gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT

שבוע: תולדות (2026-11-09)

אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫¯‪·Ç¯´´Áƽȸ±‬‬ ‫‪ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á‬‬ ‫גליון תתע"ו פרשת תולדות ד' כסלו תשפ"ז‬ ‫ורגע אחרי‪ ,‬הדלתות נסגרות‪ .‬האור נגוז‪ ,‬וה'עבודה זרה' שבה‬ ‫אגדה ובקיאות‬ ‫לקדמותה כשהיתה‪ .‬לא נעים לומר‪ :‬עשיו‪ .‬כי "מי יעלה בהר ה'"‬ ‫ענין אחד‪" ,‬ומי יקום במקום קדשו" ענין אחר‪.‬‬ ‫"ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו‪ ,‬ורבקה אוהבת‬ ‫"והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל‪ ,‬וכאשר יניח ידו וגבר‬ ‫את יעקב" )כה‪ ,‬כח(‬ ‫עמלק" )שמות יז‪ ,‬יא( כח פלאי אצור היה בידיו של שמה רבינו‪.‬‬ ‫התפיסה השגורה‪ ,‬השטחית‪ ,‬שעשיו הטעה את אביו‪ ,‬צד אותו‬ ‫אך לא כך הבינו במשנה‪" :‬וכי ידיו של משה עושות מלחמה או‬ ‫בפיו ובלשונו בשאלות עקרות‪ :‬כיצד מערבין את המלח ואת‬ ‫שוברות מלחמה? אלא לומר לך‪ :‬כל זמן שהיו ישראל מסתכלין‬ ‫התבן‪ .‬ויצחק עור‪ ,‬אין לו אלא מה שאזניו שומעות‪ .‬אבל רבקה‬ ‫כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים‪,‬‬ ‫רואה את מעשי עשיו‪ ,‬ועומדת על מהותו‪.‬‬ ‫ואם לאו היו נופלים" )ראש השנה כט ע"א(‪ .‬דמותו של משה רבינו‬ ‫ומסיחים את הדעת מדברי "חובות הלבבות" )שער חשבון‬ ‫הנשוא ידיו למרום היתה כשיחת מוסר‪ ,‬דרשת התעוררות‪.‬‬ ‫הנפש פרק ג יא( שהעומד לפני ה' תמיד‪ -‬והרמב"ם )מורה נבוכים‬ ‫נפלא‪.‬‬ ‫ח"ג פרק נא( כתב שהיתה זו דרגת שלשת האבות ומשה רבינו ‪-‬‬ ‫אבל אם כך‪ ,‬נשאלת שאלה‪ :‬משה רבינו מרים ידיו‪ ,‬וכולם‬ ‫"יראה מאין עין וישמע מבלי אוזן"! אין ספק‪ ,‬שעשיו לא הצליח‬ ‫מתעוררים‪ ,‬משעבדים ליבם לאביהם שבשמים‪ ,‬כמה מפעים!‬ ‫לרמות את יצחק!‬ ‫והוא מוריד את ידיו ‪-‬‬ ‫אם כן‪ ,‬כיצד יתכן שאהב את עשיו?!‬ ‫וכבר מתנתקים מהאב שבשמים?! כבר נסוגים ונופלים?!‬ ‫והתשובה‪ ,‬שכאשר עשיו עמד לפני יצחק‪ ,‬עמד באמת בחיל‬ ‫ומשמע‪ ,‬שאכן כן‪ .‬המתג הורד‪ ,‬והאור כבה‪...‬‬ ‫ורעדה‪ ,‬הבין שפה האמת‪ ,‬וזו הדרך‪ ,‬ואין בלתה‪ .‬שאשרי מי שעמלו‬ ‫ומה אנו מתפלאים‪ .‬איפה אנו בתפילת נעילה‪ ,‬בזעקת "שמע‬ ‫בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וגדל בשם טוב‪ ,‬אשריו בעולם הזה‬ ‫ישראל" ו"ה' הוא האלוקים"‪ ,‬ואיפה רגע אחרי‪ ,‬בחטיפת "והוא‬ ‫וטוב לו לעולם הבא‪.‬‬ ‫)חפץ חיים(‬ ‫רחום יכפר עוון"!‪.‬‬ ‫הבעיה היתה‪ ,‬שכאשר יצא הכל פרח‪ .‬שב להיות "איש יודע‬ ‫ציד איש שדה"‪ ,‬בטלן )רש"י( ומופקר )בראשית רבה סג‪ ,‬י( וזאת‪,‬‬ ‫"כי הקרה ה' אלוקיך לפני" )כז‪ ,‬כ(‬ ‫ראתה רבקה‪.‬‬ ‫יצחק אבינו שולח את עשיו לצוד ציד ולהכין עבורו מטעמים‪,‬‬ ‫ואנו‪ ,‬האיננו כאלו?!‬ ‫כדי שיברכו‪ .‬שומעת רבקה‪ ,‬ושולחת את יעקב במקומו‪ .‬תמה‬ ‫ה"חפץ חיים" זצ"ל סיפר‪ ,‬שכאשר למד בוילנא בצעירותו שמע‬ ‫יצחק‪" :‬מה זה מהרת למצוא בני" ויעקב עונה‪" :‬כי הקרה ה' אלקיך‬ ‫דרשת המגיד רבי זאב זצ"ל בבית הכנסת הגדול המלא מפה‬ ‫לפני" )בראשית כז‪ ,‬כ( פרש רש"י‪ :‬כשם שהעבד שהלך לבקש לך‬ ‫לפה‪ ,‬וסיפר שהיה קסם בשפתיו‪ ,‬השומעים היו מרותקים‪ .‬עיניהם‬ ‫אשה אמר‪" :‬הקרה נא לפני היום" )בראשית כד‪ ,‬יב(‪ ,‬וגם האיל‬ ‫לטושות ואזניהם כרויות ופיהם פעור לבלוע בצמא את דבריו‪.‬‬ ‫שנזדמן בעקדתך לפי שעה‪ ,‬כך הקרה לפני שבשבילך‪.‬‬ ‫אמר‪" :‬כמה נפלא‪ ,‬ממש‪' :‬שתולים בבית ה'' מרותקים אתם‬ ‫"ויאמר יצחק אל יעקב‪ :‬גשה נא ואמושך בני‪ ,‬האתה זה בני‬ ‫לדברים‪ ,‬אבל 'בחצרות אלוקינ'‪ ,‬רק תצאו החוצה‪ ,‬ופססס‪' ,‬יפריחו'‬ ‫עשיו אם לא" )בראשית כז‪ ,‬כא( פרש רש"י‪ :‬אמר יצחק בלבו‪ ,‬אין‬ ‫הכל נגוז ונעלם"‪...‬‬ ‫דרך עשיו להיות שם שמים שגור בפיו‪ ,‬וזה אומר‪" :‬כי הקרה ה'‬ ‫וירמיהו הנביא אומר בדבר ה'‪" :‬וגם בכל זאת לא שבה אלי בכל‬ ‫אלוקיך"‪.‬‬ ‫לבה כי אם בשקר" )ירמיה ג‪ ,‬י(‪ .‬פרש"י‪ :‬דורו של יאשיהו מראים‬ ‫לא מובן‪.‬‬ ‫עצמם שהם צדיקים‪ ,‬והם רשעים‪ .‬היו צרים צורות של עבודה זרה‬ ‫יעקב אבינו אנוס על פי הדיבור‪ -‬נבואתה של רבקה‪ -‬להתחזות‬ ‫על דלתותיהם מבפנים‪ ,‬חציה על זו וחציה על זו‪ .‬וכשהיו מבערי‬ ‫לעשיו‪ ,‬ופוחד‪" :‬אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע‪ ,‬והבאתי‬ ‫עבודה זרה בודקים היתה הדלת פתוחה ולא היו מכירים בה‪.‬‬ ‫עלי קללה ולא ברכה" )בראשית כז‪ ,‬יב( יצחק אבינו מדת הגבורה‪,‬‬ ‫כיוצא בכך‪ ,‬חקוקים כל הבלי העולם הזה בדלתות לבינו‪.‬‬ ‫"פחד יצחק" )בראשית לא‪ ,‬יב(‪ ,‬כמה עול הוא לרגוז על כך‪ ,‬ומה‬ ‫באים אנו לחצרות בית ה'‪ ,‬שומעים שיחת מוסר‪ ,‬שופכים נפשנו‬ ‫נוראה תהיה הקפדתו‪" :‬כל מקום שנתנו חכמים עיניהם‪ ,‬מיתה או‬ ‫בתפילה‪ ,‬שוקדים על דלתי תורה ונהנים מאורה‪ ,‬ונפתחות דלתות‬ ‫עניות" )נדרים ז ע"ב( רחמנא לצלן‪ .‬מתחזה הוא כיכלתו‪ :‬עוטה‬ ‫לבנו‪ ,‬והאור ממלא חדרי ליבנו ‪ -‬ובטוחים אנו שהנה העפלנו‬ ‫פרות עזים על ידיו ועל חלקת צוארו‪ .‬אם כך‪ ,‬מדוע אינו מתאים‬ ‫לפסגות ‪-‬‬ ‫לע"נ הצדקנית נינה מרטין בת מישלין ע"ה | ולע"נ ר' יצחק ב"ר גרשון ז"ל | ולע"נ ר' נח יצחק הלוי ב"ר משה יעקב ז"ל | ולע"נ הרב יהודה אריה בן רפאל אלתר ז"ל |‬ ‫‪1‬‬ ‫"כי ציד בפיו" )כה‪ ,‬כח(‬ ‫גם את אורח דיבורו‪ .‬אם אין דרך עשיו להיות שם שמים שגור‬ ‫בפיו‪ ,‬ישמיטו גם הוא!‬ ‫יצחק אבינו אהב את עשיו‪" ,‬כי ציד בפיו" )בראשית כה‪ ,‬כח(‪,‬‬ ‫אבל מה‪ ,‬יודעים אתם‪ ,‬רגיל אני לשאת שיחות‪ ,‬לעורר לבבות‪.‬‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪ .‬גם מכח הכרת הטוב‪ ,‬שאכל מצידו‪ ,‬וגם‬ ‫נענה לכל הזמנה‪ ,‬אולי יעשו הדברים פרות‪ .‬חניך נובהרדוק אני‪.‬‬ ‫משום שהיה צד באמרי פיו ומתחזה כמקפיד על ההלכות ואף‬ ‫והסבא מנובהרדוק היה אומר‪" :‬יש לזרוע בכל מקום‪ ,‬ולקצור היכן‬ ‫מחמיר לעשר תבן ומלח‪ .‬ובכל אופן בכור הוא‪ ,‬והוזהרנו )בבא‬ ‫שגדל" והחפץ חיים זצ"ל אמר‪ :‬היער שורץ חיות לרוב‪ .‬ציד יוצא‬ ‫בתרא קלג ע"ב( שלא להעביר נחלה אפילו מבן רע לבן טוב‪ ,‬שאין‬ ‫לצוד‪ ,‬וכי סבור הוא ללכוד את כל החיות? די לו אם ישוב עם צבי‬ ‫אנו יודעים מי יהיו צאצאיהם‪ .‬בקש יצחק מעשיו שיצא לשדה‬ ‫אחד‪ ,‬או דוב אחד‪ ,‬אף דרשן הדורש‪ ,‬אשריו אם יעורר לבות כולם‪,‬‬ ‫ויצוד ציד להביא‪ ,‬לעשות לו מטעמים כאשר אהב‪ ,‬כדי שיברכהו‬ ‫אך די אם יתעורר אחד מדרשתו‪ ,‬ר' צבי או ר' דוב‪ ,‬ואפילו יהא‬ ‫לפני מותו‪ .‬שמעה רבקה‪ ,‬וצותה על יעקב אבינו להתחזות לעשו‬ ‫זה הוא עצמו‪.‬‬ ‫וליטול את הברכות‪ .‬יצחק אבינו חשד‪ ,‬ולבסוף נחה דעתו‪ .‬ברך‬ ‫ובכן‪ ,‬הייתי בארצות הבית‪ ,‬והזמינו אותי לשאת דברים בפני‬ ‫את יעקב‪.‬‬ ‫בני ישיבה‪ .‬ודאי‪ ,‬בשמחה‪ .‬הגעתי והתחלתי לדרוש באידיש‪ .‬ראש‬ ‫"ויהי אך יצוא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו‪ ,‬ועשו אחיו בא‬ ‫הישיבה זע באי נוחות‪ ,‬פנה אלי ואמר‪" :‬אלו נערים אמריקאיים‪,‬‬ ‫מצידו" הכין מטעמים וביקש את הברכות‪" .‬ויאמר לו יצחק אביו‪,‬‬ ‫מבינים רק אנגלית" אמרתי‪" :‬מצטער‪ ,‬עם כל הרצון הטוב‪ ,‬בשפה‬ ‫מי אתה‪ ,‬ויאמר‪ :‬אני בנך בכורך עשיו‪ .‬ויחרד יצחק חרדה גדולה‬ ‫זו איני שולט"‪ .‬לבסוף נמצא מוצא דחוק‪ :‬אמרתי‪ ,‬ותרגם‪ .‬שבתי‬ ‫עד מאוד‪ ,‬ויאמר‪ :‬מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואוכל מכל‬ ‫ואמרתי‪ ,‬והמשיך ותרגם‪.‬‬ ‫בטרם תבוא ואברכהו‪ ,‬גם ברוך יהיה!" )בראשית כז‪ ,‬לג(‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬עבור יעקב אבינו‪ ,‬דיבור בלי הזכרת שם שמים היה בגדר‬ ‫ולא מובן ‪-‬‬ ‫"שפה זרה"! אינו מסוגל לדבר בה!‬ ‫כשהורתה רבקה ליעקב להתחזות לעשו‪ ,‬נרתע‪" :‬הן עשו‬ ‫)והגדת(‬ ‫אחי איש שעיר ואנכי איש חלק‪ ,‬אולי ימושני אבי והייתי בעיניו‬ ‫לחת"ס ר"פ ויצא‪ ,‬ובתוספת חיים על החיי אדם )סי' קלב ס"ק‬ ‫בעומק הפרשה‬ ‫נה( וכן הביא בשו"ת דברי יציב )אבהע"ז סי' ע"ב( מס' נזר‬ ‫ריתחא דאורייתא‬ ‫הקודש והלך ג"כ בשיטה זו‪ ,‬ובס' אורחות רבינו בעל הקה"י‬ ‫הביא שהקה"י ג"כ סבר כן‪ ,‬ויעו"ע בפ' יונתן על תיב"ע ברא־‬ ‫וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת וגו' )כח‬ ‫שית כח ט[‪.‬‬ ‫ט(‬ ‫ובאמת על הראיה מעשו שנתכפר לו בלא תשובה יש לפ־‬ ‫בירושלמי )בכורים פ"ג ה"ג( איתא‪" :‬וכי מחלת שמה והלא‬ ‫קפק בזה טובא‪ ,‬דהנה במד"ר )בראשית ס"ז י"ג( איתא‪" :‬וירא‬ ‫בשמת שמה אלא שנמחלו לו כל עוונתיו" ומכאן ילפינן שחתן‬ ‫עשיו כי רעות בנות כנען וילך עשו אל ישמעאל‪ .‬רבי יהושע בן‬ ‫מוחלים לו על כל עוונותיו‪.‬‬ ‫לוי אמר נתן דעתו להתגייר‪ ,‬מחלת שמחל לו הקב"ה על כל‬ ‫והנה ברמ"א )אבהע"ז סי ס"א ס"א( מבואר שהחתן מתענה‬ ‫עונותיו‪ ,‬בשמת שנתבסמה דעתו עליו‪ ,‬אמר ר"א אלו הוציא‬ ‫ביום חופתו כיון שמוחלים לו על עונותיו‪ .‬ותמוה דכיון דלומ־‬ ‫את הראשונות יפה היה אלא על נשיו כאב על כאב" עכ"ל‬ ‫דים מעשו שמחלו לו על עונתיו כשנשא אשה ועשו הרי לא‬ ‫המד"ר‪ .‬ובביאור דברי המד"ר יעוי' ברש"י על המד"ר שם וב־‬ ‫עשה תשובה‪) ,‬דהרי מבואר במגילה יא‪ .‬דעשו היה ברשעו‬ ‫מתנות כהונה שם שביארו שנחלקו ריב"ל ור"א אם עשו היה‬ ‫מתחילתו ועד סופו‪ ,‬וכן מוכח בב"ק צב‪ :‬דבאותו שעה היה‬ ‫דעתו לעשות תשובה‪ ,‬דדעת ריב"ל שבאמת עשו נתן בדעתו‬ ‫רשע‪ ,‬וכ"ה ברש"י כאן "על נשיו‪ .‬הוסיף רשעה על רשעתו‬ ‫לעשות תשובה )ויעוי' ברד"ל שם שהתעורר למה נקט המד"ר‬ ‫שלא גרש את הראשונות"(‪ .‬א"כ ע"כ האי דינא של מוחלים‬ ‫לשו' להתגייר ולא נקט שנתכוין לעשות תשובה(‪ ,‬אמנם ר"א‬ ‫לחתן על כל עונותיו הוא אפי' כשלא עשה תשובה‪ ,‬וא"כ למה‬ ‫הקש' על דברי ריב"ל דבשלמא אלו הוציא עשו את נשיו הרא־‬ ‫צריך חתן להתענות והלא בלא"ה נמחלים לו עונותיו‬ ‫שונות אפשר היה לפרש שבאמת עשו רצה לעשות תשובה‪,‬‬ ‫ובעיקר הקושיא‪ ,‬דאי נימא דעוונותיו של חתן נמחלים אף‬ ‫אבל כיון שעשו לא גירש את נשיו אלא הוסיף אשה רשעית‬ ‫בלא תשובה א"כ מ"ט צריך החתן להתענות‪ ,‬נראה דלק"מ‪,‬‬ ‫על הראשונות א"כ ע"כ לא נתכוין לעשות עשו תשובה‪ .‬ולכאו'‬ ‫דהרי מצינו כעין זה ביוה"כ דדעת רבי )יומא פה‪ (:‬דיוה"כ‬ ‫נרא' לפי"ד המד"ר שבאמת גם דרשא זו גופא שדרש ריב"ל‬ ‫מכפר על כל העבירות אפי' בלא תשובה ואעפ"כ מקרא מלא‬ ‫שמחל לו הקב"ה לעשו על כל עונותיו תלוי במחלוק' ריב"ל‬ ‫בתורה שביוה"כ כיון שהוא כפרה צריך להתענות‪ ,‬וא"כ אין‬ ‫ור"א‪ ,‬דלדעת ריב"ל שנתכוין עשו לעשות תשובה נמחל לו כל‬ ‫לתמוה כלל למה חתן יתענה ביום חופתו אפי' אם בלא תשו־‬ ‫עונותיו‪ ,‬אבל לדעת ר"א שלא עשה עשו תשובה לא נמחלו‬ ‫בה יתכפר עונותיו דלא גרע מיו"כ לדעת רבי שמתענים אע"פ‬ ‫לו עונותיו‪ ,‬וא"כ יתכן מאוד דהירושלמי שלמד מעשו שחתן‬ ‫שאי"צ לעשות תשובה‪ ,‬אלא שעדיין יקשה מ"ט לא מצינו‬ ‫מתכפר לו עונותיו ג"כ ס"ל כהאי מ"ד שעשו עשה תשובה‪,‬‬ ‫שכל מי שעולה לגדולה מתענה‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫אבל בלא תשובה לא מתכפר‪.‬‬ ‫אך מאידך מצאנו בכמה אחרונים שנקטו בפשיטות שמ־‬ ‫)פנינים מבי מדרשא(‬ ‫חילת חתן הוא דווקא כשעשה תשובה‪] ,‬יעוי' בס' תורת משה‬ ‫‪2‬‬ ‫כמתעתע‪ ,‬והבאתי עלי קללה ולא ברכה" )בראשית כז‪ ,‬יא‪-‬יב(‬ ‫שאלות מענינות בהלכה‬ ‫אם יחשוד בו יצחק‪ ,‬עוד בטרם יעלה חפצו בידו‪ ,‬לא יסתפק בכך‬ ‫)בענינים שונים‪ ,‬מבית הגר"ח קנייבסקי(‬ ‫שישלחו ריקם‪ ,‬אלא עוד עלול לקללו חלילה ‪-‬‬ ‫וכשמתברר ליצחק שאכן הונוהו‪ ,‬והוא חרד חרדה נוראה ‪-‬‬ ‫שאלה‪ :‬יש היום כלובים מיוחדים לאיסוף בקבוקי‬ ‫אומר בתוך כדי דיבור‪" :‬גם ברוך יהיה"?!‬ ‫פלסטיק ריקים למיחזור‪ ,‬האם בשבת מותר לטלטלם‬ ‫ומוסיף‪" :‬בא אחיך במרמה‪ ,‬ויקח ברכתך" ופרש בתרגום‪ ,‬וכן‬ ‫ולקחם דהרי אי"ז אשפה או שזה מוקצה‪.‬‬ ‫כתב רש"י "במרמה" בחכמה‪ .‬הפלא ופלא‪ :‬היכן עוד מצינו‪,‬‬ ‫תשובה‪ :‬אין ראוי‪.‬‬ ‫שאדם 'נעקץ' בתרגיל מחוכם‪ ,‬ומתפעל מההברקה!‬ ‫איך יובן כל זה?! התשובה היא‪:‬‬ ‫יצחק אבינו ידע בברור מי הוא יעקב ומי עשיו‪ .‬ידע שזה יושב‬ ‫שאלה‪ :‬עיתון שיש בו גם מדורים שאסור לקוראם בשבת‬ ‫אוהלים וזה איש שדה‪ .‬אבל ידע שיעקב "איש תם‪ ,‬יושב אהלים"‬ ‫וכגון פרסום עם תמונות של מכשירי חשמל ומחיריהם‪,‬‬ ‫)בראשית כה‪ ,‬כז(‪ .‬ופרש רש"י‪ :‬מי שאינו חריף לרמות קרוי "תם"‪.‬‬ ‫האם מחמת זה כל העיתון נהיה מוקצה בשבת‪.‬‬ ‫והכוונה שאינו בקי בהויות העולם ובערמומיות משא ומתן‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬המנהג להקל ויזהר שלא יקרא מה שאין ראוי‪.‬‬ ‫והבין יצחק‪ ,‬שממרום רוצים לחלק ביניהם את התפקידים‪ .‬יעקב‬ ‫)מחשבת עם(‬ ‫יתעלה ברוחניות ויקרין על אחיו‪ ,‬ועשיו יחזיקו ‪ -‬אותו ואת זרעו‬ ‫‪ -‬בגשמיות‪ .‬זה ידאג לתורה וזה לקמח‪ .‬כשבט לוי שעסק בתורה‬ ‫ועבודת ה'‪" ,‬יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" )דברים לג‪,‬‬ ‫י(‪ ,‬ולפיכך אינם נוטלים חלק בארץ ישראל ובביזה )יעוין ברמב"ם‬ ‫סוף הלכות שמיטה ויובל(‪ ,‬ועם ישראל מחזיקם בעשרים וארבע‬ ‫"ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד" )כז‪ ,‬לג(‬ ‫מתנות הכהונה‪ .‬לפיכך ביקש לתת את הברכות הגשמיות לעשו‪,‬‬ ‫למה חרד יצחק‪ ,‬אמר‪ :‬שמא עון יש בי‪ ,‬שברכתי קטן לפני גדול‬ ‫כי הוא הזקוק להם‪ ,‬עבורו ועבור יעקב כאחד‪.‬‬ ‫ושניתי סדר היחס‪ .‬התחיל עשיו מצוח‪" :‬הכי קרא שמו יעקב‪,‬‬ ‫והיה יצחק בטוח‪ ,‬שכשם שעשיו מכלכלו‪" ,‬כי ציד בפיו"‪ ,‬כך‬ ‫ויעקבני זה פעמים" אמר לו אביו‪ :‬מה עשה לך? אמר לו‪" :‬את‬ ‫ימשיך לכלכל את יעקב וזרעו‪ .‬אבל רבקה ידעה את האמת‪,‬‬ ‫בכורתי לקח‪ ,‬והנה עתה לקח ברכתי"‪ .‬אמר‪ :‬בכך הייתי מצר‬ ‫שעשיו מכלכל את אביו לא כמשרת את לומד התורה‪ ,‬אלא‬ ‫וחרד‪ ,‬שמא עברתי על שורת הדין‪ .‬עכשיו לבכור ברכתי‪" ,‬גם‬ ‫כמקיים מצות כבוד אב גרידא‪ .‬וידעה‪ ,‬שלא יתמוך ביעקב‪ ,‬אלא‬ ‫ברוך יהיה" )רש"י כז‪ ,‬לו(‬ ‫יתנכר לו‪ .‬החליטה שאין בררה‪ ,‬ועל יעקב לדאוג לקמח ולתורה‬ ‫מי מסוגל להבין את עשיו‪-‬‬ ‫כאחד‪ .‬גם לוי וגם שאר השבטים יהיו מזרעו‪ ,‬גם יששכר וגם‬ ‫בא מן השדה והוא עייף‪ ,‬וחומד את נזיד העדשים‪ .‬כשהוא‬ ‫זבולון‪ .‬לפיכך‪ ,‬עליו ליטול את הברכות‪.‬‬ ‫מתבקש לשלם תמורתו בבכורה‪ ,‬החל לחרף ולגדף את העבודה‬ ‫לשם כך‪ ,‬התחזה יעקב לעשיו‪ .‬ומששמע יצחק כך‪ ,‬אמר‪ :‬אם‬ ‫שבבכורים )בראשית רבה סג‪ ,‬יג( וצחק צחוק גדול על אחיו‬ ‫אין הוא "תם" כשחשבתי‪ ,‬אלא חריף הוא ליטול את הברכות‪ ,‬אם‬ ‫התמים‪ ,‬שמחשיב את הבכורה ומוכן לתת תמורתה נזיד עדשים‬ ‫כך‪ ,‬יוכל לדאוג גם לקמח ולא רק לתורה‪ .‬ומשכך‪" ,‬גם ברוך יהיה"!‬ ‫)שם יד(‪.‬‬ ‫התפעל מכך ש"יושב אהלים" מגלה פקחות בהויות העולם‪" ,‬בא‬ ‫וכעת‪ ,‬שיעקב אבינו השתמש בזכות הבכורה לקבל את‬ ‫אחיך בחכמה ויקח את ברכתך" ואפשר לשלוח אותו לחרן‪,‬‬ ‫הברכות‪ ,‬מתמרמר הוא על 'רמאותו'‪...‬‬ ‫)הגר"י גלינסקי זצוק"ל(‬ ‫להתעמת מול לבן הארמי!‬ ‫אבל כזה הוא הטבע האנושי ‪-‬‬ ‫שמעתי מעשה בדיין ירא שמים‪ ,‬אבל ממה חיים‪ .‬יקח שוחד‪.‬‬ ‫"ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה‬ ‫אבל אסור‪ ,‬החליט לקחת בשנוי‪ .‬לתובע ייחד את הנעל הימנית‪,‬‬ ‫וצודה לי ציד" )כז‪ ,‬ג(‬ ‫ולנתבע את הנעל השמאלית‪.‬‬ ‫וצריך ביאור‪ ,‬למה היה צריך לומר לו איזה כלים צריך לקחת‬ ‫לפני הדיון היה מחליף את נעליו בנעלים שבחדר המבוא‪,‬‬ ‫לציד‪ ,‬הרי עשו היה כל יום הולך לצוד והיה "איש ציד" והיה לו‬ ‫לראות באיזו מהן טמנו תכריך שטרות‪ .‬ואם בשתיהן‪ ,‬איזו‬ ‫לומר רק צודה לי ציד וכו'‪.‬‬ ‫מפריעה יותר להליכה‪.‬‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬על פי מה שכתב רש"י בד"ה "וצודה לי" מן‬ ‫יום אחד תחב רגליו‪ ,‬והימנית בקושי נכנסה‪ .‬מצא סימוכין‬ ‫ההפקר ולא מן הגזל‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫למכביר להצדיק את התביעה‪ ,‬ופרכות לכתות גרסת הנתבע‪.‬‬ ‫לכן הדגיש לו יצחק "שא נא כליך" ‪ -‬שלך ולא כלי שגזול בידך‬ ‫לאשרו‪ ,‬מעולם לא נכשל‪ ,‬תמיד נתן הצד הצודק את השוחד‪.‬‬ ‫וכן "תליך וקשתך"‪.‬‬ ‫יצא התובע וכל תאותו בידו‪ ,‬והדיין צלע החוצה וחלץ את‬ ‫לפי"ז יתבאר ביתר שאת למה עשו באותו יום לא לקח את‬ ‫החפיסה מנעלו‪ ,‬והנה היא תכריך ניירות בעלמא‪.‬‬ ‫בגדי החמודות כיון שבגדים אלו כתוב בחז"ל‪ ,‬שאם היה ממשמש‬ ‫"איזו שחיתות" רטן‪" .‬איזו רמאות"! אין אמון בבני אדם‪...‬‬ ‫בחיה שמצוירת שם היא היתה מגיעה אליו‪ ,‬והוא היה שולט בה‬ ‫זהו שאמרו‪ ,‬שאין האדם רואה נגעי עצמו‪ .‬הוא נוטל שוחד‪,‬‬ ‫ואם היה לוקח בגדים אלו היה יכול להגיע לו חיות מן הגזל‪.‬‬ ‫ומעייניו ברמאות הזולת‪...‬‬ ‫מעתה כמה נפלא מה שכתוב בפירושי התורה ל"בעלי‬ ‫)והגדת(‬ ‫התוספות" "בנה הגדול החמדת" בגימטריא בגזל לקחם מנמרד‪,‬‬ ‫)המלקט(‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הבית! התבוננתי סביב‪ ,‬וראיתי תמונה ממוסגרת של יהודי חרדי וזקנו‬ ‫בין שבילי המוסר‬ ‫יורד על מידותיו‪ .‬שאלתי מי זה‪ ,‬וענה‪" :‬זה סבי" התענינתי‪ ,‬והתרכך‪.‬‬ ‫סיפר על אורחותיו וצדקתו‪ .‬אמרתי‪" :‬תמונה כזו‪ ,‬מן הדין שתפאר‬ ‫"ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את‬ ‫חדר בישיבה‪ .‬שהתלמידים יראו וילכו באורחותיו!" נענה‪ ,‬ותרם חדר‬ ‫יעקב" )כה‪ ,‬כח(‬ ‫בישיבה!‬ ‫שהיה מביא ציד ומאכיל את יצחק )רש"י מהתרגום(‬ ‫כסבורים אתם שהחדר לא היה נבנה בלעדיו? אבל הוא שזכה!‬ ‫ורבקה ידעה‪ ,‬שלעשיו אין זכויות להחזיק את יעקב!‬ ‫וכי זו הסיבה בגינה היה יצחק אבינו‪ ,‬עמוד היראה‪" ,‬פחד יצחק"‬ ‫ופעם חזר הרב מפוניבז' ממסע מתיש למען הישיבה‪ ,‬ואמר לי‪" :‬בוא‬ ‫)בראשית לא‪ ,‬מב(‪ ,‬אוהבת את עשו‪ ,‬שהיה "איש שדה" אדם בטל‬ ‫וראה מעשה אלוקינו‪ ,‬השגחה פרטית!"‬ ‫)רש"י(‪ ,‬ש"יוצא וגוזל וחומס והיו בני אדם מאררים אותו" )תנחומא‬ ‫הבנתי שחוה הצלחה מיוחדת‪ .‬וסיפר‪ :‬הייתי בארצות הברית‪ ,‬ושמעתי‬ ‫תצא ד( פוקד בתי עבודה זרה )בראשית רבה סג‪ ,‬י( וידע יצחק שאין‬ ‫על פלוני‪ ,‬יהודי מליונר‪ ,‬המבקש להנציח את שמו במבנה ציבור רב‬ ‫שם שמים שגור בפיו )רש"י בראשית כז‪ ,‬כא( ואהבו משום שאכל‬ ‫רושם בארץ הקודש‪ .‬חשבתי לעצמי‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬ישיבת פוניבז' עומדת‬ ‫מצידו‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שביקש לתת לו את הברכות? אתמהה!‬ ‫על תילה‪ .‬אבל נרתום אותו להציב יד ושם לישיבה נוספת שנכחדה‬ ‫אלא מאי‪ ,‬יצחק אבינו ראה שעשיו מפרנסו בכזו מסירות‪ ,‬והבין‬ ‫בשואה הנוראה‪ .‬ישיבת גרודנא‪ ,‬או רמיילס‪ ,‬או קוברין‪ ,‬או ברנוביץ'‪,‬‬ ‫שמשום כך העניק לו הקב"ה שני בנים אלו‪ ,‬את עשיו ואת יעקב‪,‬‬ ‫לא חסר ‪-‬‬ ‫ולפיכך עשו הבכור‪ .‬כי "אם אין קמח אין תורה" )אבות פ"ג מי"ז( וכל‬ ‫הכלל‪ ,‬טרחתי וניסיתי בלי סוף‪ ,‬וכל העת היו דחיות מדחיות שונות‪,‬‬ ‫תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון )אבות פ"ב מ"ב(‬ ‫ממש מניעות ממרום‪ .‬פה יצא ופה נסע‪ ,‬פה חלה ופה נפש‪ .‬התיאשתי‪,‬‬ ‫והבין יצחק אבינו שזו חלוקת התפקידים בין עשיו ליעקב‪ ,‬עשיו ממונה‬ ‫והתרמתי גבירים כיכלתי‪ ,‬וברוך השם עלה בידי‪ .‬כשעליתי למטוס‬ ‫על ה"מלאכה" ואחראי ל"קמח"‪ ,‬ויעקב "איש תם יושב אהלים"‪ ,‬אהלי‬ ‫לשוב ארצה‪ ,‬מי יושב לידי‪ ,‬במושב הצמוד‪ ,‬אם לא אותו יהודי! באמת‬ ‫שם ועבר‪ ,‬אהלי תורה ותפילה‪ ,‬מתעלה ברוחניות ומקרין על אחיו כעין‬ ‫יהודי חם בעל לב נפלא‪ .‬שוחחנו בלבביות והצגתי את מרכלתי‪ ,‬לזכותו‬ ‫שותפות יששכר וזבולון‪.‬‬ ‫בשני העולמות‪.‬‬ ‫וכשם שזבולון העושה פרקמטיא ומסחר עבור יששכר העוסק‬ ‫ואמר לי‪" :‬חבל שהרב איחר בשבוע‪ ,‬כבר תרמתי אצטדיון ביפו‬ ‫בתורה מוזכר ראשונה בברכות יעקב )בראשית מט‪ ,‬יג‪-‬יד( ומשה‬ ‫שישא את שמי‪ ,‬אצטדיון בלומפילד"‪...‬‬ ‫)דברים לג‪ ,‬יח( כקדימת הקמח לתורה‪ ,‬כך קודם עשו ליעקב‪ .‬לכן‬ ‫איי‪ ,‬מעשה אלוקינו!‬ ‫ביקש לתת ברכות יבול ושפע גשמי לעשיו‪ ,‬כפי שעם ישראל מחזיק‬ ‫לא היו לו זכויות‪ ,‬לא נמצא ראוי!‬ ‫מיבולו המבורך את בני שבט ללוי המקדישים עצמם לתורה ולעבודת‬ ‫אילו היה זוכה‪ ,‬ובונה היכל לתורה‪ ,‬כמה מצוות היו מתווספות לו מדי‬ ‫ה' ומקרינים רוחניות למחזיקיהם‪" :‬יורו משפטיך ליעקב ותורתך‬ ‫שנה בשנה‪ ,‬ומידי חודש בחדשו‪ .‬מדי שבוע ויום‪ ,‬ובכל שעה ושעה!‬ ‫לישראל" )דברים לג‪ ,‬י(‪.‬‬ ‫משלא זכה‪ ,‬כמה חילול שבת רחמנא ליצלן יזקף לחובתו‪...‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מדוע התנגדה לכך רבקה‪ ,‬וממרום הודיעוה בנבואה שיעקב‬ ‫ובענין זה‪ ,‬שאל הגאון רבי דוד גריינימן זצ"ל את דודו‪ ,‬מרן ה"חזון‬ ‫הוא שיטול את הברכות‪ ,‬ולא יהיה סמוך על שולחן עשיו?‬ ‫איש" זצ"ל‪ :‬אני נוסע לארצות הברית לאסוף כספים עבור כולל חזון‬ ‫שתי סיבות לכך‪.‬‬ ‫איש‪ ,‬ויהודים רבים עונים לי‪" :‬תבוא מחר" איני מבין ‪ -‬וכי מחר יהיו‬ ‫האחת‪ ,‬שהרב מפוניבז' זצ"ל אמר לי פעמים רבות‪ ,‬בבאור דברי‬ ‫עשירים יותר? אני כבר כאן‪ ,‬מדוע לא יתנו?!‬ ‫הגמרא )יומא עא ע"א(‪" :‬הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם‬ ‫חבל שלא שאל אותי‪ ,‬יש לי נסיון בזה‪.‬‬ ‫של תלמידי חכמים יין"‪ .‬מהו‪" :‬ימלא גרונם"‪ ,‬וכי החכמים יפתחו פיהם‪,‬‬ ‫מה שקרה הוא‪ ,‬שהיתה פה תקלה‪ .‬קרתה טעות ופתחו בפניו את‬ ‫והמנסך יצוק לגרונם? ודאי שלא! אלא מאי ‪-‬‬ ‫הדלת‪ .‬באמת‪ ,‬שלא בכוונה‪ .‬אבל מחר ידעו לענות שאינו בבית‪...‬‬ ‫הענין כך הוא‪ :‬הקב"ה קוצב לעשיר פרנסתו‪ ,‬ומוסיף לו גם עבור‬ ‫וכמעשה שהיה‪ .‬פעם ישבו שלושה יהודים‪ :‬רופא‪ ,‬ונדיב‪ ,‬וסוחר‬ ‫תלמידי החכמים‪ .‬ואז‪ ,‬ראשית כל חי העשיר בפזרנות‪ ,‬ומוציא את‬ ‫מצליח‪ .‬התגלגלה השיחה‪ ,‬ותהו מה יאמרו עליהם לאחר פטירתם‪.‬‬ ‫כספו ואת הכסף המופקד אצלו‪ .‬וכשנותן כבר למשולח של הישיבה‪,‬‬ ‫אמר הרופא‪" :‬ודאי יספרו כמה חולים רפאתי‪ ,‬ולכמה עזרתי‪ .‬איך‬ ‫לוקח המשולח את האחוזים שלו‪ ,‬ומהמגיע כבר לגרונם של תלמידי‬ ‫כתתי רגלי‪ ,‬ולעתים לא גביתי תשלום אפילו רכשתי את התרופות"‪.‬‬ ‫החכמים‪...‬‬ ‫"אני יכול להעיד על כך" אישר הנדיב‪" ,‬אבל מובן שבהספד יפריזו‬ ‫לפיכך‪ ,‬אמר לי הרב מפוניבז'‪ ,‬מכתת הוא רגליו בעצמו‪ ,‬למרות זקנתו‬ ‫מעט‪ .‬עלי‪ ,‬דומני‪ ,‬יספרו על הלב הפתוח והיד הרחבה" ‪-‬‬ ‫וחולשתו‪ .‬כי בנועם שפתיו פותח הוא את לב הנדיבים לתת יותר‪ ,‬את‬ ‫"שמענו על כך" אמר השלישי‪" ,‬אבל מובן שבהספד יפריזו יותר‪.‬‬ ‫כל החלק המופקד אצלם‪ ,‬וכולו קודש לישיבה! וזהו שאמרו "ימלא‬ ‫הפלא ופלא‪ :‬בחייכם מספרים עליכם את האמת‪ ,‬במידה‪ .‬וכשאתם‬ ‫גרונם"‪ ,‬שיתן להם את הסכום במלואו!‬ ‫עולים לעולם האמת יפריזו עליכם בשקרים‪ .‬אני‪ ,‬בעולם השקר חי‬ ‫חששה רבקה שאם עשיו יהיה הממונה על פרנסת יעקב‪ ,‬יגוע יעקב‬ ‫בשקר‪ ,‬אבל בעלותי לעולם האמת יאמרו עלי את האמת!"‬ ‫ברעב‪...‬‬ ‫"הכיצד?" תמהו‪.‬‬ ‫ודבר שני‪ ,‬אמר לי הרב מפוניבז' זצ"ל‪ ,‬מטרה נוספת לי בנדודי‪ :‬לזכות‬ ‫ואמר‪" :‬כל משולח וגבאי צדקה שבא לביתי‪ ,‬אומרים לו‪ :‬הוא איננו‪.‬‬ ‫יהודים במצות החזקת התורה‪ ,‬רצון זה הוא הנותן לי את הכח לשאת‬ ‫וזה שקר‪ ,‬כמובן‪ .‬אבל כשאמות יאמרו‪ :‬הוא איננו‪ ,‬וזו תהיה אמת‬ ‫את הקשיים והבזיונות שהם מנת חלקי‪.‬‬ ‫לאמיתה"‪...‬‬ ‫וסיפר‪ :‬נקשתי בדלת ביתו של עשיר מופלג‪ .‬פתח את הדלת ואמר‪:‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬לא זו היתה תשובתו של החזון איש‪.‬‬ ‫"איני נותן למשולחים" וטרק את הדלת‪ .‬זהו פטור אני‪ .‬ניסיתי לזכותו‪,‬‬ ‫היודעים אתם מה ענה?‬ ‫וסרב‪ .‬אבל עקפתי את הבית ודפקתי על דלת המשרתים‪ .‬המשרתת‬ ‫שאותו יהודי נצרך לזכויות של עוד קריאת שמע ערבית ושחרית‬ ‫פתחה‪ ,‬ראתה זקן לבן והניחה לי להיכנס‪ .‬היית צריך לראות את פני בעל‬ ‫כל המעונין לקבל מנוי שבועי דרך פקס או מייל נא לשלוח מייל ל ‪ GISHMAKEVORT@GMAIL.COM‬או ישלח בקשה לת‪.‬ד‪ 18303 .‬מיקוד ‪ 91182‬ירושלים או להשאיר הודעה בתא‬ ‫כתובת ומספר טלפון ובל"נ נטפל בבקשתכם‬ ‫הקולי שמספרו ‪ 151527131458‬בצירוף שם ‪2‬‬ ‫וכן כל המעוניין להקדיש העלון לעלוי נשמת או לרפואת וכו' מתבקש לשלוח למייל הנ"ל או להשאיר הודעה בתא הקולי הנ"ל‪.‬‬ 5 2