המאיר · HAMEIR — תולדות (2026-11-09)

פרשת בה"י
שנה ו’
תולדות גליון
רנ"ג
תשפ”ז
˛מאמר המאיר˚
תחילת עבודת החינוך הוא מיום הלידה
את כל סדר גדילת הענבים מעת פריחת העלים עובר דרך הבשלת הפירות בפרשתן (בראשית כז כה-כח)‘ :ויבא לו יין וישת וגו’ ויאמר ראה ריח בני כריח
וסחיטתם ועד סיום הענין בנתינת הכוס על כף פרעה ,ולכאורה תמוה, שדה אשר ברכו ה’ ,ויתן לך האלוקים מטל השמים וגו’ .ובמדרש (בר”ר סו ג):
מה לו לשר המשקים לגפן שבשדה ,הלא על זה מופקדים ממונים שונים ‘מטל השמים זו מקרא ,ומשמני הארץ זו משנה ,דגן זו תלמוד ,תירוש זה
שאחראים על כל מהלך הכנת היין ,ותפקידו של השר הוא רק במזיגת אגדה’.
הכוס מן היין המוכן והגשתו על כף המלך ,ומדוע חולם שר המשקים על
דברים שאינם קשורים אליו כלל ואינם מהרהורי לבו .אלא בהכרח שדברים החילוק בין החלומות של שר המשקים ושר האופים
אלו כן היו מהרהורי לבו ,כי שר המשקים ברוב נאמנותו למלך לא הסתפק ונראה לבאר על פי רעיון נפלא שכתב בספר דרכי יוסף צבי (עובדות
במילוי חובו ותפקידו בלבד ,אלא ירד לשדות והשגיח מקרוב אחר כל סדר והנהגות שער החינוך) על יסוד הפרשה של שר המשקים ושר האופים ,דהנה
גידול הענבים והכנת היין לראות שהכל מתנהל על הצד היותר טוב כדי לכאורה יש לתמוה תמיה עצומה ,שהרי בהשקפה ראשונה היו החלומות
שהיין המוגש למלך יהיה של שר המשקים ושר
הנקי המעולה והמשובח האופים דומים זה לזה
ביותר שיכול להיות .נאמנות בתכלית ,אמנם כל אחד לפי
זו ומסירותו המיוחדת יצחק אבינו קירב את עשו כדי
ענינו ,זה ביינו וזה בפיתו,
בוודאי לא נעלמו מעיני שיוכל ללמד זכות על ישראל אכן בנקודת הדברים היו
המלך ,ע”כ גם לאחר שאירע בספר דברי מאיר מהרה”ק רבי מאיר מפרמישלאן זי”ע ,בהקדמה לספר ,מביא על רבו שניהם שוים ,ואם כן היאך
מקרה וסרח ,כיפר לו על כך הקדוש בעל ה’באר מים חיים’ זי”ע שהיה לו בן שלא הלך בדרך הישר ,אבל עם זאת לא פתר יוסף לשר המשקים
ואף השיבו על כנו הראשון. הרחיקו מעל פניו אלא קירבו ביותרת הקירוב ודאג לו לכל צרכיו .ולעתים מזומנות היה שישוב לכנו הראשון ולשר
לעומת ז.לומו של שר נוהג לישא את ידיו השמימה ולומר‘ :רבונו של עולם! יהי רצון שתתנהג עם בניך במידת האופים שיתלה על העץ?!,
הרחמים כמו שאני הקטן נוהג עם בני ,הלא גם לי יש בן שסר מדרך הישר ובכל זאת הגם שבוודאי פתר להם
האופים שונה לגמרי‘ ,והנה
אני מרחם עליו ומספק לו את כל צרכיו ,כמו כן אני מבקש ממך שתרחם על בניך ותתן
שלשה סלי חורי על ראשי, את החלומות על פי רוח
להם את כל צרכיהם לטובה אף על פי שאינם עושים רצונך’.
ובסל העליון מכל מאכל הקודש אך מכל מקום היה
פרעה מעשה אופה’ (שם מ טז-
ובזה ביאר הרה”ק מפרימשלאן את הפסוק (בראשית כה כח)‘ :ויאהב יצחק את עשו כי ציד צריך לפתור באופן הדומה
בפיו’ ,כי הנה יצחק אבינו ידע שעתידין בני ישראל לחטוא ,ומצד מידת הדין לא תהיה לחלום ,וכמו שהעיד אחר
יז) ,הוא חולם רק על המאפה
להם תקומה ,על כן התחכם להקדים תרופה למכה ,וקירב את עשו בנו שלא לפי מעשיו כך שר המשקים (בראשית מא
המוגמר ,ומזה ניכר שלא ואף על פי שמדת הדין נתנה להרחיקו ,כדי שיוכל אחר כך לטעון כלפי שמיא שגם הוא
השקיע כלל בהכנת החיטה קירב את בנו ואהב אותו אף על פי שהיה רשע ,ואם כן כל שכן הקב”ה שהוא מקור
יב) ‘איש כחלומו פתר’.
והקמח וכו’ אלא מילא רק הרחמים צריך לאהוב את בניו אף על פי שחטאו לפניו ,וזהו ‘ויאהב יצחק את עשו כי אכן כשנתבונן היטב נראה
את חובת תפקידו ותו לא. ציד בפיו’ ,דהיינו שעל ידי זה תהיה לו טענה חזקה בפיו להשיב על מידת הדין .עכדה”ק. חילוק גדול ביסודו בין ב’
לפיכך פתר להם יוסף כן, והנה במסכת שבת שנינו ‘אבות מלאכות ארבעים חסר אחת’ ,וחד מהם ‘המוציא החלומות .דהנה חז”ל אמרו
ששר המשקים ישוב לכבודו מרשות לרשות’ ,ובגמרא הקשו דהא איכא נמי הכנסה ,ומשני שהכנסה בכלל הוצאה. (ברכות נה ):שאדם חולם בלילה
הראשון ואת שר האופים משמע מזה דאילו חשבינן הכנסה למלאכה בפני עצמה ישנם ארבעים מלאכות .והנה, מה שהוא מהרהר ביום,
יתלו ,כפי שראוי להם לפי כיון שהכניס וקירב את עשיו הרי היה לו מ’ אבות מלאכות ,וכאשר נוסיף מ’ על והנה מה היה חלומו של
מדת נאמנותם למלך. הגימטריא של יצח”ק יעלה כמנין אברה”ם. שר המשקים?‘ :והנה גפן
את שקירב בפרשה, האמורים ועשיו יעקב ופירש”י יצחק תולדות ‘ואלה יתבאר: ובזה לפני ,ובגפן שלשה שריגים
חינוך הילדים והוא כפורחת עלתה נצה
מתחיל מיום לידתם לו היה ולכאורה הגבורה, במדת אחוז יצחק הלא זה, דבר לו בא ומנין בשווה, שניהם
לרחק את עשו הרשע ,לזה מיישב הכתוב שהיה ‘בן אברה”ם’ ,דהיינו שיצחק היה לו מ’ הבשילו אשכלותיה ענבים,
ומדבר זה אנו למדים לקח מלאכות ,כי ענין ההכנסה והקרבה היה אצלו מלאכה בפני עצמה ,ובצירוף המ’ יחד עם וכוס פרעה בידי ואקח את
גדול לענין חינוך הילדים: שמו עלה למנין ‘אברהם’ ,ומוסיף שזה גרם לו שלעתיד לבוא יהיה ‘אברה”ם’ הוליד את הענבים ואשחט אותם אל
תוצאה טובה אינה באה יצחק’ ,דכיון שעסק במלאכת הכנסה השיג את מדת החסד של אברהם ללמד זכות על כוס פרעה ואתן את הכוס
בהשקעה של רגע ,אלא רק בני ישראל לעתיד לבוא ,כמבואר בגמרא. על כף פרעה’ (בראשית מ ט-יא).
בהשקעה מרובה וקבועה שר המשקים מתאר בחלומו
א
˛מאמר המאיר˚
העוסק בעבודת החינוך לפי הסדר טרחה ויגיעה עצומה בהכנת היין לחג הפסח, יום אחר יום! ,מי שמחכה שבנו יגדל לאיש ואז
הראוי זוכה בס”ד לבנים טובים בצירת הענבים היתה נעשית בפרשת וארא יתחיל להשקיע בו טועה הוא טעות מרה ,אלא
ובזה יתבאר כמין חומר הפסוקים בפרשתן, דווקא מטעם הכמוס עמו ,והיה בורר בקפידא הדרך הנכון הוא להתחיל לעבוד עמו כמעט
דהנה מבואר במדרשים וכן מובא ברש”י אנשים יראים ושלמים שיעסקו בעבודת הבצירה, מיום לידתו ,הן בחינוך למידות ,והן בלימוד עמו
הק’ (בראשית כז ט) שאותו זמן שקיבל יעקב את כל אחד היה מקבל סכין חדש בהם היו בוצרים של כאשר כבר שייך ,כל זמן לפי גילו ותכונותיו
הברכות מיצחק היה ליל הסדר ,ולכן עשתה את האשכולות ,וקודם הבצירה ירדו לטבול תפילות הילד ,במסירות ובקביעות ,ובצירוף עם
רבקה שני גדיי עיזים ,אחד לקרבן פסח ואחד במקוה טהרה ,וגם את הסכינים הטבילו ,לאחר פרי שיגדל רבות וחמימות ,רק אז אפשר לצפות
לחגיגה ,ויעקב אבינו הביא גם יין לארבע כוסות, מכן היו בוצרים את הענבים בדחילו ורחימו תוך הילולים קודש לה’ .עכ”ד.
כדכתיב ‘ויבא לו יין וישת’ ,והנה בוודאי לא הביא כדי שירת ההלל ,ולאחר הבצירה הניחו את והנה מסופר על הגה”ק רבי יוסף חיים
יעקב סתם יין מן השוק ,אלא הכין את היין הענבים בחביות מגופות היטב והניחום בבית זאנענפעלד זצלה”ה שביקשו ממנו פעם מכתב
בהכנה דרבה מתחילת גידולו כמו שנלמד משר הרה”ק מנאדבורנא במקום המשתמר ,ואחר המלצה עבור תלמוד תורה אחד בירושלים
המשקים ,וכאשר שתה ממנו יצחק הרגיש מיד כל היגיעות הללו זכו לשתות מזה בליל הסדר. שהיה בו כבר חינוך מפושר ,ושאל את המנהל
בהבדל ואמר ‘ראה ריח בני כריח שדה אשר והדברים תואמים לדברינו הנ”ל. האם יתכן מהחינוך שמקבלים בבית ספר זה,
בירכו ה’ ,דהיינו שאין זה סתם יין ,אלא שיתגדל ילד שיהיה ראוי להיות משיח,
מרגישים עליו את ברכת ה’ ששרתה והשיב לו הלה בשפה רפה שהוא
עליו מן השדה על ידי הכוונות והיגיעה הצדיקים מריחים בבגדי שבת מסופק ,וענה על זה רבי יוסף חיים,
שהכניס בו יעקב בשדה בעת הגידול. חינוך בית ספר שאין הילדים יכולים
סיפר הרה”ק רבי יענקעלע מפשעווארסק זי”ע :לאחר פטירתו
ולכן בירכו יצחק ואמר לו ‘ויתן לך’, של הרה”ק מראפשיץ זי”ע נהג אחריו בעירו חתנו הרה”ק רבי להתגדל להיות משיח אינו תלמוד
וכמו שדרשו חז”ל ‘ויתן ויחזור ויתן’, אשר זצ”ל ,ואילו בניו הקדושים נסעו משם ונהגו נשיאותם תורה ,חכמינו ז”ל (שבת קיט ב) דרשו
דהיינו שמאחר שהשכלת להבין ענין זה, בעיירות אחרות ,אכן אחד מתלמידיו של הרה”ק מראפשיץ היה הפסוק אל תגעו במשיחי אלו תינוקת
שעיקר התוצאה תלויה ביגיעה ובעמל הרה”ק רבי שלמה זלמן וועליופאלער זצ”ל ,שנהג את רבנותו של בית רבן ,שצריכין לגדל התינוקות
שמשקיעים מתחילת הגידול ,אם כן יש בעיר וועליופאלי הסמוכה לראפשיץ ,ובניו הקדושים של הרה”ק באופן שיוכלו ליגדל למלך המשיח.
לצפות שיתן לך את כל הברכות ,ויחזור מראפשיץ היה להם קפידא עליו ,שסברו שזה פגיעה בכבוד רבו. וזה פשוט שאי אפשר להיגדל בתורה
ויתן גם לבניך ,כי בוודאי תגדל את בניך פעם אחת הגיעו כמה חסידים להרה”ק רבי אליעזר מדזיקוב רק אם מחנכין בהדרגה כנ”ל ,וכמו
בדרך זה ,להדריכם בדרך הישר ולגדלם זצ”ל וכאשר נכנסו אליו ליטול שלום קרא ואמר להם בניגון של שרואין בהחלום של השר המשקים,
בתורה לאט לאט לפי דרכם ולפי יכלתם קפידא‘ :כן כן! תחילה נוסעים לוועליופאלי ואחר כך באים אלי!’...
וזה י”ל בביאור הכתוב (תהלים קכו א)
כדרך שהורו חז”ל במשנה (אבות פ”ה והוסיף לגעור בהם דברים כדרבונות על מה שנסעו לוועליופאלי,
החסידים הסתכלו זה על זה בתמיה ולא הבינו למי הכוונה ,אף ‘בשוב ה’ את שיבת ציון היינו כחולמים’
מכ”א)‘ :בן חמש למקרא בן עשר למשנה שכאשר יבוא הזמן שישוב הקב”ה
בן חמש עשרה לתלמוד וכו’ .ובאופן אחד מהם לא נסע לוועליופאלי ,כשראה הרה”ק מדזיקוב שאינם
מבינים את כוונתו נתן עיניו באחד מן החבורה ואמר לו‘ :קודם את ציון ,יתגלה שמלך המשיח נתגדל
זה ,כאשר אין מנסים להעמיס הכל ‘כחולמים’ באותו אופן שהיה בחלום
בשנים מאוחרות ,אלא מתחילים לחנך נסעת לוועליופאלי ועכשיו אתה בא אלי?!’ ...נענה הלה בדחילו
הרה”ק לו השיב לוועליופאלי!’, נסעתי לא מעולם ‘רבי! ואמר: שר המשקים.
מיד משעה שנזרק בו דעת בתינוק,
אז זוכים בסייעתא דשמיא לבנים ובני שהשטריימל ולומר להכחיש רוצה אתה ‘וכי בקפידא: מדזיקוב
אשר על ראשך לא היה בוועליופאלי?!’ ...בשמעו כי כן הבין ‘ויבא לו יין’ על ידי הכנה
בנים עוסקים בתורה ובמצוות והולכים
החסיד את הדבר ואמר לרבי אליעזר‘ :אכן ,שטריימל זה היה ובזה יומתק לפרש מה שדרשו
בדרכי אבות. בוועליופאלי ,כי בבואי לכאן לא היה השטריימל שלי אצלי על במדרש (בר”ר פח ה)‘ :וכוס פרעה בידי’
וזהו כוונת המדרש‘ :מטל השמים זו כן הוצרכתי לשאול את השטריימל של גיסי שהוא אכן נסע מכאן קבעו חכמים ארבע כוסות
מקרא ,ומשמני הארץ זו משנה ,דגן לוועליופאלי’ ,אולם אני עצמי לא דרכתי מעולם בוועליופאלי’...
זו תלמוד ,תירוש זה אגדה’ ,רמז בזה של לילי פסח’ ,והוא תמוה? .אכן לפי
וסיים רבי יענקעלע באמרו‘ :אכן רבי אליעזר’ל ראה היטב ,אך האמור מבואר היטב ,דחז”ל רצו לפרש
על הדרך הנכון בעבודת החינוך ,שאי למרות זאת לא ידע הכל’ ...ע”כ.
אפשר להעמיס את כל התורה כולה איזה כוסות שצריך לשתות בליל הסדר,
הרי לנו שהצדיקים מריחים בבגדי שבת ,וזהו שנאמר בפרשתן אותן שנעשו בהכנה הראויה מתחילת
בבת אחת ,אלא צריך ללכת בהדרגה (בראשית כז כז)‘ :וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני
דווקא ,בתחילה מקרא ,ואחר כך כריח שדה אשר בירכו ה’ ,ובייטב לב כתב שזה קאי על שבת,
הדרך כמו אצל שר המשקים ,דכך הוא
משנה ,אחר כך תלמוד ,כל אחד ואחד חקל תפוחין קדישין .וזהו שהריח ,אכן אפילו הכי טעה בו וחשב הדרך הראוי בכל דבר שבקדושה.
בגיל ובזמן הראוי לו .ובאופן זה ‘ויתן שהוא עשו ,וכמעשה שהיה. ובענין זה מסופר אודות הרה”ק רבי
ויחזור ויתן’ לך ולבניך אחריך. מרדכי מנאדבורנא זצ”ל שהשקיע
ליטול חלק בהוצאת הגליון ולהארות והערות או לקבל הגליון ,ניתן לפנות gilyonhamier@gmail.com
דפוס עריכה
והוצאה לאור מיוחד
ל גליון זה ועוד ספרים וגליונות
עת הצורך רבים וחשובים נערכו ע"י עורכי
דפוס מלכות בארה"ק ה
דפסה של חדש!!!
עוסק כבר מזה שנים 2ימים הדפסת מלכות הוצאה לאור בארה"ק
בהדפסת ספרים באיכות ספרים גם
בכמות
צוות אברכים תלמידי חכמים
ובמהירות הנדרשת קטנה שידם רב להם
עימוד -גראפיק -הדפסה -שופינג במכמני התורה והחסידות
@ ב
ma0733834811@gmail.com ✆ 347-584-8866
