אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — תולדות (2026-11-09)

¯·Ç¯´´Áƽȸ±
ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á
גליון תתע"ו פרשת תולדות ד' כסלו תשפ"ז
ורגע אחרי ,הדלתות נסגרות .האור נגוז ,וה'עבודה זרה' שבה אגדה ובקיאות
לקדמותה כשהיתה .לא נעים לומר :עשיו .כי "מי יעלה בהר ה'"
ענין אחד" ,ומי יקום במקום קדשו" ענין אחר. "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ,ורבקה אוהבת
"והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל ,וכאשר יניח ידו וגבר את יעקב" )כה ,כח(
עמלק" )שמות יז ,יא( כח פלאי אצור היה בידיו של שמה רבינו.
התפיסה השגורה ,השטחית ,שעשיו הטעה את אביו ,צד אותו
אך לא כך הבינו במשנה" :וכי ידיו של משה עושות מלחמה או
בפיו ובלשונו בשאלות עקרות :כיצד מערבין את המלח ואת
שוברות מלחמה? אלא לומר לך :כל זמן שהיו ישראל מסתכלין
התבן .ויצחק עור ,אין לו אלא מה שאזניו שומעות .אבל רבקה
כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים,
רואה את מעשי עשיו ,ועומדת על מהותו.
ואם לאו היו נופלים" )ראש השנה כט ע"א( .דמותו של משה רבינו
ומסיחים את הדעת מדברי "חובות הלבבות" )שער חשבון
הנשוא ידיו למרום היתה כשיחת מוסר ,דרשת התעוררות.
הנפש פרק ג יא( שהעומד לפני ה' תמיד -והרמב"ם )מורה נבוכים
נפלא.
ח"ג פרק נא( כתב שהיתה זו דרגת שלשת האבות ומשה רבינו -
אבל אם כך ,נשאלת שאלה :משה רבינו מרים ידיו ,וכולם
"יראה מאין עין וישמע מבלי אוזן"! אין ספק ,שעשיו לא הצליח
מתעוררים ,משעבדים ליבם לאביהם שבשמים ,כמה מפעים!
לרמות את יצחק!
והוא מוריד את ידיו -
אם כן ,כיצד יתכן שאהב את עשיו?!
וכבר מתנתקים מהאב שבשמים?! כבר נסוגים ונופלים?!
והתשובה ,שכאשר עשיו עמד לפני יצחק ,עמד באמת בחיל
ומשמע ,שאכן כן .המתג הורד ,והאור כבה...
ורעדה ,הבין שפה האמת ,וזו הדרך ,ואין בלתה .שאשרי מי שעמלו
ומה אנו מתפלאים .איפה אנו בתפילת נעילה ,בזעקת "שמע
בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וגדל בשם טוב ,אשריו בעולם הזה
ישראל" ו"ה' הוא האלוקים" ,ואיפה רגע אחרי ,בחטיפת "והוא
וטוב לו לעולם הבא.
)חפץ חיים( רחום יכפר עוון"!.
הבעיה היתה ,שכאשר יצא הכל פרח .שב להיות "איש יודע
ציד איש שדה" ,בטלן )רש"י( ומופקר )בראשית רבה סג ,י( וזאת,
"כי הקרה ה' אלוקיך לפני" )כז ,כ( ראתה רבקה.
יצחק אבינו שולח את עשיו לצוד ציד ולהכין עבורו מטעמים, ואנו ,האיננו כאלו?!
כדי שיברכו .שומעת רבקה ,ושולחת את יעקב במקומו .תמה ה"חפץ חיים" זצ"ל סיפר ,שכאשר למד בוילנא בצעירותו שמע
יצחק" :מה זה מהרת למצוא בני" ויעקב עונה" :כי הקרה ה' אלקיך דרשת המגיד רבי זאב זצ"ל בבית הכנסת הגדול המלא מפה
לפני" )בראשית כז ,כ( פרש רש"י :כשם שהעבד שהלך לבקש לך לפה ,וסיפר שהיה קסם בשפתיו ,השומעים היו מרותקים .עיניהם
אשה אמר" :הקרה נא לפני היום" )בראשית כד ,יב( ,וגם האיל לטושות ואזניהם כרויות ופיהם פעור לבלוע בצמא את דבריו.
שנזדמן בעקדתך לפי שעה ,כך הקרה לפני שבשבילך. אמר" :כמה נפלא ,ממש' :שתולים בבית ה'' מרותקים אתם
"ויאמר יצחק אל יעקב :גשה נא ואמושך בני ,האתה זה בני לדברים ,אבל 'בחצרות אלוקינ' ,רק תצאו החוצה ,ופססס' ,יפריחו'
עשיו אם לא" )בראשית כז ,כא( פרש רש"י :אמר יצחק בלבו ,אין הכל נגוז ונעלם"...
דרך עשיו להיות שם שמים שגור בפיו ,וזה אומר" :כי הקרה ה' וירמיהו הנביא אומר בדבר ה'" :וגם בכל זאת לא שבה אלי בכל
אלוקיך". לבה כי אם בשקר" )ירמיה ג ,י( .פרש"י :דורו של יאשיהו מראים
לא מובן. עצמם שהם צדיקים ,והם רשעים .היו צרים צורות של עבודה זרה
יעקב אבינו אנוס על פי הדיבור -נבואתה של רבקה -להתחזות על דלתותיהם מבפנים ,חציה על זו וחציה על זו .וכשהיו מבערי
לעשיו ,ופוחד" :אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע ,והבאתי עבודה זרה בודקים היתה הדלת פתוחה ולא היו מכירים בה.
עלי קללה ולא ברכה" )בראשית כז ,יב( יצחק אבינו מדת הגבורה, כיוצא בכך ,חקוקים כל הבלי העולם הזה בדלתות לבינו.
"פחד יצחק" )בראשית לא ,יב( ,כמה עול הוא לרגוז על כך ,ומה באים אנו לחצרות בית ה' ,שומעים שיחת מוסר ,שופכים נפשנו
נוראה תהיה הקפדתו" :כל מקום שנתנו חכמים עיניהם ,מיתה או בתפילה ,שוקדים על דלתי תורה ונהנים מאורה ,ונפתחות דלתות
עניות" )נדרים ז ע"ב( רחמנא לצלן .מתחזה הוא כיכלתו :עוטה לבנו ,והאור ממלא חדרי ליבנו -ובטוחים אנו שהנה העפלנו
פרות עזים על ידיו ועל חלקת צוארו .אם כך ,מדוע אינו מתאים לפסגות -
לע"נ הצדקנית נינה מרטין בת מישלין ע"ה | ולע"נ ר' יצחק ב"ר גרשון ז"ל | ולע"נ ר' נח יצחק הלוי ב"ר משה יעקב ז"ל | ולע"נ הרב יהודה אריה בן רפאל אלתר ז"ל |
1
"כי ציד בפיו" )כה ,כח( גם את אורח דיבורו .אם אין דרך עשיו להיות שם שמים שגור
בפיו ,ישמיטו גם הוא!
יצחק אבינו אהב את עשיו" ,כי ציד בפיו" )בראשית כה ,כח(,
אבל מה ,יודעים אתם ,רגיל אני לשאת שיחות ,לעורר לבבות.
ברוחניות ובגשמיות .גם מכח הכרת הטוב ,שאכל מצידו ,וגם
נענה לכל הזמנה ,אולי יעשו הדברים פרות .חניך נובהרדוק אני.
משום שהיה צד באמרי פיו ומתחזה כמקפיד על ההלכות ואף
והסבא מנובהרדוק היה אומר" :יש לזרוע בכל מקום ,ולקצור היכן
מחמיר לעשר תבן ומלח .ובכל אופן בכור הוא ,והוזהרנו )בבא
שגדל" והחפץ חיים זצ"ל אמר :היער שורץ חיות לרוב .ציד יוצא
בתרא קלג ע"ב( שלא להעביר נחלה אפילו מבן רע לבן טוב ,שאין
לצוד ,וכי סבור הוא ללכוד את כל החיות? די לו אם ישוב עם צבי
אנו יודעים מי יהיו צאצאיהם .בקש יצחק מעשיו שיצא לשדה
אחד ,או דוב אחד ,אף דרשן הדורש ,אשריו אם יעורר לבות כולם,
ויצוד ציד להביא ,לעשות לו מטעמים כאשר אהב ,כדי שיברכהו
אך די אם יתעורר אחד מדרשתו ,ר' צבי או ר' דוב ,ואפילו יהא
לפני מותו .שמעה רבקה ,וצותה על יעקב אבינו להתחזות לעשו
זה הוא עצמו.
וליטול את הברכות .יצחק אבינו חשד ,ולבסוף נחה דעתו .ברך
ובכן ,הייתי בארצות הבית ,והזמינו אותי לשאת דברים בפני
את יעקב.
בני ישיבה .ודאי ,בשמחה .הגעתי והתחלתי לדרוש באידיש .ראש
"ויהי אך יצוא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ,ועשו אחיו בא
הישיבה זע באי נוחות ,פנה אלי ואמר" :אלו נערים אמריקאיים,
מצידו" הכין מטעמים וביקש את הברכות" .ויאמר לו יצחק אביו,
מבינים רק אנגלית" אמרתי" :מצטער ,עם כל הרצון הטוב ,בשפה
מי אתה ,ויאמר :אני בנך בכורך עשיו .ויחרד יצחק חרדה גדולה
זו איני שולט" .לבסוף נמצא מוצא דחוק :אמרתי ,ותרגם .שבתי
עד מאוד ,ויאמר :מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואוכל מכל
ואמרתי ,והמשיך ותרגם.
בטרם תבוא ואברכהו ,גם ברוך יהיה!" )בראשית כז ,לג(.
כך ,עבור יעקב אבינו ,דיבור בלי הזכרת שם שמים היה בגדר
ולא מובן -
"שפה זרה"! אינו מסוגל לדבר בה!
כשהורתה רבקה ליעקב להתחזות לעשו ,נרתע" :הן עשו
)והגדת(
אחי איש שעיר ואנכי איש חלק ,אולי ימושני אבי והייתי בעיניו
לחת"ס ר"פ ויצא ,ובתוספת חיים על החיי אדם )סי' קלב ס"ק בעומק הפרשה
נה( וכן הביא בשו"ת דברי יציב )אבהע"ז סי' ע"ב( מס' נזר ריתחא דאורייתא
הקודש והלך ג"כ בשיטה זו ,ובס' אורחות רבינו בעל הקה"י
הביא שהקה"י ג"כ סבר כן ,ויעו"ע בפ' יונתן על תיב"ע ברא־ וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת וגו' )כח
שית כח ט[. ט(
ובאמת על הראיה מעשו שנתכפר לו בלא תשובה יש לפ־ בירושלמי )בכורים פ"ג ה"ג( איתא" :וכי מחלת שמה והלא
קפק בזה טובא ,דהנה במד"ר )בראשית ס"ז י"ג( איתא" :וירא בשמת שמה אלא שנמחלו לו כל עוונתיו" ומכאן ילפינן שחתן
עשיו כי רעות בנות כנען וילך עשו אל ישמעאל .רבי יהושע בן מוחלים לו על כל עוונותיו.
לוי אמר נתן דעתו להתגייר ,מחלת שמחל לו הקב"ה על כל והנה ברמ"א )אבהע"ז סי ס"א ס"א( מבואר שהחתן מתענה
עונותיו ,בשמת שנתבסמה דעתו עליו ,אמר ר"א אלו הוציא ביום חופתו כיון שמוחלים לו על עונותיו .ותמוה דכיון דלומ־
את הראשונות יפה היה אלא על נשיו כאב על כאב" עכ"ל דים מעשו שמחלו לו על עונתיו כשנשא אשה ועשו הרי לא
המד"ר .ובביאור דברי המד"ר יעוי' ברש"י על המד"ר שם וב־ עשה תשובה) ,דהרי מבואר במגילה יא .דעשו היה ברשעו
מתנות כהונה שם שביארו שנחלקו ריב"ל ור"א אם עשו היה מתחילתו ועד סופו ,וכן מוכח בב"ק צב :דבאותו שעה היה
דעתו לעשות תשובה ,דדעת ריב"ל שבאמת עשו נתן בדעתו רשע ,וכ"ה ברש"י כאן "על נשיו .הוסיף רשעה על רשעתו
לעשות תשובה )ויעוי' ברד"ל שם שהתעורר למה נקט המד"ר שלא גרש את הראשונות"( .א"כ ע"כ האי דינא של מוחלים
לשו' להתגייר ולא נקט שנתכוין לעשות תשובה( ,אמנם ר"א לחתן על כל עונותיו הוא אפי' כשלא עשה תשובה ,וא"כ למה
הקש' על דברי ריב"ל דבשלמא אלו הוציא עשו את נשיו הרא־ צריך חתן להתענות והלא בלא"ה נמחלים לו עונותיו
שונות אפשר היה לפרש שבאמת עשו רצה לעשות תשובה, ובעיקר הקושיא ,דאי נימא דעוונותיו של חתן נמחלים אף
אבל כיון שעשו לא גירש את נשיו אלא הוסיף אשה רשעית בלא תשובה א"כ מ"ט צריך החתן להתענות ,נראה דלק"מ,
על הראשונות א"כ ע"כ לא נתכוין לעשות עשו תשובה .ולכאו' דהרי מצינו כעין זה ביוה"כ דדעת רבי )יומא פה (:דיוה"כ
נרא' לפי"ד המד"ר שבאמת גם דרשא זו גופא שדרש ריב"ל מכפר על כל העבירות אפי' בלא תשובה ואעפ"כ מקרא מלא
שמחל לו הקב"ה לעשו על כל עונותיו תלוי במחלוק' ריב"ל בתורה שביוה"כ כיון שהוא כפרה צריך להתענות ,וא"כ אין
ור"א ,דלדעת ריב"ל שנתכוין עשו לעשות תשובה נמחל לו כל לתמוה כלל למה חתן יתענה ביום חופתו אפי' אם בלא תשו־
עונותיו ,אבל לדעת ר"א שלא עשה עשו תשובה לא נמחלו בה יתכפר עונותיו דלא גרע מיו"כ לדעת רבי שמתענים אע"פ
לו עונותיו ,וא"כ יתכן מאוד דהירושלמי שלמד מעשו שחתן שאי"צ לעשות תשובה ,אלא שעדיין יקשה מ"ט לא מצינו
מתכפר לו עונותיו ג"כ ס"ל כהאי מ"ד שעשו עשה תשובה, שכל מי שעולה לגדולה מתענה ,וצ"ע.
אבל בלא תשובה לא מתכפר. אך מאידך מצאנו בכמה אחרונים שנקטו בפשיטות שמ־
)פנינים מבי מדרשא(
חילת חתן הוא דווקא כשעשה תשובה] ,יעוי' בס' תורת משה
2
כמתעתע ,והבאתי עלי קללה ולא ברכה" )בראשית כז ,יא-יב(
שאלות מענינות בהלכה אם יחשוד בו יצחק ,עוד בטרם יעלה חפצו בידו ,לא יסתפק בכך
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( שישלחו ריקם ,אלא עוד עלול לקללו חלילה -
וכשמתברר ליצחק שאכן הונוהו ,והוא חרד חרדה נוראה -
שאלה :יש היום כלובים מיוחדים לאיסוף בקבוקי אומר בתוך כדי דיבור" :גם ברוך יהיה"?!
פלסטיק ריקים למיחזור ,האם בשבת מותר לטלטלם ומוסיף" :בא אחיך במרמה ,ויקח ברכתך" ופרש בתרגום ,וכן
ולקחם דהרי אי"ז אשפה או שזה מוקצה. כתב רש"י "במרמה" בחכמה .הפלא ופלא :היכן עוד מצינו,
תשובה :אין ראוי. שאדם 'נעקץ' בתרגיל מחוכם ,ומתפעל מההברקה!
איך יובן כל זה?! התשובה היא:
יצחק אבינו ידע בברור מי הוא יעקב ומי עשיו .ידע שזה יושב
שאלה :עיתון שיש בו גם מדורים שאסור לקוראם בשבת אוהלים וזה איש שדה .אבל ידע שיעקב "איש תם ,יושב אהלים"
וכגון פרסום עם תמונות של מכשירי חשמל ומחיריהם, )בראשית כה ,כז( .ופרש רש"י :מי שאינו חריף לרמות קרוי "תם".
האם מחמת זה כל העיתון נהיה מוקצה בשבת. והכוונה שאינו בקי בהויות העולם ובערמומיות משא ומתן.
תשובה :המנהג להקל ויזהר שלא יקרא מה שאין ראוי. והבין יצחק ,שממרום רוצים לחלק ביניהם את התפקידים .יעקב
)מחשבת עם( יתעלה ברוחניות ויקרין על אחיו ,ועשיו יחזיקו -אותו ואת זרעו
-בגשמיות .זה ידאג לתורה וזה לקמח .כשבט לוי שעסק בתורה
ועבודת ה'" ,יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" )דברים לג,
י( ,ולפיכך אינם נוטלים חלק בארץ ישראל ובביזה )יעוין ברמב"ם
סוף הלכות שמיטה ויובל( ,ועם ישראל מחזיקם בעשרים וארבע
"ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד" )כז ,לג( מתנות הכהונה .לפיכך ביקש לתת את הברכות הגשמיות לעשו,
למה חרד יצחק ,אמר :שמא עון יש בי ,שברכתי קטן לפני גדול כי הוא הזקוק להם ,עבורו ועבור יעקב כאחד.
ושניתי סדר היחס .התחיל עשיו מצוח" :הכי קרא שמו יעקב, והיה יצחק בטוח ,שכשם שעשיו מכלכלו" ,כי ציד בפיו" ,כך
ויעקבני זה פעמים" אמר לו אביו :מה עשה לך? אמר לו" :את ימשיך לכלכל את יעקב וזרעו .אבל רבקה ידעה את האמת,
בכורתי לקח ,והנה עתה לקח ברכתי" .אמר :בכך הייתי מצר שעשיו מכלכל את אביו לא כמשרת את לומד התורה ,אלא
וחרד ,שמא עברתי על שורת הדין .עכשיו לבכור ברכתי" ,גם כמקיים מצות כבוד אב גרידא .וידעה ,שלא יתמוך ביעקב ,אלא
ברוך יהיה" )רש"י כז ,לו( יתנכר לו .החליטה שאין בררה ,ועל יעקב לדאוג לקמח ולתורה
מי מסוגל להבין את עשיו- כאחד .גם לוי וגם שאר השבטים יהיו מזרעו ,גם יששכר וגם
בא מן השדה והוא עייף ,וחומד את נזיד העדשים .כשהוא זבולון .לפיכך ,עליו ליטול את הברכות.
מתבקש לשלם תמורתו בבכורה ,החל לחרף ולגדף את העבודה לשם כך ,התחזה יעקב לעשיו .ומששמע יצחק כך ,אמר :אם
שבבכורים )בראשית רבה סג ,יג( וצחק צחוק גדול על אחיו אין הוא "תם" כשחשבתי ,אלא חריף הוא ליטול את הברכות ,אם
התמים ,שמחשיב את הבכורה ומוכן לתת תמורתה נזיד עדשים כך ,יוכל לדאוג גם לקמח ולא רק לתורה .ומשכך" ,גם ברוך יהיה"!
)שם יד(. התפעל מכך ש"יושב אהלים" מגלה פקחות בהויות העולם" ,בא
וכעת ,שיעקב אבינו השתמש בזכות הבכורה לקבל את אחיך בחכמה ויקח את ברכתך" ואפשר לשלוח אותו לחרן,
הברכות ,מתמרמר הוא על 'רמאותו'... )הגר"י גלינסקי זצוק"ל( להתעמת מול לבן הארמי!
אבל כזה הוא הטבע האנושי -
שמעתי מעשה בדיין ירא שמים ,אבל ממה חיים .יקח שוחד. "ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה
אבל אסור ,החליט לקחת בשנוי .לתובע ייחד את הנעל הימנית, וצודה לי ציד" )כז ,ג(
ולנתבע את הנעל השמאלית.
וצריך ביאור ,למה היה צריך לומר לו איזה כלים צריך לקחת
לפני הדיון היה מחליף את נעליו בנעלים שבחדר המבוא,
לציד ,הרי עשו היה כל יום הולך לצוד והיה "איש ציד" והיה לו
לראות באיזו מהן טמנו תכריך שטרות .ואם בשתיהן ,איזו
לומר רק צודה לי ציד וכו'.
מפריעה יותר להליכה.
ונראה לומר ,על פי מה שכתב רש"י בד"ה "וצודה לי" מן
יום אחד תחב רגליו ,והימנית בקושי נכנסה .מצא סימוכין
ההפקר ולא מן הגזל ,עכ"ל.
למכביר להצדיק את התביעה ,ופרכות לכתות גרסת הנתבע.
לכן הדגיש לו יצחק "שא נא כליך" -שלך ולא כלי שגזול בידך
לאשרו ,מעולם לא נכשל ,תמיד נתן הצד הצודק את השוחד.
וכן "תליך וקשתך".
יצא התובע וכל תאותו בידו ,והדיין צלע החוצה וחלץ את
לפי"ז יתבאר ביתר שאת למה עשו באותו יום לא לקח את
החפיסה מנעלו ,והנה היא תכריך ניירות בעלמא.
בגדי החמודות כיון שבגדים אלו כתוב בחז"ל ,שאם היה ממשמש
"איזו שחיתות" רטן" .איזו רמאות"! אין אמון בבני אדם...
בחיה שמצוירת שם היא היתה מגיעה אליו ,והוא היה שולט בה
זהו שאמרו ,שאין האדם רואה נגעי עצמו .הוא נוטל שוחד,
ואם היה לוקח בגדים אלו היה יכול להגיע לו חיות מן הגזל.
ומעייניו ברמאות הזולת...
מעתה כמה נפלא מה שכתוב בפירושי התורה ל"בעלי
)והגדת(
התוספות" "בנה הגדול החמדת" בגימטריא בגזל לקחם מנמרד,
)המלקט( עכ"ל.
3
הבית! התבוננתי סביב ,וראיתי תמונה ממוסגרת של יהודי חרדי וזקנו בין שבילי המוסר
יורד על מידותיו .שאלתי מי זה ,וענה" :זה סבי" התענינתי ,והתרכך.
סיפר על אורחותיו וצדקתו .אמרתי" :תמונה כזו ,מן הדין שתפאר "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את
חדר בישיבה .שהתלמידים יראו וילכו באורחותיו!" נענה ,ותרם חדר יעקב" )כה ,כח(
בישיבה!
שהיה מביא ציד ומאכיל את יצחק )רש"י מהתרגום(
כסבורים אתם שהחדר לא היה נבנה בלעדיו? אבל הוא שזכה!
ורבקה ידעה ,שלעשיו אין זכויות להחזיק את יעקב! וכי זו הסיבה בגינה היה יצחק אבינו ,עמוד היראה" ,פחד יצחק"
ופעם חזר הרב מפוניבז' ממסע מתיש למען הישיבה ,ואמר לי" :בוא )בראשית לא ,מב( ,אוהבת את עשו ,שהיה "איש שדה" אדם בטל
וראה מעשה אלוקינו ,השגחה פרטית!" )רש"י( ,ש"יוצא וגוזל וחומס והיו בני אדם מאררים אותו" )תנחומא
הבנתי שחוה הצלחה מיוחדת .וסיפר :הייתי בארצות הברית ,ושמעתי תצא ד( פוקד בתי עבודה זרה )בראשית רבה סג ,י( וידע יצחק שאין
על פלוני ,יהודי מליונר ,המבקש להנציח את שמו במבנה ציבור רב שם שמים שגור בפיו )רש"י בראשית כז ,כא( ואהבו משום שאכל
רושם בארץ הקודש .חשבתי לעצמי ,ברוך השם ,ישיבת פוניבז' עומדת מצידו .ולא זו בלבד ,אלא שביקש לתת לו את הברכות? אתמהה!
על תילה .אבל נרתום אותו להציב יד ושם לישיבה נוספת שנכחדה אלא מאי ,יצחק אבינו ראה שעשיו מפרנסו בכזו מסירות ,והבין
בשואה הנוראה .ישיבת גרודנא ,או רמיילס ,או קוברין ,או ברנוביץ', שמשום כך העניק לו הקב"ה שני בנים אלו ,את עשיו ואת יעקב,
לא חסר - ולפיכך עשו הבכור .כי "אם אין קמח אין תורה" )אבות פ"ג מי"ז( וכל
הכלל ,טרחתי וניסיתי בלי סוף ,וכל העת היו דחיות מדחיות שונות, תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון )אבות פ"ב מ"ב(
ממש מניעות ממרום .פה יצא ופה נסע ,פה חלה ופה נפש .התיאשתי, והבין יצחק אבינו שזו חלוקת התפקידים בין עשיו ליעקב ,עשיו ממונה
והתרמתי גבירים כיכלתי ,וברוך השם עלה בידי .כשעליתי למטוס על ה"מלאכה" ואחראי ל"קמח" ,ויעקב "איש תם יושב אהלים" ,אהלי
לשוב ארצה ,מי יושב לידי ,במושב הצמוד ,אם לא אותו יהודי! באמת שם ועבר ,אהלי תורה ותפילה ,מתעלה ברוחניות ומקרין על אחיו כעין
יהודי חם בעל לב נפלא .שוחחנו בלבביות והצגתי את מרכלתי ,לזכותו שותפות יששכר וזבולון.
בשני העולמות. וכשם שזבולון העושה פרקמטיא ומסחר עבור יששכר העוסק
ואמר לי" :חבל שהרב איחר בשבוע ,כבר תרמתי אצטדיון ביפו בתורה מוזכר ראשונה בברכות יעקב )בראשית מט ,יג-יד( ומשה
שישא את שמי ,אצטדיון בלומפילד"... )דברים לג ,יח( כקדימת הקמח לתורה ,כך קודם עשו ליעקב .לכן
איי ,מעשה אלוקינו! ביקש לתת ברכות יבול ושפע גשמי לעשיו ,כפי שעם ישראל מחזיק
לא היו לו זכויות ,לא נמצא ראוי! מיבולו המבורך את בני שבט ללוי המקדישים עצמם לתורה ולעבודת
אילו היה זוכה ,ובונה היכל לתורה ,כמה מצוות היו מתווספות לו מדי ה' ומקרינים רוחניות למחזיקיהם" :יורו משפטיך ליעקב ותורתך
שנה בשנה ,ומידי חודש בחדשו .מדי שבוע ויום ,ובכל שעה ושעה! לישראל" )דברים לג ,י(.
משלא זכה ,כמה חילול שבת רחמנא ליצלן יזקף לחובתו... אם כן ,מדוע התנגדה לכך רבקה ,וממרום הודיעוה בנבואה שיעקב
ובענין זה ,שאל הגאון רבי דוד גריינימן זצ"ל את דודו ,מרן ה"חזון הוא שיטול את הברכות ,ולא יהיה סמוך על שולחן עשיו?
איש" זצ"ל :אני נוסע לארצות הברית לאסוף כספים עבור כולל חזון שתי סיבות לכך.
איש ,ויהודים רבים עונים לי" :תבוא מחר" איני מבין -וכי מחר יהיו האחת ,שהרב מפוניבז' זצ"ל אמר לי פעמים רבות ,בבאור דברי
עשירים יותר? אני כבר כאן ,מדוע לא יתנו?! הגמרא )יומא עא ע"א(" :הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם
חבל שלא שאל אותי ,יש לי נסיון בזה. של תלמידי חכמים יין" .מהו" :ימלא גרונם" ,וכי החכמים יפתחו פיהם,
מה שקרה הוא ,שהיתה פה תקלה .קרתה טעות ופתחו בפניו את והמנסך יצוק לגרונם? ודאי שלא! אלא מאי -
הדלת .באמת ,שלא בכוונה .אבל מחר ידעו לענות שאינו בבית... הענין כך הוא :הקב"ה קוצב לעשיר פרנסתו ,ומוסיף לו גם עבור
וכמעשה שהיה .פעם ישבו שלושה יהודים :רופא ,ונדיב ,וסוחר תלמידי החכמים .ואז ,ראשית כל חי העשיר בפזרנות ,ומוציא את
מצליח .התגלגלה השיחה ,ותהו מה יאמרו עליהם לאחר פטירתם. כספו ואת הכסף המופקד אצלו .וכשנותן כבר למשולח של הישיבה,
אמר הרופא" :ודאי יספרו כמה חולים רפאתי ,ולכמה עזרתי .איך לוקח המשולח את האחוזים שלו ,ומהמגיע כבר לגרונם של תלמידי
כתתי רגלי ,ולעתים לא גביתי תשלום אפילו רכשתי את התרופות". החכמים...
"אני יכול להעיד על כך" אישר הנדיב" ,אבל מובן שבהספד יפריזו לפיכך ,אמר לי הרב מפוניבז' ,מכתת הוא רגליו בעצמו ,למרות זקנתו
מעט .עלי ,דומני ,יספרו על הלב הפתוח והיד הרחבה" - וחולשתו .כי בנועם שפתיו פותח הוא את לב הנדיבים לתת יותר ,את
"שמענו על כך" אמר השלישי" ,אבל מובן שבהספד יפריזו יותר. כל החלק המופקד אצלם ,וכולו קודש לישיבה! וזהו שאמרו "ימלא
הפלא ופלא :בחייכם מספרים עליכם את האמת ,במידה .וכשאתם גרונם" ,שיתן להם את הסכום במלואו!
עולים לעולם האמת יפריזו עליכם בשקרים .אני ,בעולם השקר חי חששה רבקה שאם עשיו יהיה הממונה על פרנסת יעקב ,יגוע יעקב
בשקר ,אבל בעלותי לעולם האמת יאמרו עלי את האמת!" ברעב...
"הכיצד?" תמהו. ודבר שני ,אמר לי הרב מפוניבז' זצ"ל ,מטרה נוספת לי בנדודי :לזכות
ואמר" :כל משולח וגבאי צדקה שבא לביתי ,אומרים לו :הוא איננו. יהודים במצות החזקת התורה ,רצון זה הוא הנותן לי את הכח לשאת
וזה שקר ,כמובן .אבל כשאמות יאמרו :הוא איננו ,וזו תהיה אמת את הקשיים והבזיונות שהם מנת חלקי.
לאמיתה"... וסיפר :נקשתי בדלת ביתו של עשיר מופלג .פתח את הדלת ואמר:
מכל מקום ,לא זו היתה תשובתו של החזון איש. "איני נותן למשולחים" וטרק את הדלת .זהו פטור אני .ניסיתי לזכותו,
היודעים אתם מה ענה? וסרב .אבל עקפתי את הבית ודפקתי על דלת המשרתים .המשרתת
שאותו יהודי נצרך לזכויות של עוד קריאת שמע ערבית ושחרית פתחה ,ראתה זקן לבן והניחה לי להיכנס .היית צריך לראות את פני בעל
כל המעונין לקבל מנוי שבועי דרך פקס או מייל נא לשלוח מייל ל GISHMAKEVORT@GMAIL.COMאו ישלח בקשה לת.ד 18303 .מיקוד 91182ירושלים או להשאיר הודעה בתא
כתובת ומספר טלפון ובל"נ נטפל בבקשתכם הקולי שמספרו 151527131458בצירוף שם 2
וכן כל המעוניין להקדיש העלון לעלוי נשמת או לרפואת וכו' מתבקש לשלוח למייל הנ"ל או להשאיר הודעה בתא הקולי הנ"ל.
5
2
