בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — תולדות (2026-11-09)

פר' תולדות · זך מרחשון -א כסלו
תשפ"ז · שנה כ"ז · גליון ז )אלף שמ"ח(
ימי השבע ברכות לנכדת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
בת הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א
במוצש"ק יייערך שמחת שבע ברכות ייחודי ע"י כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א ,לגדולי תומכי קרן הצלה -להצלת רשת
הכוללים והישיבות בחצר קדשנו.
ביום ראשון בערב יתקיים שמחת שבע ברכות מרכזי לכלל אנ"ש בני קהילות הצפון ,באולם בעיה"ק טבריה בשעה .8.30
ביום שני בערב ע"י סב הכלה כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א בבהמ"ד סטרופקוב בבני ברק.
שמחת השבע האחרון יתקיים אי"ה בהיכל הגדול ,בשעה 3.30אחה"צ .ברכהמ"ז לערך השעה ,5.15כשלאחמ"כ ימשיכו
בריקודי שמחה.
הודעות ועדכונים וכן שידורים מימי השבע ברכות ניתן לשמוע במערכת קול צאנז ;072-3152000 :מארה"ב:
;605-53136698מאירופה.44-3333661564 :
בירח האיתנים העעל"ט. שב"ק פר' חיי ז"ך מרחשון -מברכים החודש כסלו
בברכהמ"ז על הכוס התכבד -הרה"ג ר' שמואל קבלת שבת התפלל לפני העמוד -הר"ר יקותיאל
נטע זלמנוביץ שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים דברי יהודה )בר"א( בריכטא מפעיה"ק.
חיים פעיה"ק ונכד רבוה"ק .וזימרו 'צמאה נפשי'.
אח"כ נערך שמחת השלום זכר לרגל הולדת הבן בזמירות בשוה"ט התכבדו ,כל מקדש -הרה"ג ר' זאב
להר"ר חיים יוסף טורנר מפעיה"ק )ב"ר ברוך ממאנסי, יצחק מילר שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים דברי חיים
וחתן להבחל"ח ר' מנחם לוק ז"ל( ,ולהר"ר יוסף נפתלי פעיה"ק ,מה ידידות -הרה"ח ר' בן ציון לוק מפעיה"ק.
אלכסנדר ברנסדורפר מפעיה"ק )בה"ר חיים שלום שו"מ אחר שהגישו מאכל ה'צימעס' עברו קבוצה
במרכז התורה פעיה"ק ,וח"ר נתן דוב מלר מפעיה"ק( ,ועברו נבחרת מתלמידי ישיבוה"ק הנמנים על 'דעם רבינ'ס
הקהל לקבל פירות. חבורה' ,אחר שלמדו בהתמדה שעות רצופות הרבה
הפלפול שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט
בתוספת נופך ,דהנה יל"ד במה שנא' להלן )כד ,י( בתוה"ק ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את
ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וילך וגו', אברהם בכל ,ובמדרש פליאה )הובא בישמח משה
דמ"ש מגמלי 'אדוניו' לכאו' הוא למותר ,דבוודאי בשם ס' נחלת יעקב( ,בכל זה אליעזר שנא' המושל
משל אברהם היה שהרי לאליעזר לא היה לו רכוש בכל אשר לו ,מכאן אמרו חכמים אל יפטר אדם
דמה שקנה עבד קנה רבו )וכבר נתעורר בזה רש"י ,ועי' מחברו אלא מתוך דבר הלכה ,והוא פלאי.
מזרחי( ,ויל"פ דבא להורות שעדיין היה עבד ואפ"ל בזה ,בהקדם דברי כ"ק אאדמו"ר
לאדוניו ,דלא נימא מאחר ששלח אותו לקדש זצללה"ה בדרוש לפרשתן ע"ד המדרש הללו )נדפס
אשה ליצחק ,וכיון דאין העבד נעשה שליח בי"ס גליון ע"ו( ,והדברים שם נאמרו בקוצר והרחבנו
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.
פר' תולדות ∙ א · תשפ"ז
ברמב"ם ושו"ע ,שו"ת יוסף אומץ סי' ל"ג( ,וז"ש וכל טוב לקידושין לפי שאינו בתורת קדושין )שו"ע אהע"ז סי'
אדוניו בידו ,דאע"פ שלמדו תורה עדיין אדוניו ל"ה סעי' ו'( ,א"כ בודאי שחררו ,ע"ז קמ"ל הכתוב
היה ולא יצא לחירות )ועי' להחיד"א בראש דוד ובפני דעדיין היה אדוניו ולא נשתחרר.
דוד ובפתח עינים ביומא שם(. עד"ז יל"פ מה שנא' וכל טוב אדוניו בידו,
ברם א"כ צריך לבאר דהאיך היה רשאי ללמוד עפימש"כ בכלי יקר דכיון דאברהם עשה מאותן
תורה ,הא אמרינן )סנהדרין דף נ"ט ע"א( ואמר רבי מתנות שלקח לרבקה סימן על תרומת מחצית
יוחנן עכו"ם שעוסק בתורה חייב מיתה שנא' השקל ועל עשרת הדברות ושני הלוחות ,וכדמייתי
)דברים לג ,ד( תורה צוה לנו משה מורשה לנו רש"י להלן )כד ,כב( דלכן נתן בקע זהב ושני צמידים
מורשה ולא להם ,מאן דאמר מורשה מיגזל קא גזיל עשרה זהב משקלם ,ואין טוב אלא תורה )אבות פ"ו
לה ,ומאן דאמר מאורסה דינו כנערה המאורסה, מ"ג( ,לכן קראם וכל טוב אדוניו כי זהו הטובה
ובכתובות )דף כ"ח ע"א( אמר ריב"ל אסור לאדם האמיתית ,ולכן לא נאמר כל רכוש אדוניו עי"ש.
שילמד את עבדו תורה ,וכן פסק הרמב"ם בהל' וי"ל דרמז על התורה ממש דהיינו למה שאמז"ל
עבדים )פ"ח הי"ח( דאסור לאדם ללמד את עבדו )יומא דף כ"ח ע"ב( על אליעזר שהיה דולה ומשקה
תורה ,ובלחם יהודה שם דהטעם משום דהו"ל מתורתו של רבו ,וזהו כל טוב אדוניו היינו תורת
כדין עכו"ם שעסק בתורה דחייב מיתה ,עי"ש ,וכן רבו היה בידו ,ואמנם דנו הפוסקים במלמד תורה
משמע בים של שלמה בכתובות שם. לעבדו אם יוצא לחירות )עיין לח"מ פ"ח מהל' עבדים
ואולם לפימ"ש בעיון יעקב שם דלמ"ד מגזל גזיל הי"ח ,מים חיים להפר"ח גיטין דף מ' ע"א שהגיה כן
קול רינה וישועה באהלי צדיקים
ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר
דרכינו ומורה נתיבותינו ,אשר בצילו הטהור אנו חוסים ,רוח אפינו וחמדת לבבינו
הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א
לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש
שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי' בת בנו יקירו
פרע"ח הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א
עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה ,פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח
בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א
בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש
בסימן טוב ובמזל טוב
ובברכת מזל טוב לסבים כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א
כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א
כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א
יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו התלמידים,
ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך ימים ושנים טובות.
המאחלים אל מול פני הקודש
משה טוביה גדליה בן חנה שרה רוזנברג שאול מתתיהו בן חנה שרה רוזנברג
חיים צבי בן חנה שרה רוזנברג מרדכי בנימין בן חנה שרה רוזנברג
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נ הרה"ח מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.
פר' תולדות · ב · תשפ"ז
של אברהם .אלא דהך מילתא אתיא רק למ"ד אם ישראל רוצה למחול חלקו הרשות בידו עיי"ש.
דטעם איסור לימוד התורה לעכו"ם משום גזל, וכ"כ הטורי אבן בחגיגה )דף י"ג ע"א( ליישב קו' התוס'
אבל למ"ד דדרש מאורשה לא מהני נתינת רשות, )שם ד"ה אין( אהא דאמר שם רבי אמי אין מוסרין
וכמ"ש בעיון יעקב שם דזה הנפק"מ בין שני דברי תורה לנכרי שנא' לא עשה כן לכל גוי
הדעות עי"ש. ומשפטים בל ידעום ,דתיפוק"ל דעכו"ם העוסק
והנה לכאו' צריך לבאר בדב"ז דגוי אסור בת"ת בתורה חייב מיתה וא"כ עובר הישראל על לפני עור
משום דהוי ירושה ומיגזל קא גזיל לה ,דאיזה גזילה עי"ש .וכתב הטו"א די"ל דרבי אמי ס"ל כמ"ד
יש בכך שלומד תורה הלא אינו לוקח ומחסר מורשה דמשום לתא דגזל נגע בה ,וא"כ היכי
מאומה מישראל ,וכבר עמד בזה הגריעב"ץ דישראל מוסר לו ומלמדו ברצונו תו ליכא משום גזל,
בהגהותיו )סנהדרין שם( ,דהלא גזל הוא כעין ויגזול דלא יהא אלא ממונא אי יהיב ליה מדעתו תו ליכא
את החנית מיד המצרי )ב"ק דף ע"ט ע"ב( ,דחסריה משום גזל ,ואע"ג דהיא מורשה לכל ישראל ואטו
מידי ,עי"ש. דבר של שותפות שנתן אחד מהם לאחר להשתמש
ואמנם הגר"י מראגטשוב זצ"ל )שלמת יוסף סי' כ' מי לית ביה משום גזל אי משתמש בלתי רשות השני,
אות ה'( דן בענין אם אדם יכול למחות שלא יצלמו י"ל דהנ"מ בדבר המחסרו בשימושו דאיכא פסידא
אותו ,וכתב דתליא בהך )ב"מ דף קי"ז ע"ב( דא"ר לשני ,אבל בדבר שאין מחסרו ,כגון לימוד תורה ,סגי
יוחנן בג' מקומות שנה לנו רבי יהודה אסור לאדם בנתינת רשות מאחד מן השותפין ותו לית ביה משום
שיהנה מממון חבירו וכו' ,דלפי"ז י"ל דאיכא איסור גזל ,עיי"ש] .וביסוד התי' כבר קדמם באהבת עולם
גזל כשנהנה משל חבירו אף שלא חסרו מאומה. למהר"ש אלגאזי )דף כ"ז טו"ג מדפה"ס([.
ולפי"ז י"ל דהכי נמי בדברי תורה ,דאע"ג דאינו ולכן שפיר למד אליעזר תורה באשר שאברהם
מחסר כלום ,מ"מ גם בכה"ג אסור להנות משל היה מלמדו ונתן לו רשות ללמוד .והכא עדיף טפי
חבירו ,ומהי"ט שייך גזל בלימוד התורה ,ואע"ג מישראל יחידי המוסר ד"ת לנכרי ,כיון שאברהם
דבגמ' ב"מ שם דחי דאין ראיה בכל הנך תלת מילי היה כללות ישראל ותורה דיליה הוא בלא
דס"ל לרבי יהודה שאסור ליהנות מממון חבירו שותפים ,ולכן גם אי נימא דאפי' בדבר שאינו
וכו' ,מ"מ הרי ר' יוחנן מריה דהאי מימרא לא הדר מחסרו יש בו גזל ,מ"מ שפיר אהני נתינת רשות
קול רינה וישועה באהלי צדיקים
ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר
דרכינו ומורה נתיבותינו ,אשר בצילו הטהור אנו חוסים ,רוח אפינו וחמדת לבבינו
הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א
לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש
שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי' בת בנו יקירו
פרע"ח הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א
עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה ,פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח
בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א
בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש
בסימן טוב ובמזל טוב
ובברכת מזל טוב לסבים כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א
כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א
כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א
יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו התלמידים,
ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך ימים ושנים טובות.
המאחל אל מול פני הקודש
שלום מרדכי בן חוה שווארץ -מאנסי
פר' תולדות · ג · תשפ"ז
שאינו מחסרו ,אבל ת"ק פליג עליה וס"ל כהך ביה ,וי"ל דהיינו נמי טעמא דידיה דקאמר דנכרי
דאסור לאדם שיהנה מממון חבירו. שעוסק בתורה חייב מיתה משום דהו"ל גזל ,ודו"ק.
ויש לציין מש"כ בכיוצ"ב בתשו' דברי יציב )חאו"ח ואע"ג דבתוס' בב"מ שם )ד"ה שלשה מקומות(
סי' רנ"ו( ,לבאר דברי הרמב"ם )פ"א דשופר ה"ג( שופר בהא דאסור לאדם שיהנה מממון חבירו ,מבואר
הגזול שתקע בו יצא שאין המצוה אלא בשמיעת שהוא רק מתקנת חכמים ,אך עיין בתשו' דברי יציב
הקול אע"פ שלא נגע בו ולא הגביהו השומע ואין )אבהע"ז סי' ל'( דייק דבלשון רש"י משמע דהוי גזל
בקול דין גזל וכו' ,וא"ת והלא נהנה בשמיעת הקול גמור ,ועי' בתשו' פאר הדור לרמב"ם )סי' ח' סי' ב'(
מצות לאו ליהנות ניתנו ,עכ"ל .וכתב הלח"מ שנקט דהוי צד גזל ומשמע דהוי דאורייתא יעו"ש.
דהוקשה להרמב"ם מאי שנא הכא מלולב ומצה עפי"ז יש לבאר שיטת רבי מאיר בסנהדרין )שם(
דאף דמצות לאו ליהנות ניתנו אינו יוצא בגזול משום דעכו"ם מותרי לעסוק בתורה כדאמר מנין שאפי'
מצהב"ע ,וע"ז תירץ שאין בקול דין גזל לכך לא עכו"ם שעוסק בתורה הרי הוא ככה"ג וכו' ,דהנה
מיתסר מהי"ט ,וא"ת דהרי נהנה מגזל ע"ז תירץ בגמ' ב"מ שם הוכיח ר' יוחנן בשיטת רבי יהודה
דמצות לאו ליהנות ניתנו ,עי"ש .ודבריו צ"ב דאם אין דאסור להנות משל חבירו ,מהא דר"י אוסר
בקול דין גזל א"כ אינו נהנה מגזל .וביאר כ"ק א"א להשתמש בכה"ג דנתן צמרו לצבוע לו אדום
דכוונת הלח"מ ע"פ הנ"ל דאסור להנות ממון חבירו וצבעו שחור ,דס"ל לר"י דאם הוצאה יתירה על
גם כשאינו גוזלו ,ולכן אע"ג דליכא דין גזל בקול, השבח נותן לו ההוצאה וכו' ,והיינו משום שאסור
אכתי אסור להנות משופר גזול ,ע"ז אמר דמצות לאו להנות מממון חבירו ,נמצא לפי"ז דר"מ דפליג התם
ליהנות ניתנו ,עי"ש. וס"ל דנותן לו דמי צמרו טעמיה משום דהיכי דלא
והנה אי נימא דשייך גזל בדברי תורה אע"ג דלא חסריה מותר ליהנות משל חבירו ואין בזה גזל,
חסריה מידי ,א"ש דמהאי טעמא מחויב אדם לומר מהי"ט נמי ס"ל דעכו"ם רשאי לעסוק בתורה
דברי תורה בשם מי שאמרם לו ,וכמ"ש בשלה"ק דלשיטתו אין בכך משום גזל ,ודו"ק.
)מס' שבועות נר מצוה סי' ע"א( 'עוד ינצל מעבירה עוד ציין שם הגה"ק מראגטשוב להא דאמרינן
גדולה שיאמר דבר בשם אומרו ולא יגזול דעת בגמ' )דף ל' ע"א( דאסור להשתמש באבידה
האומרו כי גזילה זו יותר גזילה מגזילת ממון' וכו'. לצורכו ,ומיבע"ל לצורכו ולצרכה מהו ,והרמב"ם
ועוד שם )שער האותיות ,ערך קדושה אות כ"ג( ומדברי )פי"ג מגזילה ואבידה הי"א( פסק לחומרא דלצרכה
קבלה )כ"ה בילקוט משלי רמז תתק"ס ,וצויין בהגהות ולצורכו אסור עי"ש ,הרי דאסור להנות מממון
רעק"א על המג"א סי' קנ"ו סק"ב ,ועיין שו"ת נוב"י תניינא שאינו שלו גם כשאינו מחסרו כלל עי"ש ,וגם לפי"ז
או"ח סי' כ'( תני רבי חייא כל שאינו אומר דבר בשם י"ל דה"ה לענין דברי תורה ,ודו"ק.
אומרו עובר בלאו שנאמר אל תגזול דל כי דל הוא. עד"ז יש לבאר הא דפליגי בתוספתא )ב"ק פ"ז
עפי"ז ביאר אאמו"ר דברי המדרש ,דכיון ס"ג( דאי' התם שבעה גנבין הן וכו' ,וקא מני ואזיל
דאמה"כ וה' ברך את אברהם בכל ,דקאי על ז' עניני גניבות ,ולבתר הכי מייתי רבי שמעון אומר
אליעזר הנאמר בו המושל בכל אשר לו ,כדאי' וכו' המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו ,אע"פ
בילקוט )פכ"ד רמז ק"ד( אליעזר עבד אברהם זקן שנקרא גנב זוכה לעצמו שנאמר )משלי ו ,ל( לא יבוזו
ויושב בישיבה היה שנא' ויאמר אברהם אל עבדו לגנב כי יגנוב וגו' ,ולא עוד אלא שמתמנה פרנס על
זקן ביתו מהו המושל בכל אשר לו המושל בתורת הציבור ומזכה את הרבים ]ואזיל בשיטתו בזוה"ק
רבו ,הרי דהותר לו ללמוד תורה והיינו משום )פר' יתרו ,דף צ"ג ע"ב( לא תגנוב אי לאו דפסקא
דאברהם לימדו ומועיל נתינת רשות ,ושמעינן מזה טעמא הוי אסיר אפילו למיגנב דעתא דרביה
דהטעם שאסור לעכו"ם ללמוד תורה הוא משום באורייתא וכו'[ ,ובש"ך )חו"מ סי' רצ"ב סקל"ה( למד
דמורשה לנו ומיגזל קא גזל ,הרי דשייך ענין גזל היתר מזה להעתקת ספר שלא ברשות .וי"ל בטעמו
בדברי תורה ,לכך מכאן אמרו חכמים אל יפטור של רבי שמעון שאין בכך איסור גניבה ממש כיון
פר' תולדות · ד · תשפ"ז
אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך להוכיח דהך מורשה בעינן לה לדרוש אל תקרי
זוכרהו ,דהרי כשיחזור על הדבר הלכה יהא צריך מורשה אלא מאורסה ,וכתב שם דהאי דרשה
ניחא רק אי נימא די"א למקרא ודרשינן אל תקרי לאמרה בשמו ובכך יהא זוכרהו .ודפח"ח.
ויש להוסיף בזה ,דהנה עפ"י הנ"ל יתכן לבאר מורשה אלא מאורסה ,אבל אי י"א למסורה ליכא
פלוגתת רבי מאיר ורבי שמעון בסנהדרין שם אי למידרש אל תקרי וכו' דהא מורשה כתיב.
והארכנו מכבר לבאר דבריו ,דס"ל דהיכי עכו"ם רשאי לעסוק בתורה ,דהתם בגמ' רבי מאיר
אומר מנין שאפי' עכו"ם שעוסק בתורה שהוא שדרשו חז"ל את הכתוב בתוספת או בגירעון או
ככה"ג שנא' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ,בחילוף של איזהו אות וכדו' ,כגון לקרוא מאורשה
כהנים וכו' לא נאמר אלא האדם הא למדת וכו' תחת מורשה )כמ"ש בדברים כב ,כג( ,בתוספת א',
הרי הוא ככה"ג ,וברש"י דרבי מאיר דהאדם מרבה או אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם )עי' קידושין דף
עכו"ם לית ליה הך דר"ש ביבמות )דף ס"א ע"ב( ל' ע"א( וכדו' ,לא יכונו הדברים למ"ד דיש אם
אתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרויים אדם ,למסורה ,דלמאן דדרש המסורת לא שייך שנדרוש
עי"ש .נמצא דאליבא דר"ש ליכא מקור לדרשא זו ,קרא שלא ע"פ המסורה הכתובה ,דזה עצמה
וא"כ אין עכו"ם רשאי לעסוק כלל בתורה ,וכן המסורה שלא לשנות ממה שנכתב ,ורק למ"ד יש
מבואר בזוה"ק )פר' אחרי דף ע"ג ע"א( רבי שמעון אם למקרא ס"ל דאין צריך להשגיח על מה שנכתב
פתח זאת חוקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו וכו' ,ואפשר לדרוש גם בשינוי מן הכתוב ,לכך כל
ומה פסחא דאיהו בשר למיכלא על דאתרמיז שאפשר באיזה אופן לקרוא במשמעות אחרת
במילה קדישא אסיר וכו' ,אורייתא דהוא קודש אע"פ שאינו לפי הקריאה הנכונה דרשינן הכי.
ובזה א"ש מש"כ התוס' במנחות )דף מ"ג ע"ב( קדשים שמא עילאה דקוב"ה עאכו"כ ,עי"ש
בהא דהיה ר"מ אומר חייב אדם לברך מאה ברכות אריכות) ,וע"ע בזוה"ק פר' אמור דף צ"א ע"ב(.
וי"ל לפימ"ש העיון יעקב והטו"א דלטעם דהוי בכל יום שנא' ועתה ישראל מה ה"א שואל מעמך,
ירושה ומיגזל קא גזיל לה ,ליכא איסור אלא ופרש"י מה ה"א קרי ביה מאה ,והתוס' כתבו פי'
כשלומד בעצמו אבל אם ישראל מלמדו שפיר דמי .בשם ר"ת דהלימוד מהא דיש מאה אותיות בפסוק.
וי"ל דרבי מאיר נקיט הך טעמא ,וממילא בכה"ג וי"מ מה בא"ת ב"ש י"צ עולה מאה .ולכאו' הרי
שהישראל מלמדו לעכו"ם תורה שפיר רשאי פרש"י פשוט טפי ולמה נטו ר"ת והי"מ מפרש"י,
לעסוק בתורה ,ובכה"ג הוא דשרי רבי מאיר ,אבל ולהאמור ניחא דהוקשה להם דהרי ר' מאיר ס"ל
רבי שמעון ס"ל דטעם איסור לימוד התורה אינו בכריתות )דף י"ז ע"ב( יש אם למסורה ,ולא שייך
מצד גזל כי בדברי תורה לא שייך בה גזל וכשיטתו לומר קרי ביה מאה בתוספת אות א' ,לכך פירשו
בתוספתא הנ"ל ,אלא דהטעם מצד נערה בענין אחר.
והנה למ"ד יש אם למקרא שפיר דרשינן מ"ש המאורסה לפיכך אין עכו"ם רשאי לעסוק בתורה
תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרי מורשה אלא בכל ענין ,ודו"ק.
וי"ל דר"מ ור"ש לטעמייהו אזלי ,דהנה בגמ' מאורסה ,והי"ט דעכו"ם אסור בת"ת משום דהוי
ב"ב )דף קי"ט ע"ב( דמשה רבנו הוי מספקא ליה אי כנערה המאורסה .אבל למ"ד יש אם למסורה אין
אר"י מוחזקת לנו מאבותינו או לא ,דכתיב ונתתי לומר אל תקרי מורשה אלא מאורסה כמ"ש בבגדי
אותה לכם מורשה אני ה' ירושה היא לכם אהרן ,לכך ע"כ הטעם דעכו"ם אסור ללמוד תורה
מאבותיכם או דילמא מורישין ואינן יורשין ,ובבגדי הוא משום גזל ,ודו"ק.
עפי"ז יומתק דר"מ לשיטתו דס"ל יש אם אהרן )פר' בראשית( הביא מה שהקשה בצדה לדרך
דהא מוכח דמורשה היינו מורישין ויורשין דהרי למסורה כנ"ל ,וא"כ לא שייך לדרוש מאורסה,
כתיב תורה צוה לנו משה מורשה והתם וודאי ועכצ"ל דאיסור לימוד תורה משום גזל ,לכך אם
דמורישין ויורשין ,ותירץ בבגדי אהרן דמהתם אין ישראל מלמדו שפיר רשאי ללמוד ,לכך דרש ר"מ
פר' תולדות · ה · תשפ"ז
דאפי' עכו"ם העוסק בתורה הרי הוא ככה"ג ,ועיין מד' תנחומא )פר' וישב ,ג( בעובדא דרבי ורבי
והיינו כאשר לומד מבן ישראל .אבל רבי שמעון חייא שהלגיונים של עכו"ם אין ספונים לכלום,
דס"ל יש אם למקרא )עי' סנהדרין דף ד' ע"א( ,איהו וגרועין מהזבובים שהזבובים עושין רצונו של מקום
דרש אל תקרי מורשה אלא מאורסה ,וזהו הטעם משא"כ העכו"ם ,עי"ש ,אבל לפי מה דמישתעי
דאסור להם ללמוד תורה ,ממילא דאין שום פתח אינשי הגדרת אדם הוא על מהלכי שתים ושיג
ושיח לו עם בני אנוש ,וממילא גם העכו"ם שהן היתר לגוי ללמוד תורה ,ודו"ק.
והנה בגמ' ב"ב )דף ט"ז ע"ב( וה' ברך את אברהם בכלל מהלכי שתים נקראין אדם בלשון בני אדם.
לכן רבי מאיר לשיטתיה דס"ל דב"ת בלשון בכל מאי בכל וכו' רבי יהודה אומר שהיתה לו בת
אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל בנ"א ,כמ"ש במלה"ר )ערך דב"ת אות ה'( בשם
שמה וכו' ,דבר אחר שעשה ישמעאל תשובה מהר"ש מקינון בספר הכריתות )לשון לימודים שער א'
בימיו ע"ש ,ויל"ב בטעמיה דר' יהודה ואחרים דלא אות ל'( דתחילה היה סבור ר"מ דלא דב"ת בלשון
דרשוהו להא דישמעאל עשה תשובה ,משום בנ"א כדדריש בר"ה )דף ח' ע"א( מקרא עשר תעשר,
דס"ל דלא אהני ליה תשובה כיון דחטא בע"ז גילוי ולבסוף כשקראוהו אחרים חזר בו וסבר דדב"ת
עריות ושפ"ד כפרש"י עה"פ )וירא כ"א ט'( ותרא כלשון בנ"א כמ"ש בכריתות )דף י"א ע"א( ,עי"ש,
שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מש"ה ס"ל לר"מ דעכו"ם בכלל אדם הוא ,כיון
דבלשון בנ"א גם עכו"ם קרויים אדם ,לכן גם בלשון מצחק ,עי"ש ,וממילא לא אהני ליה תשובה.
הבאנו כמ"פ מ"ש בחוות יאיר )לבעל האור חדש( תורה בכלל אדם נינהו .אבל רבי שמעון לשיטתיה
לבאר הכתוב ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב דס"ל בעלמא דלא דב"ת כלשון בנ"א ,כמ"ש
נאום ה' ,ותו"ד עפי"מ שאמרו דורשי רשומות התוס' בב"מ )דף ל"א ע"ב ד"ה דברה( דבעלמא ס"ל
לרמז במאה"כ )תהילים צ ,ג( תשב אנוש עד דכא לא דב"ת וכדדריש בר"ה שם מעשר תעשר ,ורק
ותאמר שובו בני אדם ,דכ"א נוטריקין ד'ם כ'פירה גבי העבט תעביטנו דרש לה כיון שנא' די מחסורו
א'שה דרק עד דכ"א מועיל תשובה ולא עד בכלל ,עי"ש ,ועיין מלה"ר )שם אות א'( ,לכן ס"ל דאין
וכה"א שובה ישראל עד ה"א ,אכן א"נ דעד ועד להשגיח בלשון בנ"א ,דהואיל ומצד התורה אין
בכלל מהני תשובה לכל החטאים ,והנה קי"ל ראויין לתואר אדם אין נחשבים בכלל כאדם ,ודו"ק.
מעתה מבואר היטב דברי המדרש דכיון בשו"ע )חו"מ סי' מ"ג סכ"ז( דהנשבע לפרוע לחבירו
עד הפסח חייב לפרוע קודם שיגיע הפסח דבלשון דאמה"כ ואברהם זקן וגו' וה' ברך את אברהם
בני אדם עד ולא עד בכלל ,וזש"ה ובא לציון גואל בכל ,וס"ל להמדרש דקאי ע"ז דישמעאל עשה
ולשבי פשע ביעקב דלכל החטאים שבי פשע תשובה ,והיינו דגם על ג' עבירות החמורות מועיל
דמהני תשובה אפי' לעבירות החמורות והטעם תשובה משום דעד ועד בכלל ,והיינו דלא דברה
משום נאום ה' דהוה דיבורו של הקב"ה ולא איש תורה כלשון בנ"א ,ולפי"ז נקטינן דאתם קרוין אדם
א'ל ולא דברה תורה כלשון בנ"א ולכן עד ועד וכו' וגוי אסור ללמוד תורה ,וקשה א"כ היאך לימד
תורה לאליעזר העבד ,ועכצ"ל דטעם האיסור בכלל ,ודפח"ח.
והנה אמרנו זה מכבר לבאר פלוגתת רשב"י משום גזל ,ובמסר לו ישראל ד"ת שפיר דמי ,ולזה
ורבי מאיר אי עכו"ם איקרי אדם ,דהנה אמנם לפי דרש זה אליעזר שנא' המושל בכל אשר לו
הראיה הרוחנית מצד התורה אין ראוי להחשיב דשפיר היה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים,
את העכו"ם בגדר אדם ,כי כינוי 'אדם' מורה על והיינו דאיסור לימוד תורה לעכו"ם הוא משום גזל,
בחי' אדמה לעליון ,ע"ד מאה"כ )בראשית א ,כו( כיון דגם בלא חסריה שייך גזל ,ומהאי טעמא צריך
נעשה אדם בצלמנו כדמותנו ,ולא יצדק תואר זה לומר הד"ת בשם אומרו ,לכך הנפטר מחבירו אל
אלא לבנ"י אשר להם צלם אלוקים ,אבל אוה"ע יפטר אלא מתוך דבר הלכה ,דכיון שצריך ליזהר
אשר נמשל כבהמות נדמו וכל הגוים כאין נחשבו ,לומר דבר בשם אומרו זכור יזכרנו עוד ,ודו"ק.
פר' תולדות · ו · תשפ"ז
דאע"ג דאיכא למימר בעבד הואיל וליתיה בכלל *
המצות כישראל לא ליהוי כמותו ,ולענין נדרים לא ויש לומר עוד עד"ז ,דהנה בפנים יפות )עה"פ
הוי כמותו ,אפ"ה לענין ממונא יד עבד כיד רבו ויאמר אברהם אל עבדו( העיר דהיאך עשה אברהם
דמיא ,אבל שליח ישראל אימא לך בין לענין את אליעזר שליח לקדש את רבקה )עיין כתובות דף
שאלה בין לענין נדרים שלוחו כמותו ,עכ"ל. ז' ע"ב ,מנין לברכת חתנים בעשרה שנא' ויקח בועז וגו'
ובתשו' רעק"א )מהדו"ת סי' קל"ט( וכן בחת"ס ובתוס' ד"ה שנאמר ,דבמסכת כלה מייתי לה מקרא
בתשו' )חאו"ח סי' קע"ו( האריכו לחזק יסוד זה של דויברכו את רבקה והתם ברכת אירוסין והכא ברכת
דברי הראב"ד דהכלל דיד עבד כיד רבו אינו אלא נישואין ,ויש ללמוד משם שיש לברך ברכת אירוסין לאשה
לגבי עניני ממון בלבד ,אבל בשאר מילי שאינו המתקדשת ע"י שליח שהרי אליעזר שליח היה עי"ש ,הרי
ממון אין יד העבד כיד רבו ,יעו"ש )וראה מש"כ דאליעזר היה שליח לקדש את רבקה ,וכ"ה במדרש לקח
החת"ס בחי' גיטין דף כ"ג ע"ב ,שהביא דברי המקנה הנ"ל, טוב עה"פ ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן
וציין לב"מ דף צ"ו ,וכנראה נתכוון לדברי הראב"ד הללו(. לרבקה ,אלו נתן לשם הקידושין כי הראשונים לשם מתנה
ויש בענין זה אריכות גדולה באחרונים ,ונודע היו עי"ש ,וכ"כ החזקוני דתחילה נתן סבלונות ואחר כך
בשערי תורה מ"ש המחנה אפרים )הל' שלוחין סי' קדשה( ,הרי עבד היה ולאו בר שליחות הוא ,וכתב
לתרץ דהא דעבד לאו בר שליחות היינו דווקא י"א( דמצי מקיים מצות מעקה ע"י פועל עכו"ם
לאיש אחר שאין העבד ראוי להיות שליחו ,אבל דאף דאין שליחות לנכרי מ"מ יד פועל כיד בעה"ב
לאדונו שאני דשפיר יכול להיות העבד שליחו ,וכענין שאמרו יד עבד כיד רבו ונחשב כמי שעשאו
דלאו מתורת שליחות הוא אלא משום דיד עבד בעצמו ולא מתורת שליחות ,גם המהרי"ט אלגאזי
כיד רבו ,לכך היה יכול אליעזר לקדש את רבקה )פ"ד אות נ' ד"ה ואולם נלע"ד( האריך לדון בזה )וראה
דלא היה בגדר שליח אלא כגופו דכידא אריכתא בהדרת קודש על נישואין סי' ל"ז ,שהביא את דברי הפני"פ
דמי ,וזה שהקדים אליעזר לומר עבד אברהם אנכי ,הללו וציין להרבה אחרונים שדנו בנידון זה( .ועיין תשו'
שלא יתמהו כיצד ראוי הוא להיות שליח לקדש תורת חסד )או"ח סי' מ"ה( מה שדן בענין זה,
ליצחק הרי אינו בתורת שליחות ,לכך אמר עבד ובתו"ד דיש להוכיח דשייך יד עבד כיד רבו גם
אברהם אנכי והו"ל כגופו של אברהם ולא הוי לענין קיום מצות וכדו' ,שהרי קיים אברהם אבינו
בכלל שליח ,עי"ש מה שדן בזה לענין שליח שני ,ע"ה כל התורה עד שלא ניתנה ,והיאך שלח את
ודבריו נאמרו ונשנו בקונטרס אחרון חי' להל' אליעזר להשיא את רבקה ליצחק ולקדשה בשבילו,
ושוב ציין לדברי הפני"פ הנ"ל ,עי"ש. קידושין בסו"ס המקנה )סי' ל"ה ,ס"ו(.
עכ"פ דלכאו' דברי הפנים יפות דמש"ה היה אמנם האחרונים )עי' אמרי בינה חו"מ קניינים סי'
יכול אליעזר להיות שליח לקדש את רבקה דלאו י"ט ,ועי' בספר יהושע סי' קל"א ,שפתי מהר"ש בפרשתן(
מתורת שליחות היה אלא מדין יד עבד כיד רבו ,אין העירו ע"ד ,דהך כללא דיד עבד כיד רבו נאמר רק
מתאימים לדברי הראב"ד דהא דיד עבד כיד רבו לענין ממונות ,אבל לענין מילי דאיסורי לא אמרינן,
אינו אלא בענין ממון בלבד .ואמנם יתכן לומר בזה וכמבואר בראב"ד שהובא בשיטמ"ק )ב"מ דף צ"ו
ע"ד הפלפול דשאני קידושין דלכו"ע מועיל יד עבד, ע"א ד"ה כתב הר' יצחק( לענין הא דנחלקו ר' יאשיה
דהנה בגמ' שבועות )דף ל"ו ע"א( בהא דרבי מאיר ור' יונתן אי אפשר לבעל להפר נדרי אשתו ע"י
ס"ל דכשהשביע בלשון אל יכך אל יברכך אל ייטיב שליח ,ודעת הרי"ף דהלכה כר' יאשיה דאין שליח
לך חייב בשבועת העדות ,ופריך והא לית ליה לר"מ יכול להפר ,והוכיח כן מדקאמר רבא בגמ' שם
מכלל לאו אתה שומע הן )דהרי ס"ל דבעינן תנ"כ( לענין שאלה בבעלים דמועיל רק ע"י עבד דיד עבד
וכו' ,ומשני כי לית ליה בממונא אבל באיסורא אית כיד רבו ,אבל ע"י שליח לא מועיל להיות כבעלים,
ליה ,ופריך והרי סוטה דאיסורא הוא ואמר ר' ש"מ דלענין הפרת נדרים אין השליח כבעלים
תנחום ב"ח הנקי כתיב ,טעמא דכתיב הנקי הלא"ה להפר .וכתב הראב"ד לחלוק ע"ד וז"ל ,ואני אומר
אין ראי' זו כלום ,דרבא אפילו לרבי יונתן פשט ליה,
פר' תולדות · ז · תשפ"ז
מכלל לאו אתה שומע הן לא אמרינן ,וכו' ומסיק רבו ,ודו"ק.
והנה בחידושי מהר"ם ברבי )בקידושין דף ס"ד( דשאני סוטה דאיסורא דאית ביה ממונא הוא
)פרש"י גביית כתובתה( ,נמצא מזה דהא דבסוטה בעי כתב דהא דאמרינן דמש"ה בסוטה בעינן תנאי
תנ"כ הוא משום ממונא דאית בה שרוצה הבעל כפול דחינקי כתיב משום דהו"ל איסורא דאית
להפסיד כתובתה ,אל באיסורא גרידא אפי' לר"מ בה ממונא ,אתיא רק אי נימא דכתובה
דאורייתא ,אבל למ"ד דכתובה דרבנן )כתובות דף אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן.
והפני יהושע בקידושין )דף ס"א ע"א( עורר במאי נ"ו ע"ב( ,הו"ל סוטה איסורא גרידא דאמרינן בה
דקתני התם במתני' רבי מאיר אומר כל תנאי שאינו מכלל הן וכו' ולא צריך לכפול התנאי ,ובהכרח
כתנאי בנ"ג ובנ"ר אינו תנאי ,דמשמע בפשטות דלא דרשינן חנקי .וסוגי' הגמ' בשבועות שם
דמייתי הכא פלוגתת ר"מ ור' חנינא בן גמליאל דשקו"ט בשיטת ר"מ דס"ל דכתובה דאורייתא,
משום דלענין קידושין נמי שייך הך פלוגתא ,והרי לכן לדידיה עכצ"ל דחנקי כתיב דהרי הו"ל
מסקינן בגמ' שבועות דרק בממונא בעי ר"מ תנ"כ איסורא דאית ביה ממונא ,עי"ש.
והנה בעלי התוס' )פר' משפטים( עה"פ )שמות כב, ולא באיסורא ,אלא דהרי מקשינן התם מסוטה
דאיסורא ומשנינן דסוטה איסורא דאית ביה טז( כסף ישקול כמהר הבתולות ,א"ר יהודה
ממונא הוא ופרש"י משום דמפסדת כתובתה ,החסיד מכאן רמז לבתולה כתובתה מאתיים
וממילא דה"ה בקידושין וגיטין דאיסורא דאית דכתיב כמה"ר הבתולות חסר ,והוא נוטריקון כ'מה
ביה ממונא הוא ,עי"ש .וכבר כתב כן בחידושי מ'הר ה'בתולות ר' ,עכ"ל ,ורמז זה אתיא רק אם
הריטב"א בשמעתין וז"ל ,ובשבועות אמרינן דכי אזלינן בתר המסורת ,דע"פ הקרי הוי כמוהר מלא
לית ליה לר"מ מכלל הן אתה שומע לאו היינו וליכא רמז לכתובה ,נמצא דלמ"ד יש אם למסורה
בממון ,ובגיטין ובקידושין וסוטה דבעי הכי משום איכא סמך לכתובה בתורה משא"כ אי אזלינן בתר
דאסורא דאית ביה ממונא הוא דהא תלי בה הקרי כתובה מדרבנן.
מעתה יבואר המדרש ,דכיון דאמה"כ ואברהם כתובה ותנאיה ,אבל באיסורא גרידא דלית בה
ממונא כלל הוא דאמרינן מכלל הן אתה שומע לאו זקן בא בימים וגו' ויאמר לעבדו וגו' ולקחת אשה
ומכלל לאו הן ,עכ"ל ,ודברי הריטב"א נאמרו נשנו לבני ליצחק ,ונתעורר התמיה כיצד שלח את
גם בסיגי' בשבועות שם ,וכ"ה ברמב"ן בשבועות אליעזר לקדש את רבקה הלא אינו בתורת
שליחות ,ועכצ"ל כמ"ש הפני"פ דעבדו שאני דיד שם וברשב"א בגיטין )דף ע"ה ע"ב(.
מבואר מזה דגיטין וקידושין חשיב איסורא עבד כיד רבו ,אך אכתי קשה דהרי הא דיד עבד
דאית ביה ממונא מצד הכתובה ,והיינו דאע"ג דכל כיד רבו אינו אלא לגבי ממונא ,ועכצ"ל דקידושין
עצם חיוב הכתובה אינו אלא בכניסתה לחופה ,חשיב איסורא דאית ביה ממונא משום דכתובה
אפ"ה ס"ל להראשונים הנ"ל דגם הקידושין הו"ל מה"ת ,ומוכח לה מדכתיב כמוהר חסר ,דיש אם
בכלל איסורא דאית ביה ממונא ,וכדמוכח מהא למסורה ,מעתה דיאלמ"ס א"כ לא דרשינן מורשה
מאורסה ,ועכצ"ל דאיסור לימוד תורה בעכו"ם דס"ל לר"מ דבעינן תנאי כפול.
מעתה י"ל דגם אי נימא דלא שייך דין יד עבד הוא משום גזל ,ושמעינן מזה דגם היכי דלא חסריה
כיד רבו רק לענין דבר שבממון ,מ"מ בקידושין שייך גזל ,ולכן דריש בכל זה אליעזר שנאמר
ודכוותה שפיר מהני ע"י עבדו מדין יד עבד כיד המושל בכל אשר לו ,רצ"ל שהיה עוסק בתורה
רבו ,כי חשיב כדין ממון ,שהרי האיסור והממון שלימדו רבו ,כיון דבכה"ג רשאי לעסוק בתורה,
קשורים זב"ז ,וממילא דמיגו דמועיל להיות ידו לצד ומהאי טעמא חייב לומר דבר בשם אומרו כדי
הממון מועיל נמי שיחול הקידושין ,ומעתה א"ש שלא יגזלנו ,לכך הביא מכאן אמרו חכמים
דברי הפני"פ גם אליבא דהראב"ד דמש"ה היה הנפטר מחבירו אל יפטר אלא מתוך דבר הלכה,
יכול אליעזר לקדש את רבקה כיון דיד עבד כיד כי מתוך כך זוכרהו לומר דבר בשם אומרו ,ודו"ק.
פר' תולדות · ח · תשפ"ז
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט
דנחשב כאילו קיים אברהם אבינו בעצמו המצוה, בתוה"ק בפרשתן )בראשית כד ,א-ב( ואברהם זקן
מכל מקום הרי בוודאי שאם יש אפשרות לקיים בא בימים וה' ברך את אברהם בכל ,ויאמר אברהם
בפועל ממש הרי זה עדיף ,וא"כ למה לא קיים אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו וגו' .ובמדרש
אברהם את המצוה בעצמו בפועל ממש .ויש )ב"ר נט ,ד( רבי שמואל בר רב יצחק פתח )משלי כא,
שיאמרו דזהו שרמז הכתוב ואברהם זקן בא בימים כא( רודף צדקה וחסד וגו' ,ויל"ב הרמז בזה.
ולא היה בו הכח לטרוח ,ועל כן שיגר את אליעזר להלן בפרשתן בפרשת שליחות אליעזר )בראשית
עבדו שילך בשליחותו לקדש אשה לבנו ליצחק .ברם כד ,יד( והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך
ע"ד האמת אין זה נכון כלל ,דאמרו חז"ל )ב"מ דף פ"ז ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה
ע"א( דעד יעקב לא הוא חולשא ,ואף שהיה זקן מכל הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם
מקום בכוחו ורוחו היה צעיר לימים ,וכפי שפירשו אדוני .ובבעה"ט 'ובה' ג' במסורה ,הכא ובה אדע כי
בספה"ק )עי' דגל מחנה אפרים ,בפרשתן( ברמז לשון עשית חסד עם אדוני ,ואידך )ישעי' יד ,לב( ובה יחסו
הכתוב 'בא בימים' דמרמז שגם בימי זקנותו היה בא עניי עמו ,ואידך )דברי הימים-א כ ,ב( ויקח דוד את
בימים ,היינו שבא לכל דבר מצוה מצוה כאילו הוא עטרת מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר זהב
עוד צעיר לימים ,וכאילו לא עברו עליו רבות בשנים. ובה אבן יקרה ותהי על ראש דוד .וצ"ב.
וגם בלאו הכי הרי מצינו דלאליעזר קפצה הארץ והנה מן הראוי לשים אל לב לבאר מה ששלח
)ב"ר נט ,יא( ,וא"כ בוודאי שלאברהם אבינו בעצמו אברהם אבינו את עבדו את אליעזר לשליחות זו ,והא
היתה הארץ קופצת )עי' אגרא דכלה ,פר' לך ,ד"ה וירצה קיים אברהם אבינו כל התורה עד שלא ניתנה )יומא
עוד דהנה הש"י( ,וממילא גם אם היה הולך בעצמו לא דף כ"ח ע"א( ,ולקיחת אשה לבנו הוא נמי מצוה מדברי
היה זה לו לטירחא כלל ]וגם בדורות האחרונים נודע קבלה ,כדתניא )קידושין דף כ"ט ע"ב( האב חייב על בנו
על מרן הבעש"ט הק' זי"ע שהיה משתמש בקפיצת להשיאו אשה ,ובהמשך הגמ' )דף ל' ע"ב( יליף לה
הדרך ,וכן מסופר על הרה"ק משפאלי זי"ע שהיה מדכתיב )ירמי' כט ,ו( קחו לבניכם נשים ,ומעתה מפני
נוסע ממקום למקום בקפיצת הדרך להציל עשוק מה לא הלך אברהם אבינו בעצמו לקיים מצוה זו ,והא
מיד עושקו ,ולהושיע בני ישראל מן הפריצים אשר קיי"ל )קידושין דף מ"א ע"א( דמצוה בו יותר מבשלוחו.
התעללו בהם[. ובפשטות יש לבאר עפ"י דברי הפנים יפות
ונראה לבאר בזה ,דהנה אברהם אבינו ע"ה הוא )בפרשתן ,ד"ה ויאמר אברהם( שהזכרנו בדברי הדרוש,
היה עמוד החסד )זוה"ק פר' לך ,ח"א דף צ"ו ע"א( ,וכל שביאר מה שהקדים אליעזר לומר )בראשית כד ,לד(
רצונו תמיד היה להיטיב עם אחרים ,ואף במעשה זה 'עבד אברהם אנכי' ,דבא לרמז בזה דכיון דהוי עבדו
ביקש להיטיב עם אליעזר עבדו זקן ביתו המושל בכל של אברהם ,הרי שיד עבד כיד בעל הבית )ראה ב"מ
אשר לו ,כי יודע היה אברהם שעל ידי מעשה זה דף צ"ו ע"א( ,והוא כגופו של אברהם עצמו ,עיי"ש.
עתיד אליעזר לצאת מכלל ארור לכלל ברוך ,כי ולפי"ז א"ש דכיון דשלח אברהם את עבדו הרי
מתחילה כאשר רצה אליעזר שיצחק ישא את בתו שבכך נחשב כאילו קיים את המצוה בעצמו ,וכנודע
מיאן אברהם ואמר לו בני ברוך ואתה ארור ואין מש"כ המחנה אפרים )הל' שלוחין סי' י"א( דמצי לקיים
ארור מתדבק בברוך )ב"ר נט ,ט( ,אבל לקמן כתיב מצות מעקה ע"י פועל עכו"ם ,דאף דאין שליחות
)בראשית כד ,לא( בוא ברוך ה' ,ואיתא במדרש )ב"ר ס, לנכרי מכל מקום יד פועל כיד בעה"ב ,וכענין שאמרו
ז( שעל ידי ששימש אותו צדיק באמונה יצא מכלל יד עבד כיד רבו ונחשב כמי שעשאו בעצמו ולא
ארור לכלל ברוך ,ועל ידי שקיים שליחות זו זכה מתורת שליחות ,עיי"ש .וכ"כ נמי בספה"ק ישמח
לצאת ולהכנס לכלל ברוך. משה )ריש פר' עקב( דאי השליח הוא בשכר נחשב נמי
ולזה מגודל מידת החסד שבערה באברהם אבינו כמי שעשאו בעצמו ,והוי ידו כידו ,יעו"ש.
הרי שבמסירות נפש מסר כל אשר לו הן בגשמיות אמנם עדיין המקום אתנו לבאר דאף שיתכן
פר' תולדות · ט · תשפ"ז
ובזה יבואר דבר המסורה ,ובה אדע כי עשית ואף ברוחניות ,ואף דמצוה בו יותר מבשלוחו ,מכל
חסד עם אדוני ,שעשיית החסד שרצה לעשות אדוני מקום בכדי להיטיב עם אליעזר וויתר על שלו לקיים
בשבילי להוציא אותי מכלל ארור ולהביא אותי לכלל המצוה לבדו ,ושלח את אליעזר שילך תחתיו ,כי ידע
ברוך ,ואף שבשביל כך יפסיד מעלת מצוה בו יותר שעל ידי כן יבוא אכן אל תיקונו בשלימות להכנס
מבשלוחו אעפ"כ שלח אותי כי על ידי כן ובה יחסו לכלל ברוך.
עניי עמו ,ועליו קרא מקרא זה שאף אני שאני בבחי' ועל זה רמזו חז"ל במדרש כשהסמיכו לכאן הפסוק
'עניי עמו' אוכל להיכנס לכלל ברוך שזהו כאמור רודף צדקה וחסד וגו' ,רצ"ל שמעשה זה בשליחת
תכלית כל שליחות זו שנעשית על ידי ,בכדי שעל אליעזר לקחת אשה ליצחק היה בזה חסד גדול,
ידי כן יהיה ובה אבן יקרה ,כשם שכתרו של מלך שוויתר אברהם אבינו על שלו ונמנע מלקיים המצוה
עמון נטהר מטומאתו וישבה על ראש דוד להכנס בעצמו אף דמצוה בו יותר מבשלוחו ,בשביל להיטיב
לכלל הקדושה ,כן נמי ביקש אברהם לעשות חסד לזולתו לאליעזר עבדו שיזכה להכנס לכלל ברוך.
עם אליעזר ולהוציאו מכלל ארור לכלל ברוך.
גולדשטיין מפעיה"ק מח"ס שפע קודש ,הבחור הבר יום שב"ק
מצוה פסח נ"י בן הר"ר מרדכי שבתי גולדשטיין תפילת שחרית התפלל לפני העמוד -הרה"ג ר'
מפעיה"ק )ב"ר פסח ז"ל ,וחתן להבחל"ח ר' שלמה זלמן אשר דוד גליק שליט"א מנה"ר דישיבה"ק לצעירים
וורובל מפעיה"ק( ,הב' הבר מצוה אברהם נח נ"י בן דברי חיים פעיה"ק.
הרה"ח ר' שמואל בן חיים מפעיה"ק )ב"ר חיים מפ"ת(, בעליות התכבדו ,כהן -הרה"ח ר' ישי לוינשטיין
אחרון -הרה"ג ר' אפרים פישל ויזל שליט"א מרבני מב"ב ,לוי -הרה"ח ר' יואל הלר מאשדוד ,שלישי -
קרית צאנז ,מפטיר ומוסף -הרה"ג ר' שמואל נטע הרה"ג ר' שמעיה יוספוביץ מק .הבעש"ט בפ"ת,
זלמנוביץ שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים דברי רביעי -הרה"ח ר' חיים בן חיים מפתח תקוה ,חמישי
חיים פעיה"ק ונכד רבוע"ק .הגבה -הרה"ח ר' אהרן -החתן נפתלי צבי נ"י בן הרה"ג ר' חיים גולדשטיין
פיליפ מביתר ,גלילה -הרה"ח ר' שמואל בן חיים מפעיה"ק ,שישי -מרן שליט"א ,שביעי -הרה"ח ר'
מפעיה"ק ,ובירכו החודש כסלו. ישעי' וורובל מוויליאמסבורג ,הרה"ג ר' חיים
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט עתיקא קדישא העעל"ט
ענין זה הביאו רביה"ק מהרצ"א זי"ע כמה פעמים בתוה"ק בפרשתן )בראשית כד ,לג( ויישם לפניו
בספריו הק' ,במגיד תעלומה )ברכות דף ל"ב ע"א( לאכול ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי,
דמהאי טעמא תנינן )ב"ק דף י' ע"א( אין פורטין מתיבת ובבעה"ט ויישם ב' במסורה ,הכא ,ואידך )להלן נ ,כו(
המוכסין ,דאע"פ שהוא בעצמו לא גזל מ"מ כאשר ויישם בארון במצרים .עי"ש.
נהנה מממון גזול ,מכניס בעצמו קלקול ופגם וגורם ולהלן )שם פסוק נד( ויוצא העבד וגו' ומגדנות נתן
לו ירידה .וזהו שאמרו בברכות שם ,מאי ודי זהב, לאחיה ולאמה ,ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר
אמרי דבי רבי ינאי ,כך אמר משה לפני הקב"ה, עמו וגו' ,וברש"י ומגדנות לשון מגדים שהביא עמו
רבש"ע בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל מיני פירות של ארץ ישראל .ויש לבאר איזה ענין היה
עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל .והוא פלא, לו בכך שנתן להם מפרי הארץ ,דהלא בוודאי שכל
דהאם היה משה כפוי טובה ח"ו ,אלא דמרע"ה מה שעשה אליעזר עשה בכוונה ובחכמה.
המליץ על בני ישראל באומרו כי הגורם לאותו ויתכן בזה עפי"מ דנודע מספרן של צדיקים דישנו
מעשה היה מה שלקחו את ממונם של המצרים כח הפועל בנפעל ,דכאשר האדם נהנה או שמקבל
שהיה ממון טמא ,ומתוך כל נכנס בהם זוהמא עד ממון מן אדם רשע או ממקור שאינו הגון ,נכנס בו
שבאו לידי מעשה החטא ,ועל כן אי אפשר לתלות כח הפועל ומתגבר בו הזוהמא המקררו מיראת
האשמה בבני ישראל ,שהרי נצטוו לקחת את רכוש שמים שבו ושוב עבירה גוררת עבירה.
מצרים והוא אשר גרם להם .עי"ש שהאריך בזה וכן
פר' תולדות · י · תשפ"ז
וטוב לב וכו' )מג"א ה ,ט( .דבתוד"ק ,דבבני ישראל באגרא דפירקא )אות קכו(.
החיות שלהם מהבורא ב"ה מסטרא דקדושה ,וזלע"ז ותפלת מרע"ה רעיא מהימנא היה להמשיך מליצת
הרשעים והאומות החיות שלהם מסט"א, יושר על בני ישראל ,כי באמת לא יתכן כלל שממצות
וכשהצדיקים רוצים לשבור את הרשעים מפרידים השי"ת יצא איזה תקלה ומכשול ח"ו ,שהרי שומר
אותם מסטרא שלהם להביאם לסטרא דקדושה, מצוה לא ידע דבר רע ,ומה שלקחו בני ישראל את
ועיד"ז משברים אותם כי מסטרא שלהם נפרדים רכוש מצרים היה בדין 'הן חטפתי ודידי חטפתי' ,ובדין
ולסטרא דקדושה לא יגיעו ועיד"ז כלה כוחם .וזש"ה וביושר לקחום ,כמבואר בגמ' )סנהדרין דף צ"א ע"א(
)משלי כה ,כא -כב( אם רעב שונאך האכילהו לחם דכאשר באו המצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדר
ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על מוקדון ,השיב להם גביהא בן פסיסא תנו לנו שכר
ראשו' כו' ,פירוש האכילהו לחם ואם צמא השקהו עבודה של שישים ריבוא ששיעבדתם במצרים ד'
מים ,הרמז בזה שתראה להפרידו מסטרא שלו מאות שנה ול' שנים עי"ש ,הרי שנטלו בני ישראל את
ועיד"ז אתה חותה גחלים על ראשו. רכוש מצרים עבור תשלום שכר העבודה.
לכך נתחכמה אסתר לעשות הסעודה בקדושה והנכון כי תשובה זו היה רק כלפי הגויים ,כי
והזמינה את המן ,כדי להפרידו ממקור החיות שלו לאמיתו של דבר הרי עושרם של המצריים בא להם
מסט"א ,ובכל להכניעו שלא יהא לו חיות כלל ,וזהו על ידי יוסף הצדיק אשר ליקט שם כל כסף וזהב מן
ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב ,על ידי שהיה העולם כולו ,כמבואר בחז"ל )פסחים דף קי"ט ע"א(,
בסעודת אסתר שהוא מסטרא דקדושה ,וזהו וטוב זאת ועוד ,הרי לולי יוסף היה כל המצריים מתים
לב .ועיד"ז ויתאפק המן וגו' דבלא זה לא היה שייך בשני הרעב והיה נאבד מהם הכל ,נמצא דיוסף זכה
בו התאפקות שהוא מדה טובה .עכתוד"ק. בכל רכוש המצריים מדין המציל מזוטו של ים
וכעי"ז בספה"ק תפארת שלמה )רמזי פורים( וזל"ק, ומשלוליתו של נהר שהרי אלו שלו ,וממילא דכל
ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב )אסתר ה ,ט(, כסף וזהב של המצרים היה שייכים ליוסף הצדיק.
לכאורה יש להתבונן בדבר זה שנכתב על רשע כזה עד"ז פי' בספה"ק תפארת שלמה )ליקוטים לחג הפסח,
בלשון נכבד שמח וטוב לב ,אולם הנראה בזה ,כי ד"ה ויוציאם( מאה"כ ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו
איתא בפסיקתא דר"כ פרשת זכור )שמות יז ,טז( כי יד כושל )תהלים קה ,לז( ,כי לבני ישראל ששיעבדו אותם
על כס י'ה ,אמר ר' אליעזר בן יעקב נשבע הקב"ה רד"ו שנים בחומר ובלבנים בקושי השעבוד ,הגיע
בכסאו שאינו מקבל גר מזרעו של עמלק וכו' לפיכך להם רכוש מצרים כדין וכיושר ,ולכן לא הזיק להם
כשבא מבשר אצל דוד והוא שואל מי אתה ואמר הממון כלל ,ורק הערב רב שהמה לא עבדו למצרים
)שמואל-ב ,א יג( בן איש גר עמלקי אנכי לא קבלו דוד, ועכ"ז לקחו מרכוש מצרים ,ממון זה גרם לחטא
והנה זהו כמה היה פליאה בעיני דברי המדרש הזה העגל .וזהו ויוציאם בכסף וזהב היינו הממון שנטלו
שהוא היפך הגמ' דאיתא )גיטין דף נ"ז ע"ב( מבני בניו בני ישראל ,ואין בשבטיו כושל שלא באו עי"ז לידי
של המן למדו תורה בבני ברק .אכן הנ"ל עפ"י מה מכשול ,יעו"ש באריכות.
שידענו ממעלת הצדיקים כי גדול הנהנה משולחן עד"ז יש לבאר מה דמצינו דכאשר ירדו יעקב
גבוה אשר תלמידי חכמים מסובים בה להביא את ובניו למצרים ,ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך
האדם לידי טהרה וקדושה ,לכן כאשר זמנה אסתר ואחיך באו אליך ,ארץ מצרים לפניך הוא במיטב
את המן על המשתה זה פעמיים והיה המן ג"כ שואף הארץ הושב את אביך ואת אחיך וגו' )בראשית מ"ז ה-
מעט מחיות הקדושה משני הסעודות הללו ,וז"ש ו( ,דקליפת פרעה נתייראה וחששה מכוחו וקדושתו
שמח וטוב לב ,לכן יצאו ממנו הצדיקים הללו שלמדו של יעקב ,על כן רצה שיעקב ובניו יתפרנסו ממנו
תורה בבני ברק ,עי"ש. ומתוך כך יכניס בהם זוהמא וירידה.
וי"ל דכענין הזה ביקשו לבן ובתואל להביא נקדים עוד דכענין הזה מצינו ,לאידך גיסא,
ולעשות לאליעזר ,שעל ידי שיהנה אליעזר מסעודתם בספה"ק קדושת לוי )קדושת לפורים ,עה"פ ויצא ביום
יוכלו לכבשו תחתם ולהפילו לרשת הסט"א .ברם הוא שמח וטוב לב( עה"פ ויצא המן ביום ההוא שמח
פר' תולדות · יא · תשפ"ז
עד שהגיע לתיקונו ,ועליו רמז הכתוב כולו הפך לבן אליעזר שהתעקש באומרו לא אוכל עד אשר דברתי
טהור הוא )ויקרא יג ,יג( ,והיינו דעל ידי שאכל ונהנה דברי ,כי רצה בכל נפשו לקיים שליחותו ,ובכך
ממה שנתן לו אליעזר נתדבק בו ניה"ק עד שבסוף בא נתקשר ביותר אל משלחו אברהם אבינו ובזכותו
על תיקונו. וכוחו ניצל מהם .ואדרבה השתמש כנגדם בעצה זו
ע"ז רמז המסורה ויישם לפניו לאכול ,כי הם בבחי' ויגזול את החנית מיד המצרי ,מהאי טעמא נתן
חשבו להשפיע עליו ולהכניעו במה שיאכל משלהם, להם מפרי הארץ אשר הביא עמו ,ששרה עליהם רוח
ואמנם זכותו של אברהם הגין בעדו שלא בא לידי הקדושה של א"א ,ועל ידי שאכלו מהם הפריד מהם
תקלה וכאמור ,וכענין הזה היה ויישם בארון חיות הסט"א ,והכניע אותם תחת שלטון הקדושה עד
במצרים ,דפרעה חשב שיוכל להכניע את בני שלא היו יכולים להרע לו עוד כלל וכלל ,ויתכן כי עי"ז
ישראל על ידי שיהנו ממנו ,והשי"ת הפיר עתם בסוף היה תיקון ללבן כנודע מדברי אריה"ק ז"ל שלבן
וקלקל מחשבתם שלא הזיק להם רכוש מצרים. נתגלגל בבלעם ואח"כ בנבל הכרמלי ובעוד גלגולים
טורנר מליקווד. בעליות בתפילת מנחה התכבדו ,כהן -הרה"ג ר'
בעידן רעוא דרעוין התכבדו בזמירות ,ברוך קל יקותיאל יהודה בינדר מפעיה"ק מנה"ר של מפעל
עליון -הרה"ח ר' שלמה זלמן וורובל מפעיה"ק ,דרור התורה תורתם משתמרת ,לוי -הר"ר דוב משה גרוס
יקרא -הרה"ח ר' נפתלי יצחק זלמנוביץ מפעיה"ק, מבית שמש ,שלישי -המשב"ק הרב אברהם דוד
שבת היום -הרה"ח ר' נתן דוב מלר מפעיה"ק. שכטר מפעיה"ק ,גלילה -הר"ר ברוך )ב"ר הערשל(
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בעידן רעוא דרעוין העעל"ט
בימים וה' ברך את אברהם בכל ,ובמדרש )עי' בנין דוד, בתוה"ק בפרשתן )בראשית כג ,א( ויהיו חיי שרה
בפרשתן; זוה"ק פר' יתרו ,דף פ"ה ע"ב; אשל אברהם למהר"א מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה.
ברוידא ,פר' יתרו( ואברהם זקן בא בימים ,הדא הוא וברש"י ,לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל ,לומר לך
דכתיב )שמות כ ,ב( 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך שכל אחד נדרש לעצמו ,בת מאה כבת עשרים
מארץ מצרים' ,ויש לבאר שייכות מקרא זה להכא. לחטא ,מה בת עשרים לא חטאה שהרי אינה בת
ובגוף לשון הכתוב 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך עונשין ,אף בת מאה בלא חטא ,ובת עשרים כבת
מארץ מצרים' כבר עמדו המפרשים )חזקוני ,שמות כ ,ב שבע ליופי .שני חיי שרה ,כולן שוין לטובה .וכבר
ד"ה אשר; כלי יקר שם ד"ה ומה שנאמר( לבאר מפני מה עמדו המפרשים על השנות הדבר פעמיים ,שהרי
אמר 'אשר הוצאתיך מארץ מצרים' ,והא הקב"ה הוא כבר השוה כל שנותיה במה שנכתב שנה בכל כלל
שברא עולם ומלואו ,וכל מה שישנו ונמצא בעולם וכלל ,ולמה זה חזר וכוללם יחד באומרו שני חיי שרה
מאז ומקדם הכל הוא מעשי ידיו של הקב"ה ,אשר לומר שכולן שוין לטובה.
הוא מהוה כל הויות ועשה ועושה ויעשה לכל במדרש )ב"ר נח ,א( ויהיו חיי שרה מאה שנה ,יודע
המעשים ,ויותר היה לו לומר 'אשר בראתיך'. ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה )תהלים לז ,יח(,
מצינו בחז"ל )שמו"ר כח ,א( כשעלה משה למרום כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים ,דבר אחר
לקבל את התורה קטרגו מלאכי השרת ואמרו )תהלים יודע ה' ימי תמימים זו שרה שהיתה תמימה
ח ,ב( תנה הודך על השמים ,צר הקב"ה קלסתר פניו במעשיה ,א"ר יוחנן כהדא עגלתא תמימה .וביארו
של משה דומה לאברהם ואמר למלאכים לא זהו המפרשים )מתנות כהונה שם( דהכוונה ששנותיה היו
שאכלתם אצלו .והוא פלאי ,וכי מאחר שאכלו מעט תמימות כמו שהפרה היתה אדומה תמימה .וכבר
אצל אברהם אבינו ,על כן דינם להיות נדחים מקבלת עמדו בזה )יפה תואר שם; תפארת בנים פר' קרח ד"ה
התורה שתנתן לבשר ודם דרי מטה ,חמדה גנוזה במדרש הובא בספרים( לבאר פשר הדבר שהביאו
שהיתה גנוזה בשמים ממעל ב' אלפים שנה קודם דוגמא דייקא מענין הפרה האדומה.
בריאת העולם ,ומה תירוץ יש בזה על דחייתם להלן בפרשתן )בראשית כד ,א( ואברהם זקן בא
פר' תולדות · יב · תשפ"ז
גנבא הוה ,לא שבקתיה גלויי רישיה ,אמרה ליה כסי מקבלת התורה.
רישיך כי היכי דתיהוו עלך אימתא דשמיא ,ובעי -בכח התורה נתונים בני ישראל למעלה
רחמי )פרש"י ,בקש רחמים שלא ישלוט בך יצר הרע( ,לא משלטון המזלות -
הוה ידע אמאי קאמרה ליה ,יומא חד יתיב קא גריס ויש לבאר בזה ,דהנה הקב"ה ברא ותיכן את
תותי דיקלא ,נפל גלימא מעילויה רישיה ,דלי עיניה עולמו באופן שהוא יתנהל עפ"י סדרי הכוכבים
חזא לדיקלא )אשר גדלו עליו תמרים יפים נאים ומתוקים והמזלות ,ויצר והכין י"ב מזלות ושבעה כוכבי לכת,
ונחמדים למראה( ,אלמיה יצריה ,סליק פסקיה לקיבורא כשעל ידם מתנהלים ומתנהגים כל תהלוכות עולם,
)פרש"י ,אשכול תמרים ,והדקל לא שלו היה( בשיניה .ומכך כאשר השפע העליון יורד ומשתלשל מן השמים
חזינן דאף מי שלפי המזל שנולד הוה ליה להיות כגנב מהיכל אל היכל וממקום אל מקום ,עד שמגיע למטה
השפל ,אעפ"כ בכח התורה עלה מעל המזל ,וכיון אל גלגל המזלות ,ושם נקבע הדבר על פי מזל שעה
שהפסיק מללמוד לריגעא חדא שוב גבר עליו המזל ומזל יום ,כשישנו מזל אשר בחינתו והשפעתו הוא
להפילו ,עד שעלה בידו לעצור בעד עצמו. לטובה ,וישנו מזל אשר בחינתו והשפעתו הוא
ולכאו' הרי הוא תמוה ביותר ,דהלא זהו ממש למוטב ,מזל אשר מזלו טוב יותר ,או שיש בו טובה
היפך מה שרצו חז"ל להביא ,דביקשו להוכיח דאף מועטת ,וכן ח"ו מזל המורה על ענין שאינו טוב ,וזהו
מרבי נחמן בר יצחק חזינן דאין מזל לישראל ,אך סדר ההנהגה הטבעית על פי סדר הגלגלים
אליבא דאמת הרי שמכאן חזינן מהיפך להיפך, והכוכבים במסילותם.
דאותו המזל שראו הני כלדאי שיהיה גנב הוא וכבר האריכו חז"ל בסוגיא ערוכה בגמ' )שבת דף
ששלט בו ,עד שאף שעשתה לו אמו שמירה על קנ"ו ע"א( אי יש מזל לישראל או אין מזל לישראל,
הדבר ,אעפ"כ בפעם אחת כאשר ראה פרי נאה לא ורבי יוחנן אמר התם מניין שאין מזל לישראל שנאמר
היה יכול להתאפק ועלה אל ראש העץ לנתק )ירמי' י ,ב( כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו
הפירות בשיניו ,ומכך נראה כי אדרבה המזל גורם. ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה,
-ע"י לימוד התורה יכולים לשנות את המזל - הם יחתו ולא ישראל ,ואף רב סבר אין מזל לישראל,
אמנם כוונת דברי חז"ל הק' הוא דבוודאי הנהגת דאמר רב יהודה אמר רב מניין שאין מזל לישראל
העולם הוא עפ"י סדר המזלות ,כי לא ברא השי"ת שנאמר )בראשית טו ,ה( ויוצא אותו החוצה ,אמר
שום בריה לבטלה ,וכל יציר נוצר בעולם יש לו אברהם לפני הקב"ה רבש"ע בן ביתי יורש אותי,
תפקיד ומטרה ,ומעתה כשברא הקב"ה הגלגלים אמר לו לאו כי אם אשר יצא ממעיך ,אמר לפניו
וסדרי המזלות וקבע סדרם ומהלכם ,כאשר ביאר רבש"ע נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי
רש"י הק' בארוכה בכמה וכמה מקומות בש"ס להוליד בן ,אמר ליה צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל
)ברכות דף נ"ט ע"ב; שבת דף קכ"ט ע"ב ,ועוד( כל סדרי לישראל ,מאי דעתיך דקאי צדק במערב מהדרנא
המזלות והנהגתם ,הרי שלכל מזל יש את ההשפעה ומוקמינא ליה במזרח ,והיינו דכתיב )ישעי' מא ,ב( מי
והכח אשר הוא משפיע בעולם והאופן שבוא הוא העיר ממזרח צדק.
משפיע על כל העולם. ואמרו עוד חז"ל )ב"ר מד ,יב( בפסוק )בראשית טו,
ברם לעם בני ישראל ישנו כח מיוחד אשר אין ה( הבט נא השמימה ,אמר רבי יהודה בשם ר' יוחנן
המזל מכריח אצלם ,ויש בידם לשנות המזל ,וכח זה העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע ,הוא דאמר ליה
נתן הקב"ה לבני ישראל על ידי התורה הק' ,שבכוחה הבט נא השמימה אין הבטה אלא מלמעלה למטה.
יש בידם לשנות המזל ,דאף שהמזל קובע ומשפיע, והיינו כי יתכן להחליף ולשנות המזל ,וכיון דמזל צדק
אעפ"כ בכח התורה משנים הם סדר המזלות קאי במערב לכן אין יכול להוליד ,אבל יש ביד
והגלגלים .וכשם שבאברהם אבינו עפ"י המזל לא הקב"ה להביאו למזרח ושם יוכל להוליד.
היה יכול להוליד ,ואמר לו הקב"ה מאי דעתיך דקאי ובסיום הסוגיא )שם ע"ב( אמרו דמדרבי נחמן בר
צדק במערב מהדרנא ומוקימנא ליה במזרח ,כח זה יצחק נמי אין מזל לישראל ,דאימיה דרבי נחמן בר
נשאר ביד בני ישראל לדורות עולם ,דאף שבוודאי יצחק אמרי לה כלדאי )פרש"י ,חוזים בכוכבים( בריך
פר' תולדות · יג · תשפ"ז
ברם דברים אלו הם כפירה בהנהגת הבורא יש מזל לישראל ,מכל מקום על ידי חכמת התורה
ובשכר ועונש ,דהא בפירוש אמר הכתוב )דברים ל ,טו( שהאדם עוסק בתורה הק' הרי שיש בידו להחליף
ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו' ,ויש ולשנות המזל לקחתו ממקום אחר ולהניחו במקום
לכל אחד ואחד הבחירה החפשית לבחור בטוב אחר ,ואין נתון עוד כלל תחת שליטת המזלות ,אבל
ולמאוס ברע או להיפך ח"ו .ולזה אהדריה ליה חבריה כאשר מתבטל האדם מתלמוד תורה ,נופל הוא שוב
דאיוב ואמרו לו ברא הקב"ה יצר הרע ברא לו תורה להיות תחת הנהגת הטבע )ראה זוה"ק פרשת פנחס ,ח"ג
תבלין ,והיינו כי אף שאמת נכון הדבר שהנהגת טבע דף רט"ז ע"ב(.
העולם והבריאה הוא על ידי גלגל המזלות וסדרי וזהו שהוסיפו חז"ל להוכיח מרבי נחמן בר יצחק
הכוכבים במסילותם ,ויתכן שלפי המזל שנולד בו דאף שאכן ישנו להמזל שבו נולד ,אעפ"כ על ידי מה
ראוי הוא להיות גנב או להיות בעל תאוה לילך אחר שעסק בתורה הק' לא הכריח אצלו המזל מאומה,
תאוות מגונות ,ברם לכך נתן הקב"ה תורתו לעם בני והתגבר ועלה למעלה מן המזלות ,ורק אחר שביטל
ישראל ,כי על ידי כן יכול כל אחד ואחד לשנות מזלו לרגע קטן מן התורה אז נתעורר עליו שוב כח
ואין המזל מכריח אצלו כלל וכלל. והשפעת המזל להפילו )וראה אור החיים הק' ויקרא כו,
הבורא ב"ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו ג ,אות כז(.
את תורתו ,הרי שבכך וחיי עולם רצ"ל כל הנהגת -טעות איוב והמלאכים שדימו שבני ישראל
סדר העולם נטע בתוכנו ,שאין הדבר תלוי אלא בנו, נתונים תחת שלטון המזלות -
כי אין בני ישראל תלויים כלל בגלגלי המזלות ,אלא ויתבאר בזה מה שאמרו חז"ל )בבא בתרא דף ט"ז
אדרבה מאחר ויש בידם את כח התורה יכולים הם ע"א( ביקש איוב להפוך הקערה על פיה ולפטור את
לשנות המזל ולהביא תחתיו מזל אחר ,ואין המזל כל העולם כולו מן הדין ,אמר לפניו רבש"ע בראת
מכריח אצלם כלל כפי שהוא מכריח אצל אומות שור פרסותיו סדוקות בראת חמור פרסותיו קלוטות
העולם הנתונים ומסורים להיות תחת שלטון בראת גן עדן בראת גיהנם בראת צדיקים בראת
המזלות וסדרי הכוכבים במסילותם )ראה יערות דבש, רשעים מי מעכב על ידך ,מאי אהדרו ליה חבריה
חלק א ,דרוש ח ,ד"ה ובזה תבין מה שאנו אומרים(. לאיוב 'אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני ,אמרו
וכבר אמרו חז"ל )נדרים דף ל"ב ע"א( כל המתמים לו ברא הקב"ה יצר הרע ברא לו תורה תבלין'.
עצמו שעה עומדת לו ,שנאמר )שם יז ,א( התהלך וביאר בזה המהרש"א דאיוב רצה לומר כי כשם
לפני והיה תמים ,וביאר המהרש"א שכוונת הגמ' שהשור אינו מקבל שכר על שנולד בטהרה ,והחמור
'שעה עומדת לו' היינו שמזל השעה עומדת לו ,וזה אינו נענש על שנולד בטומאה ,כי הרי כן נבראו ,הוא
קאי על אברהם שהיה תמים עם ה' לבטוח בו ולא הדין גן עדן וגיהנם רשעים וצדיקים ,שבדין הוא שלא
שמע להאצטגנונים ,והתמים הקב"ה עמו לשנות יהא שכר ועונש ,כי הלא מה יעשה זה האדם אשר
מזלו ,והיינו שעה עומדת לו כמו שאמרו מזל שעה נולד במזג רע ,ומתחילת ברייתו הרי הוא רשע ויש
גורם ,והקב"ה שינה מזל שעה שלו לטובה. לו נפש שפילה אשר מתאווה לתאוות גשמיות
והיינו שמי שמקיים בעצמו הכתוב )דברים יח ,יג( בעולם הזה ,והריהו בעל תאווה ובעל עבירה ,מפני
תמים תהיה עם ה' אלוקיך ,וכדפרש"י שם התהלך מה יבוא לו עונש על כך.
עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות ולאידך גיסא נמי זה שנולד במזג טוב ,ומתחילת
אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ,והוא מאמין ברייתו הרי הוא צדיק ונוהג עצמו חרד ושלם לדבר
באמונה שלימה ודבוק בהשי"ת לעבדו תמיד ,ביודעו ה' ונשמתו נעלית ומרוממת ,ובמזל שנולד בו הריהו
כי הקב"ה הוא המהוה כל הויות ואין עוד מלבדו, מתעלה בהתמדתו בתורה להיות תלמיד חכם וירא
וכדאיתא בספה"ק )נפש החיים שער ג ,פרק יב( סגולה שמים ,מפני מה יבוא לו שכר על כך ,והלא כך נברא
נפלאה להמתקת הדינים לזכור תמיד שרק הקב"ה מתחילת ברייתו ,ובדבר זה כפר במציאות שכר
הוא לבדו עשה ועושה ומנהיג הכל ,הרי שעל ידי כן ועונש ,לאמר שליכא בחירה ביד האדם ,וכפי שנברא
השעה עומדת לו ואין המזל גורם ואין למזל כל כן ישאר במשך כל שני חייו.
פר' תולדות · יד · תשפ"ז
הטומאה ,וע"כ סיבב השי"ת לאחור את זמן ד' השפעה עליו.
מאות ,עד שנעשו עתה ראויים לצאת כציווי הבורא. -הקב"ה משנה עיתים ומחליף הזמנים כדמצינו
והיינו דקאמר הכתוב בעצם היום הזה יצאו כל ביציאת מצרים -
צבאות ישראל ,ורצ"ל דהיה זה ממש היום המיועד בענין זה נודע מש"כ בנזר הקודש )ב"ר צח ,ג(
ליציאתם דהיינו אחר ד' מאות ושלושים שנה ,מאחר והובאו דבריו באריכות נפלאה בספה"ק ערבי נחל
שהקדים הקב"ה הזמן לעת זו ,אתו"ד )ועי' דברי חיים, )שבת הגדול ,דרוש ג; פר' מסעי ,דרוש א( ,עה"פ )שמות יב,
פר' בא ,ד"ה בפסוק ומושב(. מ-מא( ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלושים
המורם מזה ,דאף שאכן הכוכבים והמזלות הם שנה וארבע מאות שנה ויהי מקץ שלשים שנה וארבע
כמכריחים כל סדר ההנהגה והשתלשלות העולמות, מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה'
ברם מיד בראשית היצירה כשתיכן ויסד הקב"ה מארץ מצרים .דהנה כבר נודע בשערים הקושיא
עולם ומלואו ברא העולם באופן זה שיש אפשרות דהרי כלל לא היה זה אחר ת"ל שנה אלא אחר רד"ו
לשנות סדר טבע העולם ומהלך הכוכבים שנה מאז עת ירידת יעקב למצרים.
במסילותם ,ויתכן להעבירם ולשנותם מעת לעת, וביאר בזה כי ענין הזמן הוא כבריאה גשמית,
וכח זה נמסר לבני ישראל אשר המה למעלה מן והיינו שיצר השי"ת גלגלי המזלות והכוכבים
המזלות ,ובכח התורה יכולים הם להחליף את במסילותם ,שעל ידם נקבע הנהגת העולם ,ומכך
הזמנים ולסדר את הכוכבים. משתלשלים כל סדר היצירה להיות ענין השעות
מהאי טעמא נמסר כל סדר קביעת החודשים וימי השבוע ,חדשי השנה ושנים ,ומעתה מאחר
והזמנים ביד בני ישראל ,וכדאמרו חז"ל במדרש והזמן אף הוא כבריאה גשמית ,הרי שכשם שניתן
)שמו"ר טו ,ב( שאמר להם הקב"ה לישראל ,לשעבר להעביר ממקום למקום תיבה וחפץ ,כן נמי ניתן
היה בידי שנאמר )תהלים קד ,יט( עשה ירח למועדים, לשנות המזלות ליטול מזל צדק ממערב ולהניחו
אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם ברשותכם ,אם במזרח וכדומה.
אמרתם הן הן ,אם אמרתם לאו לאו ,מכל מקום יהא וכיון שעצם התחלקות הזמן הוי ליה בריאה
החודש הזה לכם ,ולא עוד אלא אם בקשתם לעבר גשמית א"כ יכול השי"ת לשנותו לפי הצורך
את השנה הריני משלים עמכם. ולהחליף את הזמנים ,ואותו הזמן השייך לעת זה,
כן למדים ענין זה מדברי הירושלמי )נדרים ,פרק ו, להעבירו לעת אחרת ,והזמן שלפי החשבון צריך
הלכה ח( ,שדרשו מהפסוק )תהלים נז ,ג( אקרא להיות בעוד כמה שנים להקדימו שישמש עתה תיכף
לאלקים עליון לא'ל גומר עלי ,בת שלשה שנים ויום ומיד ,וכן היה בעת יציאת מצרים דהגם שהיו רק
אחד נמלכו בית דין לעברו בתולין חוזרין ואם לאו רד"ו שנים בגלות ,מכל מקום האיר הקב"ה להקדים
אינן חוזרין ,ופסק כן הש"ך להלכה )יורה דעה ,סימן להם הישועה ע"י שהביא באותו שעה את הזמן
קפט ,ס"ק יג( .והיינו דכיון שכל סדר הגלגלים והמזלות שהיה מיועד להיות אחר ד' מאות שנה ,ונעשה ממש
נתונים תחת שלטון התורה ,ובכח התורה יכולים בני כאילו עתה עמדו אחר ת' שנה במצרים ,ובאמת
ישראל לשדד סדרי המערכה ולהחליף את הזמנים, שכלל לא היה קודם הזמן אלא אז הגיע הזמן ממש,
על כן נמסרה קביעת העיתים על ידי בני ישראל. כי אותם האורות וההשפעות והשתלשלות המזלות
-ביאור סתירת המדרשים אימתי היה בשורת וסדרי העולם שהיו צריכים להתגלות אחר ת"ל
פקידת שרה ואימתי נולד יצחק - שנים אילו היה העולם הולך כתיקונו בטבעיות
ויתבאר בזה מה שהביאו התוס' בר"ה )דף י"א ע"א העולם ,שימשו אז בעת צאת בני ישראל ממצרים.
ד"ה אלא( מחלוקת מדרשים אימתי נולד יצחק ,דבגמ' ועשה כן הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו בראותו את
שם משמע דנולד יצחק בפסח )וכ"ה בגמ' ב"מ דף פ"ו שפל מצבם של כלל ישראל ,כפי שפי' האר"י ז"ל
ע"ב( שהמלאכים באו לבשר את שרה בחג הסוכות, )סידור האריז"ל ,הגדש"פ ,פיסקא מצה זו( על הכתוב ולא
וילדה בפסח לשבעה חדשים ,וכן הוא בפרקי דרבי יכלו להתמהמה )שמות יב ,לט( שבאם היו נשארים
אליעזר )פרק כט( דביום הכיפורים נימול אברהם עוד זמן קצר בארץ מצרים היו נופלים עד לנ' שערי
פר' תולדות · טו · תשפ"ז
והיו תלמידיו מהלכין אחריו ,ראה ריבה אחת אבינו ,אלמא דבשורת יצחק בתשרי הואי .אמנם רבי
שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של מאיר ש"ץ יסד בפיוט )ערבית ליל חג הפסח( וכן הוא
ערביים ]מגודל הרעב והכפן ששרר אז בירושלים, במדרש )ב"ר מח ,יב( שבשורת המלאך לשרה בערב
שהיו אנשים נפוחי כפן שמתו ברעב מושלכים הפסח היתה ,וכ"ה במכילתא )פר' בא ,מסכתא דפסחא,
ברחובות עיר ,עד שלא מצאה דבר מאכל ,והיתה פרשה יד( ובסדר עולם )פרק ה( איתא שהמלאכים באו
מחזרת אחר גרגירי שעורים בתוך גללי הבהמה מה לבשר על לידת יצחק בט"ו בניסן ,ולפי"ז נמצא
שלא נתעכל אצלם[. שבערב פסח של שנה הבאה נולד יצחק ,וישנו אף
כיון שראתה אותו נתעטפה בשערה ועמדה ההוכחה לכך ,ממה שנאמר )בראשית יט ,א( ויבואו
לפניו ,אמרה לו רבי פרנסני ,אמר לה בתי מי את, שני המלאכים סדומה בערב ,שהוא ליל פסח ,דכתיב
אמרה לו בת נקדימון בן גוריון אני ]אשר הפליגו )שם ג( ומצות אפה ויאכלו .נמצא דנחלקו בזה אימתי
חכמים בגודל עשירותו ,ואמרו )גיטין דף נ"ו ע"ב( היה בשורת פקידת שרה עם בתשרי או בניסן,
שהוא שהיה אחד משלשת העשירים הגדולים ביותר וכמו"כ מצינו שנחלקו אימתי נולד יצחק ,דבגמ'
שהיו בירושלים ,והוא רצה לפרנס את כל ירושלים מבואר שנולד בפסח ,ואילו לפי פשטות הענין בפרקי
במשך כ"א שנה[ וכו' ,בכה רבי יוחנן בן זכאי ואמר, דרבי אליעזר )שם( נולד יצחק בתשרי ,וכמש"כ גם
אשריכם ישראל בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל בילקוט ראובני )פר' תולדות ,אות ב( ,עיי"ש.
אומה ולשון שולטת בהם ,ובזמן שאין עושין רצונו וכיון דקיי"ל )עירובין דף י"ג ע"ב( דאלו ואלו דברי
של מקום מוסרן ביד אומה שפלה ,ולא ביד אומה אלוקים חיים ,וכל דברי חז"ל חיים וקיימים ,מעתה
שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה. מוטל עלינו לבאר היאך יתקיימו שני השיטות הללו
והנה לכאורה צריך להבין דמה שייך לומר יחדיו .ולפי דברינו א"ש ,דכיון דכאמור כל ענין סדר
אשריכם ישראל ,התינח אם גם בזמן שאין עושין הזמנים הוא כחפץ גשמי שניתן לשנותו ולהזיזו
רצונו של מקום היו מקבלים רוב טובה היה שייך לומר ממקום למקום ,הרי שבוודאי יתכן גם לחברם יחדיו,
על זה אשריכם ישראל ,אולם מה שבני ישראל ברום וכשם שיש ביד הקב"ה להחיש הקץ ולהקדימו ר'
המעלה בזמן שעושין רצונו של מקום ,איזה רבותא שנים קודם לכן ,ורד"ו שנים אחר ירידת בני ישראל
הוא בכך ,הרי בדין הוא שיקבלו שכרם כפי שמגיע למצרים החיש אז לאותו העת את הזמן של אחר
להם בצדק וביושר ,וכשאין עושים רצונו של מקום ת"ל שנים ,כן נמי קיבץ השי"ת וחיבר ב' הקדושות
הריהם נופלים כל כך להיות במצב שפל וירוד גרוע יחדיו ,האורות וההשפעות הרוחניים של קדושת ימי
יותר מבעלי חיים ,ומהו שאמר 'אשריכם ישראל'. הסוכות יחד עם האורות וההשפעות הרוחניים של
והמהרש"א ביאר בזה ביאור נורא ,דאכן רבן יוחנן קדושת ימי הפסח.
בן זכאי אמר אשריכם על שני הצדדים ,כי באמת ואנו בעיני בשר אין אנו כל השגה באותם שפע
שני ההפכיות הם למעלות ישראל ,כי כל אומה רוחניים ,אשר 'טובים מאורות שברא אלוקינו' המה
ואומה יש לה שר ומזל בשמים ,משא"כ ישראל שאין אורות רוחניים ועליונים שתיקן הקב"ה בשמי מעל,
להם שום מזל אבל הם חלק ה' כי יעקב חבל נחלתו ובאותה העת ממש שימשו יחדיו בבת אחת
)דברים לב ,ט( ,ועל כן כשעושין רצונו הם למעלה מכל האורות של ימי הפסח וימי הסוכות ,על ידי מה
האומות ושריהם כמו שנאמר הבט נא השמימה, ששינה הקב"ה והקדים האורות של ששה חודשים
שדרשו מזה חז"ל שהוציא הקב"ה את אברהם אבינו לקודם לכן )ועי' קדושת לוי ,דרושים לפסח ,ד"ה מה
החוצה למעלה מכל צבא השמים ,דאין הבטה אלא שמקשים התוספות(.
מלמעלה למטה ,אבל כשאין עושין בני ישראל רצונו -הוכחה שבנ"י אינם נתונים תחת שלטון המזלות
של מקום אזי הקב"ה מסלק את שכינתו מהם ,והרי ממה שמשתנה מצבם בבת אחת מקצה לקצה -
הם שפלים ונבזים מכל האומות שיש להם שר ומזל, ענין זה שבני ישראל המה למעלה מן המזל מצינו
ואילו לישראל אין שר ומזל ,עכתו"ד. בדברי חז"ל )כתובות דף ס"ו ע"ב( מעשה ברבן יוחנן בן
ויש להוסיף ולבאר עומק כוונת הדברים ,דהנה זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים
פר' תולדות · טז · תשפ"ז
דבר זה עצמו הוא תפארת לישראל ,כי הרי זה מורה בוודאי אם המזל הוא הקובע לאדם אשר הוא נתון
על האהבה של הקב"ה לבני ישראל אשר המה תחת שליטת המזלות ,הרי שאז אם הוא במזל טוב
מושגחים ומונהגים על ידו בלבד ,כי כאמור אם היו וכגון שנולד במזל מעשיר הרי שאין כל נפק"מ באיזה
מונהגים בדרך הטבע לא יכול היה לקרות כדבר מצב יהיה ותמיד יהיה נשפע אליו עשירות ושפע רב,
הזה ,עכתו"ד )ועי' אבני המקום ,אבן שתיה ,אות קיז; הן אם יתנהג בתום וביושר הן אם לאו ,הן אם צדיק
אברהם במחזה ,דרוש טז להספד ,ד"ה אמנם אפשר(. הוא הן אם רשע חלילה.
ועל פי זה יתבאר היטב דמהאי טעמא כשראה ברם לא כן עם בני ישראל אשר אין מזל לישראל,
רבן יוחנן בן זכאי את בתו של נקדימון בן גוריון שהיה והם מונהגים על ידי הקב"ה לבדו ,ומושגחים על ידו
מעתירי ירושלים ,ולפתע נתהפך הגלגל כל כך עד תמיד בכל עת ובכל שעה ,וכיון שכן אין הדבר תלוי
שהיתה בתו מלקטת שעורים מגללי הבהמות ,הרי כלל במזל שיקבע המזל אם תבוא אליהם הברכה
שעל זה אמר רבן יוחנן בן זכאי אשריכם ישראל להרוויח ולהשיג ולעשות חיל אם לאו ,אם ישרור
שהנכם נמצאים תחת הנהגתו הישרה ועיניו באהליהם שמחה בבני חיי ומזוני רויחי אם לאו ,כי
הצופיות של הקב"ה בעצמו ,ואין אתם נתונים בידי אם במעשיהם ,דכיון שמונהגים הם ע"י השי"ת על
הכוכבים והמזלות ,ומעמדה ומצבה של בת נקדימון כן כאשר הם מבקשים מאתו ית' מושיטים ידו
בן גוריון מוכיח על הדבר הזה ,שעל פי סדר המזל בתפילה ובקשה וסומכים ונשענים עליו שיעשה
לא היה יתכן להיות מצב הפכי כזה. עמנו טובה להאציל עלינו וליתן לנו מתת ידו
על כך אמר ריב"ז ,ראו נא כי בזמן שבני ישראל הרחבה ,והוא הוא המשפיע והנותן להם די צרכם,
עשו רצונו של מקום בית המקדש היה קיים והיו עדת הרי שרק אם ראויים הם ימלא משאלותם ,ואם אינם
ה' ברום המעלה העליונה ,ואילו כאשר גרמו ראויים גם אם יהיו במזל טוב לא יועיל להם מאומה.
העוונות ברגע קטן נחרב בית מקדשינו ונמסרו בידי והנה בספר טיול בפרדס )פיתחא זעירא ,אות ה(
אומה שפילה ולא זו בלבד אלא ביד בהמתן של מביא בשם זקינו הגה"ק בעל קול אריה זי"ע,
אומה שפילה ,וירדו לשפל המצב והמדרגה ,אמנם דהוכחה ניצחת לדבר זה שבני ישראל נתונים בידי
על זה גופא אשריכם ישראל ,כי דבר זה גופא הוא הקב"ה עצמו ולא מושפעים מן המזלות ,הוא מכך
ראיה ניצחת שאין בני ישראל נשפעים ע"י המזלות שלפעמים מצבם משתנה בפעם אחת ,כי סדר
אלא בידו של הקב"ה בעצמו ולא בידי שליח המזלות הילוכם במעגל אשר אין לה קצוות ,ולכן כל
ואמצעי ,ועל דבר זה אשריכם ישראל. שינוי נמשך בהדרגה אט אט ואינו בא בפתע פתאום
ולזה אמרו חז"ל )ע"ז דף י' ע"ב( יש קונה עולמו ובבת אחת.
בשעה אחת ויש מאבד עולמו בשעה אחת ,דכיון ולכן כאשר רואים כי בעוד שזה עתה היו בני
שנתונים אנו תחת הנהגתו ית"ש ,הרי שאפי' ישראל ברום המעלה העליונה בכל מילי דמיטב,
שבשעה אחת לא נשתנה המזל ,הנה אעפ"כ יכול ובזמן קצר מאוד מתהפך מצבם מן הקצה אל הקצה
האדם לקנות או לאבד עולמו בשעה זו ,דכיון ויורדים לדיוטא תחתונה ה"י ,וכן להיפך שלפעמים
שהנהגתנו הוא על ידי הקב"ה בעצמו הרי שאין זה נמצאים בשפל המצב בדיוטא התחתונה ממש,
תלוי כלל בענין סדרי המזלות והגלגלים ,ומרגע לרגע ולפתע כרגע נתהפך מצבו להיותו עולה בשפע
יכול כל ענין להתהפך לטוב או למוטב. ברכה והצלחה מרובה ,אשר הנהגה כזו לא יתכן
-מצוה פרה אדומה מורה שאין מזל לישראל - שתהיה על ידי השפעת המזל שבזמן קצר ישתנה
ענין זה מצינו גם בפרה אדומה ,אשר יש בה ב' ההשפעה מהיפוך להיפוך ,בכך מוכח כי רק השי"ת
הפכים מהיפך להיפך ,דמחד הוא מטהר טמאים, הוא הוא המנהיג את בני ישראל.
ומאידך מטמא טהורים ,וכבר עמדו בזה לבאר היאך וביאר בזה מאמר הכתוב )איכה ב ,א( השליך
יעמדו שני הדברים יחדיו דלכאו' או שיש בה כח משמים ארץ תפארת ישראל .דמה שהשליך משמים
טהרה או שיש בה רוח טומאה ,והיאך יהיה בחדא ארץ ,שזה עצמו שבני ישראל נפלו מאיגרא רמא
מחתא מטהר טמאים ומטמא טהורים .ולהנ"ל יתבאר לבירא עמיקתא ,מכוכבי השמים עד לעפר הארץ,
פר' תולדות · יז · תשפ"ז
וחסדים ,עכתוד"ק. שזה בא ללמד על הנהגת הבורא ב"ה עם בני ישראל,
ואיתא עוד בספה"ק )מגיד מישרים ,פר' בראשית ,ד"ה שאינם נתונים ומסורים כלל לשלטון המזלות ,כי רק
אור ליום השבת( שכל הסיבה שבשבילה יצר הקב"ה מי שהוא נתון לשליטתם וכל מהלך חייו הוא עפ"י
כל העולם היה מאחר ורצון הטוב להיטיב ורחמיו על סדר המזלות ,הרי שאז ישנו קביעות המשכה וטבע
כל מעשיו ,ואמרו חז"ל )ירושלמי ערלה פ"א ה"ג( מאן שעל פי זה נמשך והולך הדבר ,ברם מאחר ובני
דאכיל דלאו דיליה בהית לאיסתכולי באפיה ,ולכן ישראל מושגחים על ידי הבורא ב"ה לבדו ,הרי שיש
אף שיש ביד הקב"ה ליתן ולהשפיע שפע השפעות בידו להפך הענין מרגע אחד למשנהו.
טובות לכל אחד ואחד כל נשמות ישראל אף בלא עפי"ז יבואר ענין כפרת פרה אדומה ,אשר אמרו
שיצטרכו כלל לבוא להאי עלמא לעמול ולהתייגע, חז"ל )ראה רש"י במדבר יט ,כב( שהוא כפרה לחטא
ברם באופן כזה שהיו ניזונים וחיים וקיימים על ידי המדבר ,דהנה בני ישראל טעו אז לדמות שהנהגתם
לחם חסד שיושפע להם ברוב רחמיו וחסדיו ית' היה הוא עפ"י המזלות ,ומזה באו לכלל טעות לעשות את
זה בבחי' מתנת חינם ונהמא דכיסופא )ראה דעת העגל הזה ,וכאשר הרחבנו בזה הדיבור כמ"פ ,ועל
תבונות ,אות יח( ,ובאופן כזה לא היו יכולים להגיע כן נצטוו להביא לכפרתם פרה אדומה דמהותה
לדביקות אמת בבורא ית"ש ,ולא היו יכולים ליהנות מורה שבני ישראל המה למעלה מן המזל ,ואין המזל
מזיו השכינה ולהתענג על ה'. קובע עבורם במאומה ,ובריגעא חדא יש ביכולת כל
ומהאי טעמא ברא השי"ת העולם ומלואו ,והוריד דבר להשתנות מרגע אחד למשנהו ,ובהכרה וידיעה
את נשמת האדם להאי עלמא ונתן לו תורה ומצוות, בענין זה יכפרו על אותו המעשה.
וכאן בעולם התחתון ישנו לכל אחד מלחמה כבידה -ברצון ה' להיטיב עם בריותיו שלא יזכו במתנת
ביצרו הרע ,שצריך הוא להיות תמיד בכל עת כובש חינם לכן נתן בידם הכח להפך חשוכא לנהורא -
את יצרו על כל הקשיים והנסיונות שמציב לרגלו, והנה איתא במדרש )מדרש אגדה ,בראשית א ,א;
וכשעמל ומתייגע ביזע רב הרי שבכך נוחל שכרו על פסיקתא דר"כ מא ,ב( מתחילה עלה במחשבה לברוא
פי פעלו ,ומקבלים בני ישראל שכר על מעשיהם, את העולם במדת הדין ,שנאמר בראשית ברא
וניזונין בזרוע בשכר קיום המצוות ואוכלים משלהם, אלוקים ,ראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מדת
וממילא אפשר להם להביט נוכח פני ה' ולבקר בהיכלו. הרחמים למדת הדין ,והיינו דכתיב )בראשית ב ,ד(
וע"ז אמר הכתוב )תהלים קכח ,ב( יגיע כפיך כי ביום עשות הוי"ה אלוקים ארץ ושמים .וכבר עמדו
תאכל אשריך וטוב לך ,ורצ"ל דרק כאשר הוא אוכל בזה המפרשים )של"ה הק' ,פר' בראשית ,תורה אור(
ביגיעה עצמית או אז אשריו וטוב לו ,ברם אם יאכל דלכאו' הלא אין שייך גבי קוב"ה ענין חרטה ושינוי
בלא יגיעה הרי אף שיהיה לו כל צרכו ,אעפ"כ לא מחשבה ,ולא איש א'ל ויכזב ,ורק אצל בני אדם בשר
יהיה זה לטוב לו ,יען כי יהיה זה בבחי' מתנת חינם ודם שייך לומר שמתחילה חשב ודימה ולבסוף
ולחם חסד ובאופן כזה בהית לאסתכולי באפיה. נתגלה שטעה ועל כן כשרואה שאינו כדבעי מהרהר
-ע"י עסק התורה בלילה מהפכים דין לחסד - בדעתו ומשנה ארחותיו ודרכו ,ברם זה אינו שייך
והנה מרן אאדמו"ר זי"ע )שפע חיים רעד"ר ח"א, כלל לומר גבי בורא העולם.
פרשתן ,מאמר ד ,אות ד-ו( ביאר הפסוק ואברהם זקן בא וביארו בזה בספה"ק )נועם אלימלך ,ריש פר' דברים(
בימים וה' ברך את אברהם בכל ,דהנה יש עצה טובה דבוודאי לא היה כל שינוי בהנהגת הבורא ב"ה ,כי
וסגולה נפלאה לאדם שרואה מדת הדין שולטת עליו, ברא השי"ת הנהגת העולם במדת הדין ,וכמו
כגון שיש לו חולה בתוך ביתו או שזקוק לישועה שנאמר )קהלת ג ,יד( והאלוקים עשה שיראו מלפניו,
אחרת ,ומבקש הוא להמשיך על עצמו חסד ורחמים ברם נתן הקב"ה כח זה לבני ישראל שיהיה בידם
ולהפך מדת הדין למדת הרחמים ,והוא שילמד האדם היכולת להפך מדת הדין למדת הרחמים ,כשכבר
תורה בלילה ,ואז מדה כנגד מדה כמו שהוא מהפך מתחילת ומראשית הבריאה היה זה תכלית הבריאה
לילה ליום ,ונעשה בחי' לילה כיום יאיר )תהלים קלט, שבני ישראל בעבודתם יהפכו חשוכא לנהורא,
יב( ,ויעזרהו השי"ת להפך מדת הדין לרחמים. להמתיק תוקף הדין ולהמשיך בחי' חסד א'ל רחמים
פר' תולדות · יח · תשפ"ז
הארץ ,אלקים בגימטריא הטבע )ראשית חכמה שער וזהו שהורה לנו הקב"ה כשפתח תורתו הק'
האהבה ,פרק ז( ,היינו שהקב"ה ברא את העולם בתחילת הבריאה בראשית ברא אלוקים את
שיתנהל עפ"י הסדר הטבעי לפי סדר הגלגלים השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו ובוהו
והמזלות ,אכן ויאמר אלוקים יהי אור זו תורה ,וכיון וחושך על פני תהום ,שכל סדר יצירת ובריאת
שנתן הקב"ה תורתו לעמו בית ישראל ,הרי שאצלם העולם היה בבחי' חושך המורה על בחי' מדת הדין,
אין המזל קובע ,ויש בידם לשדד ולהפך סדרי וע"ד דאיתא בזוה"ק )פר' שמות ,ח"ב דף כ"א ע"א( דיום
המזלות ,להעתיקם ולהעבירם ממקום למקום ,כי הוא בחי' חסד ממדת הרחמים ,וכדכתיב )תהלים מב,
נעלים וגבוהים הם יותר מהם. ט( יומם יצוה ה' חסדו ,ולילה הוא בחי' מדת הדין
ויובן בזה מ"ד בזוה"ק )תיקו"ז דף ע"ז ע"ב( ויאמר אשר בו תרמוז כל חיתו יער )שם קד ,כ( ,אך ויאמר
אלוקים יהי אור ,הדא הוא דתנן אור לארבעה עשר אלוקים שעיקר התכלית הוא להמשיך ויהי אור
בודקין את החמץ לאור הנר ,והוא תמוה .ולהנ"ל להפך חשוכא לנהורא .וזהו דייקא על ידי אור זו תורה
יבואר ,דהנה החמץ רומז ליצר הרע )רש"י ברכות דף י"ז )ב"ר ג ,ה( ,וכמו שנאמר )משלי ו ,כג( כי נר מצוה ותורה
ע"א ,ד"ה שאור( ,וצריך לבדוק ולבער את החמץ הוא אור ,שעל ידי התורה הק' מהפכים חשוכא לנהורא.
היצר הרע ולהתגבר עליו לבטל השאור שבעיסה ,ועל וז"ש הכתוב ואברהם זקן בא בימי"ם רצ"ל
ידי העמל והיגיעה של האדם מהפכים חשוכא שהיה מהפך אף בחי' לילה לעשותו בחי' יום ,וכל
לנהורא ומשנים את כל סדר המזלות ,וממילא שנותיו עד זקנה ושיבה היו רק ימים ,כי גם לילותיו
מתקיים 'וירא אלוקים את האור כי טוב' היינו שעל היו מאירים כיום מאור הגנוז אור השכינה ,וזאת על
ידי כן כבר אינו עוד בחי' לחם חסד שיהיה האדם ידי שהיה זקן ויושב בישיבה בד' אמות של הכלה,
בוש לאסתכולי באפיה ,אלא יקבל ויומשך עליו בחי' ובכך והוי"ה ברך את אברהם בכל ,ובירושלמי
אור כי טוב .ועבודה זו המסורה לבני ישראל להפך )ברכות פ"ט ה"ה( כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו,
חשוכא לנהורא להמתיק מדת הדין למדת הרחמים רומז למדת הדין ,ועל ידי שלמד תורה בלילה ביטל
ולשנות את סדרי המזלות והגלגלים ,הוא מרצון מדת חושך עד שנמתק מדת הדין ,וה' ברך את
השי"ת להיטיב עם בריותיו ,וחסד א"ל הוא עלינו אברהם בכל שגם בית דינו המורה למדת הדין
כשזה היה כאמור תכלית כל היצירה כולה. הסכימה לברכו ,כי בלימוד התורה המשיך רחמים
ויורמז בטופס הברכה שהתקינו חז"ל ברוך שאמ"ר וחסדים ונעשה כולו אור ,להפך ממדת הדין למדת
והיה העולם ,והיינו שברא הקב"ה העולם ומלואו, הרחמים ,אתוד"ק.
ומסר הכח לבני ישראל שיוכלו להמשיך במעשיהם ואם כי בוודאי אין הכוונה להפך המידות לעשות
בחי' אמיר"ה שהוא בחי' חסד ורחמים ,והמשיך ואמר מלילה יום ומיום לילה ,שבזה לא הרוויח ולא קנה
ברוך עושה בראשית כשהטעם לכך הוא כי ברוך לעצמו מאומה ,ורק באופן שלא יזיק לו להמשך
מרחם על הבריות ,ורחמיו המרובים עלינו יען כי ברוך תלמודו גם בשעות היום שאז הוא בוודאי בחי' חסד,
משלם שכר טוב ליראיו ,שאינו רוצה שנאכל נהמא ויוכל להתמיד במשך היום כדבעי ,או אז במה
דכיסופא ונהיה בבחי' בהית לאסתכולי באפיה ,כי אם שמוסיף לעסוק בתורה גם בלילה ,מהפך הוא
אדרבה ליתן שכר טוב ליראיו. חשוכא לנהורא להפכו ללילה שהוא בחי' דין
-מאברהם אבינו למדנו דאין שלטון המזלות על ולעשותו לבחי' חסד .ולכה"פ יש לראות לקשר יום
בני ישראל - ולילה בתורה ,וכדאיתא בספה"ק )מג"א או"ח סי' א'
ולזה סיבב הקב"ה הדבר שדייקא באברהם אבינו סק"א בשם השלה"ק( שיש בזה סוד קדוש ,והוא דבר
ע"ה אבי האומה הישראלית להוציאו ולהעלותו מעל שקל יותר לכל אחד ואחד לקיימו ,לקשר יום ולילה
המזלות ,יען אשר ממנו חוטרים ויצאו כל זרע בית אור וחושך בעסק התורה ,שבזה מהפכים ומבטלים
ישראל ,וביקש הקב"ה להורות להם לישראל שאין להפך בחי' לילה ודין לעשותו בחי' יום וחסד.
הדבר תלוי במזל כלל וכלל ,הן ברוחניות והן ולפי דברינו יתבאר היטב דזהו שפתחה התוה"ק
בגשמיות הן בגוף והן בנפש ,וכיון שכך לא יתרשל ואמרה בראשית ברא אלקים את השמים ואת
פר' תולדות · יט · תשפ"ז
ביכולת לשנות העיתים והזמנים ,ומזה ילמדו שאין האדם מעבודתו לומר דמאחר וישנו לסדרי הגלגלים
המזל מכריח ואין לו כל כח לקבוע ולגרום מאומה, והמזלות בעולם והמזל הוא כמכריח וקובע מהות
אלא הכל תלוי ביד האדם לבדו. האדם ,הרי שאין כל טעם ותכלית לעבודתו ,אלא
ולזה פתח הקב"ה ואמר בלשון יחיד אנכי ה' יידע ויזכור כי בני ישראל המה למעלה מן המזל
אלוקיך ,ללמד לכל אחד ואחד מבני ישראל בכל מקום ובכח התורה יכולים הם לשנות כל סדרי הגלגלים
ובכל עת ,שלא יפול לזרועות היצר החפץ להפילו והמזלות המסורים ונתונים בידם.
ברשתו לדמות כי מזלו קובע ,אלא ידע שיש בידו עפי"ז יבואר דרשת חז"ל ,דכשראו מלאכי השרת
לשנות המזל ולהתרומם אפי' מבירא עמיקתא לאיגרא שמבקש הקב"ה ליתן התורה לבני אדם בארץ
רמא ,מהמקום הנמוך ביותר למקום הגבוה ביותר. מתחת ,והמה ידעו שכל הנהגת העולם הוא על פי
מעתה יבוארו דברי המדרש שהסמיכו לפסוק וה' סדר הגלגלים והמזלות ,ומתוך כך באו לכלל טעות
ברך את אברהם בכל ,מה שנאמר במתן תורה אנכי כאותו טענה של איוב שטען ואמר בראת גן עדן
ה' אלוקיך וגו' ,דכיון שאמר הכתוב ואברהם זקן בראת גיהנום ,בראת צדיקים בראת רשעים ,ומה
שקנה חכמה ,והיה אברהם זקן ויושב בישיבה )יומא טעם יש ליתן להם התורה אחר שממה נפשך יהיו
דף כ"ח ע"א( ,והוא הוא שהורה לנו אשר בא בימים בטבעם צדיקים או רשעים ,יען אשר המלאכים לא
היינו שיכולים לשנות קביעת העיתים והזמנים ידעו מסוד זה שבני ישראל המה למעלה מן המזלות.
והימים ,וזהו כאמור בכח התורה ,ויראי ה' הדבקים ולזה ביקש הקב"ה להורות להם אשר רק הבל
בתורת ה' מסורים המזלות בידם לעשות בהם יפצה פיהם ,ועל כן צר הקב"ה קלסתר פניו של משה
כרצונם ,ובכח זה וה' ברך את אברהם בכל ,ונולד דומה לאברהם ,ובכך הורה להם שכשם שאברהם
לו יצחק אף שלפי מזלו אברהם אינו מוליד ,ואף קיבץ לא היה יכול להוליד על פי המזל ,והנה לא הכריח
למקום אחד קדושות שני העיתים מימי הפסח ומימי אצלו המזל ולא גרם מאומה כשלא היה למזל כל
הסוכות ,כי בכח קדושתו ודביקותו בהשי"ת היה השפעה עליו ,וכמו כן הנני נותן התורה לעמי עם בני
למעלה מן המזל ולא היה הזמן מכריח אצלו .לזה ישראל ,ובכח התורה יעלה בידם לבטל כליל את כח
הסמיכו לכאן הפסוק אנכי ה' אלוקיך אשר המזלות שלא יהיה לכך כל השפעה עליהם ,ושוב
הוצאתיך מארץ מצרים שגם שם יצאו בני ישראל אין להתיירא כלל מהשפעת המזלות עליהם ושפיר
לצבאותם מארץ מצרים על ידי שהקדים להם ניתן למסור להם התורה לבני ישראל.
השי"ת זמן העתיד להביאו שישמש עתה בעת -ביאור מקראי הקודש ומאמרי חז"ל ע"ד האמור -
צאתם ממצרים ,וכל זה יהיה בכח כל יחיד ויחיד ומהאי טעמא נמי פתח הקב"ה בעת נתינתו
מבני ישראל לדורות עולם בכוחו ובזכותו של התורה ואמר אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ
אברהם אבינו ע"ה. מצרים ,וביקש להורות להם לישראל שלא יתפתו
-ע"י אמונה וידיעה כי אין עוד מלבדו מתעלים לילך שולל אחר דברי היצר הרע המייאשם לומר
למעלה מן המזלות - שאין להם תקווה ואחרית יען אשר מזלם קובע להם
זהו שרמזה לנו תורה בפרשתן ויהיו חיי שרה מעשיהם ותהלוכות דרכם ,כי הס מלומר כן ,והאיש
מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים ,ובכל השנים הישראלי אשר הוא מזרע אברהם יצחק ויעקב ,והוא
הללו הלא כל שלטון המזלות וגלגלי המזלות מאמין בחי עולמים יוצר הכל ,יודע כי אין מזל
והכוכבים במסילותם סבבו סביב סביב פעמים לישראל ,ועל ידי רצון ומעשים טובים ואפי' מועטים
הרבה ,אלא שזה היה לכלל הנהגת הבריאה ,לא כן יכול הוא להתרומם למעלה מן המזל ,ולשנות המזל
אצל שרה אמנו אצלה שני חיי שרה כולם שווים מכל וכל.
לטובה ,כי לא קבע לה המזל מאומה ,והיא וזה שרמז להם באמרו אשר הוצאתיך מארץ
בצדקותה וקדושתה אשר אברהם טפל לשרה מצרים ,שכשם שביציאת מצרים הוציאם השי"ת
בנבואה )שמו"ר א ,א( ,וכמ"ש )בראשית כא ,יב( כל אחר ת"ל שנים ,והיינו שהקדים הקב"ה אותה העת
אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ,הרי שאצלה של אחר ת"ל שנים להביאו אחר רד"ו שנים ,כי יש
פר' תולדות · כ · תשפ"ז
ומשמחה זו יושפע שמחה לכל אחד ואחד ,והנה מה לא היה כל נפק"מ בכל הזמנים והעיתים מענין
אומר ומה אדבר ,דנודע מ"ד בזוה"ק )פר' פנחס ,דף המזלות ,כי היתה למעלה מן המזל ,ואצלה כולם כל
רי"ט ע"ב( דבעידן חדוותא מגיעים האבות מגן עדן העיתים והזמנים שווים לטובה.
להשתתף בשמח צאצאיהם ,והנה היום ביקשנו ולזה כיון שהעידה תורה על שרה אשר כל ימי חיי
בברכת החודש 'חיים שאין בהם בושה וכלימה', שרה כולם שווים לטובה ולא היתה שרה כלל תחת
ואמנם כשיבואו האבות הק' מעולם העליון ויתבוננו שלטון המזלות ,הסמיכו לכאן חז"ל במדרש הפסוק
ויסתכלו במעשינו ,הרי שמלא אני בושה וכלימה, יודע ה' ימי תמימים ,ומי שהוא מקיים בעצמו בחי'
וצריך הוא להחביא ולהטמין עצמי במסתרים, תמים תהיה עם ה' אלוקיך ,הרי שאצלו ונחלתם
ואמנם על זה בקשתינו 'חיים שאין בהם בושה לעולם תהיה ,שלא יהיה לו כלל נפק"מ מזל יום ומזל
וכלימה' שלא נבוש ולא נכלם מאבותינו. שעה וכו' ,אלא תמיד יתקיים בידו ונחלתם לעולם
והנה בזמן שמחה תרעין פתוחין הם ויכולים תהיה .ודרשו עוד יודע ה' ימי תמימים זו שרה
לפעול בשמים כל מאי דבעי ,וזהו על ידי שהיתה תמימה במעשיה ,א"ר יוחנן כהדא עגלתא
ההתקשרות אל הצדיקים הק' זי"ע ,וההתקשרות תמימה ,כי ענין זה נלמד מפרה אדומה שהיא
עליהם הוא דייקא על ידי לימוד התורה הק' וקבלת מטהרת טמאים ומטמאה טהורים ,ומזה חזינן דאין
עול תורה ,שאז מתעלים להיות למעלה מן המזלות, בני ישראל נתונים תחת שלטון המזל ואין המזל קובע
וממילא יכולים להגיע עד לבאר מים החיים הצינור להם מאומה ,אלא הנהגתם הוא על ידי הבורא ב"ה
הקדוש הזה שממשיכים הצדיקים זי"ע ,ומן הבאר שהוא זן ומפרנס ומשגיח ,והוא שנותן להם לישראל
ההוא אשר הוא פתוח תמיד ישקו העדרים ,להשפיע בנים ונחת ,בריות גופא וחיי ,וכל המצטרך.
משם שפע ברכה בכל המצטרך. דבר זה הוא לימוד לדורות עולם ללמוד מהאבות
יעזור השי"ת ויושפע שפע השפעות טובות הק' ענין זה שבני ישראל הנהגתם וכל שפעת חיותם
רחמים וחסדים ,חינא וחיסדא ורחמי וחיי ארוכי והנצרך להם אינו על ידי המזלות כי אם על ידי
ומזוני רויחי ,ברוחניות ובגשמיות בגוף ובנפש. הקב"ה לבדו .ועל זה אמר הכתוב ונחלתם לעולם
הקב"ה רואה בחוש כי אין אנו נשענים וסומכים על תהיה ,כי דבר זה נשאר חרוט וקרוץ אצל בני ישראל
שום בריה בעולם כי אם על הקב"ה לבדו ,ובזכות זה לדורות עולם ,שידעו ויכירו כי אין לנו להשען אלא
ירומם השי"ת קרן ישראל מי שאמר לעולמו די יאמר על אבינו שבשמים ,וזו עצה נפלאה היאך לצאת
לצרותינו די ויאמר למלאך המשחית הרף ,כי כבר ולהתרומם מכל מיני טרדות ומקרים קשים ורעים
כשל כח הסבל. ברוחניות ובגשמיות בגוף ובנפש ,דכיון שיודעים אנו
והנה בכל שמחת נישואין מתעורר כח זה להחיש שמסורים אנו ביד הקב"ה ,הרי שבוודאי מה שיקבע
הישועה הכללית לכל כלל ישראל ,וכאשר כבר דיבר השי"ת לבדו זהו שיהיה.
בקדשו מרן אאדמו"ר זי"ע )שפע חיים נישואין ,אות כ, ואנו אין לנו כי אם להושיט ידינו אל הבורא ית"ש
סעי' ב( לפרש טופס הברכה 'שוש תשיש ותגל ולבקש טאטע העלף ,והגם כי יודע אני בעצמי שאין
העקרה בקיבוץ בניה' ,דבכל שמחת נישואין מתעורר אני ראוי לכך כלל ,מכל מקום הלא אתה הוא בעל
הגאולה השלימה ,עיי"ש ,וכן נודע מ"ש רביה"ק הרחמים ובעל החסדים ,ואתה הוא אבינו מלכנו
מראפשיץ זי"ע )אילה שלוחה ,פר' וירא( במה שמברכין אבינו רועינו ,ובוודאי שישמע השי"ת צעקתינו ולא
לחתן וכלה 'שהזיווג יעלה יפ"ה' ,לרמז כי עתה זיווג יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב ,כי 'ונחלתם
שמות הויה ואד' הם צ"א ,אבל בציפייתנו צפינו לעולם תהיה' ,ולא יטשנו השי"ת ותמיד בכל עת
שיעלה למספר יפ"ה העולה צ"ה ,וכבר יהיה ה' אחד יסייע ויושיע את בניו אהוביו זרע אברהם יצחק
ושמו אחד ,ומחציו תתמלא תיבתו )פיוט 'ובכן ויושע' ויעקב בני בחוניו.
לשביעי של פסח( ,ויתגדל ויתקדש שמיה רבא בעולם. -דברי התעוררות לקראת ימי השמחה -
יעזור השי"ת וישרור השמחה בכל בתי ישראל עומדים אנו בפתח של שבוע של שמחה לכל,
אצל כל אחד ואחד בפרטיות ,ולכל בני ישראל היה ובגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם,
פר' תולדות · כא · תשפ"ז
מהצאצאים ,בני חיי ומזוני רויחי ,רפואות וישועות, אור במושבותם ,ויומשך מזה לכל אחד ואחד כל מה
ונגאל בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. שצריך בכל העניינים ,כל מיני השמחות ,נחת
המעמדות' ,בו נזכרו לטובה ביום החופה כל אלו מוצש"ק
הנותנים דמי המעמדות .והאציל מרן שליט"א אחר זמר 'א"ל מסתתר' זימרו עוד ניגוני שמחה
מברכות קדשו ברוב רגש ,שיזכו כולם ויתברכו בכל והודיה ,לרגל שמחת בית צדיקים שבת אופריף,
ברכות הטוב. ועודד מרן שליט"א השירה.
אח"כ יצא מרן שליט"א לעבר היכל הגדול למעמד תפילת ערבית התפלל לפני העמוד -הרה"ג ר'
הקבלת פנים .מרן שליט"א הגיע לקבלת פנים בשעה שמואל נטע זלמנוביץ שליט"א ר"מ בישיבה"ק
,5.25ועלה לבימת הכבוד. לצעירים דברי חיים פעיה"ק ונכד רבוה"ק.
מקהלת המשוררים יחד עם כל הקהל פצחו
בשירה בקול רינה וצהלה וברוב שמחה עם כניסת יום ראשון פר' תולדות כ"ח מרחשון
מרן שליט"א החתן והמחותנים ,זקני החתן והכלה, לפנה"צ נסע מרן שליט"א לחלקת צאנז בשיכון
כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א ,כ"ק הגה"צ ותיקין ,לפקוד את ציון קדשו של כ"ק מרן זי"ע
גאב"ד מאקאווא שליט"א ,וכ"ק האדמו"ר מדזיקוב לקראת שמחת בית צאנז .בהגיע מרן שליט"א לבית
ויזניץ שליט"א. החיים ,אמר התפילה והברכה שאומרים בבית החיים
המשוררים יחד עם כל הקהל החלו בניגוני כשלא היו שלושים יום.
התעוררות ,בין הניגונים זימרו ניגוני דביקות מלאי מרן שליט"א נכנס אל תוך האהל הקדוש והדליק
ערגה וכיסופין ,ניגוני ימים הקדושים ,וניגונים ב' נרות על ציון קדשו של כ"ק מרן זי"ע ,וכן על ציון
מצדיקים קדושי עליון שרפי עמלה מדורות הקודמים, הרבנית אמה של מלכות ע"ה.
כשקולות השירה מעוררים את הקהל להתבונן בשגב ואמר מרן שליט"א תהלים מקאפיטל צ' עד קאפיטל
השעה הרוממה כאשר האבות הק' רועי ישראל עוזבים ק"ח .לאחמ"כ השתטח מרן שליט"א על הציון הק' משך
מקום משכן כבודם בגו עדן גנתא בגן עדן העליון זמן בבכיות .וכן על ציון הרבנית ע"ה .אח"כ קרא מרן
ויורדים להאי עלמא להשתתף בשמחת צאצאיהם, שליט"א קוויטעל של הצריכים לישועה בענייני רפואה
כשלוודאי ממשיכים עמהם להריק על ראשי עם קודש מאנ"ש ,וכן מאלו המצפים לישועה.
שפע ברכה וכל מילי דמיטב. בסיום הניח מרן שליט"א אבן ע"ג הציון הק' ,ופסע
מעמד נשגב זה נמשך למעלה משעה כשעיני הכל אחורנית אל מחוץ לאהל.
נשואות אל מרן שליט"א שישב בדחילו ורחימו.
במהלך הקבלת פנים הגישו הרה"ג ר' דוד זלמנוביץ יום שני פר' תולדות כ"ט מרחשון
שליט"א משגיח בישיבת היכל התורה והר"ר ישראל אחר תפילת שחרית נערך שמחת הברית לבן הר"ר
חיים בלומנטל יו"ר מרכז שמחם קוויטעל מיוחד של יוסף נפתלי אלכסנדר ברנסדורפר מפעיה"ק )בה"ר
המצפים למציאת זיווגם במהרה ,למען יעלה זכרונם חיים שלום מפעיה"ק ,וח"ר נתן דוב מלר מפעיה"ק(.
לטובה ולברכה ולהפקד בדבר ישועה ורחמים בעת בערב נערך שמחת הווארט של החתן מורינו אהרן
רעוא ובעידן חדוותא .כן קרא מרן שליט"א קוויטעל נ"י בן להבחל"ח הרב מרדכי טויבער ז"ל מפעיה"ק )בן
של כל אלו המצפים לישועה מקרב אנ"ש ,וכן שיבדלחט"א הרה"ח ר' אברהם יהודה מירושלים ,וחתן הק'
קוויטעל מחולי אנ"ש הזקוקים לרפואה שלימה. הג"ר שלום מרדכי רייניץ זצ"ל הי"ד( ,ע"ב הרה"ג ר' משה
ונשא מרן שליט"א דברי התעוררות לרגל המעמד, נחמן זילברמן שליט"א ר"מ בישיבה"ק )ב"ר חיים מצפת,
)תוכנם יבוא אי"ה(. וחתן להבחל"ח הג"ר יעקב שלום ארנפלד זצ"ל(.
אח"כ ערך מרן שליט"א את שטר הכתובה ,והזמינו
את 'עדי הכתובה' הגאון רבי דוד זאב רייך שליט"א רב יום שלישי פר' תולדות א' דר"ח כסלו ' -יום החופה'
בית מדרשנו העתיק בעיה"ק צפת ,והרה"ג רבי בתפילת שחרית התפלל מרן שליט"א הלל לפני
גבריאל צבי קליין שליט"א מרבני קהל דזיקוב ויזניץ. העמוד ועלה רביעי לתורה.
וחתמו העדים על הכתובה.
שמחת נישואי נכדת כ"ק מרן שליט"א בת בנו הגה"צ
בשעה 6.40יצאו לחופה .המחותנים ,אבי החתן אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א
הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד
מאקאווא בית שמש ורב ביהמ"ד כלל חסידי ברמה ד' בשעה 4.50אחה"צ נכנס מרן שליט"א לתפילת
בבית שמש ,ואבי הכלה הגה"צ אב"ד קרית צאנז מנחה בביתו נאוה קודש.
טבריה וקהלות הצפון שליט"א אחזו בצידי החתן, אחר תפילת מנחה הגישו גבאי המעמדות את 'ספר
פר' תולדות · כב · תשפ"ז
קהילתינו הק' בארה"ב 'ברוך הבא' ,ולאחמ"כ ניגנו אבי החתן לימינו ואבי הכלה לשמאלו ,והחלו לצעוד
עמו המשוררים ברוב רגש מי אדיר על הכל מי ברוך לעבר היכל הישיבה לצעירים הסמוך שם התקיים
על הכל וכו' בניגון עתיק מבית רבוה"ק ,כשההרגשות מעמד הקבלת פנים לנשים ,לכיסוי ההינומא .קהל
הנעלים העפילו עד אין שיעור. המלווים זימר בעוז 'ויהי בישורון מלך'.
כשהגיעה הכלה עם השושבינות הכריזו 'ברוכה לאחר כיסוי ההינומא על הכלה ע"י החתן שליט"א
הבאה' ,וניגנו מי בן שיח שושן חוחים וכו' ,והחתן והמחותנים ,אמר מרן שליט"א הפסוק 'אחותנו את
והמחותנים הלכו לקראתה כשיצאו מתחת החופה, היי לאלפי רבבה'.
ושוב נכנסו ונשאר רק החתן במרכז החופה. והזכיר מרן שליט"א מה דאיתא בספה"ק מאור
הכלה עם המחותנות הקיפו ז' פעמים ,כשמרן ושמש )פרשת בחוקותי( ,עה"פ )ויקרא כו ,ח( ורדפו מכם
שליט"א עומד מן הצד בהתעוררות רבתי כאשר חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו ,וזל"ק ,נראה לי
דמעות שליש זולגות על פני הקודש. לפרש בדרך רמז ,על פי מה דפירשתי על פסוק שברך
בפני הקודש הגיש הר"ר יהושע ליפשיץ הי"ו לבן את אחותו רבקה ואמר אחותינו את היי לאלפי
מנהל ארגון 'רצוננו' את ספר הקוויטלעך של כל אלו רבבה ,וכפי הנראה שברכה גדולה היא וכי תצא ברכה
שהצטרפו לחבורת 'למען בנינו' שע"י ארגון רצוננו, כזו מפה חנף ורשע גמור כמותו .אך נראה דבקרבו ישים
להחזקת מפעל קודש זה .כשמרן שליט"א הניח ידיו ארבו כי ראה שעל ידה יבנה אומה הישראלית ויתאחדו
הק' על הספר ,בבכיות מרובות. באחדות גמור ויתיחד שמו של הקב"ה על ידיהם ,כמו
והורה מרן שליט"א לבעל המנגן הרה"ח ר' יוסף שאמר הכתוב )דברים ו ,ד( שמע ישראל ה' אלקינו ה'
ישראלי שליט"א שו"ב לזמר הניגון המקובל מהרה"ק אחד ,וישראל יתאחדו כמו שאמר הכתוב )שמואל-ב ז ,כג(
מרימינוב זי"ע )שהיום חל יומ"ד דיליה( .כן זימרו כמה ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ,ורצה לבן הרשע
וכמה ניגוני התעוררות מבית ויזניץ. להפריד אלוף שלא להיות באחדות רק בהתחלקות
את הכיבודים הכריז הרה"ג ר' יעקב עזרא ראטה ובריבויות .וזהו שאמר את היי לאלפי רבבה רצה לומר
שליט"א מנאמני בית מרן שליט"א. שהאל"ף היא אחדות כי היא אחד תהיה רבבה היינו
מרן שליט"א כיבד את הסב כ"ק הגה"צ גאב"ד בהתחלקות ריבויות ולא יהיה כלל באחדות ,אבל משה
מאקאווא שליט"א בסידור הקידושין' ,עדי קידושין' רבינו אמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל )במדבר י ,לו(,
היו הגאון רבי שלום אייזנברגר שליט"א דומו"צ קרית רצה לומר שהרבבות היינו ההתחלקות יבוא באלף היינו
צאנז ירושלים ,והרה"ג רבי אברהם אליהו גלבר באחדות גמור ,כי עיקר העבדות הוא שיתייחד הכל
שליט"א רא"כ דזיקוב ויזניץ. ביחוד גמור ויהיה ה' אחד ושמו אחד ,יעו"ש מה שביאר
בסיום הברכה נתן החתן הטבעת ואמר הרי את בזה הפסוק לדרכו בקודש.
מקודשת וכו' ,ושבר הכוס תחת רגלו כשכל הקהל לאחמ"כ צעדו החתן והשושבינין לעבר חדר
קורא בקול גדול 'מזל טוב מזל טוב'. סמוך ,שם הלבישו לחתן את הקיטל ,וחגרו את אבנט
בקריאת הכתובה כובד -חדב"נ כ"ק הגה"צ גאב"ד הקיטל בעניבה בלבד.
קרית הבעש"ט שליט"א .שש ברכות -סב הכלה המחותן הסב כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א הניח
כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א ,ברכה אחריתא - אפר על ראש החתן ,ואמרו הפסוק 'לשום לאבלי ציון
סב החתן כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א. לתת להם פאר תחת אפר' .אח"כ חבש מרן שליט"א
והכריזו 'עדי יחוד' ,הגאון רבי זאב וקסברגר שליט"א לחתן כיפה ממרן הרה"ק משינאווא זי"ע המונח בגנזיו.
דומו"צ קרית צאנז טבריה ,והגאון רבי מרדכי יצחק לפני היציאה לחופה נטל החתן ידיו כפי לפני כל
איצקוביץ שליט"א דומו"צ דקהל חסידי דזיקוב ויזניץ. מצוה .וכן נטל מרן שליט"א ידיו .לפני שיצאו אמר
מיד לאחר החופה בירך מרן שליט"א את החתן, מרן שליט"א לחתן' :מיט א רעכטע פיס און א גוטע
והלכו החתן והכלה לחדר יחוד. מזלדיג'ע שעה ,בשעה טובה ומוצלחת'.
כשאבוקות אור בידיהם צעדו השושבינין והחתן
מרן שליט"א האציל מברכות קדשו על כל לעבר מקום עריכת החופה ,ברחבת קרית החינוך ע"ג
הנאספים ,בהאי לישנא: בימה גבוהה.
מזל טוב מזל טוב מזל טוב! יעזור השי"ת שיהיה
שמחות אצל כל אחד ואחד בביתו בכל המצטרך ,כל הרגשות וההתעוררות כבירים הציפו את הלבבות
השמחות וכל מה שצריכים שיהיה בלבבות שמחות, ואפפו את הקהל הגדול שהצטופפו ברחבה אל מול
ומשמחה זו ועל ידי זה יושפע שפע רב בעולם הזה החופה ,כל אותה שעה נשגבה גיל ורעדה יאחזון
ובעולם הבא ,בזה ובבא יחדיו. ונפתחו שערי דמעות ,באויר המזוכך נשמע רק קול
הנגינה ,והלבבות גאו ועברו על גדותיהם.
לאחמ"כ בירך גם סב החתן המחותן כ"ק האדמו"ר בהגיע פמליית החתן למקום החופה ,הכריז בעל
מדזיקוב ויזניץ שליט"א ,שפתח בדברי זקינו רביה"ק המנגן הרה"ח ר' יוסף ישראלי שליט"א שו"ב
פר' תולדות · כג · תשפ"ז
בתו נכנס לאוספאסטין אצל החתן והכלה ,וטעם שם מלובלין זי"ע שאמר שהאדם שזוכה לעשות שמחה
משהו ,וברכם. הוא נקרא 'בעל שמחה' ,והיינו שהוא בעל הבית על
מרן שליט"א :כך ראיתי אצל מרן אאדמו"ר זי"ע. השמחה ,ויש בידו להשפיע שמחה לכל מי שצריך,
בחתונה שלו כבר לא היה אביו זקה"ק מרודניק בבני חיי ומזוני רויחי .וכפי שבירך מרן שליט"א ,יעזור
בחיים ,ואולי ראה זאת אצל חותנו העצי חיים זצ"ל. השי"ת ויקויים הכל ,וכל מי שצריך להוושע בבנים,
הנה בכל המצוות מחויב האדם גם קודם נישואיו ,אבל יוושע בבני חיי ,בנים ובני בנים עוסקים בתורה
מצות 'ושמח את אשתו' לא שייך קודם החתונה. ובמצוות ,בנים ההולכים בדרכי אבות ,וכל אלו הבנים
וזכורני שבעת נישואי הראה לי מרן אאדמו"ר זי"ע מה שנאבדו ישובו בשובה ונחת במהרה .חיי אריכי -
שכתב היראים )סימן רכח( שבשנה ראשונה שנושא אריכות ימים ושנים טובים בצלילות הדעת ,לאורך
אדם את אשתו חייב לשמחה דכתיב נקי יהיה לביתו, ימים ושנים טובות .מזוני רויחי -השפעה של פרנסה
ושמח את אשתו בכל דברים שהוא יודע שיש לה עד למעלה.
שמחה .וכותב שם 'וראה כמה הקפידה תורה על לאחמ"כ המשיך ואמר :בהורמנא דמלכא מבקש
מצות שמחה ,שנפטר מלצאת בצבא ,ק"ו שערי' אני לאמר כעת כל הקהל יחדיו קאפיטל תהלים שיר
במקום מתבטל בדברים ששאר חייבים ללכת ,ומצוה המעלות ממעמקים לרפואתם של מאורי הדור ,כ"ק
זאת נוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ הלכך צריך אדם האדמו"ר מויזניץ רבי ישראל בן לאה אסתר שליט"א
שיזהר בזמן הזה'. לרפו"ש ,וכ"ק האדמו"ר מבעלזא רבי ישכר דוב בן
אני אומר תמיד ,שהדרך הכי קלה לקיים ושמח את מרים שליט"א לרפו"ש .ואמרו הכל יחד ברוב רגש
אשתו זהו כאשר הבעל עוסק בתורה ,שכל חייו מזמור ק"ל.
והתנהגותו על פי תורה ,שבכך משמחים אותה כי אח"כ בירך את כל הקהל המחותן כ"ק האדמו"ר
רואה שהתקיימה בקשתה לזכות לבעל בן תורה. מסטראפקוב שליט"א ,ואמר :אנו קוראים השבוע פרשת
אב"ד ק"צ טבריה :והיינו שצריכים ללמוד בבית?... 'תולדות' ויה"ר ויקוים מה שנאמר בהמשך הפרשה
מרן שליט"א :אכן בשעות שהוא בבית צריך ללמוד 'ופרינו בארץ' ,שיהיה המשך הדורות לכבוד ולתפארת
בבית ...כמובן חוץ מהלימוד בכולל... עם כל מיני ישועות טובות ,בדרכי אבותינו הק'.
וערך מרן שליט"א שולחן לחיים והאציל מברכות
קדשו לחתן ולכלה ,שיזכו לבנות בית נאמן בישראל מקהלת המשוררים פצחה בניגון 'ובכן צדיקים'
וזכות אבות יגן בעדם לזכות לדורות ישרים וכו' ,ואח"כ ניגנו 'וימלא משאלותנו במדה טובה
ומבורכים .וכן בירך למחותנים שליט"א. ישועה ורחמים' ועוד ניגוני שמחה .ורקד מרן
ואמר מרן שליט"א :לפני החופה שלי אמר לי מרן שליט"א יחד עם המחותנים והסבים שליט"א ,ועם
אאדמו"ר זי"ע :האבות הקדושים יורדים מעולם העליון גיסיו הגאוה"צ שליט"א חתני כ"ק מרן זי"ע.
כפי שמקובל ,אבל אין כתוב כמה זמן הם נשארים ,וזה
תלוי בחתן ,שאם הוא מוצא חן בעיני אבותיו הקדושים, בני המשפחה עברו לברכת מזל טוב לפני מרן
הם נשארים יותר זמן ,אבל אם לא ,הם חוזרים מיד ...זה שליט"א ,ולאחמ"כ החלו קהל האלפים לעבור בסך
היה המוסר שאמר לי לפני החופה... אל מול פני הקודש כ"ק מרן שליט"א לברכת מזל טוב
אב"ד ק"צ טבריה :חז"ל אמרו )סוטה יז ,א( איש ואשה בבנין סמוך ,בסדר מיוחד אשר הוכוון וסודר ע"י
שזכו שכינה שרויה ביניהם ,מתי מגיעה השכינה חברת 'המכוונים בקודש' ,כשבתחילה עברו זקני
לשרות ביניהם? ורבני אנ"ש ,ולאחמ"כ אלפי האברכים .מרן שליט"א
מרן שליט"א :בפשטות בשעת החופה ,כמובא בספרים השיב לכל אחד ואחד בברכת מזל טוב ,כשמרן
שיש אז השראת השכינה ,ולכן מובא שצריכים לעמוד שליט"א שרוי בשמחה גדולה ובצהלת פנים מיוחדת,
בשעת בחופה וכן אסור לעשן אז וכו' )ראה מחזיק ברכה באנפהא נהירין ונהירו עילאה.
להחיד"א או"ח רי ,יג; שבט מוסר ,ליקוטים ,ד"ה במדרש( .ואם אחר למעלה משעה הגיע מרן שליט"א לחדר יחוד
זוכים נשאר השכינה לשרות במעונם. לברך את החתן והכלה .וערך שם מרן שולחן לחיים
ואיחל לחתן לכלה ולמחותנים ,וכן לסבים שליט"א.
אח"כ הגיע מרן שליט"א לחדרו שבהיכל הגדול, ונביא כאן מתוכן השיחה:
שם התפלל תפילת ערבית .בסיום תפילת ערבית מרן שליט"א :החתן לא התענה כי היה ראש חודש...
עברו לברכת מזל טוב עשרות האברכים המחלקים החתונה שלי גם התקיימה בראש חודש.
והסדרנים שהתנדבו לעזור ולסייע במשך כל השמחה אב"ד קרית צאנז טבריה :בכל זאת החתן לא טעם
בכל המצטרך. יותר מדי ...אפשר לומר שכמעט צם...
מהיכן המנהג להיכנס לברך את החתן? ראיתי גם
בהיכל הגדול ובמתחמים הסמוכים להיכל הגדול בדרכי חיים ושלום )אות תתרנ( אודות הגה"ק המנחת
בצד מערב הוגשה סעודת הנישואין לכלל הציבור ,על אלעזר ממונטקאטש זצ"ל ,שאחר החופה בחתונת
פר' תולדות · כד · תשפ"ז
אותם ,הרבי מגדל מורי הוראות ,שיוכלו לקיים ידי אברכים מחלקים מאנ"ש ,ובסדר מופתי דאגו
התורה כהלכתה ,בדרך האבות ,שזהו הדבר החשוב להגיש הכל על צד היותר טוב ובספר פנים יפות.
ביותר ,לקיים דרך אבות כהנה וכהנה ,עד ביאת משיח ובהמשך התקיימו כמה מניינים לתפילת ערבית.
צדקנו בב"א. על גבי בימה מיוחדת עמדה מקהלת המשוררים
מרן שליט"א :דברתי בימים אלו במה שכתבו להעיר דחצרות קדשנו ,עם הבעל מנגן הר"ר פנחס פולק
היאך עשה אברהם את אליעזר שליח לקדש את הי"ו יחד עם חבר משוררים מחצה"ק דזיקוב ויזניץ,
רבקה ,וכפי העולה מדברי התוס' )כתובות דף ז' ע"ב ד"ה וכן בעל המנגן הרה"ח ר' יעקב דסקל הי"ו ,אשר ברוב
שנאמר( ששלח אברהם את אליעזר לקדש ,דלכאו' הרי כשרון ובטוב טעם ליוו במשך שעות ארוכות את כל
עבד היה ולאו בר שליחות הוא. מהלך השמחה בשיר וזמר ,ואלו רוממו את הקהל
הגר"ד :מי מקשה זאת? לפסגות גבוהות ורוממות של שמחה רוחנית.
מרן שליט"א :ההפלאה בפנים יפות )עה"פ ויאמר אברהם
אל עבדו( ,וכן בקונטרס אחרון )חי' להל' קידושין בסו"ס בשעה 9.00התפללו כל הקהל תפילת ערבית ברוב
המקנה ,סי לה ,ס"ו(. עם בהיכל הגדול ,כשלפני העמוד התפלל הרה"ג רבי
ותי' שם ההפלאה ,דהא דעבד לאו בר שליחות היינו יחיאל מיכל הלברשטאם שליט"א אב"ד סטראפקוב
דווקא לאיש אחר שאין העבד ראוי להיות שליחו, בן המחותן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א
אבל לאדונו שאני ושפיר יכול להיות העבד שליחו ,כי ומנהל רוחני דישיבה"ק לצעירים בירושלים.
לאו מתורת שליחות הוא אלא משום דיד עבד כיד
רבו ,לכך היה יכול אליעזר לקדש את רבקה דלא היה לערך השעה 9.30נכנסו בזה אחר זה כ"ק מרן
בגדר שליח אלא כגופו דכידא אריכתא דמי. שליט"א והסבים האדמורי"ם שליט"א להיכל הגדול
הגר"ד :והיינו דאף דהשליחות אין מועיל ,אבל יד עבד לקול מצהלות המשוררים כשכל הקהל מצטרפים
מועיל כאן ,והיינו שזה תלוי בסוגי' בבא מציעא... בשמחה ובצהלה ובריקודין.
מרן שליט"א :אכן .והקשו כמה אחרונים )עי' אמרי בינה
חו"מ קניינים סי' י"ט ,ועי' בספר יהושע סי' קל"א ובשפתי כשנכנס החתן שליט"א נעמד כ"ק מרן שליט"א
מהר"ש בפרשתן( דלכאו' כלל זה דיד עבד כיד רבו נאמר לריקוד ממושכות משך דקות ארוכות יחד עם כל
רק לענין ממונות ,אבל לענין מילי דאיסורי לא יושבי בימת הכבוד .כן רקדו הסבים מרן שליט"א
אמרינן ,וכמבואר בראב"ד )הובא בשיטמ"ק ב"מ דף צ"ו והאדמורי"ם שליט"א ביחוד עם החתן ,וכן רקד החתן
ע"א ד"ה כתב הר' יצחק( לענין מה שנחלקו ר' יאשיה ור' שליט"א עם אביו המחותן הגה"צ שליט"א ,ועם
יונתן אי אפשר לבעל להפר נדרי אשתו ע"י שליח, המחותן הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות
ודעת הרי"ף דהלכה כר' יאשיה דאין שליח יכול הצפון שליט"א.
להפר ,והוכיח כן מדקאמר רבא בגמ' שם לענין שאלה בהמשך רקד מרן שליט"א עם המחותן בנו הגה"צ
בבעלים דמועיל רק ע"י עבד דיד עבד כיד רבו ,אבל אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א.
ע"י שליח לא מועיל להיות כבעלים ,ש"מ דלענין כן נכנסו לריקוד עם החתן גיסי כ"ק מרן שליט"א,
הפרת נדרים אין השליח כבעלים להפר .וכתב כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית צאנז ירושלים שליט"א ,כ"ק
הראב"ד לחלוק ע"ד דאין ראי' זו כלום ,דרבא אפילו הגה"צ גאב"ד קרית הבעש"ט שליט"א ,והגה"צ אב"ד
לרבי יונתן פשט ליה ,דאע"ג דאיכא למימר בעבד קהלתנו הק' בב"ב שליט"א .כן רקד מרן שליט"א
הואיל וליתיה בכלל המצות כישראל לא ליהוי כמותו, במחול עם גיסיו שליט"א משך זמן.
ולענין נדרים לא הוי כמותו ,אפ"ה לענין ממונא יד
עבד כיד רבו דמיא ,אבל שליח ישראל אימא לך בין בהדרת קודש ולקול צלילי זמר צדיק כתמר יפרח
לענין שאלה בין לענין נדרים שלוחו כמותו. וכו' ,קיבלו קהל האלפים ובראשם כ"ק מרן שליט"א
והיינו דהכלל דיד עבד כיד רבו אינו אלא לגבי עניני את פני גאון ישראל הגאון רבי דב לנדו שליט"א ראש
ממון בלבד ,אבל בשאר מילי שאינו ממון אין יד העבד ישיבת סלבודקא ,אשר הגיע לפאר את השמחה.
כיד רבו )ראה שו"ת רעק"א מהדו"ת סי' קל"ט; שו"ת חתם מרן שליט"א ניגש לקראתו לקבל פניו ,כשבזמן זה
סופר חאו"ח סי' קע"ו(. גאתה השמחה עד מאוד ,והלהיב מרן שליט"א השירה
הגר"ד :א שטארקע קשיא... בחזקה .אחר שהתיישבו ,שוחח מרן שליט"א עם
מרן שליט"א :ורציתי לומר ,ואקווה שהראש ישיבה האורח הדגול שליט"א ,ונביא כאן תוכן השיחה:
יסכים עמי ,דקידושין הוא בגדר 'איסורא דאית ביה מרן שליט"א :לא רציתי להטריח את הראש ישיבה...
ממונא' .כמו דאיתא בגמ' )שבועות לו ,א( לגבי סוטה הגר"ד :זה שמחה בשבילי שיכולתי להגיע.
דהוא איסורא שיש בו ממונא ,והוא דין אחר .ולזה אבקש לברך תחילה את הקהל:
בקידושין לכו"ע יועיל יד עבד .ובפני יהושע )קידושין יעזור השי"ת לכל קהל הקדוש כאן ,כל הדברים
סא ,א( כתב ג"כ דבקידושין וגיטין דאיסורא דאית ביה הטובים ,כל הלומדים תורה ,וכל המפעלים שמלמדים
פר' תולדות · כה · תשפ"ז
ולמחותנים ולכל הקהל ,והגישו בשר עוף וקומפוט. ממונא הוא ,עי"ש )וראה ריטב"א קידושין שם; רמב"ן
משך כל העת פיזזו הקהל בריקודין של שמחה שבועות שם; רשב"א גיטין דף עה ,ב(.
לקול שירות ותשבחות ע"י חבר המשוררים הי"ו. הגר"ד :והיינו דקידושין הוא כמו ממונא.
ובאמצע אף רקדו המחותנים שליט"א עם החתן מרן שליט"א :אכן.
שליט"א משך זמן. ולפי"ז י"ל דגם אי נימא דלא שייך דין יד עבד כיד רבו
רק לענין דבר שבממון ,מ"מ בקידושין ודכוותה שפיר
לערך השעה 11.30ברכו ברכהמ"ז ,על הכוס מהני ע"י עבדו מדין יד עבד כיד רבו ,כי חשיב כדין
התכבד דוד החתן -הגה"צ רבי חיים צבי שפירא ממון ,שהרי האיסור והממון קשורים זב"ז ,וממילא
שליט"א ראב"ד קהל מחזיקי הדת ורב ביהמ"ד קהל מיגו דמועיל להיות ידו לצד הממון מועיל נמי שיחול
חסידים בשכונת רמת אהרן בב"ב ,בשש ברכות הקידושין ,ומעתה עולה יפה דברי הפנים יפות גם
התכבד -חדב"נ כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית צאנז אליבא דהראב"ד דלכן היה יכול אליעזר לקדש את
ירושלים שליט"א ,ברכה אחריתא -דוד הכלה הרה"צ רבקה כיון דיד עבד כיד רבו.
רבי אהרן מרדכי רוקח שליט"א בן כ"ק האדמו"ר אני מקווה שהראש ישיבה מסכים לזה.
מבעלזא שליט"א. הגר"ד :זייער גוט ,תירוץ טוב .ואני יחשוב ,כאן על
המקום זה נראה דבר יפה והגון .כעת קשה לי קצת
מיד אחר חלוקת כוס של ברכה החל מעמד המצוה לעיין ולהעמיק בזה .א גוט ווארט ,דאיסורא שיש בה
טאנץ ,כשמרן שליט"א חגר עצמו תחילה באבנט. ממון הוא הו"ל כממון .קלארע זאכן ,זייער גוט...
ואמר מרן שליט"א להסב המחותן כ"ק הגה"צ גאב"ד מרן שליט"א :היו כמה שלא הסכימו עמי ברעיון זה...
מאקאווא שליט"א :מסופר שבעת נישואי הרה"ק רבי הגר"ד :איסורא דאית בה ממונא ...הדברים נפלאים
אלעזר ניסן זי"ע ,בנו של הרה"ק בעל ישמח משה זי"ע, וברורים ,אני יחשוב עוד בזה.
לאחר החופה ניגש המחותן ה"ה הרה"ק רבי אהרן
אבד"ק חודרוב זי"ע להישמח משה ואמר לו" :ימחול וכיבדו מרן שליט"א בלחיים ,ובירך גאון ישראל
לי המחותן ,שהנה כבר זקנתי ועברו שנותיי ,ועדיין לא הגר"ד שליט"א:
פעלתי מאומה בעולם ,ומוכרח אני כעת לפנות ללמוד לחיים ,שימלא ה' כל משאלות לבכם לטובה
תורה ,ועל כן אבקש שהמחותן יהיה במקומי בסעודת ולהצלחה ,וירבה גבולו בתלמידים ,איתא בחז"ל כזה
החתונה" ,וכן הוה ,שבמשך כל עת שמחת הנישואין ברכה ,לגדל ולהרבות קידוש ה' כסדר בהנהגת אבות
ישב המחותן ספון בחדרו ועסק בתורה. עד ביאת משיח צדקנו במהרה.
מרן שליט"א :למען יאריך ימים על ממלכתו ,בבריות
הגראמער הרה"ח ר' ישראל אברהם שנק הי"ו גופא לעמוד על משמרת הקודש ,לילך לקראת משיח
מחיפה ,החל במלאכה בחרוזים משובבי לב במלאכת צדקנו בבריות גופא.
אומן ,מתובל ומשולב בדברי התעוררות והתבוננות הגר"ד :אמן ,ייש"כ.
על גודל הזמן הנשגב ועל קדושת השעה כאשר דרי ובירך לחתן שילך בדרכי אבות הלאה והלאה ,וכן
מעלה ודרי מטה זוחלים ורועדים מאימתא דשכינתא. למחותנים ולסבים האדמורי"ם שליט"א :כל אשר
בדבריו הזכיר מה שהיה רביה"ק מרנא הדברי חיים לכם לאורך ימים טובים.
זי"ע מבקש לקבל לידיו הזכרות קשות דייקא בזמן זה.
כן הביא מספה"ק דראש חודש כסלו הוא זמן תשובה במהלך שהותו של הגר"ד זימרו המשוררים ניגוני
והתעוררות כביום הכיפורים .ועל שבשמחת בית תורה ובקשה לפתיחת הלב בתורה .כשבהמשך קמו
צדיקים נשפעים השפעות מלעילא בבני חיי ומזוני, יחדיו לריקוד של שמחה בזמר 'אשרי העם שככה לו
ועלינו לנצל זמן קדוש זה. אשרי העם שה' אלוקיו' .באמצע רקד מרן שליט"א
כן הזכיר מאמר כ"ק מרן שליט"א במה דאיתא ביחוד עם הגר"ד שליט"א ,משך זמן ,ובהמשך אף
בזוה"ק שהאבות הק' יורדים להשתתף בשמחת צירפו את החתן שליט"א לריקוד.
צאצאיהם להאי עלמא ,על מנת שיראו מה שקורה אחר זמן ממושך יצא הגאון הגדול רבי דב שליט"א
עם בני ישראל דרי מטה ,אחר שבשמים ממעל רואים משמחת החתונה ,וליווהו מרן שליט"א החוצה עד
שהכל טוב ,ואין מכירים בצער בניהם .ועתה לרכבו ,כשהקהל שר ברגש כי אורך ימים ושנות חיים
שנמצאים כאן שרפי מעלה אבות הק' זקני החתן יוסיפו לך ,ונפרדו לשלום.
והכלה הרי שהזמן גרמא לעורר רחמי שמים על כל
צרכי עמך בית ישראל. מרן שליט"א נתיישב על מקומו שתה לחיים,
כאן החל ר' ישראל אברהם הי"ו לפרט בחרוזין ואיחל לכל הקהל .ונטל מרן שליט"א ידיו לסעודת
וברגש יחד עם מקהלת המשוררים ,יחוס החתן החתונה ,וכן הסבים האדמורי"ם שליט"א ,והגישו
והכלה ,רבוה"ק לבית צאנז ,סיגעט ,דינוב, דגים אח"כ איחל מרן שליט"א לחיים לחתן
פר' תולדות · כו · תשפ"ז
בהמשך רקד ביחוד עם החתן שליט"א משך זמן. סטראפקוב ,צדיקי בית ויזניץ ודזיקוב ,צדיקי בית
ולאחמ"כ גם יחד עם חתנו המחותן הגר"י מאקאווא ,מרנן הבעש"ט הק' זי"ע ותלמידו המגיד
לעמבערגער שליט"א. הק' זי"ע ,הבאר מים חיים ,הרה"ק מרוזין ,זכות כל
לקול צלילי 'השיר והשבח' רקד המחותן כ"ק הצדיקים יגן עלינו אמן.
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א ביחוד עם כ"ק מרן והמשיך בדברי התעוררות לעורר רחמי שמים
שליט"א ,ולאחמ"כ גם עם הסב המחותן כ"ק בשמחת צדיקים לפתוח דלת ושער לדופקים על
האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א .אח"כ המשיך שערי ישועה בכל מיני ההצטרכויות ,בבני חיי ומזוני,
בריקוד נלהב עם המחותן הגה"צ אב"ד קרית צאנז זיווגים הגונים ,בנים ובני בנים חיים וקיימים ,בבריות
טבריה וקהילות הצפון שליט"א .ובהמשך עם כל בני גופא בשלימות ,ההולכים בדרכי אבות בדרך הישרה
משפחתו וצאצאיו וכו'. המסורה ,פרנסה בריווח ולהמשיך שפע ישועה בכל
בתי ישראל ,שרק אז שמחת הצדיקים הוא בשלימות,
תיכף לאחמ"כ רקד מצוה טאנץ המחותן הסב כ"ק וכמאמר הרה"ק מווארקי זי"ע 'לא ששתי' בעת אשר
האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א ,כשהקהל מזמרים 'תקלת חברי' .ובתפילה מיוחדת להחשת ביאת משיח
'זאל שוין זיין די גאולה' .ורקד ברוב התרוממות צדקנו בב"א.
ושמחה של מצוה ,לאחמ"כ המשיך בניגון 'כה אמר ה' את דבריו סיים בברכה קמי מלכא מרנן שליט"א
זכרתי לך חסד נעוריך' .אח"כ רקד ביחוד עם החתן להדריכנו ולהוליכנו בבריות גופא ונהורא מעליא
שליט"א ,וביחוד עם כ"ק מרן שליט"א .ובהמשך גם לקראת משיח צדקנו.
עם חתנו הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה שליט"א,
וכל בני משפחתו. תחילה קם לריקוד מצוה טאנץ סב החתן כ"ק
כן רקד הסב כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א ,כשלפני שפתח
מצוה טאנץ ,כשלאחר דק' ארוכות של התעוררות של במלאכת מרקד נשא דברי תורה ,בהם עמד על מעלת
שמחה המשיך בריקודין עם החתן שליט"א ,ולאחמ"כ העת הזאת ,ועפ"י המבואר בשם תלמידי מרן אור
עם בנו המחותן שליט"א ,ועם המחותן הגה"צ אב"ד שבעת הימים הבעש"ט הק' זי"ע במה שאמרו חז"ל
ק"צ טבריה שליט"א .בהמשך רקד ביחוד עם כ"ק מרן )כתובות טז ,ב( כיצד מרקדין לפני הכלה ,דמרקדי"ן
שליט"א ,ואח"כ במחול לצדיקים עם שאר הסבים אתוון מר"ק די"ן ,ונחלקו בית שמאי ובית הלל כיצד
כ"ק האדמורי"ם שליט"א והמחותנים שליט"א .וכן ממתיקין הדינים לפני כנסת ישראל ,בית שמאי
עם כל בני משפחתו. אומרים כמו שהיא ,רצ"ל כמו שהם שוים ,ובית הלל
אומרים כלה נאה וחסודה ,כי טוב הוא לדבר בשבחן
התרגשות עזה ורטט של קדושה עבר בקהל עת של ישראל.
הכינו עצמם לקראת הריקודין קדישין של כ"ק מרן כן הביא מאמר זקינו הרה"ק האהבת ישראל
שליט"א ,והחלו המשוררים וכל הקהל לזמר ברוב מויזניץ זצ"ל שאמר שכשרוקדים ומטפחים על
התעוררות מהרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע. הקרקע עם הרגליים ,הרי שבכך דורסים ורומסים כל
לפני שניגש קיים מרן שליט"א מצות צדקה הדינים לבטלם.
להכנסת כלה והפריש סכום נכבד לקופת מפעל וזמן קדוש זה של מצוה טאנץ אין אנו יודע עד מה
'אחים לשמחה' שהחזיק בידו הרה"ח ר' ישראל בגודל הזמן ,ובפרט שהאבות הק' הנמצאים כאן מטה
גולדשטיין הי"ו ,מנהל 'אחים לשמחה' .לאחר מכן עמנו בעת השמחה ,הם מתבוננים ורואים הקורה
החל מרן שליט"א בעבודת כיצד מרקדין .מרן ומתרחש עמנו ,ובוודאי בזמן זה ישפיעו עלינו כל מה
שליט"א פנה אל מול החתן והכלה והחל בריקוד שאנו צריכים ,באופן אשר נהיה בבחי' 'כלה צנועה
המצוה טאנץ ,כשהוא רוקד הלוך ושוב בהתלהבות וחסודה' ,וזאת על ידי שישפיע עלינו השי"ת משפעת
עצומה ויקוד אש כשעיניו עצומות כשמעמד נורא אוצרו הטוב.
ונשגב זה נמשך קרוב לרבע שעה. כן הביע רגשי לבבו לכל ציבור אנ"ש ,ובפרט
אין לתאר את רגשי ההתעוררות העצומים ששררו לעסקנים המסורים ,שדאגו מתוך אחדות וקירוב
בהיכל כולו באותן דקות עילאיות ,כשקהל האלפים הלבבות לכל השמחה באופן שכל אחד ימצא את
רוקד ומתעלה בגופו הגשמי אולם הרבה יותר מכך מקומו ,שזה ניכר מכח המשלח כ"ק מרן שליט"א אשר
בנשמתו הרוחנית. הוא כמלאך העומד ואומר לנו גדל ,ובקרוב נזכה לקיום
בהמשך רקד מרן שליט"א עם החתן ביחוד ,אל היעוד ישיש עליך אלוקיך כמשוש חתן על כלה.
מול הכלה ,ובמחול סביב משך זמן ,וזמרו 'י"ה זכות חבר המשוררים פתחו בניגוני התעוררות' ,נפשנו
אבות יגן עלינו' וכו'. חיכתה לה'' וכו'' ,שרייט שוין יידלעך גוט שבת'.
לאחמ"כ רקד מרן שליט"א עם בנו הגה"צ אב"ד ואח"כ התחיל כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א
קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א לקול זמר בריקוד מצוה טאנץ אל מול החתן והכלה ברוב עוז.
פר' תולדות · כז · תשפ"ז
גם עם כל בניו וחתניו שליט"א ,כן רקד ביחוד עם 'יהי ה' אלוקינו עמנו' וכו' .ואח"כ גם עם המחותן
המחותן .החתן שליט"א רקד ביחוד עם גיסיו שליט"א הגר"י לעמברגער שליט"א.
נכדי כ"ק מרן שליט"א. אח"כ רקד מרן שליט"א אל מול הכלה יחד עם
באמצע פתח כ"ק מרן שליט"א בריקוד עם בנו גיסיו חדב"נ כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית הבעש"ט
המחותן אב"ד ק"צ טבריה שליט"א ,ובהמשך במחול שליט"א ,וחדב"נ הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בב"ב
גם עם המחותן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א. שליט"א ,בניגון בגלל אבות תושיע בנים ,כשלאחמ"כ
רקדו הם ביחוד עם החתן במחול .כן רקד הגה"צ רבי
כאן החל הגראמער להזמין את החתן והכלה חיים צבי שפירא שליט"א ראב"ד קהל מחזיקי הדת
לריקוד ,כאשר פתח בדברים קצרים ומעוררים אודות ורב ביהמ"ד קהל חסידים בשכונת רמת אהרן בב"ב
קדושת הזמן והמעמד אשר נמצאים בו ,בו יכולים החתן ביחוד עם החתן שליט"א.
והכלה לפעול ישועות ורפואות לכל בני ישראל. מרן שליט"א המשיך בריקודי המצוה כשרקד
מיד לאחר מכן רקדו החתן והכלה בניגון "אשת ביחוד עם המחותן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב
חיל" משך כמה רגעים .בהמשך רקד מרן שליט"א עם שליט"א .ולאחמ"כ לקול צלילי הזמר 'וחסד ה'
החתן והמחותנים והסב כ"ק האדמו"ר מדזיקוב מעולם ועד עולם' ,רקד עם בניו שליט"א אל מול
ויזניץ וכ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א עוד משך הכלה ,ואח"כ המשיכו במחול ,יחד עם כל בני משפחת
זמן לקול שירת 'זרעא חיה וקיימא' ,וניגש מרן המלוכה .כשבאמצע רקד מרן שליט"א בתווך עם
שליט"א לברך את החתן והכלה. נכדיו הבחורים והילדים וניניו הרכים הי"ו ,כשהקהל
אח"כ החלו לזמר הזמר 'אין כאלוקינו' )כמובא מזמרים 'לא ימושו מפיך' וכו' .כן רקד מרן שליט"א
מהרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע( כשפני הקודש בוערות ביחוד עם נכדיו בני וחתני המחותן הגה"צ אב"ד קרית
במראה אש ,וכפלו ושילשו הניגון כמה וכמה פעמים, צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א.
והמעמד היה נורא הוד. אחר יותר ממחצית השעה בסיום הריקודין
בשעה 2.30לפנו"ב יצא מרן שליט"א מההיכל קדישין הגיש ר' ישראל גולדשטיין הקוויטל המיוחד
הגדול כשקהל גדול מלווהו בשירה ובזמרה .בשעה זו של כל תורמי אחים לשמחה.
תם ולא נשלם חלקו הראשון של השמחה הגדולה.
לאחמ"כ רקד מצוה טאנץ אבי החתן הגה"צ רבי
יום רביעי פר' תולדות ב' דר"ח כסלו ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית
לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין שמש ,ורקד בהתלהבות עם החתן שליט"א ,ולאחמ"כ
להבחור הבר מצוה ישראל נ"י בן הרב יהודה ליב יחד עם כל בניו וחתניו .ושוב המשיך במחול על אחיו
שטמר משגיח בישיבה"ק מתיבתא דברי יציב בחיפה וגיסיו שליט"א .כשבמהלך הריקודים רקדו המחותן
)ב"ר שלום מפעיה"ק ,וח"ר צבי שנק מפעיה"ק( .בתפילת והחתן שליט"א ביחוד עם כל אחד ואחד.
שחרית התפלל מרן שליט"א הלל לפני התיבה.
כאן ניגש הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות
בצהרים נערך שמחת השבע ברכות ע"י ידידי הצפון שליט"א לריקוד בהתלהבות ובשמחה
המחותן אב"ד מאקאווא בית שמש שליט"א בעיר ב"ב. כשהקהל מזמרים בעוז .לאחר שרקד עם החתן ,רקד
פר' תולדות · כח · תשפ"ז
דבה"ק שנשא כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
לקראת כינוסי סוד השפע שע"י מפעל החסד שפע חיים ורחמים כ"ב חשון העעל"ט
יודע אם יש ביכולת לקרן זו לעמוד עוד הלאה ,כיון הנה דבר שפתיים אך למחסור ,ברם כשר' ליבוש
שצריכים אנו הלאה להקים בתים נאמנים בישראל, )רייך( הי"ו מבקש בהכרח הוא למלא משאלתו ,יען
ויראי ה' וחושבי שמו צריכים להשיא צאצאיהם כי ר' ליבוש הוא גברא דמארי סייעיה ,והוא זכה
ולהכניסם תחת החופה ,והציבור מתרבה והולך למלאות בקשתו בקודש של כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע
יותר ויותר .ברם אנו כבר מלומדים בניסים עד היום בצוואת קדשו להקים ולייסד קרן לסייע לאברכים
הזה ,וראינו בחוש היאך שהדברים מתנהלים ללא לקנות דירות.
כל חשבון והגיון ,גם בכל ענין הישוב של יראי ה' וכבר בשעתו כשביקש כן מרן אאדמו"ר זי"ע כבר
בארץ ישראל שהוא למעלה מדרך הטבע ,וכל היה הדבר עולה בקושי רב ולא היה בניקל ,אכן
תקומת עולם התורה כאן הוא למעלה מדרך הטבע, כהיום אין כל דוגמא ודמיון למה שהיה המצב אז,
באשר כוחות הטומאה מנסים בכל מיני אופנים וצוואתו בקודש היה זה בבחי' אמרם ז"ל )תמיד דף
להקשות עלינו עוד ועוד ,ברם מאמינים אנו כי ל"ב ע"א( איזהו חכם הרואה את הנולד ,כי הקמת
בוודאי לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב )תהלים וייסוד קופת קודש זו של 'קרן שפע חיים ורחמים'
צד ,יד( ,ולא יועיל להם מאומה ,ומזימתם לא תצלח היה בבחי' מקדים רפואה למכה ,כשהציבור גדול
ולא תעלה בידם כלל ,איך שלא יהיה. והולך בליעה"ר וגם היוקר יאמיר מיום ליום ,הרי
אלא שבנוגע אלינו הרי שמרגלא בפי לומר שעל ידי קרן זו יכלו לסייע למאות משפחות ,וכבר
דאשריו הוא לאדם וטוב לו וחלקו כשזוכה הוא למעלה מאלף אברכים נסתייעו בזה ועל ידי כן יכלו
להיות מאלו השליחים אשר נשתלחו על ידי הקב"ה לבוא לידי רכישת דירה וקורת גג עבורם.
ליטול חלק בתקומה זו ,להיות ממעמידי עמוד וככל שהציבור גדול יותר כ"י ,הרי שמדרך הטבע
התורה ועמוד הצדקה ,דהא בוודאי הקב"ה אשר נצרכים תמיד להוסיף על הקרן יותר ויותר ,ועפ"י מה
הוא זן ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים יש בידו שנתייסד צורת ההלוואה וכו' שנמשך פריסתה
די והותר דרכים היאך להביא ולשלוח כל הנצרך למשך שנים הרבה ,על כן בכל שנה ושנה יש להשיג
לבני ישראל ,ברם כבר ענה רבי עקיבא לטורנסרופוס עוד סכומים גדולים ועצומים עד מאוד ,על מנת
הרשע )בבא בתרא דף י' ע"א( ,כששאלו אם אלוקיכם שיוכלו להמשיך עוד בדבר קדוש זה.
אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסם ,א"ל כדי שניצול אילו נחשב בחשבון פשוט ומתמטי הרי שאיני
קרית צאנז נתניה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה ,לכבוד איש חי ורב פעלים ,נודע בשערים לשם
ולתהלה ,איש האשכולות ,עוסק במסירות נאמנה לחצר הקודש צאנז ומוסדותיה ,ה"ה
הר"ר יוסף יצחק פעלבערבוים הי"ו
מטובי עסקני קהילתנו הק' בבארא פארק
לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הכנס בנו כמר יקותיאל יהודה אריה נ"י
לעול התורה והמצוות במזל טוב ובשעטומ"צ
והברכה אחת היא לסב הדגול
הרה"ח ר' משה שמעון הי"ו -וויליאמסבורג
פר' תולדות · כט · תשפ"ז
וללמד לנו ענין גדול ,שעל ידי הצדקה אפי' האדם אנו בהן מדינה של גיהנם ,וזכות הצדקה הוא הוא
אשר הוא כבר בשפל המצב באופן הגרוע והנמוך שמגין ומציל על הדור כולו.
ביותר ,איך שלא יהיה תמיד יגן עליו הצדקה להצילו. בענין זה ראיתי זה עתה בתנא דבי אליהו )זוטא,
והענין בזה מבואר בספה"ק )עי' קרן לדוד ,פר' פרק א( אבותינו הראשונים מפני מה זכו לעוה"ז
שופטים ,ד"ה או יאמר כי כל המרחם( שכאשר נותן ולימות בן דוד ולעוה"ב ,מפני שנהגו את עצמם
האדם צדקה בלא חשבון ,ורוצה הוא להשתתף עם בצדקה ,אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה
הציבור ,ומפריש מהונו לפנים משורת הדין ,הרי בנו לא נשתבחו אלא בצדקה ,אברהם מנין שנאמר
שאף מן השמים מוריקים עליו שפע רב בלא חשבון, )בראשית יח ,יט( כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו
ואין מדקדקים בו לראות אם ראוי הוא לכך אם לאו, ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט
אלא מתנהגים עמו במדת הרחמים בלא לפשפש וכו' ,והיינו דעל אף כל מעלותיהם הגדולות
במעשיו אם ראוי הוא וכדאי לכך להיות ניצול והנשגבות לא נשתבחו כי אם במידת הצדקה.
ולהוושע בכל ענייניו. ועוד אמרו חז"ל )ב"ב דף ט' ע"א( אמר רבא האי
ובזמן הזה שבני ישראל זקוקים לסייעתא דשמיא מילתא אישתעי לי עולא משגש ארחתיה דאימיה
מרובה בכל העניינים בפרט ובכלל ,ואין לנו להשען משמיה דר' אלעזר ,מאי דכתיב )ישעי' נט ,יז( וילבש
אלא על אבינו שבשמים ,עלינו לדעת ולזכור מה צדקה כשריון ,לומר לך מה שריון זה כל קליפה
שאמרו חז"ל )מדרש תהלים ,פרק כ; הובא בפרשת דרכים וקליפה מצטרפת לשריון גדול ,אף צדקה כל פרוטה
ריש דרוש יח( שהגאולה העתידה תבוא בזכות הצדקה, ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול ,רבי חנינא אמר
ובזכות הצדקה שעושין אלו עם אלו אני מושיעם, מהכא )שם סד ,ה( וכבגד עדים כל צדקותינו ,מה בגד
שנאמר )ישעי' סג ,א( אני מדבר בצדקה רב להושיע. זה כל נימא ונימא מצטרפת לבגד גדול ,אף צדקה
ובתוך עמי אנכי יושבת ,ויודע אני המצב שבוודאי כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול.
כשמזמנים להיימישע אידן אשר כל אחד ואחד והנה פסוק זה ד'כבגד עדים כל צדקותינו' נאמר
מתייגע ועמל לפרנסתו ,וכשמבקשים מהם להפריש ע"י הנביא לגנאי ,בעת שהוכיח את בני ישראל שאין
עוד מממונם לצדקה ,אפשר שיש בזה ענין של מקיימים רצון ה' וחוטאים ועושים הרע לפניו ,ואמר
למעלה מדרך הטבע ,יש לנו לדעת מ"ד בספה"ק להם ונהי כטמא כולנו וכבגד עדים כל צדקותינו
)צפנת פענח ,פר' תרומה ,ד"ה ובזה יובן ביאור הפסוקים; באר ונבל כעלה כולנו ועווננו כרוח ישאנו ,ופי' רש"י
מים חיים ,פר' ואתחנן ,ד"ה והנה בחינה זו; דברי חיים ,פר' כבגד עדים כלבוש מרוחק כבגד מאוס ,והנה כאן
בשלח ,ד"ה בפסוק מה תצעק; וראה לכ"ק מרן זי"ע בדרשת דרשוהו חז"ל לטובה ,שכשם שבבגד כל נימא
שבת מברכים אדר ב' תשל"ו( שאם זקוק האדם לישועה מצטרף לבגד גדול כך נמי בצדקה .ויש בזה להורות
קרית צאנז נתניה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא שלוחה בזה ,לכבוד איש חי ורב פעלים ,העסקן היקר ,נודע בשערים לשם
ולתהלה ,טוב הלב ויקר הרוח ,בור סי"ד שאינו מאבד טיפה ,מלא רוח חכמה עצה ותבונה ,ה"ה
הר"ר סיני יצחק דויד הי"ו
לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הולדת הבן נ"י
והברכה אחת היא לאביו הרה"ג ר' מאיר יוסף דויד שליט"א -ר"מ בישיבה"ק לצעירים פעיה"ק
ולחותנו שר הצדקה והחסד הרה"ח רבי יעקב גרוסמן שליט"א
פר' תולדות · ל · תשפ"ז
להתיירא מהם כלל וכלל ,ובטוחים אנו בהשי"ת אשר למעלה מדרך הטבע ,העצה לזה הוא שיתאמץ אף
הוא כל יכול והרבה דרכים למקום ,שיצילנו מהם הוא לעשות למעלה מדרך הטבע ,ובזמן הזה אשר
ומהמונם להושיענו למען שמו. פנינו לימין ואין עוזר ולשמאל ואין סומך ואין לנו
ובוודאי ענין גדול הוא לעשות קרן שיהיה מונח להשען אלא על אבינו שבשמים ,הרי שצריכים אנו
שם ממונו ,ומי שיכול לעשות קרן לדורות שישאר להתאמץ מעל לדרך הטבע .ובוודאי דבר ישר והגון
לעד ,הרי שבוודאי מעלה גדול יש בזה ,כי בכספו הוא שיעשה וישתדל כל אחד לעשות ככל אשר ידיו
זוכה הוא לגמול חסד עם אחרים לדורות הרבה .הן מגעת לחזק את קרן שפע חיים ורחמים.
מי שעדיין עומד בפרק נישואי הבנים אשר להם ויתבאר בזה מאמר הנביא )ישעי' נד ,יד( בצדקה
בוודאי ישנו הרגש למפעל קדוש זה ,כי מקווים אף תכונני רחקי מעושק כי לא תיראי וממחיתה כי לא
הם שיוכלו לסייע בעדם בעת שיצטרכו ,והן מי תקרב אליך ,היינו דבשעה שבני ישראל נמצאים
שעדיין לא הגיע לעת הזאת ,שבאופן כזה בוודאי כל במצב שכל העושקים קמים עליהם להרע להם
מה שמפריש מממונו לכך הוא צדקה וחסד גדול. ולעשוק אותם בכל האופנים ובכל מה שעולה בידם,
וגדול המעשה יותר מן העושה )ב"ב שם( ,ומי שיכול הרי שבעת הזאת בצדקה תכונני ,שאם ירבו בנתינת
מלבד מה שהוא עושה מדיליה להיות גם מעשה צדקה ,יזכו להיות מיוסדים וניצבים במקומם בחוזק,
לאחרים ,לנסות ולהשתדל אצל אחרים ג"כ ועל ידי כך רחקי מעושק כי לא תיראי ויתרחקו מכל
להשתתף עם הציבור בענין קדוש ונחוץ זה ,ובזכות אותם העושקים החפצים לעשוק ולקחת כל אשר לנו,
מה שיעזרו ויסייעו אחד לזולתו ,איש את רעהו וממחיתה כי לא תתקרב אליך ,ולא נצטרך עוד
קול רינה וישועה באהלי צדיקים
ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר
דרכינו ומורה נתיבותינו ,אשר בצילו הטהור אנו חוסים ,רוח אפינו וחמדת לבבינו
הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א
לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש בסימן טוב ובמזל טוב
שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי'
בת בנו יקירו פרע"ח
הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א
עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה ,פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח
בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א
בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש
ובברכת מזל טוב לסבים
כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א
כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א
כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א
יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו
התלמידים ,ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך
ימים ושנים טובות.
המאחל אל מול פני הקודש
צבי רייזמן מח"ס רץ כצבי -לאס אנג'לס
פר' תולדות · לא · תשפ"ז
הכתוב 'אני מדבר בצדקה רב להושיע' ,כי עין בעין יעזורו ולאחיו יאמר חזק ,נזכה שיוכלו להמשיך עוד
יראו בשוב ה' שיבת ציון מתוך רחמים וחסדים, במפעל קדוש זה.
ויבואו עיתים וזמנים שמחים בכל בתי בני ישראל, יעזור השי"ת ובזכות הצדקה שיקבלו כל אחד על
על ידי שישרור באהלם שמחות בשלימות ,ויזכו עצמו למעלה מכוחותיו לעזור למפעל קודש זה שיש
לערוך שמחתם מתוך שמחה רוגע הלב ומנוחת בו עמוד התורה ועמוד החסד יחדיו יכנס הברכה
ושלוות הנפש ,לראות בנים ובני בנים עוסקים במעונו ,להניח ברכה אל תוך בתיכם ,לראות רוב
בתורה ובמצוות ,ונזכה לישועת ה' בגאולה השלימה אידיש נחת ,שפע ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו.
במהרה בימינו אמן. ירחם השי"ת וכבר יתרומם כבוד התורה ,ויקויים
תוכן השיחה
של המחותן כ"ק אדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א
עם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
ביום רביעי פרשת חוקת ז' תמוז תשע"ב העעל"ט
מרן שליט"א :אחרי שעלה רבי נפתלי חיים לארץ האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א מסר למרן שליט"א
ישראל ,הוא עוד חזר פעם אחת לצאנז... הספה"ק 'מנחה חדשה' של זקינו הצדיק הפלאי הרה"ק
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :מרן הדברי חיים בקש אז רבי נפתלי חיים מדזיקוב זי"ע )בנו של הרה"ק בעל אמרי
ממנו שישיג עבורו עופות שנתעוררו ספיקות לגביהם נועם זי"ע ,וחתן הגה"ק רבי משה אונגר זי"ע חתנו של רביה"ק מרן
שם במדינת גאליציא ,בכדי שיוכלו לבדוק את הדברי חיים זי"ע( ,שהו"ל במהדורא חדשה.
העופות ,ואז אכן נסע לצאנז ,ונשאר לערך כשנה האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :ב"ה זכינו לערוך את כל
בחוץ לארץ ,ושוב עלה לארץ ישראל. הספר מחדש ,בתוספת מרובה.
מרן שליט"א :באיזה שנה נסתלק? מרן שליט"א :זהו ספר שצריכים 'ללמוד' בו ואי אפשר
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :בשנת תרנ"ה )ביום הכיפורים(. להבינו בקריאה בעלמא...
לרבי נפתלי חיים היה בת שהיתה משודכת להרה"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :יש גם קטעים שהם קלים
רבי יצחק מסטיטשין זי"ע )בנו של הרה"ק רבי משה יותר להבנה.
מראזוודוב זי"ע ,אחיו של האמרי נועם( .בברית של רבי יש לספר הסכמה ממרן הדברי חיים שכתב בשנת תרכ"ז .
א
יצחק היה דודו ה"אמרי נועם" הסנדק ,ולאחר הברית מרן שליט"א' :איש פלא'ב...
פנה ה"אמרי נועם" לאחיו הרה"ק מראזוודוב ,אבי האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :אבי )כ"ק הגה"צ רבי נפתלי
הבן ,ואמר לו" :מכור לי את הילד" ,כלומר ,שהוא חיים אדלר( זצ"ל הוציא ספר זה לאור בשנת תשל"ג.
ישתדך עם אחד מצאצאיו .והסכימו ביניהם שיבוא מרן שליט"א :מי הדפיסו לראשונה?
בברית השדוכין עם נכדתו ,בתו של רבי נפתלי חיים, האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :המחבר בעצמו זי"ע
בנו בכורו של ה"אמרי נועם" ,אלא שלדאבון לב, הדפיסו פעמיים ,ואח"כ אבי זצ"ל בפעם השלישית,
כעבור זמן חלתה הילדה ונפטרה רח"ל. וכעת יצא לאור בפעם הרביעית.
וסיפר רבי יצחק מסטיטשין ,שבהיותו ילד כבן שש מרן שליט"א :יש ממרן אאדמו"ר זי"ע מכתב ששלח
שנים נסע יחד עם אמו לבקר את גיסתה הרבנית לאביכם זצ"ל עם הערות על הגדה של פסח מנחה
מדזיקוב )זוגתו של ה"אמרי נועם"( ,וזה היה כבר לאחר חדשה שאביכם הו"ל בשנת תשכ"בג...
פטירתה של הילדה שהיתה משודכת לו .באותה עת את ההגדה גם מדפיסים כעת?
הגיע רבי נפתלי חיים מארץ ישראל לדזיקוב, האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :הדפיסו זאת מחדש
וכשנכנס הילד עם אמו לביתו ,ראו אותו יושב וכובעו בשנת תש"מ.
ג ראה שם בתחילת המכתב :זה כמה שהגיע לידי כ"ק אדמו"ר א בו כתב בתוה"ד :שוי"ר לכבוד ח"ב החריף ובקי החסיד
שליט"א סה"ק 'מנחה חדשה' מזקינו הגה"ק זצ"ל ,ומאד שמח המפורסם שלשת היוחסין המושלם מהרנ"ח נ"י ,מכתבך קבלתי
לבו והתענג מאוד מהני מילי מעליותא המשמחים אלקים וע"ד בקשתך ליתן לך הסכמתי עיינתי בהקונטרסים מעט
ואנשים ,והי' רצונו להשיבו בעצמו אך מחמת חולשתו שעוסק כחפצך ,ומחמת טרדותי המרובים וכחי אין עמדי לא יכולתי לעיין
ברפואות הש"י ירפאהו ויחלימהו במהרה ,א"א למלאות בהם הרבה ,ולדעתי שתמתין בהדפסה כי צעיר אתה לימים,
תשוקתו בזה ונצטויתי מפ"ק להשיב שני גרגרים בראש אמיר ותלמוד מוטב ש"ע הרבה ודיני הוראה שכל העולם נצרכים לו,
כמציץ מן החרכים בסה"ק הנ"ל ...ובסוף המכתב הוסיף מרן ושאל אביך ויגדך הוא מח"ו הגאון החסיד נ"י וכו' עיי"ש.
זי"ע בכתי"ק :התאמצתי למעלה מכוחי לכבוד זרע קודש ש"ב, ב כידוע בכינוי זה נתכנה הרה"ק רבי נפתלי חיים זי"ע ,בגין דרכיו
וכבוד התורה ,להעיר בדברי הצדיק הנפלא ופלא ההוא ,באיזה הנסתרים והפלאיים ומדרגותיו השמיימיות למעלה מהשגת אנוש.
גרגרים לעטר דבריו הקדושים וכו'.
פר' תולדות · לב · תשפ"ז
על הגר"נ אדלר. שמוט על עיניו.
כן יש ממנו מכתב שכתב להגאון בעל אמרי בינה זצ"ל, הילד שהיה כאמור כבן שש ,חזר בפני רבי נפתלי חיים
אב"ד קאליש ,ובו כותב תוארים נוראים ומבהילים על )שכנ"ל היה אמור להיות חותנו( על דברי התורה שאביו
אביו הרה"ק בעל אמרי נועם זי"ע שנסתלק באותה הרה"ק מראזוודוב אמר בחג השבועות ,והיה בדעתו
שנהה .על מכתב זה חותם רבי נפתלי חיים בשם אמו: לבקש ממנו שיגביה את כובעו כדי שיוכל לחזות
נפתלי חיים הורוויץ בן דבורה. בצורתו הקדושה .אולם הרבנית זוגתו של רבי נפתלי
מכתב זה נותר לפליטה בהשגחה פרטית ממש ,שכן גוף חיים שעמדה מן הצד ,נזכרה בבתה שהיתה משודכת
הכת"י היה מונח אצל גביר אחד ,אך פעם היה המכתב לילד חמודות זה ,והתייפחה בבכי ,ועקב כך מיהרה אמו
מונח על השולחן וכאשר ניקו את השולחן לא ידעו של הילד להוציאו מן החדר כדי להפיג את צערה.
מהו הדף הזה וזרקוהו לאשפה ,וכמובן שעשו פעולות מרן שליט"א :למה כיסה רבי נפתלי חיים את פניו?
עצומות בכדי למצוא זאת ,אולם המכתב לא נמצא. האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :כיון שלא רצה לראות את
ואולם בדיוק קצת לפני זה עשה הגביר צילום אויר חוץ לארץ ,ולכן כל התקופה שהיה בחוץ לארץ
מהמכתב ,וכך נשאר ממנו עותק ואפשר היה להדפיסו. היה מליט את פניו או יושב בחדר אפל.
החסיד המפו' רבי חיים ריישער ז"ל סיפר ששמע מפי גם בצעירותו קשר מפה על עיניו לשמירה ,ופעם
חותנו הגה"ח ר' מאיר דוד שו"ב ז"ל ,מגדולי חסידי שאלו זקינו הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב ,מה כוונתו
קוזניץ ,שכשעלה ארצה ביקש להכיר את רבי נפתלי בזה ,והשיב :משתוקק אני להגיע למדרגתו של הרבי
חיים שאת שמעו שמע עוד בחוץ לארץ .באחד הימים מלובלין ...תמה רבי אליעזר ואמר :על "האריה דבי
הגיע לביתו ורצה להכנס פנימה ,וכשאחז בידו עילאי" אמרו שהוא שליש מ"החוזה" ,ואתה חפץ
בפרוכת הפרוסה על הדלת ,הופתע לשמוע את קולו להיות לגמרי כ"החוזה"...
של רבי נפתלי חיים ,שלא הכירו ולא ראוהו מעולם: אנו נכדי הרה"ק רבי דוד'ל בידרמן מלעלוב ירושלים
"ברוך הבא ר' מאיר דוד השוחט ממוגליניץ" .כשנכנס זי"עד ,ותלמידי הרה"ק מלובלין זי"ע שעלו לארץ
שאלו מנין ידע את שמו ,וענה רבי נפתלי חיים" :איך ישראל אמרו עליו שזיו דיוקנו דומה להרה"ק
הייתי נראה אם וילון היה מכסה בעדי שלא אוכל מלובלין .ואבי זצ"ל היה דומה במאד לזקני הרה"ק
לראות בעדו"... רבי דוד'ל זצ"ל.
רבי מאיד דוד שזכה עוד להסתופף בצילו של הרה"ק שמעתי מכ"ק האדמו"ר מטשערנאביל שליט"א ,וכן
רבי אלעזר מקוזניץ זי"ע ,חזר לביתו ופרץ בבכי, מהגה"צ אב"ד שטראסבורג זצ"ל ששמע מהגה"צ
ונפשו הנסערת מאנה להרגע במשך שעה ארוכה, בעל פתחא זוטא זצ"ל ,שתואר פניו של הרה"ק רבי
לאחר שנוכח בגודל קדושתו של רבי נפתלי חיים. ישעיה'לע מטשחויב זי"ע היה דומה מאד לאביו מרן
כך גם מסופר על אדם בשם ר' הירש ששהה בחו"ל הדברי חיים זי"ע.
מספר שנים ,וכששב לארץ ישראל ,בא אל רבי נפתלי מרן שליט"א קרא כמה קטעים מהקדמת המחבר
חיים והמתין בחוץ לפני הפרוכת .קרא לו רבי נפתלי לספר ,והפליא במיוחד מה שכתב :ואבקש מהקורא,
חיים מבפנים ,בטרם שמע קולו :האתה זה הירש, אפשר לפעמים הבאתי דבר ואיננו אליבא דהלכתא
מותר לך להכנס... וכו' ואולי משגה הוא טעותא הדרא יען כי בכתבי לא
מרן שליט"א :אצל כולם נהג כך לקרוא בשמם היה שום ספר זולת משנה וגמרא.
קודם שנכנסו? פלא מה שרבי נפתלי חיים כותב על עצמו בשער הספר
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :אכן ,כך היה דרכו שהיה "חתן הגאון איש אלקים ר' חיים סאנזיר זצ"ל" ,והרי הוא
קורא לאנשים בשמותם בעודם עומדים מחוץ היה חתן הגה"ק רבי משה אונגר זצ"ל חתנו של מרן
לפרוכת ,וראו בזה ענינים נפלאיםו. הדברי חיים ,ולא חתנו של מרן הדברי חיים בעצמו.
הגה"ח ר' אפרים פישל סנדרוביץ ז"ל שהיה מחשובי האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :גם במכתב שכותב להגאון
חסידי ויזניץ ,ותלמידו של כ"ק מרן זי"ע ,סיפר רבי נתן אדלר זצ"ל ראב"ד לונדון בעל נתינה לגר,
שבשנת תש"י כשכ"ק זקיני האדמו"ר ה"אמרי חיים" הנדפס כן בספר ,הוא חותם :חתן הגאון איש אלקים
זצ"ל שהה בארה"ב ,בא מרן זי"ע לבקרו ,וה"אמרי ר' חיים מסאנץ זצ"ל .ואגב פלא הוא מה שכותב ש"ב
המקום ב"ה ,וחשכו מאור עיני כמעט כי הדעת אין עמדי ...אך מה ד אביו האדמו"ר הרה"צ רבי נפתלי חיים זצ"ל מדזיקוב ויזניץ
ששמעתי מהתנא הכ"מ... נתניה ,היה בנו של רבי מרדכי יהודה ,בן רבי אברהם שלמה ,חתן
ו ראה עוד עובדא נפלאה בהקדמת הספר :ר' נחמן כהנא ז"ל היה הרה"ק רבי דוד'ל זי"ע.
מטופל במשפחה גדולה והתפרנס בדוחק .פעם החליט להתעסק ה ראה שם בתוה"ד :הן הנה הי' לבני ישראל איש אלקים נורא מאוד,
במסחר אתרוגים ,ונסע לרבינו לירושלים ,לקבל את ברכתו השמים לא יכלכלוהו הודו )ואל יתפלא על התואר ,עתידין צדיקים
להצלחה .מיד כשדרך על מפתן הבית ,שמע את קולו של רבינו אמיתיים להקרא בשמו של המקום( ,אך הבית הזה שקוינו שיבנה
מעבר למחיצה :נחמנד'ל ,נכנסת למסחר האתרוגים ,הא לך שלשה במהרה בימינו ,אז יודע רב גוברי' דמרן הכ"מ ,ועד עתה שואף זורח
מטבעות להצלחה ,והשליך לו מחוץ לפרוכת שלש מטבעות .ר' בחו"ל ובניתי גם אנכי ממנה ולא היה מר לי מר כעת הזאת ,ועתה
נחמן מצא שתי מטבעות ,ואת השלישית לא מצא .באותה שנה לקח אותו אלקים להשתעשע אתו עמו ,כלומר אליו בבתי גואי של
עשה חיל בעסקיו והרויח סכום עצום של מאה נפוליונים.
פר' תולדות · לג · תשפ"ז
היה לו "קלויז" פרטי ,בו התפללו מנין ממקובלי צפת. חיים" קיבל את פניו בכבוד ויקר כיאות ,והסב עמו אל
אמנם בצפת התגוררו רבים מחסידי צאנז ,והיו מהם השולחן יחד עם חתנו אבי זצ"ל ועוד אחד מנכדי
שעוד הכירו אותו מצאנז ,וביקשו ממנו ברכות הרה"ק מרופשיץ זי"ע ,ובמהלך שיחתם אמר ה"אמרי
וישועות ,וכשיצא שמעו בצפת קם באישון לילה ועזב חיים" למרן זי"ע שחתנו נקרא על שם רבי נפתלי חיים
את צפת ,ורק לאחר מספר שבועות נודע שעבר בעל "מנחה חדשה" ,שהיתה לו "קלאהרע רוח
להתגורר בירושלים. הקודש" ,ונענע מרן זי"ע בראשו לאות הסכמה.
גם בנו זקני הרה"ק רבי אליעזר ניסן זצ"ל התגורר מרן שליט"א :הרי כל ענין עלייתו לארץ ישראל היה
בצפת ,וחסידי צאנז בעיר בקשו ממנו לכהן ברבנות כיון שלא רצה להתעטר ברבנות...
בצאנזער קלויז ,אבל הוא סירב בתוקף. האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :אכן ,אביו ה"אמרי נועם"
מרן שליט"א :היה אז תקופת פאר של הצאנזער קלויז. חפץ שבנו יעמוד לימינו בהנהגת העיר ,וישמש כ"רב
מרן שליט"א :עד מתי היה רבי אליעזר ניסן בצפת? הצעיר" ,אולם הוא ידע שרב העיר צריך להיות מעורב
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :עד הסתלקותו ,ביום ב' בין הבריות ,ואילו בנו רחוק מהויות העולם הזה,
תמוז תרע"ו. מתנהג באופן מוזר ומתרחק בקיצוניות מחברת בני
מרן שליט"א :מי היו צאצאיו? אדם .אך קיוה שאם יקבל עליו עול הצבור והנהגת
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :בתו מרת צירל ע"ה, העיר ,ישנה דרכו .עסקני העיר וראשי הקהילה כבר
שנישאה לזקיני רבי מרדכי יהודה אדלר זצ"ל ,אביו של סיכמו עם אביו ה"אמרי נועם" ,וקבעו מועד
אבי זצ"ל ,ולאחר פטירת זקני נישאה לכ"ק האדמו"ר להכתרתו ל"רב הצעיר" ,אך הוא סירב בכל תוקף לכל
המקור ברוך מסערט ויזניץ זצ"ל .כן היה חותנו של הבקשות וההפצרות כיון שגמר בלבו שלא יתנהג
הגה"צ רבי אברהם משה באב"ד זצ"ל אב"ד גורא- ברבנות לעולםז.
הומרא ,ושל הג"ר רפאל הורוויץ זצ"ל מגזע ראפשיץ. כיון שנוכח שאינו יכול לעמוד בלחצי אביו ונכבדי
מרן שליט"א כבדו בלחיים ,ואחלו זה לזה. הקהילה ,החליט להעתיק את מגוריו לחדר מבודד
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :הרה"ק מראזלא זי"ע מביא בסמוך לדזיקוב ,שם ישב סגור ומכונס ,ואפילו השמש
)עי' ילקוט עטרת צבי ,עמ' קנז( בשם חותנו ודודו הרה"ק לא זרחה בחדרו ,ומלבד משמשיו לא נכנס אף אחד
בעל עטרת צבי מזידיטשוב זי"ע ,שמובא במדרש להפריעו בעבודת הקודש .אך הסתגרותו לא הועילה
'כשישראל שותין ואומרים לחיים ,הקב"ה מוחל ורבים התדפקו על דלתו וביקשו הימנו ברכות
עונותיהן של ישראל' ,וכותב שם הרה"ק מראזלא דאף וישועות .גם אביו ה"אמרי נועם" שלח אליו כמה
שהוא לא ראה את המדרש ,אבל אם חותנו אמר בשם מחסידיו שהיו זקוקים לישועה ,באמרו "לכו לבני
מדרש בוודאי הוא בנמצאח. נפתלי חיים ,הוא יוכל לעזור לכם".
מרן שליט"א :עפ"ז י"ל טעם ששותים לחיים ביום ברם ככל שיותר דחקו עליו כך התרחק מאנשים
היא"צ ,כי ביום זה דנים את הנשמה ועל ידי שתיית והתנהג בהנהגות מופלאות ,ובכך זכה להגשים את
לחיים מעוררים מחילת עוונותיו. שאיפתו ולחיות בפינתו הצנועה ,מקום שם המשיך
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :כעין שמביאים ממדרש לשקוד על דלתי התורה .אמנם כאשר הלחץ עליו גבר
לגבי מחילת עוונות בברית מילהט. יותר ויותר החליט לעזוב הכל ולעלות לארץ ישראל,
מרן שליט"א :די לנו במה שהצדיקים כתבו כן ,וזהו ושם הסתגר.
חשוב כמדרש ,וכנודע מהרה"ק הרבי ר' זושא זי"ע מרן שליט"א :ואז לא באה הנסיעה כ"כ בקל כמו היום...
שאמר פעם 'אני יודע מהיכן שהירושלמי יודע'י... האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :מתחילה התגורר בצפת ,ושם
בגימטריא כו"ס ,ועל כן כשיראל שותין כו"ס ]מספר אלקים[ ז פעם הסביר לש"ב הרה"ק רבי אברהם שמחה מבארניב זי"ע,
ואומרים לחיים ]סוד חיים[ ,המה מעוררים בחי' אלקים חיים שהוא שחיבבו ביותר ,את סיבת סירובו לכל הצעות רבנות ,מאחר
כנגד יום הכיפורים שעיצומו של יום מכפר עוונותיהן של ישראל. שראה בזה סכנה המאיימת על שלמות הנפש ,וכה אמר" :אילו
ט הובא באגרא דפרקא )אות קמו( :נאמר לי משם קדוש ישראל היה העולם יודע עד כמה מזיקה להם הגאוה ,הכבוד
ה"ה הרב הקדוש מה"ר שלמה מקארלין זצללה"ה הי"ד ,שאמר וההתנשאות ואשר רבים נפלו חללים על ידי זה ,היו בורחים
בשם המדרש ,בשעה שאמר הקב"ה לאליהו שיצטרך להיות בכל למדבריות ועד סוף העולם ,בכדי לא להגיע לידי כך ,וזה אחד
ברית מילה שבישראל ,אמר אליהו ,אתה ידעת שאני מקנא הדרכים מעבודתי להשי"ת ,שקבלתי על עצמי שלא להיות רב
לשמך ית' ,הנה אם יהיה הבעל ברית בעל עבירה לא אוכל ולא רבי ,לא חזן ולא שום תפקיד שאפשר להכשל על ידו
לסבול להיות שם ,והבטיחו השי"ת שיכפר להבעל ברית ואז בהתנשאות וכבוד .ולשמש בעולם הזה באלו הענינים ,צריכים
יהיה ריקן מעבירות ,והשיב עוד אפשר יהיה המוהל בעל עבירה, להיות קדוש ומקודש מאד מאד ,עד שבאמת לא ירגיש האדם
הבטיחו השי"ת שיכפר גם לו ,השיב עוד אפשר יהיו הקהל שום הרגשה עצמית כלל וכלל .או מי שמודיעים לו מן השמים
העומדים שם בעלי עבירות ולא אוכל לסבול ,הבטיחו השי"ת 'לך והושעת את ישראל' וכדו' .וזולת זה בל יהין עצמו לזה שום
שיכפר לכל הקהל ,כן שמעתי שיצאו הדברים מפי הקדוש הנ"ל בר דעת" .והמשיך" :ובנוגע לפרנסה ,הנני מאמין באמונה שלמה
וכו' )ועי' בני יששכר ,מאמרי תשרי ,מאמר ד ,אות ז(. שהבורא ית"ש הזן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כנים ,ובורא
י כן מובא בספר 'בוצינא קדישא' :מקובל הדבר מפי חסידים נפשות רבות וחסרונן ,הוא יפרנסני כל ימי חיי".
ואנשי מעשה ,שפעם אחת אירע דבר נורא ומבהיל שאיש אחד ח וראה שם ביאורו של הרה"ק מראזלא זי"ע :כי הנה הי"א תיבות
מת ולאחר מותו בא בחלום לבנו ואמר לו שימיר דת ישראל ,ולא שבזכרינו לחיים וכו' המה נגד עשרת ימי תשובה ,ושני תיבות
השגיח הבן כלל בחלום זה כי דברי חלומות לא מעליון ולא אחרונות אלקים חיים המה נגד יום הכפורים .והנה אלקי"ם
פר' תולדות · לד · תשפ"ז
הגה"צ הרב מעכו זצ"ל שהיה מתלמידי אאדמו"ר האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :בויזניץ נהוג שבליל שבת
זי"ע בקלויזנבורג סיפר לי שלפני פסח היה מכשיר נותנים לחיים עם היד ]לאלו היושבים בסמוך[ ,אבל
את הכף ,והיה חרוט על הכף ב.ה. בסעודה שלישית עושים רק בנענוע ראש בלי נתינת
כן היו שם עוד כמה חפצים שלא על כולם אנו יודעים יד .איך נוהגים כאן?
למי היו שייכים ,אבל ברור הוא שהם חפצי קודש ,לפי מרן שליט"א :מתחילה היה מרן אאדמו"ר זי"ע נותן
שרק את אלו החביאו והטמינו בזמן המלחמה. ידו לכל הנוכחים בעת עריכת השולחן ,אבל כאשר
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :לאבי זצ"ל היה מנורת התרבה הקהל ,וגם הוא נחלש יותר ,הפסיק לתת ידו
חנוכה מהרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע ,כי לכל האנשים.
הרבנית בזיווג שלישי של כ"ק הרה"ק האהבת ישראל האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :זכורני שהייתי מגיע
זצ"ל היתה מגזע טריסק-טשערנאביליב ,והיה אצלה לפעמים מהעיר נתניה כאן לקרית צאנז אצל מרן
המנורה בירושה ,ולאחר שנתאלמנה נשארה לגור שם זי"ע ,ופעם במיטאג טיש הושיט ידו וכל הקהל עברו
בגרוסווארדיין ואבי זצ"ל היה הפטרון שלה ודאג ללחיים ,והיה נראה שהוא כלל אינו מסתכל ואינו
עבורה לכל צרכיה ,והיא הביאה לו את המנורה. רואה מי עובר...
מרן שליט"א :היכן היתה המנורה בעת המלחמה? מרן שליט"א :יתכן שהיה פעם כך ,אבל בדרך כלל היה
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :הטמינו זאת יחד עם שאר מסתכל על מי שעובר לומר לחיים.
כלי הכסף ,ולאחר המלחמה מצאו זאת. האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :עוד ראיתי דבר פלא,
זהו מנורה עם דופן. שכאשר חילק שיריים היה מנגב עם החלה את
מרן שליט"א :גם המנורה ממרן הדברי חיים שנמצא הצלחת ומחלק לקהל ,וגם כשהצלחת כבר היתה
היום אצל נכדי גארליץ ,היא מנורה עם דופן. יבשה ונקיה לגמרי עדיין היה מנגב עם החלה...
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :למרן זי"ע היה מנורה עם דופן? מרן שליט"א :אכן ראו זאת הרבה פעמים ,והיה נראה
מרן שליט"א :לא ,אך איני יודע אם בדווקא ,או שאחד שרוצה שלכולם יהיה שיריים מהמאכל...
קנה לו מנורה רגילה וממילא נשאר בזה. האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :בויזניץ היו אוכלים דגים
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :בויזניץ יש עוד חפץ קודש, עם מזלג והבשר ביד ,ולגבי הקוגל הרי שכ"ק
והוא 'טאביק פושקע' מהרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז האדמו"ר האמרי חיים זצ"ל אכל עם היד ,וכ"ק
זי"ע ,ואין יודעים בבירור היאך זה הגיע לויזניץ. האדמו"ר הישועות משה זצ"ל אכל עם מזלג.
אודות חפץ זה מסופר ,שבמלחמת העולם הראשונה מרן שליט"א :בצאנז אכלו גם הדגים בידיא .ומזלג
כשהיו צריכים לברוח מויזניצא מרגע לרגע ,לקחו מעולם לא ראו על השולחן...
עמהם מה שהיו יכולים לקחת ,והאהבת ישראל לקח בנוגע לזה מסופר שפעם ביקר מרן הדברי חיים אצל
עמו את הטאביק פושקע והכניסו לכיסו ,ובדרכם המהר"ם א"ש ,והוא ערך סעודה לכבוד האורח ,ומרן
עצרו אותם חבורת קוזקים והוכריחו אותם להוציא הדברי חיים אכל בידיו ואילו המהר"ם א"ש אכל
כל מה שיש בכיסים ,והאהבת ישראל הוציא את במזלג ,והוא שאל את מרן הדברי חיים מדוע אוכל עם
הפושקע ואחד מהפורעים לקח זאת בידו אבל מיד ידיו ולא עם מזלג ,ויען לו מרן הדברי חיים ,דהרי בא
נרעד והשליך זאת כאילו נכווה באש ,והאהבת ישראל וראה כמה וכמה מצוות קיימתי היום עם ידי ,נטלתי
התכופף מיד ונטלו והחזירו לכיסו. ידים בבוקר ואח"כ לפני התפילה ,הנחתי תפילין
פעם כשסיפר זאת כ"ק האדמו"ר האמרי חיים זצ"ל, ונתתי צדקה ,ועכשיו לפני הסעודה שוב נטלתי ידי,
אמר בדרך צחות :לא הקוזק הוא זה שהשליך את וכי עכשיו אניח את ידי ואוכל עם מזלג? ...וכששמע
הפושקע ,אלא הפושקע היא שהשליכה אותו... המהר"ם אש את הדברים הניח את המזלג ואכל אף
חפץ זה היה אחד מהחפצים החשובים ביותר הוא עם הידים...
בויזניץ ,ובימים הנוראים החזיקו זאת על גבי בין החפצים של מרן אאדמו"ר זי"ע שמצאו
הסטנדר כל משך התפילה. בקלויזנבורג היה כף מהרה"ק מגארליץ זי"ע .אנו כבר
בשנה לאחר המלחמה כשהיו בבוקרסט ,היה הגה"צ ידענו מקודם שהיה לו לאאדמו"ר זי"ע כף זו ,כי
דבר זה .ונתגלגלו הדברים ובאו עד הרבי ר' זושא בעצמו ופתח מורידין ,אבל חלום זה עצמו נשנה ונשתלש אליו פעמים רבות...
פיו הקדוש ואמר אמת שזושא עם הארץ ואינו יודע בירושלמי ולכן היה הולך ודל סר וזעף ...וילך אל הגר"א ויספר לפניו את
כלום ,אבל זושא לקח את הדבר הזה מן אותו המקום שמשם חלומו ,אכן הגר"א לא פנה אל חלומותיו ואל דבריו ולא השיב
לקח הירושלמי עצמו את הדבר הזה. לו מאומה ...ויהיה בבואו אל רבינו ]הרבי ר' זושא[ אמר לו הרב,
יא כן מובא בדרכי חיים ושלום )אות שצח( :ולא אכלן ]את הדגים[ אל תירא רק דע כי בתוך קבר אביך נמצא שתי וערב אשר
על ידי כף ,רק באצבעותיו ,ואמר הרמז שנאמר וכל דגי הים השליכו שמה בשגגה ,לכן תמהר ותסע לביתך ותחפור שם בקבר
'בידכם' נתנו ,לאכול דייקא בהידים ולא על ידי דבר אחר .וראה ותוציא .וימהר האיש לביתו ויסיר המכשלה הזאת משם ,ומאז
שם עוד :ועל ידי מזלג שקורין גאפי"ל לא השתמש בשום מאכל. והלאה שנתו ערבה עליו .והקול נשמע בבית הגר"א ,ענה הגר"א
יב בת הרה"ק רבי אריה לייב מטריסק ,בנו של הרה"ק המגיד ואמר הנה עיקר עצה זו אמיתית הוא ויש למצוא רמז לזה באיזה
מטריסק זי"ע. מקום בירושלמי ,אבל תמהיני על הרב הזה שכפי הנשמע אינו
בר אוריין ומאין הוא יודע מדברי הירושלמי הזה ליקח משם
פר' תולדות · לה · תשפ"ז
ואכן הם נתדבקו לחצרות אחרות ובזכות זה נשארו רבי אברהם צבי ווייס זצ"ל ,לימים אב"ד נוה אחיעזר,
מהם דורות יראים ושלמים. בימים נוראים אצל האמרי חיים ,והיה פלא בעיניו
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :ראיתי בספר חמדה גנוזה שהאמרי חיים מחזיק אצלו את הטאביק פושקע,
)הנדמ"ח ,עמ' קפט( שפעם בסעודה שלישית השתעל מרן ובפרט שכמה פעמים באמצע התפילה לקחו בידו
הדברי חיים הרבה ,ואמר לו חותנו )בזיוו"ד( רבי אלימלך וכו' ,אבל הוא לא אמר כלום .לאחר התפילה הזמין
טארום זצ"ל שישתה מעט חלב ,השיב לו מרן הדברי אותו האמרי חיים לקידוש ,ובאמצע נענה אליו ואמר:
חיים ,בעולם האצילות אין שותים חלב ,ואמר רבי לפני התפילה חשבתי לעצמי מה בין התפילה של
אלימלך ,בעולם האצילות אין משתעלים ,והשיב על זה פעם לתפילה של היום ,ובאיזה פנים אפשר לעמוד
מרן הדברי חיים ,אם פוגמים היסט מען דארט אויך... להתפלל לפני בורא עולם ,עד שנזכרתי שיש בידי את
הרה"ק רבי סיני מזמיגראד הכיר את מרן הד"ח? הפושקע מירושת אבי הק' ,וזה נתן בי הכח להתפלל...
מרן שליט"א :בצעירותו ממש .הספר חמדה גנוזה הוא מרן שליט"א :מרן אאדמו"ר זי"ע הסביר פעם בשיחה
שיחות ממרן הדברי חיים אשר רבי סיני רשם אותם. )שיעור חורש"י פרשת וישלח תשל"ח( על מעלת וחשיבות
אחיו זקה"ק מרודניק עוד אכל קעסט בצאנז ,ואחיהם חפצי צדיקים ,דאיתא במדרש )ב"ר נח ,ח( עה"פ )בראשית
הגדול הרה"ק מבארדיוב זי"ע אף סידר את שו"ת כג ,יז( ויקם שדה עפרון וגו' לאברהם למקנה ,תקומה
דברי חיים לדפוס. היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך עכ"ל ,ובפשטות
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :יחד עם ש"ב הרה"ק הכוונה של 'תקומה היתה לו' דכיון שעברה לרשותו
מהר"ש מבאבוב זי"ע. של אדם צדיק מיד שרתה ע"ז רוח קדושה ,שכל חפץ
מרן זי"ע הכיר את זקנו הרה"ק מגארליץ? של צדיק יש ע"ז השראת הקדושה.
מרן שליט"א :לא ,הוא היה כבן שנה וחודש בעת הסתלקותו. האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :איתא בחתם סופר על כך
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :היו לו אחים מבוגרים ממנו? שיעקב אבינו אמר )בראשית כז ,יט( אנכי עשו בכורך ,שזה
מרן שליט"א :אכן ,אחיו הגדול רבי נפתלי זצ"ל היו לו היה יכול לומר רק כיון שהיה לבוש בבגדי עשו ,ובלא זה
כבר נכדים שהיו מבוגרים יותר ממנו ,שכן מרן לא היה יכול לומר דבר המשתמע כשתי פנים...
אאדמו"ר זי"ע נולד לאביו בזקנותו ,ורבי נפתלי היה מרן שליט"א :וידיעת ההפכים בשוה ,בחץ של צדיק.
בנו מזיווג ראשון )מהרבנית בת הרה"ק רבי ישראל מבארניב ושוחחו על האושפיצינער שטיבל בירושלים.
זי"ע( ,ואילו אאדמו"ר זי"ע ואחיו רבי אברהם זצ"ל האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :האושפיצינער שוהל היה
שהיה מבוגר ממנו בכשנתיים ,נולדו מזיוו"ש )מהרבנית חשוב ונעלה מאד ,והתפללו בו זקני החסידים.
בת הרה"ק רבי מאיר משולם מלאנצהוט זי"ע(. מרן שליט"א :בכלל היו שם אז חשובי וגדולי חסידי צאנז.
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :מרן הדברי חיים גם נולדו האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :כמו רבי מרדכי הערש
לו בנים בזקנותוטו. שמרלר ,רבי חיים ריישער ,רבי ברוך יצחק פריינד ,ועוד.
מתי נולד הרה"ק מרודניק? רבי 'חיים' ריישער נקרא אחר מרן הדברי חייםיג...
מרן שליט"א :בשנת תר"י .הוא נישא בגיל צעיר מאד, מרן שליט"א :אכן.
וגם הכלה היתה צעירה מאד וגם נמוכת קומה, הוא היה חסיד גארליץ ,וכאשר ראה לראשונה את
ובקטנותו היו מתלוצצים ואומרים לו שאת החופה מרן אאדמו"ר זי"ע בהגיעו לארץ ישראל בשנת
שלו יערכו מתחת השולחן... תשט"ו ,היה נרעש ונבהל מאד באמרו שהוא רואה את
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :גם הרה"ק האמרי ברוך דמות דיוקנו של רבו הק' מגארליץ.
מויזניץ זי"ע נישא בגיל צעיר מאד ,בהיותו כבן י"ד, האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :היינו שזכר אותו.
ואמרו אז שהכלה היא זה שתפרה והכינה את נרתיק מרן שליט"א :יש מכתב המלצה שכתב זקה"ק
הטלית ונרתיק התפילין עבור החתן... מגארליץ לרבי חיים ולאביו רבי שמואל ,לפני שעלה
מרן הדברי חיים נסתלק בשנת תרל"ו )ביום כ"ה ניסן(, ר' חיים לארץ ישראליד.
והאמרי נועם שנה לאחר מכן בשנת תרל"ז )ביום ח' בקרב הרבה מקהילות החסידים בירושלים ישנם כיום
תמוז( ,וכשנסתלק מרן הדברי חיים אמר האמרי נועם: כאלה שמקורם מחסידי צאנז ,וסיבת הדבר כי כשעלו
דאס מיינט מען מיך... חסידי צאנז לארץ ישראל שלחו את בניהם לצדיקי
כשנחלה ציוו הרופאים שיסע למקום המרפא החסידות שהיו אז שם ,כי ידעו שאדם מוכרח שיהיה
קארלסבאד ,אבל הוא מיאן בכך ,וכאשר בניו הפצירו לו רבי ,ובלא זה עלולים לצאת חלילה לתרבות רעה,
לפניכם את ידי"נ הר"ש הנ"ל אין די באר ,רק בקוצר מילין אומר יג הוא נולד בברכתו של מרן הדברי חיים לאביו רבי שמואל בפורים
לפניכם כי היה חביב ונכבד מאד בעיני קדושת אאמו"ר הרב האחרון לחייו בשנת תרל"ו ,ושנה לאחר מכן נולד רבי חיים.
הקדוש האלקי המפורסם מוהר"ח זצללה"ה זי"ע ועכ"י מצאנז... יד וזל"ק :תערב לפניכם דברי אלו ,לפני המוכ"ז הבחור החתן
טו כידוע היתה בתו הצעירה הרבנית גיטשא ע"ה כבת תשע או המופלג יקר הערך כמר חיים נר"י ,בן לידידי הרב המופלג
עשר בעת הסתלקות מרן הדברי חיים ,והיינו שנולדה בערך החריף החסיד כש"ת הר' שמואל הירשמאנן נ"י מק' רישא...
בשנת תרכ"ו. והנה כעת נוסע לארה"ק ירושלים תובב"א ,והנה לשבח ולפאר
פר' תולדות · לו · תשפ"ז
ושיקבלו בכבוד גדול וימסור לו את ביתו ואת בית בו שיסע אמר להם שאם יניחו לו הוא עוד יאמר
מדרשו ,וכתב לו שרק לאחר חג הסוכות ,כאשר ההוא עמהם מלכות זכרונות שופרות ...אבל הם רצו לשמוע
ישוב לביתו ,אז יראה לו את המכתב הזה שכתב לו. בקול הרופא ואמרו שהוא צריך לנסוע ,ובלית ברירה
ואכן בסוף אותה שנה ,לפני ראש השנה ,הגיע מכתב אל נסע ,ועל אם הדרך ראו שתי וערב ,ואמר האמרי נועם
הרה"ק מבארניב שפרצה שריפה גדולה אצל דודו שרצונו לחזור לביתו ,כי מקובל מהרה"ק הרבי ר'
הרה"ק רבי מש"ה מראזוודוב זי"ע ,ושאין לו היכן לגור, מענדלי מרימנוב זי"ע שאם רואים שתי וערב על אם
ומיד הזמין אותו שיהיה אצלו ,וכשהגיע יצאו כל בני הדרך צריכים לשוב ולחזור .אמנם הבנים לא הניחו לו
העיר לקראתו וכבדו כבוד גדול ,והביא לו את בית מדרשו והגיע לקארלסבאד ,ושם נסתלק ביום ח' תמוז.
להתפלל שם וכו' .ולאחר חג הסוכות ,כשרצה הרה"ק לפי החוק ששרר שם בקראלסבאד ,היו חייבים לקבור
מראזוודוב לשוב לביתו ,אמר לו הרה"ק מבארניב שכבר את המתים במקום פטירתם והיה אסור להעבירם
ידע מתחילה מה שיהיה ,והראה לו את המכתבטז... לקבורה בעיר אחרת ,אלא לאחר זמן מסויים ,וגם זאת
ראו אצלו אויסטערלישע זאכן... ברשיון מיוחד.
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :כ"ק האדמו"ר הבאר משה בנו ה"עטרת ישועה" זי"ע התלבט מה לעשות אודות
מאוזורוב זצ"ל סיפר שפעם הרעישו בשולחנו של קבורת אביו הק' ,והנה למרבית הפלא הגיע אליו מכתב
האמרי נועם ,והוא אמר :שא ,דרך ארץ פאר ר' נפתלי מאחיו רבי נפתלי חיים ששלח לו מעיה"ק ירושלים
חיים'ס טאטע... מספר שבועות לפני כן ,ובו כתב :היות שבח' בתמוז
כ"ק האדמו"ר האמרי חיים זצ"ל היה אומר שאת יסתלק אבינו ויסתפקו היכן לקברו ,אזי הנני אומר לך
התקיפות למד מדודו בעל העטרת ישועה מדזיקוב, כדת מה לעשות ,ילבישוהו בבגדיו כאדם חי ,שני אנשים
שכידוע היה רודף את בעלי הגאוה ורודפי הכבוד. ישאו אותו בזרועותיהם אל הרכבת ,וגם ברכבת יחזיקו
העטרת ישועה היה אומר בדרך צחות ,שאצל בעלי- בו עד לתחנה האחרונה בקראקא .מקראקא ועד דזיקוב,
בתים ,הלכות 'הקפות' בשמחת תורה חמורים יותר יכינו בכל כמה פרסאות מרכבת סוסים ,כדי שיספיקו
מהלכות ציצית ותפילין ,כי יש להם שלש מאות דינים להגיע עוד קודם כניסת השבת לדזיקוב .ואני ,המשיך
בהקפות ,כמו באיזה הקפה יקבל ספר תורה ,איזה רבי נפתלי חיים ,יחד עם ה"חברה קדישא" נעבירהו
ספר יקבל ,יחד עם מי ירקדו ,מי קיבל הקפה לפניהם, לירושלים עוד לפני שבת ...כמובן ששמעו להוראתו,
מי יקבל אחריהם ,מי ירקוד על ידם ועוד... ואכן ה"אמרי נועם" נטמן בדזיקוב סמוך לכניסת השבת.
האמרי חיים זצ"ל סיפר שפעם הלחין איזה מארש, באותו זמן של ערב שבת עלה רבי נפתלי חיים על גג בית
ורצה להשמיע זאת לדודו העטרת ישועה ,אבל ידע הכנסת "תפארת ישראל" ,והחל קורא בקול :שריפה!
שאם יאמר שזהו מארש שלו ,יבטל זאת העטרת והקהל שרצה לדעת פשר הדבר עלה לראות את סיבת
ישועה ,ולכן הלך ואמר לו ששמע מארש טוב ,והעטרת הזעקה ,והתפלאו לשמוע בקשתו שיאמרו מזמורי
ישועה שאלו היכן שמע זאת ,ואמר שבקארלסבאד, תהלים .כשסיימו פתח ואמר "קדיש" ,ולתמיהתם
וביקש ממנו שישיר זאת ,ולאחר ששר זאת ונהנה מזה, הסביר ,כי ראה שכעת מובילים את גופו הטהור של אביו
שאלו העטרת ישועה ממי שמע זאת בקארלסבאד, ה"אמרי נועם" לקבורה בהר הזיתים.
ואמר ששמע זאת מפי עצמו ...ואז כבר הוכרח העטרת פליאתם גברה שבעתים ,ורק כעבור מספר שבועות,
ישועה להודות שזהו מארש יפה... כשנודע בירושלים על פטירתו של האמרי נועם
כשחילקו מזונות לנוכחים שם: בקארלסבאד ,וכי הובא למנוחות בערב שבת בדזיקוב,
האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ :צדיקים אמרו למה הנשים הן נוכחו לראות שוב כי איש אלקים הוא שחזה בדיוק
אלו שמחלקים המאכלים ,כי אנשים הם בחי' משפיע, באותה שעה את קבורת אביו הקדוש.
ולכן אם היה האיש מחלק היה מחלק הכל לאנשים מרן שליט"א :והיינו שהוא נתן הוראות עוד מקודם...
הראשונים כי אין לו גבולות בלהשפיע ,ואז לא היה ראו אצלו כמה פעמים מדרגות נשגבות אלו ,ומסופר
נשאר לכולם ,משא"כ הנשים שהן בבחי' מקבל ,כשהן שפעם לאחר תשעה באב שלח מכתב לש"ב הרה"ק
מחלקות הן עושות זאת במדה וכך יש די לכולם... רבי אברהם שמחה מבארניב זי"ע ]בן הרה"ק רבי
והראה מרן שליט"א שיחלק למלוויו: ישראל מבארניב זי"ע ,בנו של הרה"ק הרר"א מדזיקוב
מרן שליט"א :כאשר אביכם זצ"ל היה מגיע לכאן ,היה זי"ע[ ,שבשעת הגבהת התורה בתשעה באב האירו
אומר בצחות לשונו :הרי 'צאנז' שייך לי) ...כנו"נ לנגד עיניו התיבות "שמעת מתוך האש" ,ועלה בדעתו
לרביה"ק מרן הדברי חיים זי"ע(. שזהו ר"ת משה ,וכתב לו שבקרוב יארע שריפה גדולה
ונפרדו לשלום. אצל אחד בשם משה ,והוא יבוא אליו לבארניב,
טעם טעם חטא מימיו ,ומובן שחייבים היינו כולנו לקבל עלינו טז ראה בהקדמת 'מנחה חדשה' דכאשר ראה הרה"ק מראזוודוב
מרותו ,אך מאחר שקשה להבין דרכיו הנסתרים ,ואין בידינו את המכתב ,אמר להרה"ק מבארניב :דע לך כי שמעתי מאבי
לרדת לסוף דעתו נמנענו מכך ,אבל אתה שזכית להתקרב אליו הקדוש מדזיקוב שהעיד על נכדו זה – רבי נפתלי חיים – שלא
אשריך ואשרי חלקך שהנך דבוק בצדיק וקדוש כזה.
פר' תולדות · לז · תשפ"ז
בחצרות קדשינו
מוזמניו של מלך :התרגשות מכוננת לקראת שמחת
השבע-ברכות במוצאי שבת קודש
רטט של התרגשות חלף השבוע בגוום של תומכי ונדיבי
קרן הצלה בסכומים הגונים ,עת איתרו בתיבת-הדואר את
הזמנת הקודש שנשלחה עבורם .לא צבע ולא תמונות ,לא
אותיות מעוטרות ולא עמודים של שכנוע היו בהזמנה זו.
הזמנת קודש פשוטה המודפסת על נייר פשוט .שכן ,כאשר
מדובר בהזמנה אישית בשליחות קדשו של כ"ק מרן
אדמו"ר הגה"ק שליט"א אל השבע-ברכות הנערך על-ידו
לתומכי ומחזיקי קרן ההצלה ,אין צורך באמירות של
שכנוע .הדברים מדברים בעד עצמם .הזכות להיות מוזמנים
אל האי תכא דביה מלכא ,עם המלך במסיבו ,גדולה מן הכל.
המוזמנים הנקראים אל שולחן המלך יזכו לשעה ארוכה
של קורת-רוח עילאית במוצאי שבת קודש הקרובה ,שבת
שבע-ברכות ,בשמחת השבע-ברכות שתתקיים במלון גלי
צאנז בראשות הקודש.
במהלך ההתכנסות ישמעו המוזמנים הנעלים על אודות
המצב הדחוק בהיכלי הכוללים והישיבות כאשר כל
התרומות הרבות שהצטברו עד הנה מהמוני אנשי-שלומנו
עדיין אינן משביעות את הארי והבור הגדול אינו מתמלא.
הם יבינו היטב את רום מעמדם ואת הזכות הרבה שנותן
התורה יתברך ויתעלה העמיד אותם במקום רם ונישא בהם
יכולים לשאת במשא התורה הקדושה ,בכתף יישאו יחד
עם כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א.
בחרדת קודש יקבלו המשתתפים את פני כ"ק מרן
אדמו"ר שליט"א אשר יופיע בהדרו לשמחה הגדולה
לסעודת מלווה-מלכה המשולבת בשמחת שבע-ברכות.
כאשר בסיומו של המעמד אף יזכו לעבור בסך ,איש-איש
והתחייבותו החשובה והמוערכת ,להגישה אל מול פני
הקודש ולזכות לקבלת תשורות קודש אשר יאירו בשמן
משחת הקודש.
שעה מיוחדת של מילי דבדיחותא לכבוד השמחה ,יחוו
הנוכחים ,במיצג מיוחד וקולע השערה על-ידי העושים
מלאכתם באומנות הצחות ,ר' מאיר שטיין ור' מרדכי צין
שישמחו את הלב ב'שפיל' מיוחד אשר ישלב את המציאות
הקשה המרחפת על ראש הוגי התורה מתוך מבט מיוחד
המשלב את מחשבותיהם המוכתמות של רודפי התורה
ואת כל ניסיונותיהם להפיל רגלי לומדי והוגי התורה בשחת
רשתם אולם מן השמים מסובבים את העניינים באופן אחר.
מכאן הפנייה יוצאת לכל אחד ואחד מאנשי-שלומנו,
אף אם לא קיבל הזמנה ,לא בתיבת-הדואר אף לא
באמצעות שיחה טלפונית; אם נדבה רוחו אותו להירתם
בנדבת אלפי שקלים להצלת התורה בחצר קדשנו ,הריהו
הוא מוזמן ועומד לבוא ולהשתתף עם המלך במסבו
בשמחה הגדולה אשר תגדל עד שחקים.
פר' תולדות · לח · תשפ"ז
לעולמה של תורה" בה תומצתו מחוויות ישיבתינו הק' מעמד רב רושם לכבודה של תורה ולומדיה בישיבה גדולה
בשנה העעל"ט שנת תשפ"ו כאשר נדהמו לחזות את מהלך "דברי יציב" בחיפה לעשרות מתלמידי ישיבה"ק שהתעטרו
השנה החולפת ברוחניות ובגשמיות במו עיניהם ,והגדילו בתעודות הוקרה במסגרת מפעל "ברינה יקצורו"
לעשות עורכי התערוכה כאשר על כל חודש בחדשו נרשם בהרגשה עילאית ובתחושה של "ברוך שהחיינו וקיימנו
כמות הדפים שנבחנו בין כותלי ישיבתינו הק' וסכות דפי והגיענו לזמן הזה" נחגג בישיבה"ק "דברי יציב" מעמד אדיר
כל השנה כולה עלה על 47.000דף כן ירבה. ורב רושם לכבודה של תורה ולומדיה לעשרות מחשובי
בתחילה נעמדו כל המשתתפים לתפילת מנחה, תלמידי ישיבה"ק שנבחנו ברוב הצלחה במסגרת התכנית
לאחמ"כ נטלו כל הקהל את ידיהם לסעודת המצווה בהיכל המיוחדת "ברינה יקצורו" הפועל בישיבה"ק במסירות,
הישיבה שהייתה ערוכה בטוב טעם ודעת וברוב פאר והדר, ובמהלכן התעטרו בתעודות הוקרה והערכה על עמלם הרב
כשכל משך הסעודה הוגשה בשפע ובהרחבה גדולה כשכל במשך זמן הקיץ האחרון.
אחד יושב במתחם המיוחד לו ,כשמקום של כבוד הוקצה מזה זמן רב התכוננו בהנהלת הישיבה לקראת המעמד
לחתני התורה מקבלי התעודות ,ומקום מיוחד להורי וזקני הגדול לכבודה של תורה ולומדיה ,כדי להוקיר באמת כראוי
התלמידים ועל בימת הכבוד יישבו חברי צוות הרוחני וכיאות לאותם עמלי התורה שהתמידו במשך השנה
דישבה"ק ורבנים ומרביצי תורה בעדתינו הק' .חלק הארי העעל"ט ומצאו כדי מידתם ונבחנו ברוב הצלחה על מאות
מסעודת המצווה נודבה לע"נ הרה"ח ר' אריה בן הרה"ח ר' דפי גפ"ת כל אחד לפום דרגה דיליה ,כשבמשך זמן רב
קלוינמס קלמן ז"ל בונה ומקים בית מדרשינו "דברי חיים" עמלו חברי הוועדה המכינה בהשקעה יתירה על מנת
כפר גנים פתח תקוה ,כל משך הסעודה הנעימו בפרקי שייצא דבר נאה ומתוקן ברוב פאר והדר ,ותלמידי הישיבה
שירה וזמרה בניגוני הודאה וניגוני שמחת התורה מעל גבי ג"כ התכוננו בהכנה דרבא לקראת האי עידנא דחדוותא –
בימה מיוחדת ,בעל המנגן הר"ר דוד פולק הי"ו ובכלי שיר יום שמחתם – שמחת התורה של תלמידי הישיבה,
וזמר ע"י הר"ר יקותיאל יהודה שפיצר הי"ו בליווי כלים שנקבע בעז"ה ליום חמישי פר' חיי שרה כ"ד חשון.
שונים בקול מצהלות ורננים. ואכן ,בהגיע היום הגדול התקבצו כלל תלמידי
פתח והנחה את המעמד מנהל הרוחני הרה"ג ר' צבי ישיבה"ק ,יחד עם תלמידי שיעור ד' בוגרי ישיבה"ק בשנה
אלימלך לייפער שליט"א שהנחה את כל משך המעמד בטוב החולפת ,וכמו כן הגיעו להשתתף מרחוק עשרות מהורי
טעם ודעת ,כשבדבריו קיבל את כל פני המשתתפים בברכת וזקני התלמידים מקבלי התעודות שמתוך רוב שמחה באו
ברוכים הבאים בשם השם ,ובדברים קצרים תיאר את להשתתף ולשמוח בשמחת צאצאיהם המתעטרים
ההתרגשות הגדולה שיש להנהלת הישיבה ,הרוחנית בתעודות הוקרה והערכה ,ובראשות הגה"צ ראש הישיבה
והגשמית יחדיו לעמוד ברגעים אלו ולקצור ברינה את ואב"ד ארה"ב שליט"א וכל חברי צוות ההנהלה הרוחנית
הפירות יחד עם תלמידי הישיבה כשחברי צוות הישיבה דישיבה"ק ,כולם נקבצו ובאו לך בשעות אחה"צ לעבר היכל
המה מעידים על ההשקעה הגדולה והכבירה שמקבלי ישיבתינו הק' "דברי יציב" בחיפה ששינה את פניו בהוד
התעודות השקיעו ,ויותר הפליאו את ידיעותיהם המובהקות. והדר כראוי וכיאה לכבוד התורה ולומדיה.
לאחמ"כ ערך המנה"ר שליט"א רב שיח מיוחד במינו בית יעקב אלו הנשים ג"כ באו מרחוק ליטול חבל וחלק
בנושא טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו עול תורה )מדרש איכה( במעמד האדיר ,והסבו בחדר האוכל המחודש שהוכן ועוצב
מהות המסגרת ומהות התוכן בהשתתפות הבה"ח כמר דוד ברוב פאר והדר ליופי ולחן.
דוב פולק ני"ו שלמה בצלאל ויינברגר ני"ו צבי גרין ני"ו ולסיום בלובי בניין הישיבה נעצרו הורי וזקני התלמידים
רב השיח התכבד לשאת דברים במשנת רבינו זי"ע הרה"ג ר' בתערוכה מיוחדת בהוד והדר ביופי ובחן בסימן "הצצה
פר' תולדות · לט · תשפ"ז
לאחמ"כ המשיך המנהל רוחני שליט"א בהתרגשות יעקב עזרא רוט שליט"א נאמן בית רבוה"ק אשר נכדו בין
גדולה והרחיב במעלת וייחודיות המסגרת אשר פועלת מקבלי התעודות דברים נרגשים בשם זקני התלמידים נשא
גדולות ונצורות ,וכן דיבר על מעלת לימוד התורה ובפרט הרה"ג ר' חיים אברהם ויזל שליט"א מבני ברק.
בחצר קדשנו אשר העיקר היה סכום הדפים שנבחנו ולמדו, לאחמ"כ נערכו סיומי מסכתות ע"י תלמידי הישיבה
וכאן הודה נרגשות לכל צוות הרוחני ובפרטיות לצוות הבה"ח יקותיאל יהודה פוקסמן ני"ו – מסכת גיטין הבה"ח
הבוחנים כאו"א בשמו הטוב יבורך על השקעתם הרבה מאיר שמעון זילברברג ני"ו – מסכת ברכות הבה"ח שלמה
בבחינות ועידות והמרצת הבחורים להגיע עד הלום בצלאל ויינברגר ני"ו – מסכת קדושין הבה"ח דניאל
בשלב זה נקראו בחיבה של מצוה כששוב נשזרו חרוזין רובינשטיין ני"ו מסכת פסחים ובקדיש דרבנן נתכבד
נפלאים במעלת כל אחד ואחד בנפרד קבוצות "עטרת זהב" המשגיח הרב יצחק איימר שליט"א .מיד לאחמ"כ נתעלו
ו"עטרת פז" לקבל תעודות הוקרה והערכה על שקידתם כל המשתתפים טפחיים מעל הקרקע בריקודין קדישין
העצומה עד להגעתם לדרגה זו מלפני הגה"צ מורינו ראש לכבודה של תורה.
הישיבה שליט"א אשר האציל מברכותיו לכ"א במאור פנים בשעה זו נקראו בחרוזין נפלאים ע"י הרה"ג ר' יעקב
ובהתרגשות .כשאי אפשר לתאר בקולמוס ודיו את יהודה מילר שליט"א ר"מ ובוחן בישיבתינו קבוצת 'עטרת
ההתרגשות ששררה בכל שלבי חלוקת התעודות כשכל תפארת' מלפני הגה"צ מורינו ראש הישיבה שליט"א לקבל
ההורים נצבים עם התעדות שקיבלו צאצאיהם לאחר תעודות הוקרה והערכה
השקעתם המרובה במשך כל השנה והשמחה הרקיעה בדברי חיזוק וברכה פתח הגאון הגדול רבי נחום זוין
שחקים וגאתה לאין שיעור שליט"א רבה של קרית אליהו ומרביץ תורה בישיבתינו הק'
ברכת המזון על הכוס כובד הרה"ג ר' יקותיאל הרשקוביץ בו הביע את התרגשותו בראותו את ה"ברינה יקצורו" וסיפר
שליט"א שו"מ ובוחן מסגרת ברינה יקצורו בישיבתינו הק', להורי התלמידים איך במו עיניו חזה את ה"זורעים בדמעה"
כשלאחמ"כ יצאו כל הקהל בריקודין קדישין לכבודה של בין מצד הבחורים בהשקעה מרובה בהתמדת התורה ובין
תורה ולומדיה כשהרגליים נישאות מאליהם טפח וטפחיים מצד הצוות הרוחני שהשקיע ומשקיע בכל יחיד ויחיד
מעל הקרקע בשמחה עצומה ונשגבה. לראותו במסילה העולה בית קל ,והכל בזכותם של רבוה"ק
לאחר תפילת ערבית נפרדו כל הקהל הקודש מאלו זי"ע שעל שמו נקראת הישיבה "דברי יציב" ויבלחט"א כ"ק
השעות המרוממות שהיו בעבורם שעות מלאות וגדושות מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א המלאך העומד בראש.
של תענוג וקורת רוח מיוחדת שיישאר חקוק בליבם עוד ביותרת הכבוד הקשיבו כל הנאספים למשא המרכזי
זמן רב ,ולא ישתכח מהם שנים רבות .הורי וזקני התלמידים שנשא הגה"צ אב"ד קהילתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה
יחד עם צאצאיהם מקבלי התעודות מתקשים לעצור בעד שליט"א בו הרחיב על הרבותא שיש במסגרת זו המתאימה
התרגשותם ומעומק הלב משגרים המה את ברכותיהם לכל אחד ואחד מהבחורים ואשר היא מודל לחיקוי יען
הנאמנות ואת הערכתם והוקרתם העצומה להנהלת אשר הצלחתה מוכחה ובטוחה ,כן הרחיב במשאו בגודל
הישיבה ,הן להנהלת הרוחנית בראשות המנה"ר הרה"ג ר' הזכות שיש לתלמיד שהלימוד והבחינות באים לו יותר
צבי אלימלך לייפער שליט"א אשר מלבד ההשקעה בקושי וע"כ מגיע בקל יותר למעלות רמות בעבודת ה' יותר
העצומה בכל בחור ובחור השקיע ביותר בייסוד מסגרת מאלו שהדברים באין להם בקל ,וסיים בברכות לרוב למנהל
מיוחדת זו שגרמה לחשק גדול ונתנה כח ותקווה לכל הרוחני שליט"א ולכל צוות הרוחני שמוסרים נפשם וכל
הבחורים להשקיע ולהצליח ,והברכה אחת היא לכל שאר מאודם לתלמידי הישיבה ולהנהלה הגשמית הנושאים
חברי הצוות הרוחני העומדים על המשמר כל השנה כולה בעול הכבד של הישיבה.
פר' תולדות · מ · תשפ"ז
הישיבה בעיון ובבקיאות הנמסרים בטוטו"ד ע"י הרמי"ם בנאמנות מיוחדת ,ואף כאן במסגרת זו נרתמו לבחון את כל
המסורים המשקיעים כוחם ואונם להכנת השיעורים ,בין הבחורים בכתב ובעל פה בלב ונפש חפיצה.
בהתמדה רבה בכל סדרי הישיבה ,וכמובן יחד עם עבודת ברכה עמוקה ומיוחדת מברכים המה מתוך רגשי הודאה
הלב זו תפילה כראוי וכיאה ל"צאנזע בחורים" ,הליכות עמוקים -וכן חזר על עצמו בכל הדרשות שנישאו במהלך
טובות ונעימות בשמירת זמני הסדרים וכבוד הרמי"ם המעמד כשכל אחד בתורו הביע את ההערכה עצומה קדם
והמשגיחים ומידות טובות ומתוקנות. חברי הנהלת המוסדות והישיבה המסורים בכל נפשם
ייחודיות מסגרת זו "יאכל פריה" הפועלת כל השנה ומאודם ,ה"ה הרה"ח ר' יוסף יהונתן שנק שליט"א ,הר"ר
בישיבה"ק אינה נמדדת לפי הצלחות דוקה ,אדרבה הדגש צבי אלימלך לוינשטיין הי"ו והר"ר חיים שלמה לוי הי"ו
הוא דייקא על ההשקעה -על נצירת התאנה ,כל צוות אשר בשליחות הקודש מנהלים את כל המוסדות הנאדרים
הישיבה רמי''ם ומשגיחים שותפים במסגרת זו ומשקיעים בקודש בעיר חיפה במסירות ,והם העומדים על הפקודים
בה מידי שבוע בהעברת דו''ח מפורט על כל בחור ובחור במשך כל השנה כולה ונושאים בעול החזקת הישיבה לשם
במידת השקעתו ,בשיעורים בסדרים ובהתנהגות נאותה ולתפארת ,ודואגים תדיר לרווחת הבחורים שיוכלו ללמוד
בכל הענינים לבד מעצם הלימוד ,התלמידים הי"ו גם מתוך רוגע ונחת ללא מחסור ברוחניות ובגשמיות ,ובפרט
מתעדכנים במשך השנה על מצבם במסגרת "יאכל פריה". כעת שהעמידו את כל המעמד מהחל ועד גמירא ברוב פאר
ועל כך בסוף שנה מקבלים הבחורים הי"ו פרסים יקרי והדר לכבודם של עמלי התורה ,יוכלו להמשיך בעבודת
ערך לכל בחור ובחור לפום דרגא דיליה ,אכילת הפירות הקודש עוד רבות בשנים ולהגדיל תורה ולהאדירה ביתר
כנצירת התאנה ,שבמשך כל השנה מקבלים הבחורים ליווי שאת ועוז ,מתוך רוב הצלחה וסייעתא דשמיא.
וסיוע לכל צעד ולכל התמודדות והתלבטות ,אי לכך כיון ברכה מיוחדת משגרים בהנהלת המוסדות והישיבה
שכל בחור עשה תהליך במשך השנה של "התעלות" ראויים להורי התלמידים החשובים שנטלו חלק והשתתפו
כולם בלי יוצא מן הכלל להערכה ,ולכן הושקעו כוחות בהוצאות הרבות של המעמד לכבודה של תורה ,וברכה
ודמים בתעודות מיוחדות לכל בחור בו מודגשים השקעתו מיוחדת לבחורים החשובים שעזרו ועמלו להצלחת המעמד
ויגיעתו ולאו דווקה הצלחתו. ברוב פאר והדר .ברכת תודה מיוחדת נשגר קדם הר"ר משה
כן הוקירו במעמד זה את הבחורים הנבחרים שהוסיפו ארנפלד הי"ו אשר ערך והכין את כל הסעודה בחן וביופי
ושננו כל השנה את הדפים שלמדו בשנים קודמות בטעם מתוק מדבש וכן למזכיר המסור דישבה"ק הר"ר
"פסחים ,בבא קמא ,וקידושין" ונבחנו ע"כ במבחנים יוסף שכטר הי"ו ומנהל אחזקה הר"ר מאיר מזרחי הי"ו
שבועיים וחודשיים במסגרת ושננתם ,ובתעודה המיוחדת שהשקיעו בכל מאודם ומרצם למען הצלחת המעמד
שקיבלו נוספה הוקרה והערכה ע"כ בחתימת הגה"צ ראש מריישא עד גמירא על הצד היותר טוב.
הישיבה ואב"ד ארה"ב שליט"א בהוקרה על חודשים של
השקעה בשעות גם מחוץ לסדרי הישיבה. מעמד כבוד התורה וחלוקת תעודות ופרסים "יאכל פריה"
מסגרת "יאכל פריה" מחברת מאוד את התלמידים בישיבה"ק לצעירים "שפע חיים" צאנז בני ברק
לתכלית הנרצה "יגיעה התאמצות וחיבור לעבודת ה'" כל תכונה רבה שררה לאחרונה בישבה"ק לקראת המעמד
חד לפום דרגתו ,כיון שכך כשמגיעה שעת אכילת הפירות הגדול "יאכל פריה" המעמד השנתי דישיבת "שפע חיים"
מזריעת כל השנה הוא יום חג ושמחה לתלמידים הוריהם לצעירים בבני ברק שבו מוקירים את הבחורים היגעים
זקניהם וזקנותיהם וכולם הוזמנו למעמד המפואר בהזמנה והעמלים אשר השקיעו מוחם לבם וגופם בלימוד מסכת
מעוצבת במיוחד שנשלחה לכל בתי המשפחה. "פסחים" במשך שנת תשפ"ו ,בין בהשתתפות בשיעורי
פר' תולדות · מא · תשפ"ז
המעמד זימרו ניגוני דבקות בתורה ,התעוררות ,וניגוני המעמד הגדול יאכל פריה
שמחה ,וכן זימרו כמה ניגונים שנתחברו בישיבתינו הק' ברוב רגש דקדושה נתכנסו כלל בני ישיבתינו הק' ביום
במשך השנים ,ולקראת המעמד עמלו הנהלת הישיבה ה' לס' כולן שוין לטובה – חיי שרה ,בצוותא חדא עם
להוציא לאור קונטרס מעוצב ומפואר שחולק לכל הקהל, הוריהם וזקניהם למעמד המרומם "יאכל פריה" אשר
משירי הישיבה שנתחברו במשך השנים בשבתות התאחדות התקיים באולם "היכלי מלכות" אשר היה ערוך בפאר והדר
וכד' ,ניגוני דבקות והתעלות אשר בכל אחד מהם מסר מיוחד כראוי וכיאות לכבוד התורה ולומדיה.
בעבודה ה' ,לאחר מכן קמו כל המשתתפים לריקוד של את פני התלמידים והאורחים קיבלו המנהל רוחני
שמחה בניגוני שבח והודיה ,וניגוני תורה ושמחה. הרה"ג ר' יהודה ברנסדורפר שליט"א והמשפיע רוחני
בהגיע זמן ההוקרה -אכילת הפירות לנצירת התאנה הרה"ג ר' אהרן יוסף הלברשטאם שליט"א אשר הדגישו
חלוקת התעודות הוכנס להיכל עיצוב פירות מיוחד בבחינת במשאם שזה שמחה ויום חג לכאו"א מהתלמידים שהרי
ביכורים כתאנה שבכרה לקול צלילי זמר וגראמען מיוחדים כל אחד ואחד השקיע במשך כל השנה כפי יכלתו ,ועל אף
שהוכנו בלחן "שמחתי באומרים לי". שיש כאלו שהצליחו יותר ויש שפחות הצליחו עדיין כל
לאחמ"כ חילק הגה"צ ראש הישיבה ואב"ד ארה"ב אחד מוערך ונחשב לפי יכלתו ,וכן שיבחו את אשר השקיעו
שליט"א תעודות הוקרה לכל התלמידים ,וכן חולקו פרסים הצוות בכל בחור כשלעצמו שמידי שבוע הוגש להנהלה
יקרי ערך לכל או"א לפי השקעתו ,בסיום המעמד נשא הרוחנית דו"ח מפורט על כל בחור בו מצוין הקשבתו
דברים המחנך המפורסם הרב פנחס ברייער שליט"א אשר והתמדתו והליכותיו במשך כל השבוע ,וכן הדגישו בהכרת
הסביר בשפתו הבהירה שכל בחור ובחור יש לו היכולות הטוב למנהלים המסורים בלב ונפש לכל צורכי הישיבה
להשקיע וההצלחות אינן תלויות בו אלא בסייעתא דשמיא ובמיוחד במעמד זה הרה"ח ר' מאיר צבי בלומנטל הי"ו
וכן הסביר בטוב טעם את המעמד שיש לחסידשע בחור, והר"ר משה אליעזר שמעון הי"ו,
התלמידים והמשתתפים שתו בשקיקה את דבריו. את המעמד פיאר הגה"צ ראש הישיבה ואב"ד ארה"ב
כן בעזרת הנשים הושקעה מחשבה לשאיבת מלא שליט"א אשר דיבר בגודל מעלת הלימוד בשמחה של
חופניים נחת של ההורים אשר כל אם קבלה ערכה בהוקרה מצווה ,ועל ידי זה אפשר להתעלות עוד ועוד ,כן שיבח את
שבו היה מכתב מבנה היקר הבחור החשוב הי"ו בצירוף הרבנים צוות הישיבה שליט"א על פעלם ומסירותם לכלל
תמונתו על מגנט מעת שקידתו בלימוד גפ"ת בהיכל הישיבה. התלמידים ,ואתם עמם המנהלים המסורים ללא ליאות
פיות הבחורים מלאים שבח ותודה למנהל רוחני הרה"ג הי"ו ,כן נשא דברים המנהל רוחני הותיק הרה"ג ר' יעקב
ר' יהודה ברנסדורפר שליט"א והמשפיע רוחני הרה"ג ר' מרדכי רייך שליט"א בשם הסבים על החוב להודות
אהרן יוסף הלברשטאם שליט"א על פעלם ומסירתם משך להקב"ה על כל פרט ופרט ,וכן על הכרת הטוב לכל אחד
כל השנה לכלל התלמידים ,ובפרט עתה כשהגדילו להוקיר שמטיב לחבירו ,את דבר ההורים מסר הרה"ג ר' ישעיה
התלמידים ולא חסכו בעמל ויגיעה ,וכן למנהלי הישיבה שלום שליסל שליט"א אשר דיבר בגודל הכרת הטוב
הרה"ח ר' מאיר צבי בלומנטל הי"ו והר"ר משה אליעזר שהתלמידים חייבים לרבני צוות הישיבה שליט"א אשר
שמעון הי"ו ,על דאגתם לתלמידים משך כל ימות השנה ההורים רואים עין בעין את ההשקעה בתלמידים וכן רואים
לבר יחסר המזג ,ועל עתה אשר ארגנו המעמד על הצד את התוצאות ב"ה.
היותר הטוב מתוך השקעה של שבועות בדמים תרתי את המעמד ליווה בכלי שיר הבעל מנגן הנודע ר' עמרם
משמע ,תשואות חן להרה"ח ר' יוסף יצחק יעקבוביץ גרין הי"ו ואיתו מקהלת בחורים מישיבתינו הק' אשר במשך
פר' תולדות · מב · תשפ"ז
הפרוייקט במשך השנה ,ציין לשבח את הנהלת המוסדות שליט"א משנה לראש העיר בני ברק על אשר לקח חלק
העומדים לימינו בכל זמן ועידן ,צוות המחנכים הדגולים בהוצאות הסעודה.
שיחי' המשקיעים כוח ומוח להרים ולרומם את התלמידים,
ואת בוחן הת"ת הרה"ג ר' יקותיאל יהודה שפיצר שליט"א, מעמד כבוד התורה מרומם ומבחן פומבי לתלמידי מפעל
שרק בזכותם הגענו עד הלום ,וכמובן התלמידים החשובים "עמלים" בתלמוד תורה 'דרכי אבות' ירושלים
שיחי' חתני התורה שיגעו ועמלו ומצאו כדי מידתם. ביום שני העעל"ט כ"ב בחשוון ,נערך מעמד ההוקרה
א שפאציר אין ים התלמוד ומבחן הפומבי ברוב פאר והדר וברוב עם הדרת מלך לכבוד
ההוכחה לא איחרה לבוא ,כאשר הבוחן הרה"ג ר' דוד תלמידי מפעל "עמלים" בתלמוד תורה 'דרכי אבות'
נתנאל שוורץ שליט"א בעל פלאי התורה ,עבר בין שבעיה"ק ירושלים ,התלמידים התכנסו שמחים ונרגשים
השולחנות והפנה שאלות בעומק הסוגיות כאשר ידיים לקראת המעמד שאליו ציפו זמן רב שנערך באולם הרחב
הורמו מכל עבר ,ותלמיד אחר תלמיד נעמדו והשיבו ידיים ,סביב שולחנות ערוכים בטוב טעם לקול צלילי שירי
בבהירות ובשנינות כשהתלמידים שלטו היטב בכל החומר וזמרה כיאה לכבוד התורה ועמליה בהשתתפות ההורים,
הנלמד .הייתה זו שעה של קורת רוח ונחת להורים ,שזכו הסבים ,מרנן ורבנן ותלמידיהן.
לראות במו עיניהם את פירות ההשקעה. 'עמלים' כשמו כן הוא ,מדי יום ביומו עמלים ומשננים
מרנן ורבנן -עיני העדה את תלמודם על חשבון זמנם הפנוי בתוכנית מסודרת
בשם הסבים נשא דברי ברכה קצרים גאב"ד להפליא כשמדי שבוע נערך מבחן בכתב על ההספק
שטראסבורג הגרש"ע שלזינגר שליט"א שנכדיו בין השבועי וב"ה זוכים לקצור את הזריעה כשהתלמידים
הנבחנים ,שעמד בדבריו בהתפעלות מידיעותיהם של מהכתה הגבוהה נבחנו על שבעה פרקי גמרא 'אלו מציאות'
התלמידים ועל השבח וההוקרה ללומדי התורה ועמליה 'המפקיד' 'הכונס'' ,שור שנגח'' ,המניח'' ,ארבעה אבות'
מדי שבוע בשבוע. 'כיצד הרגל' ,כיתה ח' נבחנו על חמש פרקים וכן הלאה.
רגע של התרוממות רוח נרשם בהופעת הגה"צ אב"ד המנהל הרוחני שמנהל ומנווט את הת"ת ביד רמה
ק"צ טבריה וקהילות הצפון שליט"א שהגיע במיוחד הרה"ח ר' נחמן אייזנבאך שליט"א ,פתח והנחה את המעמד
בשליחות הקודש ,כשבהמשך אף זכו לשמוע דברי ברכה ברוב רגש עד הנה עזרונו רחמיך ואל תטשנו לנצח ,בשבח
וחיזוק למעמד כשבין הדברים שיתף את התלמידים והודאה לבורא עולם שהגיענו עד הלום ,כאשר מסיבה זו
שבשבוע שעבר באישון ליל ,כמה שעות אחרי שמנהל באה בסיומה של שנה שלמה של עמל ויגיעה ,מבחנים
המוסדות הרב שמעון גוטמן הי"ו היה בקו"פ אצל מרן שבועיים ועשרות דפי גמרא ,עד שישנם תלמידים שנבחנו
שליט"א לקראת המעמד ,ראה שקרן פני זיו קדשו על קרוב למאה דפי גמרא .סיכם את הישגי מפעל "עמלים"
כשמעיין בקלסרי המבחנים של הנינים שיחי' הלומדים לשנת תשפ"ו :למעלה מ 2,600-דפי גמרא שנבחנו על ידי
בתלמוד התורה שהיו מונחים על שולחנו ,והוא שש ושמח התלמידים ,קרוב למאה תלמידים שהשתתפו ,וקרוב לאלף
שעשרות תלמידים שיחי' זכו להיבחן על עשרות דפי גמרא פרקי משניות שנלמדו ביגיעה רבה ,לצד מבחנים בכתב
בעל פה והפירות הגדלים כאן בת"ת ,בהמשך דבריו חיזק ובעל פה עם הישגים מיוחדים.
את התלמידים ובירכם שבסייעתא דשמיא יעשו הדברים הזכיר את עינו הפקוחה של מרן שליט"א שבברכתו
פירות הלאה והלאה לקראת השנה החדשה. ובעידודו הק' זכינו לעמוד היום כאן כשעדיין אנו תחת
כאן שיבח את הנהלת הת"ת וצוות המחנכים ובראשם ההשראה של השתתפות הקודש במעמד אשתקד ,שנתן
למנהל רוחני הרב נחמן אייזנבאך שליט"א אשר פקיע כח וחיזוק לתלמידים ולכל הצוות שיחי' להמשך הצלחת
פר' תולדות · מג · תשפ"ז
ברוב רגש ננעל המעמד המרומם ,התלמידים יצאו עם שמיה הטוב של הת"ת הנשמע למרחוק את ההשקעה
לב מלא רגש והודיה ,וההורים עם מלא חפניים נחת התמידית בכל המישורים ועתה הגדיל עם המפעל האדיר
דקדושה ,ובתפילה על העתיד להרבות ולהמשיך לעמול 'עמלים' המגדלים את תלמידי החכמים של הדור העתיד
ולהשקיע ולקצור ברינה כשהשאיפה שהשנה בעז"ה יוסיפו ועמו כל צוות המחנכים שליט"א ,ועל צבאם מנהלי
ויצטרפו עוד ועוד תלמידים לשינון וחזרת הגמרא ,ויצאו המוסדות המסורים בלו"נ הרב אשר מאיר בורד הי"ו והרב
מכאן עוד ועוד חיילים לתורה וליראה טהורה. שמעון גוטמן הי"ו שלא חוסכים כל הון ואון למעל הצלחת
מפי כלל ההורים נשמעו דברי הערכה להנהלת הת"ת הת"ת בפרט ולכלל מוסדות החינוך לתפארת ולשם,
ובראשם למנהל רוחני הרב נחמן אייזנבאך שליט"א שברוב כשבסיום דבריו פצחו כולם בשירה וריקודים נלהבים
מסירות משקיע כל כוחו ומרצו להצלחת והתעלות לכבוד התורה ,לכבוד לומדיה ולכבוד מלמדיה.
התלמידים במשך כל השנה ובמיוחד במפעל עמלים תוך בהמשך זכו לקבל את פני כ"ק האדמו"ר מסטריקוב
שימת הלב בכל פרט ופרט ובכל תלמיד ותלמיד שיתעלה שליט"א ירושלים ,שהגיע לשמוח בשמחת נכדו שזכה
ויצליח ,וסיומו במעמד המיוחד לשם ולתפארת כראוי לסיים שבעה פרקי גמרא ,יחד עם כלל תלמידי התלמוד
וכיאוי לכבודה של תורה ,ולמנהלי המוסדות המסורים תורה .בדבריו שיבח את התלמידים ודיבר על דבקות
מוה"ר אשר מאיר בורד הי"ו ומוה"ר שמעון גוטמן הי"ו בתורה ,דבקות בה' ודבקות במטרה .דבריו עוררו את
ולמנהל משרדי המוסדות מוה"ר סיני יצחק דויד הי"ו על התלמידים להצטרף למפעל "עמלים" ,ללמוד ולהיבחן מדי
עמידתם האיתנה לכל צרכי הת"ת ,ובפרט לימין המפעל שבוע על דפי גמרא ,כך שבסופו של דבר הכל מצטרף
האדיר עמלים המסתכם בהון רב ,והמעמד המרומם ברוב לעשרות ולמאות דפים לכל תלמיד.
פאר והדר ,וכן להנהלת ארגון פרחי הדגל העומדים הידועים כמו"כ פיארו בהשתתפותם הג"ר שלום אייזנברגר
ברוב פעילותיהם הברוכים לצעירי הצאן בכל זמן ועידן. שליט"א דומ"צ קרית צאנז ירושלים ,האדמו"ר מברעז'אן
שליט"א ,הג"ר שמחה רבינוביץ שליט"א בעל הפסקי
בזאת אני בוטח תשובות ,הג"ר שלום פאלאק שליט"א מבערגסאז
המוני אנ"ש מצטרפים לכוללות קוויטל ביום המסוגל ירושלים ,הג"ר שלמה צבי גוטמן שליט"א מח"ס דברי
בשביעות רצון ובקורת רוח מרובה מסכמים בהנהלת שלמה ,הג"ר חיים מיכל הלברשטאם שליט"א מנה"ר
מוסדות צאנז בני ברק את שבוע הראשון של מגבית חנוכה ישיבה לצעירים שפע חיים ,הג"ר נפתלי ישראל גרוס
הנמצאת בעיצומו בימים אלו ,כאשר המוני אנ"ש כבר שליט"א רב שכונת מטרסדורף ,הג"ר ברוך מוטצען
הזדרזו והצטרפו להיות שותפים בהחזקת התורה ,ברשת שליט"א מרבני אנ"ש ועוד.
הכוללים 'אדירי התורה' אשר עמלים בה למעלה כמאה יש לו מנה רוצה מאתיים
וחמישים עמלי התורה הממיתים עצמם באהלה של תורה אורח הכבוד מגיד מישרים הרה"ג ר' שלמה מילר
והוגים בש"ס ובפוסקים בהתמדה רבה ,וליטול חלק ונחלה שליט"א ,הלהיב את התלמידים ברוב כשרון על יגיעה,
בנטילת שותפות בהחזקת בתי החינוך שע"י מוסדותינו השקעה ועמל ,והותיר בהם מסר שילווה אותם הלאה :״כל
הק' בב"ב. אחד יכול ,וכל אחד חייב .אין מקום לייאוש .ממשיכים
למרות שזה כבר נהפך למסורת אך מהנהלת המוסדות ומשקיעים ,מדי שבוע בשבוע ,ומי שעומל בתורה זוכה ,ומי
מוסרים לנו כי נכרת מגמה חיובית והתגייסות מרשימה של שיש לו מנה רוצה מאתיים״.
מצטרפים חדשים לאור הגזרות והרדיפות מצד מלכות בשם התלמידים נשא דברי ברכה בנש"ק הינו"ח כמר זלמן
הרשעה והזדון שהכריזו מלחמה בה' ובתורתו ,ורבים לייב הלברשטאם ני"ו ,דברי הוקרה מעומק ליבו להנהלה
חפצים בעת הזאת לחזק ולאמץ עמלי התורה בטהרה, ולמלמדים החשובים .כאשר הודה לכל מי שסייע בידו להגיע
וישנם אשר חתמו על שותפות קבועה עם עמלי התורה עד הלום ולזכות להיבחן על כמאה דפי גמרא .בוחן הת"ת
לחזקם ולתמכם ,ובכך נהפכו להיות שותפים ממש עם הרה"ג ר' יקותיאל יהודה שפיצר שליט"א עמד בדבריו על כך
עמלי התורה. שב"ה בתלמוד התורה משקיעים בכל תלמיד ובכל נשמה,
כאמור ,רבים מאנ"ש כבר הזדרזו להצטרף ולעמוד בכל פרח ,כדי שיגדל ויפרח בקצב שלו ועל פי דרכו.
לימין עמלי התורה ,ויזכו להיזכר בזיכרון קדוש ביום גמר פעילות משמחת לכבוד התורה ועמליה
החותם ב'כוללות קויטל 'אשר יוגש אל מול פני המנורה לקראת סיום נערכה לתלמידים תוכנית מיוחדת ע"י
הטהורה כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א לפקודת ישועה תופים ומחולות ,כאשר בתוך רגעים ספורים התאחדו
ורחמים ביום המסוגל 'זאת חנוכה'. עשרות ידיים לשיר אחד לקול צלילי התופים לכבוד
מנהל המוסדות מוהר"ר יחזקאל רייך הי"ו פונה בקריאה לומדיה ולכבוד מלמדיה .היו מי שאמרו שכך נשמעת
של חיבה אל כלל אנ"ש :בואו והטו שכם בהחזקת התורה, שמחה של תורה ,בסיום המעמד הודיעו כי בעזרת ה'
והשתתפו בעין יפה במגבית השנתית ובכך תהיו שותפים חלוקת התעודות והפרסים -כרטיסי הספרים בשווי
איתנים בהחזקת התורה ,פנו עכשיו לטלפון מס' 050- עשרות אלפי שקלים כ"א לפי צבירת האחוזים במבחנים
4140102או למשרדי המוסדות .03-7524102 תיערך במסגרת התלמוד תורה.
פר' תולדות · מד · תשפ"ז
