טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — תולדות (2026-11-09)

יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד’ • בנשיאות מורנו ורבנו הרה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א פרשת
פרשת
יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד’ • בנשיאות מורנו ורבנו הרה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א תבא
כיפרשת
תולדות
תבא
אלול כי
טזד' כסלו
תשפ”ו
אלול
טזתשפ"ז
תשפ”ו
שבת מברכים כסלו | ר"ח יום שלישי-רביעי | המולד ליל ג' 3 | 10:27חלק' 850
861
850
ַויּ ְֶע ּ ַתר יִצְ ָחק לַ ה’ לְ ֹנכַח ִא ׁ ְש ּת ֹו ִּכי ע ֲָק ָרה
ת ֹו (כה ,כא) ִהוא ַויֵּעָ ֶתר ל ֹו ה’ ו ּ ַ
ַתהַ ר ִר ְב ָקה ִא ׁ ְש ּ
פירש”יַ :ויּ ְֶע ּ ַתר .הרבה והפציר בתפילהַ :ויֵּעָ ֶתר לו .נתפצר ונתפייס
ונתפתה לוַ .ויֵּעָ ֶתר לו -לו ולא לה ,שאין דומה תפילת צדיק בן רשע
לתפילת צדיק בן צדיק (יבמות סד ,).לפיכך לו ולא לה: ההשגחה הפרשה המערכת
מהותה
שאר חיזוק קצר
המצוות יתרבה שכרו של צדיק הנה על מאמר הכתוב ‘ ַויֵּעָ ֶתר לו’
משכרו של צדיק בן צדיק,
לפרשת
בן רשעהשבוע דייק רש”י‘ :לו ולא לה’ – הקב”ה ויעתר יצחק לנוכח אשתו.
אבל כשמדובר בעניין קבלת התפילות נתרצה דווקא לתפילתו של יצחק ולא
החיזוק
ש_+ל
מספרים על הרה”ק ר’ שלומק’ה
משתנים פני הדברים ,כי מלבד מה לתפילתה של רבקה ,והטעם ,לפי שאין מזוועהיל זיע”א שהיתה לו נכדה
שהיא תלויה בזכויות היא תלויה גם כן דומה תפילת צדיק בן רשע לתפילת חולה ,ויום אחד עדכנו אותו שב”ה
תפי_לה
בהכרה במהותה ,והכרה זו מצויה פי צדיק בן צדיק .טעם זה אינו מובן ,כי יש הטבה במצבה והיא מרגישה יותר
כמה בצדיק בן צדיק.
כי מהות התפילה היא ‘בקשת צדקה’,
למה יחשיב הקב”ה את תפילתו של
הבנין
צדיק בן צדיק יותר מתפילתו של צדיק
טוב ,שמח הצדיק על הבשורה הטובה
והודה להשי”ת ,אך כעבור כמה רגעים
בן רשע? הן אמת שצדיק בן צדיק יש לו פרץ בבכי ,התפלאו בני המשפחה,
והיינו הכרה שמצד הדין אינו ראוי גם זכות אבות ולפעמים מטיבים עמו מדוע הצדיק בוכה? הרי זה עתה
לטובה זו ,רק מבקש הוא צדקה יותר ממה שמטיבים עם צדיק בן רשע שאין לו התבשר שיש הטבה במצב בריאותה?
מהשי”ת ,כי לולא זאת הייתה התפילה בגדר זכות זו ,אבל ממשמעות הכתוב אתה ל ֵָמד שכל ענה להם הצדיק :איני בוכה על מצבה
עבירה ,שהרי מאחר שהקב”ה גזר על האדם עוד שלא התפללו יצחק ורבקה לא זכו להיפקד, של נכדתי ,היא תהיה בע”ה בריאה,
איזו רעה ,אין ספק שרעה זו מגיעו ,כי לא חשיד ורק בזכות התפילה המשיכו ישועתם ,זאת אבל שמתי לב שכשנודע לי שמצבה
קוב”ה לעביד דינא בלא דינא ,ואם כן איך יעיז של נכדתי השתפר – נשמתי לרווחה,
האדם לבקש שיסירו מעליו עונשו ,הרי יאמרו לו
לא די שהמרת את פי המלך עוד אתה מעיז לבקש
אומרת שגם אחר שהייתה ליצחק ‘זכות אבות’
ההלכה
לא רצה הקב”ה שזכות זו תהיה סיבה לישועתו,
ולא נפקד כי אם בסיבת התפילה ,ואם כן למה
ועל זה אני בוכה ,למה כשאני שומע
על יהודי אחר שאינו בריא ,זה לא
שישלח אותך חופשי?! ובהכרח שאין התפילה כואב לי לפחות באותה מידה שאכפת
תהיה תפילתו יפה מתפילתה ,והרי ‘תפילה בעת לי על הנכדה שלי שלא מרגישה טוב,
אלא עניין בקשת רחמים וצדקה לפנים משורת צרה’ היא מצווה ,ואם זכות זו עמדה ליצחק למה על זה אני בוכה!
הדין ,הגשה כעין זו לפני הקב”ה מעוררת חן לא תעמוד גם לרבקה? כלום ראוי ששני אנשים
כלפי שמיא ,כי הקב”ה אוהב שמבקשים ממנו הגמרא אומרת‘ :אמר רבי יצחק ,יצחק
יקיימו כל אחד מהם מצווה מסוימת ואחד מהם אבינו עקור היה ,שנאמר‘ :ויעתר יצחק
חינם ורק תפילה זו נקראת על שמה ‘תפילה’ יקבל יותר שכר מזולתו?! והרי אין לפניו יתברך לד’ לנוכח אשתו’ ,על אשתו לא נאמר,
ומתקבלת לרצון. משוא פנים.
המעשיות
אלא לנוכח ,מלמד ששניהם עקורים
הכרה זו שתפילה היא רק בקשת צדקה מצויה היו’ ,אם כן נשאלת השאלה :מדוע
גם אם תאמר שיש מקום לומר כך ,יהיה זה יצחק אבינו מתפלל בשביל אשתו
יותר דווקא ב’צדיק בן צדיק’ ,כי דווקא מפני מטעם מאמרו של התנא בן הֵ א הֵ א שאמר (אבות שהיא עקרה? מדוע אינו מתפלל אף
שרגיל במצוות מינקותו ולא עלתה לו העבודה ה ,כג)‘ :לפום צערא אגרא’ ,ופירש הרע”ב‘ :כפי על עצמו? אלא מכאן אנחנו למדים
כל כך בקושי ,אינו חש שהקב”ה חייב לו דבר רוב הצער שאתה סובל בלימוד התורה ועשיית על מידותיהם של אבותינו ,כשיצחק
מה ,ותפילתו היא מתוך הכנעה יְ ֵת ָרה ומתוך המצוות כן יהיה שכרך מרובה’ עכ”ל .אמור אבינו רואה את כאבה וצערה של
הכרה אמיתית שרק צדקה הוא מבקש ,ולכן מעתה שיש סיבה להרבות דווקא את שכרו של אשתו ,הוא שוכח לגמרי מצרת עצמו,
ראויה תפילתו להתקבל ,אולם צדיק בן רשע,
הלוא רבתה יגיעתו למאוד עד אשר זכה למעלתו
ולמדרגתו ,ויכול להתעורר בו איזה הרהור דק
על פי רוב קשה פי כמה ממאמצו של צדיק בןההתחזקות
ה’צדיק בן רשע’ ,שמאמצו בקיום המצוות הוא ומתפלל עליה ,וכך גם עשתה רבקה,
היא עמדה והתפללה עבור בעלה
שיתן לו השי”ת ילדים ,ואת עצמה
צדיק ,כי לצדיק בן צדיק לא היה כל כך קשה
שבדין ראוי הוא לבקשתו ,ולכן אין בקשתו עושה להרגיל עצמו בדרכי הצדיקים ,להיפך – אביו השאירה בצד.
רושם כל כך. הצדיק עמד על גביו ואילפו בינה איך להרגיל נכון אנחנו ‘בעלי אמונה’ גדולים,
את עצמו בהם ,אבל הצדיק בן הרשע היה צריך ותמיד אנו זוכרים שהכל מאת השי”ת
הוא הדבר שהדגיש הכתוב באמרו ‘ ַויּ ְֶע ּ ַתר’ והכל לטובה ,אבל אנחנו עדיין בני
לגשש באפילה כדי לנתב לו דרך בעבודת הבורא.
ופירש”י‘ :הרבה והפציר בתפילה’ – שהתפילה אדם רגילים ,ולכן לא דורשים מאיתנו
וישנם בין צדיקים כעין אלו שמלבד מה שאביהם
הייתה מתוך ‘הפצרה’ ,כדרכו של המבקש צדקה להיות במדרגות של אבותינו ואמותינו
ויודע שבדין אינו ראוי לבקשתו ,והתורה מעידה
שאכן היא זו שעמדה לוַ ‘ ,ויֵּעָ ֶתר לו ה’’ פירש”י:
קרוביהם מלגלגים עליהם ,ומצאו את עצמם
בודדים ומנודים מכל סובביהם שלא סבלו את
ההשגחה
לא גידלם לתורה ולעבודה ,עוד היו אביהם ויתר
הקדושים ,עד כדי כך שנתעלם לגמרי
מהכאבים והצרות שלנו ,אבל לפחות
‘נתפצר ונתפייס ונתפתה לו’ וככל המיטיב עם כשיהודי מספר לנו על הקשיים
הליכותיהם ,ואף על פי כן התאמצו לקבל עליהם שעוברים עליו ,נזכור שאין זה הזמן
מבקשי צדקה ,שיודע שאינו מחויב בדבר ,ואף
עול מלכות שמיים ,ואם כן ללא ספק שזכותם לדיבורי אמונה ,או כשאנחנו שומעים
לעשותו.
שיחותיו של מורינו ורבינו שליט”א מתרצהאת
כן לשמוע
על פיניתן גדולה מאוד ,ותפילתם צריכה להיות רצויה על יהודי שיש לו קושי או צרה ,נניח
אידיש • 073-2951321לשון קודש 073-2951320 יותר ,ולמה אם כן יש דין קדימה לתפילתו לרגע את עצמנו בצד ,ונתפלל לגמרי
0534-100024ורבינו שליט”א
שיחות:של מורינו
שיחותיו
ניתן לשמוע אתעדכוני של צדיק בן צדיק? רק עליו ,בלי לחשוב על עצמנו ,ולא כי
אידיש • 073-2951321לשון קודש 073-2951320 זה סגולה ש’המתפלל על חבירו הוא
עדכוני שיחות0534-100024 : ובדרך המוסר יש לומר שאכן לעניין
פנינים נענה תחילה’ ,אלא כי כך נהגו אבותינו
ואמותינו ,ו’מעשה אבות סימן לבנים’ .יו”ר הועדה הרוחנית :הרב יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין
(ע”פ‘ :טיב התורה’ – תולדות )
1 יו”ר הועדה הרוחנית :הרב יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין
הבנין
ותועלתה מניעת התאווה דכבר נהגו להתפלל כל דבר וחייבו עצמן
נכתב ע"י הרב מאיר רבינוביץ שליט"א
ַויֹּאמֶ ר עֵ ָ ׂשו אֶ ל ַי ֲעקֹב הַ לְ עִ יטֵ נִי נָא ִמן הָ אָ דֹם הָ אָ דֹם הַ זֶה ִּכי
ּ
.טולמעשה לעניין חיוב נשים בתפילה,
בכל המצות עכ”ל. חיוב נשים
השולחן וקטנים
עָ יֵף אָ נֹכִ י עַ ל ּכֵן ָק ָרא ׁ ְשמ ֹו אֱ דוֹם( :כה ,ל)
ופירש”י :הלעיטני – אפתח פי ושפוך הרבה לתוכה, נראה שהחיוב כפי יכולתה ,ומי שיכולה
כמו ששנינו ,אין אובסין את הגמל אבל מלעיטין אותו:
נכתב ע"י הרב אהרן רבינוביץ שליט"א
להתפלל ברכות ופסוקי דזימרה ברכות
קריאת שמע ושמונה עשרה אשרי חלקה, בתפילה ההלכה
.אנשים ,אף על פי שפטורים מקריאת
הפליאה מפחיתותו של עֵ ָׂשו וראוי לה לעשות כן ,ובפרט כשאין עליה
עול שאינה נשואה, שמע חייבים בתפילה ,מפני שהיא מצות
מקרא זה אומר דרשני ,שכן ידועים הדברים שמלכתחילה לא רצה עֵ ָׂשו שקלונו
יתגלה ,וכפי שפירש”י לעיל (פסוק כז) ,שהיה צד את דעתו של אביו ,שהיה ְמ ַר ּ ֶמה .יואם זה קשה וטרודה ,יכולה לחסר עשה שלא הזמן גרמא (סי’ ק”ו ס”ב).
פסוקי דזימרה ,ואם גם זה רב מדאי ,תחסר .בוטעם זה הוא לדעת הרמב”ם הסובר
אותו בשאלות שונות כדי להטעותו שהוא צדיק ,ובודאי היה עושה כן גם בפני שאר שרק זמני התפילה הם מדברי סופרים,
הבריות ,כי גם אם נֹאמַ ר שבעיקר היה חפץ שכבודו לא יהיה למרמס בעיני אביו ,בכל גם ברכות קריאת שמע אמת ויציב ,רק
תאמר קריאת שמע בלי ברכת אמת ויציב, אבל עיקר מצות התפילה היא מן התורה,
זאת הוצרך לייצג עצמו ככשר לעין כל ,כדי שלא יתגלה קלונו לאביו על ידם ,ואם כן שנאמר ולעבדו בכל לבבכם ,ודרשו חז”ל
ותאמר בערב כשאין טרודה כל כך ,קריאת
האיך לא עצר בנפשו מלגלות רעבתנותו בפני יעקב?
הרכב האדם מחומר וצורה
שמע וברכות שלאחריה ושמונה עשרה,
ואם גם זה קשה אפילו פעם אחת ביום, המעשיות
איזו היא עבודה שהיא בלב ,הוי אומר זו
תפילה ,אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה,
ועל כן יכול להתפלל בכל נוסח שירצה
תסתפק בברכת התורה וברכות השחר
אמנם צריכים לדעת שהאדם מורכב מגוף ונפש ,והם שני כוחות המנוגדים זל”ז ,הגוף ופסוק ראשון דקריאת שמע ודי בכך, ובכל עת שירצה ,ומשהתפלל פעם אחת
נמשך אחר החומר ,והנפש אחר המושכלות .הרכב זה הוא תכלית הבריאה ,רצה .איאבל אם אפשר תתפלל יום יום ביום או בלילה יצא ידי חובתו מן התורה,
הקב”ה ששני כוחות אלו יערכו מלחמה זה בזה ,הגוף ימשיך את האדם אל התענוגים שחרית ומנחה ומעריב ,וכדעת השאגת ונמצא שאינה מצות עשה שהזמן גרמא (מ”ב
החומריים ,והנפש תמשיך אותו לשורשו העליון להתענג בתורה ובעבודת הבורא, אריה סימן י”ד ,ועוד שנשים חייבות בכל סק”ד).
והאיש יהיה הבוחר והמכריע ביניהם ,ועליו לדעת שבבחירתו הוא קובע את מהותו, התפילות כאנשים ,וכן בתפילה מקושר .גוכתב המ”א שעל פי סברא זו ,נהגו
אם יתפתה לעצת הגוף ,יגדיל את מהותו החומרית ויחליש את כח הנפש שבו ,ואם
י ּ ִָמ ׁ ֵש ְך אחר הנפש יגביר כוחה ,ויחליש את מהותו החומרית.
האדם לבוראו ,ולכן תשתדל להתפלל כפי
כחה (תשוה”נ ח”א סי’ ע”ד).
ההתחזקות
רוב הנשים שאין מתפללין שמונה עשרה
בתמידות שחר וערב ,לפי שאומרות מיד
.ביתהא האשה זהירה להתפלל ערב בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה ,ומן
ובוקר וצהרים ,ובסוף תפילתה יהא עיקר התורה יוצאות בזה ,ואפשר שאף חכמים
נטיית יעקב אל הצורה ונטיית עשו אל החומר
תחנוניה על בניה ובנותיה שיהיו יראי לא חייבו יותר (מ”ב סק”ד).
על פי האמור נסביר את דבריו של ‘רבינו בחיי’ ,שהוקשה לו ש’אע”פ שהיו האחים .דאבל דעת הרמב”ן היא ,שעיקר מצות
האלה תאומים נוצרו בבטן בזמן אחד’ והייתה זו סיבה שיהיו טבעם ומזגם שווה ,היו שמים ושיהיו בניה מצליחים בתורה ,כי
עיקר זכותה של אשה לעוה”ב שבניה תפילה היא מדברי סופרים ,שהם אנשי
בפועל הפכים זה מזה ,וזאת מפני ש’אין מעשיהם דומים זה לזה’ ,אמת הדבר שהיו כנסת הגדולה שתיקנו שמונה עשרה
ניסיונותיהם שווים ,ואילו היה עשו בוחר בטוב היה גם ביכולתו להתעלות כיעקב, עובדים להשי”ת ועושים רצונו ויראים
אותו ,וכשהיא בבית עולמה ובניה יש ברכות על הסדר ,וקבעו להתפלל אותן
אבל בפועל לא בחר להיטיב ,וכבר בתחילת דרכם לא היו מעשיהם דומים ,ואולי
תחשוב שעדיין אין זו סיבה להבדל כה גדול ,כי מעשים לחוד ומידות לחוד ,תבין
שלא כן הוא ‘אבל הם שני הפכים ,וכל מידותיהם חלוקות זו מזו’ ,כי כאמור ,מעשיו
בליבם יראת שמים ועוסקים בתורה
ובמצות ,נחשב לה הדבר הזה כאילו היא
ההשגחה
שחרית ומנחה חובה וערבית רשות ,ואף
על פי שהוא מצות עשה מדברי סופרים
בחיים ועושה כל המצוות ,והיא במעלות שהזמן גרמא ,והנשים פטורות מכל מצות
של אדם קובעים את מהותו ,וכשזה נוטה לטוב וזה לרע הם נעשו שני הפכים ממש, עשה שהזמן גרמא אפילו שהן מדברי
עליונות לעוה”ב (אגרת התשובה לרבני יונה ק”ס).
זה מגביר כוחו הנפשי ומחליש כוחו הגופני ,וזה להיפך‘ ,כי עשו נמשך אחר תענוגי
.גיובספר כף החיים (סי’ ע אות א) כתב, סופרים ,כגון קידוש הלבנה ,אף על פי כן
הגוף ויעקב נמשך אחר עצת הנפש’ ,אכן ,מתחילה היו שניהם דומים בכוחותיהם חייבו אותן בתפילת שחרית ומנחה כמו
דנוהגות הנשים שיודעות ללמוד ,להתפלל
הגופניים והנפשיים ,וההבדל התחיל כשגופותיהם הציעו מעדנים לפניהם ,עֵ ָׂשו אנשים ,הואיל ותפילה היא בקשת רחמים,
כל סדר התפילה כמו האנשים ,אין פחות
התרצה לגופו ,ויעקב סירב להצעתו. וכן עיקר ,כי כן דעת רוב הפוסקים (מ”ב סק”ד).
מפרשת העקידה עד סוף עלינו לשבח.
הוא זה שגרם שיעקב זכה לחזות בנועם ה’ ולהיות ‘יושב אוהלים’ על התורה ועל .דיאשה שאיחרה זמן תפילת שחרית, .הועל כן יש להזהיר את נשים שיתפללו
העבודה ,כי אור הנפש רבה בו למאוד ,ובו בזמן נתמעטו ונזדככו כוחותיו החומריים.
ואילו עשו היה ממש להיפך ,מחד נתמעטו כוחותיו הנפשיים ,ומאידך נִ תעַ בּ ּו כוחותיו
נהגו העולם שמתפללת עד חצות ,ויש להם
על מי שיסמוכו ,ומכל מקום עדיף שלא
פנינים
שמונה עשרה ,ונכון גם כן שיקבלו עליהן
עול מלכות שמים ,דהיינו שיאמרו על
החומריים למאוד ,וגרם לו משיכה עזה אליהם ,עד שכלל לא הבין שיש לו להתבייש תעשה כן (הלי”ש פ”ח סמ”ב). כל פנים שמע ישראל כדאיתא בסימן ע’,
מלהט התאווה הבוער בקרבו ,כי הבין ש’מותר האדם מן הבהמה אין’ וזה כל האדם. .וטקטנים שהגיעו לחינוך ,חייבים ויאמרו גם כן ברכת אמת ויציב כדי לסמוך
לחנכם ,להתפלל שמונה עשרה ערב ובוקר, גאולה לתפילה כמו שכתב המ”א בסימן ע’
להימנע מאכילה שתכליתה ‘תענוג’ ומכל מקום רשאי ליתן להם לאכול קודם (מ”ב סק”ד).
על פי האמור מובנים דבריו החריפים של ה’חזון איש’ זי”ע באגרותיו (חלק א איגרת תפילת שחרית ,ואסור לענותם כמש”כ .ווכל זה לענין שחרית ומנחה ,אבל
כ) אודות הֶ פְ סֵ ָדם של הנמשכים אל התענוגים ,וז”ל‘ :ליזהר מאד מאד מאכילת תענוג. בסימן רס”ט ושמ”ג לענין ההיתר להאכילם תפילת ערבית שהוא רשות ,אף על פי
ואם בטומאת הגוף יש ראשון לטומאה ויש אב הטומאה ויש אבי אבות הטומאה, קודם קידוש (ס”א ומ”ב סק”ה). שעכשיו כבר קבלוהו עליהם כל ישראל
.זטר”ל ,אף על גב דאפילו למאן דאמר
המערכת
בטומאת הנפש של מילוי התאווה באכילת תענוג ,מתאחד ראשון לטומאה ואב לחובה ,מכל מקום הנשים לא קבלו עליהם,
קטן אוכל נבלות אין בית דין מצווין ורובן אין מתפללין ערבית (מ”ב סק”ד).
הטומאה ואבי אבות הטומאה (כל אחד לפי עמקות נפשו בתאווה) .דבר זה הוא מן
השפלים מאד ומעכבים את לימודו ,כדאמרו במדרש והובא בתוספות כתובות (קד). להפרישו מכל מקום אסור להאכילו איסור .זובענין תפילת המוספין ,כתב בצל”ח
‘עד שאדם מתפלל שיכנסו דברי תורה לתוך גופו ,יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך בידים וכמו שכתוב סימן שמ”ג [סעיף א] ,מכל דנשים פטורות ,אבל בספר מגן גבורים פסק
מקום מותר להאכיל לקטן קודם קידוש כיון דחייבות (מ”ב סק”ד).
גופו’ .ואמרו (גיטין ע‘ ).סעודתך שהנאתך הימנה -משוך ידך הימנה’ עכ”ל.
דהמאכל הוא היתר אלא דהזמן אוסרו, .חבתשו’ בשמים ראש סי’ פ”ט דנשים
כהאי גוונא לא החמירו בתינוק ,והוא הדין פטורות מתפילת מוספים דאינה באה
הנאות העולם הזה הם כלא היו אלא לזכר חיוב קרבנות ,ואשה לא היתה
הכא (מחה”ש סק”ג).
גם זאת נחוץ לדעת ,שהאמת היא שאין שום ערך אמיתי לכל ההנאות של העוה”ז,
השולחן
שוקלת ,ואין לה חלק בקרבנות ציבור ,אלא
והמתנזר מהן אינו מפסיד מאומה ,וכפי שסיפר הגה”ח רבי
המע
נטע פריינד זצ”ל ,שכשנתמנה הרה”צ רבי ישעיה חשין זצ”ל
למלמד בת”ת ‘עץ חיים’ ביקש מרבו הגה”ק רבי צבי הירש
מיכל שפירא זצוק”ל ,שיורה לו מהם הדברים העיקריים
חיזוק קצר הכבוד הגדול ביותר הוא שהבן ימשיך את הדרך
שיש להחדיר בתלמידים ,ואמר לו רבי הירש מיכל ,שהעיקר לפרשת ֵא ּ ֶלה ּת ֹולְ דֹת יִ ְצ ָחק ּ ֶבן ַא ְב ָר ָהם ַא ְב ָר ָהם
השבוע
חק( .כה ,יט) הולִ יד ֶאת יִ ְצ ָ ֹ
החיזוק
מה שעליו להחדיר בהם שאין שום ממשות בתענוגי העולם
הזה ,כל ההנאות של העולם הזה אינן כי אם ‘נזיד עדשים’ המדרש (תנחומא ,ד) אומר‘ :יצחק נתעטר באברהם ,ואברהם נתעטר ביצחק’.
בלבד. יצחק התפאר באביו הגדול ,ואברהם התפאר בבנו שהמשיך את דרכו.
אגב נביא עוד עובדה שסיפר הרה”צ רבי נטע מהגה”ק רבי
הערש מיכל ,פעם נכנסו תלמידיו אליו ,והבחינו שנהרה של
זהו כבודם האמיתי של הורים וילדים .לא רק הקשר המשפחתי ,אלא
ההמשכיות .כאשר בן הולך בדרך התורה ,האמונה והמידות הטובות
העטרה היפה
שמחה שפוכה על פניו ,כשביקשו להכיר בסיבתה ,אמר
להם :תמיד עז רצוני להסתגף ולהתענות ,אולם מתיירא אני
שקיבל בבית הוריו – הוא מעטר את הוריו .וכאשר הורים מעמידים ביותר של הורים
בנים ההולכים בדרך ה’ ,הם זוכים להתעטר בהם.
שמא איני ראוי לכך מצד הדין ,אולם היום אני זוכה להסתגף וכך אמרו חז”ל (יומא פו ,א) :כאשר תלמיד חכם מתנהג בנחת היא ילדים
בהיתר ,מאחר שאין לי ברירה לאכול כי ביתי ריק מכל...
עובדא זו מלמדתנו ,שעניין האכילה הוא דבר הצריך הרבה
וביושר ,הבריות אומרות‘ :אשרי אביו שלימדו תורה ,אשרי רבו
שלימדו תורה’ .זהו הכבוד הגדול ביותר שהורים יכולים לזכות לו.
הממשיכים את
התבוננות ,מחד על האדם להתנזר ממאכלים שאינו זקוק
להם ,ומאידך עליו להיות זהיר מלמעט מהמידה שזקוק לה
זו משמעותה העמוקה של המילה ‘תולדות’ .לא רק מי נולד ממי, דרכם
אלא כיצד הדרך ,הערכים והאמונה עוברים מדור לדור.
לבריאות.
2
הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ”ל
ההשגחה המערכת המעשיות
המפורסם של ישיבת פונביז’ המעטירה בעל “מכתב שליט”א, שוורצמן אליעזר יעקב סיפר לי הגאון הרב
סיפורי השגחה פרטית מאליהו” ,בן לבנו הרב הגאון רבי נחום זאב דסלר זצ”ל
ראש הישיבה הגדולה בקליוולאנד שבארצות הברית,
ראש ישיבת לייקווד המפוארה דפה עיה”ק ירושלים ת”ו,
עובדא נפלאה מזקנו הגדול מרן רבי איסר זלמן מלצר
שנש_לחו _למערכת ע"י הקוראים מעשה מופלא שהוצאתי ממנו לקח טוב בדרכי ‘טיב זצ”ל.
אורה של תורה החינוך’. פעם אחת ,בעת שעסק רבי איסר זלמן בחיבורו המפורסם
אבן האז”ל על הרמב”ם [ע”ש הפסוק (ש”א כ ,יט) ‘וְ ׁ ִשלּ ׁ ְַש ּ ָת
ההתחזקות
שני סיפורים הגיעו באותו לילה ובאותו הבית הגדול של הראש ישיבה הגאון רבי נחום זאב היה
עניין מה שמעורר עניין. המגדלור של השכונה ,היה זה בית שכולו תורה ויראת ּ ֵת ֵרד ְמאֹד ,וּבָ אתָ אֶ ל הַ ּ ָמקוֹם אֲ ׁ ֶשר נִ ְס ּ ַת ְר ּ ָת ּׁ ָשם ְ ּב ּיוֹם
אחרי השיעור השבועי בשעה אחת שמים ,ומשם יצאה הוראה לכל העיר ולכל רחבי אמריקה, הַ ּ ַמ ֲע ֶׂשה ,וְ י ׁ ַָשבְ ּ ָת אֵ צֶל הָ ֶאבֶ ן הָ אָ זֶל’] בחלק ‘מדע-אהבה’,
עשרה וחצי בלילה ,התקשר אלי מורינו האווירה בבית היתה כולה ספוגה בדין זמן קריאת שמע ותפילת שחרית,
בקדושה וטהרה ובאהבת תורה אין קץ. ונכנס בעמק ההלכה במפרשים
הרב שליט”א וסיפר שרכש כיסא חדש,
וסיכם עם מישהו שיבוא לאסוף את יום אחד בימי ילדותי בקליוולאנד – לרגל האי יומא דהלולא ובפוסקים בבירור הזמן המדוייק.
ולאחר שהעמיק היטב בעיון מקיף
הישן שכבר עשה את שלו. סיפר הנכד – כשחזרתי הביתה מן
התלמוד תורה ,התפלאתי לראות את
של מרן הגאון הצדיק כדרכו בקודש העלה מסקנתו בדעת
חלפו מספר ימים וטרם הגיע לאסוף
את הכיסא הישן שתופס מקום יקר
הבית מאיר וזורח ,מוכן וערוך לשמחה רבי איסר זלמן מלצר הרמב”ם שזמן קריאת שמע ותפילה
היותר נכון לכתחילה ,הוא בעת נץ
“חשבתי לעצמי” אמר הרב ”:מה
בסלון.
חגיגית מיוחדת ,מפה לבנה וצחורה
של שבת פרוסה על השולחן ,הכלים
היפים של השבת ערוכים ומסודרים
[בהר”ר ברוך פרץ] ההשגחה
החמה דייקא כוותיקין ,והתפילה שלא
כוותיקין הרי היא כמו בדיעבד[ .עיין
קורה? למה הוא עדיין לא הגיע לפנות בכבוד ,ובמטבח עומדת האימא ומכינה זצוק”ל ,בעל “אבן מ”ש באבן האזל פ”א מהלכות קרי”ש
את הישן?!” תבשילים מיוחדים המעלים ניחוחות הל’ יא-יב].
ואז חלפה מחשבה בראשי “ :אולי יש של חג גדול ומיוחד... האז”ל” ,גאב”ד סלוצק, דרכו של רבי איסר זלמן היתה מאז
משהו שנפל בין דופני הכורסא .שלחתי
יד בין החרכים ומשיתי להפתעתי
מאחר והיה זה יום רגיל של חול לא הבין
הילד מאומה ,הוא עמד מוקסם כשכולו
וראש הישיבה הגדולה עץ ומתמיד להתפלל שחרית במקום
מגוריו בשכונת ‘כנסת’ בבית הכנסת
מכשיר הקלטה עמוס בשיעורים תוהה ,מה קורה כאן היום? חיים בירושלים תובב”א, המרכזי של “בתי ראנד” [‘ראנד
שול’] ,שם היו החסידים מתפללים
ושיחות יקרים מפנינים ...אילו היה
בא לאסוף את הכורסא כמסוכם היו
השיעורים האלו יורדים לטמיון!!!
הוא ניגש לאביו הגדול ,ושאל :טאטע!
לשמחה מה זו עושה? שיחול ביום השישי פנינים
שלא כוותיקין ,אלא מאוחר יותר – .אך
עתה לאור מסקנתו המחודשת בדעת
“הרגשתי שהקב”ה אומר לי” ,סיכם
להפתעתו אמר לו אביו ,היום יש לנו
אורח גדול!
הבעל”ט [נלב”ע י’ כסליו הרמב”ם ,וכפי שהעלה במפורש
בספרו הגדול (שם) ,הוחלט בדעתו
הרב“ :התורה שלך חשובה לי!!!” ווער איז? – מי הוא האורח שלנו היום? תשי”ד לפ”ק] – .נבואה שיש מקום להדר ולחוש למעשה
סיימנו את השיחה וחצי שעה אחרי שאל הילד.
קבלתי שיחה מר’ שמואל גולדשטיין אוהוו! אמר האב ,לבטח שמעת על נא שעריו בקובץ קטן לשיטת הרמב”ם ,ומן הראוי להחמיר
להתפלל תפילת שחרית כוותיקין,
עורך העלון ,והוא מספר לי כדלקמן:
“כל שבוע בליל שישי אני מקליט את
קרוב משפחתנו ,הגאון המפורסם
מסלוצק ,הלא הוא מרן רבי איסר מתוך גנזי אוצרותיו של וכאשר היה מנהג אנשי ירושלים
מקדמת דנא.
השיעור של הרב ושולח לתפוצה זלמן מלצר ,היום הגיעה אלינו בדואר רבינו הגה”צ שליט”א,
השבוע אחרי השיעור ואחרי תפילת
רחבה. חבילה ששלח אלינו ובה ספרו הגדול
שההדיר “חידושי הרמב”ן” על הש”ס מה שקיבל אודותיו המערכת
ואכן קבע עם הבחור העוזר ,תלמידו
שהיה ישן בביתו ומסייע לרב ולרבנית
בכל הנצרך להם [הויז בחור] ,שלמחרת
ערבית חיפשתי את מכשיר ההקלטה עם הרבה הגהות ותיקונים – .ספר זה
ולא מצאתי אותו בשום מקום. עורר בשעתו הד עצום בעולם התורה, מגדולי ירושלים בדור בבוקר ישכימו קום בהשכמת הבוקר,
כדי ללכת לתפילת שחרית כוותיקין.
ועד מהרה הפך ללחם חוקם של לומדי
התקשרתי לבני ושאלתיו אם לקח את
המכשיר כי יש לנו בדיוק את אותו התורה בכל אתר ואתר ,אשר אמרו שלפנינו ,שרבים מהם היו לפנות בוקר הקיץ הבחור בשעה
היעודה ,והנה רואה הוא שר’ איסר
המכשיר. עליו שרבי איסר זלמן פתח את ‘שערי
הרמב”ן’! – רבות חיכינו וציפינו שיגיע תלמידיו של הגאון בעל זלמן כבר קם מזמן ,והוא מתהלך
הבן השיב שלא לקח ,והציע שיחזור
השולחן
בביתו אנה ואנה ,כחושב ומתחבט
לבית המדרש לחפש את המכשיר כי
אלינו ספר זה שאנו נצרכים לו ביותר,
[כנודע שחידושי הרמב”ן הוא ספר
ההילולא זצוק”ל. בענין קשה וסבוך .הבחור המסור
אולי זה קופל בשגגה עם המפות של הזדרז והכין את עצמו ליציאה לדרך,
עמוק וקשה] ,והנה היום קיבלנו את
הכיבוד והושלך לאשפה. הספר במשלוח מיוחד מבית הדואר ששלח עבורנו הגאון וכשראה שהראש ישיבה מתעכב ניגש אליו ביראת הכבוד
אמרתי -שלא יטרח לחזור ואסתדר מסלוצק! – ועל אורח חשוב של ספר גדול ואדיר זה והעיר לו בעדינות שהשעה מתאחרת ,ואם נמתין עוד הרי
לבד. עורכים אנו כיום שמחה גדולה! נפסיד את המנין של וותיקין.
חזרתי לחיפושים והתברר לי שכבר והעיד בפני האיש ,שאותה סעודה חגיגית חדרה עמוק לפליאתו ,ענה לו ר’ איסר זלמן בגאונות ישרות מידותיו
השליכו את האשפה לפח המרכזי. בליבו ,והשפיעה עליו אהבת תורה עצומה ,ובפרט אהבה המתוקנות :התבוננתי היטב בדבר ,והגעתי למסקנא שלא
“פתחתי בחושך פח אחרי פח שקית מיוחדת לאותו ספר “חידושי הרמב”ן” עם הגהותיו של להתפלל בנץ! – ופירש טעמו ונימוקו עימו :הנה בבית
אחרי שקית ,וכמעט התייאשתי ,ואז ר’ איסר זלמן! הכנסת שבבתי ראנד ,שם אני מתפלל בקביעות זה רבות
אור של מכשיר ההקלטה נצנץ מתוך בשנים ,יש מנין קבוע של יהודים טובים מן השכונה,
בהיותו בערך בגיל שבע עשרה ,בחור ישיבה עילוי מוצלח, שהתרגלו במשך השנים בדקות הספורות שלאחר
האפלה .בשיא ההתרגשות קרעתי החל בכתיבת חידושי תורה עצמיים ,אביו הגאון נהנה התפילה ,תוך כדי קיפול הטלית והתפילין ,שמברכים
את השקית ואת המפה ,ושלפתי את מזה מאוד והוקיר את חידושיו ,ולאות חיבה והערכה על איש את רעהו בברכת ‘צפרא טבא’ ,ודורשים ומתעניינים
המכשיר מתוך כל שיירי ומשמני יגיעתו המופלאה בתורה ,העניק לו אז בתשורה את אותו איש בשלום רעהו ,כאשר מצוי בבתי כנסיות של המניינים
הכיבוד בהודיה לה’. ספר “חידושי הרמב”ן” ,שהיה יקר המציאות בשעתו, הקבועים בכל יום – .והנה ערכתי חשבון נפשי ,שיש שם
בתחילה החושך הקשה עלי את שידע האב מגודל חיבתו לאותו ספר ,וכתב לו בו ‘הקדשה’ כמה יהודים הקשורים באהבתי שנהנים מאוד כשהראש
החיפוש למפרע התברר שדווקא מיוחדת השמורה עימו בקפידה תמיד. ישיבה שואל בשלומם ומתעניין בטובתם ,והשיחה פורתא
העלטה המוחלטת סייעה לי לזהות את המוסר השכל והלקח שבמעשה נפלא זה ,הוא בדרכי הזו שלאחר שחרית נוסכת בהם כוח ועידוד רב! – ועתה
המכשיר”... ‘טיב החינוך’ – .כאשר חש הילד ורואה במו עיניו אם אפסיק להתפלל שם אגרום להם חלישות הדעת ,ואגזול
עתה יכולתי ברוך ה’ לשלוח את את האהבה הגדולה לתורה ,ואת ההערכה והשמחה מהם את החיזוק וההנאה הזו שיש להם בפתיחת יומם...
השיעור לכל כך הרבה אנשים שחיכו שבחידושי תורתו ,הרי זה מחדיר את החינוך אל ליבו עדיף לי אפוא – סיים ר’ איסר זלמן – לוותר על ‘לכתחילה’
לו וחלקם כבר התקשרו לשאול מדוע פנימה יותר מאלפי שיחות! של הרמב”ם ,כדי שלא לגרום ח”ו צער וחלישות הדעת
השיעור טרם נשלח!!! * לאיש ישראל!
שח לי הרה”ג רבי אביש אייזן זצ”ל ,על חגיגת הבר מצוה צא ולמד ,עד היכן מגעת עדינות נפשם ,ומידותיהם
המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה שלו שנחגגה בשבת קודש ברוב שמחה בשכונתנו ‘בתי
פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס הטובות והמושלמות של גדולי ישראל ,בקירוב עם בני
נייטין’ העתיקה שבמאה שערים[ .בשבוע שעבר סופר כאן ישראל באהבה ואחוה שלום ורעות.
בפקס15326517922 : על הליכי נישואיו ,עתה נעברה נא ונראה את שמחת הבר
או לo.y.wines@gmail.com : *
מצוה שלו].
כמנהג ירושלים של אותם שנים | המשך בעמוד הבא |> סיפר נכדו של הגאון רבי אליהו דסלר זצוק”ל ,המשגיח
3
הדיבורים הקדושים הללו שיצאו היו שמחות ה’בר מצוה’ נערכות
ובקעו מלב טהור ,נכנסו וחדרו בביתו של החתן ,והציבור היה
עמוק היטב אל ליבו של הנער רבי מוזמן להשתתף בכבוד בבית
זונדל ,עד שברבות הימים קראו השמחה .לכבודו של אבי החתן
עליו בשם ‘השקדן של ירושלים’! הגאון המפורסם רבי שלום אייזן
– סיפורים רבים נכרכו סביב זצ”ל ,מגדולי רבני העדה החרדית
התמדתו העצומה ושקדנותו של שבעיה”ק ,עלו ואתכנשו אורחים
רבי זונדל ע”ה .ניצול הזמן שלו רבים ורבנים חשובים מגדולי
היה לשם דבר ,כל דקה פנויה ירושלים להשתתף בשמחתו,
היתה מנוצלת לחטוף עוד משהו ולברכו בברכת ‘מזל טוב’ נאמנה.
בתורה ובמצוות ,הוא לא היה והנה בין האורחים הרבים נראה
מסוגל ‘לבלות’ את הזמן היקר לפתע אחד מגדולי הדור ,ה”ה מרן
במילי דעלמא ,לנגד עיניו עמד הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ”ל,
תמיד משקל הזהב ,במה ניתן ראש ישיבת עץ חיים ,שהגיע אל
ואפשר להרוויח גדולות ונצורות השמחה לכבודו של רבי שלום
בדקה בודדה שנותרה לפניו, שהיה מחשובי הרבנים בישיבת
לעומת כל מיני שטותים והבלים עץ חיים.
השורפים ומכלים זמן יקר ונאצל הקידוש הגדול לכבוד הבר מצוה
לריק. נערך בקומה העליונה ,והיו צריכים
וכבר התערב פעם איש אחד לטפס כמעט עשרות מדרגות (!)
מאנשי ירושלים עם חבירו ,על כדי להגיע אל בית השמחה .ואותו
סכום של מאה דולר ( !)$100באם וכי ההקפות שב’עץ חיים’ אינם מספיקות עבורך? צדיק זקן ונשוא פנים הטריח את
יצליח ‘לתפוס’ את רבי זונדל נעצר בדרכו לרגע, אם יש לך זמן הרי עדיף לנצלו ללימוד התורה! מדוע עצמו בשבת קודש להלך ברגליו מרחק רב ,מביתו
להביט באחד מלוחות המודעות הרבים והגדושים ללכת להקפות ולבטל מתורתך הגדולה?! שבשכונת ‘כנסת’ המרוחקת [שטעטלאך] ,ועד
שבירושלים ,אשר כידוע מתחלפים חדשים לבקרים * ‘בתי נייטין’ שליד בתי אונגארין ,לעלות ולטפס את
במודעות שונות בעניינים רבים ומגוונים – ...האיש סיפר לי רבינו הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר כל המדרגות הקשות ,כדי להשתתף בשמחת הבר
עקב אחריו בלכתו כמה וכמה דרכים ,ולא הצליח זצוק”ל בעל “אור החמה” ,שבנערותו היה נוכח מצוה.
לתפוס אף פעם אחת שייעצר לקריאה בלוח פעם בשיחה נוקבת שמסר רבו הגאון הגדול רבי כשראה הגה”צ רבי שלום את הראש ישיבה בכבודו
המודעות! איסר זלמן זצוק”ל בענין שקידת התורה. ובעצמו מטריח כל כך לכבודו ,נחרד לקראתו וקיבלו
וכאשר הגענו בלימוד החברותא פעמים רבות לסיום באמצע שיחת קדשו פנה ר’ איסר זלמן לחבר בכבוד והדר ,הושיבו במזרח בראש השולחן ,ומיהר
מסכתא בסייעתא דשמיא ,הוציא רבי זונדל מחיקו תלמידיו בשאלה :מי יכול להגדיר לי מהו “מתמיד”? להגיש לפניו מיני תרגימא ומשקה להשיב את לבבו.
שני ‘ביסקוויטים’ לכבוד שמחת הסיום ,אחד עבורי כיצד נוכל לדעת אל נכון מי זוכה לכתר הנפלא של הראש ישיבה בירך את נער הבר מצוה ואת אביו
ואחד עבורו .וכך היה אומר“ :הדרן עלך מסכת “מתמיד”?! הגדול בחביבות יתרה ,ואף האזין לכל מהלך
פלונית” ,ותיכף מברך בכוונה ובשמחה עילאה התלמידים ניסו את כוחם ,זה בכה וזה בכה ,האחד הדרשה הנאה שהכין החתן כדרכו בקודש ,ופנה
‘בורא מיני מזונות’ ואוכל הביסקוויט ,ומיד מתחיל קבע שעל עשר שעות! לימוד רצופות ללא שום הפסק לשוב בדרכו הארוכה בחזרה לביתו נאוה קודש.
במסכתא הבאה... ניתן בהחלט לזכות בתואר ‘מתמיד’! ואילו תלמיד כשליווה אותו ר’ שלום בדרכו החוצה ,בטרם נפרד
מכשיר הטלפון שבביתו היה תדיר על שולחנו בהישג אחר טען לעומתו שיותר תלוי הדבר בכללות היום, ממנו בשמחה ,שאלו :מדוע נצרך הראש ישיבה
יד ,כדי שלא יפריעוהו הצלצולים הרבים מתלמודו, בסיכום כמה שעות ניצל מתוך כל היממה .והשלישי להטריח את עצמו בדרך ארוכה שכזו בשבת קודש?
וגם כדי שלא להשאיר את המתקשר בהמתנה עליו. אמר שאין זה תואר הנקנה בפעמים יחידות ,אלא הלא יכול היה רבינו לברכנו בישיבה הקדושה ‘עץ
תיכף כשהתקשרו אליו היה מרים הטלפון ועונה דורש עבודה רצופה של שנים ...וכך ניסו כולם חיים’ גם באמצע השבוע!
בקצרה על אתר ,שלא למשוך הזמן. להגדיר את המתמיד לפי הבנתם. תשובתו של רבי איסר זלמן הפליאה מאוד את ר’
כשלעצמי ידעתי גם ידעתי ,בכל פעם שהיה רבי זונדל אבל ר’ איסר זלמן דחה בעדינות את כולם ,ואמר שלום ,יש לי אליכם ‘הכרת טובה’ מיוחדת ,אמר
מתקשר אלי שהוא נהנה כשעונים לו תיכף על אתר, שעדיין לא הגיעו להגדרה הברורה! – כשביקשו הגאון ,והרגשתי חובה בנפשי לטרוח ולהשתתף
כדי שלא יצטרך להמתין על הקו ,כי כל רגע יקר היה תלמידיו לדעת מהי אם כן ההגדרה המדויקת שנוכל בעצמי בשמחה זו!
בעיניו מפז ומפנינים .וכשצלצל פעם אל הטלפון להגדיר בה את המתמיד ,אמר להם ר’ איסר זלמן, על מה הכרת טובה? – תהה ר’ שלום.
שבביתי ,ולא הייתי באותה עת בסמיכות למכשיר, שלדעתו אין המתמיד נקבע על פי עצם לימודיו
נעניתי רק לאחר כמה צלצולים .ותיכף כשהרמתי בזכותכם היו לי הרהורי תשובה מיוחדים! – סיפר ר’
ועמל השקעתו בתורה ,אלא יותר הוא נמדד במבחן איסר זלמן ,כאשר הגעתם אלי לביתי בלוויית החתן
האפרכסת היה רבי זונדל על הקו כשהוא נוזף בי הפוך ...לפי הסיבה שתצליח להקים אותו מתלמודו...
באהבה :האסט מיר צו גנומען א דריי פערטיל מנוט! להזמין אותי לשמחת הבר מצוה ,התרגשתי מאוד,
באם קם אדם מלימודו מחמת כל סיבה פעוטה הרי כי זכרתי שזה לא מזמן הגעת כדי להזמין אותי אל
[לקחת ממני שלשת רבעי דקה!] כשהמתנתי עד גם אם הוא לאחר עשר שעות לימוד ,אינו מתמיד!
שתיענה לטלפון!... הברית מילה של החתן דנן ...והנה חלפו להם ביעף
ולעומתו אדם שאינו קם באמצע לימודו רק למקרים עוד שלוש עשרה שנים שלמים! – ומתוך כך תקפוני
* חמורים ביותר ,המתקרבים לפיקוח נפש! – הרי גם הרהורי תשובה חזקים ,כאשר ערכתי ‘חשבון
שמעתי מהגאון רבי שלום שבדרון זצ”ל ,ה’מגיד’ אם הוא לאחר חצי שעה של לימוד ,הוא נכלל בגדר הנפש’ נוקב ,מה עשיתי בי”ג השנים הללו ,הלא
הירושלמי המפורסם ,שסיפר בהזדמנות אחת מה “מתמיד”! הם חלפו במהירות שכזו ,כחלום יעוף ...ועדיין לא
שסיפר לו מרן הגה”צ רבי איסר זלמן מלצר זצוק”ל, ופירש לפניהם מילתא בטעמא ,שעיקרו של דבר עשיתי תשובה לפני קוני ,ומתוך כך הגעתי למדרגה
על ‘שואב המים’ שבעירו סלוצק ורבי זעמיל שמו, תלוי במידת החשיבות שהאדם מחשיב את תלמודו, אחרת בתשובה – .ועל כך חשתי חובת ‘הכרת טובה’
שבהגיעו לגיל שישים (!) ביקש ממנו בתור רב העיר והתואר ‘מתמיד’ ושקדן אמיתי מגיע מחמת אליכם ,להשתתף עמכם ביום שמחתכם ,סיים
ללמדו תורה ,ולבסוף נעשה תלמיד חכם מופלג החשיבות העצומה שהוא מחשיב את הלימוד .ובאם הגה”צ את דבריו המאלפים ,ולימד לנו פרק חדש
וגדול בתורה! ראינו שהחשיב יותר איזה דבר גשמי שבשבילו במצות התשובה!
ואף אנו נוכל ללמוד אורחות חיים ודרכי מוסר מכל סגר את הגמרא ,הרי הוכיח בזה שאינו מחשיב את *
אלו הלגיונות של התלמידים הרבים שהעמיד אותו התורה יותר ,ואם כן אינו בגדר מתמיד ושקדן – .באם
למשל סגר הלומד את הגמרא בשביל לחטוף ‘כוס סיפר לי הגה”צ רבי אפרים זלזניק זצ”ל מגדולי
צדיק ,רבנים גאונים ראשי ישיבות ויושבי על מדין. ירושלים ,שבשנות בחרותו בעת לומדו בישיבת ‘עץ
ומהם למדנו על גודל ‘אהבת התורה’ העצומה קולה’ טעימה ...הרי גילה בזה שטעם הקולה עדיף
מטעמה של הגמרא... חיים’ יצא פעם בליל שמחת תורה לאחר הסעודה
שהחדיר הגאון בעל ההילולא בליבות תלמידיו די בדרכו להקפות הגדולות שבהיכל ישיבת חברון
בכל אתר ואתר – .תורתו וצדקותו הגדולה בוודאי המבחן הנכון אפוא של המתמיד הוא :כמה מוכן המעטירה ,שנמשכו עד השעות המאוחרות בלילה.
תגן עלינו ובעדנו ובעד כל בית ישראל להיוושע אתה להקריב מעצמך בשביל ההתמדה והשקידה?
מהרה בתשועת עולמים. על איזה דברים מוותר אתה בשביל התורה והנה בדרכו פגש בו ראש הישיבה הגה”צ רבי איסר
הקדושה! זלמן זצוק”ל ,וכשנודע לו מקום הליכתו תמה ושאל:
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן
יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך ,הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים .המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה.
Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - Sheldon@hpins.net Or | zeligk@gmail.com or text 718-249-7173
4
