ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — תולדות (2026-11-09)

נ"י _לונדון ב"ב חיפה י-ם
3:58 4:22 4:11 4:20 הדה"נ4:05 : בה"י
5:06 5:22 5:17 5:19 מוצ"ש5:18 :
ר"ת5:57 :
פרשת תו_לדות תשפ"ז
ניצוצי אור ופרפראות יקרות משיעורי מורנו
5:26 5:51 5:53 5:53
הגה"ח ר' דניא_ל חיים א_לתר ש_ליט"א
ראש ישיבת 'פני מנחם' בעיה"ק ירושלים תובב"א
יו"_ל בסיוע הנגיד הרבני המפואר
וְ ֵאּלֶ ה ּתֹולְ ד ֹת יִ צְ ָחק
רזא דאחד הרה"ח ר' מאיר מ_לניק ומשפ' שיחיו
ברוק_לין -ניו יורק ּבֶ ן ַאבְ ָרהָ ם ...וַ יְ הִ י יִ צְ ָחק
שיחות ודרשות
ּבֶ ן ַא ְרּבָ ִעים ָׁשנָה ּבְ ַק ְחּתֹו
מעשיו של אדם מבררים ומחזקים ֶאת ִרבְ ָקה (בראשית כה ,יט–כ)
את יחוסו אל האבות הקדושים המדרש .ברשעותו ויתר על תאות לבו כדי
למנוע מיעקב להשיג את מבוקשו הטהור. כאילו ילדה
ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות (כז ,א).
הוסיף על כך נכדו הרה"ק ה'דברי ישראל' יש לדקדק בפסוק ,שפתח 'ואלה תולדות',
כהות עיניים מחמת השוחד ממודז'יץ זצ"ל ,כי יעקב אבינו אף הוא למד ואם כן היה לו לספר מיד מענין לידת עשיו
רש"י הביא כמה טעמים מדוע כהו עיניו של יצחק אבינו ,אבל במדרש כן ממנו ,בבחינת 'מאויבי תחכמני' (תהלים קיט ,צח). ויעקב ,ולמה הקדים וסיפר כל ענין נישואיו
(בר"ר סה ,ה-ז ,עי"ש) איתא דבר נורא ,שסיבת כהיית עיניו של יצחק היא כיון
ודאי העדיף יעקב להיפטר מנוכחותו של עשיו עם רבקה.
שהצדיק את עשיו הרשע וקיבל ממנו 'שוחד' – 'כי ציד בפיו' (לעיל כה ,כח).
ִ
ויפה שעה אחת קודם ,והנה כאשר מלאו ימי פירש הרה"ק רבי ישראל אברהם מסקולען
והדברים נפלאו מאוד ,הלא איסור 'שוחד' הוא רק בעת המשפט רבקה ללדת אך יצוא יצא עשיו ויעקב אוחז זצ"ל ,לפי שחז"ל אמרו (סוטה יב' ).כל הנושא
ובפרט בדיני ממונות (עי' אמונה וביטחון לחזו"א פ"ג אות ל) ואילו כאן לא היה שום בעקבו ,ש'היה אוחז בו לעכבו' (רש"י פס' כו) .אלא אשה לשם שמים ,מעלה עליו הכתוב כאילו
משפט שייקרא הדבר 'שוחד' .ובפרט כאשר בן מכבד את אביו ומקיים שכיון שראה שעשיו רוצה להפיק את זממו ילדה' ,ולכך הקדים וכתב מענין נישואיו עם
מצווה ונותן לו מתנה ,הלזה שוחד ייקרא .וכלום מגיע לאב שיכהו עיניו
לצאת לשמד בבתי עבודה זרה ,החזיק בעקבו רבקה ,כי אלו היו ה'תולדות' הראשונות של
רק בגין מה שכיבדו בנו ,אתמהה.
כדי למנוע זאת ממנו ,שכן 'עת לעשות לה' יצחק – 'בקחתו את רבקה' ,ואחר כך נולדו
והנה מצינו עוד במדרש (שם סז ,ד) ''בא אחיך במרמה' ר' יוחנן אמר הפרו תורתך' (תהלים קיט ,קכו ,ועי' ברכות נד.). לו עוד שני בנים.
בא בחכמת תורתו' .וגם זה פלא ולא מובן ,כי מה בין זה לבין חכמת
התורה ,וכי מחמת שיש ליעקב אבינו תורה וחכמה -מותר לו לקחת
את הברכות ,וכעין שהקשו בגמרא (שבועות מא ).על ההלכה שאין מחייבים
תלמיד חכם להישבע שבועת היסת' ,אמר ליה רב יימר לרב אשי, (בראשית כה ,כג) ְׁשנֵי גֹיִ ים ּבְ בִ ְטנֵ ְך וַ ּיִ ְתר ֲֹצצּו הַ ּבָ נִים ּבְ קִ ְרּבָ ּה
צורבא מרבנן משלח [מפשיט] גלימא דאינשי'?! (ועי' רש"י ב"מ קח.): אלו אנטונינוס ורבי, (בראשית כה ,כב)
קושיות אלה מובאות בספר ִ'לוית חן ואור יקרות' (בריש פרשתן) שחיבר שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת
'המאור הגדול איש צדיק החריף הגדול' רבי אריה יהודה לייב סירקיס אחד שעיר ואחד חלק
זצ"ל אבד"ק סקאהל [נכד נכדו של הב"ח] יחד עם בנו הגאון הגדול תורת הנגלה ותורת הנסתר פירש ב'פירוש הטור' על התורה על דרך
המפורסם בדורו רבי יוסף בנימין וואלף זצ"ל אב"ד שינאווא [ממנו החיבור דקדק ב'צרור המור' מהו 'שולחנם' ,שיותר הפשט ,יען אשר היה עשיו איש שעיר מעת
מסביב 'אור יקרות' .נדפסו יחד לראשונה בזאלקווא בשנת ה'תצ"ב] ,והניח יסוד היה ראוי לומר 'מעל שולחנותיהם' בלשון היוולדו ,לכן עוד טרם יצא לאוויר העולם היו
נפלא ומיוחד להבנת הענין ,וכדלהלן. השערות מציקות ומטרידות את יעקב בחוסר
רבים .וביאר ,כי שולחן אחד משותף היה
ה'משפט' שבין יעקב ועשיו לשניהם .היה זה השולחן עליו למדו יחדיו מנוחה ,וזו היא ההתרוצצות האמורה כאן.
וכה ביאר שם ,כי הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו (לעיל כא ,יב) 'כי ביצחק תורה בלילות (עי' ע"ז י .):ועל אותו שולחן עלו צנון [ביאר לי אבא מארי אדמו"ר ה'פני מנחם' זצ"ל את
יקרא לך זרע' ,לומר שישמעאל אינו יורשו .ברם אצל יצחק דרשו וחזרת ,היינו תורת הנגלה לצד תורת הנסתר. פנימיות הדברים על דרך העבודה .דאיתא (עי' עמק המלך טז ,לג)
חז"ל (נדרים לא' ).ביצחק ולא כל יצחק' ,היינו שחלק ממנו ירש וחלק לא, כי בחזרת אוכלים רק את החלק הנגלה ,שהם שהשערות ומותרי הגוף מרמזים על הקליפות והחיצוניים,
וכאשר היו ליצחק שני בנים ,הרי לפי גזירת הקב"ה לא נחשב אלא העלים ,ואילו בצנון להיפך ,אוכלים רק את וכמרומז בכתוב (תהלים סח ,כב) 'קדקוד שיער מתהלך באשמיו'.
אחד מהם בלבד כבן .וכאן נשאלת השאלה ומתעורר הספק :מי הוא החלק הנסתר שבתוך האדמה ,ושתי התורות עשיו הרשע היה מדובק ביצר הרע ומסובב בקליפות עוד
זה ואיזהו שעליו נאמר שהוא זרעו של אברהם ושל יצחק והוא הראוי הללו עלו על שולחנם .ועל כרחך הכי פירושא טרם לידתו ,ולעומתו היה יעקב אבינו 'איש ָחלק' (להלן כז ,יא),
לקבל את ירושתו וכל הברכות המובטחות לאברהם וליצחק ,יעקב או דמילתא .דאי לאו ,הגע בעצמך ,וכי מה בשורה זך ונקי מכל רבב ,ולכן אותן הקליפות של עשיו הפריעו לו,
עשיו .ודבר זה הוא 'משפט' האם יעקב הוא היורש או עשיו ,מי הוא
גדולה יש בזה שצאצאיה יאכלו צנון וחזרת. וזה גרם להתרוצצות].
הזרע הכשר ומי הוא הפסול.
ובכהאי גוונא כבר הורו לנו חז"ל את הדרך .דאתמר (כתובות פה' ).ההוא השיריים שלא נחטפו
דאמר להו 'נכסיי לטוביה' שכיב .אתא טוביה ,אמר רבי יוחנן :הרי בא רבותינו דרשוהו לשון ריצה .כשהיתה עוברת על
ׁ הרה"ק רבי שמעלקא מסעליש זצ"ל היה פתחי תורה של שם ועבר ,יעקב רץ ומפרכס לצאת.
טוביה וכו'ָ ,את ּו ְשנֵ י טוביה -שכן ותלמיד חכם ,תלמיד חכם קודם.
נוהג בפרישות רבה בענייני האכילה על ידי עוברת על פתחי עבודה זרה ,עשו מפרכס לצאת
קרוב ותלמיד חכם ,תלמיד חכם קודם וכו' .שניהם קרובים ושניהם
שכנים ושניהם חכמים -שודא דדייני' ,ורש"י פירש' ,הטלת הדיינים. שהיה פוגם בטעמי המאכלים שהוגשו לפניו.
לפי מה שיראו דיינים שהיה דרכו של מת לקרב את זה יותר מזה, מאכל שדרכו ליאכל כשהוא חם ,היה אוכלו מי מעכב את מי
או מי שבשניהן טוב ונוהג בדרך ישרה ,שיש לומר -בו נתכוין המת כשהוא קר; ומאכל שדרכו ליאכל בצונן ,היה בשלמא יעקב לא יכול היה לצאת ,שכן
לזכות' .ובתוספות פירשו 'לא כפירוש הקונטרס שפירש שיאמדו הדיינים מצוה לחממו .מלבד כן גם היה מולח את עשיו עיכב בעדו לבל יטול ממנו את הבכורה,
דעתו של נותן למי רצונו ליתן יותר ,אלא אומר רבנו תם שהדיין יתן מאכליו עד שלא היו ראויים לאכילת אדם. אך מי מנע מעשיו לצאת לבתי עבודה זרה
למי שירצה' [כלומר ,לרש"י 'שודא דדיינא' היינו השערת הדיינים את מי קירב יותר, אחד מן החסידים שהיו אוכלים משיירי מאכלו כאוות נפשו .אם חפץ בעבודה זרה ,יצא וילך
ולתוספות היינו הכרעת הדיינים על פי רצונם בלבד]. אמר לו פעם כי אין לו כל הנאה גשמית לו ויניח את יעקב לנפשו .אמר הרה"ק רבי
והנה כאן היתה השאלה מי הוא ה'טוביה' שהוא חלקו של יצחק מהשיריים של הרבי .השיב לו הרבי כי לכן יחזקאל מקוז'מיר זצ"ל ,כי אף שגדולה היתה
בירושה .והפסק הוא 'שודא דיינא' – הכרעת הדיינים .וכאן בא ה'שוחד' אמרו חז"ל שלא פסקו מעל שולחן רבי לא להיטותו של עשיו לעבודת גילולים ,מכל מקום
של עשיו ש'ציד בפיו' וכך בערמה ובמזימה הצליח לשחד את יצחק צנון ולא חזרת .שכן את הבשר והדגים חטפו יותר היה רוצה למנוע את יעקב מלצאת לבית
אביו שיאהב אותו ויקבע אותו כיורש יחידי לכל נכסי אברהם ויצחק.
וזהו שוחד שבשעת משפט ממש ,ולכך כהו עיניו ,שהצדיק את הרשע עץ +חיים היא _למ+חזי קים ב+ה ותומכי+ה מאוש+ר
ונטה – בגין השוחד – לומר שעשיו הוא היורש. פרנס חודש כס_ליו
_לעי_לוי נשמת האי גברא רבה ,מוקיר רבנן ות_למידיהון ואיהו גופיה מיניהו הוה ,שם מ_לאכתו עראי ותורתו קבע ,מגדו_לי תמכין דאורייתא וגמ"ח בדור האחרון
ברם ,לאחר מכן כאשר בא אליו יעקב אבינו 'במרמה' היינו בחכמת הנגיד הרבני הרה"ח רבי אברהם נח ז"_ל בן הרה"ח רבי אפרים חיים ה_לוי ז"_ל ק_ליין · נ_לב"ע כ"ג בכס_ליו תשע"ג
התורה ,הרי זה כדאיתא בגמרא שם 'תלמיד חכם קודם' ,וממילא מן הוא הגבר הוקם עו_לה ש_ל תורה ,בהיכ_לי בית ה' ובספריו עה"ת ,ש"ס וה_לכה ,וגם _לרבות עו_לה ש_ל צדקה ,בהקמת מפע_לי חסד ,צדקתו עומדת _לעד
הדין ,גם אם יצחק אוהב את עשיו ,הרי כאן אין הדין 'שודא דדינא' הונצח ע"י בנו הנכבד הרבני הרה"ח ר' מרדכי יהודה ה_לוי ק_ליין ומשפ' ש_ליט"א – ברוק_לין נ"י ,מנציבי המכון ותומכיו
ומפרש ,לפי שאצל יצחק היתה האהבה תלויה התלמידים כשיריים ,ומה שנותר על השולחן היה
בדבר גשמי ,שהביא לו מצידו .כי אילו היה בטל וַ ּי ֱֶאהַ ב יִ צְ ָחק ֶאת ֵע ָׂשו ּכִ י צַ יִ ד ּבְ פִ יו רק הצנון והחזרת( ...צרור החיים המבואר ,תולדותיו לט)
הדבר ,ל ּו לא היה מביא לו עוד ,היתה בטלה וְ ִרבְ ָקה אֹהֶ בֶ ת ֶאת יַ ֲעק ֹב (בראשית כה ,כח)
האהבה והופכת להיות דבר ששייך רק בעבר (עי'
אהבה התלויה בדבר [כיוצא בזה העיר פעם זקני בעל ה'שפת אמת' לחסידים שהזדרזו
אבות ה ,טז) .מה שאין כן אצל רבקה ,שאהבתה לא לחטוף ולאכול משיירי מאכלו בשולחנו בסעודת שבת קודש ,ואילו
השל"ה הקדוש (דרך חיים תוכחת מוסר ,מב) מדייק מפני מה
היתה תלויה בדבר גשמי אלא מחמת החלק הרוחני שינה הכתוב בין הלשונות .כי אצל יצחק נאמר מן החזרת ['כריין'] לא לקחו .אמר להם הרבי ,מדוע אינכם לוקחים
והפנימי ,לכן כתובה האהבה בלשון הווה ,כי נמשכה 'ויאהב' בלשון עבר ,ואילו אצל רבקה אמר 'אוהבת' [הא ּ
רב] ,והלא כל ענין ַ גם מהחזרת ,שמא משום שחריפה היא
כל הזמן ללא הפסק. בלשון הווה. אכילת השיריים הוא גם כן חריף [כלומר ,ענין קשה ובלתי מושג]]...
נטמן בפסוק שנטמן בבית עבר רזא דאחד -המשך מעמוד א אלא 'תלמיד חכם קודם' ,ולכן 'ויקח ברכתך' ,כי כעת נתברר
נלך ונוסיף עוד נדבך לאמור עד הנה – נקודת מחלוקת נוספת בצדק כי הוא זה הראוי להיות יורש האבות במעשיו הטובים
בין עשיו ברשעותו ליעקב בצדקותו .מה שהביא הרה"ק ה'דברי ישראל' ממודז'יץ זצ"ל והראויים ובו מתקיימת ההבטחה 'כי ביצחק יקרא לך זרע' וודאי
(בפרשתן) בשם זקנו הרה"ק רבי יחזקאל מקוז'מיר זצ"ל לבאר את הפסוק (לקמן כח ,ט) 'וילך אליו נתכוון הקב"ה.
עשו ויקח את מחלת בת ישמעאל' ופירש רש"י 'ולמדנו מכאן שנטמן יעקב בבית עבר עשיו יושב בגן עדן
ארבע עשרה שנה' .וקשה ,מפני מה הסתירה התורה דבר זה שלמד יעקב אבינו באהלי
אך למעשה עדיין אינו מבורר הענין ,שהרי גם לעתיד לבוא אנו מוצאים שעשיו
שם ועבר ,והוא נדרש רק ברמז בלבד .ותירץ ,על פי מה שביאר המהר"ל מפראג (גור
ויעקב עומדים בדין זה מול זה ,עד שבא הקב"ה להכריע ביניהם .כדאיתא בחז"ל
אריה בראשית י ,ח; ספר גבורות ה' פי"ז) שכל דבר שהיה בהסתר ,גם התורה הסתירה המעשה ,ומאחר
(ילקוט שמעוני עובדיה רמז תקמ"ט; ירמיהו מט רמז של"ג) 'לעתיד לבוא כשהקב"ה דן את עשיו הרשע ,מה
ש'נטמן' בבית שם ועבר בהסתר ,לכן לא נכתב בפירוש אלא ברמז.
עשיו עושה ,מתעטף בטליתו ובא ויושב אצל יעקב [בגן עדן] שנאמר (עובדיה א ,ד) 'ואם
יעקב קרוב יותר אל האבות -בתורתו בין כוכבים שים קנך' ,ואין כוכבים אלא יעקב' ,ובירושלמי (נדרים פ"ג ה"ח) נוסף על זה
ומכאן לענייננו .דיש להקשות עוד ,מפני מה נרמז הדבר בפסוק זה דווקא ,בסיפור 'והקב"ה גוררו ומוציאו משם' .הרי שעדיין יש ספק להכריע בין עשיו ליעקב עד
תולדות עשיו ,בפסוק המספר שהוסיף רשעה על רשעתו ,ולמה לא בפסוק אחר .אלא ליום הדין הגדול והנורא ,וכיצד יתכן הדבר ,הלא קיימא לן ש'תלמיד חכם קודם'
שיש כאן סימן למאבקו של עשיו הרשע בקדושת יעקב אבינו .מכיון שראה שאינו ויעקב הוא היורש האמיתי.
יכול לנצח את יעקב אבינו ,והבין שזה מחמת שהכח שלו ושל יעקב בזכות אבות אך באמת ,סיבת המשך הפלוגתא בין יעקב לעשיו נובעת מההבדל וההפרש בין
שווה ,שניהם בני יצחק ונכדי אברהם ,לפיכך התחכם ונשא לאשה את בת ישמעאל עובד ה' לבין זה אשר 'לא עבדו' .שבעוד עבדי ה' תמיד מרגישים עצמם בתחילת
וכך הכפיל את כח יחוסו לאברהם אבינו. העבודה ויודעים ומכירים בשפלות עצמם ומאמינים כי עדיין לא עשו כראוי בלימוד
ברם יעקב אבינו התחכם יותר ממנו והטמין עצמו בבית שם ועבר ,במקום שם למד התורה ובקיום מצוות ה' כדבעי למיהוי ,הרי שאותם הדומים ל'עשיו' מחזיקים
אברהם אבינו תורה יחד עימו (החיד"א בנחל קדומים בראשית כח ,יא ,בשם הראשונים) וב'בעל הטורים' איתא עצמם שלמים וראויים ,בפרט היותו בן ונכד לאבות הקדושים ,ומתעטפים בטלית
(במדבר ו ,כד) שבמשך ט"ו שנה למד עם האבות יחד ,ועל ידי זכות התורה הרי הוא מכפיל ומתיישבים בגן עדן ומצפים לקבל 'שכר' .ולכן לא קיבל עשיו את הפסק של 'בא
את זכותו כהנה וכהנה כשממשיך לשמור מסורת אבות ולדבוק בדרכיהם – שהם אחיך במרמה' כי הגם שליעקב יש חכמת התורה ,הלא גם אני משהו ,אני גם כן יחסן
היו דבקים בתורה ככתוב (לעיל כו ,ה) 'עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי ובעל תורה ,וחזר הדין לקדמותו ,שאם שנינו תלמידי חכמים ,הרי הדין 'שודא דיינא'
מצוותי חוקותי ותורתי' וכדאיתא בגמרא (יומא כח' ):אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה ואותי אהב יצחק יותר...
וכו' יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה היה' ,ואם כן קרוב יעקב יותר לקדושת האבות,
וראוי הוא לירש את האבות. 'אנכי יעקב' – יודע את דל מצבי
וכמו שכתב בהדיא הרה"ק ה'שם משמואל' זצ"ל בשם אביו הרה"ק ה'אבני נזר' זצ"ל
אם אלמד – היה נכדו... ׂ
(ויצא תרפ"א; מקץ תרע"ו) ,שלכן נקרא בשם זה 'עשיו' מלשון ָעש ּוי וגמור ,ודרשו חז"ל לפי
ויובן הדבר ביותר על פי מעשה נפלא שהיה אצל הגה"ק רבי עקיבא סופר זצ"ל ה'דעת שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים הרבה .ויש כאן 'רמז על מהותו ,שהיה בעיני
סופר' מפרעשבורג [נינו וממשיך דרכו של ה'חתם סופר' זצ"ל ,אשר עלה באחרית ימיו לארצנו הקדושה עצמו כאיש שלם שאינו חסר לו כלום ,היפוך תעודת אדם שיהיה בעיני עצמו כחסר
והתגורר בירושלים .נלב"ע ב' בכסליו תש"כ] .פעם אחת הגיע לבקרו תלמידו הגאון רבי דוב ומשתדל להשלמתו' שעשיו 'לא היה משתדל אחר שום התחדשות להשלים נפשו',
קינסטליכער זצ"ל [בנו של הגה"ק ה'באר צבי' זצ"ל הרב מסעבען] ,היתה זו שעת אכילה והזמינו אבל יעקב תמיד עומד ושואף לשלמות .והדבר עולה בקנה אחד עם ביאורו של רש"י
רבו לסעוד עמו על שולחנו בביתו ,וראה להפתעתו כי רבו ניגש אל מכשיר לקליית על הפסוק 'כי ציד בפיו' – שידע לצוד ולרמות את אביו בפיו ,ושואלו אבא היאך
ּ
ומגישה לרבנית ע"ה. הלחם [טוסט"ר] מוציא משם פרוסת לחם מורח עליה חמאה מעשרין את המלח ואת התבן ,כסבור אביו שהוא מדקדק במצות' כי הציג עצמו
בראותו כי כן ,מחה על כבוד רבו ,ואמר 'אילו הרבי היה אומר לי ,הייתי אני מכין תמיד כשלם בתורה ומצוות.
עבורה את הלחם' .נענה לו רבו' ,הלא גם אני מחויב לכבדה ,שהרי היא נכדת ה'חתם
ויתבאר ביותר על פי מעשה נפלא שהיה אצל הרה"ק ה'אהבת ישראל' מויזניץ זצ"ל
סופר' [היא היתה בת דודו של בעלה ,בתו של הגה"ק רבי יצחק יהודה לייב סופר זצ"ל בן ה'כתב סופר'
אשר בעת נסיעתו ברכבת ממקום למקום ,פנה אליו יהודי שלא הכירו ולא ידע מי
ונכד ה'חתם סופר'] ...תמה רבי דוב' ,והלא באותה מדה גם הרבי הוא נכד החתם סופר'.
הוא ,אך הרגיש כי מדובר באישיות נכבדה ,ושאלו בדרך ארץ' :מי אתם' ,ויען לו
האיר לו רבו פניו הטובים ואמר :היא מיום לידתה -נכדת ה'חתם סופר' בכל אופן
ה'אהבת ישראל' בענווה יתרה' :אכן ,גם אני שואל שאלה זו וגם אני עוסק בסוגיה
שהוא .ואילו אני ,רק אם אלמד כראוי וארבה מעשים טובים ,אז אזכה להיות נכדו...
זו כל חיי ,מי אני ומה מעשיי ,אדרבא אשמח אם תאמר לי'...
ולכן שפיר שייך רמז זה שנטמן בבית עבר דווקא לפסוק זה שנשא עשיו את בת
ישמעאל ,כי על כך היתה המחלוקת ,בבחינת 'זה לעומת זה עשה האלוקים' .עשיו על פי זה יש לבאר מה שאמר יעקב אבינו לאביו ,כאשר נשאל ממנו (להלן פס'
נשא בת ישמעאל להיות יותר בעל יחוס ,ויעקב נטמן בבית עבר י"ד שנה ,לדבוק יח) 'מי אתה בני ,ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכורך' ורש"י פירש שאין כאן
באמת במורשתם ובמהותם. דיבור שקר אלא 'אנכי המביא לך ,ועשו הוא בכורך' .ולדברינו יערב ,שכן כאשר
נשאל יעקב אבינו 'מי אתה בני' הבין שהכוונה לשאלה פנימית ,האם יודע אתה
לרקוד על הזכות להיות בני אברהם יצחק ויעקב את מהותך ,וכאותה שאלה שנשאל הרה"ק ה'אהבת ישראל' .ויען יעקב ויאמר,
על פי הדברים הללו ,מצאתי טעם במאמר עמוק שאמר הרה"ק מקאצק זצ"ל בשם אכן 'אנכי' -הנני מי שאני ,אך אינני יודע מעמדי ומצבי וכבר ששים ושבע שנים
הרה"ק המגיד מקאזניץ זצ"ל שאמר 'אילו הייתי יודע שהנני נכד אברהם יצחק ויעקב, הנני עוסק בסוגיה זו ,ותמיד אני במצב 'וידו אוחזת בעקב עשיו' עדיין נמצא אני
הייתי עושה 'קאז'עליק' [ריקוד שבו האדם מתהפך כאשר ראשו ארצה ורגליו למעלה ,כפי שהיה בתחילת דרכי ,בצעד הראשון הרחק מהעשייה השלמה .בבחינת 'מי יקום יעקב
מקובל לעשות בעת שמחה יתירה] ברחוב העיר' .והדברים תמוהים מאוד. כי קטן הוא' (עמוס ז ,ה) .ברם 'עשיו ,בכורך' -הוא יודע היטיב את מעמדו ומרגיש
אלא ,הוא אשר דיברנו .כי להיות 'נכד אברהם יצחק ויעקב' אין די להיות נולד עצמו שלם ומושלם בלי צורך לתקן דבר...
להורים יהודיים ,צריך להיות ראוי ועתיר במעשים טובים ,ולהיות כלול בפסוק (יח ,יט) כך מספרים בהתרגשות תלמידיו של רבי ירוחם ממיר זצ"ל על מנהגו להסתגר בחדרו
'למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט' .ולכן לאחר אמירת שיחת מוסר נוקבת ,וכמו כן אחרי התקיעות ותפילת המוספין של ראש
ברוב ענוותנותו אמר המגיד מקאזניץ ,אילו הייתי יודע כי אני אכן ראוי להיחשב נכד השנה ,שבאה לאחר חודש שלם של עבודת הבורא בסילודין מראשית חודש אלול
הממשיך דרכם ומיוחס אליהם -הייתי שש ושמח ורוקד מרוב שמחה. ובימי הסליחות .ובמשך כמחצית השעה היה מתהלך בחדרו אנה ואנה וזעק בנהמת
הרי שזכות אבות לבנים מתעוררת רק כאשר ממשיכים בעוז את דרכם כראוי. ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע' – הוא ,ברוב לבו בלשון הפסוק (להלן פס' יב) 'אולי ֻ
והלוואי וכבר יגיעו -יִ גְ ע ּו -מעשינו למעשי אבותינו ,ובזכות כך נזכה לראות מהרה ענוותנותו ונמיכות רוחו הסתפק וחשש שמא עבודתו אינה כדבעי ויש בה חלילה
בישועת ה' לעמו ,ונזכה לרקוד בשמחה בחוצות ירושלים על גאולתנו ופדות נפשנו מעשה תעתועים ואין בה שלמות .וזו היא מידת הצדיקים ,שבכל מה שעובדים יותר
(מעובד מתוך שיחת לש"ק פר' תולדות ה'תשפ"ד) ברחמים גדולים במהרה בימינו ,אכי"ר. לבורא ,הם מבינים יותר שטרם הגיעו אל תכלית העבודה (עי' נועם אלימלך ליקוטי שושנה ד"ה פתחו לי).
ב
לא באו לריב על הבאר להדיא ,אלא רק החלו המקח לאחר מעשה ,בטענה כי אנוס היה למכור רגש הרחמנות
מקנטרים ומחפשים כיצד להגיע לאמירת 'לנו את הבכורה ,שכן אחזו בולמוס והיה מסוכן למות. הגאון רבי מנחם כ"ץ מפרוסטיץ זצ"ל (הובא בספר תולדות
המים' .אכן הופרה עצתם ונתקלקלה מחשבתם, לכך נתחכם יעקב לתת לו תחילה לחם כל צרכו, וחידושי רבי מנחם כ"ץ מפרוסטיץ ,חידושי אגדה ,כאן) ,מתלמידי ה'חתם
כי רועי יצחק למדו מרבם לברוח מהמחלוקת עוד ועתה משהמשיך עשיו באכילת הנזיד גילה דעתו סופר' ,פיסק את המקרא באופן שונה ,וכה דרש
בתחילתה ,ותכף בתחילת הדין־ודברים בחרו להיות כי לאו מחמת אונס הוא ,והמכירה שרירה וקיימת. אותו' :ויאהב יצחק את עשיו' ,למה? 'כי ציד בפיו:
מן הנעלבין ואינן עולבין ,ומיד נסתלקו ומשכו ורבקה אוהבת את יעקב' .היינו ,שעשיו היה תמיד
ידיהם מן הבאר ההיא ,ויחפרו באר אחרת .ראו רועי בא לבכות לאביו ולצודו בפיו ,כשהוא מתאונן ואומר:
גרר שלא יצליחו בזה בעקיפין ,על כן 'ויריבו גם ֹאמר ֲאח ִֹתי הִ וא ּכִ י יָ ֵרא לֵ אמֹר ִא ְׁש ִּתי וַ ּי ֶ כל היום אמא אוהבת רק את יעקב .בלית ברירה,
עליה' ,היינו עליה – על הבאר עצמה .הפעם הסירו כשראה יצחק את עשיו שהוא חש חוסר אהבה מאמו,
את המסכה מעל פניהם וכבר לא חיפשו תירוצים ׁשי ַה ָּמקֹום (בראשית כו ,ז) ּפֶ ן יַ ַה ְרגֻ נִ י ַאנְ ֵ העניק לו הוא את האהבה שנחסרה לו ,כביכול .כך
ואמתלאות סחור סחור ,אלא הכריזו מלחמה באופן ניצל את רגשי אביו על מנת להשיג לעצמו עוד אהבה
שלא יהא רגיל לשקר
גלוי על אודות הבאר גופא .לכן הפעם כבר נקראה והעדפה .ולפי דבריו מתורצת גם הקושיא דלעיל,
אריכות לשון יש כאן ,וגם מפני מה פתח בלשון
'שטנה' ,כי אין זה עסק צדדי ,אלא שטנה ואיבה שלכך נאמר 'אוהבת' ,בלשון הווה ,כי כל זה חלק
'נסתר' ועבר ללשון 'מדבר' .והוה ליה למימר בקצרה
גלויה. מדברי עשיו אל אביו ,שתמיד היה אומר כן לאביו
'ויאמר אחותי היא כי ירא פן יהרגוהו'.
לעורר רחמיו ואהבתו אליו.
ביאר החסיד ר' מרדכי יחיאל לוריא ז"ל (עי' נטעי אשל),
ֹאמרּו ָראֹו ָר ִאינּו ּכִ י הָ יָ ה ה' ִע ָּמְך
וַ ּי ְ שאף שהוכרח יצחק לשקר מחשש פיקוח נפש ,מכל הזהרו מן הצבועים
מקום כדי שלא יתרגל לכך ,חזר ושינן לעצמו כל מקשים העולם בשם הרה"ק רבי נפתלי צבי
(בראשית כו ,כח) העת 'איני אומר אחותי היא אלא מפני שירא אני מרופשיץ זצ"ל ,וכי כיצד לא אהבה אף רבקה את
לאמור 'אשתי' ,פן יהרגוני אנשי המקום'[ .וכבר היה בנה שהתהלך תמיד עם שאלות 'כיצד מעשרין את
הקהה את שיניו המלח ואת התבן' ,והרי היתה צריכה להתפאר בבן
מעשה במי שבא למורה הוראה לשאול אם וכיצד מותר לרמות את
כאשר גוי נאלץ לדבר בשבחו של יהודי ולומר עליו חכם ו'מחמיר' כזה.
הרשויות כדי לקבל זיכוי שאינו מגיע לו לפי כללי החוק ,כשהוא
דברי תהילה ,הוא מרגיש באותה שעה כאילו הוא
מצטייד בכל מיני היתרים ואמתלאות .השיבו הרב ,גם אם צודק ומתרץ ,שרבקה שהיתה אחות לבן הארמי ידעה
בולע קלח שלם של מרור .ובספר 'נפלאות מתורתך'
הנך בדברך ויש היתר לכך ,דע לך כי בדרך כלל מי שהוא 'גנב' על נקל להבחין ולהבין מה מסתתר מאחורי השאלות.
כתב שכבר נרמז דבר זה כמה פעמים בתורה ,וזה אב
ביום ראשון ,ימשיך להיות כזה גם ביום שני]... היכרותה עם הרשעים בבית אביה לימדה אותה כי
לכולם .שבתיבות 'ויאמרו ראו ראינו' מסתתרת תיבת
'מרור' כקריאתה .כמו כן גבי יוסף ,כאשר נאלץ שר יכול להיות מי אשר שבע תועבות בלבו ,והוא יבוא
באיצטלא של צדיק עם חומרות יתירות והידורים
המשקים לומר לפרעה כי יש בבית שר הטבחים מי
שיודע לפתור חלומות ,אמר לו (לקמן מא ,יב) 'ושם אתנו
(בראשית כו ,יג) וַ ּיִ גְ ַּדל הָ ִאיׁש במצוות .לא כן יצחק אשר גדל בתום בין ישרי דרך
בביתו של אברהם אבינו ,ולכן סבר שהכל אמת ,כי
נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר' ,שאף איש גם אחר שנהיה גדול היה השקר רחוק ממנו ביותר.
הוא נהגה בסופי תיבות 'מרור' .וכן גבי בלעם שנאלץ מפני מה מכנה אותו התורה בתואר 'האיש' ואינה
לברך את ישראל בעל כרחו ושלא בטובתו ,מה כתיב נוקבת בשמו' ,ויגדל יצחק'. וכעין זה אמרו חז"ל (יומא ט ):דוקא על ריש לקיש
ביה? 'וישם דבר בפיו ויאמר' (במדבר כג ,טז) ,סופי תיבות שהיה בעבר ראש הלסטים שאם הוא דיבר עם אדם
'מרור' .גם כאשר אומות העולם מוכרחות לשבח את שה ֱעשיר אדם ונתגדל, אלא שדרך העולם ,אחר ֶ בשוק האמינו לאותו אדם להלוות לו ללא עדים ,כי
חכמתם של ישראל ,כמו שנאמר (דברים ד ,ו)' :ואמרו רק רם לבבו בקרבו ואין נאה לכבודו לנהוג כאחד האדם ריש לקיש הטיב להכיר את נבכי לבם וצפונותיהם
עם חכם ונבון' ,אף כאן מוטמן ה'מרור' .כי קשה להם ולהיות איש רעים להתרועע .אך יצחק אבינו אף של הגנבים ,וידע לעמוד מיד על טיבו של מי שלפניו.
לגויים לבלוע מציאות זו. אחרי שגדל נותר 'איש' בין אנשים( .עי' באר יצחק לגאון רבי
יצחק אב"ד אוֹליק וטוֹרטשין זצ"ל)
(בראשית כה ,ל) ּכִ י ָעיֵף ָאנֹכִ י
ָׂשא נָא כֵ לֶ יָך ֶּתלְ יְ ָך וְ ַק ְׁש ֶּתָך וְ צֵ א וַ ּי ִָריבּו ר ֵֹעי גְ ָרר ִעם ר ֵֹעי יִ צְ ָחק לֵ אמֹר עייפות או עצלות
צּודה ּלִ י צָ יִ ד (בראשית כז ,ג) הַ ָּׂש ֶדה וְ ָ רמז יש בזה על פי מה שכתב ב'כנסת יחזקאל'
שא נא -לשון השחזה ...חדד סכינך ושחוט יפה ,שלא
לָ נּו הַ ָּמיִ ם וַ ּיִ קְ ָרא ֵׁשם הַ ּבְ ֵאר ֵע ֶׂשק ּכִ י להרה"ק מרדומסק זצ"ל ,כי הנה דרך בני אדם
תאכילני נבלה ִה ְת ַע ְּׂשקּו ִעּמֹו .וַ ּי ְַחּפְ רּו ּבְ ֵאר ַא ֶח ֶרת שבענייני העולם הם עוסקים בחיות וברעננות ,אך
כשמגיעים למילי דשמיא ,תורה ותפילה ,לפתע הם
אדם יראה לעיניים וַ ּי ִָריבּו ּגַ ם ָעלֶ ָיה וַ ּיִ קְ ָרא ְׁש ָמּה ִׂש ְטנָ ה נעשים עייפים ויגעים .וכמו שדרשו במדרש (אסת"ר ג ,ד)
תמוה ,והלא צידו של עשיו תמיד בפיו של יצחק, על הפסוק (ישעיה מג ,כב) 'ולא אותי קראת יעקב כי יגעת
ומאז ומעולם עשיו יוצא לצוד ומביא לאביו מטעמים, (בראשית כו ,כ–כא) בי ישראל'' :יתיב ומשתעי כל יומא ולא לעי ,וקאים
ומהו שבא עתה להזהירו על הנבילה. לצלאה והוא לעי .יתיב ומשתעי כל יומא ולא לעי,
הנהיר הרה"צ רבי הלל מקולומייא זצ"ל (מקרא דרדקי ,ריש
עילה למריבה יתיב למיתנא והוא לעי' .אף עשיו היה כן ,כל היום
פרשתן – אות תכד) ,כי אכן גם עד עתה לא היה יצחק אבינו בבאר האחרת אמר להדיא 'ויריבו גם עליה' ,על שוטט בחוצות לצוד חיות וללסטם את הבריות ,ולא
סומך על עשיו .כי דורש היה ממנו להביא לפניו מדי הבאר ,ולמה לא פירש כן בתחילה ,לומר 'ויריבו רועי ניכרת בו כל עייפות .ואימתי נעשה עייף ,בבואו
יום את סכין השחיטה לבודקו תחילה .אכן עתה גרר עם רועי יצחק על הבאר ,לאמור לנו המים'. ל'אנכי' ,בתיבות תורה ותפילה .אז לפתע תקפתו
משכהו עיניו מראות ולא היה יכול עוד לבדוק את וכן קשה מהו 'לאמור' ,דהוה ליה למימר 'ויאמרו אפיסת כוחות ונתעייף.
הסכין ,אמר הרי עלי להזהירו שלא יכשילני באכילת לנו המים'.
נבילות וטריפות. איתא ב'ערבי נחל' (סוף דרוש ו) כי יצחק אבינו היה אדם
נכבד ביותר בעיני הכל ,והיו רועי גרר בושים לצאת
וְ יַ ֲעקֹב נָ ַתן לְ ֵע ָׂשו לֶ ֶחם ּונְזִיד ֲע ָד ִׁשים
במריבה גלויה נגד רועי יצחק על אודות המים .מה (בראשית כה ,לד)
ֹאמר
ֹאמר ָאבִ י וַ ּי ֶ
וַ ָּיבֹא ֶאל ָאבִ יו וַ ּי ֶ עשו ,חיפשו תואנה ועילה למריבה ,לקבול נגד רועי
יצחק ,ומסתמא יעזו רועי יצחק כנגדם ,ואז כשיהיה מכירה מרצון
הִ ּנֶּנִי ִמי ַא ָּתה ּבְ נִי (בראשית כז ,יח) 'עסק' שלם ביניהם ,שוב לא יחששו גם הם לשוב יש להבין ,מפני מה הוסיף יעקב לתת לעשיו יותר
והייתי בעיניו כמתעתע ולהעז פניהם ולומר 'לנו המים'. ממה שנתבקש .הלא נזיד עדשים ביקש ,ולמה יקבל
מהי משמעות קריאתו 'אבי' ,בלא שהוסיף דבר. על כן לא נאמר שרועי גרר רב ּו עם רועי יצחק גם לחם.
היה לו מיד לומר 'אבי ,אנכי עשיו בכורך ,עשיתי על הבאר ,כי לא היתה מריבתם אלא ענין צדדי אלא ,כתב ה'באר מים חיים' ,וכן כתב נמי ה'בן
כאשר דיברת אלי'. וקטן ,כשהמטרה מתוך זה להגיע 'לאמור לנו המים'. איש חי' (דרשות) ,שחשש יעקב פן יבטל עשיו את
ג
נציבי מכון ‘אור חדש'
אשר נשא _לבם אותם _להיות עמודי התווך
ופטרוני המכון בהפצת מעיינות התורה והחסידות
א_לה יעמ+דו ע_ל הב+רכה
הרב שלמה חנוך אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו
פלעטבוש -ניו יורק הברכות הגשמיות ,נתכעס עשיו ואמר ,הלא אז בשעתו כתב האלשיך הקדוש ,כי היתה כאן תחבולה מצד יעקב
היתמם שהוא לוקח את הצד הרוחני ,ובכך 'את בכורתי לנקוט בזהירות לבל יתפס בקלקלתו .כי לא ידע יעקב
הרב נפתלי צבי אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו לקח'' .והנה עתה לקח ברכתי' הגשמית גם כן .וזו רמאות אם יכיר אביו בשמיעת קולו שהוא יעקב ולא עשיו .ואילו
לייקווד – ניו ג'רזי
קשה וערמומיות כפולה. היה אומר מיד בכניסתו 'אנכי עשיו בכורך' יש חשש
הרב אליעזר דוד איצקוביץ ומשפחתו שיחיו שמא אביו יכירנו מיד בטביעות עינא דקלא ,וכפי שאמר
ברוקלין -ניו יורק בהמשך (פס' כב) 'הקול קול יעקב' ,ונמצא נתפס בקלקלתו
הרב שלמה יוסף בידרמן ומשפחתו שיחיו
(בראשית כז ,מא) יִ קְ ְרבּו יְ ֵמי ֵאבֶ ל ָאבִ י ויביא על עצמו קללה ולא ברכה .לכן אמר תחילה תיבה
מונסי -ניו יורק אחת' :אבי' .ובזה ביקש לבדוק אם אביו מכיר בו .כיון
באבל אחד
להסתפק ֵ שענה יצחק 'הנני .מי אתה בני?' ,הבין יעקב כי אכן
הרב ירמיה בראך ומשפחתו שיחיו מאי טעמא ביקש עשיו להמתין למות אביו ,וכי כל כך אין אביו יודע להבדיל ביניהם בשמיעת הקול ,ואזר עוז
ברוקלין -ניו יורק
חשש להרוג את יעקב בחיי יצחק אביו .פירש בש"ך על בנפשו להמשיך ולומר 'אנכי עשיו בכורך'.
הרב חיים אברהם בראך ומשפחתו שיחיו התורה בדרך צחות ,כי רצה עשיו לחסוך מעצמו את ימי
לייקווד -ניו ג'רזי
ה'שבעה' הנוספים .כך יישב שבעה על אביו ואחיו כאחת
משפחת ברין הנכבדה שיחיו
ירושלים – ישראל
וייפטר מן האבלות הנוספת. (בראשית כז ,כז) ְר ֵאה ֵריחַ ּבְ נִי ּכְ ֵר ַיח ָׂש ֶדה
שדה תפוחים
הרב ישראל שמעון בריקמן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק נָׁשיו לֹו לְ ִא ָּׁשה
ַעל ָ כתפוח – הקדמת 'נעשה' ל'נשמע'
מדוע תפוחים דייקא .ביאר ה'חתם סופר' ,כי בגמרא
הרב יהודה לייב אברהם גוטמן ומשפחתו שיחיו (בראשית כח ,ט)
ברוקלין -ניו יורק (שבת פח ).דרשו על הפסוק (שה"ש ב ,ג) 'כתפוח בעצי היער וגו'',
לפי מעשיו מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה
הרב יוסף ברוך גליקסמן ומשפחתו שיחיו לנשמע .והרי אף יעקב הקדים כאן עשיית המטעמים
ברוקלין -ניו יורק מאי 'לו לאשה' ,וכי למי אם לא לו .פירש החיד"א (נחל
לשמיעת הציווי מאביו ,לפיכך לו נאה ולו יאה שיתן ריח
קדומים יא) ,שכן אמרו חז"ל (סוטה ב ).שבזיווג שני אין מזווגין
הרב אברהם יעקב גרינשטיין ומשפחתו שיחיו כתפוחים.
פלעטבוש -ניו יורק לאדם אלא לפי מעשיו ,לפיכך אמרה תורה שאשה זו
שהיתה 'על נשיו' ,היינו זיווג שני ,היתה 'לו לאשה' ,ראויה
הרב ידידיה גרינשטיין ומשפחתו שיחיו לו לפי מעשיו.
ברוקלין -ניו יורק ֹאמר לְ ָאבִ יו וַ ּיָבֵ א לְ ָאבִ יו וַ ּי ֶ
הרב שלמה הלר ומשפחתו שיחיו
יָ ֻקם ָאבִ י וְ יֹאכַ ל ִמּצֵ יד ּבְ נֹו
שב מב
לייקווד -ניו ג'רזי
ַמ ְת ִ ּכ ִיפין ַה ְת ָחלָ ה
וע א צע!
ל
ׁשָך (בראשית ּבַ ֲעבֻ ר ְּתבָ ְרכַ ּנִי נַפְ ֶ
ח
רון
הרב שאול וואססערטהייל ומשפחתו שיחיו
טומס ריבר – ניו ג'רזי
לְ ַה ְׁשלָ ָמה ִ ּב ְת ִד ָירה כז ,לא)
לע"נ הרה"ח ר' מאיר בן הרה"ח ר' שמחה יצחק זאיאנץ ז"ל
נלב"ע ג' בסיון תשפ"א
מכר רב
הסדרה שכבשה
את עולם התורה
בשורה נפלאה לכל עמלי תורה ושוחריה מה תתן לי
הרב מנדל טייטלבוים ומשפחתו שיחיו בשעה טובה ומוצלחת רמז נאה יאמר בזה ,כי התיבות 'ויבא
לונדון -אנגליה הושלמה הסדרה המבוקשת
לאביו' נקראות הלוך וחזור ,שכן עשיו
של הספר הנפלא ,מתוק מדבש
הרב חיים בער יוסטמן ומשפחתו שיחיו ונופת צופים ,בדברי תורה ערבים מופלג בכיבוד אב ,אך הכל על מנת
ברוקלין -ניו יורק לקבל פרס .צא וראה מה אמר מיד לאחר
הרב אהרן לב ומשפחתו שיחיו מכן 'בעבור תברכני נפשך' .עושה מצוה
ירושלים -ישראל
הרב יעקב יוסף לב ומשפחתו שיחיו בידו האחת ,והאחרת פשוטה לקבל גמולו
ברוקלין -ניו יורק
על כך.
הרב יעקב זעליג לנדאו ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
שיעורים על סדר פרשיות התורה והמועדים,
הרב חיים דוד מונדרוביץ ומשפחתו שיחיו
בעיון ופלפול ,מאוצרותיהם של גדולי הדורות,
ראשי ישיבות ורבותינו הקדושים ,מוגשים ביד אמן
ֶאת ּבְ כ ָֹר ִתי לָ ָקח וְ הִ ּנֵה ַע ָּתה
לָ ַקח ּבִ ְרכָ ִתי (בראשית כז ,לו)
לייקווד – ניו ג'רזי
מפי הגאון החסיד פה מפיק מרגליות
הרב דוד מרגליות ומשפחתו שיחיו רבי דניאל חיים אלתר שליט"א
לונדון -אנגליה ראש ישיבת פני מנחם -ירושלים תובב"א גם רוחניות וגם גשמיות
בעריכה מיוחדת ובשפה השווה לכל נפש מה נזכר עכשיו ממעשה ישן נושן
הרב יעקב מאיר פיגא ומשפחתו שיחיו מבית 'ניצוץ אחד' שע"י מכון 'אור חדש'
לייקווד -ניו ג'רזי שאחיו קנה ממנו את הבכורה.
הרב שלמה פעדער ומשפחתו שיחיו
מפרש המלבי"ם ,כי עשיו טען שאז
וויליאמסבורג -ניו יורק בשעתו ,בעת מכירת הבכורה ,הסביר לו
יעקב שכך נכון וראוי ולא ינזק מכך .כי
הרב מרדכי צבי קאהן ומשפחתו שיחיו
לונדון -אנגליה הבכורה אינה אלא ענין רוחני גרידא,
מ ו גב ל ע ד א' ב כ ס ל י ו תש פ " ז לעבודת בית המקדש בעוד שנים רבות,
הרב מרדכי יהודה הלוי קליין ומשפחתו שיחיו ואף סכנות גשמיות יש בזה למי שאינו
ברוקלין -ניו יורק
ראוי לכך (עי' רש"י לעיל כה ,לב) .על כן ,לאדם
הרב יעקב קריימן ומשפחתו שיחיו גשמי כעשיו אין הבכורה כדאית ,ואילו
ברוקלין -ניו יורק
לרכישה יש להיכנס _ל'נדרים פ_לוס' יעקב החפץ ברוחניות ,לו ודאי תיאות
מוסד 'אור חדש לחסידות' > קטגוריה חדא פלפלתא הבכורה .כעת ,כשיעקב בא ולקח גם את
הרב יוסף שטרייכר ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
ניתן _לשמוע את שיעורי מורנו הרב ש_ליט"א
משפחת שקאפ הנכבדה שיחיו בט_לפון073-321-1945 :
שיקגו -אילינוי ובארה"ב בט_לפון1917-456-8021 :
1<2דף היומי בב_לי אידיש * _לשידור חי
הרב מאיר שרייבער ומשפחתו שיחיו 2<2שיעורי ירוש_למי אידיש 3<2חומש רש״י אידיש
ציריך -שווייץ 5<2דרשות באידיש 4<2שפת אמת אידיש
3<1שפת אמת _לה״ק 1<1דף היומי בב_לי _לה״ק
5<1דרשות ב_לה״ק
עיצוב ועימוד :י+צחק 0527-130-217 © כ_ל הזכויות שמורות _למכון 'אור חדש' ירוש_לים_ .לקב_לת הג_ליונות ,הערות ,תרומות והנצחות ניתן _לפנות בכתובת דוא"_לshiurey.r.d@gmail.com :
