gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

יחידתי · YECHIDUSI — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: יחידתי · YECHIDUSI

שבוע: תולדות (2026-11-09)

יחידתי · YECHIDUSI — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לשבוע הבעל"ט‬ ‫(מטות)‬ ‫ספה"ק מאור עינים‬ ‫מד"ה‬ ‫יום‬ ‫כי מה שאמרו בגמרא‬ ‫ראשון‬ ‫מכל מקום מפני שצריך‬ ‫שני‬ ‫וזהו איש כי ידור‬ ‫שלישי‬ ‫השבוע בקו‬ ‫לכך אמרו חז"ל‬ ‫רביעי‬ ‫עבודה שבלב זו תפילה‬ ‫וידבר משה אל ראשי‬ ‫חמישי‬ ‫ס דרה ח דשה מ יוח דת על‬ ‫עד ד"ה שזה עיקר נתינת‬ ‫סדר‬ ‫להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית‬ ‫ניתן להירשם ב'קול דודי' ‪ 03.5.100.200‬שלוחה ‪33‬‬ ‫התפילה‬ ‫עם הרה"ח יצחק אייזיק סאקס שליט"א‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז ‪ /‬גליון ת"ל‬ ‫בהיכל המ רכזי שלוח ה ‪1‬‬ ‫פטרון הגליון לפרשת חיי שרה‬ ‫שליט"א בריח התיכון‬ ‫מוקדש על ידי ידידנו החשוב‬ ‫יאראוויטש‬ ‫בהגהצר"א‬ ‫הרה"ח ר' ישעי' אלעזר‬ ‫עבודת הפרשה מספרי החסידות ‪ -‬בשפת המעשה‬ ‫דיבורי חסידות‬ ‫לרגל השמחה במעונו בנישואי בנו למז"ט‬ ‫החתונה בע"ה ביום ראשון באולם 'אינזליכט' בנות ירושלים‬ ‫מי המיטיב?‬ ‫נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫רוח אפנו‬ ‫ואז הוציא המשגיח כרטיס אשראי‪“ ,‬אתה רואה את הכרטיס הזה? זה של אבא‬ ‫שלך‪ .‬כל הישיבה חיה על הכרטיס הזה”‬ ‫אנו שמחים עם הדינים כי‬ ‫‪ -‬לא אחסר! התפלל שלא יחסר לו 'ה' רועי'‪ .‬ודברי פי חכמים‬ ‫חן ויראת שמים"‪ .‬יכול אדם להסתובב עם כל הטוב שבעולם‪,‬‬ ‫כשישראל’יק היה תינוק בן חודשיים נתפרדה החבילה‬ ‫בשנאה ונטירה‪ .‬האבא עזב לארה”ב תוך אזהרה שלא ינסה‬ ‫כל תכליתם הוא להיות ראוי‬ ‫אבל חסרה לו ההכרה מי הרועה אותו‪ ,‬מי אביו‪ ,‬מי דואג לו‬ ‫להתקרב לתינוק‪ ,‬וכך לא זכה לפגוש את ילדו למשך ‪15‬‬ ‫ומוכשר לקבל השפעת החסד‬ ‫ועושה לו את כל הטובות הנגלות והנסתרות‪ .‬ועל כך צריך‬ ‫יהודי תמיד להתפלל‪" :‬ה' רועי" ‪ -‬לא אחסר! שלא תחסר לי‬ ‫שנה שלימות‪ .‬ישראל’יק גדל שנה אחר שנה כשאינו יודע‬ ‫מי אביו כלל‪ ,‬אשר בינתיים עשה חיל והפך לאחד מעשרת‬ ‫דבר פלא איתא במדרש תנחומא (בפרשתן) “בשעה שנולד יצחק היו‬ ‫ההכרה ש"ה' רועי"‪ ,‬ואז יהיה ה' לנגד עיניי בכל רגע‪ ,‬כי כל‬ ‫עשירי תבל‪.‬‬ ‫הכל שמחים‪ ,‬שאלמלא לא נברא יצחק לא היה העולם מתקיים‪,‬‬ ‫רגע אני מוקף טובות וחסדים‪.‬‬ ‫כשמלאו לבחור’ל ‪ 15‬שנה‪ ,‬נודע לאביו שישראל’יק מתגולל‬ ‫ע”כ‪ .‬ולכאורה יפלא שדווקא יצחק שמידתו ‪ -‬מידת הדין‪ ,‬שהיא‬ ‫ובכך מבאר בנו הרה"ק מראפשיץ את תפילת יצחק אבינו‪:‬‬ ‫ברחובות ויושב על ברזלים‪ .‬לבו התפלץ והוא החל להפוך‬ ‫היפך השמחה לכאורה‪ ,‬והוא זה שמביא קיום ושמחה לעולם‪.‬‬ ‫"ועל דרך זה 'ויעתר יצחק לה'' ‪ -‬ומה היה תפלתו? 'לה' לנוכח‬ ‫עולמות‪ .‬מבלי שהצד השני ידע‪ ,‬הוא שפך מיליונים‪ ,‬שכר‬ ‫אשתו' ‪ -‬כנ"ל שיהיה תמיד נגד עיני כנסת ישראל ה' נוכח‬ ‫מחנכים‪ ,‬עירב מטפלים‪ ,‬הקים ישיבה עבורו‪ ,‬מצא לו‬ ‫עיניהם"‪ .‬גם את החסד הזה גופא‪ ,‬שהשי”ת יהיה לנגד עינינו‪,‬‬ ‫חברים‪ ,‬הצמיד לו משפיעים‪ ,‬והעלה אותו על דרך המלך‪.‬‬ ‫בהקדם ביאור ענין הדינים שבעולם‪ ,‬ותכלית היסורים בגשמיות‬ ‫שנראה בכל החסדים שאנו מקבלים מי עומד מאחוריהם‪,‬‬ ‫ישראל’יק מצא את עצמו עם כל הטוב שבעולם‪ ,‬כשכל רגע‬ ‫והקשיים ברוחניות‪ .‬כי השי”ת ברא העולם בחסד‪ ,‬וכל השפעת‬ ‫אנו מקבלים מאת השי”ת‪ ,‬וצריך להתפלל על זה‪ ,‬ועל כך‬ ‫מורעף עליו עוד חסד‪.‬‬ ‫השי”ת הוא רק בטובו הגדול‪ .‬אולם מפני שאיננו ראויים לקבל את‬ ‫טוב השי”ת כאן בעולם הזה המוגבל‪ ,‬לכן שולח השי”ת יסורים‬ ‫היתה תפילת יצחק אבינו ודוד המלך‪.‬‬ ‫יום אחד ישב לו ישראל’יק בחדר האוכל בישיבה ‪ -‬שלא‬ ‫וקשיים כדי לזכך אותנו‪ ,‬ובכך להכשיר אותנו להיות כלים ראויים‬ ‫ידע כלל שכל כולה הוקמה למענו ‪ -‬והמשגיח שלח לקרוא‬ ‫להאור האלוקי‪ .‬נמצינו למדים כי כל דין וצער בעולם אינו דין‬ ‫כל הזמן לנגד עיניך‬ ‫אותו‪ .‬לאחר שיחה מתפתלת הציב לו המשגיח שאלת תם‪:‬‬ ‫כשלעצמו‪ ,‬אלא היא מתוך השפעת חסד וטוב ה’‪ ,‬אלא שהוא‬ ‫המציאות הנסתרת היא‪ ,‬שהקב"ה ברא אלפי עולמות כדי‬ ‫“יש לך איזה קשר עם אבא שלך?”‪.‬‬ ‫הקדמה כדי להיות כלי לקבל הטוב‪.‬‬ ‫ישראל’יק הרגיש שמלקו את ראש ולא הבין איך המשגיח‬ ‫להיטיב איתנו‪ .‬הוא הרועה אותנו מעודנו ועד היום‪ .‬מה‬ ‫ולכן ‘חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה’‬ ‫חבל‪ ,‬שכמו אותו ישראל'יק‪ ,‬אנחנו לא יודעים כלל מי עומד‬ ‫דורך לו על כל היבלות יחד‪“ .‬איזה אבא? לא יודע איפה‬ ‫(ברכות פ”ט מ”א)‪‘ ,‬ולקבולינהו בשמחה’ (ברכות ס‪ ,):‬כי באמת הרע הוא‬ ‫מאחורי כל הטוב המורעף עלינו‪ ,‬ומרגישים כל הזמן לא‬ ‫הוא בכלל‪ .‬הוא נסע לו לאמריקה‪ ,‬שכח לגמרי ממני‪ .‬האמת‬ ‫חלק מהשפעת הטוב‪ ,‬שהוא מזכך ומכשיר שיוכל לקבל הטוב‪.‬‬ ‫בטוחים‪ ,‬עלים נידפים‪ ,‬וחסרי אבא‪ .‬כשאנו זוכים לקלוט‬ ‫היא שעם כל מה שיש לי‪ ,‬חסר לי אבא‪ .‬אני מרגיש כעלה‬ ‫והנהגה זו היא בין בגשמיות‪ ,‬שתכלית היסורים הוא להכניע את‬ ‫ש"ה' רועי"‪ ,‬שהוא יתברך המיטיב והמשפיע לנו כל זה‬ ‫נידף‪ ,‬לא בטוח אפילו לרגע אחד‪ .‬אני צריך אבא כמו כל‬ ‫האדם ולזככו‪ ,‬ובין ברוחניות שכל ירידה וקושי הוא כדי שיתאמץ‬ ‫באהבתו אלינו‪ ,‬אזי השי"ת עומד לנגד עינינו בכל עת ובכל‬ ‫בחור‪ ,‬אבא שדואג לו‪ ,‬אבא שמרעיף עליו אהבתו‪ ,‬ואבא‬ ‫להתקרב להשי”ת‪ ,‬ויתפלל על זה‪ ,‬ובכך הוא נעשה כלי ראוי‬ ‫שעה‪ ,‬ואנו מרגישים בטוחים עד מאוד והולכים אחריו כצאן‬ ‫שהוא אבא‪.”...‬‬ ‫לברכה‪ ,‬וכמבואר באריכות ב’מאור עינים’ (בפרשתן)‪.‬‬ ‫אחרי הרועה‪.‬‬ ‫ואז הוציא המשגיח כרטיס אשראי‪“ ,‬אתה רואה את הכרטיס‬ ‫ועבודתינו בעת התגברות חשכות וצער‪ ,‬הוא שלא להתייאש‬ ‫כמה טוב קיבל כל אחד מאתנו‪ ,‬רמ”ח אברים ושס”ה גידים‬ ‫הזה? זה של אבא שלך‪ .‬כל הישיבה חיה על הכרטיס הזה‪.‬‬ ‫ולהתעצב‪ ,‬אלא להתחזק בשמחה שהנהגה זו הוא רק מטוב השי”ת‪,‬‬ ‫בריאים‪ ,‬עם משפחה וילדים בית וכל טוב‪ .‬אבל אם אנחנו‬ ‫אני חי על הכרטיס הזה‪ ,‬כל המשגיחים‪ ,‬כל המשפיעים‪ ,‬כל‬ ‫ועל ידי שיתאמץ ולא יפול‪ ,‬יזכה אחר כך ליהנות מזיו שכינתו‬ ‫לא יודעים מי עומד מאחורי זה‪ ,‬מי מסבב את כל העולמות‬ ‫המחנכים‪ ,‬כל האוכל שלך‪ ,‬כל הפנימיה ‪ -‬את הכל מממן‬ ‫אפילו בגלות‪ ,‬וגם יתפלל אז להשי”ת כי בכך ממתיק הדינים‪.‬‬ ‫אבא שלך בשבילך‪ ...‬הוא לא יכול לפגוש אותך‪ ,‬אבל אתה‬ ‫ועומד על ידינו לתת לנו את זה‪ ,‬חסר לנו הכל‪ .‬חסר לנו‬ ‫הרועה‪ .‬כשנקלוט ש”ה’ רועי”‪ ,‬הכל ישתנה‪ .‬פתאום כל‬ ‫יכול לפגוש אותו בכל מה שיש לך‪ .‬דע לך שאתה בטוח‬ ‫משהו טוב שיש לנו צועק אלקות‪ .‬וזה גם יגרום לנו ליראת‬ ‫יותר מכל הבחורים הנמצאים כאן‪ ...‬אתה מקבל אהבה יותר‬ ‫זהו ביאור הענין שדווקא יצחק הוא זה שהביא את השמחה והקיום‬ ‫שמים‪ ,‬כי כשקולטים מי נותן לנו הכל‪ ,‬ובמי חיינו תלויים‪,‬‬ ‫מכל הבחורים הנמצאים כאן‪ ...‬אתה רק צריך לדעת מזה”‪.‬‬ ‫לעולם‪ ,‬כי על ידי הדין יכול העולם להתקרב להשי”ת‪ ,‬וליהנות‬ ‫מזיו שכינתו‪.‬‬ ‫איננו רוצים להתנתק ממנו‪.‬‬ ‫באותו לילה הלך ישראל’יק לישון בחור אחר‪ .‬יש לו אבא‪.‬‬ ‫וזהו שבירך יצחק את יעקב ויתן לך אלוקים (כז‪ ,‬כח)‪ ,‬ובמדרש (רבה‬ ‫חשוב לחזור על זה‪ :‬זה שה’ רועה אותך‪ ,‬זו מציאות‪ .‬הוא‬ ‫סו ‪,‬ג) יתן ויחזור ויתן‪ ,‬ומבאר אבא מארי זי”ע שענין שני הנתינות‬ ‫מסבב את כל העולמות בשבילך‪ ,‬עומד לימינך כל רגע‪,‬‬ ‫ה’ רועי!‬ ‫הכוונה הוא‪ ,‬שהשי”ת נותן נתינה של דין לפני נתינה של חסד‪ ,‬כדי‬ ‫ומנהיג אותך על כל צעד ושעל‪ .‬מה חבל שהקשר הזה יהיה‬ ‫הרה”ק מראפשיץ זי”ע מביא בפרשתנו פתגם נפלא מאביו‬ ‫להיות ראוי לקבל את החסד‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬ושהילד לא ידע כמה אביו מקושר אליו בכל‬ ‫הרה”ק מלינסק זי”ע‪“ :‬נקדים לפרש פירוש אדוני אבי זלה"ה‬ ‫מקור‪ :‬רעוא דרעוין תשע”ח; הדעה והדיבור שס”ד‬ ‫רגע‪ .‬כשתקלוט שמאחורי כל הטוב שיש לך עומד אביך‬ ‫על פסוק 'ה' רועי לא אחסר'‪ ,‬שאדם הישר מחוייב שיהיה תמיד‬ ‫שבשמים‪ ,‬הרי קודם כל יש לך אבא‪ ,‬יש לך רועה‪ ,‬ויתירה‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫מכך‪ ,‬הוא לנגד עיניך כל רגע‪ ,‬כי כל רגע אתה מוקף חסדים‪.‬‬ ‫פחד אלקים לנגד עיניו לעובדו יתברך‪ ,‬וצריך תמיד להודות‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫לה' על הטובות שמטיב עמו בכל שעה‪ ,‬בכל מיני טובות נגליים‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' זכריה צבי צימעט‬ ‫ומגלה לנו הרה”ק מלינסק‪ ,‬שאת הדבר הזה משיגים על ידי‬ ‫וטובות נעלמים‪ ,‬כמאמר חז"ל 'כמה לא חלי ולא מרגיש גברא‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫· תומך חיים ·‬ ‫תפילה‪ .‬צריכים פשוט לעמוד ולהתחנן שוב ושוב ושוב “ה’‬ ‫דמארי סייעיה'‪ .‬ועל זה היה מתפלל דוד המלך ע"ה שלא יחסר‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה‬ ‫רועי” ‪ -‬לא אחסר!‬ ‫לו תמיד מחשבה זו שה' הוא הרועה אותו מעודו‪ ,‬וזהו 'ה' רועי'‬ ‫א‬ ‫אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש‪ .‬לתרומות לזיכוי הרבים ‪05041-31519‬‬ ‫הדרכה לימי הבחרות ‪ -‬בחדר המשפיע‬ ‫א חסיד'ישער בחור‬ ‫איך מתרגלים לשמוח‬ ‫אוספם למקומם מתוך כוונה לעזור לחבריך‪ .‬או כשאתה‬ ‫'סור מרע' בלי 'עשה טוב' ‪ -‬חסר חיות‬ ‫ולמה זה לבד לא מספיק?‬ ‫בהצלחת הזולת?‬ ‫על אף שהצליחה אמנם לסלקם מכל וכל‪ ,‬אבל בסופו של‬ ‫פארגינען‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬האם הזמן מתאים עתה לשאול שאלה קטנה?‬ ‫רואה את חברך מסתובב אנה ואנה בחדר האוכל ומחפש‪,‬‬ ‫יום לא נשאר בה טיפת כח להמשיך במלאכתה! והבגדים‬ ‫משפיע‪ :‬כן‪ .‬אדרבה‪ ,‬הבה נשמע מה הענין‪.‬‬ ‫גש אליו ושאל אותו מה הוא מחפש‪ ...‬ומי כבר מדבר‬ ‫נשארו בסל הכביסה‪...‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬געב א קוק‪ ...‬אני בא בכל יום לישיבה בזמן‪,‬‬ ‫מ'גריסן א צווייטן' ולומר לו מילה טובה‪ .‬וכן כשחברך‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬שאת כל הכוחות שהיתה צריכה להשקיע‬ ‫לומד ומתפלל היטיב‪ ,‬אבל מרגיש אז ס'איז נישט דאס!‪ ...‬אני‬ ‫מקשה קושיא טובה‪ ,‬או התפללל לפני העמוד בהתלהבות‬ ‫בכביסה השקיעה רק בסילוק המפריעים‪ ,‬ולכן על אף‬ ‫לא הבחור שהייתי רוצה להיות! לא דמיינתי את שאיפותיי‬ ‫וחמימות‪ ,‬גש אליו ואל תחסוך מלתת לו מילה והתייחסות‬ ‫שהצליחה אמנם לסלק את המפריעים‪ ,‬אין בזה די לספק‬ ‫בצורה כזו‪ ,‬ולא נראה לי שאני על מסלול ההצלחה‪.‬‬ ‫נכונה‪ .‬וכך מצויות דוגמאות כאלו לרוב‪ ,‬בפרט לבחור שרוב‬ ‫אותה בסוף היום‪ ,‬כי איזה מין הצלחה היא זו? כי הרי את‬ ‫יומו הוא מצוי בין החברים‪.‬‬ ‫כבר תפסתי שבעצם גייט מיר גוט‪ ,‬וכל מה שמעיק עלי היא‬ ‫עבודתה המוטלת עליה לא הצליחה כראוי‪ ,‬וסיפוקה הוא רק‬ ‫קנאה'לע נסתרת על כל מיני בחורים סביבי שמושכים יותר‬ ‫והכלל שבכל הדוגמאות הוא‪ ,‬שתעשה זאת לא למען‬ ‫כאשר היא מוצאת את עצמה בסוף היום עם בגדים נקיים‪.‬‬ ‫תשומת לב‪ ,‬ונהנים יותר להיות בסביבתם‪ ,‬וזה בעצם מה‬ ‫הנאתך‪ ,‬אלא בכדי שיהנה השני מזה‪ .‬פעולות אלו נוטעות‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬איפה אני מוצא את עצמי דומה לאותה‬ ‫שמוציא לי את ה'אויר' מהגלגלים‪ .‬ואמנם השקעתי כבר‬ ‫בלבו את ההרגשה שטוב לי כאשר טוב לשני‪ ,‬ושמח אני‬ ‫באביטשקע?‬ ‫כמה וכמה זמני התבוננות בכדי לשרש אותה הקנאה‪ ,‬וזה‬ ‫כאשר חברי בשמחה‪ ,‬ומביאות אותך להיות חפץ ורוצה‬ ‫משפיע‪ :‬חשוב נא בעצמך‪ .‬הקנאה בערה בלבך‪ ,‬הציקה‬ ‫הועיל אמנם‪ ,‬אבל זה עדיין אינו מספק אותי‪.‬‬ ‫לראות בהצלחת השני‪ .‬ואז תמצא את עצמך שאין לך שום‬ ‫לך והפריעה לך להתקדם בעבודתך‪ ,‬והנה הצלחת אמנם‬ ‫כי בשנה שעברה הייתי מלא חיות וסיפוק‪ ,‬הרגשתי‬ ‫מפריע לפני עיניך‪ ,‬ותוכל להיות מרוכז בעליה והתרוממות‬ ‫בתחבולות שונות ללחום עם הקנאה‪ ,‬לרדוף אחריה בכל‬ ‫שאני מתעלה מדי יום‪ ,‬ואני מתקרב והולך אל שאיפותיי‬ ‫הנפש כשאיפתך הטהורה כמאז ומקדם‪.‬‬ ‫מיני דרכי מלחמה‪ ,‬עשית כראוי אמנם‪ ,‬וזוהי תחילת הדרך‪.‬‬ ‫וחלומותיי‪ .‬והנה‪ ,‬מאז שהתחילה הקנאה לקנן בליבי וגזלה‬ ‫אבל כל זה לא מספיק‪ ,‬כי על אף שחזרת ושיננת את המטרה‬ ‫ממני את השמחה והחיות‪ ,‬על אף שעתה ב"ה הצלחתי‬ ‫שלך בחייך‪ ,‬והתבוננת כמה פעמים היטיב שתכליתך בעולם‬ ‫כך יהודי ניגש לעבודת‬ ‫היא למצוא חן בעיני הבורא יתברך‪ ,‬וכל תכליתך רק לעשות‬ ‫לסלק את הקנאה במידה מסוימת‪ ,‬אבל עדיין לא חזרתי‬ ‫למה שהיה ‪ -‬הסיפוק עדיין ממני והלאה‪ .‬כאלו אני 'גורר'‬ ‫המידות‬ ‫נחת רוח לפניו ‪ -‬הרי עדיין הקנאה חוזרת ומתעוררת עוד‬ ‫את הרגליים לישיבה‪ ...‬אני מקווה שאתה יודע מהי הרגשת‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬לפי מה שאתה מתאר עתה‪ ,‬הרי העצה לקנאה‬ ‫פעם ועוד פעם‪ ,‬ואתה שוב חוזר ונלחם עמה‪ ,‬וכך רצוא‬ ‫הגרירה הזאת‪ ...‬איך האף אז דו פארשטייסט מיר‪...‬‬ ‫ברורה וקלה עד למאוד‪ ,‬למה אם כן חזרת עמי כך כל‬ ‫ושוב עוד ועוד ‪ -‬ולמעשה אתה עסוק במלחמה עם הקנאה‪,‬‬ ‫משפיע‪ :‬אוי כמה שאני מבין אותך‪ .‬אוודאי אז איך פיל דיר‬ ‫באריכות (בגליון הקודם) על שינון המטרה והתכלית בעולם‬ ‫במקום להיות עסוק בעלייה ושטייגן בתורה ועבודה‪ ,‬שעל‬ ‫מיט‪ .‬מתוך דבריך נראה לי שאתה צריך להשקיע יותר‬ ‫כדי לסלק ממני את הקנאה?‬ ‫אף שאין נגרע מעבודתך כלום‪ ,‬אבל הם כבר נעשים ברפיון‬ ‫בחלק ה'עשה טוב'!‬ ‫ידים ובחלישות הכח‪ .‬וכל זאת מפני שלא עסקת ב'עשה‬ ‫משפיע‪ :‬שתי תשובות בדבר‪ .‬אלף‪ ,‬כי כל זמן שהקנאה‬ ‫טוב' ובחלק החיובי של עקירת הקנאה‪.‬‬ ‫בוערת אי אפשר לדבר עם האדם על פארגינען א צווייטן‪,‬‬ ‫ולכן צריכים קודם כל לסלק את הקנאה הבוערת על ידי‬ ‫מעשה בבאביטשקע‬ ‫שינון והצבת המטרה הנכונה‪ .‬ורק אח"כ יכולים להתחיל‬ ‫עם ה'עשה טוב'‪.‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬מאיפה נכנס כאן ענין 'עשה טוב'? טענו פעולות של פארגינען‬ ‫בחיטים והודה לו בזכר קדשו‪ ...‬מה ראית במילים שלי איזה‬ ‫בית ‪ -‬וזה העיקר‪ ,‬כי את כל הפעולות דלעיל יכול גם‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬לא הבנתי איזה חלק חיובי שייך בנושא של‬ ‫ענין של חוסר עסק ב'עשה טוב'? הרי בעצם העבודה לא‬ ‫גוי להבין‪ .‬כי גם גוי מבין שצריכים לבנות יחסים טובים‬ ‫קנאה? קנאה היא מדה שלילית שצריכים לבערה ולסלקה מן‬ ‫גרעתי כלום‪ ,‬ואני הרי לומד ומתפלל וממלא את שעותיי‬ ‫עם הסביבה למען נוחיותו‪ ,‬ובכדי להשרות אוירה טובה‬ ‫הדרך‪ ,‬כמו שמסלקים אחד מן השרצים ב'חומר הדברה'‪...‬‬ ‫די טוב‪.‬‬ ‫מסביבו‪ ,‬ונמצא שכל פעולתיו היא להגדיל ולרומם את‬ ‫איזה ענין חיובי יש כאן?‬ ‫משפיע‪ :‬לא לא‪ .‬לא הייתה כוונתי לבקר את עבודתך‬ ‫יישותו ומעמדו‪ .‬אבל היהודי יש לו מטרה אחרת לגמרי‪ ,‬כי‬ ‫משפיע‪ :‬כמו שאמרתי לך מקודם‪ ,‬לעורר את הלב צו‬ ‫חלילה! בא אפרט לך מה היתה כוונתי‪ .‬כי כאשר לקחת‬ ‫יהודי יודע שכל תכליתו היא להתקרב אל הבורא יתברך‪,‬‬ ‫פארגינען א צווייטן ולשמוח בהצלחת הזולת‪ .‬ואז לא‬ ‫את עצמך לסלק את מדת ה'קנאה'‪ ,‬עסקת רק ב'סור מרע'‬ ‫ולהסיר ממנו את המסכים המבדילים בינו לבין קונו ‪ -‬שהם‬ ‫רק שלא מפריע לך כשאתה רואה אחד מצליח‪ ,‬אלא‬ ‫של העבודה הזאת‪ ,‬דהיינו שניסית לעבוד בכל מיני דרכים‬ ‫המה חיפוש אחר הגדלת יישותו ופרסום הצלחתו ומעמדו‪.‬‬ ‫שהצלחתו היא היא הצלחתך‪ ,‬וכשאתה רואה את ביהמ"ד‬ ‫ודרכי התבוננות ומחשבה שהקנאה לא תשפיע עליך‪ ,‬ואיך‬ ‫ולכן כאשר יהודי ניגש לעבודת המידות‪ ,‬אין הוא עושה‬ ‫מלא בבחורים לומדים בהתמדה און שטייגן העכער הרי זה‬ ‫להתרחק ממנה‪ .‬אבל עדיין לא עסקת בחלק החיובי של‬ ‫זאת מתוך נימוס גרידא‪ ,‬או מתוך רצון להפטר מרגשות‬ ‫ממלא את לבך בשמחה‪ ,‬והנך מקבל 'מוחין' ללימוד ויגיעת‬ ‫פארגינען א צווייטן‪ ,‬ולשמוח בשמחתו והצלחתו‪ ,‬ולעמוד‬ ‫המפריעים לו בדרכו‪ ,‬אלא אך ורק מתוך הכרה ברורה‬ ‫התפילה‪ .‬ואז בוודאי ובוודאי שלא שייכת כאן קנאה כלל‬ ‫לימין חברך וכדומה‪ ,‬שכל אלו יזרימו בך חיות חדשה‪,‬‬ ‫בתכליתו בעולם‪ ,‬שהיא להגדיל כבוד שמו יתברך‪ ,‬ושיהיה‬ ‫וכלל‪.‬‬ ‫וימלאו אותך בסיפוק ובחיות שניטלו ממך על ידי מדת‬ ‫כל מציאותו כלי ומקום להשראת שכינתו‪ .‬ומתוך כך מבין‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬איך עושים את זה? איך מגיעים למידה נפלאה‬ ‫הקנאה‪.‬‬ ‫שאל לו לקנא בהצלחת השני ‪ -‬שזוהי עבודת ה'סור מרע'‪.‬‬ ‫כזו לשמוח עד כדי כך שהצלחת הזולת היא הצלחתי? זה‬ ‫הדבר מזכיר לי את אותה באביטשקע‪ ...‬היֹה היתה סבתא‬ ‫ומתוך כך מתחיל בפעולות של 'עשה טוב' ‪ -‬שגורמות לו‬ ‫נראה מוגזם! לא?‬ ‫זקינה שיום אחד בשבוע היה מוקדש אצלה כולו לכיבוס‬ ‫להיות חפץ ושמח בשמחת השני‪ .‬עד שלא רק שלא מקנא‬ ‫משפיע‪ :‬העצה לזה היא על ידי פעולות! כי הכלל הוא‬ ‫הבגדים ותלייתם לייבוש על חבלים הנטויים על שני‬ ‫בהצלחת השני‪ ,‬שזה נובע מהרגשת העצמיות והיישות‪,‬‬ ‫שהאדם נפעל לפי פעולותיו‪ .‬ולכן ככל שתרבה יותר‬ ‫מקלות שהיו נטועים בלב החצר‪ ,‬כדרכן של חצרות‬ ‫אלא מבטל את כל כולו בשביל השני‪ ,‬עד שאינו מרגיש‬ ‫בפעולות המטיבות עם חבריך‪ ,‬וכל מיני מעשים המבטאים‬ ‫ירושלים באותם ימים‪ .‬עבודה רבה היתה זאת‪ ,‬והיו צריכים‬ ‫את עצמיותו כלל‪ ,‬ומרגיש את כל הכלל כולו עושים מטרה‬ ‫דאגה לזולת ומחשבה על צרכיהם של אחרים ‪ -‬ולאו דווקא‬ ‫לרתום את כל הכוחות כדי להצליח לגמור את כל המלאכה‪.‬‬ ‫אחת כאחד‪ ,‬והוא חלק אחד מתוך כלל גדול העושים‬ ‫עם אותם המעוררים בך את הקנאה‪ ,‬אלא בכללות תהיה‬ ‫והנה באותו היום החליטו כמה ילדים מופרעים להציק לה‬ ‫בשמחה רצון קונם‪.‬‬ ‫'נושא בעול עם חבירו' ‪ -‬וככל שתרבה יותר בפעולות של‬ ‫ולהפריע בעבודתה‪ ,‬והיתה צריכה לסלקם ולהבריחם‪ ,‬אלא‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬דברים גדולים שנית לי כאן‪ ,‬נכנסתי עם‬ ‫טוב עין‪ ,‬ישפיעו כל אלו על לבך פנימה‪ .‬וכגון‪ ,‬כשאתה נכנס‬ ‫שהילדים חזרו ובאו בכל פעם מחדש‪ ,‬ושוב היתה צריכה‬ ‫נקודה קטנה‪ ,‬והנה אני יוצא עם אוצר גדול‪ .‬יישר כח‪.‬‬ ‫לביהמ"ד ורואה ספרים שעוד מעט יחפשו אחריהם‪ ,‬והנך‬ ‫להבריחם‪ ,‬עד שהיתה עסוקה בזה כמה וכמה שעות‪ .‬והנה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫הרה"ח ר' אברהם יהושע‬ ‫הרה"ח ר' ברוך‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫הרה"ח ר' ישראל הערש‬ ‫העשיל גוטליב שליט"א‬ ‫שטערן שליט"א‬ ‫שליט"א‬ ‫שלוחה בזה לידידנו הנכבד‪ ,‬המוכתר במעלות רמות‪ ,‬איש אשר רוח בו‪ ,‬הפצת אור מרן הבעש"ט‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר תומך חיים‬ ‫ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו‬ ‫הזוכים בהגרלה‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫נדבן מאמר בספה"ק 'מאור עינים' העומד לצאת לאור עולם‬ ‫הרה"ח ר' שמעון עוזר דימאנט‬ ‫בין הנבחנים החשובים בסדר היומי‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫שליט"א‬ ‫הרב ישראל באש‪ ,‬ירושלים‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה‬ ‫הרב מנחם שטיינבערגער‪ ,‬ירושלים‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫• בריח התיכון •‬ ‫הרב לוי יצחק טוביאס‪ ,‬בני ברק‬ ‫הגליון מוקדש לעילוי נשמת‬ ‫ספר‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫האה"ח מרת נעמי רבקה ב"ר דוב בער הלוי ע"ה‬ ‫הב’ אלעזר כ”ץ‪ ,‬בני ברק‬ ‫”מאמרי‬ ‫התחזקות” ‪-‬‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫קרישבסקי‬ ‫לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט‬ ‫הרב נחמן ויזניצער‪ ,‬בני ברק‬ ‫שמירת עינים‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח‪,‬‬ ‫הב’ חיים יעקב וויינאוויטש‪ ,‬בני ברק‬ ‫הרה"ח ר' בנימין בראנסדורפער שליט"א‬ ‫בבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫נלב"ע ד' כסלו תש"פ‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫מפעלות קול דודי‬ ‫לעריכת המבחנים היומיים ‪ -‬קו המבחנים המיוחד‪:‬‬ ‫‪0733.454.244‬‬ ‫נדבת בניה‪ :‬הרה"ח ר' ישראל קרישבסקי שליט"א הרה"ח ר' אברהם‬ ‫· תומך חיים ·‬ ‫יצחק קרישבסקי שליט"א חתניה‪ :‬הרה"ח ר' אברהם יצחק בהגר"ר‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫סאקס שליט"א הרה"ח ר' אברהם מארקאוויטש שליט"א‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה‬ ‫לכל הקשור לסדר היומי בחסידות‪ ,‬התקשרו לקו ‘קול דודי’ ‪035.100.200‬‬ ‫שיעורים יומיים בהיכל המרכזי שלוחה ‪ | 1‬להרשמה למנוי לחוברת החודשית‬ ‫מבוארת שלוחה ‪ | 33‬לקבלת חברותא טלפוני שלוחה ‪40‬‬ ‫ב‬ ‫מערכי דעת ולב ביסודות החסידות‬ ‫להתבונן‬ ‫ימי חנוכה אלו‬ ‫מפני מה בשבת‬ ‫מה הטעם ש"מלאכת מחשבת אסרה תורה" בשבת?‬ ‫במה דומים ימי חנוכה לשאר המועדים?‬ ‫מאמר ראשון ביסודות קדושת ימי החנוכה‬ ‫ויו"ט מצוה ליהנות מאור הנר‪ ,‬ובנר חנוכה אסור להשתמש לאורה?‬ ‫חנוכה חל בסוף ימי החודש ‪ -‬בזמן מיעוט הירח‪ ,‬ומצוותה בלילה ‪ -‬זמן‬ ‫ויו"ט הוא מצד עלית השכינה הק'‪ ,‬וכל העולמות והנשמות נמשכין‬ ‫שליטת הקלי' כנ"ל‪ ,‬על פתח ביתו מבחוץ ‪ -‬ברשות הרבים‪ ,‬מקום‬ ‫החיצונים טורא דפרודא‪ ,‬למטה מעשרה טפחים ‪ -‬שבו מעולם לא‬ ‫אחריה וחוזרין ומתעלין לשרשן הרמתה‪ ,‬מה שאין כן חנוכה אין בה‬ ‫שום בחי' עלית הקדושה יותר מימות החול‪ ,‬אלא שלמטה ממש נמשך‬ ‫א‬ ‫ירדה שכינה‪ ,‬בצד שמאל ‪ -‬מקום עמידת סטרא דשמאלא‪ ,‬כי אכן‬ ‫קדושה נפלאה מעין הקדושה שאנו זוכין בשעה שהעולמות חוזרין‬ ‫'אלו הם מועדי'‬ ‫כל ענין וקדושת חנוכה הוא להמשיך הקדושה עד למקום החושך‪,‬‬ ‫לשרשן העליון‪( .‬וכמשמעות דברי האריז"ל שנר שבת ונר חנוכה שתיהן הן באותו‬ ‫ימי החנוכה מאירים באורם ובקדושתם הנפלאה‪ ,‬וכמבואר בספה"ק‬ ‫במקום ובזמן שבדרך כלל אין מאיר ומתגלה שם אור העליון ודווקא‬ ‫בחינה בסוד יחוד שלם‪ ,‬וכל ההפרש הוא רק שבנר שבת אנו זוכין לקדושה נפלאה‬ ‫שבכל זמני מועד השי"ת פונה ומתגלה אלינו בני ישראל‪ ,‬ומאיר‬ ‫שם צריך להאיר‪.‬‬ ‫הלזו ע"י בחי' עלית השכינה‪ ,‬ובחנוכה אנו זוכין לבחי' קדושה הלזו למטה ממש)‪.‬‬ ‫לנו הארה וגילוי מיוחד כל מועד כפי בחינתו‪ ,‬ואשר לכן המועדים‬ ‫ואיתא מצדיקים זי"ע שבזמן הגלות יש נשמות נמוכות שכל עליית‬ ‫תורתם ומצוותם וכל תיקון נשמתם הוא רק בכח קדושת נרות חנוכה‪,‬‬ ‫שהם האנשים שכל מציאותם הוא בחוץ ובחיצוניות‪ ,‬שקועים לגמרי‬ ‫ג‬ ‫הקדושים מכונים בפסוק "פני ה'"‪( ,‬וכלשון הכתוב [דברים טז‪ ,‬טז] "שלוש‬ ‫פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך")‪ ,‬ש'פנים' הוא מלשון 'פונה'‪,‬‬ ‫כי על ידי הפנים האדם פונה אל חבירו‪ ,‬וכמו"כ על ידי המועדים‬ ‫בגשמיות וחומריות עד בלתי יכולת להינתק מהם‪ ,‬ואפילו אם לומדים‬ ‫קדושה בתחתונים‬ ‫הקדושים השי"ת פונה ומתגלה אלינו‪ ,‬וכמו שעל פני האדם ניכר‬ ‫או מקיימים מצוה מן המצוות אין ביכולת תורתם ומצוותם להתעלות‬ ‫ונתגלתה נפשיותו וחיותו יותר מאשר על שאר אבריו‪ ,‬ולכן כאשר‬ ‫וזה הטעם שאין שום איסור עשית מלאכה בחנוכה‪ ,‬כי דווקא בשבת‬ ‫למעלה אל קומת הקדושה‪ ,‬ורק בחנוכה כאשר מאיר אור הקדושה עד‬ ‫האדם מלא חיות ושמחת הנפש פניו מפיקות נוגה ומאירות וזורחות‬ ‫ויו"ט שקדושתם מצד עליית הקדושה למעלה‪ ,‬אז נאסרנו ממלאכה‪,‬‬ ‫לחוץ‪ ,‬אזי גם להם נמשך אורה ושמחה‪ ,‬וגם הם יכולים להידבק בה‬ ‫באור יקרות‪ ,‬כמו"כ זמני המועדים הק' המכונים "פני ה'" הנה הם‬ ‫כי הנה מצינו ש"מלאכת מחשבת אסרה תורה"‪ ,‬ולכן העושה מלאכה‬ ‫ולהתעלות ולהימשך אחריה‪.‬‬ ‫כלאחר יד ושלא בכוונה פטור‪ ,‬ומבואר בספה"ק שיש ללמוד מזה‬ ‫מפיקים נוגה‪ ,‬ובהם הוא עיקר זמן התגלות אור אלוקותו ית' בעולם‬ ‫וכידוע העובדא המסופר אצל חסידים שהביאו קוויטל לפני הרבי‬ ‫שעיקר הקלקול המתהווה על ידי מעשה המלאכה בשבת‪ ,‬הוא בזה‬ ‫יותר ויותר משאר ימות השנה‪.‬‬ ‫הקדוש ה"חוזה מלובלין" זי"ע שבו נרשם שמו של איש בליעל 'מוסר'‬ ‫שמטריד מחשבתו לעסוק בעניני המלאכה‪ ,‬ולכן אסרה תורה רק‬ ‫והנה חנוכה ופורים הם מועדים שהיתוספו מדרבנן‪ ,‬מ"מ גם הם‬ ‫רח"ל‪ ,‬והרבי הקדוש אמר שנשמתו מאירה בכל העולמות‪ ,‬עד שבדקו‬ ‫מלאכה הבא על ידי מחשבה‪ ,‬והביאור בזה כי ידוע שעיקר התלבשות‬ ‫מכלל המועדים הק'‪ ,‬וכדאיתא בזוה"ק (בהקדמת התיקונים מזוהר חדש)‬ ‫ומצאו שבשעה זו הדליק נר חנוכה‪ ,‬אשר בזמן יקר זו יש תקוה לכל‬ ‫הנשמה והקדושה שבאדם הוא במוחו ומחשבתו‪ ,‬ולכן כאשר האדם‬ ‫וז"ל 'ומאי אינון מועדי ה'? אלין אינון חג המצות וחד השבועות וחג‬ ‫אחד מישראל‪ ,‬אפילו למי שנמצא בדיוטא התחתונה‪.‬‬ ‫עוסק במלאכתו ומטריד מחשבתו בענייני מלאכה‪ ,‬הרי הוא בעצם‬ ‫הסוכות ‪ -‬הרי תלת‪ ,‬תלת אחרנין ‪ -‬ראש השנה חנוכה פורים‪ ,‬תלתא‬ ‫וזה הטעם מה שמצינו בנרות חנוכה שקודש הם‪ ,‬ואין לנו רשות‬ ‫משפיל את נשמתו ורוחניותו ומלבישם בענייני הגשמיות‪ ,‬ואין לך‬ ‫מנהון איקרון 'מועדי ה' '‪ ,‬תלת אחרנין איקרון 'אלה הם מועדי'‪ -( .‬ומי‬ ‫להשתמש בהם‪ ,‬ולכאורה במה שונה מנרות שבת ויו"ט שג"כ קודש‬ ‫פגם גדול מזה‪.‬‬ ‫הם מועדי ה'? אלו הם חג המצות וחד השבועות וחג הסוכות הרי שלושה‪[ ,‬ולעומתם‬ ‫הם‪ ,‬ואעפ"כ מותר ומצווה ליהנות ולהשתמש לאורם‪( ,‬ואם אינו נהנה‬ ‫אלא שבימות החול זהו גופא התיקון שגזרה חכמתו ית'‪ ,‬שהקדושה‬ ‫עוד] שלושת אחרים [שהם] ראש השנה חנוכה פורים‪ ,‬שלושה מהם נקראים [ונרמזים‬ ‫לאורם לא יצא יד"ח‪ ,‬כדאיתא בשו"ע‪ ,‬או"ח סי' רס"ג סעיף ט')‪.‬‬ ‫תרד ממדריגתה ותברר במקומות הנמוכים ותעלם ותתקנם‪ ,‬ולכן‬ ‫במה שנאמר בפסוק] 'מועדי ה' '‪ ,‬שלושת האחרים נקראים [ונרמזים במה שנאמר‬ ‫אמנם החילוק הוא‪ ,‬כי הנה כל אור המאיר במקומו‪ ,‬הרי הוא מאיר‬ ‫אין בזה פגם‪ ,‬כי בזה גופא מביאין את העולם לידי תיקונו‪( ,‬ומטעם‬ ‫בפסוק] 'אלה הם מועדי')‪.‬‬ ‫באופן נכון‪ ,‬ויש את הכלים לקבלו ולהשתמש בהם כראוי‪ ,‬ולא לפגום‬ ‫זה לכמה דעות יש מצוה בעשיית מלאכה בימות החול‪ ,‬כיון שעי"ז מתקנין ומזככין‬ ‫ומעתה גם בחנוכה שהוא מכלל המועדים הקדושים כביכול השי"ת‬ ‫בהם ח"ו‪ ,‬ולכן בשבת ויו"ט כאשר העולמות עולין ומתעלין למקומות‬ ‫את העולמות)‪ ,‬אבל בשבת קודש שהעולמות חוזרין ומתעלין למעלה‬ ‫פונה ומתגלה אלינו ומאיר לנו הארת פניו‪ ,‬ומרבינו האריז"ל איתא‬ ‫גבוהים‪( ,‬ואנו מתעלים עמהם‪ ,‬ונפשותינו מזדככת מעין הזיכוך הנמצא שם‬ ‫והקדושה מתפשטת מלבושי הקלי'‪( ,‬כי בשבת אין הגלות שולטת‪ ,‬ויש‬ ‫שזה נרמז במאמרם ז"ל (שבת כא‪" ):‬מצוותה משתשקע החמה ועד‬ ‫למעלה)‪ ,‬אין פגם ואין חיסרון להשתמש לאורה‪ ,‬ואדרבה מותר ומצוה‬ ‫ביכולת בני ישראל להתעלות אחר השכינה‪ ,‬ולעלות עמה למעלה למעלה‪ ,‬ואין צורך‬ ‫שתכלה רגל מן השוק"‪ ,‬ונקטו חז"ל במליצות לשונם לשון רגל‪,‬‬ ‫להשתמש לאורה‪ ,‬כי שם במקום העליון יש לנו הכלים לקבל בקרבנו‬ ‫לעסוק בבירורים ותיקונים)‪ ,‬הנה העושה בו ח"ו מלאכה‪ ,‬ומלביש את כח‬ ‫להורות שע"י קדושת נרות החנוכה נמשך ונתגלה קדושה מעין‬ ‫את אור הקדושה העליונה‪ ,‬והרי אנו בבחי' של צדיקים יושבים‬ ‫המחשבה הרוחנית וקדושת נשמתו בלבושי חולין‪ ,‬הרי זה ח"ו חילול‬ ‫קדושת הרגלים הק'‪( .‬וכתב האריז"ל שבתיבת רג"ל נרמז סוד האור העליון‬ ‫וכביכול נהנים מזיו השכינה‪ ,‬בלא חשש שנפגום בקדושתה‪.‬‬ ‫הקודש‪ ,‬שבזה משפיל ח"ו את השכינה וקומת הקדושה ומורידם‬ ‫המאיר ברגלים הקדושים‪ ,‬שהם סוד שמות הקדושים הוי"ה אהי"ה במילוי יודי"ן‪ ,‬שהם‬ ‫למקום הקלי'‪ ,‬ואין לך חילול הקודש גדול מזה‪.‬‬ ‫בגימ' רג"ל‪ ,‬ועל אורות קדושים אלו עצמם רמזו חז"ל בלשונם 'עד שתכלה רגל מן‬ ‫אבל בחנוכה כאשר השי"ת מאיר אור עליון ביומין דחול‪ ,‬הרי כאן‬ ‫למטה אין לנו את הכלים הנכונים להשתמש באור קדוש ונורא זה‪,‬‬ ‫משא"כ בחנוכה שקדושתה אינה מצד עלית השכינה‪ ,‬והשכינה נמצאה‬ ‫השוק' שהם המאירים ומתגלים בחנוכה)‪.‬‬ ‫ולכן אסור להשתמש לאורה‪ ,‬שלא נפגום בקדושה ונוציאה ח"ו‬ ‫במקומה למטה‪ ,‬שוב אין שום פגם במה שעושים בה מלאכה‪ ,‬כי אע"פ‬ ‫מהקודש לחול‪ ,‬וכדאיתא בחז"ל שלכן גנז השי"ת את אור יום הראשון‬ ‫כי ראה שאין העולם כדאי להשתמש בה‪ ,‬ויכולים לפגום בה ח"ו‪ ,‬ולכן‬ ‫שמורידים את המחשבה העליונה אל עניני המלאכה והגשמיות‪ ,‬מ"מ‬ ‫הרי ‪ -‬בחנוכה ‪ -‬שם למטה במקום המלאכה והגשמיות השכינה שורה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫בחנוכה כאשר מאיר אור נורא למטה מצוה לראותם ולהימשך אחריה‪,‬‬ ‫ובאמת זהו החידוש העצום שיש בחנוכה‪ ,‬שבמקום המלאכה‬ ‫בין קדושת שבת ויו"ט לקדושת חנוכה‬ ‫אבל לא להשתמש בה‪ ,‬שלא להוציאה ח"ו מהקודש לחול‪.‬‬ ‫והגשמיות ‪ -‬מקום החושך והקלי'‪ ,‬שם השכינה שורה ומאירה כמו‬ ‫אמנם צריך להבין מהו הקדושה המאיר ומתגלה בחנוכה? ואיך אפשר‬ ‫כשהיא במקומה למעלה‪ .‬וכמו שביאר הרה"ק בעל התניא זי"ע (סידור‬ ‫ה‬ ‫לומר שהוא כאותו הארה שבשאר המועדים והרגלים הקדושים‪ ,‬הא‬ ‫ע"פ דא"ח) שהסיבה שבכל זמני הקודש יש עליה לקדושה למעלה‪ ,‬כי‬ ‫בכל זמן ומועד ‪ -‬כאשר נתגלה עלינו ומאיר בנו אור העליון ‪ -‬אנו‬ ‫אע"פ שמאיר בהם אור גדול וקדוש‪ ,‬מ"מ אין בכח אור הקדושה לבטל‬ ‫את עצם הקלי'‪ ,‬רק להישמר ולהתעלות הימנה‪ ,‬ולכן עילוי הקדושה‬ ‫מצווים על שביתה ממלאכה‪ ,‬וכמו שידוע הטעם הפנימי בזה כיון‬ ‫חנוכה געלט‬ ‫מוכרח שיבוא באופן שהקדושה תתעלה למעלה‪ ,‬ויהא גבול מפסיק‬ ‫שבזמני קודש אלו כאשר מאיר ומתגלה אלינו אור אלוקותו‪ ,‬אנו‬ ‫ובזה יבואר מנהגן של ישראל ליתן לנערים חנוכה געלט ‪ -‬דמי חנוכה‪,‬‬ ‫בין קומת הקדושה לקומת הקלי'‪ ,‬אבל בחנוכה מאיר אור נפלא כזה‬ ‫מזדככים ועולים ומתעלים וזוכים להיות מדרי מעלה במקום העליון‬ ‫ושמעתי משם אחד הצדיקים זי"ע שיש להביא מקור למנהג זה‪ ,‬ממה‬ ‫שעל זה נאמר "גם חושך לא יחשיך ממך"‪ ,‬ולכן יש ביכולת אור‬ ‫שאין שולט שם בחי' החטא וזוהמת הנחש‪ ,‬ושם לא שייכא ענין‬ ‫שאמרו בגמ'(שבת כב‪' ).‬אסור להרצות (‪ -‬למנות) מעות כנגד נר חנוכה'‪,‬‬ ‫קדוש זה להאיר במקום החושך והקלי' עצמם‪ ,‬ולבטלם ולהכניעם‬ ‫מלאכת עבודה כלל‪ ,‬כי כל ענין מלאכת העבודה הכל נסבב בסיבת‬ ‫וממה שנקטו דוגמא זו ש"מ כי אכן המנהג היה בדווקא להתעסק‬ ‫אל הקדושה‪.‬‬ ‫החטא‪ ,‬שעי"ז נתקלקל העולם ונתגשם וצריכים לעמול בעמל מלאכה‬ ‫במעות אצל נר חנוכה‪ ,‬וזה הזהירו דמ"מ אסור למנותם בפני הנר‬ ‫לתקנו ולזככו‪ ,‬ובזמני הקודש שאנו דבקים במקום עליון הזך ומזוכך‬ ‫וביאר שם שזה הענין שמצינו (שבת כב‪ ).‬ש'מזוזה מקומה מימין הפתח‪,‬‬ ‫חנוכה‪.‬‬ ‫לא שייכא בחי' מלאכה‪ ,‬ומעתה קשה אם חנוכה הוא ג"כ מהמועדים‬ ‫ונר חנוכה מקומה משמאל הפתח'‪ ,‬כי מקום קומת הקדושה הוא‬ ‫הק' וגם בו מאיר ומתגלה אור אלוקותו ית'‪ ,‬א"כ איך אנו מותרים בו‬ ‫ובפנימיות הענין נראה דמזה הטעם קבעו ליתן מעות בחנוכה‬ ‫בצד ימין כידוע‪ ,‬וזהו ענין המזוזה שהוא שמירה על קומת הקדושה‬ ‫בעשיית מלאכה?‪.‬‬ ‫ופורים‪ ,‬ואף קבעוהו בשם דמי חנוכה ומעות פורים‪ ,‬להורות הענין‬ ‫שבימין‪ ,‬כי על ידי המזוזה אנו ממשיכים אור המקיף המסמא את‬ ‫שהוא מימות החול דווקא‪ ,‬ואע"פ שהן זמנים מקודשים‪ ,‬מ"מ עניינם‬ ‫עיני החיצונים לבל יוכלו ליקרב אל הבית אשר שם מקום השראת‬ ‫אמנם הביאור בזה‪ ,‬כי אכן שונה במהותו אופן התגלות הקדושה‬ ‫שהקדושה נמשכת ומתפשטת למטה אף בגבולות החולין‪ ,‬ולא שאנו‬ ‫הקדושה‪ .‬אבל לעומת זה הקדושה הנמשך על ידי נר חנוכה הוא‬ ‫בחנוכה מאשר בשאר עיתות קודש‪ ,‬שאם בשאר זמני הקודש אזי‬ ‫נפשטים מגבולות החול ומתעלים לגבול הקדושה כמו בשבתות‬ ‫באופן הפכיי‪ ,‬שמאיר קדושה גדולה לחוץ במקום החיצונים‪ ,‬ועד‬ ‫מכח התגלות הקדושה אנו נפשטים מחומריותנו‪ ,‬ועולים ומתעלים‬ ‫וימים טובים‪ ,‬ולזה המנהג להתעסק דווקא במעות בימים אלו‪ ,‬ועוד‬ ‫שמתבטלים ונכנעין בפני הקדושה‪ ,‬לכן מקומה בצד שמאל מקום‬ ‫למעלה להיות מדורינו בין דרי מעלה‪ ,‬הרי לעומת זה בחנוכה אנו‬ ‫מייחדים שמם מעות פורים ודמי חנוכה‪ ,‬להורות שאין סתירה בין‬ ‫אחיזת החיצונים‪ ,‬לבטלם ולהכניעם‪.‬‬ ‫נשארים במקומנו למטה‪ ,‬אלא שהקדושה העליונה יורדת ומתפשטת‬ ‫שמות של זמנים קדושים אלו למעות ודמים‪ .‬אלא שמ"מ אסור‬ ‫אלינו למטה‪.‬‬ ‫להרצותן בפני הנר‪ ,‬וידוע מצדיקים שרמזו בזה שמקדושת נר חנוכה‬ ‫למאס כל עניני הבלי עוה"ז‪ ,‬עד שלא יהא שום רצון למעות‪ ,‬כי אכן‬ ‫עיקר התכלית בהמשכת אור העליון למטה הוא כדי לבטל כל בחי'‬ ‫ד‬ ‫וכדאיתא מהאריז"ל (שעה"כ ענין חנוכה דרוש א') בסוד נר שבת ונר חנוכה‬ ‫ששתיהן רומזין על יחוד עליון מאוד‪ ,‬אלא שיש הפרש ביניהם כי‬ ‫נר שבת עולה היא (‪ -‬השכינה הק') למעלה עד הכתר שלו ממש‪ ,‬ובנר‬ ‫הקלי' כהמס דונג מפני אש‪.‬‬ ‫תיקון הנשמות הנמוכות‬ ‫חנוכה אינה עולה כלל ונשארת במקומה למטה‪ ,‬אלא שיורדים אליה‬ ‫מעובד מתוך שיעורו הקבוע של המשפיע הגה"ח ר' בן ציון אפל שליט"א‪ ,‬מתוך‬ ‫ומבואר בספה"ק שכאשר נתבונן נראה שלא זו בלבד‪ ,‬אלא כל עניני‬ ‫כל הבחינות האלו למטה במקומה‪.‬‬ ‫הקונטרס החדש "משמח ציון" – חנוכה‬ ‫חנוכה מורים על זמנים ומקומות הנמוכים‪ ,‬מקום שליטת הקלי'‪,‬‬ ‫וכן איתא עוד מהאריז"ל (פע"ח שער חנוכה פ"ד) שלכן אנו מדליקין נר‬ ‫רשפיה ‪ /‬כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות‬ ‫חנוכה עם שקיעת החמה‪ ,‬כי אז היא מדת לילה‪ ,‬והיא (‪ -‬השכינה הק')‬ ‫יורדת למטה אל הבריאה וליצירה ולעשיה‪ ,‬ליתן טרף לביתה וחוק‬ ‫לנערותיה‪ -( ,‬להמשיך שפע לנשמות וניצוצות הקדושה שלמטה‪ ,‬אמנם ירידה זו‬ ‫כשיאמר בפסוקי דזמרה הללוהו מן השמים‪ ,‬ידמה בנפשו כאילו הוא עומד בעולם‬ ‫הוא כידוע בסוד גלות השכינה‪ ,‬כי בעולמות התחתונים הוא מקום הסתר וחושך‪,‬‬ ‫עליון ומצוה להם שיהללו את ה'‪.‬‬ ‫והקלי' שולטת שם‪ ,‬אמנם דווקא בזמן חשוך זה בא מצוות ההדלקה)‪ ,‬ואז אנו‬ ‫ממשיכין לה אותה האורות שהיו לה למעלה‪.‬‬ ‫הרה"ק המגיד מקאז'ניץ זי"ע (עבודת ישראל ‪ -‬יקר מפז‪ ,‬הפטרת וירא)‬ ‫נמצא ששונה קדושת חנוכה מקדושת שבת ויו"ט‪ ,‬שקדושת שבת‬ ‫ג‬ ‫להערות והארות‪ ,‬וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה ‪0‬‬ ‫דאס חסיד'ישע לעבן‬ ‫שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת‬ ‫אנה אבקשך‬ ‫היתד הקטן‬ ‫כשעיניו של חייקל העגלון נפלו על המיטה המוצעת‬ ‫שמחה בהישגים‬ ‫התרגשות יציפו את לבך לנוכח הרגע המאושר‪.‬‬ ‫מה זה נחשב בכלל‪ ...‬כמו כן‪ ,‬כל רגע מישהו‬ ‫שעמדה באכסניא‪ ,‬רגליו הוליכוהו לשם מאליו‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬שלא יישאר לך זמן בכלל לחשוב שאתה‬ ‫יכול להצליח יותר‪ ,‬ואז ‘נגמרה ההצלחה שלו’‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫המגיד הקדוש ממעזריטש זי”ע ותלמידיו הק’ עוד‬ ‫יותר מהשני‪ .‬קודם כל‪ ,‬כי אתה זוכר שמה שאתה‬ ‫זוהי מציאות חריפה מאוד של ‘נצרך לבריות’‪...‬‬ ‫זכיתי לערוך סיום על מקצוע חשוב בתורה‪,‬‬ ‫טרם הספיקו ליכנס מן העגלה אל האכסניא‪ ,‬אך הוא‬ ‫זכית לזה זה בכלל ‘חידוש’ וחסד ה’‪ ,‬ושנית‪ ,‬כי‬ ‫ב‪ .‬המציאות היא שאין לו שמחה כלל‪ ,‬משום‬ ‫וערכתי את הסיום ברוב עם הדרת מלך‪ ,‬ואף‬ ‫כבר הספיק למשוך מעל גביו את השמיכה‪ ,‬ולעצום‬ ‫כשאדם עסוק עם הערך עצמו‪ ,‬אין לו זמן לחשוב‬ ‫שכאמור שמחה היא עם הצלחה ושלימות‬ ‫הזמנתי את חבריי ומכריי‪ .‬אך למעשה היה‬ ‫את עפעפיו לשנת ישרים‪ ,‬שינה מתוקה היכולה‬ ‫על כך שלמישהו אחר יש את זה או אין את‬ ‫שקיבלת‪ ,‬והוא לא ממוקד בזה בכלל‪.‬‬ ‫הסיום עבורי סיוט כפול שלכאורה סותר‬ ‫לבוא רק אחרי יום נסיעה מפרך כזה‪.‬‬ ‫זה‪ .‬קח למשל אדם ששיווע לרפואה‪ ,‬וכשזכה‬ ‫עצמו מיניה וביה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הרגשתי שאני‬ ‫התלמידים נכנסו אחריו בזה אחר זה‪ ,‬הם נדו‬ ‫לרפואה‪ ,‬אין לו את הפנאי לחשוב בכלל אם‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מתגאה על חבריי שלא זכו לסיום זה‪ ,‬וזה‬ ‫מישהו אחר לא זכה‪ .‬הוא שמח על רפואתו שלו‪.‬‬ ‫הציק לי מאוד שהסיום מביא אותי לגאווה‬ ‫בחמלה אל בעל העגלה העייף‪ ,‬ופתחו בהכנותיהם‬ ‫כדי לבוא אל הפתרון לכך‪ ,‬יש לנו להתעמק‬ ‫ולהתבונן‪ :‬למה באמת אנשים מנסים למצוא את‬ ‫שכזו‪ .‬מצד שני‪ ,‬אני בעצמי לא הרגשתי‬ ‫הקדושות לתפילת ערבית עם רבם הקדוש‪ ,‬המגיד‬ ‫הקדוש אף הוא נכנס כעבור מספר רגעים‪ ,‬ושלח‬ ‫ד‪.‬‬ ‫השמחה בכך שהם יותר שווים מהסביבה‪ ,‬או בכיבוש‬ ‫שום שמחה בסיום אליו זכיתי‪ .‬איך אתם‬ ‫היעד?‬ ‫יכולים לפתור לי את החידה הזאת‪ ,‬ומה עליי‬ ‫את אחד התלמידים לגשת אל העמוד‪ ,‬והחברייא‬ ‫כשאדם מגיע להבנה שהכל ‘חידוש’ והכל מתנת‬ ‫לעשות כדי להשתנות בענינים אלו?‬ ‫פתחה בעבודת קודש נוסח המגיד הקדוש ותלמידיו‪,‬‬ ‫שמים‪ ,‬אז השמחה אינה נשארת שמחה סתמית‪,‬‬ ‫התשובה היא‪ ,‬כי שמחה בנויה על משהו נוסף‪.‬‬ ‫לעילא מכל השגה ורעיון‪.‬‬ ‫אלא הופכת לשמחה כפולה ומכופלת‪.‬‬ ‫מקודם אמרנו שהשמחה בנויה על הכרת הערך‬ ‫ולמה? מפני שמעתה‪ ,‬לא רק עצם הדבר משמח‬ ‫והמעלה של הדבר שקיבלת‪ ,‬אבל ישנו עוד תנאי‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אותו‪ ,‬כמו למשל סיום המקצוע‪ ,‬או להבדיל‬ ‫שנדרש לשמחה‪ :‬שהדבר יהיה חידוש‪ .‬אנשים‬ ‫התשובה המעניינת היא שהדברים קשורים זה‬ ‫המיליון דולר‪ ,‬אלא גם העובדה שהבורא יתברך‬ ‫נושמים כל רגע‪ ,‬והם יודעים ומכירים איזה ערך‬ ‫בזה‪ .‬המדידה של עצמך מול חבריך‪ ,‬היא עצמה‬ ‫משסיימו המגיד והחבריא את עבודת קדשם‪ ,‬פנה‬ ‫אוהב אותו וחומל עליו וחושב עליו ומעניק לו‬ ‫עצום יש בכל נשימה‪ ,‬אבל זה לא מביא להם‬ ‫שגזלה ממך את השמחה‪ .‬ואמנם כדי להבין את‬ ‫המגיד אל תלמידיו “איפה היה חייקל העגלון בשעת‬ ‫מתנה שכזו!‬ ‫שמחה‪ .‬כי צריכים שזה יהיה חידוש‪ ,‬משהו יותר‪,‬‬ ‫הדברים‪ ,‬נצטרך להרחיב קצת את הדברים בס”ד‪.‬‬ ‫התפילה?” התלמידים החוו על המיטה שעמדה‬ ‫משהו שמעבר לסטנדרט‪.‬‬ ‫מולם‪ ,‬איפה שחייקל שכב שקוע בשינת ישרים‪.‬‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬שכשאדם שמח מצד האמת‪ ,‬מצד‬ ‫הערך של הדבר‪ ,‬הוא לא שמח רק על ה’מתנה’‪,‬‬ ‫הוי אומר‪ :‬שמחה בנויה על שני תנאים – א‪ .‬ערך‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫המגיד הקדוש זי”ע נעמד מכסא קדשו ונגש תיכף‬ ‫ב‪ .‬חידוש‪.‬‬ ‫אלא גם על ה’נותן’‪ .‬הוא זוכר כל הזמן שיש‬ ‫כשאדם מגיע להישג מסויים‪ ,‬הוא יכול להתמקד‬ ‫אל המיטה “קום חייקל‪ ,‬בוא נתפלל”‪ ,‬ליטף המגיד‬ ‫כאן ‘נותן’ שאוהב אותו‪ .‬וכך למשל תיגש אתה‬ ‫מה שקורה‪ ,‬שאנשים מחפשים את החידוש בכל‬ ‫בשלשה מיני זוויות ראייה‪ .‬א‪ .‬הוא יכול לשמוח‬ ‫את חייקל בידו‪ .‬שמורות עיניו של חייקל נפקחו‬ ‫לסיום המקצוע הבא‪ ,‬לא רק בשמחה הגדולה‬ ‫דבר‪ .‬ולכן‪ ,‬לא נראה להם שיש מה לשמוח עם‬ ‫תיכף וחרדת קודש אחזה בכל גופו‪ .‬המגיד הקדוש‬ ‫עם הערך והמעלה של הדבר אותו השיג‪ .‬ב‪ .‬הוא‬ ‫בכך שזכית לסיים ‘חושן משפט’ על כל עוצם‬ ‫מיליון דולר‪ .‬בפרט אם למשל הוא אדם שיש לו‬ ‫יכול לשמוח עם העובדה שהוא כבש יעד והשיג‬ ‫כפל את בקשתו “בוא נא והתפלל תפילת ערבית”‪.‬‬ ‫הדביקות בהשי”ת שבו‪ ,‬אלא גם על כך שהקב”ה‬ ‫כבר חמישים מיליון דולר‪ ,‬מה באמת מוסיף לו‬ ‫הישג‪ .‬ג‪ .‬הוא יכול לשמוח עם זה שהוא שווה‬ ‫חייקל הסמיק מבושה “רבי קדוש‪ ,‬מעולם עוד לא‬ ‫אוהב אותך ומרחם עליך ונותן לך את המתנה‬ ‫עוד מיליון דולר? רק זה שיש לו מיליון אחד יותר‬ ‫יותר מאחרים‪ .‬למשל‪ :‬אדם הרוויח בעיסקה‬ ‫התפללתי ערבית‪ ,‬אבותיי לימדוני בילדותי רק‬ ‫הזאת בגודל רחמיו וחסדיו‪ .‬כך שעצם המתנה‬ ‫מגרונם‪ ...‬או שהוא כבש כאן יעד נוסף של עושר‪.‬‬ ‫מיליון דולר – הוא יכול לשמוח עם הערך שהכסף‬ ‫שחרית ומנחה‪ ,‬אך ערבית איני יודע כיצד להתפלל”‪.‬‬ ‫מביאה אותו לקרבת ודביקות השי”ת‪.‬‬ ‫אלו שתי אופציות שכאמור אינן יכולות להביא‬ ‫יביא לו‪ ,‬נניח שיוכל לקנות לעצמו דירה ולפרנס‬ ‫ושמחה זו עולה על כולנה‪ ,‬וגוברת על השמחה של‬ ‫שמחה‪ ,‬משום שאם אכן יש בהן ‘חידוש’‪ ,‬הרי‬ ‫“טוב‪ ,‬אז אני אלמד אותך כיצד מתפללים” המגיד‬ ‫את ביתו‪ ,‬הוא יכול לשמוח עם העובדה שהוא‬ ‫ה’מתנה’ גופא‪ .‬כי למשל‪ ,‬זה שקיבלת ‘מתנה’‬ ‫ש’ערך’ אין בהן‪...‬‬ ‫הקדוש פתח לפניו את הסידור והורה לו איפה‬ ‫כבש יעד גדול שכזה‪ ,‬והוא יכול לשמוח עם זה‬ ‫מחברך הטוב היא שמחה אחת‪ ,‬אבל זה שגילה לך‬ ‫זאת אומרת‪ :‬באותו רגע שהאדם חיפש את‬ ‫שיש לו יותר כסף מכל החברים שלו‪...‬‬ ‫להתחיל‪ ,‬וישב לצדו עד שסיים לומר את כל נוסח‬ ‫כמה הוא אוהב אותך והבנת כמה יש לך חבר טוב‪,‬‬ ‫ה’חידוש’ כדי להשיג את השמחה‪ ,‬הוא הפסיד את‬ ‫התפילה עד גמירא‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬הבה נבחן‪ ,‬מי מביניהם ישמח באמת?‬ ‫היא שמחה הרבה יותר גדולה‪ .‬וקל וחומר נינו של‬ ‫ה’ערך’ שעליו בנויה השמחה‪...‬‬ ‫אז קודם כל צריך לשים לב‪ ,‬מנין באה השמחה?‬ ‫קל וחומר באהבת ורחמי השי”ת אליך‪.‬‬ ‫הדבר נכון גם לגבי הסיום שערכת‪ .‬יכול להיות‬ ‫והתשובה היא שהשמחה היא התוצאה של‬ ‫שחיפשת את ה’חידוש’ שבסיום‪ ,‬והגעת ל’חידוש’‬ ‫התלמידים עמדו מתפלאים מהמחזה‪ .‬לא בגלל‬ ‫שלימות‪ .‬הסיבה שאדם אינו יכול לשמוח‪ ,‬היא‬ ‫ה‪.‬‬ ‫זה שרק אתה סיימת את המקצוע לעומת חבריך‬ ‫כי חסרים לו דברים‪ .‬תינוקות עצובים‪ ,‬כי לא‬ ‫שהם חס ושלום מזלזלים בתפילתו של יהודי פשוט‪,‬‬ ‫שלא סיימו‪ .‬הבעיה‪ :‬ברגע זה איבדת את ה’ערך’‪,‬‬ ‫אך מכאן עד שהרבי המגיד הקדוש ירגיש בהעדר‬ ‫יש לציין‪ ,‬שלא רק ההסתכלות של ה’חידוש’‬ ‫חסר להם שום דבר‪ .‬אנשים עצובים כי חסר להם‬ ‫שכן לא שמחת כלל עם ה’ערך’ של עצם הסיום‪,‬‬ ‫תפילתו של היהודי‪ ,‬ועוד יתיישב בעצמו ללמד‬ ‫וה’מתנה’ באה מצד הנשמה‪ ,‬כמובן מאליו (שהרי‬ ‫דברים‪ .‬כשאדם מרגיש שנתמלא לו חסר וקיבל‬ ‫לא הרגשת כלל שקיבלת כאן שלימות מסוימת‬ ‫אותו כיצד להתפלל‪ ,‬את זה כבר לא יכלו להבין‪.‬‬ ‫הגוף טוען שהכל מגיע לו וכולו ישות כפירה וגאווה) – אלא‬ ‫שלימות מסויימת – הוא מגיע לשמחה‪.‬‬ ‫של ידיעה נפלאה בתורה הקדושה‪ .‬הרגשת‬ ‫גם ההסתכלות של ה’ערך’ באה מצד הנשמה‪ ,‬וזה‬ ‫עתה נעבור על פני שלשת ה’שמחים’‪ ,‬ונבדוק מי יש‬ ‫המגיד הקדוש לא השאיר אותם עם השאלה‪ .‬עם‬ ‫שאתה יותר מהחברים שלך‪ ,‬וזה משהו שהוא‬ ‫בלתי אפשרי מצד הגוף‪.‬‬ ‫לו באמת שמחה‪...‬‬ ‫תום התפילה פנה המגיד אל חייקל עם שאלה “הגד‬ ‫עומד על כרעי חגבים‪ .‬אין בזה שום ערך ומעלה‬ ‫כלומר‪ ,‬אם האדם ינסה להסתכל מצד הגוף‬ ‫שישלימו אותך‪ ,‬וזה גם יכול להסתיים כל רגע‪.‬‬ ‫זה ששמח על שיש לו יותר מהחברים שלו‪ ,‬אינו‬ ‫לי יקירי‪ ,‬מה הצורך בגלגלים שיש מתחת לעגלה‬ ‫והנפש הבהמית‪ ,‬הוא לא יוכל לשמוח עם הערך‬ ‫בקיצור‪ :‬חיפשת ‘חידוש’ ואיבדת את ה’ערך’‪.‬‬ ‫יכול להיות שמח‪ .‬שהרי הוא תלוי לגמרי במצב‬ ‫שלך? הרי העגלה מספיק גדולה ויפה גם בלי‬ ‫של המיליון דולר‪ .‬כי הגוף הוא בעל גאווה מעולם‬ ‫נשאלת אם כן השאלה‪ :‬איך משיגים את שתי‬ ‫החברים שלו‪ ...‬כל רגע יכול אחד החברים‬ ‫הגלגלים?!”‪.‬‬ ‫הישות והשקר‪ ,‬והוא רואה רק את הקידום האישי‬ ‫הציפורים בכריכה אחת? איך לא מאבדים את‬ ‫להרוויח גם כן מיליון דולר‪ ,‬ואז הוא איבד את כל‬ ‫חייקל צחק “רבי‪ ,‬הרי בלי הגלגלים לא שייך לנסוע‪.‬‬ ‫שלו‪ ,‬והוא לא יכול להסתכל על משהו אחר‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫ה’ערך’ למרות ה’חידוש’?‬ ‫השלימות שלו‪ .‬אין לך אם כן שלימות חסרונית‬ ‫מה יש לי מהעגלה כשהיא עומדת על מקומה”‪.‬‬ ‫השאלה של המיליון דולר היא אך ורק כמה הוא‬ ‫כל כך‪ .‬אדם כזה שהצלחתו היא בגלל עדיפותו על‬ ‫קיבל קידום אישי‪ .‬זה שהוא יכול לקנות דירה‬ ‫נענה המגיד ושאל עוד‪“ :‬הבנתי‪ ,‬אך מה הצורך‬ ‫ולהתפרנס ברווח כרצון השי”ת‪ ,‬מצד עצם הדבר‬ ‫ג‪.‬‬ ‫פני חבריו ‪ -‬הוא פשוט אומלל‪ .‬מאותו רגע שהוא‬ ‫בצירים שעל גבי הגלגלים‪ ,‬יש לך כבר עגלה‪ ,‬ויש‬ ‫נכנס אל ה’שמחה’ – הוא כבר רכש את העצבות‪.‬‬ ‫עצמו ‪ -‬עוד לא מספיק‪ .‬רק כשזה משהו שאין‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שאצל יהודי‪ ,‬כל דבר הוא ‘חידוש’!‬ ‫כבר גלגלים‪ ,‬מה הצורך בברזלים הקטנים האלו‬ ‫ההוא ששמח שהוא כבש יעד‪ ,‬אומנם מגיע לסיפוק‬ ‫לאחרים‪ ,‬או שזה הישג גדול בעולם ההישגיות –‬ ‫יהודי שיודע שאינו זכאי לכלום‪ ,‬והוא רק מקבל‬ ‫שבין העגלה לגלגלים?”‬ ‫מסוים כשהוא מסמן את ה’וי’‪ ,‬אבל למעשה‪ ,‬הוא‬ ‫זה נחשב‪ .‬אם לא זה פשוט לא נחשב כלל‪...‬‬ ‫שפע עצום מחסדי השי”ת‪ ,‬ושום דבר אינו מובן‬ ‫חייקל צחק שוב “שהרבי ימחול‪ ,‬מה ערך לגלגלים‬ ‫שואל את עצמו מיד‪ :‬למה לא כבשתי יעד יותר‬ ‫וכפי שהובן באריכות‪ ,‬זה עצמו גורם שהוא לא‬ ‫מאליו‪ ,‬והכל ברוב רחמיו וחסדיו יתברך אשר‬ ‫גדול? “יש לו מנה – רוצה מאתיים”‪ .‬אם הרווחתי‬ ‫ולעגלה‪ ,‬אם הם אינם מחוברים יחד‪ ,‬כדי שיוכלו‬ ‫יוכל לשמוח כלל‪...‬‬ ‫מרעיף עלינו בלי שום גבול ובלי שום סיבה‪,‬‬ ‫מיליון דולר‪ ,‬אז הייתי צריך להרוויח שני מיליון‪.‬‬ ‫לנסוע? הברזלים הקטנים האלו הם הרי שמחברים‬ ‫רואה בדרך ממילא בכל מה שהוא זוכה ומקבל‬ ‫לעומת זאת הנשמה‪ ,‬יש לה הסתכלות אמיתית‪.‬‬ ‫כך שלמעשה הוא אמנם מסופק מכיבוש היעד‪,‬‬ ‫את הגלגלים לעגלה!”‬ ‫עלי אדמות ‘חידוש’ אחד גדול‪.‬‬ ‫היא לא עסוקה דווקא להרוויח‪ ,‬היא מסתכלת על‬ ‫אבל כואב בבת אחת שהיעד היה מדי קטן‪.‬‬ ‫נענה המגיד הקדוש בשאלה נוספת‪“ :‬כבר הבנתי‬ ‫כל דבר מצד ערכו האמיתי‪ ,‬ואם יש במיליון דולר‬ ‫כך שאצל כל יהודי‪ ,‬כל דבר שיש לו ערך – וכל דבר‬ ‫מי כן שמח? זה שמסתכל על ההישג רק מצד‬ ‫מה הצורך בצירים‪ .‬אך מה הצורך ביתדות הקטנות‬ ‫כדי דירה ופרנסה ברווח‪ ,‬זה באמת שווה דירה‬ ‫באמת יש לו ערך – יש לו גם ‘חידוש’!‬ ‫הערך שבו‪ .‬אם יש לו עכשיו מיליון דולר לקנות‬ ‫התחובות בתוך הצירים?! יש כבר עגלה‪ ,‬ויש כבר‬ ‫ופרנסה ברווח‪ ,‬שנדרשים לו לאדם כדי לעבדו‬ ‫כי כל מה שרק יש לו זה מתנת שמים‪ ,‬בלתי‬ ‫דירה ולפרנס את ביתו ולשבת במנוחה על‬ ‫גלגלים‪ ,‬ויש כבר גם צירים שמחברים את הגלגלים‪,‬‬ ‫יתברך‪ ,‬וזה באמת מביא לשלימות מסויימת‪ ,‬וכך‬ ‫מובנת מאליה כלל‪ .‬הכל זה חסד ה’ ורחמיו‬ ‫התורה ועל העבודה‪ ,‬אז זה פשוט נתן לו שלימות‪.‬‬ ‫מה מוסיפות כאן היתדות הזעירות האלו‪ ,‬שכמעט‬ ‫זה גם מביא לשמחה‪.‬‬ ‫הגדולים‪ ,‬מבלי שנהיה ראויים לזה כלל‪ .‬הכל זה‬ ‫הוא לא צריך שזה יהיה נחשב הישג ויעד‪ ,‬הוא לא‬ ‫בלתי נראות‪ ,‬וכי בלעדן לא תוכל העגלה לנסוע?”‬ ‫זה נוגע גם בסיום מקצוע‪ .‬לגוף לא מעניין‬ ‫חידוש אחד גדול!‬ ‫צריך שלחברים שלו לא יהיה את זה‪ .‬זה חשוב‬ ‫וחייקל ענה “כן כן‪ ,‬בלי היתדות הקטנות והזעירות‬ ‫שהמקצוע הזה מאוד קדוש ונשגב‪ ,‬הוא שואל‬ ‫ובכן‪ ,‬למשל בדוגמא שלנו‪ .‬מלבד זה שאתה צריך‬ ‫יען זה חשוב‪ ,‬וזו שלימות יען זו שלימות‪ .‬הוא‬ ‫האלו לא תוכל העגלה לנסוע כלל‪ .‬כי זה מה שמחזיק‬ ‫את עצמו‪ :‬בכמה נהייתי חשוב ומקודם יותר? לכן‬ ‫לגשת לסיום מקצוע עם הכרת ה’ערך’ העצום‬ ‫מגיע לשמחה‪.‬‬ ‫את הצירים‪ ,‬שיחברו את הגלגלים לעגלה‪ .‬אם יחסר‬ ‫האופציות שלו הן גרועות אחת יותר מהשנייה‪.‬‬ ‫שבמקצוע זה‪ ,‬מקצוע של תורה הקדושה‪ ,‬מקצוע‬ ‫ועל כך נאמר “איזהו עשיר השמח בחלקו”‪ ,‬מי‬ ‫שם יתד אחד‪ ,‬כל העגלה תיתקע ולא תוכל לנסוע”‪.‬‬ ‫או לשמוח עם כיבוש היעד – שזה משהו מספק‬ ‫של חכמתו ורצונו יתברך‪ ,‬מקצוע שמדבק אותך‬ ‫ששמח בחלקו‪ ,‬בערך שנוסף לו‪ ,‬הוא עשיר‪ .‬מי‬ ‫מעט אבל לא באמת‪ ,‬או לשמוח עם השווי יותר‬ ‫בהשי”ת בדביקות שאין למעלה הימנה – אתה‬ ‫ששמח עם ההישג שלו‪ ,‬לא יכול לשמוח באמת‪,‬‬ ‫מאחרים – שזה משהו מאמלל ומעציב ביותר‪.‬‬ ‫צריך צריך גם לזכור איזה ‘חידוש’ יש בדבר‪ .‬כמה‬ ‫כי ההישג היה יכול גדול יותר‪ .‬ובוודאי ובוודאי‬ ‫אבל הנשמה לא מסתכלת על זה‪ ,‬היא מסתכלת‬ ‫חסדי השי”ת יש בכך שזכית לכך‪ ,‬כמה חסדים יש‬ ‫מי שרק שמח עם מה שיש לו ביחס לשני ‪ -‬אין‬ ‫הסיק המגיד הקדוש ופנה אל חייקל ואל התלמידים‬ ‫על ידיעת התורה‪ ,‬על דביקות נצחית בהשי”ת‪,‬‬ ‫בכשרונות שנתן לך‪ ,‬בתנאים שהעמיד לך‪ ,‬ובכל‬ ‫לו שמחה כלל‪ .‬החסרון שלו כפול‪ :‬א‪ .‬השמחה‬ ‫עם מוסר ההשכל‪“ :‬גם כשעשינו כבר את כל‬ ‫ובנוסף לכך על ה’חידוש’ וה’מתנה’ שבדבר‪ ,‬ולכן‬ ‫מה שסיבב כדי שתגיע לרגע הזה‪.‬‬ ‫וההצלחה שלו היא בעצם בחוסר ההצלחה של‬ ‫העבודות הגבוהות‪ ,‬לפעמים יש יתד קטן וזעיר‪,‬‬ ‫היא באה לשמחה אמיתית‪.‬‬ ‫אם יהיו לך את שני הסעיפים הללו‪ ,‬אין ספק‬ ‫השני‪ ,‬וזה כמובן נתון בפחד מתמיד‪ ,‬כי קודם‬ ‫שהיא תפילת מעריב פשוטה של יהודי פשוט‪ ,‬שבה‬ ‫בהצלחה ובסיעתא דשמיא!‬ ‫שאתה תבוא לשמחה פורצת גבולות וגלי‬ ‫כל לא כולם מכירים בזה‪ ...‬ואם לא מכירים בזה‪,‬‬ ‫(מקור ‘שבחי המגיד’)‬ ‫תלויה כל המרכבה”‪.‬‬ ‫ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' ‪ 035.100.200‬שלוחה ‪ | 4 > 12‬אחראי ראשי של מערכת ההפצה‪ 02-5359903 :‬שלוחה ‪2‬‬ ‫ד‬ ‫אלפי ישראל‬ ‫ימתיקו נשמתם‬ ‫בזכותך‬ ‫היכי דמי‬ ‫געלעגנהייט?!‬ ‫ההזדמנות האחרונה‬ ‫לרכוש זכות נצחית בהדפסת‬ ‫ספר הק' מאור עיניים עם‬ ‫הביאור הנפלא של 'קול דודי'‬ ‫שיפתח אור גדול בנשמות‬ ‫ישראל לדורותיהם‬ ‫ׁשּלִ ְפנ ֵי ַה ַּמכְּבֵׁש‬ ‫רֶ גַע ֶ‬ ‫בשבועות הקרובים יורד כרך‬ ‫הראשון למכבש הדפוס‪.‬‬ ‫אשרי הזוכה‬ ‫להשקיע השקעה נצחית זו‬ ‫ולרכוש לעצמו זכויות וישועות‬ ‫חייג וקנה זכויות‬ ‫‪0504-13-15-19‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ארון‬ ‫הספרים‬ ‫גדו_ל‪.‬‬ ‫איזה‬ ‫ספר‬ ‫א_למד?‬ ‫גם אתה מתלבט?‬ ‫הקונטרס מבית 'קול דודי'‪ ,‬עם‬ ‫תשעה מאמרים יסודיים ומאירים‬ ‫מספרי החסידות‬ ‫ועוד‬ ‫וזמנים‬ ‫ם למועדים‬ ‫א מר י‬ ‫ףמ‬ ‫ס‬ ‫וזמנים‬ ‫ם למועדים‬ ‫א מר י‬ ‫או‬ ‫מבחר‬ ‫ףמ‬ ‫ס‬ ‫נר ה'‬ ‫או‬ ‫נר ה'‬ ‫קונטריסים‬ ‫נר ה'‬ ‫נר ה'‬ ‫לחנוכה‬ ‫חהנושכנהה‬ ‫מיש‬ ‫ירא‬ ‫יחידתי‬ ‫חנוכה‬ ‫ון‬ ‫מרי גלי‬ ‫מא‬ ‫ימי‬ ‫יחידתי‬ ‫רי גליון‬ ‫ח נו כ ה‬ ‫מאמ‬ ‫ח נו כ ה‬ ‫ה‪:‬‬ ‫באיר‪55‬ופ‪033-0‬‬ ‫‪1-7811‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫בארה"‪605-31‬‬ ‫ה‪:‬‬ ‫‪3-6695‬‬ ‫ק‪:‬‬ ‫באיר‪55‬ופ‪033-0‬‬ ‫באר‪53‬ה"‪0722-‬‬ ‫‪1-7811‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫‪1-385‬‬ ‫רה"‪605-31‬‬ ‫‪3-‬‬ ‫אי אפשר לגשת‬ ‫לחנוכה כבוי!‬ ‫להשיג במבחר חנויות ומוקדי המכירה‬ ‫לכמויות ובירור מוקדים‪:‬‬ ‫‪ 02.535.9903‬שלוחה ‪4‬‬