יחידתי · YECHIDUSI — תולדות (2026-11-09)

לשבוע הבעל"ט
(מטות) ספה"ק מאור עינים
מד"ה יום
כי מה שאמרו בגמרא ראשון
מכל מקום מפני שצריך שני
וזהו איש כי ידור שלישי
השבוע בקו לכך אמרו חז"ל רביעי
עבודה שבלב זו תפילה וידבר משה אל ראשי
חמישי
ס דרה ח דשה מ יוח דת על עד ד"ה שזה עיקר נתינת
סדר להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית
ניתן להירשם ב'קול דודי' 03.5.100.200שלוחה 33
התפילה
עם הרה"ח יצחק אייזיק סאקס שליט"א פרשת תולדות תשפ"ז /גליון ת"ל
בהיכל המ רכזי שלוח ה 1
פטרון הגליון לפרשת חיי שרה
שליט"א בריח התיכון
מוקדש על ידי ידידנו החשוב
יאראוויטש בהגהצר"א הרה"ח ר' ישעי' אלעזר
עבודת הפרשה מספרי החסידות -בשפת המעשה דיבורי חסידות
לרגל השמחה במעונו בנישואי בנו למז"ט
החתונה בע"ה ביום ראשון באולם 'אינזליכט' בנות ירושלים
מי המיטיב?
נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א רוח אפנו ואז הוציא המשגיח כרטיס אשראי“ ,אתה רואה את הכרטיס הזה? זה של אבא
שלך .כל הישיבה חיה על הכרטיס הזה”
אנו שמחים עם הדינים כי -לא אחסר! התפלל שלא יחסר לו 'ה' רועי' .ודברי פי חכמים
חן ויראת שמים" .יכול אדם להסתובב עם כל הטוב שבעולם,
כשישראל’יק היה תינוק בן חודשיים נתפרדה החבילה
בשנאה ונטירה .האבא עזב לארה”ב תוך אזהרה שלא ינסה
כל תכליתם הוא להיות ראוי אבל חסרה לו ההכרה מי הרועה אותו ,מי אביו ,מי דואג לו להתקרב לתינוק ,וכך לא זכה לפגוש את ילדו למשך 15
ומוכשר לקבל השפעת החסד ועושה לו את כל הטובות הנגלות והנסתרות .ועל כך צריך
יהודי תמיד להתפלל" :ה' רועי" -לא אחסר! שלא תחסר לי
שנה שלימות .ישראל’יק גדל שנה אחר שנה כשאינו יודע
מי אביו כלל ,אשר בינתיים עשה חיל והפך לאחד מעשרת
דבר פלא איתא במדרש תנחומא (בפרשתן) “בשעה שנולד יצחק היו ההכרה ש"ה' רועי" ,ואז יהיה ה' לנגד עיניי בכל רגע ,כי כל עשירי תבל.
הכל שמחים ,שאלמלא לא נברא יצחק לא היה העולם מתקיים, רגע אני מוקף טובות וחסדים. כשמלאו לבחור’ל 15שנה ,נודע לאביו שישראל’יק מתגולל
ע”כ .ולכאורה יפלא שדווקא יצחק שמידתו -מידת הדין ,שהיא ובכך מבאר בנו הרה"ק מראפשיץ את תפילת יצחק אבינו: ברחובות ויושב על ברזלים .לבו התפלץ והוא החל להפוך
היפך השמחה לכאורה ,והוא זה שמביא קיום ושמחה לעולם. "ועל דרך זה 'ויעתר יצחק לה'' -ומה היה תפלתו? 'לה' לנוכח עולמות .מבלי שהצד השני ידע ,הוא שפך מיליונים ,שכר
אשתו' -כנ"ל שיהיה תמיד נגד עיני כנסת ישראל ה' נוכח מחנכים ,עירב מטפלים ,הקים ישיבה עבורו ,מצא לו
עיניהם" .גם את החסד הזה גופא ,שהשי”ת יהיה לנגד עינינו, חברים ,הצמיד לו משפיעים ,והעלה אותו על דרך המלך.
בהקדם ביאור ענין הדינים שבעולם ,ותכלית היסורים בגשמיות
שנראה בכל החסדים שאנו מקבלים מי עומד מאחוריהם, ישראל’יק מצא את עצמו עם כל הטוב שבעולם ,כשכל רגע
והקשיים ברוחניות .כי השי”ת ברא העולם בחסד ,וכל השפעת
אנו מקבלים מאת השי”ת ,וצריך להתפלל על זה ,ועל כך מורעף עליו עוד חסד.
השי”ת הוא רק בטובו הגדול .אולם מפני שאיננו ראויים לקבל את
טוב השי”ת כאן בעולם הזה המוגבל ,לכן שולח השי”ת יסורים היתה תפילת יצחק אבינו ודוד המלך. יום אחד ישב לו ישראל’יק בחדר האוכל בישיבה -שלא
וקשיים כדי לזכך אותנו ,ובכך להכשיר אותנו להיות כלים ראויים ידע כלל שכל כולה הוקמה למענו -והמשגיח שלח לקרוא
להאור האלוקי .נמצינו למדים כי כל דין וצער בעולם אינו דין כל הזמן לנגד עיניך אותו .לאחר שיחה מתפתלת הציב לו המשגיח שאלת תם:
כשלעצמו ,אלא היא מתוך השפעת חסד וטוב ה’ ,אלא שהוא המציאות הנסתרת היא ,שהקב"ה ברא אלפי עולמות כדי
“יש לך איזה קשר עם אבא שלך?”.
הקדמה כדי להיות כלי לקבל הטוב. ישראל’יק הרגיש שמלקו את ראש ולא הבין איך המשגיח
להיטיב איתנו .הוא הרועה אותנו מעודנו ועד היום .מה
ולכן ‘חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה’ חבל ,שכמו אותו ישראל'יק ,אנחנו לא יודעים כלל מי עומד דורך לו על כל היבלות יחד“ .איזה אבא? לא יודע איפה
(ברכות פ”ט מ”א)‘ ,ולקבולינהו בשמחה’ (ברכות ס ,):כי באמת הרע הוא מאחורי כל הטוב המורעף עלינו ,ומרגישים כל הזמן לא הוא בכלל .הוא נסע לו לאמריקה ,שכח לגמרי ממני .האמת
חלק מהשפעת הטוב ,שהוא מזכך ומכשיר שיוכל לקבל הטוב. בטוחים ,עלים נידפים ,וחסרי אבא .כשאנו זוכים לקלוט היא שעם כל מה שיש לי ,חסר לי אבא .אני מרגיש כעלה
והנהגה זו היא בין בגשמיות ,שתכלית היסורים הוא להכניע את ש"ה' רועי" ,שהוא יתברך המיטיב והמשפיע לנו כל זה נידף ,לא בטוח אפילו לרגע אחד .אני צריך אבא כמו כל
האדם ולזככו ,ובין ברוחניות שכל ירידה וקושי הוא כדי שיתאמץ באהבתו אלינו ,אזי השי"ת עומד לנגד עינינו בכל עת ובכל בחור ,אבא שדואג לו ,אבא שמרעיף עליו אהבתו ,ואבא
להתקרב להשי”ת ,ויתפלל על זה ,ובכך הוא נעשה כלי ראוי שעה ,ואנו מרגישים בטוחים עד מאוד והולכים אחריו כצאן שהוא אבא.”...
לברכה ,וכמבואר באריכות ב’מאור עינים’ (בפרשתן). אחרי הרועה. ואז הוציא המשגיח כרטיס אשראי“ ,אתה רואה את הכרטיס
ועבודתינו בעת התגברות חשכות וצער ,הוא שלא להתייאש כמה טוב קיבל כל אחד מאתנו ,רמ”ח אברים ושס”ה גידים הזה? זה של אבא שלך .כל הישיבה חיה על הכרטיס הזה.
ולהתעצב ,אלא להתחזק בשמחה שהנהגה זו הוא רק מטוב השי”ת, בריאים ,עם משפחה וילדים בית וכל טוב .אבל אם אנחנו אני חי על הכרטיס הזה ,כל המשגיחים ,כל המשפיעים ,כל
ועל ידי שיתאמץ ולא יפול ,יזכה אחר כך ליהנות מזיו שכינתו לא יודעים מי עומד מאחורי זה ,מי מסבב את כל העולמות המחנכים ,כל האוכל שלך ,כל הפנימיה -את הכל מממן
אפילו בגלות ,וגם יתפלל אז להשי”ת כי בכך ממתיק הדינים. אבא שלך בשבילך ...הוא לא יכול לפגוש אותך ,אבל אתה
ועומד על ידינו לתת לנו את זה ,חסר לנו הכל .חסר לנו
הרועה .כשנקלוט ש”ה’ רועי” ,הכל ישתנה .פתאום כל יכול לפגוש אותו בכל מה שיש לך .דע לך שאתה בטוח
משהו טוב שיש לנו צועק אלקות .וזה גם יגרום לנו ליראת יותר מכל הבחורים הנמצאים כאן ...אתה מקבל אהבה יותר
זהו ביאור הענין שדווקא יצחק הוא זה שהביא את השמחה והקיום
שמים ,כי כשקולטים מי נותן לנו הכל ,ובמי חיינו תלויים, מכל הבחורים הנמצאים כאן ...אתה רק צריך לדעת מזה”.
לעולם ,כי על ידי הדין יכול העולם להתקרב להשי”ת ,וליהנות
מזיו שכינתו. איננו רוצים להתנתק ממנו. באותו לילה הלך ישראל’יק לישון בחור אחר .יש לו אבא.
וזהו שבירך יצחק את יעקב ויתן לך אלוקים (כז ,כח) ,ובמדרש (רבה חשוב לחזור על זה :זה שה’ רועה אותך ,זו מציאות .הוא
סו ,ג) יתן ויחזור ויתן ,ומבאר אבא מארי זי”ע שענין שני הנתינות מסבב את כל העולמות בשבילך ,עומד לימינך כל רגע, ה’ רועי!
הכוונה הוא ,שהשי”ת נותן נתינה של דין לפני נתינה של חסד ,כדי ומנהיג אותך על כל צעד ושעל .מה חבל שהקשר הזה יהיה הרה”ק מראפשיץ זי”ע מביא בפרשתנו פתגם נפלא מאביו
להיות ראוי לקבל את החסד. מצד אחד ,ושהילד לא ידע כמה אביו מקושר אליו בכל הרה”ק מלינסק זי”ע“ :נקדים לפרש פירוש אדוני אבי זלה"ה
מקור :רעוא דרעוין תשע”ח; הדעה והדיבור שס”ד רגע .כשתקלוט שמאחורי כל הטוב שיש לך עומד אביך על פסוק 'ה' רועי לא אחסר' ,שאדם הישר מחוייב שיהיה תמיד
שבשמים ,הרי קודם כל יש לך אבא ,יש לך רועה ,ויתירה
ברכת מזל טוב מכך ,הוא לנגד עיניך כל רגע ,כי כל רגע אתה מוקף חסדים.
פחד אלקים לנגד עיניו לעובדו יתברך ,וצריך תמיד להודות
שלוחה בזה לידידנו החשוב לה' על הטובות שמטיב עמו בכל שעה ,בכל מיני טובות נגליים
שליט"א הרה"ח ר' זכריה צבי צימעט ומגלה לנו הרה”ק מלינסק ,שאת הדבר הזה משיגים על ידי וטובות נעלמים ,כמאמר חז"ל 'כמה לא חלי ולא מרגיש גברא
מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר
· תומך חיים · תפילה .צריכים פשוט לעמוד ולהתחנן שוב ושוב ושוב “ה’ דמארי סייעיה' .ועל זה היה מתפלל דוד המלך ע"ה שלא יחסר
לרגל הולדת בתו למזל טוב
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה רועי” -לא אחסר! לו תמיד מחשבה זו שה' הוא הרועה אותו מעודו ,וזהו 'ה' רועי'
א אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש .לתרומות לזיכוי הרבים 05041-31519
הדרכה לימי הבחרות -בחדר המשפיע א חסיד'ישער בחור
איך מתרגלים לשמוח
אוספם למקומם מתוך כוונה לעזור לחבריך .או כשאתה
'סור מרע' בלי 'עשה טוב' -חסר חיות
ולמה זה לבד לא מספיק? בהצלחת הזולת?
על אף שהצליחה אמנם לסלקם מכל וכל ,אבל בסופו של
פארגינען
אברהם יצחק :האם הזמן מתאים עתה לשאול שאלה קטנה?
רואה את חברך מסתובב אנה ואנה בחדר האוכל ומחפש, יום לא נשאר בה טיפת כח להמשיך במלאכתה! והבגדים משפיע :כן .אדרבה ,הבה נשמע מה הענין.
גש אליו ושאל אותו מה הוא מחפש ...ומי כבר מדבר נשארו בסל הכביסה...
אברהם יצחק :געב א קוק ...אני בא בכל יום לישיבה בזמן,
מ'גריסן א צווייטן' ולומר לו מילה טובה .וכן כשחברך זאת אומרת ,שאת כל הכוחות שהיתה צריכה להשקיע לומד ומתפלל היטיב ,אבל מרגיש אז ס'איז נישט דאס! ...אני
מקשה קושיא טובה ,או התפללל לפני העמוד בהתלהבות בכביסה השקיעה רק בסילוק המפריעים ,ולכן על אף לא הבחור שהייתי רוצה להיות! לא דמיינתי את שאיפותיי
וחמימות ,גש אליו ואל תחסוך מלתת לו מילה והתייחסות שהצליחה אמנם לסלק את המפריעים ,אין בזה די לספק בצורה כזו ,ולא נראה לי שאני על מסלול ההצלחה.
נכונה .וכך מצויות דוגמאות כאלו לרוב ,בפרט לבחור שרוב אותה בסוף היום ,כי איזה מין הצלחה היא זו? כי הרי את
יומו הוא מצוי בין החברים. כבר תפסתי שבעצם גייט מיר גוט ,וכל מה שמעיק עלי היא
עבודתה המוטלת עליה לא הצליחה כראוי ,וסיפוקה הוא רק
קנאה'לע נסתרת על כל מיני בחורים סביבי שמושכים יותר
והכלל שבכל הדוגמאות הוא ,שתעשה זאת לא למען כאשר היא מוצאת את עצמה בסוף היום עם בגדים נקיים.
תשומת לב ,ונהנים יותר להיות בסביבתם ,וזה בעצם מה
הנאתך ,אלא בכדי שיהנה השני מזה .פעולות אלו נוטעות אברהם יצחק :איפה אני מוצא את עצמי דומה לאותה שמוציא לי את ה'אויר' מהגלגלים .ואמנם השקעתי כבר
בלבו את ההרגשה שטוב לי כאשר טוב לשני ,ושמח אני באביטשקע? כמה וכמה זמני התבוננות בכדי לשרש אותה הקנאה ,וזה
כאשר חברי בשמחה ,ומביאות אותך להיות חפץ ורוצה
משפיע :חשוב נא בעצמך .הקנאה בערה בלבך ,הציקה הועיל אמנם ,אבל זה עדיין אינו מספק אותי.
לראות בהצלחת השני .ואז תמצא את עצמך שאין לך שום
לך והפריעה לך להתקדם בעבודתך ,והנה הצלחת אמנם כי בשנה שעברה הייתי מלא חיות וסיפוק ,הרגשתי
מפריע לפני עיניך ,ותוכל להיות מרוכז בעליה והתרוממות
בתחבולות שונות ללחום עם הקנאה ,לרדוף אחריה בכל שאני מתעלה מדי יום ,ואני מתקרב והולך אל שאיפותיי
הנפש כשאיפתך הטהורה כמאז ומקדם.
מיני דרכי מלחמה ,עשית כראוי אמנם ,וזוהי תחילת הדרך. וחלומותיי .והנה ,מאז שהתחילה הקנאה לקנן בליבי וגזלה
אבל כל זה לא מספיק ,כי על אף שחזרת ושיננת את המטרה ממני את השמחה והחיות ,על אף שעתה ב"ה הצלחתי
שלך בחייך ,והתבוננת כמה פעמים היטיב שתכליתך בעולם
כך יהודי ניגש לעבודת היא למצוא חן בעיני הבורא יתברך ,וכל תכליתך רק לעשות
לסלק את הקנאה במידה מסוימת ,אבל עדיין לא חזרתי
למה שהיה -הסיפוק עדיין ממני והלאה .כאלו אני 'גורר'
המידות נחת רוח לפניו -הרי עדיין הקנאה חוזרת ומתעוררת עוד את הרגליים לישיבה ...אני מקווה שאתה יודע מהי הרגשת
אברהם יצחק :לפי מה שאתה מתאר עתה ,הרי העצה לקנאה פעם ועוד פעם ,ואתה שוב חוזר ונלחם עמה ,וכך רצוא הגרירה הזאת ...איך האף אז דו פארשטייסט מיר...
ברורה וקלה עד למאוד ,למה אם כן חזרת עמי כך כל ושוב עוד ועוד -ולמעשה אתה עסוק במלחמה עם הקנאה,
משפיע :אוי כמה שאני מבין אותך .אוודאי אז איך פיל דיר
באריכות (בגליון הקודם) על שינון המטרה והתכלית בעולם במקום להיות עסוק בעלייה ושטייגן בתורה ועבודה ,שעל
מיט .מתוך דבריך נראה לי שאתה צריך להשקיע יותר
כדי לסלק ממני את הקנאה? אף שאין נגרע מעבודתך כלום ,אבל הם כבר נעשים ברפיון
בחלק ה'עשה טוב'!
ידים ובחלישות הכח .וכל זאת מפני שלא עסקת ב'עשה
משפיע :שתי תשובות בדבר .אלף ,כי כל זמן שהקנאה
טוב' ובחלק החיובי של עקירת הקנאה.
בוערת אי אפשר לדבר עם האדם על פארגינען א צווייטן,
ולכן צריכים קודם כל לסלק את הקנאה הבוערת על ידי מעשה בבאביטשקע
שינון והצבת המטרה הנכונה .ורק אח"כ יכולים להתחיל
עם ה'עשה טוב'.
אברהם יצחק :מאיפה נכנס כאן ענין 'עשה טוב'? טענו פעולות של פארגינען
בחיטים והודה לו בזכר קדשו ...מה ראית במילים שלי איזה
בית -וזה העיקר ,כי את כל הפעולות דלעיל יכול גם אברהם יצחק :לא הבנתי איזה חלק חיובי שייך בנושא של ענין של חוסר עסק ב'עשה טוב'? הרי בעצם העבודה לא
גוי להבין .כי גם גוי מבין שצריכים לבנות יחסים טובים קנאה? קנאה היא מדה שלילית שצריכים לבערה ולסלקה מן גרעתי כלום ,ואני הרי לומד ומתפלל וממלא את שעותיי
עם הסביבה למען נוחיותו ,ובכדי להשרות אוירה טובה הדרך ,כמו שמסלקים אחד מן השרצים ב'חומר הדברה'... די טוב.
מסביבו ,ונמצא שכל פעולתיו היא להגדיל ולרומם את איזה ענין חיובי יש כאן?
משפיע :לא לא .לא הייתה כוונתי לבקר את עבודתך
יישותו ומעמדו .אבל היהודי יש לו מטרה אחרת לגמרי ,כי משפיע :כמו שאמרתי לך מקודם ,לעורר את הלב צו חלילה! בא אפרט לך מה היתה כוונתי .כי כאשר לקחת
יהודי יודע שכל תכליתו היא להתקרב אל הבורא יתברך, פארגינען א צווייטן ולשמוח בהצלחת הזולת .ואז לא את עצמך לסלק את מדת ה'קנאה' ,עסקת רק ב'סור מרע'
ולהסיר ממנו את המסכים המבדילים בינו לבין קונו -שהם רק שלא מפריע לך כשאתה רואה אחד מצליח ,אלא של העבודה הזאת ,דהיינו שניסית לעבוד בכל מיני דרכים
המה חיפוש אחר הגדלת יישותו ופרסום הצלחתו ומעמדו. שהצלחתו היא היא הצלחתך ,וכשאתה רואה את ביהמ"ד ודרכי התבוננות ומחשבה שהקנאה לא תשפיע עליך ,ואיך
ולכן כאשר יהודי ניגש לעבודת המידות ,אין הוא עושה מלא בבחורים לומדים בהתמדה און שטייגן העכער הרי זה להתרחק ממנה .אבל עדיין לא עסקת בחלק החיובי של
זאת מתוך נימוס גרידא ,או מתוך רצון להפטר מרגשות ממלא את לבך בשמחה ,והנך מקבל 'מוחין' ללימוד ויגיעת פארגינען א צווייטן ,ולשמוח בשמחתו והצלחתו ,ולעמוד
המפריעים לו בדרכו ,אלא אך ורק מתוך הכרה ברורה התפילה .ואז בוודאי ובוודאי שלא שייכת כאן קנאה כלל לימין חברך וכדומה ,שכל אלו יזרימו בך חיות חדשה,
בתכליתו בעולם ,שהיא להגדיל כבוד שמו יתברך ,ושיהיה וכלל. וימלאו אותך בסיפוק ובחיות שניטלו ממך על ידי מדת
כל מציאותו כלי ומקום להשראת שכינתו .ומתוך כך מבין אברהם יצחק :איך עושים את זה? איך מגיעים למידה נפלאה הקנאה.
שאל לו לקנא בהצלחת השני -שזוהי עבודת ה'סור מרע'. כזו לשמוח עד כדי כך שהצלחת הזולת היא הצלחתי? זה הדבר מזכיר לי את אותה באביטשקע ...היֹה היתה סבתא
ומתוך כך מתחיל בפעולות של 'עשה טוב' -שגורמות לו נראה מוגזם! לא? זקינה שיום אחד בשבוע היה מוקדש אצלה כולו לכיבוס
להיות חפץ ושמח בשמחת השני .עד שלא רק שלא מקנא משפיע :העצה לזה היא על ידי פעולות! כי הכלל הוא הבגדים ותלייתם לייבוש על חבלים הנטויים על שני
בהצלחת השני ,שזה נובע מהרגשת העצמיות והיישות, שהאדם נפעל לפי פעולותיו .ולכן ככל שתרבה יותר מקלות שהיו נטועים בלב החצר ,כדרכן של חצרות
אלא מבטל את כל כולו בשביל השני ,עד שאינו מרגיש בפעולות המטיבות עם חבריך ,וכל מיני מעשים המבטאים ירושלים באותם ימים .עבודה רבה היתה זאת ,והיו צריכים
את עצמיותו כלל ,ומרגיש את כל הכלל כולו עושים מטרה דאגה לזולת ומחשבה על צרכיהם של אחרים -ולאו דווקא לרתום את כל הכוחות כדי להצליח לגמור את כל המלאכה.
אחת כאחד ,והוא חלק אחד מתוך כלל גדול העושים עם אותם המעוררים בך את הקנאה ,אלא בכללות תהיה והנה באותו היום החליטו כמה ילדים מופרעים להציק לה
בשמחה רצון קונם. 'נושא בעול עם חבירו' -וככל שתרבה יותר בפעולות של ולהפריע בעבודתה ,והיתה צריכה לסלקם ולהבריחם ,אלא
אברהם יצחק :דברים גדולים שנית לי כאן ,נכנסתי עם טוב עין ,ישפיעו כל אלו על לבך פנימה .וכגון ,כשאתה נכנס שהילדים חזרו ובאו בכל פעם מחדש ,ושוב היתה צריכה
נקודה קטנה ,והנה אני יוצא עם אוצר גדול .יישר כח. לביהמ"ד ורואה ספרים שעוד מעט יחפשו אחריהם ,והנך להבריחם ,עד שהיתה עסוקה בזה כמה וכמה שעות .והנה
א י מ ש ד א ת ע י י ס ב
נדבת ידידנו החשוב נדבת ידידנו החשוב ברכת מזל טוב
ברכת מזל טוב הרה"ח ר' אברהם יהושע הרה"ח ר' ברוך שלוחה בזה לידידנו החשוב
הרה"ח ר' ישראל הערש
העשיל גוטליב שליט"א שטערן שליט"א
שליט"א
שלוחה בזה לידידנו הנכבד ,המוכתר במעלות רמות ,איש אשר רוח בו ,הפצת אור מרן הבעש"ט מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר תומך חיים
ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו הזוכים בהגרלה לרגל הולדת בנו למזל טוב לרגל הולדת בנו למזל טוב נדבן מאמר בספה"ק 'מאור עינים' העומד לצאת לאור עולם
הרה"ח ר' שמעון עוזר דימאנט
בין הנבחנים החשובים בסדר היומי
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו
רוב נחת דקדושה
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו
רוב נחת דקדושה
לרגל הולדת בתו למזל טוב
שליט"א הרב ישראל באש ,ירושלים בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה
הרב מנחם שטיינבערגער ,ירושלים
מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר
• בריח התיכון • הרב לוי יצחק טוביאס ,בני ברק
הגליון מוקדש לעילוי נשמת
ספר
ברכת מזל טוב
האה"ח מרת נעמי רבקה ב"ר דוב בער הלוי ע"ה
הב’ אלעזר כ”ץ ,בני ברק ”מאמרי
התחזקות” -
שלוחה בזה לידידנו החשוב
קרישבסקי
לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט הרב נחמן ויזניצער ,בני ברק שמירת עינים
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח, הב’ חיים יעקב וויינאוויטש ,בני ברק הרה"ח ר' בנימין בראנסדורפער שליט"א
בבריות גופא ונהורא מעליא נלב"ע ד' כסלו תש"פ מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר
מפעלות קול דודי
לעריכת המבחנים היומיים -קו המבחנים המיוחד:
0733.454.244 נדבת בניה :הרה"ח ר' ישראל קרישבסקי שליט"א הרה"ח ר' אברהם · תומך חיים ·
יצחק קרישבסקי שליט"א חתניה :הרה"ח ר' אברהם יצחק בהגר"ר לרגל הולדת בתו למזל טוב
סאקס שליט"א הרה"ח ר' אברהם מארקאוויטש שליט"א בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה
לכל הקשור לסדר היומי בחסידות ,התקשרו לקו ‘קול דודי’ 035.100.200
שיעורים יומיים בהיכל המרכזי שלוחה | 1להרשמה למנוי לחוברת החודשית
מבוארת שלוחה | 33לקבלת חברותא טלפוני שלוחה 40
ב
מערכי דעת ולב ביסודות החסידות להתבונן
ימי חנוכה אלו
מפני מה בשבת מה הטעם ש"מלאכת מחשבת אסרה תורה" בשבת? במה דומים ימי חנוכה לשאר המועדים?
מאמר ראשון ביסודות קדושת ימי החנוכה ויו"ט מצוה ליהנות מאור הנר ,ובנר חנוכה אסור להשתמש לאורה?
חנוכה חל בסוף ימי החודש -בזמן מיעוט הירח ,ומצוותה בלילה -זמן ויו"ט הוא מצד עלית השכינה הק' ,וכל העולמות והנשמות נמשכין
שליטת הקלי' כנ"ל ,על פתח ביתו מבחוץ -ברשות הרבים ,מקום
החיצונים טורא דפרודא ,למטה מעשרה טפחים -שבו מעולם לא
אחריה וחוזרין ומתעלין לשרשן הרמתה ,מה שאין כן חנוכה אין בה
שום בחי' עלית הקדושה יותר מימות החול ,אלא שלמטה ממש נמשך א
ירדה שכינה ,בצד שמאל -מקום עמידת סטרא דשמאלא ,כי אכן קדושה נפלאה מעין הקדושה שאנו זוכין בשעה שהעולמות חוזרין 'אלו הם מועדי'
כל ענין וקדושת חנוכה הוא להמשיך הקדושה עד למקום החושך, לשרשן העליון( .וכמשמעות דברי האריז"ל שנר שבת ונר חנוכה שתיהן הן באותו
ימי החנוכה מאירים באורם ובקדושתם הנפלאה ,וכמבואר בספה"ק
במקום ובזמן שבדרך כלל אין מאיר ומתגלה שם אור העליון ודווקא בחינה בסוד יחוד שלם ,וכל ההפרש הוא רק שבנר שבת אנו זוכין לקדושה נפלאה
שבכל זמני מועד השי"ת פונה ומתגלה אלינו בני ישראל ,ומאיר
שם צריך להאיר. הלזו ע"י בחי' עלית השכינה ,ובחנוכה אנו זוכין לבחי' קדושה הלזו למטה ממש).
לנו הארה וגילוי מיוחד כל מועד כפי בחינתו ,ואשר לכן המועדים
ואיתא מצדיקים זי"ע שבזמן הגלות יש נשמות נמוכות שכל עליית
תורתם ומצוותם וכל תיקון נשמתם הוא רק בכח קדושת נרות חנוכה,
שהם האנשים שכל מציאותם הוא בחוץ ובחיצוניות ,שקועים לגמרי
ג הקדושים מכונים בפסוק "פני ה'"( ,וכלשון הכתוב [דברים טז ,טז] "שלוש
פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך") ,ש'פנים' הוא מלשון 'פונה',
כי על ידי הפנים האדם פונה אל חבירו ,וכמו"כ על ידי המועדים
בגשמיות וחומריות עד בלתי יכולת להינתק מהם ,ואפילו אם לומדים קדושה בתחתונים הקדושים השי"ת פונה ומתגלה אלינו ,וכמו שעל פני האדם ניכר
או מקיימים מצוה מן המצוות אין ביכולת תורתם ומצוותם להתעלות ונתגלתה נפשיותו וחיותו יותר מאשר על שאר אבריו ,ולכן כאשר
וזה הטעם שאין שום איסור עשית מלאכה בחנוכה ,כי דווקא בשבת
למעלה אל קומת הקדושה ,ורק בחנוכה כאשר מאיר אור הקדושה עד האדם מלא חיות ושמחת הנפש פניו מפיקות נוגה ומאירות וזורחות
ויו"ט שקדושתם מצד עליית הקדושה למעלה ,אז נאסרנו ממלאכה,
לחוץ ,אזי גם להם נמשך אורה ושמחה ,וגם הם יכולים להידבק בה באור יקרות ,כמו"כ זמני המועדים הק' המכונים "פני ה'" הנה הם
כי הנה מצינו ש"מלאכת מחשבת אסרה תורה" ,ולכן העושה מלאכה
ולהתעלות ולהימשך אחריה. כלאחר יד ושלא בכוונה פטור ,ומבואר בספה"ק שיש ללמוד מזה מפיקים נוגה ,ובהם הוא עיקר זמן התגלות אור אלוקותו ית' בעולם
וכידוע העובדא המסופר אצל חסידים שהביאו קוויטל לפני הרבי שעיקר הקלקול המתהווה על ידי מעשה המלאכה בשבת ,הוא בזה יותר ויותר משאר ימות השנה.
הקדוש ה"חוזה מלובלין" זי"ע שבו נרשם שמו של איש בליעל 'מוסר' שמטריד מחשבתו לעסוק בעניני המלאכה ,ולכן אסרה תורה רק והנה חנוכה ופורים הם מועדים שהיתוספו מדרבנן ,מ"מ גם הם
רח"ל ,והרבי הקדוש אמר שנשמתו מאירה בכל העולמות ,עד שבדקו מלאכה הבא על ידי מחשבה ,והביאור בזה כי ידוע שעיקר התלבשות מכלל המועדים הק' ,וכדאיתא בזוה"ק (בהקדמת התיקונים מזוהר חדש)
ומצאו שבשעה זו הדליק נר חנוכה ,אשר בזמן יקר זו יש תקוה לכל הנשמה והקדושה שבאדם הוא במוחו ומחשבתו ,ולכן כאשר האדם וז"ל 'ומאי אינון מועדי ה'? אלין אינון חג המצות וחד השבועות וחג
אחד מישראל ,אפילו למי שנמצא בדיוטא התחתונה. עוסק במלאכתו ומטריד מחשבתו בענייני מלאכה ,הרי הוא בעצם הסוכות -הרי תלת ,תלת אחרנין -ראש השנה חנוכה פורים ,תלתא
וזה הטעם מה שמצינו בנרות חנוכה שקודש הם ,ואין לנו רשות משפיל את נשמתו ורוחניותו ומלבישם בענייני הגשמיות ,ואין לך מנהון איקרון 'מועדי ה' ' ,תלת אחרנין איקרון 'אלה הם מועדי' -( .ומי
להשתמש בהם ,ולכאורה במה שונה מנרות שבת ויו"ט שג"כ קודש פגם גדול מזה. הם מועדי ה'? אלו הם חג המצות וחד השבועות וחג הסוכות הרי שלושה[ ,ולעומתם
הם ,ואעפ"כ מותר ומצווה ליהנות ולהשתמש לאורם( ,ואם אינו נהנה אלא שבימות החול זהו גופא התיקון שגזרה חכמתו ית' ,שהקדושה עוד] שלושת אחרים [שהם] ראש השנה חנוכה פורים ,שלושה מהם נקראים [ונרמזים
לאורם לא יצא יד"ח ,כדאיתא בשו"ע ,או"ח סי' רס"ג סעיף ט'). תרד ממדריגתה ותברר במקומות הנמוכים ותעלם ותתקנם ,ולכן במה שנאמר בפסוק] 'מועדי ה' ' ,שלושת האחרים נקראים [ונרמזים במה שנאמר
אמנם החילוק הוא ,כי הנה כל אור המאיר במקומו ,הרי הוא מאיר אין בזה פגם ,כי בזה גופא מביאין את העולם לידי תיקונו( ,ומטעם בפסוק] 'אלה הם מועדי').
באופן נכון ,ויש את הכלים לקבלו ולהשתמש בהם כראוי ,ולא לפגום זה לכמה דעות יש מצוה בעשיית מלאכה בימות החול ,כיון שעי"ז מתקנין ומזככין ומעתה גם בחנוכה שהוא מכלל המועדים הקדושים כביכול השי"ת
בהם ח"ו ,ולכן בשבת ויו"ט כאשר העולמות עולין ומתעלין למקומות את העולמות) ,אבל בשבת קודש שהעולמות חוזרין ומתעלין למעלה פונה ומתגלה אלינו ומאיר לנו הארת פניו ,ומרבינו האריז"ל איתא
גבוהים( ,ואנו מתעלים עמהם ,ונפשותינו מזדככת מעין הזיכוך הנמצא שם והקדושה מתפשטת מלבושי הקלי'( ,כי בשבת אין הגלות שולטת ,ויש שזה נרמז במאמרם ז"ל (שבת כא" ):מצוותה משתשקע החמה ועד
למעלה) ,אין פגם ואין חיסרון להשתמש לאורה ,ואדרבה מותר ומצוה ביכולת בני ישראל להתעלות אחר השכינה ,ולעלות עמה למעלה למעלה ,ואין צורך שתכלה רגל מן השוק" ,ונקטו חז"ל במליצות לשונם לשון רגל,
להשתמש לאורה ,כי שם במקום העליון יש לנו הכלים לקבל בקרבנו לעסוק בבירורים ותיקונים) ,הנה העושה בו ח"ו מלאכה ,ומלביש את כח להורות שע"י קדושת נרות החנוכה נמשך ונתגלה קדושה מעין
את אור הקדושה העליונה ,והרי אנו בבחי' של צדיקים יושבים המחשבה הרוחנית וקדושת נשמתו בלבושי חולין ,הרי זה ח"ו חילול קדושת הרגלים הק'( .וכתב האריז"ל שבתיבת רג"ל נרמז סוד האור העליון
וכביכול נהנים מזיו השכינה ,בלא חשש שנפגום בקדושתה. הקודש ,שבזה משפיל ח"ו את השכינה וקומת הקדושה ומורידם המאיר ברגלים הקדושים ,שהם סוד שמות הקדושים הוי"ה אהי"ה במילוי יודי"ן ,שהם
למקום הקלי' ,ואין לך חילול הקודש גדול מזה. בגימ' רג"ל ,ועל אורות קדושים אלו עצמם רמזו חז"ל בלשונם 'עד שתכלה רגל מן
אבל בחנוכה כאשר השי"ת מאיר אור עליון ביומין דחול ,הרי כאן
למטה אין לנו את הכלים הנכונים להשתמש באור קדוש ונורא זה, משא"כ בחנוכה שקדושתה אינה מצד עלית השכינה ,והשכינה נמצאה השוק' שהם המאירים ומתגלים בחנוכה).
ולכן אסור להשתמש לאורה ,שלא נפגום בקדושה ונוציאה ח"ו במקומה למטה ,שוב אין שום פגם במה שעושים בה מלאכה ,כי אע"פ
מהקודש לחול ,וכדאיתא בחז"ל שלכן גנז השי"ת את אור יום הראשון
כי ראה שאין העולם כדאי להשתמש בה ,ויכולים לפגום בה ח"ו ,ולכן
שמורידים את המחשבה העליונה אל עניני המלאכה והגשמיות ,מ"מ
הרי -בחנוכה -שם למטה במקום המלאכה והגשמיות השכינה שורה. ב
בחנוכה כאשר מאיר אור נורא למטה מצוה לראותם ולהימשך אחריה, ובאמת זהו החידוש העצום שיש בחנוכה ,שבמקום המלאכה בין קדושת שבת ויו"ט לקדושת חנוכה
אבל לא להשתמש בה ,שלא להוציאה ח"ו מהקודש לחול. והגשמיות -מקום החושך והקלי' ,שם השכינה שורה ומאירה כמו
אמנם צריך להבין מהו הקדושה המאיר ומתגלה בחנוכה? ואיך אפשר
כשהיא במקומה למעלה .וכמו שביאר הרה"ק בעל התניא זי"ע (סידור
ה
לומר שהוא כאותו הארה שבשאר המועדים והרגלים הקדושים ,הא
ע"פ דא"ח) שהסיבה שבכל זמני הקודש יש עליה לקדושה למעלה ,כי
בכל זמן ומועד -כאשר נתגלה עלינו ומאיר בנו אור העליון -אנו
אע"פ שמאיר בהם אור גדול וקדוש ,מ"מ אין בכח אור הקדושה לבטל
את עצם הקלי' ,רק להישמר ולהתעלות הימנה ,ולכן עילוי הקדושה מצווים על שביתה ממלאכה ,וכמו שידוע הטעם הפנימי בזה כיון
חנוכה געלט מוכרח שיבוא באופן שהקדושה תתעלה למעלה ,ויהא גבול מפסיק שבזמני קודש אלו כאשר מאיר ומתגלה אלינו אור אלוקותו ,אנו
ובזה יבואר מנהגן של ישראל ליתן לנערים חנוכה געלט -דמי חנוכה, בין קומת הקדושה לקומת הקלי' ,אבל בחנוכה מאיר אור נפלא כזה מזדככים ועולים ומתעלים וזוכים להיות מדרי מעלה במקום העליון
ושמעתי משם אחד הצדיקים זי"ע שיש להביא מקור למנהג זה ,ממה שעל זה נאמר "גם חושך לא יחשיך ממך" ,ולכן יש ביכולת אור שאין שולט שם בחי' החטא וזוהמת הנחש ,ושם לא שייכא ענין
שאמרו בגמ'(שבת כב' ).אסור להרצות ( -למנות) מעות כנגד נר חנוכה', קדוש זה להאיר במקום החושך והקלי' עצמם ,ולבטלם ולהכניעם מלאכת עבודה כלל ,כי כל ענין מלאכת העבודה הכל נסבב בסיבת
וממה שנקטו דוגמא זו ש"מ כי אכן המנהג היה בדווקא להתעסק אל הקדושה. החטא ,שעי"ז נתקלקל העולם ונתגשם וצריכים לעמול בעמל מלאכה
במעות אצל נר חנוכה ,וזה הזהירו דמ"מ אסור למנותם בפני הנר לתקנו ולזככו ,ובזמני הקודש שאנו דבקים במקום עליון הזך ומזוכך
וביאר שם שזה הענין שמצינו (שבת כב ).ש'מזוזה מקומה מימין הפתח,
חנוכה. לא שייכא בחי' מלאכה ,ומעתה קשה אם חנוכה הוא ג"כ מהמועדים
ונר חנוכה מקומה משמאל הפתח' ,כי מקום קומת הקדושה הוא
הק' וגם בו מאיר ומתגלה אור אלוקותו ית' ,א"כ איך אנו מותרים בו
ובפנימיות הענין נראה דמזה הטעם קבעו ליתן מעות בחנוכה בצד ימין כידוע ,וזהו ענין המזוזה שהוא שמירה על קומת הקדושה
בעשיית מלאכה?.
ופורים ,ואף קבעוהו בשם דמי חנוכה ומעות פורים ,להורות הענין שבימין ,כי על ידי המזוזה אנו ממשיכים אור המקיף המסמא את
שהוא מימות החול דווקא ,ואע"פ שהן זמנים מקודשים ,מ"מ עניינם עיני החיצונים לבל יוכלו ליקרב אל הבית אשר שם מקום השראת אמנם הביאור בזה ,כי אכן שונה במהותו אופן התגלות הקדושה
שהקדושה נמשכת ומתפשטת למטה אף בגבולות החולין ,ולא שאנו הקדושה .אבל לעומת זה הקדושה הנמשך על ידי נר חנוכה הוא בחנוכה מאשר בשאר עיתות קודש ,שאם בשאר זמני הקודש אזי
נפשטים מגבולות החול ומתעלים לגבול הקדושה כמו בשבתות באופן הפכיי ,שמאיר קדושה גדולה לחוץ במקום החיצונים ,ועד מכח התגלות הקדושה אנו נפשטים מחומריותנו ,ועולים ומתעלים
וימים טובים ,ולזה המנהג להתעסק דווקא במעות בימים אלו ,ועוד שמתבטלים ונכנעין בפני הקדושה ,לכן מקומה בצד שמאל מקום למעלה להיות מדורינו בין דרי מעלה ,הרי לעומת זה בחנוכה אנו
מייחדים שמם מעות פורים ודמי חנוכה ,להורות שאין סתירה בין אחיזת החיצונים ,לבטלם ולהכניעם. נשארים במקומנו למטה ,אלא שהקדושה העליונה יורדת ומתפשטת
שמות של זמנים קדושים אלו למעות ודמים .אלא שמ"מ אסור אלינו למטה.
להרצותן בפני הנר ,וידוע מצדיקים שרמזו בזה שמקדושת נר חנוכה
למאס כל עניני הבלי עוה"ז ,עד שלא יהא שום רצון למעות ,כי אכן
עיקר התכלית בהמשכת אור העליון למטה הוא כדי לבטל כל בחי'
ד וכדאיתא מהאריז"ל (שעה"כ ענין חנוכה דרוש א') בסוד נר שבת ונר חנוכה
ששתיהן רומזין על יחוד עליון מאוד ,אלא שיש הפרש ביניהם כי
נר שבת עולה היא ( -השכינה הק') למעלה עד הכתר שלו ממש ,ובנר
הקלי' כהמס דונג מפני אש.
תיקון הנשמות הנמוכות חנוכה אינה עולה כלל ונשארת במקומה למטה ,אלא שיורדים אליה
מעובד מתוך שיעורו הקבוע של המשפיע הגה"ח ר' בן ציון אפל שליט"א ,מתוך ומבואר בספה"ק שכאשר נתבונן נראה שלא זו בלבד ,אלא כל עניני כל הבחינות האלו למטה במקומה.
הקונטרס החדש "משמח ציון" – חנוכה חנוכה מורים על זמנים ומקומות הנמוכים ,מקום שליטת הקלי',
וכן איתא עוד מהאריז"ל (פע"ח שער חנוכה פ"ד) שלכן אנו מדליקין נר
רשפיה /כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות
חנוכה עם שקיעת החמה ,כי אז היא מדת לילה ,והיא ( -השכינה הק')
יורדת למטה אל הבריאה וליצירה ולעשיה ,ליתן טרף לביתה וחוק
לנערותיה -( ,להמשיך שפע לנשמות וניצוצות הקדושה שלמטה ,אמנם ירידה זו
כשיאמר בפסוקי דזמרה הללוהו מן השמים ,ידמה בנפשו כאילו הוא עומד בעולם הוא כידוע בסוד גלות השכינה ,כי בעולמות התחתונים הוא מקום הסתר וחושך,
עליון ומצוה להם שיהללו את ה'.
והקלי' שולטת שם ,אמנם דווקא בזמן חשוך זה בא מצוות ההדלקה) ,ואז אנו
ממשיכין לה אותה האורות שהיו לה למעלה.
הרה"ק המגיד מקאז'ניץ זי"ע (עבודת ישראל -יקר מפז ,הפטרת וירא)
נמצא ששונה קדושת חנוכה מקדושת שבת ויו"ט ,שקדושת שבת
ג להערות והארות ,וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה 0
דאס חסיד'ישע לעבן שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת אנה אבקשך
היתד הקטן
כשעיניו של חייקל העגלון נפלו על המיטה המוצעת
שמחה בהישגים
התרגשות יציפו את לבך לנוכח הרגע המאושר. מה זה נחשב בכלל ...כמו כן ,כל רגע מישהו
שעמדה באכסניא ,רגליו הוליכוהו לשם מאליו. כמובן ,שלא יישאר לך זמן בכלל לחשוב שאתה יכול להצליח יותר ,ואז ‘נגמרה ההצלחה שלו’.
שאלה:
המגיד הקדוש ממעזריטש זי”ע ותלמידיו הק’ עוד יותר מהשני .קודם כל ,כי אתה זוכר שמה שאתה זוהי מציאות חריפה מאוד של ‘נצרך לבריות’... זכיתי לערוך סיום על מקצוע חשוב בתורה,
טרם הספיקו ליכנס מן העגלה אל האכסניא ,אך הוא זכית לזה זה בכלל ‘חידוש’ וחסד ה’ ,ושנית ,כי ב .המציאות היא שאין לו שמחה כלל ,משום וערכתי את הסיום ברוב עם הדרת מלך ,ואף
כבר הספיק למשוך מעל גביו את השמיכה ,ולעצום כשאדם עסוק עם הערך עצמו ,אין לו זמן לחשוב שכאמור שמחה היא עם הצלחה ושלימות הזמנתי את חבריי ומכריי .אך למעשה היה
את עפעפיו לשנת ישרים ,שינה מתוקה היכולה על כך שלמישהו אחר יש את זה או אין את שקיבלת ,והוא לא ממוקד בזה בכלל. הסיום עבורי סיוט כפול שלכאורה סותר
לבוא רק אחרי יום נסיעה מפרך כזה. זה .קח למשל אדם ששיווע לרפואה ,וכשזכה עצמו מיניה וביה .מצד אחד ,הרגשתי שאני
התלמידים נכנסו אחריו בזה אחר זה ,הם נדו לרפואה ,אין לו את הפנאי לחשוב בכלל אם ב. מתגאה על חבריי שלא זכו לסיום זה ,וזה
מישהו אחר לא זכה .הוא שמח על רפואתו שלו. הציק לי מאוד שהסיום מביא אותי לגאווה
בחמלה אל בעל העגלה העייף ,ופתחו בהכנותיהם כדי לבוא אל הפתרון לכך ,יש לנו להתעמק
ולהתבונן :למה באמת אנשים מנסים למצוא את שכזו .מצד שני ,אני בעצמי לא הרגשתי
הקדושות לתפילת ערבית עם רבם הקדוש ,המגיד
הקדוש אף הוא נכנס כעבור מספר רגעים ,ושלח
ד. השמחה בכך שהם יותר שווים מהסביבה ,או בכיבוש שום שמחה בסיום אליו זכיתי .איך אתם
היעד? יכולים לפתור לי את החידה הזאת ,ומה עליי
את אחד התלמידים לגשת אל העמוד ,והחברייא כשאדם מגיע להבנה שהכל ‘חידוש’ והכל מתנת
לעשות כדי להשתנות בענינים אלו?
פתחה בעבודת קודש נוסח המגיד הקדוש ותלמידיו, שמים ,אז השמחה אינה נשארת שמחה סתמית, התשובה היא ,כי שמחה בנויה על משהו נוסף.
לעילא מכל השגה ורעיון. אלא הופכת לשמחה כפולה ומכופלת. מקודם אמרנו שהשמחה בנויה על הכרת הערך
ולמה? מפני שמעתה ,לא רק עצם הדבר משמח והמעלה של הדבר שקיבלת ,אבל ישנו עוד תנאי תשובה:
אותו ,כמו למשל סיום המקצוע ,או להבדיל שנדרש לשמחה :שהדבר יהיה חידוש .אנשים התשובה המעניינת היא שהדברים קשורים זה
המיליון דולר ,אלא גם העובדה שהבורא יתברך נושמים כל רגע ,והם יודעים ומכירים איזה ערך בזה .המדידה של עצמך מול חבריך ,היא עצמה
משסיימו המגיד והחבריא את עבודת קדשם ,פנה
אוהב אותו וחומל עליו וחושב עליו ומעניק לו עצום יש בכל נשימה ,אבל זה לא מביא להם שגזלה ממך את השמחה .ואמנם כדי להבין את
המגיד אל תלמידיו “איפה היה חייקל העגלון בשעת
מתנה שכזו! שמחה .כי צריכים שזה יהיה חידוש ,משהו יותר, הדברים ,נצטרך להרחיב קצת את הדברים בס”ד.
התפילה?” התלמידים החוו על המיטה שעמדה
משהו שמעבר לסטנדרט.
מולם ,איפה שחייקל שכב שקוע בשינת ישרים. זאת אומרת ,שכשאדם שמח מצד האמת ,מצד
הערך של הדבר ,הוא לא שמח רק על ה’מתנה’, הוי אומר :שמחה בנויה על שני תנאים – א .ערך. א.
המגיד הקדוש זי”ע נעמד מכסא קדשו ונגש תיכף ב .חידוש.
אלא גם על ה’נותן’ .הוא זוכר כל הזמן שיש כשאדם מגיע להישג מסויים ,הוא יכול להתמקד
אל המיטה “קום חייקל ,בוא נתפלל” ,ליטף המגיד
כאן ‘נותן’ שאוהב אותו .וכך למשל תיגש אתה מה שקורה ,שאנשים מחפשים את החידוש בכל בשלשה מיני זוויות ראייה .א .הוא יכול לשמוח
את חייקל בידו .שמורות עיניו של חייקל נפקחו לסיום המקצוע הבא ,לא רק בשמחה הגדולה דבר .ולכן ,לא נראה להם שיש מה לשמוח עם
תיכף וחרדת קודש אחזה בכל גופו .המגיד הקדוש עם הערך והמעלה של הדבר אותו השיג .ב .הוא
בכך שזכית לסיים ‘חושן משפט’ על כל עוצם מיליון דולר .בפרט אם למשל הוא אדם שיש לו יכול לשמוח עם העובדה שהוא כבש יעד והשיג
כפל את בקשתו “בוא נא והתפלל תפילת ערבית”. הדביקות בהשי”ת שבו ,אלא גם על כך שהקב”ה כבר חמישים מיליון דולר ,מה באמת מוסיף לו הישג .ג .הוא יכול לשמוח עם זה שהוא שווה
חייקל הסמיק מבושה “רבי קדוש ,מעולם עוד לא אוהב אותך ומרחם עליך ונותן לך את המתנה עוד מיליון דולר? רק זה שיש לו מיליון אחד יותר יותר מאחרים .למשל :אדם הרוויח בעיסקה
התפללתי ערבית ,אבותיי לימדוני בילדותי רק הזאת בגודל רחמיו וחסדיו .כך שעצם המתנה מגרונם ...או שהוא כבש כאן יעד נוסף של עושר. מיליון דולר – הוא יכול לשמוח עם הערך שהכסף
שחרית ומנחה ,אך ערבית איני יודע כיצד להתפלל”. מביאה אותו לקרבת ודביקות השי”ת. אלו שתי אופציות שכאמור אינן יכולות להביא יביא לו ,נניח שיוכל לקנות לעצמו דירה ולפרנס
ושמחה זו עולה על כולנה ,וגוברת על השמחה של שמחה ,משום שאם אכן יש בהן ‘חידוש’ ,הרי
“טוב ,אז אני אלמד אותך כיצד מתפללים” המגיד את ביתו ,הוא יכול לשמוח עם העובדה שהוא
ה’מתנה’ גופא .כי למשל ,זה שקיבלת ‘מתנה’ ש’ערך’ אין בהן...
הקדוש פתח לפניו את הסידור והורה לו איפה כבש יעד גדול שכזה ,והוא יכול לשמוח עם זה
מחברך הטוב היא שמחה אחת ,אבל זה שגילה לך זאת אומרת :באותו רגע שהאדם חיפש את שיש לו יותר כסף מכל החברים שלו...
להתחיל ,וישב לצדו עד שסיים לומר את כל נוסח
כמה הוא אוהב אותך והבנת כמה יש לך חבר טוב, ה’חידוש’ כדי להשיג את השמחה ,הוא הפסיד את
התפילה עד גמירא. עכשיו ,הבה נבחן ,מי מביניהם ישמח באמת?
היא שמחה הרבה יותר גדולה .וקל וחומר נינו של ה’ערך’ שעליו בנויה השמחה...
אז קודם כל צריך לשים לב ,מנין באה השמחה?
קל וחומר באהבת ורחמי השי”ת אליך. הדבר נכון גם לגבי הסיום שערכת .יכול להיות
והתשובה היא שהשמחה היא התוצאה של
שחיפשת את ה’חידוש’ שבסיום ,והגעת ל’חידוש’
התלמידים עמדו מתפלאים מהמחזה .לא בגלל שלימות .הסיבה שאדם אינו יכול לשמוח ,היא
ה. זה שרק אתה סיימת את המקצוע לעומת חבריך
כי חסרים לו דברים .תינוקות עצובים ,כי לא
שהם חס ושלום מזלזלים בתפילתו של יהודי פשוט, שלא סיימו .הבעיה :ברגע זה איבדת את ה’ערך’,
אך מכאן עד שהרבי המגיד הקדוש ירגיש בהעדר יש לציין ,שלא רק ההסתכלות של ה’חידוש’ חסר להם שום דבר .אנשים עצובים כי חסר להם
שכן לא שמחת כלל עם ה’ערך’ של עצם הסיום,
תפילתו של היהודי ,ועוד יתיישב בעצמו ללמד וה’מתנה’ באה מצד הנשמה ,כמובן מאליו (שהרי דברים .כשאדם מרגיש שנתמלא לו חסר וקיבל
לא הרגשת כלל שקיבלת כאן שלימות מסוימת
אותו כיצד להתפלל ,את זה כבר לא יכלו להבין. הגוף טוען שהכל מגיע לו וכולו ישות כפירה וגאווה) – אלא שלימות מסויימת – הוא מגיע לשמחה.
של ידיעה נפלאה בתורה הקדושה .הרגשת
גם ההסתכלות של ה’ערך’ באה מצד הנשמה ,וזה עתה נעבור על פני שלשת ה’שמחים’ ,ונבדוק מי יש
המגיד הקדוש לא השאיר אותם עם השאלה .עם שאתה יותר מהחברים שלך ,וזה משהו שהוא
בלתי אפשרי מצד הגוף. לו באמת שמחה...
תום התפילה פנה המגיד אל חייקל עם שאלה “הגד עומד על כרעי חגבים .אין בזה שום ערך ומעלה
כלומר ,אם האדם ינסה להסתכל מצד הגוף שישלימו אותך ,וזה גם יכול להסתיים כל רגע. זה ששמח על שיש לו יותר מהחברים שלו ,אינו
לי יקירי ,מה הצורך בגלגלים שיש מתחת לעגלה
והנפש הבהמית ,הוא לא יוכל לשמוח עם הערך בקיצור :חיפשת ‘חידוש’ ואיבדת את ה’ערך’. יכול להיות שמח .שהרי הוא תלוי לגמרי במצב
שלך? הרי העגלה מספיק גדולה ויפה גם בלי
של המיליון דולר .כי הגוף הוא בעל גאווה מעולם נשאלת אם כן השאלה :איך משיגים את שתי החברים שלו ...כל רגע יכול אחד החברים
הגלגלים?!”. הישות והשקר ,והוא רואה רק את הקידום האישי הציפורים בכריכה אחת? איך לא מאבדים את להרוויח גם כן מיליון דולר ,ואז הוא איבד את כל
חייקל צחק “רבי ,הרי בלי הגלגלים לא שייך לנסוע. שלו ,והוא לא יכול להסתכל על משהו אחר .לכן, ה’ערך’ למרות ה’חידוש’? השלימות שלו .אין לך אם כן שלימות חסרונית
מה יש לי מהעגלה כשהיא עומדת על מקומה”. השאלה של המיליון דולר היא אך ורק כמה הוא כל כך .אדם כזה שהצלחתו היא בגלל עדיפותו על
קיבל קידום אישי .זה שהוא יכול לקנות דירה
נענה המגיד ושאל עוד“ :הבנתי ,אך מה הצורך
ולהתפרנס ברווח כרצון השי”ת ,מצד עצם הדבר
ג. פני חבריו -הוא פשוט אומלל .מאותו רגע שהוא
בצירים שעל גבי הגלגלים ,יש לך כבר עגלה ,ויש נכנס אל ה’שמחה’ – הוא כבר רכש את העצבות.
עצמו -עוד לא מספיק .רק כשזה משהו שאין התשובה היא ,שאצל יהודי ,כל דבר הוא ‘חידוש’!
כבר גלגלים ,מה הצורך בברזלים הקטנים האלו ההוא ששמח שהוא כבש יעד ,אומנם מגיע לסיפוק
לאחרים ,או שזה הישג גדול בעולם ההישגיות – יהודי שיודע שאינו זכאי לכלום ,והוא רק מקבל
שבין העגלה לגלגלים?” מסוים כשהוא מסמן את ה’וי’ ,אבל למעשה ,הוא
זה נחשב .אם לא זה פשוט לא נחשב כלל... שפע עצום מחסדי השי”ת ,ושום דבר אינו מובן
חייקל צחק שוב “שהרבי ימחול ,מה ערך לגלגלים שואל את עצמו מיד :למה לא כבשתי יעד יותר
וכפי שהובן באריכות ,זה עצמו גורם שהוא לא מאליו ,והכל ברוב רחמיו וחסדיו יתברך אשר גדול? “יש לו מנה – רוצה מאתיים” .אם הרווחתי
ולעגלה ,אם הם אינם מחוברים יחד ,כדי שיוכלו יוכל לשמוח כלל... מרעיף עלינו בלי שום גבול ובלי שום סיבה, מיליון דולר ,אז הייתי צריך להרוויח שני מיליון.
לנסוע? הברזלים הקטנים האלו הם הרי שמחברים רואה בדרך ממילא בכל מה שהוא זוכה ומקבל
לעומת זאת הנשמה ,יש לה הסתכלות אמיתית. כך שלמעשה הוא אמנם מסופק מכיבוש היעד,
את הגלגלים לעגלה!” עלי אדמות ‘חידוש’ אחד גדול.
היא לא עסוקה דווקא להרוויח ,היא מסתכלת על אבל כואב בבת אחת שהיעד היה מדי קטן.
נענה המגיד הקדוש בשאלה נוספת“ :כבר הבנתי כל דבר מצד ערכו האמיתי ,ואם יש במיליון דולר כך שאצל כל יהודי ,כל דבר שיש לו ערך – וכל דבר מי כן שמח? זה שמסתכל על ההישג רק מצד
מה הצורך בצירים .אך מה הצורך ביתדות הקטנות כדי דירה ופרנסה ברווח ,זה באמת שווה דירה באמת יש לו ערך – יש לו גם ‘חידוש’! הערך שבו .אם יש לו עכשיו מיליון דולר לקנות
התחובות בתוך הצירים?! יש כבר עגלה ,ויש כבר ופרנסה ברווח ,שנדרשים לו לאדם כדי לעבדו כי כל מה שרק יש לו זה מתנת שמים ,בלתי דירה ולפרנס את ביתו ולשבת במנוחה על
גלגלים ,ויש כבר גם צירים שמחברים את הגלגלים, יתברך ,וזה באמת מביא לשלימות מסויימת ,וכך מובנת מאליה כלל .הכל זה חסד ה’ ורחמיו התורה ועל העבודה ,אז זה פשוט נתן לו שלימות.
מה מוסיפות כאן היתדות הזעירות האלו ,שכמעט זה גם מביא לשמחה. הגדולים ,מבלי שנהיה ראויים לזה כלל .הכל זה הוא לא צריך שזה יהיה נחשב הישג ויעד ,הוא לא
בלתי נראות ,וכי בלעדן לא תוכל העגלה לנסוע?” זה נוגע גם בסיום מקצוע .לגוף לא מעניין חידוש אחד גדול! צריך שלחברים שלו לא יהיה את זה .זה חשוב
וחייקל ענה “כן כן ,בלי היתדות הקטנות והזעירות שהמקצוע הזה מאוד קדוש ונשגב ,הוא שואל ובכן ,למשל בדוגמא שלנו .מלבד זה שאתה צריך יען זה חשוב ,וזו שלימות יען זו שלימות .הוא
האלו לא תוכל העגלה לנסוע כלל .כי זה מה שמחזיק את עצמו :בכמה נהייתי חשוב ומקודם יותר? לכן לגשת לסיום מקצוע עם הכרת ה’ערך’ העצום מגיע לשמחה.
את הצירים ,שיחברו את הגלגלים לעגלה .אם יחסר האופציות שלו הן גרועות אחת יותר מהשנייה. שבמקצוע זה ,מקצוע של תורה הקדושה ,מקצוע ועל כך נאמר “איזהו עשיר השמח בחלקו” ,מי
שם יתד אחד ,כל העגלה תיתקע ולא תוכל לנסוע”. או לשמוח עם כיבוש היעד – שזה משהו מספק של חכמתו ורצונו יתברך ,מקצוע שמדבק אותך ששמח בחלקו ,בערך שנוסף לו ,הוא עשיר .מי
מעט אבל לא באמת ,או לשמוח עם השווי יותר בהשי”ת בדביקות שאין למעלה הימנה – אתה ששמח עם ההישג שלו ,לא יכול לשמוח באמת,
מאחרים – שזה משהו מאמלל ומעציב ביותר. צריך צריך גם לזכור איזה ‘חידוש’ יש בדבר .כמה כי ההישג היה יכול גדול יותר .ובוודאי ובוודאי
אבל הנשמה לא מסתכלת על זה ,היא מסתכלת חסדי השי”ת יש בכך שזכית לכך ,כמה חסדים יש מי שרק שמח עם מה שיש לו ביחס לשני -אין
הסיק המגיד הקדוש ופנה אל חייקל ואל התלמידים על ידיעת התורה ,על דביקות נצחית בהשי”ת, בכשרונות שנתן לך ,בתנאים שהעמיד לך ,ובכל לו שמחה כלל .החסרון שלו כפול :א .השמחה
עם מוסר ההשכל“ :גם כשעשינו כבר את כל ובנוסף לכך על ה’חידוש’ וה’מתנה’ שבדבר ,ולכן מה שסיבב כדי שתגיע לרגע הזה. וההצלחה שלו היא בעצם בחוסר ההצלחה של
העבודות הגבוהות ,לפעמים יש יתד קטן וזעיר, היא באה לשמחה אמיתית. אם יהיו לך את שני הסעיפים הללו ,אין ספק השני ,וזה כמובן נתון בפחד מתמיד ,כי קודם
שהיא תפילת מעריב פשוטה של יהודי פשוט ,שבה בהצלחה ובסיעתא דשמיא! שאתה תבוא לשמחה פורצת גבולות וגלי כל לא כולם מכירים בזה ...ואם לא מכירים בזה,
(מקור ‘שבחי המגיד’) תלויה כל המרכבה”.
ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' 035.100.200שלוחה | 4 > 12אחראי ראשי של מערכת ההפצה 02-5359903 :שלוחה 2 ד
אלפי ישראל
ימתיקו נשמתם
בזכותך
היכי דמי
געלעגנהייט?!
ההזדמנות האחרונה
לרכוש זכות נצחית בהדפסת
ספר הק' מאור עיניים עם
הביאור הנפלא של 'קול דודי'
שיפתח אור גדול בנשמות
ישראל לדורותיהם
ׁשּלִ ְפנ ֵי ַה ַּמכְּבֵׁש
רֶ גַע ֶ
בשבועות הקרובים יורד כרך
הראשון למכבש הדפוס.
אשרי הזוכה
להשקיע השקעה נצחית זו
ולרכוש לעצמו זכויות וישועות
חייג וקנה זכויות
0504-13-15-19
בס"ד
ארון
הספרים
גדו_ל.
איזה
ספר
א_למד?
גם אתה מתלבט?
הקונטרס מבית 'קול דודי' ,עם
תשעה מאמרים יסודיים ומאירים
מספרי החסידות
ועוד וזמנים
ם למועדים
א מר י
ףמ
ס
וזמנים
ם למועדים
א מר י
או
מבחר
ףמ
ס
נר ה'
או
נר ה'
קונטריסים
נר ה'
נר ה'
לחנוכה
חהנושכנהה
מיש
ירא
יחידתי חנוכה
ון מרי גלי
מא
ימי
יחידתי
רי גליון
ח נו כ ה
מאמ
ח נו כ ה
ה:
באיר55ופ033-0
1-7811 ב:
בארה"605-31 ה:
3-6695 ק: באיר55ופ033-0
באר53ה"0722- 1-7811 ב:
1-385 רה"605-31
3-
אי אפשר לגשת
לחנוכה כבוי!
להשיג במבחר חנויות ומוקדי המכירה
לכמויות ובירור מוקדים:
02.535.9903שלוחה 4
