gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דבר אמת · DVAR EMES — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: דבר אמת · DVAR EMES

שבוע: תולדות (2026-11-09)

דבר אמת · DVAR EMES — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שיעור‬ ‫חסידות‬ ‫על הפרשה‬ ‫שיעור בספה"ק דברות שלמה‬ ‫מפי הגה"ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א‬ ‫• פרשת תולדות •‬ ‫שנה ה'‬ ‫גיליון ד"ש‬ ‫כבישת המחשבות וביטול הישות בעבודת התפילה‬ ‫מביאים להשגות רוחניות‬ ‫שיעורים אלו בספרי חסידות על הפרשה נמסרים מידי מוצש"ק‬ ‫בישיבה גדולה פני מנחם י‪-‬ם עיה"ק‪ ,‬ונערכים מיד ע"מ להוציאם לאור עולם לקראת ש"ק‬ ‫[בשל המהירות הנדרשת ייתכנו שגיאות כתיב ו‪/‬או בהשגת הכוונה אל נכון‪,‬‬ ‫ואיתנו תלון משוגותינו ואי"ה חזון למועד ייערכו הדברים כדת וכדין]‬ ‫חכם לב ייקח מצוות‬ ‫לקבלת האיימיל השבועי בדוא''ל‬ ‫בקריאה של חיבה נקרא לנהנים עצה‬ ‫עם כלל השיעורים שנמסרים מדי שבוע‪:‬‬ ‫ותושיה‪ ,‬ליתן יד ושותפות בהוצאות‬ ‫שיחות לפרשת שבוע | סדרות השיעורים‬ ‫מלאכת העריכה הכתיבה וההפצה‬ ‫| שיעורי הכנה לקראת מועדים | גליונות‬ ‫השבוע בספה"ק ‪ :‬תורת המגיד‪ ,‬פרי הארץ‪,‬‬ ‫של שיעורים נכבדים אלו למען תרבה‬ ‫אור המאיר‬ ‫הדעת עדי יקויים אימתי קאתי מר‬ ‫ולכל שאלה ‪ /‬הערה על השיעורים ולענייני‬ ‫לכשיפוצו מעיינותיך חוצה‬ ‫הפצה‬ ‫לפרטים ולהקדשה בגליון השבועי‬ ‫ו‪/‬או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח רא''מ‬ ‫ניתן לפנות למייל המערכת‬ ‫אלתר שליט"א בחסידות ודרכי העבודה‪,‬‬ ‫‪tam522511@gmail.com‬‬ ‫ניתן לשלוח לכתובת המערכת‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫מכון 'תורת א"ם'‬ ‫או להשאיר הודעה בקו דברי אמת‬ ‫‪tam522511@gmail.com‬‬ ‫ואמונה בשלוחה ‪10‬‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫וכן ניתן להשיג את הספרים‪:‬‬ ‫שיעורים בספה"ק פרי הארץ | אמצא מקום לה' ‪ -‬שערים לפנימיות התפילה |‬ ‫מלכות הוי"ה | ושאר ספרים אצל המכון בפרטים הנ"ל‬ ‫ניתן לשמוע את השיעורים השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה בשלוחה ‪3‬‬ ‫ארץ ישראל ‪( *5265 -‬או ‪)02-5011430‬‬ ‫ארה"ב ‪518-329-9186‬‬ ‫אירופה ‪44-3303-9004-84‬‬ ‫בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר שיעורי הרב שליט"א בספרי‪:‬‬ ‫תורת המגיד | פרי הארץ | תומר דבורה | תניא ‪ -‬שער היחוד והאמונה | דעת תבונות |‬ ‫שפת אמת | דרך ה'‪,‬‬ ‫ושיעורים נוספים למועדים‪ ,‬ובמגוון נושאים וענייני השעה‬ ‫עימוד ועיצוב‪" :‬ואנוהו" ‪05331.05646‬‬ ‫א‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫קבלת התפילה כפי עבודת התפילה בהתאמצות והתחזקות יותר מהרגיל ‪ . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫ענין תפילת יצחק אבינו ומהות פעולת חתירת התפילה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫עוצמת תפילתם של יצחק אבינו ושל חוני המעגל וחבקוק הנביא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫מהות התפילה בכבישת המחשבות וייקרת ערכה של כל תפילה כמות שהיא ‪ . . . . . .‬ה‬ ‫התרכזות בתיבות התפילה כחלק עיקרי מעצם עבודת התפילה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫כשנחשיב ונייקר כל תיבה מתיבות התפילה נצליח לכבוש את המחשבות זרות ולהתרכז‬ ‫בתפילה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫חשיבות התפילה גם כשלא הצליחו לכוון בה ומעלת כל מעשה טוב של יהודי ‪ . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫הכרת חשיבות הכוונה בתפילה נגד יחד עם מעלת התפילה גם כשהיא ללא כוונה ‪ . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫עבודת התפילה במצבי התעלות כמו במצבי ירידה והפרעות הסביבה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫נוכחות נפש האדם בתפילה כשיעריך את יקרת תפילתו ויצמצם את מחשבותיו ‪ . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫דקות המחשבה וצמצומה מביא את המתפלל ואת תפילתו להתקרב אל השי"ת ‪ . . . .‬י‬ ‫ריכוז המחשבה בדקות כוונת התפילה קורע את המסכים ומביא לקבלת התפילה ‪ . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫חיבור נפש האדם בכח התפילה הנאמרת מתוך צמצום המחשבה וכבישת מחשבות זרות ‪ . . .‬יב‬ ‫התחזקות בעבודת הלב בתפילה ובחיבור אל הבורא שנוצר מההתמדה בכך ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫החלק הפנימי של עבודת ה' במהות הקשר וההתבטלות העצמית אל השי"ת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫גודל האהבה וההתקרבות לרבש"ע מביא להתבטלות העצמית ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫מבחן אהבה להשי"ת כשיש צורך לדחוק את העצמיות בכדי להתקרב אליו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫התורה נותנת לאדם את ההסתכלות הנכונה על קטנות ערך העולם הזה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טז‬ ‫שפלות האדם מביאה להכרה בגדלות השי"ת ולהתבטל אליו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫ההכרה בכוחו הבלעדי של השי"ת מאפשרת לאדם להתבטל אל הבורא ולכבוש‬ ‫מחשבותיו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יח‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫ב‬ ‫מהותו של היהודי בקבלת עול מלכות שמים והכרה במציאות הבורא ‪ . . . . . . . . . . . . . .‬יט‬ ‫נצחונו של יעקב על עשיו בכח ההתבטלות אל הרבש"ע וההכרה במציאותו הבלעדית ‪ . . . . . .‬יט‬ ‫גודל התקרבות האדם אל השי"ת כפי גודל צער נפשו בביטול ישותו העצמית אליו ‪ . . . . . . . . . .‬כ‬ ‫כאשר האדם עושה את המוטל עליו הקב"ה חותר כנגדו ומסייעו מלמעלה להתקרב ‪ . . . . . . .‬כא‬ ‫ג‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫‪ $‬כבישת המחשבות וביטול הישות בעבודת התפילה מביאים להשגות רוחני ות ‪$‬‬ ‫קבלת התפילה כפי עבודת התפילה בהתאמצות והתחזקות י ותר מהרגיל‬ ‫שם משמע שלרבי שמעון בר יוחאי היה‬ ‫ענין תפילת יצחק אבינו ומהות פעולת‬ ‫גירסא בפסוק 'ויחתר לו' ועל כן מקשה‬ ‫חתירת התפילה‬ ‫שם שהיה לומר 'ויעתר לו'‪ ,‬ובמפרשים‬ ‫ואלה תולדות יצחק כו'‪ ,‬ויהי יצחק בן‬ ‫שם )מהרש"א בחי' אגדות‪ ,‬ועוד( עמדו על זה‬ ‫ארבעים שנה כו'‪ ,‬ויעתר יצחק כו'‬ ‫ויעתר לו ה' כו'‪ ,‬אמרו במדרש )בראשית רבה‬ ‫שהגירסא שלפנינו היא 'ויעתר'‪ ,‬אבל‬ ‫מכל מקום גם שם מבחינים שיש שייכות‬ ‫פס"ג ה‪ ,‬בשינוי לשון( משל לבן מלך שחתר‬ ‫בין 'חתירה' ל'עתירה' של תפילה‪ ,‬וגם‬ ‫לאביו ליקח ליטרא של זהב‪ ,‬מה עשה‬ ‫שם המלאכים רצו לעכב את התפילה‬ ‫אביו בנו חותר מבחוץ ואבי ו מבפנים שכן‬ ‫מלעלות ולהתקבל בשמים‪ ,‬והקב"ה חתר‬ ‫בערבי קורין לעתירתא מחתרתא עד כאן‪,‬‬ ‫להבין זה כי הרי 'חתירה' היא אחת‬ ‫לו חתירה כדי לקבל תפילתו‪.‬‬ ‫גם כן צריך לדקדק מהות החתירה למעלה‪,‬‬ ‫מהלשונות שבהם נקראת התפילה )ספרי‬ ‫ומהות הליטרא של זהב‪ ,‬מכיון‬ ‫ואתחנן כ"ו( וכמו שאומרים )סליחות ליום ראשון(‬ ‫שהמדרש מפרש את הפסוק על פי משל‪,‬‬ ‫'רצה עתירתם בעמדם לפניך בלילות'‪,‬‬ ‫ואילו חתירה היא פעולה של חפירה‬ ‫כדוגמת‬ ‫להיות‬ ‫צריך‬ ‫שהמשל‬ ‫הרי‬ ‫החפירה‬ ‫פעולת‬ ‫השייכות של‬ ‫ומה‬ ‫הנמשל‪ ,‬ואם כן יש צורך להבין את‬ ‫לעבודת התפילה‪.‬‬ ‫הקשר בין ליטרא של זהב וחתירה‬ ‫לקבלת התפילה‪ .‬וגם תיבת ויהי צריך‬ ‫דהנה גם בגמרא )סנהדרין קג‪ (.‬אמרו ויעתר‬ ‫להבין‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל )מגילה י‪ (.‬כל מקום‬ ‫לו אצל מנשה‪ ,‬אל תקרי ויעתר אלא‬ ‫שנאמר ויהי כו'‪ ,‬הגמרא שם סברה לומר‬ ‫ויחתר מלמד שחתר חתירתא כו'‪ ,‬בגמרא‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫ד‬ ‫אמנם הענין הוא דאמרו חז"ל )תענית יט‪ (.‬גבי‬ ‫שכל מקום שנאמר 'ויהי' הוא לשון צער‪,‬‬ ‫חוני המעגל עג עוגה ועמד בתוכה‬ ‫אמנם מסקנת הדברים היא שרק 'ויהי‬ ‫ואמר איני זז מכאן כולי‪ ,‬וכן גבי חבקוק‬ ‫בימי' הוא לשון צער אבל כל 'ויהי' יש‬ ‫הנביא )שם כג‪ ,(.‬בגמרא מבואר שחוני‬ ‫שהם לשון צער ויש שהם בלשון שמחה‪,‬‬ ‫המעגל למד את הדרך להתפלל כן‬ ‫כמו 'ויהי ביום השמיני' )ויקרא ט‪ ,‬א( ועוד‪,‬‬ ‫מחבקוק הנביא שנאמר בו )חבקוק ב‪ ,‬א( 'על‬ ‫אלא שקושיית רבינו כאן היא לפי סברת‬ ‫התפללו‬ ‫ושניהם‬ ‫אעמדה'‪,‬‬ ‫משמרתי‬ ‫הגמרא בתחילה קודם שחזרה בה‪ ,‬וכן‬ ‫באופן חזק‪ ,‬שהביטוי שלו היה בכך‬ ‫שנקטו‬ ‫ספרים‬ ‫הרבה‬ ‫בעוד‬ ‫נמצא‬ ‫שכביכול אמרו לרבש"ע שאינם זזים‬ ‫כמסקנא את סברת הגמרא בראשונה‬ ‫ממקומם עד שתפילתם תיענה‪ .‬וצריך‬ ‫שכל 'ויהי' הוא לשון צער‪ ,‬וכבר הארכנו‬ ‫להבין מה זה התקיפות לפני ית"ש שעג‬ ‫בזה במקום אחר‪.‬‬ ‫שיש‬ ‫הראשון‬ ‫במושכל‬ ‫עוגה‪,‬‬ ‫כשמתבוננים במעשיהם של חוני המעגל‬ ‫עוצמת תפילתם של יצחק אבינו ושל חוני‬ ‫שפעלו‬ ‫נראה‬ ‫הנביא‪,‬‬ ‫חבקוק‬ ‫ושל‬ ‫המעגל וחבקוק הנביא‬ ‫בתקיפות לפני הרבש"ע‪ ,‬באומרם שאינם‬ ‫וגם למה סיפר הכתוב שהיה יצחק בן‬ ‫זזים ממקומם עד שתפילתם תתקבל‪,‬‬ ‫ארבעים שנה‪ ,‬כמו שהרגישו‬ ‫אמנם בודאי שלא כך כוונת הדברים‪,‬‬ ‫המפורשים גם כן בזה‪ .‬כי כאשר יצחק‬ ‫וברור שתפילה בצורה כזו אינה מביאה‬ ‫אבינו נעמד בתפילה לפני הקב"ה‪,‬‬ ‫תוצאות‪ ,‬וכי אם אנחנו ניעמד בתפילה‬ ‫לכאורה לא היה משמעות לכך שהוא בן‬ ‫לפני הקב"ה‪ ,‬ונכריז שלא נזוז ממקומינו‬ ‫)בראשית כה‪ ,‬כ(‬ ‫ארבעים שנה‪ ,‬וכבר רש"י‬ ‫עד שיתמלאו בקשותינו‪ ,‬הרי שנוכל‬ ‫מבאר את כוונת הענין‪ ,‬שיצחק אבינו‬ ‫להשאר על עומדינו ימים ושנים הרבה‪,‬‬ ‫המתין לרבקה עד שתהיה ראויה ללדת‪,‬‬ ‫כי תפילה מתוך תקיפות כזו‪ ,‬אינה‬ ‫ואחר כך המתין עוד עשר שנים נוספות‪,‬‬ ‫מובטחת להתקבל בשמים‪ .‬אלא הדברים‬ ‫ורק אחרי שגם אותם עשר שנים עברו‬ ‫מוכרחים שהיתה כאן עבודה מיוחדת של‬ ‫ולא נולדו להם ילדים‪ ,‬הגיעו שניהם‬ ‫תפילה באופן נעלה‪ ,‬שיוצא מגדר הרגיל‬ ‫למסקנא שרבקה עקרה‪ ,‬ומשום כך‬ ‫ואינו דומה לשאר תפילות‪ ,‬ועל כן חז"ל‬ ‫נעמד להרבות בתפילה לזכות לבנים‪.‬‬ ‫נקטו בלשון זו של 'עג עוגה' וכו‪ ,‬אבל‬ ‫אמנם רבינו מבאר את פנימיות הדברים‬ ‫ודאי שיש כאן עומק נוסף‪.‬‬ ‫בדרך עבודה‪.‬‬ ‫ה‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫מהות התפילה בכבישת המחשבות וייקרת ערכה של כל תפילה כמות שהיא‬ ‫לאחר שהאריך לבאר את הדברים‬ ‫א(‬ ‫התרכזות בתיבות התפילה כחלק עיקרי‬ ‫הנצרכים לתפילה‪ ,‬החל מצורת הבית‬ ‫מעצם עבודת התפילה‬ ‫אמנם דהנה כתב הרמב"ן ז"ל בפי' על שיר‬ ‫הכנסת ואופן עמידת האדם בתפילה‬ ‫השירים )בסופו בתרי"ג מצוות מצוה א' )א((‬ ‫ובאיזה מלבושים יש לעמוד בתפילה‪,‬‬ ‫על אמרם ז"ל )תענית ב‪ (.‬עבודה זו תפילה‪,‬‬ ‫מוסיף לבאר את צורת התפילה בעצמה‪,‬‬ ‫כתב‪ ,‬שעיקר העבודה הוא לכבוש‬ ‫וז"ל‪' :‬מחשבתו כיצד‪ ,‬דתניא המתפלל‬ ‫המחשבה‪ ,‬ולהביאה בשיעבוד הכוונה ע"כ‪,‬‬ ‫צריך שיכוין לבו שנאמר תכין לבם‪,‬‬ ‫ור"ל שהאדם משוטט תמיד במחשבה‬ ‫פירוש שיכוין פירוש המלות שמוציא‬ ‫בשפתיו ויחשוב כאילו שכינה כנגדו‪,‬‬ ‫לכמה דברים כאחד‪ ,‬אשר מזה באו‬ ‫מחשבות זרות בתוך התפלה‪ ,‬כי כאשר‬ ‫שנאמר 'שויתי ה' לנגדי תמיד'‪ ,‬ויעיר‬ ‫הכוונה ויסיר כל המחשבות הטורדות‬ ‫המחשבות משוטטות ללא שליטה הרי‬ ‫אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה‬ ‫שבסופו של דבר מחשבותיו יגיעו גם‬ ‫בתפלתו‪ ,‬ויחשוב כי אילו היה מדבר‬ ‫לדברים שאינם קשורים לתפילה כלל‪.‬‬ ‫לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ולמחר‬ ‫מה שאין כן כשמצמצם ומשעבד לבו‬ ‫בקבר היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה‬ ‫ומחשבתו רק לכוונת התפילה ההיא‪ ,‬זה‬ ‫לבל יכשל‪ ,‬קל וחומר לפני מלך מלכי‬ ‫עיקר העבודה‪ ,‬ועל ידי זה תפילתו נשמעת‪,‬‬ ‫המלכים הקדוש ברוך הוא שצריך לכוין‬ ‫ענין זה של שליטה על המחשבות‬ ‫אף מחשבתו‪ ,‬כי לפניו המחשבה כדיבור‬ ‫והתרכזות בתפילה בלבד‪ ,‬כבר מוזכר‬ ‫כי כל המחשבות הוא חוקר‪ ,‬וכן היו‬ ‫בדברי רבותינו הראשונים לגבי ענין‬ ‫עושין חסידים ואנשי מעשה שהיו‬ ‫התפילה‪ ,‬שהוא חלק מהותי מעבודת‬ ‫מתבודדים ומכוונין בתפלתן עד שהיו‬ ‫התפילה‪ .‬וברמב"ם )תפילה פ"ד הט"ז( איתא‬ ‫הגשמיות‬ ‫להתפשטות‬ ‫מגיעים‬ ‫'כיצד היא הכוונה שיפנה את לבו מכל‬ ‫ולהתגברות רוח השכלית עד שהיו‬ ‫המחשבות ויראה עצמו כאלו הוא עומד‬ ‫מגיעים קרוב למעלת הנבואה‪ ,‬ואם תבא‬ ‫לפני השכינה'‪ .‬וכן הטור )או"ח סימן צ"ח סעיף‬ ‫א‪ .‬אמנם יש אומרים שפירוש זה שנכתב לאחר פירוש הרמב"ן לשיר השירים ‪ -‬אינו מהרמב"ן‬ ‫עצמו‪ ,‬אלא אחד מהראשונים כתבו‪ ,‬ויש ספק בדבר אם אחד מתלמידי הרמב"ן הוא בעל‬ ‫הפירוש‪ ,‬או אחד מתלמידי הראב"ע‪.‬‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫ו‬ ‫סביבתינו‪ ,‬הגישה שלנו לתפילה תהיה‬ ‫לו מחשבה אחרת בתוך התפלה ישתוק‬ ‫שונה ונוכל לכוון בתיבות התפילה‬ ‫עד שתתבטל המחשבה'‪ ,‬ומוסיף שם‬ ‫בצורה קלה יותר‪.‬‬ ‫הטור להאריך בדבר‪.‬‬ ‫בזמנינו‪ ,‬הרי שריכוז המחשבה‬ ‫אמנם‬ ‫כשנחשיב ונייקר כל תיבה מתיבות‬ ‫הוא דבר קשה מאוד‪ ,‬אם משום‬ ‫התפילה נצליח לכבוש את המחשבות זרות‬ ‫ולהתרכז בתפילה‬ ‫עולם הטכנולוגי בו אנו חיים היום‪ ,‬שכל‬ ‫כולו בנוי על מעבר תמידי מענין לענין‬ ‫שמהות עבודת התפילה היא‬ ‫מכי ון‬ ‫בלי להתרכז כלל בדבר אחד זמן ממושך‪,‬‬ ‫כבישת המחשבות‪ ,‬הרי שבכל‬ ‫אמנם גם מי שלא חי בתוך זה‪ ,‬מכל‬ ‫פעם שמתגברים וכובשים את המחשבות‬ ‫מקום עצם המצב בו אנו חיים היום‪ ,‬אינו‬ ‫זרות ומתרכזים בתפילה יש בכך את כל‬ ‫נותן אפשרות להתרכז‪ .‬ומטעם זה יש בנו‬ ‫החשיבות של עבודת התפילה‪ .‬ובכדי‬ ‫תחושה של ריחוק מעבודת התפילה‪ ,‬כיון‬ ‫להצליח באמת לכבוש את המחשבות‪,‬‬ ‫שכאשר אנו ניגשים לעמוד ולהתפלל‪,‬‬ ‫אנו צריכים לייקר את התפילה ולהתבונן‬ ‫את‬ ‫ולצמצם‬ ‫להתרכז‬ ‫עלינו‬ ‫קשה‬ ‫בגודל מעלתה ויקרתה‪ ,‬כי כשהאדם‬ ‫מחשבותינו ‪ -‬יותר מבעבר‪ .‬ועל כן עלינו‬ ‫יתבונן איך שבריאה שפילה כמותו זוכה‬ ‫למצוא תחבולות כיצד ניתן להתרכז‬ ‫לעמוד ולדבר עם בורא כל עולמים‪ ,‬הרי‬ ‫בצורה הטובה ביותר בתיבות התפילה‪,‬‬ ‫שכל תיבה מתיבות התפילה יש לה‬ ‫כי הרי אם אנו נזדקק לשוחח עם דמות‬ ‫ובפרט‬ ‫עצומה‪.‬‬ ‫ומעלה‬ ‫חשיבות‬ ‫בעלת השפעה שיש ביכולתו להשפיע אל‬ ‫תיבות‬ ‫את‬ ‫שאומר‬ ‫בכך‬ ‫כשיתבונן‬ ‫חלק מחיינו‪ ,‬ודאי שנמצא את עצמינו‬ ‫התפילה בלשון נוכח לפני השי"ת‪ ,‬אם‬ ‫מרוכזים בדברים‪ ,‬כי אנו נחוש כיצד כל‬ ‫כשאומר 'אתה' או שאר התבטאויות‬ ‫מילה ומילה יש לה חשיבות‪ ,‬ונרגיש את‬ ‫שבלשון נוכח‪ ,‬והרי אפילו בפני אדם‬ ‫רצינות הדברים שיש בהם אפשרות‬ ‫חשוב אנו חשים יראה ובושה לפנות‬ ‫להשפיע עלינו ועל המשך חיינו‪ ,‬ועל כן‬ ‫אליו בלשון נוכח‪ ,‬וכאן אנו עומדים לפני‬ ‫עם כל הקשיים של דורינו אנו נעשה הכל‬ ‫מלך מלכי המלכים הקב"ה ומדברים‬ ‫כדי להיות מרוכזים ולא מוסחים לדברים‬ ‫הרי‬ ‫רעהו‪,‬‬ ‫עם‬ ‫איש‬ ‫כדבר‬ ‫עימו‬ ‫אחרים‪ .‬וכמו כן גם לענין עבודת‬ ‫שההתבוננות בדברים אלו תביא עימה‬ ‫כי‬ ‫בקרבינו‬ ‫נחוש‬ ‫כאשר‬ ‫התפילה‪,‬‬ ‫את המבט הנכון על יקרת ומעלת‬ ‫התפילה היא דבר שמשפיע עלינו ועל‬ ‫ז‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫שנלחם להתגבר על עצמו כדי להתרכז‬ ‫התפילה‪ ,‬ובכך נוכל להתגבר ולכבוש את‬ ‫בתיבות התפילה ‪ -‬זוהי המהות של‬ ‫מחשבותינו‪ ,‬וגם כאשר כבר עבר חלק‬ ‫עבודת התפילה‪ .‬וככל שהאדם מרגיש‬ ‫מהתפילה שלא כיוונו ולא התרכזנו‬ ‫את חשיבות התפילה ומשום כך מתאמץ‬ ‫בתיבות התפילה‪ ,‬ואנו מוצאים את‬ ‫לכוון בתפילתו‪ ,‬ויחוש את החשיבות‬ ‫עצמינו כבר קרוב לסיום התפילה או‬ ‫אפילו של תיבה אחת מתיבות התפילה ‪-‬‬ ‫אפילו בברכת 'שים שלום' נעשה כל‬ ‫יוכל בסייעתא דשמיא לעמוד בתפילתו‬ ‫השתדלות להתרכז בתיבות האחרונות‬ ‫ולרכז את מחשבתו בתיבות התפילה‪.‬‬ ‫מהתפילה‪ .‬כי כשמפנימים את עוצמת‬ ‫ומעלת התפילה ומתבוננים בכך שבכל‬ ‫חשיבות התפילה גם כשלא הצליחו לכוון‬ ‫תיבה שאנו עומדים לומר יש בה כח‬ ‫בה ומעלת כל מעשה טוב של יהודי‬ ‫להשפיע עלינו ועל עתידינו‪ ,‬ובכך שיש‬ ‫אמנם‬ ‫בכל תיבה בתפילה קשר וחיבור נצחי‬ ‫צריך לדעת כי גם כאשר לא‬ ‫עם השי"ת שקיים לעד‪ ,‬הרי שנתגבר‬ ‫הצליחו לכוון בתפילה והתפילה‬ ‫ונתרכז לכוון את מחשבותינו בכוונת‬ ‫היתה נראית כמו שהיתה נראית‪ ,‬מכל‬ ‫תיבות התפילה‪.‬‬ ‫מקום יש חשיבות ומעלה עצומה לכל‬ ‫תפילה ותפילה‪ ,‬כי עצם הדבר שהאדם‬ ‫)פרשת נח אות צ"ח(‬ ‫שם טוב אמר‬ ‫והבעל‬ ‫עומד לפני השי"ת בתפילה יש בה מעלה‬ ‫שבכל פעם שעולה במחשבתו‬ ‫גדולה מאוד‪ ,‬ואפילו שמחשבותיו לא‬ ‫של האדם מחשבה זרה בתפילה‪ ,‬עליו‬ ‫היו מרוכזות בתפילה כלל‪ .‬וכמו שיהודי‬ ‫לחוש כמו שדחוהו מהיכל המלך‪ ,‬כי‬ ‫אחד סיפר לי מעשה שהכיר מכלי‬ ‫בשעה שעומד ומתפלל הרי הוא עומד‬ ‫ראשון‪ ,‬על בחור אחד שהיה גר בארה"ב‪,‬‬ ‫לפני המלך ממש‪ ,‬וכשאינו מרוכז הרי‬ ‫ובזמן לימודו בישיבה‪ ,‬היה לו תקופה‬ ‫הוא כנדחה לחוץ‪ .‬וכשאדם מתבונן בכך‬ ‫קשה קצת והתחילה אצלו ירידה רוחנית‬ ‫ומרגיש את הדחיה מהמקום שבו הוא‬ ‫בכמה עניינים‪ ,‬אמנם השגות גדולות לא‬ ‫יכול לדבר ולשוחח עם המלך‪ ,‬ולפעול‬ ‫היו לו לבחור‪ ,‬ועל כן כשרצה לחוש‬ ‫בכל תיבה דברים עצומים‪ ,‬הרי שהאדם‬ ‫מעט פורקן מעול הישיבה בה למד‪ ,‬הלך‬ ‫יעשה כל תחבולה כדי לחזור אל היכל‬ ‫ושכר רכב לעצמו ונסע אל הרה"ק‬ ‫המלך‪ ,‬ולכבוש את מחשבותיו ולצמצם‬ ‫מריבניץ זיע"א‪ .‬וכאשר היה כבר באמצע‬ ‫אותם לתיבות התפילה‪ .‬ובעצם הדין‬ ‫הדרך הבחין שזמן השקיעה עומד‬ ‫ודברים של האדם בינו לבין עצמו‪,‬‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫ח‬ ‫ולכל מעשה טוב שעושים‪ ,‬גם אם לא‬ ‫ומתקרב‪ ,‬על כן עצר את רכבו בצד הדרך‬ ‫עשו זאת בשלימות כלל‪ ,‬ואפילו אם חסר‬ ‫ונעמד להתפלל מנחה ביחידות‪ .‬אבל‬ ‫בדברים המהותיים של המצוה‪ ,‬מכל‬ ‫כשעדין עמד באמצע תפילתו התחילו‬ ‫מקום עצם הכונה הטובה כבר נחשבת‬ ‫הרכבים שבכביש לצפור לו כיון שרכבו‬ ‫בשמים ועושה רושם‪ ,‬ובכח מחשבות‬ ‫חסם את המעבר בכביש‪ ,‬ומשום כך‬ ‫אלו עלה הבחור על דרך המלך והתחזק‬ ‫הבחור מיהר לסיים את תפילתו בזריזות‬ ‫בלימודיו בישיבה עד שהיום הוא גברא‬ ‫וחזר אל רכבו והמשיך בנסיעתו‪ ,‬אמנם‬ ‫רבה ועובד ה'‪.‬‬ ‫בליבו פנימה הרגיש הבחור כי תפילתו‬ ‫אינה נחשבת תפילה וכי אפילו לא אמר‬ ‫את כל תיבות התפילה‪ ,‬ומשום כך כאשר‬ ‫הכרת חשיבות הכוונה בתפילה נגד יחד עם‬ ‫מעלת התפילה גם כשהיא ללא כוונה‬ ‫הגיע לבית מדרשו של הרה"ק מרבניץ ‪-‬‬ ‫שכדרכו התפלל בשעה מאוחרת‪ ,‬והבחין‬ ‫האדם להכיר ולדעת את שני‬ ‫ועל‬ ‫כי מחפשים מנין עבור תפילת מנחה עם‬ ‫העניינים האלו‪ ,‬כי מצד אחד יש‬ ‫הרבי‪ ,‬הציע את עצמו באומרו שעדין לא‬ ‫שזוכה‬ ‫ותיבה‬ ‫תיבה‬ ‫כל‬ ‫להחשיב‬ ‫התפלל‪ ,‬אלא שאז הרבי מרבניץ העביר‬ ‫להתפלל בכוונה ובריכוז המחשבה‪ ,‬וגם‬ ‫את עיניו על כל אנשי המנין‪ ,‬וכשהסתכל‬ ‫כאשר מוצא את עצמו באמצע תפילתו‬ ‫עליו אמר לו הרבי 'והרי כבר התפללת'‪,‬‬ ‫כשמחשבתו פזורה לכל עבר‪ ,‬יתגבר‬ ‫ועל כן לא היתה לו ברירה והיה צריך‬ ‫לכבוש את מחשבותיו ולצמצמם לכוונת‬ ‫לצאת ולהמתין מחוץ לחדרו של הרבי‬ ‫תיבות התפילה‪ ,‬מתוך הכרה בחשיבות‬ ‫עד שיסיימו להתפלל מנחה‪.‬‬ ‫מקרה זה גרם זיעזוע עמוק בליבו של‬ ‫ונצחיות כל תיבה של תפילה הנאמרת‬ ‫באופן הראוי‪.‬‬ ‫הבחור‪ ,‬באומרו לעצמו שהוא‬ ‫אבל מצד שני צריך לדעת ולהפנים את‬ ‫נוכח לראות שאינו מבין כלל את‬ ‫גם‬ ‫התפילה‬ ‫ומעלת‬ ‫חשיבות‬ ‫החשיבות שיש לכל מעשה טוב שהוא‬ ‫כשהיא לא היתה כמו שצריך‪ ,‬וגם כשלא‬ ‫עושה‪ ,‬כי אם תפילה שכזו שלכאורה לפי‬ ‫כיוון אפילו לא תיבה אחת בתפילה ‪ -‬עם‬ ‫כללי ההלכה אינה נחשבת תפילה‪ ,‬ועם‬ ‫כל זה יש חשיבות לעצם התפילה‬ ‫כל זה בעיני הרבי מריבניץ הוא נחשב‬ ‫מתי‬ ‫לדעת‬ ‫האדם‬ ‫ועל‬ ‫כשלעצמה‪.‬‬ ‫כמי שהתפלל ואינו יכול להשלים לו‬ ‫להשתמש בידיעה זו ומתי באחרת‪ ,‬כי‬ ‫למנין‪ ,‬הרי שיש חשיבות לכל פעולה‬ ‫ט‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫רצון השי"ת שגזר איך תהיה עבודת‬ ‫כאשר עדין עומד בתפילתו ויש ביכולתו‬ ‫התפילה שלו בכל חלק מחלקי התפילה‪.‬‬ ‫לכוון את מחשבותיו בתיבות התפילה‪,‬‬ ‫והדברים‬ ‫בחשיבות‬ ‫ולהתבונן‬ ‫להתגבר‬ ‫עליו‬ ‫אמורים גם כלפי המבט על‬ ‫התפילה בכוונה‪ ,‬ואילו כאשר כבר גמר‬ ‫כאשר‬ ‫כי‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫אנשים‬ ‫להתפלל או שאין בכוחו לכוון בתפילה‪,‬‬ ‫רואים אדם אחר שתפילתו אינה באופן‬ ‫צריך לדעת את הצד השני ולהכיר‬ ‫של ריכוז בכל תיבה ותיבה‪ ,‬וגם יתכן‬ ‫בחשיבות כל תפילה וכל מעשה טוב‬ ‫שהוא לא אמר את כל תיבות התפילה‬ ‫כמות שהוא‪.‬‬ ‫וכדומה‪ ,‬עלינו לדעת שזוהי עבודת‬ ‫התפילה של אותו אדם לפי מצבו‬ ‫עבודת התפילה במצבי התעלות כמו במצבי‬ ‫ירידה והפרעות הסביבה‬ ‫הנוכחי ולפי תכונות נפשו וכו'‪ ,‬ואין‬ ‫הדברים נוגעים אלינו כלל‪ .‬כי מהות‬ ‫עבודת התפילה היא בכך שאנו נהיה‬ ‫ובפרי הארץ )פרשת וישב( כתב כי השינויים‬ ‫את‬ ‫ונכבוש‬ ‫ונעצור‬ ‫התפילה‬ ‫בתוך‬ ‫שיש לאדם בין תפילה לתפילה‬ ‫מחשבותינו להתרכז אך ורק בתיבות‬ ‫בכוחות נפשו‪ ,‬ובתנאים של סביבתו‬ ‫צריכים‬ ‫אנו‬ ‫זו‬ ‫ובעבודה‬ ‫התפילה‪,‬‬ ‫המשפיעים על מידת הריכוז והכוונה‬ ‫להתעלות עוד ועוד‪.‬‬ ‫בתפילה‪ ,‬הרי שכל אלו הם דברים שנגזרו‬ ‫מלמעלה‪ ,‬והם שליחות מיוחדת לכל‬ ‫אחד בכל זמן לקיים את רצון השי"ת‬ ‫נוכחות נפש האדם בתפילה כשיעריך את‬ ‫יקרת תפילתו ויצמצם את מחשבותי ו‬ ‫באופן אחר‪ ,‬וכמו שהאר"י ז"ל אומר )שער‬ ‫הכונות נט‪ (.‬ש'אין תפילה דומה לחברתה'‪.‬‬ ‫נקודה זו במהות עבודת התפילה שהיא‬ ‫ויש לומר כי גם באותה תפילה עצמה‪ ,‬יש‬ ‫והריכוז‬ ‫המחשבה‬ ‫צמצום‬ ‫פעמים שבאמצע התפילה נשלח לאדם‬ ‫בתיבות התפילה‪ ,‬זוהי צורת התפילה‬ ‫מלמעלה דבר שיפריע אותו מלהתרכז‬ ‫באופן פשוט על פי נגלות התורה‪ .‬וכמו‬ ‫בתפילה‪ ,‬כיון שעד אז היתה שליחותו‬ ‫שמכיון‬ ‫בענין‪,‬‬ ‫הראשונים‬ ‫שהאריכו‬ ‫באופן אחד‪ ,‬ומאז והלאה השליחות‬ ‫שצריך לעמוד לפני המלך הרי שלא די‬ ‫והעבודה היא באופן שונה‪ ,‬ועל כן על לו‬ ‫תהיה‬ ‫האדם‬ ‫של‬ ‫שחיצוניותו‬ ‫בכך‬ ‫על‬ ‫ורוגז‬ ‫כעס‬ ‫להתמלאות‬ ‫לאדם‬ ‫במצב של 'עומד לפני המלך' עם כל‬ ‫המפריעים לו בתפילתו‪ ,‬אלא עליו לדעת‬ ‫ההלכות הקשורות בכך‪ ,‬כמו תיקון‬ ‫שהם שליחים שנשלחו מלמעלה כפי‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫י‬ ‫לפני בוראו‪ ,‬הרי שנשמה זו לא התפללה‬ ‫כמבואר‬ ‫האיברים‬ ‫וכיון‬ ‫המלבושים‬ ‫את התפילה הנוכחית מעולם‪ ,‬וגם יותר‬ ‫בהלכה )או"ח סימן צ"א וצ"ד(‪ ,‬אלא צריך גם‬ ‫לא תתפלל תפילה זו לפני הרבש"ע‪.‬‬ ‫שעצם אישיותו של האדם תהיה נוכחת‬ ‫וכשהאדם יפנים את יקרת מעלת כל‬ ‫בעמידה לפני המלך‪ ,‬ומכיון שחלק‬ ‫תפילה ואת הייחודיות של כל תפילה‪,‬‬ ‫הנפש המרכזי של האדם הוא הנפש‬ ‫יגיע לדרגת רצינות בתפילה והתייחסות‬ ‫החושבת‪ ,‬על כן צריך לעצור אותה‬ ‫של כובד ראש‪ ,‬שיעזרו לו לעצור את‬ ‫ממרוצת מחשבותיה ולהתרכז בתיבות‬ ‫ולהתרכז‬ ‫מחשבותיו‪,‬‬ ‫זרם‬ ‫שטיפת‬ ‫התפילה בכל הכח‪ ,‬וכמו שכתב הטור‬ ‫בתיבות התפילה כראוי‪.‬‬ ‫שכאשר תגיע מחשבה אחרת‬ ‫)לעיל(‬ ‫ובדברי רבינו מבואר‪ ,‬שכאשר מצמצמים‬ ‫במחשבתו‪ ,‬יעצור‪ ,‬ולא ימשיך בתפילתו‬ ‫עד שתסור המחשבה ההיא וימשיך‬ ‫את המחשבות ומכוונים את‬ ‫להתרכז בתיבות התפילה בלבד ללא‬ ‫המחשבה לתיבות התפילה‪ ,‬יש בכך כח‬ ‫כל התערבות של מחשבה אחרת‪.‬‬ ‫שהתפילה תתקבל והבקשה שמבקשים‬ ‫בתפילה ‪ -‬תיענה‪ .‬ובשם ה'סבא מקלם'‬ ‫להגיע לדרגה כזו של ריכוז‬ ‫והדרך‬ ‫מובא‬ ‫)כתבי הסבא מקלם ימים נוראים עמ' כ"ד(‬ ‫וכבישת המחשבות בתפילה‪,‬‬ ‫לבאר‪ ,‬שיש בדבר משום 'מידה כנגד‬ ‫היא כאשר האדם מבין ומפנים את‬ ‫מידה'‪ ,‬שמכיון שהאדם התאמץ להתרכז‬ ‫חשיבותה של כל תפילה ושל כל תיבה‬ ‫בתפילה‪ ,‬ועבור כך היה צריך האדם‬ ‫בריכוז‬ ‫שתאמר‬ ‫התפילה‬ ‫מתיבות‬ ‫להתגבר על טבעו ועל שטף מחשבותיו‪,‬‬ ‫ובכוונה כעומד לפני המלך‪ ,‬כי באמת כל‬ ‫באותה מידה גם הקב"ה יגביר את מידת‬ ‫תפילה היא דבר נדיר ומיוחד כמו שייסד‬ ‫החסד ויכבוש את מידת הדין ממנו‪ ,‬ובכך‬ ‫ש'אין תפילה דומה‬ ‫)שם(‬ ‫האר"י ז"ל‬ ‫יתמלאו משאלותיו‪ .‬אמנם כוונת רבינו‬ ‫לחברתה'‪ ,‬ועל כן כל תפילה היא דבר‬ ‫לתיבות‬ ‫המחשבה‬ ‫שבכוונת‬ ‫היא‬ ‫יהיה‬ ‫לא‬ ‫ויותר‬ ‫היה‬ ‫לא‬ ‫שמעולם‬ ‫התפילה‪ ,‬תתקבל התפילה באופן פנימי‪.‬‬ ‫לעולמים‪ ,‬וכל יהודי שנעמד להתפלל‬ ‫דקות המחשבה וצמצומה מביא את המתפלל ואת תפילתו להתקרב אל השי"ת‬ ‫ובינו ית"ש‪ ,‬וצריך בתפילתו ובמחשבתו‬ ‫ריכוז המחשבה בדקות כוונת התפילה קורע‬ ‫היפה לחתור במסכים הנ"ל‪ ,‬ולהעבירם‪ ,‬עד‬ ‫את המסכים ומביא לקבלת התפילה‬ ‫שיעלה תפלתו‪ ,‬כי מכיון שיש מסכים‬ ‫כי ידוע שיש מסכים המבדילים בין תפילתו‬ ‫יא‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫שינים חדות ‪ -‬כמו סכין או מסור‬ ‫המבדילים בין העולמות‪ ,‬והם כוחות‬ ‫וכדומה‪ .‬והרי כל ענייני העולם הזה הם‬ ‫מהתפילה‬ ‫ומפריעים‬ ‫המונעים‬ ‫הרע‬ ‫משל ודוגמה על העניינים הרוחניים‪ ,‬ועל‬ ‫וכמבואר‬ ‫בשמים‪,‬‬ ‫ולהתקבל‬ ‫לעלות‬ ‫כן מתבאר בדברי רבינו שגם בעבודת‬ ‫בספרים הקדושים )עץ חיים שער ח' פ"ב( שיש‬ ‫התפילה שייך את המושג הזה של חידוד‬ ‫'פרסא' בין כל עולם ועולם‪ ,‬שתפקידו‬ ‫בענין‬ ‫להתרכז‬ ‫וצמצומה‬ ‫המחשבה‬ ‫להגן ולשמור על כל עולם שישמש רק‬ ‫התפילה‪ ,‬ובכך מבקיעים את המסכים‬ ‫לאותם הראויים לדרגת העולם ההוא‪ .‬על‬ ‫ומעלים את התפילה למקומה הראוי לה‬ ‫כן התפילה שהאדם מתפלל ועולה‬ ‫בעולמות העליונים‪.‬‬ ‫אותם‬ ‫דרך‬ ‫לחדור‬ ‫צריכה‬ ‫למלעלה‬ ‫המסכים המבדילים ולהעבירם‪ .‬ואותם‬ ‫כל כשכוונת לבו ומחשבתו רחב‪ ,‬ומשוטט‬ ‫המסכים המונעים ומפריעים לנו להתפלל‬ ‫לכמה דברים‪ ,‬אינו יכול לחתור‬ ‫כראוי‪ ,‬זה כל אותם תכונות הנפש‬ ‫ולהעביר המסכים‪ ,‬כמו שכתוב )תהלים קא‪ ,‬ה(‬ ‫וטרדות השכל מתוך בלבול המחשבות‬ ‫גבה עינים ורחב לבב כו'‪ ,‬כי גם כאשר‬ ‫שיש לכל אדם כשהוא ניגש לעמוד‬ ‫ולהתפלל לפני בוראו‪ ,‬כי חוץ מכוחות‬ ‫רוחניים‪,‬‬ ‫בדברים‬ ‫דבוקה‬ ‫מחשבתו‬ ‫הרע והקליפות‪ ,‬הרי שכל שאר העניינים‬ ‫ואפילו אם הוא חושב עתה על דברים‬ ‫שגורמים לכך שהאדם לא יוכל לצמצם‬ ‫הקשורים לעניין התפילה‪ ,‬ועל הבקשות‬ ‫את מחשבתו בריכוז כוונת התפילה‪ ,‬הרי‬ ‫שאותם הוא רוצה לבקש בתפילה ‪ -‬מכל‬ ‫הם חלק מאותם מסכים שאותם צריך‬ ‫מקום מכיון שאין מחשבתו מצומצמת‬ ‫לעבור ולהבקיע בכדי להגיע לכבישת‬ ‫בתיבות התפילה לבדן בעומק הכוונה‬ ‫המחשבות וצמצומן‪ ,‬ולהתרכז בתיבות‬ ‫שלהם‪ ,‬אלא הוא מתפלל את תפילתו‬ ‫התפילה עצמן כראוי‪ ,‬ובכך להעלות‬ ‫מתוך רחבות המחשבה‪ ,‬ומתוך תנועה‬ ‫ולרומם את התפילה למקומה הראוי לה‪.‬‬ ‫להתרכז‬ ‫בלי‬ ‫המחשבות‬ ‫פיזור‬ ‫של‬ ‫במחשבת התפילה עצמה בריכוז גדול‪,‬‬ ‫וזה ידוע כי בדבר חד ודק בראשו יכול‬ ‫על כן אין כח בתפילתו להעביר את‬ ‫לחתור‪ ,‬מה שאין כן דבר רחב ועב‬ ‫המסכים המבדילים‪ ,‬כיון שרק תפילה‬ ‫אינו יכול לחתור‪ ,‬אנו רואים בדברים‬ ‫הנעשית מתוך ריכוז מוחלט וצמצום‬ ‫גשמיים ומוחשיים שאין יכול לחתור‬ ‫המחשבה בתיבות התפילה ‪ -‬יכולה‬ ‫רק‬ ‫אלא‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫בדברים‬ ‫ולנסר‬ ‫לקרוע ולהעביר את המסכים המבדילים‪,‬‬ ‫באמצעות כלי בעל חוד או שיש לו‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫יב‬ ‫אפתח לכם כפתחו של אולם‪ ,‬ר"ל כחודו‬ ‫ובכך להעלות את תפילתו שתתקבל בפני‬ ‫של מחט דווקא‪ ,‬שיהא כוונת לבבם‬ ‫אדון כל‪.‬‬ ‫ומחשבתם דק מאוד‪ ,‬ולהביא בשיעבוד‬ ‫מה שאין כן כשמצמצם מאוד כל כונת לבו‬ ‫כוונת הלב בדביקות הגדול‪ ,‬וזהו כחודו של‬ ‫ומחשבתו בצמצום גדול‪ ,‬ולהביא‬ ‫מחט‪ ,‬כי המחט הוא גורם הדביקות‬ ‫בשיעבוד הכונה עד שנעשה דק מאוד רק‬ ‫שמאחה ומחברין בו הבגדים‪ .‬כאן מבאר‬ ‫בכונות התפילה ההוא‪ ,‬יכול לחתור ולהעביר‬ ‫המסכים‪ ,‬וזהו עג עוגה ועמד בתוכה ואמר‬ ‫רבינו יסוד נוסף בענין התפילה‪ ,‬כי כאשר‬ ‫איני זז מכאן‪ ,‬ר"ל שצימצום כונת לבו‬ ‫התפילה נערכת כראוי‪ ,‬מתוך צמצום‬ ‫ומחשבתו כאדם שעושה עוגה ואינו רוצה‬ ‫וכבישת המחשבות והתרכזות מוחלטת‬ ‫לזוז לשום צד‪ ,‬ועל ידי זה נשמע תפילתו‪.‬‬ ‫בתיבות התפילה ובכוונתן‪ ,‬בכך נוצר‬ ‫קשר וחיבור בין האדם המתפלל ובוראו‪.‬‬ ‫הרי שהתפילה שעליה אמרו חז"ל 'עג‬ ‫וכדוגמת פעולת המחט‪ ,‬שבאמצעות חוד‬ ‫עוגה'‪ ,‬אין הכוונה על אמירה חריפה או‬ ‫המחט מבקיעים את הדרך בין שני‬ ‫על פעולה של תקיפות בפני הרבש"ע‪,‬‬ ‫הדברים הנפרדים ומחברים אותם יחד‪.‬‬ ‫אלא כוונת הדברים היא לתנועת הנפש‬ ‫כך גם בעבודת התפילה ‪ -‬כאשר האדם‬ ‫שבתפילה‪ ,‬שצריך להצטמצם ביותר‬ ‫מצליח לצמצם את מחשבתו בכוונת‬ ‫ולכוון אך ורק את פירוש התיבות האלו‬ ‫התפילה לחשוב ולהתרכז אך ורק בכוונת‬ ‫כיון‬ ‫עוגה'‪,‬‬ ‫'עג‬ ‫נקרא‬ ‫וזה‬ ‫לבדן‪.‬‬ ‫הדברים‪ ,‬הרי שבכך נוצר קשר וחיבור אל‬ ‫שכדוגמת פעולתו שהכריז שאינו יוצא‬ ‫הרבש"ע‪ .‬כי יכול להיות מציאות שבה‬ ‫מכאן ‪ -‬כך גם בפנימיות הנפש פעל את‬ ‫האדם עומד ומבקש בתפילתו על עניינים‬ ‫בתיבות‬ ‫המחשבה‬ ‫וצמצום‬ ‫הריכוז‬ ‫חשובים ומהותיים הנצרכים לו בחייו‬ ‫המעגל‬ ‫חוני‬ ‫פעל‬ ‫ובכך‬ ‫התפילה‪,‬‬ ‫אפילו‬ ‫עניינים‬ ‫שאר‬ ‫או‬ ‫האישיים‪,‬‬ ‫שתפילתו תישמע ותתקבל במרום‪.‬‬ ‫רוחניים‪ ,‬מכל מקום מכיון שבכך אין‬ ‫מחשבתו מצומצמת אך ורק בתיבות‬ ‫חיבור נפש האדם בכח התפילה‬ ‫הנאמרת מתוך צמצום המחשבה וכבישת‬ ‫התפילה‪ ,‬על כן אין בכוחה של התפילה‬ ‫מחשבות זרות‬ ‫לפעול את פעולת החיבור ואת הקשר‬ ‫ואפשר‬ ‫האמיתי בינו ובין קונו‪.‬‬ ‫לומר שזה מה שרמזו חז"ל )מדרש‬ ‫התפקיד העיקרי של התפילה‬ ‫ובאמת‬ ‫רבה שה"ש פ"ה ג( פתחו לי אמר‬ ‫הוא להביא לידי חיבור זה של‬ ‫הקב"ה פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני‬ ‫יג‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫את הריכוז בתיבות התפילה‪ .‬וגם כאשר‬ ‫האדם המתפלל עם בוראו‪ ,‬כלשון התיבה‬ ‫בתפילה אחת צריך לחזור בכל פעם‬ ‫'תפילה' שהוא מלשון חיבור כמו שנאמר‬ ‫להתגבר ולעצור בעד המחשבות שרוצות‬ ‫)בראשית ל‪ ,‬ח‪ ,‬ועי' ברש"י שם( 'נפתולי אלוקים‬ ‫להתפרץ החוצה לעניינים אחרים‪ ,‬ובכל‬ ‫נפתלתי'‪ .‬אלא שהצורה בה פועלת‬ ‫תיבה מחדש צריך לנהל מאבק עם‬ ‫התפילה את הקשר והחיבור הרצוי‪ ,‬היא‬ ‫עצמינו בכדי שנוכל לומר את תיבות‬ ‫באופן שהאדם מצמצם את מחשבתו‬ ‫התפילה כראוי‪ ,‬אין להתייאש מכך‬ ‫ומתרכז בתיבות התפילה‪ ,‬וכך נוצר‬ ‫ולהרים ידים מעבודת התפילה בדרך זו‪,‬‬ ‫בקיעה במסכים המבדילים בינו ובין‬ ‫כי זו היא צורת הדברים‪ ,‬וכך נפעל ונוצר‬ ‫הרבש"ע‪ ,‬ומתהווה חיבור וקשר עמוק‬ ‫הקשר הנכון ביו האדם לבוראו‪ ,‬כאשר‬ ‫יותר ויותר עם השי"ת‪.‬‬ ‫וענין זה של צמצום המחשבה וכבישתה‬ ‫חוזר ומקשר את מחשבתו עוד פעם ועוד‬ ‫פעם אל תיבות התפילה‪.‬‬ ‫בריכוז כוונת התפילה‪ ,‬יש בכוחו‬ ‫ודבר‬ ‫להשפיע על כל דרגת הקשר של האדם‬ ‫זה הוא כדוגמת פעולת המחט‬ ‫עם בוראו באופן כללי‪ .‬כי כל המושג של‬ ‫שתופרים עימה בגדים‪ ,‬ומחברים‬ ‫ההתקרבות לרבש"ע וחיי קשר עם‬ ‫בין חלקי הבגד השונים‪ ,‬הרי שהחיבור‬ ‫השי"ת ‪ -‬הרי הדבר תלוי במחשבתו של‬ ‫נוצר מכך שחוזרים שוב ושוב על‬ ‫האדם‪ ,‬וככל שהאדם מרגיל את עצמו‬ ‫התפירה‪ ,‬ומעבירים את החוט כמה‬ ‫עם‬ ‫ולהתקשר‬ ‫במחשבתו‬ ‫להתרכז‬ ‫פעמים מצד לצד‪ ,‬ואם החייט יעשה‬ ‫הרוחנית‬ ‫דרגתו‬ ‫כל‬ ‫כך‬ ‫הרבש"ע‪,‬‬ ‫תפירה אחת ‪ -‬הרי שהבגד לא יחזיק את‬ ‫מתרוממת ומתעלה לרמת קשר גבוהה‬ ‫עצמו בחיבורים בין החלקים השונים‪,‬‬ ‫יותר עם השי"ת‪.‬‬ ‫אלא רק על ידי כך שחוזרים שוב ושוב‬ ‫על פעולת התפירה נוצר קשר וחיבור‬ ‫אמיץ וחזק בין החלקים השונים‪ .‬וכך גם‬ ‫התחזקות בעבודת הלב בתפילה ובחיבור‬ ‫בעבודה שבלב זו תפילה‪ ,‬רק על ידי‬ ‫אל הבורא שנוצר מההתמדה בכך‬ ‫ההתגברות החוזרת ונשנית שוב ושוב‬ ‫אמנם עבודה זו של צמצום המחשבה‬ ‫במאמץ להתרכז ולצמצם את המחשבה‬ ‫בתפילה היא עבודה קשה‪ ,‬ויש‬ ‫בתיבות התפילה‪ ,‬נוצר ומתהווה הקשר‬ ‫לחזור עליה שוב ושוב במשך פעמים‬ ‫האמיתי והנכון בין האדם ובין קונו‪.‬‬ ‫רבות עד שקונים אותה ומשרישים בנפש‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫יד‬ ‫ממושך‪ ,‬וכדומה‪ .‬אבל יש גם את חלק‬ ‫החלק הפנימי של עבודת ה' במהות הקשר‬ ‫ה'אורך'‪ ,‬שהוא נקודת עומק הלב של‬ ‫וההתבטלות העצמית אל השי"ת‬ ‫וידועה האימרה שאומרים בשם הרה"ק‬ ‫עבודת ה'‪ ,‬וחלק זה של ה'אורך' אינו‬ ‫ניכר לעיניים‪ ,‬כיון שאין אפשרות לעומד‬ ‫מקאצק זיע"א )ב(‪ ,‬שאמר על‬ ‫מבחוץ לראות כמה דביקות וצמצום‬ ‫מאמר חז"ל זה של 'פתחו לי פתח כחודו‬ ‫מחשבה יש לכל אדם אחר בתפילתו‪ ,‬או‬ ‫של מחט' וכו'‪ ,‬שאמר 'א'מחט אבער‬ ‫להבחין באיזה רמה של קשר נמצא כל‬ ‫אדורך און אדורך'‪ ,‬כלומר אמנם אנו‬ ‫אחד מישראל עם בוראו‪ ,‬אלא זוהי‬ ‫צריכים רק לפתוח פתח כחודו של מחט‬ ‫עבודה פנימית שיש לכל אחד בין עצמו‬ ‫אבל שיהיה פתח מפולש מעבר אל עבר‪.‬‬ ‫ובין קונו‪ ,‬להתקשר ולהתדבק בו יותר‬ ‫וכוונת הדברים היא שבאמת אין לנו‬ ‫ויותר‪ .‬וכמו שמסופר )ראש גולת אריאל ח"ב עמ'‬ ‫אפשרות לפתוח פתח גדול יותר מ'חודו‬ ‫לאחר‬ ‫אמר‬ ‫אמת‬ ‫שהשפת‬ ‫קנ"ט(‬ ‫של מחט'‪ ,‬כי נקודת הפתח והחיבור אל‬ ‫הסתלקותו של אביו ‪ -‬רבינו ה'אמרי‬ ‫הרבש"ע היא דוקא בכך שאנו מצמצמים‬ ‫אמת' זיע"א‪ ,‬שאביו זכה לאריכות ימים‪.‬‬ ‫את עצמינו להתדבק אל בוראינו‪ ,‬מתוך‬ ‫וכאשר שאלוהו בתמיהה על כוונת‬ ‫כבישת המחשבות וההתנתקות מכל‬ ‫הדברים‪ ,‬כי הרי אביו האמרי אמת‬ ‫העניינים האחרים‪ ,‬ורק כך נוכל להגיע‬ ‫הסתלק בגיל נ"ו שנים‪ ,‬ענה השפת אמת‬ ‫לפתח מעבר אל עבר שבאמצעותו נגיע‬ ‫כי לאביו היו ימים ארוכים‪ .‬ועומק‬ ‫ל'פתחו של אולם' ולדביקות בדרגה‬ ‫הדברים הוא כמבואר כאן‪ ,‬כי יש‬ ‫הגבוהה ביותר‪.‬‬ ‫אפשרות בזמן קצר להגיע לדרגות‬ ‫גבוהות של התקרבות והתקשרות אל‬ ‫השי"ת‪ ,‬וזוהי עבודת ה'אורך' שיש‬ ‫ובשפת אמת )תולדות תרל"ח( כתב גם מעין‬ ‫בעבודת ה'‪.‬‬ ‫דברים אלו‪ .‬שמבאר שם שיש‬ ‫בעבודת ה' שני חלקים‪ ,‬חלק אחד הוא‬ ‫זו של ההתחברות הפנימית‬ ‫ובעבודה‬ ‫חלק ה'רוחב'‪ ,‬והוא כל מציאות העבודה‬ ‫לרבש"ע מתוך עומק הנפש‪,‬‬ ‫הנראית לעין‪ ,‬וניכר שמרבים בעבודת ה'‬ ‫אין אפשרות לקצר תהליכים ולהגיע תכף‬ ‫‪ -‬אם בלימוד התורה שעות רצופות‪ ,‬או‬ ‫ומיד אל הדרגה הגבוהה של ההתחברות‬ ‫תפילה בקול ובנעימות במשך זמן‬ ‫ב‪ .‬ויש אומרים אותה בשמו של הרה"ק מפרשיסחא זיע"א )נפלאות חדשות‪ ,‬ליקוטים עמ' מח(‪.‬‬ ‫טו‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫אל הרבש"ע‪ ,‬ורק כך ניתן להגיע לקשר‬ ‫לרבש"ע )ג(‪ ,‬אלא צריכים לעבוד ולעמול‬ ‫הרצוי עם הרבש"ע בבחינת 'אורך'‬ ‫המבדילים‬ ‫המסכים‬ ‫את‬ ‫להבקיע‬ ‫עבודת ה' עד נקודת העומק שבנפש‪.‬‬ ‫שמפריעים להתרכז בתפילה ולהתחבר‬ ‫גודל האהבה וההתקרבות לרבש"ע מביא להתבטלות העצמית‬ ‫וכו' ע"כ‪ ,‬ז"ל התנא דבי אליהו )שם(‪' :‬למה‬ ‫מבחן אהבה להשי"ת כשיש צורך לדחוק‬ ‫בית ישראל דומין בעולם הזה לפני‬ ‫את העצמי ות בכדי להתקרב אליו‬ ‫אביהן שבשמים‪ ,‬למלך בשר ודם שיש לו‬ ‫בנים ועבדים הרבה‪ ,‬עמד ובנה בתים‬ ‫אמנם צריך להבין למה דווקא כפתחו של‬ ‫הרבה ופלטירין הרבה ומישרין הרבה‬ ‫אולם שהוא ארבעים אמה‪ ,‬דהנה‬ ‫שאין להן סוף‪ ,‬העלה דבר על דעתו‪,‬‬ ‫איתא בתנא דבי אליהו )רבה פרק ט"ז( ז"ל‪,‬‬ ‫אמר‪ ,‬אצרף את בניי ואת עבדיי מי שהוא‬ ‫למלך בשר ודם שיש לו בנים וכו'‪ ,‬אמר‬ ‫אוהבני וירא ממני‪ ,‬עמד ובנה חצר שהיא‬ ‫אצרוף את בני מי שאוהבני וירא אותי‪ ,‬ומי‬ ‫ארבע אמות על ארבע אמות‪ ,‬ועשה מבוי‬ ‫שיירא ממני ואינו אוהב אותי‪ ,‬מה עשה‬ ‫על פתחו שהוא ארבע על ארבע טפחים‪,‬‬ ‫המלך עמד ובנה מבוי שהוא ד' אמות‪,‬‬ ‫ועשה לו פשפש קטן שהוא יוצא‬ ‫ועשה בתוכו חצר שהוא ד' טפחים על ד'‬ ‫למישרים גדולים להקביל פניו של מלך‪,‬‬ ‫טפחים‪ ,‬ועשה בתוכו פשפש קטן שהוא‬ ‫ובאו בניו ועבדיו ועמדו בחצר ובמבוי‪,‬‬ ‫י וצא למישרים גדולים להקביל פני המלך‬ ‫ג‪ .‬בתקופה האחרונה פנה אלי יהודי יקר‪ ,‬ושאלתו בפיו‪ .‬כי היות וכבר עברו עליו חלקים נכבדים‬ ‫מימי חייו ‪ -‬והוא כבר נמצא בשנות השישים המאוחרות‪ ,‬ויש לו תחושה שלא ניצל את‬ ‫שנותיו באופן הראוי להם‪ ,‬על כן הוא מבקש עיצה לענין של זיכוי הרבים וכדומה‪ ,‬כדי שייחשב‬ ‫לו דבר זה כמו שניצל את חייו לקרבת ה' כראוי‪ ,‬ולתקן את מה שהעביר את ימיו ושנותיו ולא‬ ‫ניצל אותם לעבודת ה' באמת‪ .‬נעניתי ואמרתי לו שאליבא דאמת אין דבר שיוכל להשלים באופן‬ ‫מלא את החסר בעבודת ה' העצמית של האדם‪ ,‬כי כל הענינים של זיכוי הרבים וכדומה ‪ -‬שיש‬ ‫בהם באמת כח נשגב של התרוממות והתעלות‪ ,‬מכל מקום אותם ניתן לעשות כאשר האדם‬ ‫בעצמו ניצל את כוחתיו ואת שנותיו להתקרב אל בוראו‪ ,‬ועבד על עצמו מתוך עמל ויגיעה‬ ‫עצמיים בכדי להשריש את מציאות הבורא בנפשו‪ ,‬ולמצוא את החיבור האמיתי לרבש"ע‪ ,‬רק‬ ‫אז יש מקום להוסיף ולזכות את הרבים ובכך לצבור זכויות נוספות ולהתחבר אל הרבש"ע ברמה‬ ‫נוספת של קשר‪ .‬אבל אין תחליף לעבודה העצמית‪ ,‬ולקשר הפנימי של האדם עם בוראו‪ ,‬וכל‬ ‫דבר אחר יוכל לבוא רק בתורת תוספת על העיקר‪.‬‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫טז‬ ‫הרוחני כל העולם הזה אינו נחשב כמעט‬ ‫והמלך יודע בדעתו מי שהוא אוהבו וירא‬ ‫למאומה‪ ,‬ועל כן ההסתכלות על העולם‬ ‫ממנו‪ ,‬מי שירא ממנו ואינו אוהבו‪,‬‬ ‫צריכה להיות כעל דבר קטן‪ .‬כי אמות הוא‬ ‫האוהב וירא מן המלך מצער גופו ויוצא‬ ‫לשון ֵאם‪ ,‬שהוא לשון שרשי‪ ,‬שהוא נבנה‬ ‫בפשפש שהוא יוצא למשרים גדולים‬ ‫על ד' יסודות‪ - ,‬שהם אש רוח מים ועפר‪.‬‬ ‫להקביל פניו של מלך‪ ,‬והירא ממנו ואינו‬ ‫שהם השורש של כל העולם‪ ,‬וכל באי עולם‬ ‫אוהבו עומד בחצר ובמבוי'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫מתפרנסין ניזונין מזה העולם ותאוותו‪ ,‬וזה‬ ‫וכוונת הדברים היא שהמבחן לדעת מי‬ ‫)בראשית כז‪ ,‬מב( עשו בנה הגדול‪ ,‬כי עשו לשון‬ ‫עולם העשיה‪ ,‬וזה שמרומז ד' אמות‪,‬‬ ‫אוהב את המלך‪ ,‬הוא כאשר יש‬ ‫צורך להצטער ולהצטמצם בכדי להכנס‬ ‫וגם כל העולם נק' דלת‪,‬‬ ‫ולהתקרב אל המלך‪ .‬והנמשל הוא‪,‬‬ ‫בנוסף על‬ ‫שבאמצעות עבודת ה' מתוך הצטמצמות‬ ‫המשמעות של ארבע אמות יש גם‬ ‫אל‬ ‫להתקרב‬ ‫בכדי‬ ‫עצמית‬ ‫ודחיקה‬ ‫משמעות של דלת ושער‪ ,‬כיון שהעולם‬ ‫הרבש"ע‪ ,‬זה המבחן לאהבת הבורא‪ ,‬כי‬ ‫הזה משמש כשער לעבור דרכו אל‬ ‫העולם הרוחני והאמיתי‪ .‬שהוא לשון דלת‬ ‫מי שיהיה מוכן לוותר על עצמיותו‬ ‫ושער כנודע‪ ,‬ובנה בתוכה חצר ד' טפחים‬ ‫וישותו בכדי לדחוק את עצמו להתקרב‬ ‫אל השי"ת‪ ,‬הרי שבכך הוא מוכיח את‬ ‫על ד' טפחים‪ ,‬ר"ל שהוא מרמז על תורתינו‬ ‫אהבתו לבוראו‪.‬‬ ‫הקדושה שמקטין בעיני ו תאוות עולם הזה‬ ‫וחמדותי ו‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל )קידושין ל‪(:‬‬ ‫'תורה תבלין'‪ ,‬כי מהות התבלין הוא לתת‬ ‫התורה נותנת לאדם את ההסתכלות הנכונה‬ ‫טעם ותוכן למאכל‪ ,‬וכך גם כח התורה‬ ‫על קטנות ערך העולם הזה‬ ‫נותן את ההסתכלות הנכונה ואת הגישה‬ ‫ר"ל‪ ,‬דהנה העולם הזה לפי הנראה הוא‬ ‫הראויה לענייני העולם הזה‪ .‬ומעמידן על‬ ‫עולם גדול ד' אמות‪ ,‬ההתייחסות‬ ‫טפח שהוא לשון הקטנה‪ ,‬ובזה יש לפרש‬ ‫האמיתית לעולם הזה הוא כדבר קטן של‬ ‫)תהלים לט‪ ,‬ו(‬ ‫מה שאמר דוד המלך ע"ה‬ ‫ד' אמות וכמו שאיתא במדרש )לקח טוב‬ ‫'הנה טפחות נתתה ימי'‪ ,‬שבכח התורה‬ ‫פרשת עקב( שהקב"ה מוריד גשם בעולם‬ ‫מקבלים את ההסתכלות הנכונה על‬ ‫כמו אדם שמשקה את חצירו‪ ,‬ועוד איתא‬ ‫העולם הזה ואת ההבנה כמה העולם קטן‬ ‫בגמרא )חולין צא‪ (:‬שכל מלאך הוא בגודל‬ ‫כמו טפח אחד בלבד‪.‬‬ ‫של שליש עולם‪ ,‬הרי שלעומת העולם‬ ‫יז‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫שזכה לראות את הרבש"ע ‪' -‬וראית את‬ ‫שפלות האדם מביאה להכרה בגדלות‬ ‫כג(‪ ,‬ושאר מעלותיו‬ ‫)שמות לג‪,‬‬ ‫אחורי'‬ ‫השי"ת ולהתבטל אלי ו‬ ‫כי התורה מיישרת אותנו מה שנאכל ומה‬ ‫ודרגותיו הרוחניות‪ ,‬עם כל זה התורה‬ ‫מעידה עליו שהוא היה 'עניו מכל אדם'‬ ‫)במדבר יב‪ ,‬ג(‪ .‬כי כך היא מציאות הדברים‪,‬‬ ‫שלא נאכל‪ ,‬מה שנעשה ומה שלא‬ ‫שככל והאדם מתקרב אל השי"ת ומשיג‬ ‫נעשה‪ ,‬רק מה שהוא היתר טהור וכשר‪,‬‬ ‫את גדלותו‪ ,‬כך האדם נהיה שפל בעיני‬ ‫ובנה בתוכו פשפש קטן שממנו י וצא וכו'‪,‬‬ ‫עצמו יותר ויותר‪.‬‬ ‫להקביל פני המלך‪ ,‬ר"ל שעל ידי התורה‬ ‫הוא י ודע ומשיג הבורא עולם ית"ש‪ ,‬על ידי‬ ‫דרך זה מבאר השפת אמת )תולדות‬ ‫ועל‬ ‫שמקטין עצמו ומתיירא מאוד‪ ,‬עד שבא‬ ‫תרמ"ה( את מה שיצחק אבינו קירב‬ ‫למידת האין המוחלט לפני ו ית"ש‪ ,‬מבואר‬ ‫את עשיו בנו יותר מאת יעקב‪ .‬כי יצחק‬ ‫התורה‬ ‫במעלת‬ ‫כי‬ ‫רבינו‬ ‫בדברי‬ ‫אבינו סבר שעשיו יגיע לשפלות יתירה‬ ‫והשפעתה על האדם יש תהליך וסדר‪ ,‬כי‬ ‫וגדולה מאשר יעקב אבינו‪ ,‬מפני שדרגתו‬ ‫את‬ ‫לאדם‬ ‫נותנת‬ ‫התורה‬ ‫בתחילה‬ ‫והשגתו היו נמוכים יותר‪ ,‬אבל האמת‬ ‫ההסתכלות על קטנות העולם הזה ועל‬ ‫היא להיפך‪ ,‬כי ככל ומשיגים יותר‪ ,‬כך‬ ‫עראיותו‪ ,‬וזוהי בחינת 'חצר' של התורה‪.‬‬ ‫מגיעים לשפלות והתקטנות יותר‪ ,‬ועל כן‬ ‫ואחר כך התורה משפיעה על האדם את‬ ‫יעקב אבינו שזכה והשיג יותר את גדלות‬ ‫הדביקות ואת ההתקשרות אל גדלות‬ ‫הבורא ואת אלוקותו ‪ -‬התבטל והקטין‬ ‫הבורא‪ ,‬ונותנת לו את ההשגות הגבוהות‬ ‫את עצמו יותר אל השי"ת‪.‬‬ ‫ה'פשפש‬ ‫שהוא‬ ‫הרוחניים‪,‬‬ ‫בעניינים‬ ‫היוצא להקביל פני המלך'‪.‬‬ ‫וזהו שממנו י וצא למישרים גדולים להקביל‬ ‫פני המלך‪ ,‬ר"ל שמשיג גודל בהירותו‬ ‫וכל מה שמקטין עצמו בי ותר‪ ,‬י ותר ויותר‬ ‫ית'‪ ,‬עד שכל העולמות כגרגיר חרדל לפני ו‪,‬‬ ‫הוא משיג הבורא ב"ה ית"ש‪ ,‬כי‬ ‫וזהו בחי' יעקב י וד עקב‪ ,‬ר"ל שעל ידי‬ ‫כאשר מתעלים ומבינים את גדלות‬ ‫קטנותו ויראתו שהוא בחי' י ו"ד‪ ,‬האות‬ ‫הרי‬ ‫ממנה‪,‬‬ ‫מעט‬ ‫ומשיגים‬ ‫השי"ת‬ ‫יו"ד היא הקטנה מכל האותיות‪ ,‬ועל כן‬ ‫שההסתכלות של האדם על עצמו ועל‬ ‫היא מורה על השפלות‪ .‬וכן באות יו"ד‬ ‫ענייני העולם הזה‪ ,‬הולכים ומתקטנים‪.‬‬ ‫יש את ה'קוצו של יו"ד' שכבר הרחיבו‬ ‫וכמו שנאמר על משה רבינו‪ ,‬שעם כל‬ ‫בזה הראשונים‪ ,‬לבאר את אופן כתיבת‬ ‫השגותיו הנוראות ומעלת דרגת נבואתו‪,‬‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫יח‬ ‫מחבר רבינו את ענין צמצום‬ ‫וכאן‬ ‫האות יוד עם שלושת ה'קוצים' שבה‪.‬‬ ‫אל‬ ‫המחשבות‪,‬‬ ‫וכבישת‬ ‫והרי ה'קוץ' מורה על נקודת הקטנות‬ ‫ההתעלות וההשגה הרוחניים‪ .‬כי כאשר‬ ‫העצמית כדוגמת 'חודו של מחט'‪,‬‬ ‫האדם משיג את הרבש"ע ואת גדלותו‬ ‫שהאדם דוחק את עצמו להתבטל אל‬ ‫האין סופית‪ ,‬ובכך כל ענייני העולם הזה‬ ‫בוראו‪ ,‬ועל כן כל יהודי נקרא 'יהודי'‬ ‫מתגמדים לנגד עיניו ומאבדים מערכם‬ ‫מלשון האות יו"ד‪ ,‬כיון שזוהי מהותו‬ ‫שבכך‬ ‫הרי‬ ‫המדומה‪,‬‬ ‫ומחשיבותם‬ ‫וכוחו של יעקב אבינו שהנחיל לנו‬ ‫יתאפשר לאדם ביתר קלות לכבוש את‬ ‫בעבודתינו‪ ,‬להשפיל ולהקטין את עצמנו‬ ‫בכוונת‬ ‫אותם‬ ‫ולצמצם‬ ‫מחשבותיו‬ ‫ככל האפשר בפני הבורא‪.‬‬ ‫התפילה‪ .‬כיון שאחת מהסיבות לכך‬ ‫לבו‬ ‫את‬ ‫לכוון‬ ‫האדם‬ ‫על‬ ‫שקשה‬ ‫העובדה‬ ‫היא‬ ‫בתפילה‪,‬‬ ‫ומחשבותיו‬ ‫ההכרה בכוחו הבלעדי של השי"ת‬ ‫שהאדם מרגיש את עצמו כישות בעלת‬ ‫מאפשרת לאדם להתבטל אל הבורא‬ ‫יכולת וחשיבות עצמית‪ ,‬ומשכך הרי‬ ‫ולכבוש מחשבותי ו‬ ‫שעליו לסדר כמה עניינים‪ ,‬ועל כתיפיו‬ ‫נעשה כל העולמות ובפרט עולם העשיה‬ ‫מונחים כמה תפקידים‪ ,‬וכשזו היא‬ ‫בחי' עקב‪ ,‬שהוא המדרגה התחתונה‬ ‫התחושה של האדם‪ ,‬קשה מאוד להתנתק‬ ‫של האדם‪ ,‬וזה )בראשית כה‪ ,‬כו( וידו אוחזת‬ ‫מכל המחשבות שחולפות במוחו‪ ,‬כיון‬ ‫בעקב עשו שהוא עולם העשיה שנדמה‬ ‫שהאדם מרגיש שבלעדיו הרי שאותם‬ ‫לפני ו בעקב‪ ,‬מחמת שנעשה כיוד קטנה‬ ‫העניינים לא יגיעו אל פתרונם הנצרך‪.‬‬ ‫הנרמז בתיבת ויד"ו אותי ות י ו"ד‪ .‬הרי‬ ‫שבאמצעות השפלות והתחושה שאנו‬ ‫כאשר מפנימים את ההסתכלות‬ ‫אבל‬ ‫קטנים ולא בעלי חשיבות כלל‪ ,‬מקבלת‬ ‫הנכונה על העולם הזה‪ ,‬ועל‬ ‫כל הבריאה את מקומה הראוי מתוך‬ ‫פחיתותו האמיתית בפני השי"ת‪ ,‬וחיים‬ ‫הסתכלות נכונה על מהותה ועל תפקידה‬ ‫את העובדה כי הרבש"ע הוא זה שמנהל‬ ‫הנכון ‪ -‬שהיא משמשת כחצר בפני הבית‬ ‫את הבריאה כולה‪ ,‬הרי שנגשים אל‬ ‫וכשער לפתח האולם‪ ,‬ומכירים בכך‬ ‫התפילה מתוך תחושה של 'כגמול עלי‬ ‫שהתפקיד של העולם הזה הוא רק בכדי‬ ‫אימו' )תהלים קלא‪ ,‬ב(‪ ,‬וחשים את יד השי"ת‬ ‫שנשיג את חלקינו הרוחני ונעבוד את‬ ‫שהיא זו שמנהלת ומכוונת את כל ענייני‬ ‫הבורא ונקיים את רצונו‪.‬‬ ‫יט‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫בכוונת תיבות התפילה בלבד‪ ,‬ולראות‬ ‫העולם הזה שיסתדרו באופן המושלם‬ ‫את עצמינו כיצד אנו עומדים לפני מלך‬ ‫ביותר‪ .‬וכך יש את האפשרות לשחרר את‬ ‫מלכי המלכים הקב"ה‪.‬‬ ‫המחשבות ולהתנתק מהם‪ ,‬ולהתרכז‬ ‫מהותו של היהודי בקבלת עול מלכות שמים והכרה במציאות הבורא‬ ‫צורת המלחמה בין יעקב לעשיו‬ ‫זוהי‬ ‫נצחונו של יעקב על עשי ו בכח ההתבטלות‬ ‫באופן תמידי‪ ,‬כאשר כוחו של‬ ‫אל הרבש"ע וההכרה במציאותו הבלעדית‬ ‫עשיו הוא בכך שמגדיל את עצמו ואת‬ ‫כוחו‪ ,‬ואילו יעקב מקטין את עצמו‬ ‫וזהו שרומז רש"י ז"ל בפ' ויקרא שמו‬ ‫בידיעה שחוץ מהרבש"ע אין עוד דבר‬ ‫יעקב‪ ,‬אמר הקב"ה אתן קריתן‬ ‫בעל משמעות אמיתית‪ .‬ונקודת המלחמה‬ ‫לבכורכם שם אף אני קורא לבני בכורי שם‬ ‫הזו נגלית באופן חד ביותר‪ ,‬במלחמתו‬ ‫וכו'‪ ,‬ע"כ‪ ,‬ולכאורה יפלא איך יתכן שני‬ ‫של דוד המלך עם גלית הפלישתי )שמואלא‬ ‫בכורים‪ ,‬ועוד תיבת בכורכם ובכורי צריך‬ ‫יז‪ ,‬א‪-‬נד(‪ ,‬כי כל הכח של גלית היה בכך‬ ‫להבין‪ ,‬ועם הנ"ל יובן כי לפי הנראה הוא‬ ‫שהיה לבוש שריון קשקשים וגבורת‬ ‫עשו בנו הגדול הנ"ל‪ ,‬ולפי האמת יעקב הוא‬ ‫זרועו וכח גופו‪ ,‬וכו'‪ .‬ואילו דוד המלך‬ ‫הבכור‪ ,‬ומאן דהוא זעיר הוא רב כמו שכתב‬ ‫סירב ללבוש את הלבוש שנתן לו שאול‬ ‫בזוהר הקדוש )ח"א דף קכב‪ .(:‬עשיו ‪ -‬מורה‬ ‫המלך‪ ,‬אלא ירד למלחמה נגד גלית‬ ‫על העולם הזה‪ ,‬שבמבט חיצוני נראה‬ ‫כשרק מקל בידו וחמש חלוקי אבנים‬ ‫כדבר גדול ובעל משמעות‪ ,‬ואילו יעקב‬ ‫על‬ ‫מורים‬ ‫אלו‬ ‫ודברים‬ ‫בתרמילו‪,‬‬ ‫מורה על העולם הרוחני שאינו ניכר‬ ‫ההשתדלות המינימלית הנדרשת‪ .‬אבל‬ ‫בעיני בשר ואינו נתפש כבעל משמעות‪.‬‬ ‫עיקר כוחו של דוד המלך היה בכך שידע‬ ‫אבל האמת היא להיפך ממש‪ ,‬כי כל‬ ‫והפנים את העובדה‪ ,‬שהוא בא להילחם‬ ‫העולם הזה נברא רק בכדי לשמש את‬ ‫מול גלית 'בשם ה' צבקות'‪ ,‬והידיעה הזו‬ ‫העולם הבא הרוחני‪ ,‬וזה הביטוי של‬ ‫היא היתה כוחו וגבורתו של דוד המלך‬ ‫בכורתו של עקב‪ ,‬שנתגלה כי העולם הזה‬ ‫במלחמתו כנגד גלית הפלישתי‪.‬‬ ‫הוא קטן וחסר משמעות עצמית‪ ,‬ואילו‬ ‫וכן הדבר בכל פעם שבני ישראל נלחמים‬ ‫העולם הרוחני הוא בעל המשמעות‬ ‫נגד כוחו של עשיו‪ ,‬שכל גבורתם‬ ‫האמיתית‪ ,‬ובכך ההשגה הרוחנית גודלת‬ ‫וניצחונם תלוי בידיעה הזו‪ ,‬שמפנימים‬ ‫והולכת יותר ויותר‪.‬‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫כ‬ ‫ההתבוננות וההשגה בגדלות הבורא‪ .‬וגם‬ ‫בעומק הנפש כי אין לנו דבר אחר חוץ‬ ‫יש לרמוז במה שאמרו 'פתחו של היכל'‬ ‫מהשי"ת שהוא בעל הכוחות האמיתי‪,‬‬ ‫שעל ידי 'חודו של מחט' מתקרבים אל‬ ‫ומבלעדיו אין שום כח בעל יכולת ובעל‬ ‫היכל המלך ואל אולם היכל בית המקדש‬ ‫חשיבות עצמית‪ ,‬ובכח ידיעה זו שאנו‬ ‫כי‬ ‫הקדשים‪,‬‬ ‫לקודש‬ ‫סמוך‬ ‫שהיה‬ ‫מקטינים את עצמינו ומתבטלים אל‬ ‫באמצעות מידת ההתבטלות וההשפלה‬ ‫הרבש"ע לגמרי‪ ,‬אנו מתגברים על עשיו‬ ‫ויותר‬ ‫יותר‬ ‫משיגים‬ ‫השי"ת‬ ‫לפני‬ ‫ומנצחים אותו‪.‬‬ ‫התקרבות אליו‪.‬‬ ‫גודל התקרבות האדם אל השי"ת כפי גודל‬ ‫וכל זה נעשה על ידי יראה הגדולה יראת‬ ‫צער נפשו בביטול ישותו העצמית אליו‬ ‫הרוממות‪ ,‬שהוא מקטין ומצער גופו‬ ‫והנה זה הפשפש שהוא בחי' פתח ודלת‬ ‫ומצמצם עצמו‪ ,‬וזהו לשון צער‪ ,‬נפש האדם‬ ‫כמו המבוי הגדולה והחצר שהם כל‬ ‫אחד בחי' דלת‪ ,‬כיון שיש הרבה דרגות‬ ‫בטבעה אינה מאפשרת להתבטל אל‬ ‫השי"ת‪ ,‬כי הנפש נותנת תחושת ישות‬ ‫בהתקרבות אל הרבש"ע‪ ,‬ועל כן יש כמה‬ ‫ועצמאות‪ ,‬ועל כן יש צער וקושי‬ ‫בחינות ‪ -‬מבוי וחצר וכו'‪ ,‬שהם בבחינת‬ ‫להתבטל ולהצטמצם אל הרבש"ע‪ .‬אבל‬ ‫'לשקוד על דלתותי' )משלי ח‪ ,‬לד(‪ ,‬המורה על‬ ‫תוספת התעלות תמידית‪ .‬והנה בזה‬ ‫הקושי עצמו מביא את אדם אל הביטול‬ ‫הפשפש שהיא בחי' דלת כשנעשה‬ ‫ואל כבישת המחשבות והצטמצמותם‪ ,‬כי‬ ‫במדרגת י ו"ד כנ"ל‪ ,‬נעשה י' פעמים דל"ת‬ ‫כאשר חוזרים שוב ושוב על עבודה זו‬ ‫גימטריא ארבעים‪ ,‬זהו שאמרו חז"ל )אבות‬ ‫של ההתבטלות בפני הרבש"ע‪ ,‬וכבישת‬ ‫פ"ה מ"א( בן ארבעים לבינה‪ ,‬וזהו אני אפתח‬ ‫התרכזות‬ ‫מתוך‬ ‫בתפילה‬ ‫המחשבות‬ ‫לכם כפתחו של אולם שהיא ארבעים אמה‪,‬‬ ‫בכוונת תיבות התפילה‪ ,‬הרי שבכל פעם‬ ‫פועלים על עוד ועוד חלקים בנפש‬ ‫כי על ידי ההצטמצמות וההתקטנות‬ ‫שיתבטלו אל הרבש"ע )ד(‪.‬‬ ‫בבחינת האות יוד מגיעים לבסוף ל'פתחו‬ ‫ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את‬ ‫של אולם' שהוא היה גבוה ארבעים אמה‬ ‫רבקה‪ ,‬שמלת רבקה מורה על יראה‬ ‫ומורה על מידת הבינה‪ ,‬שהיא כוח‬ ‫ד‪ .‬וכמו שישנם בעלי חיים שרוצים לעבור דרך מעבר צר שאינו כפי מידות גופם‪ ,‬הרי שהם‬ ‫מצמצמים את גופם בגמישות ובאיטיות עוד ועוד אל תוך המעבר‪ ,‬עד שלאט לאט מצליחים‬ ‫הם להגיע להיכן שהיה ברצונם להגיע‪ .‬כך גם בעבודת התפילה מתוך צמצום המחשבה‪ ,‬הרי‬ ‫כא‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫על פי שהרבש"ע הוא אינו בעל גבול‪,‬‬ ‫וקבל עול מלכות שמים מלשון‬ ‫)עירובין יז‪(:‬‬ ‫ולא שייך לומר שהוא מצמצם עצמו אל‬ ‫רבקת בקר‪ ,‬שם הגמרא עוסקת בקבוצות‬ ‫האדם‪ .‬מכל מקום השי"ת ברא מידה של‬ ‫של בקר שנושאים יחדיו את עול‬ ‫צמצום העולם הרוחני‪ ,‬שכאשר האדם‬ ‫המחרישה‪ ,‬ורבינו לומד משם שהלשון‬ ‫עושה את המוטל עליו ומצמצם את‬ ‫'רבקה' הוא מענין 'נשיאת עול' המורה‬ ‫מחשבתו וכובש אותה לפני השי"ת‬ ‫אל‬ ‫והתבטלות‬ ‫שמים‬ ‫יראת‬ ‫על‬ ‫בעבודת התפילה‪ ,‬אזי הרבש"ע משפיע‬ ‫הרבש"ע‪ .‬ועל כן פירוש ענין נישואי‬ ‫מלמעלה את מידת הצמצום הרוחנית‬ ‫יצחק אבינו עם רבקה אימנו‪ ,‬מורה‬ ‫שיתקרב אליו ויעזור לאדם בעבודתו‪.‬‬ ‫בדרך פנימיות התורה על כך שמידתו‬ ‫של יצחק אבינו היתה מידת היראה‬ ‫וכאשר אלו הם פני הדברים‪ ,‬אין מקום‬ ‫וקבלת עול מלכות שמים‪.‬‬ ‫לומר שעבודה זו של צמצום‬ ‫וכבישת המחשבות אינו שייך בדורינו‬ ‫כאשר האדם עושה את המוטל עלי ו הקב"ה‬ ‫חותר כנגדו ומסייעו מלמעלה להתקרב‬ ‫אנו‪ ,‬כי מכיון שהשי"ת נותן כח מלמעלה‬ ‫ומצמצם את הכוחות הרוחניים שיבואו‬ ‫לעזרתו של האדם שמקיים את חובתו‬ ‫והנה ידוע שהיראה נקרא זהב‪ ,‬וכל מה‬ ‫כפי יכולתו‪ ,‬הרי שגם בכל מצב שהוא‬ ‫שהאדם מצמצם עצמו ומחשבתו‬ ‫ובכל דור ובכל זמן‪ ,‬יש את האפשרות‬ ‫וחותר את עצמו להבורא ית"ש‪ ,‬כן כביכול‬ ‫להגיע לכך‪ ,‬ועל ידי זה להשיג השגות‬ ‫הבורא מצמצם עצמו ושורה במחשבתו‪,‬‬ ‫רוחניות גבוהות מתוך ביטול אמיתי‬ ‫ועל פי זה י ובן המשל של המדרש הנ"ל‪.‬‬ ‫ושפלות עצמית‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫כאן מוסיף רבינו דבר עצום ונפלא‪ ,‬שאף‬ ‫שיש בכך תהליך שמתרחש בשלבים לאט לאט‪ ,‬שלב אחרי שלב עד שמצליחים לגמרי להכנס‬ ‫את תוככי תיבות התפילה‪ ,‬ולבטל את עצמינו לגמרי אל השי"ת‪.‬‬