו' (כד ,ב) אפשר לומר
כן על השני. שליט"א סאפרין דל מענ מנחם שמואל הרב בדרך צחות ,מה זה שאברהם שלח
בן הרה"ג רבי שאול יחזקאל סאפרין שליט"א ,ראש כולל קאמארנא ,ב"ב את עבדו אליעזר למצוא זיווג
ויאמר אחיה ואמה וגו' (כד כה) .ברש"י (הובא
בן כקש"ת אדמו"ר מקאמארנא שליט"א ,בני ברק ליצחק ,ולא הלך בעצמו .אלא
ממדרש רבה) ובתואל היכן היה ,הוא היה וחתן כקש"ת אדמו"ר מספינקא שליט"א ,ירושלים שאברהם אבינו ע"ה כשמתה עליו
רוצה לעכב ובא מלאך והמיתו, שרה אשתו והיה צריך לאחוזת קבר,
ובתרגום יונתן :בתואל הוה אכיל יה"ר ויהיה לבנין עדי עד לתפארת בית אבוה"ק ,ויראו מהם ומכל יוצ"ח נשא ונתן עם עפרון החתי ,והיה
מההיא תבשילא ואשכחנוהי בקריצתא דורות ישרים מבורכים ורוב נחת דקדושה מתוך אושר ועושר וכבוד ובריות ביניהם דין ודברים ,ולבסוף שילם לו
דהא מית ואמר אחוה ואמה וכו' .וי"ל גופא ונהורא מעליא וכט"ס אכי"ר
ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר
עוד כיון דלבן אבי כל תופסי רשע מאחלים בברכה נאמנה :ר ב נ ן ו ת ל מ י ד י ה ו ן טבין ותקילין .וראה אברהם שהוא
בוודאי שלא בטובתו היה מסכים ליתן אינננו יכול לסחור בטוב עם אנשים
את רבקה ליצחק ,ואף שראה שמה' כעפרון ודומיהן ,לכן בענין השידוך
והנדוניא ליצחק בנו שלח את אליעזר שהיה סוחר שנון וממולח .והנה יצא הדבר בכ"ז חיפש עצות .לכן היות שרבקה היתה קטנה בת ג' שנה,
אליעזר הגם ששל ח אברהם אבינו ע"ה עמו עשרה גמלים מטוב אדוניו ,יכולה למאן ולצאת קידושיה ,משא"כ כאשר יקבל אביה קידושיה אז לא
עכ"ז הדברים שהיה בהם שוויות אמיתוית ככלי כסף וכלי זהב נתן תוכל למאן .לפי זה אפשר דלבן ואמו בכוונה הרגו את בתואל כדי שתהיה
(חנוכת התורה) לרבקה בלבד ,כדכתיב (כד ,נג) ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן רבקה קטנה יתומה ותוכל למאן ביצחק.
לרבקה ,וללבן ובתואל נתן רק דברים שאינם בעלי ערך כ"כ ,כנאמר שם גם תבן מספוא רב עמנו גם מקום ללון (כד כה) .נ"ל שזה רומז על עשו ששאל את
אביו האיך מעשרין את התבן (בר"ר ס"ג י') ,ומספוא לשון ספי לתורא כמו ומגדנות נתן לאחיה ולאמה ,לאקאך מיט בראנפן.
(כ"ח ,יא)שאמר עשו הלעיטני נא (כ"ה ,ל) ,ומקום ללון רומז ליעקב כמ"ש (הרה"ק רבי מרדכי חיים מסלאנים)
ויפגע במקום וילן שם ,וזה כשמעו את דברי רבקה אחותו (פסוק ל') היינו הקרה נא לפני היום (כד יב) .אליעזר שהיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים
כששמע את דבריה שאמרה גם תבן גם מספוא שרומז לעשו הי' מסכים (יומא דף כח) ,קבע את הסימן לזיווגו של יצחק אע"ה לפי בחינתו ,שתאמר
תיכף על הדבר זה ,והוא חשב שבכוחו ובכח עשו יוכל לו ליעקב לכן שתה וגם גמליך אשקה ,שגם היא תהיה בבחינה זו להיות דולה ומשקה .כי
(אור לשמים) הסכים ומיד אמר קח ולך (פסוק נ"א) וק"ל. קשה לאדם להבחין מידה שאין לו שייכות אלי' ,משא"כ בענין דולה
(נחל יצחק) ומשקה שהיה בחינתו של אליעזר.
ויאמר אליהם אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי (כד נו) .ובבעל הטורים ,א'ל
ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו (כד יח) .ותמהר ותער כדה וגו' ותשאב לכל
תאחר'ו אות'י וה' ס"ת לוי-ה .ואמר הגאון מוהר"ר חייקא אב"ד דק"ק הוראדנא
גמליו ,וצ"ב מאי מהרה כאן הכל זה ,וגם כשאליעזר ספר הדברים לקמן
זצוק"ל שקבלה בידו מי שעושה לוי' לחבירו מיד אחר שנטל רשות ממנו (מ"ו) ותמהר ותרד כדה מעל יה וגו' וצ"ב מאי החידוש בזה שמהרה :והנראה
בל יאחר עוד לדבר עמו דברים אחרים מה שאין ענין לוי' ,כי בפסוק דהנה אמר קודם (י"א) ויברך הגמלים וגו' לעת ערב ,ואמר עוד( ,י"ד) הקרה
הנ"ל נרמז בסופי תיבות לוי' ,ואמר אל תאחרו אותי ,ואז ד' הצליח לפני היום וגו' .וא"כ בבקשתו כשבקש היה שיהא גם נס זה ,אף שלעת ערב
(מסורת הברית) דרכי. הוא ,עוד היום קודם שקיעת החמה תבוא הנערה וכו' .וזהו שאמר
'
ולזה כואב דבר פלוני ,וכו' ואז הרהרתי הנה האבות הק' מביטים עליהם אחותנו את היי לאלפי רבבה (כד ,ס) .לבן ירא שאם תהיה עשירה כלת
ג"כ ,וכנראה רואים עוד דברים שחסרים להם וכואב להם אשר נעלמו אברהם תשכח ממשפחתה ,ואמר :אחותנו ,אפילו כשיהיה לך אלפים,
מבינתי" ,זאלן זיי פולען אין אויס בעטן ישועות ורפואות פאר אלע ,פאר גאנץ תזכור "רבבה" ,שאת הנך ר'בקה ב'ת ב'תואל ה'ארמי ראשי תיבות
כלל ישראל"! ,והוסיף " כשרואים שיש אנשים שחסר להם ,צריכים לצמצם (גן יוסף) רבבה.
(שמועות טובות ,ט"ו חשון תשפ"ז) בהוצאות החתונה"!... ותקח הצעיף ותתכס (כד ,סה) .צעי"ף ראשי תיבות ע'מך י'שראל צ'ריכים
לא אוכל עד אם דברתי דברי (כד לג) .הרה"ק רבי שמואל מקאריב שלח את פ'רנסה ,בטענה זו תוכל ללמד זכות על בני ישראל ,ובתירוץ זה תכסה
תלמידו הרה"ק רבי נח בעל מחבר ספר "קב חן" אל הרה"ק רבי ישעיה (גן יוסף בשם צדיקים) על כל החטאים.
מפשעדבורז להציע בפניו שידוך לאחד מבני ביתו .כיבדו הרה"ק אולי לא תלך האשה אחרי (כד לט) .ופי' רש"י אלי כתיב בת היתה לו לאליעזר
במגדנות .אמר לו רבי נח והא כתיב לא אוכל עד אם דברתי דברי .והיה וכו' וא"ל אברהם אתה ארור ואני (ובני) ברוך ואין ארור מדבק בברוך,
זה בעת שבא אליעזר בשליחות אדונו אברהם אבינו להציע שידוך וכבר ראיתי שתמהו כל המפרשים (כלי יקר שם) על זה מפני מה לא כתיב כן
לבתואל עבור בתו עם יצחק .ענהו הרה"ק בצחות לשונו .שאני אליעזר, לעיל (שם ה') גבי אמירת אליעזר לאברהם ,ועוד קשה שינוי לשון דלעיל
שכתוב אצלו (רש"י שם כד מב) היום יצאתי והיום באתי ,נמצא שאכל זה לא כתיב (שם ח') ונקית משבועתי וגבי סיפור המעשה כתיב (שם מ"א) אז תנקה
מכבר בביתו ,על כן יכול היה לומר לא אוכל .אולם אתה שנסעת אלי מאלתי ,ונ"ל דלא קשה מידי דהנה כתיב שאמר לבן לאליעזר (שם ל"א) בא
דרך שלשת ימים ,וזה כמה שלא טעמת מאומה עד בואך אלי ,אכול ברוך ה' ,וכאשר שמע עבד אברהם דברים אלו הבין שיצא מכלל ארור
(דברות חיים) מעט מן המגדנות שלפניך ,ושוב תדבר את אשר בלבבך. ובא לכלל ברוך ,לזאת אמר להם אם רצונכם לשדך עצמיכם עם אדוני
וה' ברך את אדוני מאד (כד לה) .לכאורה מאוד יוקשה דבכל הפרשה הזו היו אברהם מוטב ואם לאו אלי ,כי מתחילה לא הייתי כדאי מפני שאין
צריכים לשבח את יצחק כי הוא החתן ,ואין שומעים ממנו מאומה כי אם ארור מדבק בברוך אבל עכשיו שיצאתי מכלל ארור אזי אני אשדך עמו,
אשר נולד לזקונים ,והכל כתיב שבח על אברהם ,ויש להסביר זאת ונמצא שפיר מתורץ קושיא הנ"ל ,וגם שינוי הלשון אז תנקה מאלתי
בדמיון ,דמנהג קצת מהגבירים שיש לו בת ומשדך אותה עם בן רב גאון (אור לשמים) לשון ארור כי אז יצא מכלל ארור ובא לכלל ברוך.
מפורסם ,ומפזר מאות להשדכן ,ועשרת אלפים רו"כ להחתן עבור יחוסו, ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו וגו' (כה ט) .ברש"י מכאן שעשה ישמעאל
ובא אליו שדכן אחר וא"ל הן אתה רוצה ליתן עבור זה שיש להחתן אב ת שובה והוליך את יצחק לפניו והיא שיבה טובה שנאמרה באברהם
גאון עשרת אלפים רו"כ ,הן אני אתן לך עלם מהולל אשר הוא בעצמו ע"כ ,ויש להבין מה הראיה בזו שעשה תשובה במאי שהוא מכבד
יהיה גאון גדול וקח אותו לחתן ,ולא רצה הגביר ,ואמר לו :אין בדעתי תלמיד חכם .ונראה דבפרשת וירא (כא י) כתיב ותאמר לאברהם גרש
לעשות בתי שתהיה רבנית ,ומובן מדבריו כי התורה אצלו למעלה גדולה האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני יצחק,
תחשב אבל אינה מענגת ,וע"כ עבור אב גאון יפזר הרבה אבל את הגאון וברש"י כתב מתשובת שרה אתה למד שהיה מריב עם יצחק על הירושה
בעצמו לא יתרצה ליקח לחתן כי אינו רוצה שבתו תהיה מיושבות אהל ואומר אני בכור ונוטל פי שנים ויוצאים בשדה ונוטל קשתו ויורה בו
רק תהיה אשת גביר סוחר ותהנה מעוה"ז במרכבה וכדומה ,וכן היה אז חיצים עיי"ש ,וזה היה כשהיה עדיין נער כבר רצה להורגו עבור
כשבא אליעזר וראה את בני הבית והכיר את לבן ואת מדרגתו נתיירא כי הירושה ,ואיתא במסכת ע"ז (כה ):דההולך עם עכו"ם בדרך ילך מאחריו
אם יהלל את יצחק כי הוא צדיק גדול אפשר יקולקל עי"ז כל השידוך, ולא לפניו פן יהרגהו מאחוריו ,ואם כן איך הלך יצחק לפני ישמעאל
וע"כ הסתיר הדבר ולא דיבר כלל מיצחק רק ממעלת אברהם ובזה ודאי לקבור את אברהם ,הלא עתה ודאי כועס עבור הירושה שלקחו ממנו
(בית הלוי) יסכימו כי גם להם מרוצה שיהיה להחתן אב צדיק. ונתנו ליצחק ,ועל כרחך שעשה תשובה שאינו רוצח ,מכיון שיצחק הלך
קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה .אי' במס' שבת (פט ע"ב) כי לפניו .אבל יעקב חשש מעשיו ונתן לו לילך לפניו ,לכך כתוב (לקמן לה כט)
לעתיד לבוא ילמד יצחק אבינו זכות על כלל ישראל ויאמר רבש"ע כו' (הג"ר יהודה רבינוביץ זצ"ל ,כרם חמד) ויקברו אותו עשו ויעקב בניו.
כמה חטאו ,כמה שנותיו של אדם שבעים שנה דל כ' דלא ענשת עלייהו חדד ותימא יטור נפיש וקדמה (כה טו) .יש לרמז בזה מאז"ל (ב"ב דף ס):
פשו להו חמשין דל כ"ה דלילותא פשו להו כ"ה דל תרתי סרי ופלגא התקוששו וקושו ,קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים .וזהו "חדד
דצלויי ומיכל ודביה"כ פשי להו תרתי סרי ופלגא אם אתה סובל כולם ותימא" כשתחדד הדברים ותאמר ,כלומר שתאמר דברי תוכחה ומוסר
מטוב ואם לאו פלגא עלי ופלגא עלך ע"כ ,וי"ל הביאור בהלימוד זכות שהם חדים" .יטור נפיש" יהיה הדבר שמור אצלך ביותר ,שגם אתה
דהנה הטעם שאין מענישין את האדם עד כ' הוא משום דעד בן כ' הוא תשמור אותו הדבר לעשותו" ,וקדמה" פי' דוקא קודם התוכחה תקשוט
אינו בר דעת שלם וא"א להאשימו על עוונותיו ,וכן על הלילות א"א (נחל יצחק) עצמך ,ולא די שתאמר לחברך ואח"כ תקשוט עצמך.
להאשימו על שלא עסק במצוות ובתורה כיון שגופו זקוק לשינה וכן שיח שרפי קודש
שאר צרכי הגוף שמונעין מהתמדת קיום המצוות ,וכמו שאי' בט"ז שזה ותקח הצעיף ותתכס (כד סה) .הרה"ק אדמו"ר מסאדיגורא זי"ע השתדך עבור בנו
שזקוק יותר לשינה לבריאות גופו אינו נגרע ממי שיושן פחות ומתמיד הרה"ק צי"ע מו' ישראל זצ"ל בהיות הה"ק מהר"י כבן עשר שנים,
בלימודו כיון שצריך הוא לכך ,כמו"כ ישנם הרבה דברים המסובבים
שא"א להשוות אחד לחבירו ואין א' יודע מה הן הנסיונות של חבירו, ושאלהו אחד המחותנים אם נתפעל משמחה ושירים שהיה שם ,והשיב לו
החתן הה"ק מהר"י כי ברש"י כתיב על ותקח הצעיף ותתכס ותתפעל כמו
וזהו היסוד הראשון בענוה כמ"ש בתניא (לקו"א פ"ל) דאפי' הגדול ותקבר ותשבר ,ופלא למה בחר רש"י באלו ב' מלות דוקא לדמיון .אך
שבגדולים יש לו לחשוב על הפחות שבפחותים שלפי מצבו ובחינתו רש"י ז"ל יורנו בזה כי הנה בימי חלדו של אדם מעת הולדו עד הובלו
הוא יותר חשוב לפני הקב"ה ,ממילא זהו הלימוד זכות על כלל ישראל לקבר יעברו עליו ג' דברים ברעש ובקולות ,שמחת נשואין ,ובעת הלידה,
שעוברים כ"כ הרבה טרדות ונסיונות בימי חייהם וא"א להאשימם כל וגם בעת המיתה יש קולי קולות ,אך החילוק שבנשואין הקולות הם
כך ,ולכן לעתיד לבא כשיהא מידת הדין בכל אמיתותה אז ישמח האדם בשמחה ,משא"כ השניים האחרים להיפוך ,ולזה כתב רש"י שגם בעת
בנסיונותיו הרבים שעבר בימי חייו שזה יגן בעדו וילמדו עליו זכות וזה ותקח הצעיף ותתכס צריך שיהיה נתפעל כמו בעת ותקבר [ר"ל המיתה]
יהי' לו שמחה יותר משמחת הגאולה עצמה דזה הי' ההכנה לגאולה ותשבר [בעת הלידה מלשון יושבת על המשבר] ,ובכל עתים הללו צריך
ולפום צערא אגרא ,והנה אי' מהגר"א ז"ל דלשון ששון הוא ששש (דעת זקנים) להתפעל כי נפשו ורוחו לה' הם ,ושפתים יושק.
ושמח על העבר -ששים בבואם -ושמחה הוא על דבר העתיד שמחים
בצאתם .וז"ש מהרה ה"א ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים [הרמז שמעתי מהרב פסח מרדכי מורגנשטרן שליט"א שבעת נישואי בנו הרב
לאותן שהלכו ככל יכולתן בדרך התורה והיהדות] "קול ששון" כנ"ל אביגדור ישעי' שליט"א עב"ג בת הרב יעקב מאיר אלתר שליט"א בן כ"ק
על העבר מה שעברו בעוה"ז "וקול שמחה" על הגאולה ,והמשל לזה אדמו"ר הפני מנחם מגור זצ"ל ,שבעת הליכתם לחופה אמר לו הרבי :הנה
הוא משמחת חתן וכלה ששמחין בשמחת החתונה בשמחה גדולה, האב ות הקדושים יורדים עתה להשתתף בחופה של יוצ"ח" ,לאמיר בעטן און
ולכאורה החתונה הוא רק לאיזה שעות וכחלום יעוף ,ועיקר השמחה פוילען פאר כלל ישראל" - - - .הרב יצחק יהודה שפירא שליט"א נכנס לקודש
הוא אחר כך כשנבנה בית נאמן בישראל ,ולמה שמחין כ"כ אצל פנימה אצל הפני מנחם כמה ימים אחרי החתונה הנ"ל לרגל שמחה
החתונה ,רק דהענין הוא כנ"ל דההכנה הוא שמחה יותר גדולה מהדבר משפחתית ,ואמר לו הפני מנחם :הנה לפני כמה ימים היה החתונה של
עצמו ,ולזה נסמך קול חתן וקול כלה כדי לרמז שעוד ישמח האדם על הנכדה ,וכאשר עמדתי על הבמה בעת החופה והבטתי על עולם
(ברכת שמעון) העבר יותר מהגאולה עצמה וכנ"ל. הנאספים בלי עין הרע ,והנה כאב לי בלב ,הנה לזה חסר דבר פלוני,
'
ה ר ה " ק ר ב י י ע נ ק 'ל י מפש ע ו ואר סק ז י " ע -כ " ז ח ש ו ן
כוונתו ,שכאשר ראיתי את בני שוכב במצב קשה נדרתי בליבי ליקוט מגליון רא"ש פינ"ה בחודש חשון תשנ"ט ,באתי לאנטווערפען להסתופף בצל
לתרום סכום של עשר אלף פראנק לזכות ר' מאיר בעל הנס, הקודש בשבעת ימי הבכי ,האבל והמספד ,על
והרה"ק ר' יענקעלע ראה זאת ברוח קדשו ,וזה היתה כוונתו מהרה"צ רבי פינחס יהודה לובינסקי זצ"ל הסתלקותו של כ"ק מרן האדמו"ר רבי יענקל'י
באומרו "ר' מאיר האט שוין מקדים געוועזן" ,ורואים מזה את סיפר ר"פ זצ"ל מדי שנה ביוד"ק :שמעתי מהרה"ח מפשעווארסק זצוק"ל ,וליטול חבל בחידוש פני המלוכה
ה כח של סגולת צדקת ר' מאיר בעל הנס ,ורוה"ק של ר' רבי יוסף פאזען ששמע מפ"ק של הרה"ק רבי על ידי בנו ממלא מקומו כ"ק האדמו"ר רבי לייבוש
יענקעלע זי"ע שהשיג שזה פעל כבר ישועה לילד. יענקעלע זי"ע שאמר "איך האב ביים קאלשיצ'ער רב שליט"א .בשבת אחר-הצהרים נכנסתי יחד עם ידידי רבי
אלעס געזעהן ,חוץ מצוה טאנץ ,ער איז געוועהן ביי מיין יעקב יהושע אנגלנדר שליט"א המכהן כיום כראש
שמעתי מהרה"ק רבי יענקעלע זי"ע שהרה"ק מרוז'ין חתונה ,נאר ס'איז מיר נישט איינגעפאלן אויף-צי-הייבן
זי"ע הסביר את דברי הגמ' שהיצה"ר נמשל למלך זקן ישיבות מכנובקא-בעלזא בב"ב ואלעד להקביל את פניו
די אויגן צו קוקן". של הג"ר יהודה אריה טרגר זצ"ל ראש הישיבה בווילערייק
וכסיל ,שזה שנמשל לזקן הוא מבין מדוע ,שהרי הוא מזמן בביתו בעיר ,והוא כדרכו קיבלנו בסבר פנים יפות,
אדם הראשון ,אך כסיל אינו מבין מדוע נמשל ,הרי הוא שמעתי מהרה"ח רבי אברהם חיים גינסבערג זצ"ל
פועל אפי' על האנשים הכי חכמים ,וכאשר שהה הרה"ק שהיה בשעת מעשה שהרה"ק רבי יענקעלע זי"ע והתעניין בנו ובמעשינו ,והעלנו יחדיו זיכרונות וחוויות
מרוז'ין בבית האסורים ,אמר שעתה הוא מבין מדוע כשהיה בלונדון הלך לבקר אצל הרה"ק רבי יהודה'לע נעימות מתקופת לימודנו בישיבה .בתוך הדברים סיפר
היצה"ר הוא כסיל ,שממילא הוא (הרה"ק מרוז'ין) מדזיקוב זי"ע ,ורבי יענקעלע אמר לרבי יהודה'לע לנו ראש הישיבה כי בהלוויה של הרבי השבוע הוא פגש
שאסרוהו בבית האסורים בע"כ הוא נמצא בתוכו ,אך "מיין נאמען איז יעקב ,דע מאמעס נאמען איז פעסיל את אחיו של רבי יעקב יהושע ,ה"ה רבי שלום אנגלנדר
היצה"ר מדוע הוא נדחף להיכנס ע"כ הוא כסיל ,והקשה תרצה ,יפת אלוקים ליפת .כוונתו היה יפת אלוקים שליט"א המכהן כיום כראש כולל דמכנובקא-בעלזא ורב
רבי יענקעלע שלכאורה אי"ז כסיל ,שהרי אין היצה"ר ל"יפת" ר"ת יעקב פעסיל תרצה. ביהמ"ד דביר קדשו בלונדון ,לאחר שנים רבות שלא פגש
כיושב בבית האסורים שהרי הוא יוצא ונכנס כמו ביקור, אותו .ואמר לו כי כעת הוא יכול לספר לו דבר מה שלא
שמעתי מהגה"ח רבי מנחם ווייס שליט"א בשם כ"ק רצה לגלות לו בשעתו לפני עשרים ושתיים שנה,
ועל דבר זה הרי אינו נקרא כסיל ? והסביר רבי יענקעלע מרן אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א שאמר "ביי מיין בתקופת הסתלקותו של הרבי הקודם רבי איציק'ל
פשט בדברי הרוז'ינער ,שיש שני סוגי אנשים ,יש צדיק זצוק"ל .וכה סיפר :כידוע ,רבי איציק'ל נפטר בעיצומו של
העובד את השם בלי אכילה ושתיה ובלי התעסקות עם טאטע ,מדת האמת ,איז געוועהן יסוד היסודות,
אנשים אלא כולו רוחניות ,ויש צדיק שעובד את השי"ת אויף דעם קען מען רעדן און רעדן". יום הכיפורים תשל"ז .רבי שלום אנגלנדר ,אז תלמיד
באכילה ושתיה ,ואופן זו קשה יותר לעבוד את השי"ת ,וזה בישיבת וילרייק ,נסע יום או יומיים קודם יום הכיפורים
שמעתי מהמשב"ק ר' משולם זילבערמאן שליט"א לאמריקה ,ובשל כך לא יכול היה להשתתף בהלווייתו
מה שהתכוין הרוז'ינער ,שאם כאשר הייתי בביתי ואכלתי שהרה"ק רבי יענקעלע זי"ע אמר "מיום עמדי על של הרבי שהתקיימה במוצאי יום הכיפורים .כשחזר
ושתיתי והסתובב עם אנשים לא היה שליטה להיצה"ר עלי, דעתי האב איך נישט געזאגט ַא ליגנט". לישיבה לקראת תחילת זמן חורף ,הוא ניגש אל ראש
"כ"ש כאן שאני עובד את השי"ת בגבורה בעבודת השם בלי כ"ק מרן אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א אמר "דער הישיבה וביקש את רשותו לנסוע לבית החיים בהולנד
אכילה ושתיה בדרגא גבוהה יותר ,כ"ש שלא יוכל לפעול טאטע איז געוועהן שינאווא מבואו ועד צאתו" .שנולד ו' ביום מלאות השלושים לפטירת הרבי ,כדי להשתתף
עלי ואפ"ה הוא בא אלי ע"כ הוא כסיל". טבת ביומא דהילולא קדישא של הרה"ק משינאווא זי"ע בהקמת המצבה על מקום מנוחתו .הר"י הבין לליבו כי
שמעתי מרבי יודל בערגער שליט"א ,שפע"א הגיעה ונשמתו הטהורה עלתה השמימה כ"ז מרחשון יומא הוא חש נפסד בכך שלא יכול היה להשתתף בהלוויה
אשה מצרפת ונכנסה אל הרה"ק ר' יענקעלע זי"ע עם דהילולא קדישא של הרה"ק רבי לייבוש מרדכי משינאווא והדבר מצער אותו ,ונמנע מלהשיב לו תשובה שלילית
קוויטל ,והיות ודיברה רק בשפה הצרפתית נכנס עמה ר' זי"ע. באופן מיידי ,אלא אמר לו שיחשוב על כך וישיב לו את
יודל בערגער והוא היה המתורגמן ביניהם ,ונתנה קוויטל שמעתי מהרה"ח רבי אברהם לורענץ שליט"א שהרה"ק תשובתו בהמשך .למחרת כשניגש רבי שלום שוב אל
ואמרה שבאה מפריז היות שיש לה בן עם מחלה בעין ר"ל רבי יענקעלע מפשעווארסק זי"ע אמר "דער באשעפער רה"י הוא קיבל תשובה שלילית ,וטעמו ונימוקו של רה"י
שלרפאו תו צריך לעשות ניתוח אשר הסיכויים שיצליח איז 100פראצענט אמת ,שינאווא רב 98פראצענט אמת, בפיו :אם אאפשר לחלק מהבחורים לצאת להולנד
עומד על 50אחוז ,ואם לא יעשו את הניתוח אפשר יאך בין 2פראצענט אמת" .והגה"צ ר' אלחנן הלפרין זצ"ל בתחילת הזמן יכול להיגרם רפיון בלימודים ,מה שעלול
שלגמרי ינזק ,ושאל ר' יענקעלע וואס וויל מען פון מיר, אב"ד ראדומישלא בלונדון אמר על זה שמובן שמה חס ושלום להשליך לרעה על משך הזמן כולו .אך כעת
וענה ר' יודל ,שמה שיאמר הרבי מאמינים הם שכן יהיה וכך שהרה"ק מפשעווארסק זי"ע לא אמר על שינאווא רב 100 בהלוויתו של רבי יענק'לי ,כאשר פגש רה"י את רבי שלום
יעשו ,אמר ר' יענקעלע אתה אומר כן ומי אומר שגם הם פראצענט אמת כיון שאי אפשר להידמות להשי"ת ח"ו, אמר לו כי כעת הגיע הזמן לגלות לו את חלקו השני של
סוברים כן ,ושאלום ואמרו שהם מאמינים שמה שהרבי אבל למה לא אמר הרה"ק מפשעווארסק זי"ע על הרה"ק הסיפור ,מה שלא רצה לגלות לו בשעת מעשה :כאשר
אומר יהיה ,נענה ר' יענקעלע ואמר שלא יעשו את הניתוח, משינאווא 99פראצענט אמת ,והסביר ר' אלחנן דאיתא ניגשת אלי אז עם הבקשה לצאת להקמת המצבה,
וכאשר חזרו ואמרו לרופא שאין עושים ניתוח אמר להם בספרים על מה דכתיב (בראשית מח -ה) "אפרים ומנשה באמת הסתפקתי האם נכון למנוע מבחור שלא השתתף
הרופא שזה משחק באש ,שהרי אם לא יעשו את הניתוח כראובן ושמעון יהיו לי" עי' בבעל הטורים ד"אפרים ומנשה בהלוויה לנסוע להקמת המצבה ,או שיש לאפשר זאת.
הוא יכול להינזק שלא יוכל לגמרי לראות ,אך הם לא ( ")732בגימטריא "ראובן ושמעון ( ")731עכ"ל ולכאורה מה גם שלא היית הבחור היחיד שניגש אלי עם הבקשה
הסכימו לניתוח כהוראת רבי יענקעלע ,ולאחר כחודש צריך להבין שהגימטריא חסר אל"ף ורואים מכאן שחסר הזאת ,אלא היו עוד רבים כאלו שבקשו וממש התחננו.
באו שוב לביקור אצל הרופא ,ונשתומם הרופא ואמר אחת לא נקרא חסר ,וא"כ אם אומרים 99פראצענט אמת, הייתי נתון בצבת של לבטים ,ולא ידעתי מה להכריע.
שאיננו יודע איך ,אבל המצב הוטב מאוד באופן נפלא זה כמו שאומרים 100פראצענט אמת ודפח"ח. החלטתי לשאול את מוצא פיו של הרבי החדש ,רבי
ולאחר זמן זה כבר היה כל המחלה כלא היה ,ויהי לפלא. יענק'לי עצמו ,והוא זה שאמר לי להשיב לכל הבחורים
בשם כ"ק מרן אדמו"ר מספינקא שליט"א :מו"ח בשלילה .הוא אמר לי אז על עצמו כך' :אני בא מעיירה
בעת שמחת נישואיו של גיסי הגה"ח ר' יצחק מאיר הרה"ק רבי יענקעלע מפשעווארסק זי"ע אמר,
גשייד שליט"א ,התקיימה החופה ביום ז' תמוז ,ורבי קטנה בגליציה .שם לא היתה ישיבה ,ומשכך אינני 'מבין'
"ס'איז מיר פונקט אזוי גלייך צו זאגן ַא חידוש - בהלכ ות ישיבה .אולם גמרא מפורשת אני יודע .הגמרא
יענקעלע זי"ע נתכבד בקריאת הכתובה ,ובטעות נכתב טויזנט מענטשן זאלן הערן ,אדער צו זאגן פאר
בשטר הכתובה ח' תמוז במקום ז' תמוז ,ורבי יענקעלע בתחילת מסכת נדרים (ב ):אומרת ,שהתנא חיסר במשנה
טויזנט מענטשן איך האב מיך טועה געוועהן". כמה מילים ,ורק כשיוסיפו אותן תובן כוונת המשנה.
זי"ע הקריא את הכתובה ,ויהי כאשר הגיע לומר ח' תמוז,
אמר ס'איז דאך היינט ז' תמוז ,ואח"כ אמר שזכר זאת כיון שמעתי מהרה"ח ר' שלמה ווערטהיים שליט"א ,שפע"א ובסוגיא שם משמע כי ישנה עדיפות לומר שהחיסרון
שזהו היא"צ של הרה"ק הברוך טעם זיע"א שחל בז' תמוז היה בשמחת תורה אצל רבי יענק'לע ,ונפל בנו ממקום הוא באמצע המשנה ולא בתחילתה ,לפי שאין דרך
(ואמר זאת כדי שלא יהיה חלישות הדעת להרב המסדר קידושין). גבוה ונפצע אנושות והיה שרוי במצב קשה ,ובדרך נס היה התנא לחסר מילים כבר בתחילת המשנה .כך גם בנוגע
שמעתי מהרה"ק רבי יענקעלע מפשעווארסק זי"ע, שם איש הצלה שתיכף הסיעו אל בית החולים וטיפלו בו, לחיסור בסדרי הישיבה ,אמר רבי יענק'לי ,למרות
שהרה"ק הרבי רבי בער ממעזריטש זי"ע פירש הפסוק וב"ה שבתוך כמה ימים הבריא וחזר לביתו .בחלוף השנים שכאמור איני מתמצא בסדרי הישיבה – אני מבין שאין
"זכרתי לך חסד נעוריך" "א מענטש ,אין די יונגע יאר'ן כאשר הגיע הילד לפרקו ועמד להתחתן ,הזמין ר' שלמה הדרך לחסר כבר בתחילת הזמן ,לכן לדעתי לא כדאי
ו וען ער דינט דעם באשעפער ,מיינט ער מי יודע וואס ער את ידידו הרה"ח ר' שמואל בער לשמחת נישואי בנו, שיצאו להולנד להקמת המצבה .בשעתו ,חתם רה"י את
טוהט אלעס פאר'ן באשעפער ...אבער ווען ער ווערט ושאלו ר' שמואל דאס איז דער קינד ?! ,בוא ואספר לך הסיפור ,למרות שהוראה זו שלא לצאת להקמת המצבה
עלטער פארשטייט ער אז אלעס איז פון באשעפער ,אויף דברים כהווייתן מה שהיה בזמן שנפל בנך זה בשמחת גרמה להתמרמרות ולתסיסה בקרב רבים מתלמידי
דעם זאגט דער באשעפער 'זכרתי לך חסד נעוריך' ,אפילו תורה ,נכנסתי אל הרה"ק רבי יענקעלע זי"ע להזכיר שבנו הישיבה ,התאפקתי מלגלות להם שזוהי דעתו של הרבי
אויף דעם חסד וואס די האסט געמיינט אז די טוהסט של ר' שלמה ווערטהיים נפל ונפצע ,ומיד ענה לי ר' רבי יענק'לי .כי סבור אני שזהו תפקידו של ראש הישיבה
חסד" (גם את זה זכרתי לך) .והרה"ק מפשעווארסק נתלהב יענקעלע בפנים שוחקות "ר' מאיר האט שוין מקדים לשאת על עצמו את מלוא האחריות על הנעשה בישיבה
מאד מזה הפירוש ואמר "א זיס'ן פשט". געוועזן" ,ולא הבנתי כוונתו ,אמר לו ר' שלמה ווערטהיים ולא לגלגל אותה על אחרים .אולם כעת ,בחלוף עשרות
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן בהתפעלות אני עתה אחרי כ"כ הרבה שנים אסביר לך (לקראת שבת) שנים ,יכול אני לגלות לכם את הסוד.
'
הילולא דצדיקיא
תשס"ט רבי ישכר בער לייפער מז'אלין ב"ר יעקב מנדבורנא דבערצין. ערש"ק כ"ו חשון
יום ג' ל' חשון שצ"ח רבי שלמה חריף אב"ד לבוב ב"ר יצחק אברהם[ .גיסו של הרמ"א]
מי שיש לו יא"צ ביום ל' חשון שאינו קיים בכל שנה ,עמא דבר כשיטת המגן אברהם (סי' תקס"ח) שאם השנה תקס"ד רבי רפאל הכהן ב"ר יקותיאל זלמן מהמבורג( .תורת יקותיאל ,שו"ת ושב הכהן)
הראשונה אחר הפטירה היתה חסרה ,ייקבע היא"צ תמיד ליום כ"ט חשון ,אבל כשהשנה ההיא היתה מלאה או תר"ד רבי אפרים צבי מייזל מסאהל ב"ר אברהם משה[ .תלמיד הרבי מלובלין ורמ"מ מרימנוב]
כסדרה ,כלומר ,שיש יום ל' חשון ,הרי נקבע היא"צ בראש חודש .ולכן גם בשנים הבאות יחזיקו היא"צ בר"ח -א' תרע"ט רבי צבי ריינמאן אב"ד קרעטשיניף ב"ר יצחק משולם זלמן.
כסלו .לשיטת הט"ז לעולם נקבע היא"צ ביום כ"ט חשון( ,אפס כי לא הובאה שיטה זו באחרונים ואף בהלכה תרפ"ד רבי משה ב"ר אליהו בצלאל טייטלבוים אב"ד טעטש.
ברורה שנו"נ בדבריו הסיק כמג"א) .והאגרות משה (יו"ד ג ,קנט ,ג) הביא דיש לקבוע היא"צ תמיד בראש חודש]. רבי שלום פערלוב מבראהין קוידינוב ב"ר ברוך מרדכי( .דברי שלום ,משמרת שלום ,שם אהרן ,עטרת
(ועיין בלוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט שליט"א) תרפ"ו שלום),
תק"ז רבי שבתי פרוסטיץ אב"ד רעכניץ ב"ר אהרן. תרפ"ט רבי שמואל גאטליעב[ .אב"ד טאלטשאווא ולבסוף בק"ק פאפא]
תקט"ו רבי צבי הירש הלוי משדה לבן הי"ד ב"ר דוד. תרצ"א רבי אריה לייבוש מרדכי הלברשטאם ב"ר משה משינאווא.
תקס"ג רבי ישכר דוב ברנשטיין אב"ד הנובר ב"ר אריה לייב[ .נכד הפני יהושע] ש"ק כ"ז חשון
תקע"ה רבי זעקל אב"ד באיא. תנ"ז רבי דוד ב"ר אריה לייב אב"ד לידא מגנצא ואמסטרדם( .עיר דוד ,עיר מקלט ,שרביט הזהב)
רבי צבי הירש הכהן מרימנוב ב"ר יהודה לייב( .בארת המים ,מבשר טוב) [יש נוהגין היארצייט תמיד ביום תע"ג רבי אהרן אב"ד וועסטהויבין בעלזאס ב"ר משה מלבוב.
תר"ז כ"ט חשון ,לפי המג"א הנ"ל] רבי ישראל איסר מוילנא( .תלמיד הגר"א)
תרל"ו רבי בונם זאב מאנדלזאהן מו"ץ דק"ק ווארשא ב"ר צבי הירש( .תרומת זהב) תקע"ו רבי אריה לייב ברלינער ב"ר שאול אב"ד פפד"א.
תש"ב רבי אברהם מרדכי סאפרין מבאריסלוב ב"ר אליעזר צבי מקאמארנא. תקפ"ו רבי רפאל אשכנזי מאיזמיר (מראה הגדול ,מראה עינים)
יום ד' א' כסלו תרכ"ב רבי דוד צבי עהרנפעלד מפרשבורג[ .חתן החת"ס ואבי החתן סופר]
שי"ט רבי שלום שכנא מלובלין ב"ר יוסף. תרכ"ח רבי צבי לאנדמאן אב"ד סטרעליסק וקיטוב ב"ר אברהם.
שנ"ט רבי ישראל אב"ד לובלין ב"ר שלום שכנא הנ"ל. רבי אברהם יוזפא לערמאן אב"ד וויסקוט ומלפנים אב"ד יאניפצא ב"ר אליהו( .חיי איברא ,תפארת
רבי יצחק אלפאנדרי הזקן הספרדי ב"ר חיים. תרנ"א מהרא"י)
ת"ה רבי דוד אשכנזי דיין ור"מ בלבוב. תרע"ה רבי יעקב שיק אב"ד נאדאדוואר ב"ר דוד אב"ד טאקייא.
תס"ד רבי יוסף שמואל ב"ר צבי הירש( .מסורת הש"ס) מקראקא. תרע"ז רבי משה מרדכי העשיל מפלצאביזנא ב"ר אברהם יהושע ממעזיבוז.
תע"ב רבי משה חפץ ב"ר גרשום[ .מרבני איטליה] (מלאכת מחשבת עה"ת) תש"א רבי אהרן טווערסקי הי"ד מאזארניץ קישינוב ב"ר ברוך מאיר.
תק"ז רבי אהרן ממעזריטש אב"ד פרוסטיץ ב"ר יצחק אב"ד רעכניץ. רבי דוד פרידמאן מפלויישט הי"ד ב"ר שלום יוסף מבוהוש[ .חתן רבי אהרן מאזארניץ הנ"ל] תש"א
תקי"ז רבי יצחק ב"ר שמואל לאמפרונט אב"ד פיראה איטליה( .פחד יצחק) [י"א י"ב כסלו] רבי משה נתן דוב [נטע] ציינווירט ב"ר חיים יצחק יהושע[ .ראש כולל סקווירא ומגדולי משפיעי
תקצ"ג רבי משה הלוי הורוויץ אב"ד וואלטשיסק( .עמק השידים) תשמ"ב ירושלים]
תרי"ד רבי אברהם אייגר מפוזן ב"ר עקיבא. תשנ"ז רבי שמואל הלוי אשלג ב"ר ברוך שלום.
תרנ"ג רבי חיים נתן דמביצר מקראקא( .כלילת יופי) תשנ"ט רבי יעקב מפשעווארסק ב"ר דוד יצחק לייזער.
תרס"ב רבי משה האגר מראדיוויץ ב"ר יוסף אלטר( .ויקח משה) תשע"ב רבי מנחם מנדל מנדלזון גאב"ד קוממיות ב"ר בנימין.
תרצ"ז רבי ישראל אונגר מזאבנא ב"ר שלום דוד. יום א' כ"ח חשון
יום ה' ב' כסלו ה"א כ"ד רבי יונה החסיד ב"ר אברהם מגירונדה( .שערי תשובה ,ספר היראה)
ת"ג רבי מאיר הלוי ראב"ד לבוב ב"ר אברהם. תמ"ז רבי זאב ואלף אב"ד סלוצק( .נחלת בנימין)
תקל"ו רבי שמריהו וורחובקער [תלמיד הבעש"ט הק'] [בס' זכרון צדיקים הביא היא"צ ביום א' כסלו] רבי אליעזר ליבר הגדול [המגיד מבארדיטשוב] ב"ר אברהם אשכנזי[ .בס' ימי זיכרון הביא היא"צ ביום כ"ה
תקפ"ו רבי יהושע הורוויץ אב"ד פרויקירכען. תקל"א חשון]
תרי"ח רבי ישראל יצחק מראדושיץ ב"ר ישכר בער. תרכ"ב רבי ישכר בער אב"ד מיקולאש ב"ר סיני( .מנחת עני) [תלמיד החת"ס]
רבי שלום דוב אב"ד לעכוויטש ב"ר נח חיים אב"ד שאטצין( .כנפי שחר) רבי יחיאל מיכל אהרן בן היסוד העבודה רבי אברהם מסלונים[ .אביו של הדברי שמואל מסלונים]
ת"ש רבי נחום וויידענפעלד אב"ד דומברובה (חזון נחום) ב"ר יעקב מהרימלוב. תרע"ו רבי אברהם בנימין קלוגער ב"ר שלמה מבראד( .שו"ת שערי בנימין ,אותות למועדים)
תש"כ רבי עקיבא סופר מפרשבורג ב"ר שמחה בונים(.דעת סופר) רבי יעקב ווידענפעלד ב"ר נחום מדאמבראווא( .נלב"ע בחיי אביו החזון נחום בשנת ל"א לחייו ומנ"כ
תשכ"ג רבי אהרן קוטלר ב"ר שניאור זלמן( .ראש ישיבת ליקווד) תר"ץ בפיטא הולנד]
ערש"ק ג' כסלו רבי אברהם הכהן קופשיץ ב"ר צבי[ .רב שכונת נוה צבי ,ר"מ בישיבת טשעבין וראש כולל ברוך טעם] תשע"ד
רבי אברהם פיגו אב"ד ווינציאה איטליה[ .אביו של הגידולי תרומה ובינה לעתים] [י"א ביום ה' כסלו] ש"ס יום ב' כ"ט חשון
ת"ג רבי מאיר ב"ר משה כץ[ .אבי הש"ך] רבי חיים הכהן ראפפורט ב"ר דוב בעריש אב"ד אוסטראה[ .נכד רבי חיים ראפפורט מלבוב] (שו"ת מים
ת"ר רבי שמעון מאוזירן ב"ר משולם פיבוש מז'אבריז. ת"ר חיים)
תר"י רבי נחמיה שליט אב"ד סאסוב. תרכ"ג רבי זוסמאן סופר אב"ד דעברעצין ופעסט ב"ר יעקב שלום.
תרמ"ז רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי מסקווירא ב"ר יצחק. רבי יצחק שלמה מזעליחוב ב"ר יחיאל מיכל מזוועהיל[ .חתן רבי משה אליקים בריעה מקאזניץ] תרל"ב
תרנ"ג רבי אפרים מרדכי פישל סופר אב"ד שארוואר ב"ר זוסמאן אב"ד פאקש( .זכרון אפרים) תרל"ג רבי שמעון יהודה ב"ר יעקב אב"ד טוקאי( .מעיני מים)
תשנ"ה רבי משולם יששכר אשכנזי ב"ר צבי הירש מסטאניסלאב אלעסק( .תפארת משולם) תרע"א רבי אברהם דוד ב"ר משה מיראפאל'ער[ .מגזע קאמינקא]
תשס"ז רבי יששכר דוב סאפרין מקאמארנא ב"ר חיים יעקב. תרע"ה רבי מאיר מזבירוב ב"ר יחיאל מיכל מגלינא.
רבי ישראל אליעזר האגער [אב"ד סערט ויזניץ ירושלים] ב"ר משה [ראש ישיבת סערט ויזניץ] .תשפ"ו תשד"ם רבי אברהם אביש קנר מטשחויב ב"ר יעקב שמשון.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן
ברכת מזל טוב חמה ולבבית ברכת מזל טוב חמה ולבבית
נשגר בזה בהדרת כבוד למעכש"ת נשגר בזה מעומק הלב לתלמידי וידידי הישיבה הע"י שהשמחה במעונם
מרן ראש הישיבה שליט"א לרגל הולדת הנין שיחי' בשעטומ"צ הרב שבח גרינפלד– ר"י ישועות משה ,בני ברק
ומורנו נשיא הישיבה שליט"א לרגל הולדת הנינה תחי' בשעטומ"צ הרב אליהו שמחה קרויטווירט– מנאמני ביתו של מרן זצ"ל ,ירושלים
ובנו -חתנו הרה"ג ר' ישראל שניאורסון שליט"א לרגל נישואי הנכד שיחי' בשעטומ"צ הרב טוב יה שטערן – אב"ד מירון
לרגל נישואי הנכדה תחי' בשעטומ"צ הרב חיים קרויזר – מלפנים ר"מ בישיבה"ק ,ירושלים
ר"מ בישיבה"ק לרגל נישואי הנכדה תחי' והולדת הנכד שיחי' בשעטומ"צ הרב בן ציון רייך – ק .צאנז נתניה
לרגל השמחה במעונם בהולדת הנינה -הנכדה תחי' לרגל הכנס הנכד שיחי' לעותומ"צ בשעטומ"צ הרב אברהם אביש האגר – ראש כולל פאפא ,ירושלים
בת לבנו האברך כמדרשו לרגל הכנס הנכד שיחי' לעותומ"צ בשעטומ"צ הרב מענדל שפירא – בני ברק
מו"ה בעריש שניאורסון שליט"א ,בני ברק לרגל הכנס הנכד שיחי' לעותומ"צ בשעטומ"צ הרב ישראל הלוי פולק – ק .צאנז ,נתניה
יה"ר שיזכו לגדלה לתורה ולבעל תורה לחופה לרגל הולדת הנכד שיחי' בשעטומ"צ הרב ישראל משה הכהן בראנדער – ראש כולל קדושת אהרן ,ב"ב
ולמעש"ט ,ויראו ממנה ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה לרגל הולדת הנכד שיחי' בשעטומ"צ הרב אשר זעליג מיללער – אב"ד ערבי נחל ,סטעטן איילנד
מתוך אושר ועושר וכבוד וכט"ס אכי"ר. לרגל הולדת הנכדה תחי' בשעטומ"צ הרב ישראל שניאורסון – ר"מ בישיבה"ק ,ירושלים
לרגל הולדת הנכדה תחי' בשעטומ"צ הרב חיים מנחם מענדל לעמבערגער – בני ברק
לרגל הולדת הנכדה תחי' בשעטומ"צ הרב יחזקאל שרגא ראזענבוים – כקש"ת אדמו"ר מטרעבישאן ,בית שמש
ברכת מזל טוב חמה ולבבית לרגל הולדת הנכדה תחי' בשעטומ"צ הרב יהושע אליקים גרינצווייג -ראש כולל זוטשקא ,ירושלים
בלב נרגש משתתפים אנו בשמחת כלולות חברינו היקר שבערכין לרגל הולדת הנכדה תחי' בשעטומ"צ הרב פנחס פרקל – ביתר
כליל המידות מלא וגדוש בתורה ויראה ואהוב על הכל ,בנש"ק לרגל הולדת הנכדה תחי' בשעטומ"צ הרב אליהו דוב אפ ל – אלעד
ה"ה החתן הרב מענדיל סאפרין שליט"א לרגל אירוסי הבן נ"י בשעטומ"צ הרב אברהם יהושע טייטלבוים – ירושלים
עב"ג תחי' נכדת כ"ק מרן עט"ר ראש הישיבה שליט"א לרגל אירוסי הבן נ"י בשעטומ"צ הרב נפתלי צבי מנדלוביץ – ביתר
לרגל אירוסי הבת תחי' בשעטומ"צ הרב אהרן רייכמן – ביתר
בורא עולם בקנין השלם זה הבנין ל דורות ישרים לרגל נישואי הבן נ"י בשעטומ"צ משפחת הרב יוחאי אשר ז"ל– בית שמש
מבורכים לתפארת בית אבותיהם הקדושים לרגל נישואי הבן נ"י בשעטומ"צ הרב ישראל לעמבערגער– רב ק"ק מאקאווא ,רמה ד' בית שמש
מאחלים בברכה חבריך בלו"נ לרגל נישואי הבן נ"י בשעטומ"צ הרב יעקב דוד פריעדמאן– ראש החבורות בישיבת מיר ,ירושלים
מרדכי אהרן חנון ,ליפא ווייס ,מרדכי גרינפלד, לרגל נישואי הבת תחי' בשעטומ"צ הרב שלמה זלמן שניאורסון – בן מרן ראש הישיבה ,בית שמש
לרגל נישואי הבת תחי' בשעטומ"צ הרב יעקב קרויזר – ירושלים
אהרן יחיאל סלמון ,מרדכי ניישטאט, לרגל נישואי הבת תחי' בשעטומ"צ הרב ישראל חיים מאנדל – לאנדאן
לרגל הולדת הבן שיחי' בשעטומ"צ הרב שמעון מיללער – ב"פ – סטעטן איילנד
לעילוי נשמת הרבנית הצדקנית לרגל הולדת הבת תחי' בשעטומ"צ הרב בעריש [בן הג"ר ישראל] שניאורסון – בני ברק
ע"ה מרת מינדל גולדשטוף לרגל הולדת הבת תחי' בשעטומ"צ
לרגל הולדת הבת תחי' בשעטומ"צ
הרב אפרים מרדכי גרינצווייג – ירושלים
הרב שמואל שמעלקא פרקל – ירושלים
בת רבינו דוב בעריש זי"ע גאב"ד טשעבין לרגל הולדת הבת תחי' בשעטומ"צ הרב ישראל [בן הג"ר קלמן] וייס – בית שמש
נלב"ע כ"ט חשון ת.נ.צ.ב.ה. לרגל אירוסיו בשעטומ"צ הבה"ח כמר מרדכי דוב בעער – מאנסי
לרגל נישואיו בשעטומ"צ הבה"ח כמר שמואל מנחם מענדל לעמבערגער – בני ברק
לע"נ ידידינו הר"ר יצחק ב"ר זוסיא אפליצ'וק ז"ל לרגל נישואיו בשעטומ"צ הבה"ח כמר יחיאל רור – בית שמש
נלב"ע כ"ו מרחשון תשס"ו ת.נ.צ.ב.ה. לרגל נישואיו בשעטומ"צ הבה"ח כמר נתן ג באי – בני ברק
