gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA

שבוע: תולדות (2026-11-09)

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פר' תולדות · זך מרחשון ‪ -‬א כסלו‬ ‫תשפ"ז · שנה כ"ז · גליון ז )אלף שמ"ח(‬ ‫ימי השבע ברכות לנכדת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בת הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א‬ ‫במוצש"ק יייערך שמחת שבע ברכות ייחודי ע"י כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪ ,‬לגדולי תומכי קרן הצלה ‪ -‬להצלת רשת‬ ‫‪‬‬ ‫הכוללים והישיבות בחצר קדשנו‪.‬‬ ‫ביום ראשון בערב יתקיים שמחת שבע ברכות מרכזי לכלל אנ"ש בני קהילות הצפון‪ ,‬באולם בעיה"ק טבריה בשעה ‪.8.30‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביום שני בערב ע"י סב הכלה כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א בבהמ"ד סטרופקוב בבני ברק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שמחת השבע האחרון יתקיים אי"ה בהיכל הגדול‪ ,‬בשעה ‪ 3.30‬אחה"צ‪ .‬ברכהמ"ז לערך השעה ‪ ,5.15‬כשלאחמ"כ ימשיכו‬ ‫‪‬‬ ‫בריקודי שמחה‪.‬‬ ‫הודעות ועדכונים וכן שידורים מימי השבע ברכות ניתן לשמוע במערכת קול צאנז‪ ;072-3152000 :‬מארה"ב‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ;605-53136698‬מאירופה‪.44-3333661564 :‬‬ ‫בירח האיתנים העעל"ט‪.‬‬ ‫שב"ק פר' חיי ז"ך מרחשון ‪ -‬מברכים החודש כסלו‬ ‫בברכהמ"ז על הכוס התכבד ‪ -‬הרה"ג ר' שמואל‬ ‫קבלת שבת התפלל לפני העמוד ‪ -‬הר"ר יקותיאל‬ ‫נטע זלמנוביץ שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים דברי‬ ‫יהודה )בר"א( בריכטא מפעיה"ק‪.‬‬ ‫חיים פעיה"ק ונכד רבוה"ק‪ .‬וזימרו 'צמאה נפשי'‪.‬‬ ‫אח"כ נערך שמחת השלום זכר לרגל הולדת הבן‬ ‫בזמירות בשוה"ט התכבדו‪ ,‬כל מקדש ‪ -‬הרה"ג ר' זאב‬ ‫להר"ר חיים יוסף טורנר מפעיה"ק )ב"ר ברוך ממאנסי‪,‬‬ ‫יצחק מילר שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים דברי חיים‬ ‫וחתן להבחל"ח ר' מנחם לוק ז"ל(‪ ,‬ולהר"ר יוסף נפתלי‬ ‫פעיה"ק‪ ,‬מה ידידות ‪ -‬הרה"ח ר' בן ציון לוק מפעיה"ק‪.‬‬ ‫אלכסנדר ברנסדורפר מפעיה"ק )בה"ר חיים שלום שו"מ‬ ‫אחר שהגישו מאכל ה'צימעס' עברו קבוצה‬ ‫במרכז התורה פעיה"ק‪ ,‬וח"ר נתן דוב מלר מפעיה"ק(‪ ,‬ועברו‬ ‫נבחרת מתלמידי ישיבוה"ק הנמנים על 'דעם רבינ'ס‬ ‫הקהל לקבל פירות‪.‬‬ ‫חבורה'‪ ,‬אחר שלמדו בהתמדה שעות רצופות הרבה‬ ‫הפלפול שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט‬ ‫בתוספת נופך‪ ,‬דהנה יל"ד במה שנא' להלן )כד‪ ,‬י(‬ ‫בתוה"ק ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את‬ ‫ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וילך וגו'‪,‬‬ ‫אברהם בכל‪ ,‬ובמדרש פליאה )הובא בישמח משה‬ ‫דמ"ש מגמלי 'אדוניו' לכאו' הוא למותר‪ ,‬דבוודאי‬ ‫בשם ס' נחלת יעקב(‪ ,‬בכל זה אליעזר שנא' המושל‬ ‫משל אברהם היה שהרי לאליעזר לא היה לו רכוש‬ ‫בכל אשר לו‪ ,‬מכאן אמרו חכמים אל יפטר אדם‬ ‫דמה שקנה עבד קנה רבו )וכבר נתעורר בזה רש"י‪ ,‬ועי'‬ ‫מחברו אלא מתוך דבר הלכה‪ ,‬והוא פלאי‪.‬‬ ‫מזרחי(‪ ,‬ויל"פ דבא להורות שעדיין היה עבד‬ ‫ואפ"ל בזה‪ ,‬בהקדם דברי כ"ק אאדמו"ר‬ ‫לאדוניו‪ ,‬דלא נימא מאחר ששלח אותו לקדש‬ ‫זצללה"ה בדרוש לפרשתן ע"ד המדרש הללו )נדפס‬ ‫אשה ליצחק‪ ,‬וכיון דאין העבד נעשה שליח‬ ‫בי"ס גליון ע"ו(‪ ,‬והדברים שם נאמרו בקוצר והרחבנו‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫פר' תולדות ∙ א · תשפ"ז‬ ‫ברמב"ם ושו"ע‪ ,‬שו"ת יוסף אומץ סי' ל"ג(‪ ,‬וז"ש וכל טוב‬ ‫לקידושין לפי שאינו בתורת קדושין )שו"ע אהע"ז סי'‬ ‫אדוניו בידו‪ ,‬דאע"פ שלמדו תורה עדיין אדוניו‬ ‫ל"ה סעי' ו'(‪ ,‬א"כ בודאי שחררו‪ ,‬ע"ז קמ"ל הכתוב‬ ‫היה ולא יצא לחירות )ועי' להחיד"א בראש דוד ובפני‬ ‫דעדיין היה אדוניו ולא נשתחרר‪.‬‬ ‫דוד ובפתח עינים ביומא שם(‪.‬‬ ‫עד"ז יל"פ מה שנא' וכל טוב אדוניו בידו‪,‬‬ ‫ברם א"כ צריך לבאר דהאיך היה רשאי ללמוד‬ ‫עפימש"כ בכלי יקר דכיון דאברהם עשה מאותן‬ ‫תורה‪ ,‬הא אמרינן )סנהדרין דף נ"ט ע"א( ואמר רבי‬ ‫מתנות שלקח לרבקה סימן על תרומת מחצית‬ ‫יוחנן עכו"ם שעוסק בתורה חייב מיתה שנא'‬ ‫השקל ועל עשרת הדברות ושני הלוחות‪ ,‬וכדמייתי‬ ‫)דברים לג‪ ,‬ד( תורה צוה לנו משה מורשה לנו‬ ‫רש"י להלן )כד‪ ,‬כב( דלכן נתן בקע זהב ושני צמידים‬ ‫מורשה ולא להם‪ ,‬מאן דאמר מורשה מיגזל קא גזיל‬ ‫עשרה זהב משקלם‪ ,‬ואין טוב אלא תורה )אבות פ"ו‬ ‫לה‪ ,‬ומאן דאמר מאורסה דינו כנערה המאורסה‪,‬‬ ‫מ"ג(‪ ,‬לכן קראם וכל טוב אדוניו כי זהו הטובה‬ ‫ובכתובות )דף כ"ח ע"א( אמר ריב"ל אסור לאדם‬ ‫האמיתית‪ ,‬ולכן לא נאמר כל רכוש אדוניו עי"ש‪.‬‬ ‫שילמד את עבדו תורה‪ ,‬וכן פסק הרמב"ם בהל'‬ ‫וי"ל דרמז על התורה ממש דהיינו למה שאמז"ל‬ ‫עבדים )פ"ח הי"ח( דאסור לאדם ללמד את עבדו‬ ‫)יומא דף כ"ח ע"ב( על אליעזר שהיה דולה ומשקה‬ ‫תורה‪ ,‬ובלחם יהודה שם דהטעם משום דהו"ל‬ ‫מתורתו של רבו‪ ,‬וזהו כל טוב אדוניו היינו תורת‬ ‫כדין עכו"ם שעסק בתורה דחייב מיתה‪ ,‬עי"ש‪ ,‬וכן‬ ‫רבו היה בידו‪ ,‬ואמנם דנו הפוסקים במלמד תורה‬ ‫משמע בים של שלמה בכתובות שם‪.‬‬ ‫לעבדו אם יוצא לחירות )עיין לח"מ פ"ח מהל' עבדים‬ ‫ואולם לפימ"ש בעיון יעקב שם דלמ"ד מגזל גזיל‬ ‫הי"ח‪ ,‬מים חיים להפר"ח גיטין דף מ' ע"א שהגיה כן‬ ‫קול רינה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר‬ ‫דרכינו ומורה נתיבותינו‪ ,‬אשר בצילו הטהור אנו חוסים‪ ,‬רוח אפינו וחמדת לבבינו‬ ‫הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש‬ ‫שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי' בת בנו יקירו‬ ‫פרע"ח הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א‬ ‫עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה‪ ,‬פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח‬ ‫בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א‬ ‫בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‬ ‫בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו התלמידים‪,‬‬ ‫ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫המאחלים אל מול פני הקודש‬ ‫משה טוביה גדליה בן חנה שרה רוזנברג‬ ‫שאול מתתיהו בן חנה שרה רוזנברג‬ ‫חיים צבי בן חנה שרה רוזנברג‬ ‫מרדכי בנימין בן חנה שרה רוזנברג‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ הרה"ח מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫פר' תולדות · ב · תשפ"ז‬ ‫של אברהם‪ .‬אלא דהך מילתא אתיא רק למ"ד‬ ‫אם ישראל רוצה למחול חלקו הרשות בידו עיי"ש‪.‬‬ ‫דטעם איסור לימוד התורה לעכו"ם משום גזל‪,‬‬ ‫וכ"כ הטורי אבן בחגיגה )דף י"ג ע"א( ליישב קו' התוס'‬ ‫אבל למ"ד דדרש מאורשה לא מהני נתינת רשות‪,‬‬ ‫)שם ד"ה אין( אהא דאמר שם רבי אמי אין מוסרין‬ ‫וכמ"ש בעיון יעקב שם דזה הנפק"מ בין שני‬ ‫דברי תורה לנכרי שנא' לא עשה כן לכל גוי‬ ‫הדעות עי"ש‪.‬‬ ‫ומשפטים בל ידעום‪ ,‬דתיפוק"ל דעכו"ם העוסק‬ ‫והנה לכאו' צריך לבאר בדב"ז דגוי אסור בת"ת‬ ‫בתורה חייב מיתה וא"כ עובר הישראל על לפני עור‬ ‫משום דהוי ירושה ומיגזל קא גזיל לה‪ ,‬דאיזה גזילה‬ ‫עי"ש‪ .‬וכתב הטו"א די"ל דרבי אמי ס"ל כמ"ד‬ ‫יש בכך שלומד תורה הלא אינו לוקח ומחסר‬ ‫מורשה דמשום לתא דגזל נגע בה‪ ,‬וא"כ היכי‬ ‫מאומה מישראל‪ ,‬וכבר עמד בזה הגריעב"ץ‬ ‫דישראל מוסר לו ומלמדו ברצונו תו ליכא משום גזל‪,‬‬ ‫בהגהותיו )סנהדרין שם(‪ ,‬דהלא גזל הוא כעין ויגזול‬ ‫דלא יהא אלא ממונא אי יהיב ליה מדעתו תו ליכא‬ ‫את החנית מיד המצרי )ב"ק דף ע"ט ע"ב(‪ ,‬דחסריה‬ ‫משום גזל‪ ,‬ואע"ג דהיא מורשה לכל ישראל ואטו‬ ‫מידי‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫דבר של שותפות שנתן אחד מהם לאחר להשתמש‬ ‫ואמנם הגר"י מראגטשוב זצ"ל )שלמת יוסף סי' כ'‬ ‫מי לית ביה משום גזל אי משתמש בלתי רשות השני‪,‬‬ ‫אות ה'( דן בענין אם אדם יכול למחות שלא יצלמו‬ ‫י"ל דהנ"מ בדבר המחסרו בשימושו דאיכא פסידא‬ ‫אותו‪ ,‬וכתב דתליא בהך )ב"מ דף קי"ז ע"ב( דא"ר‬ ‫לשני‪ ,‬אבל בדבר שאין מחסרו‪ ,‬כגון לימוד תורה‪ ,‬סגי‬ ‫יוחנן בג' מקומות שנה לנו רבי יהודה אסור לאדם‬ ‫בנתינת רשות מאחד מן השותפין ותו לית ביה משום‬ ‫שיהנה מממון חבירו וכו'‪ ,‬דלפי"ז י"ל דאיכא איסור‬ ‫גזל‪ ,‬עיי"ש‪] .‬וביסוד התי' כבר קדמם באהבת עולם‬ ‫גזל כשנהנה משל חבירו אף שלא חסרו מאומה‪.‬‬ ‫למהר"ש אלגאזי )דף כ"ז טו"ג מדפה"ס([‪.‬‬ ‫ולפי"ז י"ל דהכי נמי בדברי תורה‪ ,‬דאע"ג דאינו‬ ‫ולכן שפיר למד אליעזר תורה באשר שאברהם‬ ‫מחסר כלום‪ ,‬מ"מ גם בכה"ג אסור להנות משל‬ ‫היה מלמדו ונתן לו רשות ללמוד‪ .‬והכא עדיף טפי‬ ‫חבירו‪ ,‬ומהי"ט שייך גזל בלימוד התורה‪ ,‬ואע"ג‬ ‫מישראל יחידי המוסר ד"ת לנכרי‪ ,‬כיון שאברהם‬ ‫דבגמ' ב"מ שם דחי דאין ראיה בכל הנך תלת מילי‬ ‫היה כללות ישראל ותורה דיליה הוא בלא‬ ‫דס"ל לרבי יהודה שאסור ליהנות מממון חבירו‬ ‫שותפים‪ ,‬ולכן גם אי נימא דאפי' בדבר שאינו‬ ‫וכו'‪ ,‬מ"מ הרי ר' יוחנן מריה דהאי מימרא לא הדר‬ ‫מחסרו יש בו גזל‪ ,‬מ"מ שפיר אהני נתינת רשות‬ ‫קול רינה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר‬ ‫דרכינו ומורה נתיבותינו‪ ,‬אשר בצילו הטהור אנו חוסים‪ ,‬רוח אפינו וחמדת לבבינו‬ ‫הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש‬ ‫שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי' בת בנו יקירו‬ ‫פרע"ח הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א‬ ‫עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה‪ ,‬פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח‬ ‫בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א‬ ‫בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‬ ‫בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו התלמידים‪,‬‬ ‫ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫המאחל אל מול פני הקודש‬ ‫שלום מרדכי בן חוה שווארץ ‪ -‬מאנסי‬ ‫פר' תולדות · ג · תשפ"ז‬ ‫שאינו מחסרו‪ ,‬אבל ת"ק פליג עליה וס"ל כהך‬ ‫ביה‪ ,‬וי"ל דהיינו נמי טעמא דידיה דקאמר דנכרי‬ ‫דאסור לאדם שיהנה מממון חבירו‪.‬‬ ‫שעוסק בתורה חייב מיתה משום דהו"ל גזל‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫ויש לציין מש"כ בכיוצ"ב בתשו' דברי יציב )חאו"ח‬ ‫ואע"ג דבתוס' בב"מ שם )ד"ה שלשה מקומות(‬ ‫סי' רנ"ו(‪ ,‬לבאר דברי הרמב"ם )פ"א דשופר ה"ג( שופר‬ ‫בהא דאסור לאדם שיהנה מממון חבירו‪ ,‬מבואר‬ ‫הגזול שתקע בו יצא שאין המצוה אלא בשמיעת‬ ‫שהוא רק מתקנת חכמים‪ ,‬אך עיין בתשו' דברי יציב‬ ‫הקול אע"פ שלא נגע בו ולא הגביהו השומע ואין‬ ‫)אבהע"ז סי' ל'( דייק דבלשון רש"י משמע דהוי גזל‬ ‫בקול דין גזל וכו'‪ ,‬וא"ת והלא נהנה בשמיעת הקול‬ ‫גמור‪ ,‬ועי' בתשו' פאר הדור לרמב"ם )סי' ח' סי' ב'(‬ ‫מצות לאו ליהנות ניתנו‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכתב הלח"מ‬ ‫שנקט דהוי צד גזל ומשמע דהוי דאורייתא יעו"ש‪.‬‬ ‫דהוקשה להרמב"ם מאי שנא הכא מלולב ומצה‬ ‫עפי"ז יש לבאר שיטת רבי מאיר בסנהדרין )שם(‬ ‫דאף דמצות לאו ליהנות ניתנו אינו יוצא בגזול משום‬ ‫דעכו"ם מותרי לעסוק בתורה כדאמר מנין שאפי'‬ ‫מצהב"ע‪ ,‬וע"ז תירץ שאין בקול דין גזל לכך לא‬ ‫עכו"ם שעוסק בתורה הרי הוא ככה"ג וכו'‪ ,‬דהנה‬ ‫מיתסר מהי"ט‪ ,‬וא"ת דהרי נהנה מגזל ע"ז תירץ‬ ‫בגמ' ב"מ שם הוכיח ר' יוחנן בשיטת רבי יהודה‬ ‫דמצות לאו ליהנות ניתנו‪ ,‬עי"ש‪ .‬ודבריו צ"ב דאם אין‬ ‫דאסור להנות משל חבירו‪ ,‬מהא דר"י אוסר‬ ‫בקול דין גזל א"כ אינו נהנה מגזל‪ .‬וביאר כ"ק א"א‬ ‫להשתמש בכה"ג דנתן צמרו לצבוע לו אדום‬ ‫דכוונת הלח"מ ע"פ הנ"ל דאסור להנות ממון חבירו‬ ‫וצבעו שחור‪ ,‬דס"ל לר"י דאם הוצאה יתירה על‬ ‫גם כשאינו גוזלו‪ ,‬ולכן אע"ג דליכא דין גזל בקול‪,‬‬ ‫השבח נותן לו ההוצאה וכו'‪ ,‬והיינו משום שאסור‬ ‫אכתי אסור להנות משופר גזול‪ ,‬ע"ז אמר דמצות לאו‬ ‫להנות מממון חבירו‪ ,‬נמצא לפי"ז דר"מ דפליג התם‬ ‫ליהנות ניתנו‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫וס"ל דנותן לו דמי צמרו טעמיה משום דהיכי דלא‬ ‫והנה אי נימא דשייך גזל בדברי תורה אע"ג דלא‬ ‫חסריה מותר ליהנות משל חבירו ואין בזה גזל‪,‬‬ ‫חסריה מידי‪ ,‬א"ש דמהאי טעמא מחויב אדם לומר‬ ‫מהי"ט נמי ס"ל דעכו"ם רשאי לעסוק בתורה‬ ‫דברי תורה בשם מי שאמרם לו‪ ,‬וכמ"ש בשלה"ק‬ ‫דלשיטתו אין בכך משום גזל‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫)מס' שבועות נר מצוה סי' ע"א( 'עוד ינצל מעבירה‬ ‫עוד ציין שם הגה"ק מראגטשוב להא דאמרינן‬ ‫גדולה שיאמר דבר בשם אומרו ולא יגזול דעת‬ ‫בגמ' )דף ל' ע"א( דאסור להשתמש באבידה‬ ‫האומרו כי גזילה זו יותר גזילה מגזילת ממון' וכו'‪.‬‬ ‫לצורכו‪ ,‬ומיבע"ל לצורכו ולצרכה מהו‪ ,‬והרמב"ם‬ ‫ועוד שם )שער האותיות‪ ,‬ערך קדושה אות כ"ג( ומדברי‬ ‫)פי"ג מגזילה ואבידה הי"א( פסק לחומרא דלצרכה‬ ‫קבלה )כ"ה בילקוט משלי רמז תתק"ס‪ ,‬וצויין בהגהות‬ ‫ולצורכו אסור עי"ש‪ ,‬הרי דאסור להנות מממון‬ ‫רעק"א על המג"א סי' קנ"ו סק"ב‪ ,‬ועיין שו"ת נוב"י תניינא‬ ‫שאינו שלו גם כשאינו מחסרו כלל עי"ש‪ ,‬וגם לפי"ז‬ ‫או"ח סי' כ'( תני רבי חייא כל שאינו אומר דבר בשם‬ ‫י"ל דה"ה לענין דברי תורה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫אומרו עובר בלאו שנאמר אל תגזול דל כי דל הוא‪.‬‬ ‫עד"ז יש לבאר הא דפליגי בתוספתא )ב"ק פ"ז‬ ‫עפי"ז ביאר אאמו"ר דברי המדרש‪ ,‬דכיון‬ ‫ס"ג( דאי' התם שבעה גנבין הן וכו'‪ ,‬וקא מני ואזיל‬ ‫דאמה"כ וה' ברך את אברהם בכל‪ ,‬דקאי על‬ ‫ז' עניני גניבות‪ ,‬ולבתר הכי מייתי רבי שמעון אומר‬ ‫אליעזר הנאמר בו המושל בכל אשר לו‪ ,‬כדאי'‬ ‫וכו' המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו‪ ,‬אע"פ‬ ‫בילקוט )פכ"ד רמז ק"ד( אליעזר עבד אברהם זקן‬ ‫שנקרא גנב זוכה לעצמו שנאמר )משלי ו‪ ,‬ל( לא יבוזו‬ ‫ויושב בישיבה היה שנא' ויאמר אברהם אל עבדו‬ ‫לגנב כי יגנוב וגו'‪ ,‬ולא עוד אלא שמתמנה פרנס על‬ ‫זקן ביתו מהו המושל בכל אשר לו המושל בתורת‬ ‫הציבור ומזכה את הרבים ]ואזיל בשיטתו בזוה"ק‬ ‫רבו‪ ,‬הרי דהותר לו ללמוד תורה והיינו משום‬ ‫)פר' יתרו‪ ,‬דף צ"ג ע"ב( לא תגנוב אי לאו דפסקא‬ ‫דאברהם לימדו ומועיל נתינת רשות‪ ,‬ושמעינן מזה‬ ‫טעמא הוי אסיר אפילו למיגנב דעתא דרביה‬ ‫דהטעם שאסור לעכו"ם ללמוד תורה הוא משום‬ ‫באורייתא וכו'[‪ ,‬ובש"ך )חו"מ סי' רצ"ב סקל"ה( למד‬ ‫דמורשה לנו ומיגזל קא גזל‪ ,‬הרי דשייך ענין גזל‬ ‫היתר מזה להעתקת ספר שלא ברשות‪ .‬וי"ל בטעמו‬ ‫בדברי תורה‪ ,‬לכך מכאן אמרו חכמים אל יפטור‬ ‫של רבי שמעון שאין בכך איסור גניבה ממש כיון‬ ‫פר' תולדות · ד · תשפ"ז‬ ‫אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך להוכיח דהך מורשה בעינן לה לדרוש אל תקרי‬ ‫זוכרהו‪ ,‬דהרי כשיחזור על הדבר הלכה יהא צריך מורשה אלא מאורסה‪ ,‬וכתב שם דהאי דרשה‬ ‫ניחא רק אי נימא די"א למקרא ודרשינן אל תקרי‬ ‫לאמרה בשמו ובכך יהא זוכרהו‪ .‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫ויש להוסיף בזה‪ ,‬דהנה עפ"י הנ"ל יתכן לבאר מורשה אלא מאורסה‪ ,‬אבל אי י"א למסורה ליכא‬ ‫פלוגתת רבי מאיר ורבי שמעון בסנהדרין שם אי למידרש אל תקרי וכו' דהא מורשה כתיב‪.‬‬ ‫והארכנו מכבר לבאר דבריו‪ ,‬דס"ל דהיכי‬ ‫עכו"ם רשאי לעסוק בתורה‪ ,‬דהתם בגמ' רבי מאיר‬ ‫אומר מנין שאפי' עכו"ם שעוסק בתורה שהוא שדרשו חז"ל את הכתוב בתוספת או בגירעון או‬ ‫ככה"ג שנא' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם‪ ,‬בחילוף של איזהו אות וכדו'‪ ,‬כגון לקרוא מאורשה‬ ‫כהנים וכו' לא נאמר אלא האדם הא למדת וכו' תחת מורשה )כמ"ש בדברים כב‪ ,‬כג(‪ ,‬בתוספת א'‪,‬‬ ‫הרי הוא ככה"ג‪ ,‬וברש"י דרבי מאיר דהאדם מרבה או אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם )עי' קידושין דף‬ ‫עכו"ם לית ליה הך דר"ש ביבמות )דף ס"א ע"ב( ל' ע"א( וכדו'‪ ,‬לא יכונו הדברים למ"ד דיש אם‬ ‫אתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרויים אדם‪ ,‬למסורה‪ ,‬דלמאן דדרש המסורת לא שייך שנדרוש‬ ‫עי"ש‪ .‬נמצא דאליבא דר"ש ליכא מקור לדרשא זו‪ ,‬קרא שלא ע"פ המסורה הכתובה‪ ,‬דזה עצמה‬ ‫וא"כ אין עכו"ם רשאי לעסוק כלל בתורה‪ ,‬וכן המסורה שלא לשנות ממה שנכתב‪ ,‬ורק למ"ד יש‬ ‫מבואר בזוה"ק )פר' אחרי דף ע"ג ע"א( רבי שמעון אם למקרא ס"ל דאין צריך להשגיח על מה שנכתב‬ ‫פתח זאת חוקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו וכו'‪ ,‬ואפשר לדרוש גם בשינוי מן הכתוב‪ ,‬לכך כל‬ ‫ומה פסחא דאיהו בשר למיכלא על דאתרמיז שאפשר באיזה אופן לקרוא במשמעות אחרת‬ ‫במילה קדישא אסיר וכו'‪ ,‬אורייתא דהוא קודש אע"פ שאינו לפי הקריאה הנכונה דרשינן הכי‪.‬‬ ‫ובזה א"ש מש"כ התוס' במנחות )דף מ"ג ע"ב(‬ ‫קדשים שמא עילאה דקוב"ה עאכו"כ‪ ,‬עי"ש‬ ‫בהא דהיה ר"מ אומר חייב אדם לברך מאה ברכות‬ ‫אריכות‪) ,‬וע"ע בזוה"ק פר' אמור דף צ"א ע"ב(‪.‬‬ ‫וי"ל לפימ"ש העיון יעקב והטו"א דלטעם דהוי בכל יום שנא' ועתה ישראל מה ה"א שואל מעמך‪,‬‬ ‫ירושה ומיגזל קא גזיל לה‪ ,‬ליכא איסור אלא ופרש"י מה ה"א קרי ביה מאה‪ ,‬והתוס' כתבו פי'‬ ‫כשלומד בעצמו אבל אם ישראל מלמדו שפיר דמי‪ .‬בשם ר"ת דהלימוד מהא דיש מאה אותיות בפסוק‪.‬‬ ‫וי"ל דרבי מאיר נקיט הך טעמא‪ ,‬וממילא בכה"ג וי"מ מה בא"ת ב"ש י"צ עולה מאה‪ .‬ולכאו' הרי‬ ‫שהישראל מלמדו לעכו"ם תורה שפיר רשאי פרש"י פשוט טפי ולמה נטו ר"ת והי"מ מפרש"י‪,‬‬ ‫לעסוק בתורה‪ ,‬ובכה"ג הוא דשרי רבי מאיר‪ ,‬אבל ולהאמור ניחא דהוקשה להם דהרי ר' מאיר ס"ל‬ ‫רבי שמעון ס"ל דטעם איסור לימוד התורה אינו בכריתות )דף י"ז ע"ב( יש אם למסורה‪ ,‬ולא שייך‬ ‫מצד גזל כי בדברי תורה לא שייך בה גזל וכשיטתו לומר קרי ביה מאה בתוספת אות א'‪ ,‬לכך פירשו‬ ‫בתוספתא הנ"ל‪ ,‬אלא דהטעם מצד נערה בענין אחר‪.‬‬ ‫והנה למ"ד יש אם למקרא שפיר דרשינן מ"ש‬ ‫המאורסה לפיכך אין עכו"ם רשאי לעסוק בתורה‬ ‫תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרי מורשה אלא‬ ‫בכל ענין‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫וי"ל דר"מ ור"ש לטעמייהו אזלי‪ ,‬דהנה בגמ' מאורסה‪ ,‬והי"ט דעכו"ם אסור בת"ת משום דהוי‬ ‫ב"ב )דף קי"ט ע"ב( דמשה רבנו הוי מספקא ליה אי כנערה המאורסה‪ .‬אבל למ"ד יש אם למסורה אין‬ ‫אר"י מוחזקת לנו מאבותינו או לא‪ ,‬דכתיב ונתתי לומר אל תקרי מורשה אלא מאורסה כמ"ש בבגדי‬ ‫אותה לכם מורשה אני ה' ירושה היא לכם אהרן‪ ,‬לכך ע"כ הטעם דעכו"ם אסור ללמוד תורה‬ ‫מאבותיכם או דילמא מורישין ואינן יורשין‪ ,‬ובבגדי הוא משום גזל‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫עפי"ז יומתק דר"מ לשיטתו דס"ל יש אם‬ ‫אהרן )פר' בראשית( הביא מה שהקשה בצדה לדרך‬ ‫דהא מוכח דמורשה היינו מורישין ויורשין דהרי למסורה כנ"ל‪ ,‬וא"כ לא שייך לדרוש מאורסה‪,‬‬ ‫כתיב תורה צוה לנו משה מורשה והתם וודאי ועכצ"ל דאיסור לימוד תורה משום גזל‪ ,‬לכך אם‬ ‫דמורישין ויורשין‪ ,‬ותירץ בבגדי אהרן דמהתם אין ישראל מלמדו שפיר רשאי ללמוד‪ ,‬לכך דרש ר"מ‬ ‫פר' תולדות · ה · תשפ"ז‬ ‫דאפי' עכו"ם העוסק בתורה הרי הוא ככה"ג‪ ,‬ועיין מד' תנחומא )פר' וישב‪ ,‬ג( בעובדא דרבי ורבי‬ ‫והיינו כאשר לומד מבן ישראל‪ .‬אבל רבי שמעון חייא שהלגיונים של עכו"ם אין ספונים לכלום‪,‬‬ ‫דס"ל יש אם למקרא )עי' סנהדרין דף ד' ע"א(‪ ,‬איהו וגרועין מהזבובים שהזבובים עושין רצונו של מקום‬ ‫דרש אל תקרי מורשה אלא מאורסה‪ ,‬וזהו הטעם משא"כ העכו"ם‪ ,‬עי"ש‪ ,‬אבל לפי מה דמישתעי‬ ‫דאסור להם ללמוד תורה‪ ,‬ממילא דאין שום פתח אינשי הגדרת אדם הוא על מהלכי שתים ושיג‬ ‫ושיח לו עם בני אנוש‪ ,‬וממילא גם העכו"ם שהן‬ ‫היתר לגוי ללמוד תורה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫והנה בגמ' ב"ב )דף ט"ז ע"ב( וה' ברך את אברהם בכלל מהלכי שתים נקראין אדם בלשון בני אדם‪.‬‬ ‫לכן רבי מאיר לשיטתיה דס"ל דב"ת בלשון‬ ‫בכל מאי בכל וכו' רבי יהודה אומר שהיתה לו בת‬ ‫אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל בנ"א‪ ,‬כמ"ש במלה"ר )ערך דב"ת אות ה'( בשם‬ ‫שמה וכו'‪ ,‬דבר אחר שעשה ישמעאל תשובה מהר"ש מקינון בספר הכריתות )לשון לימודים שער א'‬ ‫בימיו ע"ש‪ ,‬ויל"ב בטעמיה דר' יהודה ואחרים דלא אות ל'( דתחילה היה סבור ר"מ דלא דב"ת בלשון‬ ‫דרשוהו להא דישמעאל עשה תשובה‪ ,‬משום בנ"א כדדריש בר"ה )דף ח' ע"א( מקרא עשר תעשר‪,‬‬ ‫דס"ל דלא אהני ליה תשובה כיון דחטא בע"ז גילוי ולבסוף כשקראוהו אחרים חזר בו וסבר דדב"ת‬ ‫עריות ושפ"ד כפרש"י עה"פ )וירא כ"א ט'( ותרא כלשון בנ"א כמ"ש בכריתות )דף י"א ע"א(‪ ,‬עי"ש‪,‬‬ ‫שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מש"ה ס"ל לר"מ דעכו"ם בכלל אדם הוא‪ ,‬כיון‬ ‫דבלשון בנ"א גם עכו"ם קרויים אדם‪ ,‬לכן גם בלשון‬ ‫מצחק‪ ,‬עי"ש‪ ,‬וממילא לא אהני ליה תשובה‪.‬‬ ‫הבאנו כמ"פ מ"ש בחוות יאיר )לבעל האור חדש( תורה בכלל אדם נינהו‪ .‬אבל רבי שמעון לשיטתיה‬ ‫לבאר הכתוב ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב דס"ל בעלמא דלא דב"ת כלשון בנ"א‪ ,‬כמ"ש‬ ‫נאום ה'‪ ,‬ותו"ד עפי"מ שאמרו דורשי רשומות התוס' בב"מ )דף ל"א ע"ב ד"ה דברה( דבעלמא ס"ל‬ ‫לרמז במאה"כ )תהילים צ‪ ,‬ג( תשב אנוש עד דכא לא דב"ת וכדדריש בר"ה שם מעשר תעשר‪ ,‬ורק‬ ‫ותאמר שובו בני אדם‪ ,‬דכ"א נוטריקין ד'ם כ'פירה גבי העבט תעביטנו דרש לה כיון שנא' די מחסורו‬ ‫א'שה דרק עד דכ"א מועיל תשובה ולא עד בכלל‪ ,‬עי"ש‪ ,‬ועיין מלה"ר )שם אות א'(‪ ,‬לכן ס"ל דאין‬ ‫וכה"א שובה ישראל עד ה"א‪ ,‬אכן א"נ דעד ועד להשגיח בלשון בנ"א‪ ,‬דהואיל ומצד התורה אין‬ ‫בכלל מהני תשובה לכל החטאים‪ ,‬והנה קי"ל ראויין לתואר אדם אין נחשבים בכלל כאדם‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫מעתה מבואר היטב דברי המדרש דכיון‬ ‫בשו"ע )חו"מ סי' מ"ג סכ"ז( דהנשבע לפרוע לחבירו‬ ‫עד הפסח חייב לפרוע קודם שיגיע הפסח דבלשון דאמה"כ ואברהם זקן וגו' וה' ברך את אברהם‬ ‫בני אדם עד ולא עד בכלל‪ ,‬וזש"ה ובא לציון גואל בכל‪ ,‬וס"ל להמדרש דקאי ע"ז דישמעאל עשה‬ ‫ולשבי פשע ביעקב דלכל החטאים שבי פשע תשובה‪ ,‬והיינו דגם על ג' עבירות החמורות מועיל‬ ‫דמהני תשובה אפי' לעבירות החמורות והטעם תשובה משום דעד ועד בכלל‪ ,‬והיינו דלא דברה‬ ‫משום נאום ה' דהוה דיבורו של הקב"ה ולא איש תורה כלשון בנ"א‪ ,‬ולפי"ז נקטינן דאתם קרוין אדם‬ ‫א'ל ולא דברה תורה כלשון בנ"א ולכן עד ועד וכו' וגוי אסור ללמוד תורה‪ ,‬וקשה א"כ היאך לימד‬ ‫תורה לאליעזר העבד‪ ,‬ועכצ"ל דטעם האיסור‬ ‫בכלל‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫והנה אמרנו זה מכבר לבאר פלוגתת רשב"י משום גזל‪ ,‬ובמסר לו ישראל ד"ת שפיר דמי‪ ,‬ולזה‬ ‫ורבי מאיר אי עכו"ם איקרי אדם‪ ,‬דהנה אמנם לפי דרש זה אליעזר שנא' המושל בכל אשר לו‬ ‫הראיה הרוחנית מצד התורה אין ראוי להחשיב דשפיר היה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים‪,‬‬ ‫את העכו"ם בגדר אדם‪ ,‬כי כינוי 'אדם' מורה על והיינו דאיסור לימוד תורה לעכו"ם הוא משום גזל‪,‬‬ ‫בחי' אדמה לעליון‪ ,‬ע"ד מאה"כ )בראשית א‪ ,‬כו( כיון דגם בלא חסריה שייך גזל‪ ,‬ומהאי טעמא צריך‬ ‫נעשה אדם בצלמנו כדמותנו‪ ,‬ולא יצדק תואר זה לומר הד"ת בשם אומרו‪ ,‬לכך הנפטר מחבירו אל‬ ‫אלא לבנ"י אשר להם צלם אלוקים‪ ,‬אבל אוה"ע יפטר אלא מתוך דבר הלכה‪ ,‬דכיון שצריך ליזהר‬ ‫אשר נמשל כבהמות נדמו וכל הגוים כאין נחשבו‪ ,‬לומר דבר בשם אומרו זכור יזכרנו עוד‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫פר' תולדות · ו · תשפ"ז‬ ‫דאע"ג דאיכא למימר בעבד הואיל וליתיה בכלל‬ ‫*‬ ‫המצות כישראל לא ליהוי כמותו‪ ,‬ולענין נדרים לא‬ ‫ויש לומר עוד עד"ז‪ ,‬דהנה בפנים יפות )עה"פ‬ ‫הוי כמותו‪ ,‬אפ"ה לענין ממונא יד עבד כיד רבו‬ ‫ויאמר אברהם אל עבדו( העיר דהיאך עשה אברהם‬ ‫דמיא‪ ,‬אבל שליח ישראל אימא לך בין לענין‬ ‫את אליעזר שליח לקדש את רבקה )עיין כתובות דף‬ ‫שאלה בין לענין נדרים שלוחו כמותו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ז' ע"ב‪ ,‬מנין לברכת חתנים בעשרה שנא' ויקח בועז וגו'‬ ‫ובתשו' רעק"א )מהדו"ת סי' קל"ט( וכן בחת"ס‬ ‫ובתוס' ד"ה שנאמר‪ ,‬דבמסכת כלה מייתי לה מקרא‬ ‫בתשו' )חאו"ח סי' קע"ו( האריכו לחזק יסוד זה של‬ ‫דויברכו את רבקה והתם ברכת אירוסין והכא ברכת‬ ‫דברי הראב"ד דהכלל דיד עבד כיד רבו אינו אלא‬ ‫נישואין‪ ,‬ויש ללמוד משם שיש לברך ברכת אירוסין לאשה‬ ‫לגבי עניני ממון בלבד‪ ,‬אבל בשאר מילי שאינו‬ ‫המתקדשת ע"י שליח שהרי אליעזר שליח היה עי"ש‪ ,‬הרי‬ ‫ממון אין יד העבד כיד רבו‪ ,‬יעו"ש )וראה מש"כ‬ ‫דאליעזר היה שליח לקדש את רבקה‪ ,‬וכ"ה במדרש לקח‬ ‫החת"ס בחי' גיטין דף כ"ג ע"ב‪ ,‬שהביא דברי המקנה הנ"ל‪,‬‬ ‫טוב עה"פ ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן‬ ‫וציין לב"מ דף צ"ו‪ ,‬וכנראה נתכוון לדברי הראב"ד הללו(‪.‬‬ ‫לרבקה‪ ,‬אלו נתן לשם הקידושין כי הראשונים לשם מתנה‬ ‫ויש בענין זה אריכות גדולה באחרונים‪ ,‬ונודע‬ ‫היו עי"ש‪ ,‬וכ"כ החזקוני דתחילה נתן סבלונות ואחר כך‬ ‫בשערי תורה מ"ש המחנה אפרים )הל' שלוחין סי'‬ ‫קדשה(‪ ,‬הרי עבד היה ולאו בר שליחות הוא‪ ,‬וכתב‬ ‫לתרץ דהא דעבד לאו בר שליחות היינו דווקא י"א( דמצי מקיים מצות מעקה ע"י פועל עכו"ם‬ ‫לאיש אחר שאין העבד ראוי להיות שליחו‪ ,‬אבל דאף דאין שליחות לנכרי מ"מ יד פועל כיד בעה"ב‬ ‫לאדונו שאני דשפיר יכול להיות העבד שליחו‪ ,‬וכענין שאמרו יד עבד כיד רבו ונחשב כמי שעשאו‬ ‫דלאו מתורת שליחות הוא אלא משום דיד עבד בעצמו ולא מתורת שליחות‪ ,‬גם המהרי"ט אלגאזי‬ ‫כיד רבו‪ ,‬לכך היה יכול אליעזר לקדש את רבקה )פ"ד אות נ' ד"ה ואולם נלע"ד( האריך לדון בזה )וראה‬ ‫דלא היה בגדר שליח אלא כגופו דכידא אריכתא בהדרת קודש על נישואין סי' ל"ז‪ ,‬שהביא את דברי הפני"פ‬ ‫דמי‪ ,‬וזה שהקדים אליעזר לומר עבד אברהם אנכי‪ ,‬הללו וציין להרבה אחרונים שדנו בנידון זה(‪ .‬ועיין תשו'‬ ‫שלא יתמהו כיצד ראוי הוא להיות שליח לקדש תורת חסד )או"ח סי' מ"ה( מה שדן בענין זה‪,‬‬ ‫ליצחק הרי אינו בתורת שליחות‪ ,‬לכך אמר עבד ובתו"ד דיש להוכיח דשייך יד עבד כיד רבו גם‬ ‫אברהם אנכי והו"ל כגופו של אברהם ולא הוי לענין קיום מצות וכדו'‪ ,‬שהרי קיים אברהם אבינו‬ ‫בכלל שליח‪ ,‬עי"ש מה שדן בזה לענין שליח שני‪ ,‬ע"ה כל התורה עד שלא ניתנה‪ ,‬והיאך שלח את‬ ‫ודבריו נאמרו ונשנו בקונטרס אחרון חי' להל' אליעזר להשיא את רבקה ליצחק ולקדשה בשבילו‪,‬‬ ‫ושוב ציין לדברי הפני"פ הנ"ל‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫קידושין בסו"ס המקנה )סי' ל"ה‪ ,‬ס"ו(‪.‬‬ ‫עכ"פ דלכאו' דברי הפנים יפות דמש"ה היה‬ ‫אמנם האחרונים )עי' אמרי בינה חו"מ קניינים סי'‬ ‫יכול אליעזר להיות שליח לקדש את רבקה דלאו‬ ‫י"ט‪ ,‬ועי' בספר יהושע סי' קל"א‪ ,‬שפתי מהר"ש בפרשתן(‬ ‫מתורת שליחות היה אלא מדין יד עבד כיד רבו‪ ,‬אין‬ ‫העירו ע"ד‪ ,‬דהך כללא דיד עבד כיד רבו נאמר רק‬ ‫מתאימים לדברי הראב"ד דהא דיד עבד כיד רבו‬ ‫לענין ממונות‪ ,‬אבל לענין מילי דאיסורי לא אמרינן‪,‬‬ ‫אינו אלא בענין ממון בלבד‪ .‬ואמנם יתכן לומר בזה‬ ‫וכמבואר בראב"ד שהובא בשיטמ"ק )ב"מ דף צ"ו‬ ‫ע"ד הפלפול דשאני קידושין דלכו"ע מועיל יד עבד‪,‬‬ ‫ע"א ד"ה כתב הר' יצחק( לענין הא דנחלקו ר' יאשיה‬ ‫דהנה בגמ' שבועות )דף ל"ו ע"א( בהא דרבי מאיר‬ ‫ור' יונתן אי אפשר לבעל להפר נדרי אשתו ע"י‬ ‫ס"ל דכשהשביע בלשון אל יכך אל יברכך אל ייטיב‬ ‫שליח‪ ,‬ודעת הרי"ף דהלכה כר' יאשיה דאין שליח‬ ‫לך חייב בשבועת העדות‪ ,‬ופריך והא לית ליה לר"מ‬ ‫יכול להפר‪ ,‬והוכיח כן מדקאמר רבא בגמ' שם‬ ‫מכלל לאו אתה שומע הן )דהרי ס"ל דבעינן תנ"כ(‬ ‫לענין שאלה בבעלים דמועיל רק ע"י עבד דיד עבד‬ ‫וכו'‪ ,‬ומשני כי לית ליה בממונא אבל באיסורא אית‬ ‫כיד רבו‪ ,‬אבל ע"י שליח לא מועיל להיות כבעלים‪,‬‬ ‫ליה‪ ,‬ופריך והרי סוטה דאיסורא הוא ואמר ר'‬ ‫ש"מ דלענין הפרת נדרים אין השליח כבעלים‬ ‫תנחום ב"ח הנקי כתיב‪ ,‬טעמא דכתיב הנקי הלא"ה‬ ‫להפר‪ .‬וכתב הראב"ד לחלוק ע"ד וז"ל‪ ,‬ואני אומר‬ ‫אין ראי' זו כלום‪ ,‬דרבא אפילו לרבי יונתן פשט ליה‪,‬‬ ‫פר' תולדות · ז · תשפ"ז‬ ‫מכלל לאו אתה שומע הן לא אמרינן‪ ,‬וכו' ומסיק רבו‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫והנה בחידושי מהר"ם ברבי )בקידושין דף ס"ד(‬ ‫דשאני סוטה דאיסורא דאית ביה ממונא הוא‬ ‫)פרש"י גביית כתובתה(‪ ,‬נמצא מזה דהא דבסוטה בעי כתב דהא דאמרינן דמש"ה בסוטה בעינן תנאי‬ ‫תנ"כ הוא משום ממונא דאית בה שרוצה הבעל כפול דחינקי כתיב משום דהו"ל איסורא דאית‬ ‫להפסיד כתובתה‪ ,‬אל באיסורא גרידא אפי' לר"מ בה ממונא‪ ,‬אתיא רק אי נימא דכתובה‬ ‫דאורייתא‪ ,‬אבל למ"ד דכתובה דרבנן )כתובות דף‬ ‫אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן‪.‬‬ ‫והפני יהושע בקידושין )דף ס"א ע"א( עורר במאי נ"ו ע"ב(‪ ,‬הו"ל סוטה איסורא גרידא דאמרינן בה‬ ‫דקתני התם במתני' רבי מאיר אומר כל תנאי שאינו מכלל הן וכו' ולא צריך לכפול התנאי‪ ,‬ובהכרח‬ ‫כתנאי בנ"ג ובנ"ר אינו תנאי‪ ,‬דמשמע בפשטות דלא דרשינן חנקי‪ .‬וסוגי' הגמ' בשבועות שם‬ ‫דמייתי הכא פלוגתת ר"מ ור' חנינא בן גמליאל דשקו"ט בשיטת ר"מ דס"ל דכתובה דאורייתא‪,‬‬ ‫משום דלענין קידושין נמי שייך הך פלוגתא‪ ,‬והרי לכן לדידיה עכצ"ל דחנקי כתיב דהרי הו"ל‬ ‫מסקינן בגמ' שבועות דרק בממונא בעי ר"מ תנ"כ איסורא דאית ביה ממונא‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫והנה בעלי התוס' )פר' משפטים( עה"פ )שמות כב‪,‬‬ ‫ולא באיסורא‪ ,‬אלא דהרי מקשינן התם מסוטה‬ ‫דאיסורא ומשנינן דסוטה איסורא דאית ביה טז( כסף ישקול כמהר הבתולות‪ ,‬א"ר יהודה‬ ‫ממונא הוא ופרש"י משום דמפסדת כתובתה‪ ,‬החסיד מכאן רמז לבתולה כתובתה מאתיים‬ ‫וממילא דה"ה בקידושין וגיטין דאיסורא דאית דכתיב כמה"ר הבתולות חסר‪ ,‬והוא נוטריקון כ'מה‬ ‫ביה ממונא הוא‪ ,‬עי"ש‪ .‬וכבר כתב כן בחידושי מ'הר ה'בתולות ר'‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ורמז זה אתיא רק אם‬ ‫הריטב"א בשמעתין וז"ל‪ ,‬ובשבועות אמרינן דכי אזלינן בתר המסורת‪ ,‬דע"פ הקרי הוי כמוהר מלא‬ ‫לית ליה לר"מ מכלל הן אתה שומע לאו היינו וליכא רמז לכתובה‪ ,‬נמצא דלמ"ד יש אם למסורה‬ ‫בממון‪ ,‬ובגיטין ובקידושין וסוטה דבעי הכי משום איכא סמך לכתובה בתורה משא"כ אי אזלינן בתר‬ ‫דאסורא דאית ביה ממונא הוא דהא תלי בה הקרי כתובה מדרבנן‪.‬‬ ‫מעתה יבואר המדרש‪ ,‬דכיון דאמה"כ ואברהם‬ ‫כתובה ותנאיה‪ ,‬אבל באיסורא גרידא דלית בה‬ ‫ממונא כלל הוא דאמרינן מכלל הן אתה שומע לאו זקן בא בימים וגו' ויאמר לעבדו וגו' ולקחת אשה‬ ‫ומכלל לאו הן‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ודברי הריטב"א נאמרו נשנו לבני ליצחק‪ ,‬ונתעורר התמיה כיצד שלח את‬ ‫גם בסיגי' בשבועות שם‪ ,‬וכ"ה ברמב"ן בשבועות אליעזר לקדש את רבקה הלא אינו בתורת‬ ‫שליחות‪ ,‬ועכצ"ל כמ"ש הפני"פ דעבדו שאני דיד‬ ‫שם וברשב"א בגיטין )דף ע"ה ע"ב(‪.‬‬ ‫מבואר מזה דגיטין וקידושין חשיב איסורא עבד כיד רבו‪ ,‬אך אכתי קשה דהרי הא דיד עבד‬ ‫דאית ביה ממונא מצד הכתובה‪ ,‬והיינו דאע"ג דכל כיד רבו אינו אלא לגבי ממונא‪ ,‬ועכצ"ל דקידושין‬ ‫עצם חיוב הכתובה אינו אלא בכניסתה לחופה‪ ,‬חשיב איסורא דאית ביה ממונא משום דכתובה‬ ‫אפ"ה ס"ל להראשונים הנ"ל דגם הקידושין הו"ל מה"ת‪ ,‬ומוכח לה מדכתיב כמוהר חסר‪ ,‬דיש אם‬ ‫בכלל איסורא דאית ביה ממונא‪ ,‬וכדמוכח מהא למסורה‪ ,‬מעתה דיאלמ"ס א"כ לא דרשינן מורשה‬ ‫מאורסה‪ ,‬ועכצ"ל דאיסור לימוד תורה בעכו"ם‬ ‫דס"ל לר"מ דבעינן תנאי כפול‪.‬‬ ‫מעתה י"ל דגם אי נימא דלא שייך דין יד עבד הוא משום גזל‪ ,‬ושמעינן מזה דגם היכי דלא חסריה‬ ‫כיד רבו רק לענין דבר שבממון‪ ,‬מ"מ בקידושין שייך גזל‪ ,‬ולכן דריש בכל זה אליעזר שנאמר‬ ‫ודכוותה שפיר מהני ע"י עבדו מדין יד עבד כיד המושל בכל אשר לו‪ ,‬רצ"ל שהיה עוסק בתורה‬ ‫רבו‪ ,‬כי חשיב כדין ממון‪ ,‬שהרי האיסור והממון שלימדו רבו‪ ,‬כיון דבכה"ג רשאי לעסוק בתורה‪,‬‬ ‫קשורים זב"ז‪ ,‬וממילא דמיגו דמועיל להיות ידו לצד ומהאי טעמא חייב לומר דבר בשם אומרו כדי‬ ‫הממון מועיל נמי שיחול הקידושין‪ ,‬ומעתה א"ש שלא יגזלנו‪ ,‬לכך הביא מכאן אמרו חכמים‬ ‫דברי הפני"פ גם אליבא דהראב"ד דמש"ה היה הנפטר מחבירו אל יפטר אלא מתוך דבר הלכה‪,‬‬ ‫יכול אליעזר לקדש את רבקה כיון דיד עבד כיד כי מתוך כך זוכרהו לומר דבר בשם אומרו‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פר' תולדות · ח · תשפ"ז‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט‬ ‫דנחשב כאילו קיים אברהם אבינו בעצמו המצוה‪,‬‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית כד‪ ,‬א‪-‬ב( ואברהם זקן‬ ‫מכל מקום הרי בוודאי שאם יש אפשרות לקיים‬ ‫בא בימים וה' ברך את אברהם בכל‪ ,‬ויאמר אברהם‬ ‫בפועל ממש הרי זה עדיף‪ ,‬וא"כ למה לא קיים‬ ‫אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו וגו'‪ .‬ובמדרש‬ ‫אברהם את המצוה בעצמו בפועל ממש‪ .‬ויש‬ ‫)ב"ר נט‪ ,‬ד( רבי שמואל בר רב יצחק פתח )משלי כא‪,‬‬ ‫שיאמרו דזהו שרמז הכתוב ואברהם זקן בא בימים‬ ‫כא( רודף צדקה וחסד וגו'‪ ,‬ויל"ב הרמז בזה‪.‬‬ ‫ולא היה בו הכח לטרוח‪ ,‬ועל כן שיגר את אליעזר‬ ‫להלן בפרשתן בפרשת שליחות אליעזר )בראשית‬ ‫עבדו שילך בשליחותו לקדש אשה לבנו ליצחק‪ .‬ברם‬ ‫כד‪ ,‬יד( והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך‬ ‫ע"ד האמת אין זה נכון כלל‪ ,‬דאמרו חז"ל )ב"מ דף פ"ז‬ ‫ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה‬ ‫ע"א( דעד יעקב לא הוא חולשא‪ ,‬ואף שהיה זקן מכל‬ ‫הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם‬ ‫מקום בכוחו ורוחו היה צעיר לימים‪ ,‬וכפי שפירשו‬ ‫אדוני‪ .‬ובבעה"ט 'ובה' ג' במסורה‪ ,‬הכא ובה אדע כי‬ ‫בספה"ק )עי' דגל מחנה אפרים‪ ,‬בפרשתן( ברמז לשון‬ ‫עשית חסד עם אדוני‪ ,‬ואידך )ישעי' יד‪ ,‬לב( ובה יחסו‬ ‫הכתוב 'בא בימים' דמרמז שגם בימי זקנותו היה בא‬ ‫עניי עמו‪ ,‬ואידך )דברי הימים‪-‬א כ‪ ,‬ב( ויקח דוד את‬ ‫בימים‪ ,‬היינו שבא לכל דבר מצוה מצוה כאילו הוא‬ ‫עטרת מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר זהב‬ ‫עוד צעיר לימים‪ ,‬וכאילו לא עברו עליו רבות בשנים‪.‬‬ ‫ובה אבן יקרה ותהי על ראש דוד‪ .‬וצ"ב‪.‬‬ ‫וגם בלאו הכי הרי מצינו דלאליעזר קפצה הארץ‬ ‫והנה מן הראוי לשים אל לב לבאר מה ששלח‬ ‫)ב"ר נט‪ ,‬יא(‪ ,‬וא"כ בוודאי שלאברהם אבינו בעצמו‬ ‫אברהם אבינו את עבדו את אליעזר לשליחות זו‪ ,‬והא‬ ‫היתה הארץ קופצת )עי' אגרא דכלה‪ ,‬פר' לך‪ ,‬ד"ה וירצה‬ ‫קיים אברהם אבינו כל התורה עד שלא ניתנה )יומא‬ ‫עוד דהנה הש"י(‪ ,‬וממילא גם אם היה הולך בעצמו לא‬ ‫דף כ"ח ע"א(‪ ,‬ולקיחת אשה לבנו הוא נמי מצוה מדברי‬ ‫היה זה לו לטירחא כלל ]וגם בדורות האחרונים נודע‬ ‫קבלה‪ ,‬כדתניא )קידושין דף כ"ט ע"ב( האב חייב על בנו‬ ‫על מרן הבעש"ט הק' זי"ע שהיה משתמש בקפיצת‬ ‫להשיאו אשה‪ ,‬ובהמשך הגמ' )דף ל' ע"ב( יליף לה‬ ‫הדרך‪ ,‬וכן מסופר על הרה"ק משפאלי זי"ע שהיה‬ ‫מדכתיב )ירמי' כט‪ ,‬ו( קחו לבניכם נשים‪ ,‬ומעתה מפני‬ ‫נוסע ממקום למקום בקפיצת הדרך להציל עשוק‬ ‫מה לא הלך אברהם אבינו בעצמו לקיים מצוה זו‪ ,‬והא‬ ‫מיד עושקו‪ ,‬ולהושיע בני ישראל מן הפריצים אשר‬ ‫קיי"ל )קידושין דף מ"א ע"א( דמצוה בו יותר מבשלוחו‪.‬‬ ‫התעללו בהם[‪.‬‬ ‫ובפשטות יש לבאר עפ"י דברי הפנים יפות‬ ‫ונראה לבאר בזה‪ ,‬דהנה אברהם אבינו ע"ה הוא‬ ‫)בפרשתן‪ ,‬ד"ה ויאמר אברהם( שהזכרנו בדברי הדרוש‪,‬‬ ‫היה עמוד החסד )זוה"ק פר' לך‪ ,‬ח"א דף צ"ו ע"א(‪ ,‬וכל‬ ‫שביאר מה שהקדים אליעזר לומר )בראשית כד‪ ,‬לד(‬ ‫רצונו תמיד היה להיטיב עם אחרים‪ ,‬ואף במעשה זה‬ ‫'עבד אברהם אנכי'‪ ,‬דבא לרמז בזה דכיון דהוי עבדו‬ ‫ביקש להיטיב עם אליעזר עבדו זקן ביתו המושל בכל‬ ‫של אברהם‪ ,‬הרי שיד עבד כיד בעל הבית )ראה ב"מ‬ ‫אשר לו‪ ,‬כי יודע היה אברהם שעל ידי מעשה זה‬ ‫דף צ"ו ע"א(‪ ,‬והוא כגופו של אברהם עצמו‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫עתיד אליעזר לצאת מכלל ארור לכלל ברוך‪ ,‬כי‬ ‫ולפי"ז א"ש דכיון דשלח אברהם את עבדו הרי‬ ‫מתחילה כאשר רצה אליעזר שיצחק ישא את בתו‬ ‫שבכך נחשב כאילו קיים את המצוה בעצמו‪ ,‬וכנודע‬ ‫מיאן אברהם ואמר לו בני ברוך ואתה ארור ואין‬ ‫מש"כ המחנה אפרים )הל' שלוחין סי' י"א( דמצי לקיים‬ ‫ארור מתדבק בברוך )ב"ר נט‪ ,‬ט(‪ ,‬אבל לקמן כתיב‬ ‫מצות מעקה ע"י פועל עכו"ם‪ ,‬דאף דאין שליחות‬ ‫)בראשית כד‪ ,‬לא( בוא ברוך ה'‪ ,‬ואיתא במדרש )ב"ר ס‪,‬‬ ‫לנכרי מכל מקום יד פועל כיד בעה"ב‪ ,‬וכענין שאמרו‬ ‫ז( שעל ידי ששימש אותו צדיק באמונה יצא מכלל‬ ‫יד עבד כיד רבו ונחשב כמי שעשאו בעצמו ולא‬ ‫ארור לכלל ברוך‪ ,‬ועל ידי שקיים שליחות זו זכה‬ ‫מתורת שליחות‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וכ"כ נמי בספה"ק ישמח‬ ‫לצאת ולהכנס לכלל ברוך‪.‬‬ ‫משה )ריש פר' עקב( דאי השליח הוא בשכר נחשב נמי‬ ‫ולזה מגודל מידת החסד שבערה באברהם אבינו‬ ‫כמי שעשאו בעצמו‪ ,‬והוי ידו כידו‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫הרי שבמסירות נפש מסר כל אשר לו הן בגשמיות‬ ‫אמנם עדיין המקום אתנו לבאר דאף שיתכן‬ ‫פר' תולדות · ט · תשפ"ז‬ ‫ובזה יבואר דבר המסורה‪ ,‬ובה אדע כי עשית‬ ‫ואף ברוחניות‪ ,‬ואף דמצוה בו יותר מבשלוחו‪ ,‬מכל‬ ‫חסד עם אדוני‪ ,‬שעשיית החסד שרצה לעשות אדוני‬ ‫מקום בכדי להיטיב עם אליעזר וויתר על שלו לקיים‬ ‫בשבילי להוציא אותי מכלל ארור ולהביא אותי לכלל‬ ‫המצוה לבדו‪ ,‬ושלח את אליעזר שילך תחתיו‪ ,‬כי ידע‬ ‫ברוך‪ ,‬ואף שבשביל כך יפסיד מעלת מצוה בו יותר‬ ‫שעל ידי כן יבוא אכן אל תיקונו בשלימות להכנס‬ ‫מבשלוחו אעפ"כ שלח אותי כי על ידי כן ובה יחסו‬ ‫לכלל ברוך‪.‬‬ ‫עניי עמו‪ ,‬ועליו קרא מקרא זה שאף אני שאני בבחי'‬ ‫ועל זה רמזו חז"ל במדרש כשהסמיכו לכאן הפסוק‬ ‫'עניי עמו' אוכל להיכנס לכלל ברוך שזהו כאמור‬ ‫רודף צדקה וחסד וגו'‪ ,‬רצ"ל שמעשה זה בשליחת‬ ‫תכלית כל שליחות זו שנעשית על ידי‪ ,‬בכדי שעל‬ ‫אליעזר לקחת אשה ליצחק היה בזה חסד גדול‪,‬‬ ‫ידי כן יהיה ובה אבן יקרה‪ ,‬כשם שכתרו של מלך‬ ‫שוויתר אברהם אבינו על שלו ונמנע מלקיים המצוה‬ ‫עמון נטהר מטומאתו וישבה על ראש דוד להכנס‬ ‫בעצמו אף דמצוה בו יותר מבשלוחו‪ ,‬בשביל להיטיב‬ ‫לכלל הקדושה‪ ,‬כן נמי ביקש אברהם לעשות חסד‬ ‫לזולתו לאליעזר עבדו שיזכה להכנס לכלל ברוך‪.‬‬ ‫עם אליעזר ולהוציאו מכלל ארור לכלל ברוך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גולדשטיין מפעיה"ק מח"ס שפע קודש‪ ,‬הבחור הבר‬ ‫יום שב"ק‬ ‫מצוה פסח נ"י בן הר"ר מרדכי שבתי גולדשטיין‬ ‫תפילת שחרית התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ג ר'‬ ‫מפעיה"ק )ב"ר פסח ז"ל‪ ,‬וחתן להבחל"ח ר' שלמה זלמן‬ ‫אשר דוד גליק שליט"א מנה"ר דישיבה"ק לצעירים‬ ‫וורובל מפעיה"ק(‪ ,‬הב' הבר מצוה אברהם נח נ"י בן‬ ‫דברי חיים פעיה"ק‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' שמואל בן חיים מפעיה"ק )ב"ר חיים מפ"ת(‪,‬‬ ‫בעליות התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ח ר' ישי לוינשטיין‬ ‫אחרון ‪ -‬הרה"ג ר' אפרים פישל ויזל שליט"א מרבני‬ ‫מב"ב‪ ,‬לוי ‪ -‬הרה"ח ר' יואל הלר מאשדוד‪ ,‬שלישי ‪-‬‬ ‫קרית צאנז‪ ,‬מפטיר ומוסף ‪ -‬הרה"ג ר' שמואל נטע‬ ‫הרה"ג ר' שמעיה יוספוביץ מק‪ .‬הבעש"ט בפ"ת‪,‬‬ ‫זלמנוביץ שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים דברי‬ ‫רביעי ‪ -‬הרה"ח ר' חיים בן חיים מפתח תקוה‪ ,‬חמישי‬ ‫חיים פעיה"ק ונכד רבוע"ק‪ .‬הגבה ‪ -‬הרה"ח ר' אהרן‬ ‫‪ -‬החתן נפתלי צבי נ"י בן הרה"ג ר' חיים גולדשטיין‬ ‫פיליפ מביתר‪ ,‬גלילה ‪ -‬הרה"ח ר' שמואל בן חיים‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬שישי ‪ -‬מרן שליט"א‪ ,‬שביעי ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬ובירכו החודש כסלו‪.‬‬ ‫ישעי' וורובל מוויליאמסבורג‪ ,‬הרה"ג ר' חיים‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט עתיקא קדישא העעל"ט‬ ‫ענין זה הביאו רביה"ק מהרצ"א זי"ע כמה פעמים‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית כד‪ ,‬לג( ויישם לפניו‬ ‫בספריו הק'‪ ,‬במגיד תעלומה )ברכות דף ל"ב ע"א(‬ ‫לאכול ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי‪,‬‬ ‫דמהאי טעמא תנינן )ב"ק דף י' ע"א( אין פורטין מתיבת‬ ‫ובבעה"ט ויישם ב' במסורה‪ ,‬הכא‪ ,‬ואידך )להלן נ‪ ,‬כו(‬ ‫המוכסין‪ ,‬דאע"פ שהוא בעצמו לא גזל מ"מ כאשר‬ ‫ויישם בארון במצרים‪ .‬עי"ש‪.‬‬ ‫נהנה מממון גזול‪ ,‬מכניס בעצמו קלקול ופגם וגורם‬ ‫ולהלן )שם פסוק נד( ויוצא העבד וגו' ומגדנות נתן‬ ‫לו ירידה‪ .‬וזהו שאמרו בברכות שם‪ ,‬מאי ודי זהב‪,‬‬ ‫לאחיה ולאמה‪ ,‬ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר‬ ‫אמרי דבי רבי ינאי‪ ,‬כך אמר משה לפני הקב"ה‪,‬‬ ‫עמו וגו'‪ ,‬וברש"י ומגדנות לשון מגדים שהביא עמו‬ ‫רבש"ע בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל‬ ‫מיני פירות של ארץ ישראל‪ .‬ויש לבאר איזה ענין היה‬ ‫עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל‪ .‬והוא פלא‪,‬‬ ‫לו בכך שנתן להם מפרי הארץ‪ ,‬דהלא בוודאי שכל‬ ‫דהאם היה משה כפוי טובה ח"ו‪ ,‬אלא דמרע"ה‬ ‫מה שעשה אליעזר עשה בכוונה ובחכמה‪.‬‬ ‫המליץ על בני ישראל באומרו כי הגורם לאותו‬ ‫ויתכן בזה עפי"מ דנודע מספרן של צדיקים דישנו‬ ‫מעשה היה מה שלקחו את ממונם של המצרים‬ ‫כח הפועל בנפעל‪ ,‬דכאשר האדם נהנה או שמקבל‬ ‫שהיה ממון טמא‪ ,‬ומתוך כל נכנס בהם זוהמא עד‬ ‫ממון מן אדם רשע או ממקור שאינו הגון‪ ,‬נכנס בו‬ ‫שבאו לידי מעשה החטא‪ ,‬ועל כן אי אפשר לתלות‬ ‫כח הפועל ומתגבר בו הזוהמא המקררו מיראת‬ ‫האשמה בבני ישראל‪ ,‬שהרי נצטוו לקחת את רכוש‬ ‫שמים שבו ושוב עבירה גוררת עבירה‪.‬‬ ‫מצרים והוא אשר גרם להם‪ .‬עי"ש שהאריך בזה וכן‬ ‫פר' תולדות · י · תשפ"ז‬ ‫וטוב לב וכו' )מג"א ה‪ ,‬ט(‪ .‬דבתוד"ק‪ ,‬דבבני ישראל‬ ‫באגרא דפירקא )אות קכו(‪.‬‬ ‫החיות שלהם מהבורא ב"ה מסטרא דקדושה‪ ,‬וזלע"ז‬ ‫ותפלת מרע"ה רעיא מהימנא היה להמשיך מליצת‬ ‫הרשעים והאומות החיות שלהם מסט"א‪,‬‬ ‫יושר על בני ישראל‪ ,‬כי באמת לא יתכן כלל שממצות‬ ‫וכשהצדיקים רוצים לשבור את הרשעים מפרידים‬ ‫השי"ת יצא איזה תקלה ומכשול ח"ו‪ ,‬שהרי שומר‬ ‫אותם מסטרא שלהם להביאם לסטרא דקדושה‪,‬‬ ‫מצוה לא ידע דבר רע‪ ,‬ומה שלקחו בני ישראל את‬ ‫ועיד"ז משברים אותם כי מסטרא שלהם נפרדים‬ ‫רכוש מצרים היה בדין 'הן חטפתי ודידי חטפתי'‪ ,‬ובדין‬ ‫ולסטרא דקדושה לא יגיעו ועיד"ז כלה כוחם‪ .‬וזש"ה‬ ‫וביושר לקחום‪ ,‬כמבואר בגמ' )סנהדרין דף צ"א ע"א(‬ ‫)משלי כה‪ ,‬כא ‪ -‬כב( אם רעב שונאך האכילהו לחם‬ ‫דכאשר באו המצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדר‬ ‫ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על‬ ‫מוקדון‪ ,‬השיב להם גביהא בן פסיסא תנו לנו שכר‬ ‫ראשו' כו'‪ ,‬פירוש האכילהו לחם ואם צמא השקהו‬ ‫עבודה של שישים ריבוא ששיעבדתם במצרים ד'‬ ‫מים‪ ,‬הרמז בזה שתראה להפרידו מסטרא שלו‬ ‫מאות שנה ול' שנים עי"ש‪ ,‬הרי שנטלו בני ישראל את‬ ‫ועיד"ז אתה חותה גחלים על ראשו‪.‬‬ ‫רכוש מצרים עבור תשלום שכר העבודה‪.‬‬ ‫לכך נתחכמה אסתר לעשות הסעודה בקדושה‬ ‫והנכון כי תשובה זו היה רק כלפי הגויים‪ ,‬כי‬ ‫והזמינה את המן‪ ,‬כדי להפרידו ממקור החיות שלו‬ ‫לאמיתו של דבר הרי עושרם של המצריים בא להם‬ ‫מסט"א‪ ,‬ובכל להכניעו שלא יהא לו חיות כלל‪ ,‬וזהו‬ ‫על ידי יוסף הצדיק אשר ליקט שם כל כסף וזהב מן‬ ‫ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב‪ ,‬על ידי שהיה‬ ‫העולם כולו‪ ,‬כמבואר בחז"ל )פסחים דף קי"ט ע"א(‪,‬‬ ‫בסעודת אסתר שהוא מסטרא דקדושה‪ ,‬וזהו וטוב‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬הרי לולי יוסף היה כל המצריים מתים‬ ‫לב‪ .‬ועיד"ז ויתאפק המן וגו' דבלא זה לא היה שייך‬ ‫בשני הרעב והיה נאבד מהם הכל‪ ,‬נמצא דיוסף זכה‬ ‫בו התאפקות שהוא מדה טובה‪ .‬עכתוד"ק‪.‬‬ ‫בכל רכוש המצריים מדין המציל מזוטו של ים‬ ‫וכעי"ז בספה"ק תפארת שלמה )רמזי פורים( וזל"ק‪,‬‬ ‫ומשלוליתו של נהר שהרי אלו שלו‪ ,‬וממילא דכל‬ ‫ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב )אסתר ה‪ ,‬ט(‪,‬‬ ‫כסף וזהב של המצרים היה שייכים ליוסף הצדיק‪.‬‬ ‫לכאורה יש להתבונן בדבר זה שנכתב על רשע כזה‬ ‫עד"ז פי' בספה"ק תפארת שלמה )ליקוטים לחג הפסח‪,‬‬ ‫בלשון נכבד שמח וטוב לב‪ ,‬אולם הנראה בזה‪ ,‬כי‬ ‫ד"ה ויוציאם( מאה"כ ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו‬ ‫איתא בפסיקתא דר"כ פרשת זכור )שמות יז‪ ,‬טז( כי יד‬ ‫כושל )תהלים קה‪ ,‬לז(‪ ,‬כי לבני ישראל ששיעבדו אותם‬ ‫על כס י'ה‪ ,‬אמר ר' אליעזר בן יעקב נשבע הקב"ה‬ ‫רד"ו שנים בחומר ובלבנים בקושי השעבוד‪ ,‬הגיע‬ ‫בכסאו שאינו מקבל גר מזרעו של עמלק וכו' לפיכך‬ ‫להם רכוש מצרים כדין וכיושר‪ ,‬ולכן לא הזיק להם‬ ‫כשבא מבשר אצל דוד והוא שואל מי אתה ואמר‬ ‫הממון כלל‪ ,‬ורק הערב רב שהמה לא עבדו למצרים‬ ‫)שמואל‪-‬ב‪ ,‬א יג( בן איש גר עמלקי אנכי לא קבלו דוד‪,‬‬ ‫ועכ"ז לקחו מרכוש מצרים‪ ,‬ממון זה גרם לחטא‬ ‫והנה זהו כמה היה פליאה בעיני דברי המדרש הזה‬ ‫העגל‪ .‬וזהו ויוציאם בכסף וזהב היינו הממון שנטלו‬ ‫שהוא היפך הגמ' דאיתא )גיטין דף נ"ז ע"ב( מבני בניו‬ ‫בני ישראל‪ ,‬ואין בשבטיו כושל שלא באו עי"ז לידי‬ ‫של המן למדו תורה בבני ברק‪ .‬אכן הנ"ל עפ"י מה‬ ‫מכשול‪ ,‬יעו"ש באריכות‪.‬‬ ‫שידענו ממעלת הצדיקים כי גדול הנהנה משולחן‬ ‫עד"ז יש לבאר מה דמצינו דכאשר ירדו יעקב‬ ‫גבוה אשר תלמידי חכמים מסובים בה להביא את‬ ‫ובניו למצרים‪ ,‬ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך‬ ‫האדם לידי טהרה וקדושה‪ ,‬לכן כאשר זמנה אסתר‬ ‫ואחיך באו אליך‪ ,‬ארץ מצרים לפניך הוא במיטב‬ ‫את המן על המשתה זה פעמיים והיה המן ג"כ שואף‬ ‫הארץ הושב את אביך ואת אחיך וגו' )בראשית מ"ז ה‪-‬‬ ‫מעט מחיות הקדושה משני הסעודות הללו‪ ,‬וז"ש‬ ‫ו(‪ ,‬דקליפת פרעה נתייראה וחששה מכוחו וקדושתו‬ ‫שמח וטוב לב‪ ,‬לכן יצאו ממנו הצדיקים הללו שלמדו‬ ‫של יעקב‪ ,‬על כן רצה שיעקב ובניו יתפרנסו ממנו‬ ‫תורה בבני ברק‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫ומתוך כך יכניס בהם זוהמא וירידה‪.‬‬ ‫וי"ל דכענין הזה ביקשו לבן ובתואל להביא‬ ‫נקדים עוד דכענין הזה מצינו‪ ,‬לאידך גיסא‪,‬‬ ‫ולעשות לאליעזר‪ ,‬שעל ידי שיהנה אליעזר מסעודתם‬ ‫בספה"ק קדושת לוי )קדושת לפורים‪ ,‬עה"פ ויצא ביום‬ ‫יוכלו לכבשו תחתם ולהפילו לרשת הסט"א‪ .‬ברם‬ ‫הוא שמח וטוב לב( עה"פ ויצא המן ביום ההוא שמח‬ ‫פר' תולדות · יא · תשפ"ז‬ ‫עד שהגיע לתיקונו‪ ,‬ועליו רמז הכתוב כולו הפך לבן‬ ‫אליעזר שהתעקש באומרו לא אוכל עד אשר דברתי‬ ‫טהור הוא )ויקרא יג‪ ,‬יג(‪ ,‬והיינו דעל ידי שאכל ונהנה‬ ‫דברי‪ ,‬כי רצה בכל נפשו לקיים שליחותו‪ ,‬ובכך‬ ‫ממה שנתן לו אליעזר נתדבק בו ניה"ק עד שבסוף בא‬ ‫נתקשר ביותר אל משלחו אברהם אבינו ובזכותו‬ ‫על תיקונו‪.‬‬ ‫וכוחו ניצל מהם‪ .‬ואדרבה השתמש כנגדם בעצה זו‬ ‫ע"ז רמז המסורה ויישם לפניו לאכול‪ ,‬כי הם‬ ‫בבחי' ויגזול את החנית מיד המצרי‪ ,‬מהאי טעמא נתן‬ ‫חשבו להשפיע עליו ולהכניעו במה שיאכל משלהם‪,‬‬ ‫להם מפרי הארץ אשר הביא עמו‪ ,‬ששרה עליהם רוח‬ ‫ואמנם זכותו של אברהם הגין בעדו שלא בא לידי‬ ‫הקדושה של א"א‪ ,‬ועל ידי שאכלו מהם הפריד מהם‬ ‫תקלה וכאמור‪ ,‬וכענין הזה היה ויישם בארון‬ ‫חיות הסט"א‪ ,‬והכניע אותם תחת שלטון הקדושה עד‬ ‫במצרים‪ ,‬דפרעה חשב שיוכל להכניע את בני‬ ‫שלא היו יכולים להרע לו עוד כלל וכלל‪ ,‬ויתכן כי עי"ז‬ ‫ישראל על ידי שיהנו ממנו‪ ,‬והשי"ת הפיר עתם‬ ‫בסוף היה תיקון ללבן כנודע מדברי אריה"ק ז"ל שלבן‬ ‫וקלקל מחשבתם שלא הזיק להם רכוש מצרים‪.‬‬ ‫נתגלגל בבלעם ואח"כ בנבל הכרמלי ובעוד גלגולים‬ ‫‪‬‬ ‫טורנר מליקווד‪.‬‬ ‫בעליות בתפילת מנחה התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ג ר'‬ ‫בעידן רעוא דרעוין התכבדו בזמירות‪ ,‬ברוך קל‬ ‫יקותיאל יהודה בינדר מפעיה"ק מנה"ר של מפעל‬ ‫עליון ‪ -‬הרה"ח ר' שלמה זלמן וורובל מפעיה"ק‪ ,‬דרור‬ ‫התורה תורתם משתמרת‪ ,‬לוי ‪ -‬הר"ר דוב משה גרוס‬ ‫יקרא ‪ -‬הרה"ח ר' נפתלי יצחק זלמנוביץ מפעיה"ק‪,‬‬ ‫מבית שמש‪ ,‬שלישי ‪ -‬המשב"ק הרב אברהם דוד‬ ‫שבת היום ‪ -‬הרה"ח ר' נתן דוב מלר מפעיה"ק‪.‬‬ ‫שכטר מפעיה"ק‪ ,‬גלילה ‪ -‬הר"ר ברוך )ב"ר הערשל(‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בעידן רעוא דרעוין העעל"ט‬ ‫בימים וה' ברך את אברהם בכל‪ ,‬ובמדרש )עי' בנין דוד‪,‬‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית כג‪ ,‬א( ויהיו חיי שרה‬ ‫בפרשתן; זוה"ק פר' יתרו‪ ,‬דף פ"ה ע"ב; אשל אברהם למהר"א‬ ‫מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה‪.‬‬ ‫ברוידא‪ ,‬פר' יתרו( ואברהם זקן בא בימים‪ ,‬הדא הוא‬ ‫וברש"י‪ ,‬לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל‪ ,‬לומר לך‬ ‫דכתיב )שמות כ‪ ,‬ב( 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך‬ ‫שכל אחד נדרש לעצמו‪ ,‬בת מאה כבת עשרים‬ ‫מארץ מצרים'‪ ,‬ויש לבאר שייכות מקרא זה להכא‪.‬‬ ‫לחטא‪ ,‬מה בת עשרים לא חטאה שהרי אינה בת‬ ‫ובגוף לשון הכתוב 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך‬ ‫עונשין‪ ,‬אף בת מאה בלא חטא‪ ,‬ובת עשרים כבת‬ ‫מארץ מצרים' כבר עמדו המפרשים )חזקוני‪ ,‬שמות כ‪ ,‬ב‬ ‫שבע ליופי‪ .‬שני חיי שרה‪ ,‬כולן שוין לטובה‪ .‬וכבר‬ ‫ד"ה אשר; כלי יקר שם ד"ה ומה שנאמר( לבאר מפני מה‬ ‫עמדו המפרשים על השנות הדבר פעמיים‪ ,‬שהרי‬ ‫אמר 'אשר הוצאתיך מארץ מצרים'‪ ,‬והא הקב"ה הוא‬ ‫כבר השוה כל שנותיה במה שנכתב שנה בכל כלל‬ ‫שברא עולם ומלואו‪ ,‬וכל מה שישנו ונמצא בעולם‬ ‫וכלל‪ ,‬ולמה זה חזר וכוללם יחד באומרו שני חיי שרה‬ ‫מאז ומקדם הכל הוא מעשי ידיו של הקב"ה‪ ,‬אשר‬ ‫לומר שכולן שוין לטובה‪.‬‬ ‫הוא מהוה כל הויות ועשה ועושה ויעשה לכל‬ ‫במדרש )ב"ר נח‪ ,‬א( ויהיו חיי שרה מאה שנה‪ ,‬יודע‬ ‫המעשים‪ ,‬ויותר היה לו לומר 'אשר בראתיך'‪.‬‬ ‫ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה )תהלים לז‪ ,‬יח(‪,‬‬ ‫מצינו בחז"ל )שמו"ר כח‪ ,‬א( כשעלה משה למרום‬ ‫כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים‪ ,‬דבר אחר‬ ‫לקבל את התורה קטרגו מלאכי השרת ואמרו )תהלים‬ ‫יודע ה' ימי תמימים זו שרה שהיתה תמימה‬ ‫ח‪ ,‬ב( תנה הודך על השמים‪ ,‬צר הקב"ה קלסתר פניו‬ ‫במעשיה‪ ,‬א"ר יוחנן כהדא עגלתא תמימה‪ .‬וביארו‬ ‫של משה דומה לאברהם ואמר למלאכים לא זהו‬ ‫המפרשים )מתנות כהונה שם( דהכוונה ששנותיה היו‬ ‫שאכלתם אצלו‪ .‬והוא פלאי‪ ,‬וכי מאחר שאכלו מעט‬ ‫תמימות כמו שהפרה היתה אדומה תמימה‪ .‬וכבר‬ ‫אצל אברהם אבינו‪ ,‬על כן דינם להיות נדחים מקבלת‬ ‫עמדו בזה )יפה תואר שם; תפארת בנים פר' קרח ד"ה‬ ‫התורה שתנתן לבשר ודם דרי מטה‪ ,‬חמדה גנוזה‬ ‫במדרש הובא בספרים( לבאר פשר הדבר שהביאו‬ ‫שהיתה גנוזה בשמים ממעל ב' אלפים שנה קודם‬ ‫דוגמא דייקא מענין הפרה האדומה‪.‬‬ ‫בריאת העולם‪ ,‬ומה תירוץ יש בזה על דחייתם‬ ‫להלן בפרשתן )בראשית כד‪ ,‬א( ואברהם זקן בא‬ ‫פר' תולדות · יב · תשפ"ז‬ ‫גנבא הוה‪ ,‬לא שבקתיה גלויי רישיה‪ ,‬אמרה ליה כסי‬ ‫מקבלת התורה‪.‬‬ ‫רישיך כי היכי דתיהוו עלך אימתא דשמיא‪ ,‬ובעי‬ ‫‪ -‬בכח התורה נתונים בני ישראל למעלה‬ ‫רחמי )פרש"י‪ ,‬בקש רחמים שלא ישלוט בך יצר הרע(‪ ,‬לא‬ ‫משלטון המזלות ‪-‬‬ ‫הוה ידע אמאי קאמרה ליה‪ ,‬יומא חד יתיב קא גריס‬ ‫ויש לבאר בזה‪ ,‬דהנה הקב"ה ברא ותיכן את‬ ‫תותי דיקלא‪ ,‬נפל גלימא מעילויה רישיה‪ ,‬דלי עיניה‬ ‫עולמו באופן שהוא יתנהל עפ"י סדרי הכוכבים‬ ‫חזא לדיקלא )אשר גדלו עליו תמרים יפים נאים ומתוקים‬ ‫והמזלות‪ ,‬ויצר והכין י"ב מזלות ושבעה כוכבי לכת‪,‬‬ ‫ונחמדים למראה(‪ ,‬אלמיה יצריה‪ ,‬סליק פסקיה לקיבורא‬ ‫כשעל ידם מתנהלים ומתנהגים כל תהלוכות עולם‪,‬‬ ‫)פרש"י‪ ,‬אשכול תמרים‪ ,‬והדקל לא שלו היה( בשיניה‪ .‬ומכך‬ ‫כאשר השפע העליון יורד ומשתלשל מן השמים‬ ‫חזינן דאף מי שלפי המזל שנולד הוה ליה להיות כגנב‬ ‫מהיכל אל היכל וממקום אל מקום‪ ,‬עד שמגיע למטה‬ ‫השפל‪ ,‬אעפ"כ בכח התורה עלה מעל המזל‪ ,‬וכיון‬ ‫אל גלגל המזלות‪ ,‬ושם נקבע הדבר על פי מזל שעה‬ ‫שהפסיק מללמוד לריגעא חדא שוב גבר עליו המזל‬ ‫ומזל יום‪ ,‬כשישנו מזל אשר בחינתו והשפעתו הוא‬ ‫להפילו‪ ,‬עד שעלה בידו לעצור בעד עצמו‪.‬‬ ‫לטובה‪ ,‬וישנו מזל אשר בחינתו והשפעתו הוא‬ ‫ולכאו' הרי הוא תמוה ביותר‪ ,‬דהלא זהו ממש‬ ‫למוטב‪ ,‬מזל אשר מזלו טוב יותר‪ ,‬או שיש בו טובה‬ ‫היפך מה שרצו חז"ל להביא‪ ,‬דביקשו להוכיח דאף‬ ‫מועטת‪ ,‬וכן ח"ו מזל המורה על ענין שאינו טוב‪ ,‬וזהו‬ ‫מרבי נחמן בר יצחק חזינן דאין מזל לישראל‪ ,‬אך‬ ‫סדר ההנהגה הטבעית על פי סדר הגלגלים‬ ‫אליבא דאמת הרי שמכאן חזינן מהיפך להיפך‪,‬‬ ‫והכוכבים במסילותם‪.‬‬ ‫דאותו המזל שראו הני כלדאי שיהיה גנב הוא‬ ‫וכבר האריכו חז"ל בסוגיא ערוכה בגמ' )שבת דף‬ ‫ששלט בו‪ ,‬עד שאף שעשתה לו אמו שמירה על‬ ‫קנ"ו ע"א( אי יש מזל לישראל או אין מזל לישראל‪,‬‬ ‫הדבר‪ ,‬אעפ"כ בפעם אחת כאשר ראה פרי נאה לא‬ ‫ורבי יוחנן אמר התם מניין שאין מזל לישראל שנאמר‬ ‫היה יכול להתאפק ועלה אל ראש העץ לנתק‬ ‫)ירמי' י‪ ,‬ב( כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו‬ ‫הפירות בשיניו‪ ,‬ומכך נראה כי אדרבה המזל גורם‪.‬‬ ‫ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה‪,‬‬ ‫‪ -‬ע"י לימוד התורה יכולים לשנות את המזל ‪-‬‬ ‫הם יחתו ולא ישראל‪ ,‬ואף רב סבר אין מזל לישראל‪,‬‬ ‫אמנם כוונת דברי חז"ל הק' הוא דבוודאי הנהגת‬ ‫דאמר רב יהודה אמר רב מניין שאין מזל לישראל‬ ‫העולם הוא עפ"י סדר המזלות‪ ,‬כי לא ברא השי"ת‬ ‫שנאמר )בראשית טו‪ ,‬ה( ויוצא אותו החוצה‪ ,‬אמר‬ ‫שום בריה לבטלה‪ ,‬וכל יציר נוצר בעולם יש לו‬ ‫אברהם לפני הקב"ה רבש"ע בן ביתי יורש אותי‪,‬‬ ‫תפקיד ומטרה‪ ,‬ומעתה כשברא הקב"ה הגלגלים‬ ‫אמר לו לאו כי אם אשר יצא ממעיך‪ ,‬אמר לפניו‬ ‫וסדרי המזלות וקבע סדרם ומהלכם‪ ,‬כאשר ביאר‬ ‫רבש"ע נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי‬ ‫רש"י הק' בארוכה בכמה וכמה מקומות בש"ס‬ ‫להוליד בן‪ ,‬אמר ליה צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל‬ ‫)ברכות דף נ"ט ע"ב; שבת דף קכ"ט ע"ב‪ ,‬ועוד( כל סדרי‬ ‫לישראל‪ ,‬מאי דעתיך דקאי צדק במערב מהדרנא‬ ‫המזלות והנהגתם‪ ,‬הרי שלכל מזל יש את ההשפעה‬ ‫ומוקמינא ליה במזרח‪ ,‬והיינו דכתיב )ישעי' מא‪ ,‬ב( מי‬ ‫והכח אשר הוא משפיע בעולם והאופן שבוא הוא‬ ‫העיר ממזרח צדק‪.‬‬ ‫משפיע על כל העולם‪.‬‬ ‫ואמרו עוד חז"ל )ב"ר מד‪ ,‬יב( בפסוק )בראשית טו‪,‬‬ ‫ברם לעם בני ישראל ישנו כח מיוחד אשר אין‬ ‫ה( הבט נא השמימה‪ ,‬אמר רבי יהודה בשם ר' יוחנן‬ ‫המזל מכריח אצלם‪ ,‬ויש בידם לשנות המזל‪ ,‬וכח זה‬ ‫העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע‪ ,‬הוא דאמר ליה‬ ‫נתן הקב"ה לבני ישראל על ידי התורה הק'‪ ,‬שבכוחה‬ ‫הבט נא השמימה אין הבטה אלא מלמעלה למטה‪.‬‬ ‫יש בידם לשנות המזל‪ ,‬דאף שהמזל קובע ומשפיע‪,‬‬ ‫והיינו כי יתכן להחליף ולשנות המזל‪ ,‬וכיון דמזל צדק‬ ‫אעפ"כ בכח התורה משנים הם סדר המזלות‬ ‫קאי במערב לכן אין יכול להוליד‪ ,‬אבל יש ביד‬ ‫והגלגלים‪ .‬וכשם שבאברהם אבינו עפ"י המזל לא‬ ‫הקב"ה להביאו למזרח ושם יוכל להוליד‪.‬‬ ‫היה יכול להוליד‪ ,‬ואמר לו הקב"ה מאי דעתיך דקאי‬ ‫ובסיום הסוגיא )שם ע"ב( אמרו דמדרבי נחמן בר‬ ‫צדק במערב מהדרנא ומוקימנא ליה במזרח‪ ,‬כח זה‬ ‫יצחק נמי אין מזל לישראל‪ ,‬דאימיה דרבי נחמן בר‬ ‫נשאר ביד בני ישראל לדורות עולם‪ ,‬דאף שבוודאי‬ ‫יצחק אמרי לה כלדאי )פרש"י‪ ,‬חוזים בכוכבים( בריך‬ ‫פר' תולדות · יג · תשפ"ז‬ ‫ברם דברים אלו הם כפירה בהנהגת הבורא‬ ‫יש מזל לישראל‪ ,‬מכל מקום על ידי חכמת התורה‬ ‫ובשכר ועונש‪ ,‬דהא בפירוש אמר הכתוב )דברים ל‪ ,‬טו(‬ ‫שהאדם עוסק בתורה הק' הרי שיש בידו להחליף‬ ‫ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו'‪ ,‬ויש‬ ‫ולשנות המזל לקחתו ממקום אחר ולהניחו במקום‬ ‫לכל אחד ואחד הבחירה החפשית לבחור בטוב‬ ‫אחר‪ ,‬ואין נתון עוד כלל תחת שליטת המזלות‪ ,‬אבל‬ ‫ולמאוס ברע או להיפך ח"ו‪ .‬ולזה אהדריה ליה חבריה‬ ‫כאשר מתבטל האדם מתלמוד תורה‪ ,‬נופל הוא שוב‬ ‫דאיוב ואמרו לו ברא הקב"ה יצר הרע ברא לו תורה‬ ‫להיות תחת הנהגת הטבע )ראה זוה"ק פרשת פנחס‪ ,‬ח"ג‬ ‫תבלין‪ ,‬והיינו כי אף שאמת נכון הדבר שהנהגת טבע‬ ‫דף רט"ז ע"ב(‪.‬‬ ‫העולם והבריאה הוא על ידי גלגל המזלות וסדרי‬ ‫וזהו שהוסיפו חז"ל להוכיח מרבי נחמן בר יצחק‬ ‫הכוכבים במסילותם‪ ,‬ויתכן שלפי המזל שנולד בו‬ ‫דאף שאכן ישנו להמזל שבו נולד‪ ,‬אעפ"כ על ידי מה‬ ‫ראוי הוא להיות גנב או להיות בעל תאוה לילך אחר‬ ‫שעסק בתורה הק' לא הכריח אצלו המזל מאומה‪,‬‬ ‫תאוות מגונות‪ ,‬ברם לכך נתן הקב"ה תורתו לעם בני‬ ‫והתגבר ועלה למעלה מן המזלות‪ ,‬ורק אחר שביטל‬ ‫ישראל‪ ,‬כי על ידי כן יכול כל אחד ואחד לשנות מזלו‬ ‫לרגע קטן מן התורה אז נתעורר עליו שוב כח‬ ‫ואין המזל מכריח אצלו כלל וכלל‪.‬‬ ‫והשפעת המזל להפילו )וראה אור החיים הק' ויקרא כו‪,‬‬ ‫הבורא ב"ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו‬ ‫ג‪ ,‬אות כז(‪.‬‬ ‫את תורתו‪ ,‬הרי שבכך וחיי עולם רצ"ל כל הנהגת‬ ‫‪ -‬טעות איוב והמלאכים שדימו שבני ישראל‬ ‫סדר העולם נטע בתוכנו‪ ,‬שאין הדבר תלוי אלא בנו‪,‬‬ ‫נתונים תחת שלטון המזלות ‪-‬‬ ‫כי אין בני ישראל תלויים כלל בגלגלי המזלות‪ ,‬אלא‬ ‫ויתבאר בזה מה שאמרו חז"ל )בבא בתרא דף ט"ז‬ ‫אדרבה מאחר ויש בידם את כח התורה יכולים הם‬ ‫ע"א( ביקש איוב להפוך הקערה על פיה ולפטור את‬ ‫לשנות המזל ולהביא תחתיו מזל אחר‪ ,‬ואין המזל‬ ‫כל העולם כולו מן הדין‪ ,‬אמר לפניו רבש"ע בראת‬ ‫מכריח אצלם כלל כפי שהוא מכריח אצל אומות‬ ‫שור פרסותיו סדוקות בראת חמור פרסותיו קלוטות‬ ‫העולם הנתונים ומסורים להיות תחת שלטון‬ ‫בראת גן עדן בראת גיהנם בראת צדיקים בראת‬ ‫המזלות וסדרי הכוכבים במסילותם )ראה יערות דבש‪,‬‬ ‫רשעים מי מעכב על ידך‪ ,‬מאי אהדרו ליה חבריה‬ ‫חלק א‪ ,‬דרוש ח‪ ,‬ד"ה ובזה תבין מה שאנו אומרים(‪.‬‬ ‫לאיוב 'אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני‪ ,‬אמרו‬ ‫וכבר אמרו חז"ל )נדרים דף ל"ב ע"א( כל המתמים‬ ‫לו ברא הקב"ה יצר הרע ברא לו תורה תבלין'‪.‬‬ ‫עצמו שעה עומדת לו‪ ,‬שנאמר )שם יז‪ ,‬א( התהלך‬ ‫וביאר בזה המהרש"א דאיוב רצה לומר כי כשם‬ ‫לפני והיה תמים‪ ,‬וביאר המהרש"א שכוונת הגמ'‬ ‫שהשור אינו מקבל שכר על שנולד בטהרה‪ ,‬והחמור‬ ‫'שעה עומדת לו' היינו שמזל השעה עומדת לו‪ ,‬וזה‬ ‫אינו נענש על שנולד בטומאה‪ ,‬כי הרי כן נבראו‪ ,‬הוא‬ ‫קאי על אברהם שהיה תמים עם ה' לבטוח בו ולא‬ ‫הדין גן עדן וגיהנם רשעים וצדיקים‪ ,‬שבדין הוא שלא‬ ‫שמע להאצטגנונים‪ ,‬והתמים הקב"ה עמו לשנות‬ ‫יהא שכר ועונש‪ ,‬כי הלא מה יעשה זה האדם אשר‬ ‫מזלו‪ ,‬והיינו שעה עומדת לו כמו שאמרו מזל שעה‬ ‫נולד במזג רע‪ ,‬ומתחילת ברייתו הרי הוא רשע ויש‬ ‫גורם‪ ,‬והקב"ה שינה מזל שעה שלו לטובה‪.‬‬ ‫לו נפש שפילה אשר מתאווה לתאוות גשמיות‬ ‫והיינו שמי שמקיים בעצמו הכתוב )דברים יח‪ ,‬יג(‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬והריהו בעל תאווה ובעל עבירה‪ ,‬מפני‬ ‫תמים תהיה עם ה' אלוקיך‪ ,‬וכדפרש"י שם התהלך‬ ‫מה יבוא לו עונש על כך‪.‬‬ ‫עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות‬ ‫ולאידך גיסא נמי זה שנולד במזג טוב‪ ,‬ומתחילת‬ ‫אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות‪ ,‬והוא מאמין‬ ‫ברייתו הרי הוא צדיק ונוהג עצמו חרד ושלם לדבר‬ ‫באמונה שלימה ודבוק בהשי"ת לעבדו תמיד‪ ,‬ביודעו‬ ‫ה' ונשמתו נעלית ומרוממת‪ ,‬ובמזל שנולד בו הריהו‬ ‫כי הקב"ה הוא המהוה כל הויות ואין עוד מלבדו‪,‬‬ ‫מתעלה בהתמדתו בתורה להיות תלמיד חכם וירא‬ ‫וכדאיתא בספה"ק )נפש החיים שער ג‪ ,‬פרק יב( סגולה‬ ‫שמים‪ ,‬מפני מה יבוא לו שכר על כך‪ ,‬והלא כך נברא‬ ‫נפלאה להמתקת הדינים לזכור תמיד שרק הקב"ה‬ ‫מתחילת ברייתו‪ ,‬ובדבר זה כפר במציאות שכר‬ ‫הוא לבדו עשה ועושה ומנהיג הכל‪ ,‬הרי שעל ידי כן‬ ‫ועונש‪ ,‬לאמר שליכא בחירה ביד האדם‪ ,‬וכפי שנברא‬ ‫השעה עומדת לו ואין המזל גורם ואין למזל כל‬ ‫כן ישאר במשך כל שני חייו‪.‬‬ ‫פר' תולדות · יד · תשפ"ז‬ ‫הטומאה‪ ,‬וע"כ סיבב השי"ת לאחור את זמן ד'‬ ‫השפעה עליו‪.‬‬ ‫מאות‪ ,‬עד שנעשו עתה ראויים לצאת כציווי הבורא‪.‬‬ ‫‪ -‬הקב"ה משנה עיתים ומחליף הזמנים כדמצינו‬ ‫והיינו דקאמר הכתוב בעצם היום הזה יצאו כל‬ ‫ביציאת מצרים ‪-‬‬ ‫צבאות ישראל‪ ,‬ורצ"ל דהיה זה ממש היום המיועד‬ ‫בענין זה נודע מש"כ בנזר הקודש )ב"ר צח‪ ,‬ג(‬ ‫ליציאתם דהיינו אחר ד' מאות ושלושים שנה‪ ,‬מאחר‬ ‫והובאו דבריו באריכות נפלאה בספה"ק ערבי נחל‬ ‫שהקדים הקב"ה הזמן לעת זו‪ ,‬אתו"ד )ועי' דברי חיים‪,‬‬ ‫)שבת הגדול‪ ,‬דרוש ג; פר' מסעי‪ ,‬דרוש א(‪ ,‬עה"פ )שמות יב‪,‬‬ ‫פר' בא‪ ,‬ד"ה בפסוק ומושב(‪.‬‬ ‫מ‪-‬מא( ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלושים‬ ‫המורם מזה‪ ,‬דאף שאכן הכוכבים והמזלות הם‬ ‫שנה וארבע מאות שנה ויהי מקץ שלשים שנה וארבע‬ ‫כמכריחים כל סדר ההנהגה והשתלשלות העולמות‪,‬‬ ‫מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה'‬ ‫ברם מיד בראשית היצירה כשתיכן ויסד הקב"ה‬ ‫מארץ מצרים‪ .‬דהנה כבר נודע בשערים הקושיא‬ ‫עולם ומלואו ברא העולם באופן זה שיש אפשרות‬ ‫דהרי כלל לא היה זה אחר ת"ל שנה אלא אחר רד"ו‬ ‫לשנות סדר טבע העולם ומהלך הכוכבים‬ ‫שנה מאז עת ירידת יעקב למצרים‪.‬‬ ‫במסילותם‪ ,‬ויתכן להעבירם ולשנותם מעת לעת‪,‬‬ ‫וביאר בזה כי ענין הזמן הוא כבריאה גשמית‪,‬‬ ‫וכח זה נמסר לבני ישראל אשר המה למעלה מן‬ ‫והיינו שיצר השי"ת גלגלי המזלות והכוכבים‬ ‫המזלות‪ ,‬ובכח התורה יכולים הם להחליף את‬ ‫במסילותם‪ ,‬שעל ידם נקבע הנהגת העולם‪ ,‬ומכך‬ ‫הזמנים ולסדר את הכוכבים‪.‬‬ ‫משתלשלים כל סדר היצירה להיות ענין השעות‬ ‫מהאי טעמא נמסר כל סדר קביעת החודשים‬ ‫וימי השבוע‪ ,‬חדשי השנה ושנים‪ ,‬ומעתה מאחר‬ ‫והזמנים ביד בני ישראל‪ ,‬וכדאמרו חז"ל במדרש‬ ‫והזמן אף הוא כבריאה גשמית‪ ,‬הרי שכשם שניתן‬ ‫)שמו"ר טו‪ ,‬ב( שאמר להם הקב"ה לישראל‪ ,‬לשעבר‬ ‫להעביר ממקום למקום תיבה וחפץ‪ ,‬כן נמי ניתן‬ ‫היה בידי שנאמר )תהלים קד‪ ,‬יט( עשה ירח למועדים‪,‬‬ ‫לשנות המזלות ליטול מזל צדק ממערב ולהניחו‬ ‫אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם ברשותכם‪ ,‬אם‬ ‫במזרח וכדומה‪.‬‬ ‫אמרתם הן הן‪ ,‬אם אמרתם לאו לאו‪ ,‬מכל מקום יהא‬ ‫וכיון שעצם התחלקות הזמן הוי ליה בריאה‬ ‫החודש הזה לכם‪ ,‬ולא עוד אלא אם בקשתם לעבר‬ ‫גשמית א"כ יכול השי"ת לשנותו לפי הצורך‬ ‫את השנה הריני משלים עמכם‪.‬‬ ‫ולהחליף את הזמנים‪ ,‬ואותו הזמן השייך לעת זה‪,‬‬ ‫כן למדים ענין זה מדברי הירושלמי )נדרים‪ ,‬פרק ו‪,‬‬ ‫להעבירו לעת אחרת‪ ,‬והזמן שלפי החשבון צריך‬ ‫הלכה ח(‪ ,‬שדרשו מהפסוק )תהלים נז‪ ,‬ג( אקרא‬ ‫להיות בעוד כמה שנים להקדימו שישמש עתה תיכף‬ ‫לאלקים עליון לא'ל גומר עלי‪ ,‬בת שלשה שנים ויום‬ ‫ומיד‪ ,‬וכן היה בעת יציאת מצרים דהגם שהיו רק‬ ‫אחד נמלכו בית דין לעברו בתולין חוזרין ואם לאו‬ ‫רד"ו שנים בגלות‪ ,‬מכל מקום האיר הקב"ה להקדים‬ ‫אינן חוזרין‪ ,‬ופסק כן הש"ך להלכה )יורה דעה‪ ,‬סימן‬ ‫להם הישועה ע"י שהביא באותו שעה את הזמן‬ ‫קפט‪ ,‬ס"ק יג(‪ .‬והיינו דכיון שכל סדר הגלגלים והמזלות‬ ‫שהיה מיועד להיות אחר ד' מאות שנה‪ ,‬ונעשה ממש‬ ‫נתונים תחת שלטון התורה‪ ,‬ובכח התורה יכולים בני‬ ‫כאילו עתה עמדו אחר ת' שנה במצרים‪ ,‬ובאמת‬ ‫ישראל לשדד סדרי המערכה ולהחליף את הזמנים‪,‬‬ ‫שכלל לא היה קודם הזמן אלא אז הגיע הזמן ממש‪,‬‬ ‫על כן נמסרה קביעת העיתים על ידי בני ישראל‪.‬‬ ‫כי אותם האורות וההשפעות והשתלשלות המזלות‬ ‫‪ -‬ביאור סתירת המדרשים אימתי היה בשורת‬ ‫וסדרי העולם שהיו צריכים להתגלות אחר ת"ל‬ ‫פקידת שרה ואימתי נולד יצחק ‪-‬‬ ‫שנים אילו היה העולם הולך כתיקונו בטבעיות‬ ‫ויתבאר בזה מה שהביאו התוס' בר"ה )דף י"א ע"א‬ ‫העולם‪ ,‬שימשו אז בעת צאת בני ישראל ממצרים‪.‬‬ ‫ד"ה אלא( מחלוקת מדרשים אימתי נולד יצחק‪ ,‬דבגמ'‬ ‫ועשה כן הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו בראותו את‬ ‫שם משמע דנולד יצחק בפסח )וכ"ה בגמ' ב"מ דף פ"ו‬ ‫שפל מצבם של כלל ישראל‪ ,‬כפי שפי' האר"י ז"ל‬ ‫ע"ב( שהמלאכים באו לבשר את שרה בחג הסוכות‪,‬‬ ‫)סידור האריז"ל‪ ,‬הגדש"פ‪ ,‬פיסקא מצה זו( על הכתוב ולא‬ ‫וילדה בפסח לשבעה חדשים‪ ,‬וכן הוא בפרקי דרבי‬ ‫יכלו להתמהמה )שמות יב‪ ,‬לט( שבאם היו נשארים‬ ‫אליעזר )פרק כט( דביום הכיפורים נימול אברהם‬ ‫עוד זמן קצר בארץ מצרים היו נופלים עד לנ' שערי‬ ‫פר' תולדות · טו · תשפ"ז‬ ‫והיו תלמידיו מהלכין אחריו‪ ,‬ראה ריבה אחת‬ ‫אבינו‪ ,‬אלמא דבשורת יצחק בתשרי הואי‪ .‬אמנם רבי‬ ‫שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של‬ ‫מאיר ש"ץ יסד בפיוט )ערבית ליל חג הפסח( וכן הוא‬ ‫ערביים ]מגודל הרעב והכפן ששרר אז בירושלים‪,‬‬ ‫במדרש )ב"ר מח‪ ,‬יב( שבשורת המלאך לשרה בערב‬ ‫שהיו אנשים נפוחי כפן שמתו ברעב מושלכים‬ ‫הפסח היתה‪ ,‬וכ"ה במכילתא )פר' בא‪ ,‬מסכתא דפסחא‪,‬‬ ‫ברחובות עיר‪ ,‬עד שלא מצאה דבר מאכל‪ ,‬והיתה‬ ‫פרשה יד( ובסדר עולם )פרק ה( איתא שהמלאכים באו‬ ‫מחזרת אחר גרגירי שעורים בתוך גללי הבהמה מה‬ ‫לבשר על לידת יצחק בט"ו בניסן‪ ,‬ולפי"ז נמצא‬ ‫שלא נתעכל אצלם[‪.‬‬ ‫שבערב פסח של שנה הבאה נולד יצחק‪ ,‬וישנו אף‬ ‫כיון שראתה אותו נתעטפה בשערה ועמדה‬ ‫ההוכחה לכך‪ ,‬ממה שנאמר )בראשית יט‪ ,‬א( ויבואו‬ ‫לפניו‪ ,‬אמרה לו רבי פרנסני‪ ,‬אמר לה בתי מי את‪,‬‬ ‫שני המלאכים סדומה בערב‪ ,‬שהוא ליל פסח‪ ,‬דכתיב‬ ‫אמרה לו בת נקדימון בן גוריון אני ]אשר הפליגו‬ ‫)שם ג( ומצות אפה ויאכלו‪ .‬נמצא דנחלקו בזה אימתי‬ ‫חכמים בגודל עשירותו‪ ,‬ואמרו )גיטין דף נ"ו ע"ב(‬ ‫היה בשורת פקידת שרה עם בתשרי או בניסן‪,‬‬ ‫שהוא שהיה אחד משלשת העשירים הגדולים ביותר‬ ‫וכמו"כ מצינו שנחלקו אימתי נולד יצחק‪ ,‬דבגמ'‬ ‫שהיו בירושלים‪ ,‬והוא רצה לפרנס את כל ירושלים‬ ‫מבואר שנולד בפסח‪ ,‬ואילו לפי פשטות הענין בפרקי‬ ‫במשך כ"א שנה[ וכו'‪ ,‬בכה רבי יוחנן בן זכאי ואמר‪,‬‬ ‫דרבי אליעזר )שם( נולד יצחק בתשרי‪ ,‬וכמש"כ גם‬ ‫אשריכם ישראל בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל‬ ‫בילקוט ראובני )פר' תולדות‪ ,‬אות ב(‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫אומה ולשון שולטת בהם‪ ,‬ובזמן שאין עושין רצונו‬ ‫וכיון דקיי"ל )עירובין דף י"ג ע"ב( דאלו ואלו דברי‬ ‫של מקום מוסרן ביד אומה שפלה‪ ,‬ולא ביד אומה‬ ‫אלוקים חיים‪ ,‬וכל דברי חז"ל חיים וקיימים‪ ,‬מעתה‬ ‫שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה‪.‬‬ ‫מוטל עלינו לבאר היאך יתקיימו שני השיטות הללו‬ ‫והנה לכאורה צריך להבין דמה שייך לומר‬ ‫יחדיו‪ .‬ולפי דברינו א"ש‪ ,‬דכיון דכאמור כל ענין סדר‬ ‫אשריכם ישראל‪ ,‬התינח אם גם בזמן שאין עושין‬ ‫הזמנים הוא כחפץ גשמי שניתן לשנותו ולהזיזו‬ ‫רצונו של מקום היו מקבלים רוב טובה היה שייך לומר‬ ‫ממקום למקום‪ ,‬הרי שבוודאי יתכן גם לחברם יחדיו‪,‬‬ ‫על זה אשריכם ישראל‪ ,‬אולם מה שבני ישראל ברום‬ ‫וכשם שיש ביד הקב"ה להחיש הקץ ולהקדימו ר'‬ ‫המעלה בזמן שעושין רצונו של מקום‪ ,‬איזה רבותא‬ ‫שנים קודם לכן‪ ,‬ורד"ו שנים אחר ירידת בני ישראל‬ ‫הוא בכך‪ ,‬הרי בדין הוא שיקבלו שכרם כפי שמגיע‬ ‫למצרים החיש אז לאותו העת את הזמן של אחר‬ ‫להם בצדק וביושר‪ ,‬וכשאין עושים רצונו של מקום‬ ‫ת"ל שנים‪ ,‬כן נמי קיבץ השי"ת וחיבר ב' הקדושות‬ ‫הריהם נופלים כל כך להיות במצב שפל וירוד גרוע‬ ‫יחדיו‪ ,‬האורות וההשפעות הרוחניים של קדושת ימי‬ ‫יותר מבעלי חיים‪ ,‬ומהו שאמר 'אשריכם ישראל'‪.‬‬ ‫הסוכות יחד עם האורות וההשפעות הרוחניים של‬ ‫והמהרש"א ביאר בזה ביאור נורא‪ ,‬דאכן רבן יוחנן‬ ‫קדושת ימי הפסח‪.‬‬ ‫בן זכאי אמר אשריכם על שני הצדדים‪ ,‬כי באמת‬ ‫ואנו בעיני בשר אין אנו כל השגה באותם שפע‬ ‫שני ההפכיות הם למעלות ישראל‪ ,‬כי כל אומה‬ ‫רוחניים‪ ,‬אשר 'טובים מאורות שברא אלוקינו' המה‬ ‫ואומה יש לה שר ומזל בשמים‪ ,‬משא"כ ישראל שאין‬ ‫אורות רוחניים ועליונים שתיקן הקב"ה בשמי מעל‪,‬‬ ‫להם שום מזל אבל הם חלק ה' כי יעקב חבל נחלתו‬ ‫ובאותה העת ממש שימשו יחדיו בבת אחת‬ ‫)דברים לב‪ ,‬ט(‪ ,‬ועל כן כשעושין רצונו הם למעלה מכל‬ ‫האורות של ימי הפסח וימי הסוכות‪ ,‬על ידי מה‬ ‫האומות ושריהם כמו שנאמר הבט נא השמימה‪,‬‬ ‫ששינה הקב"ה והקדים האורות של ששה חודשים‬ ‫שדרשו מזה חז"ל שהוציא הקב"ה את אברהם אבינו‬ ‫לקודם לכן )ועי' קדושת לוי‪ ,‬דרושים לפסח‪ ,‬ד"ה מה‬ ‫החוצה למעלה מכל צבא השמים‪ ,‬דאין הבטה אלא‬ ‫שמקשים התוספות(‪.‬‬ ‫מלמעלה למטה‪ ,‬אבל כשאין עושין בני ישראל רצונו‬ ‫‪ -‬הוכחה שבנ"י אינם נתונים תחת שלטון המזלות‬ ‫של מקום אזי הקב"ה מסלק את שכינתו מהם‪ ,‬והרי‬ ‫ממה שמשתנה מצבם בבת אחת מקצה לקצה ‪-‬‬ ‫הם שפלים ונבזים מכל האומות שיש להם שר ומזל‪,‬‬ ‫ענין זה שבני ישראל המה למעלה מן המזל מצינו‬ ‫ואילו לישראל אין שר ומזל‪ ,‬עכתו"ד‪.‬‬ ‫בדברי חז"ל )כתובות דף ס"ו ע"ב( מעשה ברבן יוחנן בן‬ ‫ויש להוסיף ולבאר עומק כוונת הדברים‪ ,‬דהנה‬ ‫זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים‬ ‫פר' תולדות · טז · תשפ"ז‬ ‫דבר זה עצמו הוא תפארת לישראל‪ ,‬כי הרי זה מורה‬ ‫בוודאי אם המזל הוא הקובע לאדם אשר הוא נתון‬ ‫על האהבה של הקב"ה לבני ישראל אשר המה‬ ‫תחת שליטת המזלות‪ ,‬הרי שאז אם הוא במזל טוב‬ ‫מושגחים ומונהגים על ידו בלבד‪ ,‬כי כאמור אם היו‬ ‫וכגון שנולד במזל מעשיר הרי שאין כל נפק"מ באיזה‬ ‫מונהגים בדרך הטבע לא יכול היה לקרות כדבר‬ ‫מצב יהיה ותמיד יהיה נשפע אליו עשירות ושפע רב‪,‬‬ ‫הזה‪ ,‬עכתו"ד )ועי' אבני המקום‪ ,‬אבן שתיה‪ ,‬אות קיז;‬ ‫הן אם יתנהג בתום וביושר הן אם לאו‪ ,‬הן אם צדיק‬ ‫אברהם במחזה‪ ,‬דרוש טז להספד‪ ,‬ד"ה אמנם אפשר(‪.‬‬ ‫הוא הן אם רשע חלילה‪.‬‬ ‫ועל פי זה יתבאר היטב דמהאי טעמא כשראה‬ ‫ברם לא כן עם בני ישראל אשר אין מזל לישראל‪,‬‬ ‫רבן יוחנן בן זכאי את בתו של נקדימון בן גוריון שהיה‬ ‫והם מונהגים על ידי הקב"ה לבדו‪ ,‬ומושגחים על ידו‬ ‫מעתירי ירושלים‪ ,‬ולפתע נתהפך הגלגל כל כך עד‬ ‫תמיד בכל עת ובכל שעה‪ ,‬וכיון שכן אין הדבר תלוי‬ ‫שהיתה בתו מלקטת שעורים מגללי הבהמות‪ ,‬הרי‬ ‫כלל במזל שיקבע המזל אם תבוא אליהם הברכה‬ ‫שעל זה אמר רבן יוחנן בן זכאי אשריכם ישראל‬ ‫להרוויח ולהשיג ולעשות חיל אם לאו‪ ,‬אם ישרור‬ ‫שהנכם נמצאים תחת הנהגתו הישרה ועיניו‬ ‫באהליהם שמחה בבני חיי ומזוני רויחי אם לאו‪ ,‬כי‬ ‫הצופיות של הקב"ה בעצמו‪ ,‬ואין אתם נתונים בידי‬ ‫אם במעשיהם‪ ,‬דכיון שמונהגים הם ע"י השי"ת על‬ ‫הכוכבים והמזלות‪ ,‬ומעמדה ומצבה של בת נקדימון‬ ‫כן כאשר הם מבקשים מאתו ית' מושיטים ידו‬ ‫בן גוריון מוכיח על הדבר הזה‪ ,‬שעל פי סדר המזל‬ ‫בתפילה ובקשה וסומכים ונשענים עליו שיעשה‬ ‫לא היה יתכן להיות מצב הפכי כזה‪.‬‬ ‫עמנו טובה להאציל עלינו וליתן לנו מתת ידו‬ ‫על כך אמר ריב"ז‪ ,‬ראו נא כי בזמן שבני ישראל‬ ‫הרחבה‪ ,‬והוא הוא המשפיע והנותן להם די צרכם‪,‬‬ ‫עשו רצונו של מקום בית המקדש היה קיים והיו עדת‬ ‫הרי שרק אם ראויים הם ימלא משאלותם‪ ,‬ואם אינם‬ ‫ה' ברום המעלה העליונה‪ ,‬ואילו כאשר גרמו‬ ‫ראויים גם אם יהיו במזל טוב לא יועיל להם מאומה‪.‬‬ ‫העוונות ברגע קטן נחרב בית מקדשינו ונמסרו בידי‬ ‫והנה בספר טיול בפרדס )פיתחא זעירא‪ ,‬אות ה(‬ ‫אומה שפילה ולא זו בלבד אלא ביד בהמתן של‬ ‫מביא בשם זקינו הגה"ק בעל קול אריה זי"ע‪,‬‬ ‫אומה שפילה‪ ,‬וירדו לשפל המצב והמדרגה‪ ,‬אמנם‬ ‫דהוכחה ניצחת לדבר זה שבני ישראל נתונים בידי‬ ‫על זה גופא אשריכם ישראל‪ ,‬כי דבר זה גופא הוא‬ ‫הקב"ה עצמו ולא מושפעים מן המזלות‪ ,‬הוא מכך‬ ‫ראיה ניצחת שאין בני ישראל נשפעים ע"י המזלות‬ ‫שלפעמים מצבם משתנה בפעם אחת‪ ,‬כי סדר‬ ‫אלא בידו של הקב"ה בעצמו ולא בידי שליח‬ ‫המזלות הילוכם במעגל אשר אין לה קצוות‪ ,‬ולכן כל‬ ‫ואמצעי‪ ,‬ועל דבר זה אשריכם ישראל‪.‬‬ ‫שינוי נמשך בהדרגה אט אט ואינו בא בפתע פתאום‬ ‫ולזה אמרו חז"ל )ע"ז דף י' ע"ב( יש קונה עולמו‬ ‫ובבת אחת‪.‬‬ ‫בשעה אחת ויש מאבד עולמו בשעה אחת‪ ,‬דכיון‬ ‫ולכן כאשר רואים כי בעוד שזה עתה היו בני‬ ‫שנתונים אנו תחת הנהגתו ית"ש‪ ,‬הרי שאפי'‬ ‫ישראל ברום המעלה העליונה בכל מילי דמיטב‪,‬‬ ‫שבשעה אחת לא נשתנה המזל‪ ,‬הנה אעפ"כ יכול‬ ‫ובזמן קצר מאוד מתהפך מצבם מן הקצה אל הקצה‬ ‫האדם לקנות או לאבד עולמו בשעה זו‪ ,‬דכיון‬ ‫ויורדים לדיוטא תחתונה ה"י‪ ,‬וכן להיפך שלפעמים‬ ‫שהנהגתנו הוא על ידי הקב"ה בעצמו הרי שאין זה‬ ‫נמצאים בשפל המצב בדיוטא התחתונה ממש‪,‬‬ ‫תלוי כלל בענין סדרי המזלות והגלגלים‪ ,‬ומרגע לרגע‬ ‫ולפתע כרגע נתהפך מצבו להיותו עולה בשפע‬ ‫יכול כל ענין להתהפך לטוב או למוטב‪.‬‬ ‫ברכה והצלחה מרובה‪ ,‬אשר הנהגה כזו לא יתכן‬ ‫‪ -‬מצוה פרה אדומה מורה שאין מזל לישראל ‪-‬‬ ‫שתהיה על ידי השפעת המזל שבזמן קצר ישתנה‬ ‫ענין זה מצינו גם בפרה אדומה‪ ,‬אשר יש בה ב'‬ ‫ההשפעה מהיפוך להיפוך‪ ,‬בכך מוכח כי רק השי"ת‬ ‫הפכים מהיפך להיפך‪ ,‬דמחד הוא מטהר טמאים‪,‬‬ ‫הוא הוא המנהיג את בני ישראל‪.‬‬ ‫ומאידך מטמא טהורים‪ ,‬וכבר עמדו בזה לבאר היאך‬ ‫וביאר בזה מאמר הכתוב )איכה ב‪ ,‬א( השליך‬ ‫יעמדו שני הדברים יחדיו דלכאו' או שיש בה כח‬ ‫משמים ארץ תפארת ישראל‪ .‬דמה שהשליך משמים‬ ‫טהרה או שיש בה רוח טומאה‪ ,‬והיאך יהיה בחדא‬ ‫ארץ‪ ,‬שזה עצמו שבני ישראל נפלו מאיגרא רמא‬ ‫מחתא מטהר טמאים ומטמא טהורים‪ .‬ולהנ"ל יתבאר‬ ‫לבירא עמיקתא‪ ,‬מכוכבי השמים עד לעפר הארץ‪,‬‬ ‫פר' תולדות · יז · תשפ"ז‬ ‫וחסדים‪ ,‬עכתוד"ק‪.‬‬ ‫שזה בא ללמד על הנהגת הבורא ב"ה עם בני ישראל‪,‬‬ ‫ואיתא עוד בספה"ק )מגיד מישרים‪ ,‬פר' בראשית‪ ,‬ד"ה‬ ‫שאינם נתונים ומסורים כלל לשלטון המזלות‪ ,‬כי רק‬ ‫אור ליום השבת( שכל הסיבה שבשבילה יצר הקב"ה‬ ‫מי שהוא נתון לשליטתם וכל מהלך חייו הוא עפ"י‬ ‫כל העולם היה מאחר ורצון הטוב להיטיב ורחמיו על‬ ‫סדר המזלות‪ ,‬הרי שאז ישנו קביעות המשכה וטבע‬ ‫כל מעשיו‪ ,‬ואמרו חז"ל )ירושלמי ערלה פ"א ה"ג( מאן‬ ‫שעל פי זה נמשך והולך הדבר‪ ,‬ברם מאחר ובני‬ ‫דאכיל דלאו דיליה בהית לאיסתכולי באפיה‪ ,‬ולכן‬ ‫ישראל מושגחים על ידי הבורא ב"ה לבדו‪ ,‬הרי שיש‬ ‫אף שיש ביד הקב"ה ליתן ולהשפיע שפע השפעות‬ ‫בידו להפך הענין מרגע אחד למשנהו‪.‬‬ ‫טובות לכל אחד ואחד כל נשמות ישראל אף בלא‬ ‫עפי"ז יבואר ענין כפרת פרה אדומה‪ ,‬אשר אמרו‬ ‫שיצטרכו כלל לבוא להאי עלמא לעמול ולהתייגע‪,‬‬ ‫חז"ל )ראה רש"י במדבר יט‪ ,‬כב( שהוא כפרה לחטא‬ ‫ברם באופן כזה שהיו ניזונים וחיים וקיימים על ידי‬ ‫המדבר‪ ,‬דהנה בני ישראל טעו אז לדמות שהנהגתם‬ ‫לחם חסד שיושפע להם ברוב רחמיו וחסדיו ית' היה‬ ‫הוא עפ"י המזלות‪ ,‬ומזה באו לכלל טעות לעשות את‬ ‫זה בבחי' מתנת חינם ונהמא דכיסופא )ראה דעת‬ ‫העגל הזה‪ ,‬וכאשר הרחבנו בזה הדיבור כמ"פ‪ ,‬ועל‬ ‫תבונות‪ ,‬אות יח(‪ ,‬ובאופן כזה לא היו יכולים להגיע‬ ‫כן נצטוו להביא לכפרתם פרה אדומה דמהותה‬ ‫לדביקות אמת בבורא ית"ש‪ ,‬ולא היו יכולים ליהנות‬ ‫מורה שבני ישראל המה למעלה מן המזל‪ ,‬ואין המזל‬ ‫מזיו השכינה ולהתענג על ה'‪.‬‬ ‫קובע עבורם במאומה‪ ,‬ובריגעא חדא יש ביכולת כל‬ ‫ומהאי טעמא ברא השי"ת העולם ומלואו‪ ,‬והוריד‬ ‫דבר להשתנות מרגע אחד למשנהו‪ ,‬ובהכרה וידיעה‬ ‫את נשמת האדם להאי עלמא ונתן לו תורה ומצוות‪,‬‬ ‫בענין זה יכפרו על אותו המעשה‪.‬‬ ‫וכאן בעולם התחתון ישנו לכל אחד מלחמה כבידה‬ ‫‪ -‬ברצון ה' להיטיב עם בריותיו שלא יזכו במתנת‬ ‫ביצרו הרע‪ ,‬שצריך הוא להיות תמיד בכל עת כובש‬ ‫חינם לכן נתן בידם הכח להפך חשוכא לנהורא ‪-‬‬ ‫את יצרו על כל הקשיים והנסיונות שמציב לרגלו‪,‬‬ ‫והנה איתא במדרש )מדרש אגדה‪ ,‬בראשית א‪ ,‬א;‬ ‫וכשעמל ומתייגע ביזע רב הרי שבכך נוחל שכרו על‬ ‫פסיקתא דר"כ מא‪ ,‬ב( מתחילה עלה במחשבה לברוא‬ ‫פי פעלו‪ ,‬ומקבלים בני ישראל שכר על מעשיהם‪,‬‬ ‫את העולם במדת הדין‪ ,‬שנאמר בראשית ברא‬ ‫וניזונין בזרוע בשכר קיום המצוות ואוכלים משלהם‪,‬‬ ‫אלוקים‪ ,‬ראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מדת‬ ‫וממילא אפשר להם להביט נוכח פני ה' ולבקר בהיכלו‪.‬‬ ‫הרחמים למדת הדין‪ ,‬והיינו דכתיב )בראשית ב‪ ,‬ד(‬ ‫וע"ז אמר הכתוב )תהלים קכח‪ ,‬ב( יגיע כפיך כי‬ ‫ביום עשות הוי"ה אלוקים ארץ ושמים‪ .‬וכבר עמדו‬ ‫תאכל אשריך וטוב לך‪ ,‬ורצ"ל דרק כאשר הוא אוכל‬ ‫בזה המפרשים )של"ה הק'‪ ,‬פר' בראשית‪ ,‬תורה אור(‬ ‫ביגיעה עצמית או אז אשריו וטוב לו‪ ,‬ברם אם יאכל‬ ‫דלכאו' הלא אין שייך גבי קוב"ה ענין חרטה ושינוי‬ ‫בלא יגיעה הרי אף שיהיה לו כל צרכו‪ ,‬אעפ"כ לא‬ ‫מחשבה‪ ,‬ולא איש א'ל ויכזב‪ ,‬ורק אצל בני אדם בשר‬ ‫יהיה זה לטוב לו‪ ,‬יען כי יהיה זה בבחי' מתנת חינם‬ ‫ודם שייך לומר שמתחילה חשב ודימה ולבסוף‬ ‫ולחם חסד ובאופן כזה בהית לאסתכולי באפיה‪.‬‬ ‫נתגלה שטעה ועל כן כשרואה שאינו כדבעי מהרהר‬ ‫‪ -‬ע"י עסק התורה בלילה מהפכים דין לחסד ‪-‬‬ ‫בדעתו ומשנה ארחותיו ודרכו‪ ,‬ברם זה אינו שייך‬ ‫והנה מרן אאדמו"ר זי"ע )שפע חיים רעד"ר ח"א‪,‬‬ ‫כלל לומר גבי בורא העולם‪.‬‬ ‫פרשתן‪ ,‬מאמר ד‪ ,‬אות ד‪-‬ו( ביאר הפסוק ואברהם זקן בא‬ ‫וביארו בזה בספה"ק )נועם אלימלך‪ ,‬ריש פר' דברים(‬ ‫בימים וה' ברך את אברהם בכל‪ ,‬דהנה יש עצה טובה‬ ‫דבוודאי לא היה כל שינוי בהנהגת הבורא ב"ה‪ ,‬כי‬ ‫וסגולה נפלאה לאדם שרואה מדת הדין שולטת עליו‪,‬‬ ‫ברא השי"ת הנהגת העולם במדת הדין‪ ,‬וכמו‬ ‫כגון שיש לו חולה בתוך ביתו או שזקוק לישועה‬ ‫שנאמר )קהלת ג‪ ,‬יד( והאלוקים עשה שיראו מלפניו‪,‬‬ ‫אחרת‪ ,‬ומבקש הוא להמשיך על עצמו חסד ורחמים‬ ‫ברם נתן הקב"ה כח זה לבני ישראל שיהיה בידם‬ ‫ולהפך מדת הדין למדת הרחמים‪ ,‬והוא שילמד האדם‬ ‫היכולת להפך מדת הדין למדת הרחמים‪ ,‬כשכבר‬ ‫תורה בלילה‪ ,‬ואז מדה כנגד מדה כמו שהוא מהפך‬ ‫מתחילת ומראשית הבריאה היה זה תכלית הבריאה‬ ‫לילה ליום‪ ,‬ונעשה בחי' לילה כיום יאיר )תהלים קלט‪,‬‬ ‫שבני ישראל בעבודתם יהפכו חשוכא לנהורא‪,‬‬ ‫יב(‪ ,‬ויעזרהו השי"ת להפך מדת הדין לרחמים‪.‬‬ ‫להמתיק תוקף הדין ולהמשיך בחי' חסד א'ל רחמים‬ ‫פר' תולדות · יח · תשפ"ז‬ ‫הארץ‪ ,‬אלקים בגימטריא הטבע )ראשית חכמה שער‬ ‫וזהו שהורה לנו הקב"ה כשפתח תורתו הק'‬ ‫האהבה‪ ,‬פרק ז(‪ ,‬היינו שהקב"ה ברא את העולם‬ ‫בתחילת הבריאה בראשית ברא אלוקים את‬ ‫שיתנהל עפ"י הסדר הטבעי לפי סדר הגלגלים‬ ‫השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו ובוהו‬ ‫והמזלות‪ ,‬אכן ויאמר אלוקים יהי אור זו תורה‪ ,‬וכיון‬ ‫וחושך על פני תהום‪ ,‬שכל סדר יצירת ובריאת‬ ‫שנתן הקב"ה תורתו לעמו בית ישראל‪ ,‬הרי שאצלם‬ ‫העולם היה בבחי' חושך המורה על בחי' מדת הדין‪,‬‬ ‫אין המזל קובע‪ ,‬ויש בידם לשדד ולהפך סדרי‬ ‫וע"ד דאיתא בזוה"ק )פר' שמות‪ ,‬ח"ב דף כ"א ע"א( דיום‬ ‫המזלות‪ ,‬להעתיקם ולהעבירם ממקום למקום‪ ,‬כי‬ ‫הוא בחי' חסד ממדת הרחמים‪ ,‬וכדכתיב )תהלים מב‪,‬‬ ‫נעלים וגבוהים הם יותר מהם‪.‬‬ ‫ט( יומם יצוה ה' חסדו‪ ,‬ולילה הוא בחי' מדת הדין‬ ‫ויובן בזה מ"ד בזוה"ק )תיקו"ז דף ע"ז ע"ב( ויאמר‬ ‫אשר בו תרמוז כל חיתו יער )שם קד‪ ,‬כ(‪ ,‬אך ויאמר‬ ‫אלוקים יהי אור‪ ,‬הדא הוא דתנן אור לארבעה עשר‬ ‫אלוקים שעיקר התכלית הוא להמשיך ויהי אור‬ ‫בודקין את החמץ לאור הנר‪ ,‬והוא תמוה‪ .‬ולהנ"ל‬ ‫להפך חשוכא לנהורא‪ .‬וזהו דייקא על ידי אור זו תורה‬ ‫יבואר‪ ,‬דהנה החמץ רומז ליצר הרע )רש"י ברכות דף י"ז‬ ‫)ב"ר ג‪ ,‬ה(‪ ,‬וכמו שנאמר )משלי ו‪ ,‬כג( כי נר מצוה ותורה‬ ‫ע"א‪ ,‬ד"ה שאור(‪ ,‬וצריך לבדוק ולבער את החמץ הוא‬ ‫אור‪ ,‬שעל ידי התורה הק' מהפכים חשוכא לנהורא‪.‬‬ ‫היצר הרע ולהתגבר עליו לבטל השאור שבעיסה‪ ,‬ועל‬ ‫וז"ש הכתוב ואברהם זקן בא בימי"ם רצ"ל‬ ‫ידי העמל והיגיעה של האדם מהפכים חשוכא‬ ‫שהיה מהפך אף בחי' לילה לעשותו בחי' יום‪ ,‬וכל‬ ‫לנהורא ומשנים את כל סדר המזלות‪ ,‬וממילא‬ ‫שנותיו עד זקנה ושיבה היו רק ימים‪ ,‬כי גם לילותיו‬ ‫מתקיים 'וירא אלוקים את האור כי טוב' היינו שעל‬ ‫היו מאירים כיום מאור הגנוז אור השכינה‪ ,‬וזאת על‬ ‫ידי כן כבר אינו עוד בחי' לחם חסד שיהיה האדם‬ ‫ידי שהיה זקן ויושב בישיבה בד' אמות של הכלה‪,‬‬ ‫בוש לאסתכולי באפיה‪ ,‬אלא יקבל ויומשך עליו בחי'‬ ‫ובכך והוי"ה ברך את אברהם בכל‪ ,‬ובירושלמי‬ ‫אור כי טוב‪ .‬ועבודה זו המסורה לבני ישראל להפך‬ ‫)ברכות פ"ט ה"ה( כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו‪,‬‬ ‫חשוכא לנהורא להמתיק מדת הדין למדת הרחמים‬ ‫רומז למדת הדין‪ ,‬ועל ידי שלמד תורה בלילה ביטל‬ ‫ולשנות את סדרי המזלות והגלגלים‪ ,‬הוא מרצון‬ ‫מדת חושך עד שנמתק מדת הדין‪ ,‬וה' ברך את‬ ‫השי"ת להיטיב עם בריותיו‪ ,‬וחסד א"ל הוא עלינו‬ ‫אברהם בכל שגם בית דינו המורה למדת הדין‬ ‫כשזה היה כאמור תכלית כל היצירה כולה‪.‬‬ ‫הסכימה לברכו‪ ,‬כי בלימוד התורה המשיך רחמים‬ ‫ויורמז בטופס הברכה שהתקינו חז"ל ברוך שאמ"ר‬ ‫וחסדים ונעשה כולו אור‪ ,‬להפך ממדת הדין למדת‬ ‫והיה העולם‪ ,‬והיינו שברא הקב"ה העולם ומלואו‪,‬‬ ‫הרחמים‪ ,‬אתוד"ק‪.‬‬ ‫ומסר הכח לבני ישראל שיוכלו להמשיך במעשיהם‬ ‫ואם כי בוודאי אין הכוונה להפך המידות לעשות‬ ‫בחי' אמיר"ה שהוא בחי' חסד ורחמים‪ ,‬והמשיך ואמר‬ ‫מלילה יום ומיום לילה‪ ,‬שבזה לא הרוויח ולא קנה‬ ‫ברוך עושה בראשית כשהטעם לכך הוא כי ברוך‬ ‫לעצמו מאומה‪ ,‬ורק באופן שלא יזיק לו להמשך‬ ‫מרחם על הבריות‪ ,‬ורחמיו המרובים עלינו יען כי ברוך‬ ‫תלמודו גם בשעות היום שאז הוא בוודאי בחי' חסד‪,‬‬ ‫משלם שכר טוב ליראיו‪ ,‬שאינו רוצה שנאכל נהמא‬ ‫ויוכל להתמיד במשך היום כדבעי‪ ,‬או אז במה‬ ‫דכיסופא ונהיה בבחי' בהית לאסתכולי באפיה‪ ,‬כי אם‬ ‫שמוסיף לעסוק בתורה גם בלילה‪ ,‬מהפך הוא‬ ‫אדרבה ליתן שכר טוב ליראיו‪.‬‬ ‫חשוכא לנהורא להפכו ללילה שהוא בחי' דין‬ ‫‪ -‬מאברהם אבינו למדנו דאין שלטון המזלות על‬ ‫ולעשותו לבחי' חסד‪ .‬ולכה"פ יש לראות לקשר יום‬ ‫בני ישראל ‪-‬‬ ‫ולילה בתורה‪ ,‬וכדאיתא בספה"ק )מג"א או"ח סי' א'‬ ‫ולזה סיבב הקב"ה הדבר שדייקא באברהם אבינו‬ ‫סק"א בשם השלה"ק( שיש בזה סוד קדוש‪ ,‬והוא דבר‬ ‫ע"ה אבי האומה הישראלית להוציאו ולהעלותו מעל‬ ‫שקל יותר לכל אחד ואחד לקיימו‪ ,‬לקשר יום ולילה‬ ‫המזלות‪ ,‬יען אשר ממנו חוטרים ויצאו כל זרע בית‬ ‫אור וחושך בעסק התורה‪ ,‬שבזה מהפכים ומבטלים‬ ‫ישראל‪ ,‬וביקש הקב"ה להורות להם לישראל שאין‬ ‫להפך בחי' לילה ודין לעשותו בחי' יום וחסד‪.‬‬ ‫הדבר תלוי במזל כלל וכלל‪ ,‬הן ברוחניות והן‬ ‫ולפי דברינו יתבאר היטב דזהו שפתחה התוה"ק‬ ‫בגשמיות הן בגוף והן בנפש‪ ,‬וכיון שכך לא יתרשל‬ ‫ואמרה בראשית ברא אלקים את השמים ואת‬ ‫פר' תולדות · יט · תשפ"ז‬ ‫ביכולת לשנות העיתים והזמנים‪ ,‬ומזה ילמדו שאין‬ ‫האדם מעבודתו לומר דמאחר וישנו לסדרי הגלגלים‬ ‫המזל מכריח ואין לו כל כח לקבוע ולגרום מאומה‪,‬‬ ‫והמזלות בעולם והמזל הוא כמכריח וקובע מהות‬ ‫אלא הכל תלוי ביד האדם לבדו‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬הרי שאין כל טעם ותכלית לעבודתו‪ ,‬אלא‬ ‫ולזה פתח הקב"ה ואמר בלשון יחיד אנכי ה'‬ ‫יידע ויזכור כי בני ישראל המה למעלה מן המזל‬ ‫אלוקיך‪ ,‬ללמד לכל אחד ואחד מבני ישראל בכל מקום‬ ‫ובכח התורה יכולים הם לשנות כל סדרי הגלגלים‬ ‫ובכל עת‪ ,‬שלא יפול לזרועות היצר החפץ להפילו‬ ‫והמזלות המסורים ונתונים בידם‪.‬‬ ‫ברשתו לדמות כי מזלו קובע‪ ,‬אלא ידע שיש בידו‬ ‫עפי"ז יבואר דרשת חז"ל‪ ,‬דכשראו מלאכי השרת‬ ‫לשנות המזל ולהתרומם אפי' מבירא עמיקתא לאיגרא‬ ‫שמבקש הקב"ה ליתן התורה לבני אדם בארץ‬ ‫רמא‪ ,‬מהמקום הנמוך ביותר למקום הגבוה ביותר‪.‬‬ ‫מתחת‪ ,‬והמה ידעו שכל הנהגת העולם הוא על פי‬ ‫מעתה יבוארו דברי המדרש שהסמיכו לפסוק וה'‬ ‫סדר הגלגלים והמזלות‪ ,‬ומתוך כך באו לכלל טעות‬ ‫ברך את אברהם בכל‪ ,‬מה שנאמר במתן תורה אנכי‬ ‫כאותו טענה של איוב שטען ואמר בראת גן עדן‬ ‫ה' אלוקיך וגו'‪ ,‬דכיון שאמר הכתוב ואברהם זקן‬ ‫בראת גיהנום‪ ,‬בראת צדיקים בראת רשעים‪ ,‬ומה‬ ‫שקנה חכמה‪ ,‬והיה אברהם זקן ויושב בישיבה )יומא‬ ‫טעם יש ליתן להם התורה אחר שממה נפשך יהיו‬ ‫דף כ"ח ע"א(‪ ,‬והוא הוא שהורה לנו אשר בא בימים‬ ‫בטבעם צדיקים או רשעים‪ ,‬יען אשר המלאכים לא‬ ‫היינו שיכולים לשנות קביעת העיתים והזמנים‬ ‫ידעו מסוד זה שבני ישראל המה למעלה מן המזלות‪.‬‬ ‫והימים‪ ,‬וזהו כאמור בכח התורה‪ ,‬ויראי ה' הדבקים‬ ‫ולזה ביקש הקב"ה להורות להם אשר רק הבל‬ ‫בתורת ה' מסורים המזלות בידם לעשות בהם‬ ‫יפצה פיהם‪ ,‬ועל כן צר הקב"ה קלסתר פניו של משה‬ ‫כרצונם‪ ,‬ובכח זה וה' ברך את אברהם בכל‪ ,‬ונולד‬ ‫דומה לאברהם‪ ,‬ובכך הורה להם שכשם שאברהם‬ ‫לו יצחק אף שלפי מזלו אברהם אינו מוליד‪ ,‬ואף קיבץ‬ ‫לא היה יכול להוליד על פי המזל‪ ,‬והנה לא הכריח‬ ‫למקום אחד קדושות שני העיתים מימי הפסח ומימי‬ ‫אצלו המזל ולא גרם מאומה כשלא היה למזל כל‬ ‫הסוכות‪ ,‬כי בכח קדושתו ודביקותו בהשי"ת היה‬ ‫השפעה עליו‪ ,‬וכמו כן הנני נותן התורה לעמי עם בני‬ ‫למעלה מן המזל ולא היה הזמן מכריח אצלו‪ .‬לזה‬ ‫ישראל‪ ,‬ובכח התורה יעלה בידם לבטל כליל את כח‬ ‫הסמיכו לכאן הפסוק אנכי ה' אלוקיך אשר‬ ‫המזלות שלא יהיה לכך כל השפעה עליהם‪ ,‬ושוב‬ ‫הוצאתיך מארץ מצרים שגם שם יצאו בני ישראל‬ ‫אין להתיירא כלל מהשפעת המזלות עליהם ושפיר‬ ‫לצבאותם מארץ מצרים על ידי שהקדים להם‬ ‫ניתן למסור להם התורה לבני ישראל‪.‬‬ ‫השי"ת זמן העתיד להביאו שישמש עתה בעת‬ ‫‪ -‬ביאור מקראי הקודש ומאמרי חז"ל ע"ד האמור ‪-‬‬ ‫צאתם ממצרים‪ ,‬וכל זה יהיה בכח כל יחיד ויחיד‬ ‫ומהאי טעמא נמי פתח הקב"ה בעת נתינתו‬ ‫מבני ישראל לדורות עולם בכוחו ובזכותו של‬ ‫התורה ואמר אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ‬ ‫אברהם אבינו ע"ה‪.‬‬ ‫מצרים‪ ,‬וביקש להורות להם לישראל שלא יתפתו‬ ‫‪ -‬ע"י אמונה וידיעה כי אין עוד מלבדו מתעלים‬ ‫לילך שולל אחר דברי היצר הרע המייאשם לומר‬ ‫למעלה מן המזלות ‪-‬‬ ‫שאין להם תקווה ואחרית יען אשר מזלם קובע להם‬ ‫זהו שרמזה לנו תורה בפרשתן ויהיו חיי שרה‬ ‫מעשיהם ותהלוכות דרכם‪ ,‬כי הס מלומר כן‪ ,‬והאיש‬ ‫מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים‪ ,‬ובכל השנים‬ ‫הישראלי אשר הוא מזרע אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬והוא‬ ‫הללו הלא כל שלטון המזלות וגלגלי המזלות‬ ‫מאמין בחי עולמים יוצר הכל‪ ,‬יודע כי אין מזל‬ ‫והכוכבים במסילותם סבבו סביב סביב פעמים‬ ‫לישראל‪ ,‬ועל ידי רצון ומעשים טובים ואפי' מועטים‬ ‫הרבה‪ ,‬אלא שזה היה לכלל הנהגת הבריאה‪ ,‬לא כן‬ ‫יכול הוא להתרומם למעלה מן המזל‪ ,‬ולשנות המזל‬ ‫אצל שרה אמנו אצלה שני חיי שרה כולם שווים‬ ‫מכל וכל‪.‬‬ ‫לטובה‪ ,‬כי לא קבע לה המזל מאומה‪ ,‬והיא‬ ‫וזה שרמז להם באמרו אשר הוצאתיך מארץ‬ ‫בצדקותה וקדושתה אשר אברהם טפל לשרה‬ ‫מצרים‪ ,‬שכשם שביציאת מצרים הוציאם השי"ת‬ ‫בנבואה )שמו"ר א‪ ,‬א(‪ ,‬וכמ"ש )בראשית כא‪ ,‬יב( כל‬ ‫אחר ת"ל שנים‪ ,‬והיינו שהקדים הקב"ה אותה העת‬ ‫אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה‪ ,‬הרי שאצלה‬ ‫של אחר ת"ל שנים להביאו אחר רד"ו שנים‪ ,‬כי יש‬ ‫פר' תולדות · כ · תשפ"ז‬ ‫ומשמחה זו יושפע שמחה לכל אחד ואחד‪ ,‬והנה מה‬ ‫לא היה כל נפק"מ בכל הזמנים והעיתים מענין‬ ‫אומר ומה אדבר‪ ,‬דנודע מ"ד בזוה"ק )פר' פנחס‪ ,‬דף‬ ‫המזלות‪ ,‬כי היתה למעלה מן המזל‪ ,‬ואצלה כולם כל‬ ‫רי"ט ע"ב( דבעידן חדוותא מגיעים האבות מגן עדן‬ ‫העיתים והזמנים שווים לטובה‪.‬‬ ‫להשתתף בשמח צאצאיהם‪ ,‬והנה היום ביקשנו‬ ‫ולזה כיון שהעידה תורה על שרה אשר כל ימי חיי‬ ‫בברכת החודש 'חיים שאין בהם בושה וכלימה'‪,‬‬ ‫שרה כולם שווים לטובה ולא היתה שרה כלל תחת‬ ‫ואמנם כשיבואו האבות הק' מעולם העליון ויתבוננו‬ ‫שלטון המזלות‪ ,‬הסמיכו לכאן חז"ל במדרש הפסוק‬ ‫ויסתכלו במעשינו‪ ,‬הרי שמלא אני בושה וכלימה‪,‬‬ ‫יודע ה' ימי תמימים‪ ,‬ומי שהוא מקיים בעצמו בחי'‬ ‫וצריך הוא להחביא ולהטמין עצמי במסתרים‪,‬‬ ‫תמים תהיה עם ה' אלוקיך‪ ,‬הרי שאצלו ונחלתם‬ ‫ואמנם על זה בקשתינו 'חיים שאין בהם בושה‬ ‫לעולם תהיה‪ ,‬שלא יהיה לו כלל נפק"מ מזל יום ומזל‬ ‫וכלימה' שלא נבוש ולא נכלם מאבותינו‪.‬‬ ‫שעה וכו'‪ ,‬אלא תמיד יתקיים בידו ונחלתם לעולם‬ ‫והנה בזמן שמחה תרעין פתוחין הם ויכולים‬ ‫תהיה‪ .‬ודרשו עוד יודע ה' ימי תמימים זו שרה‬ ‫לפעול בשמים כל מאי דבעי‪ ,‬וזהו על ידי‬ ‫שהיתה תמימה במעשיה‪ ,‬א"ר יוחנן כהדא עגלתא‬ ‫ההתקשרות אל הצדיקים הק' זי"ע‪ ,‬וההתקשרות‬ ‫תמימה‪ ,‬כי ענין זה נלמד מפרה אדומה שהיא‬ ‫עליהם הוא דייקא על ידי לימוד התורה הק' וקבלת‬ ‫מטהרת טמאים ומטמאה טהורים‪ ,‬ומזה חזינן דאין‬ ‫עול תורה‪ ,‬שאז מתעלים להיות למעלה מן המזלות‪,‬‬ ‫בני ישראל נתונים תחת שלטון המזל ואין המזל קובע‬ ‫וממילא יכולים להגיע עד לבאר מים החיים הצינור‬ ‫להם מאומה‪ ,‬אלא הנהגתם הוא על ידי הבורא ב"ה‬ ‫הקדוש הזה שממשיכים הצדיקים זי"ע‪ ,‬ומן הבאר‬ ‫שהוא זן ומפרנס ומשגיח‪ ,‬והוא שנותן להם לישראל‬ ‫ההוא אשר הוא פתוח תמיד ישקו העדרים‪ ,‬להשפיע‬ ‫בנים ונחת‪ ,‬בריות גופא וחיי‪ ,‬וכל המצטרך‪.‬‬ ‫משם שפע ברכה בכל המצטרך‪.‬‬ ‫דבר זה הוא לימוד לדורות עולם ללמוד מהאבות‬ ‫יעזור השי"ת ויושפע שפע השפעות טובות‬ ‫הק' ענין זה שבני ישראל הנהגתם וכל שפעת חיותם‬ ‫רחמים וחסדים‪ ,‬חינא וחיסדא ורחמי וחיי ארוכי‬ ‫והנצרך להם אינו על ידי המזלות כי אם על ידי‬ ‫ומזוני רויחי‪ ,‬ברוחניות ובגשמיות בגוף ובנפש‪.‬‬ ‫הקב"ה לבדו‪ .‬ועל זה אמר הכתוב ונחלתם לעולם‬ ‫הקב"ה רואה בחוש כי אין אנו נשענים וסומכים על‬ ‫תהיה‪ ,‬כי דבר זה נשאר חרוט וקרוץ אצל בני ישראל‬ ‫שום בריה בעולם כי אם על הקב"ה לבדו‪ ,‬ובזכות זה‬ ‫לדורות עולם‪ ,‬שידעו ויכירו כי אין לנו להשען אלא‬ ‫ירומם השי"ת קרן ישראל מי שאמר לעולמו די יאמר‬ ‫על אבינו שבשמים‪ ,‬וזו עצה נפלאה היאך לצאת‬ ‫לצרותינו די ויאמר למלאך המשחית הרף‪ ,‬כי כבר‬ ‫ולהתרומם מכל מיני טרדות ומקרים קשים ורעים‬ ‫כשל כח הסבל‪.‬‬ ‫ברוחניות ובגשמיות בגוף ובנפש‪ ,‬דכיון שיודעים אנו‬ ‫והנה בכל שמחת נישואין מתעורר כח זה להחיש‬ ‫שמסורים אנו ביד הקב"ה‪ ,‬הרי שבוודאי מה שיקבע‬ ‫הישועה הכללית לכל כלל ישראל‪ ,‬וכאשר כבר דיבר‬ ‫השי"ת לבדו זהו שיהיה‪.‬‬ ‫בקדשו מרן אאדמו"ר זי"ע )שפע חיים נישואין‪ ,‬אות כ‪,‬‬ ‫ואנו אין לנו כי אם להושיט ידינו אל הבורא ית"ש‬ ‫סעי' ב( לפרש טופס הברכה 'שוש תשיש ותגל‬ ‫ולבקש טאטע העלף‪ ,‬והגם כי יודע אני בעצמי שאין‬ ‫העקרה בקיבוץ בניה'‪ ,‬דבכל שמחת נישואין מתעורר‬ ‫אני ראוי לכך כלל‪ ,‬מכל מקום הלא אתה הוא בעל‬ ‫הגאולה השלימה‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכן נודע מ"ש רביה"ק‬ ‫הרחמים ובעל החסדים‪ ,‬ואתה הוא אבינו מלכנו‬ ‫מראפשיץ זי"ע )אילה שלוחה‪ ,‬פר' וירא( במה שמברכין‬ ‫אבינו רועינו‪ ,‬ובוודאי שישמע השי"ת צעקתינו ולא‬ ‫לחתן וכלה 'שהזיווג יעלה יפ"ה'‪ ,‬לרמז כי עתה זיווג‬ ‫יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב‪ ,‬כי 'ונחלתם‬ ‫שמות הויה ואד' הם צ"א‪ ,‬אבל בציפייתנו צפינו‬ ‫לעולם תהיה'‪ ,‬ולא יטשנו השי"ת ותמיד בכל עת‬ ‫שיעלה למספר יפ"ה העולה צ"ה‪ ,‬וכבר יהיה ה' אחד‬ ‫יסייע ויושיע את בניו אהוביו זרע אברהם יצחק‬ ‫ושמו אחד‪ ,‬ומחציו תתמלא תיבתו )פיוט 'ובכן ויושע'‬ ‫ויעקב בני בחוניו‪.‬‬ ‫לשביעי של פסח(‪ ,‬ויתגדל ויתקדש שמיה רבא בעולם‪.‬‬ ‫‪ -‬דברי התעוררות לקראת ימי השמחה ‪-‬‬ ‫יעזור השי"ת וישרור השמחה בכל בתי ישראל‬ ‫עומדים אנו בפתח של שבוע של שמחה לכל‪,‬‬ ‫אצל כל אחד ואחד בפרטיות‪ ,‬ולכל בני ישראל היה‬ ‫ובגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם‪,‬‬ ‫פר' תולדות · כא · תשפ"ז‬ ‫מהצאצאים‪ ,‬בני חיי ומזוני רויחי‪ ,‬רפואות וישועות‪,‬‬ ‫אור במושבותם‪ ,‬ויומשך מזה לכל אחד ואחד כל מה‬ ‫ונגאל בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫שצריך בכל העניינים‪ ,‬כל מיני השמחות‪ ,‬נחת‬ ‫‪‬‬ ‫המעמדות'‪ ,‬בו נזכרו לטובה ביום החופה כל אלו‬ ‫מוצש"ק‬ ‫הנותנים דמי המעמדות‪ .‬והאציל מרן שליט"א‬ ‫אחר זמר 'א"ל מסתתר' זימרו עוד ניגוני שמחה‬ ‫מברכות קדשו ברוב רגש‪ ,‬שיזכו כולם ויתברכו בכל‬ ‫והודיה‪ ,‬לרגל שמחת בית צדיקים שבת אופריף‪,‬‬ ‫ברכות הטוב‪.‬‬ ‫ועודד מרן שליט"א השירה‪.‬‬ ‫אח"כ יצא מרן שליט"א לעבר היכל הגדול למעמד‬ ‫תפילת ערבית התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ג ר'‬ ‫הקבלת פנים‪ .‬מרן שליט"א הגיע לקבלת פנים בשעה‬ ‫שמואל נטע זלמנוביץ שליט"א ר"מ בישיבה"ק‬ ‫‪ ,5.25‬ועלה לבימת הכבוד‪.‬‬ ‫לצעירים דברי חיים פעיה"ק ונכד רבוה"ק‪.‬‬ ‫מקהלת המשוררים יחד עם כל הקהל פצחו‬ ‫בשירה בקול רינה וצהלה וברוב שמחה עם כניסת‬ ‫יום ראשון פר' תולדות כ"ח מרחשון‬ ‫מרן שליט"א החתן והמחותנים‪ ,‬זקני החתן והכלה‪,‬‬ ‫לפנה"צ נסע מרן שליט"א לחלקת צאנז בשיכון‬ ‫כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪ ,‬כ"ק הגה"צ‬ ‫ותיקין‪ ,‬לפקוד את ציון קדשו של כ"ק מרן זי"ע‬ ‫גאב"ד מאקאווא שליט"א‪ ,‬וכ"ק האדמו"ר מדזיקוב‬ ‫לקראת שמחת בית צאנז‪ .‬בהגיע מרן שליט"א לבית‬ ‫ויזניץ שליט"א‪.‬‬ ‫החיים‪ ,‬אמר התפילה והברכה שאומרים בבית החיים‬ ‫המשוררים יחד עם כל הקהל החלו בניגוני‬ ‫כשלא היו שלושים יום‪.‬‬ ‫התעוררות‪ ,‬בין הניגונים זימרו ניגוני דביקות מלאי‬ ‫מרן שליט"א נכנס אל תוך האהל הקדוש והדליק‬ ‫ערגה וכיסופין‪ ,‬ניגוני ימים הקדושים‪ ,‬וניגונים‬ ‫ב' נרות על ציון קדשו של כ"ק מרן זי"ע‪ ,‬וכן על ציון‬ ‫מצדיקים קדושי עליון שרפי עמלה מדורות הקודמים‪,‬‬ ‫הרבנית אמה של מלכות ע"ה‪.‬‬ ‫כשקולות השירה מעוררים את הקהל להתבונן בשגב‬ ‫ואמר מרן שליט"א תהלים מקאפיטל צ' עד קאפיטל‬ ‫השעה הרוממה כאשר האבות הק' רועי ישראל עוזבים‬ ‫ק"ח‪ .‬לאחמ"כ השתטח מרן שליט"א על הציון הק' משך‬ ‫מקום משכן כבודם בגו עדן גנתא בגן עדן העליון‬ ‫זמן בבכיות‪ .‬וכן על ציון הרבנית ע"ה‪ .‬אח"כ קרא מרן‬ ‫ויורדים להאי עלמא להשתתף בשמחת צאצאיהם‪,‬‬ ‫שליט"א קוויטעל של הצריכים לישועה בענייני רפואה‬ ‫כשלוודאי ממשיכים עמהם להריק על ראשי עם קודש‬ ‫מאנ"ש‪ ,‬וכן מאלו המצפים לישועה‪.‬‬ ‫שפע ברכה וכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫בסיום הניח מרן שליט"א אבן ע"ג הציון הק'‪ ,‬ופסע‬ ‫מעמד נשגב זה נמשך למעלה משעה כשעיני הכל‬ ‫אחורנית אל מחוץ לאהל‪.‬‬ ‫נשואות אל מרן שליט"א שישב בדחילו ורחימו‪.‬‬ ‫במהלך הקבלת פנים הגישו הרה"ג ר' דוד זלמנוביץ‬ ‫יום שני פר' תולדות כ"ט מרחשון‬ ‫שליט"א משגיח בישיבת היכל התורה והר"ר ישראל‬ ‫אחר תפילת שחרית נערך שמחת הברית לבן הר"ר‬ ‫חיים בלומנטל יו"ר מרכז שמחם קוויטעל מיוחד של‬ ‫יוסף נפתלי אלכסנדר ברנסדורפר מפעיה"ק )בה"ר‬ ‫המצפים למציאת זיווגם במהרה‪ ,‬למען יעלה זכרונם‬ ‫חיים שלום מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר נתן דוב מלר מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫לטובה ולברכה ולהפקד בדבר ישועה ורחמים בעת‬ ‫בערב נערך שמחת הווארט של החתן מורינו אהרן‬ ‫רעוא ובעידן חדוותא‪ .‬כן קרא מרן שליט"א קוויטעל‬ ‫נ"י בן להבחל"ח הרב מרדכי טויבער ז"ל מפעיה"ק )בן‬ ‫של כל אלו המצפים לישועה מקרב אנ"ש‪ ,‬וכן‬ ‫שיבדלחט"א הרה"ח ר' אברהם יהודה מירושלים‪ ,‬וחתן הק'‬ ‫קוויטעל מחולי אנ"ש הזקוקים לרפואה שלימה‪.‬‬ ‫הג"ר שלום מרדכי רייניץ זצ"ל הי"ד(‪ ,‬ע"ב הרה"ג ר' משה‬ ‫ונשא מרן שליט"א דברי התעוררות לרגל המעמד‪,‬‬ ‫נחמן זילברמן שליט"א ר"מ בישיבה"ק )ב"ר חיים מצפת‪,‬‬ ‫)תוכנם יבוא אי"ה(‪.‬‬ ‫וחתן להבחל"ח הג"ר יעקב שלום ארנפלד זצ"ל(‪.‬‬ ‫אח"כ ערך מרן שליט"א את שטר הכתובה‪ ,‬והזמינו‬ ‫את 'עדי הכתובה' הגאון רבי דוד זאב רייך שליט"א רב‬ ‫יום שלישי פר' תולדות א' דר"ח כסלו ‪' -‬יום החופה'‬ ‫בית מדרשנו העתיק בעיה"ק צפת‪ ,‬והרה"ג רבי‬ ‫בתפילת שחרית התפלל מרן שליט"א הלל לפני‬ ‫גבריאל צבי קליין שליט"א מרבני קהל דזיקוב ויזניץ‪.‬‬ ‫העמוד ועלה רביעי לתורה‪.‬‬ ‫וחתמו העדים על הכתובה‪.‬‬ ‫שמחת נישואי נכדת כ"ק מרן שליט"א בת בנו הגה"צ‬ ‫בשעה ‪ 6.40‬יצאו לחופה‪ .‬המחותנים‪ ,‬אבי החתן‬ ‫אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א‬ ‫הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד‬ ‫מאקאווא בית שמש ורב ביהמ"ד כלל חסידי ברמה ד'‬ ‫בשעה ‪ 4.50‬אחה"צ נכנס מרן שליט"א לתפילת‬ ‫בבית שמש‪ ,‬ואבי הכלה הגה"צ אב"ד קרית צאנז‬ ‫מנחה בביתו נאוה קודש‪.‬‬ ‫טבריה וקהלות הצפון שליט"א אחזו בצידי החתן‪,‬‬ ‫אחר תפילת מנחה הגישו גבאי המעמדות את 'ספר‬ ‫פר' תולדות · כב · תשפ"ז‬ ‫קהילתינו הק' בארה"ב 'ברוך הבא'‪ ,‬ולאחמ"כ ניגנו‬ ‫אבי החתן לימינו ואבי הכלה לשמאלו‪ ,‬והחלו לצעוד‬ ‫עמו המשוררים ברוב רגש מי אדיר על הכל מי ברוך‬ ‫לעבר היכל הישיבה לצעירים הסמוך שם התקיים‬ ‫על הכל וכו' בניגון עתיק מבית רבוה"ק‪ ,‬כשההרגשות‬ ‫מעמד הקבלת פנים לנשים‪ ,‬לכיסוי ההינומא‪ .‬קהל‬ ‫הנעלים העפילו עד אין שיעור‪.‬‬ ‫המלווים זימר בעוז 'ויהי בישורון מלך'‪.‬‬ ‫כשהגיעה הכלה עם השושבינות הכריזו 'ברוכה‬ ‫לאחר כיסוי ההינומא על הכלה ע"י החתן שליט"א‬ ‫הבאה'‪ ,‬וניגנו מי בן שיח שושן חוחים וכו'‪ ,‬והחתן‬ ‫והמחותנים‪ ,‬אמר מרן שליט"א הפסוק 'אחותנו את‬ ‫והמחותנים הלכו לקראתה כשיצאו מתחת החופה‪,‬‬ ‫היי לאלפי רבבה'‪.‬‬ ‫ושוב נכנסו ונשאר רק החתן במרכז החופה‪.‬‬ ‫והזכיר מרן שליט"א מה דאיתא בספה"ק מאור‬ ‫הכלה עם המחותנות הקיפו ז' פעמים‪ ,‬כשמרן‬ ‫ושמש )פרשת בחוקותי(‪ ,‬עה"פ )ויקרא כו‪ ,‬ח( ורדפו מכם‬ ‫שליט"א עומד מן הצד בהתעוררות רבתי כאשר‬ ‫חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו‪ ,‬וזל"ק‪ ,‬נראה לי‬ ‫דמעות שליש זולגות על פני הקודש‪.‬‬ ‫לפרש בדרך רמז‪ ,‬על פי מה דפירשתי על פסוק שברך‬ ‫בפני הקודש הגיש הר"ר יהושע ליפשיץ הי"ו‬ ‫לבן את אחותו רבקה ואמר אחותינו את היי לאלפי‬ ‫מנהל ארגון 'רצוננו' את ספר הקוויטלעך של כל אלו‬ ‫רבבה‪ ,‬וכפי הנראה שברכה גדולה היא וכי תצא ברכה‬ ‫שהצטרפו לחבורת 'למען בנינו' שע"י ארגון רצוננו‪,‬‬ ‫כזו מפה חנף ורשע גמור כמותו‪ .‬אך נראה דבקרבו ישים‬ ‫להחזקת מפעל קודש זה‪ .‬כשמרן שליט"א הניח ידיו‬ ‫ארבו כי ראה שעל ידה יבנה אומה הישראלית ויתאחדו‬ ‫הק' על הספר‪ ,‬בבכיות מרובות‪.‬‬ ‫באחדות גמור ויתיחד שמו של הקב"ה על ידיהם‪ ,‬כמו‬ ‫והורה מרן שליט"א לבעל המנגן הרה"ח ר' יוסף‬ ‫שאמר הכתוב )דברים ו‪ ,‬ד( שמע ישראל ה' אלקינו ה'‬ ‫ישראלי שליט"א שו"ב לזמר הניגון המקובל מהרה"ק‬ ‫אחד‪ ,‬וישראל יתאחדו כמו שאמר הכתוב )שמואל‪-‬ב ז‪ ,‬כג(‬ ‫מרימינוב זי"ע )שהיום חל יומ"ד דיליה(‪ .‬כן זימרו כמה‬ ‫ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ‪ ,‬ורצה לבן הרשע‬ ‫וכמה ניגוני התעוררות מבית ויזניץ‪.‬‬ ‫להפריד אלוף שלא להיות באחדות רק בהתחלקות‬ ‫את הכיבודים הכריז הרה"ג ר' יעקב עזרא ראטה‬ ‫ובריבויות‪ .‬וזהו שאמר את היי לאלפי רבבה רצה לומר‬ ‫שליט"א מנאמני בית מרן שליט"א‪.‬‬ ‫שהאל"ף היא אחדות כי היא אחד תהיה רבבה היינו‬ ‫מרן שליט"א כיבד את הסב כ"ק הגה"צ גאב"ד‬ ‫בהתחלקות ריבויות ולא יהיה כלל באחדות‪ ,‬אבל משה‬ ‫מאקאווא שליט"א בסידור הקידושין‪' ,‬עדי קידושין'‬ ‫רבינו אמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל )במדבר י‪ ,‬לו(‪,‬‬ ‫היו הגאון רבי שלום אייזנברגר שליט"א דומו"צ קרית‬ ‫רצה לומר שהרבבות היינו ההתחלקות יבוא באלף היינו‬ ‫צאנז ירושלים‪ ,‬והרה"ג רבי אברהם אליהו גלבר‬ ‫באחדות גמור‪ ,‬כי עיקר העבדות הוא שיתייחד הכל‬ ‫שליט"א רא"כ דזיקוב ויזניץ‪.‬‬ ‫ביחוד גמור ויהיה ה' אחד ושמו אחד‪ ,‬יעו"ש מה שביאר‬ ‫בסיום הברכה נתן החתן הטבעת ואמר הרי את‬ ‫בזה הפסוק לדרכו בקודש‪.‬‬ ‫מקודשת וכו'‪ ,‬ושבר הכוס תחת רגלו כשכל הקהל‬ ‫לאחמ"כ צעדו החתן והשושבינין לעבר חדר‬ ‫קורא בקול גדול 'מזל טוב מזל טוב'‪.‬‬ ‫סמוך‪ ,‬שם הלבישו לחתן את הקיטל‪ ,‬וחגרו את אבנט‬ ‫בקריאת הכתובה כובד ‪ -‬חדב"נ כ"ק הגה"צ גאב"ד‬ ‫הקיטל בעניבה בלבד‪.‬‬ ‫קרית הבעש"ט שליט"א‪ .‬שש ברכות ‪ -‬סב הכלה המחותן‬ ‫הסב כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א הניח‬ ‫כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪ ,‬ברכה אחריתא ‪-‬‬ ‫אפר על ראש החתן‪ ,‬ואמרו הפסוק 'לשום לאבלי ציון‬ ‫סב החתן כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‪.‬‬ ‫לתת להם פאר תחת אפר'‪ .‬אח"כ חבש מרן שליט"א‬ ‫והכריזו 'עדי יחוד'‪ ,‬הגאון רבי זאב וקסברגר שליט"א‬ ‫לחתן כיפה ממרן הרה"ק משינאווא זי"ע המונח בגנזיו‪.‬‬ ‫דומו"צ קרית צאנז טבריה‪ ,‬והגאון רבי מרדכי יצחק‬ ‫לפני היציאה לחופה נטל החתן ידיו כפי לפני כל‬ ‫איצקוביץ שליט"א דומו"צ דקהל חסידי דזיקוב ויזניץ‪.‬‬ ‫מצוה‪ .‬וכן נטל מרן שליט"א ידיו‪ .‬לפני שיצאו אמר‬ ‫מיד לאחר החופה בירך מרן שליט"א את החתן‪,‬‬ ‫מרן שליט"א לחתן‪' :‬מיט א רעכטע פיס און א גוטע‬ ‫והלכו החתן והכלה לחדר יחוד‪.‬‬ ‫מזלדיג'ע שעה‪ ,‬בשעה טובה ומוצלחת'‪.‬‬ ‫כשאבוקות אור בידיהם צעדו השושבינין והחתן‬ ‫מרן שליט"א האציל מברכות קדשו על כל‬ ‫לעבר מקום עריכת החופה‪ ,‬ברחבת קרית החינוך ע"ג‬ ‫הנאספים‪ ,‬בהאי לישנא‪:‬‬ ‫בימה גבוהה‪.‬‬ ‫מזל טוב מזל טוב מזל טוב! יעזור השי"ת שיהיה‬ ‫שמחות אצל כל אחד ואחד בביתו בכל המצטרך‪ ,‬כל‬ ‫הרגשות וההתעוררות כבירים הציפו את הלבבות‬ ‫השמחות וכל מה שצריכים שיהיה בלבבות שמחות‪,‬‬ ‫ואפפו את הקהל הגדול שהצטופפו ברחבה אל מול‬ ‫ומשמחה זו ועל ידי זה יושפע שפע רב בעולם הזה‬ ‫החופה‪ ,‬כל אותה שעה נשגבה גיל ורעדה יאחזון‬ ‫ובעולם הבא‪ ,‬בזה ובבא יחדיו‪.‬‬ ‫ונפתחו שערי דמעות‪ ,‬באויר המזוכך נשמע רק קול‬ ‫הנגינה‪ ,‬והלבבות גאו ועברו על גדותיהם‪.‬‬ ‫לאחמ"כ בירך גם סב החתן המחותן כ"ק האדמו"ר‬ ‫בהגיע פמליית החתן למקום החופה‪ ,‬הכריז בעל‬ ‫מדזיקוב ויזניץ שליט"א‪ ,‬שפתח בדברי זקינו רביה"ק‬ ‫המנגן הרה"ח ר' יוסף ישראלי שליט"א שו"ב‬ ‫פר' תולדות · כג · תשפ"ז‬ ‫בתו נכנס לאוספאסטין אצל החתן והכלה‪ ,‬וטעם שם‬ ‫מלובלין זי"ע שאמר שהאדם שזוכה לעשות שמחה‬ ‫משהו‪ ,‬וברכם‪.‬‬ ‫הוא נקרא 'בעל שמחה'‪ ,‬והיינו שהוא בעל הבית על‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כך ראיתי אצל מרן אאדמו"ר זי"ע‪.‬‬ ‫השמחה‪ ,‬ויש בידו להשפיע שמחה לכל מי שצריך‪,‬‬ ‫בחתונה שלו כבר לא היה אביו זקה"ק מרודניק‬ ‫בבני חיי ומזוני רויחי‪ .‬וכפי שבירך מרן שליט"א‪ ,‬יעזור‬ ‫בחיים‪ ,‬ואולי ראה זאת אצל חותנו העצי חיים זצ"ל‪.‬‬ ‫השי"ת ויקויים הכל‪ ,‬וכל מי שצריך להוושע בבנים‪,‬‬ ‫הנה בכל המצוות מחויב האדם גם קודם נישואיו‪ ,‬אבל‬ ‫יוושע בבני חיי‪ ,‬בנים ובני בנים עוסקים בתורה‬ ‫מצות 'ושמח את אשתו' לא שייך קודם החתונה‪.‬‬ ‫ובמצוות‪ ,‬בנים ההולכים בדרכי אבות‪ ,‬וכל אלו הבנים‬ ‫וזכורני שבעת נישואי הראה לי מרן אאדמו"ר זי"ע מה‬ ‫שנאבדו ישובו בשובה ונחת במהרה‪ .‬חיי אריכי ‪-‬‬ ‫שכתב היראים )סימן רכח( שבשנה ראשונה שנושא‬ ‫אריכות ימים ושנים טובים בצלילות הדעת‪ ,‬לאורך‬ ‫אדם את אשתו חייב לשמחה דכתיב נקי יהיה לביתו‪,‬‬ ‫ימים ושנים טובות‪ .‬מזוני רויחי ‪ -‬השפעה של פרנסה‬ ‫ושמח את אשתו בכל דברים שהוא יודע שיש לה‬ ‫עד למעלה‪.‬‬ ‫שמחה‪ .‬וכותב שם 'וראה כמה הקפידה תורה על‬ ‫לאחמ"כ המשיך ואמר‪ :‬בהורמנא דמלכא מבקש‬ ‫מצות שמחה‪ ,‬שנפטר מלצאת בצבא‪ ,‬ק"ו שערי'‬ ‫אני לאמר כעת כל הקהל יחדיו קאפיטל תהלים שיר‬ ‫במקום מתבטל בדברים ששאר חייבים ללכת‪ ,‬ומצוה‬ ‫המעלות ממעמקים לרפואתם של מאורי הדור‪ ,‬כ"ק‬ ‫זאת נוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ הלכך צריך אדם‬ ‫האדמו"ר מויזניץ רבי ישראל בן לאה אסתר שליט"א‬ ‫שיזהר בזמן הזה'‪.‬‬ ‫לרפו"ש‪ ,‬וכ"ק האדמו"ר מבעלזא רבי ישכר דוב בן‬ ‫אני אומר תמיד‪ ,‬שהדרך הכי קלה לקיים ושמח את‬ ‫מרים שליט"א לרפו"ש‪ .‬ואמרו הכל יחד ברוב רגש‬ ‫אשתו זהו כאשר הבעל עוסק בתורה‪ ,‬שכל חייו‬ ‫מזמור ק"ל‪.‬‬ ‫והתנהגותו על פי תורה‪ ,‬שבכך משמחים אותה כי‬ ‫אח"כ בירך את כל הקהל המחותן כ"ק האדמו"ר‬ ‫רואה שהתקיימה בקשתה לזכות לבעל בן תורה‪.‬‬ ‫מסטראפקוב שליט"א‪ ,‬ואמר‪ :‬אנו קוראים השבוע פרשת‬ ‫אב"ד ק"צ טבריה‪ :‬והיינו שצריכים ללמוד בבית?‪...‬‬ ‫'תולדות' ויה"ר ויקוים מה שנאמר בהמשך הפרשה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אכן בשעות שהוא בבית צריך ללמוד‬ ‫'ופרינו בארץ'‪ ,‬שיהיה המשך הדורות לכבוד ולתפארת‬ ‫בבית‪ ...‬כמובן חוץ מהלימוד בכולל‪...‬‬ ‫עם כל מיני ישועות טובות‪ ,‬בדרכי אבותינו הק'‪.‬‬ ‫וערך מרן שליט"א שולחן לחיים והאציל מברכות‬ ‫קדשו לחתן ולכלה‪ ,‬שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫מקהלת המשוררים פצחה בניגון 'ובכן צדיקים'‬ ‫וזכות אבות יגן בעדם לזכות לדורות ישרים‬ ‫וכו'‪ ,‬ואח"כ ניגנו 'וימלא משאלותנו במדה טובה‬ ‫ומבורכים‪ .‬וכן בירך למחותנים שליט"א‪.‬‬ ‫ישועה ורחמים' ועוד ניגוני שמחה‪ .‬ורקד מרן‬ ‫ואמר מרן שליט"א‪ :‬לפני החופה שלי אמר לי מרן‬ ‫שליט"א יחד עם המחותנים והסבים שליט"א‪ ,‬ועם‬ ‫אאדמו"ר זי"ע‪ :‬האבות הקדושים יורדים מעולם העליון‬ ‫גיסיו הגאוה"צ שליט"א חתני כ"ק מרן זי"ע‪.‬‬ ‫כפי שמקובל‪ ,‬אבל אין כתוב כמה זמן הם נשארים‪ ,‬וזה‬ ‫תלוי בחתן‪ ,‬שאם הוא מוצא חן בעיני אבותיו הקדושים‪,‬‬ ‫בני המשפחה עברו לברכת מזל טוב לפני מרן‬ ‫הם נשארים יותר זמן‪ ,‬אבל אם לא‪ ,‬הם חוזרים מיד‪ ...‬זה‬ ‫שליט"א‪ ,‬ולאחמ"כ החלו קהל האלפים לעבור בסך‬ ‫היה המוסר שאמר לי לפני החופה‪...‬‬ ‫אל מול פני הקודש כ"ק מרן שליט"א לברכת מזל טוב‬ ‫אב"ד ק"צ טבריה‪ :‬חז"ל אמרו )סוטה יז‪ ,‬א( איש ואשה‬ ‫בבנין סמוך‪ ,‬בסדר מיוחד אשר הוכוון וסודר ע"י‬ ‫שזכו שכינה שרויה ביניהם‪ ,‬מתי מגיעה השכינה‬ ‫חברת 'המכוונים בקודש'‪ ,‬כשבתחילה עברו זקני‬ ‫לשרות ביניהם?‬ ‫ורבני אנ"ש‪ ,‬ולאחמ"כ אלפי האברכים‪ .‬מרן שליט"א‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בפשטות בשעת החופה‪ ,‬כמובא בספרים‬ ‫השיב לכל אחד ואחד בברכת מזל טוב‪ ,‬כשמרן‬ ‫שיש אז השראת השכינה‪ ,‬ולכן מובא שצריכים לעמוד‬ ‫שליט"א שרוי בשמחה גדולה ובצהלת פנים מיוחדת‪,‬‬ ‫בשעת בחופה וכן אסור לעשן אז וכו' )ראה מחזיק ברכה‬ ‫באנפהא נהירין ונהירו עילאה‪.‬‬ ‫להחיד"א או"ח רי‪ ,‬יג; שבט מוסר‪ ,‬ליקוטים‪ ,‬ד"ה במדרש(‪ .‬ואם‬ ‫אחר למעלה משעה הגיע מרן שליט"א לחדר יחוד‬ ‫זוכים נשאר השכינה לשרות במעונם‪.‬‬ ‫לברך את החתן והכלה‪ .‬וערך שם מרן שולחן לחיים‬ ‫ואיחל לחתן לכלה ולמחותנים‪ ,‬וכן לסבים שליט"א‪.‬‬ ‫אח"כ הגיע מרן שליט"א לחדרו שבהיכל הגדול‪,‬‬ ‫ונביא כאן מתוכן השיחה‪:‬‬ ‫שם התפלל תפילת ערבית‪ .‬בסיום תפילת ערבית‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬החתן לא התענה כי היה ראש חודש‪...‬‬ ‫עברו לברכת מזל טוב עשרות האברכים המחלקים‬ ‫החתונה שלי גם התקיימה בראש חודש‪.‬‬ ‫והסדרנים שהתנדבו לעזור ולסייע במשך כל השמחה‬ ‫אב"ד קרית צאנז טבריה‪ :‬בכל זאת החתן לא טעם‬ ‫בכל המצטרך‪.‬‬ ‫יותר מדי‪ ...‬אפשר לומר שכמעט צם‪...‬‬ ‫מהיכן המנהג להיכנס לברך את החתן? ראיתי גם‬ ‫בהיכל הגדול ובמתחמים הסמוכים להיכל הגדול‬ ‫בדרכי חיים ושלום )אות תתרנ( אודות הגה"ק המנחת‬ ‫בצד מערב הוגשה סעודת הנישואין לכלל הציבור‪ ,‬על‬ ‫אלעזר ממונטקאטש זצ"ל‪ ,‬שאחר החופה בחתונת‬ ‫פר' תולדות · כד · תשפ"ז‬ ‫אותם‪ ,‬הרבי מגדל מורי הוראות‪ ,‬שיוכלו לקיים‬ ‫ידי אברכים מחלקים מאנ"ש‪ ,‬ובסדר מופתי דאגו‬ ‫התורה כהלכתה‪ ,‬בדרך האבות‪ ,‬שזהו הדבר החשוב‬ ‫להגיש הכל על צד היותר טוב ובספר פנים יפות‪.‬‬ ‫ביותר‪ ,‬לקיים דרך אבות כהנה וכהנה‪ ,‬עד ביאת משיח‬ ‫ובהמשך התקיימו כמה מניינים לתפילת ערבית‪.‬‬ ‫צדקנו בב"א‪.‬‬ ‫על גבי בימה מיוחדת עמדה מקהלת המשוררים‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬דברתי בימים אלו במה שכתבו להעיר‬ ‫דחצרות קדשנו‪ ,‬עם הבעל מנגן הר"ר פנחס פולק‬ ‫היאך עשה אברהם את אליעזר שליח לקדש את‬ ‫הי"ו יחד עם חבר משוררים מחצה"ק דזיקוב ויזניץ‪,‬‬ ‫רבקה‪ ,‬וכפי העולה מדברי התוס' )כתובות דף ז' ע"ב ד"ה‬ ‫וכן בעל המנגן הרה"ח ר' יעקב דסקל הי"ו‪ ,‬אשר ברוב‬ ‫שנאמר( ששלח אברהם את אליעזר לקדש‪ ,‬דלכאו' הרי‬ ‫כשרון ובטוב טעם ליוו במשך שעות ארוכות את כל‬ ‫עבד היה ולאו בר שליחות הוא‪.‬‬ ‫מהלך השמחה בשיר וזמר‪ ,‬ואלו רוממו את הקהל‬ ‫הגר"ד‪ :‬מי מקשה זאת?‬ ‫לפסגות גבוהות ורוממות של שמחה רוחנית‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ההפלאה בפנים יפות )עה"פ ויאמר אברהם‬ ‫אל עבדו(‪ ,‬וכן בקונטרס אחרון )חי' להל' קידושין בסו"ס‬ ‫בשעה ‪ 9.00‬התפללו כל הקהל תפילת ערבית ברוב‬ ‫המקנה‪ ,‬סי לה‪ ,‬ס"ו(‪.‬‬ ‫עם בהיכל הגדול‪ ,‬כשלפני העמוד התפלל הרה"ג רבי‬ ‫ותי' שם ההפלאה‪ ,‬דהא דעבד לאו בר שליחות היינו‬ ‫יחיאל מיכל הלברשטאם שליט"א אב"ד סטראפקוב‬ ‫דווקא לאיש אחר שאין העבד ראוי להיות שליחו‪,‬‬ ‫בן המחותן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫אבל לאדונו שאני ושפיר יכול להיות העבד שליחו‪ ,‬כי‬ ‫ומנהל רוחני דישיבה"ק לצעירים בירושלים‪.‬‬ ‫לאו מתורת שליחות הוא אלא משום דיד עבד כיד‬ ‫רבו‪ ,‬לכך היה יכול אליעזר לקדש את רבקה דלא היה‬ ‫לערך השעה ‪ 9.30‬נכנסו בזה אחר זה כ"ק מרן‬ ‫בגדר שליח אלא כגופו דכידא אריכתא דמי‪.‬‬ ‫שליט"א והסבים האדמורי"ם שליט"א להיכל הגדול‬ ‫הגר"ד‪ :‬והיינו דאף דהשליחות אין מועיל‪ ,‬אבל יד עבד‬ ‫לקול מצהלות המשוררים כשכל הקהל מצטרפים‬ ‫מועיל כאן‪ ,‬והיינו שזה תלוי בסוגי' בבא מציעא‪...‬‬ ‫בשמחה ובצהלה ובריקודין‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אכן‪ .‬והקשו כמה אחרונים )עי' אמרי בינה‬ ‫חו"מ קניינים סי' י"ט‪ ,‬ועי' בספר יהושע סי' קל"א ובשפתי‬ ‫כשנכנס החתן שליט"א נעמד כ"ק מרן שליט"א‬ ‫מהר"ש בפרשתן( דלכאו' כלל זה דיד עבד כיד רבו נאמר‬ ‫לריקוד ממושכות משך דקות ארוכות יחד עם כל‬ ‫רק לענין ממונות‪ ,‬אבל לענין מילי דאיסורי לא‬ ‫יושבי בימת הכבוד‪ .‬כן רקדו הסבים מרן שליט"א‬ ‫אמרינן‪ ,‬וכמבואר בראב"ד )הובא בשיטמ"ק ב"מ דף צ"ו‬ ‫והאדמורי"ם שליט"א ביחוד עם החתן‪ ,‬וכן רקד החתן‬ ‫ע"א ד"ה כתב הר' יצחק( לענין מה שנחלקו ר' יאשיה ור'‬ ‫שליט"א עם אביו המחותן הגה"צ שליט"א‪ ,‬ועם‬ ‫יונתן אי אפשר לבעל להפר נדרי אשתו ע"י שליח‪,‬‬ ‫המחותן הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות‬ ‫ודעת הרי"ף דהלכה כר' יאשיה דאין שליח יכול‬ ‫הצפון שליט"א‪.‬‬ ‫להפר‪ ,‬והוכיח כן מדקאמר רבא בגמ' שם לענין שאלה‬ ‫בהמשך רקד מרן שליט"א עם המחותן בנו הגה"צ‬ ‫בבעלים דמועיל רק ע"י עבד דיד עבד כיד רבו‪ ,‬אבל‬ ‫אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א‪.‬‬ ‫ע"י שליח לא מועיל להיות כבעלים‪ ,‬ש"מ דלענין‬ ‫כן נכנסו לריקוד עם החתן גיסי כ"ק מרן שליט"א‪,‬‬ ‫הפרת נדרים אין השליח כבעלים להפר‪ .‬וכתב‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית צאנז ירושלים שליט"א‪ ,‬כ"ק‬ ‫הראב"ד לחלוק ע"ד דאין ראי' זו כלום‪ ,‬דרבא אפילו‬ ‫הגה"צ גאב"ד קרית הבעש"ט שליט"א‪ ,‬והגה"צ אב"ד‬ ‫לרבי יונתן פשט ליה‪ ,‬דאע"ג דאיכא למימר בעבד‬ ‫קהלתנו הק' בב"ב שליט"א‪ .‬כן רקד מרן שליט"א‬ ‫הואיל וליתיה בכלל המצות כישראל לא ליהוי כמותו‪,‬‬ ‫במחול עם גיסיו שליט"א משך זמן‪.‬‬ ‫ולענין נדרים לא הוי כמותו‪ ,‬אפ"ה לענין ממונא יד‬ ‫עבד כיד רבו דמיא‪ ,‬אבל שליח ישראל אימא לך בין‬ ‫בהדרת קודש ולקול צלילי זמר צדיק כתמר יפרח‬ ‫לענין שאלה בין לענין נדרים שלוחו כמותו‪.‬‬ ‫וכו'‪ ,‬קיבלו קהל האלפים ובראשם כ"ק מרן שליט"א‬ ‫והיינו דהכלל דיד עבד כיד רבו אינו אלא לגבי עניני‬ ‫את פני גאון ישראל הגאון רבי דב לנדו שליט"א ראש‬ ‫ממון בלבד‪ ,‬אבל בשאר מילי שאינו ממון אין יד העבד‬ ‫ישיבת סלבודקא‪ ,‬אשר הגיע לפאר את השמחה‪.‬‬ ‫כיד רבו )ראה שו"ת רעק"א מהדו"ת סי' קל"ט; שו"ת חתם‬ ‫מרן שליט"א ניגש לקראתו לקבל פניו‪ ,‬כשבזמן זה‬ ‫סופר חאו"ח סי' קע"ו(‪.‬‬ ‫גאתה השמחה עד מאוד‪ ,‬והלהיב מרן שליט"א השירה‬ ‫הגר"ד‪ :‬א שטארקע קשיא‪...‬‬ ‫בחזקה‪ .‬אחר שהתיישבו‪ ,‬שוחח מרן שליט"א עם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ורציתי לומר‪ ,‬ואקווה שהראש ישיבה‬ ‫האורח הדגול שליט"א‪ ,‬ונביא כאן תוכן השיחה‪:‬‬ ‫יסכים עמי‪ ,‬דקידושין הוא בגדר 'איסורא דאית ביה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לא רציתי להטריח את הראש ישיבה‪...‬‬ ‫ממונא'‪ .‬כמו דאיתא בגמ' )שבועות לו‪ ,‬א( לגבי סוטה‬ ‫הגר"ד‪ :‬זה שמחה בשבילי שיכולתי להגיע‪.‬‬ ‫דהוא איסורא שיש בו ממונא‪ ,‬והוא דין אחר‪ .‬ולזה‬ ‫אבקש לברך תחילה את הקהל‪:‬‬ ‫בקידושין לכו"ע יועיל יד עבד‪ .‬ובפני יהושע )קידושין‬ ‫יעזור השי"ת לכל קהל הקדוש כאן‪ ,‬כל הדברים‬ ‫סא‪ ,‬א( כתב ג"כ דבקידושין וגיטין דאיסורא דאית ביה‬ ‫הטובים‪ ,‬כל הלומדים תורה‪ ,‬וכל המפעלים שמלמדים‬ ‫פר' תולדות · כה · תשפ"ז‬ ‫ולמחותנים ולכל הקהל‪ ,‬והגישו בשר עוף וקומפוט‪.‬‬ ‫ממונא הוא‪ ,‬עי"ש )וראה ריטב"א קידושין שם; רמב"ן‬ ‫משך כל העת פיזזו הקהל בריקודין של שמחה‬ ‫שבועות שם; רשב"א גיטין דף עה‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫לקול שירות ותשבחות ע"י חבר המשוררים הי"ו‪.‬‬ ‫הגר"ד‪ :‬והיינו דקידושין הוא כמו ממונא‪.‬‬ ‫ובאמצע אף רקדו המחותנים שליט"א עם החתן‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אכן‪.‬‬ ‫שליט"א משך זמן‪.‬‬ ‫ולפי"ז י"ל דגם אי נימא דלא שייך דין יד עבד כיד רבו‬ ‫רק לענין דבר שבממון‪ ,‬מ"מ בקידושין ודכוותה שפיר‬ ‫לערך השעה ‪ 11.30‬ברכו ברכהמ"ז‪ ,‬על הכוס‬ ‫מהני ע"י עבדו מדין יד עבד כיד רבו‪ ,‬כי חשיב כדין‬ ‫התכבד דוד החתן ‪ -‬הגה"צ רבי חיים צבי שפירא‬ ‫ממון‪ ,‬שהרי האיסור והממון קשורים זב"ז‪ ,‬וממילא‬ ‫שליט"א ראב"ד קהל מחזיקי הדת ורב ביהמ"ד קהל‬ ‫מיגו דמועיל להיות ידו לצד הממון מועיל נמי שיחול‬ ‫חסידים בשכונת רמת אהרן בב"ב‪ ,‬בשש ברכות‬ ‫הקידושין‪ ,‬ומעתה עולה יפה דברי הפנים יפות גם‬ ‫התכבד ‪ -‬חדב"נ כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית צאנז‬ ‫אליבא דהראב"ד דלכן היה יכול אליעזר לקדש את‬ ‫ירושלים שליט"א‪ ,‬ברכה אחריתא ‪ -‬דוד הכלה הרה"צ‬ ‫רבקה כיון דיד עבד כיד רבו‪.‬‬ ‫רבי אהרן מרדכי רוקח שליט"א בן כ"ק האדמו"ר‬ ‫אני מקווה שהראש ישיבה מסכים לזה‪.‬‬ ‫מבעלזא שליט"א‪.‬‬ ‫הגר"ד‪ :‬זייער גוט‪ ,‬תירוץ טוב‪ .‬ואני יחשוב‪ ,‬כאן על‬ ‫המקום זה נראה דבר יפה והגון‪ .‬כעת קשה לי קצת‬ ‫מיד אחר חלוקת כוס של ברכה החל מעמד המצוה‬ ‫לעיין ולהעמיק בזה‪ .‬א גוט ווארט‪ ,‬דאיסורא שיש בה‬ ‫טאנץ‪ ,‬כשמרן שליט"א חגר עצמו תחילה באבנט‪.‬‬ ‫ממון הוא הו"ל כממון‪ .‬קלארע זאכן‪ ,‬זייער גוט‪...‬‬ ‫ואמר מרן שליט"א להסב המחותן כ"ק הגה"צ גאב"ד‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬היו כמה שלא הסכימו עמי ברעיון זה‪...‬‬ ‫מאקאווא שליט"א‪ :‬מסופר שבעת נישואי הרה"ק רבי‬ ‫הגר"ד‪ :‬איסורא דאית בה ממונא‪ ...‬הדברים נפלאים‬ ‫אלעזר ניסן זי"ע‪ ,‬בנו של הרה"ק בעל ישמח משה זי"ע‪,‬‬ ‫וברורים‪ ,‬אני יחשוב עוד בזה‪.‬‬ ‫לאחר החופה ניגש המחותן ה"ה הרה"ק רבי אהרן‬ ‫אבד"ק חודרוב זי"ע להישמח משה ואמר לו‪" :‬ימחול‬ ‫וכיבדו מרן שליט"א בלחיים‪ ,‬ובירך גאון ישראל‬ ‫לי המחותן‪ ,‬שהנה כבר זקנתי ועברו שנותיי‪ ,‬ועדיין לא‬ ‫הגר"ד שליט"א‪:‬‬ ‫פעלתי מאומה בעולם‪ ,‬ומוכרח אני כעת לפנות ללמוד‬ ‫לחיים‪ ,‬שימלא ה' כל משאלות לבכם לטובה‬ ‫תורה‪ ,‬ועל כן אבקש שהמחותן יהיה במקומי בסעודת‬ ‫ולהצלחה‪ ,‬וירבה גבולו בתלמידים‪ ,‬איתא בחז"ל כזה‬ ‫החתונה"‪ ,‬וכן הוה‪ ,‬שבמשך כל עת שמחת הנישואין‬ ‫ברכה‪ ,‬לגדל ולהרבות קידוש ה' כסדר בהנהגת אבות‬ ‫ישב המחותן ספון בחדרו ועסק בתורה‪.‬‬ ‫עד ביאת משיח צדקנו במהרה‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬למען יאריך ימים על ממלכתו‪ ,‬בבריות‬ ‫הגראמער הרה"ח ר' ישראל אברהם שנק הי"ו‬ ‫גופא לעמוד על משמרת הקודש‪ ,‬לילך לקראת משיח‬ ‫מחיפה‪ ,‬החל במלאכה בחרוזים משובבי לב במלאכת‬ ‫צדקנו בבריות גופא‪.‬‬ ‫אומן‪ ,‬מתובל ומשולב בדברי התעוררות והתבוננות‬ ‫הגר"ד‪ :‬אמן‪ ,‬ייש"כ‪.‬‬ ‫על גודל הזמן הנשגב ועל קדושת השעה כאשר דרי‬ ‫ובירך לחתן שילך בדרכי אבות הלאה והלאה‪ ,‬וכן‬ ‫מעלה ודרי מטה זוחלים ורועדים מאימתא דשכינתא‪.‬‬ ‫למחותנים ולסבים האדמורי"ם שליט"א‪ :‬כל אשר‬ ‫בדבריו הזכיר מה שהיה רביה"ק מרנא הדברי חיים‬ ‫לכם לאורך ימים טובים‪.‬‬ ‫זי"ע מבקש לקבל לידיו הזכרות קשות דייקא בזמן זה‪.‬‬ ‫כן הביא מספה"ק דראש חודש כסלו הוא זמן תשובה‬ ‫במהלך שהותו של הגר"ד זימרו המשוררים ניגוני‬ ‫והתעוררות כביום הכיפורים‪ .‬ועל שבשמחת בית‬ ‫תורה ובקשה לפתיחת הלב בתורה‪ .‬כשבהמשך קמו‬ ‫צדיקים נשפעים השפעות מלעילא בבני חיי ומזוני‪,‬‬ ‫יחדיו לריקוד של שמחה בזמר 'אשרי העם שככה לו‬ ‫ועלינו לנצל זמן קדוש זה‪.‬‬ ‫אשרי העם שה' אלוקיו'‪ .‬באמצע רקד מרן שליט"א‬ ‫כן הזכיר מאמר כ"ק מרן שליט"א במה דאיתא‬ ‫ביחוד עם הגר"ד שליט"א‪ ,‬משך זמן‪ ,‬ובהמשך אף‬ ‫בזוה"ק שהאבות הק' יורדים להשתתף בשמחת‬ ‫צירפו את החתן שליט"א לריקוד‪.‬‬ ‫צאצאיהם להאי עלמא‪ ,‬על מנת שיראו מה שקורה‬ ‫אחר זמן ממושך יצא הגאון הגדול רבי דב שליט"א‬ ‫עם בני ישראל דרי מטה‪ ,‬אחר שבשמים ממעל רואים‬ ‫משמחת החתונה‪ ,‬וליווהו מרן שליט"א החוצה עד‬ ‫שהכל טוב‪ ,‬ואין מכירים בצער בניהם‪ .‬ועתה‬ ‫לרכבו‪ ,‬כשהקהל שר ברגש כי אורך ימים ושנות חיים‬ ‫שנמצאים כאן שרפי מעלה אבות הק' זקני החתן‬ ‫יוסיפו לך‪ ,‬ונפרדו לשלום‪.‬‬ ‫והכלה הרי שהזמן גרמא לעורר רחמי שמים על כל‬ ‫צרכי עמך בית ישראל‪.‬‬ ‫מרן שליט"א נתיישב על מקומו שתה לחיים‪,‬‬ ‫כאן החל ר' ישראל אברהם הי"ו לפרט בחרוזין‬ ‫ואיחל לכל הקהל‪ .‬ונטל מרן שליט"א ידיו לסעודת‬ ‫וברגש יחד עם מקהלת המשוררים‪ ,‬יחוס החתן‬ ‫החתונה‪ ,‬וכן הסבים האדמורי"ם שליט"א‪ ,‬והגישו‬ ‫והכלה‪ ,‬רבוה"ק לבית צאנז‪ ,‬סיגעט‪ ,‬דינוב‪,‬‬ ‫דגים אח"כ איחל מרן שליט"א לחיים לחתן‬ ‫פר' תולדות · כו · תשפ"ז‬ ‫בהמשך רקד ביחוד עם החתן שליט"א משך זמן‪.‬‬ ‫סטראפקוב‪ ,‬צדיקי בית ויזניץ ודזיקוב‪ ,‬צדיקי בית‬ ‫ולאחמ"כ גם יחד עם חתנו המחותן הגר"י‬ ‫מאקאווא‪ ,‬מרנן הבעש"ט הק' זי"ע ותלמידו המגיד‬ ‫לעמבערגער שליט"א‪.‬‬ ‫הק' זי"ע‪ ,‬הבאר מים חיים‪ ,‬הרה"ק מרוזין‪ ,‬זכות כל‬ ‫לקול צלילי 'השיר והשבח' רקד המחותן כ"ק‬ ‫הצדיקים יגן עלינו אמן‪.‬‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א ביחוד עם כ"ק מרן‬ ‫והמשיך בדברי התעוררות לעורר רחמי שמים‬ ‫שליט"א‪ ,‬ולאחמ"כ גם עם הסב המחותן כ"ק‬ ‫בשמחת צדיקים לפתוח דלת ושער לדופקים על‬ ‫האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪ .‬אח"כ המשיך‬ ‫שערי ישועה בכל מיני ההצטרכויות‪ ,‬בבני חיי ומזוני‪,‬‬ ‫בריקוד נלהב עם המחותן הגה"צ אב"ד קרית צאנז‬ ‫זיווגים הגונים‪ ,‬בנים ובני בנים חיים וקיימים‪ ,‬בבריות‬ ‫טבריה וקהילות הצפון שליט"א‪ .‬ובהמשך עם כל בני‬ ‫גופא בשלימות‪ ,‬ההולכים בדרכי אבות בדרך הישרה‬ ‫משפחתו וצאצאיו וכו'‪.‬‬ ‫המסורה‪ ,‬פרנסה בריווח ולהמשיך שפע ישועה בכל‬ ‫בתי ישראל‪ ,‬שרק אז שמחת הצדיקים הוא בשלימות‪,‬‬ ‫תיכף לאחמ"כ רקד מצוה טאנץ המחותן הסב כ"ק‬ ‫וכמאמר הרה"ק מווארקי זי"ע 'לא ששתי' בעת אשר‬ ‫האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪ ,‬כשהקהל מזמרים‬ ‫'תקלת חברי'‪ .‬ובתפילה מיוחדת להחשת ביאת משיח‬ ‫'זאל שוין זיין די גאולה'‪ .‬ורקד ברוב התרוממות‬ ‫צדקנו בב"א‪.‬‬ ‫ושמחה של מצוה‪ ,‬לאחמ"כ המשיך בניגון 'כה אמר ה'‬ ‫את דבריו סיים בברכה קמי מלכא מרנן שליט"א‬ ‫זכרתי לך חסד נעוריך'‪ .‬אח"כ רקד ביחוד עם החתן‬ ‫להדריכנו ולהוליכנו בבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫שליט"א‪ ,‬וביחוד עם כ"ק מרן שליט"א‪ .‬ובהמשך גם‬ ‫לקראת משיח צדקנו‪.‬‬ ‫עם חתנו הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה שליט"א‪,‬‬ ‫וכל בני משפחתו‪.‬‬ ‫תחילה קם לריקוד מצוה טאנץ סב החתן כ"ק‬ ‫כן רקד הסב כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‪ ,‬כשלפני שפתח‬ ‫מצוה טאנץ‪ ,‬כשלאחר דק' ארוכות של התעוררות של‬ ‫במלאכת מרקד נשא דברי תורה‪ ,‬בהם עמד על מעלת‬ ‫שמחה המשיך בריקודין עם החתן שליט"א‪ ,‬ולאחמ"כ‬ ‫העת הזאת‪ ,‬ועפ"י המבואר בשם תלמידי מרן אור‬ ‫עם בנו המחותן שליט"א‪ ,‬ועם המחותן הגה"צ אב"ד‬ ‫שבעת הימים הבעש"ט הק' זי"ע במה שאמרו חז"ל‬ ‫ק"צ טבריה שליט"א‪ .‬בהמשך רקד ביחוד עם כ"ק מרן‬ ‫)כתובות טז‪ ,‬ב( כיצד מרקדין לפני הכלה‪ ,‬דמרקדי"ן‬ ‫שליט"א‪ ,‬ואח"כ במחול לצדיקים עם שאר הסבים‬ ‫אתוון מר"ק די"ן‪ ,‬ונחלקו בית שמאי ובית הלל כיצד‬ ‫כ"ק האדמורי"ם שליט"א והמחותנים שליט"א‪ .‬וכן‬ ‫ממתיקין הדינים לפני כנסת ישראל‪ ,‬בית שמאי‬ ‫עם כל בני משפחתו‪.‬‬ ‫אומרים כמו שהיא‪ ,‬רצ"ל כמו שהם שוים‪ ,‬ובית הלל‬ ‫אומרים כלה נאה וחסודה‪ ,‬כי טוב הוא לדבר בשבחן‬ ‫התרגשות עזה ורטט של קדושה עבר בקהל עת‬ ‫של ישראל‪.‬‬ ‫הכינו עצמם לקראת הריקודין קדישין של כ"ק מרן‬ ‫כן הביא מאמר זקינו הרה"ק האהבת ישראל‬ ‫שליט"א‪ ,‬והחלו המשוררים וכל הקהל לזמר ברוב‬ ‫מויזניץ זצ"ל שאמר שכשרוקדים ומטפחים על‬ ‫התעוררות מהרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע‪.‬‬ ‫הקרקע עם הרגליים‪ ,‬הרי שבכך דורסים ורומסים כל‬ ‫לפני שניגש קיים מרן שליט"א מצות צדקה‬ ‫הדינים לבטלם‪.‬‬ ‫להכנסת כלה והפריש סכום נכבד לקופת מפעל‬ ‫וזמן קדוש זה של מצוה טאנץ אין אנו יודע עד מה‬ ‫'אחים לשמחה' שהחזיק בידו הרה"ח ר' ישראל‬ ‫בגודל הזמן‪ ,‬ובפרט שהאבות הק' הנמצאים כאן מטה‬ ‫גולדשטיין הי"ו‪ ,‬מנהל 'אחים לשמחה'‪ .‬לאחר מכן‬ ‫עמנו בעת השמחה‪ ,‬הם מתבוננים ורואים הקורה‬ ‫החל מרן שליט"א בעבודת כיצד מרקדין‪ .‬מרן‬ ‫ומתרחש עמנו‪ ,‬ובוודאי בזמן זה ישפיעו עלינו כל מה‬ ‫שליט"א פנה אל מול החתן והכלה והחל בריקוד‬ ‫שאנו צריכים‪ ,‬באופן אשר נהיה בבחי' 'כלה צנועה‬ ‫המצוה טאנץ‪ ,‬כשהוא רוקד הלוך ושוב בהתלהבות‬ ‫וחסודה'‪ ,‬וזאת על ידי שישפיע עלינו השי"ת משפעת‬ ‫עצומה ויקוד אש כשעיניו עצומות כשמעמד נורא‬ ‫אוצרו הטוב‪.‬‬ ‫ונשגב זה נמשך קרוב לרבע שעה‪.‬‬ ‫כן הביע רגשי לבבו לכל ציבור אנ"ש‪ ,‬ובפרט‬ ‫אין לתאר את רגשי ההתעוררות העצומים ששררו‬ ‫לעסקנים המסורים‪ ,‬שדאגו מתוך אחדות וקירוב‬ ‫בהיכל כולו באותן דקות עילאיות‪ ,‬כשקהל האלפים‬ ‫הלבבות לכל השמחה באופן שכל אחד ימצא את‬ ‫רוקד ומתעלה בגופו הגשמי אולם הרבה יותר מכך‬ ‫מקומו‪ ,‬שזה ניכר מכח המשלח כ"ק מרן שליט"א אשר‬ ‫בנשמתו הרוחנית‪.‬‬ ‫הוא כמלאך העומד ואומר לנו גדל‪ ,‬ובקרוב נזכה לקיום‬ ‫בהמשך רקד מרן שליט"א עם החתן ביחוד‪ ,‬אל‬ ‫היעוד ישיש עליך אלוקיך כמשוש חתן על כלה‪.‬‬ ‫מול הכלה‪ ,‬ובמחול סביב משך זמן‪ ,‬וזמרו 'י"ה זכות‬ ‫חבר המשוררים פתחו בניגוני התעוררות‪' ,‬נפשנו‬ ‫אבות יגן עלינו' וכו'‪.‬‬ ‫חיכתה לה'' וכו'‪' ,‬שרייט שוין יידלעך גוט שבת'‪.‬‬ ‫לאחמ"כ רקד מרן שליט"א עם בנו הגה"צ אב"ד‬ ‫ואח"כ התחיל כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א לקול זמר‬ ‫בריקוד מצוה טאנץ אל מול החתן והכלה ברוב עוז‪.‬‬ ‫פר' תולדות · כז · תשפ"ז‬ ‫גם עם כל בניו וחתניו שליט"א‪ ,‬כן רקד ביחוד עם‬ ‫'יהי ה' אלוקינו עמנו' וכו'‪ .‬ואח"כ גם עם המחותן‬ ‫המחותן‪ .‬החתן שליט"א רקד ביחוד עם גיסיו שליט"א‬ ‫הגר"י לעמברגער שליט"א‪.‬‬ ‫נכדי כ"ק מרן שליט"א‪.‬‬ ‫אח"כ רקד מרן שליט"א אל מול הכלה יחד עם‬ ‫באמצע פתח כ"ק מרן שליט"א בריקוד עם בנו‬ ‫גיסיו חדב"נ כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית הבעש"ט‬ ‫המחותן אב"ד ק"צ טבריה שליט"א‪ ,‬ובהמשך במחול‬ ‫שליט"א‪ ,‬וחדב"נ הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בב"ב‬ ‫גם עם המחותן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬בניגון בגלל אבות תושיע בנים‪ ,‬כשלאחמ"כ‬ ‫רקדו הם ביחוד עם החתן במחול‪ .‬כן רקד הגה"צ רבי‬ ‫כאן החל הגראמער להזמין את החתן והכלה‬ ‫חיים צבי שפירא שליט"א ראב"ד קהל מחזיקי הדת‬ ‫לריקוד‪ ,‬כאשר פתח בדברים קצרים ומעוררים אודות‬ ‫ורב ביהמ"ד קהל חסידים בשכונת רמת אהרן בב"ב‬ ‫קדושת הזמן והמעמד אשר נמצאים בו‪ ,‬בו יכולים החתן‬ ‫ביחוד עם החתן שליט"א‪.‬‬ ‫והכלה לפעול ישועות ורפואות לכל בני ישראל‪.‬‬ ‫מרן שליט"א המשיך בריקודי המצוה כשרקד‬ ‫מיד לאחר מכן רקדו החתן והכלה בניגון "אשת‬ ‫ביחוד עם המחותן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב‬ ‫חיל" משך כמה רגעים‪ .‬בהמשך רקד מרן שליט"א עם‬ ‫שליט"א‪ .‬ולאחמ"כ לקול צלילי הזמר 'וחסד ה'‬ ‫החתן והמחותנים והסב כ"ק האדמו"ר מדזיקוב‬ ‫מעולם ועד עולם'‪ ,‬רקד עם בניו שליט"א אל מול‬ ‫ויזניץ וכ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א עוד משך‬ ‫הכלה‪ ,‬ואח"כ המשיכו במחול‪ ,‬יחד עם כל בני משפחת‬ ‫זמן לקול שירת 'זרעא חיה וקיימא'‪ ,‬וניגש מרן‬ ‫המלוכה‪ .‬כשבאמצע רקד מרן שליט"א בתווך עם‬ ‫שליט"א לברך את החתן והכלה‪.‬‬ ‫נכדיו הבחורים והילדים וניניו הרכים הי"ו‪ ,‬כשהקהל‬ ‫אח"כ החלו לזמר הזמר 'אין כאלוקינו' )כמובא‬ ‫מזמרים 'לא ימושו מפיך' וכו'‪ .‬כן רקד מרן שליט"א‬ ‫מהרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע( כשפני הקודש בוערות‬ ‫ביחוד עם נכדיו בני וחתני המחותן הגה"צ אב"ד קרית‬ ‫במראה אש‪ ,‬וכפלו ושילשו הניגון כמה וכמה פעמים‪,‬‬ ‫צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א‪.‬‬ ‫והמעמד היה נורא הוד‪.‬‬ ‫אחר יותר ממחצית השעה בסיום הריקודין‬ ‫בשעה ‪ 2.30‬לפנו"ב יצא מרן שליט"א מההיכל‬ ‫קדישין הגיש ר' ישראל גולדשטיין הקוויטל המיוחד‬ ‫הגדול כשקהל גדול מלווהו בשירה ובזמרה‪ .‬בשעה זו‬ ‫של כל תורמי אחים לשמחה‪.‬‬ ‫תם ולא נשלם חלקו הראשון של השמחה הגדולה‪.‬‬ ‫לאחמ"כ רקד מצוה טאנץ אבי החתן הגה"צ רבי‬ ‫יום רביעי פר' תולדות ב' דר"ח כסלו‬ ‫ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫שמש‪ ,‬ורקד בהתלהבות עם החתן שליט"א‪ ,‬ולאחמ"כ‬ ‫להבחור הבר מצוה ישראל נ"י בן הרב יהודה ליב‬ ‫יחד עם כל בניו וחתניו‪ .‬ושוב המשיך במחול על אחיו‬ ‫שטמר משגיח בישיבה"ק מתיבתא דברי יציב בחיפה‬ ‫וגיסיו שליט"א‪ .‬כשבמהלך הריקודים רקדו המחותן‬ ‫)ב"ר שלום מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר צבי שנק מפעיה"ק(‪ .‬בתפילת‬ ‫והחתן שליט"א ביחוד עם כל אחד ואחד‪.‬‬ ‫שחרית התפלל מרן שליט"א הלל לפני התיבה‪.‬‬ ‫כאן ניגש הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות‬ ‫בצהרים נערך שמחת השבע ברכות ע"י ידידי‬ ‫הצפון שליט"א לריקוד בהתלהבות ובשמחה‬ ‫המחותן אב"ד מאקאווא בית שמש שליט"א בעיר ב"ב‪.‬‬ ‫כשהקהל מזמרים בעוז‪ .‬לאחר שרקד עם החתן‪ ,‬רקד‬ ‫פר' תולדות · כח · תשפ"ז‬ ‫דבה"ק שנשא כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫לקראת כינוסי סוד השפע שע"י מפעל החסד שפע חיים ורחמים כ"ב חשון העעל"ט‬ ‫יודע אם יש ביכולת לקרן זו לעמוד עוד הלאה‪ ,‬כיון‬ ‫הנה דבר שפתיים אך למחסור‪ ,‬ברם כשר' ליבוש‬ ‫שצריכים אנו הלאה להקים בתים נאמנים בישראל‪,‬‬ ‫)רייך( הי"ו מבקש בהכרח הוא למלא משאלתו‪ ,‬יען‬ ‫ויראי ה' וחושבי שמו צריכים להשיא צאצאיהם‬ ‫כי ר' ליבוש הוא גברא דמארי סייעיה‪ ,‬והוא זכה‬ ‫ולהכניסם תחת החופה‪ ,‬והציבור מתרבה והולך‬ ‫למלאות בקשתו בקודש של כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע‬ ‫יותר ויותר‪ .‬ברם אנו כבר מלומדים בניסים עד היום‬ ‫בצוואת קדשו להקים ולייסד קרן לסייע לאברכים‬ ‫הזה‪ ,‬וראינו בחוש היאך שהדברים מתנהלים ללא‬ ‫לקנות דירות‪.‬‬ ‫כל חשבון והגיון‪ ,‬גם בכל ענין הישוב של יראי ה'‬ ‫וכבר בשעתו כשביקש כן מרן אאדמו"ר זי"ע כבר‬ ‫בארץ ישראל שהוא למעלה מדרך הטבע‪ ,‬וכל‬ ‫היה הדבר עולה בקושי רב ולא היה בניקל‪ ,‬אכן‬ ‫תקומת עולם התורה כאן הוא למעלה מדרך הטבע‪,‬‬ ‫כהיום אין כל דוגמא ודמיון למה שהיה המצב אז‪,‬‬ ‫באשר כוחות הטומאה מנסים בכל מיני אופנים‬ ‫וצוואתו בקודש היה זה בבחי' אמרם ז"ל )תמיד דף‬ ‫להקשות עלינו עוד ועוד‪ ,‬ברם מאמינים אנו כי‬ ‫ל"ב ע"א( איזהו חכם הרואה את הנולד‪ ,‬כי הקמת‬ ‫בוודאי לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב )תהלים‬ ‫וייסוד קופת קודש זו של 'קרן שפע חיים ורחמים'‬ ‫צד‪ ,‬יד(‪ ,‬ולא יועיל להם מאומה‪ ,‬ומזימתם לא תצלח‬ ‫היה בבחי' מקדים רפואה למכה‪ ,‬כשהציבור גדול‬ ‫ולא תעלה בידם כלל‪ ,‬איך שלא יהיה‪.‬‬ ‫והולך בליעה"ר וגם היוקר יאמיר מיום ליום‪ ,‬הרי‬ ‫אלא שבנוגע אלינו הרי שמרגלא בפי לומר‬ ‫שעל ידי קרן זו יכלו לסייע למאות משפחות‪ ,‬וכבר‬ ‫דאשריו הוא לאדם וטוב לו וחלקו כשזוכה הוא‬ ‫למעלה מאלף אברכים נסתייעו בזה ועל ידי כן יכלו‬ ‫להיות מאלו השליחים אשר נשתלחו על ידי הקב"ה‬ ‫לבוא לידי רכישת דירה וקורת גג עבורם‪.‬‬ ‫ליטול חלק בתקומה זו‪ ,‬להיות ממעמידי עמוד‬ ‫וככל שהציבור גדול יותר כ"י‪ ,‬הרי שמדרך הטבע‬ ‫התורה ועמוד הצדקה‪ ,‬דהא בוודאי הקב"ה אשר‬ ‫נצרכים תמיד להוסיף על הקרן יותר ויותר‪ ,‬ועפ"י מה‬ ‫הוא זן ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים יש בידו‬ ‫שנתייסד צורת ההלוואה וכו' שנמשך פריסתה‬ ‫די והותר דרכים היאך להביא ולשלוח כל הנצרך‬ ‫למשך שנים הרבה‪ ,‬על כן בכל שנה ושנה יש להשיג‬ ‫לבני ישראל‪ ,‬ברם כבר ענה רבי עקיבא לטורנסרופוס‬ ‫עוד סכומים גדולים ועצומים עד מאוד‪ ,‬על מנת‬ ‫הרשע )בבא בתרא דף י' ע"א(‪ ,‬כששאלו אם אלוקיכם‬ ‫שיוכלו להמשיך עוד בדבר קדוש זה‪.‬‬ ‫אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסם‪ ,‬א"ל כדי שניצול‬ ‫אילו נחשב בחשבון פשוט ומתמטי הרי שאיני‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה‪ ,‬לכבוד איש חי ורב פעלים‪ ,‬נודע בשערים לשם‬ ‫ולתהלה‪ ,‬איש האשכולות‪ ,‬עוסק במסירות נאמנה לחצר הקודש צאנז ומוסדותיה‪ ,‬ה"ה‬ ‫הר"ר יוסף יצחק פעלבערבוים הי"ו‬ ‫מטובי עסקני קהילתנו הק' בבארא פארק‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הכנס בנו כמר יקותיאל יהודה אריה נ"י‬ ‫לעול התורה והמצוות במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫והברכה אחת היא לסב הדגול‬ ‫הרה"ח ר' משה שמעון הי"ו ‪ -‬וויליאמסבורג‬ ‫פר' תולדות · כט · תשפ"ז‬ ‫וללמד לנו ענין גדול‪ ,‬שעל ידי הצדקה אפי' האדם‬ ‫אנו בהן מדינה של גיהנם‪ ,‬וזכות הצדקה הוא הוא‬ ‫אשר הוא כבר בשפל המצב באופן הגרוע והנמוך‬ ‫שמגין ומציל על הדור כולו‪.‬‬ ‫ביותר‪ ,‬איך שלא יהיה תמיד יגן עליו הצדקה להצילו‪.‬‬ ‫בענין זה ראיתי זה עתה בתנא דבי אליהו )זוטא‪,‬‬ ‫והענין בזה מבואר בספה"ק )עי' קרן לדוד‪ ,‬פר'‬ ‫פרק א( אבותינו הראשונים מפני מה זכו לעוה"ז‬ ‫שופטים‪ ,‬ד"ה או יאמר כי כל המרחם( שכאשר נותן‬ ‫ולימות בן דוד ולעוה"ב‪ ,‬מפני שנהגו את עצמם‬ ‫האדם צדקה בלא חשבון‪ ,‬ורוצה הוא להשתתף עם‬ ‫בצדקה‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה‬ ‫הציבור‪ ,‬ומפריש מהונו לפנים משורת הדין‪ ,‬הרי‬ ‫בנו לא נשתבחו אלא בצדקה‪ ,‬אברהם מנין שנאמר‬ ‫שאף מן השמים מוריקים עליו שפע רב בלא חשבון‪,‬‬ ‫)בראשית יח‪ ,‬יט( כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו‬ ‫ואין מדקדקים בו לראות אם ראוי הוא לכך אם לאו‪,‬‬ ‫ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט‬ ‫אלא מתנהגים עמו במדת הרחמים בלא לפשפש‬ ‫וכו'‪ ,‬והיינו דעל אף כל מעלותיהם הגדולות‬ ‫במעשיו אם ראוי הוא וכדאי לכך להיות ניצול‬ ‫והנשגבות לא נשתבחו כי אם במידת הצדקה‪.‬‬ ‫ולהוושע בכל ענייניו‪.‬‬ ‫ועוד אמרו חז"ל )ב"ב דף ט' ע"א( אמר רבא האי‬ ‫ובזמן הזה שבני ישראל זקוקים לסייעתא דשמיא‬ ‫מילתא אישתעי לי עולא משגש ארחתיה דאימיה‬ ‫מרובה בכל העניינים בפרט ובכלל‪ ,‬ואין לנו להשען‬ ‫משמיה דר' אלעזר‪ ,‬מאי דכתיב )ישעי' נט‪ ,‬יז( וילבש‬ ‫אלא על אבינו שבשמים‪ ,‬עלינו לדעת ולזכור מה‬ ‫צדקה כשריון‪ ,‬לומר לך מה שריון זה כל קליפה‬ ‫שאמרו חז"ל )מדרש תהלים‪ ,‬פרק כ; הובא בפרשת דרכים‬ ‫וקליפה מצטרפת לשריון גדול‪ ,‬אף צדקה כל פרוטה‬ ‫ריש דרוש יח( שהגאולה העתידה תבוא בזכות הצדקה‪,‬‬ ‫ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול‪ ,‬רבי חנינא אמר‬ ‫ובזכות הצדקה שעושין אלו עם אלו אני מושיעם‪,‬‬ ‫מהכא )שם סד‪ ,‬ה( וכבגד עדים כל צדקותינו‪ ,‬מה בגד‬ ‫שנאמר )ישעי' סג‪ ,‬א( אני מדבר בצדקה רב להושיע‪.‬‬ ‫זה כל נימא ונימא מצטרפת לבגד גדול‪ ,‬אף צדקה‬ ‫ובתוך עמי אנכי יושבת‪ ,‬ויודע אני המצב שבוודאי‬ ‫כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול‪.‬‬ ‫כשמזמנים להיימישע אידן אשר כל אחד ואחד‬ ‫והנה פסוק זה ד'כבגד עדים כל צדקותינו' נאמר‬ ‫מתייגע ועמל לפרנסתו‪ ,‬וכשמבקשים מהם להפריש‬ ‫ע"י הנביא לגנאי‪ ,‬בעת שהוכיח את בני ישראל שאין‬ ‫עוד מממונם לצדקה‪ ,‬אפשר שיש בזה ענין של‬ ‫מקיימים רצון ה' וחוטאים ועושים הרע לפניו‪ ,‬ואמר‬ ‫למעלה מדרך הטבע‪ ,‬יש לנו לדעת מ"ד בספה"ק‬ ‫להם ונהי כטמא כולנו וכבגד עדים כל צדקותינו‬ ‫)צפנת פענח‪ ,‬פר' תרומה‪ ,‬ד"ה ובזה יובן ביאור הפסוקים; באר‬ ‫ונבל כעלה כולנו ועווננו כרוח ישאנו‪ ,‬ופי' רש"י‬ ‫מים חיים‪ ,‬פר' ואתחנן‪ ,‬ד"ה והנה בחינה זו; דברי חיים‪ ,‬פר'‬ ‫כבגד עדים כלבוש מרוחק כבגד מאוס‪ ,‬והנה כאן‬ ‫בשלח‪ ,‬ד"ה בפסוק מה תצעק; וראה לכ"ק מרן זי"ע בדרשת‬ ‫דרשוהו חז"ל לטובה‪ ,‬שכשם שבבגד כל נימא‬ ‫שבת מברכים אדר ב' תשל"ו( שאם זקוק האדם לישועה‬ ‫מצטרף לבגד גדול כך נמי בצדקה‪ .‬ויש בזה להורות‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא שלוחה בזה‪ ,‬לכבוד איש חי ורב פעלים‪ ,‬העסקן היקר‪ ,‬נודע בשערים לשם‬ ‫ולתהלה‪ ,‬טוב הלב ויקר הרוח‪ ,‬בור סי"ד שאינו מאבד טיפה‪ ,‬מלא רוח חכמה עצה ותבונה‪ ,‬ה"ה‬ ‫הר"ר סיני יצחק דויד הי"ו‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הולדת הבן נ"י‬ ‫והברכה אחת היא לאביו הרה"ג ר' מאיר יוסף דויד שליט"א ‪ -‬ר"מ בישיבה"ק לצעירים פעיה"ק‬ ‫ולחותנו שר הצדקה והחסד הרה"ח רבי יעקב גרוסמן שליט"א‬ ‫פר' תולדות · ל · תשפ"ז‬ ‫להתיירא מהם כלל וכלל‪ ,‬ובטוחים אנו בהשי"ת אשר‬ ‫למעלה מדרך הטבע‪ ,‬העצה לזה הוא שיתאמץ אף‬ ‫הוא כל יכול והרבה דרכים למקום‪ ,‬שיצילנו מהם‬ ‫הוא לעשות למעלה מדרך הטבע‪ ,‬ובזמן הזה אשר‬ ‫ומהמונם להושיענו למען שמו‪.‬‬ ‫פנינו לימין ואין עוזר ולשמאל ואין סומך ואין לנו‬ ‫ובוודאי ענין גדול הוא לעשות קרן שיהיה מונח‬ ‫להשען אלא על אבינו שבשמים‪ ,‬הרי שצריכים אנו‬ ‫שם ממונו‪ ,‬ומי שיכול לעשות קרן לדורות שישאר‬ ‫להתאמץ מעל לדרך הטבע‪ .‬ובוודאי דבר ישר והגון‬ ‫לעד‪ ,‬הרי שבוודאי מעלה גדול יש בזה‪ ,‬כי בכספו‬ ‫הוא שיעשה וישתדל כל אחד לעשות ככל אשר ידיו‬ ‫זוכה הוא לגמול חסד עם אחרים לדורות הרבה‪ .‬הן‬ ‫מגעת לחזק את קרן שפע חיים ורחמים‪.‬‬ ‫מי שעדיין עומד בפרק נישואי הבנים אשר להם‬ ‫ויתבאר בזה מאמר הנביא )ישעי' נד‪ ,‬יד( בצדקה‬ ‫בוודאי ישנו הרגש למפעל קדוש זה‪ ,‬כי מקווים אף‬ ‫תכונני רחקי מעושק כי לא תיראי וממחיתה כי לא‬ ‫הם שיוכלו לסייע בעדם בעת שיצטרכו‪ ,‬והן מי‬ ‫תקרב אליך‪ ,‬היינו דבשעה שבני ישראל נמצאים‬ ‫שעדיין לא הגיע לעת הזאת‪ ,‬שבאופן כזה בוודאי כל‬ ‫במצב שכל העושקים קמים עליהם להרע להם‬ ‫מה שמפריש מממונו לכך הוא צדקה וחסד גדול‪.‬‬ ‫ולעשוק אותם בכל האופנים ובכל מה שעולה בידם‪,‬‬ ‫וגדול המעשה יותר מן העושה )ב"ב שם(‪ ,‬ומי שיכול‬ ‫הרי שבעת הזאת בצדקה תכונני‪ ,‬שאם ירבו בנתינת‬ ‫מלבד מה שהוא עושה מדיליה להיות גם מעשה‬ ‫צדקה‪ ,‬יזכו להיות מיוסדים וניצבים במקומם בחוזק‪,‬‬ ‫לאחרים‪ ,‬לנסות ולהשתדל אצל אחרים ג"כ‬ ‫ועל ידי כך רחקי מעושק כי לא תיראי ויתרחקו מכל‬ ‫להשתתף עם הציבור בענין קדוש ונחוץ זה‪ ,‬ובזכות‬ ‫אותם העושקים החפצים לעשוק ולקחת כל אשר לנו‪,‬‬ ‫מה שיעזרו ויסייעו אחד לזולתו‪ ,‬איש את רעהו‬ ‫וממחיתה כי לא תתקרב אליך‪ ,‬ולא נצטרך עוד‬ ‫קול רינה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫ברגשי גיל ורננה נגיש ונקטיר בזה ברכות נאמנות למזל טבא קמי עטרת תפארת ראשינו מאיר‬ ‫דרכינו ומורה נתיבותינו‪ ,‬אשר בצילו הטהור אנו חוסים‪ ,‬רוח אפינו וחמדת לבבינו‬ ‫הוד כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה הרבתית השרויה במעון הקודש בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫שמחת נישואי הנכדה הכלה המהוללה שתחי'‬ ‫בת בנו יקירו פרע"ח‬ ‫הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילותנו הק' בערי הצפון שליט"א‬ ‫עב"ג החתן המצוין בתורה ויראת שמים טהורה‪ ,‬פרע"ח פאמ"ק שלהיו"ח‬ ‫בנש"ק הרב אשר אנשיל שליט"א‬ ‫בן הגה"צ רבי ישראל לעמבערגער שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים‬ ‫כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫יה"ר שיזכה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ובניו אלו‬ ‫התלמידים‪ ,‬ויאריך ימים על ממלכתו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ורוב שמחה לאורך‬ ‫ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫המאחל אל מול פני הקודש‬ ‫צבי רייזמן מח"ס רץ כצבי ‪ -‬לאס אנג'לס‬ ‫פר' תולדות · לא · תשפ"ז‬ ‫הכתוב 'אני מדבר בצדקה רב להושיע'‪ ,‬כי עין בעין‬ ‫יעזורו ולאחיו יאמר חזק‪ ,‬נזכה שיוכלו להמשיך עוד‬ ‫יראו בשוב ה' שיבת ציון מתוך רחמים וחסדים‪,‬‬ ‫במפעל קדוש זה‪.‬‬ ‫ויבואו עיתים וזמנים שמחים בכל בתי בני ישראל‪,‬‬ ‫יעזור השי"ת ובזכות הצדקה שיקבלו כל אחד על‬ ‫על ידי שישרור באהלם שמחות בשלימות‪ ,‬ויזכו‬ ‫עצמו למעלה מכוחותיו לעזור למפעל קודש זה שיש‬ ‫לערוך שמחתם מתוך שמחה רוגע הלב ומנוחת‬ ‫בו עמוד התורה ועמוד החסד יחדיו יכנס הברכה‬ ‫ושלוות הנפש‪ ,‬לראות בנים ובני בנים עוסקים‬ ‫במעונו‪ ,‬להניח ברכה אל תוך בתיכם‪ ,‬לראות רוב‬ ‫בתורה ובמצוות‪ ,‬ונזכה לישועת ה' בגאולה השלימה‬ ‫אידיש נחת‪ ,‬שפע ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו‪.‬‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ירחם השי"ת וכבר יתרומם כבוד התורה‪ ,‬ויקויים‬ ‫‪‬‬ ‫תוכן השיחה‬ ‫של המחותן כ"ק אדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫עם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ביום רביעי פרשת חוקת ז' תמוז תשע"ב העעל"ט‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אחרי שעלה רבי נפתלי חיים לארץ‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א מסר למרן שליט"א‬ ‫ישראל‪ ,‬הוא עוד חזר פעם אחת לצאנז‪...‬‬ ‫הספה"ק 'מנחה חדשה' של זקינו הצדיק הפלאי הרה"ק‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬מרן הדברי חיים בקש אז‬ ‫רבי נפתלי חיים מדזיקוב זי"ע )בנו של הרה"ק בעל אמרי‬ ‫ממנו שישיג עבורו עופות שנתעוררו ספיקות לגביהם‬ ‫נועם זי"ע‪ ,‬וחתן הגה"ק רבי משה אונגר זי"ע חתנו של רביה"ק מרן‬ ‫שם במדינת גאליציא‪ ,‬בכדי שיוכלו לבדוק את‬ ‫הדברי חיים זי"ע(‪ ,‬שהו"ל במהדורא חדשה‪.‬‬ ‫העופות‪ ,‬ואז אכן נסע לצאנז‪ ,‬ונשאר לערך כשנה‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬ב"ה זכינו לערוך את כל‬ ‫בחוץ לארץ‪ ,‬ושוב עלה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫הספר מחדש‪ ,‬בתוספת מרובה‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬באיזה שנה נסתלק?‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זהו ספר שצריכים 'ללמוד' בו ואי אפשר‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬בשנת תרנ"ה )ביום הכיפורים(‪.‬‬ ‫להבינו בקריאה בעלמא‪...‬‬ ‫לרבי נפתלי חיים היה בת שהיתה משודכת להרה"ק‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬יש גם קטעים שהם קלים‬ ‫רבי יצחק מסטיטשין זי"ע )בנו של הרה"ק רבי משה‬ ‫יותר להבנה‪.‬‬ ‫מראזוודוב זי"ע‪ ,‬אחיו של האמרי נועם(‪ .‬בברית של רבי‬ ‫יש לספר הסכמה ממרן הדברי חיים שכתב בשנת תרכ"ז ‪.‬‬ ‫א‬ ‫יצחק היה דודו ה"אמרי נועם" הסנדק‪ ,‬ולאחר הברית‬ ‫מרן שליט"א‪' :‬איש פלא'ב‪...‬‬ ‫פנה ה"אמרי נועם" לאחיו הרה"ק מראזוודוב‪ ,‬אבי‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬אבי )כ"ק הגה"צ רבי נפתלי‬ ‫הבן‪ ,‬ואמר לו‪" :‬מכור לי את הילד"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהוא‬ ‫חיים אדלר( זצ"ל הוציא ספר זה לאור בשנת תשל"ג‪.‬‬ ‫ישתדך עם אחד מצאצאיו‪ .‬והסכימו ביניהם שיבוא‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מי הדפיסו לראשונה?‬ ‫בברית השדוכין עם נכדתו‪ ,‬בתו של רבי נפתלי חיים‪,‬‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬המחבר בעצמו זי"ע‬ ‫בנו בכורו של ה"אמרי נועם"‪ ,‬אלא שלדאבון לב‪,‬‬ ‫הדפיסו פעמיים‪ ,‬ואח"כ אבי זצ"ל בפעם השלישית‪,‬‬ ‫כעבור זמן חלתה הילדה ונפטרה רח"ל‪.‬‬ ‫וכעת יצא לאור בפעם הרביעית‪.‬‬ ‫וסיפר רבי יצחק מסטיטשין‪ ,‬שבהיותו ילד כבן שש‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יש ממרן אאדמו"ר זי"ע מכתב ששלח‬ ‫שנים נסע יחד עם אמו לבקר את גיסתה הרבנית‬ ‫לאביכם זצ"ל עם הערות על הגדה של פסח מנחה‬ ‫מדזיקוב )זוגתו של ה"אמרי נועם"(‪ ,‬וזה היה כבר לאחר‬ ‫חדשה שאביכם הו"ל בשנת תשכ"בג‪...‬‬ ‫פטירתה של הילדה שהיתה משודכת לו‪ .‬באותה עת‬ ‫את ההגדה גם מדפיסים כעת?‬ ‫הגיע רבי נפתלי חיים מארץ ישראל לדזיקוב‪,‬‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬הדפיסו זאת מחדש‬ ‫וכשנכנס הילד עם אמו לביתו‪ ,‬ראו אותו יושב וכובעו‬ ‫בשנת תש"מ‪.‬‬ ‫ג ראה שם בתחילת המכתב‪ :‬זה כמה שהגיע לידי כ"ק אדמו"ר‬ ‫א בו כתב בתוה"ד‪ :‬שוי"ר לכבוד ח"ב החריף ובקי החסיד‬ ‫שליט"א סה"ק 'מנחה חדשה' מזקינו הגה"ק זצ"ל‪ ,‬ומאד שמח‬ ‫המפורסם שלשת היוחסין המושלם מהרנ"ח נ"י‪ ,‬מכתבך קבלתי‬ ‫לבו והתענג מאוד מהני מילי מעליותא המשמחים אלקים‬ ‫וע"ד בקשתך ליתן לך הסכמתי עיינתי בהקונטרסים מעט‬ ‫ואנשים‪ ,‬והי' רצונו להשיבו בעצמו אך מחמת חולשתו שעוסק‬ ‫כחפצך‪ ,‬ומחמת טרדותי המרובים וכחי אין עמדי לא יכולתי לעיין‬ ‫ברפואות הש"י ירפאהו ויחלימהו במהרה‪ ,‬א"א למלאות‬ ‫בהם הרבה‪ ,‬ולדעתי שתמתין בהדפסה כי צעיר אתה לימים‪,‬‬ ‫תשוקתו בזה ונצטויתי מפ"ק להשיב שני גרגרים בראש אמיר‬ ‫ותלמוד מוטב ש"ע הרבה ודיני הוראה שכל העולם נצרכים לו‪,‬‬ ‫כמציץ מן החרכים בסה"ק הנ"ל‪ ...‬ובסוף המכתב הוסיף מרן‬ ‫ושאל אביך ויגדך הוא מח"ו הגאון החסיד נ"י וכו' עיי"ש‪.‬‬ ‫זי"ע בכתי"ק‪ :‬התאמצתי למעלה מכוחי לכבוד זרע קודש ש"ב‪,‬‬ ‫ב כידוע בכינוי זה נתכנה הרה"ק רבי נפתלי חיים זי"ע‪ ,‬בגין דרכיו‬ ‫וכבוד התורה‪ ,‬להעיר בדברי הצדיק הנפלא ופלא ההוא‪ ,‬באיזה‬ ‫הנסתרים והפלאיים ומדרגותיו השמיימיות למעלה מהשגת אנוש‪.‬‬ ‫גרגרים לעטר דבריו הקדושים וכו'‪.‬‬ ‫פר' תולדות · לב · תשפ"ז‬ ‫על הגר"נ אדלר‪.‬‬ ‫שמוט על עיניו‪.‬‬ ‫כן יש ממנו מכתב שכתב להגאון בעל אמרי בינה זצ"ל‪,‬‬ ‫הילד שהיה כאמור כבן שש‪ ,‬חזר בפני רבי נפתלי חיים‬ ‫אב"ד קאליש‪ ,‬ובו כותב תוארים נוראים ומבהילים על‬ ‫)שכנ"ל היה אמור להיות חותנו( על דברי התורה שאביו‬ ‫אביו הרה"ק בעל אמרי נועם זי"ע שנסתלק באותה‬ ‫הרה"ק מראזוודוב אמר בחג השבועות‪ ,‬והיה בדעתו‬ ‫שנהה‪ .‬על מכתב זה חותם רבי נפתלי חיים בשם אמו‪:‬‬ ‫לבקש ממנו שיגביה את כובעו כדי שיוכל לחזות‬ ‫נפתלי חיים הורוויץ בן דבורה‪.‬‬ ‫בצורתו הקדושה‪ .‬אולם הרבנית זוגתו של רבי נפתלי‬ ‫מכתב זה נותר לפליטה בהשגחה פרטית ממש‪ ,‬שכן גוף‬ ‫חיים שעמדה מן הצד‪ ,‬נזכרה בבתה שהיתה משודכת‬ ‫הכת"י היה מונח אצל גביר אחד‪ ,‬אך פעם היה המכתב‬ ‫לילד חמודות זה‪ ,‬והתייפחה בבכי‪ ,‬ועקב כך מיהרה אמו‬ ‫מונח על השולחן וכאשר ניקו את השולחן לא ידעו‬ ‫של הילד להוציאו מן החדר כדי להפיג את צערה‪.‬‬ ‫מהו הדף הזה וזרקוהו לאשפה‪ ,‬וכמובן שעשו פעולות‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬למה כיסה רבי נפתלי חיים את פניו?‬ ‫עצומות בכדי למצוא זאת‪ ,‬אולם המכתב לא נמצא‪.‬‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬כיון שלא רצה לראות את‬ ‫ואולם בדיוק קצת לפני זה עשה הגביר צילום‬ ‫אויר חוץ לארץ‪ ,‬ולכן כל התקופה שהיה בחוץ לארץ‬ ‫מהמכתב‪ ,‬וכך נשאר ממנו עותק ואפשר היה להדפיסו‪.‬‬ ‫היה מליט את פניו או יושב בחדר אפל‪.‬‬ ‫החסיד המפו' רבי חיים ריישער ז"ל סיפר ששמע מפי‬ ‫גם בצעירותו קשר מפה על עיניו לשמירה‪ ,‬ופעם‬ ‫חותנו הגה"ח ר' מאיר דוד שו"ב ז"ל‪ ,‬מגדולי חסידי‬ ‫שאלו זקינו הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב‪ ,‬מה כוונתו‬ ‫קוזניץ‪ ,‬שכשעלה ארצה ביקש להכיר את רבי נפתלי‬ ‫בזה‪ ,‬והשיב‪ :‬משתוקק אני להגיע למדרגתו של הרבי‬ ‫חיים שאת שמעו שמע עוד בחוץ לארץ‪ .‬באחד הימים‬ ‫מלובלין‪ ...‬תמה רבי אליעזר ואמר‪ :‬על "האריה דבי‬ ‫הגיע לביתו ורצה להכנס פנימה‪ ,‬וכשאחז בידו‬ ‫עילאי" אמרו שהוא שליש מ"החוזה"‪ ,‬ואתה חפץ‬ ‫בפרוכת הפרוסה על הדלת‪ ,‬הופתע לשמוע את קולו‬ ‫להיות לגמרי כ"החוזה"‪...‬‬ ‫של רבי נפתלי חיים‪ ,‬שלא הכירו ולא ראוהו מעולם‪:‬‬ ‫אנו נכדי הרה"ק רבי דוד'ל בידרמן מלעלוב ירושלים‬ ‫"ברוך הבא ר' מאיר דוד השוחט ממוגליניץ"‪ .‬כשנכנס‬ ‫זי"עד‪ ,‬ותלמידי הרה"ק מלובלין זי"ע שעלו לארץ‬ ‫שאלו מנין ידע את שמו‪ ,‬וענה רבי נפתלי חיים‪" :‬איך‬ ‫ישראל אמרו עליו שזיו דיוקנו דומה להרה"ק‬ ‫הייתי נראה אם וילון היה מכסה בעדי שלא אוכל‬ ‫מלובלין‪ .‬ואבי זצ"ל היה דומה במאד לזקני הרה"ק‬ ‫לראות בעדו"‪...‬‬ ‫רבי דוד'ל זצ"ל‪.‬‬ ‫רבי מאיד דוד שזכה עוד להסתופף בצילו של הרה"ק‬ ‫שמעתי מכ"ק האדמו"ר מטשערנאביל שליט"א‪ ,‬וכן‬ ‫רבי אלעזר מקוזניץ זי"ע‪ ,‬חזר לביתו ופרץ בבכי‪,‬‬ ‫מהגה"צ אב"ד שטראסבורג זצ"ל ששמע מהגה"צ‬ ‫ונפשו הנסערת מאנה להרגע במשך שעה ארוכה‪,‬‬ ‫בעל פתחא זוטא זצ"ל‪ ,‬שתואר פניו של הרה"ק רבי‬ ‫לאחר שנוכח בגודל קדושתו של רבי נפתלי חיים‪.‬‬ ‫ישעיה'לע מטשחויב זי"ע היה דומה מאד לאביו מרן‬ ‫כך גם מסופר על אדם בשם ר' הירש ששהה בחו"ל‬ ‫הדברי חיים זי"ע‪.‬‬ ‫מספר שנים‪ ,‬וכששב לארץ ישראל‪ ,‬בא אל רבי נפתלי‬ ‫מרן שליט"א קרא כמה קטעים מהקדמת המחבר‬ ‫חיים והמתין בחוץ לפני הפרוכת‪ .‬קרא לו רבי נפתלי‬ ‫לספר‪ ,‬והפליא במיוחד מה שכתב‪ :‬ואבקש מהקורא‪,‬‬ ‫חיים מבפנים‪ ,‬בטרם שמע קולו‪ :‬האתה זה הירש‪,‬‬ ‫אפשר לפעמים הבאתי דבר ואיננו אליבא דהלכתא‬ ‫מותר לך להכנס‪...‬‬ ‫וכו' ואולי משגה הוא טעותא הדרא יען כי בכתבי לא‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אצל כולם נהג כך לקרוא בשמם‬ ‫היה שום ספר זולת משנה וגמרא‪.‬‬ ‫קודם שנכנסו?‬ ‫פלא מה שרבי נפתלי חיים כותב על עצמו בשער הספר‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬אכן‪ ,‬כך היה דרכו שהיה‬ ‫"חתן הגאון איש אלקים ר' חיים סאנזיר זצ"ל"‪ ,‬והרי הוא‬ ‫קורא לאנשים בשמותם בעודם עומדים מחוץ‬ ‫היה חתן הגה"ק רבי משה אונגר זצ"ל חתנו של מרן‬ ‫לפרוכת‪ ,‬וראו בזה ענינים נפלאיםו‪.‬‬ ‫הדברי חיים‪ ,‬ולא חתנו של מרן הדברי חיים בעצמו‪.‬‬ ‫הגה"ח ר' אפרים פישל סנדרוביץ ז"ל שהיה מחשובי‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬גם במכתב שכותב להגאון‬ ‫חסידי ויזניץ‪ ,‬ותלמידו של כ"ק מרן זי"ע‪ ,‬סיפר‬ ‫רבי נתן אדלר זצ"ל ראב"ד לונדון בעל נתינה לגר‪,‬‬ ‫שבשנת תש"י כשכ"ק זקיני האדמו"ר ה"אמרי חיים"‬ ‫הנדפס כן בספר‪ ,‬הוא חותם‪ :‬חתן הגאון איש אלקים‬ ‫זצ"ל שהה בארה"ב‪ ,‬בא מרן זי"ע לבקרו‪ ,‬וה"אמרי‬ ‫ר' חיים מסאנץ זצ"ל‪ .‬ואגב פלא הוא מה שכותב ש"ב‬ ‫המקום ב"ה‪ ,‬וחשכו מאור עיני כמעט כי הדעת אין עמדי‪ ...‬אך מה‬ ‫ד אביו האדמו"ר הרה"צ רבי נפתלי חיים זצ"ל מדזיקוב ויזניץ‬ ‫ששמעתי מהתנא הכ"מ‪...‬‬ ‫נתניה‪ ,‬היה בנו של רבי מרדכי יהודה‪ ,‬בן רבי אברהם שלמה‪ ,‬חתן‬ ‫ו ראה עוד עובדא נפלאה בהקדמת הספר‪ :‬ר' נחמן כהנא ז"ל היה‬ ‫הרה"ק רבי דוד'ל זי"ע‪.‬‬ ‫מטופל במשפחה גדולה והתפרנס בדוחק‪ .‬פעם החליט להתעסק‬ ‫ה ראה שם בתוה"ד‪ :‬הן הנה הי' לבני ישראל איש אלקים נורא מאוד‪,‬‬ ‫במסחר אתרוגים‪ ,‬ונסע לרבינו לירושלים‪ ,‬לקבל את ברכתו‬ ‫השמים לא יכלכלוהו הודו )ואל יתפלא על התואר‪ ,‬עתידין צדיקים‬ ‫להצלחה‪ .‬מיד כשדרך על מפתן הבית‪ ,‬שמע את קולו של רבינו‬ ‫אמיתיים להקרא בשמו של המקום(‪ ,‬אך הבית הזה שקוינו שיבנה‬ ‫מעבר למחיצה‪ :‬נחמנד'ל‪ ,‬נכנסת למסחר האתרוגים‪ ,‬הא לך שלשה‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬אז יודע רב גוברי' דמרן הכ"מ‪ ,‬ועד עתה שואף זורח‬ ‫מטבעות להצלחה‪ ,‬והשליך לו מחוץ לפרוכת שלש מטבעות‪ .‬ר'‬ ‫בחו"ל ובניתי גם אנכי ממנה ולא היה מר לי מר כעת הזאת‪ ,‬ועתה‬ ‫נחמן מצא שתי מטבעות‪ ,‬ואת השלישית לא מצא‪ .‬באותה שנה‬ ‫לקח אותו אלקים להשתעשע אתו עמו‪ ,‬כלומר אליו בבתי גואי של‬ ‫עשה חיל בעסקיו והרויח סכום עצום של מאה נפוליונים‪.‬‬ ‫פר' תולדות · לג · תשפ"ז‬ ‫היה לו "קלויז" פרטי‪ ,‬בו התפללו מנין ממקובלי צפת‪.‬‬ ‫חיים" קיבל את פניו בכבוד ויקר כיאות‪ ,‬והסב עמו אל‬ ‫אמנם בצפת התגוררו רבים מחסידי צאנז‪ ,‬והיו מהם‬ ‫השולחן יחד עם חתנו אבי זצ"ל ועוד אחד מנכדי‬ ‫שעוד הכירו אותו מצאנז‪ ,‬וביקשו ממנו ברכות‬ ‫הרה"ק מרופשיץ זי"ע‪ ,‬ובמהלך שיחתם אמר ה"אמרי‬ ‫וישועות‪ ,‬וכשיצא שמעו בצפת קם באישון לילה ועזב‬ ‫חיים" למרן זי"ע שחתנו נקרא על שם רבי נפתלי חיים‬ ‫את צפת‪ ,‬ורק לאחר מספר שבועות נודע שעבר‬ ‫בעל "מנחה חדשה"‪ ,‬שהיתה לו "קלאהרע רוח‬ ‫להתגורר בירושלים‪.‬‬ ‫הקודש"‪ ,‬ונענע מרן זי"ע בראשו לאות הסכמה‪.‬‬ ‫גם בנו זקני הרה"ק רבי אליעזר ניסן זצ"ל התגורר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הרי כל ענין עלייתו לארץ ישראל היה‬ ‫בצפת‪ ,‬וחסידי צאנז בעיר בקשו ממנו לכהן ברבנות‬ ‫כיון שלא רצה להתעטר ברבנות‪...‬‬ ‫בצאנזער קלויז‪ ,‬אבל הוא סירב בתוקף‪.‬‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬אכן‪ ,‬אביו ה"אמרי נועם"‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬היה אז תקופת פאר של הצאנזער קלויז‪.‬‬ ‫חפץ שבנו יעמוד לימינו בהנהגת העיר‪ ,‬וישמש כ"רב‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬עד מתי היה רבי אליעזר ניסן בצפת?‬ ‫הצעיר"‪ ,‬אולם הוא ידע שרב העיר צריך להיות מעורב‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬עד הסתלקותו‪ ,‬ביום ב'‬ ‫בין הבריות‪ ,‬ואילו בנו רחוק מהויות העולם הזה‪,‬‬ ‫תמוז תרע"ו‪.‬‬ ‫מתנהג באופן מוזר ומתרחק בקיצוניות מחברת בני‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מי היו צאצאיו?‬ ‫אדם‪ .‬אך קיוה שאם יקבל עליו עול הצבור והנהגת‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬בתו מרת צירל ע"ה‪,‬‬ ‫העיר‪ ,‬ישנה דרכו‪ .‬עסקני העיר וראשי הקהילה כבר‬ ‫שנישאה לזקיני רבי מרדכי יהודה אדלר זצ"ל‪ ,‬אביו של‬ ‫סיכמו עם אביו ה"אמרי נועם"‪ ,‬וקבעו מועד‬ ‫אבי זצ"ל‪ ,‬ולאחר פטירת זקני נישאה לכ"ק האדמו"ר‬ ‫להכתרתו ל"רב הצעיר"‪ ,‬אך הוא סירב בכל תוקף לכל‬ ‫המקור ברוך מסערט ויזניץ זצ"ל‪ .‬כן היה חותנו של‬ ‫הבקשות וההפצרות כיון שגמר בלבו שלא יתנהג‬ ‫הגה"צ רבי אברהם משה באב"ד זצ"ל אב"ד גורא‪-‬‬ ‫ברבנות לעולםז‪.‬‬ ‫הומרא‪ ,‬ושל הג"ר רפאל הורוויץ זצ"ל מגזע ראפשיץ‪.‬‬ ‫כיון שנוכח שאינו יכול לעמוד בלחצי אביו ונכבדי‬ ‫מרן שליט"א כבדו בלחיים‪ ,‬ואחלו זה לזה‪.‬‬ ‫הקהילה‪ ,‬החליט להעתיק את מגוריו לחדר מבודד‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬הרה"ק מראזלא זי"ע מביא‬ ‫בסמוך לדזיקוב‪ ,‬שם ישב סגור ומכונס‪ ,‬ואפילו השמש‬ ‫)עי' ילקוט עטרת צבי‪ ,‬עמ' קנז( בשם חותנו ודודו הרה"ק‬ ‫לא זרחה בחדרו‪ ,‬ומלבד משמשיו לא נכנס אף אחד‬ ‫בעל עטרת צבי מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬שמובא במדרש‬ ‫להפריעו בעבודת הקודש‪ .‬אך הסתגרותו לא הועילה‬ ‫'כשישראל שותין ואומרים לחיים‪ ,‬הקב"ה מוחל‬ ‫ורבים התדפקו על דלתו וביקשו הימנו ברכות‬ ‫עונותיהן של ישראל'‪ ,‬וכותב שם הרה"ק מראזלא דאף‬ ‫וישועות‪ .‬גם אביו ה"אמרי נועם" שלח אליו כמה‬ ‫שהוא לא ראה את המדרש‪ ,‬אבל אם חותנו אמר בשם‬ ‫מחסידיו שהיו זקוקים לישועה‪ ,‬באמרו "לכו לבני‬ ‫מדרש בוודאי הוא בנמצאח‪.‬‬ ‫נפתלי חיים‪ ,‬הוא יוכל לעזור לכם"‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬עפ"ז י"ל טעם ששותים לחיים ביום‬ ‫ברם ככל שיותר דחקו עליו כך התרחק מאנשים‬ ‫היא"צ‪ ,‬כי ביום זה דנים את הנשמה ועל ידי שתיית‬ ‫והתנהג בהנהגות מופלאות‪ ,‬ובכך זכה להגשים את‬ ‫לחיים מעוררים מחילת עוונותיו‪.‬‬ ‫שאיפתו ולחיות בפינתו הצנועה‪ ,‬מקום שם המשיך‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬כעין שמביאים ממדרש‬ ‫לשקוד על דלתי התורה‪ .‬אמנם כאשר הלחץ עליו גבר‬ ‫לגבי מחילת עוונות בברית מילהט‪.‬‬ ‫יותר ויותר החליט לעזוב הכל ולעלות לארץ ישראל‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬די לנו במה שהצדיקים כתבו כן‪ ,‬וזהו‬ ‫ושם הסתגר‪.‬‬ ‫חשוב כמדרש‪ ,‬וכנודע מהרה"ק הרבי ר' זושא זי"ע‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ואז לא באה הנסיעה כ"כ בקל כמו היום‪...‬‬ ‫שאמר פעם 'אני יודע מהיכן שהירושלמי יודע'י‪...‬‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬מתחילה התגורר בצפת‪ ,‬ושם‬ ‫בגימטריא כו"ס‪ ,‬ועל כן כשיראל שותין כו"ס ]מספר אלקים[‬ ‫ז פעם הסביר לש"ב הרה"ק רבי אברהם שמחה מבארניב זי"ע‪,‬‬ ‫ואומרים לחיים ]סוד חיים[‪ ,‬המה מעוררים בחי' אלקים חיים שהוא‬ ‫שחיבבו ביותר‪ ,‬את סיבת סירובו לכל הצעות רבנות‪ ,‬מאחר‬ ‫כנגד יום הכיפורים שעיצומו של יום מכפר עוונותיהן של ישראל‪.‬‬ ‫שראה בזה סכנה המאיימת על שלמות הנפש‪ ,‬וכה אמר‪" :‬אילו‬ ‫ט הובא באגרא דפרקא )אות קמו(‪ :‬נאמר לי משם קדוש ישראל‬ ‫היה העולם יודע עד כמה מזיקה להם הגאוה‪ ,‬הכבוד‬ ‫ה"ה הרב הקדוש מה"ר שלמה מקארלין זצללה"ה הי"ד‪ ,‬שאמר‬ ‫וההתנשאות ואשר רבים נפלו חללים על ידי זה‪ ,‬היו בורחים‬ ‫בשם המדרש‪ ,‬בשעה שאמר הקב"ה לאליהו שיצטרך להיות בכל‬ ‫למדבריות ועד סוף העולם‪ ,‬בכדי לא להגיע לידי כך‪ ,‬וזה אחד‬ ‫ברית מילה שבישראל‪ ,‬אמר אליהו‪ ,‬אתה ידעת שאני מקנא‬ ‫הדרכים מעבודתי להשי"ת‪ ,‬שקבלתי על עצמי שלא להיות רב‬ ‫לשמך ית'‪ ,‬הנה אם יהיה הבעל ברית בעל עבירה לא אוכל‬ ‫ולא רבי‪ ,‬לא חזן ולא שום תפקיד שאפשר להכשל על ידו‬ ‫לסבול להיות שם‪ ,‬והבטיחו השי"ת שיכפר להבעל ברית ואז‬ ‫בהתנשאות וכבוד‪ .‬ולשמש בעולם הזה באלו הענינים‪ ,‬צריכים‬ ‫יהיה ריקן מעבירות‪ ,‬והשיב עוד אפשר יהיה המוהל בעל עבירה‪,‬‬ ‫להיות קדוש ומקודש מאד מאד‪ ,‬עד שבאמת לא ירגיש האדם‬ ‫הבטיחו השי"ת שיכפר גם לו‪ ,‬השיב עוד אפשר יהיו הקהל‬ ‫שום הרגשה עצמית כלל וכלל‪ .‬או מי שמודיעים לו מן השמים‬ ‫העומדים שם בעלי עבירות ולא אוכל לסבול‪ ,‬הבטיחו השי"ת‬ ‫'לך והושעת את ישראל' וכדו'‪ .‬וזולת זה בל יהין עצמו לזה שום‬ ‫שיכפר לכל הקהל‪ ,‬כן שמעתי שיצאו הדברים מפי הקדוש הנ"ל‬ ‫בר דעת"‪ .‬והמשיך‪" :‬ובנוגע לפרנסה‪ ,‬הנני מאמין באמונה שלמה‬ ‫וכו' )ועי' בני יששכר‪ ,‬מאמרי תשרי‪ ,‬מאמר ד‪ ,‬אות ז(‪.‬‬ ‫שהבורא ית"ש הזן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כנים‪ ,‬ובורא‬ ‫י כן מובא בספר 'בוצינא קדישא'‪ :‬מקובל הדבר מפי חסידים‬ ‫נפשות רבות וחסרונן‪ ,‬הוא יפרנסני כל ימי חיי"‪.‬‬ ‫ואנשי מעשה‪ ,‬שפעם אחת אירע דבר נורא ומבהיל שאיש אחד‬ ‫ח וראה שם ביאורו של הרה"ק מראזלא זי"ע‪ :‬כי הנה הי"א תיבות‬ ‫מת ולאחר מותו בא בחלום לבנו ואמר לו שימיר דת ישראל‪ ,‬ולא‬ ‫שבזכרינו לחיים וכו' המה נגד עשרת ימי תשובה‪ ,‬ושני תיבות‬ ‫השגיח הבן כלל בחלום זה כי דברי חלומות לא מעליון ולא‬ ‫אחרונות אלקים חיים המה נגד יום הכפורים‪ .‬והנה אלקי"ם‬ ‫פר' תולדות · לד · תשפ"ז‬ ‫הגה"צ הרב מעכו זצ"ל שהיה מתלמידי אאדמו"ר‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬בויזניץ נהוג שבליל שבת‬ ‫זי"ע בקלויזנבורג סיפר לי שלפני פסח היה מכשיר‬ ‫נותנים לחיים עם היד ]לאלו היושבים בסמוך[‪ ,‬אבל‬ ‫את הכף‪ ,‬והיה חרוט על הכף ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫בסעודה שלישית עושים רק בנענוע ראש בלי נתינת‬ ‫כן היו שם עוד כמה חפצים שלא על כולם אנו יודעים‬ ‫יד‪ .‬איך נוהגים כאן?‬ ‫למי היו שייכים‪ ,‬אבל ברור הוא שהם חפצי קודש‪ ,‬לפי‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מתחילה היה מרן אאדמו"ר זי"ע נותן‬ ‫שרק את אלו החביאו והטמינו בזמן המלחמה‪.‬‬ ‫ידו לכל הנוכחים בעת עריכת השולחן‪ ,‬אבל כאשר‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬לאבי זצ"ל היה מנורת‬ ‫התרבה הקהל‪ ,‬וגם הוא נחלש יותר‪ ,‬הפסיק לתת ידו‬ ‫חנוכה מהרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע‪ ,‬כי‬ ‫לכל האנשים‪.‬‬ ‫הרבנית בזיווג שלישי של כ"ק הרה"ק האהבת ישראל‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬זכורני שהייתי מגיע‬ ‫זצ"ל היתה מגזע טריסק‪-‬טשערנאביליב‪ ,‬והיה אצלה‬ ‫לפעמים מהעיר נתניה כאן לקרית צאנז אצל מרן‬ ‫המנורה בירושה‪ ,‬ולאחר שנתאלמנה נשארה לגור שם‬ ‫זי"ע‪ ,‬ופעם במיטאג טיש הושיט ידו וכל הקהל עברו‬ ‫בגרוסווארדיין ואבי זצ"ל היה הפטרון שלה ודאג‬ ‫ללחיים‪ ,‬והיה נראה שהוא כלל אינו מסתכל ואינו‬ ‫עבורה לכל צרכיה‪ ,‬והיא הביאה לו את המנורה‪.‬‬ ‫רואה מי עובר‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬היכן היתה המנורה בעת המלחמה?‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יתכן שהיה פעם כך‪ ,‬אבל בדרך כלל היה‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬הטמינו זאת יחד עם שאר‬ ‫מסתכל על מי שעובר לומר לחיים‪.‬‬ ‫כלי הכסף‪ ,‬ולאחר המלחמה מצאו זאת‪.‬‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬עוד ראיתי דבר פלא‪,‬‬ ‫זהו מנורה עם דופן‪.‬‬ ‫שכאשר חילק שיריים היה מנגב עם החלה את‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬גם המנורה ממרן הדברי חיים שנמצא‬ ‫הצלחת ומחלק לקהל‪ ,‬וגם כשהצלחת כבר היתה‬ ‫היום אצל נכדי גארליץ‪ ,‬היא מנורה עם דופן‪.‬‬ ‫יבשה ונקיה לגמרי עדיין היה מנגב עם החלה‪...‬‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬למרן זי"ע היה מנורה עם דופן?‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אכן ראו זאת הרבה פעמים‪ ,‬והיה נראה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לא‪ ,‬אך איני יודע אם בדווקא‪ ,‬או שאחד‬ ‫שרוצה שלכולם יהיה שיריים מהמאכל‪...‬‬ ‫קנה לו מנורה רגילה וממילא נשאר בזה‪.‬‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬בויזניץ היו אוכלים דגים‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬בויזניץ יש עוד חפץ קודש‪,‬‬ ‫עם מזלג והבשר ביד‪ ,‬ולגבי הקוגל הרי שכ"ק‬ ‫והוא 'טאביק פושקע' מהרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז‬ ‫האדמו"ר האמרי חיים זצ"ל אכל עם היד‪ ,‬וכ"ק‬ ‫זי"ע‪ ,‬ואין יודעים בבירור היאך זה הגיע לויזניץ‪.‬‬ ‫האדמו"ר הישועות משה זצ"ל אכל עם מזלג‪.‬‬ ‫אודות חפץ זה מסופר‪ ,‬שבמלחמת העולם הראשונה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בצאנז אכלו גם הדגים בידיא‪ .‬ומזלג‬ ‫כשהיו צריכים לברוח מויזניצא מרגע לרגע‪ ,‬לקחו‬ ‫מעולם לא ראו על השולחן‪...‬‬ ‫עמהם מה שהיו יכולים לקחת‪ ,‬והאהבת ישראל לקח‬ ‫בנוגע לזה מסופר שפעם ביקר מרן הדברי חיים אצל‬ ‫עמו את הטאביק פושקע והכניסו לכיסו‪ ,‬ובדרכם‬ ‫המהר"ם א"ש‪ ,‬והוא ערך סעודה לכבוד האורח‪ ,‬ומרן‬ ‫עצרו אותם חבורת קוזקים והוכריחו אותם להוציא‬ ‫הדברי חיים אכל בידיו ואילו המהר"ם א"ש אכל‬ ‫כל מה שיש בכיסים‪ ,‬והאהבת ישראל הוציא את‬ ‫במזלג‪ ,‬והוא שאל את מרן הדברי חיים מדוע אוכל עם‬ ‫הפושקע ואחד מהפורעים לקח זאת בידו אבל מיד‬ ‫ידיו ולא עם מזלג‪ ,‬ויען לו מרן הדברי חיים‪ ,‬דהרי בא‬ ‫נרעד והשליך זאת כאילו נכווה באש‪ ,‬והאהבת ישראל‬ ‫וראה כמה וכמה מצוות קיימתי היום עם ידי‪ ,‬נטלתי‬ ‫התכופף מיד ונטלו והחזירו לכיסו‪.‬‬ ‫ידים בבוקר ואח"כ לפני התפילה‪ ,‬הנחתי תפילין‬ ‫פעם כשסיפר זאת כ"ק האדמו"ר האמרי חיים זצ"ל‪,‬‬ ‫ונתתי צדקה‪ ,‬ועכשיו לפני הסעודה שוב נטלתי ידי‪,‬‬ ‫אמר בדרך צחות‪ :‬לא הקוזק הוא זה שהשליך את‬ ‫וכי עכשיו אניח את ידי ואוכל עם מזלג?‪ ...‬וכששמע‬ ‫הפושקע‪ ,‬אלא הפושקע היא שהשליכה אותו‪...‬‬ ‫המהר"ם אש את הדברים הניח את המזלג ואכל אף‬ ‫חפץ זה היה אחד מהחפצים החשובים ביותר‬ ‫הוא עם הידים‪...‬‬ ‫בויזניץ‪ ,‬ובימים הנוראים החזיקו זאת על גבי‬ ‫בין החפצים של מרן אאדמו"ר זי"ע שמצאו‬ ‫הסטנדר כל משך התפילה‪.‬‬ ‫בקלויזנבורג היה כף מהרה"ק מגארליץ זי"ע‪ .‬אנו כבר‬ ‫בשנה לאחר המלחמה כשהיו בבוקרסט‪ ,‬היה הגה"צ‬ ‫ידענו מקודם שהיה לו לאאדמו"ר זי"ע כף זו‪ ,‬כי‬ ‫דבר זה‪ .‬ונתגלגלו הדברים ובאו עד הרבי ר' זושא בעצמו ופתח‬ ‫מורידין‪ ,‬אבל חלום זה עצמו נשנה ונשתלש אליו פעמים רבות‪...‬‬ ‫פיו הקדוש ואמר אמת שזושא עם הארץ ואינו יודע בירושלמי‬ ‫ולכן היה הולך ודל סר וזעף‪ ...‬וילך אל הגר"א ויספר לפניו את‬ ‫כלום‪ ,‬אבל זושא לקח את הדבר הזה מן אותו המקום שמשם‬ ‫חלומו‪ ,‬אכן הגר"א לא פנה אל חלומותיו ואל דבריו ולא השיב‬ ‫לקח הירושלמי עצמו את הדבר הזה‪.‬‬ ‫לו מאומה‪ ...‬ויהיה בבואו אל רבינו ]הרבי ר' זושא[ אמר לו הרב‪,‬‬ ‫יא כן מובא בדרכי חיים ושלום )אות שצח(‪ :‬ולא אכלן ]את הדגים[‬ ‫אל תירא רק דע כי בתוך קבר אביך נמצא שתי וערב אשר‬ ‫על ידי כף‪ ,‬רק באצבעותיו‪ ,‬ואמר הרמז שנאמר וכל דגי הים‬ ‫השליכו שמה בשגגה‪ ,‬לכן תמהר ותסע לביתך ותחפור שם בקבר‬ ‫'בידכם' נתנו‪ ,‬לאכול דייקא בהידים ולא על ידי דבר אחר‪ .‬וראה‬ ‫ותוציא‪ .‬וימהר האיש לביתו ויסיר המכשלה הזאת משם‪ ,‬ומאז‬ ‫שם עוד‪ :‬ועל ידי מזלג שקורין גאפי"ל לא השתמש בשום מאכל‪.‬‬ ‫והלאה שנתו ערבה עליו‪ .‬והקול נשמע בבית הגר"א‪ ,‬ענה הגר"א‬ ‫יב בת הרה"ק רבי אריה לייב מטריסק‪ ,‬בנו של הרה"ק המגיד‬ ‫ואמר הנה עיקר עצה זו אמיתית הוא ויש למצוא רמז לזה באיזה‬ ‫מטריסק זי"ע‪.‬‬ ‫מקום בירושלמי‪ ,‬אבל תמהיני על הרב הזה שכפי הנשמע אינו‬ ‫בר אוריין ומאין הוא יודע מדברי הירושלמי הזה ליקח משם‬ ‫פר' תולדות · לה · תשפ"ז‬ ‫ואכן הם נתדבקו לחצרות אחרות ובזכות זה נשארו‬ ‫רבי אברהם צבי ווייס זצ"ל‪ ,‬לימים אב"ד נוה אחיעזר‪,‬‬ ‫מהם דורות יראים ושלמים‪.‬‬ ‫בימים נוראים אצל האמרי חיים‪ ,‬והיה פלא בעיניו‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬ראיתי בספר חמדה גנוזה‬ ‫שהאמרי חיים מחזיק אצלו את הטאביק פושקע‪,‬‬ ‫)הנדמ"ח‪ ,‬עמ' קפט( שפעם בסעודה שלישית השתעל מרן‬ ‫ובפרט שכמה פעמים באמצע התפילה לקחו בידו‬ ‫הדברי חיים הרבה‪ ,‬ואמר לו חותנו )בזיוו"ד( רבי אלימלך‬ ‫וכו'‪ ,‬אבל הוא לא אמר כלום‪ .‬לאחר התפילה הזמין‬ ‫טארום זצ"ל שישתה מעט חלב‪ ,‬השיב לו מרן הדברי‬ ‫אותו האמרי חיים לקידוש‪ ,‬ובאמצע נענה אליו ואמר‪:‬‬ ‫חיים‪ ,‬בעולם האצילות אין שותים חלב‪ ,‬ואמר רבי‬ ‫לפני התפילה חשבתי לעצמי מה בין התפילה של‬ ‫אלימלך‪ ,‬בעולם האצילות אין משתעלים‪ ,‬והשיב על זה‬ ‫פעם לתפילה של היום‪ ,‬ובאיזה פנים אפשר לעמוד‬ ‫מרן הדברי חיים‪ ,‬אם פוגמים היסט מען דארט אויך‪...‬‬ ‫להתפלל לפני בורא עולם‪ ,‬עד שנזכרתי שיש בידי את‬ ‫הרה"ק רבי סיני מזמיגראד הכיר את מרן הד"ח?‬ ‫הפושקע מירושת אבי הק'‪ ,‬וזה נתן בי הכח להתפלל‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בצעירותו ממש‪ .‬הספר חמדה גנוזה הוא‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן אאדמו"ר זי"ע הסביר פעם בשיחה‬ ‫שיחות ממרן הדברי חיים אשר רבי סיני רשם אותם‪.‬‬ ‫)שיעור חורש"י פרשת וישלח תשל"ח( על מעלת וחשיבות‬ ‫אחיו זקה"ק מרודניק עוד אכל קעסט בצאנז‪ ,‬ואחיהם‬ ‫חפצי צדיקים‪ ,‬דאיתא במדרש )ב"ר נח‪ ,‬ח( עה"פ )בראשית‬ ‫הגדול הרה"ק מבארדיוב זי"ע אף סידר את שו"ת‬ ‫כג‪ ,‬יז( ויקם שדה עפרון וגו' לאברהם למקנה‪ ,‬תקומה‬ ‫דברי חיים לדפוס‪.‬‬ ‫היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך עכ"ל‪ ,‬ובפשטות‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬יחד עם ש"ב הרה"ק‬ ‫הכוונה של 'תקומה היתה לו' דכיון שעברה לרשותו‬ ‫מהר"ש מבאבוב זי"ע‪.‬‬ ‫של אדם צדיק מיד שרתה ע"ז רוח קדושה‪ ,‬שכל חפץ‬ ‫מרן זי"ע הכיר את זקנו הרה"ק מגארליץ?‬ ‫של צדיק יש ע"ז השראת הקדושה‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לא‪ ,‬הוא היה כבן שנה וחודש בעת הסתלקותו‪.‬‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬איתא בחתם סופר על כך‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬היו לו אחים מבוגרים ממנו?‬ ‫שיעקב אבינו אמר )בראשית כז‪ ,‬יט( אנכי עשו בכורך‪ ,‬שזה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אכן‪ ,‬אחיו הגדול רבי נפתלי זצ"ל היו לו‬ ‫היה יכול לומר רק כיון שהיה לבוש בבגדי עשו‪ ,‬ובלא זה‬ ‫כבר נכדים שהיו מבוגרים יותר ממנו‪ ,‬שכן מרן‬ ‫לא היה יכול לומר דבר המשתמע כשתי פנים‪...‬‬ ‫אאדמו"ר זי"ע נולד לאביו בזקנותו‪ ,‬ורבי נפתלי היה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬וידיעת ההפכים בשוה‪ ,‬בחץ של צדיק‪.‬‬ ‫בנו מזיווג ראשון )מהרבנית בת הרה"ק רבי ישראל מבארניב‬ ‫ושוחחו על האושפיצינער שטיבל בירושלים‪.‬‬ ‫זי"ע(‪ ,‬ואילו אאדמו"ר זי"ע ואחיו רבי אברהם זצ"ל‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬האושפיצינער שוהל היה‬ ‫שהיה מבוגר ממנו בכשנתיים‪ ,‬נולדו מזיוו"ש )מהרבנית‬ ‫חשוב ונעלה מאד‪ ,‬והתפללו בו זקני החסידים‪.‬‬ ‫בת הרה"ק רבי מאיר משולם מלאנצהוט זי"ע(‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בכלל היו שם אז חשובי וגדולי חסידי צאנז‪.‬‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬מרן הדברי חיים גם נולדו‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬כמו רבי מרדכי הערש‬ ‫לו בנים בזקנותוטו‪.‬‬ ‫שמרלר‪ ,‬רבי חיים ריישער‪ ,‬רבי ברוך יצחק פריינד‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫מתי נולד הרה"ק מרודניק?‬ ‫רבי 'חיים' ריישער נקרא אחר מרן הדברי חייםיג‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בשנת תר"י‪ .‬הוא נישא בגיל צעיר מאד‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אכן‪.‬‬ ‫וגם הכלה היתה צעירה מאד וגם נמוכת קומה‪,‬‬ ‫הוא היה חסיד גארליץ‪ ,‬וכאשר ראה לראשונה את‬ ‫ובקטנותו היו מתלוצצים ואומרים לו שאת החופה‬ ‫מרן אאדמו"ר זי"ע בהגיעו לארץ ישראל בשנת‬ ‫שלו יערכו מתחת השולחן‪...‬‬ ‫תשט"ו‪ ,‬היה נרעש ונבהל מאד באמרו שהוא רואה את‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬גם הרה"ק האמרי ברוך‬ ‫דמות דיוקנו של רבו הק' מגארליץ‪.‬‬ ‫מויזניץ זי"ע נישא בגיל צעיר מאד‪ ,‬בהיותו כבן י"ד‪,‬‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬היינו שזכר אותו‪.‬‬ ‫ואמרו אז שהכלה היא זה שתפרה והכינה את נרתיק‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יש מכתב המלצה שכתב זקה"ק‬ ‫הטלית ונרתיק התפילין עבור החתן‪...‬‬ ‫מגארליץ לרבי חיים ולאביו רבי שמואל‪ ,‬לפני שעלה‬ ‫מרן הדברי חיים נסתלק בשנת תרל"ו )ביום כ"ה ניסן(‪,‬‬ ‫ר' חיים לארץ ישראליד‪.‬‬ ‫והאמרי נועם שנה לאחר מכן בשנת תרל"ז )ביום ח'‬ ‫בקרב הרבה מקהילות החסידים בירושלים ישנם כיום‬ ‫תמוז(‪ ,‬וכשנסתלק מרן הדברי חיים אמר האמרי נועם‪:‬‬ ‫כאלה שמקורם מחסידי צאנז‪ ,‬וסיבת הדבר כי כשעלו‬ ‫דאס מיינט מען מיך‪...‬‬ ‫חסידי צאנז לארץ ישראל שלחו את בניהם לצדיקי‬ ‫כשנחלה ציוו הרופאים שיסע למקום המרפא‬ ‫החסידות שהיו אז שם‪ ,‬כי ידעו שאדם מוכרח שיהיה‬ ‫קארלסבאד‪ ,‬אבל הוא מיאן בכך‪ ,‬וכאשר בניו הפצירו‬ ‫לו רבי‪ ,‬ובלא זה עלולים לצאת חלילה לתרבות רעה‪,‬‬ ‫לפניכם את ידי"נ הר"ש הנ"ל אין די באר‪ ,‬רק בקוצר מילין אומר‬ ‫יג הוא נולד בברכתו של מרן הדברי חיים לאביו רבי שמואל בפורים‬ ‫לפניכם כי היה חביב ונכבד מאד בעיני קדושת אאמו"ר הרב‬ ‫האחרון לחייו בשנת תרל"ו‪ ,‬ושנה לאחר מכן נולד רבי חיים‪.‬‬ ‫הקדוש האלקי המפורסם מוהר"ח זצללה"ה זי"ע ועכ"י מצאנז‪...‬‬ ‫יד וזל"ק‪ :‬תערב לפניכם דברי אלו‪ ,‬לפני המוכ"ז הבחור החתן‬ ‫טו כידוע היתה בתו הצעירה הרבנית גיטשא ע"ה כבת תשע או‬ ‫המופלג יקר הערך כמר חיים נר"י‪ ,‬בן לידידי הרב המופלג‬ ‫עשר בעת הסתלקות מרן הדברי חיים‪ ,‬והיינו שנולדה בערך‬ ‫החריף החסיד כש"ת הר' שמואל הירשמאנן נ"י מק' רישא‪...‬‬ ‫בשנת תרכ"ו‪.‬‬ ‫והנה כעת נוסע לארה"ק ירושלים תובב"א‪ ,‬והנה לשבח ולפאר‬ ‫פר' תולדות · לו · תשפ"ז‬ ‫ושיקבלו בכבוד גדול וימסור לו את ביתו ואת בית‬ ‫בו שיסע אמר להם שאם יניחו לו הוא עוד יאמר‬ ‫מדרשו‪ ,‬וכתב לו שרק לאחר חג הסוכות‪ ,‬כאשר ההוא‬ ‫עמהם מלכות זכרונות שופרות‪ ...‬אבל הם רצו לשמוע‬ ‫ישוב לביתו‪ ,‬אז יראה לו את המכתב הזה שכתב לו‪.‬‬ ‫בקול הרופא ואמרו שהוא צריך לנסוע‪ ,‬ובלית ברירה‬ ‫ואכן בסוף אותה שנה‪ ,‬לפני ראש השנה‪ ,‬הגיע מכתב אל‬ ‫נסע‪ ,‬ועל אם הדרך ראו שתי וערב‪ ,‬ואמר האמרי נועם‬ ‫הרה"ק מבארניב שפרצה שריפה גדולה אצל דודו‬ ‫שרצונו לחזור לביתו‪ ,‬כי מקובל מהרה"ק הרבי ר'‬ ‫הרה"ק רבי מש"ה מראזוודוב זי"ע‪ ,‬ושאין לו היכן לגור‪,‬‬ ‫מענדלי מרימנוב זי"ע שאם רואים שתי וערב על אם‬ ‫ומיד הזמין אותו שיהיה אצלו‪ ,‬וכשהגיע יצאו כל בני‬ ‫הדרך צריכים לשוב ולחזור‪ .‬אמנם הבנים לא הניחו לו‬ ‫העיר לקראתו וכבדו כבוד גדול‪ ,‬והביא לו את בית מדרשו‬ ‫והגיע לקארלסבאד‪ ,‬ושם נסתלק ביום ח' תמוז‪.‬‬ ‫להתפלל שם וכו'‪ .‬ולאחר חג הסוכות‪ ,‬כשרצה הרה"ק‬ ‫לפי החוק ששרר שם בקראלסבאד‪ ,‬היו חייבים לקבור‬ ‫מראזוודוב לשוב לביתו‪ ,‬אמר לו הרה"ק מבארניב שכבר‬ ‫את המתים במקום פטירתם והיה אסור להעבירם‬ ‫ידע מתחילה מה שיהיה‪ ,‬והראה לו את המכתבטז‪...‬‬ ‫לקבורה בעיר אחרת‪ ,‬אלא לאחר זמן מסויים‪ ,‬וגם זאת‬ ‫ראו אצלו אויסטערלישע זאכן‪...‬‬ ‫ברשיון מיוחד‪.‬‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬כ"ק האדמו"ר הבאר משה‬ ‫בנו ה"עטרת ישועה" זי"ע התלבט מה לעשות אודות‬ ‫מאוזורוב זצ"ל סיפר שפעם הרעישו בשולחנו של‬ ‫קבורת אביו הק'‪ ,‬והנה למרבית הפלא הגיע אליו מכתב‬ ‫האמרי נועם‪ ,‬והוא אמר‪ :‬שא‪ ,‬דרך ארץ פאר ר' נפתלי‬ ‫מאחיו רבי נפתלי חיים ששלח לו מעיה"ק ירושלים‬ ‫חיים'ס טאטע‪...‬‬ ‫מספר שבועות לפני כן‪ ,‬ובו כתב‪ :‬היות שבח' בתמוז‬ ‫כ"ק האדמו"ר האמרי חיים זצ"ל היה אומר שאת‬ ‫יסתלק אבינו ויסתפקו היכן לקברו‪ ,‬אזי הנני אומר לך‬ ‫התקיפות למד מדודו בעל העטרת ישועה מדזיקוב‪,‬‬ ‫כדת מה לעשות‪ ,‬ילבישוהו בבגדיו כאדם חי‪ ,‬שני אנשים‬ ‫שכידוע היה רודף את בעלי הגאוה ורודפי הכבוד‪.‬‬ ‫ישאו אותו בזרועותיהם אל הרכבת‪ ,‬וגם ברכבת יחזיקו‬ ‫העטרת ישועה היה אומר בדרך צחות‪ ,‬שאצל בעלי‪-‬‬ ‫בו עד לתחנה האחרונה בקראקא‪ .‬מקראקא ועד דזיקוב‪,‬‬ ‫בתים‪ ,‬הלכות 'הקפות' בשמחת תורה חמורים יותר‬ ‫יכינו בכל כמה פרסאות מרכבת סוסים‪ ,‬כדי שיספיקו‬ ‫מהלכות ציצית ותפילין‪ ,‬כי יש להם שלש מאות דינים‬ ‫להגיע עוד קודם כניסת השבת לדזיקוב‪ .‬ואני‪ ,‬המשיך‬ ‫בהקפות‪ ,‬כמו באיזה הקפה יקבל ספר תורה‪ ,‬איזה‬ ‫רבי נפתלי חיים‪ ,‬יחד עם ה"חברה קדישא" נעבירהו‬ ‫ספר יקבל‪ ,‬יחד עם מי ירקדו‪ ,‬מי קיבל הקפה לפניהם‪,‬‬ ‫לירושלים עוד לפני שבת‪ ...‬כמובן ששמעו להוראתו‪,‬‬ ‫מי יקבל אחריהם‪ ,‬מי ירקוד על ידם ועוד‪...‬‬ ‫ואכן ה"אמרי נועם" נטמן בדזיקוב סמוך לכניסת השבת‪.‬‬ ‫האמרי חיים זצ"ל סיפר שפעם הלחין איזה מארש‪,‬‬ ‫באותו זמן של ערב שבת עלה רבי נפתלי חיים על גג בית‬ ‫ורצה להשמיע זאת לדודו העטרת ישועה‪ ,‬אבל ידע‬ ‫הכנסת "תפארת ישראל"‪ ,‬והחל קורא בקול‪ :‬שריפה!‬ ‫שאם יאמר שזהו מארש שלו‪ ,‬יבטל זאת העטרת‬ ‫והקהל שרצה לדעת פשר הדבר עלה לראות את סיבת‬ ‫ישועה‪ ,‬ולכן הלך ואמר לו ששמע מארש טוב‪ ,‬והעטרת‬ ‫הזעקה‪ ,‬והתפלאו לשמוע בקשתו שיאמרו מזמורי‬ ‫ישועה שאלו היכן שמע זאת‪ ,‬ואמר שבקארלסבאד‪,‬‬ ‫תהלים‪ .‬כשסיימו פתח ואמר "קדיש"‪ ,‬ולתמיהתם‬ ‫וביקש ממנו שישיר זאת‪ ,‬ולאחר ששר זאת ונהנה מזה‪,‬‬ ‫הסביר‪ ,‬כי ראה שכעת מובילים את גופו הטהור של אביו‬ ‫שאלו העטרת ישועה ממי שמע זאת בקארלסבאד‪,‬‬ ‫ה"אמרי נועם" לקבורה בהר הזיתים‪.‬‬ ‫ואמר ששמע זאת מפי עצמו‪ ...‬ואז כבר הוכרח העטרת‬ ‫פליאתם גברה שבעתים‪ ,‬ורק כעבור מספר שבועות‪,‬‬ ‫ישועה להודות שזהו מארש יפה‪...‬‬ ‫כשנודע בירושלים על פטירתו של האמרי נועם‬ ‫כשחילקו מזונות לנוכחים שם‪:‬‬ ‫בקארלסבאד‪ ,‬וכי הובא למנוחות בערב שבת בדזיקוב‪,‬‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ‪ :‬צדיקים אמרו למה הנשים הן‬ ‫נוכחו לראות שוב כי איש אלקים הוא שחזה בדיוק‬ ‫אלו שמחלקים המאכלים‪ ,‬כי אנשים הם בחי' משפיע‪,‬‬ ‫באותה שעה את קבורת אביו הקדוש‪.‬‬ ‫ולכן אם היה האיש מחלק היה מחלק הכל לאנשים‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬והיינו שהוא נתן הוראות עוד מקודם‪...‬‬ ‫הראשונים כי אין לו גבולות בלהשפיע‪ ,‬ואז לא היה‬ ‫ראו אצלו כמה פעמים מדרגות נשגבות אלו‪ ,‬ומסופר‬ ‫נשאר לכולם‪ ,‬משא"כ הנשים שהן בבחי' מקבל‪ ,‬כשהן‬ ‫שפעם לאחר תשעה באב שלח מכתב לש"ב הרה"ק‬ ‫מחלקות הן עושות זאת במדה וכך יש די לכולם‪...‬‬ ‫רבי אברהם שמחה מבארניב זי"ע ]בן הרה"ק רבי‬ ‫והראה מרן שליט"א שיחלק למלוויו‪:‬‬ ‫ישראל מבארניב זי"ע‪ ,‬בנו של הרה"ק הרר"א מדזיקוב‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כאשר אביכם זצ"ל היה מגיע לכאן‪ ,‬היה‬ ‫זי"ע[‪ ,‬שבשעת הגבהת התורה בתשעה באב האירו‬ ‫אומר בצחות לשונו‪ :‬הרי 'צאנז' שייך לי‪) ...‬כנו"נ‬ ‫לנגד עיניו התיבות "שמעת מתוך האש"‪ ,‬ועלה בדעתו‬ ‫לרביה"ק מרן הדברי חיים זי"ע(‪.‬‬ ‫שזהו ר"ת משה‪ ,‬וכתב לו שבקרוב יארע שריפה גדולה‬ ‫ונפרדו לשלום‪.‬‬ ‫אצל אחד בשם משה‪ ,‬והוא יבוא אליו לבארניב‪,‬‬ ‫טעם טעם חטא מימיו‪ ,‬ומובן שחייבים היינו כולנו לקבל עלינו‬ ‫טז ראה בהקדמת 'מנחה חדשה' דכאשר ראה הרה"ק מראזוודוב‬ ‫מרותו‪ ,‬אך מאחר שקשה להבין דרכיו הנסתרים‪ ,‬ואין בידינו‬ ‫את המכתב‪ ,‬אמר להרה"ק מבארניב‪ :‬דע לך כי שמעתי מאבי‬ ‫לרדת לסוף דעתו נמנענו מכך‪ ,‬אבל אתה שזכית להתקרב אליו‬ ‫הקדוש מדזיקוב שהעיד על נכדו זה – רבי נפתלי חיים – שלא‬ ‫אשריך ואשרי חלקך שהנך דבוק בצדיק וקדוש כזה‪.‬‬ ‫פר' תולדות · לז · תשפ"ז‬ ‫‪ ‬בחצרות קדשינו ‪‬‬ ‫מוזמניו של מלך‪ :‬התרגשות מכוננת לקראת שמחת‬ ‫השבע‪-‬ברכות במוצאי שבת קודש‬ ‫רטט של התרגשות חלף השבוע בגוום של תומכי ונדיבי‬ ‫קרן הצלה בסכומים הגונים‪ ,‬עת איתרו בתיבת‪-‬הדואר את‬ ‫הזמנת הקודש שנשלחה עבורם‪ .‬לא צבע ולא תמונות‪ ,‬לא‬ ‫אותיות מעוטרות ולא עמודים של שכנוע היו בהזמנה זו‪.‬‬ ‫הזמנת קודש פשוטה המודפסת על נייר פשוט‪ .‬שכן‪ ,‬כאשר‬ ‫מדובר בהזמנה אישית בשליחות קדשו של כ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר הגה"ק שליט"א אל השבע‪-‬ברכות הנערך על‪-‬ידו‬ ‫לתומכי ומחזיקי קרן ההצלה‪ ,‬אין צורך באמירות של‬ ‫שכנוע‪ .‬הדברים מדברים בעד עצמם‪ .‬הזכות להיות מוזמנים‬ ‫אל האי תכא דביה מלכא‪ ,‬עם המלך במסיבו‪ ,‬גדולה מן הכל‪.‬‬ ‫המוזמנים הנקראים אל שולחן המלך יזכו לשעה ארוכה‬ ‫של קורת‪-‬רוח עילאית במוצאי שבת קודש הקרובה‪ ,‬שבת‬ ‫שבע‪-‬ברכות‪ ,‬בשמחת השבע‪-‬ברכות שתתקיים במלון גלי‬ ‫צאנז בראשות הקודש‪.‬‬ ‫במהלך ההתכנסות ישמעו המוזמנים הנעלים על אודות‬ ‫המצב הדחוק בהיכלי הכוללים והישיבות כאשר כל‬ ‫התרומות הרבות שהצטברו עד הנה מהמוני אנשי‪-‬שלומנו‬ ‫עדיין אינן משביעות את הארי והבור הגדול אינו מתמלא‪.‬‬ ‫הם יבינו היטב את רום מעמדם ואת הזכות הרבה שנותן‬ ‫התורה יתברך ויתעלה העמיד אותם במקום רם ונישא בהם‬ ‫יכולים לשאת במשא התורה הקדושה‪ ,‬בכתף יישאו יחד‬ ‫עם כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪.‬‬ ‫בחרדת קודש יקבלו המשתתפים את פני כ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר שליט"א אשר יופיע בהדרו לשמחה הגדולה‬ ‫לסעודת מלווה‪-‬מלכה המשולבת בשמחת שבע‪-‬ברכות‪.‬‬ ‫כאשר בסיומו של המעמד אף יזכו לעבור בסך‪ ,‬איש‪-‬איש‬ ‫והתחייבותו החשובה והמוערכת‪ ,‬להגישה אל מול פני‬ ‫הקודש ולזכות לקבלת תשורות קודש אשר יאירו בשמן‬ ‫משחת הקודש‪.‬‬ ‫שעה מיוחדת של מילי דבדיחותא לכבוד השמחה‪ ,‬יחוו‬ ‫הנוכחים‪ ,‬במיצג מיוחד וקולע השערה על‪-‬ידי העושים‬ ‫מלאכתם באומנות הצחות‪ ,‬ר' מאיר שטיין ור' מרדכי צין‬ ‫שישמחו את הלב ב'שפיל' מיוחד אשר ישלב את המציאות‬ ‫הקשה המרחפת על ראש הוגי התורה מתוך מבט מיוחד‬ ‫המשלב את מחשבותיהם המוכתמות של רודפי התורה‬ ‫ואת כל ניסיונותיהם להפיל רגלי לומדי והוגי התורה בשחת‬ ‫רשתם אולם מן השמים מסובבים את העניינים באופן אחר‪.‬‬ ‫מכאן הפנייה יוצאת לכל אחד ואחד מאנשי‪-‬שלומנו‪,‬‬ ‫אף אם לא קיבל הזמנה‪ ,‬לא בתיבת‪-‬הדואר אף לא‬ ‫באמצעות שיחה טלפונית; אם נדבה רוחו אותו להירתם‬ ‫בנדבת אלפי שקלים להצלת התורה בחצר קדשנו‪ ,‬הריהו‬ ‫הוא מוזמן ועומד לבוא ולהשתתף עם המלך במסבו‬ ‫בשמחה הגדולה אשר תגדל עד שחקים‪.‬‬ ‫פר' תולדות · לח · תשפ"ז‬ ‫לעולמה של תורה" בה תומצתו מחוויות ישיבתינו הק'‬ ‫מעמד רב רושם לכבודה של תורה ולומדיה בישיבה גדולה‬ ‫בשנה העעל"ט שנת תשפ"ו כאשר נדהמו לחזות את מהלך‬ ‫"דברי יציב" בחיפה לעשרות מתלמידי ישיבה"ק שהתעטרו‬ ‫השנה החולפת ברוחניות ובגשמיות במו עיניהם‪ ,‬והגדילו‬ ‫בתעודות הוקרה במסגרת מפעל "ברינה יקצורו"‬ ‫לעשות עורכי התערוכה כאשר על כל חודש בחדשו נרשם‬ ‫בהרגשה עילאית ובתחושה של "ברוך שהחיינו וקיימנו‬ ‫כמות הדפים שנבחנו בין כותלי ישיבתינו הק' וסכות דפי‬ ‫והגיענו לזמן הזה" נחגג בישיבה"ק "דברי יציב" מעמד אדיר‬ ‫כל השנה כולה עלה על ‪ 47.000‬דף כן ירבה‪.‬‬ ‫ורב רושם לכבודה של תורה ולומדיה לעשרות מחשובי‬ ‫בתחילה נעמדו כל המשתתפים לתפילת מנחה‪,‬‬ ‫תלמידי ישיבה"ק שנבחנו ברוב הצלחה במסגרת התכנית‬ ‫לאחמ"כ נטלו כל הקהל את ידיהם לסעודת המצווה בהיכל‬ ‫המיוחדת "ברינה יקצורו" הפועל בישיבה"ק במסירות‪,‬‬ ‫הישיבה שהייתה ערוכה בטוב טעם ודעת וברוב פאר והדר‪,‬‬ ‫ובמהלכן התעטרו בתעודות הוקרה והערכה על עמלם הרב‬ ‫כשכל משך הסעודה הוגשה בשפע ובהרחבה גדולה כשכל‬ ‫במשך זמן הקיץ האחרון‪.‬‬ ‫אחד יושב במתחם המיוחד לו‪ ,‬כשמקום של כבוד הוקצה‬ ‫מזה זמן רב התכוננו בהנהלת הישיבה לקראת המעמד‬ ‫לחתני התורה מקבלי התעודות‪ ,‬ומקום מיוחד להורי וזקני‬ ‫הגדול לכבודה של תורה ולומדיה‪ ,‬כדי להוקיר באמת כראוי‬ ‫התלמידים ועל בימת הכבוד יישבו חברי צוות הרוחני‬ ‫וכיאות לאותם עמלי התורה שהתמידו במשך השנה‬ ‫דישבה"ק ורבנים ומרביצי תורה בעדתינו הק'‪ .‬חלק הארי‬ ‫העעל"ט ומצאו כדי מידתם ונבחנו ברוב הצלחה על מאות‬ ‫מסעודת המצווה נודבה לע"נ הרה"ח ר' אריה בן הרה"ח ר'‬ ‫דפי גפ"ת כל אחד לפום דרגה דיליה‪ ,‬כשבמשך זמן רב‬ ‫קלוינמס קלמן ז"ל בונה ומקים בית מדרשינו "דברי חיים"‬ ‫עמלו חברי הוועדה המכינה בהשקעה יתירה על מנת‬ ‫כפר גנים פתח תקוה‪ ,‬כל משך הסעודה הנעימו בפרקי‬ ‫שייצא דבר נאה ומתוקן ברוב פאר והדר‪ ,‬ותלמידי הישיבה‬ ‫שירה וזמרה בניגוני הודאה וניגוני שמחת התורה מעל גבי‬ ‫ג"כ התכוננו בהכנה דרבא לקראת האי עידנא דחדוותא –‬ ‫בימה מיוחדת‪ ,‬בעל המנגן הר"ר דוד פולק הי"ו ובכלי שיר‬ ‫יום שמחתם – שמחת התורה של תלמידי הישיבה‪,‬‬ ‫וזמר ע"י הר"ר יקותיאל יהודה שפיצר הי"ו בליווי כלים‬ ‫שנקבע בעז"ה ליום חמישי פר' חיי שרה כ"ד חשון‪.‬‬ ‫שונים בקול מצהלות ורננים‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬בהגיע היום הגדול התקבצו כלל תלמידי‬ ‫פתח והנחה את המעמד מנהל הרוחני הרה"ג ר' צבי‬ ‫ישיבה"ק‪ ,‬יחד עם תלמידי שיעור ד' בוגרי ישיבה"ק בשנה‬ ‫אלימלך לייפער שליט"א שהנחה את כל משך המעמד בטוב‬ ‫החולפת‪ ,‬וכמו כן הגיעו להשתתף מרחוק עשרות מהורי‬ ‫טעם ודעת‪ ,‬כשבדבריו קיבל את כל פני המשתתפים בברכת‬ ‫וזקני התלמידים מקבלי התעודות שמתוך רוב שמחה באו‬ ‫ברוכים הבאים בשם השם‪ ,‬ובדברים קצרים תיאר את‬ ‫להשתתף ולשמוח בשמחת צאצאיהם המתעטרים‬ ‫ההתרגשות הגדולה שיש להנהלת הישיבה‪ ,‬הרוחנית‬ ‫בתעודות הוקרה והערכה‪ ,‬ובראשות הגה"צ ראש הישיבה‬ ‫והגשמית יחדיו לעמוד ברגעים אלו ולקצור ברינה את‬ ‫ואב"ד ארה"ב שליט"א וכל חברי צוות ההנהלה הרוחנית‬ ‫הפירות יחד עם תלמידי הישיבה כשחברי צוות הישיבה‬ ‫דישיבה"ק‪ ,‬כולם נקבצו ובאו לך בשעות אחה"צ לעבר היכל‬ ‫המה מעידים על ההשקעה הגדולה והכבירה שמקבלי‬ ‫ישיבתינו הק' "דברי יציב" בחיפה ששינה את פניו בהוד‬ ‫התעודות השקיעו‪ ,‬ויותר הפליאו את ידיעותיהם המובהקות‪.‬‬ ‫והדר כראוי וכיאה לכבוד התורה ולומדיה‪.‬‬ ‫לאחמ"כ ערך המנה"ר שליט"א רב שיח מיוחד במינו‬ ‫בית יעקב אלו הנשים ג"כ באו מרחוק ליטול חבל וחלק‬ ‫בנושא טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו עול תורה )מדרש איכה(‬ ‫במעמד האדיר‪ ,‬והסבו בחדר האוכל המחודש שהוכן ועוצב‬ ‫מהות המסגרת ומהות התוכן בהשתתפות הבה"ח כמר דוד‬ ‫ברוב פאר והדר ליופי ולחן‪.‬‬ ‫דוב פולק ני"ו שלמה בצלאל ויינברגר ני"ו צבי גרין ני"ו ולסיום‬ ‫בלובי בניין הישיבה נעצרו הורי וזקני התלמידים‬ ‫רב השיח התכבד לשאת דברים במשנת רבינו זי"ע הרה"ג ר'‬ ‫בתערוכה מיוחדת בהוד והדר ביופי ובחן בסימן "הצצה‬ ‫פר' תולדות · לט · תשפ"ז‬ ‫לאחמ"כ המשיך המנהל רוחני שליט"א בהתרגשות‬ ‫יעקב עזרא רוט שליט"א נאמן בית רבוה"ק אשר נכדו בין‬ ‫גדולה והרחיב במעלת וייחודיות המסגרת אשר פועלת‬ ‫מקבלי התעודות דברים נרגשים בשם זקני התלמידים נשא‬ ‫גדולות ונצורות‪ ,‬וכן דיבר על מעלת לימוד התורה ובפרט‬ ‫הרה"ג ר' חיים אברהם ויזל שליט"א מבני ברק‪.‬‬ ‫בחצר קדשנו אשר העיקר היה סכום הדפים שנבחנו ולמדו‪,‬‬ ‫לאחמ"כ נערכו סיומי מסכתות ע"י תלמידי הישיבה‬ ‫וכאן הודה נרגשות לכל צוות הרוחני ובפרטיות לצוות‬ ‫הבה"ח יקותיאל יהודה פוקסמן ני"ו – מסכת גיטין הבה"ח‬ ‫הבוחנים כאו"א בשמו הטוב יבורך על השקעתם הרבה‬ ‫מאיר שמעון זילברברג ני"ו – מסכת ברכות הבה"ח שלמה‬ ‫בבחינות ועידות והמרצת הבחורים להגיע עד הלום‬ ‫בצלאל ויינברגר ני"ו – מסכת קדושין הבה"ח דניאל‬ ‫בשלב זה נקראו בחיבה של מצוה כששוב נשזרו חרוזין‬ ‫רובינשטיין ני"ו מסכת פסחים ובקדיש דרבנן נתכבד‬ ‫נפלאים במעלת כל אחד ואחד בנפרד קבוצות "עטרת זהב"‬ ‫המשגיח הרב יצחק איימר שליט"א‪ .‬מיד לאחמ"כ נתעלו‬ ‫ו"עטרת פז" לקבל תעודות הוקרה והערכה על שקידתם‬ ‫כל המשתתפים טפחיים מעל הקרקע בריקודין קדישין‬ ‫העצומה עד להגעתם לדרגה זו מלפני הגה"צ מורינו ראש‬ ‫לכבודה של תורה‪.‬‬ ‫הישיבה שליט"א אשר האציל מברכותיו לכ"א במאור פנים‬ ‫בשעה זו נקראו בחרוזין נפלאים ע"י הרה"ג ר' יעקב‬ ‫ובהתרגשות‪ .‬כשאי אפשר לתאר בקולמוס ודיו את‬ ‫יהודה מילר שליט"א ר"מ ובוחן בישיבתינו קבוצת 'עטרת‬ ‫ההתרגשות ששררה בכל שלבי חלוקת התעודות כשכל‬ ‫תפארת' מלפני הגה"צ מורינו ראש הישיבה שליט"א לקבל‬ ‫ההורים נצבים עם התעדות שקיבלו צאצאיהם לאחר‬ ‫תעודות הוקרה והערכה‬ ‫השקעתם המרובה במשך כל השנה והשמחה הרקיעה‬ ‫בדברי חיזוק וברכה פתח הגאון הגדול רבי נחום זוין‬ ‫שחקים וגאתה לאין שיעור‬ ‫שליט"א רבה של קרית אליהו ומרביץ תורה בישיבתינו הק'‬ ‫ברכת המזון על הכוס כובד הרה"ג ר' יקותיאל הרשקוביץ‬ ‫בו הביע את התרגשותו בראותו את ה"ברינה יקצורו" וסיפר‬ ‫שליט"א שו"מ ובוחן מסגרת ברינה יקצורו בישיבתינו הק'‪,‬‬ ‫להורי התלמידים איך במו עיניו חזה את ה"זורעים בדמעה"‬ ‫כשלאחמ"כ יצאו כל הקהל בריקודין קדישין לכבודה של‬ ‫בין מצד הבחורים בהשקעה מרובה בהתמדת התורה ובין‬ ‫תורה ולומדיה כשהרגליים נישאות מאליהם טפח וטפחיים‬ ‫מצד הצוות הרוחני שהשקיע ומשקיע בכל יחיד ויחיד‬ ‫מעל הקרקע בשמחה עצומה ונשגבה‪.‬‬ ‫לראותו במסילה העולה בית קל‪ ,‬והכל בזכותם של רבוה"ק‬ ‫לאחר תפילת ערבית נפרדו כל הקהל הקודש מאלו‬ ‫זי"ע שעל שמו נקראת הישיבה "דברי יציב" ויבלחט"א כ"ק‬ ‫השעות המרוממות שהיו בעבורם שעות מלאות וגדושות‬ ‫מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א המלאך העומד בראש‪.‬‬ ‫של תענוג וקורת רוח מיוחדת שיישאר חקוק בליבם עוד‬ ‫ביותרת הכבוד הקשיבו כל הנאספים למשא המרכזי‬ ‫זמן רב‪ ,‬ולא ישתכח מהם שנים רבות‪ .‬הורי וזקני התלמידים‬ ‫שנשא הגה"צ אב"ד קהילתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה‬ ‫יחד עם צאצאיהם מקבלי התעודות מתקשים לעצור בעד‬ ‫שליט"א בו הרחיב על הרבותא שיש במסגרת זו המתאימה‬ ‫התרגשותם ומעומק הלב משגרים המה את ברכותיהם‬ ‫לכל אחד ואחד מהבחורים ואשר היא מודל לחיקוי יען‬ ‫הנאמנות ואת הערכתם והוקרתם העצומה להנהלת‬ ‫אשר הצלחתה מוכחה ובטוחה‪ ,‬כן הרחיב במשאו בגודל‬ ‫הישיבה‪ ,‬הן להנהלת הרוחנית בראשות המנה"ר הרה"ג ר'‬ ‫הזכות שיש לתלמיד שהלימוד והבחינות באים לו יותר‬ ‫צבי אלימלך לייפער שליט"א אשר מלבד ההשקעה‬ ‫בקושי וע"כ מגיע בקל יותר למעלות רמות בעבודת ה' יותר‬ ‫העצומה בכל בחור ובחור השקיע ביותר בייסוד מסגרת‬ ‫מאלו שהדברים באין להם בקל‪ ,‬וסיים בברכות לרוב למנהל‬ ‫מיוחדת זו שגרמה לחשק גדול ונתנה כח ותקווה לכל‬ ‫הרוחני שליט"א ולכל צוות הרוחני שמוסרים נפשם וכל‬ ‫הבחורים להשקיע ולהצליח‪ ,‬והברכה אחת היא לכל שאר‬ ‫מאודם לתלמידי הישיבה ולהנהלה הגשמית הנושאים‬ ‫חברי הצוות הרוחני העומדים על המשמר כל השנה כולה‬ ‫בעול הכבד של הישיבה‪.‬‬ ‫פר' תולדות · מ · תשפ"ז‬ ‫הישיבה בעיון ובבקיאות הנמסרים בטוטו"ד ע"י הרמי"ם‬ ‫בנאמנות מיוחדת‪ ,‬ואף כאן במסגרת זו נרתמו לבחון את כל‬ ‫המסורים המשקיעים כוחם ואונם להכנת השיעורים‪ ,‬בין‬ ‫הבחורים בכתב ובעל פה בלב ונפש חפיצה‪.‬‬ ‫בהתמדה רבה בכל סדרי הישיבה‪ ,‬וכמובן יחד עם עבודת‬ ‫ברכה עמוקה ומיוחדת מברכים המה מתוך רגשי הודאה‬ ‫הלב זו תפילה כראוי וכיאה ל"צאנזע בחורים"‪ ,‬הליכות‬ ‫עמוקים ‪ -‬וכן חזר על עצמו בכל הדרשות שנישאו במהלך‬ ‫טובות ונעימות בשמירת זמני הסדרים וכבוד הרמי"ם‬ ‫המעמד כשכל אחד בתורו הביע את ההערכה עצומה קדם‬ ‫והמשגיחים ומידות טובות ומתוקנות‪.‬‬ ‫חברי הנהלת המוסדות והישיבה המסורים בכל נפשם‬ ‫ייחודיות מסגרת זו "יאכל פריה" הפועלת כל השנה‬ ‫ומאודם‪ ,‬ה"ה הרה"ח ר' יוסף יהונתן שנק שליט"א‪ ,‬הר"ר‬ ‫בישיבה"ק אינה נמדדת לפי הצלחות דוקה‪ ,‬אדרבה הדגש‬ ‫צבי אלימלך לוינשטיין הי"ו והר"ר חיים שלמה לוי הי"ו‬ ‫הוא דייקא על ההשקעה ‪ -‬על נצירת התאנה‪ ,‬כל צוות‬ ‫אשר בשליחות הקודש מנהלים את כל המוסדות הנאדרים‬ ‫הישיבה רמי''ם ומשגיחים שותפים במסגרת זו ומשקיעים‬ ‫בקודש בעיר חיפה במסירות‪ ,‬והם העומדים על הפקודים‬ ‫בה מידי שבוע בהעברת דו''ח מפורט על כל בחור ובחור‬ ‫במשך כל השנה כולה ונושאים בעול החזקת הישיבה לשם‬ ‫במידת השקעתו‪ ,‬בשיעורים בסדרים ובהתנהגות נאותה‬ ‫ולתפארת‪ ,‬ודואגים תדיר לרווחת הבחורים שיוכלו ללמוד‬ ‫בכל הענינים לבד מעצם הלימוד‪ ,‬התלמידים הי"ו גם‬ ‫מתוך רוגע ונחת ללא מחסור ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ובפרט‬ ‫מתעדכנים במשך השנה על מצבם במסגרת "יאכל פריה"‪.‬‬ ‫כעת שהעמידו את כל המעמד מהחל ועד גמירא ברוב פאר‬ ‫ועל כך בסוף שנה מקבלים הבחורים הי"ו פרסים יקרי‬ ‫והדר לכבודם של עמלי התורה‪ ,‬יוכלו להמשיך בעבודת‬ ‫ערך לכל בחור ובחור לפום דרגא דיליה‪ ,‬אכילת הפירות‬ ‫הקודש עוד רבות בשנים ולהגדיל תורה ולהאדירה ביתר‬ ‫כנצירת התאנה‪ ,‬שבמשך כל השנה מקבלים הבחורים ליווי‬ ‫שאת ועוז‪ ,‬מתוך רוב הצלחה וסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫וסיוע לכל צעד ולכל התמודדות והתלבטות‪ ,‬אי לכך כיון‬ ‫ברכה מיוחדת משגרים בהנהלת המוסדות והישיבה‬ ‫שכל בחור עשה תהליך במשך השנה של "התעלות" ראויים‬ ‫להורי התלמידים החשובים שנטלו חלק והשתתפו‬ ‫כולם בלי יוצא מן הכלל להערכה‪ ,‬ולכן הושקעו כוחות‬ ‫בהוצאות הרבות של המעמד לכבודה של תורה‪ ,‬וברכה‬ ‫ודמים בתעודות מיוחדות לכל בחור בו מודגשים השקעתו‬ ‫מיוחדת לבחורים החשובים שעזרו ועמלו להצלחת המעמד‬ ‫ויגיעתו ולאו דווקה הצלחתו‪.‬‬ ‫ברוב פאר והדר‪ .‬ברכת תודה מיוחדת נשגר קדם הר"ר משה‬ ‫כן הוקירו במעמד זה את הבחורים הנבחרים שהוסיפו‬ ‫ארנפלד הי"ו אשר ערך והכין את כל הסעודה בחן וביופי‬ ‫ושננו כל השנה את הדפים שלמדו בשנים קודמות‬ ‫בטעם מתוק מדבש וכן למזכיר המסור דישבה"ק הר"ר‬ ‫"פסחים‪ ,‬בבא קמא‪ ,‬וקידושין" ונבחנו ע"כ במבחנים‬ ‫יוסף שכטר הי"ו ומנהל אחזקה הר"ר מאיר מזרחי הי"ו‬ ‫שבועיים וחודשיים במסגרת ושננתם‪ ,‬ובתעודה המיוחדת‬ ‫שהשקיעו בכל מאודם ומרצם למען הצלחת המעמד‬ ‫שקיבלו נוספה הוקרה והערכה ע"כ בחתימת הגה"צ ראש‬ ‫מריישא עד גמירא על הצד היותר טוב‪.‬‬ ‫הישיבה ואב"ד ארה"ב שליט"א בהוקרה על חודשים של‬ ‫השקעה בשעות גם מחוץ לסדרי הישיבה‪.‬‬ ‫מעמד כבוד התורה וחלוקת תעודות ופרסים "יאכל פריה"‬ ‫מסגרת "יאכל פריה" מחברת מאוד את התלמידים‬ ‫בישיבה"ק לצעירים "שפע חיים" צאנז בני ברק‬ ‫לתכלית הנרצה "יגיעה התאמצות וחיבור לעבודת ה'" כל‬ ‫תכונה רבה שררה לאחרונה בישבה"ק לקראת המעמד‬ ‫חד לפום דרגתו‪ ,‬כיון שכך כשמגיעה שעת אכילת הפירות‬ ‫הגדול "יאכל פריה" המעמד השנתי דישיבת "שפע חיים"‬ ‫מזריעת כל השנה הוא יום חג ושמחה לתלמידים הוריהם‬ ‫לצעירים בבני ברק שבו מוקירים את הבחורים היגעים‬ ‫זקניהם וזקנותיהם וכולם הוזמנו למעמד המפואר בהזמנה‬ ‫והעמלים אשר השקיעו מוחם לבם וגופם בלימוד מסכת‬ ‫מעוצבת במיוחד שנשלחה לכל בתי המשפחה‪.‬‬ ‫"פסחים" במשך שנת תשפ"ו‪ ,‬בין בהשתתפות בשיעורי‬ ‫פר' תולדות · מא · תשפ"ז‬ ‫המעמד זימרו ניגוני דבקות בתורה‪ ,‬התעוררות‪ ,‬וניגוני‬ ‫המעמד הגדול יאכל פריה‬ ‫שמחה‪ ,‬וכן זימרו כמה ניגונים שנתחברו בישיבתינו הק'‬ ‫ברוב רגש דקדושה נתכנסו כלל בני ישיבתינו הק' ביום‬ ‫במשך השנים‪ ,‬ולקראת המעמד עמלו הנהלת הישיבה‬ ‫ה' לס' כולן שוין לטובה – חיי שרה‪ ,‬בצוותא חדא עם‬ ‫להוציא לאור קונטרס מעוצב ומפואר שחולק לכל הקהל‪,‬‬ ‫הוריהם וזקניהם למעמד המרומם "יאכל פריה" אשר‬ ‫משירי הישיבה שנתחברו במשך השנים בשבתות התאחדות‬ ‫התקיים באולם "היכלי מלכות" אשר היה ערוך בפאר והדר‬ ‫וכד'‪ ,‬ניגוני דבקות והתעלות אשר בכל אחד מהם מסר מיוחד‬ ‫כראוי וכיאות לכבוד התורה ולומדיה‪.‬‬ ‫בעבודה ה'‪ ,‬לאחר מכן קמו כל המשתתפים לריקוד של‬ ‫את פני התלמידים והאורחים קיבלו המנהל רוחני‬ ‫שמחה בניגוני שבח והודיה‪ ,‬וניגוני תורה ושמחה‪.‬‬ ‫הרה"ג ר' יהודה ברנסדורפר שליט"א והמשפיע רוחני‬ ‫בהגיע זמן ההוקרה ‪ -‬אכילת הפירות לנצירת התאנה‬ ‫הרה"ג ר' אהרן יוסף הלברשטאם שליט"א אשר הדגישו‬ ‫חלוקת התעודות הוכנס להיכל עיצוב פירות מיוחד בבחינת‬ ‫במשאם שזה שמחה ויום חג לכאו"א מהתלמידים שהרי‬ ‫ביכורים כתאנה שבכרה לקול צלילי זמר וגראמען מיוחדים‬ ‫כל אחד ואחד השקיע במשך כל השנה כפי יכלתו‪ ,‬ועל אף‬ ‫שהוכנו בלחן "שמחתי באומרים לי"‪.‬‬ ‫שיש כאלו שהצליחו יותר ויש שפחות הצליחו עדיין כל‬ ‫לאחמ"כ חילק הגה"צ ראש הישיבה ואב"ד ארה"ב‬ ‫אחד מוערך ונחשב לפי יכלתו‪ ,‬וכן שיבחו את אשר השקיעו‬ ‫שליט"א תעודות הוקרה לכל התלמידים‪ ,‬וכן חולקו פרסים‬ ‫הצוות בכל בחור כשלעצמו שמידי שבוע הוגש להנהלה‬ ‫יקרי ערך לכל או"א לפי השקעתו‪ ,‬בסיום המעמד נשא‬ ‫הרוחנית דו"ח מפורט על כל בחור בו מצוין הקשבתו‬ ‫דברים המחנך המפורסם הרב פנחס ברייער שליט"א אשר‬ ‫והתמדתו והליכותיו במשך כל השבוע‪ ,‬וכן הדגישו בהכרת‬ ‫הסביר בשפתו הבהירה שכל בחור ובחור יש לו היכולות‬ ‫הטוב למנהלים המסורים בלב ונפש לכל צורכי הישיבה‬ ‫להשקיע וההצלחות אינן תלויות בו אלא בסייעתא דשמיא‬ ‫ובמיוחד במעמד זה הרה"ח ר' מאיר צבי בלומנטל הי"ו‬ ‫וכן הסביר בטוב טעם את המעמד שיש לחסידשע בחור‪,‬‬ ‫והר"ר משה אליעזר שמעון הי"ו‪,‬‬ ‫התלמידים והמשתתפים שתו בשקיקה את דבריו‪.‬‬ ‫את המעמד פיאר הגה"צ ראש הישיבה ואב"ד ארה"ב‬ ‫כן בעזרת הנשים הושקעה מחשבה לשאיבת מלא‬ ‫שליט"א אשר דיבר בגודל מעלת הלימוד בשמחה של‬ ‫חופניים נחת של ההורים אשר כל אם קבלה ערכה בהוקרה‬ ‫מצווה‪ ,‬ועל ידי זה אפשר להתעלות עוד ועוד‪ ,‬כן שיבח את‬ ‫שבו היה מכתב מבנה היקר הבחור החשוב הי"ו בצירוף‬ ‫הרבנים צוות הישיבה שליט"א על פעלם ומסירותם לכלל‬ ‫תמונתו על מגנט מעת שקידתו בלימוד גפ"ת בהיכל הישיבה‪.‬‬ ‫התלמידים‪ ,‬ואתם עמם המנהלים המסורים ללא ליאות‬ ‫פיות הבחורים מלאים שבח ותודה למנהל רוחני הרה"ג‬ ‫הי"ו‪ ,‬כן נשא דברים המנהל רוחני הותיק הרה"ג ר' יעקב‬ ‫ר' יהודה ברנסדורפר שליט"א והמשפיע רוחני הרה"ג ר'‬ ‫מרדכי רייך שליט"א בשם הסבים על החוב להודות‬ ‫אהרן יוסף הלברשטאם שליט"א על פעלם ומסירתם משך‬ ‫להקב"ה על כל פרט ופרט‪ ,‬וכן על הכרת הטוב לכל אחד‬ ‫כל השנה לכלל התלמידים‪ ,‬ובפרט עתה כשהגדילו להוקיר‬ ‫שמטיב לחבירו‪ ,‬את דבר ההורים מסר הרה"ג ר' ישעיה‬ ‫התלמידים ולא חסכו בעמל ויגיעה‪ ,‬וכן למנהלי הישיבה‬ ‫שלום שליסל שליט"א אשר דיבר בגודל הכרת הטוב‬ ‫הרה"ח ר' מאיר צבי בלומנטל הי"ו והר"ר משה אליעזר‬ ‫שהתלמידים חייבים לרבני צוות הישיבה שליט"א אשר‬ ‫שמעון הי"ו‪ ,‬על דאגתם לתלמידים משך כל ימות השנה‬ ‫ההורים רואים עין בעין את ההשקעה בתלמידים וכן רואים‬ ‫לבר יחסר המזג‪ ,‬ועל עתה אשר ארגנו המעמד על הצד‬ ‫את התוצאות ב"ה‪.‬‬ ‫היותר הטוב מתוך השקעה של שבועות בדמים תרתי‬ ‫את המעמד ליווה בכלי שיר הבעל מנגן הנודע ר' עמרם‬ ‫משמע‪ ,‬תשואות חן להרה"ח ר' יוסף יצחק יעקבוביץ‬ ‫גרין הי"ו ואיתו מקהלת בחורים מישיבתינו הק' אשר במשך‬ ‫פר' תולדות · מב · תשפ"ז‬ ‫הפרוייקט במשך השנה‪ ,‬ציין לשבח את הנהלת המוסדות‬ ‫שליט"א משנה לראש העיר בני ברק על אשר לקח חלק‬ ‫העומדים לימינו בכל זמן ועידן‪ ,‬צוות המחנכים הדגולים‬ ‫בהוצאות הסעודה‪.‬‬ ‫שיחי' המשקיעים כוח ומוח להרים ולרומם את התלמידים‪,‬‬ ‫ואת בוחן הת"ת הרה"ג ר' יקותיאל יהודה שפיצר שליט"א‪,‬‬ ‫מעמד כבוד התורה מרומם ומבחן פומבי לתלמידי מפעל‬ ‫שרק בזכותם הגענו עד הלום‪ ,‬וכמובן התלמידים החשובים‬ ‫"עמלים" בתלמוד תורה 'דרכי אבות' ירושלים‬ ‫שיחי' חתני התורה שיגעו ועמלו ומצאו כדי מידתם‪.‬‬ ‫ביום שני העעל"ט כ"ב בחשוון‪ ,‬נערך מעמד ההוקרה‬ ‫א שפאציר אין ים התלמוד‬ ‫ומבחן הפומבי ברוב פאר והדר וברוב עם הדרת מלך לכבוד‬ ‫ההוכחה לא איחרה לבוא‪ ,‬כאשר הבוחן הרה"ג ר' דוד‬ ‫תלמידי מפעל "עמלים" בתלמוד תורה 'דרכי אבות'‬ ‫נתנאל שוורץ שליט"א בעל פלאי התורה‪ ,‬עבר בין‬ ‫שבעיה"ק ירושלים‪ ,‬התלמידים התכנסו שמחים ונרגשים‬ ‫השולחנות והפנה שאלות בעומק הסוגיות כאשר ידיים‬ ‫לקראת המעמד שאליו ציפו זמן רב שנערך באולם הרחב‬ ‫הורמו מכל עבר‪ ,‬ותלמיד אחר תלמיד נעמדו והשיבו‬ ‫ידיים‪ ,‬סביב שולחנות ערוכים בטוב טעם לקול צלילי שירי‬ ‫בבהירות ובשנינות כשהתלמידים שלטו היטב בכל החומר‬ ‫וזמרה כיאה לכבוד התורה ועמליה בהשתתפות ההורים‪,‬‬ ‫הנלמד‪ .‬הייתה זו שעה של קורת רוח ונחת להורים‪ ,‬שזכו‬ ‫הסבים‪ ,‬מרנן ורבנן ותלמידיהן‪.‬‬ ‫לראות במו עיניהם את פירות ההשקעה‪.‬‬ ‫'עמלים' כשמו כן הוא‪ ,‬מדי יום ביומו עמלים ומשננים‬ ‫מרנן ורבנן ‪ -‬עיני העדה‬ ‫את תלמודם על חשבון זמנם הפנוי בתוכנית מסודרת‬ ‫בשם הסבים נשא דברי ברכה קצרים גאב"ד‬ ‫להפליא כשמדי שבוע נערך מבחן בכתב על ההספק‬ ‫שטראסבורג הגרש"ע שלזינגר שליט"א שנכדיו בין‬ ‫השבועי וב"ה זוכים לקצור את הזריעה כשהתלמידים‬ ‫הנבחנים‪ ,‬שעמד בדבריו בהתפעלות מידיעותיהם של‬ ‫מהכתה הגבוהה נבחנו על שבעה פרקי גמרא 'אלו מציאות'‬ ‫התלמידים ועל השבח וההוקרה ללומדי התורה ועמליה‬ ‫'המפקיד' 'הכונס'‪' ,‬שור שנגח'‪' ,‬המניח'‪' ,‬ארבעה אבות'‬ ‫מדי שבוע בשבוע‪.‬‬ ‫'כיצד הרגל'‪ ,‬כיתה ח' נבחנו על חמש פרקים וכן הלאה‪.‬‬ ‫רגע של התרוממות רוח נרשם בהופעת הגה"צ אב"ד‬ ‫המנהל הרוחני שמנהל ומנווט את הת"ת ביד רמה‬ ‫ק"צ טבריה וקהילות הצפון שליט"א שהגיע במיוחד‬ ‫הרה"ח ר' נחמן אייזנבאך שליט"א‪ ,‬פתח והנחה את המעמד‬ ‫בשליחות הקודש‪ ,‬כשבהמשך אף זכו לשמוע דברי ברכה‬ ‫ברוב רגש עד הנה עזרונו רחמיך ואל תטשנו לנצח‪ ,‬בשבח‬ ‫וחיזוק למעמד כשבין הדברים שיתף את התלמידים‬ ‫והודאה לבורא עולם שהגיענו עד הלום‪ ,‬כאשר מסיבה זו‬ ‫שבשבוע שעבר באישון ליל‪ ,‬כמה שעות אחרי שמנהל‬ ‫באה בסיומה של שנה שלמה של עמל ויגיעה‪ ,‬מבחנים‬ ‫המוסדות הרב שמעון גוטמן הי"ו היה בקו"פ אצל מרן‬ ‫שבועיים ועשרות דפי גמרא‪ ,‬עד שישנם תלמידים שנבחנו‬ ‫שליט"א לקראת המעמד‪ ,‬ראה שקרן פני זיו קדשו‬ ‫על קרוב למאה דפי גמרא‪ .‬סיכם את הישגי מפעל "עמלים"‬ ‫כשמעיין בקלסרי המבחנים של הנינים שיחי' הלומדים‬ ‫לשנת תשפ"ו‪ :‬למעלה מ‪ 2,600-‬דפי גמרא שנבחנו על ידי‬ ‫בתלמוד התורה שהיו מונחים על שולחנו‪ ,‬והוא שש ושמח‬ ‫התלמידים‪ ,‬קרוב למאה תלמידים שהשתתפו‪ ,‬וקרוב לאלף‬ ‫שעשרות תלמידים שיחי' זכו להיבחן על עשרות דפי גמרא‬ ‫פרקי משניות שנלמדו ביגיעה רבה‪ ,‬לצד מבחנים בכתב‬ ‫בעל פה והפירות הגדלים כאן בת"ת‪ ,‬בהמשך דבריו חיזק‬ ‫ובעל פה עם הישגים מיוחדים‪.‬‬ ‫את התלמידים ובירכם שבסייעתא דשמיא יעשו הדברים‬ ‫הזכיר את עינו הפקוחה של מרן שליט"א שבברכתו‬ ‫פירות הלאה והלאה לקראת השנה החדשה‪.‬‬ ‫ובעידודו הק' זכינו לעמוד היום כאן כשעדיין אנו תחת‬ ‫כאן שיבח את הנהלת הת"ת וצוות המחנכים ובראשם‬ ‫ההשראה של השתתפות הקודש במעמד אשתקד‪ ,‬שנתן‬ ‫למנהל רוחני הרב נחמן אייזנבאך שליט"א אשר פקיע‬ ‫כח וחיזוק לתלמידים ולכל הצוות שיחי' להמשך הצלחת‬ ‫פר' תולדות · מג · תשפ"ז‬ ‫ברוב רגש ננעל המעמד המרומם‪ ,‬התלמידים יצאו עם‬ ‫שמיה הטוב של הת"ת הנשמע למרחוק את ההשקעה‬ ‫לב מלא רגש והודיה‪ ,‬וההורים עם מלא חפניים נחת‬ ‫התמידית בכל המישורים ועתה הגדיל עם המפעל האדיר‬ ‫דקדושה‪ ,‬ובתפילה על העתיד להרבות ולהמשיך לעמול‬ ‫'עמלים' המגדלים את תלמידי החכמים של הדור העתיד‬ ‫ולהשקיע ולקצור ברינה כשהשאיפה שהשנה בעז"ה יוסיפו‬ ‫ועמו כל צוות המחנכים שליט"א‪ ,‬ועל צבאם מנהלי‬ ‫ויצטרפו עוד ועוד תלמידים לשינון וחזרת הגמרא‪ ,‬ויצאו‬ ‫המוסדות המסורים בלו"נ הרב אשר מאיר בורד הי"ו והרב‬ ‫מכאן עוד ועוד חיילים לתורה וליראה טהורה‪.‬‬ ‫שמעון גוטמן הי"ו שלא חוסכים כל הון ואון למעל הצלחת‬ ‫מפי כלל ההורים נשמעו דברי הערכה להנהלת הת"ת‬ ‫הת"ת בפרט ולכלל מוסדות החינוך לתפארת ולשם‪,‬‬ ‫ובראשם למנהל רוחני הרב נחמן אייזנבאך שליט"א שברוב‬ ‫כשבסיום דבריו פצחו כולם בשירה וריקודים נלהבים‬ ‫מסירות משקיע כל כוחו ומרצו להצלחת והתעלות‬ ‫לכבוד התורה‪ ,‬לכבוד לומדיה ולכבוד מלמדיה‪.‬‬ ‫התלמידים במשך כל השנה ובמיוחד במפעל עמלים תוך‬ ‫בהמשך זכו לקבל את פני כ"ק האדמו"ר מסטריקוב‬ ‫שימת הלב בכל פרט ופרט ובכל תלמיד ותלמיד שיתעלה‬ ‫שליט"א ירושלים‪ ,‬שהגיע לשמוח בשמחת נכדו שזכה‬ ‫ויצליח‪ ,‬וסיומו במעמד המיוחד לשם ולתפארת כראוי‬ ‫לסיים שבעה פרקי גמרא‪ ,‬יחד עם כלל תלמידי התלמוד‬ ‫וכיאוי לכבודה של תורה‪ ,‬ולמנהלי המוסדות המסורים‬ ‫תורה‪ .‬בדבריו שיבח את התלמידים ודיבר על דבקות‬ ‫מוה"ר אשר מאיר בורד הי"ו ומוה"ר שמעון גוטמן הי"ו‬ ‫בתורה‪ ,‬דבקות בה' ודבקות במטרה‪ .‬דבריו עוררו את‬ ‫ולמנהל משרדי המוסדות מוה"ר סיני יצחק דויד הי"ו על‬ ‫התלמידים להצטרף למפעל "עמלים"‪ ,‬ללמוד ולהיבחן מדי‬ ‫עמידתם האיתנה לכל צרכי הת"ת‪ ,‬ובפרט לימין המפעל‬ ‫שבוע על דפי גמרא‪ ,‬כך שבסופו של דבר הכל מצטרף‬ ‫האדיר עמלים המסתכם בהון רב‪ ,‬והמעמד המרומם ברוב‬ ‫לעשרות ולמאות דפים לכל תלמיד‪.‬‬ ‫פאר והדר‪ ,‬וכן להנהלת ארגון פרחי הדגל העומדים הידועים‬ ‫כמו"כ פיארו בהשתתפותם הג"ר שלום אייזנברגר‬ ‫ברוב פעילותיהם הברוכים לצעירי הצאן בכל זמן ועידן‪.‬‬ ‫שליט"א דומ"צ קרית צאנז ירושלים‪ ,‬האדמו"ר מברעז'אן‬ ‫שליט"א‪ ,‬הג"ר שמחה רבינוביץ שליט"א בעל הפסקי‬ ‫בזאת אני בוטח‬ ‫תשובות‪ ,‬הג"ר שלום פאלאק שליט"א מבערגסאז‬ ‫המוני אנ"ש מצטרפים לכוללות קוויטל ביום המסוגל‬ ‫ירושלים‪ ,‬הג"ר שלמה צבי גוטמן שליט"א מח"ס דברי‬ ‫בשביעות רצון ובקורת רוח מרובה מסכמים בהנהלת‬ ‫שלמה‪ ,‬הג"ר חיים מיכל הלברשטאם שליט"א מנה"ר‬ ‫מוסדות צאנז בני ברק את שבוע הראשון של מגבית חנוכה‬ ‫ישיבה לצעירים שפע חיים‪ ,‬הג"ר נפתלי ישראל גרוס‬ ‫הנמצאת בעיצומו בימים אלו‪ ,‬כאשר המוני אנ"ש כבר‬ ‫שליט"א רב שכונת מטרסדורף‪ ,‬הג"ר ברוך מוטצען‬ ‫הזדרזו והצטרפו להיות שותפים בהחזקת התורה‪ ,‬ברשת‬ ‫שליט"א מרבני אנ"ש ועוד‪.‬‬ ‫הכוללים 'אדירי התורה' אשר עמלים בה למעלה כמאה‬ ‫יש לו מנה רוצה מאתיים‬ ‫וחמישים עמלי התורה הממיתים עצמם באהלה של תורה‬ ‫אורח הכבוד מגיד מישרים הרה"ג ר' שלמה מילר‬ ‫והוגים בש"ס ובפוסקים בהתמדה רבה‪ ,‬וליטול חלק ונחלה‬ ‫שליט"א‪ ,‬הלהיב את התלמידים ברוב כשרון על יגיעה‪,‬‬ ‫בנטילת שותפות בהחזקת בתי החינוך שע"י מוסדותינו‬ ‫השקעה ועמל‪ ,‬והותיר בהם מסר שילווה אותם הלאה‪ :‬״כל‬ ‫הק' בב"ב‪.‬‬ ‫אחד יכול‪ ,‬וכל אחד חייב‪ .‬אין מקום לייאוש‪ .‬ממשיכים‬ ‫למרות שזה כבר נהפך למסורת אך מהנהלת המוסדות‬ ‫ומשקיעים‪ ,‬מדי שבוע בשבוע‪ ,‬ומי שעומל בתורה זוכה‪ ,‬ומי‬ ‫מוסרים לנו כי נכרת מגמה חיובית והתגייסות מרשימה של‬ ‫שיש לו מנה רוצה מאתיים״‪.‬‬ ‫מצטרפים חדשים לאור הגזרות והרדיפות מצד מלכות‬ ‫בשם התלמידים נשא דברי ברכה בנש"ק הינו"ח כמר זלמן‬ ‫הרשעה והזדון שהכריזו מלחמה בה' ובתורתו‪ ,‬ורבים‬ ‫לייב הלברשטאם ני"ו‪ ,‬דברי הוקרה מעומק ליבו להנהלה‬ ‫חפצים בעת הזאת לחזק ולאמץ עמלי התורה בטהרה‪,‬‬ ‫ולמלמדים החשובים‪ .‬כאשר הודה לכל מי שסייע בידו להגיע‬ ‫וישנם אשר חתמו על שותפות קבועה עם עמלי התורה‬ ‫עד הלום ולזכות להיבחן על כמאה דפי גמרא‪ .‬בוחן הת"ת‬ ‫לחזקם ולתמכם‪ ,‬ובכך נהפכו להיות שותפים ממש עם‬ ‫הרה"ג ר' יקותיאל יהודה שפיצר שליט"א עמד בדבריו על כך‬ ‫עמלי התורה‪.‬‬ ‫שב"ה בתלמוד התורה משקיעים בכל תלמיד ובכל נשמה‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬רבים מאנ"ש כבר הזדרזו להצטרף ולעמוד‬ ‫בכל פרח‪ ,‬כדי שיגדל ויפרח בקצב שלו ועל פי דרכו‪.‬‬ ‫לימין עמלי התורה‪ ,‬ויזכו להיזכר בזיכרון קדוש ביום גמר‬ ‫פעילות משמחת לכבוד התורה ועמליה‬ ‫החותם ב'כוללות קויטל 'אשר יוגש אל מול פני המנורה‬ ‫לקראת סיום נערכה לתלמידים תוכנית מיוחדת ע"י‬ ‫הטהורה כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א לפקודת ישועה‬ ‫תופים ומחולות‪ ,‬כאשר בתוך רגעים ספורים התאחדו‬ ‫ורחמים ביום המסוגל 'זאת חנוכה'‪.‬‬ ‫עשרות ידיים לשיר אחד לקול צלילי התופים לכבוד‬ ‫מנהל המוסדות מוהר"ר יחזקאל רייך הי"ו פונה בקריאה‬ ‫לומדיה ולכבוד מלמדיה‪ .‬היו מי שאמרו שכך נשמעת‬ ‫של חיבה אל כלל אנ"ש‪ :‬בואו והטו שכם בהחזקת התורה‪,‬‬ ‫שמחה של תורה‪ ,‬בסיום המעמד הודיעו כי בעזרת ה'‬ ‫והשתתפו בעין יפה במגבית השנתית ובכך תהיו שותפים‬ ‫חלוקת התעודות והפרסים ‪ -‬כרטיסי הספרים בשווי‬ ‫איתנים בהחזקת התורה‪ ,‬פנו עכשיו לטלפון מס' ‪050-‬‬ ‫עשרות אלפי שקלים כ"א לפי צבירת האחוזים במבחנים‬ ‫‪ 4140102‬או למשרדי המוסדות ‪.03-7524102‬‬ ‫תיערך במסגרת התלמוד תורה‪.‬‬ ‫פר' תולדות · מד · תשפ"ז‬