gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני · HAVINEINI — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: הבינני · HAVINEINI

שבוע: תולדות (2026-11-09)

הבינני · HAVINEINI — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫תשפ״ב‬ ‫שבועות תשפ״ב‬ ‫(בחו״ל) שבועות‬ ‫(בחו״ל)‬ ‫במדבר‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫(בא״י)‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫פרשת‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫תולדות‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫תשפ"ז‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שנה ט'‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫א חוברתהסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ז'‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫גליון ‪441‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫לתרומות וזכויות בהפצת הגליון‬ ‫ושיעורי הבינני‪ ,‬צרו קשר עם 'מכון‬ ‫הבינני'‪ 718.387.1122 :‬או במייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא‪,‬‬ ‫או לקבלת השיעורים‪ ,‬שלחו מייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫קו עדכונים לשיעורים‪ ,‬פארברענג‬ ‫ליל שישי‪ ,‬ומעמדים מיוחדים בא''י‪.‬‬ ‫‪073-347-8404‬‬ ‫‪072.257.7726‬‬ ‫קול הבינני‬ ‫א"י‬ ‫‪718.686.8300‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪0333.070.6585‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪0480.20.1618‬‬ ‫בלגיה‬ ‫עימוד‬ ‫נחמן אייזנבאך‬ ‫‪)+972( 053-3153-305‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מפתח הענינים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדור‬ ‫שיעור שנ"ב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יום שלישי פרשת חיי שרה כ"ג חשון תשפ"ז‬ ‫ומשפחתו‪. .‬הי ‪".‬ו ‪ . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא ‪. . . . . .‬‬ ‫בןב‪. . .‬‬ ‫פיגא‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫הערכהאליעזר‬ ‫מבחוץ?‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫איך מפסיקים לחפש‬ ‫ובטחון הצניעות יש שורש | יש רוצה‬ ‫אמונהלבעיית‬ ‫מדורלתקן |‬ ‫פטרון‬ ‫ואפשר‬ ‫חבל על דאבדין | אפשר לצעוק‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ואינו יכול | לא רעב ללחם כי אם להערכה | אי אפשר לאכול כסף | הסביבה נותנת‬ ‫את ההערכה | הנורמליות נקבעת על ידי הסביבה | סיבת ההתרחקות מן הרשעים |‬ ‫אותו שטריימל שתי משמעויות | בלי תחליף קשה לוותר | כשהציר המרכזי הוא קבלת‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ערך | השלב הראשון ‪ -‬להכיר בצורך הבסיסי | השלב השני ‪ -‬להגיע שבע | הדרך הנכונה‬ ‫ראטה חצר | מתי קיבלת‬ ‫ולא הי"ו‬ ‫יהיה ליצן‬ ‫שבעליפא‬ ‫יהיהיו"ט‬ ‫למתנה |חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫לקבל מתנה | להסתכל מעבר‬ ‫מתנה לאחרונה? | הברכות מחלקות מתנות | הקב"ה הזריח את השמש בשבילי | לספר‬ ‫'תשפ"ב שאיבת‬ ‫אייראלה המלך |‬ ‫ביותר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הקרובכ"ג‬ ‫)בחו"להודאה |‬ ‫במדברעל ידי‬ ‫הרגשת ערך‬ ‫שלישי |פרשת‬ ‫לשם מה?‬ ‫חדשות יו‪‬‬ ‫הערכה באירועי השמחה | אל תהרוס לי את השמחה | הטוב כי לא כלו רחמיך‬ ‫יום רביעי פרשת חיי שרה כ"ד חשון תשפ"ז‬ ‫האד‪ . ‬יט‬ ‫יודע‬ ‫תמיד ‪. . .–.‬‬ ‫א‪. . . . . ‬‬ ‫מועיל‪. . . . .‬‬ ‫הבטחו‪. . . . ‬‬ ‫הדרך לקבל החלטות בשידוכים ‪. . . . . . . . . .‬‬ ‫מעשה |לדעת‬ ‫המביאה לידי‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫מחשבהבו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬שפע |‬ ‫רוחניי‪‬בהורדת‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫שלושה חלקים‬ ‫ורפיאבנוגע‬ ‫בידיה |‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות ולאו‬ ‫אין‬ ‫עד שלא תעשה לא תדע | לבטל גאוה עצלות ופחד | להגביר את הנשמה על הגוף |‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בשידוכים | טיפול נמרץ בעצלות | כמה מפחיד לומר‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫לעסוק‬ ‫נעסוק קל‬ ‫שבועות‬ ‫מהפך | לא‬ ‫לכבוד עושה‬ ‫היצר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫חג חלוקה שאינה הוגנת | הצעה נמוכה מהציפיות‬ ‫מכפי‬ ‫אחרא( |‬ ‫)הסטרא הרי‬ ‫השנירוחניי‪.‬‬ ‫של הצד‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫'כן' | 'כן'‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האד‪‬אתצרי‪‬‬ ‫הרישהביא‬ ‫מעשה‪ ,‬ש‬ ‫ב'כן'‬ ‫הנכון |פשוטה‬ ‫מהמקום לכ‪‬‬ ‫לומר 'כן' הסיבה‬ ‫|‬ ‫בטחון‬ ‫על‬ ‫מעיד‬ ‫אינו‬ ‫לחכות‬ ‫|‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫לגלותצרי‪‬‬‫משהוא‬‫יותר שלא‬‫ברוחניות הנסיון‬ ‫להצליחשהוא פזיז |‬ ‫הישועה | מעשה בבכי שהביא את הישועה | יש 'כן'‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫תתעלםשיי‪‬‬‫אל שאי‪‬‬ ‫ממציאותךג‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬‫להצליחל אחד |‬ ‫את האמת | מתכון לעגמת נפש | שני דברים שיש לכ‬ ‫שהביאה את הישועה | לומר תודה ‪ -‬מחיר או‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫הכניעה‬‫רחמי‪‬‬‫לעוררעצמך |‬ ‫לנו כדי‬ ‫ה'שווער' של‬ ‫שניתנותהיה‬ ‫|‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לנוהפתעות לטובה | גישה פרקטית ששווה הון‬ ‫נת‪ ‬יש‬ ‫הקב"ה‬ ‫עצומה |‬ ‫לטובה‪.‬הואאכ‪‬‬ ‫מתנה‬ ‫דיננו ביטול‬ ‫מתנה? |‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כ‪‬שפ"ז‬ ‫א‪‬ון ת‬‫נחזורה חש‬ ‫י ום ח מ י ש י פ ר ש ת ח י י ש ר ה כ"‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ . . . . . . . . .‬לג‬ ‫יותר‪. . . . . .‬‬ ‫לקבל‪. . . .‬‬ ‫כדי‪. . . .‬‬ ‫לקבל בשידוכים כל מה שרוצים ‪.‬‬ ‫הדרך‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אברהם לא ביקש לברר פרטים | אברהם זכה למדת כל | נקודה שכלול בה הכל | תפיסה‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאניזמניים‬ ‫חסרונותמי לי‬ ‫מהותיים מול‬ ‫אי‪| ‬אני לי‬ ‫בכוחות א‪‬‬ ‫הפנימיים‬ ‫אמונה‬ ‫חובת‬ ‫רבינושלבעל‬ ‫בהקדמת כוחה‬ ‫מול חיצונית |‬ ‫פנימית‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אני‬ ‫מה‬ ‫לענייני‪‬מדת כל | מלמד מצליח מול מתבכיין | איזהו‬ ‫האחריות לפתח‬ ‫הבטחו‪| ‬שבנוגע‬ ‫לשערמול ידען‬ ‫'מענטש'‬ ‫|‬ ‫הלבבות‬ ‫עשיר השמח בחלקו | גם עשיר יכול להסתפק במועט | אוכל מעט ונעשה שבע | תרבות‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫המערב הקלוקלת | בור שחור שאינו מתמלא | הסתפקות במועט גם בשידוכים | לא‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫גשמיי‪.‬ממה שיש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ללמוד ליהנות‬ ‫בנוגע‬ ‫טובות |‬ ‫פחותנחו‪‬‬ ‫ממאתיים‬ ‫משהוא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ד‬ ‫יום ראשון פרשת תולדות כ"ח חשון תשפ"ז‬ ‫היכולת לחיות עם תחושת שובע ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מג‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שביעה בשלב מוקדם | חוויה של התמסרות אישית | קבלת מענה מדויק | אכילה היא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫התמסרות אישית | אני כאן בשבילך | הכרה הבאה מתוך שובע | ה' רועי לא אחסר |‬ ‫הרצון מונע את ההכרה | יש פתרון לכאב | כשהאושר תלוי במילוי הרצונות | לסחוט‬ ‫שובע ממה שיש | תחושת שובע היא דבר אלוקי | מנוחת שלום השקט שלוה ובטח |‬ ‫לשביעה ברכה ושפע |‬‫תיכףהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאביותר |‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫המדויק‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫שידוך בעיתוי‬ ‫לזכות‬ ‫מזמור שיר חנוכת הבית |‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫כל העולם ניזון בשביל חנינא בני | למצוא רווחים במצב לא נעים | האחוזים הבודדים‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫)סגולה?(‬ ‫פטרו‪ ‬מדור‬ ‫בשידוכים‬ ‫עושים אותו מסכן | להרגיש שובע‬ ‫יום שני פרשת תולדות כ"ט חשון תשפ"ז‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫צורת עבודה ליציאה מהמחשבות השליליות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬נד‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫מה עוד צריך כדי להשתנות? | אשאלה ממנו מענה לשון | שינוי מקיף של עשרים וארבע |‬ ‫גדולה מחשבה בכמות ובאיכות | המחשבה משפיעה על הכל | ההרגל העמוק ביותר |‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫מה יתרון‬ ‫תשומת לב |‬ ‫בחסרון– | כ"ג‬ ‫קבלתאייר ה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל‬ ‫להתמקד‬ ‫במדבר‬ ‫התענוג‬ ‫פרשת‬ ‫לדמם |‬ ‫שלישינמשיך‬ ‫בתקופהיו‪‬‬ ‫הראשונה‬ ‫לבעל הלשון | נקמה מתוקה ‪ -‬לנפש הבהמית | להרגיש קרבן של המציאות | לשאוב תשומת‬ ‫לב שלילית | להשיל מעצמו את האחריות | להצדיק את התנהגותו | להצדיק את שיטתו |‬ ‫דמיון של הנאה רגעית | לעבור מכסא המקבל לכסא המשפיע | השמח בחלקו מקבל שכר |‬ ‫החדשות שבסוף היום | תלונות שמשמשות כבריחה | האדם רוצה להרגיש מיוחד | יוצאים‬ ‫לדרך חדשה | נופלים וקמים בלי להתפלש בבוץהבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מדור אור החיים הק'‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגייתולדות ד' כסלו תשפ"א‬‫הפע‪‬ק פרשת ת‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק ערש"‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הרי ‪. .‬חג‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬סז‬ ‫רוחניי‪. . . .‬‬ ‫קללה ‪. . .‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫בנוסח של‬ ‫ברכה‬ ‫המתפללצרי‪‬‬ ‫כל האד‪‬‬ ‫הברכהש |הרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫מקלל שהוא מברך | וזאת‬ ‫מין על‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪ ‬ברוך | יש‬ ‫ארור יו‪‬‬ ‫ומברכיך‬ ‫אורריך הוא‬ ‫השבועות‬ ‫מלאךצרי‪‬‬‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪ |‬אית רוגזא דאקרי ברוך | טוב מאוד זה‬ ‫הסמוי מן העין‬ ‫להשתמשכדבר‬ ‫חבירו | הברכה‬ ‫כ‪ ‬על‬ ‫בכל‬ ‫עלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫המות | מטוב נסתר לטוב נגלה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שישי‬‫ליל אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫מדור דיננו‬ ‫שיעורי‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫נפלאי‪‬תולדות ל' חשון ת‬‫כלי‪‬שי פרשת‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬ליל שי‬ ‫עלשפ"גידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫ונוסי‪ . ‬עב‬ ‫הישנות ‪. . . . .‬‬ ‫על‪. . . . . .‬‬ ‫א‪. .‬כ‪. . .‬‬ ‫נחזור‪. . .‬‬ ‫בפתיחת מה‬ ‫הלב ‪. . . .‬‬ ‫ועלינו ללמוד‬ ‫תמיד‪ ,‬תלויה‬ ‫שמועילי‪ ‬בתורה‬ ‫הצלחה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫באורייתא | ויתרוצצו הבנים בקרבה | המלאך לומד‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬ליבאי‬‫דתפתח‬‫אותנו‬ ‫מלמדתקדמך‬ ‫התורה‬ ‫יהא רעווא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫עם העובר | מלמדו פירוש חדש לתורה | הכנה לקראת ישיבה של מטה | שלא‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫תורה‬ ‫יהא לבך חלוק על המקום | שלוש דרגות של לימוד | כל הנבראים נבראו בחפצם |‬ ‫לעצמי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני‬ ‫חובת‬ ‫מביאבעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫לעולם‬ ‫גאולה‬ ‫אומרו‬ ‫דבר בשם‬ ‫האומר‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלהתשפ"ג‬ ‫וכמהתולדות ל' חשון‬ ‫כמהפרשת‬ ‫נחו‪‬ילפישישי‬ ‫ל‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪‬‬ ‫כשהאד‪ . . ‬עו‬ ‫רוצה‬ ‫להיות ‪. . . . . . .‬‬ ‫הבטחו‪. . . . . ‬‬ ‫צרי‪. . . . . . .‬‬ ‫גשמיי‪. . . . . ..‬‬ ‫לענייני‪ ‬אישי ‪.‬‬ ‫באדם כאב‬ ‫מעוררת‬ ‫בנוגע‬ ‫קנאה נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ויקנאו 'אותו' פלשתים | קנאה היא גלות | קנאה אינה עתידה להשתנות | קנאה מזכירה‬ ‫לאדם את חסרונו | עצה לריפוי הנפש | קנאת סופרים תרבה חכמה | מתנת הכאב‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מדור אמונה ובטחון שיעור שנ"ב‬ ‫קמ"ז‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונהאמונה‬ ‫מדור‬‫מדור‬ ‫שנ"בובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫מדור שיעור‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫חשון תשפ"ז‬ ‫אמונה כ"ג‬ ‫פרשתמדור‬ ‫חיי שרה‬ ‫יום שלישי פטרון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫איך מפסיקים לחפש הערכה מבחוץ?‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫האמיתית לתקן‪ .‬אם אומרים לאדם‪ :‬דע לך‬ ‫חבל על דאבדין‬ ‫שאסור לחשוב כך; אם יש לך פניות‪ ,‬לעולם‬ ‫תוכל – כ"ג‬ ‫למדנו בדברי רבינו המחבר שכאשר‬ ‫'תשפ"ב לך שאתה‬ ‫להגיע אייר ה‬ ‫לדביקות; דע‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל לא‬ ‫האדם עוסק במצוות‪ ,‬ובפרט מצוות‬ ‫עובד עבודה זרה‪ .‬כל הדברים נכונים‪ ,‬אבל‬ ‫הנעשות בשיתוף עם אחרים‪ ,‬עליו להיזהר‬ ‫האם דבר זה כשלעצמו יתקן את המצב? כך‬ ‫לרצוֹת בני אדם או כדי‬ ‫שלא לעשותן כדי ְ ַ‬ ‫גם בכל הליקויים הקיימים‪ :‬תמיד צריך‬ ‫לקבל מהם תועלת‪ ,‬אלא יעשה אותן בלתי‬ ‫לחפש את הסיבה שבגללה אנשים עושים‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬אנשים‬ ‫א‪ ‬מדוע‬ ‫תמיד –‬ ‫כל כך‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬זהמועיל‬ ‫באמת נורא‬ ‫כך‪ .‬אם‬ ‫לה' לבדו‪ ,‬כדי לעשות לו נחת רוח‪ .‬ואם‬ ‫הוארוחניי‪‬‬ ‫בוטח‬ ‫בכך‪ ,‬הרי‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫נזהרבנוגע‬ ‫האדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אין‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬הסיבה‬ ‫אבל יותר‬ ‫להגיע אל‬ ‫להשתמשאםבו‪.‬אפשר‬ ‫אי‪‬‬ ‫עושים זאת? ו‬ ‫באחרים‪ ,‬כי בשעת מעשה הוא חושב מי‬ ‫יצטרך‬ ‫שלא‬ ‫אחרת‬ ‫בדרך‬ ‫לאדם‬ ‫ולעזור‬ ‫מסתכל עליו ומה ירוויח‪ ,‬והדבר יוצר אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬לנפשו ‪-‬‬ ‫להשיג סיפוק‬ ‫שהוא כדי‬ ‫לעשות זאת‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫חציצה בינו לבין קונו; מאחר שהוא בוטח מכפי‬ ‫אתה יכול לבנות‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫א‬ ‫באחרים‪ ,‬אינו בוטח בהקב"ה‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שמתחצף‪.‬‬ ‫יותר ילד‬ ‫ברוחניות‬ ‫כשיש לך‬ ‫להצליחלמשל‪,‬‬ ‫כך‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מצוה כה טהורה‬‫מצוה‪ ,‬בכל‬ ‫להשתמש‬‫עלינו מקיים‬ ‫כ‪ ‬האדם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫אפשר לצעוק שזו חוצפה‪ ,‬ואפשר לברר מה‬‫להצליח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬גמילות‬ ‫לעורר ואם או‬ ‫כגון כדי‬ ‫כיבוד אב‬ ‫וחשובה‪ ,‬לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחסיבה‬ ‫בליכך‪ .‬יש‬ ‫ברוחניות‬ ‫מתנהג‬ ‫הצלחה‬ ‫ולמה הוא‬ ‫כלל‬ ‫הסיפור‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬בה'‪,‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫דביקות‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫עצום של‬ ‫שיש בה כח‬‫חסדים‪,‬דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫מתנהג כך‪ ,‬גם‬ ‫האד‪‬‬ ‫אדם רגיל אינו‬ ‫הרוחנית של‬ ‫להתנהגותו‪.‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫אי‪‬אלא מאי?‬‫ידיעתו כך‪.‬‬ ‫אינו מתנהג‬ ‫כלי‪ ‬ממנו את‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬גוזלות‬ ‫אולם להצליח‬ ‫המחשבות האלה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫רגיל על‬ ‫מיוסדת‬‫ילד‬ ‫חושב נכון‪,‬‬ ‫מרגיש שלא מסתכלים עליו‪ ,‬שאין מעריכים‬ ‫מה‬ ‫ועלינוהיהללמוד‬ ‫תמיד‪,‬בה'‪ .‬אילו‬ ‫להתדבק‬ ‫היכולת‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫המצוה היתה יכולה לרומם אותו כל כך‪,‬‬ ‫אותו מספיק‪ .‬לכן נברר מה מצבו‪ .‬כשנדע‪,‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫ועכשיו שהוא חושב מה אנשים רואים ומה‬ ‫בהירות‪.‬צריך‪ ,‬כדי שלא‬ ‫מה שהוא‬ ‫לקבלאתיותר‬ ‫כדי‬ ‫ניתן לו‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הם חושבים‪ ,‬הדבר מונע ממנו את כל‬ ‫יזדקק לאמצעים פסולים לקבל את מה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫המצוה‪.‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינוידיבעל‬ ‫לקבל על‬ ‫למדנו יכול‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר שהיה‬ ‫הקשר‬ ‫שנפשו מבקשת‪ .‬מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫אפשר לצעוק ואפשר לתקן‬ ‫היא‪:‬לצעוק‬ ‫אי‪‬‬ ‫אפשר‬‫הצניעות‪ .‬בה‬ ‫השאלהבענייני‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫כך גם‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪‬ושמצב‬ ‫רוצה‬ ‫נורא ואיום‬ ‫הבטחו‪‬דורלהיות‬ ‫שהדור הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬דבר מה‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫כשרוצים לתקן‬ ‫כלל בנוגע‬ ‫בדרךנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫הצניעות בשפל המדרגה‪ .‬ואחרי הצעקה ‪-‬‬ ‫הדרך הנוחה היא לעורר על כך ולצעוק‬ ‫מה התוכנית עכשיו? אפשר לברר מדוע זה‬ ‫כמה המצב נורא‪ ,‬אבל זו אינה הדרך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ונשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫יכולה להיות שונה מכולן"‪ .‬לא משנה באיזה‬ ‫צורך כה גדול‪ ,‬מדוע זה נושא כה קשה‪,‬‬ ‫סגנון הדבר נאמר‪ .‬כשהיא אומרת "איני‬ ‫ומדוע כל הזמן צריך להוסיף עוד סייג‪ ,‬עוד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יכולה להיות שונה"‪ ,‬כוונתה גם לכך שהיא‬ ‫גדר‪ ,‬עוד תקנה? אם נברר בנחת ונלבן‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זקוקה לכך שהופעתה בעיני אחרים תהיה‬ ‫טובה‪ ,‬ואין ביכולתה לוותר על כך‪.‬‬ ‫כמובן על ידי תפילה וביטול‪ ,‬נוכל להגיע‬ ‫אל השורש ולהבין מה אפשר לספק לנפש‬ ‫כך שלא תחפש דברים שאינם רצויים‪,‬‬ ‫רוצה ואינו יכול‬ ‫יש‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬‫ובדרך זו נוכל לתקן‪ .‬לזכות‬ ‫לפעמים האדם אומר‪" :‬האם אתה באמת‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫שאיני רוצה להיות טוב?! בוודאי‬ ‫חושבובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫לבעיית הצניעות יש שורש‬ ‫שאני רוצה‪ ,‬אבל איני מסוגל"‪ .‬טענה זו‪,‬‬ ‫אגב‪ ,‬המשל האחרון אינו משל בלבד‪,‬‬ ‫שהוא טוען שאינו יכול‪ ,‬מבוססת על‬ ‫בו‪ .‬הרה"ח פסח ז"ל‬‫עסוקיםלע"נ‬ ‫אלא הוא ממש הנושא שאנו נלמד‬ ‫הסוגיא שאנו עוסקים בה עכשיו‪ .‬כוונתו‬ ‫במה‬ ‫כשאנו רואים שהאדם כה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שקועהר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לומר‪" :‬איני יכול להיות במקום שילעגו לי‬ ‫אחרים חושבים עליו‪ ,‬והדבר משתלט עליו‬ ‫בו‪ .‬אני אומר לך שזה לא יצליח; לא אוכל‬ ‫לגמרי‪ ,‬עד שגם כשהוא עוסק במצווה הוא‬ ‫שכאשר אני הולך‬ ‫להרגיש‬ ‫חייב‬ ‫–‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫אני‬ ‫לתפקד‪.‬‬ ‫במדבר‬ ‫ואלמוני‪,‬‬ ‫פרשתפלוני‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫חושבים עליו‬ ‫חושב רק מה‬ ‫בין אנשים‪ ,‬מתייחסים אלי כאל אדם רגיל"‪.‬‬ ‫אנו מבינים שהוא משלם על כך מחיר מאוד‬ ‫כבד‪ .‬מסכן‪ .‬הוא כבר עושה מצוות‪ ,‬הוא‬ ‫עלינו לברר אם כן‪ ,‬מה עושים כשהאדם‬ ‫כבר מוציא כסף עבור עשיית מצוות‪ ,‬הוא‬ ‫מאבד ערכים רבים בחייו רק מפני שהוא‬ ‫כבר טורח ומתאמץ בשביל כך; למה הוא‬ ‫חשובה‬ ‫יודע‬ ‫א‪‬אדם‬ ‫האד‪‬‬ ‫בעיני– בני‬ ‫שהופעתותמיד‬ ‫מרגיש‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫מקלקל אותן בשעת עשייתן? מדוע הוא‬ ‫לו מאוד‪ .‬הוא אומר‪" :‬אומר לך את האמת‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מונע מעצמו את המדרגה שהיה יכול‬ ‫אולי יש אנשים בעלי מדרגה שהמראה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫להשיג באמצעות עשייתו‪ ,‬בכך שהוא‬ ‫דברי‪‬אצלי זה‬ ‫חשוב מול‬ ‫להם‪ ,‬אבל‬ ‫אינו כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫החיצוני‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫חושב בשעת מעשה על דברים אחרים?‬ ‫דברי‪ ‬המחבר‬ ‫בראש נחו‪ ‬מול‬ ‫הרשימה"‪ .‬ורבינו‬ ‫נמצא שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הרי מה‬ ‫חג‬ ‫לחשוב‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫גדול מאוד‬ ‫בנוגע צורך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בהכרח יש לו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫לדביקות‪,‬‬ ‫שהרי‬ ‫להגיע‬ ‫פשוטה‪,‬יכול‬ ‫הסיבה "לכ‪‬‬ ‫חבל! היית‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שהדבר‬ ‫עליו‪.‬הדי‪‬‬ ‫מוכרח להיות‬ ‫חושבים יו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫אחרים‬ ‫משהוא יכול‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שפע‪ ,‬היית‬ ‫ברוחניותלך יותר‬ ‫היה מביא‬‫להצליח‬‫וזה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל שזה משמש‬ ‫להשתמש להיות‬ ‫עלינומשהו‪ ,‬מוכרח‬ ‫כ‪‬נותן לו‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להתפרנס מכך"‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫רחמי‪ ‬מקלקל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר שהדבר‬ ‫כשאומרים לו‬ ‫שניתנו שהרי‬ ‫לנו כדי‬ ‫אותו;‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחמבין‬ ‫משיבבלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחהשהאדם‬‫כללהתשובה‬ ‫שומע‪ ,‬אך‬ ‫היא‪ :‬אני‬ ‫לנו‬ ‫"אני"ה נת‪‬‬ ‫משיב‪:‬הקב‬ ‫הוא‪ .‬אכ‪‬‬ ‫לטובה‬‫התפילה‪,‬‬ ‫את דיננו‬ ‫לו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫מקיים את‬‫הייתי של‬ ‫הרוחנית‬ ‫באופןההצלחה‬ ‫תיאורטי שאילו‬ ‫כל‬ ‫מה אעשה שאין לי ברירה אחרת?"‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחמקבל‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫לשמה‪ ,‬הייתי‬ ‫מיוסדתעםעליותר כוונה‬ ‫המצוות‬ ‫מה‬ ‫ללמוד בפני‬ ‫תמיד‪ ,‬ועלינו‬ ‫הצניעות‪ .‬נושאים‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫גם בנושא‬ ‫כך‬ ‫אני יכול‬ ‫עליה‪‬‬ ‫פרנסה‪.‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫על יותר‬ ‫הישנות‬ ‫החשבון ‪-‬‬ ‫לפי א‪ ‬כ‪‬‬ ‫‪-‬נחזור‬ ‫בהירות‪ .‬כשאתה מבקש‬‫דבריך‪ .‬אך‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬אומרים להן‬ ‫מלמדת עלאותנו‬ ‫דרשות‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫הבנות דרשות‬ ‫אתיותר‬ ‫לשמוע‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬על הצניעות היא סגולה לבנים‬ ‫שהשמירה‬ ‫ממני ליישם זאת‪ ,‬אני אומר לך שאיני יכול‪,‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אני‬ ‫נותן לי‪.‬‬ ‫שאינו‬ ‫בנפשי‬ ‫משהו‬ ‫צדיקים‪ ,‬מספרים להן את מעשה קמחית‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫מי לי‬ ‫אני לי‬ ‫ישאי‪‬‬ ‫כיא‪‬‬ ‫חובת‬ ‫ניסיתי וראיתי שאיני‬ ‫יכול‪ .‬אני‬ ‫מבטיח לך שאיני מה‬ ‫בעל כהנים‬ ‫רבינובנים‬ ‫לשבעה‬‫בהקדמת‬ ‫שזכתה למדנו‬ ‫בשכר זאת‬ ‫כבר‬ ‫יכול‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫מוותרות על‬ ‫הבטחו‪‬שרובן‬ ‫מה נעשה‬‫לשער‬ ‫הלבבות אך‬ ‫גדולים‪,‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫הצניעות‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫בשבילכמה‬ ‫גדולים‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫בניםה'כהנים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שבעה‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫משמעותה של‬ ‫רוצה‬ ‫מהי כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬ונבין‬ ‫להיות‬ ‫ובכן‪ ,‬הבה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שהן זקוקות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫להם את מה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬יתןבנוגע‬ ‫משהואדעתן‬ ‫שלפי‬ ‫תשובה זו‪' ,‬איני יכול'‪ ,‬ואולי כך נוכל לעזור‬ ‫לו כל כך? הן כבר שמעו את כל החיזוקים‪,‬‬ ‫לאדם‪ .‬הלוא תמיד כשאדם מתחמק‪ ,‬אם‬ ‫אך נפשן אומרת‪" :‬מאוד קשה לי‪ .‬אינני‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫שעות ידיעה מבחוץ שהוא בעל ערך‪ ,‬הוא‬ ‫נדע מה סיבת התחמקותו‪ ,‬נוכל לעזור לו‪.‬‬ ‫נשבר‪.‬‬ ‫כל עסקן מכיר את התשובה הזו‪ ,‬מבקשים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ברגע שהוא מקבל מילה טובה הוא‬ ‫מאדם טובה והוא מיד מתחמק‪:‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מתמלא חיות‪ ,‬אך תוקפה קצר מאוד‪.‬‬ ‫"לא‪-‬לא‪-‬לא‪ ,‬זה לא בא בחשבון"‪ .‬העסקן‬ ‫צריך להיות קצת עקשן‪ ,‬שיאמר לו‪:‬‬ ‫לפעמים היא מתפוגגת תוך דקה‪ ,‬כשאחר‬ ‫"אדרבה‪ ,‬תגיד לי מה הקושי שלך‪ ,‬אולי‬ ‫בו"ובדברים בוטים‪ ,‬אבל גם‬ ‫פוגע‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫מישהו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫כך‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לפתור‬ ‫הר"ר‬ ‫תוכלאליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לא‬ ‫אוכל לפתור אותו"‪" .‬לא!‬ ‫ובטחון אינו קורה‪ ,‬השפעתה של המילה‬ ‫אם הדבר‬‫מדור אמונה‬ ‫תצליח‬ ‫פטרון‬‫אותו" ‪ -‬עונה לו האחר ‪" -‬לא‬ ‫פגה בתוך כמה שעות‪ .‬הסיבה‬ ‫הטובה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪" ‬אולי‬ ‫לפתור אותו‪ .‬כבר ניסיתי‪ .‬אין סיכוי"‪.‬‬ ‫שהקב"ה ברא את האדם כך‪ ,‬דומה אף היא‬ ‫דווקא כן?" ואם העסקן ממשיך ללחוץ עליו‬ ‫לעניין האכילה‪ ,‬כי כך האדם אינו יכול‬ ‫די הצורך‪ ,‬בסופו של דבר הוא מגלה את‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬והוא יכול להיות דבוק‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫לשכוח‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫הסיבה‪ ,‬וכך נפתחת הדרך אל הפתרון‪.‬‬ ‫הי"ו ראטה‬‫ליפא עת‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫בה' בכל‬ ‫נבוא לברר אפוא מה עומד מאחורי‬ ‫שמעתי פעם בשם מחנכת אחת שדיברה‬ ‫'תשפ"ב אם אתה‬ ‫גיל– כ"ג אייר‬ ‫ההתבגרותה ואמרה‪:‬‬ ‫בחוקותי(‬ ‫התשובה 'איני יכול' שאנשים עונים בכמה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בענין‬ ‫אופנים בנושא זה‪ ,‬אשר הצד השווה שבהם‬ ‫מתפלא על כך שכל פעם שנערה עוברת‬ ‫הוא שבמחשבותיהם השאלה כיצד אחרים‬ ‫ליד המראה היא צריכה להסתכל שוב כדי‬ ‫מסתכלים עליהם‪ ,‬תופסת מקום גדול‬ ‫לראות כיצד היא נראית ולסדר את שערה‬ ‫מאוד‪ ,‬ולכן הם עושים דברים שאינם‬ ‫וכדומה‪ ,‬דע שבעצם היא מבקשת לראות‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫רצויים לגמרי‪ ,‬או מפסידים דברים יקרי‬ ‫האד‪‬לראות‬ ‫א‪ ‬רוצה‬ ‫שווה‪ .‬היא‬ ‫מי היא וכמה היא‬ ‫להשיג‪.‬לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫יכוליםבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שהיו‬‫נחיצות‬ ‫ערך‬ ‫לדעת‬ ‫מי היא‪.‬‬‫נחו‪‬‬ ‫יותר גם‬ ‫אבל אלא‬ ‫מצבבו‪.‬שערה‪,‬‬‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬רק מה‬ ‫לא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬כזו? האם‬ ‫האם אני‬‫כראוי ‪-‬מול‬ ‫לבטוח במראה‬‫אי‪ ‬בודקת‬‫היא‬ ‫להערכה‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוקאםהפע‪‬‬‫ללחם כי‬ ‫לכבודרעב‬ ‫שבועות‬ ‫לא‬ ‫מזווית‬ ‫נראית‬ ‫אני‬ ‫וכיצד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬‫כך?‬ ‫נראית‬ ‫אני‬ ‫היא‪ ,‬היא‬ ‫הרי מי‬ ‫לדעת‬ ‫לכ‪ ‬מבקשת‬ ‫אחרת? היא‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫מציאות‬ ‫נברא עם‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫כידוע‪,‬בנוגע‬ ‫האדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לאישור הסיבה‬ ‫זקוקה לאישור לעצם המציאות שהיא‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫כל הזמן‬ ‫זקוקהדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫מיוחדת‪:‬‬ ‫מאחרים שהוא בעל ערך‪ .‬אם חלפו כמה להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שווה משהו‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שעות מאז שקיבל אישור כזה‪ ,‬הוא כבר להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫גברים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מבוגרים וגם‬ ‫לבטוח‬ ‫היא‪ ,‬שגם‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬ ‫כללהאמת‬ ‫צריך לקבלו שוב‪ .‬זה בדיוק כמו אכילה‪:‬‬ ‫הצורך חזק‬ ‫אמנם אצל‬ ‫זקוקים לכך‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הנשיםשל‬‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫האדם אכל ושבע‪ ,‬וכעבור כמה שעות הוא כל‬ ‫יותר‪ ,‬כי הנשים נבראו לקבל את זהותן‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫צריך לאכול שוב‪ .‬כך ברא הקב"ה את מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מבעליהן לאחר הנישואין; הן בבחינת מדת‬ ‫מה‬ ‫ועלינו ללמוד‬ ‫לפטירתו מן‬ ‫שמועילי‪‬מיוםתמיד‪,‬‬ ‫היוולדו ועד‬ ‫האדם‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫המלכות אשר 'לית לה מגרמה כלום'‪ .‬לכן‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫כך גם בעניין‬ ‫למזון‪ .‬אי‪‬‬ ‫נזקקאותנו‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫העולם הוא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫טבעי שיחפשו את זהותן‪ ,‬ולעתים אף יעברו‬‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫כמו‪ .‬באכילה‪ ,‬האדם זקוק אחת‬ ‫הערך‪ ,‬אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫משבר זהות‪ .‬אך ככל שהן מתבגרות‪ ,‬הן‬ ‫לכמה שעות ולפעמים אף בתדירות גבוהה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בונות בהדרגה תמונה ברורה יותר של‬ ‫מה אני‬ ‫בעלזה הוא‬ ‫רבינו בלי‬ ‫בהקדמת‬ ‫בעל ערך‪.‬‬ ‫למדנו שהוא‬ ‫כברלאישור‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫זהותן ושל ערכן‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע אך עצם‬ ‫שום אסון‪,‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫אירע‬ ‫הלבבות לא‬ ‫נשבר‪.‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫להמיתו‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫בה פיכדיכמה‬ ‫הבטחו‪‬דינחו‪‬‬ ‫שלא אכל‪,‬‬ ‫העובדה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫אי אפשר לאכול כסף‬ ‫לענייני‪‬והוא משיב‪:‬‬ ‫"מה קרה?"‬ ‫נחו‪‬האדם‪:‬‬ ‫שואלים את‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬כל אדם‪ ,‬גם מבוגר וגם‬ ‫"לא קרה כלום‪ ,‬אבל אני צם כבר יומיים"‪.‬‬ ‫מוצלח‪ ,‬זקוק למשהו מבחוץ שישקף לו‬ ‫כך גם כאן‪ ,‬אם האדם אינו מקבל מדי כמה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ח‬ ‫מקום‪ ,‬יברח אל המדבר ויתחבא שם‬ ‫את ערכו‪ .‬עברו של האדם יכול לעזור לו רק‬ ‫במערה‪ .‬בדרך כלל אנו מבינים שהטעם לכך‬ ‫אם הוא נזכר בו‪ .‬הרי אתה חייב לאכול‪ .‬אם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הוא שעלול ללמוד מהסביבה לעבור‬ ‫תרצה‪ ,‬תוכל למצוא מזון במחשבתך‪ ,‬או‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עבירות‪ ,‬כי האדם נמשך מטבעו אחר‬ ‫סביבתו‪ .‬אך מלשון הרמב"ם שם אנו רואים‬ ‫להוציא מכתב ישן שמישהו כתב לך ולקרוא‬ ‫אותו שוב‪ .‬כך או כך‪ ,‬אתה צריך להזכיר‬ ‫שהאדם נמשך אחר סביבתו לא רק‬ ‫לעצמך כל הזמן‪" :‬אני חשוב‪ ,‬יש בי ערך‪,‬‬ ‫אלאהי"וגם בדרך חשיבתו‪ ,‬וזה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫בהתנהגותו‪,‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫'שלימזל'"‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫אני לא אפס מאופס‪ ,‬אני לא‬ ‫ובטחוןהצורך של כל אדם להרגיש שהוא‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫כולל את‬ ‫ולקבל מאנשי סביבתו אישור לכך‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כשורה‬ ‫פטרו‪ ‬תלוי‬ ‫והמציאות מוכיחה שצורך זה אינו‬ ‫בכמות הכסף או ההצלחה שיש לאדם‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬מגיד שיעור חדש בעיון בשיעור‬ ‫כשם שכולם צריכים לאכול‪ ,‬כולל מי שיש‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ב' ישיבה קטנה‪ .‬הוא אברך שזה עתה עזב‬ ‫לו כסף כחול אשר על שפת הים‪ ,‬כך כולם‬ ‫ראטה‬ ‫את ספסלי הכולל‪ ,‬והבחורים הצעירים‬‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫מפליא! הר"ר‬ ‫הסברא‬ ‫ביבדלחט"א‬‫זקוקים להערכה‪ .‬זה דבר‬ ‫היושבים מולו הם שיקבעו לו אם הוא יכול‬ ‫נותנת שהכושל יזדקק לכך כל כמה דקות‪,‬‬ ‫'תשפ"ב היה מדבר‬ ‫או הלא‪ ,‬אילו‬ ‫אייר‬‫שיעור‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫מגיד כ"ג‬ ‫)בחו"ל להיות‬ ‫במדברשהוא‬ ‫פרשתלאישור‬ ‫שלישייזדקק‬ ‫אך העשיר‪,‬יו‪‬מדוע‬ ‫בגילוי לב עם הבחורים‪ ,‬היה השיח נשמע‬ ‫מוצלח? הרי הוא עשיר באמת‪ ,‬ויש לו‬ ‫כך‪ :‬מדוע עלינו להעמיד פנים? הבה נבהיר‬ ‫ילדים טובים! ולמעשה אין רואים הבדל‬ ‫את העניין‪ .‬אני אברך כולל ואין לי מושג‬ ‫בזה‪ ,‬ואם כבר‪ ,‬דווקא העשירים נזקקים‬ ‫אם אצליח למלא את תפקידי כראוי‪ .‬אתם‬ ‫להרבה יותר‪ .‬אם אדם פשוט יכול להישאר‬ ‫האד‪‬למסור‬ ‫יודע‬ ‫אני יכול‬ ‫אם א‪‬‬‫תמיד –‬ ‫שתכריעו‬ ‫הבטחו‪ ‬אלה‬ ‫מועיל‬ ‫למעשה‬ ‫שבע במשך כמה שעות‪ ,‬העשיר נעשה רעב‬ ‫להיחשב מגיד‬ ‫אבלמאוד‬‫חשוב לי‬ ‫שיעור או לא‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫תוך דקות ספורות‪ .‬מה שיש לאדם בחשבון אי‪‬‬ ‫שיעור מוצלח‪ ,‬ומכיון שאתם היחידים‬ ‫הבנק‪ ,‬אינו יכול לעזור לו בענין זה‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שיכולים לקבוע זאת‪ ,‬אני מבקש מכם‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫ברחמים‪ ,‬אל תשימו אותי ללעג ולקלס‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫האדםהרינמצא‬ ‫לדברי‪‬לעיתים‬ ‫שהזכרנו‪,‬‬ ‫אכן‪ ,‬כפי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הערכה‪ ,‬הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לו‬ ‫שיתן‬ ‫מי‬ ‫שם‬ ‫ואין‬ ‫במדבר‪,‬‬ ‫כמו‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫משהואושואל‪:‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אז את ידו‬ ‫מרים‬ ‫יותר‬ ‫להצליח אחד היה‬ ‫ברוחניות‬ ‫בחור‬ ‫והוא עושה זאת בעצמו‪ .‬הוא מדבר אל‬ ‫להוכיח לך‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫עלי שאי‪‬‬‫וכי ג‪‬‬ ‫מאתנו?מה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬‫להצליח רוצה‬ ‫מה אתה‬ ‫עצמו ואומר‪" :‬אל תקטין את עצמך‪ .‬אל‬ ‫שאתה מגיד שיעור מוצלח‪ ,‬ואם לא אוכיח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫בכך וכך‪,‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעוררהצלחת‬ ‫שניתנו לנו כדי‬ ‫בהצלחותיך‪ .‬הרי‬ ‫תזלזל‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫‪ -‬תשנא אותי?! לך למישהו אחר‪ .‬אל תכבול‬ ‫לנו‬ ‫כשלון"‪ .‬נת‪‬‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫אכ‪ ‬הקב"ה‬ ‫לטובה‪ .‬אינך‬ ‫בכך וכך‪.‬‬‫והצלחתדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫אותי‪ .‬והאברך היה משיב לו‪ :‬אין ברירה‪ ,‬כי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫את כלי‪‬‬ ‫עצמו‪ .‬אין בכך‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח ומאכיל‬ ‫כלי‪ ‬נוטל כף‬ ‫הוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫אף אחד אחר אינו יכול להוכיח לי זאת‪ .‬רק‬ ‫מיוסדת‬ ‫לעצמו‪ ,‬הם‬ ‫מה‬ ‫אומרללמוד‬ ‫שמה‪ ,‬שהוא‬ ‫ועלינו‬ ‫וייתכןתמיד‬ ‫פסול‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬אם אני‬ ‫הישנות‬ ‫לומר לי‬ ‫יכולים‬‫אותי על‬ ‫הסובביםא‪ ‬כ‪‬‬ ‫דברים אמיתיים ונכונים‪ .‬אך עצם הצורך נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬מי שגר בתאילנד‬ ‫יותר מצליח‪.‬‬ ‫ואם אני‬‫לקבל‬ ‫לאכול ‪ -‬ברור‪ .‬מוחו שואל אותו שוב ושוב‪ :‬כדי‬ ‫כשורה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫‪ -‬אינו יכול לעזור לי‪ .‬וגם הבחור משיעור‬ ‫"מי אומר? אולי אתה כשלון?"‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫היחידים‬ ‫לעזורלילי‪ .‬אתם‬‫יכוללי מי‬ ‫אינו אני‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫ג' ‪-‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אני‬ ‫מה‬ ‫שיכולים לעזור לי‪ ,‬מה לעשות? זו מצוה‬ ‫ההערכה‬ ‫הבטחו‪‬את‬ ‫לשער נותנת‬‫הסביבה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הלבבות‬ ‫שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים‪.‬‬ ‫מטעם זה כותב הרמב"ם בהלכות דעות‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫בסביבה של‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫צריך להיות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא א( שה‬ ‫נחו‪‬אדם‬ ‫)פרק ו‪,‬‬ ‫הסביבה‬ ‫להיותעל ידי‬ ‫הבטחו‪‬נקבעת‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הנורמליות‬ ‫יראים ושלמים; ואם אין הסביבה כזו‪ ,‬יעבור‬ ‫אצל כל אדם וסביבתו הדבר זהה‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫לסביבה אחרת‪ ,‬ואם אין לו סביבה כזו בשום‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אנשים ומה מחשיב אותך‪ .‬הן גם בעוד‬ ‫בעידן הטלפונים‪ ,‬אנשי הסביבה אינם‬ ‫ואין‬ ‫להערכתם‪,‬‬ ‫תזדקק‬ ‫שנתיים‬ ‫בהכרח אלה שנמצאים בקרבה פיזית לאדם‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫באפשרותך להתכחש לכך‪ ,‬שכן זו מציאותו‬ ‫אלא אלה שהוא משוחח עמם ושיש לו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫של האדם‪ .‬ואם כן‪ ,‬היזהר מאוד בבחירת‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫קשר עמם‪ .‬הללו מזינים אותו בכל עת‪,‬‬ ‫שהרי מהם הוא מקבל כל העת את‬ ‫האישור שהוא כשורה ויש בו ערך‪ .‬לכן‬ ‫"ו שכל הצדיקים‪ ,‬שעמדו‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫הסיבה‬‫ומשפחתו‬ ‫פיגאבוודאי זו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫יראי‬ ‫הר"רשל‬ ‫לזכות‬ ‫בסביבה‬‫לזכות‬ ‫אומר הרמב"ם‪ :‬אם תהיה‬ ‫המשמר שלא ייפגמו האמונות והדעות‪,‬‬ ‫מדור על‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫אברכים‬ ‫השם‪ ,‬יראי השם יכולים להיות‬ ‫מאוד שלא להתווכח עם המינים‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הזהירו‬ ‫פטרו‪‬נבהל‪,‬‬ ‫נחמדים ונעימי הליכות‪ .‬יש שהאדם‬ ‫והאפיקורסים כי 'שאני מינות דמשכה'‪ .‬כן‬ ‫כי הוא סבור שירא השם הוא אדם מסוגף‬ ‫הורו להיזהר בדברים המגיעים לאזניים‪.‬‬ ‫שצם כבר שנים רבות‪ .‬אך לא כך הדבר‪:‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫היזהר ממי אתה שומע‪ ,‬תבחר היטב עם מי‬ ‫כשאומרים 'יראי השם'‪ ,‬הכוונה לאנשים‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫להסתובב‪ .‬לא בהכרח תשמע מיד את פלוני‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫עםהר"ר‬ ‫אנשים‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הדומים לך‪ .‬ובכן‪ ,‬אם תהיה‬ ‫מדבר דיבורי כפירה‪ ,‬אך הכפירה מעורבבת‬ ‫כאלה‪ ,‬כשתעשה דברים נכונים תראה‬ ‫'תשפ"בלב תיבנה‬‫ומבליה לשים‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫דיבוריו‪,‬‬ ‫)בחו"ל בתוך‬‫מעריכים‬‫במדבר‬ ‫פרשתשהם‬‫שלישיותבין‬ ‫מחייכים אליך‬ ‫יו‪‬‬ ‫אותם‬ ‫אצלך ההבנה מה עושה אותך איש בין‬ ‫אותך‪ ,‬וכשתעשה עוולה תראה שהם‬ ‫אנשים ומוערך‪.‬‬ ‫מרגישים חוסר נעימות ומחפשים דרך‬ ‫להעיר לך‪ ,‬ותבין שאין לחזור על כך‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬מה עושה מי שרואה שהמצב אינו‬ ‫האד‪ ‬שכל‬ ‫יודע‬ ‫חשבון– א‪‬‬ ‫נפש ורואה‬ ‫עורךתמיד‬‫מועיל‬‫הבטחו‪‬הוא‬ ‫פשוט‪,‬‬ ‫לעומת כן‪ ,‬אם תהיה בין אנשים שיראת‬ ‫פעם שהוא נמצא ליד פלוני הוא מתחיל‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫השמים שלהם פחותה‪ ,‬כשתאמר בדיחה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫לעשות בדיחות מסוג אחר? )כמו הבדחן‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫טובה על מישהו שאינו בדיוק כמותך‪ ,‬אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫שלפני שהוא נכנס לשמחה בודק היטב מהו הסגנון‬ ‫בסוגיית‬ ‫לך בצירוף‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫יכתוב‬ ‫שבועות או‬ ‫לכבודיאמר לך‬‫מישהו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הנכון(‪ .‬אומר הרמב"ם‪ :‬החלף מעט את‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הריתבין‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬אז‬ ‫לדברי‪‬זאת נפלא‪,‬‬ ‫'סמיילי' בנוגע‬ ‫שאתה עושה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לך ומי‬ ‫האד‪‬‬ ‫להביןש מי‬ ‫הרי טוב‬ ‫פשוטה‪,‬‬‫התחל‬ ‫החברים‪.‬לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫אנשים‪.‬‬ ‫הדי‪ ‬איש בין‬‫יו‪‬אותך‬ ‫עושה‬‫הזההוא‬‫השבועות‬ ‫שדבר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מיטיבים‬‫משהוא‬‫יותרשאינם‬‫מאלה‬‫ברוחניות‬ ‫להצליחוהתרחק‬‫פחות‪,‬‬ ‫אקבל שוב בעוד‬ ‫עלינו לליבך‪:‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כיצד בכל‬‫להשתמש‬ ‫כ‪‬זה יכנס‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫עמך‪.‬‬ ‫שלי? אקבל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫הבסיסי‬ ‫הצורך‬ ‫לעורר‬ ‫לנואתכדי‬‫שניתנודקות‬ ‫כמה‬ ‫אותו באמצעות בדיחות מן הסוג הזה‪ ,‬כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בוודאי שגם ללמוד ספרי מוסר‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫ובפעם הבאה אצטרך לעשות את זה עם‬ ‫וחסידות עוזר לאדם לזכור מהו כשורה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫חידוש‪ ,‬אצטרך לצחוק על מישהו נוסף‪.‬‬ ‫באמת‪ ,‬כי יש שהוא חושב שדבר מסוים‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫יעשה אותו כשורה‪ ,‬וכשהוא לומד בספרי‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬‫אותנו מןאי‪‬הרשעים‬ ‫ההתרחקות‬‫מלמדת‬ ‫התורהסיבת‬ ‫הוא נזכר פתאום‬ ‫בהירות‪.‬‬‫והחסידות‪,‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫המוסר‬ ‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫באמת‪.‬‬ ‫אומר הרמב"ם‪ :‬בעיית הסביבה אינה רק‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני‬ ‫מה‬ ‫בעלרשעים‪,‬‬ ‫רבינוגרים‬ ‫בהקדמת שלך‬ ‫שאם ברחוב‬ ‫למדנו‬ ‫כברמשום‬‫בכך‬ ‫אותו שטריימל שתי משמעויות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫מתנהג כמותם‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬אחד‬ ‫לשער‬ ‫עצמך יום‬ ‫הלבבותאת‬ ‫תמצא‬ ‫היא‪:‬ניכרת‬ ‫אי‪‬‬ ‫מסביבתו‬ ‫שצרי‪ ‬לומד‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלה שהאדם‬ ‫דבר זה‬ ‫אתה הרי‬ ‫וכמה‬ ‫יותר‪.‬כמה‬ ‫הבטחו‪‬הרבה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫היאה'עמוקה‬ ‫הבעיה‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬בסביבה‬ ‫רוצה‬ ‫אפשר לראות‬‫להיות‬ ‫רבות‪.‬‬ ‫צרי‪‬בדרכים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לעין‬ ‫נותן לך לאכול‬ ‫לענייני‪ ?‬הם אלה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬מיבנוגע‬ ‫משהואלאכול‪,‬‬ ‫צריך‬ ‫שמתנהגים בה כאילו יש כסף בשפע‪ ,‬הלחץ‬ ‫שנותנים לך לאכול‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬תתחיל‬ ‫על הפרט להתנהג כך כלפי חוץ כאילו יש‬ ‫להבין מהר מאוד מה עושה אותך איש בין‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ינשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫יקלקלו לך את הכיבוד אב‪ .‬מותר לך אמנם‬ ‫לו כסף ‪ -‬איום ונורא‪ .‬הדבר נוגע לבגדי‬ ‫לשתות‪ ,‬אך דע שזה נחשב כמעט לכפירה‪.‬‬ ‫הילדים‪ ,‬והוא נוגע גם ל'שטריימל'‪ ,‬כל כמה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫קשה לו מאוד לוותר על המים‪ ,‬כי הוא‬ ‫זמן צריך לקנות חדש‪ ,‬כי האדם אומר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אומר‪ :‬אני זקוק להם נואשות‪ ,‬וכיבוד האב‬ ‫נותן לי אותם‪.‬‬ ‫לעצמו‪ :‬זה מה שמקובל‪ ,‬ואיני יכול להיכנס‬ ‫לבית הכנסת כעני ואביון‪ .‬אותו שטריימל‪,‬‬ ‫אילו נכנס אתו למקום אחר‪ ,‬היו שואלים‬ ‫האדם אומר‪ :‬אני זקוק‬ ‫כאן‪,‬הי"ו‬ ‫פיגאכך גם‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‪-‬‬ ‫הר"ר‬ ‫הכנסת שלו‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫אותו‪ :‬מה קרה? ואילו בבית‬ ‫ובטחוןלב ולהערכה‪ ,‬והמצוה זו שאני‬ ‫לתשומת‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫הוא נחשב רגיל‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬עכשיו יכולה לתת לי אותן‪ ,‬כיצד‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫עוסק בה‬ ‫תצפה ממני לוותר עליה?‬ ‫הדבר נוגע גם לשידוכים‪ .‬אותו שידוך‬ ‫שבמקום אחר היו יוצאים מן הכלים ‪ -‬כיצד‬ ‫כשהציר המרכזי הוא קבלת ערך‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫זכית לכך? בלי עין הרע‪ ,‬היראת שמים שלו‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬‫אותו"ר על‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫והמדות שלו‪ - ...‬כאן האדם דוחה‬ ‫בימינו ידוע אפילו אצל הגויים‪ ,‬להבדיל‪,‬‬ ‫שלמטפלים רגשיים יש בעיה גדולה‪ ,‬כי לכל‬ ‫הסף‪ .‬מדוע? כי אין להם כסף‪ .‬הרי ראית‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫זקוק למישהו‬ ‫וכל האחד‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫חולשותאייר‬ ‫שלישי פרשת במדבר )בחו"ל אחד יש‬ ‫מסתובב‪...‬‬‫כיצד האב יו‪‬‬ ‫שיעריך אותו‪ .‬כשהאדם מטפל בזולתו‪ ,‬יש‬ ‫הוי אומר‪ :‬מדובר בתוך הקהילה החרדית‬ ‫בכך כדי לתת למטפל בדיוק את מה שהוא‬ ‫עצמה‪ ,‬ואף כאן אנו רואים כיצד הסביבה‬ ‫זקוק לו‪ ,‬ומה שעלול לקרות הוא‬ ‫קובעת בעניינים חשובים לכאן או לכאן‪.‬‬ ‫שהמטופל יהפוך למשפיע והמטפל יהפוך‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬אחד‬ ‫א‪‬יש כאן‬ ‫תמיד –‬ ‫בלבו‪:‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫המטפל יאמר‬ ‫למקבל‪.‬‬ ‫אם הסביבה אומרת דבר אחד‪ ,‬האדם אינו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הוא‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫יעשה כן‬ ‫בנוגע‬ ‫אם הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אחרת‪ ,‬כי‬ ‫נחיצות‬ ‫לנהוג‬ ‫יכול‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬נאמר‬ ‫אלי‪,‬יותר‬ ‫אך הבה‬ ‫והגיעאבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫שזקוק לטיפול‬ ‫ירגיש כמי שאינו שפוי בדעתו‪ .‬הוא אינו‬ ‫למישהו שיעריך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫זקוק דברי‪‬‬ ‫עצמי מול‬ ‫לבטוחאניכראוי‬ ‫אי‪ ‬האמת‪,‬‬ ‫את‬ ‫שהצלתי את‬ ‫ויאמר לי‬ ‫שהואתלוי בי‬ ‫מכפי יהיה‬ ‫אותי‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הסביבה הפע‪‬‬ ‫משפיעה מאוד‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫לכבודהמציאות‪.‬‬ ‫יכול‪ .‬זו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫הרמב"ם‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬הם דברי‬ ‫האדם‪ ,‬ואלו‬ ‫תפיסת‬ ‫על‬ ‫חייו ‪ -‬שידוך מושלם‪ .‬ועם הזמן הדבר‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫יהפוך להיות הציר המרכזי של הטיפול‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בלי תחליף קשה לוותר‬ ‫ומה לא‬ ‫מה לומר‬ ‫המטפל‬ ‫יקבע אצל‬ ‫והוא‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫נורא‪.‬ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫חורבן מה‬ ‫להצליח‬ ‫רחמי‪ ‬שרבינו‬ ‫לעורר הנושא‬ ‫שורש כל‬ ‫לומר‪ ,‬וזה יהיה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫בעצםכדי‬ ‫זהו‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫המחבר מדבר עליו‪ .‬כשהאדם עוסק בדבר‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫קבעו שכל‬ ‫האד‪‬‬ ‫ולכן של‬ ‫הבינו זאת‪,‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬‫כל בימינו‬ ‫שנעשה בשיתוף עם אחרים‪ ,‬כגון תוכחה‪,‬‬ ‫מטפל יהיה בעצמו מטופל אצל מטפל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫לימוד‪ ,‬כיבוד אב ואם‪ ,‬הלוואה‪ ,‬חסד או‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫אחר‪ .‬אך יהודי שמוכן להביט אל האמת‬ ‫מה‬ ‫ועלינוכיצדללמוד‬ ‫מסתכלים‬ ‫הוא תמיד‪,‬‬ ‫חושב מיד‪:‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫צדקה‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫בפנים‪ ,‬לא כדי להצליח בפרנסתו אלא כדי‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬איזו תועלת‬ ‫פלוני אותנו‬ ‫מסתכל עלי?‬ ‫מלמדת‬‫התורהכיצד‬ ‫עלי?‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫שלמענו בא לעולם‪,‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫התפקיד‬ ‫כדי‬ ‫לקיים את‬ ‫אלה‪.‬מכך? כל זה נובע מכך שהוא‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫תצמח לי‬ ‫אומר לעצמו כך‪ :‬הרי אני אדם הזקוק‬ ‫רעב כל היום‪ ,‬וכל היום הוא חושב כיצד‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫לכן בעל‬ ‫רבינו‬ ‫אני חי עם האמת‬ ‫להערכה מאחרים‪.‬מהכן‪,‬אני‬ ‫הוא מנצל‬ ‫בהקדמת כי‬ ‫לשאוב למדנו‬ ‫הערכה מבחוץ‪,‬‬ ‫כבר‬ ‫ויודע שאני אדם חלש‪ ,‬איני מרמה את‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לשערלכך‪.‬‬ ‫הלבבות‬ ‫הזדמנות‬ ‫כל‬ ‫זקוק‪ :‬לכך‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫שאיני היא‬ ‫שצרי‪‬ואומר‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫אפילו לרגע‬ ‫עצמי‬ ‫השאלה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫נצור' על‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיות'אלוקי‬ ‫בתפילת‬ ‫צרי‪ ‬מדלג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫איני‬ ‫שתה יומיים‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע שלא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לכם אדם‬ ‫תארונחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫התפילה 'נצור לשוני מרע'‪ ,‬כאילו איני‬ ‫ואומרים לו שאם יכבד את אביו יקבל מים‪.‬‬ ‫נכשל בלשון הרע‪ ,‬ואף לא על 'ותן בלבי‬ ‫ואז בא מישהו ואומר לו‪ :‬דע לך שהמים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫יש דבר שעליך לעשות כדי לקבל את‬ ‫אמונה הכנעה וענוה'‪ ,‬כאילו אני כבר שלם‬ ‫המזון הבסיסי הזה‪ ,‬ואז‪ ,‬כשתשב ללמוד‬ ‫בהן‪ .‬ממש לא‪ .‬אני מבין שאני מלא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עם אחרים‪ ,‬לא תצטרך לקחת אותו מהם‪,‬‬ ‫חולשות‪ ,‬ושעלי להתפלל שלוש פעמים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫וממילא תוכל ללמד כדי להתדבק בקונך‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫ביום שלא אכעס ושלא אתפתה מפיתויי‬ ‫היצר הרע‪ .‬ומכיוון שאני יודע כל זאת‪ ,‬עלי‬ ‫לבדוק כיצד אני נוהג בתורה ובמצוות‪ .‬לא‬ ‫הנדרש‪ .‬עליך להכיר בצורך‬ ‫פיגאזהו המהלך‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫חשוב‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫הערכה‪.‬‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ארמה את עצמי‪ :‬אני מחפש‬ ‫שנולדת אתו ולא להאשים את‬ ‫הטבעי‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןויגרמו‬ ‫לי מאוד שאנשים ישבחו אותי תמיד‬ ‫ובטחו‪‬להתייחס אל זה כבעיה‪ .‬אין זו‬ ‫עצמך או‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬מחפש‬‫לי להרגיש טוב‪ .‬לא רק לפעמים אני‬ ‫בעיה שאתה מחפש הרגשת ערך‪ ,‬כשם‬ ‫זאת‪ ,‬אלא מדי יום ביומו‪ ,‬משעה שאני קם‬ ‫שאין זו בעיה שאתה מחפש אוכל‪ .‬כאן‬ ‫משנתי אני מחפש זאת‪ .‬כן‪ ,‬כל עוד אני‬ ‫ז"ל‬ ‫אנשים טועים‪ ,‬וחשוב להדגיש זאת‪ .‬האדם‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫נמצא בעולם הזה‪ ,‬ברגע שאני פוקח את‬ ‫ראטהמתבייש‪ .‬אני מתבייש‬ ‫אומרליפא הי"ו‬ ‫לעצמו‪ :‬אני‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"רמיד‪.‬‬ ‫ביבדלחט"אהזה‬ ‫עיני בבוקר אני מחפש את הדבר‬ ‫שבמרומי גילי אני עדיין זקוק להערכה‬ ‫אף על פי שאני אדם מוצלח‪ ,‬מבוגר וחכם‪,‬‬ ‫'תשפ"במה פתאום?‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר‬ ‫יכול הלהיות!‬ ‫לא‬ ‫לא‪,‬‬ ‫מאחרים‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬יש‬ ‫פרשת‪ .‬ואם‬ ‫במדבר‬ ‫שלישיכל היום‬ ‫הערכה‬‫אני מחפשיו‪‬‬ ‫אינני זקוק להערכה‪ .‬כך הוא מנסה‬ ‫לי בעיה‪ :‬אם הדבר הבא שאעשה יהיה‬ ‫להכחיש את המציאות שהוא זקוק‬ ‫ללמד תורה‪ ,‬להתקשר למישהו ולהתעניין‬ ‫להערכה‪ ,‬כי ההכחשה נראית לו הדרך‬ ‫בשלומו‪ ,‬או לקיים שאר מצוות חשובות‬ ‫היחידה להתמודד עם הבושה‪.‬‬ ‫דאורייתא שאחרים משותפים בהן‪ ,‬הדבר‬ ‫יהפוך למקור לאותו דבר שאני זקוק לו כל הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אך לא‪ .‬אל תתבייש בכך שאתה זקוק‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫כך‪.‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫להערכה‪ ,‬ואל תאשים את עצמך‪ ,‬כי זו אינה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לגאוהדברי‪‬‬ ‫ולתאוה שהן‬ ‫דומה מול‬ ‫לבטוחזהכראוי‬‫בעיה‪ .‬אין‬‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬בצורך‬ ‫להכיר‬‫נעסוק‬ ‫השלבשבועות‬ ‫הראשון ‪-‬‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מידות פחותות‪ .‬חיפוש הרגשת ערך אינו‬ ‫מכפי‬ ‫הבסיסירוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫בכל יום‬ ‫לומרשהרי‬ ‫בגלוי‪ :‬כן‪,‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬‫לכ‪‬אפשר‬‫פחות‪.‬‬ ‫הסיבה‬ ‫דבר‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להרגיש‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותרמבקש‬ ‫משהוא‬ ‫ברוחניות אני‬ ‫להצליחקם בבוקר‪,‬‬ ‫כשאני‬ ‫יושב האדם ואומר‪ :‬אכן! מעולם לא‬ ‫זאת‬ ‫לקבל‬ ‫שעליך‬ ‫הוא‬ ‫הענין‬ ‫‪.‬‬‫מוערך‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫הבנתי שזו בעיה כה גדולה‪ ,‬מעולם לא להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫מהמקום הנכון‪ .‬לקחת זאת ממקום לא‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הסתכלתי על זה כך‪ .‬ובכן‪ ,‬מה עושים?‬ ‫נכון‪ ,‬זהו דבר פחות‪ .‬ובכן‪ ,‬אם אתה רוצה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫להציל את התורה והמצוות שלך‪ ,‬יש לך‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫המחבר‪ .‬הוא‬ ‫רבינוכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫בדיוק מדבר‬ ‫כלי‪‬על כך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫עצה פשוטה‪ :‬למד כיצד לקבל הרגשת ערך‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫שלאללמוד‬ ‫חשבנו‪ .‬הוא‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬במקום‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לנו לחשוב‬ ‫מסייע‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫באופן בריא ונעים עד שתרגיש שבע‪,‬‬‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫נפלאותאי‪‬בשבילך‪ ,‬אך‬ ‫עצות אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה יש‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫שובע‪ ,‬תוכל לעשות‬ ‫תחילה אני רוצה שתבין שבלי התבוננות‪ ,‬כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫של‬ ‫במצב‬ ‫וכשתהיה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫את מה שעליך לעשות ללא פניות‪.‬‬ ‫המצב ימשיך כפי שהוא‪ .‬אם תרצה‪ ,‬תוכל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫מה‪ -‬אני‬ ‫שאינך אשם‪,‬‬ ‫בהקדמתולומר‬ ‫למדנואת עצמך‬ ‫אףכבר‬ ‫להרגיע‬ ‫להגיע שבע‬ ‫השלב השני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫רוצה לחיות‬ ‫הבטחו‪ ‬אתה‬ ‫לשער אבל אם‬ ‫הלבבותנבראת‪,‬‬ ‫כי כך‬ ‫מצוה של‬ ‫אי‪‬‬ ‫הבר היא‪:‬‬ ‫לשמחת בה‬ ‫צריך להגיע‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫אדם‬ ‫השאלה‬ ‫כמה סיבה‬ ‫וכמה‬ ‫לדעתפי שיש‬ ‫עליך נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫מאושרים‪,‬‬ ‫חייםעבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬עורך‬ ‫רוצה‬ ‫יודע שכשגיסו‬ ‫הבטחו‪‬כברלהיות‬ ‫אחיינו‪ .‬הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬את הצורך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ושאם תכוון‬ ‫שנבראת כך‪,‬‬ ‫בנוגע‬ ‫לזה‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫שמחת בר מצוה‪ ,‬הוא מכין אוכל לאלף‬ ‫למקום הנכון ‪ -‬הכל יסתדר‪ .‬הבעיה היחידה‬ ‫משתתפים‪ ,‬למרות שמגיעים רק כמה‬ ‫היא שאתה מדלג על שלב מסוים‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בי‬ ‫התשובה היא שהדבר תלוי‪ .‬יש שהנותן אינו‬ ‫עשרות‪ .‬מדוע הוא מכין כל כך הרבה אוכל?‬ ‫מתכוון לדבר ואינו נותן אלא מחמת נימוס‪,‬‬ ‫משום שהוא לא למד כיצד לקחת הרגשת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כפי שנהוג מדי פורים‪ ,‬ואז אין הדבר‬ ‫ערך‪ .‬אך לא ניכנס לזה עכשיו‪ .‬למעשה‪ ,‬יש‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מעורר התפעלות אצל המקבל‪ .‬ויש‬ ‫שהנותן מתכוון באמת להכרת הטוב‬ ‫שם אוכל רב‪ ,‬והאדם יודע שאם ייכנס‬ ‫כשהוא רעב‪ ,‬הוא ייקלע לקושי‪ .‬הוא יקבל‬ ‫ומצרף מכתב מרגש הנוגע ללבו של‬ ‫על עצמו שוב ושוב שלא יקח מנה נוספת‪,‬‬ ‫אותו לידי התפעלות‪ .‬אם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫המקבל ומביא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫יסבול‬ ‫הואאליעזר‬‫הר"ר‬‫לזכותכך‬ ‫לזכות‬ ‫אך לא יעמוד בכך‪ ,‬ואחר‬ ‫ובטחון מתנה כזו נותנת למקבל‪ ,‬מלבד‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מתבוננים‪,‬‬ ‫כן מה‬‫פטרון‬ ‫כתוצאה מכמות האוכל שאכל‪ .‬על‬ ‫קרבה‪ ,‬גם הרגשת ערך‪ ,‬כי הוא‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הרגשת‬ ‫השמחה‪,‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫הוא עושה? ‪ -‬לפני שהוא הולך אל‬ ‫אומר לעצמו‪ :‬ראה כיצד פלוני מכיר בי‬ ‫הוא מתיישב בביתו ואוכל‪ ,‬ולא מעט אלא‬ ‫ומחזיק ממני‪ ,‬שהרי טרח אפילו לקנות לי‬ ‫הרבה‪ .‬הוא אוכל מזון בריא‪ ,‬בצורה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מתנה ולכתוב לי מכתב יפה‪ .‬למשל‪ ,‬אברך‬ ‫מסודרת ובישיבה רגועה‪ ,‬ורק אז הוא הולך‬ ‫ראטה‬ ‫שהשקיע שעות רבות כדי לעזור לבחור‪,‬‬‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫מושיט"ראת‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫אל השמחה‪ ,‬נכנס אל האולם‪,‬‬ ‫ועכשיו הוא מקבל מכתב מההורים‬ ‫ידו לברכת 'מזל טוב'‪ ,‬ניגש אל הסבים עם‬ ‫הוא מתמלא‬ ‫אייראתה בננו‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הצלת‬ ‫שכותבים( –לו‪:‬כ"ג‬ ‫במדברלהפיח‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫פרשתומנסה‬ ‫ומתיישב‬ ‫שלישי‬‫מהילדים‪,‬‬ ‫כל אחד יו‪‬‬ ‫הרגשת ערך מכך‪.‬‬ ‫רוח שמחה אצל היושבים סביב השולחן‪.‬‬ ‫אין לו נסיון גדול לפטם את עצמו‪ .‬מישהו‬ ‫אך דבר מפליא מאוד יש כאן‪ ,‬וצריך‬ ‫מנסה להציע לו מנה‪ ,‬והוא מסרב‪ :‬לא‪,‬‬ ‫לעמוד עליו‪ .‬יש שתי דרכים לקבל מתנות‬ ‫תודה‪ ,‬כבר אכלתי‪.‬‬ ‫שלוקח את‬ ‫יודע‬ ‫תמיד –‬ ‫לפעמיםא‪‬מי האד‪‬‬ ‫מועיל יש‬ ‫מילה טובה‪.‬‬ ‫או‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫כך הדבר גם לגבי ערך‪ .‬אין זה ראוי אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫המתנה‪ ,‬פולט 'שכויח' קר וממשיך הלאה‬ ‫בעיסוקיו‪ ...‬ויש מי שלוקח את המתנה‪,‬‬ ‫שכשאני מדבר עם אנשים‪ ,‬לומד תורה או‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫חושב עליה ומשתעשע בה‪ .‬מי מהם חזק‬ ‫בסוגיית‬ ‫כשאני רעב‬ ‫אליהםהפע‪‬‬‫אבואנעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫בחסד‪,‬‬‫לכבוד‬ ‫עוסק‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬שהראשון‬ ‫נחו‪‬לנומוללפעמים‬ ‫שהואנדמה‬ ‫להרגשת הערך‪ .‬זו בעיה קשה‪ .‬ומהי מכפי‬ ‫יותר? הנה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫חזק יותר‪ .‬הוא אינו מושפע כל כך מהר‪,‬‬‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫להשביע‪ ,‬את‬ ‫אנסה‬ ‫העצה?‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‬ ‫השם‪,‬הדי‪‬‬ ‫בעזרת‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואלבכות‬ ‫יותרשיתחיל‬ ‫ברוחניות עד‬ ‫אינו רגשן‬ ‫להצליח‬ ‫והוא‬ ‫עצמי קודם לכן‪ .‬כשאני בא אל אנשים‪ ,‬אני‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫מתנה‪...‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שנותנים לו‬ ‫שאי‪‬‬ ‫פעם מה ג‪‬‬ ‫מהתרגשות בכל‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫נמצא שם בשבילם‪ .‬אחר כך אוכל לומר‪ :‬להצליח‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫יותר‪ ,‬כי‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫חלשבלי‬ ‫הצלחה נראה‬ ‫ברוחניות‬ ‫ואילו השני‬ ‫באמת לא הייתי זקוק להערכה מכם! כלל‬ ‫מתפעל כל כך‪ ,‬וכאילו צריך להראות לכולם‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬אני‬ ‫מלאך‪.‬‬‫הקב"ה‬ ‫אכ‪‬אינני‬‫שבע‪.‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננוהייתי‬ ‫שייצא‬ ‫מדוע? כי‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫שקיבל מתנה‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫אבל הייתי‬ ‫ערך‪,‬כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחלהרגשת‬ ‫כלי‪‬‬ ‫זקוק מאוד‬ ‫שבע‪ ...‬ואם עברו שלוש ארבע שעות והוא מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫להסתכל מעבר למתנה‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫אי‪‬עוצר והולך‪,‬‬ ‫אותנו הוא‬ ‫שוב רעב‪,‬‬ ‫התורה שהוא‬ ‫רואה‬ ‫להשתמש‬ ‫מלמדת‬ ‫יותר בהירות‪.‬‬ ‫הסתכלות הפוכה‪ ,‬והיא‬ ‫לקבל בכך‬ ‫כדיאך יש‬ ‫ומודיע שיחזור בעוד זמן קצר‪ ,‬ובינתיים‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫חשובה מאוד ליהודי‪ .‬אם האדם מוכן‬ ‫ערך‪.‬‬ ‫בהרגשת‬ ‫שוב‬ ‫עצמו‬ ‫את‬ ‫הוא ממלא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫טרח ונתן לי מתנה‪.‬‬ ‫לחשוב‪ :‬ראה‪ ,‬פלוני‬ ‫מה אני‬ ‫מהיכן היה לו כסף לכך? הרי אינו אדם שיש‬ ‫מתנה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬לקבל‬ ‫שבנוגע‬ ‫לשערהנכונה‬ ‫הלבבותהדרך‬ ‫שבשביל‬ ‫אי‪‬‬ ‫היא היא‪:‬‬ ‫התשובה בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬‫השאלהמיותר‪.‬‬ ‫לו כסף‬ ‫ערך? הבה‬ ‫וכמה‬ ‫הרגשת‬ ‫פי כמה‬ ‫מקבליםנחו‪‬‬ ‫כיצד הבטחו‪‬‬ ‫של ובכן‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫לכל אדם‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיות יש כסף‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫החשובים ביותר‬ ‫הדבריםהבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬דיברנו עליו‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הגדול שכבר‬ ‫היסודבנוגע‬ ‫משהוא אלנחו‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫ועוד טרח וכתב מכתב‪ ,‬ואחר כך היה צריך‬ ‫הרבה לאחרונה‪ ,‬ונלמד ממנו נקודה חדשה‪.‬‬ ‫מישהו שיוביל את המתנה‪ .‬ומדוע טרח כל‬ ‫מה מרגיש אדם כשהוא מקבל מתנה?‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫למעשה‪ ,‬מי החזק ומי החלש? ‪ -‬מי‬ ‫כך והוציא על כך כסף? בגלל הטובה‬ ‫שמוכן‪ ,‬כשהוא מקבל מתנה‪ ,‬להתבונן במה‬ ‫שעשיתי לו‪ .‬אין זה אלא שהוא מכיר בי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שקרה‪ ,‬לתת לדבר להתיישב בלבו ולשבוע‬ ‫וסבור שיש בי מעלה זו ושאני יכול לעזור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ממנו‪ ,‬הוא אדם שמסתובב שבע‪ .‬ומי שבכל‬ ‫פעם שמגיעה אליו מתנה או מילה טובה‬ ‫לבחורים‪ .‬הבחור הזה הוא הראשון שעבדתי‬ ‫עמו‪ .‬אם הוא טרח כל כך בשביל מתנה‪,‬‬ ‫דוחה אותה ואומר‪" :‬לא צריך‪ "...‬הרי אתם‬ ‫איני יודע מה בדיוק‪ ,‬אך משהו טוב עשיתי‪.‬‬ ‫שתמיד אומר‪ :‬לא צריך‪ ,‬לא‬‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מכירים את זה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןהעמוד‪ ,‬לא צריך עלייה‪ ...‬הוא זה‬ ‫מתקשר‬ ‫מדור אמונה‬ ‫צריך את‬ ‫הוא חושב על כך עוד ועוד‪ ,‬ואז‬ ‫פטרון‬ ‫ובטחו‪‬על זה שהגבאי אף פעם אינו נותן‬‫שמתרעם‬ ‫פטרו‪ ‬לך ‪-‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אל הנותן ואומר לו‪ :‬ברצוני לומר‬ ‫לו עלייה ואינו מכבד אותו ב'עמוד'‪ .‬זה‬ ‫שימחת אותי‪ .‬המתנה ריגשה אותי‪ ,‬ויש לה‬ ‫תמיד אותו אדם‪ .‬מי שבריא ולוקח את‬ ‫משמעות גדולה אצלי‪ .‬ולא רק מיד לאחר‬ ‫שב הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לע"נ‬ ‫נלמדהוא‬ ‫קבלת המתנה‪ ,‬אלא גם כעבור שבוע‬ ‫הרגשת הערך בדרך הנכונה באמת אינו‬ ‫אינוראטה‬ ‫צריך לומר שאינו צריך‪ ,‬כי‬ ‫הואהי"ו‬ ‫צריך‪.‬ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ולאהר"ר‬ ‫ידעתי‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫וחושב על כך‪ :‬אברך פשוט אני‪,‬‬ ‫הוא מגיע שבע‪.‬‬ ‫היכן אני עומד‪ ,‬והנה אני רואה שאני יכול‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫לעזור לבחורים‪ .‬מישהו מעיד שעזרתי לבנו‪.‬‬ ‫זה בדיוק כמו הסיפור עם שמחת הבר‬ ‫מצוה‪ .‬הוא מכיר את חולשתו ואוכל קודם‬ ‫אם הוא מוכן לחשוב כך‪ ,‬הוא החזק‬ ‫לכן‪ ,‬וכעת הוא נכנס לאולם כשהוא שמח‬ ‫יותר‪ ,‬אתם יודעים למה? כי הוא מסתובב‬ ‫וטוב לו‪ .‬יש מישהו אחר שלפני לכתו אל‬ ‫עכשיו עם הרגשת ערך‪ ,‬והוא פחות רעב‪.‬‬ ‫זו הנקודה‪ .‬הוא מסודר עכשיו‪ .‬כי הוא‬ ‫האד‪‬ארוחה‬ ‫יודע‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫כשמציעים לו‬ ‫מצוה‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬הבר‬ ‫מועיל‬ ‫שמחת‬ ‫מרגיש מוערך‪ .‬הוא שבע‪ .‬אין זה שייך‬ ‫בריאה‪ ,‬אומר‪ :‬לא‪ ,‬איני צריך‪ ,‬איני רעב‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לגאוה‪ ,‬וכפי שכבר הסביר הרה"ק מבעלזא אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אומרים לו‪ :‬חבל! אם עכשיו לא תאכל‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬בריאים‬ ‫כראוי מול‬ ‫מאכלים שאינם‬ ‫לבטוח כך‬ ‫תאכל אחר‬ ‫זי"ע‪ ,‬אם האדם מכיר בכשרון או בכח אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫ותפגע בקיבתך‪ ,‬והוא עונה‪ :‬לא‪ ,‬מה‬‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫שנולד בו‪ ,‬הוא מבין שאין זה מעצמו אלא‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫כבר נדע‬ ‫שם‪.‬שאחר‬ ‫הרי כך‬ ‫פשוטה‪,‬‬‫לכ‪ ‬אוכל‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬ואינו מתגאה‪ ,‬אלא אמכיר הסיבה‬ ‫פתאום? לא‬ ‫לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫הדי‪ ‬מהקב"ה‪.‬‬ ‫יו‪‬שקיבל‬ ‫השבועות הוא‬ ‫המתנה‬ ‫בחשיבות‬ ‫ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫באמת היה‪.‬‬ ‫להצליח‬‫מה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫נמצא שמי שילמד כיצד לקבל מתנה‬ ‫לעומתו‪ ,‬מי שדחה את המתנה ויצר‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחשבע‪,‬‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫בריאה‪ ,‬יהיה‬ ‫הצלחה ערך בדרך‬ ‫כלל‬ ‫יקבל הרגשת‬ ‫רושם שהדבר אינו מעניין אותו נשאר רעב‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫כי הצורך בכך הוא מציאות‪ .‬האם יש לו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של בדיחות‬ ‫הרוחניתשאומר‬ ‫ההצלחה‬ ‫להיות כמו מי‬ ‫כל‬ ‫ולא יצטרך‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אך הוא לא‬ ‫ברוחניות‪,‬בידו‪,‬‬ ‫להצליח כמעט היה‬ ‫כלי‪‬זה? ‪ -‬לא‪.‬‬ ‫את‬ ‫לבטוח אגב‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬זהו דרך‬‫שיצחקו‪.‬‬ ‫לאחרים‬ ‫ידיעתו‬ ‫ומתחנן‬ ‫מיוסדת על‬ ‫אותו‪ .‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לקח‬ ‫נותן לשני‬ ‫עליה‪‬‬ ‫כשמישהו‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫שקייםהישנות‬ ‫המוזרכ‪ ‬על‬ ‫המצב א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫בהירות‪.‬אומר לו‪ :‬דע לך‬ ‫ניגש אליו‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫לקבלהואיותר‬ ‫מחמאה‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫יהיה שבע ולא יהיה ליצן חצר‬ ‫שנהניתי ממך מאוד‪ .‬והלה איני יודע כיצד‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫וזה‬ ‫הולך‪ ,‬או‪,‬‬ ‫והוא‬ ‫מישהו מוסר לך הזמנה לנישואיו‪ .‬אתה‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫משתנות לי‬ ‫פניואני לי מי‬ ‫להגיב‪.‬אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫לדחות את המחמאה‪.‬‬ ‫מנסה‬ ‫מה אני‬ ‫הוא‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫מצוי‬ ‫בעל ורואה‬ ‫מחמתרבינו‬ ‫הנימוס ‪-‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנוגם זה‬ ‫כבראותו ‪-‬‬ ‫פותח‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע"אולי אינך‬ ‫הבטחו‪‬קטנות‪,‬‬ ‫לשערבאותיות‬ ‫הלבבותשלם‬ ‫מכתב‬ ‫זה‪ ::‬איני‬ ‫אי‪‬‬ ‫הוא היא‬‫פשרו בה‬ ‫הדבר? לדו‪‬‬ ‫פשר שצרי‪‬‬ ‫מה‬ ‫השאלה‬ ‫כל כך‪...‬‬ ‫וכמה‬ ‫פי לי‬ ‫כמה‬ ‫עזרת‬ ‫שנים‬ ‫נחו‪‬‬ ‫לפני כמה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫זוכר‪ ,‬אך‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬וכשאני‬ ‫רוצה‬ ‫להיות להערכה‪,‬‬ ‫שאני זקוק‬ ‫צרי‪ ‬בכך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מכיר‬ ‫חתונתי‪ ...‬אתה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫עלי ביום‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫תתפלל‬ ‫בנוגע‬ ‫אשמח אם‬ ‫נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫מקבל הערכה‪ ,‬אינני יודע מי עוד מסתכל‪,‬‬ ‫מסיים לקרוא במהירות‪ ,‬מקפל את ההזמנה‪,‬‬ ‫ולכן אני בורח ונבוך לגמרי‪.‬‬ ‫מכניס אותה לכיסך וממשיך הלאה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫די‬ ‫ספיקות‪ .‬איזה עונג יש בכך? אפשר לומר‬ ‫לא!!! הקב"ה שלח לי עכשיו חיוך‪ ,‬ואני‬ ‫שזו דרך טובה לעבוד בה את ה'‪ ,‬אבל מה‬ ‫מודה לו על כך‪ .‬אברך ברכה אחרונה על‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לזה ולעונג?‬ ‫השובע שקיבלתי‪ .‬אמנם כדי לברך ברכה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫והשיב לו החבר‪ :‬הרי אתה מסכים‬ ‫אחרונה צריך לאכול מזון גשמי ממש‪ ,‬ולכן‬ ‫אלך לאכול דבר מה‪ ,‬וכשאברך ברכה‬ ‫שהאדם נהנה מאכילתו ושתייתו יותר‬ ‫אחרונה‪ ,‬אכוון גם על המחמאה שקיבלתי‪.‬‬ ‫ובוודאי"ו יותר מהבהמה‪ .‬כולם‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מהתינוק‪,‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ובטחוןאף התינוק והבהמה‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫אוכלים‪,‬‬ ‫מתי קיבלת מתנה לאחרונה?‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫האדם נהנה יותר מכולם‪ .‬הלוא תראה גם‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫נתקדם עוד בענין‪ .‬לאחר שאנו מבינים‬ ‫שהבהמה נהנית מהצמח יותר ממה שהצמח‬ ‫שהאדם‪ ,‬כשהוא מקבל מתנה ויודע לטעום‬ ‫נהנה‪ ,‬אף על פי שגם הצמח ניזון מן‬ ‫שבע‪ ,‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫אותה וליהנות ממנה כיהודי‪ ,‬נעשה‬ ‫האדמה ומן המים‪ .‬הרי שכולם אוכלים‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬‫האדם‬ ‫מקבלהר"ר‬ ‫עולה השאלה הבאה‪ :‬כיצד‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ושותים‪ ,‬אך ככל שיש לנברא יותר שכל‪,‬‬ ‫מתנה? שואלים אותו‪ :‬מתי בפעם האחרונה‬ ‫הוא נהנה יותר‪.‬‬ ‫קיבלת מתנה? הוא מהרהר קמעה ומנסה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫להיזכר ‪ -‬בפורים בוודאי קיבלתי‪ ,‬אחר כך‬ ‫אמר לו המלך‪ :‬ברור שכך‪ ,‬כי כשהאדם‬ ‫לא נראה לי‪ .‬ובעצם גם בפורים לא קיבלתי‪,‬‬ ‫אינו מתבונן במה שקורה לו עכשיו‪ ,‬הוא‬ ‫אני נזכר‪...‬‬ ‫דומה לשיכור‪ ,‬ותאר לך שהשיכור ישמע‪,‬‬ ‫לאחר שיתפכח מיינו‪ ,‬שאכל מאכלים‬ ‫תמיד –‬ ‫אך כל יהודי קיבל מתנה בפעם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫יתמרמר‬ ‫ניגונים‪,‬א‪‬‬ ‫בוודאי‬ ‫מועיל‬ ‫ושמע‬ ‫הבטחו‪‬שתה‬ ‫ערבים‪,‬‬ ‫והפעם‬ ‫ומדבר‪ ,‬רוחניי‪‬‬ ‫עומדלעניני‪‬‬ ‫בעודו בנוגע‬ ‫האחרונההבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫נחו‪‬מפוכח‬ ‫לדעת‬ ‫יותרהייתי‬ ‫אבל לא‬ ‫בו‪.‬מדוע‬ ‫יאמר‪:‬‬ ‫אי‪ ‬כך‪ ,‬כי‬ ‫להשתמש‬ ‫על‬ ‫הקודמת הייתה רגע אחד קודם לכן‪ .‬סדר‬ ‫האלה?‬ ‫הנעימים‬ ‫הדברים‬ ‫מכל‬ ‫ליהנות‬ ‫כדי‬ ‫הבריאה נקבע כך שהאדם יהיה זקוק אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫והוא ירגיש שמדובר בהפסד ולא ברווח‪ ,‬כי‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫לדברים ושישיג את צרכיו‪ ,‬והסיבה לכך מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ההנאה הייתה בהישג ידו ולא טעם אותה‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫א‬ ‫היא שירגיש את המתנה‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫הברכות‬ ‫משום כך‬‫יותר‬‫ברוחניות ש‬ ‫להצליח‬ ‫הסביר לו החבר‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬‫מתנות‬‫מחלקותבכל‬ ‫להשתמש‬ ‫הברכות‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬שצרכי‬ ‫ג‪ ‬קבע‬ ‫לאדם‪ .‬מה‬ ‫הקב"ה‬ ‫בגשמיות‬‫להצליח עונג‬ ‫מביאות‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫רחוקים‬ ‫והמשקה‪,‬‬ ‫בלי יהיו‬ ‫לבטוח‬ ‫הצלחההאוכל‬ ‫ברוחניות‬ ‫האדם‪ ,‬כגון‬ ‫כלל‬ ‫דבר זה מופיע באופן הברור ביותר‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כדי שיבין‬ ‫האד‪‬‬ ‫להשיגם‪ ,‬של‬ ‫יצטרךהרוחנית‬ ‫ממנו והוא‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫בספר הכוזרי )מאמר ג' אות יג‪-‬טו(‪ .‬הוא כותב‬ ‫בדעתו שהוא נצרך להם‪ .‬ואז‪ ,‬אם ישתמש‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫החבר‪ :‬כלי‪‬‬ ‫ומה שיחזיק‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח "אמר‬ ‫כלי‪ ‬תחילה‪:‬‬ ‫שם‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בדעתו ויתבונן לשאול‪ :‬מי הוא הנותן לי‬ ‫מה‬ ‫ועלינולו ללמוד‬ ‫עריבות על‬ ‫תמיד‪ ,‬ויוסיף‬ ‫שמועילי‪ ‬ויקבענו‬ ‫עריבותו‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫את המתנה? ולמה הוא נותן לי אותה? ‪-‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כל מה שהוא‬ ‫אותנועלאי‪‬‬ ‫מלמדת תמיד‬ ‫התורה‬ ‫עריבות‪ ,‬שיברך‬ ‫המתנה שקיבל‪ .‬דרך‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫מעצם‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫הנאתו‬ ‫כדי‬ ‫תוכפל‬ ‫אלה‪.‬העולם ומה שמוצאו ממנו"‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬מן‬ ‫מוצא‬ ‫חשיבה זו תגרום לו לחיות עם הנאה‬ ‫הברכות הן אלה שנותנות לאדם חמימות‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אני עת‪ ,‬כי בכל פעם‬‫מה בכל‬ ‫והרגשת ערך ותענוג‬ ‫צריכה‪.‬‬ ‫בהקדמתשנפשו‬ ‫למדנו וכל מה‬ ‫כבר‬ ‫והרגשת ערך‬ ‫שיזדקק למשהו‪ ,‬ירגיש שיש כאן מעמד‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לי את‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬לאבההיההיא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬מתנה‪.‬‬ ‫השאלה קבלת‬ ‫שלם של‬ ‫כמה שאל‬ ‫וכמה‬ ‫שהמלך‬ ‫הבטחו‪‬כותב‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫מכן הוא‬ ‫של לאחר‬ ‫עבודת ה'‬ ‫כשהאד‪ ‬אותו?‬ ‫רוצה‬ ‫להיותלמה קיבלתי‬ ‫ואתה יודע‬ ‫הצורך הזה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬הן טרחה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הרי הברכות‬ ‫נחו‪‬יתכן?‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא כיצד‬ ‫אותו‪:‬‬ ‫כי יש כאן מי שמסתכל עלי‪ ,‬אוהב אותי‪,‬‬ ‫גדולה! בכל פעם שהאדם רוצה לאכול או‬ ‫מעריך אותי ודואג לי‪ ,‬והוא נתן לי‪.‬‬ ‫לשתות‪ ,‬עליו לברך‪ ,‬ולעיתים מתעוררים לו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫וט‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫האדם אינו מוכן להודות שהוא קם רעב‪.‬‬ ‫הקב"ה הזריח את השמש בשבילי‬ ‫אני בסדר גמור ‪ -‬הוא אומר‪ .‬איני צריך‬ ‫אמרו חז"ל )ברכות נח‪ ,‬א( שהאדם צריך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כלום‪ .‬טוב לי‪ .‬אל תעזרו לי‪.‬‬ ‫לחשוב שכל מה שבעל הבית טרח‪ ,‬לא טרח‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זה אינו נכון‪ .‬לא טוב לך‪ .‬והראיה‬ ‫אלא בשבילו‪ .‬מצוי מאוד שאדם חי את כל‬ ‫שעכשיו שבע בבוקר‪ ,‬ישנת די הצורך‪ ,‬ובכל‬ ‫חייו ואף פעם אינו עוצר להתבונן בכך‬ ‫נכנס"ולבית הכנסת‪ ,‬אתה ניגש‬ ‫זאת‪ ,‬כשאתה‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫בשבילו‪ .‬האדם‬ ‫שהקב"ה ברא את השמש‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫לחברך כדי לספר לו קצת חדשות‪ .‬מה‬ ‫מיד ובטחון‬ ‫שומע ומתנגד‪ :‬זה לא נכון‪ .‬הוא ברא אותה‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫שלך בכך? זו אינה עבירה‪ .‬קמת‬ ‫ובטחו‪‬‬‫הצורך‬ ‫הבריאה?‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בשביל הבריאה‪ .‬אבל מי היאפטרו‪‬‬ ‫בבוקר‪ ,‬הכל חדש‪ ,‬אתה יכול ללכת ללמוד‬ ‫הבריאה היא אתה‪ .‬העובדה שיש עוד אנשים‬ ‫במוח צלול ורענן‪ ,‬ומה נחוץ לך ללכת‬ ‫אינה עניינך‪ .‬אמנם אנו קרוצי חומר‪ ,‬וקשה‬ ‫חדשות? אין זה אלא שאתה קם‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫ולמכור‬‫אדם הרה"ח‬‫בשביללע"נ‬ ‫לנו להבין כיצד נבראה הבריאה נלמד‬ ‫ראטה קם רעב‪ ,‬עליך למלא‬ ‫אם אתה‬‫ובכן‪,‬הי"ו‬ ‫רעב‪.‬ליפא‬ ‫בעולם‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫אדם הר"ר‬ ‫אחד כשיש עוד מיליארדי בני‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫את רעבונך עוד לפני שאתה בא לבית‬ ‫אך האמת האמיתית היא שהיום הקב"ה‬ ‫הזריח את החמה בשבילך‪ ,‬כי אתה תצטרך‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫ופוגש אנשים‪ ,‬כך שכשתגיע לבית‬ ‫הכנסת‬ ‫הכנסת‪ ,‬כבר תהיה מלא סיפוק ושמחה‪.‬‬ ‫ללכת ברחוב ולך יהיה נעים כשיהיה מואר‪,‬‬ ‫והצמחים יצמחו והפירות יבשילו‪ .‬אם האדם‬ ‫הרגשת ערך על ידי הודאה‬ ‫אינו מתבונן‪ ,‬הוא נשאר בלי הדעת‪ ,‬ואינו‬ ‫נחדד את הנקודה‪ .‬ההודאה היא היכולת‬ ‫יודע כלל שקיבל מתנה‪ .‬הוא אינו מרגיש‬ ‫לקחת מתנה ולהפיק –‬ ‫ממנה את מה שהיא‬ ‫את ערכו‪ ,‬וממילא הוא נשאר רעב‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫יכולה לתת‪ .‬אם אינך מפתח את היכולת‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מדובר בוודאי בעבודה לכל החיים‪ ,‬אך‬ ‫לקחת אפילו את המתנה הקטנה ביותר‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ממנהדברי‪‬‬ ‫ולקבל ממנה‬ ‫ליהנות מול‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫אי‪‬‬ ‫לשמוח בה‪,‬‬ ‫לומד כיצד‬ ‫האדם‬ ‫שבועות אם‬ ‫מפליא הוא‪:‬‬ ‫דבר‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לאותו אחד‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מולדומה‬‫נחו‪‬אתה‬ ‫שהואצריך‪,‬‬ ‫מכפישאתה‬ ‫מה‬ ‫לעשותה‪ ,‬משעה שהוא קם בבוקר ומתחיל‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬שאינו‬ ‫הרי לו‪ ,‬או‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫שנותנים‬ ‫לכ‪‬המתנה‬ ‫הסיבה‬ ‫שדוחה את‬ ‫להתבונן במתנות שהוא קיבל ושהוא מקבל‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫השחר‪,‬‬ ‫את ברכות‬ ‫עליהןהדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫ומברך‬ ‫עתה‪,‬‬ ‫משהוא אחת‬ ‫צרי‪‬‬ ‫וכעבור דקה‬ ‫חשיבות‪ ,‬יותר‬ ‫להצליחלהברוחניות‬ ‫מייחס‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬ומתבונן בכל אחת מהן‪ ,‬אני מודה לך על‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫הערכה‪ .‬שאי‪‬‬ ‫תכניע את‬ ‫שיי‪‬‬ ‫לחפשמה ג‪‬‬ ‫הוא יוצא‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫בלבד‬ ‫להצליח‬ ‫עצמך ותבין שהמתנות שאתה מקבל אינן‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬להיות‬ ‫לעורר‬ ‫הייתי יכול‬ ‫לנו כדי‬ ‫הכשרון‪.‬‬ ‫שניתנו ועל‬ ‫השכל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫מגיעות לך‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬שלא‬‫"ה כדי‬‫אכ‪‬ליהקב‬ ‫שכל‬ ‫לטובה‪.‬נותן‬ ‫מחוסרדיננו‬ ‫דעת‪ ,‬ואתה‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫שאתה מעריך‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫משום כלי‪‬‬ ‫למה? רק‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫אהיה כך‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחחשוב‬ ‫אי‪ ‬ערך‪.‬‬ ‫הרגשת‬‫ידיעתו‬ ‫הכנעה עלמביאה‬ ‫מיוסדת‬ ‫אותי ודואג לי‪ .‬הדבר ממלא אותו בהרגשת‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫ונוסי‪‬שהדבר‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותסבורים‬ ‫על אנשים‬ ‫זאת‪,‬כ‪‬שכן‬ ‫להבין‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫ערך‪ .‬לכן לא יהיה לו צורך כשייכנס לבית‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫שהמתנה לא הגיעה‬ ‫יותרמבין‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫הפוך‪.‬לקבל‬ ‫כשאתה‬ ‫כדי‬ ‫הכנסת להיות אדם הזקוק למילים טובות‬ ‫לך‪ ,‬מתעוררת אצלך השאלה‪ :‬אם כך‪ ,‬מדוע‬ ‫הוא לא יזדקק לכך כי כבר קיבל‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מאחרים‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫עונה‪ :‬כי‬ ‫לעצמי‬ ‫אתהוכשאני‬ ‫הקב"האי‪‬נתןאנילי?לי ואז‬ ‫מי לי‬ ‫א‪‬‬ ‫בביתו‪ .‬כל‬ ‫חובת‬ ‫בהיותו בעל‬ ‫למדנוהערך עוד‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫הרגשת‬ ‫אתכבר‬ ‫אותי‪ .‬הוא יודע מה‬ ‫מה אני‬‫אוהב אותי ומעריך‬ ‫אחד יכול לבדוק זאת בעצמו‪.‬‬ ‫ערכו של יהודי‪ ,‬אף על פי שאני איני יודע‪,‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫שצרי‪‬עלילדו‪‬‬ ‫מתנות‪.‬‬ ‫השאלהמשפיע‬ ‫ולכן הוא‬ ‫כמה וכמה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי‬ ‫לספר חדשות לשם מה?‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫זהו הכלל‪ .‬אם יש לך הכנעה ‪ -‬תרגיש‬ ‫אחת מהסיבות שאנו טועים בזה היא‬ ‫מוערך‪ ,‬אם אין לך הכנעה ‪ -‬תהיה שבור‪,‬‬ ‫חוסר הודאה על האמת‪ ,‬כפי שדיברנו לעיל‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫זט‬ ‫ארוכה של מתנות‪ ,‬דבר על כך‪ ,‬תודה על‬ ‫וכל היום תצפה מהסובבים אותך שירחמו‬ ‫כך‪ ,‬עד שתתמלא בהרגשת ערך‪ ,‬ואז‪,‬‬ ‫עליך ויעזרו ליהודי שבור‪.‬‬ ‫אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כשתתפלל בבית הכנסת‪ ,‬לא יעלה בדעתך‬ ‫מדור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הקרוב ביותר אל המלך‬ ‫לחשוב מה חושבים עליך אנשים אחרים‪.‬‬ ‫המהר"ל בנתיבות עולם )נתיב העבודה‬ ‫שאיבת הערכה באירועי השמחה‬ ‫פ"י( עוסק בטעם הכריעה במודים ונותן‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫אחד מהמצבים שבהם מציאות זו בולטת‬ ‫הסבר מפליא‪ .‬הוא מבאר שהכריעה מקומה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫במיוחד הוא בעת עריכת שמחה מכל סוג‪,‬‬ ‫פטרו‪ ‬כאן‬ ‫כשמגיעים קרוב אל המלך‪ ,‬ואף‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫ברית‪ ,‬בר מצווה‪ ,‬אירוסין‪ ,‬נישואין וכדומה‪.‬‬ ‫כשהאדם מגיע לברכה זו‪ ,‬הוא מגיע קרוב‬ ‫אם מתבוננים בכך‪ ,‬נתקפים בחרדה‪.‬‬ ‫מאוד אל ה'‪ ,‬ולכן הוא כורע‪ .‬בלשונו‪:‬‬ ‫עורך שמחה‪ ,‬הוא מזמין אנשים‪.‬‬ ‫כשהאדםז"ל‬ ‫אל הרה"ח פסח‬ ‫"הכריעה מצד הקירוב הגמורנלמד‬ ‫שישלע"נ‬ ‫מלמד אותנו כיצד נראה‬ ‫המחבר ראטה‬ ‫רבינוליפא הי"ו‬ ‫הקירוב‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫אותו הר"ר‬ ‫האדם אל השם יתברך ומצד‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫היהודי כשהוא מקיים מצוה עם אחרים‪.‬‬ ‫יש כאן כריעה"‪.‬‬ ‫הוא אומר שמצוי מאוד שמחמת שיש שם‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫אנשים‪,‬כ"גכלאייר ה‬ ‫במדברדבריו‪,‬‬ ‫פרשתבהמשך‬ ‫ספר שלישי‬ ‫הכוזרי שם‬ ‫והנה ב יו‪‬‬ ‫תהיה בהם‪.‬‬ ‫מחשבתו‬ ‫עוד‬ ‫וכשמדובר בעריכת שמחה‪ ,‬שיש בה ריבוי‬ ‫אנו כבר מוצאים טעם אחד לכך שבברכה‬ ‫אנשים‪ ,‬והוא צריך לקבל כל אחד ולחייך‬ ‫זו מגיע האדם קרוב כל כך אל ה'‪ .‬הוא‬ ‫לכל אחד‪ ,‬הקושי כפול ומכופל‪.‬‬ ‫מסביר שמכיון שהתפלל אל ה' שיבנה את‬ ‫בית המקדש‪ ,‬וביקש 'ותחזינה עינינו בשובך‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫–‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫אם האדם אינו לומד כיצד להתבונן בינו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לציון ברחמים'‪ ,‬וחתם 'ברוך אתה ה'‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫שמחותיו‬‫הופכותנחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬‫באופןבו‪.‬טבעי‬ ‫להשתמש‬ ‫המחזיר שכינתו לציון'‪ ,‬הוא המשיך אל אי‪‬‬ ‫לבין קונו‪,‬‬ ‫לשאיבת הערכה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫ביותר‬ ‫המתאים‬ ‫כראוי‬ ‫למקוםלבטוח‬‫עצמו בחינת בית המקדש‪ ,‬ומשום כך הוא אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬התנאים‪.‬‬ ‫מולאת כל‬ ‫נחו‪ ‬שם‬‫כי יש‬ ‫מאחרים‪,‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫עומד לפני ה' ועליו לכרוע‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬יש שם הרבה אנשים‪ ,‬שנית‪ ,‬זה‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מקום שבו הוא יכול להראות את הצלחתו‪.‬‬ ‫אזא‪,‬קרוב‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫שהאדם נמצא‬‫כתב הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫המהר"ל‬‫השבועות‬ ‫אך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫מודה‪ ,‬הוא קרוב‬ ‫משום ש‬ ‫כ‪‬כל כך‬ ‫הוא אומר לעצמו‪ :‬אם אני עורך שמחה‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כשהוא בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫אומר‪ :‬אני‬ ‫לעורר הוא‬ ‫כדי מודה‪,‬‬‫כשהאדם‬ ‫סימן שאני מוצלח‪ .‬אני יכול להזמין אפוא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫שניתנו‪ .‬לנו‬ ‫ביותר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לראות‬‫לבטוח‬‫באופןבלירשמי‬ ‫ברוחניות‬ ‫העולם‬‫הצלחה‬ ‫כלל כל‬ ‫את‬ ‫מאמין ומכיר שהקב"ה נמצא כאן‪ ,‬שהרי‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫אף לצלם‬ ‫האד‪‬‬ ‫אוכלשל‬ ‫ולדבר עליה‪.‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫בהצלחתי‬‫הוא נותן לי ללא הרף ומחייה אותי‪ .‬וכיון כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫שהוא אומר כן ומרגיש כך‪ ,‬הקב"ה באמת‬ ‫מי ומי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שכולם יראו‬ ‫לבטוח‬ ‫ולפרסמן‪ ,‬כדי‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫מיוסדת על‬‫תמונות‬ ‫מה‬ ‫ללמודמיניה‪,‬‬ ‫אתר פנוי‬ ‫ועלינו‬ ‫בעצם לית‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫כאן‪ ,‬כי‬ ‫נמצא‬ ‫בשמחתי‪ .‬הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫השתתפוא‪ ‬כ‪ ‬על‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫המסתירים‪ ,‬ועכשיו‬ ‫מלמדתדברים‬ ‫התורהמאי? יש‬ ‫אלא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫ויש מי שכל מטרתו בעריכת השמחה‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬ההסתר‪ ,‬הוא רואה אותו לפניו‪,‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שגילה את‬ ‫היא זו‪ ,‬ורק בשבילה הוא מזמין את כל‬ ‫ואם כן הוא כורע מחמת גודל הקרבה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫אומר‪ :‬אין לי הזדמנות‬ ‫מה אני‬ ‫האנשים‪ .‬הוא כאילו‬ ‫אחרת לתמונה זו‪ ,‬מה לעשות? כשאומרים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעבמצב רוח‬ ‫לשערקםהבטחו‪‬‬ ‫בבוקר ואינו‬ ‫הלבבות‬ ‫כשהאדם‬ ‫ההזדמנות גם‬ ‫אי‪‬‬ ‫את בה היא‪:‬‬ ‫לנצללדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫לו‪ :‬אתה‬ ‫השאלהיכול‬ ‫עכשיו‪ ,‬אל‬ ‫וכמה‬ ‫דבר כמה‬ ‫תעשה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫אומריםה' לו‪ :‬אל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫טוב‪,‬עבודת‬ ‫של‬ ‫הוא מגיב‬ ‫רוצה‬ ‫שהטיב עמך ‪-‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫על להיות‬ ‫להודאה לה'‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬‫במצב רוח זה‪.‬‬ ‫כשאתה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אנשים‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא עם‬ ‫נחו‪‬‬ ‫תדבר‬ ‫בחוסר נוחות‪ :‬בשביל זה יהיו לי עוד‬ ‫אתה בור ברשות הרבים‪ .‬תתחיל להתבונן‬ ‫הזדמנויות‪.‬‬ ‫בכך שהקב"ה נתן לך שוב פעם רשימה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫שקיבל חתן זה? כיצד נראה זה שאני קבלתי‬ ‫אם האדם אינו לומד‪ ,‬כפי שדיברנו‪,‬‬ ‫את החתן הזה?‬ ‫כיצד להתבונן בברכות השחר וכיצד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להודות לה' על הלחם ‪ -‬זה מה שיקרה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אכן‪ ,‬אם אין לאדם מושגים נעלים מזה‪,‬‬ ‫הוא אומר‪ :‬אני שמח עם מה שמשמח אותי‪.‬‬ ‫כפי שרבינו המחבר מלמדנו‪ .‬ואם האדם‬ ‫מבין זאת‪ ,‬הוא נבהל ואומר‪ :‬הקב"ה הרי‬ ‫רוב בני אדם מבקשים מהקב"ה ככה‪ :‬רבונו‬ ‫מטיב עמי בלי סוף‪ ,‬ואני ניצלתי את‬ ‫חתן משובח‪ ,‬אחרת יהיו‬ ‫ומשפחתוליהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאעולם! תן‬ ‫ב‪ ‬של‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫איזו‬ ‫הר"ר‬ ‫מאחרים?!‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ההזדמנות לשאוב הערכה‬ ‫בזיונות‪ .‬ואם יהיו לי בזיונות‪ ,‬לא אקבל‬ ‫מדור לי‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןלקול‬ ‫שטות! הרי ראיתי כי אכן שמע ה'‬ ‫מאנשים‪ .‬הצל אותי כי אני זקוק‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הערכה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫אליו כל‬ ‫תפילתי‪ ,‬הייתי יכול להרגיש קרוב‬ ‫להערכה מאחרים‪ .‬איני יכול לעשות שידוך‬ ‫כך‪...‬‬ ‫זה כי זה יהיה בושה וכלימה‪.‬‬ ‫ומגיע הרה"ח פסח ז"ל‬‫נלמד לע"נ‬ ‫תאר לך שמישהו עוזר לך‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫כשהקב"ה עוזר לו לאדם והוא‬ ‫ליפא כך‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט ואחר‬ ‫לך הר"ר‬ ‫שפלוני‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לשמחתך ואתה אומר לו‪ :‬דע‬ ‫מקבל חתן כזה‪ ,‬במה מתבטאת ישועתו? ‪-‬‬ ‫עזר לי באופן יוצא מן הכלל‪ .‬הלה מסתכל‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫'תשפ"ב ה' הוא כל‬ ‫יידעו שברוך‬ ‫כולם‬ ‫בפליאה ‪ -‬הן אני זה שעזרתי לך‪ .‬ואתה מיד‬ ‫אייר ה‬ ‫שעכשיוכ"ג‬ ‫)בחו"ל בכך‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫כך מוצלח‪ .‬ולכן‪ ,‬כשמישהו בא להשתתף‬ ‫משתיק אותו‪ :‬על זה נדבר בהזדמנות‬ ‫בשמחת החתונה ואומר לו‪" :‬אין לך מושג‬ ‫אחרת‪ .‬פלוני כל כך נפלא‪ ,‬פלוני כל כך‬ ‫לאיזה חתן זכית"‪ ,‬הוא מרים את עיניו‬ ‫עוזר‪...‬‬ ‫ואומר‪ :‬רבונו של עולם! תודה שנתת לבני‬ ‫הקב"ה הרי נמצא כאן ועוזר לך בכל‬ ‫ופלא‪.‬האד‪ ‬יודע‬ ‫תמיד –‬ ‫הפלא א‪‬‬ ‫אותי‪.‬‬ ‫להעריך‬ ‫מועיל‬ ‫אדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רגע ורגע‪ .‬נורא‪...‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אך אותו יהודי אמר‪ :‬אינך מבין מה אני‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫אל תהרוס לי את השמחה‬ ‫השובע אני‬ ‫מול ואת‬ ‫לבטוח ליכראוי‬ ‫אלוקים‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫מרגיש‪ .‬יש‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬אתה בא‬ ‫אדם‪ .‬למה‬ ‫מבנימול‬‫נחו‪‬‬ ‫שהוא ולא‬ ‫מכפי‬ ‫מקבל ממנו‪,‬‬ ‫סיפר לי יהודי שגיסו הוא יהודי הדבוק‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫ברבונו של עולם‪ ,‬ומלא תמיד בהודיה וחי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬מכיר‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הנמוכההרי‬ ‫הזאת? אני‬ ‫לכ‪‬בשפה‬ ‫הסיבהאתי‬ ‫לדבר‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫על‬ ‫את ‪,‬בתו‪,‬‬ ‫חיים נעלים ורוממים‪ .‬הוא חיתן‬ ‫אותי‪ .‬אל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬‫יותרתוריד‬ ‫ברוחניותשהיא‬ ‫להצליחואני חושש‬ ‫אותה‪,‬‬ ‫שאי‪‬הבנתי‬ ‫דבריך‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫אליו אחד ואמר‬ ‫להשתמשניגשבכל‬ ‫כ‪‬והנהעלינו‬ ‫באמצע הסעודה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫את ג‪‬‬‫הבנתי מה‬ ‫להצליח שלא‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫תחשוב‬ ‫היטב‪ ,‬ואני מבקש ממך שתעצור‪ ,‬כי זה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫מושג באיזה‬ ‫לעורר‬ ‫אין לך‬ ‫רוצה כדי‬ ‫לומר לך‪,‬‬ ‫"אני לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לו‪:‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מוריד אותי‪ .‬הוא בוכה מהתרגשות‪ :‬אתה‬ ‫נת‪ ‬אריין‬ ‫לנו‬ ‫האסט‬ ‫חתן דו‬ ‫הקב"ה‬ ‫זכית!" לטובה‪.‬‬ ‫)וועלכע אכ‪‬‬ ‫חתן‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כמה הקב"ה‬‫יודע של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫הייתי? אתה‬ ‫כל‬ ‫יודע היכן‬ ‫עליו‪" :‬נראה‬ ‫התרעם‬ ‫להצליחהשמחה‬ ‫געכאפט(‪ .‬בעל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫כאן‪ .‬רק‬ ‫אי‪‬נמצא‬ ‫ידיעתו לא‬ ‫על אף אחד‬ ‫עמדי?‬ ‫מיוסדת‬ ‫הטיב‬ ‫לך שאין לי מה לעשות בשעת שמחתי כי‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫והקב"ה‪.‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫אני‬ ‫אם לחשוב מחשבות כאלה?!"‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אלה‪.‬אינם מתחילים להבין מה הוא‬ ‫אנשים‬ ‫הטוב כי לא כלו רחמיך‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אמר‪ .‬הדברים שאמר בעל השמחה היו‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כך‪.‬בעל‬‫רבינו‬ ‫אנילנו כך‪ :‬אם לא‬ ‫אומר‬ ‫רבינו המחבר מה‬ ‫הוא ראה‬ ‫בהקדמת כל‬ ‫למדנו‬ ‫כך‪ ,‬ויהודיים‬ ‫כבר כל‬ ‫נכונים‬ ‫תלמד כיצד עושים זאת‪ ,‬לא תבין אפילו על‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע לחתן כל‬ ‫כך‪ :‬הבטחו‪‬‬ ‫העובדה שזכיתי‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫העניין‬ ‫את‬ ‫היא‪ :‬יכול‬ ‫אי‪‬‬ ‫כיצדבההאדם‬‫למדלדו‪‬‬ ‫השאלהמדבר‪.‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מה אני‬ ‫כמהמוצלח‬ ‫וכמה‬ ‫להיות‬ ‫של פי‬ ‫לענייןנחו‪‬‬ ‫שייכת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כך נפלא‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬זקוק‬ ‫רוצה‬ ‫להיות ערך‪ .‬הוא‬ ‫הבטחו‪‬מהרגשת‬ ‫להיות שבע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬מדבר על‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בוודאי‪ ,‬אתה‬‫אדם‪.‬בנוגע‬ ‫משהוא בני‬ ‫נחו‪‬‬ ‫בעיני‬ ‫להרגשת ערך‪ .‬אין ספק בכך‪ ,‬אבל יש לו‬ ‫מעלתו הרוחנית‪ .‬אך בסופו של דבר הדבר‬ ‫אותה‪ .‬וכשמישהו אומר לו מילה טובה‪ ,‬אין‬ ‫מביא את האדם לחשוב ‪ -‬מי הוא זה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חי‬ ‫ששבע מהרגשת ערך‪ ,‬אומר‪ :‬אין לי כלום‬ ‫הוא דוחה אותה‪ .‬אתה יודע למה? כי הוא‬ ‫עם הנושא הזה‪ .‬מה ששייך לרבש"ע ‪ -‬אני‬ ‫מבין שהקב"ה שלחה לו אותה‪ ,‬והוא מודה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדבר עם הרבש"ע‪ .‬לא אקפוץ על המציאה‬ ‫לה' על כך ואומר‪ :‬רבונו של עולם! אני‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כשאתה בא לומר לי זאת בסגנונך‬ ‫כשהמשמעות היא‪ :‬דע לך שהשידוך‬ ‫מלא רגשי הודיה על רוב הטובות שאתה‬ ‫מרעיף עלי‪.‬‬ ‫שעשית נחשב בעיני בני אדם כהצלחה‬ ‫וההבדל הוא לגבי סוג האדם שאומר לי‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫תוביל אותי לשם‪.‬‬‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫מרהיבה‪ .‬אל‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫פשוט‪ ,‬בן פיגא‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫אדם‬ ‫הוא‬ ‫"זכית לחתן כה נפלא"‪ .‬אם‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫הדבר אינו מוסיף לי כלום‪ .‬ואיני זקוק לו‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫סוף דבר‪ ,‬צריך הרבה להתלמד כיצד‬ ‫בכלל‪ .‬אבל אם הוא אחד כזה שממנו יש לי‬ ‫לחיות נכון‪ ,‬אמיתי‪ ,‬בריא‪ ,‬כפי שהקב"ה‬ ‫כל הזמן את הלחץ והפחד‪ ,‬כי הוא זה‬ ‫בריאתו‪ ,‬ואז מתחילים לחיות חיים‬ ‫את ז"ל‬ ‫בראפסח‬ ‫אז הרה"ח‬ ‫ההצלחה ‪-‬‬ ‫לע"נ‬ ‫שמתחרה אתי כל הזמן על נלמד‬ ‫מאירים ונעימים‪.‬‬ ‫יש לזה משמעות אחרת‪ .‬אך כאמור‪ ,‬מי‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נדבת‬ ‫הר"ר שמעון מענצער הי"ו‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לרגל הולדת בתו למז"ט‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לרפואת‬ ‫האשה פערל בת סאסא‬ ‫בתושח"י‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫יום רביעי פרשת חיי שרה כ"ד חשון תשפ"ז‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הדרך לקבל החלטות בשידוכים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שניהם יחד‪ .‬אחד מתרעם‪" :‬אתה נותן‬ ‫אין ולאו ורפיא בידיה‬ ‫לילדים שלך להזדקן! עוד תיתן על זה דין‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫מגיעה אל‬ ‫לפעמיםבמדבר‬ ‫השידוכים‬ ‫בפרשת יו‪‬‬ ‫בררן? מה‪ ,‬אתה‬ ‫כל הכך‬ ‫אייר‬ ‫למהכ"ג‬ ‫אתה‬ ‫וחשבון‪.‬‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫האדם הצעת שידוך שאינה לגמרי לפי רוחו‪.‬‬ ‫חושב שתקבל מי יודע מה? הרי מציעים לך‬ ‫היא די טובה‪ ,‬אבל הוא קיווה למשהו טוב‬ ‫הצעות די יפות‪ .‬עזוב‪ ,‬תרפה כבר!" ומנגד‬ ‫יותר‪ ,‬והוא מתלבט‪ :‬להשיב "כן" או "לא"?‬ ‫יש אחד מבני המשפחה שאומר לו הפוך‪:‬‬ ‫"תן להם לצעוק כמה שהם רוצים‪ .‬תבטח‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫מצד אחד‪ ,‬מי אומר שתזכה בגדול הדור‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫בה' והוא ישלח לך הצעה מן המשובחות‬ ‫הקב"ה‬ ‫"כן"‪.‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע תענה‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬הירגע‪,‬‬ ‫נחיצותהמעלות?‬ ‫כליל‬ ‫לדעת‬ ‫הוא לא‬‫נחו‪‬‬ ‫פלונייותר‬ ‫קיבל‪.‬‬ ‫תראה‪,‬אבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫שבמשובחות‪.‬‬‫שלח לך הצעה‪ ,‬אל תדחה אותה‪ .‬ומצד שני‪ ,‬אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬ובחורות‪,‬‬ ‫מולבחורים‬ ‫כראוי‬ ‫מספיק‬ ‫לבטוח יש‬ ‫אולי כדאי לחכות קצת‪ .‬אולי תגיע הצעה אי‪‬‬ ‫נשבר וזכה‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫ותקבל"‪.‬נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫תחכה שהוא‬‫טובה יותר‪ .‬ואם זה יקח עוד שנה‪ ,‬מה בכך? מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬אפשר‬ ‫חשובה‪ ,‬שהרי‬ ‫סוגיא פשוטה‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫צריך קצת סבלנות‪ .‬ויש שכבר מאוחר קצת‪,‬‬ ‫מאוד‪ ,‬ואי‬ ‫זו‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫והוא אומר‪" :‬יש לי בטחון שהקב"ה ישלח‬ ‫להתחמק ממנה‪ .‬היא נוגעת לכל מי שנמצא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כל בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫הדרישות שלי‪ .‬אני‬ ‫עלינושעונה על‬ ‫כ‪‬לי הצעה‬ ‫שאי‪‬שאצלו‬ ‫הילדים‪ .‬ג‪‬‬ ‫יש מי‬ ‫להצליח שידוכי‬ ‫בתקופת‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬את כל‬ ‫לעורר‬ ‫תראו שאקבל‬ ‫בבטחון‪,‬כדי‬ ‫ובסוף‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫מחכה‬ ‫לבטוח אבל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי קיצוני‪,‬‬ ‫ברוחניותיותר‬ ‫נוגעת באופן‬ ‫הצלחה‬ ‫השאלה‬ ‫כלל‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫שביקשתי"‪.‬‬ ‫מה‬ ‫שליותר מידי‬ ‫האד‪‬‬ ‫מתעכב‬ ‫ההצלחה מי שאינו‬ ‫הרוחנית‬ ‫בזעיר אנפין גם‬ ‫כל‬ ‫עומד בפני הספק ‪ -‬מתי אומרים "כן"? הרי‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ואחרי המתנה ארוכה הוא מביט סביבו‬ ‫תמיד עלולה להגיע הצעה טובה יותר‪.‬‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫ואומר‪" :‬נו‪ ,‬מי צדק?" לפעמים הוא מצביע‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנועלאי‪‬‬ ‫פלוני‪ .‬הציעו לו‬ ‫מלמדת"תסתכל‬ ‫אדם אחר‪:‬‬‫התורה‬ ‫על‬ ‫בהורדת שפע‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫שלושהיותר‬ ‫חלקים‬ ‫כדי לקבל‬ ‫הצעותאלה‪.‬‬ ‫נוראיות והוא לא נשבר‪ .‬הוא קיווה‪,‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫כדי להגיע להכרעה מעשית‪ ,‬נבנה קודם‬ ‫התפלל ובטח בה'‪ .‬ואילו היה ממהר לקבל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫נחזור בקצרה על מה‬ ‫מה אני‬‫תחילה‬ ‫היסודות‪.‬‬ ‫את‬ ‫את ההצעה הראשונה‪ ,‬חלילה‪ ,‬כמה היה‬ ‫שלמדנו לפני יומיים )יום שני‪ ,‬פרשת חיי שרה(‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫חיכה וחיכה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הרי הוא‬ ‫לשערבטחון‪.‬‬ ‫הלבבות צריך‬ ‫מפסיד!‬ ‫השפע‬ ‫בהבאת‬ ‫חלקים‬ ‫שלושה‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫שיש‬ ‫אמרנו‬ ‫כמה וכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫עליו"‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬חלם‬ ‫קיבלה'מה שלא‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫ובסוף‬ ‫כשהאד‪‬ארבעים‬ ‫רוצה‬ ‫העבודה‪ ,‬שהרי‬ ‫עיקרלהיות‬ ‫האדם‪ ,‬וזו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫יום לפני יצירת הוולד כבר מכריזים‪" :‬בת‬ ‫בדרך כלל יש גם בני משפחה שמנגנים‬ ‫פלוני לפלוני"‪.‬‬ ‫את אחד משני הניגונים‪ ,‬ולפעמים את‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫כ‬ ‫צריך לראות איך הפעולה שלי מביאה אותן‪.‬‬ ‫החלק הראשון‪ :‬ההכנה הפנימית‬ ‫ככל שאני קשור רגשית לפעולות שלי‪ ,‬כאילו‬ ‫במחשבה‪ .‬האדם צריך להיות כלי מוכן‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הן שיביאו את התוצאה‪ ,‬כך אני מתרחק‬ ‫לקבל שפע‪ .‬עליו להתמלא מחשבות של‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מקבלת השפע‪ .‬בפרט בשידוכים‪ ,‬שם רואים‬ ‫בבירור שהתוצאות אינן קשורות לפעולות‪.‬‬ ‫ביטול להקב"ה ושל בטחון בו‪ ,‬ובוודאי‬ ‫לעסוק בתשובה‪ ,‬כדי שלא יהיה הוא‬ ‫המעכב‪ .‬כך התפלל אליעזר עבד אברהם‬ ‫המביאה לידי מעשה‬ ‫פיגא מחשבה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אינו‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫האדם‬ ‫לזכות‬ ‫אם‬ ‫לזכות‬ ‫שלא יהיה עיכוב‪ ,‬שהרי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון לכך‬ ‫הגון‪ ,‬הוא עצמו עלול להיות הסיבה‬ ‫כעת נדבר קצת על ענין הורדת השפע‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫שמחה‪,‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫שהשפע אינו מגיע‪ .‬ביטול‪ ,‬ענווה‪,‬‬ ‫זה נשמע כמו סגנון קבלי שצריך לעשות‬ ‫פעולה כדי להמשיך את השפע לעולם הזה‪.‬‬ ‫תשובה ובטחון‪ ,‬ובוודאי התפילה‪ ,‬שבונה‬ ‫ז"ל על כך בצורה פשוטה יותר‪,‬‬ ‫נדבר‬ ‫את כל אלה כשהאדם מתפלל כראוי‪ :‬כל‬ ‫הבהפסח‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫הפרנסה‪ ,‬ומשם נעבור אל‬ ‫זה חלק אחד‪.‬‬ ‫בסוגייתראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬‫נתחיל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫סוגיית השידוכים‪.‬‬ ‫החלק השני‪ :‬העשייה‪ .‬האדם צריך‬ ‫'תשפ"ב ה'‪ ,‬הקב"ה‬ ‫לפרנסה‪ .‬ברוך‬ ‫כ"ג אייר ה‬ ‫האדם( –זקוק‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫שממשיך את‬ ‫פרשת במדבר‬ ‫שלישיוזה מה‬ ‫בעולם הזה‪,‬‬ ‫לפעול יו‪‬‬ ‫עזר לו‪ ,‬הוא הקים בית והוליד ילדים‪,‬‬ ‫השפע עד לעולם הזה‪ .‬ראינו בשם‬ ‫ועכשיו עליו לפרנסם‪ .‬למצב כזה יש פסוק‬ ‫משמואל בפרשת וירא בשם אביו ה'אבני‬ ‫בתורה‪' :‬לעבדה ולשמרה'‪ .‬ה'חובת‬ ‫נזר' זיע"א שכל המצוות המעשיות בנויות‬ ‫הלבבות' מביא את הפסוק כשהוא עוסק‬ ‫כך‪ :‬גם אם במוחו האדם כבר דבוק בה'‬ ‫יודע‬ ‫מצוה את‬ ‫תמידש – א‪‬‬ ‫הקב"ה האד‪‬‬ ‫ומבאר‬‫מועיל‬‫הבטחו‪ ‬זה‪,‬‬ ‫בנושא‬ ‫בדביקות עצומה‪ ,‬עדיין עליו לקום ולעשות‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬אדמה‪,‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותרחלקת‬ ‫אבל קנה‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫אתבו‪.‬‬ ‫האדם לעבד‬ ‫להשתמש‬ ‫מעשה‪ ,‬לתקוע בשופר או למול את הילד‪ .‬אי‪‬‬ ‫דברי‪‬והמציאות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולכל דור‬ ‫אותה‪.‬‬‫כראוי‬‫לבטוח וזרע‬ ‫חרוש אותה‬‫הרגשים ומחשבות אינם מספיקים‪ .‬רק אי‪‬‬ ‫שלו‪ .‬קח את הכשרון שיש לך‪ ,‬תן אותה‬ ‫בסוגיית‬ ‫ממשיך את‬ ‫הפע‪‬‬‫נעסוקהוא‬ ‫מעשה‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד עושה‬ ‫כשהוא‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לבריאה‪ ,‬תרום את כשרונך ויכולתך ותעזור‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫העולם הזה‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הקדושהבנוגע‬ ‫והשפע אל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לבריאה‪ .‬כשהאדם ממלא תפקיד זה‪ ,‬הוא‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לקבל את‬‫משהוא‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫האפשרות‬ ‫להצליחלעצמו את‬ ‫פותח‬ ‫הניסיון "להביא‬ ‫עלינו השלישי‪:‬‬‫כ‪ ‬החלק‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫פרנסתו‪.‬‬ ‫תוצאות"‪ .‬בדרך כלל אנשים עושים פעולות‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫כדי להשיג התוצאה‪ .‬כלומר‪ ,‬הם עושים את כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אחת הסיבות לכך שהאדם מקבל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הפעולה לא כדי לעורר את השפע‪ ,‬אלא כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫פרנסה כשהוא עושה השתדלות ראויה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫מה כלי‪‬‬ ‫מאוד‪ ,‬וחושבים‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫רוצים דבר‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫משום שהם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫היא זו‪ :‬גם אם יש בראשו מחשבות נכונות‪,‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמודהחלק‬ ‫לגרום‪ ,‬לוועלינו‬ ‫לקרות‪ .‬על‬ ‫שביכולתם תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫של ענווה‪ ,‬זריזות ובטחון‪ ,‬כל עוד אינו‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬פעם אין זה‬ ‫שהוא אותנו‬ ‫בעייתי‪ .‬אף‬ ‫מלמדת‬‫התורהאמרנו‬ ‫הזה‬ ‫מעשה‪ ,‬ראשית‪ ,‬יתכן‬ ‫לידיבהירות‪.‬‬ ‫אותןיותר‬ ‫מוציאלקבל‬ ‫ראוי‪ ,‬לא במשא ומתן ולא בשידוכים‪ ,‬כי כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שהוא מרמה את עצמו‪ .‬ואפילו אם נניח‬ ‫התוצאות אינן תלויות בהשתדלות‪ .‬מה‬ ‫לעצמי‬ ‫לא‬ ‫וכשאניעדיין‬ ‫עצמו‪ ,‬הוא‬‫את מי לי‬ ‫אני לי‬ ‫מרמה‬‫שאינו אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫מחויבבהקדמת‬ ‫האדםלמדנו‬ ‫ש כבר‬ ‫משום שהוא‬ ‫להשתדל אינו‬ ‫אני‬ ‫מה‬ ‫הביא את מחשבותיו הנכונות לידי גמר‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫משום שהוא‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬אלא‬ ‫לשערתוצאות‪,‬‬‫להביא‬‫הלבבות‬ ‫יכול‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫בכך‪.‬כמה וכמה‬ ‫אותו פי‬ ‫ועובד נחו‪‬‬ ‫להקב"ההבטחו‪‬‬ ‫מציית‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫עד שלא תעשה לא תדע‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הדוגמא הפשוטה ביותר היא צדקה‪.‬‬ ‫על זה אמרנו שעל האדם לשנן לעצמו‪:‬‬ ‫האדם אומר‪" :‬הלב שלי יוצא לפלוני‪ ,‬אני‬ ‫אין ביכולתי להביא את התוצאות‪ ,‬ואינני‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אבקש מאבי‪ ,‬אעשה הסכם יששכר זבולון"‪.‬‬ ‫כל כך רוצה לעזור לו‪ .‬רבונו של עולם‪ ,‬אני‬ ‫מוח האדם אומר‪ :‬אינני רוצה לעבוד קשה‪,‬‬ ‫אוהב אותו כל כך!" אומר לו הקב"ה‪:‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כי לא מתאים לי לעבוד קשה‪ .‬אומרים לו‬ ‫"מצוין‪ ,‬תן לי ואעזור לך‪ .‬הושט את ידך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫חז"ל )פסחים קיג‪ ,‬א(‪" :‬פשוט נבילתא בשוקא‬ ‫ושקיל אגרא‪ ,‬ולא תימא כהנא אנא וגברא‬ ‫לכיס‪ ,‬הוצא מטבע ותן לו"‪ .‬הוא מנסה‪,‬‬ ‫לעשות זאת ופתאום מרגיש שקשה לו‬ ‫רבא אנא‪ ,‬וסניא בי מילתא"‪ .‬עשה טובה‬ ‫קצת‪ .‬מידת החסד הנפלאה שלו והביטול‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫במלאכה‪ .‬אנחנו יודעים שלא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לעצמך ועסוק‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫עד‬ ‫הר"ר‬ ‫שלמים‬ ‫הנפלא שלו להקב"ה לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫אינם‬ ‫לך עצם הצורך להזיע בעבודה‪ ,‬ויש‬‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מתאים‬ ‫פטרון‬ ‫הפועל‪.‬‬ ‫הסוף‪ ,‬ולכן קשה לו להוציאם אל‬ ‫שלאובטחו‪‬‬ ‫מתאים לך לעבוד בכלל‪ ,‬אבל זה טוב‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬לקום‬ ‫כדי להוציא אותם אל הפועל עליו‬ ‫בשבילך‪ ,‬כי אתה מבטל את הגוף בזה‪,‬‬ ‫ולעשות‪ ,‬כי אז הוא לוקח את מידת החסד‬ ‫אתה מכניע את עצמך ומבין שלא מגיע‬ ‫ומכניס אותה לעולם המעשה‪ ,‬ובזה הוא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לך כלום‪.‬‬ ‫קונה אותה ומתדבק בה‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ברור גם שהמלאכה מבטלת את‬ ‫כך גם כשהאדם אומר‪" :‬אין לי עצלות‪.‬‬ ‫'תשפ"ב במיטה או‬ ‫רוצה לשכב‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי‪– (.‬הוא‬ ‫כ"גהיה‬ ‫)בחו"ל העצלות‬ ‫לי למי‬ ‫בעיה‪ .‬תגיד‬ ‫במדבר‬ ‫שוםפרשת‬ ‫אין לי‬ ‫שלישי‬ ‫מה פתאום?יו‪‬‬ ‫לשבת ולפטפט‪ ,‬אבל בפועל אינו יכול‪ ,‬כי‬ ‫להתקשר‪ ,‬אני מתקשר‪ ,‬בסדר גמור‪ ".‬אתה‬ ‫הוא מוכרח לעסוק במלאכה‪.‬‬ ‫פוגש אותו למחרת‪" :‬נו‪ ,‬התקשרת?" והוא‬ ‫עונה‪" :‬עוד לא‪ ,‬אתקשר היום‪ ,‬אין שום‬ ‫ולגבי הפחד‪ ,‬הלא ידוע שהוא היפך‬ ‫בעיה‪ ".‬אתה פוגש אותו שוב כעבור יומיים‪:‬‬ ‫"עוד לא יצא לי‪ .‬בעצם‪ ,‬חשבתי שעדיף הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫למה‬ ‫עסק?‬ ‫פותח‬ ‫אינו‬ ‫האדם‬ ‫למה‬ ‫הבטחון‪.‬‬ ‫אינו משקיע? ‪ -‬כי יש לו פחד‪ .‬אנחנו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שאתה תתקשר אליו‪ ,‬כך זה יעבוד יותר אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מדברים כאן על מי שצריך לפתוח עסק‬ ‫טוב"‪ .‬נפלא‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫ולהשקיע‪ .‬למה אינך תולה מודעה בבית‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הכנסת על מה שאתה עושה? למה אינך‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫רוחניי‪.‬אחת‪.‬‬ ‫עצלות" זו דרגה‬ ‫הרי כדי‬ ‫חג‬ ‫בנוגעלילדברי‪‬‬ ‫לומר "אין‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬שאתה‬ ‫אתה שהרי‬ ‫מתבייש‪ ,‬או‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫לחבר? כי‬ ‫מספר‬ ‫לעשות‬ ‫צריך‬ ‫עצל‪,‬‬ ‫להיות‬ ‫לא‬ ‫באמת‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫סומך על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יצליח‪ .‬יותר‬ ‫למה אינך‬ ‫שזה לא‬ ‫ברוחניות‬ ‫חושש‬ ‫להצליח‬ ‫מעשה‪ .‬אם תתקשר לאותו אדם‪ ,‬יתברר‬ ‫שאי‪ ‬שלא‬ ‫ג‪ ‬חושש‬ ‫בגשמיות‪ .‬כימהאתה‬ ‫להצליחשיעזור לך?‬‫הקב"ה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאכן אין בך עצלות‪ .‬כך הדבר גם בנושאים‬ ‫יעזור לך‪" .‬ששש‪ .‬אל תספר לאף אחד‪ .‬כבר‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫רבים הקשורים לפחד ולבטחון‪ ,‬כפי שנבאר כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ניסיתי פעם דבר כזה ונכשלתי‪ ,‬ואני חושש‬ ‫בהמשך‪.‬דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫שגם הפעם הקב"ה לא יעזור לי‪ .‬כל עוד‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫עצלות ופחד‬ ‫אינני בטוח במאה אחוז‪ ,‬אני לא הולך על‬ ‫ללמוד מה‬ ‫גאוה ועלינו‬ ‫לבטלתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫זה"‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫האדם "לעבדה‬ ‫את אי‪‬‬‫אותנו‬‫מלמדתציווה‬ ‫כשהקב"ה‬ ‫התורה‬ ‫ולשמרה"‪ ,‬נכלל בכך גם ביטולן של שלוש כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫להגביר את הנשמה על הגוף‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫תכונות של הגוף‪ :‬גאווה‪ ,‬עצלות ופחד‪.‬‬ ‫חובת‬ ‫בעל אומר‪:‬‬ ‫שלושתן‪,‬רבינו‬ ‫למדנואתבהקדמת‬ ‫כבראוהב‬ ‫אני ולשמרה' נועדה‬ ‫נמצא שמצות מה‬ ‫'לעבדה‬ ‫והקב"ה‬ ‫הגוף‬ ‫לקחת את נשמתך ולהגביר אותה על גופך‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫"שלושתן מעכבות את השפע שלך‪,‬‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪:‬לעבוד‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהרוצה‬ ‫בהקב"ה‪,‬‬ ‫מאמינה לדו‪‬‬ ‫הרי שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫נשמתך‬ ‫כמה וכמה‬ ‫לבטל פי‬ ‫אותן"‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫לעבוד תוכל‬ ‫של‬ ‫וכשתלך‬ ‫ולעשות כל‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות אליו‪,‬‬ ‫את עצמה‬ ‫צרי‪ ‬ולבטל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אותו‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מה שצריך‪ ,‬לרוץ כצבי ולהתגבר כארי‪ ,‬אבל‬ ‫נתחיל בגאווה‪ .‬האדם אומר‪" :‬מה‪ ,‬אני‬ ‫הגוף עומד מעליה‪ ,‬מסתיר אותה ואומר‪:‬‬ ‫צריך לעבוד ולהזיע?! שאחרים יתאמצו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בכ‬ ‫יבקשו שתשטוף כלים ותעזור בהשכבת‬ ‫"לא עכשיו‪ ,‬לא היום‪ ,‬מחר‪ ".‬הגוף אומר‪:‬‬ ‫הילדים‪ .‬לא‪ ,‬לא! לך למשרד לעבוד"‪ .‬והוא‬ ‫"זה לא מתאים לך‪ ".‬הגוף אומר‪" :‬אני‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אכן הולך בכל הזדמנות אפשרית‪ ,‬גם ביום‬ ‫פוחד‪ ,‬אני פוחד"‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שישי עד שעה מאוחרת‪ .‬מה הוא עושה שם‬ ‫במשרד? ‪-‬אף אחד לא יודע‪ .‬הוא יושב מול‬ ‫כשאב הולך עם בנו הקטן והבן אומר‬ ‫המחשב ומבלה את הזמן‪.‬‬ ‫"אני לא יכול"‪ ,‬האב רוצה ללמד אותו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫כלום"‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫יקרה‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫ואומר‪" :‬אתה כן יכול‪ ,‬לא‬ ‫לזכות‬ ‫אפשר להפוך את המטרה לגמרי‪,‬‬ ‫מדור אמונה אכן‪,‬‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון נובע‬ ‫למה? כי הוא מבין שהפחד של הילד‬ ‫ובטחו‪ ‬לאדם את ההיפך הגמור‪.‬‬ ‫אמונה שתביא‬ ‫מדור כך‬ ‫ממנו הוא‬ ‫מילדותיות‪ ,‬ושמה שהוא מבקשפטרו‪‬‬ ‫דבר ישר‪ ,‬שכולם עושים לפי סדר העולם‪.‬‬ ‫וכן הוא לגבי נושא הפחד‪' .‬לעבדה‬ ‫לכן הוא אומר לו‪" :‬הקב"ה יעזור‪ ,‬בוא‬ ‫ולשמרה'ז"לנועד לכך שכשאתה משקיע‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫ואלמד אותך"‪.‬‬ ‫ראטה גם אם שיש בו קצת‬ ‫הי"ו הנכון‪,‬‬ ‫באופן‬ ‫בעסק‬ ‫ליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫סיכון‪ ,‬תוכל לומר‪" :‬התייעצתי עם אחרים‬ ‫זהו אחד מהתפקידים הגדולים של מצות‬ ‫ואני יודע שזה מעשה נכון‪ ,‬אני עושה אותו‬ ‫'לעבדה ולשמרה'‪ .‬אתה אומר שיש לך‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫מתוך בטחון בה' שיעזור לי‪ .‬ואם זה ייכשל‪,‬‬ ‫בטחון‪ ,‬בוא נראה‪ .‬אדרבא‪ ,‬קום ועשה מה‬ ‫לא אחשוב בכלל שאני משוגע‪ .‬התייעצתי‬ ‫שצריך‪ ,‬ותבטח בה' שיקרה מה שצריך‬ ‫היטב להבין אם זה ישר‪ .‬הצגתי את כל‬ ‫לקרות‪ .‬פשוט מאוד‪.‬‬ ‫הנתונים‪ ,‬ושאלתי האם אדם עם הון כמו‬ ‫כך גם לגבי הזריזות‪ ,‬שהיא היפך‬ ‫העצלות‪ .‬זריזות היא סוג של ביטול‪ :‬אני הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫שיש לי יכול לעשות דבר כזה‪ .‬אמרו לי שכן‪,‬‬ ‫ועשיתי‪ ,‬וכנראה שנגזר מן השמים שאפסיד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫את הכסף‪ ,‬שהרי הלכתי בדרך הישרה"‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫זה‬ ‫אם‬ ‫במיטה‪.‬‬ ‫שוכב‬ ‫אינני‬ ‫עבד‪,‬‬ ‫אני‬ ‫מציית‪,‬‬ ‫מה שעלי לעשות ‪ -‬אני עושה‪ .‬בין אם זה אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫זה‪ :‬לפעול‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫להפוך את‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫אפשר גם‬‫אבלשהוא‬ ‫מוצא חן בעיני‪ ,‬בין אם לא‪ ,‬בין אם אני מכפי‬ ‫מתוך "כוחי ועוצם ידי"‪ .‬ואתה יודע למה‬ ‫חג‬ ‫שמוטל‬‫מה הרי‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬עושה‬ ‫בנוגע לא‪ ,‬אני‬ ‫הבטחו‪‬בין אם‬ ‫נהנה‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫א‬ ‫אין לו פחד? ‪ -‬כי הוא טיפש‪ .‬כן‪ ,‬זה מגיע‬ ‫הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫השבועות‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫עלי‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫מילדותיות‪ .‬הוא כמו ילד קטן ולכן אין לו‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫פחד‪ .‬הוא לווה כסף מכל אחד ואחד‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫היצר עושה מהפך‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח גביר‬ ‫בלי להיות‬‫ברוחניותעומד‬ ‫לכולם שהוא‬ ‫ומספרהצלחה‬ ‫אמנם כן‪ ,‬יצר סוכן באדם ופועל בו כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של וחמשה‬ ‫שלושים‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחההבטיח לו‬ ‫אדיר‪ .‬מישהו‬ ‫להפוך את ה'לעבדה ולשמרה' לגמרי‪ .‬שלום כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחאותו‪:‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לעצור‬ ‫ידיעתומנסים‬ ‫על אנשים‬ ‫בשבוע‪.‬‬ ‫אחוז‬ ‫מיוסדת‬ ‫עליכם‪ .‬אני מכיר אותו‪ .‬היצר הרע אומר‬ ‫והוא עונה‪:‬‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫עושה?"ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫שוטה!כ‪‬מהעלאתה‬ ‫"הלו!‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫לאדם‪" :‬אם אתה כבר הולך לעבוד‪ ,‬אל תהיה‬ ‫"לעבדה ולשמרה"‪ .‬ולמעשה‪ ,‬אין זה לא‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫טיפש‪ .‬אל תזיע שם‪ .‬ראשית כל‪ ,‬במקום כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫'לעבדה' ולא 'לשמרה'‪ .‬אתה סתם לוקח את‬ ‫אלה‪.‬לך בזיונות‪ ,‬הפוך את זה למקור‬ ‫בכלי‪‬יעשה‬ ‫שזה‬ ‫שנועד‬ ‫דבר לעצמי‬‫וכשאני‬‫לקחת‬‫ומחריבה‪,‬מי לי‬ ‫הבריאהאי‪ ‬אני לי‬ ‫א‪‬‬ ‫של גאוה‪ .‬בוא נעשה הפוך‪ .‬יש לי משרד‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫זריזות ובטחון‪ ,‬והפכת‬ ‫מה אני‬ ‫לבנות אצלך ענווה‪,‬‬ ‫מפואר‪ ,‬יש לי עובדים תחתיי‪ ,‬אני חכם‬ ‫אותו לבנות אצלך גאוה‪ ,‬עצלות ו'כוחי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אותךשבנוגע‬ ‫כלקוח‪ .‬לך לכל‬ ‫הבטחו‪‬‬‫לשערצריך‬ ‫הלבבות‬ ‫ומוצלח‪ ,‬איני‬ ‫השאלה‪ .‬שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫ועוצם ידי'‬ ‫וכמה‬ ‫אתפי כמה‬ ‫הלקוחות"‪.‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לעצמי‬ ‫אניה'בוחר‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫הרוחות‪.‬‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אכן כשהאדם לומד על כך בחובת‬ ‫וכן לגבי עצלות‪ .‬היצר אומר לאדם‪:‬‬ ‫הלבבות‪ ,‬הוא משתדל ללמוד מטעויותיו‪,‬‬ ‫"תשמע‪ ,‬אם תישאר בבית‪ ,‬יבקשו ממך עזרה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫הרבה יגיעה שיורדת לטמיון‪ ,‬הרבה קשיים‬ ‫ומבקש כל הזמן לשמוע ממישהו מהצד‬ ‫נפשיים‪ .‬צריך לשמוע את כל ההוה אמינות‪,‬‬ ‫אם הוא הולך בדרך ישרה או עקומה‪ ,‬כי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לפגוש אחר כך את האנשים בבית הכנסת‪,‬‬ ‫היצר הרע מתגבר עליו בכל יום כדי לשדל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫צריך להיחשף על כל החסרונות האישיים‬ ‫שלנו‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬לזה מצטרפים גם קשיים‬ ‫אותו לעשות שלא כראוי‪ .‬כך הוא הסדר‬ ‫בפרנסה‪.‬‬ ‫של שלום בית‪ .‬עד ששכנעתי אותה מבלי‬ ‫ההצעה ירדה מהפרק‪...‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לפגוע בה ‪-‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בשידוכים‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לא קל לעסוקלזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מכאן נחזור אל סוגיית פטרון‬ ‫השידוכים‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬טיפול נמרץ בעצלות‬ ‫לעשות‬ ‫כשאומרים שבשידוכים צריךפטרו‪‬‬ ‫אז למה צריך לעשות את כל זה?‬ ‫השתדלות כדי לעורר את השפע ולהמשיכו‬ ‫התשובה היא‪ :‬זה אותו 'לעבדה ולשמרה'‪.‬‬ ‫לתוך עולם הזה‪ ,‬זה עובד באותה צורה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אם רוצים להביא לכאן השראת השכינה‪,‬‬ ‫ממש‪ .‬האדם אומר‪" :‬מדוע אני צריך ללכת‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לברר הר"ר‬ ‫ולשאול‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לחפש מישהו שמכיר אותו‪,‬‬ ‫צריך להילחם בגאווה‪ ,‬בעצלות ובפחד‪,‬‬ ‫ואפשר לעשות זאת רק כשעושים מעשה‪.‬‬ ‫את כל השאלות המביכות? למה אני צריך‬ ‫לא אמיתי‪ ,‬כי‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫איירזההעדיין‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫נשארכ"ג‬ ‫במוח‪,‬‬ ‫זרק לי‬ ‫)בחו"ל אם זה‬ ‫שהשדכן‬ ‫במדבר‬ ‫שלישיבגלל‬ ‫פרשת‬ ‫ולהתעניין רק‬ ‫יו‪‬‬ ‫ללכת‬ ‫לא עבדתי עדיין עם עצמי לשנות את‬ ‫את שם? למה להתייחס לזה בכלל?"‬ ‫התנהגותי‪ .‬נתן לנו הקב"ה את מצות‬ ‫התשובה היא‪ :‬כי אתה צריך לעשות פעולה‬ ‫'לעבדה ולשמרה'‪ ,‬שפירושו להכניס את‬ ‫כאן‪ ,‬בעולם הזה‪ .‬אתה‪ ,‬וגם אחרים‪ ,‬רוצים‬ ‫הדברים לעולם הזה‪.‬‬ ‫שיהיה לכם מה לענות כששואלים אתכם‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫בעת הדין‪" :‬עסקת בפריה ורביה?"‪.‬‬ ‫מה הפירוש? ‪ -‬ראשית‪ ,‬חוסר עצלות‪:‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נניח שמדובר במישהו אחר שמביא אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫הוא קם ועושה‪ .‬הוא מתקשר לפלוני‪ .‬זו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬נעים לו‪.‬‬ ‫והנפש‪ .‬לא‬‫הגוףמול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫בעצלות‬ ‫הצעות‪ .‬הוא שדכן‪ ,‬או שאינו שדכן אבל אי‪‬‬ ‫מלחמה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הוא רוצה לברר אצל פלוני‪ ,‬אבל לא רוצה‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫רוצה לקיים את המצוה‪ .‬הוא רוצה לעסוק‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬נו‪ ,‬מה‬ ‫שמציעים‪ ,‬לושהרי‬ ‫שידוך זה‪.‬‬ ‫לכ‪ ‬פשוטה‬ ‫לעשות את הסיבה‬ ‫שפלוני ידע‬ ‫בעזרת אחים‪ .‬למה הוא צריך‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫משהוא מותר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫וחושב בכה‪.‬‬ ‫ברוחניותבכהיותר‬ ‫להצליחהוא חושב‬‫עושים?‬ ‫זה? למה הוא צריך להזיע? זה הרי לא קל‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫גוזל הרבה זמן‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫בגלל שזה‬ ‫קל לא רק‬‫עלינו‬ ‫כ‪‬וזה לא‬ ‫אבלשאי‪‬‬ ‫אסור שזה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫עוול‪ ,‬ג‪‬‬ ‫שום‪ .‬מה‬ ‫להצליחאין בזה‬ ‫בגשמיות‬ ‫לחשוב‪,‬‬ ‫ישתק אותך‪ .‬אם בפועל זה מונע אותך‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫הרבים‪ .‬אי‬‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫הנפשיים‬ ‫הקשיים‬‫בגלל כדי‬ ‫שניתנוגם לנו‬ ‫אלא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אפשר לתאר מה ששדכנים עוברים‪ .‬נסה כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫מעשייה‪ ,‬נמצא שאינך מצליח להביא את‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לשכנע את פלוני‪ ,‬והוא אומר "לא"‪ .‬אתה כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫עצמך לעשות מה שצריך‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לא רוצה לפגוע בו‪ ,‬ואתה מתכוון לטובה‪ ,‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עכשיו‪ ,‬זה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותכדאי‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫"‪...‬לא‪-‬לא‪-‬לא‪.‬עלמחר‪ .‬לא‬ ‫ואינך יודע איך להגיד לו שלדעתך הוא נחזור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫בהירות‪.‬להתקשר לאנשים‬ ‫יותראי אפשר‬ ‫הנכון‪,‬‬ ‫כדיהזמן‬ ‫לא‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫טועה‪ ,‬והוא מתרגז עליך‪ .‬ויש שעובדים‬ ‫לקבל‬ ‫לפני יום טוב‪ .‬אחרי יום טוב אכנס לזה בכל‬ ‫הצעה ולא יוצא מזה כלום‪ .‬פעם‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬על‬ ‫הרבה‬ ‫תירוץ‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני זה‬ ‫ערב יום טוב‬ ‫בשבילמי לי‬ ‫אני לי‬‫אי"ה‪"...‬‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬‫הכח‬ ‫שלישית‪" .‬די‪,‬‬ ‫חובת‬ ‫פעםרבינו בעל‬ ‫למדנו שנייה‪,‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר פעם‬‫אחת‪,‬‬ ‫אניכבר יעזור למצוא‬ ‫מה ה'‬ ‫נפלא‪ .‬אחרי יום טוב‬ ‫מספיק! לא משלמים לי אפילו על‬ ‫תירוץ אחר‪ ...‬הנה לך‪ ,‬זה עובד על‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫העבודה"‪ .‬הקשיים האלה אמיתיים‪.‬‬ ‫שצריך‪ .‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלהכמושצרי‪‬‬ ‫העצלות‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫הקשיים של‬ ‫בנוגע על‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אפשרנחו‪‬להסתכל‬ ‫משהוא‬ ‫ועל הגאווה‪ ,‬האם זה עובד? אוהו‪ ,‬וכמה!‬ ‫השדכנים‪ ,‬ואפשר להסתכל על הקשיים‬ ‫לא נעים לאדם‪ ,‬זה נוגע לו בהרבה מקומות‪.‬‬ ‫של ההורים‪ ,‬שהם בשורשם אותם קשיים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דכ‬ ‫קצת זמן‪ .‬אך הרעיון של 'לעבדה ולשמרה'‬ ‫יש לו חולשות שאינו רוצה שיתגלו‪ ,‬הוא‬ ‫הוא בדיוק אותו הדבר‪ .‬הוא פועל על‬ ‫חושב איך אנשים יסתכלו על זה‪ .‬זו עבודה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שלוש התכונות האלה ומזכך את האדם‬ ‫שלימה‪ ,‬והיא עובדת היטב על גאוות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בשלושתן‪.‬‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫'כן' של הצד השני )הסטרא אחרא(‬ ‫כמה מפחיד לומר 'כן'‬ ‫פיגא ומשפחתו הי"ו‬ ‫אליעזר ב‪‬‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכותעל‬ ‫ומשפחתושלגבי הפרנסה אפשר להפוך‬ ‫זה בן פיגאוהנה‪ ,‬כמו‬ ‫אליעזר‬ ‫הפחד‬ ‫לזכות‬ ‫ומה לגבי הפחד? הנה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןשאינו‬ ‫עובד יותר מכל‪ .‬כשאדם נכנס לדבר‬ ‫את כל השלושה לצד השני‪ ,‬כך גם לגבי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫יודע מה יהיו תוצאותיו‪ ...‬תאר לעצמך‬ ‫השידוכים‪ .‬למשל‪ ,‬מציעים לאדם הצעה‪.‬‬ ‫דווקא שם המשפחה מוצאת חן בעיניו‪,‬‬ ‫שהאדם עונה 'כן'‪ .‬אילו לא הייתה מצוה של‬ ‫יכול להפסיק לחשוב על זה‪ .‬זה‬ ‫בטחון ומצוה לישא אשה‪ ,‬היה עושה בזה‬ ‫לאז"ל‬‫פסח‬‫והוא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ראטה להשתדך עם פלוני‪.‬‬ ‫הי"ו אותו‪.‬‬ ‫מרגש‬ ‫את השטות הגדולה ביותר‪ .‬אם הולכים לפי‬ ‫מאודליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫נפלא ביותר‪ .‬דווקא יהיה לו די קל לענות‬ ‫דרך הטבע‪ ,‬לומר 'כן'?! אינך נורמלי! אתה‬ ‫'כן'‪ .‬אולם הוא יכול להפוך את כל העסק‬ ‫יודע במה אתה מכניס את עצמך?! יש לך‬ ‫'תשפ"ב שם הרבה‬ ‫אייר ה‬ ‫אותו‪ .‬יש‬ ‫באופן– כ"ג‬ ‫שישמש‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל הזה‬ ‫במדבר‬ ‫עצמך?!‬ ‫פרשת‬ ‫לוקח על‬ ‫שלישי‬ ‫אתה‬ ‫מושג אילו יו‪‬‬ ‫סיכונים‬ ‫כסף‪ ,‬לא אצטרך לשלם כלום על החתונה‪.‬‬ ‫הסיכונים של ההשקעות הכספיות הם כלום‬ ‫ובינינו‪ ,‬אין הכי נמי‪ ,‬אי אפשר לבטל את‬ ‫לעומת סיכונים שאתה מקבל על עצמך‬ ‫הדבר הזה‪ .‬אבל הוא לוקח את זה כעזר‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫וסיוע לעצלותו‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫והקב"ה אומר ליהודי‪' :‬לעבדה ולשמרה'‪.‬‬ ‫נחו‪‬הסיבה‬ ‫יותר אבל‬ ‫עוולה‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אבא‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫"יש לי‬ ‫בנוגע‬ ‫יהיה? ‪-‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אבל מה‬ ‫נחיצות לזה‪.‬‬ ‫היכנס‬ ‫לדעת‬ ‫בו‪ .‬זואבל‬ ‫תמיד‬ ‫אי‪‬נכון‪ ,‬לא‬ ‫להשתמש‬ ‫ולשמרה' יכולה‬ ‫בשמים‪ .‬מה אגיד לך? אין לי מה לומר‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ה'לעבדה דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח את‬ ‫שהוא עושה‬‫אי‪‬‬ ‫סומך עליו"‪.‬‬ ‫נעסוק אני‬ ‫יהיה‪ ,‬אבל‬ ‫יודע מה‬ ‫אינני‬ ‫להיות הפוכה‪ .‬או כפי שאמרנו בתחילה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שיתכן שזה שהוא רודף אחרי השידוך‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫הקב"ה נתן לאדם מהלך של עשייה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לידיהאד‪‬‬ ‫גמר‪ ,‬אינו‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫להביאוהרי‬ ‫לכ‪ ‬כדי‬ ‫הסיבה הכל‬ ‫ועושה‬ ‫א‬ ‫על‬ ‫לרוחניותכן‪ ,‬הוא‬ ‫הדי‪'‬כן'‪ .‬לומר‬ ‫יו‪ ‬לומר‬ ‫הואצריך‬ ‫האדם‬‫השבועות‬ ‫בפועל‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫נובע אצלו מביטול‪ ,‬אלא מהצד השני‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכללשאול אם יש‬ ‫להשתמש אליך‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫השתדלות‪ .‬השדכן חזר‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬מוצאי‬ ‫לעורר לו שעד‬ ‫כדי ואמרת‬ ‫כבר לנו‬ ‫תשובה‪,‬‬ ‫שניתנו‬ ‫לך‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫עכשיו‬ ‫אך כדי להבין דבר זה‪ ,‬צריך לעבור לעוד‬ ‫לנו‬ ‫בעזרת"הה'‪.‬נת‪‬‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫תשובה‪,‬‬ ‫לטובה‪.‬‬‫דיננו לך‬ ‫שייצא תהיה‬ ‫שבת‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לעצמך‪" :‬לא‬ ‫חלק‪ .‬בינתיים הסברנו את הנושא הזה‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫אומרכלי‪‬‬ ‫השבת‪ ,‬ואתה‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬עבר‬ ‫להצליח‬ ‫כבר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחהאדם‪,‬‬ ‫לתקן את‬‫נועד אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ולשמרה'‬ ‫'לעבדה‬ ‫יודע‪ ,‬אולי אשאל שוב את פלוני‪ .‬אבל כבר‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫שאלתי אותי‪ ,‬מה הוא יוסיף לי עכשיו?"‬ ‫באיזה דברים? בסוגיות העצלות הגאוה‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מלמדת‬ ‫עצמך לומר‪" :‬כן‪,‬‬ ‫להביא את‬ ‫התורהמצליח‬ ‫אינך‬ ‫בהירות‪.‬אפשר להפוך את‬ ‫יותר זה כך‪.‬‬ ‫בפרנסה‬‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫והפחד‪.‬‬ ‫להתקדם עם זה"‪ .‬בסוף תצטרך‬ ‫אפשר אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫הדבר ולא לעשותו כראוי‪ .‬גם בשידוכים זה‬ ‫לעצמי‬ ‫להגיע לשלב הזה‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫וכשאניאותו‬ ‫לי מי לי‬ ‫אפשר לעוות‬ ‫הדבר‪,‬אניושם‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫אותו‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אני‬ ‫מה‬ ‫לעשותו כראוי‪ .‬כעת נתקדם צעד נוסף‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע עובד על‬ ‫'לעבדההבטחו‪‬‬ ‫ולשמרה'‪ .‬זה‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫זהו‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫העצלות שלך‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫עובד על‬ ‫נחו‪ ‬פי כמה‬ ‫ה' וזה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שלך‪,‬‬ ‫הגאווה‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫חלוקה שאינה הוגנת‬ ‫תשובה‪ ,‬לומר‪:‬‬ ‫שלא לענות‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬היאבנוגע‬ ‫העצלות‬ ‫כן‪,‬‬ ‫משהוא‬ ‫טעות נפוצה יש‪ .‬נחזור שוב אל‬ ‫"אינני יודע עדיין‪ ,‬אני צריך עוד קצת זמן"‪.‬‬ ‫הפרנסה‪ .‬העולם כבר מכיר את הטעות הזו‪,‬‬ ‫ברור שבהרבה מקרים באמת צריך עוד‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫ושאל אותו‪" :‬אפשר לקנות אצלך? מה אתה‬ ‫ובכל זאת רבים עדיין טועים בה‪ :‬מי‬ ‫מוכר? אני רוצה להגיש את מועמדותי"‪.‬‬ ‫שיושב בבית‪ ,‬או בכולל‪ ,‬ובוטח בה' שיתן‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לו פרנסה‪ ,‬אומר פרשת המן ומתפלל‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תמיד השאלה היא למה הוא עשה ולא‬ ‫מה הוא עשה‪ .‬אם זה בא מהסיבות‬ ‫הוא בעל הבטחון‪ ,‬ואילו מי שעושה‬ ‫מעשים שייך לסוגיא האחרת‪ ,‬סוגיית‬ ‫הנכונות כפי שראינו ‪ -‬זה יהיה כלי לשפע‪,‬‬ ‫ההשתדלות‪.‬‬ ‫יהיה כלי לשפע‪.‬‬ ‫ומשפחתולאהי"ו‬ ‫פיגאלאו ‪ -‬זה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬אם‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫פטרון כבר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כאמור‪ ,‬בפרנסה רוב בני אדם‬ ‫הצעה נמוכה מהציפיות‬ ‫פטרו‪‬אפשר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫יודעים שיתכן גם להיפך‪ ,‬ולכן אי‬ ‫למדוד את האדם לפי זה‪ .‬הכל תלוי בשאלה‬ ‫כך זה בדיוק לגבי שידוכים‪ .‬וכאן אנו‬ ‫מדוע האדם יושב ולומד‪ .‬ברור שיתכן‬ ‫לנקודה שחשוב מאוד להבין אותה‪.‬‬ ‫מגיעים‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫גאוה הרה"ח‬ ‫בגלל לע"נ‬ ‫שהוא אינו יוצא לעבוד אך ורקנלמד‬ ‫מציעים לאדם שידוך‪ ,‬ויש מצב שלשידוך‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫דיברנוהר"ר‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫עצלות ופחד‪ .‬על כך כבר‬ ‫זה אין מקום בכלל‪ .‬המציע אינו יודע מה‬ ‫ישיבתו נובעת או מגאווה‪ ,‬או מעצלות‪ ,‬או‬ ‫אנו מחפשים ומה אנו צריכים‪ ,‬באמת אין‬ ‫הרבה הצעות‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ולאאייר ה‬ ‫רגליים‪ .‬יש‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ידייםכ"ג‬ ‫מפחד‪ ,‬או משלושתם יחד‪ ,‬והצירוף של‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל לזה לא‬ ‫שלושתם נפוץ מאוד‪ .‬הוא מצא איזה מראה‬ ‫כאלה‪ .‬ידוע שהרה"ק מרוז'ין זיע"א נהג‬ ‫מקום ותלה בו את עצמו‪ ,‬אבל בשורש‬ ‫לתת תשלום על כל הצעה‪ ,‬כי אמר‬ ‫בתוך נפשו עצמה‪ ,‬זה נובע מכל השלושה‪.‬‬ ‫שהשידוך האמיתי היה צריך לעבור דרך כל‬ ‫זה אינו חידוש אלא דבר פשוט‪ .‬ומשום כך‪,‬‬ ‫ההצעות האלה‪ ,‬ונמצא שכל הצעה קידמה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬שדכן‬ ‫אחת הגיע‬ ‫תמיד –‬ ‫פעם א‪‬‬ ‫מועיל‬ ‫האמיתי‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫השידוך‬ ‫את‬ ‫השפע אינו יכול לבוא אליו‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫והצדיק אמר‬ ‫תמורה אבל‬ ‫להצעתו‪,‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אחד לתבוע‬‫גם מי שיצא לעבוד‪ ,‬אי אפשר לדעת אי‪‬‬ ‫הכריזו למעלה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מוללאדברי‪‬‬ ‫כראוי הזה‬ ‫לבטוח השידוך‬ ‫אי‪"‬לא! על‬‫לו‪:‬‬ ‫עליו‪ .‬ייתכן שיצא לעבוד כי אין לו חשק‬ ‫כלום"‪.‬‬ ‫ואינו‬ ‫בשמים‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫ללמוד‪ ,‬וייתכן גם שעבודתו היא חטיבה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫אחת של 'כוחי ועוצם ידי'‪ .‬מאידך יתכן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬שחר‪.‬‬ ‫הרילה שום‬ ‫הצעה ש‬ ‫שישפשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה לך‬ ‫שאין‬ ‫הרי‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מוחלט‬ ‫לעבודהדי‪‬‬ ‫מתוך ביטול‬ ‫הוא יו‪‬‬‫השבועותיצא‬ ‫שהאדם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫יתכן שגם היא מועילה לך‪ ,‬כי היא מביאה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלאינני מסתכל‬‫להשתמש רוצה‪,‬‬ ‫עלינו "כך הקב"ה‬ ‫כ‪‬להקב"ה‪...‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫אנחנו שאי‪‬‬ ‫מדברים על‬ ‫אבלמה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫לידי ביטול‪.‬‬ ‫אותך‬ ‫רחמי‪ ‬הבושה‬ ‫על מעמד‪,‬‬ ‫כדימסתכל‬ ‫תואר‪,‬לנואינני‬ ‫על‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח אבל‬ ‫בלי מקום‪,‬‬ ‫ברוחניות להן‬ ‫המצויות שיש‬ ‫ההצעות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫אצטרך‬ ‫הקבאם‬ ‫יותר‬ ‫לנו‬ ‫"ה נת‪‬‬ ‫הרבה אכ‪‬‬ ‫גדולהלטובה‪.‬‬ ‫תהיה‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫הוא אומר‬ ‫האד‪‬‬ ‫לעצמו‪.‬של‬ ‫שהאדם תיאר‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬‫אינן כפי‬ ‫כל‬ ‫לבריות"‪ ...‬הוא הלך לקיים 'פשוט נבילתא‬ ‫לעצמו‪" :‬האם יתכן שאי פעם אסכים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בשוקא'‪ ,‬וכך הביא את עצמו לביטול עצום‪,‬‬ ‫להצעה הזו? יתכן‪ .‬היא לא מופרכת לגמרי‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הוא גם בטח בהקב"ה‪ ,‬כי לא ידע אפילו‬ ‫אבל היא לא מה שרציתי מלכתחילה‪ .‬למה?‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬לו האנשים‬ ‫אותנו יעצו‬ ‫מלמדת אבל כך‬ ‫התורהזה יעזור‪,‬‬ ‫איך‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫תנאים‪ ,‬והצעה זו אינה‬ ‫יותר של‬ ‫רשימה‬‫לקבל‬ ‫כדייש לי‬ ‫כי‬ ‫הישריםאלה‪.‬‬ ‫ויראי ה' לעשות‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫עונה על חלקם"‪ .‬חלק מהדברים יכולים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אתהאניצריך להכיר קצת‬ ‫להיות חיצוניים‪ ...‬מה‬ ‫הדוגמאבעלמהצדיק‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫בעבר את‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫הבאנו‬ ‫את המשפחה‪ .‬משהו מוזר שם‪ .‬המדוברת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ועם הראשון‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשוק‪,‬‬ ‫לשער "צא‬ ‫הלבבות לאדם‪:‬‬ ‫שאמר‬ ‫זה‪ :‬יכול‬ ‫אי‪‬‬ ‫יודע‪...‬היא‬ ‫איני בה‬ ‫אבל לדו‪‬‬ ‫השאלהטובה‪,‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫דווקא די‬ ‫"איך זה‬ ‫וכמה‬ ‫עסקא"‪.‬כמה‬ ‫הבטחו‪‬אתונחו‪ ‬פי‬ ‫ה' עשה‬‫פוגש‪,‬‬ ‫עבודת‬‫שאתה‬‫של‬ ‫כשהאד‪‬מספיק‬ ‫רוצה‬ ‫להיותשהבחור לא‬ ‫הבטחו‪ ‬מרגיש‬ ‫להיות גם שהוא‬ ‫לענייני‪‬למכור"‪ .‬לך‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫אין לי מה‬ ‫פרנסה?‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואלי נחו‪‬‬ ‫יביא‬ ‫תלמיד חכם כפי שרוצים‪ .‬בקיצור‪ ,‬מצד‬ ‫תעשה משהו‪ .‬זה הגיע מתוך בטחון מוחלט‪.‬‬ ‫אחד זה לא עומד בציפיות שלו ומצד שני‬ ‫זה היה כרוך בבושה‪ .‬הוא ניגש אל פלוני‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וכ‬ ‫להקב"ה‪ ,‬אתה לוקח בחשבון שיתכן שזהו‬ ‫יתכן שהוא צריך להיכנע‪ .‬יש הרבה מאוד‬ ‫הנכון‪.‬‬ ‫שידוכים שנמצאים בהתלבטות זו‪ ,‬לפחות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כפי שזה נראה למי שעומד מן הצד‪.‬‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫לומר 'כן' מהמקום הנכון‬ ‫מדור‬ ‫בטחון‬ ‫לחכות אינו מעיד על‬ ‫נחדד שוב‪ .‬אף אחד אינו אומר שזהו‬ ‫השידוך‪ .‬לא זהו הנושא‪ .‬יש סגנון אחר‬ ‫כאן קיימת טעות נפוצה‪ ,‬בדיוק כמו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫יאמין בן פיגא‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ראם‬ ‫לזכות‬‫שאמרנו מקודם‪ .‬יש מי לזכות‬ ‫שחושב ש‬ ‫שאנשים משתמשים‪" :‬תתכופף‪ ,‬אתה צריך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫את כל‬‫מספיק חזק שהקב"ה יתן לופטרון‬ ‫להכיר את מצבך‪ ,‬היא בת עשרים ושתים‪ ,‬גם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫ימה של‬‫פטרו‪‬‬ ‫הרשימה שהוא רוצה‪ ...‬יש לו רש‬ ‫לך יש כמה חסרונות‪ ,‬ענבי הגפן‪ "...‬לא זהו‬ ‫הנושא‪ .‬זה אמנם חלק ממנו‪ ,‬כי האדם בוודאי‬ ‫דברים שהוא מחפש‪ :‬קצת כסף‪ ,‬סוג‬ ‫להיות מציאותי א‪ ,‬אולי בהמשך נדבר‬ ‫צריך‬ ‫משפחה מסויימת‪ ,‬חשיבות למדובר עצמו‪,‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫מדברים על החלק האחר‪.‬‬ ‫הי"ו אנו‬ ‫ליפאכעת‬ ‫יו"ט כך‪...‬‬ ‫חנני' על‬‫הוא רוצה שיגורו דווקא במקום פלוני‪ ,‬וכן‬ ‫ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫האם זהו השידוך או לא? ‪ -‬אין לי מושג‪ .‬אבל‬ ‫חזק‬ ‫הלאה‪ ...‬והוא חושב שלהאמין מספיק‬ ‫היות שהקב"ה צוה לעשות השתדלות‪,‬‬ ‫שיקבל את הכל‪ ,‬נחשב לבטחון‪ .‬בפרט‬ ‫'תשפ"ב התנהגות‬ ‫אייר ההיא כל‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫שהשתדלות‬ ‫)בחו"ל והבנתי‬ ‫במדבר‬ ‫אתה הרי‬ ‫פרשתלכך‪.‬‬ ‫שלישיראיות‬ ‫יו‪" ‬יש לי‬ ‫כשהוא אומר‪:‬‬ ‫שמביאה עמה ביטול‪ ,‬זריזות ובטחון‪ ,‬היפך‬ ‫רואה‪ .‬בבן הקודם חיכיתי בסבלנות‬ ‫הגאוה‪ ,‬העצלות והפחד‪ .‬לכן‪ ,‬אם ה'לא' שלי‬ ‫וקיבלתי את כל הרשימה‪ .‬אינני ממהר‪.‬‬ ‫מגיע מכך שאני רוצה משהו יותר טוב‪ ,‬הרי‬ ‫הקב"ה יעזור לי‪ .‬הקב"ה הוא טוב ומטיב‬ ‫זה פעולה של גאוה ‪ -‬חוסר ביטול‪ ,‬ובכך אני‬ ‫ויש מספיק בחורים ומספיק בחורות ואקבל‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫אומר 'כן'‬ ‫א‪ ‬אני‬ ‫ולהיפך‪ ,‬אם‬ ‫מרחיק את שידוכי‪.‬‬ ‫את כל הרשימה"‪ .‬הוא בטוח שזה מה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות בטחון‪.‬‬ ‫שנקרא‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬ביטול‪.‬‬ ‫עושה יותר‬ ‫פעולה של‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫הנכון‪ ,‬אני‬ ‫מהמקום‬‫אי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הפע‪‬לך כל כך‬ ‫באמת יש‬ ‫שבועות אם‬ ‫הטעות היא זו‪:‬‬ ‫הנכון? הבה‬ ‫מהמקום‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫'כן' מול‬‫הפירושנחו‪‬‬ ‫מה שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫נפלא‪ .‬קח‬ ‫בשבילך רעיון‬ ‫בה'‪ ,‬יש‬ ‫הבטחו‪‬בטחון‬ ‫הרבה‬ ‫נשנן‪ .‬הגיעה הצעה שיתכן שהיא הנכונה‪,‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫את ההצעה‪ ,‬ובגלל שאתה כל כך בוטח בה'‪,‬‬ ‫אבל לא נעים לי בלב‪ .‬אני מרגיש שאני יכול‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫אמור 'כן' ובטח בה'‪ ,‬ותוסיף תפילה‪" :‬רבונו‬ ‫הצעה די‬ ‫יותרהיא‬ ‫ברוחניותטוב‪.‬‬ ‫להצליחדבר יותר‬ ‫לקבל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫של עולם! אם זה לא מיועד בשבילי‪ ,‬תסבב‬ ‫מתאימה‪ ,‬אבל יש בה כל מיני דברים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫לפועל‪ .‬אני‬ ‫ולא ייצא‬ ‫כדישבא‬ ‫ילך לנו‬ ‫כלעומת‬ ‫שניתנו‬ ‫שזה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחעצמו‬ ‫יכול בלי‬ ‫להביא את‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫לי‪ .‬ואינו‬ ‫שמפריעים‬‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫תפיל נת‪‬‬ ‫אותי עם‬ ‫הקב"ה‬ ‫שלא‬‫אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫עולם‬ ‫דיננו‬ ‫רבונו של‬ ‫שייצא בך‬ ‫בוטח‬ ‫טובה יותר‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הצעה של‬ ‫אולי תגיע‬ ‫הרוחנית‬ ‫לומר 'כן'‪ ,‬כי‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שיכולכלי‪‬‬ ‫שהוא שלי‪ ,‬אני‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫שלי‪ ,‬וכיון‬ ‫כלי‪‬‬ ‫משהו שאינו‬ ‫שתגיע‪.‬אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫באמתעלחושב‬ ‫ואני‬ ‫מיוסדת‬ ‫בטחון"‪ .‬ללמוד מה‬ ‫תמיד‪,‬שלועלינו‬ ‫שמועילי‪‬כפעולה‬ ‫אומר 'כן'‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫בסדר‪ ,‬אם מיועד לך משהו יותר טוב‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬לעשות זאת?‬ ‫מפחד‬‫אותנו‬ ‫מלמדתכל כך‬ ‫למה אתה‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬ידחוף לך משהו‬ ‫שהקב"ה לא‬ ‫לקבל יותר‬ ‫כדי וודאי‬ ‫הרי‬ ‫אלה‪ .‬בטוח במאה אחוז שהקב"ה‬ ‫בכלי‪ ‬אינך‬ ‫‪ -‬כי‬ ‫שאינו שלך‪ ,‬כל עוד יש לך בטחון‪ ,‬ופעולת‬ ‫ישמע לתפילתך‪ .‬האדם אומר‪" :‬אני לא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫הבטחון היא לומר את ה'כן'‪.‬‬ ‫יכול‪ ,‬אין סומכים על הנס"‪ .‬כלומר‪ ,‬אם‬ ‫מה אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫באמת יקרה‪.‬‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫פוחד שזה‬ ‫לשעראני‬ ‫הלבבות‬ ‫אומר כן‪,‬‬ ‫אני‬ ‫הישועה אי‪‬‬ ‫לדו‪‬אתבה היא‪:‬‬ ‫שהביא‬ ‫השאלה ב'כן'‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מעשה‬ ‫וכמה‬ ‫כמה אינו‬ ‫אומרפי 'לא'‪,‬‬ ‫שאתה נחו‪‬‬ ‫מההבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הרי לך‪:‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫לאחרונה‪.‬‬ ‫להיות שאירעו‬ ‫הבטחו‪‬סיפורים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אציגה שני‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫כשאתה בטל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‪ ,‬כי‬ ‫נחו‪ ‬ביטול‬ ‫משהוא‬ ‫פעולה של‬ ‫א‪realistic .‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫שאמרנו שהשידוכים הם למעלה מדרך‬ ‫סיפור אחד הוא בבחור שהיה בגיל שידוכים‬ ‫הטבע‪ ,‬הוא משום ששם זה יותר ברור שאין‬ ‫ויום אחד התאונן בפני בן משפחה‪ ,‬בר דעת‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫זה מלובש כל כך לראות איך הסיבה מביאה‬ ‫שהוא כבר נמצא בשידוכים שנה שלימה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫את התוצאה‪ ,‬והרבה יותר ברור שזה קשור‬ ‫להסרת שלושת הדברים כפי שאמרנו‪.‬‬ ‫הצעות באות‪ ,‬הצעות הולכות‪ ,‬ושום דבר לא‬ ‫זז‪ .‬אמר לו בן המשפחה‪" :‬יש לי עצה בשבילך‪,‬‬ ‫אמור כן"‪ .‬הבחור פתח זוג עיניים‪ ,‬ובן‬ ‫שהביא את הישועה‬ ‫בבכיהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬‫פיגאמעשה‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫כי‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכותלך‬ ‫לזכות‬ ‫לומר 'כן'‪,‬‬ ‫המשפחה המשיך‪" :‬אני אומר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫פטרון שלך‬‫אולי ההצעה העומדת בפתחך היא‬ ‫בעבר סיפרנו הסיפור עם האברך שהיה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬בשלב‬‫ואתה סתם דוחה אותה על הסף"‪.‬‬ ‫לו בת מושלמת ושום דבר לא זז‪ .‬בליל‬ ‫שבת אחד שוחח עם חבר שעות ארוכות‪,‬‬ ‫הבא אמר לו הבחור‪" :‬אני שומע מה שאתה‬ ‫סוף השיחה אתו‪ ,‬הרגיש שזה 'כוחי‬ ‫אומר‪ ,‬אבל יש לי בזה הרגע ארבע הצעות‬ ‫ולקראת ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫מכן בסעודה שלישית‪...‬‬ ‫לאחר‬ ‫שמחכות לתשובתי‪ ,‬למי לומר 'כן'?" אמר לו‬ ‫ראטה‬ ‫ידי'‪.‬הי"ו‬ ‫ליפא‬‫ועוצם‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫אתה‬ ‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א'כן'‪.‬‬ ‫בן המשפחה‪" :‬אמור לכל הארבע‬ ‫זו היתה סעודה שלישית מיוחדת‬ ‫בהתכנסות של חברים יראי שמים‪ ,‬ושרו‬ ‫הרי לא יודע איזו הצעה שלך‪ ,‬אבל תאמר 'כן'‬ ‫'תשפ"ב פרץ בבכי‬ ‫דבקותאייר ה‬ ‫בחשכה‪ ,‬והוא‬ ‫ניגוני – כ"ג‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל יחד‬‫במדברואמר‬ ‫הלך הבחור‬‫פרשת‬ ‫שלך"‪.‬‬ ‫שאחת מהן‬ ‫שלישי‬ ‫כי יתכן יו‪‬‬ ‫ובכה בדמעות במשך כמה שעות‪ ,‬וכל מה‬ ‫'כן' לכל ארבע ההצעות‪ ,‬וההמשך היה שכל‬ ‫שבכה לא היה אלא על ה'כוחי ועוצם ידי'‪,‬‬ ‫הארבע לא חזרו אליו עם תשובה חיובית‬ ‫בכלל לא על השידוך‪ .‬טעיתי‪ ,‬שגיתי‪...‬‬ ‫וכעבור שבוע אחד בלבד הגיעה הצעה יותר‬ ‫טובה מכל הארבע ושברו צלחת‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬הגיעה‬ ‫ראשון‬ ‫היהתמיד –‬ ‫שביום א‪‬‬ ‫מועיל‬ ‫המעשה‬‫הבטחו‪‬‬ ‫אחר כך‬ ‫השידוך‪.‬‬ ‫בו‪ .‬נגמר‬‫שבוע‬ ‫הצעה‪ ,‬ותוך‬ ‫ושפך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שהגיע‬ ‫בנוגעבאחד‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫השני היה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיפור‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהתעכב‬ ‫כיון‬ ‫שבת‪,‬‬ ‫שבמוצאי‬ ‫התברר‬ ‫את לבו שאין לו הצלחה בשידוכים‪ .‬אמר לו‬ ‫אחד מידידיו‪" :‬אם מציעים לך הצעה‪ ,‬אל אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הרבה בסעודה שלישית‪ ,‬הלכה הבת אל‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫תסרב‪ .‬אמור 'כן'"‪ .‬הרכין היהודי את ראשו מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫זקנתה לשמוע אצלה הבדלה‪ ,‬ושכנה חדשה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ואמר עם דמעות בעיניים‪" :‬הבעיה היא‬ ‫של הסבתא‪ ,‬ראתה אותה מגיעה והתרשמה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שידוך וזהו‬ ‫יותר של‬ ‫ברוחניות רעיון‬ ‫ועלה בדעתה‬ ‫להצליח‬ ‫ממנה‬ ‫שלא מציעים לי שום הצעה‪ ,‬ואין לי אפילו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫'כן'‬ ‫תגיד‬ ‫"‬ ‫להשתמשלו בכל‬ ‫ידידו‪:‬‬ ‫אמר‬ ‫'כן'‪.‬‬ ‫כ‪‬למי עלינו‬ ‫לומר‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫השידוך שנגמר‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שאם תגיע‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫החלטה‬‫לעורר‬‫כדי קבל‬ ‫לעצמך לנו‬ ‫ולהקב"ה‪.‬‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬בשידוכים קל יותר לראות עד‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הצעה‪ ,‬דיננו‬ ‫תאמר 'כן'"‪.‬‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כמה זה קשור לחלק הפנימי‪ ,‬והחלק‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫שוב‪ ,‬אין הכוונה שתאמר "כן" להצעה‬ ‫החיצון לא נועד אלא בשביל החלק‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬צריך‬ ‫הישנותולשמרה'‬ ‫ה'לעבדה‬ ‫הפנימי‪.‬א‪‬אתכ‪ ‬על‬‫הראשונה שתגיע ותקבל אותה בעיניים נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬מה שיכול לעבוד‬ ‫לקבל יותר‬ ‫מאוד‪ ,‬כי אין‬ ‫עצומות‪ .‬ממש לא‪ .‬אבל אם תגיע הצעה כדי‬ ‫לקיים חזק‬ ‫אלה‪.‬שהיא הנכונה‪ ,‬קח את הסיכון‪,‬‬ ‫בכלי‪‬סיכוי‬ ‫שיש‬ ‫על הבעיות הפנימיות שלנו יותר מאשר‬ ‫רקלעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫בטח בה' שאם היא אינה שלך היא תסתלק‬ ‫בתנאי‬ ‫שצריך‪,‬לי אבל‬ ‫אני לי מי‬ ‫לעשותאי‪‬מה‬ ‫א‪‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫מעצמה‪ ,‬ואמור "כן"‪ .‬כך עשה‪ ,‬ומיד נושע‪.‬‬ ‫האמורה‪.‬‬ ‫שעושים אותו בדרך‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמהמבינים‬ ‫וכמה‬ ‫פי אנו‬ ‫הענין‪,‬‬ ‫אתנחו‪‬‬ ‫אנו ה'מבינים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של אם‬ ‫עבודת‬ ‫יש 'כן' שהוא פזיז‬ ‫לענייני‪‬קל לטעות‬ ‫אכן עובדת‪.‬‬ ‫ולשמרה'‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע‬ ‫ש'לעבדהנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫והנה אם מבינים את היסוד‪ ,‬אפשר‬ ‫בהבנתו‪ ,‬אבל כשמבינים אותו‪ ,‬יש בו כח‬ ‫להבין שיש גם את ההיפך הגמור‪ ,‬היינו שיש‬ ‫גדול מאוד‪ ,‬כי יש סדר לבריאה‪ .‬מה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חכ‬ ‫הזריזות שאתה מתאזר בה‪ ,‬אינה אלא‬ ‫'כן' שהאדם אומר שהוא פעולה של חוסר‬ ‫פזיזות והיא היפך הבטחון‪.‬‬ ‫בטחון‪ .‬הוא אומר 'כן' לשידוך ועם זה הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מביא על עצמו את הבעיות‪ .‬ההסבר פשוט‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ויש בזה גם עצלות‪ .‬יש הרי דברים‬ ‫שצריך לדבר עליהם ולהגיע להסכמה‬ ‫מאוד‪ .‬ראשית כל‪ ,‬כשמגיעה הצעה‪ ,‬צריך‬ ‫ללכת לברר על אודותיה‪ .‬זו עבודה‬ ‫משותפת‪ .‬זה נכון גם לגבי דברים שלא‬ ‫המוטלת על האדם‪ .‬פסוקים מפורשים הם‬ ‫השני וגם לגבי דברים של‬ ‫לצדהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫רוצים לגלות‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫מקבל‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫שהאדם‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫בפרשת חיי שרה‪ .‬ובכן‪ ,‬יש‬ ‫השני שלא רוצים לגלות למדובר‪/‬ת‪.‬‬ ‫הצדובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון הוא‬ ‫הצעה והשם מאוד מוצא חן בעיניו‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬דברים שאין פשוט שצריך לספר‬ ‫אמונה אמנם‬ ‫מדור יש‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ה'כן' שלו‬ ‫חושב כבר איך תיראה החתונה‪ ,‬ו‬ ‫אותם‪ .‬אבל יש דברים שברור שצריך לספר‬ ‫הוא ביטוי של גאוה‪ .‬גופו אוהב לומר את‬ ‫אותם‪ .‬המועמדת חייבת לדעת עליהם‪ .‬צריך‬ ‫ה'כן'‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לדעת אם היא תוכל לשאת מציאות כזאת‬ ‫אינה רוצה לומר לה‪ .‬אתה‬ ‫הי"והואראטה‬ ‫אבל‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט לא‪.‬‬ ‫חנני' או‬ ‫ביבדלחט"אלאהר"ר‬ ‫משום‬ ‫דומה לכך שהוא אומר 'כן'‬ ‫יודע למה? כי אין לו את הכוחות הנפשיים‬ ‫שהוא מבין שזהו הדבר הנכון‪ ,‬אלא משום‬ ‫'תשפ"בלהרגיע את‬‫בתו‪.‬ה כדי‬ ‫עכשיוכ"געםאייר‬‫בחוקותי( –‬ ‫במדברימצא‬ ‫)בחו"ל לריב‬ ‫יזדקן ולא‬ ‫שלישישבנו‬ ‫פרשת‬ ‫שהוא חושש‬ ‫יו‪‬כל כך‬ ‫מצפונו‪ ,‬הוא אומר לה רק עשר אחוז‪ ,‬והיא‬ ‫לו שידוך‪ ,‬ולכן הוא חוטף מכל הבא ליד‪.‬‬ ‫באשר היא צעירה‪ ,‬אינה מבינה מזה כלום‪.‬‬ ‫אצל צעירים זה יותר מצוי‪ ,‬כי אצלם יש‬ ‫שהם כל כך להוטים לסגור כבר שידוך‪ .‬מה‬ ‫נכון שיש דבר כזה‪ ,‬אבל תלוי מה ותלוי‬ ‫אתה עושה? זה הרי נובע מעצלות ומפחד‪.‬‬ ‫האד‪ ‬נובע‬ ‫יודע‬ ‫תמידכך – א‪‬‬ ‫בטוח שזה‬ ‫אתה כל‬ ‫איךמועיל‬ ‫מתי‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אצלך ממקום נכון וישר? כמה עגמת נפש‬ ‫חכה‬ ‫הראשונה‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ההצעהלעניני‪‬‬ ‫לך בנוגע‬ ‫כשהובאה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אתה מביא על עצמך!!!‬ ‫קצת‪ .‬תראה מה עוד מביאים לך‪ .‬למה‬ ‫לחכות? כי אם אתה אומר 'כן' משום שאתה אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫את האמת‪,‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫ואומר‬‫הולךמול‬ ‫האדםנחו‪‬‬‫ואםשהוא‬ ‫כל כך רוצה לסגור את השידוך או משום מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מתעורר‬ ‫האד‪‬‬ ‫שהרי‬ ‫ובאמצע‬ ‫פשוטה‪',‬לא'‪,‬‬ ‫נעשה מזה‬ ‫ובאמצע לכ‪‬‬ ‫המשפחה או הסיבה‬ ‫שאתה כל כך אוהב את שם‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫משהואער כל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫צריך להיות‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניותהוא‬ ‫ויכוח‪ ,‬ובאמצע‬ ‫להצליח‬ ‫מזה‬ ‫משום שאין לך סבלנות לכל העסק ‪ -‬אינך‬ ‫שאי‪‬ושוב‪...‬‬ ‫בגשמיות‪.‬עלמהכךג‪‬בהלוך‬ ‫להצליחכדי לשוחח‬ ‫הלילה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫מקיים בזה 'לעבדה ולשמרה'‪ ,‬והתוצאה היא‬ ‫שיי‪‬‬ ‫כן‪-‬כן‪ ,‬זהו ה'לעבדה ולשמרה'‪ ,‬אח יקר‪ .‬זהו‬ ‫מרובה‪ .‬לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לנו כדי‬‫שניתנו נפש‬ ‫עגמת‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ה'לעבדה ולשמרה' האמיתי‪ .‬זה דורש‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫הרבה מאוד עבודה‪ ,‬הרבה היפך עצלות‪,‬‬‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫האמת‬ ‫לגלות‪ ,‬את‬ ‫להצליחשלא‬ ‫כלי‪ ‬הנסיון‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הולכים‬‫לבטוח‬ ‫אי‪‬שנכון‪,‬‬ ‫ידיעתו מה‬ ‫על‪ ...‬אם זה‬ ‫בטחון‬ ‫מיוסדת‬ ‫הרבה‬ ‫מה‬ ‫ללמודהאדם‬‫ועלינו ופחד‪:‬‬ ‫תמיד‪ ,‬לעצלות‬ ‫שמועילי‪ ‬נוספת‬ ‫דוגמה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫לעשותו‪ .‬אם נקבל 'לא' ‪ -‬נקבל 'לא'‪ .‬אם‬‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫בצדה‪ ,‬ובעצם‬ ‫חסרונהאי‪‬‬ ‫מלמדתעם אותנו‬ ‫התורה הצעה‬ ‫שומע‬ ‫צריך להיות גיבור‬ ‫'כן'‪.‬‬ ‫נקבל‬ ‫‪-‬‬ ‫'כן'‬ ‫נקבל‬ ‫עליו לשאול את בתו המדוברת אם היא כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫וללמוד ללכת ישר‪ .‬זהו 'לעבדה ולשמרה'‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מסכימה להיכנס לדבר כזה‪ ,‬אבל יש לו‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫לפי בעל‬ ‫רבינו‬ ‫אני‬ ‫מה‬ ‫האמת הוא‬ ‫בהקדמתזה‪.‬‬ ‫תסרב בגלל‬‫למדנו‬ ‫כברשהיא‬‫פחד‬ ‫מתכון לעגמת נפש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע לאחר מכן‬ ‫היא תגלה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫לה שהרי‬ ‫הלבבות‬ ‫לגלות‬ ‫צריך‬ ‫ממקום‬ ‫אי‪‬‬ ‫להגיעהיא‪:‬‬ ‫מאוד בה‬ ‫יתכן לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה 'כן'‬ ‫אמירת‬ ‫תדע איזה‬ ‫וכמה‬ ‫ולך כמה‬ ‫יפריע לה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫מאוד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ויתכן שזה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הדברים‪ .‬גם‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫שלושת‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪ ‬כל‬ ‫צרי‪‬נכון‪ .‬ודאי‪.‬‬ ‫לא‬ ‫חושש‪ .‬ממה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אבל הוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫יעורר‪,‬‬ ‫בנוגע‬ ‫נחו‪‬‬‫משהוא זה‬ ‫בעיות‬ ‫גאוה‪ ,‬גם עצלות וגם פחד‪ .‬וכי חסרים‬ ‫אתה חושש? אם הדבר הישר הוא לומר ‪-‬‬ ‫אנשים שמגיעים אל החתונה כשאינם‬ ‫תאמר‪ ,‬ותבטח בה'‪ .‬ה'כן' שאתה אומר‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫דע לך שאצל כל אחד מהילדים לקחתי‬ ‫יודעים מה לעשות עם עצמם?! למה? ‪ -‬הוא‬ ‫שידוך שיש לו חסרונות‪ .‬אתה יודע למה?‬ ‫הלך וחטף בלי לחשוב‪ .‬ההרגשים שלו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כי לי יש חסרונות‪ .‬זה דבר אחד שיש לכל‬ ‫השתלטו עליו‪ ,‬מישהו דחף אותו ‪ -‬תגמור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אחד‪ .‬דבר נוסף שיש לכל אחד הוא זה מה‬ ‫שאמרו אין אדם רואה נגעי עצמו‪ .‬לכל‬ ‫כבר‪ .‬ואחר כך זה יגון ואנחה‪ .‬אנו מדברים‬ ‫לא רק על כך שהם צריכים אחר כך‬ ‫אחד מאתנו יש את שניהם‪ ,‬גם חסרונות‬ ‫להיפרד‪ ,‬אלא גם על היגון ואנחה מדברים‬ ‫הי"ולראות אותם‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאחוסר‬ ‫ומשפחתו‬ ‫היכולת‬ ‫ב‪ ‬וגם‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לא‬ ‫הר"ר‬ ‫עליהם‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לדבר‬ ‫לזכות‬ ‫שלא רצית לברר אותם או‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שמשהו‬‫פטרון‬‫רצית לעבור את השלב‪ .‬פחדת‬ ‫שניגש לשידוכים בידיעה זו‪ ,‬אומר‬ ‫מדור אמונהמיובטחו‪‬‬ ‫יעמוד לך בדרך? הרי יכול הייתפטרו‪‬‬ ‫לדבר עם‬ ‫כך‪ :‬רגע אחד‪ ,‬אם יש לי חסרונות‪ ,‬לא רק‬ ‫הקב"ה! אמרו לך‪" :‬פרט זה חייבים לברר"‪.‬‬ ‫אלה הידועים לי‪ ,‬אלא גם כאלה שאינם‬ ‫אי אפשר לדלג על השלב הזה‪ ...‬ואתה‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫ידועים לי‪ ,‬כי מבחוץ יותר קל לראותם‪ ,‬אם‬‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ענית‪" :‬לא‪-‬לא‪-‬לא! אני יודע כבר מה שאני‬ ‫ראטה להיות חלק מקבלת‬‫הי"ו חייב‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫נושא זה‬ ‫חנני' כן‬ ‫למההר"ר‬ ‫אמרת‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫צריך לדעת‪ ,‬אין לי מה לברר‪"...‬‬ ‫ההחלטה שלי‪ ,‬כי זה מציאות‪.‬‬ ‫כך?‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫ממציאותך אל תתעלם‬ ‫נמצא ש'לעבדה ולשמרה' עובד מצוין‬ ‫כל מי שיתעלם מהמציאות‪ ,‬תהיה לו‬ ‫כל שיודעים מה זה‪ .‬אם אין יודעים מה‬ ‫אחר כך עגמת נפש‪ .‬זה ברור‪ .‬אדם הולך‬ ‫זה‪ ,‬זה יכול לעבוד להיפך‪ .‬אל תהיה איפוא‬ ‫לסחור לפרנסתו ומגיעה לו הצעה לקנות‬ ‫בטוח שה'לא' שאתה אומר‪ ,‬נובע מבטחון‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫שישהאד‪‬‬ ‫סיבה לכך‬ ‫לרמז –לו א‪‬‬ ‫מנסהתמיד‬ ‫חברומועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בנין‪.‬‬ ‫הרבה יותר מצוי שה'לא' אינו נובע מבטחון‪,‬‬ ‫נחו‪‬מוכרים‬ ‫יותרשהם‬ ‫אבליודע‬ ‫אותו‪ .‬אני‬ ‫שהם מוכרים‬ ‫לעניני‪‬אורוחניי‪‬‬ ‫משום‬ ‫בנוגע‬ ‫מתאים לך‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬לא‬ ‫נחיצותמכך שזה‬ ‫אלא‬ ‫לדעת‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫והוא מסרב‬ ‫מולסיבה‪.‬‬ ‫כראוילכך‬ ‫לבטוחאבל יש‬ ‫אותו בזול‪,‬‬ ‫שיש לך רצון כל כך חזק ואינך רוצה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לשמוע‪ ,‬באמרו‪ :‬זו עסקה מדי טובה שאתן‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוקישהפע‪‬‬ ‫לומר‪ ,‬ודווקא‬ ‫שבועות‬ ‫שלהקב"ה‬ ‫לכבודמה‬ ‫לשמוע‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לה להתחמק ממני‪ ...‬כשמתעלמים מפרט‬ ‫להיפך‪.‬הרי חג‬ ‫ולפעמים‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בטחון‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬הואבנוגע‬ ‫ה'כן'‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬הולכים‬ ‫מסוגליםשהרי‬ ‫לא פשוטה‪,‬‬‫הסיבה כילכ‪‬‬ ‫להתאפק‪,‬‬ ‫חשוב‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫המחיר‪ .‬משהוא צרי‪‬‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫להצליח‬ ‫אחר כך לשלם את‬ ‫האדם צריך אם כן לעמוד על זה‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫ראשית‪ ,‬על ידי חיפוש האמת‪ .‬שנית‪,‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫מהמציאות‪.‬‬ ‫כללאף כאן‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬לדעת‬ ‫להתייעץלנועםכדיאדםלעורר‬ ‫ישר‪ .‬צריך‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫להתעלם לבטוח‬ ‫אי אפשר‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬ ‫לי יש חסרונות‪ ,‬ולא רק זה‪ ,‬אלא ברור לי‬ ‫לנו‬ ‫נסיון נת‪‬‬ ‫ואין לו‬ ‫אכ‪ ‬לוהקב"ה‬ ‫לטובה‪.‬שיש‬ ‫עם אדם‬ ‫דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫להתייעץ‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫שיש לו עוד חסרונות שמכוסים ממני‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬בדרך כלל‬‫ברוחניות‪ ,‬יש‬ ‫בתוך המשפחה‬ ‫נגיעות‪.‬להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫המלך לבטוח‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫מיוסדתרקעלבחוץ‪ .‬דוד‬ ‫ללמודזו לא‬ ‫ועלינושהצעה‬ ‫יודעים כבר‬ ‫התפלל‪' :‬ה'‬ ‫ונראים‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪‬הם תמיד‪,‬‬ ‫נגיעות‪.‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫אלוקי יגיה חשכי'‪ .‬יש חושך‪ .‬לא זו השאלה‪.‬‬ ‫לדעת לעמוד על‬ ‫בעיניו‪ .‬צריך‬ ‫תמצא חן‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫רבונו של עולם‪ ,‬תאיר‬ ‫יותרממך‬ ‫מבקש‬‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫אבל אני‬ ‫כך‪ .‬אני רוצה לדעת את האמת ואני צריך‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫את החושך‪ .‬ניגש האדם באופן זה‪ .‬הוא‬ ‫לדעת לנסות לחפש את האמת מבחוץ‪.‬‬ ‫מנסהלעצמי‬ ‫לעמוד‬ ‫וכשאני‬ ‫לי הוא‬ ‫מישהו מי‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫אצלאני לי‬ ‫מברר אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אנירוצה?‬ ‫על האמת ‪ -‬מדועמה‬ ‫אינני‬ ‫שבנוגעאחד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שיש לכל‬ ‫דברים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הלבבותשני‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫שיש לכך‬ ‫וכמה‬ ‫דבריםכמה‬ ‫לזכור שיש‬ ‫הבטחו‪‬שני‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫של צריך‬ ‫עבודת ה'‬ ‫תהיה ה'שווער' של עצמך‬ ‫חסרונות‪ .‬לכל‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪ ‬אחד יש‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪‬זהבנוגע‬ ‫משהוא אחד‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫הרבה פעמים יש שהאדם צריך לדעת‬ ‫חסרונות‪ .‬אשה אחת שגמרה לחתן את‬ ‫לחשוב כך‪ :‬אני צריך לגמור את השידוך‬ ‫ילדיה‪ ,‬לקחה את בנה האחרון ואמרה לו‪:‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ל‬ ‫נכנע‪ ,‬אל תחשוב שאתה הולך להרוס‬ ‫הזה‪ .‬אני יודע שזה לא ימצא חן בעיני חמי‪,‬‬ ‫עכשיו לעצמך את החיים‪.‬‬ ‫ואני יודע גם למה‪ ,‬כי זה לא מתאים לו‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אבל זה מה שיש‪ .‬הוא יצעק קצת וזה יעבור‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לומר תודה ‪ -‬מחיר או מתנה?‬ ‫נביא דוגמא מתחום אחר‪ .‬תחשבו על‬ ‫הרבה פעמים אתה ה'שווער' הזה‪ .‬גופך‪.‬‬ ‫לא נשמתך‪ .‬הנשמה רוצה לגמור את‬ ‫אב שאומר לבנו הילד‪ :‬פלוני עשה לך‬ ‫פיגא ומשפחתו הי"ו‬‫ב‪‬פיגא‬ ‫הנכון‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הדבר‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫שזהו‬ ‫השידוך כי היא יודעתלזכות‬ ‫ומשפחתו תודה‪ .‬הבן מנסה להתחמק‬ ‫טובה‪ ,‬אמור לו‬ ‫לזכות‬ ‫פטרוןויהיה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫גופך לא יהיה מרוצה מזה‪ .‬הוא יצעק‬ ‫‪ -‬לא נעים לי‪ .‬והאב מפציר בו ‪ -‬אתה חייב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪‬הדבר‬‫כאוב‪ ,‬אך מה אפשר לעשות? זה הרי‬ ‫להגיד לו תודה‪ ,‬הוא עשה לך טובה‪ .‬נו‪,‬‬ ‫הנכון וצריך לעשותו‪.‬‬ ‫התקשר אליו‪ .‬הוא עומד עם הטלפון לידו‬ ‫ז"ל אליו‪ ,‬התקשר אליו‪ ,‬לא יקרה‬ ‫התקשר‬ ‫גופא הרה ‪"-‬ח פסח‬ ‫בזהלע"נ‬‫נלמד‬‫כשהאדם מכין את עצמו לכך‪,‬‬ ‫עושה את זה‪ .‬הנה מה‬ ‫ראטה‬‫הי"והבן‬ ‫בסוף‪,‬‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫ליפא‬ ‫הר"רהוא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"אאולי‬ ‫הוא עושה השתדלות‪ .‬אבל‬ ‫הבן חושב אחר כך? הוא אומר לעצמו‪:‬‬ ‫מרמה את עצמו? לכן כשהוא אומר 'כן'‬ ‫תשמע‪ ,‬יש דברים מאוד לא נעימים בעולם‪,‬‬ ‫בדבר שיתכן שהוא נכון‪ ,‬הוא מביא לעצמו‬ ‫'תשפ"בהרי באמת‬ ‫ברירה‪ .‬הוא‬ ‫–‬ ‫לפעמיםכ"גאיןאייר ה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל אבל‬ ‫במדבר‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫שפע‪ .‬לא יו‪‬‬ ‫יבוא לידי‬ ‫ששידוך זה‬ ‫חייב להיות‬ ‫עשה לי טובה‪ .‬בסדר‪ ,‬שילמתי על כך מחיר‪.‬‬ ‫גמר‪ ,‬אבל שפע הוא מביא לעצמו‪.‬‬ ‫זוהי חשיבה של ילד‪.‬‬ ‫הכניעה שהביאה את הישועה‬ ‫ומה התורה אומרת? התורה אומרת כך‪:‬‬ ‫בעבר סיפרנו מה ששמענו מבעלי‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬להכיר‬ ‫מחיר? ‪-‬‬ ‫תמיד –‬ ‫תשלוםא‪‬‬ ‫לומרמועיל‬ ‫תודה זה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האם‬ ‫סגנון‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בעלי‬ ‫בנוגע אנשים‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בשני‬ ‫המעשה‪ .‬מדובר‬ ‫נחיצות‬ ‫ליהנות מזה‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬‫הטוב‪,‬‬ ‫אתאבל‬‫להרגיש בו‪.‬‬ ‫בטוב‪,‬להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫שונה‪ ,‬אשר חיכו זמן רב ושניהם החליטו‬ ‫טובה‪ .‬הלא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ועשה לך‬ ‫דברי‪‬‬ ‫אותך מול‬ ‫אוהבכראוי‬ ‫שמישהו‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫שכל הצעה חדשה שתגיע אליהם תתקבל‬ ‫זה הדבר הנעים ביותר שיכול להיות‪ .‬וכי‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בברכה‪ .‬סגנון ההחלטה היה שאם ייכנס‬ ‫שילמת משהו?! להיפך‪ ,‬קיבלת משהו‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫מישהו‪ ,‬אם רק לא תהיינה לו קרניים במצחו‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי את‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫זה שוב‬ ‫תעשה‬ ‫לשרת אותך‪.‬‬ ‫שהולך‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שניהם‬ ‫הדי‪‬קצר קיבלו‬ ‫אותו‪ .‬יו‪‬‬ ‫ותוך זמן‬ ‫השבועות הוא‬ ‫אני לוקח‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫ושוב ותתחיל לראות איך הקב"ה מטיב‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלהם כבר גמרו‬ ‫להשתמש‬ ‫עליהן‪.‬‬ ‫שלא חלמו‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬הצעות‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬מלאי‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫ייהפכוג‪‬לחיים‬ ‫להצליחהחיים שלך‬ ‫אותך‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫הנחת שהם‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫ועדיין‬ ‫הילדים‬ ‫לנו כלכדי‬ ‫שניתנו‬ ‫להשיא את‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אור‪.‬‬ ‫נת‪‬אחד‬‫לתאר‪.‬‬ ‫אכ‪ ‬לבלי‬ ‫אלו‪ .,‬היא‬ ‫מחתניהם‬ ‫רווים‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫לטובה‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫דעת‪ .‬חותנו‬ ‫שיעור בר‬ ‫להצליח מגיד‬ ‫מהחתנים הוא‬ ‫ביטול הוא מתנה עצומה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לא ידע בשעה שלקחו מה טיבו ואפילו‬ ‫לעצמו כך‪:‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫אומרונוסי‪‬‬ ‫האדם‬ ‫הישנות‬ ‫הנמשל‪ :‬על‬ ‫אל א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫לאחר מכן לא ידע‪ ,‬והנה הוא רואה שהקב"ה‬ ‫טוב‪ ,‬יש לי חסרונות‪ ,‬מציעים לי הצעות‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬זה היה מצד‬ ‫מלמדתלגביאותנו‬ ‫השני‪ .‬שם‬ ‫התורה‬ ‫הכזיבו‪ .‬וכן‬ ‫לא‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כאלה‪ ,‬כולם צועקים עלי שאני בעל גאוה‪,‬‬ ‫עצמה שאמרה‪ :‬לא אכפת לי מי‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫המדוברת‬ ‫יודע‬ ‫לעצמי‬‫וכשאניאתה‬ ‫לי העולם‪.‬‬ ‫מי כל‬ ‫לריבליעם‬ ‫הולךאני‬ ‫אינני‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫יהיה‪ ,‬העיקר שיהיה בחור‪ .‬איך חז"ל אמרו?‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אסבול את הבושות‪.‬‬‫מחיר‪ .‬אני‬ ‫מה? ‪' -‬כן'‪ .‬יש מה‬ ‫‪ -‬טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו‪.‬‬ ‫אתקדם הלאה‪ .‬זה צרות‪ ,‬אבל זה מה יש‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫ולמעשה‪ ,‬איזה בר דעת‪ ,‬איזה בעל מידות‪,‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫וכמה‬ ‫כמהכך יפה‪.‬‬‫פי כל‬ ‫נחו‪‬בית‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הקימו‬ ‫עבודת ה'‬ ‫שיח‪ ,‬ויחד‬ ‫של‬ ‫איזה איש‬ ‫כשהאד‪ ‬ביטול‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיותפעולה של‬ ‫לא! ‪ -‬אם‬ ‫הבטחו‪‬תעשה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫תקבל שפע‪ .‬אתה יודע מה זה שפע? שפע‬ ‫ודאי שתמיד יש יוצא מן הכלל‪ .‬דבר זה‬ ‫זה לא רק שידוך‪.‬‬ ‫ברור‪ .‬אך אנו מדברים על הרעיון‪ .‬כשאתה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מזה עץ כל כך נאה‪ .‬ולאו דווקא שאנשים‬ ‫הנה אף כי נניח שאתה יודע הכל ואין‬ ‫יודעים מהעץ הנאה‪ .‬לא חייב להיות‬ ‫עוד חסרונות בלתי ידועים לך )מה שאינו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שהעץ מפורסם‪ .‬מה זה שייך לפרסום‪ .‬הוא‬ ‫מצוי כלל(‪ ,‬העתיד הרי מביא אתו דברים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יודע את האמת‪ .‬כל כך מאיר‪ ,‬כל כך‬ ‫נעים‪ .‬הוא נהנה מחתן זה יותר מכל‬ ‫חדשים‪ .‬אינך יכול איך הוא יתפתח‪ ,‬אינך‬ ‫יכול לדעת איך שלום הבית יתפתח‪ .‬הם‬ ‫החתנים האחרים‪.‬‬ ‫הרי דברים שעוד לא התרחשו‪ .‬אין הם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫מראש‪.‬‬ ‫אותם‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫דברים שאתה יכול לצפות‬ ‫ובטחוןהמלך הרי אומר כן בתחילת‬ ‫מדור אמונה דוד‬ ‫מדוע איפוא לא תבין שבית פטרון‬ ‫שנבנה על‬ ‫ובטחו‪'‬בתורתו יהגה' מביא לכך שיהיה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫התהלים‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬שפע‬ ‫אדני הביטול וההכנעה‪ ,‬יביא אתו‬ ‫'כעץ שתול על פלגי מים וכל אשר יעשה‬ ‫שלא חלמת עליו‪ .‬נראה לך שוויתרת‪,‬‬ ‫יצליח'‪ .‬על ביטול אמת וענוה צומחים‬ ‫ולמעשה‪ ,‬הרווחת כל כך הרבה‪.‬‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫דברים נאים‪ .‬אנו צריכים להתרגל לזה‪ .‬זה‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫"נ‬ ‫לע‬ ‫נלמד‬ ‫ראטה‬ ‫זה כדאי‪.‬‬ ‫הי"ואבל‬ ‫ליפארבה‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫עבודה‬ ‫יש הפתעות לטובה‬ ‫כמה אנשים יש להם אחר כך הפתעות‬ ‫'תשפ"ב הון‬ ‫פרקטיתהששווה‬ ‫–‬ ‫גישה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר‬ ‫כל כך משמחות‪ .‬אנחנו רגילים יותר‬ ‫לסיום‪ ,‬נזכיר עוד נקודה אחת‪ .‬המלבי"ם‬ ‫למקרים ההפוכים‪ .‬אומרים‪" :‬אף פעם אי‬ ‫בפרשת כי תצא כותב שם בענין זה שיש‬ ‫אפשר לדעת"‪ .‬אחרי כמה שנים מגלים‬ ‫שאנשים צוחקים על כך שגמרת שידוך ויש‬ ‫פתאום שזה לא כפי שדיברו‪ .‬הוא איבד את‬ ‫דברים שלא ביררת עליהם‪ .‬אכן האבות‬ ‫כל הברק שלו‪...‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫הנכונים‬ ‫הדברים‬ ‫תמיד –‬ ‫את א‪‬‬ ‫מועיל לברר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הקדושים שלחו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬אפילו‬ ‫יותר‬ ‫ראו‪ .‬הם‬ ‫אבל לא‬ ‫את בו‪.‬‬ ‫המדובר‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫וביררו‪ ,‬אבל‬ ‫זה מה שרוב בני אדם מתמודדים אתו‪.‬‬ ‫השידוך‪ .‬אם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫מול את‬ ‫לסגור‬ ‫לבטוחהעבד‬ ‫כראוי‬ ‫שלחו את‬ ‫אי‪‬‬ ‫הוא חשב שקיבל את הבחור הנעלה ביותר‪,‬‬ ‫מה‬ ‫אין‬ ‫כן‬ ‫אם‬ ‫תסגור‪.‬‬ ‫התנאים‪,‬‬ ‫יתקיימו‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬מכך‪.‬‬ ‫נעסוק מאוד‬ ‫שבועות‬ ‫שזה רחוק‬ ‫לכבוד‬ ‫מתברר‬ ‫ובסוף‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לצחוק על מי שמברר על הדברים הנצרכים‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ולא על המדובר עצמו‪.‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫בדיוק‬ ‫קיים בבריאה‬ ‫הוא כך‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועותבדיוק‬ ‫אבל‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בכל יהודי‪ .‬מקרה‬ ‫מוכן לכל‬ ‫מזה והוא‬ ‫כ‪‬ההיפך‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬הדבר‬ ‫ג‪ ‬ימינו‬ ‫מה של‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שבעולם‬ ‫להצליח ברור‬ ‫אמנם‬ ‫בדיוק הפוך‪ .‬האדם עושה שידוך לבתו‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוחיהיה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בליפנים זה‬ ‫ברוחניות כל‬ ‫הצלחהוצריך שעל‬ ‫קצת שונה‬ ‫כלל‬ ‫הוא יהודי‪ ,‬הוא מדבר אל הקב"ה‪ ,‬מבקש‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שהמלבי"ם כותב‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחהאבל זה מה‬ ‫הרוחנית של‬ ‫קרוב אל הלב‪,‬‬ ‫כל‬ ‫ממנו שיוביל אותו בדרך הנכונה‪ .‬הוא‬ ‫שם‪ .‬ואז הוא מוסיף לבאר שבאופן פרקטי‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬לוכלי‪‬‬ ‫נגיעות‪ ,‬הוא‬ ‫להצליח אם יש‬ ‫מנסה לראות‬‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בגלל שלא ביררו על הקרן‪ ,‬אחר כך‬ ‫מה‬ ‫עומד ללמוד‬ ‫נכונה‪ ,‬הוא‬ ‫ועלינו‬ ‫אם‪ ,‬הוא‬ ‫לראותתמיד‬‫שמועילי‪‬‬ ‫מנסה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כשנודע להם על דברים בלתי נעימים שלא‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫הנצרכים‪ ,‬ואז הוא‬ ‫מלמדת‬ ‫הבירורים‬ ‫התורה את‬ ‫עושה‬ ‫בהירות‪.‬זה‪ ,‬למה? כי הם‬ ‫לקבל יותר‬ ‫הסתדרו עם‬ ‫כדי‬ ‫ידעו‪ ,‬הם‬ ‫"רבונו של עולם! אני הולך לומר‬ ‫אומר‪ :‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫קיבלו את ההחלטה מתוך הבנה שזה יהיה‬ ‫'כן'‪ ,‬ואני מבקש ממך שאם זה לא שלי‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינוכלבעל‬ ‫אני לברר ועשיתי‬ ‫ניסיתי‬ ‫כפי הממוצע‪ .‬מה‬ ‫זה‪ ,‬ואחר‬ ‫בהקדמתעושה‬ ‫כברילךלמדנו‬ ‫ממני"‪ .‬הוא‬ ‫שזה‬ ‫השתדלות רגילה‪ .‬מה יהיה? יהיה כפי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעפשוט‪ ,‬הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כל יהודי‬ ‫לשער‬ ‫ה'‪ ,‬כמו‬ ‫הלבבותברוך‬ ‫כך ‪-‬‬ ‫היא‪:‬עצמי‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה על‬‫לדו‪ ‬קצת‬ ‫שצרי‪‬לעבוד‬ ‫השאלהאצטרך‬ ‫הממוצע‪.‬‬ ‫כמה והוא‬ ‫וכמה‬ ‫שמחה‪,‬‬ ‫לעשות‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫עבודת ה'שזכה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שמח על‬ ‫של‬ ‫לי‪ ,‬יתגלו‬ ‫רוצה‬ ‫היו ידועות‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שלא‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬לי בעיות‬ ‫יתגלו‬ ‫נוקפו‪ ,‬ואינו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ולבו עדיין‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לבקש‪,‬בנוגע‬ ‫ממשיך נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫לי גם מעלות‪ ,‬נטפח את המעלות‪ ,‬נתעלה‪,‬‬ ‫סבור שעשה את העסקה היפה ביותר‬ ‫נתפלל‪...‬‬ ‫והכניס בביתו את גדול הדור‪ ,‬ובסוף צומח‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בל‬ ‫רצונו‪ ,‬כי אז מתחילים לגלות את החסרונות‬ ‫מה שאין כן כשהאדם בא מתוך גישה‬ ‫והאהבה רק הולכת ופוחתת עד שהיא‬ ‫שהוא עומד לקבל את הכל‪ ,‬ואז באים אליו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫נעשית כאין וכאפס‪.‬‬ ‫ואומרים לו‪ :‬הנה נמצא האתרוג המושלם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נמצא שלבוא מתוך גישה שמקבלים כפי‬ ‫שחיפשת‪ .‬כי אז כשהוא לוקח את האתרוג‬ ‫ומתברר לו שפה ושם יש לו בלעטלאך‬ ‫הממוצע‪ ,‬היא גישה מאירה‪ ,‬קדושה ונפלאה‪.‬‬ ‫ונקודות שחורות ואף הגידול אינו מי יודע‬ ‫נלחםהי"ו‬ ‫עם הבריאה? מדוע לא טוב‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מדוע אתה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫מה‪ ,‬הוא נשבר לגמרי‪ .‬לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫לך כך? ברוך ה'‪ ,‬אני מודה לך רבונו של עולם‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫זה עבודה רבה‪ ,‬אבל מי שלומד אותה כך‪,‬‬ ‫הוא מסיים שם בדבריו שכאשר האדם‬ ‫ממילא יהיה לו אותה בתחומים אחרים‪.‬‬ ‫בא בגישה שהוא מקבל כפי הממוצע‪ ,‬אחר‬ ‫בשידוכים הוא ששם זקוקים בהכרח‬ ‫הקושי‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫מוסיפים הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬‫כך כשעובדים זה עם זו‪ ,‬הם‬ ‫לעבודה זו‪ ,‬אחרת‪ ,‬מתייסרים מכל הכיוונים‪,‬‬ ‫אהבה‪ ,‬בדומה לזרע שטומנים באדמה‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫והאדם טוען‪ :‬עוד לא עשיתי אותה בתחומים‬ ‫שכאשר משקים אותו במים‪ ,‬הם נדבקים‬ ‫אחרים‪ .‬אבל חז"ל כבר אמרו הבא ליטהר‬ ‫ומתחילים לצמוח‪ .‬מה שאין כן אם הוא בא‬ ‫'תשפ"בבני ישראל‪.‬‬ ‫אייר ה‬ ‫עוזר לכל‬ ‫הקב"ה‬ ‫–‬ ‫בחוקותי(אותו‪.‬כ"ג‬ ‫)בחו"ל מסייעין‬ ‫במדבר‬ ‫ביותר כפי‬ ‫אתפרשת‬ ‫המושלם‬ ‫שלישי‬ ‫יו‪‬מקבל‬ ‫בגישה שהוא‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫יום חמישי פרשת חיי שרה כ"ה חשון תשפ"ז‬ ‫קמ"ז‬ ‫שיעור‬ ‫שרוצים‬ ‫ובטחו‪‬כל מה‬ ‫אמונהבשידוכים‬ ‫מדור‬ ‫הדרך לקבל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תנהל את בית החינוך של הבנות‪ .‬שיהיה‬ ‫אברהם לא ביקש לברר פרטים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ברור‪ .‬ומשפחתו‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון דברי‬ ‫בסוף השיעור הקודם הזכרנו את‬ ‫ובטחו‪ ‬מה פשר הדבר שאברהם אבינו‬ ‫מדור אמונהואם כך‪,‬‬ ‫שרואים‬ ‫המלבי"ם פרשת כי תצא בענין מה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫אומר לעבדו‪ ,‬בעצם‪" :‬תמצא מישהי‪ ,‬ויהיה‬ ‫אצל אברהם שכאשר חיפש שידוך לבנו‬ ‫בסדר"? מבאר המלבי"ם שהכרח הוא‬ ‫יצחק‪ ,‬מינה לכך שליח ונתן לו קווים‬ ‫להם הסכמה בלב שיהיה זה‬ ‫הייתה ז"ל‬ ‫"ח פסח‬ ‫תהיה הרה ש‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫כלליים‪ .‬בעיקר‪ ,‬צריך שהיא‬ ‫יהיה בדרך הממוצעת‪:‬‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ואם‬‫ליפאגם‬ ‫מתאים‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫תהיההר"ר‬ ‫בעלת‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ממשפחתנו ועוד צריך שהיא‬ ‫"גאנץ פיין‪ ,‬ס'איז גוט‪ ,‬מזל טוב"‪ .‬איך‬ ‫חסד‪ ,‬וסמך עליו באמרו לו‪ :‬אם אתה רואה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫להתחתן‪.‬‬ ‫העיקר‬ ‫)בחו"ל אומרים?‬ ‫שהתנאים האלה קיימים‪ ,‬אתה יכול לקדשה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"ג אייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫בשליחותו של יצחק‪.‬‬ ‫זה רחוק מאוד מדרך החשיבה שלנו‪,‬‬ ‫והוא גם נשמע חידוש כשלעצמו‪ ,‬לא רק‬ ‫לכאורה זה מתמיה‪ ,‬שהרי לא ידעו מי‬ ‫כלפי צורת חשיבתנו‪ .‬זה באמת חידוש‪.‬‬ ‫היא‪ ,‬ויש עוד הרבה נתונים שאפשר לברר‪.‬‬ ‫אפשר לשאול זאת גם כך‪ :‬איפה האחריות?‬ ‫ומדובר באברהם אבינו! אם נדבר בלשוננו‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫יתכן שאפשר להסביר שמרוב בטחון‪ ,‬או‬ ‫הייתה בו תורה וגדולה כפי שלא הייתה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫בהקב"ה‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫בטחו‬ ‫אבלהם‬ ‫או בו‪.‬‬ ‫תפילה‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬הקודש‪,‬‬‫רוח‬ ‫באף אדם אחר‪ ,‬גם בעיני בני אדם ובמובן‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫השידוך דברי‪‬‬ ‫המתאים‪ .‬אבל‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח יהיה‬ ‫אי‪ ‬כך שזה‬ ‫כל‬ ‫המעשי‪ .‬הוא היה אב המון גויים‪ ,‬עשיר‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שאנודברי‪‬‬ ‫ניגשים לעניין‪.‬‬ ‫מכפימול‬ ‫שונהנחו‪‬‬ ‫שהוא‬‫מכפיכן‪ ,‬זה‬ ‫אם‬ ‫מופלג ואהוב על כל אחד ואחד‪ .‬היה לו בן‬ ‫האד‪ ‬הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫עיקרהריהעבודה‬ ‫נמצא ש‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבהזהלכ‪‬‬ ‫לפי‬ ‫הרי הבן‬ ‫חג‬ ‫ידע רוחניי‪.‬‬ ‫שתפקידו של‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע והוא‬ ‫הבטחו‪ ‬ביותר‪,‬‬ ‫מוצלח‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫בתפילה‪ ,‬ובשעת ההשתדלות לא צריך‬ ‫לבנות את האומה הישראלית‪' :‬כי ביצחק‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫לראות אין צורך לראות‪ ,‬לדעת או לברר‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ארבה את זרעך‬ ‫'הרבה בכל‬‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫לך זרע'‪,‬‬ ‫כ‪‬ייקרא‬ ‫ככוכבי השמים'‪ ,‬זה היה ילד שהוא להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫את כל‬ ‫בלילברר‬ ‫לבטוח‬ ‫לאליעזר‬ ‫לא צוה‬ ‫ברוחניות‬ ‫כללאברהם‬ ‫הצלחה‬ ‫תפילות‬ ‫לנו‬ ‫על‪-‬ידינת‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫קינד'אכ‪‬‬ ‫)הגיע‬ ‫'אויסגעבעטענער‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫לפי‬ ‫סימן‬ ‫קבע‬ ‫עצמו‬ ‫אליעזר‬ ‫ואף‬ ‫הפרטים‪,‬‬ ‫רבות(‪ ,‬והאהבה היתה לבלי לתאר‪ .‬ואם לא כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫גמילות החסד‪ .‬ומה עם כל שאר הדברים?‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫די בכך‪ ,‬הוא היה גם בנו יחידו‪ ,‬כך שאין מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫רגע! מה עוד קורה שם? בשידוכים שואלים‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫יותר עוד הזדמנות‪ .‬זה לא כמי שיש לו שש נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫יותר שאלות מאשר רק אם היא תאמר‬ ‫להשתמש‬ ‫עם אחד יבואו‬ ‫יצליחאי‪‬‬‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫ואם לא‬ ‫התורה‬ ‫עשרה ילדים‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫"שתה וגם לגמלך אשקה"‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫בתור‪ .‬כשהולכים לבחור כלה לבן‬ ‫הבאים אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כזה‪ ,‬צריך לחשוב קצת יותר‪...‬‬ ‫אברהם זכה למדת כל‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫נעמוד איפוא על נקודה אחת שחשובה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫איך היה נוהג‬ ‫הבטחו‪ ‬היום‪,‬‬ ‫בשפה של‬ ‫לשער‬ ‫הלבבותנדבר‬ ‫אם‬ ‫הקדושים‬ ‫אי‪‬‬ ‫לאבות היא‪:‬‬ ‫מאתנו‪.‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלה אחד‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מאוד לכל‬ ‫בן יחיד‬ ‫וכמה‬ ‫שישפי לוכמה‬ ‫נניחנחו‪‬‬ ‫קהילה?‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מנהיג של‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הדבר נזכר‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫מדת כל‪.‬‬ ‫שנקראת‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬מדה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫היתה‬ ‫לענייני‪ ‬הרי צריך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שידוך‪ .‬הוא‬ ‫נחו‪ ‬לו‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא מחפש‬ ‫והוא‬ ‫בסוף הפרק הראשון בבבא בתרא )יז‪ ,‬א( על‬ ‫לחשוב גם על ההמשך‪ .‬צריך למצוא רבנית‬ ‫'בכל' 'מכל' 'כל'‪ ,‬שעולים על אברהם יצחק‬ ‫מתאימה‪ ,‬צריך לחשוב על העתיד‪ .‬היא הרי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דל‬ ‫הקטן ביותר‪ ,‬אם הוא קיים‪ ,‬הרי זה משום‬ ‫ויעקב‪ ,‬כמו שנאמר בפרשת חיי שרה 'וה'‬ ‫שהקב"ה מחייה אותו‪ ,‬ואם כן יש בכל דבר‬ ‫ברך את אברהם בכל'‪ .‬וביאר ה'אור החיים'‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫נקודה שבו הכל‪ .‬אפשר להבין זאת לפי מה‬ ‫הק' בפרשת וישלח שמי שזוכה למדת 'כל'‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שגילו אנשי המדע בדורות האחרונים‬ ‫שהאדם מורכב ממיליארדי תאים ובכל אחד‬ ‫החסרון אין עושה אצלו רושם ונשלם‬ ‫מאליו‪ .‬נניח שיש לו לאדם שולחן עם חור‪,‬‬ ‫מהם נמצא כל הדי‪-‬אן‪-‬איי (‪ )DűA‬של‬ ‫או בגד עם חור‪ ,‬או גמרא שחסרים בה‬ ‫הי"ושהאדם נוצר ממשהו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ידוע‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫האדם‪ ,‬וכן‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫'כל'‪,‬‬ ‫אליעזר‬‫מדת‬‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לאדם‬ ‫לזכות‬ ‫עשרה דפים‪ .‬אם יש לו‬ ‫ובטחוןשאי אפשר לראותו בעין בלתי‬ ‫שבמשהו‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןהאדם‬‫החסרון יתמלא מאליו‪ ,‬בדומה לגוף‬ ‫ובטחו‪‬שם נמצאים כל הכוחות‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מזויינת‪.‬‬ ‫פטרו‪‬שלמה‬ ‫שכאשר נחתך ונחסר‪ ,‬מערכת‬ ‫והכשרונות והתכונות של האדם אשר ירש‬ ‫מתעוררת והחסרון מתמלא ומתרפא‪ .‬זוהי‬ ‫מאבותיו‪ .‬כך הקב"ה ברא את הבריאה‬ ‫מדת 'כל' שהיתה להם לאבות הקדושים‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שבכל נקודה של חיות יהיה הכל‪ .‬אפשר‬ ‫כאמור‪ ,‬אפילו באופן גשמי‪,‬‬‫הי"ו ראטה‬ ‫ליפאזאת‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫לראות‬ ‫יעקב‬ ‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"אבין‬ ‫דבריו נסובים שם על הוויכוח‬ ‫שכל המבנה הגנטי של האדם ושל אבותיו‬ ‫ועשו‪ ,‬כאשר יעקב אומר לעשו‪' :‬קח נא את‬ ‫מפני מה יש‬ ‫שבו‪ .‬הנה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בכל–תא‬ ‫כ"גותא‬ ‫אייר ה‬ ‫)בחו"ל רשום‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבר אינני‬ ‫הוא אומר‪:‬‬ ‫פרשת‬ ‫שלישילך'‪.‬‬ ‫ברכתי אשריו‪‬הובאת‬ ‫לו לילד זה שער אדום? לא האבא ולא‬ ‫זקוק לכל אלה‪' ,‬כי חנני אלוקים וכי יש לי‬ ‫האמא‪ ,‬אלא הסבא מצד אביו‪...‬‬ ‫כל'‪ .‬עשו אומר 'יש לי רב'‪ .‬יעקב אומר 'יש‬ ‫לי כל'‪ .‬לא יחסר לי כלום אם אתן לך את‬ ‫בלשון ה'שפת אמת'‪" :‬כי כל דבר יש בו‬ ‫כל הבהמות האלה‪ .‬הוא שלח לו מספר‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬כלול‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫ובנקודה זו‬ ‫מועילמהשי"ת‬ ‫הבטחו‪ ‬חיות‬ ‫נקודה‬ ‫גדול של בהמות‪' ,‬עיזים מאתיים וגו''‪ .‬זו לא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫שיש בו‬‫נחו‪‬‬ ‫יותרדבר‬ ‫אבל וכל‬ ‫בו‪ .‬שלם‬ ‫להשתמשהרי‬ ‫בעיה‪ ,‬כי יש לי מדת כל‪ ,‬והחסרון לא אי‪‬‬ ‫הכל"‪ .‬הקב"ה‬ ‫דברי‪ ‬ולכן אם‬ ‫השלימות הזו‪,‬‬ ‫לבטוחבו את‬ ‫מחיותו‪ ,‬יש‬ ‫יישאר חסרון‪ .‬הוא יחזור ויתמלא‪ .‬אין שום‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫אי‪‬‬ ‫האדם מסתכל על משהו ורואה שהוא‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫בעיה‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬הרי הוא רואה שלימות‪ .‬ואף‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אם נדבר בלשוננו‪ ,‬ראובן רואה‬ ‫שבהסתכלות חיצונית אינו רואה שלימות‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שהבטרייה עוד מעט קט מתרוקנת לגמרי‪,‬‬ ‫משהוא קשות‬ ‫יותר‬ ‫לו תכונות‬ ‫ברוחניותשיש‬ ‫להצליח הוא רואה‬ ‫אדרבא‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫ושמעון מתמלא עליו רחמים ‪" -‬מה יהיה?‬ ‫וחסרונות‪ ,‬מכל מקום התפעלותו מההבנה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬מרגיע‬ ‫לא לעורר‬ ‫יעבוד!" וראובן‬ ‫שלךכדי‬‫הפלאפוןלנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫הקב"ה‬ ‫בלינמצא‬ ‫ברוחניות‬ ‫חיות‬ ‫שבכל מעט‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫שיש לו‬ ‫לנו‬ ‫כברנת‪‬מחבר‬‫אני"ה‬ ‫כלום‪,‬הקב‬ ‫קרה אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננו לא‬ ‫שייצא‪" -‬לא‪,‬‬ ‫אותו‬ ‫מההתפעלות‬ ‫האד‪‬‬ ‫יותר של‬ ‫נמצא הכל‪,‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫ובהקב"ה‬‫כל‬ ‫אי‪‬לו אצבע‪.‬‬ ‫חסרה‬ ‫על יד או‬ ‫מיוסדתאיטר‬ ‫שפלוני‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫את הבטריה‪.‬‬‫ומטעיןכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחלחשמל‬ ‫כלי‪‬הפלאפון‬ ‫את‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫ללמוד אולי‬ ‫ועלינולי כלום‪.‬‬ ‫תמיד‪,‬לא חסר‬ ‫שמועילי‪ ‬גמור‪.‬‬ ‫זה בסדר‬ ‫מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אי‪‬אבל זה כבר‬ ‫חסרון‪,‬‬ ‫מלמדתרואה‬ ‫התורה זה אתה‬ ‫ברגע‬ ‫מול חיצונית‬ ‫פנימית‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫תפיסהיותר‬ ‫כדי לקבל‬ ‫מתמלא מאליו"‪' .‬ויפצר בו ויקח'‪ .‬עשו שמע‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ננסה לרדת קצת לדרגתינו ולדבר‬ ‫ולקח את המתנה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫האדם בזולתו יותר‬ ‫בשפתינו‪ .‬ככל מה‬ ‫שהבנתאני‬ ‫פחותה‪ ,‬כך יש לו בו תפיסה יותר חיצונית‪.‬‬ ‫הכללענייני‪‬‬ ‫שכלול בה‬ ‫שבנוגע‬ ‫נקודה הבטחו‪‬‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫הקטן‪ .‬אם‬ ‫אי‪‬‬ ‫בנך היא‪:‬‬ ‫של בה‬ ‫המלמד‬ ‫לדו‪‬‬ ‫לדוגמא את‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫וכמה קחהשאלה‬ ‫כמה ה'אור‬ ‫פי דברי‬ ‫נחו‪‬את‬ ‫הבטחו‪‬מביא‬ ‫אמת שם‬ ‫של ובשפת‬ ‫עבודת ה'‬ ‫הוא לא‬ ‫רוצה‬ ‫המלמד שלו‪,‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מילהיות‬ ‫תשאל את בנך‬ ‫לענייני‪‬הסבר‪ .‬הוא‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫ומוסיף על זה‬ ‫הקדוש בנוגע‬ ‫החיים' נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יידע לנקוב בשמו‪ ,‬אבל יאמר לך מה צבע‬ ‫מסביר שבכל דבר יש נקודת חיות‬ ‫זקנו ומה אורכו‪ .‬הילד הרי צריך להסתכל‬ ‫שבאמצעותה הקב"ה מחייה אותו‪ .‬בדבר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫זוהי מציאות נפש האדם וקיימת גם בלי‬ ‫כל היום על מראה פניו של המלמד‪ ,‬אחרת‪,‬‬ ‫עבודה‪ ,‬אך עם עבודה היא עולה לדרגה‬ ‫נוזפים בו‪ ,‬וזה מה שהוא רואה‪ .‬הוא יכול‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יותר גבוהה‪ ,‬כדברי ה'אור החיים' הקדוש‪,‬‬ ‫לספר על זקנו‪ ,‬הוא יכול לספר על כובעו‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עד כדי כך שהחסרונות יכולים להשתלם‬ ‫מעצמם‪.‬‬ ‫הוא יכול לספר על משקפיו‪ ,‬כי זה מה‬ ‫שהוא רואה‪.‬‬ ‫אמונה בכוחות הפנימיים‬ ‫כוחה של‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הוא‬ ‫הר"ראדם‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות סוג‬ ‫לזכות‬‫אם תשאל את הילד איזה‬ ‫מתכוון‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬‫המלמד‪ ,‬הוא לא יבין מה אתה‬ ‫אפשר להביא לזה דוגמא נוספת מאב‬ ‫מכה‪ ,‬הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫לשאול‪ .‬הוא יכול לומר שהוא פטרו‪‬‬ ‫שמאמין בבנו‪ ,‬רב שמאמין בתלמידו‪ ,‬או‬ ‫יכול לומר שהוא מספר יפה סיפורים‪ ,‬הוא‬ ‫אפילו בעל הבית שמאמין בעובד שלו‪.‬‬ ‫יכול לומר שהוא מלמד טוב )לפי השגותיו(‪,‬‬ ‫הוא מגיע עם חסרון‪ .‬הוא בעצם‬ ‫בתחילה ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫אך לא יותר מזה‪.‬‬ ‫חולשה מסוימת‪ .‬הנה יש‬ ‫לו‬ ‫יש‬ ‫אבל‬ ‫טוב‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שתי אפשרויות‪ .‬אפשר להתמקד כל הזמן‬ ‫ומה קורה אם יש לך אדם מבוגר‬ ‫על החולשה‪ ,‬לדבר ולהתמרמר עליה‪,‬‬ ‫שמדבר עם מישהו‪ ,‬משוחח אתו ויוצא‬ ‫'תשפ"ב בו מתוך‬ ‫אייר ה‬ ‫–‬ ‫בחוקותי( כ"ג‬ ‫)בחו"ל ואפשר‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫ולהשקיע‬ ‫להאמין בו‬ ‫בחכמות‬ ‫ידע רב‬ ‫שלישיבגלל‬ ‫יו‪‬‬ ‫מחכמתו‪ ,‬אם‬ ‫מכליו‬ ‫שמחה בידיעה שהכוחות טמונים בו בפנים‬ ‫העולם‪ ,‬אם בגלל הבנה עמוקה‪ ,‬אם בגלל‬ ‫וצריך רק לדלותם‪ ,‬ועל‪-‬ידי אמונה זו‪ ,‬הלה‬ ‫היכולת לתת ביקורת‪ ,‬כי הוא ערני לדברים‬ ‫באמת מצליח לדלות את הכוחות שהיו לא‬ ‫שאחרים אינם שמים לב אליהם‪ ,‬אם‬ ‫ולא ידע עליהם‪ ,‬ואז חסרונו נעלם כלא‬ ‫כשתבקש ממנו לומר לך דבר מה על אודות‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫היה‪ .‬כל זה משום שבפנימיות יש לו נשמה‪,‬‬ ‫לומר‬ ‫לעניני‪ ‬מה‬ ‫בנוגעלי הרבה‬ ‫יענה‪" :‬יש‬ ‫נחיצות הוא‬ ‫פלוני‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫בפנימיות יש לו חיות‪ ,‬ושם נמצאת‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫עליו‪ ,‬בלי עין הרע‪ ."..‬ולא יעלה בדעתו כלל‬ ‫להוציא את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לדעת דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוחוצריך‬ ‫שלימות‪,‬‬ ‫לתאר את אורך זקנו‪ .‬למה? ‪ -‬כי זה אינו אי‪‬‬ ‫הראשון הוא‬ ‫דברי‪ ‬להסתכל‬ ‫שהואוהשלב‬ ‫השלימות‪,‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫מעלה ואינו מוריד‪ .‬הוא התקשר למציאות‪ ,‬מכפי‬ ‫עליו מצד השלימות‪ ,‬לדעת שהשלימות‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫למהות‪ ,‬לפנימיות לפי ערכו‪ ,‬ולכןא אינו הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫קיימת אצלו‪ ,‬ולהמתין בסבלנות עד שהיא‬ ‫לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫מתענייןהדי‪‬‬ ‫באורך זקנו‪.‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫ואינו‬ ‫מרגיש‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫תתגלה‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫למציאות זו יש דרגות רבות מאוד זו להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח אחד‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי בחורים‪,‬‬ ‫שהכיר שני‬ ‫ברוחניות‬ ‫מיהודי‬ ‫כללשמעתי‬ ‫הצלחה‬ ‫למעלה מזו‪ ,‬כפי שתראה שהצדיקים יכולים‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫ביתם‪ ,‬וכעבור‬ ‫האד‪‬‬ ‫את של‬ ‫חלש‪ ,‬שהקימו‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬‫חזק ואחד‬ ‫היו לגעת בנקודת היהודי של האדם כל‬ ‫שש שבע שנים‪ ,‬היוצרות התהפכו‪ .‬החזק‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ולאהוב אותה‪' .‬ועוד מעט ואין רשע מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫עזב די מהר את ספסל הלימודים והשקיע‬ ‫מה‬ ‫ללמודהרשע‬ ‫מקומוועלינו‬ ‫ואיננו'‪ ,‬חלק‬ ‫שמועילי‪ ‬עלתמיד‪,‬‬ ‫והתבוננת‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫את עצמו בעסקים‪ ,‬והשני שלא היה חכם‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬על הנקודה‬ ‫ידי אותנו‬ ‫שמסתכלים‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫מתבטל על‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫ומוכשר‪ ,‬המשיך ללמוד עוד ועוד‪ ,‬ולאט‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫שבו‪ .‬אגב‪ ,‬כך הוא סתם כך‬ ‫היהודיתאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לאט עלה ונתעלה ואף מדותיו השתנו לבלי‬ ‫בשלום בית‪ ,‬שלפני שהאחד הכיר את השני‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר למדנו‬ ‫לפלא‪ .‬וכשחקרו את‬ ‫הכר‪ ,‬והיה הדברמה אני‬ ‫ובמדותיו‬ ‫במהותו‬ ‫שהתקשר‬ ‫ולפני‬ ‫הדבר‪ ,‬התברר דבר נפלא‪ .‬הראשון עשה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מיני שאלות‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬כל‬ ‫הוא שואל‬ ‫ותכונותיו‪,‬לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫תלמיד‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה של‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לדו‪‬לביתו‬‫שצרי‪‬נכנס‬ ‫פצצה‪ .‬הוא‬‫השאלה‬‫שידוך‬ ‫כמה עצמו‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫אתפיהאדם‬ ‫מכיר‬ ‫נחו‪‬‬ ‫ה' שהוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫וכיון‬ ‫צדדיות‪,‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬מרוצה‬ ‫רוצה‬ ‫אשתו היתה‬ ‫כולל ואף‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬וראש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫חכם‬ ‫במהותו‪ ,‬איש‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫והשני טוב‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬עוזרבנוגע‬ ‫הקב"ה‬‫משהוא‬‫אם‬ ‫עד מאוד שקיבלה את המובחר‬ ‫חסד וסבלן‪ ,‬אין צורך לוותר‪ ,‬כי כל הדבר‬ ‫שבמובחרים‪ ,‬וכך כל פעם שנכנס בסוף‬ ‫החיצוניים כבר לא מעניינים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ול‬ ‫להצליח‪ ,‬הוא התחיל לצמוח‪ ,‬הוא התחיל‬ ‫היום לביתו והוציא את העיתון כדי‬ ‫להתעלות‪.‬‬ ‫להתאוורר‪ ,‬היא התרעמה עליו כי לא ראתה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כזאת אצל אביה והרימה עליו את קולה ‪-‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אנו מכירים את הסיפור באופנים רבים‪,‬‬ ‫יותר בצורתו הראשונה לדאבון לב‪ ,‬אך גם‬ ‫"וכי בשביל זה לקחתי אותך?! וכי בשביל‬ ‫זה שילם אבי כל כך הרבה?!" היא היכתה‬ ‫בצורתו השניה‪ .‬מציאות היא בבריאה‪.‬‬ ‫עליו עוד ועוד בדיבורים כאלה‪ ,‬עד שיצא‬ ‫עשירות עצומה‪ ,‬כוחות‬ ‫ומשפחתוישהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫בנפש האדם‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫לו הטעם ועזב את הלימוד‪.‬‬ ‫ובטחוןוכשיודעים מזה ומאמינים בזה‪,‬‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫כבירים‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬את הכוחות והם מתחילים‬ ‫משקים‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬הפוך‪.‬‬ ‫ואילו השני‪ ,‬אצלו הסיפור היה‬ ‫להתגלות החוצה‪ ,‬ואז מגלים פתאום‬ ‫הוא בתחילה הודיע שממחרת השבע‬ ‫בלתי מוכרת‪.‬‬ ‫ברכות הוא יוצא לעבוד‪ ,‬והפצירו בו‬ ‫שלימות ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫שיישאר לחצי שנה בכולל כי לא מתאים‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫חסרונות מהותיים מול זמניים‬ ‫לצאת מיד‪ .‬כאילו אמרו לו‪" :‬אל תעשה את‬ ‫זה בדווקא"‪ .‬תיכנס לכולל אחרי החתונה‪,‬‬ ‫הקדוש האלה‬ ‫החיים'‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"גה'אור‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותיפי( –דברי‬ ‫על‬ ‫הולך לך‬ ‫)בחו"ל‬ ‫במדבר‬ ‫פרשתלא‬ ‫שלישיכאילו‬ ‫ואז תשחקיו‪‬את זה‬ ‫מקבלים הבנה חדשה בדברי המלבי"ם‪.‬‬ ‫ותמצא משהו מן הצד‪ .‬כך תעשה את זה‪,‬‬ ‫כשאברהם אבינו שלח לחפש שידוך‪ ,‬אין‬ ‫בעדינות‪ .‬האברך הסכים וכבר המתין בקוצר‬ ‫הפירוש שאמר‪ :‬מה החילוק? לך תמצא איזו‬ ‫רוח שששת החדשים יבואו אל קצם‪,‬‬ ‫נערה ותביא אותה‪ .‬לא זה מה שכתוב‪.‬‬ ‫וכשהגיע היום האחרון‪ ,‬הודיע לאשתו‬ ‫'שים נא‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫השביע– א‪‬‬ ‫אותו ‪-‬‬ ‫הרי תמיד‬ ‫מועיל‬‫הבטחו‪ ‬הוא‬ ‫להיפך‪,‬‬ ‫שלמחרת הוא עוזב‪ ,‬אבל היא אמרה לו כך‪:‬‬ ‫נחו‪‬התכוון‬ ‫יותר הוא‬ ‫ואשביעך'‪ .‬אכן‬ ‫אי‪ ‬תחת יריכי‬ ‫ידך‬ ‫לעניני‪- ‬רוחניי‪‬‬ ‫הישאר‬ ‫ממך טובה?‬‫לבקשבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותיכולה‬ ‫"אני‬ ‫לדעת‬ ‫להשתמש בו‪ .‬אבל‬ ‫לומר לו כך‪" :‬אני יודע מה שורש האילן‬ ‫לעוד יום אחד"‪ .‬הוא התפלא ‪ -‬מה יהיה לך אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הזה‪ ,‬ואני חושש שתחשוב שאינו חשוב כל‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬לו‪" :‬לימוד‬ ‫הסבירה‬‫נעסוק‬ ‫שבועותוהיא‬ ‫לכבוד‬ ‫יום אחד?‬ ‫מעוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫כך‪ .‬על כן אשביעך בנקיטת חפץ שתביא‬ ‫חג‬ ‫ואפילוהרי‬ ‫לימוד‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫אצלי‪,‬‬ ‫בנוגע חשוב‬ ‫הבטחו‪ ‬מאוד‬ ‫התורה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫אחת שהיא דווקא ממשפחה זו‪ ,‬מאילן זה‪,‬‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬אחד‪,‬‬ ‫הדי‪ ‬לי עוד יום‬ ‫אחד‪ .‬תן‬ ‫של יום‬ ‫התורה‬ ‫על‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫אשר אני יודע שיש שם מדות טובות‬ ‫להצליח‬ ‫אותי"‪.‬בכלהאברך שמע‬ ‫מאוד ישמח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬זה עלינו‬ ‫שאי‪ ‬יכול‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬אינני‬ ‫אחרת‪,‬‬ ‫קדושה‪ ..‬מה‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליחשל‬‫ושורש‬ ‫והסכים‪ ,‬ובחזרתו מהכולל‪ ,‬חיכתה לו‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫תמצא? ‪-‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלילא‬ ‫ברוחניות אם‬ ‫אותך‪ .‬ומה יהיה‬ ‫לשלוחהצלחה‬ ‫ארוחת ערב מושקעת מלא חום ואהבה‪ .‬כלל‬ ‫תיקחשלממשפחה‬ ‫ההצלחהואופן אל‬ ‫בשום פנים‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫לשאלתו לפשר החגיגה‪ ,‬השיבה לו‪" :‬בעלי כל‬ ‫אחרת"‪ .‬עסק שלם‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ישב היום ולמד ועל זה אני חוגגת"‪ .‬הוא מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודלמדתי‬ ‫ועלינו כל כך‬ ‫ניסה תמיד‪,‬‬ ‫להתנער ‪" -‬לא‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מיד‬ ‫היום"‪ .‬והיא נשארה בשלה‪" .‬לא משנה לי‪ .‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אבל אחרי שהנקודה קיימת‪ ...‬כדרשת‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫הר"ן הידועה שמדות עוברות אל הילדים‪...‬‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫שלמדת ‪ -‬למדת‪ .‬אצלי זה חשוב עד‬ ‫כמה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ואף שהיא באה מבית של עובדי עבודה‬ ‫מאוד‪ .‬אינני יכולה לתאר לך כמה חשוב‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫בתואל ולבן‪ ...‬בסדר‪,‬‬ ‫זרה‪ ,‬כקושיית הר"ן‪...‬‬ ‫ולומד"‪.‬‬ ‫אתה יושב‬ ‫אחד שבו‬ ‫כבריום‬ ‫אצלי‬ ‫מה אני‬ ‫זה אינו קשור אליה‪ .‬מדות כן קשורות‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫מהות ומה‬ ‫אי‪‬‬ ‫מה היא‪:‬‬‫יודע בה‬ ‫שצרי‪‬אנילדו‪‬‬‫השאלההילדים‪.‬‬ ‫אליה ואל‬ ‫כמהלימודו‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫אצלה‬ ‫הבטחו‪‬חשוב‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫משראה ה'עד כמה‬ ‫של עבודת‬ ‫שיהיה ברור‪.‬‬ ‫כשהאד‪‬על מה‬ ‫רוצה‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪ ‬רוצה‬ ‫צרי‪‬מהות‪ .‬אני‬ ‫אינו‬ ‫לכולל‪ ,‬וכך הלך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫יום אחד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬‫נחו‪ ‬עוד‬ ‫החליט ללכת‬ ‫משהוא‬ ‫ששייך למהות אינני מוותר מאומה‪ ,‬כי‬ ‫יום אחרי יום כשהיא מעודדת אותו עוד‬ ‫מדובר ביצחק‪ ,‬ולגבי כל מה שמסביב‪,‬‬ ‫ועוד‪ ,‬עד שקיבל טעם בלימוד‪ .‬הוא התחיל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫כעת אחריותי להיות עם מדת 'כל'‪ ,‬כי אם‬ ‫בסדר‪ ,‬את זה אפשר לעבד‪ .‬הכוחות כבר‬ ‫לא תהיה לי מדה זו‪ ,‬יקרה אחד מהשניים‪,‬‬ ‫יתגלו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫או שזה יישאר כפי שזה עכשיו‪ ,‬או שגם את‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זה אהרוס‪ .‬כפי שעין רעה יכולה להרוס‪ .‬עין‬ ‫רעה יכולה להיות גם לרדת לחייו ‪" -‬למה‬ ‫'מענטש' מול ידען‬ ‫זהו לגבי האבות הקדושים אשר לא‬ ‫אינך לומד מספיק וכו'"‪.‬‬ ‫תמיד אנו יכולים לתפוס אותם באופן זה‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫אבל בן פיגא‬‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫מהשגותיהם‪.‬‬‫כי אנו כל כך רחוקיםלזכות‬ ‫ובטחון להבין שנפש של אדם היא‬ ‫מדור אמונה חשוב‬‫פטרון לכך‪:‬‬ ‫אפילו באופן מעשי‪ ,‬וכל אחד יסכים‬ ‫של דבר‪ .‬היא עוד לא התפתחה‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫ראשיתו‬ ‫כשיש לך שני בחורים לפניך‪ ,‬אחד מהם הוא‬ ‫אפשר לעשות אתה מה שרוצים‪ ...‬מה‬ ‫ידען גדול‪ ,‬אבל בנפשו הוא קצת בעייתי ‪-‬‬ ‫עשית ממנה?‬ ‫יודע הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אינולע"נ‬ ‫נלמד‬‫יותר עילוי מ'מענטש'‪ ,‬והשני אולי‬ ‫עדיין כל כך הרבה‪ ,‬אבל אתה צריך לראות‬ ‫מהסיבות למה שמצוי לראות‬ ‫אחתהי"ו ראטה‬‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט זוליפא‬ ‫את הגישה שלו‪ .‬יש לו הכנעה‪ ,‬יחד עם‬ ‫)נדבר על צד הטוב( חתנים וכלות שכאשר‬ ‫התמדה ועם זכרון וסדר‪ ...‬כל אחד מבין‬ ‫'תשפ"בהדבר החלש‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה‬ ‫שלקחו את‬ ‫חשבו‬ ‫אותם‪,‬‬ ‫לקחו‬ ‫שלימות‬‫במדבר‬ ‫שלישיאתפרשת‬ ‫הידיעות‪.‬‬ ‫שהשני כבריו‪‬ישלים‬ ‫ביותר‪ ,‬ובסוף רואים מהם את הנחת‬ ‫היא דבר שאפשר לדלות אחר כך‪ .‬אני לא‬ ‫המרובה ביותר‪ .‬ודאי שלא זוהי הסיבה‬ ‫צריך שכבר עכשיו כל השלמויות יהיו‬ ‫היחידה‪ .‬הקב"ה הלא מנהל את העולם‪ ,‬ויש‬ ‫גלויות‪ .‬אני צריך שיהיה שם מה שצריך‬ ‫זכות אבות‪ ,‬ויש לפעמים מעשה של‬ ‫כדי שהשלימות תוכל להתגלות‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫עליו‬ ‫יודע‬ ‫אינו‬ ‫אחד‬ ‫שאף‬ ‫נפש‬ ‫מסירות‬ ‫והוא זה ששינה את כל התמונה‪ ,‬אבל אחת‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נרד עוד דרגה בענין‪ ,‬ששורשו אחד‪ ,‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מהסיבות היא הנושא הזה של מדת כל‪.‬‬ ‫כשבוחרים כלה‪ ,‬מסתכלים הרבה מאוד על‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫מדת כל פירושה שיש לו לאדם בכח לקחת‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬אינו קובע‬ ‫נעסוקעכשיו‬ ‫מה שהיא‬‫שבועות‬ ‫אומרים‪:‬‬‫לכבוד‬ ‫הבית‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫דבר שיש בו חסרון ולהוציאו מתחת ידו‬ ‫מכפי‬ ‫הריולכן‬ ‫ותתפתח‪,‬‬ ‫תצמח‬ ‫היא עוד‬ ‫כך‪ ,‬כי‬ ‫כל‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫והרבהשהרי‬ ‫יותר חזק‪.‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪‬יפה‬ ‫הסיבהיותר‬ ‫הרבה‬ ‫אלא‪,‬מצב‬ ‫הדי‪ ‬תתקרב‬ ‫גם היא‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫בריא‪,‬יו‪‬‬ ‫אם הבית‬ ‫השבועות הוא‬ ‫זה‪ .‬מבינים שיש כאן נקודה שעדיין לא להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫מתבכיין‬ ‫שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫מול ג‪‬‬ ‫מצליח מה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫מלמד‬ ‫התפתחה לגמרי‪ ,‬אבל המקום מוכן לכך‪ ,‬להצליח‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ומלמד‬‫לבטוח‬ ‫בלי חלש‬ ‫ברוחניותמלמד‬ ‫הצלחהיודע שיש‬ ‫כללכל אחד‬ ‫והיא תתפתח בסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של בבכי ‪-‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל הזמן‬ ‫חלש עסוק‬ ‫הרוחנית‬ ‫חזק‪ .‬מלמד‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫המלמד שלו‬ ‫כלי‪‬כלנפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬מדת‬ ‫האחריות לפתח‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫היה לבטוח‬ ‫ידיעתו מיאי‪‬‬ ‫עלאותו כך‪...‬‬ ‫קיבלתי‬ ‫"כן‪,‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫בשנה הקודמת? הוא לא יודע כלום‪ .‬הוא‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫אליעזר‬ ‫שלח את‬‫ועלינו‬ ‫כשאברהם‬‫שמועילי‪‬אופן‪,‬תמיד‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לא יודע ללמוד משניות‪ ,‬איך אלמד אתו‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬לקחת שידוך‬ ‫ליצחקאותנו‬ ‫ואמר לו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫לבחור אשה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אין פירושו שהתכוון למה שאנו‬ ‫גמרא? הוא מעורר מהומות‪ ,‬הוא קופץ‬ ‫ממוצע‪,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫דעתי‪"...‬‬ ‫את ישוב‬ ‫הורס לי‬ ‫קוראים ממוצע‪ ,‬כאומר‪ :‬אני לא צריך שהיא‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫מי לי‬ ‫הואאני לי‬ ‫בכיתה‪,‬אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעלטוב‪ ,‬זה‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫המצוות‪ ...‬זה‬ ‫למדנו‬ ‫כל תרי"ג‬ ‫כבר את‬ ‫תקיים‬ ‫האם הוא אומר דברים בלתי נכונים?‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫קצתשבנוגע‬ ‫לשם‪ ...‬ממוצע‬ ‫הבטחו‪‬‬‫לשערלפה‪,‬‬ ‫הלבבות קצת‬ ‫נפלא‪,‬‬ ‫"תצא"‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ההמשך?היא‪:‬‬ ‫ומהלדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהשלא‪.‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מסתבר‬ ‫כמהלגמרי‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫לא פיבשל‬ ‫דברנחו‪‬‬ ‫ה' כאן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שיש‬ ‫פירושו‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫ממשיכים‬ ‫רוצה‬ ‫מאביך"‪ .‬כך‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬פתק‬ ‫להיות‬ ‫"תיכנס"‪" ,‬תביא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬ראה וקדש‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע עליו כזה‬ ‫אפשר לומר‬‫משהואאינחו‪‬‬ ‫עדיין‬ ‫כל השנה‪ ,‬מתגלגלים עם הענין‪ ,‬ואז מודים‬ ‫הוא רק ענף שבאמצע הגדילה‪ ,‬ולכן אני‬ ‫להקב"ה שהשנה נגמרה‪.‬‬ ‫מבקש לראות שהאילן יתאים לכך‪ .‬אולם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חל‬ ‫תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ‬ ‫המלמד החזק לעומתו‪ ,‬בודק את הילדים‬ ‫תישן'‪ .‬הוי אומר‪ :‬יש מהלך בעולם שאומר‬ ‫הנכנסים ואומר‪ :‬הבה נראה איך הם נראים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כך‪ :‬הסתפקות במועט היא דבר שאינו‬ ‫וכמה אפשר להצמיחם‪ .‬את הילד הזה צריך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫קשור לכמות הכסף שיש לאדם‪ .‬היא לא‬ ‫קשורה לכך שיש אך מעט‪ ,‬וכיון שיש רק‬ ‫להעלות משתיים לשלוש‪ ,‬את הילד הזה‬ ‫משש לשמונה‪ ,‬את זה מאחד עד שלוש‪ .‬וכך‬ ‫מעט‪ ,‬יש עכשיו שני אנשים‪ ,‬אחד שברוגז‬ ‫הוא מחייך עם הילד ועובד אתו‪ .‬זה כשרון‪,‬‬ ‫עם"והמצב‪ .‬ואם יש לו לאדם‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ואחד שמשלים‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫תפילה‪,‬‬ ‫זהאליעזר‬‫הר"ר‬ ‫זה סייעתא דשמיא‪ ,‬זה לזכות‬ ‫חמימות‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫הוא לא יכול לפי זה להיות מסתפק‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הרבה?‬ ‫פטרון מה‬ ‫זה הרבה דברים‪ ,‬אבל למעשה‪ ,‬זה‬ ‫מה לעשות? זה לא נוגע אליו‪ .‬כפי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫במועט‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬שזה‬ ‫שהוא עושה‪ .‬הוא מבין כדבר פשוט‬ ‫שהחינוך אומר‪ :‬מצוה זו נוהגת בזכרים‬ ‫מה שמוטל עליו‪.‬‬ ‫ונקבות‪ .‬כך נאמר כאן‪ :‬מצוה זו נוהגת‬ ‫בית הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫השלוםלע"נ‬ ‫איננו מדברים עכשיו על נלמד‬ ‫בעניים לבד‪ .‬לעשיר יש מצוות אחרות‪ ,‬כגון‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫ליתןליפא‬ ‫צדקה‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ש'זה"רמה‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫עצמו אלא על המחותנים‪ .‬הבנה זו‬ ‫שאני לוקח'‪ ...‬יש הבנה עמוקה מאוד‬ ‫מדובר במבט‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫במדה‪,‬‬ ‫כ"גמדובר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ושלום!‬ ‫חס‬ ‫'זה מה‬ ‫)בחו"ל‬ ‫פרשתפירוש‬ ‫במדבר‬ ‫שלישי‪ -‬מה‬ ‫יו‪ ‬להבין‬ ‫שהאדם צריך‬ ‫שאני לוקח'? זה הרי טיפשות עצומה! זה‬ ‫מדובר בהרגש שנוגע לכל אחד ואחד‪,‬‬ ‫הרי ילד שהגיע מהיכן שהוא‪ .‬הוא עלה‬ ‫אשר אם האדם לומד לפתח אותו‪ ,‬הוא‬ ‫מכיתה ג' לכיתה ד'‪ .‬מה התפקיד עכשיו?‬ ‫מתחיל לחיות חיים אחרים לגמרי‪ .‬ואף אם‬ ‫בתפילה‪ ,‬באמונה‪ ,‬במידות טובות ובחיזוק‪,‬‬ ‫יש לו לאדם כסף לרוב‪ ,‬הוא יכול להיות‬ ‫תמיד –לאא‪‬יהיה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫לקחת אותו מהמקום שבו הוא נמצא‬ ‫מסתפק‬ ‫במועט‪ ,‬ואם‬ ‫מסתפק‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬יחליא‬ ‫רוצהיותר‬ ‫מאתיים'‬ ‫מנהאבל‬ ‫להשתמשלובו‪.‬‬ ‫במועט‪ ,‬ה'יש‬‫ולנסות להשקות את הנטיעה‪ .‬כלומר‪ :‬מה אי‪‬‬ ‫הוא עכשיו? עכשיו הוא עדיין לא כלום‪.‬‬ ‫אותו‪.‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אבל בעזרת ה'‪ ,‬עם תשובה‪ ,‬כדי שלא אהיה אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫עיכוב והשפע יוכל להגיע‪ ,‬הוא יוכל לצמוח מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫במועטצרי‪‬‬‫להסתפק האד‪‬‬ ‫עשיר יכול‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי‬ ‫גם‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫במידות‬ ‫הדי‪‬תהיה גם‬‫והצמיחה‬ ‫מדרגתו‪,‬‬ ‫לפי‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותר משהוא‬ ‫מהמקרים שמי‬ ‫ברוחניותבהרבה‬ ‫להצליח אנו רואים‬ ‫מדוע‬ ‫וגם ביראת שמים‪ .‬והאדם מבין שאחריותו‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מאחרים‬ ‫שאי‪‬‬‫נצרךג‪‬יותר‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫הוא מה‬ ‫להצליחכסף רב‪,‬‬ ‫שיש לו‬ ‫של מי היא? הסתכלותו של מי היא? זו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫פשוטבלימאוד‪ ,‬כי‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫ותשומת לב?‬ ‫ברוחניות‬ ‫לכבודהצלחה‬‫ההסתכלות שזה שהקב"ה נותן לי‪ ,‬אני כלל‬ ‫זה‪ .‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫עםאכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫לעשות 'כל'‬ ‫צריך‬ ‫נצרך יותר גדול‪ ,‬כי אם יש לו לאדם חצי‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫‪ -‬הוא צריך רק מנה‪ ,‬ואם יש לו מנה ‪ -‬הוא‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫השמח בחלקו‬ ‫צריך מאתיים‪ ,‬ואם יש לו מאתיים ‪ -‬חסר‬ ‫ללמוד מה‬ ‫עשיר ועלינו‬ ‫איזהותמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לו עוד יותר‪ .‬וזו בכלל לא בדיחה‪ .‬נמצא‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מעשי‪ ,‬נלמד את‬ ‫להביןמלמדת‬ ‫באופן יותר‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫מיליון דולר‪ ,‬הפשט‬ ‫לו יותר‬ ‫לאדם עשר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫שאם יש‬ ‫בתחום אחר לגמרי‪ ,‬כי אין זה יסוד‬ ‫היסוד אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫הוא כזה‪ :‬אינך רוצה לדעת מצער‪ .‬אינך‬ ‫ששייך רק לבני ארבעים ומעלה לדעת איך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני חזק הוא רוצה‪.‬‬‫מהכמה‬ ‫יכול לתאר לעצמך‬ ‫יסודבעל בצורת‬ ‫זה רבינו‬‫בהקדמת‬ ‫לעשות למדנו‬ ‫שידוכים‪.‬‬ ‫כבר‬ ‫הפשוט הוא שיש מדה‪ .‬אם יש לו לאדם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫חז"ל אומרים‬ ‫לשערעלהבטחו‪‬‬ ‫הבריאה‪.‬‬ ‫הלבבות‬ ‫ההסתכלות‬ ‫האבות‬ ‫אי‪‬‬ ‫יש לו‪.‬‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לדו‪‬מהבה‬ ‫שצרי‪‬חילוק‬ ‫אין אצלו‬ ‫מדה זו ‪-‬‬ ‫השאלה‬ ‫כמהאומרים‬ ‫וכמה‬ ‫חז"ל‬ ‫בחלקו'‪ .‬פי‬ ‫עשירה' השמח‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫'איזהו‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫והיה להם‬ ‫רוצה‬ ‫להיות במועט‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫מסתפקים‬ ‫הקדושים היו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫התורה‪ .‬אחד‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע מקנייני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בחלקו הוא‬ ‫שמח נחו‪‬‬ ‫ש‬ ‫משהוא‬ ‫הכל‪ .‬הם התברכו עם הכל‪ .‬היה להם עבדים‬ ‫ממ"ח קנייני התורה הוא שמח בחלקו‪ .‬חז"ל‬ ‫ושפחות ומקנה‪ .‬כל האבות היו עשירים‪.‬‬ ‫אומרים 'כך היא דרכה של תורה‪ ,‬פת במלח‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫קטנים‪ .‬דוגמא נוספת‪ :‬אוכל‪ .‬כשהאדם‬ ‫'מאה שערים'‪ .‬תראה מה קורה בפסוקים‪.‬‬ ‫אוכל‪ ,‬אם הוא אוכל מהר ‪ -‬המוח אינו‬ ‫הם היו כל כך עשירים‪ .‬ועם כל זה כתוב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מקבל את המסר שהוא כבר שבע‪ .‬אף‬ ‫עליהם שהיו מסתפקים במועט‪ .‬מה הפשט?‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כשאינו אוכל מהר‪ ,‬זה לוקח זמן‪ .‬זה‬ ‫שהרמב"ם כותב שלא להתמלא לגמרי‪ ,‬אלא‬ ‫‪ -‬הנה כי כן‪ ,‬האדם יכול להיות מסתפק‬ ‫במועט גם אם שהוא עשיר‪ .‬אפשר להתנהג‬ ‫לאכול פחות שליש‪ ...‬דיברנו כבר בעבר על‬ ‫במדה זו בלי קשר לכמות‪ .‬זה אפשרי‪ ,‬כל‬ ‫המזרח מלמדים לצעירים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאשבארצות‬ ‫ב‪ ‬זה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לו‬ ‫הר"רשאין‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫אכן מי‬ ‫לזכות‬ ‫שהאדם עובד עם עצמו‪.‬‬ ‫ובטחוןאוכלים לוקח כמה דקות עד‬ ‫שכאשר‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרון כמה‬ ‫גם יכול‪ .‬כל אחד יכול כי אין חילוק‬ ‫תחושת השובע‪ ,‬ואם כן אך טיפשי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שמגיעה‬ ‫אל יסוד‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫יש לו או אין לו לאדם‪ ,‬כי זה חוזר‬ ‫הוא להמשיך לאכול עוד ועוד‪ ,‬כי באמת‬ ‫מדת 'כל' שזה עתה דיברנו‪.‬‬ ‫אתה כבר שבע אך אינך יודע שאתה כבר‬ ‫פרשת הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫לשון יש באור החיים הק' ריש‬ ‫שבע‪ .‬מרגילים אותם לאכול באופן זה‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫"שכל‬‫ביבדלחט"אכך‪:‬הר"ר‬ ‫דברים על 'ודי זהב'‪ .‬הוא כותב‬ ‫ראטה זה גם כן אותו הדבר‪.‬‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫אוכל מהר‪,‬‬ ‫כשהאדם‬‫חנני' יו"ט‬ ‫מה שיהיה לו‪ ,‬יהיה בעיניו דבר מספיק‬ ‫הוא לא לועס‪ ,‬הוא לא חושב‪ ,‬הוא מדבר‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫כאילו יש לו כל זהב‪ ,‬והוא על דרך אמרם‬ ‫בחדשות‪ ,‬ובגלל‬‫'תשפ"ב‬ ‫עסוק‬ ‫אייר ה‬‫בטלפון או‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל עסקנות‬ ‫'איזהו עשיר השמח בחלקו'‪ ,‬ובזה יטה‬ ‫שאינו נוכח‪ ,‬אינו חושב מה שהוא עושה‪,‬‬ ‫לבבו לעבודה העליונה‪ ,‬היא עבודת ה'‬ ‫ואם כן ‪ -‬תביא עוד‪ ,‬זה נגמר‪ ...‬זה מצב של‬ ‫אלוקים חיים"‪ .‬הוי אומר‪ :‬מדה זו אינה‬ ‫חתונה גדולה‪ .‬ריבוי שפע‪.‬‬ ‫סתם מדה להיות שמחים‪ ,‬אלא היא פתח‬ ‫ש –‬ ‫ושער לעבודת האלוקים‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫השתמש‬ ‫א‪ ‬לאהאד‪‬‬ ‫האדם‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל דבר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫פירושו של‬ ‫מאכילה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫שובענחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫להרגיש‬ ‫אי‪ ‬היכולת‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫עם‬ ‫אוכל מעט ונעשה שבע‬ ‫דברי‪‬נכון? לא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול שובע‪,‬‬‫כראוי צריך‬ ‫אתה הרי‬ ‫לבטוח‬‫מועטה‪.‬‬ ‫והנה מה היא מדה זו? נקודתה של מדה אי‪‬‬ ‫אמרתי שתהיה פרוש וסגפן‪ .‬לא זוהי‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫זו‪ ,‬אשר היא שורש מדת 'כל' שדיברנו לעיל מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הסוגיא‪ .‬אנשים חושבים שהסתפקות‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫אך כעת מדברים באופן יותר מעשי לפי‬ ‫במועט פירושה שהאדם יסגף את עצמו‪.‬‬ ‫על‬ ‫מכל‬ ‫שובעא‪,‬‬ ‫לרוחניות‬ ‫להרגיש‬‫היכולתהדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועותהיא‬ ‫דרגתנו‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫בדיוק הפוך‪ .‬זה פיתוח היכולת להרגיש‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬דבר‪ .‬כשהאדם תופס איזה דבר‪ ,‬הוא צריך‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫שובע בלי לאכול את כל החנות‪ .‬מדברים‬ ‫להצליח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫הנאה‪ .‬הוא‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעוררממנו‬ ‫לנו כדי‬ ‫היכולת לקבל‬ ‫שניתנו את‬ ‫לפתח‬ ‫שובע‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫דמיון של‬ ‫לבטוח‬ ‫על בלי‬ ‫אמיתי‪ ,‬לא‬ ‫ברוחניות‬ ‫כללשובע‬ ‫הצלחה‬ ‫על‬ ‫היכולתנת‪‬לקבל‬ ‫לנו‬ ‫לטובה‪.‬אתאכ‪‬זה‪.‬הקב"ה‬ ‫דיננו לעבד‬ ‫שייצא לדעת‬ ‫צריך‬ ‫‪...‬‬‫אמיתי‬ ‫משובע‬ ‫יותר‬ ‫צריך‬ ‫לא‬ ‫הרי‬ ‫אתה‬ ‫הנאה קיימת‪ ,‬אבל צריך לעבוד על הלב כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בשביל זה‪ .‬אם אין האדם עובד על הלב‪ ,‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אפשר לשמוע שנים מדברים‪ ,‬כשאחד‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫לא יוכל לקבל הנאה מהדברים שיש לו‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שואל מהשני‪ :‬אוהו‪ ,‬הלכת לדיאטה פלונית?‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫וממילא ירגיש רעב וילך לחפש דברים‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫כמה ק"ג הישלת? וואו! אתה מרגיש רעבון?‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫והיות שלא פיתח את היכולת‬ ‫אחרים‪,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אתה רעב? והשני עונה לו‪ :‬לא‪ ,‬אני ממש‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫אחרים‪ ,‬זה‬ ‫חובת‬ ‫בהקדמתדברים‬ ‫רבינו בעל‬ ‫ליהנות‪ ,‬גם‬ ‫למדנו כשיקח‬ ‫כבר‬ ‫זה שמפרסם את‬ ‫או‬ ‫מה אני‬ ‫רעב‪.‬‬ ‫מרגיש‬ ‫לא‬ ‫יעזור לו לדקה דקתיים ואז יזדקק לעוד‪,‬‬ ‫הדיאטה כותב‪ :‬אני מבטיח לך שלא תרגיש‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫וכך יישאר רעב כל הזמן‪.‬‬ ‫היא‪:‬המוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫מדברים אל‬ ‫אחרות‪:‬לדו‪ ‬בה‬ ‫במיליםשצרי‪‬‬‫השאלה‬ ‫רעב‪.‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪‬דווקא?!‬ ‫רוצה‬ ‫להיות יש ללעוס‬ ‫הבטחו‪‬וכי צורך‬ ‫ואומרים לו כך‪:‬‬ ‫לענייני‪‬המושג של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הדברים קיים‬‫שבכלבנוגע‬ ‫רואיםנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יש צורך כזה‪ ,‬אבל זה כבר יותר קרוב לראש‬ ‫אוכל קמעא ומתברך‪ .‬בכל דבר בבריאה יש‬ ‫של בהמה‪ .‬אתה צריך דווקא ללעוס? ‪ -‬לא‪.‬‬ ‫את היכולת לקבל תחושת שובע מדברים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫מ‬ ‫בור שחור שאינו מתמלא‬ ‫אתה לא רוצה להסתובב רעב‪ ,‬כי אתה‬ ‫רוצה להיות מיושב בדעתך‪ .‬אתה רוצה גם‬ ‫ואם אנו מבינים זאת לגבי אוכל‪ ,‬נבין‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שכך הוא בדיוק גם לגבי כסף וגם לגבי‬ ‫להיות בריא וגם להיות בישוב הדעת‪ .‬אם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הצלחות‪ ,‬ואם כן אפשר לראות בזה דבר‬ ‫כן‪ ,‬הבה נדבר‪ ,‬יש דרך‪ .‬אם תרגיל את‬ ‫עצמך איך לאכול בצורה מסוימת‪ ,‬לא‬ ‫מפחיד‪ ,‬שכאשר יש אדם שאינו הולך להיות‬ ‫תצטרך ללעוס כל היום כדי להיות מיושב‬ ‫מרוצה עד שלא יהיה לו גם וגם עד בלי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫בדעתך‪.‬‬ ‫סוף‪ ...‬למשל‪ ,‬הוא בונה מטבח שיהיה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫בעלי בתים חשובים‪ ,‬עם אי באמצע‬ ‫ובטחו‪‬‬‫כמנהג‬ ‫תרבות המערב הקלוקלת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫ועם כל השדרוגים מכל הכיוונים‪ ,‬וזה תופס‬ ‫ובכן‪ ,‬נושא זה של הסתפקות במועט‬ ‫חלק נכבד מחייו‪ ...‬תשמע‪ ,‬הרי בונים בית‬ ‫הוא היכולת לקחת את כל הדברים השונים‬ ‫הצבע הזה‪ ,‬הצבע ההוא‪ ,‬כן רציתי‪,‬‬ ‫יהודי‪...‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫בעולם‪ ,‬בין אוכל‪ ,‬בין כסף‪ ,‬בין ערך‬ ‫הזו הידית ההיא‪ ,‬הולכים‬ ‫ראטה‬ ‫הידית‬ ‫רציתי‪,‬הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' לא‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫וללמוד איך להרגיש שבע ממעט יותר‪ ,‬כי‬ ‫להחזיר‪ ...‬זו סוגיא‪ ...‬שוב‪ ,‬זה לא בא בקלות‪.‬‬ ‫לפי טבע הבריאה אפשר לקבל שובע הרבה‬ ‫הרי הולכים להכין שם במטבח מאכלים‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫התרבות‬ ‫שהגיעה‬ ‫שלישיעדפרשת‬ ‫כך היה‬ ‫יותר מהר‪.‬יו‪‬‬ ‫'תשפ"ב להביא לו‬ ‫זה הלא יכול‬ ‫אייר‬ ‫כ"גאם‬‫קודש‪...‬‬ ‫לשבת‬ ‫במדבר‬ ‫המערבית הטיפשית‪ ,‬ואמרה‪ :‬מה פתאום?‬ ‫שובע‪ ,‬סימן שמשהו נשבר‪ ,‬כי בדרך כלל‬ ‫אפשר לאכול כמשקל שלוש בני אדם‪ ,‬מה‬ ‫אין צורך בכל כך הרבה פרטים בשביל‬ ‫הבעיה? אפשר להכין צלחת עם כמויות של‬ ‫להרגיש שובע‪.‬‬ ‫אוכל‪ .‬עד שהללו באו עם שטות זו‪ ,‬זה לא‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬בדרך‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫תשומת לב‪.‬‬ ‫מועיל שדורש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫דומה לילד‬ ‫עלה בדעתו של אף אחד‪.‬‬ ‫נחו‪‬משביע‬‫לילד‪ ,‬זה‬ ‫בו‪ .‬חיוך‬ ‫להשתמשנותן‬ ‫כלל כשאתה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אבל יותר‬ ‫קחו לדוגמא סעודת ליל שבת‪ .‬בעבר לא אי‪‬‬ ‫טובה ‪ -‬הוא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מילהדברי‪‬‬‫כראוילומול‬ ‫לבטוח אומר‬ ‫אותו‪ .‬אתה‬ ‫היה את הצורך להוסיף עוד ועוד‪ .‬היו אי‪‬‬ ‫מרגיש שובע‪ .‬כידוע‪ ,‬שיש מציאות שאתה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫אוכלים דגים‪ .‬אולי היה גם 'חריין'‪ .‬אולי‪ .‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ניגש לילד או לאדם וכמה שאתה נותן לו‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫אבל יותר מזה לא היה‪ .‬ואף פעם לא היה‬ ‫תשומת לב ‪ -‬לא עוזר‪ .‬לא יודע‪ ,‬זה שבור‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫פירושו‬ ‫הדי‪‬‬ ‫יצאו רעבים‪.‬‬ ‫חיזוקיו‪‬‬ ‫על כי‬ ‫ליתן הוא‬ ‫השבועות‬ ‫צריך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫שם‪ .‬מאיזה בית הוא מגיע? מה הסיפור?‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬של דבר שככל שמעקמים את הדבר הזה‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫הוא עדיין מתלונן‪ .‬הוא עדיין סבור שאף‬ ‫להצליח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫היכולת רחמי‪‬‬ ‫להרגיש שובע‪.‬‬ ‫כדיאתלעורר‬ ‫לקלקל‬ ‫מוסיפים לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוח אצל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מושג כזה‬ ‫ברוחניותישבלי‬ ‫אוהב אותו‪.‬‬ ‫אחד אינו‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫דיננומעניין‪.‬‬ ‫שייצאמאוד‬ ‫דבר‬ ‫שאתן‬ ‫ממה‬ ‫דבר‬ ‫שום‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מתבגרים‬ ‫או‬ ‫ילדים‬ ‫לו‪ ,‬לא ירצה אותו‪ .‬אף פעם הוא לא יהיה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫נשאל את השאלה כך‪ :‬מהי האמת? האם מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מרוצה‪ .‬זוהי הצורה השבורה של הדבר‪.‬‬ ‫מה‬ ‫מקבליםללמוד‬ ‫כשאוכלים‬ ‫ששובע ועלינו‬ ‫שמועילי‪‬היא תמיד‪,‬‬ ‫האמת‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫ולהרגיש שובע גם‬ ‫מלמדתלהזדכך‬ ‫התורה‬ ‫הרבה‪ ,‬ואפשר‬ ‫גם בשידוכים‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרבמועט‬ ‫בפחות מזה‪ ,‬כפי שתראה שהרה"ק מבעלזא כדי לקבל‬ ‫הסתפקות‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫חושבים בני אדם שזהו רק בדברים בלתי‬ ‫זי"ע לא הוצרך לאכול כלום כמעט‪ ,‬או‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני להיות מסתפק‬ ‫אפשר‬ ‫חשובים‪ .‬רק שםמה‬ ‫בעל פחות‪.‬‬ ‫בהרבה‬‫רבינו‬ ‫שובע‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנומקבלים‬ ‫כברהאמת‬ ‫שלפי‬ ‫במועט‪ .‬בגלל שחושבים שהסתפקות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫להרגיש שובע‪,‬‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫היכולת‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫כשמקלקלים את‬ ‫אך‬ ‫היא‪:‬בדבר‬ ‫אי‪‬‬ ‫כשמדובר‬ ‫להסתגף‪,‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬‫פירושה‬ ‫במועט‬ ‫השאלה‬ ‫ועוד עד‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬‫נחו‪‬עוד‬‫להתפטם‬ ‫צריך הבטחו‪‬‬ ‫או אז‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬כאן אין‬ ‫רוצה‬ ‫הם אומרים‪:‬‬‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬רוחני‪,‬‬ ‫צרי‪ ‬או דבר‬‫רציני‬ ‫השני‪ .‬שובע‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעהיא כצד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫התשובה‬ ‫להתפקע?נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫לו מקום לנושא זה‪ .‬מה‪ ,‬שאסתגף? ‪ -‬הוא‬ ‫מגיע לפי הטבע הרבה יותר מהר מכפי‬ ‫הולך לשדכן ואומר לו‪" :‬תן לי את החלש‬ ‫שאנו חושבים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נחת משמחה רק אם זה לכל הפחות כפי‬ ‫ביותר‪ .‬אני באמצע לעבוד על עצמי‪ ,‬מה‬ ‫הציפיות שלי אם לא יותר‪...‬‬ ‫החילוק? אני באמצע לעבוד קשה על‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אבל אם הפשט הוא ‪ -‬כואב לי‪ ,‬אני‬ ‫להיות מסתפק במועט‪ ,‬עוד אסביר לך"‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אומר לך את האמת‪ ,‬כואב לי‪ .‬למה? כי‬ ‫אומר לו השדכן‪" :‬שוטה אתה‪ .‬אין דבר כזה‪.‬‬ ‫הקב"ה רוצה שתבחר את הטוב ביותר‪"...‬‬ ‫חסר לו אחד שתים שלוש‪ .‬אצל בנך כבר‬ ‫ה'אלטע נייעס'‪ .‬אבל כאן‬ ‫כברהי"ו‬ ‫התרגלת‪ .‬זה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שראינו‪,‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות כפי‬ ‫לזכות‬ ‫ברם טעות היא‪ .‬ודאי‬ ‫חידוש‪ ...‬אזי זה צרות צרורות‪...‬‬ ‫מדור זה‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫יש את‬ ‫מבררים ומתפללים ומשביעים‪ .‬אבל‬ ‫פטרון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪‬שעשה‬ ‫החלק שנקרא לו 'לאחר מכן'‪ .‬אחרי‬ ‫זה לא שונה מכל דבר אחר שקיים‬ ‫את השידוך‪ .‬לא נדבר על קודם לכן‪ .‬הבה‬ ‫בבריאה‪ .‬שובע הוא מדה אשר מי שמפתח‬ ‫נדבר על אחרי שנה ראשונה‪ .‬שנה ראשונה‬ ‫היכולת להרגיש שובע‪ ,‬הוא אדם כל‬ ‫אתפסח ז"ל‬ ‫אחרי הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫היא הרי מושג‪ .‬לאו דווקא שנה‪.‬‬ ‫ראטהעשיר‪ ,‬ויש לו את מה‬ ‫וכל כך‬ ‫שמח‬ ‫כך‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו‬‫"ר כן‪.‬‬ ‫האחריםהרגם‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שכבר נתגלו לו כל הדברים‬ ‫שהשני חשב שיהיה לו כשיקח את‬ ‫יש את המושג שהאדם מבין שהאמת היא‬ ‫המושלם‪ .‬אכן כן‪ ,‬יש מישהו שיש לו את‬ ‫האדם– יש‬ ‫שאין צורך לאף אחד‪ ,‬אף לא לתלמידי‬ ‫הלוואי שיוכל‬‫'תשפ"ב‬ ‫כ"ג לואייר ה‬ ‫חלום ‪-‬‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל זה‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫חכמים גדולים‪ ,‬אף לא לאנשים של תורה‬ ‫לקחת את המושלם והלוואי שיוכל להיות‬ ‫וגדולה‪ ,‬אף לא לגבירים גדולים ואף לא למי‬ ‫כמו שהוא נראה בדמיונו‪ .‬יש מישהו שקיבל‬ ‫שנתן דירה‪ ,‬שהלה יהיה מושלם כדי שהוא‬ ‫את זה‪ .‬מי? ‪ -‬זה שיש לו מדה זו‪ .‬הוא יודע‬ ‫יוכל להיות מרוצה עד להפליא‪.‬‬ ‫איך לקחת פרט ולחשוב עליו‪ .‬הוא יודע‬ ‫מעלות‪ – .‬א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫לחשוב על‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫איך‬ ‫שנעשה‬ ‫אלהרוחניי‪‬‬ ‫בנוגע שהם‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬בטוחים‬ ‫אנשים כאן‬ ‫נחיצות‬ ‫להם עוול‪ .‬יש בוודאי מקרים מכל הסוגים‪ .‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫טובותרוחניי‪‬‬‫ממאתייםדברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוחפחות‬ ‫איני מדמה מילתא למילתא‪ .‬אך הבה נבין אי‪ ‬לא‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪‬קורס ושם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול באיזה‬ ‫נחו‪‬שהיה‬‫סיפר לי‬ ‫יהודישהוא‬‫את המושג‪ .‬על מנת שאוכל לרוות נחת מכפי‬ ‫האד‪‬טובות‬ ‫מאתיים‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫מרוב שמחה ולא אוכל להפסיק להודות לה'‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לכתובהרי‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫משימה‬ ‫הסיבהלולכ‪‬‬ ‫נתנו‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫שהקב"ה עשה עמו‪ ,‬לא אחד פחות מזה‪.‬‬ ‫על‬ ‫ההוא‪ ,.‬הוא‬ ‫בכל יום ויום‪ ,‬חייב שיקרה הדבר‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫הוא התחיל‪ ,‬הגיע עד חמישים והיה לו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫קיבל אחד ממאה‬ ‫שהוא בכל‬‫להשתמש‬ ‫כ‪‬חייבעלינו‬ ‫להרגיש בלבו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫יותר מכפי‬ ‫לעוררהרבה‬ ‫כדיכך‪ ,‬וזה‬‫שניתנו זהלנובאמת‬ ‫אלף‪...‬‬ ‫קשה להמשיך‪ .‬חמישים ואחת‪ ,‬חמישים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫בלינושא‬‫ברוחניותבעוד‬ ‫הצלחה הוא נזכר‬ ‫כלל‬ ‫שהוסיף‬ ‫ושתיים‪ .‬הופ!‬ ‫בנשמת‪...‬לנו‬ ‫הקב"ה נת‪‬‬ ‫משמחה‬‫בוכה אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬‫דיננוהוא‬ ‫שציפיתי‪...‬‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫לעצמו‪ .‬מה‬‫חשב של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחהואז הוא‬‫כל עוד שבע‪.‬‬ ‫לו‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬הוא מאוד‬ ‫לעצמו‪:‬‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחהוא אומר‬ ‫כלי‪‬אבל אם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחאומר‬ ‫אי‪‬חמישים?‬ ‫ידיעתומאה‬ ‫אמצא עוד‬ ‫איך על‬‫מיוסדת‬ ‫יהיה?‬ ‫מה‬ ‫ועלינו זאתללמוד‬ ‫ועוד‪ ,‬הוא‬ ‫תמיד‪ ,‬שדיברו‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬לא כפי‬ ‫טוב‪ ,‬אבל‬ ‫הרגשה היתה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫איזו ונוסי‪‬‬ ‫עלמושג‬ ‫הישנות‬ ‫כ‪ ‬לך‬‫א‪ ‬יש‬ ‫היהודי‪:‬‬ ‫לי‬ ‫נחזור‬ ‫למאתיים?‬ ‫שהגעתי‬ ‫אחרי‬ ‫לי‬ ‫להשתמש‬ ‫איזה 'שלימזל'‬ ‫פרנסה‪...‬אי‪‬‬ ‫להביאאותנו‬‫מלמדת‬ ‫התורהיצטרך‬‫הרי‬ ‫הוא‪ ...‬אם הוא היה לומד ‪ -‬ניחא‪ ...‬אזי זה כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫האמת היא שיש בזה הרחבה גדולה‬ ‫בלתי אפשרי‪ .‬הוא אומר אז לעצמו‪ :‬יש לי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫במוח‪ .‬תענוג תמידי‬ ‫פועל אני‬ ‫להסביר איך זה מה‬ ‫דעתי‪ ,‬ברוך‬ ‫בהקדמת את‬ ‫יכול להסיח‬ ‫למדנו‬‫כבר אני‬‫עצה‪,‬‬ ‫אינו תענוג‪ .‬והנה מה הדרך החלשה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעצריך שיגיע‬ ‫הבטחו‪‬אני לא‬ ‫לשער ילדים‪.‬‬ ‫הלבבותיש עוד‬ ‫השם‪,‬‬ ‫היא‪:‬לקבל‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה יכול‬ ‫לדו‪‬שאני‬ ‫שצרי‪‬זה? ‪-‬‬ ‫השאלהבמאמר‬ ‫להשתמש‬ ‫כמה כאילו‬ ‫וכמה‬ ‫צריךפילהיות‬‫הבטחו‪‬הרינחו‪‬‬ ‫ה' בשבת‬‫לסעודה‪.‬‬ ‫כאןעבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬לי כבר‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיותאת זה יש‬‫מהדבר הבא‪.‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫תענוג רק‬ ‫לשבת בצד‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫עשויה‪ ,‬שילך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מלאכתך‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫משהוא‬‫כל‬ ‫הרי אמרו שתענוג תמידי אינו תענוג‪ ,‬לא‬ ‫השני‪ .‬הוא יושב לי כאן ומעלה לי את‬ ‫אני‪ .‬אך לא זוהי הדרך‪ ,‬כי אז אתה סתם‬ ‫כעסי‪ ...‬הפשט הוא כזה‪ :‬אני יכול לרוות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במ‬ ‫בגמרא על ידו‪ ,‬זקוק לדברים כאלה? אין לו‬ ‫נשאר רעב‪ .‬תענוג תמידי אינו תענוג‬ ‫את הצורך לדפדף‪.‬‬ ‫פירושו ולכן אתה צריך לחדש‪ .‬אתה צריך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להוציא את מה שיש‪ .‬אין מאתיים‪ .‬יש הרבה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כך זה בכל דבר‪ .‬מדובר במהלך בראש‬ ‫שאומר‪ :‬בסדר‪ ,‬יש לי כבר את זה‪ ,‬נו‪ ,‬תביא‬ ‫יותר‪ .‬אבל עוד לא פיתחת את היכולת‬ ‫שלך במוח למצוא דברים‪ .‬אינך יודע איך‬ ‫לי את הדבר הבא‪ .‬אין לי את היכולת לקחת‬ ‫עושים זאת‪ .‬לא הכרחת את עצמך‪.‬‬ ‫מדברהי"ו‬ ‫שכבר קיים‪ .‬איני יודע איך‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫התפעלות‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫את זה‪ .‬זה הרי כבר קיים‪ ,‬מה יש‬ ‫עושים‬ ‫מי שרוצה לטעום זאת‪ ,‬שפשוט יטעם‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫להתפעל‪ .‬נו‪ ,‬אז הדבר הבא‪ ,‬אז מחר‪...‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫זאת‪ .‬התיישב והכרח את עצמך להגיע‬ ‫דווקא למאתיים‪ .‬נסה את זה‪ .‬דווקא! ‪ -‬לא!‬ ‫את כל הנסיעות‪ .‬את קערעסטיר‬ ‫בחידוש הרה"ח פסח‬ ‫רואיםז"ל‬ ‫אל תעצור בשבעים‪ .‬זה מגיע רק‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ארץ ישראל כבר חרשו‪.‬‬ ‫שבו‪ .‬זה לא מגיע בחלקים שכבר אמרת‬ ‫הי"ואתראטה‬ ‫חרשו‪,‬‬ ‫כבר ליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫עכשיו כבר צריך לטוס אל הירח‪ .‬הפשט הוא‬ ‫למוחך 'מצות אנשים מלומדה'‪ .‬המדה של‬ ‫כזה‪ :‬אני צריך לעשות התפעלות‪ .‬כל הדברים‬ ‫היכולת להרגיש שובע תגיע רק בשלבים‬ ‫'תשפ"במישהו כבר‬ ‫מדבריםה אלינו‪.‬‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫–‬ ‫כבר לא‬ ‫בחוקותי(‬ ‫המתקדמים‪.‬יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל האלה‬ ‫עשה אותם‪ .‬עכשיו הולכים לעשות שכולם‬ ‫יעמדו על הראש‪ .‬מדובר במהלך של אנשים‪.‬‬ ‫זה דומה לאותו אחד שרוצה לעשות‬ ‫אין לי דרך איך להביא לך תענוג‪ .‬כבר אין‪.‬‬ ‫התעמלות בשביל הבריאות‪ ,‬ומה הוא‬ ‫לאכול כבר אכלו‪ ,‬כבר יצקו מאה וחמישים‬ ‫עושה? ‪ -‬הוא הולך ארבע דקות‪ .‬לא! בחמש‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫סלטים על הדג‪ ,‬נו‪ ,‬הלאה‪ .‬זה מהלך החיים‬ ‫זה‬ ‫העשרים‪ ,‬אז‬ ‫האחרונות של‬ ‫דקות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע לעניני‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫הדבר הזה‪ .‬כי מקלקלים עוד ועוד‪ .‬לא‬ ‫אי‪‬‬ ‫מתחיל‪ .‬כשמזיעים‪ .‬או להבדיל‪ ,‬כשהאדם‬ ‫שובע‪ .‬דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לבטוחלהרגיש‬ ‫כראוי מול‬ ‫יודעים איך‬ ‫לומד‪ .‬זה לא קורה בחמש הדקות אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הראשונות‪ .‬זה קורה רק בחלק היגיעה‪.‬‬ ‫שובע‪ ,‬הוא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להרגישהאד‪‬‬ ‫איך שהרי‬ ‫האדם יודע‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫אם‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫אומר כך‪ :‬אל תביא לי עוד‪ ,‬אל תביא לי‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ללמוד ליהנות ממה שיש‬ ‫עוד‪ ,‬אינני יכול‪ ,‬אני רוצה לטעום עכשיו‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫את זה דווקא‪ ,‬אני רוצה עוד פעם לטעום‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬המתחיל‬ ‫סוגיא לעורר‬ ‫המבארת מדוע‬ ‫לנו כדי‬ ‫שניתנואותה‬ ‫זה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחנוגע‪,‬‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כללזההצלחה‬ ‫נת‪ ‬הוא‬ ‫"ה אם‬ ‫הקברק‬ ‫אכ‪‬חיות‬ ‫לקבל‬ ‫אינו יכול‬ ‫מקום שהוא‬ ‫דווקא‪ .‬ואז בכל‬ ‫את‬ ‫לנו‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫וכדומהדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתלא של‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫יכול להאמין‬ ‫להאמין‪ ,‬הוא‬ ‫הוא לא יכול‬ ‫עורך להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מי‬ ‫האם‬ ‫עניינים‪.‬‬ ‫עוד‬ ‫דפים‪,‬‬ ‫עוד‬ ‫סיום‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫לבטוחבאמת‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לו‪ .‬זה‬ ‫ידיעתו נתן‬ ‫תענוגים הקב"ה‬ ‫איזה‬ ‫מיוסדת על‬ ‫שטעם את טעמו של קטע גמרא והבינו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ונוסי‪ ‬החיים‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫בכל תחומי‬ ‫על נוגע‬ ‫הישנות‬ ‫רחבה‪,‬כ‪‬כי זה‬ ‫סוגיא‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫וליבנו והוציא ממנו את המסקנות וסיכמו‬ ‫בהירות‪.‬באמת יש לו כל‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬משהו אחר‬ ‫אותנו והבין‬ ‫מלמדתלמילתא‬ ‫התורה‬ ‫עושה כן‪,‬‬‫יותר‬ ‫אבל לקבל‬ ‫כשהאדם‬ ‫כדי‬ ‫ודימה מילתא‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫יום ראשון פרשת תולדות כ"ח חשון תשפ"ז‬ ‫קמ"ז‬ ‫שיעור‬ ‫שובע‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫תחושת‬ ‫אמונה‬ ‫לחיות עם‬ ‫מדור‬ ‫היכולת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ואחד מהם‪ ,‬שכאשר האדם אוכל כזית או‬ ‫שביעה בשלב מוקדם‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫כביצה ומביא את עצמו לידי חיוב ברכה‪,‬‬ ‫פיגא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫בן‬ ‫אליעזר‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פירושו של דבר שהוא מפתח את השביעה‬ ‫פטרון על‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בשיעור הקודם התחלנו לדבר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬כעת‬ ‫תחושת שובע שהאדם צריך לפתח‪.‬‬ ‫בשלב מוקדם יותר‪ ,‬וזהו כח עצום‪ .‬לברך‬ ‫מדאורייתא‪ ,‬אתה מברך על שובע‪ .‬יש‬ ‫נרחיב יותר בענין זה‪ ,‬כי מדובר ביסוד גדול‬ ‫שהאדם מקבל שהוא שבע‪ .‬עוד‬ ‫תחושה‬ ‫בהצלחת האדם בעולם הזה בגשמיות‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫מעט נרחיב להסביר מהי התחושה הזו‪ .‬אבל‬ ‫וברוחניות‪ .‬כל פעם שהאדם אוכל‪ ,‬יש‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫מהם"רהוא‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫בעצם שני הרגשים נפרדים‪ .‬אחד‬ ‫ברכה מדאורייתא היא על שובע‪ ,‬לא‬ ‫אכילה‪ ,‬אף לא על הנאה‪ ,‬וכתוב בגמרא‬ ‫העונג בעת האכילה עצמה‪ .‬לאוכל יש‬ ‫'תשפ"ב את עצמם‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫לישראלכ"גכחאייר ה‬ ‫עצום להביא‬ ‫ובעצם יש‬ ‫)בחו"ל שיש‬ ‫במדבר‬ ‫מתענג‪.‬‬ ‫האדםפרשת‬ ‫שלישי‬‫נהנה‪,‬‬ ‫טעם‪ .‬האדםיו‪‬‬ ‫לידי שובע בשיעור קטן‪ ,‬וזה מה שממשיך‬ ‫מושג האומר שאם אתה מקבל איזה דבר‬ ‫עליהם ברכה ‪' -‬ישא ה' פניו אליך וישם לך‬ ‫טוב מהקב"ה‪ ,‬תן תודה עליו‪ ,‬תכיר במי‬ ‫שלום'‪ .‬הברכות הנאות ביותר הן תוצאה‬ ‫שנתנו לך‪ .‬זהו אופן הברכה דרבנן שנקרא‬ ‫של יכולת זו להרגיש שובע משיעור מועט‪.‬‬ ‫ברכת הנהנין‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫לאכול‪.‬‬‫האד‪‬‬‫א‪‬צריך‬ ‫תמיד –כמה‬ ‫לא כתוב‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪ ‬הרי‬ ‫בתורה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותראםנחו‪‬‬ ‫אתה יכול‬ ‫אבלולכן‬ ‫לשבוע‪.‬‬‫שצריך בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫ברכת הנהנין פירושה‪ :‬סתם‪ ,‬אתה נהנה‪ ,‬אי‪‬‬ ‫כתוב רק‬ ‫בשעה שגוי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫מולשובע‬‫כראוילידי‬ ‫לבטוחעצמך‬ ‫להביא את‬ ‫אמור תודה למי שנתן לך את ההנאה‪ .‬אבל אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬איך אתה‬‫מסוגל להבין‬ ‫מבחוץ אינו‬ ‫בסוגיית‬ ‫הברכה תלוי‬ ‫שמושגהפע‪‬‬‫רואים נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫לכבודאנו‬ ‫בתורה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫העומד שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫שבע‪ ,‬הרי זה ממשיך עליך ברכה גדולה‪.‬‬ ‫חג‬ ‫שובע‪ .‬הרי‬ ‫התורה‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫שנקרא‬ ‫בנוגעלגמרי‬‫הבטחו‪ ‬אחר‬ ‫ברגש‬ ‫בברכה‪ .‬הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אינך מחויב‬ ‫'ואכלת' ‪-‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הדי‪‬‬ ‫ככה‪:‬הוא יו‪‬‬ ‫אומרת‬ ‫השבועות‬ ‫'ושבעת' ‪ -‬אה‪ ,‬זה כבר משהו שונה‪ .‬אם להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫חוויה של התמסרות אישית‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫האדם אכל ושבע‪ ,‬הוא מתחייב בברכה‪ .‬הן להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחאתה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלינחשוב‪.‬‬ ‫ברוחניותהבה‬ ‫מהו שובע?‬ ‫הצלחה‬ ‫כללובכן‪,‬‬ ‫כך רואים שצריך לאכול מספיק כדי להיות‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫בתחילה הוא‬ ‫האד‪‬‬ ‫לשבוע? של‬ ‫מה זההרוחנית‬ ‫שואל אדם‪:‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫שבע‪ .‬אבל הגמרא אומרת בברכות )כ‪ ,‬ב(‪ :‬כל‬ ‫היה רעב‪ ...‬בימינו יש מושג שהאדם אוכל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫הקב"ה‪ :‬רבונו‬‫לפני כלי‪‬‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח השרת‬ ‫"אמרו מלאכי‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ובכלל לא היה רעב‪ .‬אין לזה שום שייכות‬ ‫מה‬ ‫ללמוד ישא‬ ‫ועלינו'אשר לא‬ ‫תמיד‪,‬בתורתך‬‫עולם‪ ,‬כתוב‬‫שמועילי‪‬‬‫של‬ ‫פנים ולא יקח שחד'‪ ,‬והלא אתה נושא פנים נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לנושא ההוא‪ .‬הוא עצבני עכשיו והולך‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫דכתיב‪' :‬ישא ה' פניו אליך'‪ .‬אמר‬ ‫ללעוס כדי להרגיע את הרגש הלא נעים‬ ‫לישראל‪,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שיש לו‪ .‬יתכן שהוא יכול לשבוע בסוגיא‬ ‫שכתבתי‬ ‫לישראל‪,‬‬ ‫פנים‬ ‫אשא‬ ‫לא‬ ‫וכי‬ ‫להם‪:‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני אחר‪ .‬לעניינו‪,‬‬ ‫של עצבנות‪ .‬זהמהנושא‬ ‫בעל את ה'‬‫רבינווברכת‬ ‫ושבעת‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו'ואכלת‬ ‫כברבתורה‪:‬‬ ‫להם‬ ‫כשהאדם אכל כשהוא היה רעב‪ ,‬הפשט‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫עצמם עד כזית‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬על‬ ‫לשערמדקדקים‬ ‫הלבבות‬ ‫אלוקיך'‪ ,‬והם‬ ‫שאכל‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ואחריהיא‪:‬‬‫בבעיה‪ ,‬בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫שהוא היה‬ ‫וכמה הואהשאלה‬ ‫שביעה("‪.‬‬ ‫נחו‪‬באופילידי‬ ‫כמה‬ ‫הבטחו‪‬שלא‬ ‫)אף על פח‬‫כביצה ה'‬ ‫ועדעבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬לו את‬ ‫רוצה‬ ‫להיות כבר אין‬ ‫הבטחו‪ ‬עכשיו‬ ‫נפתרה הבעיה‪.‬‬‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫תחושת הרעב‪ ,‬אין לו כבר את הבעיה‬ ‫ושאלו המפרשים‪ :‬הלא אסור לברך לפני‬ ‫שהיתה לו‪ ,‬הוא קיבל בחזרה את ישוב‬ ‫שיעור שביעה? ויש על זה כמה מהלכים‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דמ‬ ‫שלוש ארבע ‪ -‬יסודות רבים‪ .‬קורס‬ ‫דעתו‪ ,‬כפי שהגמרא אומרת לגבי יום כיפור‬ ‫למלמדים חדשים‪ .‬נו‪ ,‬המלמד הוא עכשיו‬ ‫בענין שיעור ככותבת שהוא ליתובא דעתא‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בשנתו הראשונה‪ .‬כבר חודש טבת‪ ,‬חודש‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שבט‪ ,‬הוא כבר מתמודד עם מצבים רבים‪,‬‬ ‫אבל הוא בסך הכל בשנתו הראשונה וזקוק‬ ‫והנה אם נתבונן יותר‪ ,‬נראה שבשובע יש‬ ‫רגש מיוחד יותר מהנאה‪ ,‬כי אם שובע הוא‬ ‫מאוד לקורס כזה‪ .‬כשילד עושה כך וכך‪ ,‬מה‬ ‫סך הכל הנאה‪ ,‬היה צריך לברך ברכת המזון‬ ‫הי"וצריך להסתכל על זה?‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא לעשות?‬ ‫ומשפחתואיך‬ ‫ב‪ ‬נכון‬ ‫פיגא‬ ‫על‬ ‫הר"ר רק‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫לברך‬ ‫לזכות‬ ‫על הנאה‪ .‬אם התורה צותה‬ ‫לזכות‬ ‫מעבירים את החומר באופן שהילד‬ ‫ואיךובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫השובע‪ ,‬מוכרח הדבר שיש בו רגש‬ ‫פטרוןמיוחד‬ ‫יבין?ובטחו‪‬‬ ‫דרשות שלמות‪ .‬עשרה כללים‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מעבר להנאה‪ .‬אכן אם נתבונן פטרו‪‬‬ ‫נראה דבר‬ ‫מעניין‪ .‬בשובע מונחת יותר חזק ההכרה‬ ‫הנה באופן כזה‪ ,‬תמיד יחסר בשובע אצל‬ ‫שיש מישהו שמתמסר לי‪ .‬זה יותר מדויק‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫המקשיב‪ ,‬למה? כי הוא רוצה רק דבר אחד‪.‬‬ ‫מה שקיבלתי‪ .‬זה יותר אישי מה שקיבלתי‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"רמיני‬ ‫ביבדלחט"א כל‬ ‫כי אם הפשט הוא שמניחים‬ ‫הוא רוצה לשאול רק שלוש שאלות ‪ -‬מה‬ ‫אני עושה עם ילד‪ ...‬הנה מה הן השאלות‬ ‫מאכלים על השולחן‪ ,‬האדם סתם הולך‬ ‫לאחר מכן?‬ ‫באות‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ותשובות( – כ"ג‬ ‫שתמיד‬ ‫אייר ה‬ ‫אבל אם‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫במדבר‬ ‫ונהנה‪,‬‬ ‫לידיפרשת‬ ‫ולועס מכליו‪‬הבא‬ ‫שלישי‬ ‫השאלות ותשובות באות מכך שהאדם‬ ‫הפשט הוא שצריך שהאדם יקבל מה‬ ‫אומר‪ :‬אני רוצה לקחת עכשיו את הנושאים‬ ‫שחסר לו‪ ,‬אזי צריך יותר להתמסר לו‪...‬‬ ‫אל ההתמודדויות שלי‪ .‬אתה מדבר באופן‬ ‫הוא צריך קצת יותר ירקות‪ ,‬הוא מאוד רעב‪,‬‬ ‫כללי‪ ,‬אבל אני צריך לקחת את היסודות‬ ‫הוא לא צריך כל‪-‬כך הרבה‪ ,‬לא בריא לו‬ ‫מצבי‪ –.‬א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬‫מועילתוךתמיד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ולהכניסם אל‬ ‫כל‪-‬כך הרבה‪...‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דברי‪‬אחר כך‬ ‫המציאותמולשאפשר‬ ‫אי‪‬אכן אם‬ ‫השובע בעצם מורה שיש כאן נותן‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫הפע‪‬אני צריך‬‫ויודע מה‬ ‫לשאול שאלות ואפשר לדייק יותר את‬ ‫בסוגיית‬ ‫בשבילינעסוק‬ ‫דואגשבועות‬ ‫לכבוד‬‫אשר‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הרי לפי‬ ‫תהיה‬ ‫לדברי‪‬מהאוכל‬ ‫שההתפעלות‬ ‫ומסבב‬ ‫היסודות ולתת עוד הוספות קטנות כדי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫שהרי‬‫פשוטה‪,‬של‬ ‫לכ‪‬אל מצבו‬ ‫הסיבה‬ ‫הצרכים שלי‪ .‬שובע הוא השינוי שהאכילה‬ ‫הרי זה‬ ‫השואל‪,‬‬ ‫להתאימם‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫בדיוק עם‬ ‫יותריצאתי‬ ‫ברוחניות‪ -‬אה‪,‬‬ ‫להצליחשובע נפלא‬ ‫מעניק‬ ‫חוללה בי‪ .‬היא לקחה אדם בלי ישוב הדעת‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫ושינתה אותו‪ .‬אפשר להסתכל על זה באופן‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫שהייתי צריך‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫ההנאה רחמי‪‬‬ ‫שהאדם מקבל‬ ‫כדיעללעורר‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫כשמדברים‬ ‫הבא‪:‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬מצב‬ ‫הקב"ה‬ ‫באיזה‬ ‫אכ‪‬אינה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫השאלה‬ ‫מטעם דיננו‬ ‫האכילה‪,‬‬ ‫שייצא‬ ‫של בלימוד‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫כעין זה‬ ‫לפעמים להיות‬ ‫הרוחנית‬ ‫כל יכולההצלחה‬ ‫האדם אומר‪ :‬הוא הסביר מאוד יפה‪ ,‬אבל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫הולך ואוכל‬‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬סתם‬ ‫להצליח‬ ‫קודם לכן‪ .‬הוא‬ ‫כלי‪ ‬היה‬ ‫הוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ללמוד אך‬ ‫ועלינו האוכל‪.‬‬ ‫מההתעסקות עם‬ ‫ונהנה‬ ‫משהו לוחץ לי‪ ,‬וכשאני שואל אותו‪ ,‬הוא‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫חוזר שוב פעם על אותו דבר‪ ...‬עכשיו הוא‬ ‫אי‪ ‬בהתמסרות‬ ‫להשתמש‬ ‫בשובע‪,‬אותנו‬ ‫מדובר‬ ‫כשמדוברמלמדת‬ ‫התורה‬ ‫אבל הוא לא אמר‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר נפלא‪.‬‬ ‫לקבל גבוה‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫צעק יותר‬ ‫לאדם ‪ -‬בוא נשמע מה קורה אתך? מה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מילים חדשות‪ .‬הוא לא התייחס ליישב את‬ ‫אתה צריך? ונותנים לו את האוכל כאמצעי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫להיות‪ ,‬היינו‬ ‫חובת‬ ‫בהקדמת צריך‬ ‫רבינו בעל‬ ‫למדנו לאן שהוא‬ ‫להחזיר אותו‬ ‫כבר‬ ‫דעתיאנילא התיישבה עד‬ ‫ה'קנייטש' בלבי‪ .‬מה‬ ‫שאוכל לומר‪ :‬אה‪ ,‬אה‪ ,‬זה מה שהיה חסר‬ ‫שהוא צריך‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬וכל מה‬ ‫שבנוגע‬ ‫דעת ורוגע‬ ‫הלבבותלולשער‬ ‫שיהיה‬ ‫פירושו‬ ‫אי‪‬‬ ‫שובע‪.‬בה‬ ‫שובע‬ ‫היא‪:‬‬ ‫זהו לדו‪‬‬ ‫השאלהכן כך‪,‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫לי‪ .‬וכשזה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫קבלת מענה מדויק‬ ‫כשהאד‪‬לי‪ .‬אני‬ ‫רוצה‬ ‫הנקודה שהציקה‬ ‫את להיות‬ ‫צרי‪ ‬מרגיע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שזה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫נעשיתי שבע‪ .‬אתה אומר דברים נפלאים‪,‬‬ ‫אפשר לדמותו לדרשה שנמסרת לכלל‪.‬‬ ‫השאלה היא אם אני שבעתי‪.‬‬ ‫האדם מוסר קורס ומסביר אחד שתים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫המ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫הוי אומר‪ :‬אינני דומה למישהו שצריך‬ ‫אכילה היא התמסרות אישית‬ ‫רק להניח דבר מה ליד הדלת ויכול גם‬ ‫רואים מאוד חזק את החילוק בין כפי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫למנות שליח לכך‪ .‬זהו באמת החילוק בין‬ ‫שאכילה צריכה להיות וכפי שהיא קיימת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ילד שאמו מאכילתו בחזרתו הביתה לילד‬ ‫שאמו אומרת לו‪" :‬תוציא את האוכל‬ ‫בהרבה מקרים אצל מבוגרים‪ .‬הנה איך‬ ‫הילד מקבל לאכול‪ .‬זה דבר פלאי‪ .‬שלא‬ ‫מהמקפיא‪ ,‬תחמם אותו‪ ,‬תאכל‪ ,‬תלך לישון‬ ‫אגיע"‪.‬הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫הר"ראפילו על‬ ‫לזכותנדבר‬ ‫נדבר על תינוק שיונק חלב‪.‬‬ ‫יתכן שהשני מקבל יותר‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא כבר‬ ‫ב‪ ‬ואני‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫ובטחון‬ ‫תינוק בין שנתיים וחצי‪ .‬תסתכל על‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫אבל שובע הראשון מקבל ולא השני‪.‬‬ ‫אוכל‪,‬‬ ‫הסיטואציה‪ .‬האם יושבת עם הילד ומספרת‬ ‫ובטחו‪‬ויש שובע‪ .‬הם שני דברים שונים‪.‬‬‫אמונה אכילה‬ ‫פטרו‪ ‬מדור יש‬ ‫לו סיפור ותוך כדי מכניסה לו כף אחר כף‪,‬‬ ‫שובע אינו כמות האוכל‪ .‬האוכל הוא רק‬ ‫כשהיעד שלכל הפחות שישים אחוז מכל‬ ‫אמצעי להביא את האדם לתחושת שובע ‪-‬‬ ‫מתעיינת הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬‫כף ייכנס לתוך פיו‪ .‬וכל הזמן היא‬ ‫טוב לי‪ .‬כשהבן נשאר לשהות אצל אביו‪,‬‬ ‫שבע?‬ ‫ביבדלחט"אכבר‬ ‫אם הוא עדיין צריך או לא‪ .‬אתה‬ ‫ראטהאבי יירדם בבטחה‪ .‬אז‬ ‫הי"ו אה‪,‬‬ ‫הוא ליפא‬ ‫מרגיש ‪-‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"ר‬ ‫אתה עוד לא שבע? היא מסתכלת לו‬ ‫אוכל לרדת להתפלל ערבית בבית הכנסת‬ ‫בעיניים‪ .‬זה מספיק? אולי עוד כף אחת?‬ ‫אישי ומדויק‪,‬‬ ‫דבר‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"ג הוא‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שובע‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל למטה‪.‬‬ ‫זוהי צורת האכילה האמיתית‪.‬‬ ‫ומלאכה מאוד עדינה היא להביא את‬ ‫האדם למצב זה‪ .‬זה קיים באכילה וקיים‬ ‫אכן צורת האכילה האמיתית פירושה‬ ‫בתחומים אחרים‪.‬‬ ‫שקורה כאן דבר אישי‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש כאן‬ ‫תמיד –‬ ‫האד‪ ‬כולן‬ ‫א‪‬לא את‬ ‫אשר‬ ‫דוגמאות רבות‬ ‫יש‬ ‫מישהו שדואג לך באופן אישי‪ .‬אני דואג‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫נחו‪ ‬שבהן‬ ‫יותרהשווה‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫אבלהצד‬ ‫להשתמשכאן‪,‬‬ ‫אפשר להציג‬ ‫מספר‬ ‫לעניני‪‬אני‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אתך עכשיו‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬כאןבנוגע‬ ‫אני נמצא‬ ‫לך‪.‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫לך סיפור‪ ,‬אני בודק אם אתה מרוצה‪ ,‬אני אי‪‬‬ ‫שעיקר תפקידו של המשפיע הוא להביא‬ ‫מרגיש כשטוב לך‪ ,‬ותפקידי להמשיך אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫את המקבל לידי שובע‪ .‬הוא אומר לו‪ :‬אתה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫יכול להתקשר אלי בכל עת‪ ,‬אפילו באמצע‬ ‫מכפי‬ ‫להאכיל אותך עד שיהיה לך טוב‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬ספק‪,‬‬ ‫אם יש לך‬‫שהרי‬ ‫פשוטה‪ ,‬לך‪,‬‬ ‫לכ‪‬לא ברור‬ ‫הסיבה‬ ‫הלילה‪ .‬אם‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫אני כאן בשבילך‬ ‫כאן‪ .‬משהוא צרי‪‬‬ ‫ברוחניותאנייותר‬ ‫להצליח מסתדר ‪-‬‬ ‫אם אינך‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫אתם מכירים את המצב הזה כשהבן‬ ‫זהו לכאורה מה שמונח בדברי הגמרא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לוקח את אביו לבית החולים לבדוק משהו‪,‬‬ ‫במסכת בבא בתרא שהמלמד צריך להיות‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫ואביו אומר לו "אתה יכול ללכת ולחזור‬ ‫מסור לתלמידיו גם כשאינו לומד אתם‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬אומר‪" :‬לא‪,‬‬ ‫לבד"‪ ,,‬והבן‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫אסתדר‬ ‫כלי‪‬‬ ‫לסדר יומך‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחבעצם‬ ‫דעתואי‪‬עליו‪ ,‬כי‬‫ידיעתו‬ ‫עללהיות‬‫מיוסדתצריך‬ ‫ותמיד‬ ‫מה‬ ‫ללמודשהכל‬ ‫תמיד‪ ,‬כאןועלינו‬ ‫ולהיות בטוח‬ ‫שמועילי‪ ‬להישאר‬ ‫אני רוצה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ .‬הילד‬ ‫הישנות‬ ‫לידי שובע‬ ‫להביא על‬ ‫כל ילד‬ ‫תפקידוא‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬שם ומוודא‬ ‫לשהות‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדתנשאר‬ ‫התורה‬ ‫בסדר"‪ .‬הוא‬ ‫בהירות‪ .‬ולא ברור לו מה‬ ‫יותרהוא בסדר‬‫לקבל האם‬ ‫כדי‬ ‫אינו בטוח‬ ‫מקבל את הצרכים‪ ,‬וכשהוא צריך‬ ‫שאביו אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫זהותו‪ ,‬מי הוא ומה הוא‪ ,‬והמלמד נותן לו את‬ ‫כבר ללכת כי מישהו יבוא להחליפו‬ ‫לעצמי‬ ‫הזמן‬ ‫וכשאני‬ ‫אני כל‬ ‫מי לי‬ ‫בשבילו‪.‬‬ ‫שהוא לי‬ ‫נמצא‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫התחושה‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעל "אתה‬ ‫בהקדמתששרבינו‬ ‫פעמים‪:‬‬ ‫למדנו שואל‬ ‫כבר‬ ‫וכדומה‪ ,‬הוא‬ ‫לדאוג‪ .‬זהו שובע‪.‬‬ ‫בשבילך‪ ,‬אינך לך מה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫צריך? אתה‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬שאתה‬ ‫לשערלך מה‬‫הלבבות יש‬ ‫מסודר?‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫הולך"‪ ,‬הוא‬ ‫וכמה‬ ‫שהואפי כמה‬ ‫אחרינחו‪‬‬ ‫ויש ה'שגם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בטוח?‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫הכרה הבאה מתוך שובע‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪"‬לא נוח לי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דקות ואומר‪:‬‬ ‫נחו‪‬כמהבנוגע‬ ‫משהואלאחר‬ ‫חוזר‬ ‫כעת נחזור‪ .‬מה הפשט בזה שהקב"ה‬ ‫להשאירך כאן לבד‪ ,‬אינך מיושב‪ .‬אני פה‪,‬‬ ‫אמר שנברך על השובע? ‪ -‬כי בשובע יש‬ ‫אני פה"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ומ‬ ‫נעשה שבע‪ .‬אך כשמדובר בתורה שהיא‬ ‫יכולת נפלאה להכיר את הקב"ה‪ ,‬כי אם‬ ‫חלק השכל‪ ,‬השכל יודע ומכיר וקודם‬ ‫שבעת‪ ,‬פירושו של דבר ‪ -‬מישהו יודע על‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫קבלת התועלת יבין אותו‪ .‬הוא יודע עוד‬ ‫מצבי‪ ,‬מישהו דואג לצרכיי‪ ,‬מישהו חושב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫קודם לכן מה מונח בזה ומה הוא הולך‬ ‫לקבל‪ ,‬ואם כן‪ ,‬אומר הקב"ה‪ ,‬אתה יכול‬ ‫כאן עלי‪ .‬כשיש לך תחושה כזו‪ ,‬עכשיו‬ ‫אמור‪ .‬אמור‪ :‬רבונו של עולם! אני מכיר‬ ‫להודות על התורה עוד לפני שאכלת אותה‪.‬‬ ‫בדבר זה‪.‬‬ ‫להבין שיש לך כאן שובע‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אתה יכול כבר‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫כשמדובר בדברים שכליים והאדם יודע‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדור כי‬‫פטרוןלהכיר‬‫כשהאדם סתם אכל‪ ,‬קשה לו‬ ‫נמצאים בהישג ידו‪ ,‬הוא תיכף ומיד‬ ‫שהםובטחו‪‬‬ ‫דוקא שזה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בהשגחה הפרטית שבזה‪ ,‬כי לאופטרו‪‬‬ ‫מתלהב ‪ -‬תראה הקב"ה נתן לנו 'תורת ה'‬ ‫נתן לו את התחושה הייחודית שמישהו‬ ‫תמימה משיבת נפש'‪ ,‬תראה 'עדות ה'‬ ‫החזיר לו את החיים‪ ...‬החזרת לי את‬ ‫היה הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫האדםלע"נ‬ ‫החיים‪ ,‬נעשיתי בן אדם אחר‪ ...‬נלמד‬ ‫נאמנה מחכימת פתי'‪ .‬וכך הוא יכול לקבל‬ ‫ראטהוהכרה בטוב עוד לפני‬ ‫התלהבות‬‫אותה הי"ו‬ ‫את ליפא‬‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"ר‬ ‫אליו‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫חייך‬ ‫מורעב‪ ,‬מישהו דאג לו‪ ,‬מישהו‬ ‫שלמד‪ .‬על כן הוא אומר כבר 'הערב נא ה'‬ ‫והרי הוא מרגיש ‪ -‬חזרתי לעצמי‪ ,‬נתת לי‬ ‫אתה ה' נותן‬ ‫אומרה 'ברוך‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הואאייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫וכן כ"ג‬ ‫קשה לו‬ ‫)בחו"ל אלוקינו'‬ ‫במדבר‬ ‫בהנאה‪,‬‬ ‫עצמה‪,‬פרשת‬ ‫באכילהשלישי‬ ‫חיים‪ ...‬יו‪‬‬ ‫התורה'‪ ,‬הגם שעדיין לא למד‪.‬‬ ‫לאדם להגיע לתחושה זו‪ .‬אכן חז"ל באו‬ ‫וחידשו מושג חדש ‪ -‬ברכת הנהנין‪ .‬ואף זה‬ ‫הנה מזה אנו רואים שוב ששובע הוא‬ ‫בנוי בעצם על שובע ‪ -‬כשהוא שבע מברך‪,‬‬ ‫דבר שאפשר להגיע אליו קודם לכן או עם‬ ‫כשהוא רעב לא כל שכן?! ויתכן באמת‬ ‫יודע‬ ‫אינו –דברא‪ ‬האד‪‬‬ ‫שמגיעים אליו‬ ‫שובעתמיד‬ ‫קטנה‪.‬‬ ‫מועיל‬ ‫כמות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשיטה זו שזהו המקור‪ ,‬זה נעשה אפילו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מדויק‬ ‫לדעת‬ ‫באופן‬ ‫דבר יותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬‫להשתמשאיזה‬ ‫כשמקבלים‬ ‫דאורייתא‪ ,‬והכל משום שאז מתחיל הענין אי‪‬‬ ‫ובשלימות דווקא‪ ,‬אלא ככל שהאדם יותר‬ ‫של שובע‪ ,‬ואדרבא‪ ,‬הוא הרי מרגיש עדיין‬ ‫מה שחסר לו וכאן אחד עומד מעליו ודואג אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫עדין‪ ,‬הוא יכול להרגיש שובע בכמות‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫הקב"ה‬ ‫קטנה יותר‪.‬‬ ‫חג‬ ‫בעצם הרי‬ ‫לדברי‪‬אבל‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגעשלב ב'‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬כבר‬ ‫לו‪ .‬זה‬ ‫אומר שהמקום שאתה יכול לראות אאותי הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫מעט ככל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬‫אלוקי‪,‬‬ ‫יותר‬ ‫להצליח להבין כך‪.‬‬ ‫ברוחניותדבר‬ ‫צריך‬ ‫יותר מכל‪ ,‬הוא כשאתה מרגיש שובע‪.‬‬ ‫אכן דבר‬ ‫ג‪‬הוא‬‫מהאם‬‫שיהיה‪,‬‬ ‫להצליחקטן ככל‬ ‫שיהיה‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אלוקי‪ ,‬יש לו כח לתת לך שובע‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לעורראחסר‬ ‫שניתנו לנוה' כדי‬ ‫רועי לא‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫נותנו לך והקב"ה מכיר אותך‪ ,‬וכשהוא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫אנו רואים שבאמצע הסעודה אומרים‬ ‫נותנו לך‪ ,‬יש בו את הכח שתוכל להרגיש‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬לי‪ ,‬הקב"ה‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫הקב"ה דואג‬ ‫להצליח‬ ‫אחסר'‪.‬‬ ‫כלי‪‬רועי לא‬ ‫'ה'‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫שובע‪ .‬לא צריך שיהיה הרבה מאוד או כל‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמודלהביא‬ ‫באמצע ועלינו‬ ‫הסעודה רוצים‬ ‫עלי‪ .‬תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫חושב‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫מה שרצית כדי שתרגיש שובע‪ .‬האדם יכול‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫נפלאה שקיימת‪.‬‬ ‫חמימות אי‪‬‬ ‫לאותה אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫האדם‬‫התורה‬ ‫את‬ ‫בהירות‪.‬פחות והרבה יותר‬ ‫עם הרבה‬‫אומר החינוך במצות ברכת המזון מדוע כדי לקבל יותר‬ ‫שובע‬ ‫להרגיש‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫קטן‪ .‬יש מציאות כזו‪ ,‬כי לדבר אלוקי יש‬ ‫בברכת התורה‪ ,‬הברכה השניה דאורייתא‬ ‫השובע‪.‬לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫אתא‪‬כחאי‪ ‬אני‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעל שובע‬ ‫רבינומקבל‬ ‫בהקדמתהאדם‬ ‫למדנו שכאשר‬ ‫כברשיטות?‬ ‫לרוב‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעבטובה רק‬ ‫לא תכיר‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשערהבהמי‬ ‫הלבבותהחלק‬ ‫גשמי‪,‬‬ ‫הרצון מונע את ההכרה‬ ‫הכרה רק‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫וכמה‬ ‫אותה כמה‬ ‫תקבל‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ההרגש‪ .‬לא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אחרעבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬מסביר‬ ‫רוצה‬ ‫הלבבות' כבר‬ ‫הנה הבטחו‪‬‬ ‫ה'חובת להיות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬שבע ואתה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעאתה כבר‬ ‫שתקבלנו‪ .‬אם‬ ‫אחרי‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫בשער הבחינה שאחד משלושת הדברים‬ ‫כבר רגוע ‪ -‬אז יש לך את הרגש ההוא‪,‬‬ ‫שמונע בעד האדם מלהכיר את הקב"ה‪,‬‬ ‫ובגלל זה אינך יכול לברך עד אחרי שאתה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מנהל את העולם‪ .‬הוא אפילו יכול להשתמש‬ ‫הוא רצונותיו‪ .‬הרצונות שיש לו הם אלה‬ ‫בשפה מאוד גבוהה ‪ -‬יש אלוקים וכו'‪ .‬הוא‬ ‫שאינם נותנים לו לראות את הטובות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫משתמש בהרבה דברים‪ ,‬אבל מה באמת‬ ‫שהקב"ה עושה לו‪ .‬וזהו אחד מהדברים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫קורה? הוא חושב שאי אפשר לעשות כלום‬ ‫עם הכאב‪ .‬אבל בחובת הלבבות שם כתוב‬ ‫החזקים שהאדם צריך לקלוט‪ .‬כשיש לו‬ ‫לאדם רצון חזק לאיזה דבר‪ ,‬הרצון החזק‬ ‫סוד גדול‪ ,‬שכאב זה פעל דבר גדול שאינך‬ ‫מפעיל את הרגש שלו‪ ,‬והרגש הזה שמאוד‬ ‫פנה לדבר אחר שיש לך‪,‬‬ ‫הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫הוא‬ ‫פיגאלב אליו‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬שם‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר חזק‬ ‫אליעזר‬ ‫רצה‬ ‫לזכות‬ ‫שכל‪-‬כך‬‫לזכות‬ ‫מחובר אל הרצון )או בגלל‬ ‫ובטחוןזה בשורש יש לו ביכולת לתת לך‬ ‫אשר דבר‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫רצה דבר‬ ‫שיהיה אחרת‪ ,‬או בגלל שהוא כל‪-‬כך‬ ‫אילו היית מקבל ממנו שובע‪ ,‬לא‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שובע‪ ,‬ו‬ ‫פטרו‪‬מאוד‪,‬‬ ‫פלוני שעדיין אין לו( מציף אותו חזק‬ ‫היה כואב לך עכשיו‪ ,‬והוא גזל ממנו את‬ ‫וזה אינו נותן לו לחוש את תחושת השובע‬ ‫השובע‪ ,‬וכעת יש לך שתי בעיות‪ ,‬האחת‬ ‫שבכל דבר קטן‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫גדולה מהשניה‪ .‬יש לך בעיה שרצונך לא‬ ‫בעיה יותר גדולה שבגלל‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ולך‬ ‫ליפא ויש‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫התמלא‪,‬‬ ‫אבלהר"ר‬ ‫האדם‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הקב"ה נתן לאדם כוס מים‪,‬‬ ‫שרצונך לא התמלא‪ ,‬הרסת את הדבר שיש‬ ‫רוצה מים עם עוגה‪ ,‬או רוצה שתי כוסות‬ ‫ורוגע‪ ,‬סיפוק‬ ‫איירלךה עונג‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"גלתת‬ ‫והיה( –‬ ‫יכול‬ ‫בקידושא‬ ‫)בחו"ל לך‬ ‫בחוקותי‬ ‫במדבר‬‫פרשתקוגל‬ ‫שתי מנות‬ ‫שלישי‬‫מים‪ .‬האברךיו‪‬רצה‬ ‫ושמחה‪ ,‬ונשארת רעב בגלל זה‪.‬‬ ‫רבה שאחרי התפילה‪ ,‬וכשכבר עמד עם‬ ‫המזלג לקחתן‪ ,‬הגיע ילד‪ ,‬נעץ את מזלגו‬ ‫זה התהליך שקורה לאדם‪ ,‬לכל אחד‬ ‫וחטפן לעצמו‪ .‬האברך נשאר לעצמו עם‬ ‫מאתנו‪ ,‬כל כמה דקות‪ .‬אנו מלאים בטוב‪,‬‬ ‫צלחת ריקה‪ .‬הוא עדיין מנסה לחזור לעצמו‬ ‫רגש זה‬ ‫יודע‬ ‫שרצינו‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫כפי א‪‬‬ ‫מועילמסתדר‬‫משהו לא‬ ‫ואם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אחרי ההלם שהוא חטף‪ .‬כעת נשאר רק חצי‬ ‫מציף אותנו ולא נותן לנו להרגיש את‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫קצה שרוף‪ .‬זוהי דוגמא אחת ממיליון אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫הטוב‪ .‬זה דומה למוזיקה יפה שמתנגנת‬ ‫דוגמאות של אדם שרצה לקבל משהו וקיבל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫בחדר ויכולה להסב לי עונג ונחת רוח‪ ,‬אבל‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬בדרך כלל‬‫הנה מה‬‫נעסוק‬‫שבועותרבע‪.‬‬ ‫לכבוד או רק‬ ‫רק חצי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫שמרעיש ומרגיז‬ ‫נחו‪‬מישהו‬ ‫שהוא יש‬ ‫קורה לאדם? ‪ -‬כואב לו מאוד שאין לו מה מכפי‬ ‫באותו חדר‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫אותי ‪ -‬תפסיק לדפוק על השולחן!!! ומה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫אחר‪ ,.‬הם‬ ‫הדי‪ ‬במושג‬ ‫לרוחניותא‬ ‫משתמשים‬ ‫אנשים‬ ‫שרצה‪.‬‬ ‫על‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואהרעש‪,‬‬ ‫יותרשומע את‬ ‫ברוחניותשאני‬ ‫להצליחהוא שלא די‬ ‫שקורה‬ ‫אומרים‪ :‬אין לי מה שאני צריך‪ .‬אבל זה לא‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫לשמוע את‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫מונעמהממני‬ ‫הרעש גם‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫להצליח‬ ‫מדויק‪ .‬יותר מדויק הוא‪ :‬אין לי מה שרציתי‪.‬‬ ‫שיכול‬ ‫בלישיש לי‬ ‫משהו‬ ‫היפה‪ .‬קיים‬ ‫המוזיקה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לתת לי שובע‪ ,‬אבל הרגש שנובע מרצוני‪,‬‬ ‫הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫פתרוןאכ‪‬לכאב‬ ‫לטובה‪.‬‬‫שייצא דיננו יש‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לא נותן לי לחוש אותו‪ .‬האדם אומר כך‪:‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬בכך‪ .‬אדם‬‫ברוחניות‪ ,‬נכיר‬ ‫להצליח כואב‪ .‬הבה‬ ‫כלי‪‬זה באמת‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫דבר פלוני אינו נותן לי שובע‪ ,‬איני יודע על‬‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמודשהוא‪,‬‬ ‫את זה כמו‬‫ועלינו‬ ‫ומשאיר‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬לרצונו‬ ‫שמחובר‬ ‫שח‪ ...‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫מה אתה‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬מה שרצה‪,‬‬ ‫אותנו מקבל‬ ‫מלמדת כשאינו‬ ‫התורה לו מאוד‬ ‫כואב‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫שרצונו היה יותר חזק‪ ,‬וכמה שרצה‬ ‫וכמה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כשהאושר תלוי במילוי הרצונות‬ ‫יותר זמן‪ ,‬וכמה שהדבר היה לו חשוב יותר‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אנישכל הטובות שיש‬ ‫לחשוב‬ ‫אנחנו רגילים מה‬ ‫בעל בספר‬‫רבינושכתב‬ ‫בהקדמתכפי‬ ‫למדנו‬ ‫יותר גדול‪,‬‬ ‫כךכבר‬ ‫כאבו‬ ‫לנו לא נועדו לתת לנו שובע‪ .‬שובע יהיה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע מתמלאים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כואב כשאין‬ ‫לשערבאמת‬ ‫הלבבות‬ ‫העיקרים‪ .‬זה‬ ‫האדם‪ .‬אך‬ ‫אי‪‬‬ ‫אומר היא‪:‬‬ ‫רצוני ‪-‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫כשיתמלא‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫לי רק‬ ‫השאלה‬ ‫בכך‪ .‬זה‬ ‫וכמה‬ ‫ספקכמה‬ ‫הבטחו‪ ‬שום‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫רצונותיו‪ .‬אין‬ ‫עבודת ה'‬ ‫לאדם‬ ‫של‬ ‫יסוד בכל‬ ‫רוצה‬ ‫וכאן מונח‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬גדולה‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫מדובר בטעות‬ ‫לענייני‪‬כמה דברים‪.‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע זה פועל‬ ‫נחו‪‬אכן כאב‬ ‫משהוא כאב‪.‬‬ ‫באמת‬ ‫עבודת ה' של האדם‪ .‬האדם חושב שישבע‬ ‫האדם אומר לעצמו‪ :‬הכאב הזה הוא כאב‪,‬‬ ‫רגשית כשרצונו יתמלא‪ ,‬ואנו חיים כל ימינו‬ ‫זה מציאות‪ ,‬מה אני יכול לעשות? אינני‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חמ‬ ‫ממנו ולראות ולהסתכל באלוקות שיש‬ ‫כך‪ .‬ממש כך‪ .‬עשרות שנים נמצאת הנחה‬ ‫כאן‪...‬‬ ‫זו אצלנו כדבר פשוט‪ .‬מתי אהיה מרוצה?‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫‪ -‬כל פעם הטקסט משתנה לפי המצב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫והבה נדבר על דבר שלא דיברנו עליו‬ ‫כלל בשבועות האחרונים ‪ -‬לא רק שאראה‬ ‫והגיל‪ .‬מתי אהיה מרוצה? ‪ -‬כשרצוני‬ ‫יתמלא‪ .‬אז יהיה אצלי יום שמחה‪ ,‬אין לך‬ ‫שהקב"ה מטיב עמדי‪ ,‬לא רק שאודה על‬ ‫מושג בכלל‪...‬‬ ‫רק שאשמח עם הטובות‬ ‫לאהי"ו‬ ‫משהו חדש‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןעושה עמי‪ .‬זה מה שנקרא נהנין‪,‬‬ ‫שהקב"ה‬ ‫אבל הקב"ה אומר שדבר זה מביא‬ ‫פטרוןלאדם‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הנהנין‪ .‬אלא תן לי להתבונן בדבר‬ ‫ברכתובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬למה?‬ ‫כאב רב ואינו יכול להתחמק ממנו‪,‬‬ ‫שיש לי ולראות כמה הוא מדויק הוא‬ ‫כי תמיד יש משהו שהוא רוצה ויש לו מנה‬ ‫בשבילי וכמה הקב"ה דואג לי באופן אישי‪.‬‬ ‫רוצה מאתיים‪ ,‬ולכן כל כמה שהוא עסוק‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫תן לי לסחוט שובע מדבר שיש לי‪ ,‬היינו‬ ‫בהשגת רצוני ‪ -‬לא ירגיש שובע‪ .‬הן רגע‬ ‫ראטה‬ ‫שאתפעל מאיזה דבר טוב שיש לי‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫הר"רכבר‬ ‫ביבדלחט"אהוא‬ ‫אחד אחרי שקיבל מה שרצה‪,‬‬ ‫והתבוננתי בו‪ ,‬עד שההתפעלות תזכיר לי‬ ‫רוצה את הדבר הבא‪ .‬אתם מכירים את‬ ‫ידע בדיוק מה‬ ‫הקב"ה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫דבר – כ"ג‬ ‫אלוקי‪ ,‬כי‬ ‫הוא אף‬ ‫)בחו"ל שזה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבר‬‫פרשתלוחץ‪,‬‬ ‫בוכה‪ ,‬הוא‬ ‫יו‪‬הוא‬ ‫שלישי‬ ‫הילד ההוא‪...‬‬ ‫שאני צריך והוא נתן לי איזה דבר מיוחד‪,‬‬ ‫פעם לא מרוצה‪ ...‬עד שהאם מחליטה שאין‬ ‫וכמה שזה עוזר לי‪ .‬תחושת השובע היא לא‬ ‫לה יותר כח לכל הבכיות‪ ...‬מה אתה רוצה?‬ ‫רק ההרגשים של כמה הדבר הזה מענג‪,‬‬ ‫‪ -‬טוב‪ ,‬אני קונה לך את זה וזהו זה‪ .‬אין לי‬ ‫אלא כמה מדויק הקב"ה נתן לי אותו לפי‬ ‫כבר כח‪ ,‬הוא מוריד לי את הראש‪ ...‬זהו זה‪,‬‬ ‫האד‪ ‬בונה‬ ‫יודע‬ ‫תמיד –לי א‪‬‬ ‫וכמה זה‬ ‫מועילזה עוזר‬ ‫הבטחו‪‬וכמה‬ ‫צרכיי‪,‬‬ ‫קנו לו‪ .‬נו‪ ,‬מה נשמע אחרי חמש דקות? ‪-‬‬ ‫נחו‪‬דבר זה‬ ‫יותרכמה‬ ‫תכליתי‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אותיבו‪.‬אלאבל‬ ‫תמשיך לבד‪ .‬זה נשבר‪ ,‬הוא רוצה משהו אי‪‬‬ ‫אותי ומביא‬ ‫להשתמש‬ ‫יכול להשביע אותי‪...‬‬ ‫אחר‪ ,‬מישהו הסתכל עליו‪ ...‬חשבו שעכשיו‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬כסף וגם‬ ‫נעסוק בזבזו‬ ‫רגוע‪,‬שבועות‬ ‫ולמעשה‪ ,‬גם‬ ‫לכבוד‬ ‫יהיה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫תחושת שובע היא דבר אלוקי‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫מנגינה‪...‬‬ ‫אותה‬ ‫לשמוע את‬ ‫הרי חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫ממשיכיםבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫בכלל‪ ,‬תחושת השובע היא דבר אלוקי‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הוי אומר‪ :‬הרצון שלנו הוא כמו פצצה‪,‬‬ ‫משהואבעולם‬ ‫יותרלמה? כי‬ ‫ברוחניות‬ ‫אלוקות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫מכיר שם‬ ‫אתה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫ואם נהיה מרוצים רק אם יתמלא‪ ,‬מה‬ ‫הזה אין האדם יכול לעשות תוצאות‪ .‬אף‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫שובע‪ ,‬כי‬ ‫לעורר נרגיש‬ ‫כדי פעם לא‬ ‫לנו שאף‬ ‫שניתנו‬ ‫שיקרה הוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח יכול‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫לרצות‪ ,‬אתה‬ ‫אתה יכול‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫פעם לא‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫שובע‪.‬‬‫להרגישנת‪‬‬ ‫אפשרהקב"ה‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫דיננורצון‪ ,‬אי‬ ‫עוד יש‬‫שייצא‬ ‫כל‬ ‫לעשות כל‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתיכול של‬ ‫השתדלות‪ ,‬אתה‬ ‫לעשותההצלחה‬ ‫כל‬ ‫הלבבות'‪ ,.‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ה'חובתברוחניות‬ ‫להצליח‬‫כלי‪‬כתב‬ ‫כך‬ ‫שייעשה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אבל כדי‬ ‫לבטוח‬ ‫הנכון‪ ,‬אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫באופן‬ ‫שצריךעל‬ ‫מה‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה שרצית‪ ...‬אין לנו שליטה על תוצאות‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫לסחוט שובע ממה שיש‬ ‫אף פעם לא‪ .‬האדם מסתכל סביבו‪ ,‬יראה‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫יכול האדם לעשות? הוא יכול לומר‬ ‫שהוא מנסה‪ ,‬פועל ועושה‪ ,‬האם זה באמת‬ ‫ומהאלה‪.‬‬‫בכלי‪‬‬ ‫לתפילה‪,‬‬ ‫קרה?‬ ‫כך‪ :‬יש דברים שאני רוצה‪ ,‬נשאיר אותם‬ ‫זקוק לעצמי‬ ‫שהוא‬ ‫וכשאני‬ ‫היטב לי‬ ‫יודעלי מי‬ ‫הוא אני‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫שהואאניעושה‪ ,‬אינו יכול‬ ‫כי אם כל מה מה‬ ‫רצונות‪ ,‬לא‬ ‫שיש לי‬ ‫למדנו להיות‬ ‫כבר‬ ‫להמשך‪ .‬יכול‬ ‫לעשות תוצאות‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעשביטלו את‬ ‫הבטחו‪ ‬גדולים‬ ‫לשער צדיקים‬ ‫הלבבותשלא‪ .‬יש‬ ‫אומר‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמהשאינני‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪‬אךפינניח‬ ‫הבטחו‪‬כלום‪.‬‬ ‫ואינםה'צריכים‬ ‫עבודת‬ ‫רצונם‬ ‫של‬ ‫שאכלת‪ ,‬זה‬ ‫רוצה‬ ‫להיותזה לא‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬תוצאה‪.‬‬ ‫שובע הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬לעשות הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שאני הולך‬ ‫אבל מה‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא זו‪,‬נחו‪‬‬ ‫בדרגה‬ ‫לא שהיית ליד האוכל‪ ,‬זה לא שלעסת‪ .‬קרה‬ ‫שעכשיו ברגע זה לא אחשוב על רצונותיי‪.‬‬ ‫דבר יותר פנימי אצלך‪ .‬נעשית שמח‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫תן לי להתבונן בדבר שיש לי וליהנות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מה אתה רואה כשאתה רואה שלימות?‬ ‫אם תגיע להנאה כזו מהדבר‪ ...‬תראה את‬ ‫הרי רק הקב"ה יכול לעשות שלימות‬ ‫האלוקות שבדבר‪ ,‬תרגיש את הקב"ה בדבר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמיתית‪ .‬ובכן‪ ,‬התפעלותך היא לא רק‬ ‫זה‪ ,‬תרגיש קרבה כי הקב"ה הוא זה שנתן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫משום שאתה אומר‪ :‬אה‪ ,‬רבונו של עולם‪,‬‬ ‫תודה‪' ,‬מזמור שיר ליום השבת'‪ ,‬אתה נותן‬ ‫לי את הטובה‪ ...‬הוא ידע מה אני צריך ונתן‬ ‫את זה לי‪ ,‬כי אני אדם כזה שצריך דבר‬ ‫לי פרנסה‪' ,‬טוב להודות לה' ולזמר לשמך‬ ‫כזה‪ ...‬הודאה מסוג כזה פירושה שאתה‬ ‫מצוין‪' ,‬ואמונתך בלילות'‪,‬‬ ‫הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתוילד‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫עליו'‪ ,‬נתת לי‬ ‫אליעזר בן‬ ‫מכיראליעזר‬ ‫בפלא‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫מכיר במי שנתנו לך‪.‬לזכות‬ ‫אתה‬ ‫ובטחוןהאחר‪...‬‬ ‫אמונה הילד‬ ‫מדור זה‬‫פטרוןנקרא‬‫שבדבר‪ ,‬בשלימות שבדבר‪ ,‬ודבר זה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫רוממות‬ ‫פטרו‪‬‬‫הודאה‪ ,‬ודבר זה מביא לאדם‬ ‫לא‪ .‬האדם מודה להקב"ה על התמונה‪.‬‬ ‫נפלאה‪ ,‬ודבר זה מביא גם שפע גדול‬ ‫לא יכול להיות יותר שלם מזה‪ .‬מצד אחד‬ ‫לאדם‪.‬‬ ‫יש ענווה‪ .‬הקב"ה עשה שאזכור אותו בכל‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫"נ‬ ‫לע‬ ‫נלמד‬ ‫ראטה שאראה כל הזמן את‬ ‫שני עשה‬ ‫מצד הי"ו‬ ‫עת‪ ,‬ליפא‬ ‫"ר חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫ובטח‬ ‫מנוחת שלום השקט שלוה‬ ‫הטוב שהוא עושה אתי‪ .‬הוא עוזר לי‬ ‫לפני שנעבור אל השפע שבדבר‪ ,‬נזכיר‬ ‫'וימינו תחבקני'‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אותי‬ ‫עוטף‬ ‫–‬ ‫הוא‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫לצמוח‪,‬‬ ‫שכאשר‬ ‫במדבר‬‫פרשתמבאר‬‫המהר"ל‬‫שלישי‬‫מקום‪.‬‬‫עוד מראה יו‪‬‬ ‫הוא מתפעל כי הוא רואה כמה הבריאה‬ ‫האדם עורך סעודת שבת‪ ,‬יש בזה כמה‬ ‫מושלמת‪ .‬הוא יוצא מהכלים מזה‪.‬‬ ‫דברים‪ .‬אתה רוצה לומר שיש אלוקים בעולם‬ ‫וברא את הכל‪ .‬עונג שבת וכל המאכלים‬ ‫מזמור שיר חנוכת הבית‬ ‫שהאדם אוכל‪ ,‬זה הכל משום שהאדם רוצה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬חנוכת‬ ‫ששבת– א‪‬‬ ‫היא כמו‬ ‫מדרשתמיד‬ ‫מועיל‬ ‫להראות שבריאתו של הקב"ה שלימה‪ .‬אני הבטחו‪‬‬ ‫כתוב ב‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬באופן‬ ‫את יותר‬ ‫הבריאה‬ ‫גמראבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הבית‪ .‬הקב"ה‬ ‫לא רק רוצה לומר שהקב"ה טוב או שהקב"ה אי‪‬‬ ‫שמחתו של‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולזהדברי‪‬‬ ‫כראויוהרי‬‫ביותר‪,‬‬ ‫לבטוח‬‫המושלם‬ ‫מנהל את כל העולם‪ ...‬אלה הם שני יסודות אי‪‬‬ ‫הקב"ה נתן‬ ‫בשמחתו‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שמחים מול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫הקב"ה ואנו‬ ‫הבטחון‪ ,‬כן? ‪ -‬הקב"ה מנהל את הכל והכל מכפי‬ ‫לנו את הזכות לשמוח בשמחתו‪' .‬ולא נתנו‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫בעצם טוב‪ .‬כשהאדם יושב בסעודת אשבת‪ ,‬הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לגויי הארצות'‪ .‬זו היתה שמחתו עוד לפני‬ ‫על‬ ‫ילדים‪,‬‬‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫טובהדי‪‬‬ ‫בעירבוביא‪ .‬יש‬ ‫הרבהיו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫הוא רואה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫שנתנה לנו במתנה‪ .‬הוא שמח עם הבריאה‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכליש אוכל‪ ,‬יש‬ ‫להשתמשוכלות‪,‬‬ ‫כ‪‬יש עלינו‬ ‫נכדים‪ ,‬יש חתנים‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫כך כתוב בפסוק 'וירא אלוקים את כל אשר‬ ‫להצליח‬ ‫רחמי‪ ‬מישהו‬ ‫שלם‪ ...‬זה כמו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫מצב לעורר‬ ‫בקיצור‪,‬כדי‬ ‫אור‪...‬‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בשבת‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי שמח‬ ‫הקב"ה‬ ‫ברוחניות‬ ‫טוב מאוד'‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫שנכנס למסיבת חנוכה ואינו יודע לאן כלל‬ ‫עשה והנה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלבנה בית‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתהאדם‬ ‫ההצלחהשל הבריאה‪.‬‬ ‫עם שלימותה‬ ‫לפנות‪ ,‬יש נשים‪ ,‬הוא מנסה ללכת מהצד כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫הבית היא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫חנוכת‬ ‫נפלא‪.‬אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫יפה‪,‬עלכל‪-‬כך‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫מיוסדת‬ ‫השני‪ ...‬הרבה טוב יש כאן‪ .‬מצב גדול‪ .‬יש‬ ‫שמחה שנובעת מכך שהאדם רואה איך כל‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫ועלינוזה טוב‪.‬‬ ‫יש‪ ,‬שכנים‪.‬‬‫תמיד‬‫שמועילי‪ ‬רעש‪,‬‬ ‫אוכל‪ ,‬יש‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫דבר נמצא במקומו‪.‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫לא‪ .‬שבת היא מנוחה‪ .‬מנוחה היא סוג של כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫דבר זה פירושו שאתה מצליח להרגיש‬ ‫שובע‪ .‬הפשט הוא כזה‪ :‬הקב"ה ברא עולם‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫דבר‪ .‬אתה מתפעל‬ ‫איזה אני‬ ‫את השובע של מה‬ ‫בעלשצריך‬ ‫רבינו מה‬ ‫בהקדמת‬ ‫בדיוק כפי‬ ‫הכל יש‪,‬‬‫למדנו‬ ‫זהכבר‬ ‫רגוע‪,‬‬ ‫משלימותו של דבר‪ .‬ואנשים אף פעם לא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫את כל אשר‬ ‫שבנוגע‬ ‫אלוקים‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער 'וירא‬ ‫הלבבות הנכון‪.‬‬ ‫במקום‬ ‫כשהאדם‬ ‫אי‪‬‬ ‫לעשותו‪ .‬היא‪:‬‬ ‫היכולת לדו‪ ‬בה‬ ‫את שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫פיתחו‬ ‫כמההשולחן‬ ‫וכמה‬ ‫כל‪-‬כךפיטוב‪.‬‬ ‫טוב מאוד'‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עשה והנה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫במים ואיך‬ ‫רוצה‬ ‫להיות מה יש‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫אינו מתבונן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שותה מים‪,‬‬ ‫יותר מדי ולא‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫עשויה‪ .‬לא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מלאכתך‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואכלנחו‪‬‬ ‫ערוך‪,‬‬ ‫זה מרווה אותו‪ .‬ואם הקב"ה נתן לי עכשיו‬ ‫פחות מדי‪ .‬כך אומר המהר"ל‪ .‬אין שום דבר‬ ‫כוס אחת בלבד‪ ,‬אין זה אלא משום שאין‬ ‫מיותר בבריאה‪ ,‬הכל נמצא במקום‪ ,‬שלימות‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נ‬ ‫שבדבר שאתה אוכל‪ ,‬ככל שאתה קולט מי‬ ‫לי צורך ליותר מכוס אחת‪ .‬מצד אחד‬ ‫הוא הנותנו לך‪ ,‬ומה זה עושה אתך‪ ,‬וכמה‬ ‫הקב"ה מחזיק אותי בחיים‪ ,‬כי הנה הוא נתן‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫זה לא מגיע לך‪ ,‬אתה מרגיש שבע מקצת‪.‬‬ ‫לי כוס מים‪ ,‬ומצד שני הוא עוזר שלא יהיו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בדיוק כמי שכאשר אומרים מילה טובה‬ ‫לי שלוש כוסות כדי שאצטרך להמשיך‬ ‫לבטוח בו‪ ,‬הרי שזה בדיוק מה שאני צריך‪.‬‬ ‫לאדם‪ ,‬הוא נעשה שמח‪ .‬אך ככל שהוא‬ ‫מדויק ביותר‪' .‬ומשביע לכל חי' באופן‬ ‫שנאמר לו מילים טובות‪,‬‬‫כמההי"ו‬ ‫פיגא חולה‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫יותר‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫מדויק‪.‬‬ ‫יעזור לו‪ .‬אבל אם האדם באמת‬ ‫אמונה לא‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור זה‬ ‫ובטחו‪ ‬אומר‪ :‬אינני צריך יותר‪ .‬אני‬ ‫ביותר מדור אמונה‬ ‫שבע‪ ,‬הוא‬ ‫שידוך בעיתוי המדויק פטרו‪‬‬ ‫באמת שמח‪.‬‬ ‫יהודי אחד שהתארס בגיל ארבעים אמר‬ ‫לי לאחרונה‪ :‬הקב"ה יודע ואני יודע שזה‬ ‫תיכף לשביעה ברכה ושפע‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הגיע בעיתוי המדויק‪ ,‬לא מוקדם מדי ולא‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ששומעהר"ר‬ ‫אותי‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מאוחר מדי‪ .‬אני יודע שמי‬ ‫והנה מציאות נפלאה קיימת בבריאה‪.‬‬ ‫אם אתה לוקח דבר טוב שהקב"ה נותן לך‬ ‫אינו מבין מה שאני שח‪ ,‬אבל אני מבין‬ ‫'תשפ"ב מתבונן בו‬ ‫ברכתאייר ה‬ ‫הנהנין ואתה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫בגדר כ"ג‬ ‫המדויק‬ ‫)בחו"ל שהיה‬ ‫בעיתוי‬ ‫במדבר‬ ‫שלישיהגיע‬ ‫פרשת‬ ‫מצוין‪ .‬אני יו‪‬‬ ‫יודע שזה‬ ‫עד שאתה מרגיש שהוא נותן לך שלימות‬ ‫ביותר‪ ,‬ואני מרגיש זאת‪ ,‬והקב"ה יודע שאני‬ ‫ואתה נעשה שבע מזה‪ ,‬חוק הוא בבריאה‬ ‫יודע זאת‪ ,‬שזה אסור היה לבוא מוקדם‬ ‫שהאלוקות שבדבר מתגלה‪ ,‬כי זה מה‬ ‫יותר או מאוחר יותר‪.‬‬ ‫שאתה עושה‪ .‬כשאתה מראה על הדבר את‬ ‫תמיד –‬ ‫זהו כח עצום שהאדם יוכל מצד אחד‬ ‫יודע‬ ‫מתפעל‬‫האד‪‬‬ ‫כדי א‪‬‬ ‫שאתה‬ ‫מועיל‪ ,‬עד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫השלימות שבו‬ ‫שני‬ ‫לעניני‪‬ומצד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעובטחון‪,‬‬ ‫אמונה‬ ‫נחיצות עם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫להיות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫דבר חוץ‬ ‫יותרשום‬ ‫אבלרואה‬‫ואינך‬‫אתובו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫ממנו ושמח‬‫אי‪‬‬ ‫להתבונן בפרטים רבים בטוב שיש לו‪,‬‬ ‫האלוקות שבו‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אתדברי‪‬‬ ‫מגלהמול‬‫כראוי‬ ‫משלימותו‪,‬‬ ‫לבטוחאתה‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפשט הוא‬ ‫נעסוקיותר‪.‬‬ ‫שבועותאותם‬ ‫הוא פותח‬ ‫אשר‬ ‫של‬ ‫הפירוש‬ ‫זהו‬ ‫כי‬ ‫עושה‪,‬‬ ‫שאתה‬ ‫מה‬ ‫זה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫לכבוד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫כזה‪ :‬המים נותנים לי את זה ואת זה וגם‬ ‫דבר כזה‪ .‬אתה לוקח איזה חפץ שנראה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫את זה‪ ,‬והחלק שאין לי‪ ,‬יש לו את המעלות‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫שמישהו בנה אותו‪ ,‬ואתה מראה את‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫לחדור ‪ ,‬אל‬ ‫האלה והאלה‪ .‬הוא צריך‬ ‫שמונחת‬ ‫יותר חכמה‬ ‫ברוחניות ועוד‬ ‫להצליחועוד חכמה‬‫החכמה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמששזה מדויק‪ .‬אם היה‬ ‫בכל‬ ‫עלינועד שירגיש‬ ‫כ‪‬הפרטים‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫בו‪ ,‬את הפלא האין סופי שבו‪ ,‬עכשיו רואה‬ ‫להצליח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררבעלרחמי‪‬‬ ‫גאוה‪ .‬אם כן‬ ‫קצת כדי‬ ‫טוב‪ ,‬הייתי‬ ‫עוד לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫האלוקות‬ ‫בליאת‬ ‫אתה‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫לכל הפחות‬ ‫הצלחה‬ ‫כללאחד‪,‬‬ ‫כל‬ ‫מדויק‪,‬‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫לטובה‪.‬באופן‬ ‫נתן לי‬ ‫לנו‬ ‫"ה נת‪‬‬‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫הקב"הדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫שלימותושלשל דבר‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫שבו‪ .‬כשאתה‬ ‫ההצלחה רואה‬ ‫כל‬ ‫קרוב אליו‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫להיותכלי‪‬‬ ‫להצליח אוכל‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫שבאותו זמן‬ ‫כלי‪‬‬ ‫לבטוחוכשזה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬שבו‪,‬‬ ‫האלוקות‬‫ידיעתו‬ ‫על את‬ ‫מרגיש‬ ‫אתה‬ ‫מיוסדת‬ ‫ושיהיה לי מה שאני צריך‪ ,‬ולא יותר מדי‪,‬‬ ‫מביא אותך לידי התפעלות‪ ,‬פירושו של‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫כדי שלא אפסיד כל מה שיש לי‪ .‬הוא רואה‬ ‫דבר שהשפע מתחבר אליך‪ .‬זה מצליח‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫שלימות‪ .‬הוא רוקד משובע‪ .‬אם האדם אכל‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫לעשות רושם במוחך‪ .‬זה מצליח להוציא‬ ‫גסה‪ ,‬אינו שבע‪ .‬הוא מרגיש ירוד‬ ‫אכילה אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫שחורה‪.‬‬ ‫ממרהאני לי‬ ‫אותך‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫ושבור‪ .‬למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫ובכן‪ ,‬אם אתה מגלה את האלוקות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫שהקב"ה נותן‬ ‫הבטחו‪‬עצום‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫ישראל יש כח‬ ‫לבני‬ ‫היא‪ :‬מגיע‬ ‫אי‪‬‬ ‫לבושו‪ ,‬ואז‬ ‫מסיר את‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהאתה‬ ‫שבשפע‪,‬‬ ‫כזית ועד‬ ‫וכמה‬ ‫לאכולפיעדכמה‬ ‫והם יכולים‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫להם אוכל‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הקודם‪ ,‬שזה‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫בשיעור‬ ‫שדיברנו‬ ‫להיות‬ ‫היסוד השני‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬אתה יודע‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לשבוע מזה‪.‬‬ ‫ויודעיםבנוגע‬ ‫כביצה‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫מה שייעשה למקור של ברכה‪ ,‬וזה מה‬ ‫למה? איך נהיים שבעים עם פחות? ‪ -‬כי‬ ‫שימשיך שפע לעוד מקומות‪ .‬חוץ מזה‬ ‫ככל שיש יותר חמימות בהתבוננות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫דוד המלך אומר‪' :‬כמו חלב ודשן תשבע‬ ‫שאתה מרגיש שבע ומתעלה בראותך את‬ ‫נפשי שפתי רננות יהלל פי'‪ .‬לא צריך‬ ‫האלוקות שבדבר‪ ,‬גם הדברים שיש בהם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שבאמת יהיה חלב ודשן‪ .‬הוא יכול לעשות‬ ‫חסרון ‪ -‬מתמלאים‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מכל דבר 'חלב ודשן'‪ .‬הוא מדושן עונג‪.‬‬ ‫הוא לוקח דבר ואומר‪ :‬אני הולך לשמוח‬ ‫כל העולם ניזון בשביל חנינא בני‬ ‫עם זה עד שזה יציף אותי לגמרי ברגשי‬ ‫יש מקורות רבים לכך‪ .‬ראיתי מציינים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הודאה‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫אוכל‬ ‫'צדיק‬ ‫לדברי האלשיך הק' שזהו‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫לשובע נפשו'‪ .‬בגלל שהוא אוכל לשובע‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫למצוא רווחים במצב לא נעים‬ ‫נפשו‪ ,‬כל העולם מתברך על ידו‪ .‬גם‬ ‫אכן צריך להתלמד איך עושים זאת עוד‬ ‫במאור ושמש פרשת שופטים פירש כל‬ ‫כמה אופנים של הודאה שכאשר‬ ‫ישז"ל‬ ‫פסח‬ ‫לע"נדי הרה"ח‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫נלמד בני‬ ‫העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא‬ ‫ראטה מצליח להוציא שובע‬ ‫מאמצם‪ ,‬הוא‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫האדם‬ ‫חרובין‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫בקבהר"ר‬ ‫לו בקב חרובין ‪ -‬בגלל שדי לו‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מהמצב‪ .‬אחד מהדברים העיקריים שאנשים‬ ‫איך באמת הסתפק בקב חרובין? ‪ -‬כי הגיע‬ ‫בדרך כלל אינם קולטים‪ ,‬הוא ההבנה של‬ ‫לדרגה כה גבוהה שיכול היה להרגיש‬ ‫–‬ ‫'תשפ"בהזה‪ ,‬פרטים‬ ‫בתוךה המצב‬ ‫פרטיםאייר‬ ‫על כ"ג‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל הודאה‬ ‫במדברבדרגה‬ ‫קצת פרשת‬ ‫חרובין‪ .‬איננו‬ ‫שלישי‬ ‫שובע גם יו‪‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫בתוך הצרה‪ ,‬פרטים כאן במקום זה שאני‬ ‫כזו‪ ,‬אבל יש דבר כזה‪ .‬הפשט הוא שזה לא‬ ‫מרגיש בו חסרון‪ .‬אמנם את זה אין לי‪ ,‬אבל‬ ‫שהרעיב את עצמו ואמר‪ :‬שאהיה כפרה‬ ‫מצד שני אני מרוויח‪.‬‬ ‫לכלל ישראל‪ ,‬ואם אגווע מרעב‪ ,‬יש לי‬ ‫צוואה מוכנה בה כתבתי שכדאי היה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫כואב לו‬ ‫התעורר– א‪‬‬ ‫מאוחר‪.‬‬ ‫האדם תמיד‬ ‫למשל‪,‬מועיל‬ ‫הדבר‪ ...‬אלא הוא הרגיש שובע על‪-‬ידי קב הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬הרסתי‬ ‫מציץיותר‬ ‫בשעונו‪.‬‬ ‫הואאבל‬ ‫וויי'‪.‬בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫חרובין‪ .‬הוא אמר‪ :‬זה מה שיש לי ואני אי‪‬‬ ‫מאוד‪' .‬וויי‪,‬‬ ‫דברי‪ ‬התפילה‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫החברותא‪ ,‬את‬ ‫לבטוחאתכראוי מול‬ ‫אי‪ ‬הכל‪,‬‬ ‫את‬ ‫מרגיש את האלוקות שבו כל‪-‬כך חזק עד‬ ‫חדש‪ ...‬הוא‬ ‫מול יום‬ ‫נחו‪ ‬יגיע‬ ‫טוב‪ ,‬מחר‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫'שוין'‪...‬שהוא‬ ‫שאני נעשה מזה שבע‪ .‬ובאמצעות כך גילה מכפי‬ ‫'אויס מענטש'‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫את האלוקות שבשפע זה‪ ,‬עד כדי כך‪,‬א שזה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫האדם‪ .‬כל‬ ‫הדי‪‬כל בני‬ ‫השבועות הוא יו‪‬‬ ‫החסרונות של‬ ‫מילא את‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫בסדר‪ ,‬זה מה שהפסדת‪ ,‬ומה הרווחת? ‪-‬‬ ‫להצליח‬ ‫מזה‪ .‬בכל האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כולו נתברך‬‫עלינו‬ ‫כ‪‬העולם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫הוא מגיב‪ :‬מה פירוש מה הרווחתי? הלא‬ ‫להצליח‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫ביחידות‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫התפללת‬ ‫קדיש וברכו‪.‬‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬ ‫כך אנו רואים בענין יסוריו של רבינו כלל‬ ‫הפסדתי‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫מסתכל על‬ ‫האד‪‬‬ ‫האדם של‬ ‫הרוחנית‬‫הרווחת?‬ ‫ההצלחה‬‫בסדר‪ ,‬ומה‬ ‫הקודש‪ ,‬שכל עוד היה מתייסר‪ ,‬היה שפע כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫גדול בעולם‪ ,‬כדאיתא במסכת בבא מציעא מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫השואל ואומר ברוגזה‪ :‬אתה סתם רוצה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לקרר אותי? מה זה הדבר הזה? מה זו קלות‬ ‫מה‬ ‫מלאותללמוד‬ ‫מים‪ .‬יש‬ ‫תמיד‪ ,‬היוועלינו‬ ‫שמועילי‪ ‬השדה‬ ‫שערוגות‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הראש הזאת? אתה יודע מה זה להתפלל‬ ‫להשתמש‬ ‫העבודה של קבלת‬ ‫אותנו אי‪‬‬‫מלמדתהיה רק‬ ‫התורה‬ ‫שחושבים שזה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫באהבה‪ .‬אך לא‪ ,‬זה היה מציאות כזו‬ ‫במנין? ושוב פעם השואל שואל‪ :‬ומה‬ ‫יסורים אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫הרווחת? מה שהפסדת ‪ -‬הפסדת‪ .‬זה‬ ‫שהוא יכול לשבוע מכל‪-‬כך מעט‪ .‬הוא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני הרווח שהרווחת‪.‬‬ ‫מה את‬‫שהפסדת‪ ,‬אינו מגמד‬ ‫בעלמבחוץ‬ ‫רבינודבר‪.‬‬ ‫בהקדמת של‬ ‫למדנומפנימיותו‬‫כבר שובע‬‫דולה‬ ‫עכשיו למעשה אתה רענן? אתה רענן‪ ,‬נכון?‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעעצמו רואה‬‫אבל הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער כלום‪,‬‬ ‫הלבבותשאין לו‬ ‫נדמה‬ ‫כשרעננים?‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫לעשות‬‫אפשרלדו‪‬‬‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה מה‬ ‫אתה יודע‬ ‫כמה ורואה‬ ‫וכמה‬ ‫פי כאן‬‫הקב"ה‬ ‫אתנחו‪‬‬ ‫ה' רואה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודתהוא‬ ‫שיש לו‪.‬‬ ‫של‬ ‫עכשיו את‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬את ה'‪.‬‬ ‫להיותיש לך‬ ‫אפשר לעבוד‬ ‫לענייני‪ ‬מזה‪ ,‬והוא‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעוהוא שמח‬ ‫שהוא צריך‬ ‫משהואמה נחו‪‬‬ ‫שזה‬ ‫הישוב הדעת לעשות דברים הגם שהלכו‬ ‫מתבונן בכל דברים היוצאים מזה‪ ,‬עד‬ ‫אחרת מכפי שרצית‪.‬‬ ‫שהוא נעשה שבע‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בנ‬ ‫הוא מתחיל לספור‪ ,‬מגיע עד שנים עשר‬ ‫מצוין‪ ,‬מה עוד? אתה הולך לומר היום‬ ‫דברים שאינם הולכים כשורה ואומר‪ :‬חשבת‬ ‫'בכל יום אברכך' ואתה הולך לכוון על דבר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שאני מגזים‪ .‬כשאני אמרתי שכל העסק על‬ ‫שלא כיוונת עד כה‪ .‬אתה אומר בכל יום‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הפנים ‪ -‬עמוק באדמה‪ ,‬וכולם שקרנים‬ ‫וחמסנים‪ ,‬חשבת שאני מגזים‪ .‬הנה יש לי‬ ‫ועושה פירוש חדש על הסידור ‪ -‬גם ביום‬ ‫כזה‪ .‬גם ביום מעונן ומעורפל אני מברך‬ ‫כבר שנים עשר דברים‪ ,‬מי צדק‪ ,‬אתה או‬ ‫אותך‪ .‬אף פעם לא היה לי את הפירוש הזה‪.‬‬ ‫תודה להקב"ה‪ .‬תראה כמה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא אמרתי לי‬ ‫ב‪ ‬אני?‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ובטחוןלי‪ .‬כשהוא מגיע לשבעה דברים‪,‬‬ ‫רעות יש‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫נפלא‪ ,‬מה עוד הרווחת? ‪ -‬הנה זו הפעם‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫הוא כבר מרגיש המסכן הגדול ביותר‪.‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫הראשונה שהייתי שבור‪ ,‬ואני לאפטרו‪‬‬ ‫אומר‪ ,‬זה‬ ‫לקח לי עשרים דקות‪ ,‬אבל אחר כך חיזקתי‬ ‫זה שבחדר השני אין נזילה וזה שהיה‬ ‫להיות הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫את עצמי והחלטתי שאני הולך‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫לו את הכסף בשביל ההתחלה‪ ,‬אינו רואה‪.‬‬ ‫שמח ולדבר עם הקב"ה ולהודות ולהתפלל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫על האדם בתוך המקום שהוא מתמודד‪,‬‬ ‫כמה שאני יכול‪ .‬מצוין‪ .‬תרשום את זה‪.‬‬ ‫לדעת להפוך אותו לסיפור הצלחה‪ ,‬זה לא‬ ‫הרווחת את היכולת לקחת את עצמך חיש‬ ‫כאילו אומר‪ :‬תן‬ ‫'תשפ"ב‬‫טובות‪,‬‬ ‫שתוכל– כ"ג‬ ‫לדלותאייר ה‬ ‫פרשת במדבר )בחו"ל רק‬ ‫בחוקותי(‬ ‫שלישי‬ ‫הפנימי‪.‬‬ ‫יו‪‬הצער‬ ‫מהר על אף‬ ‫תודה על משהו‪ ,‬זה סגולה גדולה‪ ...‬לא!‬ ‫זה בגלל שיש עבודה מיוחדת שתוכל‬ ‫זוהי דוגמא אחת קטנה‪ .‬יש דברים רבים‬ ‫להוציא הרגשה מסוג אחר‪ ,‬לא הרגשה של‬ ‫אחרים שבהם האדם מרגיש שלא הולך לו‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬אלא הרגשה של שובע‪ .‬שובע‬ ‫השאלה היא תמיד‪ :‬מה הרווחת ממצב זה?‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫מרוצה‪.‬‬ ‫מרוצה‪– .‬עדא‪‬שאני‬ ‫מועיל תמיד‬‫הבטחו‪ ‬שאתה‬ ‫פירושו‬ ‫אני מדבר על מצב זה שבו אתה נמצא‪ ,‬לא‬ ‫יותר‬ ‫צריך‬ ‫לא‬ ‫אני‬ ‫שבע‪,‬‬ ‫אני‬ ‫מרוצה‪,‬‬ ‫אני‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫על טובות שיש לך מהצד‪ ...‬תראה‪ ,‬יש לך אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דברי‪ ‬כל מה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוי לך‪.‬‬ ‫מול מילאתי‬ ‫לבטוחמבטיח‬‫כלום‪ ,‬אני‬ ‫ברוך ה' דירה‪ ...‬זהו נושא נוסף‪ .‬להודות אי‪‬‬ ‫שהייתי צריך למלאות בנפשי‪ .‬אין לי שום‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫בתוך מצב זה שבו אתה מתמודד‪ ,‬ולגלות מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫חסרון‪.‬‬ ‫הרישיש‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לימוד‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫טוב‪ ,‬ועוד‬ ‫דברבנוגע‬ ‫שהולך שם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עוד‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ועודא‪,‬חלק‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫לך מזה‪,‬‬‫הדי‪‬‬ ‫יו‪‬שיש‬ ‫השבועות הוא‬ ‫התעלות‬ ‫לך‪ ,‬ועוד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫האלוקות‬ ‫ברוחניות שיותר‬ ‫ראית את‬ ‫להצליחזה פירושו‬ ‫דבר‬ ‫להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫עלינו‬ ‫דווקא נס‪...‬‬ ‫כ‪‬שהוא‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬מרגיש‬ ‫ללבךג‪‬שאתה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫עד מה‬ ‫להצליחוזה הגיע‬ ‫שבדבר‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחהולך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ברוחניות לזה‪,‬‬ ‫בלי אתה‬ ‫ועכשיו שהגעת‬ ‫אושר‪,‬הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫מסכן‬ ‫לנו‬ ‫אותונת‪‬‬ ‫הקב"ה‬‫עושים‬ ‫הבודדים‪ .‬אכ‪‬‬ ‫דיננו לטובה‬ ‫האחוזים‬ ‫שייצא‬ ‫פירושו שעוד‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחה הכל אשר‬ ‫הרוחנית של‬ ‫לזכות למדת‬ ‫כל‬ ‫דברים שיש בהם חסרון בעולם הגשמי ‪-‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫בבניןכלי‪‬‬ ‫מתמסכן‪ .‬לא‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח שהעוסק‬ ‫כלי‪‬חז"ל אמרו‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫יתמלאו‪ .‬זה מה שיקרה‪ .‬כי כשאלוקות‬ ‫מה‬ ‫ללמוד שיש‬ ‫ועלינואלא בגלל‬ ‫לו‪ ,‬כפול‪,‬‬ ‫תמיד‬‫שמועילי‪ ‬עולה‬ ‫רק כסף‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫מתגלה‪ ,‬זה נעשה מקור של ברכה‪ ,‬כמו‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫שצריכים להסתדר‪,‬‬ ‫מלמדתפרטים‬ ‫התורה‬ ‫כל‪-‬כך הרבה‬ ‫אשר אזכיר את שמי‬‫בהירות‪.‬‬ ‫'ובכליותר‬ ‫המקום‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫שנאמר‬ ‫נעשית ענייה‪ .‬מרוב דברים שאינם‬ ‫נפשו‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אבוא אליך וברכתיך'‪.‬‬ ‫מסתדרים כרצונו ‪ -‬הוא נעשה מסכן‪ .‬נמצא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעל פרטים‬ ‫רבינואלף‬ ‫בהקדמת חמש‬ ‫למדנונניח שיש‬ ‫כברנפלא‪.‬‬ ‫דבר‬ ‫זה הפשט בשבת‪ .‬ככה זה פועל‪ .‬ככל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע כלל סדר‬ ‫והנה בדרך‬‫הבטחו‪‬‬ ‫שצריכיםלשער‬ ‫להסתדר‪,‬‬ ‫הלבבות‬ ‫הבריאה‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בשלימות היא‪:‬‬ ‫להכירלדו‪ ‬בה‬ ‫מוסיףשצרי‪‬‬ ‫שאתה‬ ‫השאלה‬ ‫כמה מאות‬ ‫וכמה‬ ‫אלף פיותשע‬ ‫ה' שארבע‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודתהוא‬ ‫הדברים‬ ‫של‬ ‫מלאכתך‬ ‫רוצה‬ ‫להרגיש שכל‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫מוסיףלהיות‬ ‫צרי‪‬שאתה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ככל‬ ‫לענייני‪ ‬שיש מאה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע אבל בגלל‬ ‫מסתדרים‪,‬‬ ‫מהפרטיםנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫עשויה‪ ,‬ככל שאתה מסתכל על זה ככה עד‬ ‫שאינם מסתדרים‪ ,‬הוא אומר‪ :‬אל תשכנע‬ ‫שאתה נעשה רגוע עד הסוף‪ ...‬מנוחה‪ .‬לבו‬ ‫אותי אפילו‪...‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫הוא‪ :‬לא אני רואה שלימותו של הקב"ה‪,‬‬ ‫אינו דורש כלום‪ .‬הוא מרגיש רוגע ושלווה‪...‬‬ ‫אלא נצרך אני‪ .‬אני צריך שאנשים יקראו‬ ‫נעשית השבת סיבה לעוד שפע וברכה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫קריאת התפעלות על הדבר שאני לקחתי‪,‬‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדור)סגולה?(‬ ‫ואם זה נראה יפה מבחוץ‪ ,‬זה ממלא את‬ ‫הצורך שלי שאנשים יראו כאן שלימות‪.‬‬ ‫להרגיש שובע בשידוכים‬ ‫על זה אמרנו שגם כשהאדם צריך לעשות‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫אמיתית פירושה דבר שאינני‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאשלימות‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫דברים‬ ‫שישאליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫שידוך ועושה שידוך לזכות‬ ‫ומרגיש‬ ‫לזכות‬ ‫אפילו להסביר‪ ,‬אבל הקב"ה יודע‬ ‫יכולובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןאחרי‬ ‫שמפריעים לו ואינם כפי שרצה‪ ,‬או‬ ‫את זה הייתי צריך‪ ,‬ואני הולך‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שבדיוק‬ ‫שהתחתנו כבר והוא מצא גוונים פטרו‪‬‬ ‫חדשים במה‬ ‫לחפש את זה‪ ,‬כי אני יודע שזה קיים שם‪.‬‬ ‫שקנה והם מדגדגים לו‪ ,‬הרי הוא אומר כך‪:‬‬ ‫מוצא אותו‪ ,‬מוחי אומר‪ :‬קיבלתי‬ ‫וכשאני‬ ‫עבודתי היא להרגיש שובע‪ .‬אין הפשט‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫דבר שלם‪ .‬הקב"ה יודע אע"פ שאנשים אינם‬ ‫שיאמר‪ :‬תשמע‪ ,‬לא היתה לי ברירה‪ .‬היא‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הייתי"ריכול‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫היתה כבר בת עשרים וחמש‪ ,‬מה‬ ‫יודעים‪ .‬זה שפע אלוקי שהקב"ה שלח לי‪.‬‬ ‫אינני מספיק להודות‪ .‬איך הקב"ה מצא‬ ‫לעשות? אתה יכול לומר ככה‪ ,‬אתה יכול‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫מושלם‪...‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫כזה כ"ג‬ ‫שידוך‬ ‫במדבר לומר‬ ‫)בחו"ל בשבילי‬ ‫אתה יכול גם‬ ‫פרשת‬ ‫אבל‬ ‫יו‪‬דברים‪,‬‬ ‫שלישי‬ ‫לומר כל מיני‬ ‫משהו אחר‪ .‬אתה יכול לומר‪ :‬זה בדיוק טוב‪.‬‬ ‫הוא מחפש את הדבר הזה‪ ,‬וכשהוא‬ ‫יש לו כל‪-‬כך הרבה מעלות‪ .‬אסתכל על‬ ‫מוצא אותו‪ ,‬הוא רוקד אתו‪ .‬מישהו אומר‬ ‫המעלות ואודה עליהן עד שאתפעל ואומר‪:‬‬ ‫לו‪ :‬עבור אל ההקפה הבאה‪ .‬והוא עונה‪ :‬לא!‬ ‫זה בדיוק טוב‪ .‬אמצא איזו תכונה ואתלהט בה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫אני כאן‪.‬‬ ‫א‪‬הזו‪.‬‬ ‫תמיד –‬ ‫ההקפה‬ ‫רוקד מועיל‬ ‫עכשיו את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אני‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫הואנחו‪‬‬ ‫עושה עד‬ ‫יותר‬ ‫אבל כך‬ ‫לשוםבו‪.‬מקום‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫אינני הולך‬ ‫‪...‬למעשה‪ ,‬בני היה צריך בדיוק דבר כזה‪.‬‬ ‫כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מתפעל מזה‪.‬‬ ‫שהואלבטוח‬‫אי‪‬‬ ‫אני יודע‪ ,‬אני מכיר אותו‪ ,‬מאוד מאוד חשוב‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬עוזרת לי‬ ‫נעסוק נפש זו‬ ‫שבועות תכונת‬ ‫לכבודלבית כזה‪.‬‬ ‫שייכנס‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫כיון שאתה מגלה את האלוקות שבדבר‪,‬‬ ‫חג‬ ‫מחפש‬‫אינניהרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬אישי‪...‬‬ ‫בנוגעוזהו דבר‬ ‫הבטחו‪‬מדויק‪,‬‬ ‫באופן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫א‬ ‫יש לי חדשות בשבילך‪ .‬גם חלק החסרון‬ ‫על‬ ‫בחוץ‪ ,.‬אני‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪ ‬על זה‬ ‫השבועותכפיהוא יו‪‬‬ ‫שמסתכלים‬ ‫שלימות‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אנשים חושבים‬ ‫יתמלא‪ ,‬כי זהו הבחינה שנקראת כל‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשאחר‪.‬בכל‬ ‫שלימות מסוג‬ ‫כ‪‬מחפש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אתה‬ ‫משפע‪,‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אלוקות מה‬ ‫להצליחדולה‬ ‫כשאתה‬ ‫רחמי‪‬הצדדים‪.‬‬ ‫נאה מכל‬ ‫כדי שזה‬ ‫ששלימותלנופירושו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫שהקב"ה‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫שמראה‬ ‫הצלחהדבר נסתר‬ ‫כלל‬ ‫מגלה ממנו‬ ‫אתה צריך לראות אותו‪ ,‬בלי עין הרע‪ ,‬יש‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫ברכה‪ .‬של האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫מביא לך‬ ‫נתנו לך‪ ,‬זה‬‫כל‬ ‫לו חן‪ ,‬הוא תפארת‪ .‬תסתכל עליו‪ .‬הוא נוצץ‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫מכל הכיוונים‪ .‬גם שם המשפחה‪ ,‬גם שם‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ללמוד מה‬ ‫תמיד‪,‬מכלועלינו‬ ‫הצדדים‪...‬‬ ‫שמועילי‪‬בקיצור‪,‬‬ ‫הישיבה‪.‬‬ ‫מאוד בכל‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחוצה ונוסי‪‬‬ ‫בעבודה הישנות‬ ‫א‪ ‬כ‪ ‬על‬ ‫מדובר‬ ‫נחזור‬ ‫שצריך‪ ,‬מדובר גם‬ ‫האדם‪ ,‬ולמי‬ ‫תחומי חיי‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫כדי‬ ‫בסגולה‪.‬‬ ‫זהו אלה‪.‬‬ ‫היפך שורש השלימות‪ ,‬כי פירושו‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דנ‬ ‫יום שני פרשת תולדות כ"ט חשון תשפ"ז‬ ‫שיעור קמ"ז‬ ‫השליליות‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מהמחשבות‬ ‫אמונה‬ ‫ליציאה‬ ‫מדור‬ ‫עבודה‬ ‫צורת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כמנהגו נוהג ואני עדיין מתמודד כמו בעבר‪.‬‬ ‫מה עוד צריך כדי להשתנות?‬ ‫"ו‬ ‫לא קרה שום שינוי לטובה‪ .‬עם כל‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫בן‬ ‫אליעזר‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫והסיפורים‪,‬‬ ‫מהמאמרים‬ ‫התפעלותי‬ ‫הרבה על‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אחד שאל‪ :‬לאחרונה דיברנו פטרון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪ ‬שלפי‬ ‫נושא ההתבוננות בטוב‪ ,‬ואמרנו‬ ‫ההתפעלות התפוגגה‪ ,‬הידיעות נארזו‬ ‫במקום מסתור ואני נשארתי כפי שהייתי‪...‬‬ ‫החשבון יש לו לאדם הרבה יותר טוב ממה‬ ‫שצריך עוד דברים‪ ,‬מדרגות‪ ,‬כדי‬ ‫שחסר לו‪ ,‬למה הוא כל‪-‬כך עסוק עם‬ ‫לי ז"ל‬ ‫ברור‬ ‫פסח‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫שהאדם אחרי שהבין שכך צריך לחיות‬ ‫ההרגשים ‪ -‬זה חסר לי‪ ,‬זה חסר לי‪ .‬תודה על‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שאל הר"ר‬ ‫היהודי‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מה שיש לך ותהיה שמח‪.‬‬ ‫ואחרי שרכש כמה עצות לכך‪ ,‬יהיו לו עוד‬ ‫אי אלו ידיעות‪ .‬ובכן‪ ,‬מהו הדבר החסר לי‬ ‫שאלה שכל אחד צריך לשאול אותה‪ .‬הוא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫אחר?‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שאשתנהכ"גלאיש‬ ‫נפלא‪ ,‬אבל‬ ‫)בחו"ל כדי‬ ‫מסתדרבמדבר‬ ‫שלישיזהפרשת‬ ‫יו‪‬החשבון‬ ‫אמר כך‪ :‬לפי‬ ‫אחרי כל החשבונות ואחרי כל מראי‬ ‫המקומות‪ ...‬בחובת הלבבות שער הבחינה‬ ‫אשאלה ממנו מענה לשון‬ ‫כתוב כך וכך‪ ,‬התורה אומרת שהמצב טוב‪,‬‬ ‫הנה הוא שאל את השאלה באופן אחד‪,‬‬ ‫האני מאמין אומר שהמצב נפלא‪ ,‬באשרי‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬נוגעת‬ ‫תמיד –‬ ‫ונראהא‪‬שהיא‬ ‫הבהמועיל‬ ‫נרחיבה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אך‬ ‫כתוב שהעולם מלא אור‪ ...‬אני יודע‪ ,‬אני‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬שעליו‬ ‫לדעת‬ ‫יותרמרגיש‬ ‫שהאדם‬ ‫יש אבל‬ ‫רבים‪ .‬בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫יודע‪ ,‬וגם ברור לי שזוהי דרך החיים הנכונה‪ ,‬אי‪‬‬ ‫בתחומים‬ ‫יתכן בענין‬ ‫התנהגותו‪.‬‬ ‫לשנות את‬ ‫אין לי שום ספק‪ ,‬אך משום מה אני מרגיש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫לעבודלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫קימה בזמן‪ .‬כל מיני ענינים שקשורים‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬מבין שכך‬ ‫כאןנעסוק‬ ‫בתמונה‪ .‬אני‬ ‫שבועות‬ ‫לכבודחסר לי‬ ‫שמשהו‬ ‫צריך להיות‪ ,‬אני מבין שלחיות כך זה הרבה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לאחריות‪ .‬הוא מרגיש שהוא לא מקפיד על‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הדי‪ ‬נכון‪ ,‬אני‬ ‫יו‪ ‬יותר‬ ‫והרבה‬ ‫קביעות עתים כדבעי‪ .‬יש ענינים של לא‬ ‫לרוחניותא‪,‬מבין‬ ‫על‬ ‫נעיםהוא‬ ‫השבועות‬‫יותר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא שינוי‬ ‫יותר לעשות‬‫ברוחניות צריך‬ ‫להצליחועשה‪ .‬הוא‬ ‫תעשה‬ ‫שלכאורה זה צריך לקרות על‪-‬ידי שחושבים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫בהתנהגותו‪ .‬יש את המושג שהאדם מרגיש‬ ‫להצליח‬ ‫משום‬ ‫אבל‬ ‫‪,‬‬ ‫עליו‬ ‫הרבה על הטוב ומודים‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחצורת‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בתשובה על‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה לחזור‬ ‫מה לא נראה לי שזה מספיק לחולל בי את כלל‬ ‫שהוא צריך‬ ‫אחר‪".‬ה נת‪ ‬לנו‬‫לאיש הקב‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫השינוי דיננו‬ ‫ולהפוך אותי‬ ‫שייצא‬ ‫דיבורו‪ .‬לא על התנהגותו בעשייה‪ ,‬אלא על‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫התנהגותו בדיבור‪ .‬אנשים נפגעים ממנו‪ .‬אי‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫אפשר להמשיך כך‪ .‬אינך חושב לפני שאתה‬ ‫מה‬ ‫שבעבר‬‫ללמוד‬ ‫ועלינוהשואל‪,‬‬ ‫לדבר‪ ,,‬כותב‬ ‫כדוגמא תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מדבר‪ .‬או יתכן שהוא מרגיש שהוא נכשל‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫החסד‪ ...‬פששש‪.‬‬ ‫על מעלת‬‫מלמדת‬ ‫התורה הרבה‬ ‫למד‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫המסתעף מזה‪ .‬הגיע‬ ‫יותר כל‬ ‫בלשוןלקבל‬ ‫הרע על‬ ‫כדי‬ ‫שהוא‪ .‬בעל חסד השכינה שורה עליו‬ ‫יהודי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫הזמן‪ .‬יהודי צריך להיות שקול בדיבורו‪ .‬הוא‬ ‫והוא נעשה דבוק במדותיו של הקב"ה‪...‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אניהוא הולך להרגיל‬‫חיים‪,‬‬ ‫הולך ללמוד חפץ מה‬ ‫בעלנעשה‪...‬‬ ‫האדם‬‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫מרוצה‬ ‫כברזהלמדנו‬ ‫מאיר‪ ,‬כמה‬ ‫כמה‬ ‫את עצמו‪ ,‬הוא הולך להקים קבוצה‪ ,‬הכל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעסיימתי עם‬ ‫הבטחו‪ ‬לעצמו‪:‬‬ ‫זוכרלשער‬ ‫שהוא אמר אז‬ ‫הלבבות‬ ‫הוא‬ ‫עוד יש‬ ‫אי‪‬‬ ‫בדיבור‪.‬היא‪:‬‬ ‫הרגלו‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫לשנות את‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫וכמה כדיהשאלה‬ ‫כמה שקוע‬ ‫נחו‪‬לאפיהייתי‬ ‫הבטחו‪‬היום‬ ‫הישן‪ .‬עד‬ ‫סגנון חיי‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬צורת‬ ‫רוצה‬ ‫להיותלשנות את‬‫הבטחו‪ ‬שעליו‬ ‫שהאדם מבין‬ ‫לענייני‪ ‬יודע את‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫ואילך אני כבר‬ ‫מהיום בנוגע‬ ‫בחסד‪.‬‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫חשיבתו‪ .‬יש לי בעיה עם הצורה שאני‬ ‫הסוד ובוודאי לא אחזור אל הסגנון הישן‪.‬‬ ‫חושב‪.‬‬ ‫אני מסתכל עכשיו ואני רואה שעולם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫בשינוי יותר קטן‪ ,‬כמו לקרוא קריאת שמע‬ ‫הנה בשלב הראשון צריך האדם להבין‬ ‫שעל המיטה מתוך הכתב עם כובע וחליפה‪.‬‬ ‫כך‪ :‬בהרבה תחומים בחיים‪ ,‬הרבה מאוד‪ ,‬אך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בסדר‪ ,‬זה דבר עצום‪ ,‬אבל זה מסתכם בכמה‬ ‫נדבר סביב נושא זה‪ ,‬שהאדם יוכל לשבת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫דקות‪ .‬כך הוא לגבי קביעות עתים וכך הוא‬ ‫לגבי שלום בית וכו'‪ .‬זה דורש הרבה‪ ,‬זה‬ ‫בטוב ולחשוב בטוב‪ ,‬האדם צריך להכיר‬ ‫בכך שהחשיבה שלי מעוותת ועליה אני‬ ‫דורש יגיעה‪ ,‬אבל כשאתה מסיים עם‬ ‫צריך לעבוד להתחיל לחשוב בצורה אחרת‪,‬‬ ‫חוזר"ואל ענייניך ועוסק בהם‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫היגיעה‪ ,‬אתה‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫מכפי‬ ‫הר"ר‬ ‫לגמריאליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לפעמים בצורה הפוכה‬ ‫שעסקת בהם עד כה‪.‬‬ ‫כפי ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןעצות‬ ‫שחשבתי עד כה‪ ,‬ואם כן אני מחפש‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫לשנות את צורת חשיבתי‪.‬‬ ‫לא כן כשאתה בא לשנות את צורת‬ ‫חשיבתך‪ ,‬כי אז אתה רוצה לשנות את כל‬ ‫וכשמדברים על נושאים שהם יסודות‬ ‫ז"ל‬ ‫עשרים וארבע השעות שלך‪ .‬זה יכלול גם‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫מחשבהלע"נ‬ ‫של‬ ‫היהדות‪ ,‬כגון גאוה‪ ,‬או מהלכי נלמד‬ ‫שלך‪ ,‬כי תתחיל לחלום‬ ‫ראטה‬ ‫שעותהי"ו‬ ‫השינה‬ ‫את ליפא‬‫חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫בדברים‬ ‫עצבות‪ ,‬שבהם האדם עסוק‬ ‫חלומות אחרים‪ .‬יש בזה בשורה טובה גם‬ ‫שחסרים לו‪ ,‬בכל האופנים שהוא עסוק‬ ‫מאוד חזק‪ .‬אבל‬ ‫האדם‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫זה( –משנה‬ ‫כ"ג את‬ ‫אייר ה‬ ‫)בחו"ל כן‪ ,‬כי‬ ‫בחוקותי‬ ‫פלונית‪...‬‬ ‫בעיה‬ ‫במדבר‬ ‫בעיה זו‪,‬‬ ‫פרשת‬ ‫דליקות‪,‬שלישי‬ ‫בכיבוי יו‪‬‬ ‫כשאתה רוצה לשנות דבר שקשור לשינוי‬ ‫הוא לא עסוק בדברים שיש לו‪ ...‬בקיצור‪,‬‬ ‫צורת החשיבה‪ ,‬אתה מבקש לעשות דבר‬ ‫הוא מחפש לשנות את צורת חשיבתו‪.‬‬ ‫כזה‪ .‬בוודאי זה מבטא גם את הקושי‬ ‫באמונה ובטחון זה כך‪ ,‬ובוודאי בשמחה זה‬ ‫שבדבר‪ ,‬כי אתה מבקש לשנות דבר‬ ‫כך‪ .‬בכל הדברים האלה‪ ,‬האדם מחפש דרך‬ ‫האד‪ ‬אדם‬ ‫יודע‬ ‫תמיד –‬ ‫יותר‪.‬א‪‬תאר לך‬ ‫מועיל אותו‬ ‫שבכמות עשית‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשנות את צורת חשיבתו‪.‬‬ ‫שהרופא שואל אותו‪ :‬כמה פעמים ביום‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אתה עושה כך? והוא עונה‪ :‬אני עושה כך‬ ‫שינוי מקיף של עשרים וארבע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫כמה אלפי פעמים ביום ואני רוצה להפסיק‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬נחשוב מה‬ ‫מה נעסוק‬ ‫שצריך‪ ,‬הבה‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד אם זה‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫כל הכבוד שאתה רוצה להפסיק‪ ,‬אבל זה‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫חשיבתו‪ .‬זה‬ ‫את צורת‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע לשנות‬ ‫הבטחו‪‬מהאדם‬ ‫נדרש‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫ידרוש ממך מאמץ יותר גדול‪ ,‬כי אתה‬ ‫הסיבה‬ ‫שמחפש‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪‬כמו מי‬ ‫כללים‬‫אותם יו‪‬‬ ‫הרי לא‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לעשותו‬‫משהוא‬ ‫יותר מורגל‬ ‫ברוחניותשאתה‬ ‫להפסיק דבר‬ ‫להצליח‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאדם בא לשנות‬ ‫את התנהגותו‪.‬‬ ‫כ‪‬לשנות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫עלינו‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬‫פעמים ביום‪.‬‬ ‫אלפי‬ ‫להצליח‬ ‫את התנהגותו‪ ,‬בדרך כלל הוא מתמקד על‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫חלק אחד מהיום‪ .‬למשל‪ ,‬אם מדברים על‬ ‫גדולה מחשבה בכמות ובאיכות‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫קימה בזמן‪ ,‬אמת נכון הדבר שזה מבצע‬ ‫ובכן‪ ,‬מחשבות האדם מרובות בכמות‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬וזהכלי‪‬‬ ‫ידרוש ממנו‬ ‫להצליחאת הדבר‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שלם לשנות‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ולא רק בכמות‪ ,‬אלא גם באיכות‪ .‬ידוע מה‬ ‫מה‬ ‫כדי ללמוד‬ ‫להגיע אל‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪ ,‬רבים‬ ‫שמועילי‪‬שינויים‬ ‫לעשות‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שכתב בעל התניא בתחילת הספר‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬אחד שעליו‬ ‫לא דבר‬‫אותנו‬ ‫מלמדת‪ ...‬זה‬ ‫התורה‬ ‫השינוי המיוחל‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫כדי‬ ‫דברים שהוא עוסק בהם בערב‪ ,‬הוא‬ ‫ביותר שיש לו לאדם‬ ‫הגדולה‬ ‫הדביקות‬ ‫ש‬ ‫לשנות‪.‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫היא כשהוא חושב בדבר מה‪ .‬כשאתה נוגע‬ ‫צריך להעביר לזמן אחר ביום‪ ,‬והוא צריך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫וגם בעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫אני משהו‪ ,‬כשאתה‬ ‫מחזיק‬ ‫במשהו‪ ,‬כשאתה מה‬ ‫להכין שעון‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫למדנוחזק עם‬ ‫כבר מאוד‬ ‫להיות‬ ‫נושא משהו‪ ,‬כשאתה מכה במשהו‪ ,‬אתה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע זה דורש‬ ‫הבטחו‪‬חברותא‪.‬‬ ‫לשערלקבוע‬‫הלבבות וגם‬ ‫מעורר‬ ‫דיבור‪ :‬אינו‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬‫לדו‪‬אפילו‬ ‫שצרי‪‬בידך‪.‬‬ ‫אליו רק‬ ‫מתחבר‬ ‫השאלה‬ ‫כמהמתמקד‬ ‫וכמה‬ ‫הכל‬ ‫הבטחו‪ ‬אבל‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ויגיעה רבה‪...‬‬ ‫עבודה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬בכיוון‬ ‫רוצה‬ ‫הוא מדבר שם‬ ‫המחשבה‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬‫צרי‪ ‬כמו‬ ‫עמוק‬ ‫עשרה השעות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בשתים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬ביום‪.‬‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא אחד‬ ‫לחלק‬ ‫החיובי‪ ,‬שכאשר האדם לומד תורה‪,‬‬ ‫האמצעיות של היום הוא יכול להשאיר את‬ ‫דביקותו בה' יותר גדולה מדביקותו כשהוא‬ ‫הכל כפי שהיה עד כה‪ .‬כל שכן אם מדובר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ונ‬ ‫יציף אותך ולא תחשוב כל‪-‬כך על‬ ‫מקיים מצוה‪ .‬אכן כן‪ ,‬כשהאדם חושב‬ ‫החסרונות‪ ...‬החיים טובים‪ ,‬מה מעניין אותי‬ ‫בצורה מסוימת‪ ,‬הוא דבוק בצורה זו‪ .‬הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הקטנות האלה‪ ...‬אח יקר! אתה רוצה‬ ‫לא רק עושה את הדבר כמה אלפי פעמים‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לשנות את צורת חשיבתך‪ .‬האם באמת‬ ‫חשבת שלשמוע שלוש ארבע רעיונות‬ ‫אלא הוא דבוק בצורה זו‪.‬‬ ‫חדשים סביב זה‪ ,‬יעשה את העבודה? ברור‬ ‫הבעש"ט הק' זיע"א כבר אמר‪ :‬במקום‬ ‫את העבודה‪ .‬אין שום‬ ‫יעשההי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שלא זה‬ ‫הצורה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות‪.‬‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות הוא‬ ‫שמחשבתו של אדם שם‬ ‫ובטחוןשלשמוע שלוש ארבע רעיונות‬ ‫אפשרות‬ ‫במקום‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שאתה חושב היא אתה בעצמך‪ .‬היא‬ ‫פטרון‬ ‫האדם‪ .‬זה אולי יביא לו התפעלות‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ישנה את‬ ‫העמוק ביותר שבך‪ .‬נמצא שה פטרו‪‬‬ ‫מחשבות הן‬ ‫בענין‪ ,‬זה אולי יתן לו איזו התעוררות להבין‬ ‫גם במקום העמוק ביותר שלך וגם חוזרות‬ ‫שיש דברים בגו‪ ,‬אבל זה לא יגרום לו‬ ‫על עצמן כל היום‪ ,‬וצורת חשיבתך היא‬ ‫התייחסותך הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ההסבר לצורת אכילתך ולצורת נלמד לע"נ‬ ‫להשתנות מעתה ואילך‪ .‬מסתבר מאוד‬ ‫שבועיים לא יישאר בו שום‬‫שבוע ראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫שכעבור‬ ‫והיא‬‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ממון‪,‬‬ ‫לבני אדם ולהתנהגותך בעניני‬ ‫רושם מזה‪ .‬יתכן שקצת יישאר‪ ,‬אבל מצוי‬ ‫הסיבה לכך שאנשים מתרגזים מחמתך‪.‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הקשר‪ .‬פרשת במדבר )בחו"ל מאוד‬ ‫'תשפ"בלא יישאר‪.‬‬ ‫השערה‬ ‫כ"ג חוט‬‫שאפילו‬ ‫אינך עושה את‬ ‫אייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫למה? כי זה עבודה ארוכה של יגיעה‪ .‬על‬ ‫כשהוא הולך למקוה‪ ,‬מה שקורה שם‬ ‫מה העבודה? על צורת החשיבה‪ .‬וכשאתה‬ ‫כשהוא נמצא שם‪ .‬אף זה קשור לכך‪ .‬הוא‬ ‫רוצה לשנות את צורת חשיבתך‪ ,‬אתה‬ ‫מסתכל על זה כאילו מדובר בשני נושאים‪.‬‬ ‫צריך לקחת בחשבון שהמחשבה היא‬ ‫זהו נושא אחד‪ ,‬ועוד יש לו נושא אחר‬ ‫יודע‬ ‫מהעשייה‬ ‫אצלך– א‪‬‬ ‫יותר האד‪‬‬ ‫שנמצאת תמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬‫הדבר‬ ‫שהוא מתמודד עם הילדים שלו‪ ,‬ואחר כך‬ ‫גם‬ ‫מה‬ ‫‪,‬‬ ‫באיכות‬ ‫והן‬ ‫בכמות‬ ‫הן‬ ‫והדיבור‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫יש לו נושא רביעי שאינו אוהב להתפלל‪ .‬זה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דברי‪‬והדיבור‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫העשייה‬‫שורשמול‬ ‫כראוי‬‫לבטוחהיא‬ ‫המחשבה‬ ‫ש‬ ‫אי‪‬‬ ‫לא ככה‪ .‬צורת חשיבתו עמוקה מאוד‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ומשפיעה כל חלקי חייו‪.‬‬ ‫אך מדה טובה מרובה‪ ,‬אם האדם יעבוד‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬את כל‬ ‫הואשהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫צורתלכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ישנה בכך‬ ‫חשיבתו‪,‬‬ ‫על‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ודיבוריך‪,‬‬ ‫התנהגויותיך‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות מזו‪,‬‬ ‫הוא כל‬ ‫יתירה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫חשיבתך‪ .‬בגלל‬ ‫מהותו‪ ,‬וממילא התנהגותו תשתנה ודיבורו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫צורת בכל‬ ‫להשתמש‬‫יושבים על‬ ‫כ‪‬הלאעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬יהיה‬ ‫תשתנה‪ .‬הוא‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫פנימיותו מה ג‪‬‬ ‫להצליחוכל‬ ‫ישתנה‬ ‫צורת חשיבתך המסוימת אתה מתנהג כפי‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לשבת‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בליימשיך‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניותהוא‬ ‫לדברים אחרים‪.‬‬ ‫דבוק הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫שמתנהג ומדבר כפי שמדבר‪ .‬כשאדם אינו‬ ‫לבוש‪ ,‬להיות‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫אחראי‪ ,‬יש לכך סיבה‪ .‬או שהוא סבור‬ ‫האד‪‬‬ ‫אותו של‬ ‫ההצלחהללכת עם‬ ‫הרוחנית‬ ‫באותו מקום‪,‬‬ ‫כל‬ ‫באותה משפחה‪ ,‬באותו מקום עבודה‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬אחר‪ ,‬או‬ ‫ברוחניות‪,‬מישהו‬ ‫מוטלת על‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שהאחריות‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫באותו בית כנסת‪ ,‬ויחייך עם כולם‪ ,‬אבל‬ ‫מה‬ ‫וכבר ללמוד‬ ‫התייאש‪ ,‬או‬ ‫ועלינו‬‫שאינו‪ ,‬יכול‬ ‫סבור תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫לגמרי‪.‬ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על‬ ‫אי‪‬כלל ואינו שם‬ ‫חושב‬ ‫מלמדת שאינו‬ ‫התורה אדם כזה‬ ‫שהוא‬ ‫הוא יהיה במקום אחר‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫דבר‪ .‬כך או כך‪ ,‬יש לזה שורש‪.‬‬ ‫לשום‬ ‫לב‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לדאבון לב‪ ,‬כשהאדם נתפס ביצרים‬ ‫צועקים עליו‪" :‬תהיה אחראי"‪ .‬זה הרי לשון‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בעל חובת‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫אנילבית הכנסת‪ ,‬הוא‬‫מגיע‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫תחומים‬ ‫ארבעה‬ ‫כבר על‬ ‫כוללת‬ ‫קשים‪ ...‬הוא עדייןמה‬ ‫עדיין הולך עם השמונה בגדים‪ ,‬אבל הוא‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬זה? ‪-‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫רואים את‬ ‫שצרי‪ ‬איפה‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהלא כאן‪...‬‬ ‫כבר מזמן‬ ‫הכל וכמה‬ ‫על כמה‬ ‫משפיעה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫המחשבה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של עבודת ה'‬ ‫כשהאד‪ ‬זה על‬ ‫רוצה‬ ‫להיות רואים את‬ ‫אמר? בשבת‬ ‫צרי‪‬פלוני‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫איך‬ ‫לחיות בטוב‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעמחפש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כשאתה‬‫נסכם‪:‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫הדוגמה של ה'בעקיטשע' שלו‪ .‬אבל‬ ‫ולהודות ולהיות שמח ולשים לב לכל‬ ‫במהותו האדם אינו כאן‪ .‬הוא פרח למקום‬ ‫הטובות שהקב"ה עשה עמך עד כדי שזה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫בשמחה‪ ,‬הוא חשב על איזה חידוש‪ ,‬הוא‬ ‫אחר לגמרי‪ .‬ומדה טובה מרובה‪ ,‬כשהאדם‬ ‫רשם חמשה דברים חדשים‪ .‬אתה יודע מה‬ ‫משנה את צורת חשיבתו‪ ,‬הוא משתנה כל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הוא עשה לאחר מכן? הוא קיפל את הפתק‬ ‫כולו לאדם אחר לגמרי‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫‪ -‬תודה רבונו של עולם‪ .‬עכשיו הוא נכנס‬ ‫הביתה ‪ -‬מי שפך את זה? ואפילו כשאינו‬ ‫ההרגל העמוק ביותר‬ ‫מדבר מתוך כעס‪ ,‬אבל הוא חושב בצורה‬ ‫צריך איפוא להכניס את עצמנו לזה‪ .‬הנה‬ ‫ומשפחתו שהוא חושב שוב בצורה‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫הישנה‪ ,‬וכיון‬ ‫ב‪‬‬ ‫את בן פיגא‬‫אליעזר‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לשנות‬‫לזכות‬ ‫אחרי שמבינים שזה לזכות‬ ‫עבודה‬ ‫הוא ממשיך את מה שהיה עד‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הישנה‪,‬‬ ‫הקושי‬‫פטרון‬ ‫צורת החשיבה ושיש בזה גם את‬ ‫היום‪ ,‬כאומר‪ :‬הבה נחזור אל הסוגיא הישנה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫המיוחד וגם את המעלות המיוחדות‪ ,‬צריך‬ ‫שאני כבר לומד חמישים שנה‪ .‬נמצא‬ ‫לשים לב לשני דברים‪ .‬ראשית‪ ,‬כמה שאתה‬ ‫שכאשר אתה רוצה לעבוד על מחשבותיך‪,‬‬ ‫יודע שלשנות הרגל הוא הדבר הקשה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫יש לך את המחשבות שטופחות לך בפניך‪.‬‬ ‫ביותר‪ ,‬תחשוב עכשיו על ההרגל העמוק‬ ‫ראטה‬ ‫זה קורה בשעת מעשה וזה עמוק מאוד‪.‬‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫ביותר ותבין שתזדקק למשהו שמתייחס‬ ‫לקושי זה‪ .‬לא רק לשבת ולבכות ולומר‬ ‫'תשפ"ב לדמם‬ ‫הראשונהה נמשיך‬ ‫בתקופהכ"ג אייר‬‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫לשנות‬‫במדבר‬ ‫שלישי‪ -‬פרשת‬ ‫ראשית‪ ,‬כי‬ ‫יו‪ ‬קושי?‬ ‫שקשה‪ .‬איזה‬ ‫שתי הבעיות האלה‪ ,‬ולכל אחת מהן‬ ‫הרגל יש לו כללים שונים מדברים אחרים‪.‬‬ ‫פתרון הדומה לה‪ .‬הנושא הראשון הוא‬ ‫זה עבודה שלמה‪ .‬אומנות שצריך להתלמד‬ ‫הרגל עמוק מאוד‪ ,‬ולכן צריך לטפל בו‬ ‫אותה‪ .‬וצורת החשיבה היא הרי ההרגל‬ ‫באופן עמוק‪ ,‬כפי שנראה בהמשך‪ .‬כלומר‪:‬‬ ‫העמוק ביותר כנזכר‪ .‬שנית‪ ,‬שבשעה‬ ‫יודע‬ ‫ולהגיע‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמידרק– א‪‬‬ ‫לחשוב‪,‬‬ ‫מועיל לא‬ ‫הבטחו‪‬להתבונן‪,‬‬ ‫צריך‬ ‫שתעבוד על זה‪ ,‬עדיין השלג יירד‪ .‬אתם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫שיעזור לגבי‬ ‫זה מה‬ ‫אבל‬‫בו‪ ,.‬כי‬ ‫להשתמשיותר‬ ‫למקום עמוק‬‫מכירים את המושג הזה‪ ,‬שאתה מפנה את אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בעזרת ה'‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נדברמול‬ ‫על כך‪,‬‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוחמעט‬ ‫השלג‪ ,‬אבל עדיין השלג יורד‪ ,‬וכשאתה אי‪‬‬ ‫הרגל‪ .‬עוד‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬לחזור אל‬ ‫נעסוק צריך‬ ‫שבועות אתה‬ ‫לכבוד‬ ‫לפנות כאן‪,‬‬ ‫גומר‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ובנושא השני‪ ,‬שבו אתה חוזר כל הזמן‬ ‫הרי חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫דקות‪.‬‬ ‫לפני כמה‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע פינית‬ ‫הבטחו‪ ‬שכבר‬ ‫המקום‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לחשוב באופן שלילי‪ ,‬אף שישבת שעה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האשה היהודייה שרוצה לסדר את ערבי‬ ‫משהואהיא זו‪:‬‬‫יותרהתשובה‬ ‫ברוחניותהטוב‪,‬‬ ‫להצליחוחשבת על‬ ‫שלמה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫שבתות הארוכים של הקיץ‪ .‬היא כבר ניקתה‬ ‫מדמם‪...‬‬ ‫והעסקג‪‬שלו‬ ‫שקוע בחובות‬ ‫להצליח‬ ‫אדם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שטפה כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫את הכל‬ ‫מתחילה‬ ‫ועכשיו‬ ‫וכבר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫יש לו‬ ‫לבטוח‬‫שבכלבליחודש‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחהחשבון‬ ‫כלל עושה‬‫הוא‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬וכבר‬‫את"ההכל‬ ‫הוציאוהקב‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫מחדש‪.‬דיננו‬ ‫הילדים שוב‬ ‫שייצא‬ ‫חמישים אלף‬ ‫האד‪‬‬ ‫של של‬ ‫משכנתא וכו'‬ ‫הרוחנית‬ ‫הוצאות של‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬של שבת‪.‬‬‫ברוחניות‪,‬האוכל‬ ‫אכלו גם את‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שפכו‪ ,‬וכבר‬ ‫לבטוחאפשר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לריק‪ ...‬אי‬ ‫אשרעל הולכים‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫דולר‬ ‫מיוסדת‬ ‫להמשיך כך‪ ...‬מקיימים אסיפה ‪ -‬מה‬ ‫מחדש‪.‬ללמוד מה‬ ‫את הכל‬ ‫ועלינו‬ ‫להתחיל‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫אפשר‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התכנית? או שמוצאים פתרון או שסוגרים‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫אף כאן‪ ,‬כשמדברים על מחשבות‪ ,‬אתה כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫את העסק‪ .‬אין טעם להמשיך כך‪ .‬והנה‬ ‫מצוין‪ ,‬הולכים להתרגל בסט חדש‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מחליט ‪-‬‬ ‫שנה‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאניותוך‬ ‫כך וכך‬ ‫"עשה‬ ‫מי לי‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫אני לי‬ ‫היועץ אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫של מחשבות‪ .‬ובכן‪ ,‬אחרי שאתה חושב‬ ‫הדרך הנכונה‪"...‬‬ ‫שנתיים‪ ...‬זה לכאורה‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫מה אני‬ ‫קצת טוב ‪ -‬בסדר‪' ,‬שכויח' רבונו של עולם‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫היום היה יום אחר‪ .‬בסדר‪ ,‬עכשיו אתה נח‬ ‫החדשה‬ ‫אי‪‬‬ ‫הדרךהיא‪:‬‬ ‫שכשהולכים עם‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫ודאי‬ ‫השאלה שצרי‪‬‬ ‫וכמה‬ ‫כמה הולך‪.‬‬ ‫רע‪.‬פיכך זה‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫חושב‬ ‫עכשיוה' אתה‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫קצת‪.‬‬ ‫כשהאד‪ ‬עכ"פ‬ ‫רוצה‬ ‫ממשיכים לדמם‪,‬‬ ‫שסלל היועץ‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫באמצע נחו‪‬‬ ‫העבודה‪...‬‬ ‫משהוא‬ ‫בחודשים הראשונים‪ .‬זה אינה שאלה‪ .‬אבל‬ ‫מאחר שיצא למהלך‪ ,‬ואם זה המהלך הנכון‪,‬‬ ‫הוא הודה‪ ,‬הוא אמר ברכות השחר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חנ‬ ‫ולעשות‪ .‬אני חייב לטפל בענין‪ .‬מה שהולך‬ ‫אומר האדם‪" :‬אני יודע שזה ימשיך לדמם‪,‬‬ ‫טוב‪ ,‬הרי טוב הוא‪ ,‬נשאיר אותו‪ .‬דיברנו על‬ ‫אבל כדי להגיע אל המנוחה ואל הנחלה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כך ואמרנו שזה לא נכון‪ .‬אדרבא‪ ,‬דווקא‬ ‫אני צריך לעשות את זה‪ .‬כן‪ ,‬אני הולך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בדברים הטובים צריך להתעסק‪ .‬צריך‬ ‫להודות עליהם ולחשוב עליהם ולהתלהב‬ ‫להוציא הלוואה בהיתר עסקה"‪ .‬שואלים‬ ‫אותו‪" :‬היתכן?! אתה הולך לקחת על עצמך‬ ‫בהם‪ .‬בדברים האחרים? ‪ -‬שם צריך לעשות‬ ‫עוד הוצאות!" והוא עונה‪" :‬אילו עשיתי זאת‬ ‫הי"ובלבד ולקוות אל ה'‬ ‫ומשפחתו‬ ‫קטנה‬ ‫פיגא‬ ‫השתדלות‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אחוז‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫במאה‬ ‫לזכות‬ ‫מתוך פזיזות‪ ,‬הייתם לזכות‬ ‫צודקים‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שיעזור‪.‬‬ ‫הדעת‪,‬‬ ‫פטרון‬ ‫אבל אני עושה זאת מתוך יישוב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫לכן אני‬‫פטרו‪‬‬ ‫התייעצות והבנה שזה הדבר הנכון‪.‬‬ ‫אך יש עוד נושא שלם בזה שמאוד‬ ‫מסכים לכך שבתחילה זה ידמם עוד יותר‪,‬‬ ‫חשוב‪ ,‬כי כל אחד מאתנו יש לו מזה‪ ,‬כאלה‬ ‫כי הכול נעשה לשם תוכנית גדולה יותר"‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שיש להם קצת‪ ,‬כאלה שיש להם הרבה או‬ ‫אחד יש מזה יותר משהוא‬ ‫ראטה‬‫הי"ולכל‬ ‫ליפא‬ ‫מאוד‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הרבה‬ ‫תוך"רכדי‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫כך גם לגבי השאלה השנייה‪:‬‬ ‫מתאר לעצמו‪ .‬הנושא הוא שכל פעם‬ ‫העבודה על חשיבה חיובית‪ ,‬ודאי שעדיין‬ ‫אע"פ שיאמר‬ ‫חסרונותיו‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"געלאייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫חושב‬ ‫)בחו"ל שהאדם‬ ‫יודע מה‬ ‫אתהבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫יו‪ ‬אחוז‪.‬‬ ‫שלישיאבל‬ ‫תדמם‪ ,‬מאה‬ ‫לעצמו "אני חושב בזה רק כי באופן טכני‬ ‫התוכנית‪ .‬יצאת למהלך‪ ,‬ותוך כדי אתה‬ ‫אני חייב לעשות בזה משהו" ‪ -‬יש בזה‬ ‫נתקל בגישות הישנות‪.‬‬ ‫הנאה‪ .‬הוא מרגיש שזה נותן לו איזה‬ ‫'געשמאק' ולכן הוא חוזר לזה בכל עת‪.‬‬ ‫כל מנהל שמקבל מוסד ותיק עובר את‬ ‫השלב הזה שהוא מקבל טלפון מאדם הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫קבלת תשומת לב‬ ‫רוחניי‪-‬‬ ‫להתחמק‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע מנסה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כסף‪ .‬הוא‬ ‫נחיצות‬ ‫שחייבים לו‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫"זה לא קשור אלי‪ ,‬לא הייתי כאן אז"‪ .‬עד‬ ‫דברי‪‬לו משהו‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לאדם‪ ,‬נותן‬ ‫לו מול‬ ‫לבטוח שיש‬ ‫כראוי‬ ‫אי‪‬כל הרגל‬ ‫נתפס‬ ‫והיה‬ ‫להרגל‬ ‫נהפך‬ ‫היה‬ ‫לא‬ ‫זה‬ ‫אחרת‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫אליו‪ .‬בסדר‪,‬‬ ‫הפע‪‬‬‫נעסוקקשור‬ ‫שבועותשזה כן‬ ‫מוכיח לו‬‫לכבוד‬ ‫שהלה‬ ‫יש את ה'פעקאלאך' הישנים )החבילות‪ ,‬כלומר מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בו הגם שעשאו אלף פעמים‪ .‬אדם שכל‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫החובות והבעיות שהצטברו(‪ .‬השאלה היאא איך הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫פעם שיצא מהפתח נקף את אצבעו ולא‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫אתה הולך להסתדר אתם‪ ,‬מה המהלך‬ ‫היה לו כלום חוץ מכאב‪ ,‬לא מפתח מזה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שלך‪...‬‬ ‫שאי‪ ‬נפשו‬ ‫ג‪ ‬משם‪.‬‬ ‫בורחת‬‫נפשו מה‬ ‫למה? כי‬ ‫להצליח‬ ‫הרגל‪,‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫גורמת‬‫לבטוח‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫מפתח זו‬ ‫בסדר‪ ,‬היציאה‬‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫למדה ‪-‬‬ ‫בחסרוןנת‪ ‬לנו‬ ‫להתמקד הקב"ה‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫התענוג‬ ‫לצאת ממנו‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫כדאי של‬ ‫ההצלחהואם כן לא‬ ‫הרוחנית‬ ‫לכאב באצבע‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כעת נחדור קצת יותר עמוק‪ ,‬במקום מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אתה יודע מתי זה כן נהפך להרגל? אם‬ ‫מה‬ ‫ללמוד אחרי‬ ‫ועלינוהקודמים‪.‬‬ ‫תמיד‪,‬בשיעורים‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫חדרנו אליו‬ ‫שלא‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כל פעם שהוא עובר ונוקף את אצבעו‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫ורוצים לשנות את‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מלמדתמחשבות‬ ‫התורה‬ ‫שלומדים שזה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫עומד שם מישהו ליד הפתח ואומר‪" :‬אוי!‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬וצריך הרבה מחשבות טובות‪,‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫המחשבות‬ ‫'נעביך'! קיבלת מכה? בא תראה לי איפה‬ ‫הבה נדבר על פרט נוסף בסוגיא זו‪ .‬כל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אנילך נשיקה‪ ,‬תן לי‬ ‫קיבלת מכה‪ .‬תן לימהלתת‬ ‫בעליש כלל‬ ‫רבינו‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫בהקדמתאת‬ ‫למדנובא לתקן‬‫כברשאדם‬ ‫פעם‬ ‫להחזיק אותך על הידיים"‪ .‬אז זה יכול‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ידוע‪ :‬עליו לשאול את עצמו‪ ,‬למה אני‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫חלקהיא‪:‬הכאב‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלה להרגל‪.‬‬ ‫שצרי‪ ‬סתם‬ ‫להיהפך‬ ‫כמה וכמה‬ ‫הבטחו‪‬עלנחו‪ ‬פי‬ ‫החסרונות?‬ ‫ה' הרבה‬ ‫עבודתכך‬ ‫חושב כל‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬הדבר‬ ‫רוצה‬ ‫להיות כואב‪ ,‬אם‬ ‫הבטחו‪ ‬הוא רק‬ ‫כשלעצמו‪ ,‬אם‬‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫היחיד שהוא נותן זה עגמת נפש‪ ,‬אינו יכול‬ ‫בעבר הסברנו שהאדם חושב כל הזמן‬ ‫להיהפך להרגל‪.‬‬ ‫על החסרון‪ ,‬כי שם יש משהו שצריך לקום‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫זה מספיק שנון ‪ -‬השומעים צוחקים‪,‬‬ ‫נמצא לגבי כל אחד מאתנו כשהוא‬ ‫והצחוק הזה נותן לך הנאה‪ .‬אתה מרגיש‬ ‫עסוק לחשוב על מה שחסר לו‪ ,‬אילו היה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שמעריכים אותך‪ .‬אגלה את אזניך‪ .‬אתה‬ ‫זה רק מתוך אחריות‪ ...‬אני פשוט אדם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יודע למה אתה מדבר לשון הרע? כי‬ ‫כשאתה מתכבד בקלון חברך‪ ,‬אתה שואב‬ ‫אחראי ואני צריך לראות מה לעשות‪ ,‬מה‬ ‫לעשות שזה כואב לי‪ ...‬אילו היה זה גורם‬ ‫תענוג בכף‪ ,‬וכיון שאינך יודע לקבל הערכה‬ ‫לכאב בלבד ולא היה מסב לך הנאה סמויה‬ ‫פנית לדרך זו שבא אתה‬‫הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אמיתיים‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מדברים‬ ‫אליעזר בן‬ ‫מזה‪,‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫כלום‬ ‫לזכותלי‬ ‫לזכות‬ ‫מן הצד‪ ,‬היית אומר‪ :‬אין‬ ‫תענוג והנאה ותשומת לב מלשון‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לוקח‬ ‫תעזוב אותי‪ ...‬לא היית מרגיש פטרון‬ ‫משיכה כה‬ ‫הרע‪.‬ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬‫הוא לא‬‫פטרו‪‬‬ ‫גדולה לחשוב על צערך הישן‪...‬‬ ‫יכול להשתחרר‪ ,‬מישהו פגע אותו פעם ולא‬ ‫נקמה מתוקה ‪ -‬לנפש הבהמית‬ ‫נתנו לו מספיק תשומת לב‪ ,‬ואילו היית‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ה'חפץ חיים' מדבר על 'לא‬ ‫יודע מאיזה בית קשה אני מגיע‪ ...‬עוד‬ ‫זה ראטה‬ ‫כעיןהי"ו‬ ‫חנני' יו"ט או‬ ‫ליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬‫הפעם‪ ,‬הוא חוזר לזה שוב‪...‬‬ ‫תיקום'‪ .‬הזכרנו שה'מסילת ישרים' כתב‬ ‫שנקמה בשביל הנפש הבהמית מתוקה‬ ‫לנקום‪ .‬יש לו‬‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫לאדם לא‬ ‫קשה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫מאודכ"ג‬ ‫לכל אחד יש מזה‪ ,‬לכל אחד יש מזה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מדבש‪.‬‬ ‫הרבה‪ .‬השאלה שהאדם צריך לשאול את‬ ‫כזו הנאה שהקב"ה עזר לו‪ ...‬אתה רואה?‬ ‫עצמו היא‪ :‬מה זה נותן לי? איזו הנאה זה‬ ‫ברוך השם זכיתי שיכולתי להחזיר לפלוני‬ ‫נותן לי? הבה נשים את זה על השולחן‪ .‬זה‬ ‫מנה אחת אפיים‪ .‬הוא ציער אותו ואני‬ ‫נותן לי איזושהי הנאה‪ .‬איזו הנאה יש לי‬ ‫מסתובב כבר עם עגמת הנפש זמן רב‬ ‫יודע‬ ‫מצאהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫הזדמנות‪ ,‬א‪‬‬ ‫מלשבת במקום הזה‪ ,‬מלשנן שוב ושוב את‬ ‫בעל חוב‬ ‫והקב"ה נתן לי‬ ‫האלה?בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫המחשבות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬אומרים‬ ‫יותר הרי‬ ‫אבלהעולם‬ ‫אתבו‪.‬‬ ‫חובו‪...‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫מקום לגבות‬ ‫הורדתי לו שתי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הקב"ה? דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫מה עשה‬ ‫בהלצה ‪-‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫בשלום‪.‬‬ ‫מקומו‬ ‫על‬ ‫בא‬ ‫והכל‬ ‫סטירות‬ ‫הלשון בסוגיית‬ ‫לבעל הפע‪‬‬ ‫יתרון נעסוק‬ ‫שבועות‬‫לכבודמה‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הקב"ה עזר שהצלחתי לקבל בחזרה את‬ ‫הרי על‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫כשמדבר‬ ‫לדברי‪ ‬חיים'‬ ‫בנוגע שה'חפץ‬ ‫הבטחו‪ ‬רואים‬ ‫אנו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫א‬ ‫הנאתי‪ .‬אכן כן‪ ,‬נקמה היא הנאה‪ .‬היא דבר‬ ‫לדבר‪ ,‬על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬אפשר‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫פתיחתו‪...‬‬ ‫הרע ב‬‫השבועות‬ ‫לשון‬ ‫חומר הדבר בלבד‪ ,‬אבל ה'חפץ חיים' להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫מסוג אחר‪ .‬היא לא התכבדות בקלון הזולת‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫השורש‪ .‬הוא‬ ‫היא הנאה נפלאה‪ .‬יש הנאה של פגיעה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫בבירור רחמי‪‬‬ ‫נכבד לעורר‬‫נתח כדי‬‫מקדיש לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחנושא‬ ‫את בלי‬ ‫עמיתו'‪ .‬זה‬ ‫ברוחניות‬ ‫תונו איש‬ ‫הצלחה‬ ‫אומר לאדם‪ :‬בוא הנה‪ ,‬התיישב‪ ,‬למה אתה כלל‬ ‫בזולת‪' .‬לא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫חדש‪ .‬ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫מדבר לשון הרע? חז"ל הרי אומרים 'מה כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫יתרון לבעל הלשון'‪ .‬כלומר‪ ,‬משהו מוזר‪ .‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫נדבר בדרך משל על קנאה‪ .‬ה'חפץ חיים'‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫הוא הולך לדבר בגנותו של פלוני‪ .‬ו‪ ?....‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מדבר על כך הרבה בספריו האחרים‪ .‬יש לו‬ ‫להשתמש‬ ‫לשון הרע‪ .‬כת‬ ‫בעלי אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫בדבר‪.‬‬ ‫התורה התרגל‬ ‫והוא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לאדם בעיה בחיים‪ .‬מה הבעיה? ‪ -‬שפלוני‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫לשון הרע‪ .‬איך מתרגלים לדבר‬ ‫מספרי אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מצליח‪ .‬יש לו בעיה אמיתית ‪...‬אילו היה‬ ‫בגנותם של אחרים? זה דבר מוזר‪ .‬אתה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫הקב"ה עוזר וכולםמההיואניבמצבי‪ ,‬וכולם היו‬ ‫בעלעל זה‬ ‫רבינו‬ ‫מקבל‬ ‫אתה‬‫בהקדמת‬ ‫למדנו ‪ -‬לא‪.‬‬ ‫כבר משהו?‬‫אוכל‬ ‫מתמודדים עם כסף כמוני‪ ,‬היה זה חצי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫תשלום ממישהו? ‪ -‬לא‪ .‬אז מה הפשט?‬ ‫הלבבות‬ ‫רצינית‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בעיההיא‪:‬‬ ‫שצרי‪ ‬ישלדו‪‬לי בה‬ ‫השאלה עכשיו‬ ‫צרה‪ ,‬אבל‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫הולך וגדל‬ ‫רוצה‬ ‫והנה הוא‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫בישיבה‬ ‫למדתי אתו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נדבר על זה‪.‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫חיים'‪ :‬בוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ה'חפץבנוגע‬ ‫אומרנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫בכל תחום‪ .‬הוא מצליח בלימוד‪ ,‬יש לו כסף‪,‬‬ ‫אני אומר לך‪ .‬אתה זקוק לתשומת לב‪,‬‬ ‫יש לו בית יפה‪ ...‬זה הורס אותי מבפנים‪...‬‬ ‫וכשאתה עושה ליצנות ממישהו ומצייר את‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ס‬ ‫שאינו הולך כמצופה‪ .‬בכל הדברים האלה‪,‬‬ ‫ובכן‪ ,‬הוא חייב למצוא איזו עצה לזה‪ .‬אי‬ ‫אם נקשיב למרירות המבצבצת מבין‬ ‫אפשר להשאיר כך את המצב‪ .‬והנה הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫המילים‪ ,‬נשמע את האדם מצהיר‪ :‬קרבן‬ ‫הולך להרגיע את עצמו עם משהו‪ .‬הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אני של המציאות‪ .‬קרבן אני של החוק‬ ‫שמפלגה פלונית חקקה‪.‬‬ ‫הולך לרכל עליו‪ .‬איך אומרים? ‪ -‬לפחות‬ ‫שאנשים יסתכלו עלי ולא עליו‪ .‬הוא הולך‬ ‫למצוא בו איזה דבר של קלון ולהתכבד‬ ‫העולם‪ .‬תראה מה שקורה‬ ‫בכל‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫זה‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫כך‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הבה‬ ‫אליעזר‬‫הר"ר ‪-‬‬ ‫כך‬ ‫לזכותעל‬ ‫לזכות‬ ‫בכך‪ ...‬ה'חפץ חיים' מדבר‬ ‫עם הבחירות בארה"ב‪ ,‬תראה את‬ ‫עכשיו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫פטרוןלדבר‬ ‫נדון למה אתה עושה את זה‪ .‬לא רק‬ ‫ובטחו‪ ‬של בני האדם הלבושים בלבוש‬ ‫אמונה הלהבה‬‫על כך שזה כמו ג' החמורות‪ .‬פטרו‪ ‬מדור אש‬ ‫חסידי‪ ,‬כשהם שקועים לגמרי בבוץ ‪...‬פלוני‬ ‫אשם‪ ,‬אלמוני אשם‪ ,‬אם נעשה כך ‪ -‬יהיה‬ ‫להרגיש קרבן של המציאות‬ ‫ז"ל נעשה כך ‪ -‬יהיה עוד יותר‬ ‫פסחאם‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫נפלא‪,‬‬ ‫ראטהלי על מה לבכות ועל‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫עכשיו יהיה‬ ‫כשאתה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫נפלא‪...‬‬ ‫שואב הר"ר‬ ‫אף כאן‪ ,‬הנאה יש שאתה‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מי להתלונן‪...‬‬ ‫חושב על חסרונותיך‪ .‬ומהי אותה הנאה?‬ ‫ידוע שאנשים מאוד אוהבים להרגיש‬ ‫–‬ ‫'תשפ"ב בכל דבר‬ ‫איירשלה המוח‬ ‫צורת( כ"ג‬ ‫החשיבה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫במדברהנרדף‬ ‫פרשת שהוא‬ ‫שלישילהרגיש‬ ‫האדם אוהב‬‫מסכנים‪ .‬יו‪‬‬ ‫שאיני מצליח היא שהייתי יכול לגרום לזה‬ ‫‪'...‬האלוקים מבקש את נרדף'? ‪ -‬זה אני‪ ...‬יש‬ ‫להצליח אם לא היו כאן כאלה טיפשים‪...‬‬ ‫בזה תענוג נפלא‪ .‬כולנו מכירים אנשים‬ ‫נו‪-‬נו‪ ,‬תשמע‪ ,‬אנו נמצאים בגלות‪ ...‬אנו‬ ‫כאלה שלקחו את זה כמצרך חיים‪ .‬עם זה‬ ‫נמצאים בגלות ואנו סובלים בגלל‬ ‫הם קמים בבוקר ועם זה הם הולכים לישון‬ ‫השוטים‪...‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫בערב‪ .‬אבל לכל אחד יש קצת מנושא זה הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לגבי מעבר שהיה לו בחיים‪ .‬לא חייב להיות אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מדובר איפוא בגירסא נוספת של הנושא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שהוא לא יוצלח או 'נעביך'‪ .‬אדרבא‪ ,‬יש לו אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫שאני המסכן ונפלתי קרבן בידיהם‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫תחומים שהוא מאוד מצליח בהם‪ .‬אבל כלפי מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫המגואלות של הרשעים שמסביבי‪ .‬אגב‪ ,‬יש‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫אינניהריאשם‪,‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫אומר‪ :‬אני‬ ‫בנוגעהוא‬ ‫הבטחו‪‬מסוים‬ ‫מצב‬ ‫לזה שמות מגוונים‪ .‬תלוי באיזה תרבות‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫והאמת היא שפלוני הוא רשע מרושע‪ ,‬אבל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותר משהוא‬ ‫מדברים‪ .‬יש‬ ‫ברוחניות צרה‬ ‫להצליח ועל איזו‬ ‫נמצאים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫פעמים שזה עם‬ ‫בעולם‪...‬בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫יש רשעים‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬תשמע‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫רשעים‪,‬מהיש ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫שקוראים להם‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫נוסח זה‪ ,‬ובהרבה מהמקרים‪ ,‬הוא אומר‪ :‬לא להצליח‬ ‫שקוראים להם‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫טיפשים‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫שקוראיםבלילהם‬ ‫הצלחהישברוחניות‬ ‫אנטישמים‪,‬‬‫שאני מתלונן על הקב"ה‪ .‬חס ושלום‪ .‬אבל כלל‬ ‫המשותף הוא‬ ‫רבים‪ .‬המכנה‬ ‫ועוד שמות‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫המציאות היא כזו‪...‬‬ ‫שנפלתי לידיהם ובגלל זה המצב שלי נורא‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך‪ .‬אבל אני הולך להתחזק‪ .‬יש לי‬ ‫מה‬ ‫ללמודשאינו‬ ‫תמיד‪,‬פעםועלינו‬ ‫שהאדם אומר‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫אומר‪ :‬כל‬ ‫הוי‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫אלוקים‪ .‬הוא מיד חוזר‪ .‬יש לי אלוקים ויש‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬כי המחירים‬ ‫אותנו‬ ‫לילדיו‬ ‫דירות‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה לקנות‬ ‫יכול‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לי אמונה ובטחון והקב"ה יעזור‪ ,‬ובינתיים‬‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫או המחירים בירושלים מרקיעים‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מטורפים‪,‬‬ ‫המצב נראה כפי שהוא נראה‪...‬‬ ‫שחקים בגלל בני חו"ל שהציפו את השוק‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעומרבעל‬ ‫בל"גרבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫תשומתאני‬ ‫לשאוב מה‬ ‫‪...‬לא‪ ,‬אני‬ ‫למדנובמירון‬ ‫המחירים‬‫אוכבר‬ ‫לב שלילית‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעאומר שזה‬ ‫הבטחו‪ ‬אני רק‬ ‫לשעראף אחד‪,‬‬ ‫הלבבות‬ ‫ברוגז על‬ ‫לא‬ ‫היא‪:‬הנאה‬ ‫אי‪‬‬ ‫לאדם‬ ‫נותנתלדו‪‬לו בה‬ ‫מחשבה זו‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫של‬ ‫לא שפוי‪...‬‬ ‫כשהאד‪‬דברים‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיותרשימה של‬‫הנאה? ‪-‬‬ ‫נפלאה‪ .‬איזו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ראשית כל‪ ,‬אדם שהוא מסכן‪ ,‬מרגיש‬ ‫וכך הוא לגבי חיתון הילדים‪ ,‬כך הוא‬ ‫שיקבל יותר‪ .‬אנשים הולכים לרחם עליו‪.‬‬ ‫לגבי מציאת כולל‪ ,‬וכך הוא לגבי כל דבר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫שהאדם חי במהלך מחשבה זה היא שזו‬ ‫הוא הולך לקבל השתתפות רגשית‬ ‫אחת מהדרכים המועילות ביותר להסיר‬ ‫ממישהו‪ .‬מישהו הולך לומר לו‪ :‬וואו!‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ממנו את האחריות לשנות את המצב‪.‬‬ ‫'נעביך'! האדם אומר‪ :‬לא‪ ,‬אני לא צריך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הפשט הוא כזה‪ :‬למה זה נראה כך? לך‬ ‫תברר קצת מה קורה סביבי‪ .‬אני הרי‬ ‫שיגידו עלי שאני 'נעביך'‪ .‬אני לא 'נעביך'‪.‬‬ ‫אתם מכירים את המצב הזה? הוא צריך‬ ‫קיבלתי את זה כך‪ .‬שוב פעם‪ ,‬אני קיבלתי‬ ‫שמישהו יסתכל עליו ויתן לו תשומת לב‬ ‫המוסד הזה‪ ,‬אתה קולט‬ ‫אתהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לידיים שלי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫וירעיף עליו אהבה‪ .‬לזכות‬ ‫כמהובטחון‬ ‫חובות? אתה יודע כמה בעיות היו פה?‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪ ‬שבחמש השנים האחרונות אני‬ ‫עושים את‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אתה יודע‬ ‫הן ידוע שילדים ומבוגרים פטרו‪‬‬ ‫עסוק רק בתיקון הבעיות שהשאירו לי? סוף‬ ‫אותם דברים‪ ,‬אלא שהילדים אינם‬ ‫דבר‪ ,‬אל תבוא אלי בטענות‪ .‬יש מישהו‬ ‫מתביישים‪ .‬נמצא שהאיש המבוגר עושה‬ ‫שאחיו הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ממש כאותו ילד בן שנתיים שראה‬ ‫אחר שאשם‪ ,‬לא אני‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הרבה הר"ר‬ ‫תשומת‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לא מרגיש טוב ומקבל כל‪-‬כך‬ ‫הוי אומר‪ :‬האדם מסתובב שבור‪ ,‬הוא‬ ‫לב ואמו מציעה לו כוס תה חם‪ ,‬וכיון‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫לעבודה‪ ,‬הוא לא‬ ‫הולך‬ ‫הוא לא‬ ‫שעוברת חצי שעה‪ ,‬הוא בא גם כן אל אמו‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫באיחור‪ ,‬כ"ג‬ ‫)בחו"ל קם‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫עושה שום דבר‪ .‬שואל אותו מישהו‪" :‬מה‬ ‫ואומר‪ :‬כואב לי הראש‪ .‬המבוגר עושה גם‬ ‫הפשט? מה קורה אתך?" והוא אומר במוחו‪:‬‬ ‫כן אותו הדבר‪ .‬הוא אומר‪ :‬מי מוכן לעזור‬ ‫"אתה היה לך פעם נסיון כזה? אתה יודע‬ ‫לי כאן? אני מרגיש ריקנות‪ ,‬אני מרגיש‬ ‫עם מה התמודדתי? יש לך מושג כמה צער‬ ‫שאינני מקבל מספיק אהבה ותשומת לב‪.‬‬ ‫–‬ ‫חלקי? אם כן אל תדון‬ ‫ועגמת נפש היו מנת‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מי מוכן לתת לי?‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אותי"‪.‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪‬‬ ‫והנה בדרך כלל אנשים משתמשים עם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫למיליםדברי‪‬‬ ‫האלה? ‪ -‬מותר‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח מתחת‬ ‫אי‪‬מה מונח‬ ‫החכמה בשביל השגת צרכיהם‪ ,‬ולכן בדרך‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הרי שבורים‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪‬בנימולהאדם‬‫שהוא‪ .‬רוב‬ ‫מכפילי מותר‬‫לי‪.‬‬ ‫תוך זמן קצר כבר יבין האדם מול איזה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בזה האד‪‬‬ ‫סתירה עם‬ ‫שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬ואין‬ ‫לכ‪‬שבורים‪,‬‬ ‫הסיבהשהם‬ ‫מזה‬ ‫הרי ומי‬ ‫חג‬ ‫זאת‪,‬רוחניי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מי‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעלעשות‬ ‫הבטחו‪ ‬צריך‬ ‫אנשים‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫רוצההדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫משהוא בשני‬ ‫יותרכי מדובר‬ ‫ברוחניותמזה‪,‬‬ ‫להצליחשיש להם‬ ‫ההנאה‬ ‫תמיד זה‬ ‫שיגיבו‪ .‬הלא‬ ‫השבועות שאני‬ ‫יגיבו כפי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לעצמו?‬ ‫האדםג‪‬עונה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫הוא הרי רוצה‬ ‫וצועק‪,‬בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬כך‪ .‬עלינו‬ ‫כשהאדם בוכה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ומה‪ .‬מה‬ ‫להצליחנפרדים‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫דברים‬ ‫רחמי‪‬ולכן אם‬ ‫לעורר הנאתו‪,‬‬ ‫כדימקבל את‬‫לנוהוא‬ ‫שתגיב‪ ,‬ואז‬ ‫הוא אומר לעצמו‪ :‬למעשה מותר לי‪ .‬אתה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ההנאה‪,‬‬ ‫יודע מה זה לחכות לפרי בטן שבע עשרה‬ ‫לנו‬ ‫את נת‪‬‬ ‫תספק לו‬ ‫הקב"ה‬ ‫תגיב ולא‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שייצא לא‬ ‫דיננו‬ ‫אתה‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫הוא יפנה למישהו אחר‪ .‬עכ"פ האדם כבר‬ ‫שנים? שוב פעם‪ ,‬לא דנים אף אחד‪ ,‬אבל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח יודע‪,‬‬ ‫אי‪‬אם אינך‬‫לעצמו‪:‬‬‫ידיעתו‬ ‫על אומר‬ ‫מיוסדת הוא‬ ‫למעשה‬ ‫למד סביב מי להיאנח וללחוץ‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬ליתום‬ ‫הישנותלי מותר‪.‬‬ ‫על ואם כן‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫בבקשה‪,‬‬ ‫תדבר‬‫נחזור‬ ‫אל‬ ‫אי‪‬לו לאדם‪ .‬אני‬ ‫אותנושיש‬ ‫רווח אחד‬ ‫התורה אם כן‬ ‫זה‬ ‫להשתמש‬ ‫מלמדת‬ ‫וכך כל אחד מוצא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבלהרייותר‬ ‫יתום הוא‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫מותר‪ ,‬כי‬ ‫יש לי הנאה מזה שלא טוב לי‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬כן‪,‬‬ ‫נהנה‪,‬‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫לעצמו איזו משבצת להיכנס שם ולהצדיק‬ ‫כי כשאומר שלא טוב לי ואחשוב שלא טוב‬ ‫שברונו‪.‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫אתא‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫וישתתפו בעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫למדנו‬ ‫לי‪,‬כבר‬ ‫בכאבי‪ .‬אם‬ ‫ירחמו עלי‬ ‫אנשים‬ ‫מה אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫יסתכל עלי‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אחד לא‬ ‫לשער‬ ‫טוב‪ ,‬אף‬ ‫הלבבות‬ ‫ילך לי‬ ‫הכל‬ ‫להצדיק את התנהגותו‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬בכעסו‬ ‫מזה שהתפרץ‬ ‫הבטחו‪‬שבור‬ ‫האדם מאוד‬ ‫להשיל מעצמו את האחריות‬ ‫רוצה‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫‪...‬זה בושות‪ .‬אדם נורמלי‪ ,‬מבוגר‪ ,‬מה‬ ‫הדבר השני‪ ,‬אולי החשוב ביותר ואולי‬ ‫התפרצת כל‪-‬כך?‪ ...‬ובכן‪ ,‬מה יהודי אומר? ‪-‬‬ ‫אף ראשון במעלה‪ ,‬הוא שאחת מהסיבות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בס‬ ‫כשורה ותראה איך אני נראה‪ .‬ויש לומר‬ ‫איבדתי עשתונות‪ ,‬אני מתבייש‪ ...‬הוא‬ ‫שיש לי עכשיו ילד שמתמודד‪ ,‬הייתי היום‬ ‫מתבייש בו‪ ,‬חוזר בתשובה וכו'‪ ...‬ומה הדרך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אצל הרופא‪ ,‬אתמול מישהו עיכב אותי עד‬ ‫האחרת? הדרך האחרת היא‪ :‬יש בני אדם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שתים בלילה על הבלי הבלים‪ .‬אמרתי לו‬ ‫מראש שלא יגיע ובכל זאת הוא הגיע‪...‬‬ ‫כל‪-‬כך בלתי אנושיים‪ .‬אתה צריך לשמוע‬ ‫מה שהיה היום‪ .‬סתם‪ ,‬בלי שום מדות‪ ...‬הוא‬ ‫חוזר על הסיפור ואומר לעצמו שבאופן כזה‬ ‫אתה רוצה לומר בזה? ‪-‬‬ ‫מה הי"ו‬ ‫פיגאבקיצור‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫ובכלל‪,‬‬ ‫הר"ר‬ ‫לכעוס‪,‬אליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫שיטת רוב הפוסקים שמותר‬ ‫היה לי להתפלל היום ביחידות‪ .‬אני‬ ‫שמותר‬ ‫הצדיקים הגדולים מצאו אצלם‪ ...‬פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪‬שהדבר היה מותר לי‪ .‬זה מה‬ ‫אומר לך‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫שהוא רוצה לומר‪ .‬סוף דבר‪ ,‬זה נותן לו‬ ‫במילים אחרות‪ :‬כל פעם שאני אומר‬ ‫הנאה‪.‬‬ ‫שאני הנרדף והמסכן‪ ,‬כל פעם שאני מדבר‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫על חסרוני‪ ,‬כל פעם שאני מדבר על‬ ‫ראטהטוב ונפלא והכל הולך‬ ‫העולם‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט אכן‬ ‫ליפאאםהי"ו‬ ‫ההתמודדויות הקשות שלי‪ ,‬זה בעצם בא‬ ‫כמו שצריך‪ ,‬היתכן שאני בא לידי כעס?!‬ ‫להצדיק אותי‪ ,‬ולתת לי אישור להמשיך‬ ‫אין לזה שום הגיון! מפני כך הוא פונה אל‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫השני‪.‬כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫בשלי‪.‬‬ ‫הכיוון‬ ‫נדבר בקצרה על עוד כמה דברים‬ ‫דמיון של הנאה רגעית‬ ‫שקיימים בזה‪ .‬האדם גם אוהב להרגיש‬ ‫ומה האמת? האמת היא שכל התשובות‬ ‫שהוא הצודק והאחרים עקומים‪ .‬אני כאן‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫האלה שהאדם נותן לעצמו וכל ההנאות‬ ‫האדם הישר‪ .‬פלוני רודף אותי בגלל הכסף‬ ‫האלה שהוא מקבל‪ ,‬אינן שוות כקליפת‬ ‫לעניני‪‬הוארוחניי‪‬‬ ‫חושב‪.‬‬ ‫בנוגעיודע מה‬ ‫אני לא‬‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותחייב לו‪.‬‬ ‫שאני‬ ‫לדעת‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫השום‪ ,‬כי מדובר בהנאה רגעית‪ ,‬הנאה‬ ‫אני אומר לך את האמת‪ ,‬לא קולט מה הוא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬מתקיימת‪,‬‬ ‫שקריתמולשאינה‬ ‫הנאהכראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫מרירה‪,‬‬ ‫הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫נעסוק‬ ‫אתי לדיין‪.‬‬ ‫שבועותבוא‬ ‫אמרתי לו‬‫לכבוד‬ ‫חושב‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫פעם נעשה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול שוב‬ ‫נחו‪‬שהוא‬‫שהוא הוא‬ ‫מכפי שקורה‬ ‫ומה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הדבר הזה‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בתוךהאד‪‬‬ ‫מתיישבשהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪‬פעם‬ ‫הסיבה‬ ‫ושוב‬ ‫רעב‬ ‫הדי‪‬שיטתו‬ ‫יו‪ ‬את‬ ‫להצדיק‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השבועות הוא‬ ‫משהואשקורה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הנופל'‪ ,‬כפי‬ ‫יפוליותר‬ ‫מתקיים בו 'כי‬ ‫ברוחניות‬ ‫ואז‬ ‫להצליח‬ ‫בכל נפלא בכל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫גישמאק‬ ‫לו לאדם‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬‫כ‪ ‬יש‬ ‫שאי‪ ‬הולך‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שעודג‪‬דבר לא‬‫ברוגז‪ ,‬מה‬ ‫כשהאדם‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫תמיד‬ ‫להצליח‬ ‫רחמי‪ ‬שהוא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררהמחשבה‬ ‫להסתובב עם‬ ‫המצבים לנו כדי‬ ‫שניתנו‬ ‫לו טוב‪ ,‬ואחר כך עוד דבר‪ ,‬והכל משתבש‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הצדיק וכל האחרים הם 'נעביך' סטרא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית כך‪:‬שלמה נפשך‬ ‫ההצלחההאדם אומר‬ ‫כל ואילו היה‬ ‫אחרא ‪...‬בספרים הרי כתוב שבעקבתא‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫דמשיחא‪ ...‬ובכן‪ ,‬ברוך השם שיש לשכינה‬ ‫תענוג‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬להרגיש‬ ‫לבטוח‬ ‫ידיעתורוצה‬ ‫עלסך הכל‬ ‫נפשך‬ ‫רוצה?‬ ‫מיוסדת‬ ‫ונוסי‪ ‬בעלת‬ ‫להרגיש שהיא‬ ‫מה‬ ‫ללמוד שזה‬ ‫לעיל ועלינו‬ ‫דיברנו על כך‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לשרות‪...‬‬ ‫היכן‬ ‫עליה‪‬‬ ‫רוצה הישנות‬ ‫נחזורסךא‪‬הכל‬ ‫כ‪ ‬על‬ ‫היא‬ ‫ערך‪ .‬אם כן מדוע אתה לוקח את זה‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫שהוא בלי לעשות‬ ‫מלמדת‬ ‫להישאר כמו‬ ‫התורה‬ ‫מאפשר לו‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אלה‪ .‬ועכשיו אנו מדברים על סתם‬ ‫בכלי‪‬שינוי‪,‬‬ ‫שום‬ ‫ממקום כה אווילי‪ .‬אתה נעשה כעוס על‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫וכשאניעםלעצמי‬ ‫מסתכסך בדרך‬ ‫ואתהלי מי לי‬ ‫שנתנו לך‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫הנאה שיש לו מזה שהוא בסדר גמור‪ .‬יש‬ ‫חובת‬ ‫בעל לעצור‬ ‫רבינוכדאי‬ ‫בהקדמת ואולי‬ ‫כברעודלמדנו‬ ‫סעיפים רבים‪,‬‬ ‫לכך‬ ‫אני היא כזו‪ ,‬אבל‬ ‫שהמציאות‬ ‫מה‬ ‫אומר‬ ‫אתה‬ ‫למעשה אתה מתלונן על הקב"ה‪ .‬לך בדרך‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫הנכונה‪.‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪‬כל הדברים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אל הנקודה‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬נגיע‬ ‫בנוגע‬ ‫בכל אופן‬ ‫משהוא‬ ‫אכן היפך מהלך מחשבה זה הוא כפי‬ ‫האלה נותנים לו הנאה‪ .‬הם מיישבים אצלו‬ ‫שרבי אלעזר בן דורדיא אמר‪ :‬אין הדבר‬ ‫את הסתירה‪ .‬הן יהודי אנכי ועלי להתנהג‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫להיות בעמדת המקבל‪ ,‬אתה רוצה לשבת‬ ‫תלוי אלא בי‪ .‬לא הוא אשם ולא הוא אשם‪.‬‬ ‫בגאוה‪ ...‬הכל מגיע לי ‪ -‬סוג של גאוה‪...‬‬ ‫אף אחד אינו אשם‪ .‬אני יכול לשנות‪ .‬אני‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ואתה אומר שאם יתנו לך‪ ,‬תרגיש הנאה‪.‬‬ ‫יכול לקחת אחריות ולומר‪ :‬אני כן יכול‪ .‬אני‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ולמעשה‪ ,‬מה אתה מקבל‪ .‬פה ושם יש‬ ‫מישהו שנאנח אתך ביחד‪ ,‬או מעמיד פנים‬ ‫יכול לעבוד את ה' בתוך תנאי החיים שיש‬ ‫לי‪ .‬אני יכול להתבונן בטוב שהקב"ה עושה‬ ‫כאילו נאנח‪ ,‬ועוד יש מישהו שנותן לך קצת‬ ‫עמי‪ ,‬אני יכול לשנות את מהלך מחשבתי‪,‬‬ ‫מרחם עליך‪ ,‬ועוד מישהו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫צדקה כי הוא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫תענוג‬ ‫לזכותמשם‬ ‫לזכות‬ ‫וכשאעשה זאת‪ ,‬אקבל‬ ‫ובטחון דע לך שאתה ממש רבי חנינא‬ ‫אומר לך‪:‬‬‫מדור אמונה‬ ‫במקום‬ ‫פטרון‬ ‫והרגשת ערך‪ ,‬וכשאחזור בתשובה‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬של דורנו‪ .‬בקיצור‪ ,‬אתה יושב‬ ‫אמונה דוסא‬ ‫מדור בן‬ ‫פטרו‪ ‬חיות‬ ‫לקחת חיות מאמירת שקר‪ ,‬אקח‬ ‫בכסא של המקבל וזהו ההנאה שאתה‬ ‫מאמירת האמת‪.‬‬ ‫מקבל על‪-‬ידי חיבור זה שיש לך עם בני‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫לעבור מכסא המקבל לכסא המשפיע‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫וכאן באה עיקר התשובה לשאלה איך‬ ‫כשתבין שאתה מקבל סך הכל אחוז‬ ‫עובדים על מחשבות‪ .‬ההרגל שלך עמוק‪,‬‬ ‫לקבל על‪-‬ידי‬ ‫יכול‬ ‫שאתה‬ ‫–‬ ‫ממה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬‫אחד‬ ‫במדברלקחת‬ ‫פרשת‬ ‫שהתרגלת‬ ‫שלישי כך‬ ‫אבל ההרגליו‪‬בנוי על‬ ‫החיבור‪ .‬טיפש! מה אתה צריך ללכת עם‬ ‫הנאה מכאן‪ .‬נכון שקשה לשנות את מקור‬ ‫המחשבות האוויליות האלה? או אז תאמר‪:‬‬ ‫ההנאה‪ ,‬אבל אתה פונה אל המקום הישן‬ ‫אהפוך את מחשבותיי להיות זה שנותן‬ ‫רק משום שהוא נותן לך הנאה‪ .‬אם תסכים‬ ‫לאחרים‪ ,‬וכמה שאני מקבל‪ ,‬אני מרגיש‬ ‫להחליף את מקור ההנאה‪ ,‬תקבל יותר‬ ‫הכל‪ .‬אם‬ ‫יודע‬ ‫תהפוךא‪‬אתהאד‪‬‬‫תמיד –‬ ‫מועיל וכך‬ ‫מגיע לי‪.‬‬ ‫שלא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הנאה‪ ,‬יותר באיכות‪ ,‬יותר בכמות‪ ,‬ותהיה‬ ‫תקבל דבר מה‪ ,‬תאמר‪ :‬רבונו של עולם! אני‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫קרוב אל ה'‪ ,‬ויהיו לך חיים שמחים‪ ,‬ותקבל אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫רוצה להחזיר לך‪ ,‬אני רוצה להודות על כך‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שפע רב‪ ,‬כי תודה לה' מה שממשיך שפע‪ .‬אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫אני מכיר בכך‪ ...‬סוג ההנאה הוא אותו סוג‪,‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫אתה רק צריך להיות מוכן להיות מודה על‬ ‫אבל הוא האמיתי‪ ,‬לא המזויף‪ ,‬ויש לו את‬ ‫חג‬ ‫הנאתך הרי‬ ‫מקוררוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫המעלות‪ .‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫וחיותך‪.‬‬ ‫ולהחליף את‬ ‫האמת‬ ‫כל‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫ואז תתפלא על עצמך‪ :‬למה בכלל הלכתי‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שכר‬ ‫מקבל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלחשבתי שאני‬ ‫לשם כי‬‫להשתמש‬ ‫הא‪ ,‬הלכתי‬‫כ‪‬לשם?עלינו‬ ‫שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫בחלקומה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫השמח‬ ‫להצליח‬ ‫משהו‪ .‬לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שניתנו משם‬ ‫לנו כדי‬ ‫מקבל‬ ‫ברוך‬ ‫רבי‬ ‫להרה"ק‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫העבודה‬ ‫יסוד‬ ‫ב‬ ‫יש‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫השמח בחלקו‪:‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחהדרוש מעלת‬ ‫הרוחנית של‬ ‫מקאסוב זיע"א‬ ‫אפשר להגדיר זאת בהגדרת מקבל כל‬ ‫מעשה באב שיש לו שני ילדים‪ ,‬חכם וכסיל‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ומשפיע‪ .‬כל אחד הרי נהנה מחיבור‪ .‬הדרך מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הילד החכם הוא חבר'מן גדול‪ .‬לא יודע‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫היותר חלשה היא כשנמצאים בעמדת נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫באיזה גיל הוא היה‪ ,‬אבל יום אחד הוא‬ ‫להשתמש‬ ‫היא כשנמצאים‬ ‫יותראי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדתהחזקה‬ ‫התורה‬ ‫המקבל‪ ,‬הדרך‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫מגיע לאביו ואומר לו הרווחתי דינר‪ .‬האב‬ ‫כדי‬ ‫המשפיע‪ .‬שניהם מקבלים הנאה של‬ ‫בעמדתאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שואל אותו‪ :‬איך הרווחת? והוא מסביר לו‪:‬‬ ‫חיבור‪ ,‬אבל הנותן מקבל הנאה הרבה יותר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בהקדמת רבינו בעל‬ ‫עמוקה למדנו‬ ‫כבר‬ ‫נהנה ונותן לו עוד‬ ‫אביו אני‬ ‫עשיתי כך וכך‪ .‬מה‬ ‫ואמיתית‪.‬‬ ‫דינר נגד הדינר שקיבל‪ .‬הילד שני הוא כסיל‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪ :‬אביו‬ ‫אי‪‬‬ ‫ומדמם‪.‬‬‫ונחבט בה‬ ‫ואנה לדו‪‬‬‫השאלהאנהשצרי‪‬‬‫ומתרוצץ‬ ‫מגיע לי‬ ‫וכמה‬ ‫שהכלכמה‬ ‫הבטחו‪‬הוא‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫עבודתאםה' הפשט‬ ‫של ובכן‪,‬‬ ‫כשהאד‪ ‬בקולו‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫ואינו שומע‬‫להיות‬‫הבטחו‪‬לרוץ‪,‬‬ ‫מזהירו שלא‬ ‫לי שום דבר‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעכשבדיוק‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נעשה לי‬ ‫משהואגדול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫ועוול‬ ‫וממשיך לרוץ ולהיחבט‪ .‬עד שאביו מתרגז‬ ‫לא הולך בעוד כולם יש להם חיים כה‬ ‫עליו ומצליף בו מכותיו‪.‬‬ ‫מאושרים‪ ,‬פירושו של דבר שאתה רוצה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דס‬ ‫למה למען השם זה החדשות של היום‬ ‫והנה העומד מצדו אינו מצליח להבין‪:‬‬ ‫מבחינתו? אולי לא ידבר על כך כלל‪ .‬לא‪,‬‬ ‫היתכן שלילד החכם שהרוויח דינר אחד ‪-‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לא משום שהאשה תיפגע‪ ,‬אלא סתם‪ ,‬כי זה‬ ‫אתה נותן לו עוד דינר‪ ,‬ולכסיל‪ ,‬לא די‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לא נושא בכלל‪ ,‬אתה יודע למה? כי אין לי‬ ‫צורך להזכירו‪ .‬לא שהגב שלי כואב‪ ,‬לא‬ ‫שנפצע ‪ -‬אתה מכה אותו על כך?! אך‬ ‫התשובה פשוטה‪ ,‬כי האב רוצה להראות‬ ‫שהבטן שלי מקרקרת‪ .‬זה לא נושא בכלל‪.‬‬ ‫לבנו החכם‪ .‬ראית מה שעשית? ‪ -‬אני נהנה‪.‬‬ ‫להיות"ו נושא? הוא חושב על‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאכן יכול‬ ‫ב‪ ‬מה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫את‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫מעריך‬ ‫אני רוצה להראות לךלזכות‬ ‫שאני‬ ‫סייעתא דשמיא שהיתה לו היום‪.‬‬ ‫איזוובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫המטבע‪ ,‬אני‬ ‫חכמתך‪ ,‬וכשאני נותן לך את‬ ‫איך עבר עלי היום? ‪ -‬אוהו‪ ,‬היה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ואומר‪:‬‬ ‫פטרו‪‬מבקש‬‫מראה לך זאת‪ .‬מאידך‪ ,‬לכסיל האב‬ ‫דווקא דבר מעניין‪...‬‬ ‫להראות כמה שנאוי ומבוזה בעיניו לעשות‬ ‫מעשי שטות‪ .‬הוא נותן לו סטירה לומר לו‪:‬‬ ‫מרגיל את עצמו לקלוט שהסיבה‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח הוא‬ ‫אל תתרוצץ שוב פעם‪ ,‬אל תעשה שטות זה‪.‬‬ ‫כאב היא שהוא מבקש‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו על‬ ‫מדבר‬ ‫שהוא‬ ‫ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫שמדובר‬ ‫הוא רוצה להחדיר לו במוחו‬ ‫לקבל מזה משהו‪ .‬אני צריך שמישהו יידע‬ ‫בשטות‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שקרה לי היום כך וכך ויתן לי תשומת לב‪.‬‬ ‫זוהי הסיבה שאנשים צועקים ‪...‬אני צריך‬ ‫כמו"כ מתנהג הקב"ה אתנו‪ .‬מי שהוא‬ ‫מישהו יידע‪ .‬מה‪ ,‬שצערי יהיה לריק?!‬ ‫שמח בחלקו‪ ,‬נותן לו הקב"ה שכר על זה‪,‬‬ ‫הלחינם התייסרתי מבלי שאף אחד ייאנח‬ ‫להראות לו שמדה זו מושכלת היא וחביבה‬ ‫יחד אתי?! אדרבא‪ ,‬אפשר להשתמש בזה‪,‬‬ ‫בעיניו מאוד‪ .‬הקב"ה נותן שפע למי שמח‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫זה יכול לעזור כאן למוסד‪ ,‬שאנשים יידעו‬ ‫בחלקו ואומר לו‪ :‬כזה ראה וקדש! עכשיו‬ ‫שעוברים כאן מעברים‪...‬‬ ‫סוגי‬ ‫לעניני‪ ‬כל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הוא נותן לו‬‫בנוגע‬‫חיים‪.‬‬ ‫נחיצותחי‪ .‬כך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אתה‬ ‫טובות כדי שיבין שהוא חי כמו שצריך‪ .‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דברי‪ ‬הסיפור‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ואומר‪ :‬נגמר‬ ‫זה מול‬ ‫קולט את‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬‫אי‪‬הוא‬ ‫מענישו‪ ,‬כי הוא‬ ‫בסוגיית‬ ‫שבועות הקב"ה‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫שהוא כועס‪,‬‬‫ומילכבוד‬ ‫אני הולך להתחיל לקחת את זה בדרך‬ ‫רוצה להראות לו שכעס הוא אווילי‪ ,‬כמו מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הרבה יותר טובה‪ .‬הן משום הוי מחשב‪ .‬אני‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫שכתוב בקהלת 'כעס בחיק כסילים אינוח'‪ ,‬הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מפסיד הרבה יותר מכפי שאני מרוויח‪ .‬אני‬ ‫יתברך‪ .‬לרוחניות ‪ ,‬על‬‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫ושנאוי הוא בעיניו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫לא צריך את החיוך אם אני משלם על זה‬ ‫להצליח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫רחמי‪‬לבבך כי‬ ‫'וידעת עם‬ ‫הפסוק‬ ‫מחיר כה יקר שאני חי בחסרון ומביא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫פירושכדי‬ ‫וזהו לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח דבר‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫משום שזה‬ ‫הצלחהבעיות‪ .‬והן‬ ‫כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מיסרך'‪ .‬כלל‬ ‫לעצמי רק‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כשלעצמו‪ .‬הרוחנית של האד‪‬‬ ‫שפל ההצלחה‬ ‫זה לא שהקב"ה שונא אותך ח"ו‪ ,‬אלא הוא כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫אווילית של‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫דרך כה‬ ‫להצליח לך שזו‬ ‫רוצה להראות‬‫כלי‪‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫תלונות שמשמשות כבריחה‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫זוהי נקודה אחת שעוזרת לעקור את‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫ההרגל העמוק‪ .‬ניתן לקרוא לזה גם בשם‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫החדשות שבסוף היום‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫'בריחה'‪ .‬כל הטענות שיש להם לבני אדם‪,‬‬ ‫וכשהאדם מתבונן בזה‪ ,‬הרי הוא אומר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כך‪:‬כבר‬ ‫מבריחה‪ .‬זה אחד‬ ‫מה אני‬‫בדרך כלל‪ ,‬נובעות‬ ‫מורגל בהן‪.‬‬ ‫ואני מאוד‬ ‫מחשבות‬ ‫יש לי‬ ‫מהאופנים לברוח‪ .‬רואים זאת אצל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫היום אני שב‬ ‫שבנוגע‬ ‫לשער הבטחו‪‬‬ ‫להנאתי‪ .‬בסוף‬ ‫הלבבות‬ ‫נעשה מקור‬ ‫זה‬ ‫היא‪:‬בצורה‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה זאת‬ ‫עושים‬ ‫שצרי‪‬הרילדו‪‬‬‫הפוליטיקאים‪ .‬הם‬ ‫השאלה‬ ‫כמה היתה‬ ‫וכמה‬ ‫הצהריים לא‬ ‫ואומר‪ :‬ארוחת‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי‬ ‫עבודת ה'‬ ‫לביתי‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬שואלים‬ ‫רוצה‬ ‫ממאס בזה‪.‬‬ ‫להיות‬‫שאפילו ילד‬ ‫צרי‪‬גסההבטחו‪‬‬‫כה‬ ‫לענייני‪‬אפילו‪ .‬הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע לא אשם‬ ‫נחו‪‬אף אחד‬ ‫משהואהיום‪.‬‬ ‫לענין‬ ‫את האדם‪ :‬מה אתה אומר על החסרון שיש‬ ‫היה בכולל‪ ,‬הם נותנים שם לאכול‪ ,‬והיום‬ ‫לך? מה אתה אומר על הכשלון שהיה לך‬ ‫לא היה מה לאכול‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫בית הרוס‪ ...‬מה אתה רוצה‪ ,‬שאהיה שמח?‬ ‫בעבר? והוא‪ ,‬במקום לענות על השאלה‪,‬‬ ‫שמח ממה? הסתכל עלי‪...‬‬ ‫מתחיל לשפוך גפרית ומלח על חמותו של‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫והנה אילו היה לו לאדם זה את היכולת‬ ‫פלוני‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לחשוב שיהיו לו חיים טובים‪ ...‬הקב"ה הוא‬ ‫אנחנו עושים אותו הדבר‪ ,‬אך מנסים‬ ‫טוב ומטיב‪ ,‬והמשפחה תהיה מוצלחת‪,‬‬ ‫לעשותו יותר בחכמה‪ .‬למשל‪ ,‬האברך חוזר‬ ‫עם ילד זה וגם עם הילד‬ ‫גם‬ ‫‪,‬‬ ‫יסתדר‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫והכל‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫זמן‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬‫הר"רכמה‬ ‫אותו‪:‬‬ ‫לזכות‬ ‫מהכולל והאשה שואלת‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון שקשה לך עכשיו ‪ -‬אני יודע‪ .‬אני‬ ‫השני‪ ...‬זה‬ ‫יש לי‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬‫למדת היום? והוא אומר לעצמו‪:‬‬ ‫ובטחו‪‬עכשיו בנושא זה‪ ...‬אילו היה‬ ‫אמונה נכנס‬ ‫מדור לא‬ ‫פטרו‪‬יש לי‬ ‫בעיה‪ ,‬היום לא למדתי כל‪-‬כך‪ ,‬ובכן‪,‬‬ ‫מסוגל לחשוב שברוך השם‪ ,‬מתוך ארבעת‬ ‫עצה לזה‪ .‬העצה היא‪ :‬אוי‪ ,‬אל תשאלי מה‬ ‫הילדים‪ ,‬אחד הוא ילד בריא לחלוטין‪ .‬קצת‬ ‫היה היום‪ .‬עליתי על אוטובוס וזה לא היה‬ ‫שובב‪ ,‬אבל בריא‪ .‬הקב"ה יעזור‪ ,‬יהיו בע"ה‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הקו הנכון‪ .‬כבר מזמן טענתי שהם צריכים‬ ‫ילד זה‪ ,‬הקב"ה יעזור וזה‬ ‫ראטה‬ ‫הי"וואף‬ ‫עוד ליפא‬ ‫ילדים‪...‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫בולט‪".‬רכבר‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫לשים את המספר במקום יותר‬ ‫יסתדר הרבה יותר יפה מכפי שנדמה לך‪...‬‬ ‫אמרתי להם עשר פעמים והם לא מבינים‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫מדבר עם אנשים שאומרים לו‬ ‫והוא‬ ‫במדבר בולט‬ ‫פרשת שם זה‬ ‫הנה אף‬ ‫מה מדבריםיו‪‬אתם‪.‬‬ ‫שלישי‬ ‫שבשנים המבוגרות הם כל‪-‬כך נהנו מילד‬ ‫מאוד שמדובר בבריחה‪.‬‬ ‫כזה‪ .‬אדרבא‪ ,‬זה השאיר אותם טריים‬ ‫ורעננים‪...‬‬ ‫כך הוא הדבר ממש גם כשזה לא בולט‬ ‫כל‪-‬כך‪ .‬לא נוח לו לאדם לתקן ולכן הוא‬ ‫אילו היה מצליח להיכנס לטוב‪ ,‬לא היה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫ממשיך להתלונן‪ .‬ובכן‪ ,‬אם אתה קולט זאת‪,‬‬ ‫מרגיש צורך כה חזק לקחת חיות מזה‬ ‫למה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לברוח‪.‬‬ ‫בנוגערוצה‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫אני לא‬ ‫נחיצותאומר‪:‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אתה‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬הדור‪.‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫המסכן של‬ ‫שהוא‬ ‫יודעים בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫שכולם‬ ‫שארצה לברוח מאחריותי? רק אם אני סבור‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬למדתי‬‫שלמעשהמולעוד לא‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫אבל היות‬ ‫שלא אצליח‪ .‬אבל אני לא סבור שלא אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪‬סבור שזה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ומטיב‪ ,‬ואני‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫הוא טוב‬‫שהקב"השהוא‬ ‫אצליח‪ .‬אני מאמין שהקב"ה יעזור לי‪ .‬מכפי‬ ‫האד‪‬מרגיש‬ ‫מהדהד‪ ,‬אני‬ ‫לקראת כשלון‬ ‫הולך‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫הרבה יותר נעים לחיות עם האמת‪ .‬הקב"ה‬ ‫שאין לי כלום‪ ,‬ואם כן תן לי לפחות ליהנות‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫נמצא כאן‪ ,‬הקב"ה עזר לי‪ ,‬הקב"ה עוזר לי‪ ,‬להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫מזה שאני יהודי שבור‪ .‬תן לי לפחות את‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫וכשאני טועה‪ ,‬הוא עוזר לי לחזור‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫התואר הזה‪ .‬תמיד יש את הטענות האלה‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫ורצוץ אם‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר שבור‬ ‫נעשה כה‬ ‫אינניכדי‬ ‫בתשובה‪.‬לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫יש את העשירים‪ ,‬יש את העניים שבהם‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫לברוח נת‪‬‬ ‫מזה‪ .‬זה‬ ‫שאצטרךהקב"ה‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שייצאתידיננו‬ ‫טעות עד‬ ‫עשי‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫הביניים שאינם‬ ‫ההצלחהאת מעמד‬ ‫תומכים‪ ,‬ויש‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬ומטיב‪...‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫הוא טוב‬ ‫להצליח‬ ‫נפלא‪ ,‬הקב"ה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫טוב‪ ,‬זה‬ ‫משלמים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫עובדים‪,‬‬ ‫הם אי‪‬‬ ‫סתםעלאנשים‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫להרגיש גם כן‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ליהנות‪ .‬תן לי‬ ‫הישנות ונוסי‪‬‬ ‫א‪ ‬ליכ‪ ‬על‬ ‫מיסים‪ .‬תן‬ ‫נחזור‬ ‫האדם רוצה להרגיש מיוחד‬ ‫משהו מיוחד‪.‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫יש לו לאדם ארבעה ילדים ועם כל אחד כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אצל הילדים כשרוצים לעשות הצגה‪ .‬יש‬ ‫מהם יש לו בעיות‪ .‬אחד צריך ללמוד‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינועםבעל‬ ‫יש את מי שנבחר‬ ‫למלך‪,‬אני‬ ‫את מי שנבחר מה‬ ‫תסמונת‬ ‫בהקדמתנולד‬ ‫בחינוך למדנו‬ ‫מיוחד‪ ,‬השני‬ ‫כבר‬ ‫למשנה למלך‪ ,‬יש את מי שנבחר למושקה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע אבל זקוק‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫במוסד רגיל‬ ‫לשערלומד‬ ‫השלישי‬ ‫הלבבות‬ ‫דאון‪,‬‬ ‫הרשע‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לפריץ‬ ‫היא‪:‬‬ ‫שנבחר בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬‫ויש את מי‬ ‫השאלה‬‫היהודי‪,‬‬ ‫והרביעי‬ ‫וכמה‬ ‫אתו‪,‬כמה‬ ‫ושמחה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬‫וששון‬ ‫לתרופות‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫לתת לו‬ ‫רוצה‬ ‫שהיו חייבים‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬הילדלהיות‬‫צרי‪ ‬יש את‬ ‫ועוד‬ ‫לא יודע מה‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעואומר כך‪:‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫יושב הוא‬‫משתובב‪.‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫איזה תפקיד‪ ,‬ועשו אותו לסגן של הסגן או‬ ‫האם זה מהעבירות שלי? האם זה אומר‬ ‫לזה שמסיט את הווילון‪.‬‬ ‫שלכל החברים שלי אין עבירות? בית חרוב‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וס‬ ‫וזה מתחיל להזיז את הנפש עד שהוא‬ ‫האדם אומר‪ :‬תן לי איזה שם‪ .‬בסדר‪ ,‬אז‬ ‫יודע איך לקחת הנאה‪ .‬כשהוא רוצה לברוח‬ ‫אני המשוגע‪ .‬מה אכפת לי? אז אקבל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ממשהו‪ ,‬הוא רץ למזמור לתודה‪ .‬כשהוא‬ ‫תשומת לב בגלל זה‪ .‬אני לפחות אדם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫קולט שפירש איזה מצב באופן שלילי‪ ,‬הוא‬ ‫מתבייש מזה‪ .‬הוא לא אומר את זה בפני‬ ‫שבור‪ .‬אם גם אדם שבור אינני ‪ -‬מה אני‬ ‫כן?‬ ‫אף אחד‪ .‬להיפך‪ ,‬הוא חוזר לאחור‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫יוצאים לדרך חדשה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫נופלים וקמים בלי להתפלש בבוץ‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫בזה אנו מסבירים מה שאנחנופטרו‪‬‬ ‫מרגישים‪,‬‬ ‫אפשר לראות לפעמים אדם שעובד עם‬ ‫לא מישהו אחר‪ .‬אולי לפעמים צריך לתת‬ ‫עצמו‪ ,‬שנכשל והתלונן‪ ,‬אבל תיכף ומיד‬ ‫דוגמא שקצת יותר מקצינה‪ .‬אבל זהו מהלך‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הוא מתחרט על כך‪ .‬הוא מתחיל לעורר את‬ ‫המחשבה של אנשים מוצלחים שמחים‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫לבו ‪ -‬פלוני הוא הרי אדם כל‪-‬כך כאוב‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫כך‪.‬הר"ר‬ ‫איפה?‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ונעימים‪ .‬כן‪ ,‬אף הם חושבים‬ ‫ומסובל ביסורים‪ .‬וכעבור שבועיים כשהוא‬ ‫בדברים שלא הלך להם כפי שציפו‪ .‬לגבי‬ ‫מתחיל לומר לו‪:‬‬ ‫ופלוני'תשפ"ב‬ ‫את – כ"ג‬ ‫פלוני‪,‬אייר ה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫להתנהג‬ ‫)בחו"ל פוגש‬ ‫פרשתצריך‬ ‫במדבר‬ ‫דעתם היה‬ ‫שלפי שלישי‬ ‫אדם זה יו‪‬‬ ‫אה‪ ,‬אני רוצה לומר לך‪ ,‬באמת חשבתי‬ ‫אתם קצת אחרת‪ .‬בקיצור‪ ,‬אני שואב אני‬ ‫מהנושא ‪ -‬הוא אומר לו‪ :‬מה זה משנה?‬ ‫משם‪...‬‬ ‫ומתחיל לדבר באופן חיובי‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬דבר ראשון אם אני מבין זאת‪ ,‬אני‬ ‫יודע‬ ‫זה‪ .‬האד‪‬‬ ‫הפשט הוא‬ ‫תמיד –‬ ‫את א‪‬‬ ‫מועיללראות‬‫הבטחו‪ ‬מאוד‬ ‫מצוי‬ ‫יכול להתחיל לעבוד על ההרגל‪ .‬אחר כך‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אבל אני‬‫נחו‪‬‬ ‫של יותר‬ ‫חולשה‪,‬‬ ‫רגעאבל‬ ‫להשתמשלו בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫כזה‪ :‬אז היה‬ ‫זה יצטרך להיות בתמידות‪ ,‬היינו שאצטרך‬ ‫דברי‪ ‬וסיימתי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול חולשה‬ ‫רגע של‬ ‫כראוי‬‫לבטוחהיה‬ ‫מכיר שזה‬ ‫אי‪‬‬ ‫כל הזמן לשים לב ששוב חשבתי כך ושוב‬ ‫עכשיו?‬ ‫אתי‬ ‫קורה‬ ‫מה‬ ‫יודע‬ ‫ואתה‬ ‫אתו‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לבני אדם‪,‬‬‫הפע‪‬‬ ‫כך‪ .‬נעסוק‬ ‫להודות‬ ‫שבועות‬ ‫חשבתי‬‫לכבוד‬ ‫פעם‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫עכשיו אני נמצא בטוב‪ .‬אינני צריך עכשיו‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫התפעלות‬ ‫לדברי‪‬לקחת‬ ‫להודות בנוגע‬ ‫להקב"ה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫את החיות של החיזוק שלך‪ .‬ברוך השם‪,‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫בשיעורים‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫שאמרנו‬ ‫מחידושים‪,‬הואכפי‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫כאילו אני‬ ‫אתהיותר‬ ‫נשארת‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫זקוק לכך‪.‬‬ ‫אינני‬ ‫בכלבטוב‪ .‬כל יום‬ ‫להשתמשלחדש‬ ‫עלינו אני צריך‬ ‫כ‪‬הקודמים‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫כבר שבועיים בתוך השבר הזה‪' .‬נעביך'‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫רחמי‪ ‬יש לי‬ ‫לעוררעד כה‪.‬‬‫כדי הבנתי‬‫לנו לא‬ ‫שניתנושעוד‬ ‫דבר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחבמצב‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫שבועיים שאני‬ ‫באמתהצלחה‬ ‫חשבת שכבר‬ ‫כלל‬ ‫חברותא עם מישהו באיזה נושא‪ ,‬תן לי‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של שכחתי‬ ‫האד‪‬‬ ‫כעבור דקה‬ ‫הרוחנית‬ ‫פתאום?‬ ‫ההוא? מה‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫להגיע לאיזה דבר שהוא טוב שם אשר לא‬ ‫למקום ההוא‪.‬‬ ‫רוצה לחזור‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫אינניעל‬ ‫מזה‪.‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫חשבתי עליו מעולם‪ .‬כמה נעים זה כשצריך‬ ‫מה‬ ‫לחפש ‪-‬‬‫ללמוד‬ ‫ועלינו‬ ‫ממשיכים‬ ‫נמצא‪,‬‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ועוד לא‬ ‫לחפש‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫בהירות‪ .‬עם כל החוזק‪...‬‬ ‫מתבוננים והולכים‬ ‫אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫מלמדת‬ ‫עוד דבר‪.‬‬ ‫התורהמצאתי‬ ‫הופ!‬ ‫כדיאםלקבל יותר‬ ‫לומדים בספר וקובעים חברותא‪ ...‬לאט‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫נעשות‬ ‫והמחשבות לעצמי‬ ‫עוזר‬ ‫מי לי וכשאני‬ ‫הקב"ה‬ ‫אני לי‬ ‫לאט‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫הדברים האלה מביאים התפעלות‪ .‬לאט‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הרבה יותר בריאות‪.‬‬ ‫לאט‪ .‬זה לוקח שנה שנתיים‪ ,‬שלוש ארבע‪,‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מדור אור החיים הק'‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫החיים‬ ‫מדוראור‬ ‫נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו לזכות ברכה וישועה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון תשפ"א‬ ‫אמונהד' כסלו‬ ‫פרשתמדור‬ ‫תולדות‬ ‫ערש"ק פטרון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫ברכה בנוסח של קללה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ארור ומברכיך פירוש ואותם אורריך אם הם‬ ‫אורריך ארור ומברכיך ברוך‬ ‫מכוונים ל'מברכיך' )כענין וא"ו מוסיף על ענין‬ ‫בברכות שיצחק נתן ליעקב נאמר )כז‪,‬‬ ‫כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ברוך‪.‬‬ ‫)בחו"ל ראשון( ‪-‬‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫יו‪ ִ ‬שלישי‬ ‫הוה‬‫לאמּים ֱ ֵ‬ ‫וישׁתּחווּ ְל‪ִ  ְ ‬‬ ‫עמּים ְ ִ ְ ַ ֲ‬‫יעבדוּ‪ַ ‬‬ ‫כט(‪ְ ַ ַ :‬‬ ‫אררי‪‬‬ ‫אמּ‪ֶ ְֹ ‬‬ ‫בּני ִ ֶ‬ ‫וישׁתּחווּ ְל‪ֵ ְ ‬‬ ‫לאחי‪ֲ ַ ְ ִ ְ ‬‬ ‫ְִגביר ְ ַ ֶ‬ ‫יש מין מקלל שהוא מברך‬ ‫וּמברכי‪ָ ‬בּרוּ‪ .‬הנה הברכה "אורריך‬ ‫ָארוּר ְ ָ ֲ ֶ‬ ‫ארור ומברכיך ברוך"‪ ,‬היא אותה ברכה‬ ‫כיסוד הזה כתב האוה"ח הק' גם בפרשת‬ ‫תמיד –‬ ‫שהקב"ה נתן לאברהם‪ ,‬ומשמעותה שתשרה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬ג"כ‬ ‫הקב"הא‪‬לאברהם‬ ‫מועיל‬ ‫אמר‬ ‫הבטחו‪ ‬שם‬ ‫לך‪-‬לך‪,‬‬ ‫מי‬ ‫לעניני‪ ‬שכל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעכה גדושה‪,‬‬‫במידה‬ ‫נחיצותהברכה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אצלו‬ ‫נחו‪ ‬אאור‪.‬‬ ‫לדעת‬ ‫ומקללך‬ ‫מברכיך‬ ‫יותר‬ ‫ואברכה אבל‬ ‫בנוסח הזה‪:‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫שיברך אותו‪ ,‬יבורך אף הוא‪ ,‬וכן להיפך‪.‬‬ ‫שם‪ :‬יתבאר‬ ‫דברי‪ ‬על דרך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הק'מול‬ ‫האוה"ח‬ ‫כראוי‬ ‫אי‪ ‬לשון‬ ‫לבטוח‬ ‫וזה‬ ‫אומרם במסכת מועד קטן שאמרו רבנן‬ ‫בסוגיית‬ ‫התוספת וא"ו‬ ‫עלהפע‪‬‬ ‫נעסוק‬‫שבועותעמד‬ ‫לכבוד‬ ‫ובאוה"ח הק'‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לבנו של רשב"י תזרע ולא תחצד וכו'‬ ‫הריהק'‪:‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫האוה"ח‬ ‫לדברי‪‬וכתב‬ ‫שבתיבתבנוגע‬ ‫"ומברכיך"‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫והגםהאד‪‬‬ ‫שהוציאו‬ ‫לברכה‪.‬שהרי‬ ‫בזהפשוטה‪,‬‬‫ונתכוונו לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‬ ‫על‪ ,‬מין‬ ‫וא"ו לרמוז‬ ‫בתוספת‬ ‫ומברכיך‬ ‫אמר‬ ‫על‬ ‫הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא אחר‬ ‫הכל הולך‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫קללה‪,‬‬ ‫להצליח בלשון‬ ‫דבריהם‬ ‫בכלוהוא המכוון‬ ‫להשתמשברכה‬ ‫שישנו בכלל‬ ‫כ‪‬מקלל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬וכנגד‬ ‫ג‪ ‬קללה‪.‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שברכוהו מה‬ ‫בנוסח‬ ‫להצליחהרי‬ ‫הכוונה‪,‬‬ ‫לברך )ורק התיבות היוצאות מפיו נשמעות למי‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מקללך יש‬ ‫וגםלבטוח‬‫מברכךבלי‬ ‫ואברכה‬ ‫ברוחניות‬ ‫אמר ה'‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬‫זו‬ ‫שאינו מבין כקללה(‪ ,‬על דרך אומרם רבנן לר'‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אותו אברך‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתגם של‬ ‫שהוא מברך‪,‬‬ ‫מין מקלל‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫אלעזר בן רשב"י )מו"ק ט‪ ,‬ב( תזרע ולא‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫א‬ ‫כלי‪‬‬ ‫תחצד וכו' ‪ ,‬וזה הוא שיעור הכתוב‪ :‬אורריך מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ולזה אמר לשון יחיד )ומקללך(‪ ,‬כי לא כל‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫יהודה בן גרים תנו פרשת נדרים בי רבי שמעון בן יוחי וכו'‬ ‫אי‪‬עסמיי ורבי‬ ‫יונתן בן‬ ‫איתא‪ :‬רבי‬ ‫בגמרא שם‬ ‫א‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬וכו' אמרו ליה‪ :‬מאי‬ ‫גביהון דליברכוך‬ ‫זיל יותר‬ ‫כדי הם‪,‬‬ ‫לקבל‬ ‫אמר ליה )רבי שמעון( לבריה‪ :‬בני אדם הללו אנשים של צורה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בעית הכא? אמר להו‪ :‬דאמר לי אבא‪ :‬זיל גבייהו דליברכוך‪ .‬אמרו ליה‪ :‬יהא רעוא דתזרע ולא תחצד )תזרע‬ ‫אושפיזך‬ ‫וליתובלעצמי‬ ‫לי ביתך‬ ‫וכשאני‬ ‫ליחרוב‬ ‫לי‪ ,‬מי‬ ‫אני‬ ‫תכניס(‬ ‫אי‪ ‬ולא‬ ‫חובת ולא תעייל‬ ‫א‪)‬תוציא‬ ‫בעל‪ ,‬תיפוק‬ ‫ולא תקצור(‪ ,‬תעייל ולא תיפוק )תכניס ולא תוציא(‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו‬ ‫חדתאאני‬ ‫)ולא תראה שנה חדשה(‪ .‬כי‬ ‫)שייחרב ביתך והאכסנייה תתיישב(‪ ,‬לבלבל פתורך )שיתבלבל שולחנך(‪ ,‬ולא תחזי שתא מה‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫אתא לגבי אבוה‪ ,‬אמר ליה‪ :‬לא מבעיא דברוכי לא בירכן ‪ -‬אבל צעורי צעורן‪ .‬אמר ליה‪ :‬מאי אמרו לך? ‪-‬‬ ‫היא‪ :‬תעייל‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה ימותו‪.‬‬ ‫תולידלדו‪‬‬ ‫בנים ולא‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהתחצד ‪-‬‬‫וכמהנינהו; תזרע ולא‬ ‫כמהברכתא‬‫הנךפיכולהו‬ ‫נחו‪‬‬‫הבטחו‪‬ליה‪:‬‬ ‫ה' לי‪ .‬אמר‬ ‫עבודת‬ ‫אמרו‬ ‫של‬ ‫הכי והכי‬ ‫כשהאד‪‬גוברייהו‬ ‫רוצה‬ ‫בנתא ולא ימותו‬ ‫הבטחו‪‬תוליד‬ ‫להיות‬ ‫ולא תעייל ‪-‬‬ ‫דליפקון‪ .‬תיפוק‬ ‫צרי‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬‫לימותו בנך‬ ‫לענייני‪‬‬‫כלתא ולא‬ ‫בנוגע‬‫תעייל‬ ‫תיפוק ‪-‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫ולא‬ ‫משהוא‬ ‫וליהדרו לוותיך‪ .‬ליחרוב ביתך וליתוב אושפיזך ‪ -‬דהאי עלמא אושפיזך וההיא עלמא ביתא‪ .‬לבלבל פתורך‬ ‫‪ -‬בבני ובנתא‪ ,‬ולא תיחזי שתא חדתא ‪ -‬דלא תמות אנתך ולא תנסב אינתתא אחריתי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חס‬ ‫היוצא מפיו‪ ,‬כי אז השפע עובר דרך‬ ‫מקלל יברך‪ ,‬אלא פרט שהוא מכוין לברכה‬ ‫המברך ומגיע אל המתברך‪.‬‬ ‫אבל מברכיך את כולן יברך‪ .‬עיי"ש עוד‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫כל המתפלל על חבירו‬ ‫מדורכי לכאורה‬ ‫אולם הדבר טעון הסבר‪,‬‬ ‫תמוה ‪ -‬אם באמת ביקשו לברך את רבי‬ ‫אכן יש ספרים שמסבירים במאמר חז"ל‬ ‫ומשפחתועלהי"וחבירו והוא צריך לאותו‬ ‫פיגא המתפלל‬ ‫אלעזר ב"ר שמעון‪ ,‬מה ראו על ככה לדבר‬ ‫אליעזר ב‪" ‬כל‬ ‫וכי בן פיגא ומשפחתו‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לברכה?‬ ‫בלשונות של קללה לזכות‬ ‫ולהתכוון‬ ‫ובטחוןנענה תחילה"‪ ,‬שהוא גם כן על‬ ‫דבר הוא‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪‬כשיש לו לאדם עין טובה על‬ ‫דרך זה‪.‬‬ ‫להפחידו התכוונו ח"ו?! יתירה מזו‪ ,‬הרי‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫חבירו ורוצה בכל לבו שיבוא לו שפע עד‬ ‫מדברי האוה"ח הק' מבואר שמהלך הוא‬ ‫כדי שהוא נעמד להתפלל עליו‪ ,‬הוא נעשה‬ ‫בתורה‪ ,‬ולא רק מעשה שהיה‪ ,‬כי לכן‬ ‫להבאת השפע הנצרך אל חבירו‪,‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫להודיע הרה"ח‬ ‫צינור‬ ‫הזכירה זאת התורה כמה פעמים‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫נענה תחילה‪ ,‬שהרי השפע‬ ‫שהיות שבוודאי יהיו הרבה שיברכו בנוסח‬ ‫הואראטה‬ ‫שכן‪,‬הי"ו‬ ‫וכיוןליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫מגיע תחילה אליו ורק אז הוא מגיע אל‬ ‫של קללה‪ ,‬יהיו אף המה בכלל הברכה‪.‬‬ ‫חבירו‪.‬‬ ‫פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שלישיהברכה‬ ‫יו‪ ‬וזאת‬ ‫וזהו הסוד של 'ואברכך מברכך"‪ .‬הקב"ה‬ ‫אכן בספרי הצדיקים אנו רואים שמדובר‬ ‫אמר לאברהם וכן אמר אברהם ליצחק‪" :‬מי‬ ‫בסוד אשר כל פעם שמדברים בענין המושג‬ ‫שיברך אותך‪ ,‬הוא עצמו יתברך"‪ .‬כאילו‬ ‫ברכה‪ ,‬צריך להזכירו‪ ,‬ונבאר‪ :‬הנה לכאורה‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אמר‪" :‬אני רוצה שהשפע יגיע אליך‪ ,‬אך‬ ‫צריך להבין איך יש לאדם כח להביא שפע‬ ‫היות שלפי סדר הבריאה צריך שייגמר‬ ‫לעניני‪‬אםרוחניי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫התעוררותנחו‪‬‬ ‫על‪-‬ידיאבל יותר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫נסתכל‬ ‫ברכת פיו‪.‬‬ ‫באמצעות‬ ‫חבירו‬ ‫על‬ ‫מהעולם‬ ‫ביאת השפע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מי מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫בעולמם של אומות העולם‪ ,‬נראה ששם אין‬ ‫עצמו צינור‬ ‫שיעשה‬ ‫לכן כל‬ ‫התחתון‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬להודות זה‬ ‫יכולים‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫קיים‪ .‬הם‬ ‫לכבודברכה‬ ‫המושג‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬הוא עצמו‬ ‫יעבור מול‬ ‫דרכו ואף‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפי השפע‬ ‫לכך‪,‬‬ ‫חג‬ ‫אימת‬ ‫רוחניי‪.‬כלהרי‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫ואילו אצלנו‪,‬‬ ‫בנוגעלברך‪,‬‬ ‫אך לא‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לזה‪,‬‬ ‫הסיבה‪ .‬לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫יתברך‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מברכים זה‬ ‫מיד הם‬‫נפגשים‪,‬הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫יהודים‬ ‫ששני‬ ‫השבועות‬ ‫את זה ‪" -‬לחיים טובים ולשלום‪ ...‬ה' יעזור להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫העין שיי‪‬‬ ‫הסמויג‪‬מןשאי‪‬‬ ‫הברכה כדבר‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫שיהיה לך הרבה אידיש נחת‪ "...‬לכל יהודי להצליח‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחנעשה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שהמברך‬ ‫שאנו מבינים‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬‫כללאחרי‬ ‫יש כח להיות צינור להמשכת שפע ממרום‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לשמור עליו‬ ‫האד‪‬‬ ‫ותפקידו של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחההשפע‬ ‫לחבירו‪ .‬ומה צריך לזה? הרי הקב"ה מברך כל‬ ‫צינור להבאת‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫את עמו ישראל באהבה ומשפיע להם תמיד מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מפני המקטרגים‪ ,‬מבאר ה'שם משמואל'‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫וכן הוא בעוד ספרים‪ ,‬שמטעם זה ככל‬ ‫מה‬ ‫ללמוד שגם‬ ‫התשובה היא‬ ‫שעה!ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬‫שמועילי‪ ‬ובכל‬ ‫בכל עת‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שהמברך עושה זאת יותר בהסתר‪ ,‬כך יש‬ ‫להשתמש‬ ‫קיימים מקטרגים‬ ‫שפע‪ ,‬אי‪‬‬ ‫משפיע אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫כשהקב"ה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫שמירה יותר גדולה לשפע שלא ישלטו בו‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬על אם הדרך והללו מבקשים‬ ‫העומדים‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫המקטרגים וממילא ברכתו עושה יותר פרי‪,‬‬ ‫לגזלו‪ ,‬והאדם זקוק לסייעתא דשמיא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫את ברכתו בהסתר‪,‬‬ ‫ואחת מהדרכים מה‬ ‫לברך אני‬ ‫בעל ותחול‬‫רבינו אליו‬ ‫בהקדמת‬ ‫באמת יגיע‬ ‫מיוחדתלמדנו‬ ‫שהשפע‬ ‫כבר‬ ‫היא על‪-‬ידי שיאמר אותה בצורה של‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הנובע‪ ,‬ואחד‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כמעיין‬ ‫להיות‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫הברכה‬ ‫בו‬ ‫שאותם‬ ‫אי‪‬‬ ‫מבארהיא‪:‬‬ ‫משמואל'‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫ה'שםשצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫קללה‪.‬‬ ‫כמהולהביא‬ ‫וכמה‬ ‫המקטרגים‬ ‫את נחו‪ ‬פי‬ ‫לעבור‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מהאופנים‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬שכינה‬ ‫רוצה‬ ‫להיות צורה כפי‬ ‫אנשים של‬ ‫חכמים היו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫על‪-‬ידי שיהודי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫האדם‪ ,‬הוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬אל בנוגע‬‫השפע‬ ‫את‬ ‫משהוא‬ ‫אותם רבי שמעון‪ ,‬וידעו היאך לברך באופן‬ ‫חבירו עומד ומברכו‪ ,‬והעיקר הוא העין‬ ‫המועיל‪ ,‬ולכן בירכו את רבי אלעזר בנו‬ ‫טובה ברצותו להיות 'נותן' ולא הדיבור‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫פעם על‪-‬ידי סטירה ופעם על‪-‬ידי צעקה של‬ ‫בצורה של קללה כשמחשבתם אך ורק‬ ‫רוגזא‪ ,‬וכדאיתא בזוה"ק )פרשת וישב(‪" :‬אית‬ ‫לברכה‪ .‬אכן רבי שמעון בר יוחאי אשר ידע‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫רוגזא דאיהו מברכא מעילא ומתתא ואקרי‬ ‫כל הנסתרות‪ ,‬כששמע מבנו מה אמרו לו‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ברוך"‪ .‬אנשי צורה היו הצדיקים וברצותם‬ ‫להביא שפע על האדם הזקוק לישועה‪,‬‬ ‫הבין מיד מה התכוונו ופתר את דבריהם‬ ‫באזני בנו‪.‬‬ ‫עטפו את ברכותיהם בלבוש של רוגזא‪ .‬כן‬ ‫הר"ר שכאשר‬ ‫יששכר'‬ ‫דומה לכך כתב ה'בני‬ ‫סיפורים"ו על הרה"ק ה'תפארת‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬‫פיגאכמה‬‫ב‪ ‬יש‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫האדם מתפלל‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬על פרנסתו‪ ,‬מצוי‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫מראדאמסק זיע"א שסטר את פני‬ ‫שלמה'‬ ‫הבאובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬השפע‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שהמקטרגים יבואו לגזול את‬ ‫לבקש ממנו ישועה וסילקו מחדרו‪,‬‬ ‫המתעורר לבוא באמצעות תפילתו‪ ,‬ולכן‬ ‫והלה ידע שישועתו קרובה לבוא‪.‬‬ ‫ראוי לאדם שיודה להקב"ה שוב ושוב שהוא‬ ‫אמנםז"לאפילו הצדיקים שהלכו במהלך‬ ‫בשר הרה"ח פסח‬‫לכללע"נ‬ ‫מביא שפע לכל אחד ונותן לחםנלמד‬ ‫ראטה בו‪ ,‬כי אם לפעמים‪,‬‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫תמיד הלכו‬ ‫יו"ט לא‬ ‫בלשון‬ ‫חנני' זה‪,‬‬ ‫תפילתוהר"ר‬ ‫כי לעולם חסדו‪ ,‬וכך תהיה‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שהרי אף הם היו מברכים יום יום את‬ ‫סתרים והמקטרגים לא יגשו אליה‪ .‬וכבר‬ ‫המשחרים – כ"ג‬ ‫'תשפ"בגלויות‪ .‬וכן‬ ‫בברכות‬ ‫לפתחיהם‬ ‫כתב כעין זה ה'בית אהרן' שבני אדם‬ ‫אייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי(‬ ‫רואים בפסוקים שאין זה מופרך לברך‬ ‫חושבים שכאשר הם מבקשים לרפואה‬ ‫בגלוי‪ ,‬אלא שכל פעם שהתורה מזכירה את‬ ‫וישועה‪ ,‬הם חייבים להוציא את בקשותיהם‬ ‫ענין הברכה‪ ,‬היא מזכירה גם את ענין‬ ‫מפיהם‪ ,‬ולא כן הדבר‪ ,‬אלא יכולים הם‬ ‫הברכה המוסתרת‪ ,‬לומר שאף היא דרך‬ ‫להודות ולהלל להשי"ת על אותם ענינים‪,‬‬ ‫–‬ ‫הצדיקים ידעו מתי‬ ‫הגונה היא‪ .‬אכן‬ ‫ועל ידי כן תבוא להם הישועה‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫להשתמש במהלך זה‪ .‬כשהיו רואים שיש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬ישכר‬ ‫בנוגע‬ ‫דהרה"ק רבי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫משמיה‬ ‫נחיצות מטו‬ ‫וכן‬ ‫לדעת‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫דוב‬ ‫קטרוג המרחף על האדם‪ ,‬אז היו משתמשים‬ ‫מבעלזא זיע"א שבתיבות "לדור ודור נודה‬ ‫אותו‪.‬דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לצלוחמול‬ ‫לבטוחכדיכראוי‬ ‫אי‪‬‬ ‫במהלך זה‬ ‫בסוגיית‬ ‫שבברכתהפע‪‬‬ ‫מודים‪ ,‬נושאים‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫לךלכבוד‬ ‫ונספר תהלתך"‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫אחרינו‪,‬‬ ‫בנוגע לדברי‪‬‬ ‫שהדורות הבאים‬ ‫הבטחו‪ ‬ברמז‪,‬‬ ‫תפילה‬ ‫האד‪ ‬צרי‪‬‬‫הרי המות‬ ‫זה‪ ,‬ש‬ ‫מלאך‬ ‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬מאוד‬‫הסיבהטוב‬ ‫א‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪ ,‬יהיו‬ ‫צאצאינויו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫וצאצאי צאצאינו‪,‬‬ ‫השבועות הוא‬‫דהיינו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫עבודת משהוא‬ ‫הצדיקים הוא‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫ידוע שעיקר‬‫להצליח‬ ‫הן‬ ‫ימיהם בשירות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ויעסקו כלבכל‬ ‫להשתמש‬ ‫ושלמים‬‫עלינו‬‫כ‪‬יראים‬ ‫שיי‪‬‬ ‫והיינושאי‪‬‬ ‫שיתנהגו‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫לשכינה‪,‬‬ ‫להצליחמרכבה‬ ‫להיות‬ ‫תהילתך‪ .‬אמר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫ויספרו רחמי‪‬‬ ‫כדילךלעורר‬ ‫לנו יודו‬ ‫ותשבחות ‪-‬‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוחאתה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלירחום אף‬‫ברוחניותהוא‬ ‫הקב"ה‪ ,‬מה‬ ‫בדרכיו של‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫הרה"ק מבעלזא‪ :‬מדוע תיקנו אנשי כנסת‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של אין שום‬ ‫האד‪‬‬ ‫אתה חנון‪.‬‬ ‫ההצלחהחנון אף‬ ‫הרוחנית‬ ‫רחום‪ ,‬מה הוא‬‫כל‬ ‫הגדולה תפילה זו ברמיזה ולא תיקנו‬ ‫מהלך שהצדיקים משתמשים בו שאינה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫בתפילת השמו"ע‬ ‫אותה בפירוש‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫להתפלל‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מהלך התורה‪ ,‬דהיינו המהלך שעל ידו‬ ‫מה‬ ‫מאין ללמוד‬ ‫כמותה‪ ,‬ומי‬ ‫ועלינו‬ ‫תפילה תמיד‪,‬‬ ‫חשובה היא‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫והרי‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הקב"ה מביא שפע לעולם‪ .‬ומאחר שלמדנו‬ ‫להשתמש‬ ‫לזכותאי‪‬בנחת יהודית‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת צריך‬ ‫התורהזה שאינו‬‫הוא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫הברכה נאמרת בגלוי‪,‬‬ ‫יותר כלל‬ ‫שבדרך‬‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫שעל אף‬ ‫אלה‪.‬התשובה היא כדי שלא יוכלו‬ ‫מהילדים?‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫יש שהיא נאמרת בסתר כדי להערים על‬ ‫המקטרגים לשים עליה את ידיהם ותתקבל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫ברצון‪.‬בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫התפילהלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫שגםאניאצל הקב"ה הוא‬ ‫המקטרגים‪ ,‬נמצאמה‬ ‫כך‪ ,‬וזהו שאמר ה'חובת הלבבות' שמי שיש‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫חושד את‬ ‫אי‪‬‬ ‫אינו היא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬לעולם‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלה ובטחון‬ ‫לו אמונה‬ ‫כמה וכמה‬ ‫ברוך‬ ‫דאקרי פי‬ ‫איתה' רוגזא‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫של עבודת‬ ‫שהקב"ה‬ ‫רוצה‬ ‫יודע ומאמין‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬הואלהיות‬ ‫הקב"ה‪ ,‬שהרי‬ ‫הרה"ק הרבי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫מהצדיקים‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬לנו‬ ‫בנוגע‬ ‫עוד ידוע‬ ‫משהוא‬ ‫יודע מה הוא עושה וכל מה דעביד לטב‬ ‫ר' ברוך ממעז'יבוז זיע"א ועוד רבים‪,‬‬ ‫עביד‪ ,‬ואם הוא רואה שהקב"ה מביא איזה‬ ‫שפעמים הרבה היו מברכים באופנים כאלה‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ע‬ ‫אמנם נסיון גדול הוא‪ ,‬כי כשהאדם‬ ‫דבר קשה‪ ,‬הוא מבין שהקב"ה בירך עכשיו‬ ‫מקבל מכה‪ ,‬אם ירא שמים הוא‪ ,‬מיד הוא‬ ‫בנוסח זה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מרגיש שהיא באה לו מחמת עבירה פלונית‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫או פלונית וכל מיני חשבונות יש לו במוחו‪,‬‬ ‫וכיון שהוא שרוי בצער ומר לו ממר‪ ,‬יתכן‬ ‫וכן כתב בעל התניא זי"ע על הא דאיתא‬ ‫במדרש "והנה טוב מאוד זה מלאך המות"‪,‬‬ ‫שתחלוף לו מחשבה במוחו‪" :‬נו‪ ,‬נו‪ ,‬אתה‬ ‫שפירושו שיש שפע שאינו יכול לבוא‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו הכיני!"‪ ,‬ובגלל כן קשה יהיה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫רוצה להכותני?‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫מפני בן פיגא‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫בנגלה‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫לעולם באופן שהטוב יהיה‬ ‫ובטחוןבפה מלא‪" :‬אני מודה לך על כך"‪.‬‬ ‫אמונה לומר‬ ‫מדור לו‬ ‫פטרון‬ ‫שמדובר בשפע טוב מאוד‪ ,‬ואם יבוא‬ ‫ולמען האמת‪ ,‬זה נחוץ אז יותר מתמיד‪ ,‬כי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫בנגלה‪ ,‬המקטרגים ייטפלו אליו‪ .‬לכן צריך‬ ‫זהו הזמן שיכולים לראות בבהירות נפלאה‬ ‫לברך באופן זה‪ ,‬באופן שנראה כרע‪ ,‬אבל‬ ‫איך הטוב מאוד הוא בעצם טוב‪.‬‬ ‫מצדיק הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בעצם הוא טוב מאוד‪ .‬ולכן האדם‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫עליו את הדין‪ ,‬וזהו חייב אדם לברך על‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫אכן כן‪ ,‬רואים זאת בחוש מדי יום ביומו‪,‬‬ ‫הרעה כשם שמברך על הטובה‪ .‬הקב"ה נתן‬ ‫אצל כל מיני האנשים מכל מיני המדרגות‪.‬‬ ‫לך ברכה ומחויב אתה להודות לו על זה‪.‬‬ ‫'תשפ"בנלחם בכל‬ ‫מתייסר‪ ,‬הוא‬ ‫כ"ג אייר ה‬ ‫שהאדם‬‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל לאחר‬ ‫במדבר תבין‬ ‫פרשתבגלוי‪ ,‬אך‬ ‫שלישיאותה‬ ‫אתה רואה‬‫אמנם אין יו‪‬‬ ‫כוחו עם המחשבות ונעמד להודות לה'‪,‬‬ ‫שזה דומה לאותו צדיק שסילק את האדם‬ ‫וכן הוא מכוון על כך בברכת שעשה לי כל‬ ‫מחדרו בבושת פנים‪ .‬האדם הגיע כאוב‬ ‫צרכי‪ ,‬כפי שכתב הגר"ש קלוגער זיע"א‬ ‫מאוד אל הצדיק והצדיק זרה לו מלח על‬ ‫שבברכה זו יש לאדם הזדמנות לברך בשם‬ ‫פצעיו‪ .‬זה היה לו קשה ביותר‪ .‬אבל‬ ‫יודע‬ ‫הטובה‪.‬‬‫האד‪‬‬ ‫כשם – א‪‬‬ ‫שמברך על‬ ‫הרעהתמיד‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪ ‬על‬ ‫ומלכות‬ ‫כשהתבונן אח"כ‪ ,‬הבין שהיה חשבון בדבר‬ ‫על‬ ‫העולם‬ ‫מלך‬ ‫אלוקינו‬ ‫ה'‬ ‫לך‬ ‫מודה‬ ‫אני‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ודווקא כך באה לו הישועה‪...‬‬ ‫לא מרגיש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫מול הוא‬‫עכשיו‪.‬‬ ‫כראוי‬ ‫שקבלתי‬ ‫המכהלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הודיה בלב‪ ,‬שהרי בשר ודם וכואב לו‪ ,‬אבל‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מטוב נסתר לטוב נגלה‬ ‫הוא אומר בפיו ולאט לאט הפה משפיע על‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מגלה את‬‫הריהואהאד‪‬‬ ‫עושה שכן‪,‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫שהוא‬ ‫הסיבהכיוןלכ‪‬‬ ‫הלב‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫כשרואה‬ ‫על‬ ‫לכל אחד‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬‫הוא נוגע‬‫השבועות זה‬ ‫ויסוד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫הפנימיות ועל ידי כן נהפך הטוב לטוב‬ ‫להצליח‬ ‫בכלוקשה לו‪ ,‬הנה‬ ‫כזו ומר‬ ‫עלינואליו ברכה‬ ‫כ‪‬שהגיעה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬אימת‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫הכלל‪ .‬כל‬ ‫יוצא‪ .‬מן‬ ‫בגשמיות‬ ‫אין בזה‬ ‫להצליח‬ ‫נגלה‪.‬‬ ‫בוודאי תחילה לכל יש לו להאמין בה' שזה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוח איך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫תיכף ומיד‬ ‫יראהבלי‬ ‫עושה זאת‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫שהאדם‬ ‫בוודאי לטובה‪ ,‬אך עוד יש לו באפשרות כלל‬ ‫חלם עליה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתשלאשל‬‫ההצלחהאיזו טובה‬ ‫צומח לו מזה‬ ‫לפעול שהכל יהפוך לטוב נגלה‪ ,‬וזאת כל‬ ‫מעודו‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שעשה רבי‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬וכפי‬ ‫להצליח הפנימיות‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫על‪-‬ידי גילוי‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫להתלונן‬ ‫בנו בא‬‫ועלינו‬ ‫אלעזר‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬כשרבי‬ ‫שמעון‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כשהאדם נמצא במצב נעים וקל‪ ,‬הוא‬ ‫להשתמש‬ ‫שלא בירכוהו‪,‬‬ ‫שלא דיאי‪‬‬ ‫מלמדתרבנןאותנו‬ ‫התורה על הני‬ ‫בפניו‬ ‫בהירות‪ .‬שיש לו אמונה‬ ‫את עצמו‬ ‫לרמותיותר‬‫עלוללקבל‬ ‫עוד קללוהו קללה נמרצת‪ ,‬בכוחו לגלות כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ובטחון‪ .‬אך כשהוא נמצא במצב כזה‪ ,‬אם‬ ‫נסתרות‪ ,‬הסביר לו את העומק הפנימי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אניהודיה לה' ומכוון‬ ‫הוא מתנער מצערומהונותן‬ ‫כשהאדם מגלה‬ ‫הקללות‪.‬‬ ‫מאחורי‬ ‫שמתחבא‬ ‫לזה באמת‪ ,‬הוא עושה דבר אמיתי ביותר‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע רע‪ ,‬אזי‬ ‫הבטחו‪ ‬הנראה‬ ‫לשער שבדבר‬‫הפנימיות‬ ‫הלבבות‬‫את‬ ‫היא‪ :‬וכיון‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬אתבהעצמו‪.‬‬ ‫שירמה‬ ‫שצרי‪‬‬‫השאלה יתכן‬ ‫כי אז לא‬ ‫התגלות‪ ,‬ו‬ ‫כמההרי זה‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬לידי‬ ‫הטוב ויוצא‬ ‫מתנוצץ‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫יסובבנו‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫והבוטח בה' חסד‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫בו להיות‬ ‫צרי‪‬מתקיים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שכן‪,‬‬ ‫יראה האדם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע ואילך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬שמעתה‬ ‫משהוא לכך‬ ‫גורם‬ ‫אשר הוא דבר הנראה בחוש לכל מי שאינו‬ ‫כל‪-‬כך הרבה חיבה ורחמנות של הבורא‬ ‫עוצם את עיניו‪.‬‬ ‫יתברך באופן שאי אפשר לתאר‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אע‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫כאן‪ ,‬כשהאדם מקבל שפע‪ ,‬הגם שהשפע‬ ‫נבאר עוד‪ :‬השפע המגיע לאדם דומה‬ ‫הוא בצורה של רע‪ ,‬אם הוא מודה על כך‬ ‫לחשמל‪ ,‬שכדי שיאיר את המנורות או‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לה'‪ ,‬נעשה מזה מעגל של שפע ואז הטוב‬ ‫יפעיל את המכונה‪ ,‬הוא צריך לעבוד במעגל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נעשה באתגליא‪.‬‬ ‫סגור ואסור שיהיה שום הפסק באמצע‪ .‬אף‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בע‬ ‫מדור שיעורי ליל שישי‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫ליל שישי‬ ‫מדור‬ ‫שיעורי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫חשון תשפ"ג‬ ‫אמונה ל'‬ ‫מדור‬ ‫תולדות‬ ‫ליל שישיפטרון‬ ‫פרשת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הצלחה בתורה תלויה בפתיחת הלב‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לצאת‪ ,‬עוברת על פתחי עבודה זרה‪ ,‬עשו‬ ‫יהא רעווא קדמך דתפתח ליבאי‬ ‫מפרכס לצאת‪ .‬והקשה המהר"ל בפירושו‬ ‫באורייתא‬ ‫'תשפ"ב באדם אלא‬ ‫היצר הרע‬‫אייר ה‬ ‫והלא אין‬ ‫–‬ ‫אריה'‪ :‬כ"ג‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל 'גור‬ ‫בתפילת בריך שמיה אנו מבקשים‪" :‬יהא‬ ‫מעת שנולד‪ ,‬שנאמר )בראשית ד‪ ,‬ז( "לפתח‬ ‫רעווא קדמך דתפתח ליבאי באורייתא"‪,‬‬ ‫חטאת רובץ"‪ ,‬ולקמן פירש רש"י )פסוק כג(‬ ‫וזהו אחת מהראיות שכדי להצליח בתורה‪,‬‬ ‫'מן המעיים הם נפרדים זה לרשעו וזה‬ ‫צריך שהלב ייפתח‪ .‬לו היה צריך בשביל‬ ‫לתומו'‪ ,‬ולא בעודם בבטן‪.‬‬ ‫להצליח בתורה‪ ,‬לרכוש ידיעות הרבה הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫דוקא שאין‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אחר‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בסגנון‬ ‫מבקשים‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬היינו‬ ‫נחיצות ולזכרן‪,‬‬ ‫מבחוץ‬ ‫לדעת‬ ‫דהיינו נחו‪‬‬ ‫מהר"ל‪:‬בו‪.‬ונראה‬ ‫אבל יותר‬ ‫אי‪‬ותירץ‬ ‫להשתמש‬ ‫דברי‪ ‬מתאוה‬ ‫הרע להיות‬ ‫חוטא ביצר‬ ‫לגמרי‪ .‬וכה היינו מבקשים‪" :‬יהי רצון‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫האדםלבטוח‬ ‫שאצליח לצמצם ולרכז את מוחי‪ ,‬ליתן אי‪‬‬ ‫לחטוא קודם שנולד‪ ,‬שאין יצר הרע בא‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לידיעות להיכנס ולהבינן"‪ .‬מהלשון דתפתח מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫אלא אחר הלידה‪ ,‬אבל כאן מה שעשה עשו‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫ידיעות הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ליבאי באורייתא משמע שכל‬ ‫לא בשביל יצרו‪ ,‬אלא מפני שהיה עשו רוצה‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫לצאת לשוב אל מינו וטבעו‪ ,‬שכל דבר ודבר‬‫להצליח‬ ‫שהאדם‬ ‫וככל‬ ‫‪,‬‬ ‫בפנים‬ ‫התורה כבר קיימות‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬יעקב‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫לפיכךג‪ ‬כשבא‬ ‫להצליח אל טבעו‪,‬‬ ‫מתעורר‬ ‫נותן ללבו להיפתח‪ ,‬הן כלפי הקב"ה על‪-‬ידי‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח רוח‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫מתעורר אל‬ ‫שנותן לו לנהלו‪ ,‬והן כלפי אחרים על‪-‬ידי כלל‬ ‫לבתי הצלחה‬ ‫מדרשות היה‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬לבו‬ ‫הקב"ה‬ ‫עליהם‪,‬‬ ‫שיש לו‬ ‫הטינותאכ‪‬‬ ‫דיננוכללטובה‪.‬‬ ‫שייצא‬ ‫שמסיר את‬ ‫של וכן עשו‬ ‫האד‪‬‬ ‫בטבעו‪,‬‬ ‫ומתעורר לצאת‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫הקודש‪,‬‬ ‫כל‬ ‫זרה‪ ,‬ולא‬ ‫עבודה‬ ‫ידיעתובתי‬ ‫עלבאה לפני‬ ‫היתה‬ ‫כאשר‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬כבר יודע‬‫ברוחניות‪,‬שהוא‬ ‫להצליח הידיעות‬ ‫כלי‪‬‬ ‫קולט את כל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫משום יצרו הרע‪.‬‬ ‫ומקדם‪.‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫מאז‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬דברים שמושכים‬ ‫יותר יש שני‬ ‫לקבלדבריו‪:‬‬ ‫כדיפירוש‬ ‫ויתרוצצו הבנים בקרבה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫את האדם לרע‪ .‬האחד הוא מלאך רע‬ ‫ובפרשה זו אנו מוצאים נדבך נוסף לזה‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫הנהלמדנו‬‫כיכבר‬ ‫לעשותאנידברי הבל ורעות‬ ‫שמפתה אותו מה‬ ‫קוראים על‬ ‫הפרשה אנו‬ ‫בתחילת‬ ‫רוח‪ ,‬והשני הוא נטיית הגוף לכבדות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫יצאם לאויר‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬בטרם‬ ‫שהתרוצצו‬‫לשער‬‫הלבבותועשו‬ ‫יעקב‬ ‫המושכים את‬ ‫אי‪‬‬ ‫הדברים בה היא‪:‬‬ ‫וכל שאר‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫ועצלות‬ ‫השאלה‬ ‫וכמה‬ ‫בקרבה‬ ‫כמה)תולדות‬ ‫הבנים‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ויתרוצצו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫העולם ‪-‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הוא מה‬ ‫רוצה‬ ‫וחלק מזה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬‫מטה‪,‬‬ ‫האדם כלפי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ :‬ויתרוצצו‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫רש"י מהמדרש‬‫והביאבנוגע‬ ‫כב(‪ .‬נחו‪‬‬ ‫כה‪,‬‬ ‫משהוא‬ ‫שהגוף אוהב שלא להיות משועבד לריבונו‬ ‫מלשון ריצה‪ ,‬כשהיתה עוברת על פתחי‬ ‫של עולם ולנשמה‪ ,‬אשר זהו שורש‬ ‫תורה של שם ועבר‪ ,‬יעקב רץ ומפרכס‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גע‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫באש שחורה על גבי אש לבנה קודם בריאת‬ ‫העבודה זרה‪ ,‬להיות בעל הבית לעצמו‬ ‫העולם‪ ,‬ואע"פ שבתורה כתוב על‬ ‫ולעשות הכל בכוחו ועוצם ידו‪ .‬והחלק הזה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫המאורעות עם האבות ועם שבטי י‪-‬ה‪ ,‬היינו‬ ‫כבר קיים באדם בעודו עובר במעי אמו‪ ,‬כי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מפני שבתחילה היה הכל כתוב בצירופים‬ ‫אחרים‪ ,‬אך בעולם הזה צריכה התורה‬ ‫הגוף כבר קיים אז‪ ,‬וכבר עושה את שלו‪.‬‬ ‫ולכן יעקב נמשך לבתי מדרשות ועשו‬ ‫להצטמצם עוד ועוד עד לקבלת הפירושים‬ ‫נמשך לבתי עבודה זרה‪ ,‬כל אחד לפי טבעו‪.‬‬ ‫לעולםהי"ו‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫השייכים‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫העובר מדור אמונה ובטחון‬ ‫המלאך לומד תורה עם פטרון‬ ‫שהגם שהנשמה יודעת כבר את‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונהנמצא‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫והנה חז"ל לימדו אותנו שהמלאך לומד‬ ‫התורה‪ ,‬היא יודעת אותה בצורה שאינה‬ ‫עם העובר את כל התורה כולה ואח"כ היא‬ ‫יכולה לשמש אותה בעולם הזה‪ .‬עכשיו היא‬ ‫לדעת אותה בצורה שתוכל לדעת‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫בסוף הרה"ח‬ ‫צריכה‬ ‫אם לע"נ‬ ‫נשכחת ממנו‪ ,‬ונשאלת השאלה‪:‬נלמד‬ ‫הוא שוכח‪ ,‬מה ענין יש ללמדה אתו?‬ ‫כשמתמודדים עם מצבים‬‫הי"ו ראטה‬ ‫מה ליפא‬ ‫לעשות‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫וידועה תשובת הרבי ר' אלימלך זיע"א‬ ‫שונים ומשונים ובלתי נעימים‪ .‬שם בשמים‬ ‫שאם האדם לא היה לומד את כל התורה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫ושמו אחד‪ .‬הכל ידוע‪ .‬אבל איך‬ ‫אחד‬ ‫ה'‬ ‫במדבר‬ ‫להשיגה‬ ‫פרשת יכול‬ ‫שלישילא היה‬ ‫יו‪ ‬אמו‪,‬‬ ‫בהיותו במעי‬ ‫לוקחים את אחדותו של הקב"ה וממשיכים‬ ‫לאחר מכן‪ .‬ועכשיו שהוא לומד את כל‬ ‫אותה אל תוך הנסיונות‪ ,‬אל תוך כל קשיי‬ ‫התורה כולה מפי המלאך‪ ,‬הגם שהוא שוכח‬ ‫העולם הזה?‬ ‫הכל‪ ,‬נותר בו רושם מלימודו והרי הוא יכול‬ ‫לקח הקב"ה את התורה והורידה לעולם‬ ‫להשיגה‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪‬לעולם‬ ‫תמידפירושא‪‬הנוגע‬ ‫כדי מועיל‬ ‫שיהיה לנו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הזה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫באה‬ ‫לעניני‪ ‬הרי‬ ‫יש בנוגע‬ ‫לשאול‪ :‬הנשמה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫ברם עדיין‬ ‫הזה‪ .‬המלאכים באו בטענה‪ :‬מה אנוש כי‬ ‫ממקום גבוה ואורייתא וישראל וקב"ה חד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫והקב"ה אמר‬ ‫על מול‬ ‫השמים‪.‬‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח הודך‬ ‫אי‪‬‬ ‫תזכרנו? תנה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬כל התורה‬ ‫נעסוק‬ ‫ידעה את‬ ‫שבועותכבר‬ ‫לכבוד‬ ‫ואם כן היא‬ ‫הוא‪,‬‬ ‫נתכוון לומר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מולהרע?!‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬יצר‬ ‫שהואיש לכם‬ ‫מכפי כלום‬ ‫להם‪:‬‬ ‫ללמוד‬ ‫חג‬ ‫המלאךהרי‬ ‫הוצרך‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגעלכן ומה‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬מקודם‬ ‫כולה‬ ‫האד‪‬לעולם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הריהשייך‬ ‫פירוש‬ ‫לכ‪ ‬לתורה‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבהנתתי‬ ‫להם‪:‬‬ ‫השאלהא‪ ,‬היא‬ ‫על‬ ‫נקודתלרוחניות‬ ‫התורה? הדי‪‬‬ ‫את הוא יו‪‬‬ ‫איתה‬ ‫השבועות‬ ‫התחתון ולפי פירוש זה הוא שייך דווקא‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שממה שאמרו שהמלאך לומד עם העובר‪,‬‬ ‫לבני אנוש‪ .‬מדובר באותה תורה ממש‪ ,‬אך‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫וכאשר ג‪‬‬ ‫משמע שצריך להביא איזה מלמד מבחוץ‬ ‫מקיימה‬ ‫האדם‬ ‫להצליחלבוש אחר‬ ‫יש לה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ללמדו את התורה‪ ,‬ולכאורה מיותר הוא כי‬ ‫לבטוחיותר‬ ‫מגיעהבלילמדרגה‬‫ברוחניות‬ ‫באותוהצלחה‬ ‫לבוש‪ ,‬היא‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬לכן‬ ‫הקב"ה‬ ‫מקודם‬ ‫ידועהאכ‪‬‬ ‫לנשמתו‬ ‫לטובה‪.‬‬‫דיננוכבר‬ ‫שייצא‬ ‫התורה‬ ‫כל‬ ‫האד‪‬‬ ‫של מתייפה‬ ‫הרוחניתהתורה‬ ‫גבוההההצלחה‬ ‫משהיתה קודם לכן‪.‬‬ ‫כל‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫להצליחקיים‪.‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫והרושם כבר‬ ‫בלבוש‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מבינים אותה‬ ‫לבטוח‬ ‫כשבני אדם‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫ומתהדרת על‬ ‫מיוסדת‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫הישנותהמעשה‪.‬‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אותה בעולם‬ ‫ומקיימיםכ‪ ‬על‬ ‫נחזור א‪‬‬‫זה‬ ‫אי‪‬לתורה‬ ‫אותנוחדש‬ ‫מלמדתפירוש‬ ‫התורה מלמדו‬ ‫להשתמש‬ ‫ללמד לנשמה את‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫המלאך בא‬ ‫כדיובכן‪,‬‬ ‫הביאור הוא כך‪ :‬כדי שסוד התורה‬ ‫אכןאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫הפירוש החדש של התורה‪ .‬עד כה ידעה‬ ‫יגיע אל הנשמה הוא צריך להצטמצם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אנילבוש‪ ,‬ועכשיו בא‬ ‫הנשמה את התורהמהבלי‬ ‫בעל צרורה‬ ‫נמצאתרבינו‬ ‫במקומה‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר למדנו‬ ‫כשהנשמה‬ ‫הרבה‪.‬‬ ‫מלמד חדש ללמדה את התורה עם הלבוש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהצמצומים‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫זקוקה לכל‬ ‫לשעראינה‬ ‫הלבבותהחיים‪,‬‬ ‫בצרור‬ ‫המלאך‬ ‫אי‪‬‬ ‫נמצא ש‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לדו‪ .‬בה‬ ‫לעולם הזה‬ ‫הנצרךשצרי‪‬‬ ‫החדש‬ ‫השאלה‬ ‫שנגח את‬ ‫וכמה‬ ‫שורכמה‬ ‫ללבוש של‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫זקוקההבטחו‪‬‬ ‫היא לא‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬מה יש‬ ‫רוצה‬ ‫הכלים לדעת‬ ‫לנו את‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬זה שנתן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הוא‬ ‫השורש האמיתי‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫היא יודעת‬ ‫משהוא כינחו‪‬‬ ‫הפרה‪,‬‬ ‫לנו לעשות במצבים החשוכים‪ .‬לפעמים‬ ‫וידוע מה שכתב הרמב"ן בהקדמתו לספר‬ ‫אנו חושבים שהמלאך לימדנו השגות‬ ‫בראשית שכל התורה כבר היתה כתובה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דע‬ ‫ומדשדש במקומות אחרים‪ ,‬ורואים שהוא‬ ‫גבוהות מה שאינו נוגע לנו כל‪-‬כך‪ ,‬כי אנו‬ ‫תועה ביער‪ .‬זה נקרא שהוא מחפש רוחניות‪,‬‬ ‫מתמודדים עם דברים אחרים‪ ,‬דברים שאינם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ולמעשה הוא מחפש התרגשויות כשכל‬ ‫קשורים למלאכים‪ .‬ולמען האמת‪ ,‬המלאך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פעם הוא חושב שמשם תבוא ישועתו‪ .‬הוא‬ ‫נע ונד ממקום למקום‪ ,‬מקהילה לקהילה‬ ‫לימדנו איך להתמודד עם מצבי החיים‪ ,‬כי‬ ‫השגות לא היה צריך ללמדנו‪ .‬השגות‬ ‫ומדרך לדרך‪ .‬הוא קופץ ומדלג‪ .‬דע לך‬ ‫נשמתנו כבר יודעת מאז היותה חצובה‬ ‫במקומך‪ .‬אינך צריך לברוח‪.‬‬‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שהאוצר נמצא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫תחת כסא הכבוד‪.‬‬ ‫בורח‪ .‬למה הוא בורח? כי הוא לא‬ ‫ובטחון‬ ‫האדם‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫שהאוצר נמצא במקומו‪ .‬הירגע! תוריד‬ ‫יודעובטחו‪‬‬ ‫מטה מדור אמונה‬ ‫הכנה לקראת ישיבה שלפטרו‪‬‬ ‫קצת קליפות מהלב ותראה שאתה יכול‬ ‫הבה נחשוב‪ :‬אם היה האדם רוצה לשכור‬ ‫לעבוד את ה' כאן‪.‬‬ ‫גדולה הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אברך שילמד עם בנו העולה לישיבה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ויכין אותו לקראת עלייתו‪ ,‬הן ברור ופשוט‬ ‫הרה"ק רבי שלמה מקארלין‬ ‫שפירשראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬‫חנני' יו"ט וכפי‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫שהיה מברר תחילה מה מתכוננים ללמוד‬ ‫זיע"א‪ :‬שלא יהא לבך חלוק על המקום ‪ -‬אל‬ ‫בזמן החדש בישיבה הגדולה‪ ,‬כי למה לו‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫נמצא בו‪ ,‬על‬ ‫שאתה‬ ‫המקום‬ ‫על‬ ‫תחלוק‬ ‫במדברמשפט‬ ‫פרשתבחושן‬‫הכללים‬‫שלישי‬ ‫יו‪ ‬את‬‫ללמדו עכשיו‬ ‫המצב ועל הסביבה‪ .‬בדרך כלל זה נובע מכך‬ ‫אם הולכים ללמוד שם מסכת יבמות? כך‬ ‫שהוא חושב ששם‪ ,‬במקום השני‪ ,‬יהיה לו‬ ‫הסברא אומרת שכאשר מכינים את האדם‪,‬‬ ‫טוב יותר‪ .‬תחשוב קצת‪ .‬אם אתה הולך‬ ‫מכינים אותו באותם נושאים שיצטרך‬ ‫למקום אחר‪ ,‬יתכן שאתה צריך להיוולד‬ ‫להתעסק אתם‪ .‬אכן כל אחד הולך לישיבה‬ ‫אחרת‪ .‬עם אחד צריך להכין מסכת ברכות הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫שילמד‬ ‫חדש‬ ‫למלאך‬ ‫צריך‬ ‫אתה‬ ‫כי‬ ‫מחדש‪,‬‬ ‫אתך‪ .‬אותך לימד המלאך את המנהגים‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫ועם השני באמת צריך להכין כללי חושן אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫השייכים למקומך‪ ,‬את ההתלהבות השייכות‬ ‫משפט‪ .‬תלוי מה הוא הולך ללמוד‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫למקומך‪ .‬לאן אתה בורח? לאן אתה הולך?‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬שנשמתך‬ ‫הקליפותמולותראה‬ ‫שהוא נחו‪‬‬‫מכפי את‬ ‫תסיר‬ ‫הרישכל‬ ‫רוחניי‪.‬קבע‬ ‫לדברי‪ ‬הקב"ה‬ ‫בנוגע נחשוב‪:‬‬ ‫ובכן‪ ,‬הבה‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫מתחילה להאיר ואתה יודע מה יש לך‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫יבואא‪,‬אליו‬ ‫הדי‪‬העולם‪,‬‬ ‫שיוצאיו‪‬לאויר‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫לפני הוא‬ ‫אחד‬ ‫השבועות‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫מלאך וילמד אתו‪ ,‬ויעקב אבינו כל‪-‬כך‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫נתלהב כשהמלאך למד אתו‪ ,‬שהיה מפרכס להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שלוש דרגות של לימוד‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לצאת‪ .‬הוא רוצה כבר לקיים‪ .‬לא!!! עוד לא כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬זמן‪.‬‬ ‫"ה יש‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫ללמוד‪.‬‬ ‫סיימת‬‫לטובה‪.‬‬ ‫סיימת‪.‬דיננו‬ ‫עוד לא‬ ‫שייצא‬ ‫של אכן כן‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלישית‪.‬‬ ‫ההצלחהעוד דרגה‬ ‫הרוחנית‬ ‫כל אך יש לזה‬ ‫שלוש דרגות יש לנשמה‪ .‬יש לה את הדרגה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לצאת לעולם‬ ‫תוכל כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫ללמוד‪ ,‬אז‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫כשתסיים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הראשונה שבה היתה בתחילה כשהיתה‬ ‫נשמה מה‬‫ועלינו כלללמוד‬ ‫לומדים עם‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לומדים‪.‬‬ ‫הקטן‪.‬‬ ‫שהיא צריכה לדעת‪ .‬הנשמה מקבלת פירוש נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אחת עם התורה‪ ,‬ויש לה את הדרגה השניה‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫לעוה"ז לתורה שהיא יודעת מכבר‪.‬‬ ‫של העובר במעי אמו שבה המלאך מלמדה‬ ‫המתאיםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫את כל התורה הנוגעת לה‪ .‬ועוד יש לה‬ ‫שהוא‬ ‫מה‬ ‫אח"כ‬ ‫לדעת‬ ‫יכול‬ ‫האדם‬ ‫וכך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעלדע לך‬ ‫בהקדמתר'רבינו‬ ‫אלימלך‪:‬‬ ‫אומר הרבי‬ ‫למדנו‬ ‫כבר כך‬ ‫צריך‪.‬‬ ‫הימצאות האדם בעולם‬ ‫דרגה שלישית שלמה אני‬ ‫הזה לאחר לידתו‪ ,‬לאחר שהמלאך השכיח‬ ‫צריך לדעת‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שאתה‬ ‫שבנוגע‬ ‫להשיג מה‬ ‫לשער‬‫הלבבותיכול‬ ‫שאתה‬ ‫היא‪:‬יסודו‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה מגיע‬ ‫לדו‪ ‬וכאן‬ ‫שלימדו‪.‬‬ ‫השאלהכל מה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫ממנו את‬ ‫לרקיע‪ .‬כמה וכמה‬ ‫שתעלהנחו‪ ‬פי‬ ‫מנתהבטחו‪‬‬ ‫של לא על‬ ‫עבודת ה'‬ ‫זה‬ ‫האומר שהגם‬ ‫כשהאד‪‬ששכח‬ ‫רוצה‬ ‫אלימלך‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬הרבי ר'‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫כל מה שלמד‪ ,‬נשאר בו רושם‪ ,‬ואם יסיר‬ ‫שלא יהא לבך חלוק על המקום‬ ‫מלבו את כל הטענות ומענות שיש לו על‬ ‫פעמים שזה כואב כשרואים מי שמחפש‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הע‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫ידם אל ה'‪ ,‬ועכשיו האדם צריך להתעמל‬ ‫עצמו ועל אחרים וידבר עם הקב"ה‬ ‫ולהתייגע לגלות את מה שלימדוהו‪.‬‬ ‫בפשטות שהקב"ה יפתח את לבו‪ ,‬יגלה מה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שלמד עם המלאך‪.‬‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה‬ ‫מדור‬ ‫הרבי ר' אלימלך אומר כך‪ :‬המלאך לימד‬ ‫לעולם‬ ‫אותך את כל התורה הנצרכת לך לכל ימי‬ ‫"ו‬ ‫ומשפחתואמרו כל האומר דבר בשם‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫עכשיו בן פיגאהנה חז"ל‬‫אליעזר‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר ו‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫בקליפה‪,‬‬ ‫חייך‪ ,‬ואז הסתיר את הכל‬ ‫מביא גאולה לעולם‪ ,‬ויש מהצדיקים‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫אמרו‬ ‫תפקידך להסיר את הקליפה ולהשיג עוד‬ ‫שהכוונה שכל דבר תורה שהוא לומד‪ ,‬הוא‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ועוד ממה שלימדך המלאך‪ .‬דע לך שכל‬ ‫זוכר שהקב"ה הוא האומרו‪ ,‬והרי הוא‬ ‫פעם שאתה נכנס למצב חדש בחיים ושואל‬ ‫אומרו בשמו ‪ -‬כך הקב"ה אומר‪ ,‬כך הקב"ה‬ ‫לעשות? הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫בחשש‪ :‬מה יהיה? איך אדע מה‬ ‫אומר‪ .‬תורה כזו מביאה גאולה לעולם‪.‬‬ ‫התשובה כבר קיימת אצלך‪ .‬המלאך כבר‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ולעניננו‪ ,‬כשהאדם נקלע למצב חדש‪ ,‬נסיון‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫לימדה אותך‪ .‬אתה רק צריך להסיר את‬ ‫לא פשוט‪ ,‬ואומר לעצמו‪" :‬יש פתרון של‬ ‫הקליפה מלבך ולגלותה‪.‬‬ ‫אותו‪ ,‬הקב"ה‬ ‫לימדוני‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הזה וכבר‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫למצב כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל תורה‬ ‫כבר גילה לי את הסוד‪ ,‬ומה שמוטל עלי‬ ‫כל הנבראים נבראו בחפצם‬ ‫הוא להתעמל ולהתייגע כדי לגלותו"‪ ,‬הרי‬ ‫הוא זוכה לגאולה ומגיע לשלימות נפלאה‪.‬‬ ‫הן כך כתב רבינו בחיי במצות ועשית‬ ‫מעקה לגגך )דברים כב‪ ,‬ח(‪ ,‬שכל נשמה ידעה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬גלותו‪,‬‬ ‫א‪ ‬הוא‬ ‫נקלע– בו‬ ‫שהוא תמיד‬ ‫המצב מועיל‬ ‫לפני שירדה לעולם כל מה שיעבור עליה הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫הגאולה‪ .‬הן‬ ‫אבל הוא‬‫בתורה‪,‬‬‫הקיים בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫והסכימה‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬כל הנבראים כולן אי‪‬‬ ‫והפתרון‬ ‫בתוך המצב‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולשרוי‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כשהאדם‬ ‫הוא‪.‬כראוי‬ ‫תמיד כך‬ ‫לבטוח‬ ‫נבראו בחפצם ורצונם‪ ,‬והקב"ה הודיעם אי‪‬‬ ‫הוא מרגיש‬ ‫לעשות‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬כולם וכל‬ ‫נעסוק‬ ‫עניניהם‬ ‫שבועות כל‬ ‫לכבוד הבריאה‬ ‫בראשית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מה מול‬ ‫מושגנחו‪‬‬‫מכפי לושהוא‬‫ואין‬ ‫אבוד‪ .‬אין לו ישוב הדעת‪ ,‬אין לו בהירות‪.‬‬ ‫חג‬ ‫וכן הרי‬ ‫הודיעם‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬עליהם‪,‬‬ ‫המקריםבנוגע‬ ‫העתידים לבוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ימי חייהם ומיתתם היאך תהיה‪ ,‬וכןא ענין הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הוא אבוד לגמרי‪ .‬וכשהעננים מתפזרים‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בכלאם ע"י עצמן‬ ‫להשתמש בצער‬ ‫עלינואם בריוח אם‬ ‫כ‪‬מזונותם‬ ‫והוא מגלה מה הוא צריך לעשות כדת של‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬שחזר‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫חיות‪,‬ג‪‬ומרגיש‬ ‫להצליחהוא מתמלא‬ ‫תורה‪,‬‬ ‫אם משל אחרים‪ ,‬וכן דרשו רז"ל )חולין ס‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחהאדם‬ ‫כשיאמר‬‫ובכן‪ ,‬בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה נגאל‪.‬‬ ‫לביתו‪ .‬הוא‬‫א(‪ :‬כל מעשה בראשית לדעתם נבראו כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אמר לי מה‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתכבר של‬ ‫אמיתית‪" :‬הקב"ה‬ ‫ההצלחה‬ ‫באמונה‬‫לצביונם נבראו‪ ,‬שנאמר )בראשית ב‪ ,‬א(‪" :‬וכל כל‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫להצליח רצו וקבלו‪.‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫צבאם"‪ ,‬והכל‬ ‫אני צריך לעשות במצב הזה‪ ,‬אך איני זוכר‪,‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ונוסי‪ ‬מחמת‬ ‫שבידי או‬ ‫העבירות‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫מחמת על‬ ‫כנראה א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫הנגיעות שיש לי"‪ ,‬ויבקש מהקב"ה‪" :‬תזכיר‬ ‫להשתמש‬ ‫ידעה כל מה‬‫הנשמהאי‪‬‬ ‫עומק‪.‬אותנו‬ ‫מלמדת‬‫התורה בזה‬ ‫יש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫לי מה המלאך אמר לי‪ ,‬מה אני צריך‬ ‫שיעבוראלה‪.‬‬ ‫עליה‪ ,‬אך לא רק ידעה‪ ,‬אלא גם‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לו‪,‬‬ ‫האומרו‬ ‫לעצמי‬ ‫וייזכרלימי הוא‬ ‫וכשאני‬ ‫עכשיו"‪,‬לי מי‬ ‫לעשותאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫לימדו אותה מה לעשות אתם ונתנו לה את‬ ‫וייצא מגלות לגאולה‪.‬‬ ‫הפתרון‬ ‫את‬ ‫יגלה‬ ‫הוא‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫כל הכלים להתמודד אתם ולהתעלות על‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וע‬ ‫ליל שישי פרשת תולדות ל' חשון תשפ"ג‬ ‫אישיקמ"ז‬ ‫שיעור‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫באדם כאב‬ ‫אמונה‬ ‫מעוררת‬ ‫מדור‬ ‫קנאה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫של אמונה ובטחון בה'‪ ,‬ושל הבאת קרבנות‪.‬‬ ‫ויקנאו 'אותו' פלשתים‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫האמת שהגויים יכולים להביא קרבנות אף‬ ‫פיגא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫בן‬ ‫אליעזר‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫שהפלשתים‬ ‫הפרשה מספרת על כך‬ ‫בזמן הזה א‪ ,‬כי לא נאסרו עליהם הבמות‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬אותו‬ ‫קינאו ביצחק‪ ,‬ובלשון הפסוק "ויקנאו‬ ‫הגויים יש להם מהלך של דינים ומשפטים‬ ‫ושל פרישות מעריות‪ .‬שבע מצוות בני נח‬ ‫פלשתים"‪ .‬ועל פי פשטות קינאו בעשירותו‪,‬‬ ‫המינימום‪ .‬בלעדיהן בוודאי אי אפשר‬ ‫אך הגאון רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל‬ ‫הן פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫להצליח‪.‬‬ ‫דייק מהלשון אותו‪ ,‬שלא בעשירותו בלבד‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫במהותו‪.‬‬ ‫נתקנאו‪ ,‬אלא בו עצמו‪ .‬הם קינאו‬ ‫אך יותר מזה‪ ,‬כשהאדם רואה את‬ ‫וכן אנו מוצאים הרבה בחז"ל‪ ,‬כגון מה‬ ‫'תשפ"באת המעל‬ ‫מהיהודי‪,‬‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫שפורצתאייר ה‬ ‫במדבר ומה‬ ‫)בחו"ל היהדות‬ ‫פרשתליעקב"‪,‬‬ ‫שלישי שונא‬ ‫"הלכה עשו‬ ‫שאמרו יו‪‬‬ ‫לדרך הטבע שפורצת ממנו‪ ,‬הוא מבין ‪-‬‬ ‫שאמרו שהעם הארץ יש לו שנאה תהומית‬ ‫"הוא יש לו את זה; אני אין לי"‪ .‬והדבר‬ ‫לתלמיד חכם‪ .‬כשהאדם רואה את זולתו‬ ‫הזה מעורר בו קנאה‪ ,‬וקנאה זו מלווה‬ ‫הולך בדרך התורה ומצליח בחייו ויודע את‬ ‫אותנו מאז היינו לעם ועד עצם היום הזה‪,‬‬ ‫האמת שהוא מאחר שאינו הולך בדרך‬ ‫האד‪ ‬להם‬ ‫יודע‬ ‫תמיד –‬ ‫ואנוא‪‬נחשבים‬ ‫מקנאים בנו‬ ‫הגויים‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫התורה‪ ,‬מתייסר הרבה‪ ,‬זה מוציא אותו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫וכאב עצום‪.‬‬ ‫בנוגע גדול‬ ‫נחיצות כיהבטחו‪‬‬ ‫מדובר בצער‬ ‫מכליו‪,‬‬ ‫בעיניהם‪.‬בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬‫להשתמש‬ ‫כקוצים‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול‬ ‫קנאה היא גלות‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬להם הרבה‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫הרשמיים שיש‬ ‫המוצלחים‬ ‫לכבוד‬ ‫כל‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫וביותר הדבר נוגע לנו עצמנו‪ ,‬יהודים‬ ‫בתוךהריתוכם‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬יודעים‬ ‫הם עצמם‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫וכבוד‪,‬‬ ‫כסף‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫א‬ ‫בין יהודים‪ .‬כידוע מה שאמר ה'שר שלום'‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫מנסים‬ ‫הדי‪‬כמה שהם‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫מתייסרים‪.‬‬ ‫השבועותהם‬ ‫עד כמה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫פדות בין‬ ‫יותרושמתי‬ ‫ברוחניותפסוק‬ ‫להצליח זיע"א על ה‬ ‫מבעלזא‬ ‫בכלמהחיים‪ ,‬הלא‬ ‫להשתמשנהנים‬ ‫עלינופנים שהם‬‫כ‪‬להעמיד‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫יודעים זאת‪,‬‬ ‫עמי ובין עמך‪ ,‬שיש שלוש גלויות‪ ,‬האחת‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫עצמם רחמי‪‬‬‫והם לעורר‬‫וברור‪ ,‬כדי‬ ‫פשוט‬