שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — תולדות (2026-11-09)

הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א
פרשת תולדות תשפ"ז
בענין הגילוי הנפלא של השל"ה הקדוש
יעקב אמר ליצחק אביו "אנכי עשו בכורך" אחרי שרבקה
הפרידה מעשו את חלק הטוב שבו והלבישה בו את יעקב
ככה ,לסבב שיעקב אבינו שהוכתר בתואר "אמת", "ורבקה שומעת ברוח קודשא כד מליל יצחק בפרשתנו פרשת תולדות אנו למדים על אחת
יקבל את הברכות בדרך שהגדיר אותה יצחק (כז- עם עשו" .הרי ששמעה ברוח הקודש את דברי התעלומות הגדולות בדברי הימים של עם ישראל
לה)" :בא אחיך במרמה ויקח ברכתך". יצחק ,ומזה השכילה להבין כי רצונו של הקב"ה בתקופת האבות הקדושים ,הלא היא תעלומת
הוא שתצווה על יעקב להיכנס לאביו כדי לקבל הברכות שקיבל יעקב אבינו מיצחק אביו שביקש
תיקון השקר להשתמש בו
ממנו את הברכות. לברך את עשו ,כמו שכתוב (בראשית כז-א):
כדי לגלות את האמת
פתח דברינו יאיר במה שמצינו ביאור נשגב
"תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות ויקרא
את עשו בנו הגדול ויאמר אליו בני ויאמר אליו
על שאלות הללו ,במשנתו הטהורה של ה"שפת אולם גם אחרי הידיעה הברורה שכך עלה
הנני .ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי.
אמת" (פרשתנו שנת תרל"ג ד"ה ענין) ,והנה הדברים ברצון הקב"ה שיעקב אבינו יקבל את הברכות
ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה
בלשון קדשו: ולא עשו הרשע ,עדיין מוטלת עלינו משימת
לי צידה .ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה
קודש למצוא ישוב לפליאה העצומה ,הלא
"ענין יעקב שלקח הברכות במרמה והוטב לי ואוכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות".
ידוע מה ששנינו בגמרא (שבת נה" :).חותמו של
בעיני השי"ת ,יש ללמוד מזה כי כדי להשיג האמת,
הקב"ה אמת" ,אמר על כך היהודי הקדוש הרה"ק והנה כאשר שמעה רבקה שיצחק רוצה לברך
באמת רשאין לעשות על ידי ערמה ,כמו שאמרו
רבותינו ז"ל (ברכות יז ).הוי ערום ביראה .פירש רבי יעקב יצחק מפשיסחא זי"ע ,שהקב"ה בחר את עשו שרימה אותו כל ימי חייו שהוא צדיק,
רש"י ז"ל ,להערים בכל מיני ערמה ליראת בוראו, לעצמו חותם "אמת" כי אי אפשר לזייפו ,שהרי מי כמו שכתוב (שם כה-כז)" :ויהי עשו איש יודע ציד".
כיון שעיקר הרצון לבוא להאמת אינו בכלל שקר, שמזייפו ולו במקצת ,הרי זה שקר ולא אמת. ופירש רש"י" :יודע ציד ,לצוד ולרמות את אביו
ואדרבא זה תיקון השקר ...שמערים כדי לבוא בפיו ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת
והנה כאשר נתבונן נראה כי מכל האבות
להאמת .כיון שעל ידי השקר בא להאמת מתקן התבן ,כסבור אביו שהוא מדקדק במצוות" ,פקדה
הקדושים ,זכה רק יעקב אבינו להיות מוכתר
השקר כנ"ל .ובוודאי בעולם הזה שנקרא (ויק"ר על יעקב להציל את הברכות מעשו הרמאי.
בחותמו של הקב"ה "אמת" ,כמאמר הנביא
כו-ז) עלמא דשיקרא ,היתה כוונת הקב"ה לבוא (מיכה ז-כ)" :תתן אמת ליעקב חסד לאברהם". אולם יעקב נתמלא פחד שמא יכירנו אביו,
להאמת על ידי זה דוקא". ואמנם תואר "אמת" מתאים ליעקב כמו שכתוב לכן פעלה רבקה אמנו כמו שכתוב (שם טו):
וחזר על הדברים (שנת תרל"ה ד"ה חז"ל) בתוספת בפרשתנו (כה-כז)" :ויגדלו הנערים ויהי עשו איש "ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות
אזהרה חמורה ,שלא להתדבק בשפת שקר יתר יודע ציד איש שדה ,ויעקב איש תם יושב אהלים", אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן",
על המדה ,משום שהוא עלול להשתמש בו אפילו ופירש רש"י" :יודע ציד ,לצוד ולרמות את אביו וכאשר שאל יצחק את יעקב (שם יח-יט)" :מי אתה
כשאינו נצרך לשבור את השקר: בפיו .תם אינו בקי בכל אלה ,כלבו כן פיו ,מי בני ,ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכורך".
שאינו חריף לרמות קרוי תם". וכך הצליח יעקב להערים על עשו ולקבל את
"חז"ל דרשו (זוה"ק פרשת תולדות קמג ).הפסוק הברכות במקומו.
(תהלים קכ-ב) הצילה נפשי משפת שקר ,על יעקב הרי לנו דברים ברורים ,כי יעקב אבינו כבר
אבינו ע"ה בעת שהוצרך לומר (בראשית כז-יט) אנכי היה בנערותו "איש תם" שאינו חריף לרמות ,ומזה והנה ידענו גם ידענו כי הקב"ה מסבב כל
עשו בכורך ,כי שקר אין לו רגלים ...אבל הצדיק נשכיל להבין כי מה שנכנס לאביו וקיבל ממנו את הסיבות סיבב כך שיעקב יקבל הברכות ולא
שדבוק באמת ,אף שנצרך להשתמש לפעמים הברכות ברמאות ,הוא רק אחרי שפקדה עליו עשו ,כמו שכתוב בפתיחת פרשת הברכות (שם
גם בהשקר ,כמו שאיתא (יבמות סה ):מותר לשנות רבקה אמו (כז-ח)" :ועתה בני שמע בקולי לאשר א)" :ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות".
מפני דרכי שלום ,שמי שמכוין להאמת ואינו אני מצווה אותך" .וכבר הכיר בה יעקב שהיא ופירש רש"י" :כדי שיטול יעקב את הברכות" .וכן
מדבק עצמו בהשקר ,יוכל עוד על ידי זה לבטל בעלת רוח הקודש .אך לפי זה צריך ביאור להבין יש ללמוד ממה שכתוב (שם ה)" :ורבקה שומעת
השקר ,כי עולם הזה נקרא עלמא דשיקרא ,ולכן ביתר שאת ,מה ראה הקב"ה שחותמו "אמת" על בדבר יצחק אל עשו בנו" ,ומפרש בתרגום יונתן:
ז"פשת תודלות תשרפ | א
נצרך לפעמים לתקן העולם על ידי השקר עצמו,
ביאור דברי השל"ה הקדוש שהביא כי אסתר שלחה שידה במקומה, רק שצריך לזה סייעתא דשמיא שלא להתדבק
וסיים "והיודע סוד התלבשות יבין הדברים על בוריין" הרצון בהשקר ח"ו ,וזה שאמר הצילה נפשי דייקא,
שלא להתדבק בשפת שקר שמוציא מפיו".
של"ה הקדוש :יעקב אבינו אמר ליצחק אבינו אמת "אנכי עשו בכורך",
כי רבקה אמו הלבישה אותו בחלק הטוב של עשו יעקב אבינו אמר אמת "אנכי עשו בכורך"
כי הוא לקח את כל חלק הטוב שהיה בעשו
רבינו האריז"ל :הטעם למצות כיבוד אב ואם בדרך זו במסילה נעלה לבאר איך הקב"ה
כי לכל אחד יש לבוש מאביו ומאמו לקבל באמצעותם שפע גשמי ורוחני שחותמו אמת שמר על יעקב אבינו שמדתו אמת,
שלא יצטרך לשקר כלל אלא כל מה שאמר היה
רבקה הוציאה מעשו הרשע את הלבוש הקדוש שלה אמת לאמיתה ,ורק כלפי חוץ נראה כאילו הוא
שהוא בבחינת "בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית" משתמש בשקר על ידי המעשה של לבישת בגדי
עשו ,על פי מה שמצינו גילוי נפלא במשנתו
הוא היצר הטוב שבו המרגיל את האדם בתורה לו ,מצד שהיו תאומים בבטן אמו כמו שכתבתי
הטהורה של השל"ה הקדוש (פרשתנו תורה אור אות
במצוות ומעשים טובים... לעיל ,אז אמר באמת אנכי עשו בכורך עשיתי ז) שמבאר בדברי קדשו מה שאמר יעקב "אנכי
כאשר צויתני ,והוא בענין שכתב הזוהר בפרשה כי עשו בכורך" ,בהקדם לפרש מה שכתוב" :ותקח
והיו מרדכי ואסתר יודעים להשתמש בשם
תצא (דף רעו ).על אסתר המלכה ,שלא קרב אליה רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר
המפורש ולחלק חלק הרע מן הטוב ,וכן עשו
אחשורוש רק שידת כדמות אסתר ,והפסוק אומר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן" ,והנה
והפרידו החלק הרע הנקרא בגד ושד מן אסתר,
שאסתר היתה לו אהובה מכל הנשים ,והיודע סוד הדברים בלשון קדשו:
והיה נראה כאסתר ממש וכצורתה ,ועם אותו
התלבשות יבין הדברים על בוריין ודי בזה".
חלק הרע היה מתייחד אחשורוש ,והוא השידה
"והנה אמר הכתוב שרבקה בעצמה ובכבודה
שהניחו במקומה ...ולפיכך נקרא דריוש בן אסתר, ביאור דברי השל"ה הקדוש "והיודע סוד הלבישה את יעקב ,ולא הלביש הוא את עצמו,
אף על פי שנולד מן השידה ,כי אותה השידה היא התלבשות יבין הדברים על בוריין" ומדרך כיבוד אם לא היה לו לעשות ,אדרבה חייב
מחלק הרע של אסתר".
דבר בעתו מה טוב להתבונן בדברי השל"ה בכיבוד אב ואם ,ואיזה כיבוד (קידושין לא ,):מלבישו
מעתה יאירו עינינו להבין מעט מזעיר את הקדוש שמבאר מה שאמר יעקב ליצחק "אנכי ומנעילו כו' .אלא יש סוד בדבר ,יעקב ועשו היו
דבריו הנשגבים של השל"ה הקדוש ,כי כששמעה עשו בכורך" ,לפי מה שמבואר בזוהר הקדוש תאומים לשתי סיבות ,הא' שישאוב עשו זוהמת
רבקה אמנו שיצחק אבינו אמר לעשו להכין לו כי אסתר שלחה לאחשורוש שידה במקומה, יעקב ,והב' הוא שיזכה יעקב גם לנחלת עשו
מטעמים כדי שיוכל לברכו בברכת העולם הזה, וסיים את דבריו "והיודע סוד התלבשות יבין שהוא עולם הזה ,עשו קיבל מיעקב הרע ויעקב
השכילה להבין שיצחק דיבר אל חלק הטוב הדברים על בוריין" .ונראה לבאר דבריו על פי קיבל ממנו חלק הטוב שלו ,וזהו נשלם מצד
שבעשו ,בחושבו שאם ימסור לו את הברכות אז מה שהרחבנו במאמר לפרשת חיי שרה בדברי רבקה שהיו מיוחדים בבנין שלה.
יצליח להגביר את החלק הטוב שבו על החלק ה"עמודיה שבעה" (עמוד הראשון סימן ט) שהביא זהו סוד שאמר בסוף הפרשה (כח-ה) אם
הרע ויהיה כולו טוב. בשם רבינו האריז"ל ,שעמד על מה שמבואר יעקב ועשו ,וכתב רש"י איני יודע מה מלמדנו,
אולם רבקה שהכירה את מעשיו הרעים של בזוהר הקדוש שאסתר שלחה שידה במקומה, אבל אני אומר שמלמדנו לימוד זה ,שהיא האם
עשו הרשע שאין לו שום רצון לשוב בתשובה, והנה הדברים בלשון קדשו: הכוללת ומייחדת שניהם ליתן של זה בזה ובאופן
פעלה בחכמה להפריד את החלק הטוב שבעשו שכתבתי ,על כן היא בעצמה הלבישה אותו
"והאר"י זללה"ה (עץ חיים שער מט פרק ו) הקשה
שנקרא "לבוש" ,אלא שעל ידי שבחר עשו ללכת במלבושי עשו להיות לו מישוש כעשו ,ואז יהיה
על זה ,כי איך יתכן שנתן הקב"ה שידה במקום
בדרכו הרעה ָּבַָג ַד בלבוש קדוש זה להשתמש בו גם כן לקבל ברכות עולם הזה השייכים לעשו ,כי
אסתר ואחשורוש לא נגע באסתר ,והלא דריוש
לדברים רעים .וזהו סוד הכתוב" :ותקח רבקה את עשו יותר מוכן לברכת עולם הזה מן יעקב ,ובזה
המלך בן אחשורוש הוא נקרא בדרשות ז"ל (ויק"ר
'בגדי' עשו בנה הגדול 'החמודות' אשר אתה בבית", בהשתנותו כמו עשו עשתה לו הכנה גם לקבל
יג-ה) בן אסתר ,וחכמים לא שוא ידברו .ותירץ
כי באמת הם בגדי חמודות מצד חלק הטוב שבו, ברכות של עולם הזה.
הוא ז"ל ,וזה לשונו כל אדם ואדם הוא מורכב
אלא שעשו הפך אותם לבחינת "בגדים" מלשון
מצד טוב ורע ,ושניהם הם מתלבשין זה בזה, אבל עיקר מלבושיו הם היו בגדי חמודות,
בגידה" ,ותלבש את יעקב בנה הקטן" " -ותלבש"
והם ממש כשני צורות של שני בני אדם ,ודומים שהם בגדי אדם הראשון המורים על תיקונו ,והם
דייקא ,שהלבישה את החלק הטוב של עשו על
זה לזה ונכללין כאחד ,אלא שחלק הטוב נקרא נעשים לו בגן עדן שלמטה המכוון נגד גן עדן
יעקב שנעשה אצלו "לבוש" קדוש.
לבוש ,וחלק הרע נקרא בגד מלשון (ישעיה כד-טז) שלמעלה .וזהו ענין ריח גן עדן שנכנס עמו ,כי
לכן כאשר שאל יצחק אבינו את יעקב (כז- בוגדים בגדו ,ואותו הרע נקרא גם כן שד המחטיא הוא ריח בגדים אלה ,ומכח התלבשותו בבגדי
יח)" :מי אתה בני ,ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו את האדם והוא היצר הרע שבקרבו ,וחלק הטוב עשו המורה על מה שינק מעשו הטוב המיועד
ז"פשת תודלות תשרפ | ב
עשו שהיה רגיל לרמות תמיד את יצחק מצד חלק
הטוב שבו ,אמר "הנני" מוכן ומזומן לשמש אותך כשנכנסה רבקה לאהל שרה קיבלה ממנה את כוחה
להפריד את החלק הרע כמו שהפרידה שרה מעצמה ומאברהם
בחלק הטוב שיש בי ממך ,ולכן רצה יצחק למסור
לו את הברכות.
רבינו האריז"ל :יצחק אבינו אהב את עשו "כי ציד בפיו",
אולם רבקה אמנו שהכירה את מעשיו הרעים משום שהיו בפיו נשמות רבי עקיבא רבי מאיר שמעיה ואבטליון
של עשו ,ורצתה להציל את הברכות של יצחק
שלא יימסרו לו אלא ליעקב שראוי לקבלן ,פעלה יעקב אבינו ביקש מעשו למכור לו את הבכורה
בחכמה להוציא תחילה מעשו את הלבוש הקדוש כדי להוציא ממנו נשמות קדושות שהיו בבחינת בכור וראש של כל ישראל
שלה ,וזהו פירוש הכתוב" :ותקח רבקה את בגדי
עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית", "ויקרא את עשו בנו הגדול ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני".
כלומר את הלבוש הקדוש שקיבל מרבקה בהיותו יצחק ביקש מעשו בנו הגדול מחלק הטוב שבו להביא לו מזון
בנה ,ומצד מעשיו הפך אותו לבחינת "בגדים"
מלשון בגידה" ,ותלבש את יעקב בנה הקטן", ידו יזכה לעבוד השם ,ואף על פי שיהיה נשמה בכורך עשיתי כאשר דברת אלי" .כלומר עתה
שהלבישה את יעקב בלבוש הטוב שלה שהיה גדולה צריכה אל קידוש אביו בשעת תשמיש, שאני לבוש בחלק הטוב של עשו ,הרי אנכי ממש
בעשו שנעשה אצלו "לבוש" קדוש. שאם לא כן אדרבה יהיה זה הלבוש מזיק לו עשו בכורך חלק הטוב ,שאליו דיברת וממנו
דוגמת היצר הרע ,נמצא אם הבן יחטא נחשבים ביקשת שיכין לך מטעמים כדי שתברך אותו,
והנה על ידי שהוציאה רבקה מעשו את עוונותיו אל אביו". ולכן מכיון שאני לבוש בחלק זה ראוי שתברך
הלבוש שלה ,הצליחה להוציא ממנו גם את אותי .נמצא שכל דיבוריו של יעקב היו אמת
הלבוש של יצחק בעלה ,ולהלביש שני הלבושים לפי דברי האריז"ל יפתח לנו פתח להבין
לאמיתה עד להפליא.
שלה ושל יצחק ביעקב ,ולכן כתוב "בגדי עשו" מאמר חכמינו ז"ל בגמרא (קידושין ל" :):תנו רבנן
בלשון רבים ,כי בהיותם איש ואשה הרי דרכו של שלשה שותפין הן באדם ,הקב"ה ואביו ואמו". רבקה הוציאה מעשו את שני הלבושים
איש לחזור אחרי אשתו ,כמו שדרש התנא האלקי כי אין הכוונה בזה רק שהם ג' שותפים ביצירת שלה ושל יצחק שהיו טמונים בעשו
רשב"י בגמרא (קידושין ב" :):תניא רבי שמעון אומר, האדם ,אלא הם גם ג' שותפים בסיוע שנותנים
כעבדא קמיה מאריה רחש לבי דבר טוב
מפני מה אמרה תורה (דברים כד-ה) כי יקח איש מן השמים לאדם לעבוד את ה' ,כי הקב"ה נותן
להוסיף תבלין לדברי השל"ה הקדוש ,על פי מה
אשה ,ולא כתב כי תלקח אשה לאיש ,מפני שדרכו לאדם את הנשמה המסייעת לו לעבוד את ה',
שגילה לנו מרן האריז"ל ב"לקוטי תורה" (פרשת
של איש לחזר על אשה ואין דרכה של אשה לחזר ואביו ואמו נותנים לו לבוש לנפשו אשר על ידו
וירא) דברים נפלאים בביאור הטעם של מצות
על איש ,משל לאדם שאבדה לו אבידה מי חוזר הוא מקיים את המצוות.
כיבוד אב ואם ,כי כל אחד מישראל יהיה מי
על מי ,בעל אבידה מחזר על אבידתו". יצחק אבינו רצה למסור את הברכות שיהיה יש לו לבוש מאביו ומאמו ,שכל השפע
על פי האמור ירווח לנו להבין פירוש הכתוב ללבוש הטוב שלו שהיה טמון בעשו הרוחני והגשמי שהוא מקבל כל ימי חייו הם
רק באמצעות שני לבושים אלו ,והנה הדברים
(שם כא)" :ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמושך הנה כי כן נשכיל להבין מזה כי גם עשו שהיה
בלשון קדשו:
בני האתה זה בני עשו אם לא" ,כלומר האם אתה רשע גמור ,וגירש על ידי עוונותיו את הנשמה
"בני עשו" שיש בו הלבוש שלי ,שאליו דיברתי שהיא חלק אלקי ממעל ,כמבואר בזוהר הקדוש "כי אין לך אדם שאין לו נשמה מלובשת
וממנו ביקשתי להכין לי מטעמים" ,ויגש יעקב (פרשת נח סב ).שעל ידי עוונות האדם מסתלקת בלבוש נפש דעצמות אביו ואמו ,וכל המצוות
אל יצחק אביו וימושהו ויאמר הקול קול יעקב הנשמה מן האדם ,ונשארת בו רק הנפש הבהמית, שהוא עושה הוא הכל על ידי אותו הלבוש שירש
והידים ידי עשו ,ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו עם כל זה עדיין היו לו שני לבושים טובים מיצחק מאביו ואמו ,ולבוש זה מסייעו לעשות מצוות
אחיו שעירות ויברכהו ,ויאמר אתה זה בני עשו אביו ומרבקה אמו. כשהוא אינו יודע לעשות שהוא קטן ,ובפרט
ויאמר אני" ,כי יעקב היה לבוש עם הלבוש הטוב כשהוא מגולגל כי עוונותיו אינן מניחין לו לעשות
של עשו שקיבל מיצחק אביו. לכן כשהרגיש יצחק שיש לעשו חלק טוב
מצוה וצריך סעד לתמכו מזה הלבוש ,וכן אם היא
ממנו ,רצה לברך את עשו בכל מיני השפעות
נשמה חדשה ולא הורגלה להיות בעולם הזה,
מעתה יאירו עינינו להבין כאשר שאל יצחק טובות בעולם הזה ,כי חשב שעל ידי זה יחזור
באופן כי המסייע אינו רק זה הלבוש ,ואפילו
את יעקב" :מי אתה בני ,ויאמר יעקב אל אביו למוטב ויעבוד את ה' כראוי .וזהו שמדגיש הכתוב
השפע שנותנין לו מן השמים הוא על ידי הלבוש
אנכי עשו בכורך" .כלומר יש בי אותו חלק הטוב "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות" ,שלא ראה
הזה ,וזהו ענין שותפות האדם ואשתו בבניהם.
של עשו בכורך ,שאליו דיברת להביא לך אוכל, את מעשיו הרעים" ,ויקרא את עשו בנו הגדול",
ובהיות שכן הוא הדבר" ,עשיתי כאשר דברת שקרא ללבוש הטוב שבו מחלקו של יצחק מצד ואמנם בזה תבין למה החמירה תורה לאדם
אלי" ,שהרי דיברת לחלק הטוב של עשו שנמצא היותו בנו הגדול" ,ויאמר אליו בני" דייקא ,שדיבר להתקדש עצמו בשעת תשמיש ,והוא שאם יקדש
עתה בתוכי. לחלק הטוב מצד היותו בנו" ,ויאמר אליו הנני", את עצמו אז ימשיך בנשמה לבוש קדוש אשר על
ז"פשת תודלות תשרפ | ג
במערת המכפלה ,לקח חושים בן דן חרב וקטע ונעשית דוגמת שרה אמו ,שכל זמן ששרה קיימת יומתק ליישב בזה מה שתמהו המפרשים,
את ראשו של עשו ,ונתגלגל הראש במערת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת ,וברכה מאחר שיצחק רצה לברך את עשו בנו הבכור ולא
המכפלה ונח בחיקו של יצחק אביו ,וגופו של מצויה בעיסה ,וענן קשור על האהל ,ומשמתה את יעקב ,מדוע אחר כך כשנתגלה לו שיעקב
עשו קברו בניו בשדה המכפלה ולא במערה: פסקו ,וכשבאת רבקה חזרו". רימה אותו ,לא רק שלא לקח ממנו את הברכות,
"ְוְָנַָטַל ַַסָּיָָפ ָא ּו ְְקַטַע ֵריֵׁשֵּה ְְּד ֵֵעָׂשָו ַרִּׁשִיָעָאַ ,וַ ֲֲהָוָה אלא עוד הוסיף את הסכמתו באומרו (כז-לג)" :מי
ונראה לפרש לפי זה מה שכתוב "וינחם
ֵריֵׁשֵּה ְְּד ֵֵעָׂשָו ִִמְתְַּגְַלְֵּג ֵל ַעַד ְְּדַעַל ְל ְגֹו ְְמָעְָרָּתָאְ ,וְ ַַאְתְַנ ַח אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואוכל מכל בטרם
יצחק אחרי אמו" ,כי כשראה יצחק שכשנכנסה
ְטֵפֵּה ְְּדִיִ ְְצָחָק ֲאֲבֹויְ ,וְגּוֵפֵיּה ְְקָבָרּו ְּבְנֹו ְְדֵעֵָׂשׂו ְּבְגֹו ִִע ְ תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה".
רבקה לדירת שרה אמו השפיע עליה המקום
ַּבֲַחֲַקַ ל ְּכְֵפ ֵיְלְָּתָא" .וצריך להבין איך זכה רשע זה לקבל קדושתה של שרה ,התנחם אחרי שרה לפי דברינו יש ליישב הענין היטב ,כי קודם
שראשו יקבר במערת המכפלה. אמו שהיה בכוחה להפריד את החלק הטוב הברכות היו לעשו הלבושים הטובים מיצחק
שבה מהחלק הרע ,וגם עזרה לאברהם להפריד ומרבקה ,לכן רצה יצחק לברכו כי חשב שחלק
אך לפי האמור הטעם לכך הוא ,כי בראשו
את החלק הרע שבו על ידי שמסרה לו את הגר, הטוב יתגבר על חלק הרע ,אך אחר כך כשלקחה
היו גנוזות הנשמות הקדושות של גדולי התנאים
כדי שיצחק יוולד כולו טוב בלי שום רע ,התנחם רבקה כל הלבושים הטובים של עשו ונתנה
ראשי ישראל ,כי גם אחרי שהוציא יעקב אבינו
יצחק כי רבקה שקיבלה את הכוחות של שרה, אותם ליעקב שיתלבש בהם ,נשאר עשו כולו
את הנשמות הללו מראשו של עשו בקניית
תזכה גם כן להפריד מצאצאיהם את החלק רע בלי שום חלק טוב ,לכן כשנכנס עשו ליצחק
הבכורה ,הרי כלל גדול הוא שהקדושה משאירה הטוב שלהם מהחלק הרע ,ואמנם היטב לראות הרגיש בקדושתו שעומד לפניו עשו שנותר בלי
רושם ,כמו שפירש ב"אהבת שלום" פרשת ויצא שהרי רבקה עשתה כך שהפרידה מעשו את שום טוב ,לכן הסכים עם הברכות ואמר על
מה שפירש רש"י (בראשית כח-י)" :שיציאת צדיק החלק הטוב שבו ונתנה אותו ליעקב כדי שיקבל יעקב "גם ברוך יהיה".
מן המקום עושה רושם" ,שאפילו אחרי יציאתו את הברכות מיצחק.
מן המקום הרי הוא משאיר רושם מקדושתו. רבקה קיבלה משרה את כוחות הקדושה
יעקב אבינו קנה מעשו את הבכורה להוציא להפריד את החלק הטוב מהחלק הרע
ונראה לבאר לפי זה הטעם שהשתדל יעקב ממנו את נשמות התנאים שהיו גנוזות בפיו
הנה מה טוב ומה נעים להביא סימוכין
אבינו לקנות את הבכורה מעשו כמו שכתוב (כה-
הבה נמשיך במסע הקודש לבאר לפי לדברי השל"ה הקדוש ,שלרבקה אמנו היה הכח
לא)" :מכרה כיום את בכורתך לי" ,כי יעקב השיג
המהלך של השל"ה הקדוש מה שאמר יעקב להפריד את החלק הטוב שבעשו ולהלביש בו
שעשו זכה להיות הבכור משום שבראשו היו
ליצחק אביו "אנכי עשו בכורך" ,וצריך ביאור את יעקב ,ולהפריד מיעקב את החלק הרע שבו
גנוזות הנשמות הללו שהיו ראשי ישראל ,לכן
להבין הטעם שהוסיף לומר ליצחק "בכורך", ולהלבישו על עשו ,על פי מה שהארכנו במאמר
השתדל לקנות ממנו הבכורה כדי להוציא ממנו שהרי גם באומרו "אנכי עשו" היה די בכך לרמז לפרשת חיי שרה בשם ה"עמודיה שבעה"
נשמות קדושות אלו שיתחברו עם בני ישראל שיש בו חלק הטוב של עשו .ונראה שיעקב (עמוד הראשון סימן ט) עוד גילוי נפלא בשם רבינו
להאיר להם בתורתם .נמצא לפי זה כי יעקב אבינו רצה לרמז בכך על ענין נשגב שמצד זה האריז"ל ,כי שרה אמנו הפרידה את החלק הרע
אבינו הפריד מעשו את הנשמות הקדושות שהיו הוא ראוי לקבל את הברכות. שבה מהחלק הטוב ,והחלק הרע שבה היא הגר
בראשו ,ואחר כך באה רבקה והוציאה מעשו את שפחת שרה.
נקדים הקדמה יקרה ממשנתו הטהורה של
הלבוש הקדוש שלה ואת הלבוש של יצחק ,ועל
רבינו האריז"ל ב"לקוטי תורה" (עובדיה) ,לבאר וזהו הטעם שמסרה שרה את הגר שפחתה
ידי זה נשאר עשו בלי חלק הטוב.
בפנימיות הענין מה שכתוב (כה-כח)" :ויאהב לאברהם ,כי לפני שנימול היה בו עדיין חלק
הנה כי כן זהו שאמר יעקב ליצחק "אנכי עשו יצחק את עשו כי ציד בפיו" ,ולכאורה יפלא איך הרע מצד הערלה ,לכן רצתה שרה שהגר
בכורך" ,כי לקחתי ממנו את כל חלקי הקדושה ,כי טעה יצחק לאהוב את עשו ולא הרגיש בו שהוא שפחתה תשאב מאברהם את החלק הרע שבו
מצד אחד קניתי ממנו את הבכורה להוציא ממנו רשע ,וביאר הענין בדברי קדשו כי בפיו של בלידת ישמעאל ,ועל ידי זה ישאר אברהם
את כל הנשמות הקדושות שהיו גנוזות בפיו, עשו היו גנוזות נשמות ראשי ישראל" :שמעיה אחרי המילה כולו טוב בלי שום רע ,ואז יוליד
ומצד שני הוציאה רבקה את הלבוש הקדוש שלה ואבטליון ,רבי מאיר ורבי עקיבא" ,שהיו בני משרה את יצחק כששניהם אברהם ושרה נקיים
ושל יצחק ,לכן שוב אין מן הראוי לברך את חלק גרים ויצאו מזרעו של עשו הרשע .וזהו שכתוב: ומזוככים מכל רע.
הרע של עשו ,אלא לברך את יעקב שיש בו כל "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" ,שהיה לו
והנה מקרא מלא דיבר הכתוב (בראשית כד-
ציד של נשמות קדושות הללו בפיו.
חלקי הטוב של עשו .וזהו הטעם שמעיד הנביא סז)" :ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את
על יעקב אבינו באומרו "תתן אמת ליעקב" ,למען על פי האמור מוסיף האריז"ל לבאר כמין רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי
דעת שכל מה שעשה היה בחותמו של הקב"ה חומר מה שמבואר בתרגום יונתן (בראשית נ-יג), אמו" .ופירש רש"י בשם המדרש" :האהלה שרה
שהוא אמת ותורתו אמת. כי כשמנע עשו מהשבטים לקבור את יעקב אמו ,ויביאה האהלה והרי היא שרה אמו ,כלומר
תשרפ |דד ז"פשת תודלות
תשע"ב |
"ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו"
הבטחת האריז"ל" :טוב לו לאדם שהוא
חשוך בנים שיכוון בתפלתו בכוונה זו"
המשכת הבנים משם אדנ"י במילואו כל הנשמות נמשכות ממלכות (בראשית כה- בפרשתנו פרשת תולדות
אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד בגימטריא תרע"א שהיא שם אדנ"י כא)" :ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה
היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" .דבר
בדרך זו במסילה נעלה לבאר בזה מה נרחיב לברר מקחו של רבינו האריז"ל ,על פי בעתו מה טוב להתבונן במה שגילה לנו רבינו
שמגלה לנו רבינו האריז"ל סוד הכתוב "ויעתר מה שידוע כי כל נשמות ישראל נמשכות מהיחוד האריז"ל כוונה נשגבה בכתוב זה שראוי לכוון
יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא" ,על פי של קוב"ה ושכינתיה שהוא היחוד של זעיר למי שהוא חשוך בנים ל"ע ,וכפי שהוא מעיד
מה דאיתא בתיקוני זוהר (הקדמה טו ):כי אות א' אנפין ומלכות ,כמבואר ב"עץ חיים" (שער יא פ"ו): בלשון קדשו" :וטוב לו לאדם שהוא חשוך
מורכבת מג' אותיות יו"י ,אות י' למעלה בצד "דע כי כל העולם כולו מתנהג על ידי זעיר אנפין בנים שיכוין בתפלתו בכוונה זו" .והנה הדברים
ימין ,אות י' למטה בצד שמאל ,ואות ו' באמצע ונוקביה ,וכמו שהם נקראו בנים של אבא ואמא, בלשון קדשו:
גם אנחנו נקראים בנים של זעיר אנפין ונוקביה
בקו אלכסון המקשר בין ב' יודי"ן ,וג' אותיות
בסוד (דברים יד-א) בנים אתם לה' וגו'" .פירוש "נודע כי שם אדנ"י במילואו [אל"ף דל"ת
יו"י מספרן שם הוי"ה.
"בנים אתם לה' אלקיכם" ,לזעיר אנפין שהוא נו"ן יו"ד] הוא בגימטריא תרע"א .והנה ג' אותיות
השם הוי"ה ,ולנוקביה שהיא המלכות הנקראת תר"ע [מתוך ד' אותיות תרע"א] נרמזו בג' אותיות
גם בשם אלקי"ם. עת"ר מן ויעת"ר .עוד יש בו שתי אותיות ו"י מן
ויעת"ר ,והם רמוזות באות א' של תרע"א שציורה
זאת ועוד ידוע כי המלכות נקראת בשם ב' יודין עילאה ותתאה ואות ו' ביניהם.
הנה כי כן מגלה לנו האריז"ל כי כאשר שם
אדנ"י מלשון "אדנים" למשכן ,כי היא מקבלת
אדנ"י הוא במילואו שעולה בגימטריא תרע"א ,אז
את הנשמות והשפע משם הוי"ה שהוא הזעיר
זוכים לבנים מן האות א' מהאות י' העליונה שהיא
אנפין ,באופן שלידת הנשמות היא דרך המלכות
בבחינת מזלא שמשם נשפעים בני חיי ומזוני,
משם אדנ"י ,ומטעם זה נקראת המלכות "כנסת
כמבואר בגמרא "בני חיי ומזוני לאו בזכותא ונמצא כי ו"י של ויעת"ר הם ו' וי'
ישראל" ,כי היא כונסת בתוכה את כל הנשמות,
תליא אלא במזלא" ,אבל מי שהוא חשוך בנים ה' תתאה של אות א' וחסר ממנה יו"ד עילאה,
כמו שכתב ב"שערי אורה" (שער א):
ישמרנו ויצילנו ,הרי זה משום שיש פגם באות א'
שהיא חסרה י' העליונה ,ונשארו מן האות א' רק "ובראש כל העיקרים שמסרנו בידך יש
ב' אותיות ו"י. לנו למסור בידך קבלה ,כי בכל מקום שתמצא
לרבותינו ז"ל שמזכירין כנסת ישראל ,היא זאת
המדה הנקראת אדנ"י ונקראת שכינה ושאר כל והיא סוד המזל העליון אשר משם נמשכים ובאים
השמות שאמרנו ,והיא המחזקת בה כל קהל הבנים ,כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מו"ק כח ).בני חיי
וזהו סוד "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי ישראל ובה מתכנסים ומתקבצים". ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא
עקרה היא" ,מילת ויעת"ר יש בה ג' אותיות עת"ר תליא מילתא.
והנה מה שכתב על כך הגה"ק בעל "בן איש
מד' אותיות תרע"א ,וניתוספו להן ב' אותיות ו"י חי" בשו"ת "רב פעלים" (או"ח סימן א)" :עתה אודיעך וזה סוד ויעתר יצחק ,כי נתכוין אל יו"ד
של ויעת"ר ,לרמז על האות א' שנחסרה ממנה כי המלכות העליונה הנקראת בשם שכינה כאמור, עילאה הנזכר שממנה נמשכים ובאים הבנים.
האות י' העליונה ,ונשארו רק ב' אותיות ו"י שיחד הואיל דהנשמות של ישראל נולדות ונמשכות וטוב לו לאדם שהוא חשוך בנים ,שיכוין בתפלתו
עם עת"ר הוא צירוף ויעת"ר ,וזהו שכתוב "ויעתר ממנה ,גזרה חכמת האלוק יתברך לטובת ישראל בכוונה זו שביארנו .ולכן לנכ"ח בגימטריא מזל"א,
יצחק לה'" ,שהתפלל על אותיות ויעת"ר שישלים ולטובת העולם ,שיהיה נמשך חלק ממנה לשכון והם ג' הויו"ת שבו כנודע שהם בגימטריא מזל"א,
הקב"ה את י' העליונה של האות א'. בזה העולם התחתון". כי משם הבנים באים כנזכר".
ז"פשת תודלות תשרפ | ה
המקדש את עיניו להסתכל רק בד' אמות המסתיימות בשתי המדות "נוצר" "ונקה" ונראה להוסיף אף שאינו מפורש בדברי
מג' צדדיו זוכה להמשיך בנים ממזלא הנקראות מזל"א בגימטריא ג' פעמים הוי"ה, האריז"ל ,שכוונתו לפרש בזה "ויעתר יצחק לה'",
ופירוש "מזלא" הוא מלשון "יזל מים מדליו", שהתפלל להשלים את האות א' בג' אותיותיה
רעיון קדוש זה בתוספת ביאור מבואר
ב"לקוטי תורה" לרבינו האריז"ל על הפסוק (משלי שנוזל משם שפע של בני חיי ומזוני. יו"י בגימטריא הוי"ה כדי להמשיך משם בנים,
שם)" :עיניך לנכח יביטו" ,כי על ידי כוונה זו בג' "ויעתר לו הוי"ה" ,שהשלים הקב"ה את השם
שמות הוי"ה זוכים לעורר מזלא עילאה שמסוגל כעבדא קמיה מאריה נראה לבאר כוונה זו הוי"ה בג' אותיות יו"י שעל ידי זה האירו עליו
לבני חיי ומזוני: בדרך עבודה ,על פי הקדמה יקרה מאירת עינים כל ד' אותיות תרע"א של שם אדנ"י במילואו,
ממשנתו הטהורה של רבינו האריז"ל ב"שער "ותהר רבקה אשתו".
"עיניך לנוכח יביטו .הוא סוד מה שאמרו
המצוות" (פרשת שלח לך ד"ה איסור) בענין קדושת
בגמרא (רש"י מנחות קי .ד"ה שימי את) על רב שלא נפלא לבאר בזה הרמז שהביא ב"אמרי
שמירת העינים ,והנה לשון קדשו:
הסתכל חוץ לד' אמות ,והנה אין הושטת העין נועם" פרשת ויצא (אות יג) בשם ה"מגלה
רק לג' צדדים ,שהם פנים וב' צדדים ,כי שם צריך
"איסור ראיית העין .כתיב (במדבר טו-לט) ולא עמוקות" בפסוק (בראשית כח-י)" :ויצא יעקב
שלא יסתכל חוץ לד' אמות .והנה ג"פ ד' הן י"ב
תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וגו' ,וכתיב מבאר שבע וילך חרנה" -ויצ"א נוטריקון ו'ירא
אמות נגד ג' שמות הוי"ה שהן י"ב אותיות ,והנה ג'
(משלי ד-כה) עיניך לנכח יביטו וגו' .דע כי בכתוב י'עקב צ'ורת א'לף .לפי דברי האריז"ל יש לבאר
הויות ג' פעמים כ"ו עולה כמנין מזל"א.
הזה נרמז ענין מה שהיה נוהג רב ,שלא היה הכוונה בזה ,כי כשהלך יעקב לחרן להעמיד
וזהו עיניך לנכח יביטו ,כי נכ"ח גימטריא ג' שם את כל בית ישראל ,צייר לפניו את האות
מוציא ראיית עיניו חוץ לד' אמות ,ונודע שאין
הויות כנ"ל ,שלא יושיט עיניו רק ג' פעמים ד' א' של השם אדנ"י במילואו שמשם ממשיכים
הסתכלות העין רק או לפניו או לשני צדדין ,כי
אמות שהן ג' הויות שעולין נכ"ח .וזהו ויעתר בנים ,כמו שעשה יצחק אביו כשהתפלל על
יצחק לה' לנכח אשתו ,כי בני חיי ומזוני במזלא ודאי שבהיות האדם מהלך אינו מסתכל לאחוריו
רבקה להוליד את יעקב עצמו.
תליא ,כי ג' הויות עולין מזל"א ונכ"ח ,וזהו לנכח והולך ,ובשלשה צדדין אלו צריך שלא יושיט
אשתו ,כי התפלל על בנים שהן במזלא עילאה עיניו חוץ לד' אמות.
גימטריא נכ"ח ,כי משם הבנים באים".
ביאור דברי האריז"ל בענין נכ"ח
נמצאו ג' פעמים ד' הם י"ב כמנין ג' הויות, בגימטריא ג' פעמים הוי"ה כמנין מזל"א
נמצינו למדים מדברי רבינו האריז"ל דבר
אחת לפניו ואחת לימין ואחת לשמאל ,וכל הוי"ה הבה נמשיך להתבונן בדברי האריז"ל הנ"ל,
נפלא ,כי המקדש את עיניו בכל דרכיו באופן זה,
יש בה ד' אותיות שהם ד' אמות ,ולכן לא יושיט שהוסיף לפרש מה שכתוב "לנכח אשתו" בלשון
שהוא מסתכל רק בג' פעמים ד' אמות שבשלשה
עיניו חוץ מהם אלא תביט ותסתכל בג' הויו"ת קדשו" :לנכ"ח בגימטריא מזל"א ,והם ג' הויו"ת
צדדיו ימין שמאל ואמצע ,והוא מכוון לייחד ג'
פעמים השם הוי"ה אשר הם עולים בגימטריא אלו" .הוסיף על כך רבי שמואל ויטאל בהג"ה: שבו כנודע שהם בגימטריא מזל"א ,כי משם
מזל"א ,הרי הוא זוכה לבני חיי ומזוני אשר על "וזה שאמר הכתוב עיניך לנכח יביטו ,רצונו לומר הבנים באים כנזכר" .וכוונתו בזה על י"ג תיקוני
כך אמרו חכמינו ז"ל" :חיי בני ומזוני לא בזכותא לנכ"ח ג' הויות הנזכרים העולים גם כן בגימטריא דיקנא ,ששורשם מג' שמות הוי"ה שיש בהם י"ב
תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא". נכ"ח ,שם יביטו עיניך ולא חוצה להם". אותיות ,ועם הכולל הרי י"ג מדות של רחמים,
משפחת מהדב הי"ו -לעילוי נשמת אמם האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני ע"ה
להורדת המאמרים shvilei.comלקבלת המאמרים באימיילmamarim@shvileipinchas.com :
תשרפ| |ו ו ז"פשת תודלות
תשע"ב
