הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — תולדות (2026-11-09)

בס"ד
פרשת תולדות תשפ"ז
גליון רלב
המתנה שבתוך המצוקה... כך הופך נסיון מתמשך להטבה גדולה!
בוטחים בהם? הלא לעצמם אינם יכולים להועיל ,ואפילו כוחות עצמו לפועל והכל על מקומו יבוא בשלום .שוכח ממשיכים אנו בפרק השלישי בשער הבטחון ,שם
באותם דברים שכביכול הצליחו בהם ,אף בהם אינם יכולים הוא שהוא עבד ואין מי שיכול לעזור לו חוץ ממנו יתברך! רבינו בעל חובת הלבבות עוסק בשבע המחשבות
להועיל לעצמם!' .והמשיך דוד המלך ע"ה :הרוצה אתה שעל האדם להשריש במוחו ולבו כדי להפוך לבעל
לראות בעיניך שאין הנדיב יכול להושיע את עצמו?! הנה להרגיש... בטחון אמיתי ,והנה אנו במחשבה החמישית.
– "תצא רוחו ישוב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתונותיו". מסיים רבינו המחבר" :וכן כשירגיש האדם שלא יועילנו
ולא יזיקנו אחד מהנבראים אלא ברשות הבורא יתברך ישוב * חלק א'
* חלק ב' לבו מיראתם ותקותם ויבטח על הבורא לבדו כמו שכתוב"
(תהילים קמו ,ג)" :אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה". לחלק הביטחון
גם אתה אינך מושיע את עצמך נחוץ מאוד לחקוק דברי רבינו המחבר האחרונים על לוח וזה לשון רבינו בעל 'חובות הלבבות'" :והחמישי ,שאין
והנה כבר ביארנו שרבינו המחבר חוזר בפרק זה על שבע לבנו ,כי רבים המה המתהלכים בשאלה' :הלא פלוני יש לו ביד אחד מהברואים להועיל את נפשו (אין אדם בעולם שיכול להועיל
המחשבות שהביא בפרק שני ,וכאן מוסיף עליהם דברים בחירה -אם כן בוודאי יכול הוא להזיקני!' .גילה לנו רבינו לו) ולא להזיקה (ואין אחד שיכול להזיק לעצמו) ולא לזולתו (ואף לא
הרבה כדי שישתרשו במוח ובלב .ובכן ,כבר דיברנו בארוכה המחבר שאע"פ שיש לו בחירה ,אך כדי שהנזק יגיע אליך להועיל או להזיק לאחרים) ,כי אם ברשות הבורא יתברך!"
בפרק השני שבדרך כלל אנשים נכשלים מפני שסבורים צריך רשות מהקב"ה ,ואילו היית מוגן על-ידי הקב"ה ,לא היה
מסביר רבינו על-פי משל" :כי העבד כשיהיה לו יותר
שאחרים יכולים להושיעם ותולים את סברתם המוטעית הנזק מגיע אליך אע"פ שפלוני היה בוחר ברע!
מאדון אחד ויהיה כל אחד מהם יכול להועילו (אם יהיה בכוח
בחובת השתדלות .ואילו כאן הוסיף המחבר שטעותם היא עוד יש לשים לב ללשון רבינו המחבר "כשירגיש האדם", כל אחד מאדוניו להועילו) ,לא יתכן לו לבטח על אחד מהם ,מפני
לא רק במה שסבורים שאחרים יכולים להושיעם ,אלא גם לא כתב 'כשיחשוב האדם' ,אלא 'כשירגיש' ,כי רק כשירגיש שמקוה התועלת מכל אחד מהם (התכוון רבינו להסביר במשל זה,
במה שסבורים שהם יכולים להושיע את עצמם ,והאמת שאין אחד בעולם שיכול להועיל לו או להזיקו אלא ברשות שאם יחשוב האדם שבכוחו להועיל לעצמו ,או שבכוחם של אחרים להועיל לו,
שאין האדם יכול להושיע את עצמו בשום אופן! הבורא יתברך ,רק אז ישוב לבו מיראתם ותקותם של בני כמו שהקב"ה יכול להועילו ,לא יוכל לבטוח בהקב"ה ,כי מחשבות מוחו יתחלקו
וכאן ראוי להרחיב הדיבור :הנה האדם מרגיש פעמים אדם .יותר לא יירא מאחרים ויותר לא יכעס על אחרים על כל אלה שיכולים להועילו ,וכך יחשוב' :אם פלוני לא יועיל לי ,אלך אל פלוני,
הרבה מאוד שהוא יכול להושיע את עצמו – 'אם לא יילך ואף לא יקווה לקבל מהם איזו טובה .ותחת כן ירגיש בטוח ואם גם הוא לא יועיל לי ,אלך אל השלישי' ,ונמצא שאינו בוטח באמת בהקב"ה).
באופנים גשמיים ,אעזור לעצמי באופנים רוחניים '...הוא בהקב"ה! ואם יהיה אחד מהם יכול על תועלתו יותר משאריתם (אם
סבור בלבו לעשות הכל כדי להיוושע – אם סגולה זו לא יחשוב שכל אדוניו יכולים להועילו ,אלא שאחד מהם יכול להועילו יותר מהאחרים),
תועיל ,יעשה סגולה זו ,ואם גם זו לא תועיל ,יעשה סגולה אל תבטחו בנדיבים יהיה חזק בטחונו בו כפי יכלתו אף על פי שהוא בוטח
שלישית .סוף דבר – הישועה בוא תבוא ויהי מה... והביא על זה המחבר לשון הפסוק בתהלים "אל תבטחו בשאריתם (כלומר – אם כי במקרה כזה בוודאי ישים עיקר מבטחו במי שהוא
בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה" .וכבר פירשו הצדיקים סבור שיכול להועילו יותר מהאחרים ,עדיין יבטח מעט גם באחרים) .ואם לא
ואולם כל עוד האדם מרגיש שהוא יכול להושיע את
שתיבת 'לו' נסובה על הנדיב עצמו .אל תבטחו בנדיבים יוכל להועילו ולהזיקו ,כי אם אחד מהם בלבד ,על כרחו יבטח
עצמו ,הוא מחוסר בטחון ,ולכן יראה שפעמים הרבה לא
אשר אף את עצמם אינם יכולים להושיע והיאך יוכלו עליו לבדו ,מפני שאינו מקוה תועלת מזולתו! (מפני שאינו סבור
תבוא ישועתו למרות שהוא משתמש באופנים רוחניים.
להושיע אתכם... שמלבדו יהיה מי שיועיל לו)"
כשהאדם אומר 'אם לא איוושע בסכום זה שנתתי לצדקה,
אוסיף על הסכום עד שאוושע' ,הוא נמצא בדרך מסוכנת פעמים הרבה יש שהאדם רוצה לזכות בגורל וכדומה, הודיע לנו המחבר בדבריו שאחד מהדברים שמעכבים
מאוד ,יותר מסוכנת ממי שפועל בכוחו ועוצם ידו ,כי כאן מתקשר הוא לידידו משכבר הימים שנמצא בחלונות את האדם מלהיות בעל בטחון ,הוא מה שהאדם הולך
הוא משתמש ברוחניות ומדמה בנפשו שהוא הולך על דרך הגבוהים ומתחנן בפניו' :השחל נא את שמי בין השמות ומסתמך קצת על עצמו .אין הוא רוצה לומר שקר ח"ו כדי
טובה וישרה .המחשבה חולפת לו במוחו' :אתן צדקה הרבה הממתינים לעלות בגורל' .ואז מצוי מאוד שידידו יענה לו: להשיג את פרנסתו ,אבל אם לא תעמוד בפניו ברירה אחרת
כל-כך עד שהקב"ה יוכרח להושיעני '...או' :אתפלל הרבה 'מאוד הייתי רוצה לעשות לך טובה זו ,אך האמן לי שגם – ישקר קצת .אין הוא רוצה לדרוך על אחרים ח"ו ,אבל אם
כל-כך עד שלא תשאר לו ברירה ויוכרח להושיעני ,'...וכן את שמי לא הצלחתי להשחיל שם'... לא תהיה לו ברירה – ידרוך גם ידרוך .כך מתהלך לו האדם
הלאה דוגמאות לרוב. כך דיבר דוד המלך כלפי הבוטחים בנדיבים' :מדוע אתם בכל עת במחשבה שאם הקב"ה לא יעזור לו ,יוציא את
המשך בעמוד ג'
ה+תבוננות
על האדם לזכור שאינו יכול להושיע את עצמו .הוא יכול לפנות אל הקב"ה ולדבר אליו .אך רק הקב"ה יכול להושיעו .כדי להיחשב כבעל בטחון מוכרח האדם
להגיע להרגשה הפנימית שאין אחד בעולם שיכול להושיעו ואף הוא בעצמו אינו יכול ,כי אם הקב"ה לבדו הוא יכול להושיעו! ואמנם קשה מאוד להגיע להרגשה זו,
משום שהעולם הוא עולם של עשיה ,בו רואים את כולם בוחשים בקדרות ועושים ומעשים ,ונדמה לעינים כביכול בני אדם עוזרים לעצמם בכוח עשייתם...
אכן כשהאדם מגיע להרגשה זו ממילא הוא מפסיק לבטוח בעצמו או באחרים ,כי יודע הוא שאינו יכול לדבר ואינו יכול לבקש
מאחרים שיבואו לעזרתו .הוא אינו יכול לעשות מאומה .הוא חסר אונים ממש .אזי באה ההרגשה הנכונה של בטחון!
א
כבר לימדו אותך כל התורה...
כל התורה כבר נמצאת בתוכך!
להתמודד עם מצבי החיים ,כי השגות לא היה צריך גבוה ו"אורייתא וישראל וקב"ה חד הוא" ,ואם כן היא בתפילת בריך שמיה אנו מבקשים" :יהא רעווא
ללמדנו .השגות נשמתנו כבר יודעת מאז היותה חצובה כבר ידעה את כל התורה כולה מקודם לכן ומה הוצרך קדמך דתפתח ליבאי באורייתא" ,וזהו אחת מהראיות
תחת כסא הכבוד! המלאך ללמוד איתה את התורה? נקודת השאלה היא שכדי להצליח בתורה ,צריך שהלב ייפתח .לו היה צריך
שממה שאמרו שהמלאך לומד עם העובר ,משמע בשביל להצליח בתורה ,לרכוש ידיעות הרבה מבחוץ
כל נשמה מוכנה לישיבה שלה שצריך להביא איזה מלמד מבחוץ ללמדו את התורה, ולזכרן ,היינו מבקשים בסגנון אחר לגמרי .וכה היינו
הבה נחשוב :אם היה האדם רוצה לשכור אברך ולכאורה מיותר הוא כי כל התורה כבר ידועה לנשמתו מבקשים' :יהי רצון שאצליח לצמצם ולרכז את מוחי,
שילמד עם בנו העולה לישיבה גדולה ויכין אותו מקודם לכן והרושם כבר קיים? ליתן לידיעות להיכנס ולהבינן' .מהלשון "דתפתח
לקראת עלייתו ,הן ברור ופשוט שהיה מברר תחילה ליבאי באורייתא" משמע שכל ידיעות התורה כבר
מה מתכוננים ללמוד בזמן החדש בישיבה הגדולה ,כי התורה בלבוש חדש לעולם הזה קיימות בפנים ,וככל שהאדם נותן ללבו להיפתח ,הן
למה לו ללמדו עכשיו את הכללים בחושן משפט אם אכן הביאור הוא כך :כדי שסוד התורה יגיע אל כלפי הקב"ה על-ידי שנותן לו לנהלו ,והן כלפי אחרים
הולכים ללמוד שם מסכת יבמות? כך הסברא אומרת הנשמה הוא צריך להצטמצם הרבה .כשהנשמה נמצאת על-ידי שמסיר את כל הטינות שיש לו עליהם ,לבו
שכאשר מכינים את האדם ,מכינים אותו באותם במקומה צרורה בצרור החיים ,אינה זקוקה לכל קולט את כל הידיעות שהוא כבר יודע מאז ומקדם!
נושאים שיצטרך להתעסק אתם .אכן כל אחד הולך הצמצומים .היא לא זקוקה ללבוש של 'שור שנגח את
לישיבה אחרת .עם אחד צריך להכין מסכת ברכות הפרה' ,כי היא יודעת את השורש האמיתי .וידוע מה מה משך את יעקב ועשו עוד בבטן?
ועם השני באמת צריך להכין כללי חושן משפט .תלוי שכתב הרמב"ן בהקדמתו לספר בראשית שכל התורה ובפרשה זו אנו מוצאים נדבך נוסף לזה ,כי הנה
מה הוא הולך ללמוד. כבר היתה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה קודם בתחילת הפרשה אנו קוראים על יעקב ועשו שהתרוצצו
ובכן ,הבה נחשוב :הקב"ה קבע שכל אחד לפני בריאת העולם ,ואע"פ שבתורה כתוב על המאורעות בטרם יצאם לאויר העולם – "ויתרוצצו הבנים בקרבה"
שיוצא לאויר העולם ,יבוא אליו מלאך וילמד אתו, עם האבות ועם שבטי י-ה ,היינו מפני שבתחילה היה (תולדות כה ,כב) .והביא רש"י מהמדרש" :ויתרוצצו מלשון
ויעקב אבינו כל-כך נתלהב כשהמלאך למד אתו, הכל כתוב בצירופים אחרים ,אך בעולם הזה צריכה ריצה ,כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר,
שהיה מפרכס לצאת .הוא רוצה כבר לקיים' .לא!!! עוד התורה להצטמצם עוד ועוד עד לקבלת הפירושים יעקב רץ ומפרכס לצאת ,עוברת על פתחי עבודה זרה,
לא סיימת .עוד לא סיימת ללמוד .יש זמן .כשתסיים השייכים לעולם הזה. עשו מפרכס לצאת" .והקשה המהר"ל בפירושו 'גור
ללמוד ,אז תוכל לצאת לעולם הקטן' .לומדים .לומדים נמצא שהגם שהנשמה יודעת כבר את התורה, אריה'" :והלא אין היצר הרע באדם אלא מעת שנולד,
עם כל נשמה מה שהיא צריכה לדעת .הנשמה מקבלת היא יודעת אותה בצורה שאינה יכולה לשמש אותה שנאמר (בראשית ד ,ז) 'לפתח חטאת רובץ' ,ולקמן פירש
פירוש המתאים לעוה"ז לתורה שהיא יודעת מכבר .וכך בעולם הזה .עכשיו היא צריכה לדעת אותה בצורה רש"י (פסוק כג) 'מן המעיים הם נפרדים זה לרשעו וזה
האדם יכול לדעת אח"כ מה שהוא צריך .כך אומר הרבי לתומו' ,ולא בעודם בבטן?!"
ר' אלימלך" :דע לך שאתה יכול להשיג מה שאתה צריך
דע לך שהאוצר
ותירץ מהר"ל" :ונראה דהיינו דוקא שאין האדם
לדעת .זה לא על מנת שתעלה לרקיע"! . חוטא ביצר הרע להיות מתאוה לחטוא קודם שנולד,
שאין יצר הרע בא אלא אחר הלידה ,אבל כאן מה
* ב'
אל תברח ,האוצר נמצא במקומך
נמצא במקומך. שעשה עשו לא בשביל יצרו ,אלא מפני שהיה עשו
רוצה לצאת לשוב אל מינו וטבעו ,שכל דבר ודבר
אינך צריך לברוח.
מתעורר אל טבעו ,לפיכך כשבא יעקב לבתי מדרשות
פעמים שזה כואב כשרואים מי שמחפש ומדשדש היה מתעורר אל רוח הקודש ,ומתעורר לצאת בטבעו,
במקומות אחרים ,ורואים שהוא תועה ביער .זה נקרא וכן עשו כאשר היתה באה לפני בתי עבודה זרה ,ולא
שהוא מחפש רוחניות ,ולמעשה הוא מחפש התרגשויות משום יצרו הרע!"
כשכל פעם הוא חושב שמשם תבוא ישועתו .הוא נע שתוכל לדעת מה לעשות כשמתמודדים עם מצבים
ונד ממקום למקום ,מקהילה לקהילה ומדרך לדרך. שונים ומשונים ובלתי נעימים .שם בשמים ה' אחד פירוש דבריו :יש שני דברים שמושכים את האדם
הוא קופץ ומדלג .דע לך שהאוצר נמצא במקומך. ושמו אחד .הכל ידוע .אבל איך לוקחים את אחדותו לרע .האחד הוא מלאך רע שמפתה אותו לעשות
אינך צריך לברוח .האדם בורח .למה הוא בורח? כי הוא של הקב"ה וממשיכים אותה אל תוך הנסיונות ,אל תוך דברי הבל ורעות רוח ,והשני הוא נטיית הגוף לכבדות
לא יודע שהאוצר נמצא במקומו .הירגע! תוריד קצת כל קשיי העולם הזה? ועצלות וכל שאר הדברים המושכים את האדם כלפי
קליפות מהלב ותראה שאתה יכול לעבוד את ה' כאן. לקח הקב"ה את התורה והורידה לעולם הזה כדי מטה ,וחלק מזה הוא מה שהגוף אוהב שלא להיות
שיהיה לנו פירוש הנוגע לעולם הזה .המלאכים באו משועבד לריבונו של עולם ולנשמה ,אשר זהו שורש
וכפי שפירש הרה"ק רבי שלמה מקארלין זיע"א:
בטענה" :מה אנוש כי תזכרנו? תנה הודך על השמים". העבודה זרה ,להיות בעל הבית לעצמו ולעשות הכל
"שלא יהא לבך חלוק על המקום" – אל תחלוק על
והקב"ה אמר להם" :כלום יש לכם יצר הרע?!" נתכוון בכוחו ועוצם ידו .והחלק הזה כבר קיים באדם בעודו
המקום שאתה נמצא בו ,על המצב ועל הסביבה .בדרך
לומר להם :נתתי לתורה פירוש השייך לעולם התחתון עובר במעי אמו ,כי הגוף כבר קיים אז ,וכבר עושה את
כלל זה נובע מכך שהוא חושב ששם ,במקום השני,
ולפי פירוש זה הוא שייך דווקא לבני אנוש .מדובר שלו .ולכן יעקב נמשך לבתי מדרשות ועשו נמשך לבתי
יהיה לו טוב יותר .תחשוב קצת .אם אתה הולך למקום
באותה תורה ממש ,אך יש לה לבוש אחר וכאשר עבודה זרה ,כל אחד לפי טבעו!
אחר ,יתכן שאתה צריך להיוולד מחדש ,כי אתה צריך
האדם מקיימה באותו לבוש ,היא מגיעה למדרגה יותר
* א'
למלאך חדש שילמד אתך .אותך לימד המלאך את
המנהגים השייכים למקומך ,את ההתלהבות השייכות גבוהה משהיתה קודם לכן .התורה מתייפה ומתהדרת
למקומך .לאן אתה בורח? לאן אתה הולך? תסיר את כשבני אדם מבינים אותה בלבוש זה ומקיימים אותה
הקליפות ותראה שנשמתך מתחילה להאיר ואתה יודע בעולם המעשה. הלימוד הנשכח של העובר
ובכן ,המלאך בא ללמד לנשמה את הפירוש החדש והנה חז"ל לימדו אותנו שהמלאך לומד עם העובר
מה יש לך לעשות!
של התורה .עד כה ידעה הנשמה את התורה בלי את כל התורה כולה ואח"כ היא נשכחת ממנו ,ונשאלת
מה נשאר אחרי השכחה? לבוש ,ועכשיו בא מלמד חדש ללמדה את התורה עם השאלה :אם בסוף הוא שוכח ,מה ענין יש ללמדה אתו?
אך יש לזה עוד דרגה שלישית .אכן כן ,שלוש דרגות הלבוש החדש הנצרך לעולם הזה .נמצא שהמלאך וידועה תשובת הרבי ר' אלימלך זיע"א שאם האדם לא
יש לנשמה .יש לה את הדרגה הראשונה שבה היתה הוא זה שנתן לנו את הכלים לדעת מה יש לנו לעשות היה לומד את כל התורה בהיותו במעי אמו ,לא היה
בתחילה כשהיתה אחת עם התורה ,ויש לה את הדרגה במצבים החשוכים .לפעמים אנו חושבים שהמלאך יכול להשיגה לאחר מכן .ועכשיו שהוא לומד את כל
השניה של העובר במעי אמו שבה המלאך מלמדה לימדנו השגות גבוהות מה שאינו נוגע לנו כל-כך, התורה כולה מפי המלאך ,הגם שהוא שוכח הכל ,נותר
את כל התורה הנוגעת לה .ועוד יש לה דרגה שלישית כי אנו מתמודדים עם דברים אחרים ,דברים שאינם בו רושם מלימודו והרי הוא יכול להשיגה.
של הימצאות האדם בעולם הזה לאחר לידתו ,לאחר קשורים למלאכים .ולמען האמת ,המלאך לימדנו איך ברם עדיין יש לשאול :הנשמה הרי באה ממקום
ב
המשך מעמוד א' -המתנה שבתוך המצוקה...
שהמלאך השכיח ממנו את כל מה שלימדו .וכאן
וזה מה שהודיע לנו רבינו המחבר ,שאם ירגיש האדם, מגיע יסודו של הרבי ר' אלימלך האומר שהגם
"שלא יועילנו ולא יזיקנו אחד מהנבראים אלא ברשות הבורא כיונק על חיק אמו
על האדם לזכור שאינו יכול להושיע את עצמו .הוא יכול ששכח כל מה שלמד ,נשאר בו רושם ,ואם יסיר
יתברך" ,ממילא "ישוב לבו מיראתם ותקותם"" ,ויבטח על
לפנות אל הקב"ה ולדבר אליו .אך רק הקב"ה יכול להושיעו. מלבו את כל הטענות ומענות שיש לו על עצמו
הבורא לבדו" ויהיו חייו חיי אושר וכבוד.
כדי להיחשב כבעל בטחון מוכרח האדם להגיע להרגשה ועל אחרים וידבר עם הקב"ה בפשטות שהקב"ה
הפנימית שאין אחד בעולם שיכול להושיעו ואף הוא בעצמו יפתח את לבו ,יגלה מה שלמד עם המלאך.
הפחד מחיים שלמים בטעות
כמה צריך האדם להודות להקב"ה על שהוא מראה לו אינו יכול ,כי אם הקב"ה לבדו הוא יכול להושיעו .ואמנם הרבי ר' אלימלך אומר כך :המלאך לימד
שאינו יכול לעזור לעצמו ,כי אלמלא כן ,לא יגיע אף פעם קשה מאוד להגיע להרגשה זו ,משום שהעולם הוא עולם של אותך את כל התורה הנצרכת לך לכל ימי חייך,
לאותה הרגשה נפלאה המובילה למצות הבטחון שהיא עשיה ,בו רואים את כולם בוחשים בקדרות ועושים ומעשים, ואז הסתיר את הכל בקליפה ,ועכשיו תפקידך
תכלית האדם בעולמו. ונדמה לעינים כביכול בני אדם עוזרים לעצמם בכוח עשייתם. להסיר את הקליפה ולהשיג עוד ועוד ממה
הלא פחד פחדים הוא ,שהרי יתכן שיחיה האדם את כל כך אמר דוד המלך ע"ה (תהלים קלא ,ב) "כגמול עלי אמו כגמול שלימדך המלאך .דע לך שכל פעם שאתה נכנס
חייו באריכות ימים ושנים ,יתפלל ,ילמד ,יתן צדקה לעניים, עלי נפשי" ,ופירש שם רש"י (פסוק א) שדוד המלך נתכוון בזה למצב חדש בחיים ושואל בחשש' :מה יהיה?
ישמור את השבת ,יחבר ספרים ,ובהגיעו לבית דין של מעלה להקב"ה' :הנני עליך כמי שאין לו ידיים ורגליים ,כגולם מוטל איך אדע מה לעשות?' התשובה כבר קיימת
יתברר לו שחי את כל שנותיו בטעות כי מעולם לא הגיע לנגדך' ,והמשיל זאת ליונק שדיים שנתון עלי אמו ואינו יכול אצלך .המלאך כבר לימדה אותך .אתה רק צריך
להרגשה האמיתית של בטחון בה'. לחיות בלעדיה. להסיר את הקליפה מלבך ולגלותה!
לכן מטיב הקב"ה עם האדם ומסייע לו שלא יצליח להוציא כשהאדם מגיע להרגשה זו ממילא הוא מפסיק לבטוח
לפועל את מה שלבו חפץ ,כדי שיקבל את ההרגשה שהוא בעצמו או באחרים ,כי יודע הוא שאינו יכול לדבר ואינו * ג'
חסר כוח ,ואז תעמוד בפניו הבחירה לבסס את עבודת השם יכול לבקש מאחרים שיבואו לעזרתו .הוא אינו יכול לעשות
שלו על הרגשה זו ולא על בסיס של שקר! מאומה .הוא חסר אונים ממש .אזי באה ההרגשה הנכונה הנשמה ידעה הכל
של בטחון .לעומת כן ,כאשר האדם חושב שהוא יכול לעזור מראש והסכימה
הקושי שהוא מתנה לעצמו ,הוא מתעורר ללא הרף לקום ולעשות עוד ועוד ,וכל הן כך כתב רבינו בחיי במצות "ועשית מעקה
ישנם בני אדם שסובלים הרבה מאיזה ענין ואינם מצליחים מה שהוא עושה הוא מייחס לחובת ההשתדלות ,אז אין לו לגגך" (דברים כב ,ח) ,שכל נשמה ידעה לפני שירדה
להבין למה? הם אמנם מחזקים את עצמם לאמר שבוודאי יש הרגשת הבטחון האמיתית! לעולם כל מה שיעבור עליה והסכימה ,וזה
בזה חשבונות שמים ,אבל תוך כדי הם שואלים בצער עמוק:
לשונו" :כל הנבראים כולן נבראו בחפצם ורצונם,
'למה? הרי קושי זה מעכב אותי בעבודת ה'! בגלל קושי זה * חלק ג' והקב"ה הודיעם בראשית הבריאה כל עניניהם
קשה לי ללמוד ולהתפלל ולחנך את ילדים ,ואיך יתכן שטוב
הוא בעבורי?' הדבר היחיד שהם מצליחים לומר לעצמם כדי כולם וכל המקרים העתידים לבוא עליהם ,וכן
להתנחם ,הוא' :כפי הנראה באים לי הקשיים כדי לכפר על
הטובה שבכישלון החוזר הודיעם ימי חייהם ומיתתם היאך תהיה ,וכן ענין
עוונותי וכפי הנראה הוא חשוב אצל הקב"ה יותר מהתורה הקב"ה הוא טוב ומטיב ומלמד לנו את תורתו .אלמלא עוזו מזונותם אם בריוח אם בצער אם ע"י עצמן אם
ותפילה שלי'... ועזרתו לא היינו יכולים להבין שום דבר מדברי התורה .הוא משל אחרים ,וכן דרשו רז"ל (חולין ס ,א)' :כל מעשה
זה שנותן לנו להבין משא ומתן עמוק בתוספות ,הוא זה שנותן בראשית לדעתם נבראו לצביונם נבראו' ,שנאמר
אולם לפי האמור ,יש להם להודות ולהלל לה' ,לא רק
לנו כוח לכוון בתפילתנו ,ואם באלה הוא מסייע לנו ,קל וחומר (בראשית ב ,א)' :וכל צבאם' ,והכל רצו וקבלו!"
בגלל שהקשיים מכפרים להם על עוונותיהם ולא רק בגלל
שלעתיד תצמח להם טובה מחמת קשיים אלו (וכפי שאמר לי
במצות הבטחון שהיא פסגת הר האלוקים .ולכן הקב"ה מסייע יש בזה עומק .הנשמה ידעה כל מה שיעבור
פעם יהודי שסבל מאיזה קושי והתבייש להודיעו לרבים ,שהוא סבור שהוא טוב
פעמים הרבה לאדם שלא יוכל למצוא עצה בנפשו ,שישתדל עליה ,אך לא רק ידעה ,אלא גם לימדו אותה מה
בשבילו משום שמעתה יבין ללבם של אחרים שבאים לבית המדרש ופניהם נפולות ,כי
פעם ראשונה ולא יצליח ,פעם שניה ולא יצליח ,פעם שלישית לעשות אתם ונתנו לה את כל הכלים להתמודד
בוודאי אף הם עוברים איזה קושי ומתביישים להודיעו לרבים) ,אלא גם משום ועדיין לא יצליח ,ואז ישתדל פעם רביעית ויגלה שלא זו בלבד אתם ולהתעלות על ידם אל ה' ,ועכשיו האדם
שהקשיים כבר מולידים בו עכשיו את ההרגשה שאינו יכול שלא הועילה לו ,אלא אף הזיקה לו. צריך להתעמל ולהתייגע לגלות את מה
לעזור לעצמו ,ומתוך כך יפסיק בנסיונותיו לעזור לעצמו ,ורק ואכן מי שיתבונן בהשקפה נכונה ,יגלה אז עד כמה הקב"ה שלימדוהו.
יתיישב עם ספר התהלים בידו ויאמר' :אבי שבשמים! אתה מטיב לו בזה ,שהרי הוא גורם לו בכך להרגיש את ההרגשה
הבאתני עד הלום ,אתה הבאתני למצב זה שאני נמצא בו, הנכונה .אם הוא נעשה ברוגז ומתחיל להתלונן – 'למה? למה איך נולדת גאולה מתוך נסיון
עזור לי להכיר מה שאני צריך להכיר מתוך המצב ,עזור לי כל דבר צריך ללכת ברגל שמאל? איזו עבירות עשיתי?' סימן הנה חז"ל אמרו "כל האומר דבר בשם אמרו
לקיים את שליחותי מתוך המצב' .והלא זו אחת מההטבות הוא שאינו יודע עדיין איזו הרגשה נפלאה היא אותה הרגשה מביא גאולה לעולם" ,ויש מהצדיקים שהכוונה
הגדולות ביותר שהקב"ה יכול להטיב לאדם! שהאדם מרגיש שאינו יכול להועיל לעצמו כלום. שכל דבר תורה שהוא לומד ,הוא זוכר שהקב"ה
הוא האומרו ,והרי הוא אומרו בשמו – 'כך הקב"ה
אומר'' ,כך הקב"ה אומר' .תורה כזו מביאה
הירידה למצרים שהכינה את סיני גאולה לעולם .ולעניננו ,כשהאדם נקלע למצב
חדש ,נסיון לא פשוט ,ואומר לעצמו' :יש פתרון
כשהקב"ה התגלה לבני ישראל בהר סיני ,הודיע להם בדיבורו הראשון" :אנכי ה' אלוקיך" – רק אני יכול לעזור ולהועיל, של תורה למצב הזה וכבר לימדוני אותו ,הקב"ה
וחוץ ממני אין מי שיוכל לעזור לזולתו או לעצמו .ומפני שרצה שהדבר לא יהיה אצלם בגדר ידיעה בלבד ,אלא שירגישו
כבר גילה לי את הסוד ,ומה שמוטל עלי הוא
כך וייחקק הדבר בלבם ,הכין אותם הקב"ה .וכך כתב בספה"ק "קדושת לוי" (פרשת ויגש) בפירוש הפסוק "אנכי ארד עמך
להתעמל ולהתייגע כדי לגלותו' ,הרי הוא זוכה
מצרימה ואנכי אעלך גם עלה" .הקב"ה אמר לישראל" :אוריד אותך למצרים ,לאותו מקום שלא תוכל לצאת ממנו בכוחות
עצמך ,כדי שתאמין שאנכי נמצא עמך ורק אנכי יכול להעלותך ,וזה יועיל לך שאחר-כך כאשר אעלה אותך ואעמידך אצל לגאולה ומגיע לשלימות נפלאה!
הר סיני ,הדיבור אנכי ה' אלוקיך ייחקק בלבך ותרגישו בהרגשה עזה וחזקה". המצב שהוא נקלע בו הוא גלותו ,והפתרון
אף היום כשהאדם נמצא באיזה קושי או מצוקה ,אם הוא מסכים להרים את ידיו ולומר 'איני יכול להושיע את עצמי', הקיים בתורה ,הוא הגאולה .הן תמיד כך הוא.
הוא מרוויח הון עצום .וכשיעמוד אחר-כך בקריאת התורה וישמע מפני הקורא "אנכי ה' אלוקיך" ,הוא ייחקק בלבו. כשהאדם שרוי בתוך המצב ואין לו מושג מה
זהו הפירוש גם במאמר חז"ל "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן" .הן הסיבה היחידה שבני ישראל קיבלו את המן ,היא לעשות ,הוא מרגיש אבוד .אין לו ישוב הדעת,
מפני שהלכו במדבר שאין צומח שם מאומה ,ואלמלא היו הולכים במדבר ,היו חורשים וזורעים ומגדלים תבואה כמו שעשו אין לו בהירות .הוא אבוד לגמרי .וכשהעננים
לאחר שנכנסו לארץ ישראל ,והקב"ה לא הוריד להם לחם מן השמים. מתפזרים והוא מגלה מה הוא צריך לעשות
אכן הקב"ה הטיב עם בני ישראל במה שהוליכם במדבר ,כי כך הגיעו להרגשה שאין להם על מי לסמוך אלא על אביהם כדת של תורה ,הוא מתמלא חיות ,ומרגיש
שבשמים ,וכיון שהגיעו להרגשה זו ,נעשה בטחונם בהקב"ה בטחון אמיתי ואיתן ,ומפני כך הוריד להם הקב"ה לחם מן שחזר לביתו .הוא נגאל.
השמים (כפי שכתב רבינו בחיי בפרשת בשלח שזו היתה תכלית ירידת המן) ,וזה הכין אותם לקראת קבלת התורה ,שייחקק בלבם הדיבור
ובכן ,כשיאמר האדם באמונה אמיתית:
"אנכי ה' אלוקיך".
'הקב"ה כבר אמר לי מה אני צריך לעשות במצב
מתנה בטס של כסף הזה ,אך איני זוכר ,כנראה מחמת העבירות
מאז ועד היום הקב"ה עושה הטבה זו לכל יהודי ,פעם הוא עושה לו אותה בשנות חייו המוקדמות ופעם בשנות חייו שבידי או מחמת הנגיעות שיש לי' ,ויבקש
המאוחרות ,פעם בחלקים הללו בחייו ופעם בחלקים אחרים בחייו .את כל אחד יעביר הקב"ה בזמן מן הזמנים בארץ לא מהקב"ה' :תזכיר לי מה המלאך אמר לי ,מה אני
זרועה ,הכל מפני שרוצה להטיב עמו ולגרום לו להרגיש באמת שאינו יכול לעזור לעצמו .וכשהאדם מרגיש זאת באמת, צריך לעשות עכשיו' ,וייזכר מי הוא האומרו לו,
הוא נעשה שמח וטוב לב ביודעו שהקב"ה הגיש לו מתנה בטס של כסף! הוא יגלה את הפתרון וייצא מגלות לגאולה!
ג
הבנה _ -למעשה
לימוד היוצא
מידי מעשה
מאחורי הקלעים
אמר לו ה'שפת אמת'" :לפי מה שאתה מספר ,נראה שמן השמים מסכימים לשידוך
זה ,שיהיה בשעה טובה ומוצלחת!"
של השידוכים...
החסיד יצא ופליאה גדולה התלוותה עמו ,כי ה'שפת אמת' לא היה רגיל להאריך
בדברים ולנמק את פסקיו ,וכאן נתן לו הסבר – "לפי מה שאתה מספר ,נראה שמן
השמים מסכימים" ,פנה לאחד ממקורבי ה'שפת אמת' וביקש ממנו לשאול את הרבי
מה התכוון בדבריו .הלך הלה ושאל ,והרבי הסביר לו כך" :אבי המדוברת שעליו בא
זה האיש לברר ,היה אצלי לא מזמן ואמר לי בכאב שבני העיר יורדים לחייו ויש
לו עוגמת נפש גדולה מזה ,ורק ידיד אחד נשאר לו שם ,ונקרא שמו בישראל ‘יוסף
מימות עולם ועד ימינו :כיצד הקב"ה ממציא זווגים!
בן שמעון’ ,ושאל אותי אם כדאי לו להעתיק את מגוריו לעיר אחרת כי בת יש לו בשבועות אלו אנו קוראים בתורה הרבה על נישואי ושידוכי האבות הקדושים.
שהגיעה לפרקה ואם יישאר בעיר זו ,אצל כל מי שיבררו עליה ,ישמעו דברים בלתי והנה ,אין זה מקרה שהתורה האריכה כל כך בענינים אלו ,ובודאי יש בכך הוראה
טובים"... גם לדורות .ואכן ,כשמעיינים בפרשיות אלו רואים כיצד כל צעד נעשה בהשגחה
מופלאה.
“הבנה למעשה אם כן ,זה הזמן המתאים לעסוק בנושא השידוכים :להבין איך הקב”ה מנהל את
"והנה עכשיו אתה רואה איך הקב"ה סיבב את הדברים? הלה שלח שליח לברר הזיווג מתחילתו ועד סופו ,ומהי ההשתדלות הנכונה מצדנו ,והתפילות מצידנו .ננסה
על המדוברת .השליח הגיע לקאזניץ ואת מי הוא פגש שם? הוא פגש את הידיד לעמוד על כך מתוך מעשים ששמענו ,ומתוך הבנה בהם למעשה!
היחיד שנשאר לו ,יוסף בן שמעון ,וממנו שמע את כל השבחים .על זה אמרתי
שכפי הנראה רוצים מן השמים שהשידוך יבוא לידי גמר!" מעשה
בספר חסידים (סי' שפ"ה) איתא" :מעשה בבתולה אחת שלא היתה מתקשטת (כדרך
מעשה הבתולות) .אמרו לה' :מי שרואה אותך שאינך מתקשטת ,אין תובעין אותך (אף אחד לא
אכן מי שעוסק בשידוכים יודע שמדובר במעשים שבכל יום .מעשים פלאיים. ירצה לשאת אותך)' .אמרה' :כיון שהקב"ה הוא ממציא זווגים ,איני דואגת' ,ונתגלגל הדבר
משגיח בישיבה סיפר לי שפעם עצר טרמפ לנסוע לאיזו חתונה .הוא ישב במושב שלקחה תלמיד חכם וצדיק!”
הקדמי והאזין לשיחתם של שנים שישבו מאחוריו ,ושמע אותם מדברים על אודות
בחור אחד מתלמידי ישיבתו לצרכי שידוכים כאשר האחד מעביר מידע (אינפורמציה) “הבנה למעשה
לשני. והנה על פי פשטות זה הגיע אצלה ממקום טהור ,ממקום של יראת שמים,
והנה המשגיח הזה החזיק מהבחור אפס אפסים ,והוא עצמו סיפר לי על הפלא שרצתה להדר בצניעות ,ועל זה אומר לנו הספר חסידים שהקב"ה לא נטש אותה.
איך הוא יושב ושומע שהאחד מדבר עם השני בכזו התרגשות‘ :הבחור הוא בלי עין אדרבה ,הוא גלגל הדבר ונלקחה לתלמיד חכם וצדיק .אולם במילי דחסידותא
הרע מלא וגדוש במעלות’ ,המשגיח אמר לי שנהיה לו רע בלב משמיעת המעלות להגה"ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש זיע"א כתב שיש לזה הבנה יותר עמוקה.
ששפעו מפיו של המדבר זו אחר זו .הוא אמר בלבו‘ :מי יודע? אולי השידוך עוד הוא מבאר שבנוגע לשידוכים יש נקודה מיוחדת בהשגחה העליונה מעבר לרגיל,
ייצא לפועל והזוג לא יוכלו לחיות ביחד .לפלוני הרי בת מצוינת!!!’ אבל הוא לא כי היות שזיווג האדם כולל את כל הצירופים שצריכים להיעשות מנשמתו ,לכן
התערב ,כי הוא לא נשאל. הגם שהקב"ה מנהל את הכל בהשגחה פרטית מדוקדקת ,מכל מקום הכל סובב
ולמעשה ,השידוך נגמר והבית הוקם ,והאברך כל-כך מצליח ,למעלה מן המשוער! סביב נקודה זו .פירוש :הוא מסבב שהבחור ילמד בישיבה זו וזו ,ושיהיה לאביו
כך וכך כסף ,ושיהיה לבחור מוח מסוג כזה וכזה ,הכל בשביל הזיווג ,כי הזיווג הוא
“הבנה למעשה השלימות העמוקה ביותר של הנשמה ,ובשבילה הקב”ה מנהל כל שאר הדברים
בהשגחה פרטית מדוקדקת להמציא לו את הזיווג הנכון!
הוי אומר הזיווג צריך להיעשות ,ובגלל זה יש לו מוח חזק או מוח חלש ,הצלחה
או חוסר הצלחה ,עשירות או עניות ,והתפילות יש בהן כדי להועיל שאותו שידוך
שממילא צריך להיעשות ,ייעשה באופן טוב יותר ושיגיע כשורה ובנקל! מעשה
כך שמענו מאחד מיושבי השיעור שסיפר על אחד מבני משפחתו שלאחר שהקים
מעשה את ביתו עם המיועדת שלו ,כעבור זמן מה אחרי החתונה ,כשדיברנו ביניהם על
ההיסטוריה שלהם ,התגלתה להם תמונה נפלאה ,והיא כזו:
נסיים במעשה שכבר סיפרנו בעבר ושמענו אותו מפי בעל המעשה .האיש מספר
שהיה לו בת בשידוכים והחליט שהוא מוכן לקחת לבתו כל בחור מצוין שיהיה ,לאו האיש בשנות התלמוד תורה ,היתה לו חוסר הצלחה משווע .הוריו ניסו לעזור לו
דווקא מבני קהילתו ולאו דווקא מסגנון מסוים .אך לשני דברים לא יסכים ,האחד בכל מה שאפשר ולא הצליחו .הם הרגישו שהם מטפסים על קירות .ובהגיע לגיל בר
לקחת בחור מישיבה פלונית שהשקפותיה פסולות לדעתו ,והשני שישתייך למסגרת מצוה ,התחיל פתאום להקרין אור .הוא התחיל להצליח ,להבין את לימודו וליהנות
מסויימת .הוא הודיע על כך לשדכנים וכך המתין והמתין זמן רב. מלימודו ,עלה ונתעלה.
עד שיום אחד נחלש ונפל למשכב באין אונים .באותו יום התקשר אחד השדכנים ומה התברר? התברר שהאשה בהיותה בגיל בת מצוה ,היתה לו מורה שדיברה עם
והודיע שיש לו הצעה חדשה .לא היה בכוחו של האיש להתעסק בזה ,וביקש מאשתו התלמידות שעליהן להתפלל על הבחורים המיועדים להם שיצליחו בתורה ,וזו קיבלה
שהיא תדבר עם השדכן ותראה מה לעשות .האשה עשתה רצון בעלה ולאחר זאת במלוא הרצינות ובכל יום התפללה על זה ,שהשידוך שלה יצליח בתורה ,והנה
ששמעה שבחים לרוב על השדכן ,התקדמו הענינים ,החתן והכלה נפגשו ועד מהרה תפילותיה נשאו פרי ושניהם עלו והצליחו והקימו את ביתם מתוך ההצלחה הרוחנית!
נסגר השידוך בשעה טובה ומוצלחת.
ויהי למחר ,חלפה ממנו חולשתו כלא היתה ,והנה נתגלה לו שהחתן יש לו את שני “הבנה למעשה
החסרונות גם יחד ,הוא גם בא מישיבה פלונית וגם משתייך לאותה מסגרת מסויימת. מעשה נפלא הוא שמסביר איך הדבר פועל כפי שנתבאר .הזיווג הזה צריך לצאת
בבת אחת הוברר לו כי כל מחלתו באה לו אך ורק כדי שהשידוך יוכל לבוא לידי גמר. לפועל ,והכל מסתובב סביב זה .וכל הקשיים והפרשיות שהאדם עובר ,הכל קשור
אמר לי האברך" :לא ביטלתי את רצונו מפני רצונו .הקב"ה ניסה שוב ושוב להביא לזיווג שצריך לצאת לפועל!
לבתי את הזיווג הנכון ,אבל אני עיכבתי .מה עשה הקב"ה? הכניס אותי למיטה וכך
הזיז אותי מהדרך ,וכיון שהשידוך נגמר ,הוציא אותי מהמיטה"... מעשה
בספר חסדי אבות ,עובדות וסיפורים מה'שפת אמת' ,הביא סיפור נאה .פעם הגיע
“הבנה למעשה אליו אחד מחסידיו ואמר לו שמציעים לבנו את בתו של אחד מחסידי גור המתגורר
על האדם להתחזק בבטחון ובתשובה ובתפילה ולומר לעצמו' :אני רק צריך למלא בקאזניץ ורצונו לדעת מה דעת הרבי בענין השידוך ,והוסיף שביקש מאחד לברר על
את שליחותי .אני לא עושה כלום .זה כבר נכתב בשמים ארבעים יום קודם יצירת אודות המדוברת וקיבל עליה שבחים לרוב .שאל אותו ה'שפת אמת' איך פלוני בירר.
הוולד .עכשיו אני צריך רק לחזור בתשובה כדי שרצון ה' יוכל להתקיים '.הנה באופן והלה השיב" :פשוט מאוד .הוא הלך לקאזניץ וחקר את האדם הראשון שפגש ,ונקרא
זה השידוך בוודאי יבוא לידי גמר בדרך הרבה יותר קלה ונעימה! שמו בישראל יוסף בן שמעון ,ואיש זה הרעיף שבחים על המדוברת ועל משפחתה!"
להערות והארות בכל ענייני הגליון לתרומות והנצחת שיעור ,לקבלת השיעור דבר יום ביומו
a60263 gmail.com מכון 'הבינני' info machonhavineini.com
ד
