gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU

שבוע: תולדות (2026-11-09)

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יההםם ששלל ררבבוותתייננוו‬ ‫ש‬‫ו‬ ‫ההקקד וד‬ ‫מחחי י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י יםם‬ ‫ייםם‬ ‫ה‬ ‫ה‬‫ת‬ ‫ת‬‫ב‬‫ב‬‫ה‬‫ה‬‫א‬‫א‬‫ל‬ ‫ללפפי‬ ‫ם‬‫ש‬ ‫ש‬ ‫ל‬‫ת‬ ‫םי יתת‬ ‫בבבוות‬ ‫תתקק‬ ‫בבררך‬ ‫לב‬ ‫יססד‬ ‫ם ממרר‬ ‫דררפפררש י‬ ‫רררל‬ ‫ךוו‬ ‫תותורר‬ ‫ס י פ ורר יםם וופפננייננ ים‬ ‫ממעעוור‬ ‫ת‬ ‫ת ש בתת‬ ‫ת‬ ‫מל‬ ‫י‬ ‫שוי ותתההש נ‬ ‫נ‬ ‫עונג רווחחנניי¨¨‬ ‫ה‬‫ו‬ ‫ו‬ ‫נ‬‫י‬ ‫כת א‬ ‫ה‬ ‫קרא‬ ‫ש‬ ‫ו‬‫ד‬‫ו‬‫ד‬‫ק‬‫ק‬ ‫שנהה‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫לקבלת הגליון למייל‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬ ‫סיפורים ופנינים מרתקים‬ ‫גליון מס' ‪556‬‬ ‫פנינים לפרשת תולדות פ"ז‬ ‫"תקופה מסוימת נהג ה'חפץ חיים' לומר דברי מוסר לפני המתפללים מדי‬ ‫בוקר‪ ,‬לאחר תפילת שחרית‪ .‬יום אחד‪ ,‬לפליאת הכל‪ ,‬סיים להתפלל ולא‬ ‫אמר דבר‪"...‬‬ ‫דבריו הנרגשים של הגאון רבי אורי דויטש שליט"א‪ ,‬מרבני לייקווד‪ ,‬בעמדו ליד‬ ‫ציון מרן ה'חפץ חיים' זי"ע בראדין‪ ,‬במסגרת המסע הגדול של 'דרשו'‬ ‫כשהיינו בבית המדרש של הישיבה‪ ,‬עמדו לפנינו שני דינים‪ .‬מחד‬ ‫גיסא‪ ,‬דרשו חז"ל על הפסוק "והשמותי את מקדשיכם" שקדושתם‬ ‫עליהם אף כשהם שוממים‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬כבר פסק התשב"ץ (חלק‬ ‫ג') שכל זה אינו אלא עד שמתקיים בהם‪ ,‬רחמנא ליצלן‪" ,‬ובאו‬ ‫בה פריצים וחללוה"‪ .‬משבאו פריצים וחיללו את המקום‪ ,‬שוב אין‬ ‫קדושתו קיימת‪ .‬משום כך חשנו כי במידה מסוימת‪ ,‬לפי ערכנו‪,‬‬ ‫יכולים אנו להיכנס בשעריו‪.‬‬ ‫אולם כאן‪ ,‬במקום מנוחתו‪ ,‬הדברים שונים‪ .‬ה'משנה ברורה' עצמו‬ ‫(סימן תקפ"א ס"ק כ"ז)‪ ,‬בבארו את המנהג שהביא הרמ"א לילך‬ ‫על הקברים בימי הרחמים והרצון‪ ,‬כותב‪" :‬דבית הקברות הוא מקום‬ ‫מנוחת הצדיקים"‪ .‬את קדושתו של מקום מנוחת הצדיקים אין‬ ‫"פריצים וחללוה" יכולים ליטול‪ .‬וממשיך ה'משנה ברורה'‪" :‬והתפלה‬ ‫נתקבלת שם ביותר‪ ,‬ויבקש מהשי"ת שיתן לו רחמים בזכות‬ ‫עצמנו‪ :‬מה ביכולתנו‪ ,‬לפי ערכנו‪ ,‬לתפוס מן הקדושה הנוראה‬ ‫הצדיקים שוכני עפר"‪.‬‬ ‫השוכנת במקום הזה?‬ ‫כאן אנו עומדים באתרו של ה'חפץ חיים' הקדוש‪ ,‬ושואלים את‬ ‫"כבר היית אצלי!"‬ ‫האברך שעל הסולם‬ ‫סיפור אישי מכלי ראשון על ה'ראייה' של מרן הסטייפלר‪,‬‬ ‫יום אחד שקע מרן רבי עובדיה יוסף‪ ,‬בספר שבידו‪ ,‬פסע ונפל‪ .‬מרן‬ ‫שזיהה מי נכנס לחדרו לפני שעבר את מפתן הדלת‪...‬‬ ‫הגרי"ש אלישיב מיהר לבקרו וגם הסביר מדוע‬ ‫(עמ' ‪)10‬‬ ‫(עמ' ‪)20‬‬ ‫ראיה מיוחדת‬ ‫סיפור חסידי‬ ‫מאור עיניו של הגאון רבי חיים קמיל כבר לא עמד לו‪,‬‬ ‫הגויה סיפרה על הרבי מסאטמאר‪ ,‬והגרי"י רודרמן נענה ואמר‪:‬‬ ‫אך הוא ידע לקרוא טוב יותר מהתלמיד הצעיר‬ ‫"אילו שמעתי זאת מפי החסידים‪ ,‬לא הייתי מאמין"‪...‬‬ ‫(עמ' ‪)17‬‬ ‫(עמ' ‪)28‬‬ ‫|‪1‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫חשובה יותר‪ .‬ייקחו את הכסף ויתמכו בו באברכים‪.‬‬ ‫זו המורשת שאנו תופסים‪ ,‬לפי ערכנו‪ ,‬מן ה'חפץ חיים'‪ :‬הערך הנשגב‬ ‫של עמל התורה בכל הכוחות‪.‬‬ ‫בוקר אחד של שתיקה‬ ‫פעם ביקשו מהגה"ק רבי אלחנן‬ ‫כידוע‪ ,‬הרב מפוניבז'‪ ,‬הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצוק"ל‪ ,‬היה‬ ‫בדרכו ללמוד בישיבת טלז אצל הגאון רבי אליעזר גורדון זצוק"ל‪,‬‬ ‫וסרמן הי"ד לספר מופתים מרבו‪.‬‬ ‫ובדרך התעכב בראדין קרוב לשנתיים‪ .‬כשהגיע לבסוף לטלז‪ ,‬ביקש‬ ‫השיב רבי אלחנן‪ :‬יש מופת‬ ‫ממנו רבי לייזר טעלזער לספר לו דברים שראה אצל ה'חפץ חיים'‪.‬‬ ‫אחד הדברים שמסר לו‪ :‬תקופה מסוימת נהג ה'חפץ חיים' לומר‬ ‫של "צדיק גוזר והקדוש ברוך‬ ‫דברי מוסר לפני המתפללים לאחר תפילת שחרית‪ .‬יום אחד לא‬ ‫הוא מקיים"‪ ,‬אבל מופת גדול‬ ‫אמר דבר‪ ,‬והסביר כי מאחר שאתמול לא למד‪ ,‬אינו ראוי למסור‬ ‫דברי מוסר‪.‬‬ ‫ממנו הוא "הקדוש ברוך הוא‬ ‫והרקע לכך‪ ,‬כפי שסיפר הרב מפוניבז'‪ :‬יום קודם לכן הגיעה אל‬ ‫גוזר והצדיק מקיים"‪ .‬וזו הייתה‬ ‫ה'חפץ חיים' חבילת הכרכים של ה'משנה ברורה' שיצאו זה עתה‬ ‫מבית הדפוס‪ .‬כידוע הקפיד מאוד לבדוק כל כרך וכרך‪ ,‬שלא תימצא‬ ‫כל מהותו של ה'חפץ חיים'‬ ‫בו אפילו טעות דפוס אחת‪ ,‬ואת היום כולו הקדיש לבדיקה‪ .‬ואף על‬ ‫פי כן אמר‪ :‬אם לא למדתי באותו יום דבר‪ ,‬אינני ראוי לומר מוסר‪.‬‬ ‫לא רק אמר‪ ,‬כך חי‬ ‫דבר נוסף שמסר אז הרב מפוניבז' לרבי לייזר היה ביאורו של ה'חפץ‬ ‫אלף שנה אינן מספיקות‬ ‫חיים' לגמרא בגיטין (דף מ"ז)‪ ,‬שריש לקיש הצטער על שהשאיר‬ ‫אחריו "קבא דמוריקא"‪ ,‬קב של כרכום‪ .‬שאל ה'חפץ חיים'‪ :‬מה כל‬ ‫מו"ר בעל ה'ברכת אברהם' זצ"ל סיפר ששמע מרבי בערל מבריסק‬ ‫כך ציער את ריש לקיש? וכי מה כבר היה בקב כרכום אחד?‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שציטט את דברי זקנו‪ ,‬מרן רבי חיים מבריסק זצוק"ל‪" :‬צו‬ ‫והשיב‪ :‬מאחר שלא נזקק לו לאחר פטירתו‪ ,‬חבל על הזמן ועל‬ ‫פארשטיין די מדרגה פונעם חפץ חיים‪ ,‬וואלט נישט געווען גענוג‬ ‫הכוחות שהשקיע כדי להרוויח את הכסף לקנייתו‪ .‬באותו זמן‬ ‫צו לעבן א טויזנט יאר"‪ .‬כדי להבין את מדרגתו של ה'חפץ חיים'‪ ,‬לא‬ ‫ובאותם כוחות יכול היה לפעול עוד לשם שמים‪.‬‬ ‫היה די לחיות אלף שנה‪ .‬אין אנו מסוגלים כלל להשיג ולהקיף את‬ ‫שאל רבי לייזר את הרב מפוניבז'‪" :‬אזוי האט ער טאקע געזאגט?"‪,‬‬ ‫מה שכלול בגדלותו‪.‬‬ ‫כך באמת אמר? השיב הרב מפוניבז'‪" :‬נישט נאר געזאגט‪ ,‬נאר אזוי‬ ‫ומרן הרב שך זצוק"ל‪ ,‬בהקדמתו ל'אבי עזרי' מהדורה תנינא‪ ,‬מעיד‬ ‫געלעבט!"‪ ,‬לא רק אמר‪ ,‬אלא כך חי!‬ ‫ששמע בעצמו מפיו של ה'חפץ חיים' כי אצלנו‪ ,‬לימוד התורה‬ ‫ופלא הוא‪ ,‬שבתולדות ה'חפץ חיים' שכתב בנו‪ ,‬רבי אריה לייב זצ"ל‪,‬‬ ‫וחיזוקה הם הדבר הגדול מכל‪.‬‬ ‫כתב שאין בידו מופתים לספר על אביו‪ ,‬משום שכל מהותו של‬ ‫ה'חפץ חיים' הייתה לעשות את מה שהקב"ה דורש מן האדם‪.‬‬ ‫ארבע מאות שקל כסף‬ ‫ומסופר שפעם ביקשו מהגה"ק רבי אלחנן וסרמן הי"ד לספר‬ ‫נראה שמרן הרב שך מכוון בדבריו למעשה המובא בספר 'מחשבת‬ ‫מופתים מרבו‪ .‬השיב רבי אלחנן‪ :‬יש מופת של "צדיק גוזר והקדוש‬ ‫מוסר'‪ ,‬מעשה שבו נכח בעצמו‪ .‬משפחה מארצות הברית‪ ,‬שאמם‬ ‫ברוך הוא מקיים"‪ ,‬אבל מופת גדול ממנו הוא "הקדוש ברוך הוא גוזר‬ ‫הלכה לבית עולמה‪ ,‬שאלה את ה'חפץ חיים' אם ראוי להוציא הון רב‬ ‫והצדיק מקיים"‪ .‬וזו הייתה כל מהותו של ה'חפץ חיים'‪.‬‬ ‫כדי להביאה לקבורה בארץ ישראל‪ ,‬או שמא מוטב לעשות בכסף‬ ‫העיזבון דבר אחר‪.‬‬ ‫עצירה קצרה בוורשה‬ ‫השיב ה'חפץ חיים'‪ ,‬כפי שמסר הרב שך‪ :‬אין הכי נמי‪ ,‬אברהם אבינו‬ ‫הבריסקער רב‪ ,‬מרן הגרי"ז זצוק"ל‪ ,‬היה מספר על הפעם האחרונה‬ ‫שקל לעפרון ארבע מאות שקל כסף‪ ,‬הון עתק‪ ,‬כדי לקבור את שרה‬ ‫שראה את ה'חפץ חיים'‪ .‬היה זה בוורשה‪ ,‬שבה נאלץ להחליף רכבת‪.‬‬ ‫במערת המכפלה‪ ,‬ואכן עניין גדול הוא‪" .‬אבער ביי אונז‪ ,‬נאך מתן‬ ‫כשנודע לו שה'חפץ חיים' שוהה בעיר‪ ,‬ונותר לו מעט זמן עד צאת‬ ‫תורה‪ ,‬איז תורה מער חשוב"‪ ,‬אבל אצלנו‪ ,‬לאחר מתן תורה‪ ,‬התורה‬ ‫לפניות בנושא פרסום בגליון אהרן ‪pr@dirshu.co.il 053-317-2816‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫לימוד התורה‪ ,‬העצה היחידה בתקופה זו של חבלי משיח‪.‬‬ ‫הרכבת‪ ,‬מיהר לשכור עגלון שיביאנו לאכסנייתו‪ .‬כל מילה ששמע‬ ‫וכדברי רבי אלעזר‪ ,‬מצרף המוסד לעסק התורה גם גמילות חסדים‪:‬‬ ‫שם מפי ה'חפץ חיים'‪ ,‬סיפר‪ ,‬הייתה יהלום‪.‬‬ ‫ריבוי תורה ותמיכה בלומדיה‪ ,‬כדי לאפשר לכלל ישראל לעבור‬ ‫באותה שעה הביא ה'חפץ חיים' את דברי הגמרא (סנהדרין צח‬ ‫בשלום את הדורות הללו‪ ,‬שעליהם הוריד ה'חפץ חיים' דמעות‬ ‫ע"ב)‪" :‬שאלו תלמידיו את רבי אלעזר‪ :‬מה יעשה אדם וינצל מחבלו‬ ‫ואמר‪ :‬כל מה שראינו עד עכשיו היה משחק ילדים‪ .‬ואלה הם הדורות‬ ‫של משיח? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים"‪ .‬ואמר‪ :‬אם לרבי אלעזר‬ ‫האחרונים‪ ,‬הדורות שלנו‪.‬‬ ‫לא הייתה עצה אחרת‪ ,‬סימן שאין עצה אחרת‪.‬‬ ‫ודברים אלה אמר ה'חפץ חיים' על הדורות שלנו‪ :‬אין עצה אחרת‪.‬‬ ‫בשמונה בגדים‬ ‫כשאנו עומדים במקום קדוש זה‪ ,‬מקום מנוחת הצדיקים שבו‬ ‫כשיתרבו הספסלים‬ ‫התפילה מתקבלת‪ ,‬כדברי ה'חפץ חיים' עצמו‪ ,‬באנו להתחנן עבור‬ ‫הגר"א‪ ,‬בביאורו לאגדות סבא דבי אתונא‪ ,‬מבאר בתוך דבריו את‬ ‫כלל ישראל‪ :‬שיינצלו מחבלו של משיח‪ ,‬ושיזכו כולם לאחוז בעץ‬ ‫הגמרא בפרק חלק‪ ,‬המכנה את המשיח "בר נפלי" ומדמה את‬ ‫החיים‪ ,‬כמשל שהביא רבי חיים מוולוז'ין על ההולך בנהר ואוחז בעץ‪,‬‬ ‫ביאתו לימי העיבור‪ .‬ואומר הגאון דבר מבהיל‪ :‬יש בחודש החמישי‬ ‫שאלמלא אחיזתו היה טובע‪.‬‬ ‫תקופה של סכנה מיוחדת‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬ובה תלויה ביאת המשיח בכל‬ ‫ובפרט באנו להתפלל עבור לומדי 'דרשו'‪ ,‬ובראשם הנשיא שליט"א‪,‬‬ ‫דור‪ .‬באותה תקופה‪ ,‬אומר הגר"א‪ ,‬ישפיע הקב"ה עשירות‪ ,‬ויתרבו‬ ‫שיזכו לסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫הספסלים ולומדי התורה‪ ,‬ועיקר הנסיון יהיה לקבל עלינו עול תורה‬ ‫ה'חפץ חיים' היה אומר‪ :‬אנו מתכוננים‪ .‬וגדולי ישראל בדורו העידו‬ ‫בשמחה‪ .‬ואם נקבל‪ ,‬תבוא הגאולה‪.‬‬ ‫שהם ממתינים לראות את ה'חפץ חיים' עומד בשמונה בגדים‬ ‫המוסד הקדוש 'דרשו'‪ ,‬ובראשו נשיאו רבי דוד הופשטטר שליט"א‪,‬‬ ‫ומשמש בכהונה גדולה‪ ,‬שאם לא הוא‪ ,‬מי ראוי לעמוד במקומו?‬ ‫ממשיך את מורשתו של ה'חפץ חיים'‪ .‬לא רק את לימוד ה'משנה‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ברורה' ואת לימוד ספר 'חפץ חיים'‪ ,‬אלא את רוממות עניינו של‬ ‫|‪3‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"בעת שנערכה חזרה בישיבה‪ ,‬הסתובב מרן בעל ה'שבט הלוי' בין‬ ‫השולחנות ועקב בדקדקנות אחר ההספק‪ .‬לפתע נעצר ליד בחור מסוים‬ ‫ושאלו היכן הוא אוחז‪ .‬כשהתברר שהבחור נמצא הרחק מאחור‪ ,‬עטה על‬ ‫פניו ארשת של חוסר שביעות רצון והפטיר לעומתו‪"...‬‬ ‫על אהבתו ודאגתו של מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל‪,‬‬ ‫בעל ה'שבט הלוי'‪ ,‬לכל אחד ואחד מתלמידיו‬ ‫"וַ ּיִ גְ ְּדלּו ַהּנְ ָע ִרים‪ ...‬וְ יַ ֲעקֹב ִאיׁש ָּתם י ֵֹשׁב א ָֹהלִ ים" (בראשית כ"ה‪ ,‬כ"ז)‬ ‫בקשר של קיימא היו תלמידי רבינו אדוקים בלבו הטהור‪ ,‬וכל העת‬ ‫היו מחשבותיו עליהם‪ ,‬לרוממם באהבת תורה ולשגבם בהליכות‬ ‫חיים‪ ,‬מתוך יראה טהורה ודבקות בבורא ית'‪.‬‬ ‫פעם‪ ,‬באחד ממסעותיו‪ ,‬השיח רבינו בעניין הגמרא במסכת ברכות‬ ‫(טו ע"ב)‪" :‬אמר רבי חמא ברבי חנינא‪ ,‬כל הקורא קריאת שמע‬ ‫ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם"‪ .‬והזכיר רבינו את דברי הצל"ח‬ ‫שם‪ ,‬המפרש את כוונת הדברים על פי מה שכתבו חכמי המוסר‪,‬‬ ‫"שגם הצדיקים בהיכנסם לגן עדן עוברים דרך הגיהנם לטובת קצת‬ ‫רשעים קרוביהם‪ ...‬והצדיק בעברו מעלה אותם עמו‪ ...‬ועל זה אמרו‬ ‫כאן שהקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה‪ ,‬אפי' אם ילך לגן עדן דרך‬ ‫התקופה עד להבראתו היה התעניינותו הבלתי פוסקת של רבינו‬ ‫הגיהנם‪ ,‬אז יצננו לו הגיהנם דרך הילוכו שם"‪ .‬עוד הזכיר את דברי‬ ‫אודות מצב רגלו‪ .‬לא חלף יום שרבינו לא שלח אליו את אחד מרמ"י‬ ‫הרה"ק מקאמרנא זי"ע‪" :‬אם היה דבוק לצדיק באהבה ובאמת‪ ,‬יהיה‬ ‫הישיבה כדי להתעניין במצבו‪ ,‬תוך שהוא משגר לו דברי עידוד ונחמה‪.‬‬ ‫בכח הצדיק להקים אותם"‪.‬‬ ‫סיפר אחד מבני הקהילה שהתמודד עם בנים מעוכבי שידוכים‪ ,‬כי‬ ‫לפתע לבשו פני רבינו ארשת זוהרת ומלבבת‪ ,‬ובפנותו אל תלמידו‬ ‫בתקופה מסוימת למדו שלושה מבניו בעת ובעונה אחת בישיבתו‬ ‫שישב לצדו רעפו שפתותיו מילים רבות משמעות‪" :‬הנני תקווה כי‬ ‫של רבינו‪ ,‬מבלי שישועתו של הגדול שבהם נראית באופק‪ .‬בצר‬ ‫לאחר מאה ועשרים תינתן גם לי זכות כבירה זו‪ .‬האמן לי‪ ,‬לא ארצה‬ ‫לו נכנס לרבינו ותינה בפניו את צערו‪ .‬האיר רבינו את פניו לעומתו‬ ‫ששום תלמיד מתלמידי יישאר חלילה בשאול תחתית"‪.‬‬ ‫ואמר לו‪" :‬האמן לי‪ ,‬אינך צריך להזכיר לי זאת‪ .‬אני זוכר את ילדיך‬ ‫אולם פעולתו של רבינו לטובת נפשם של תלמידיו היתה בעצם‬ ‫ומזכירם בתפילתי מדי שמונה עשרה‪ ...‬אל לך להיות מודאג"‪.‬‬ ‫חיותו והופעתו‪ ,‬שהיה בה כדי להעלות אותם לרום המעלות‪ .‬רבינו‬ ‫ואכן‪ ,‬לא היה קץ לשמחתו כשהקימו תלמידיו בתים בישראל‪ ,‬או‬ ‫היה כטופח על מנת להטפיח בתלמידיו תורה וקדושה‪ ,‬תוך שהוא‬ ‫כאשר שמע על בשורה במעונם‪ .‬הוא נשא כל תלמיד ותלמיד על‬ ‫מחדיר בהם רגשי הוד ורוממות‪ ,‬לצד מיאוס תמידי בהבלי העולם‪.‬‬ ‫לוח לבו‪ ,‬וכמו היה ממתין בקוצר רוח לדעת כי בס"ד נושעו בשעה‬ ‫טובה‪ ,‬וכי הכל אצלם הולך כשורה‪.‬‬ ‫שליח בכל יום‬ ‫חש היה תדיר את רחשי ופעמי לבותיהם של תלמידיו‪ ,‬ער היה לכל‬ ‫כמים הפנים לפנים‬ ‫צורכיהם ודאגתו נתונה להם בכל עת‪ .‬מעשה היה בבחור מתלמידי‬ ‫מה הומות הן מילותיו‪ ,‬שכל כולן אומרות אהבת רב לתלמיד‪ ,‬אותן‬ ‫הישיבה שביום מן הימים איבד את התחושה ברגלו‪ .‬הוא נסע לבית‬ ‫כתב במענה לאחד מתלמידיו‪:‬‬ ‫החולים לבדיקות‪ ,‬אך הרופאים הודיעוהו כי אין להם מזור עבורו‪,‬‬ ‫"כבוד אהובי תלמידי חבוק במורשי לבבי‪ ...‬אחדשה"ט באהבה רבה‪,‬‬ ‫והוסיפו כי לדעתם התחושה תחזור כשם שנעלמה‪ .‬חזר הבחור‬ ‫לנכון קיבלתי מכתבך היקר לי מאוד‪ ,‬קראתי שורותיך בשמחת‬ ‫לישיבה בפחי נפש‪ ,‬אך עם הגיעו פגש ברבינו‪ ,‬שהרגיעו והבטיחו‬ ‫לב ומהם בוקע אהבת תלמיד לרב‪ ,‬וכמים הפנים לפנים כן אהבתי‬ ‫נאמנה כי הרגל תשוב לקדמותה‪ .‬חששותיו של הבחור פחתו אמנם‪,‬‬ ‫אליכם‪ ,‬אהבת תורה ואהבת הבחורים‪ ,‬לראות כולכם שלמים בתורה‬ ‫אך עדיין היה מודאג מאוד ממצבו‪ .‬הדבר היחיד שהרגיעו בכל‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|4‬‬ ‫רבינו מתשובת הבחור כי הוא מתמהמה בלימודו ונמצא הרחק‬ ‫וביראה ובמידות חמודות עם אוצר מלא של יראת שמים"‪...‬‬ ‫מאחור בהספק הנדרש‪ ,‬עטה על פניו ארשת של חוסר שביעות‬ ‫את מכתבו חותם הוא באהבה כפולה‪:‬‬ ‫רצון והפטיר לעומתו‪" :‬איך האלט שוין אסאך ווייטער" (אני אוחז‬ ‫"דרוש נא בשלום שאר התלמידים כי לא אשכח אתכם לעולם"‪...‬‬ ‫כבר הרבה הלאה)‪ .‬והיה זה לפלא שרבינו מעיד על עצמו‪ ,‬בגילו‬ ‫בקשר עליון רצוף אהבה שכזה בין הרב לתלמידיו‪ ,‬לא ייפלא כיצד‬ ‫המופלג‪ ,‬כי אף הוא משתתף בפועל בסדרי החזרה יחד עם הבחורים‬ ‫זכה רבינו להצלחה כה מזהירה בנתיבות החינוך‪ ,‬בהן היטיב להדריך‬ ‫הצעירים‪ ,‬משל היה תלמיד בישיבה‪ ,‬למרות שכבר שינן זאת בחייו‬ ‫ולכוון את תלמידיו לתלמי יושר ואמונה ולנתיבי תורה ויראה צרופה‪.‬‬ ‫עשרות אם לא מאות פעמים‪ ,‬ואף ראה לנכון להשוות את ההספק‬ ‫שלו מול תלמידיו עולי הימים‪.‬‬ ‫בתוך עמי אנוכי‬ ‫מחנך בחסד עליון היה רבינו‪ .‬במרכז שדה החינוך שבו עסק כל ימיו‬ ‫תורה ללא הפסקה‬ ‫עמד הדגש העיקרי על לימוד התורה‪ ,‬כמות לצד איכות‪ :‬כיצד יש‬ ‫עוד היה מעודד רבינו את ידיעת התורה‪ .‬נוהג היה להביע את‬ ‫לגשת ללימוד‪ ,‬כמה זמן צריך ללמוד‪ ,‬וכן מה ללמוד ובאיזה אופן‪ ,‬כל‬ ‫פליאתו כיצד ייתכן שבחור יוצא מן הישיבה לאחר שבע שנות‬ ‫תלמיד כפי שהכירו רבינו לפי שיעורא דליביה‪ ,‬בהתאם ליכולותיו‬ ‫לימוד‪ ,‬והש"ס‪ ,‬או לכל הפחות מחציתו‪ ,‬אינו מונח בחיקו בידיעה‬ ‫ולכישרונותיו‪.‬‬ ‫ברורה‪" .‬וכי מה עשה שם כל השנים?"‪ ,‬היה מקשה רבינו‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬עיקר השפעתו של רבינו על תלמידיו היתה באמצעות‬ ‫"התורה היא מעל הכל"‪ ,‬כך היה משנן רבינו השכם והערב באוזני‬ ‫הדוגמה האישית שהעניק להם בכל רגע ורגע‪ .‬אחד התלמידים‬ ‫תלמידיו ושומעי לקחו‪ .‬למי שחיפשו כל מיני 'עניינים' שונים ברוחניות‪,‬‬ ‫שזכה ללמוד עמו בחברותא מדי יום ביומו מעיד כי לעולם לא ייעקר‬ ‫כמו תעניות בימי רצון או דברים אחרים‪ ,‬היה רבינו נוהג לומר כי טוב‬ ‫מלבו המראה המפעים כאשר היה נכנס לביתו בשעות הבוקר של יום‬ ‫יעשו אם במקום זאת ישבו וילמדו מספר שעות בהתמדה‪.‬‬ ‫חמישי‪ ,‬אז היה מכין רבינו את שיעורו המפורסם‪" .‬רבינו ישב רכון על‬ ‫לעסקן נכבד ממכריו‪ ,‬שניסה פעם לדרוש הימנו כי יקדיש מזמנו‬ ‫ה'שולחן ערוך' עם כל הברען וההתלהבות"‪ ,‬מספר התלמיד‪" ,‬שתי‬ ‫לטובת עניין מסוים‪ ,‬השיב רבינו בנימה נחרצת‪" :‬באתי לעולם הזה‬ ‫אצבעותיו מונחות על הדף כמו בחור צעיר‪ ,‬והוא שקוע בריכוז עצום‬ ‫כדי לעסוק בתורה"‪ .‬ואחר כך הוסיף במתק שפתותיו‪" :‬דע‪ ,‬כי על כל‬ ‫בנושא ההלכתי שלפניו‪ .‬כך היה מתכונן בדחילו‪ ,‬שבוע אחר שבוע"‪...‬‬ ‫רגע ורגע שאיני עוסק בתורה‪ ,‬יהיה עלי להביא לבסוף חטאת שמנה"‪.‬‬ ‫מחזה דומה היה חוזר על עצמו גם בשבתו בבית המדרש תמידין‬ ‫ביקורת נוקבת היתה לרבינו על הרפיון הנוהג בישיבות הקדושות‬ ‫כסדרן‪ .‬רבינו היה חלק בלתי נפרד מהנוף התורני של ישיבת 'חכמי‬ ‫בסופי שבוע‪ ,‬כאשר הבחורים נוסעים לביתם‪" .‬חורבן התורה"‪,‬‬ ‫לובלין'‪ ,‬וגם בזמנים שבהם היה חסר חיזוק בבית המדרש‪ ,‬תמיד היה‬ ‫היה מגדיר זאת רבינו‪ ,‬והיה עומד על כך שבישיבתו לא יהיה מקום‬ ‫רבינו הדמות שאיזנה את החסר‪ ,‬ובבחינת מה שנאמר במדרש על‬ ‫לתופעה קלוקלת זו‪" .‬יש לעשות הכל כדי לשכנע את הבחור‬ ‫דוד המלך ע"ה‪" :‬והוא טוב רואי‪ ,‬אמר רבי יצחק‪ ,‬טוב ראי בהלכה‪ ,‬כל‬ ‫להישאר בישיבה"‪ ,‬אמר פעם לאחד הר"מים‪ .‬וכפי שהיה מתאר‬ ‫הרואהו נזכר לתלמודו"‪.‬‬ ‫זאת‪ :‬בחור שנוסע לשבת מן הישיבה‪ ,‬מיום חמישי ראשו כבר‬ ‫כיוצא בזה נהג תדיר בלילות שבת‪ .‬לאחר שהיה רבינו מסב עם‬ ‫אינו עמו‪ ,‬וכך גם ביום ראשון‪ ,‬אז חוזר הוא אל הישיבה‪ .‬נמצא כי‬ ‫הבחורים בשעה של התרוממות והתעלות לקל חי‪ ,‬היה נותר בהיכל‬ ‫משך ארבעה ימים רצופים מתנתק אותו בחור מההווי הישיבתי‪,‬‬ ‫הישיבה ללמוד שעה ארוכה‪ ,‬ואך למותר לציין את ההשפעה‬ ‫כשהביטול תורה הנגרם מכך הוא עצום‪.‬‬ ‫האדירה שהיתה ללימוד זה על כל התלמידים‪.‬‬ ‫במכתב העוסק באברך מתלמידיו משכבר‪ ,‬הזקוק לעזרה מסוימת‪,‬‬ ‫ככלל‪ ,‬ראה רבינו את עצמו כחלק בלתי נפרד מהווי הישיבה‪ .‬כביכול‬ ‫כותב רבינו כדברים האלה‪..." :‬הוא שם בלי עבודה ובלי סביבה ורוב‬ ‫נהג בעצמו כתלמיד מן המניין‪ :‬את סדרי לימודו התאים למה שלמדו‬ ‫זמן הוא בטל‪ ,‬ואין לך דבר מזיק לגוף ונשמה מהליכה בטלה‪ ,‬וזה‬ ‫בישיבה‪ ,‬והיה משנן יחד עם הבחורים את אותם הספקים‪.‬‬ ‫אחד מיסודי החינוך שלי לחשוב הזמן מאוד מאוד"‪...‬‬ ‫בהמשך מוסיף רבינו ומבאר לפי זה את הנאמר בפסוק אצל אברהם‬ ‫סיבוב בין השולחנות‬ ‫אבינו ע"ה‪" ,‬ואברהם זקן בא בימים"‪ ,‬ומסביר‪" :‬היינו שהיה יכול ליתן‬ ‫מספר אחד התלמידים שלמד בישיבה בתקופתו האחרונה של‬ ‫דין וחשבון על כל הימים‪ ,‬שלא היו חסרים מהימים כלום‪ ,‬וזו באמת‬ ‫רבינו‪ ,‬כי פעם‪ ,‬בעת שנערכה חזרה בישיבה‪ ,‬הסתובב רבינו בין‬ ‫מדרגה גדולה עד מאוד"‪...‬‬ ‫השולחנות כשהוא עוקב בדקדקנות אחר ההספק‪ .‬לפתע נעצר‬ ‫('אבי ההוראה')‬ ‫ליד בחור מסוים ושאלו היכן הוא אוחז בלימוד החזרה‪ .‬משנוכח‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫|‪5‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"ישבתי פעם על שולחנו של הרב שך יחד עם אנשים נוספים‪ ,‬וידו של הרב‬ ‫היתה מונחת על ידי‪ .‬פתאום נרדם הרב‪ .‬חלפו כמה דקות‪ ,‬הנוכחים יצאו‪,‬‬ ‫וגם אני ניסיתי לשמוט את ידי מתחת לידו‪ .‬אלא שאז נכונה לי הפתעה‪"...‬‬ ‫על ארבעים שנות קרבה ושליחות של המחנך הגאון רבי שלמה הופמן זצ"ל אצל מרן הגאון רבי‬ ‫אלעזר מנחם מן שך זצ"ל‪ ,‬ועל מה שראה ושמע בשיחותיהם השבועיות‪ ,‬הרחק מאוזני הציבור‬ ‫"הּקֹל קֹול יַ ֲעקֹב" (בראשית כ"ז‪ ,‬כ"ב)‬ ‫ַ‬ ‫לפתחו של הרב שך היו מגיעים מקרים רבים של נערים ובחורים‬ ‫שנתקלו בקשיים בדרך חינוכם ובמוסדות הלימוד שבהם למדו‪.‬‬ ‫הרב שך היה מתייעץ ודן עם המחנך הגאון רבי שלמה הופמן זצ"ל‬ ‫האם וכיצד יש להתערב ולפעול‪ :‬מי הם ראשי הישיבה ומחנכיה‪,‬‬ ‫מה תהיה תגובתם למידע כזה או אחר‪ ,‬האם יועילו או יזיקו‪ ,‬אל מי‬ ‫בצוות כדאי לפנות‪ ,‬האם כדאי שהפנייה תיעשה על ידי ר' שלמה או‬ ‫עדיף כי הרב שך יפנה בעצמו‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬ר' שלמה היה עומד לפני‬ ‫הרב שך כ'עבד קמי מאריה'‪ ,‬מבטל רצונו ומוכן לכל שליחות‪.‬‬ ‫סיפר ר' שלמה‪" :‬במשך כארבעים שנה הייתי נפגש עם הרב שך בכל‬ ‫שבוע‪ .‬שיחותינו עסקו בענייני ציבור שהייתי עסוק בהם‪' ,‬הפעילים'‬ ‫היסה אותי‪ ,‬ובדממה הוליכני לפתח החדר כאומר 'ראה'‪ .‬ראיתי‬ ‫וחינוך עצמאי‪ ,‬בענייני חינוך ובכוחות הנפש‪ .‬לדברים שאמר וסיפר‬ ‫כיצד אנשים מצמידים אוזנם לכותל החדר ומנסים לצותת לשיחה‪.‬‬ ‫הקשבתי‪ ,‬בדברים שביקש לעסוק עמי עסקתי ובהם הסברתי את‬ ‫תמיד היה חוזר ואומר 'אוזנים לכותל'‪ ,‬כפשוטו"‪.‬‬ ‫דעתי‪ .‬על הדברים שלא אמר‪ ,‬מעולם לא שאלתי ולא חקרתי‪.‬‬ ‫גם כשסיפר על דבר שעוסק בו ולא ידעתי את סוף המעשה‪ ,‬לא‬ ‫מה לך נרדם‬ ‫שאלתי ולא חקרתי"‪.‬‬ ‫"ישבתי פעם על שולחנו יחד עם אנשים נוספים‪ ,‬ואני ישבתי לידו‪.‬‬ ‫ידי היתה מונחת על השולחן‪ ,‬והרב שך הניח ידו על ידי‪ .‬פתאום‬ ‫ברכה או עצה‬ ‫נרדם הרב‪ .‬בחלוף מספר דקות‪ ,‬כשהרב לא התעורר‪ ,‬נשמטו‬ ‫"מאחר שהייתי נפגש עם הרב שך כמעט בכל שבוע"‪ ,‬מספר ר'‬ ‫האנשים ויצאו‪ .‬גם אני ביקשתי לצאת וניסיתי לשמוט ידי מתחת‬ ‫שלמה‪" ,‬פעמים רבות ביקשו ראשי ישיבות להתלוות אליי כדי‬ ‫ידו‪ .‬אלא שאז נכונה לי הפתעה‪ :‬הרב 'הישן' אחז בידי בחוזקה ומנע‬ ‫לבקש את עצתו‪ .‬הרב שך היה מסרב לתת עצה לאדם שלא הכירו‬ ‫ממני לעזוב‪ .‬אחר שיצאו כולם‪ ,‬הרים הרב את ראשו והמשיך את‬ ‫היטב‪' .‬איך אתן עצה למי שאיני מכירו‪ ,'...‬היה חוזר ואומר‪' ,‬ברכות‬ ‫שיחתו עמי ביחידות"‪.‬‬ ‫אתן לו לרוב‪ ,‬גם כבוד אתן לו‪ ,‬אך לא עצה'"‪.‬‬ ‫ר' שלמה סיפר כי גם אצל האדמו"ר הזקן מאמשינוב ראה‪ ,‬שכאשר‬ ‫שמועות‬ ‫באו אליו היה שואל‪" :‬האם אתה מבקש ברכה או עצה? ברכה אתן‬ ‫"פעם ביקש ללמדני כיצד יש להתייחס ל'שמועות'‪ .‬הוא סיפר כי‬ ‫מיד‪ ,‬אך אם עצה ביקשת‪ ,‬לזה נצרך זמן רב‪ ,‬כיון שצריך ללמוד את‬ ‫סיים 'שיעור כללי'‪ ,‬ובני הישיבה סובבוהו בשאלות ודיון על דברי‬ ‫העניין מכל צדדיו ולהעמיק בו היטב"‪.‬‬ ‫השיעור‪ .‬היה זה זמן 'סדר מוסר' בישיבה‪ ,‬וה'סדר' כבר התחיל‪ .‬הרב‬ ‫ביקש להפסיק את השיחה ולזרז את הבחורים ללימוד המוסר‪ ,‬ולכן‬ ‫אוזנים לכותל‬ ‫אמר לבחורים כי אם לא ייכנסו ל'סדר'‪ ,‬עוד עלולים לפטר אותו‬ ‫"הרב שך היה זהיר מאוד שלא יגיע דבר לאוזני אחרים‪ ,‬ואף מבני‬ ‫מן הישיבה‪ ,‬מאחר ששיעורו גורם לביטול סדרי הישיבה‪ .‬כמובן‬ ‫הבית נזהר‪ .‬הוא ידע שרבים מנסים לדלות פרטים משיחותיו‪,‬‬ ‫שדבריו נאמרו בבדיחותא‪ .‬אך להפתעתו‪ ,‬לא חלף זמן רב והיו‬ ‫ונשמר מאוד‪ .‬לפעמים‪ ,‬באמצע השיחה‪ ,‬היה רוכן אליי‪ ,‬מניח שתי‬ ‫שהתקשרו אל הרב ממרחק לברר אם נכונה השמועה על פיטוריו‬ ‫ידיו סביב אוזניי ולוחש דבר לתוך אוזני‪ .‬תמהתי מדוע הוא נוקט‬ ‫מהישיבה‪"...‬‬ ‫בסודיות כה מופלגת‪ ,‬והרי אין איש בחדר‪ .‬במקום להשיב אחז בידי‪,‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|6‬‬ ‫את קולך שמעתי‬ ‫"פעם הגעתי אל ביתו של הרב שך בשעה אחת בלילה‪ .‬על פי רוב‪,‬‬ ‫אמרתי כי השאלה אינה דחופה‪,‬‬ ‫הרב היה ער בשעה זו‪ .‬הבחור שפתח את הדלת אמר שאי אפשר‬ ‫להיכנס עוד הלילה‪ ,‬כיון שהרב כבר עלה על יצועו‪ .‬חששתי שהבחור‬ ‫ועדיף שהרב יאסוף כוח להרבצת‬ ‫דוחה אותי בקש‪ ,‬ואמרתי לו‪' :‬אני יודע שהרב ער עדיין‪ ,‬אנא אמור‬ ‫התורה של מחר‪ .‬הרב ענה‪' :‬וכי‬ ‫לו רק שהופמן מירושלים הגיע'‪ .‬טרם הספיק הבחור להחליט כיצד‬ ‫ינהג‪ ,‬והנה הרב שך‪ ,‬לבוש בבגדי שינה‪ ,‬עומד בפתח ומזמין אותי‬ ‫סבור אתה שיעלה בידי להירדם‬ ‫להיכנס‪ .‬נבהלתי מכך שהערתי את הרב משנתו‪ ,‬התנצלתי והצעתי‬ ‫בשעה שאני יודע שהגעת‬ ‫כי אשוב מחר‪ .‬הרב אמר‪' :‬אמת שחשתי בעייפות ופניתי לישון‪ ,‬אך‬ ‫שמעתי את קולך והזדרזתי להכניס אותך כדי לשוחח עמך'‪ .‬אמרתי‬ ‫ולא הכניסוך?!'‪ ,‬ולא הניח‬ ‫כי השאלה אינה דחופה‪ ,‬ועדיף שהרב יאסוף כוח להרבצת התורה‬ ‫של מחר‪ .‬הרב ענה‪' :‬וכי סבור אתה שיעלה בידי להירדם בשעה‬ ‫לי עד אשר שוחח עמי בנחת‬ ‫שאני יודע שהגעת ולא הכניסוך?!'‪ ,‬ולא הניח לי עד אשר שוחח עמי‬ ‫על הנושא שלשמו באתי"‬ ‫בנחת על הנושא שלשמו באתי"‪.‬‬ ‫אותו נושא‪ ,‬שלשמו בא ר' שלמה‪ ,‬היה מחלוקת שפרצה בין שני‬ ‫תלמידי חכמים מופלגים‪ ,‬שהביאתם לדון בדין תורה‪ .‬ר' שלמה‬ ‫דרך ללחוץ על ר' שלמה כי יכשיר את שובם לישיבה‪ .‬על ר' שלמה‬ ‫חשש כי ממחלוקת זו עלול לצאת ח"ו חילול שם שמים‪ ,‬וביקש כי‬ ‫מוטל היה לעמוד כחומה בצורה עבור 'ביטולה זהו קיומה'‪ ,‬ובדרך‬ ‫הרב שך ייכנס לעובי הקורה ויטיל את כל כובד משקלו לפשר בין‬ ‫זו זכו הרב שך ור' שלמה להעמיד על רגליהם לומדי תורה רבים‬ ‫הצדדים‪ .‬השיחה נתארכה‪ ,‬אך הרב שך לא מצא דרך לפעול בדבר‪.‬‬ ‫וטובים‪ .‬הרב שך אף ניסה לייסד מוסדות מתאימים שישלבו לימוד‬ ‫הרב אמר כי ימשיך לחשוב ולחפש פתרון‪ ,‬ואם יעלה בידו יתקשר‬ ‫ומלאכת כפיים ויתנו מענה לאותם בחורים‪ ,‬אך הדבר לא עלה בידו‪.‬‬ ‫טלפונית אל ר' שלמה‪ .‬כשפנה ר' שלמה ללכת‪ ,‬ביקש הרב שך כי‬ ‫בימי שישי לא ינתק ר' שלמה את מכשיר הטלפון בשעת הדלקת‬ ‫מראה פני רבי יחזקאל‬ ‫הנרות כמנהג מקומו בירושלים‪ ,‬אלא ימתין עשרים דקות נוספות‪,‬‬ ‫באחת השנים‪ ,‬כאשר היה ר' שלמה מתפלל בימים הנוראים בישיבת‬ ‫עד שעת הדלקת הנרות בבני ברק‪" .‬פעמים‪ ,‬דווקא בשעה זו דעתי‬ ‫פוניבז'‪ ,‬נקבע מקום מושבו אל מול פניו של המשגיח רבי יחזקאל‬ ‫פנויה לרדת לעומקו של דבר‪ ,‬ואם אזכה לכך אתקשר אליך מיד‬ ‫לוינשטיין‪ .‬ביום השני של ראש השנה נמנע ר' שלמה מלשבת‬ ‫בלא עיכוב"‪ ,‬הסביר הרב‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬וחיפש לעצמו מקום רחוק מן המשגיח‪ .‬לשאלת הרב שך על‬ ‫היעדרו‪ ,‬הסביר ר' שלמה כי מראה פניו של רבי יחזקאל עורר בו‬ ‫להציל בנים בטרם באו עד משבר‬ ‫חרדה שהפריעה את תפילתו‪ .‬הרב שך התפלא ואמר כי לדידו‬ ‫מעת בואו של הרב שך לישיבת פוניבז'‪ ,‬פגש מספר פעמים‬ ‫ההיפך הוא הנכון‪" :‬אני מביט ברבי יחזקאל בעת חזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫בתופעה של בחור הלומד מספר שנים בשקידה‪ ,‬ופתאום 'נשבר'‬ ‫והבעות פניו מלמדות אותי את פירוש התפילה"‪.‬‬ ‫ואינו מסוגל ללמוד עוד‪ .‬הרב שך חקר את התופעה ומצא כי השבר‬ ‫נובע מהתאמצות יתירה מעבר לכוחותיו הטבעיים של הבחור‪ ,‬עד‬ ‫זהירות בכבוד הזולת‬ ‫שהנפש לא עומדת במאמץ וקורסת‪ .‬הרב שך התבונן ולמד לזהות‬ ‫סיפר ר' שלמה‪" :‬באתי פעם אל הרב שך כדי לברר אודות בחור‬ ‫את הסדקים הראשונים בהתהוותם‪ ,‬בטרם יבוא השבר הגדול‪ ,‬אשר‬ ‫מהישיבה שהציעו לשידוך לבתי‪ .‬בטרם הספקתי לומר את שמו‪,‬‬ ‫פעמים רבות אין תקומה ממנו‪.‬‬ ‫עצר אותי הרב ואמר‪' :‬יש בישיבה למעלה משש מאות בחורים‪,‬‬ ‫כאשר היה מבחין בראשית החולשה‪ ,‬היה הרב מעמיד את הבחור‬ ‫ולצערי איני מכיר את כולם‪ .‬אם תאמר לי שם ואומר לך כי איני‬ ‫על סכנתו הקרובה ודורש ממנו למעט בלימודו ובסדרי לימודו‪.‬‬ ‫מכירו‪ ,‬אתה עלול לחשוב כי יש לי דעה שלילית על הבחור וזו‬ ‫במקרה הצורך היה מסדר לאותו בחור מקום עבודה צנוע ונסתר‪,‬‬ ‫דרכי להימנע מלומר זאת‪ .‬אם אתה רוצה לשואלני על בחור‪ ,‬עליך‬ ‫כדי להצילו מן הבטלה וכדי להרוויח את התועלת הנפשית המרובה‬ ‫להתחייב לי שאם אומר שאיני מכירו‪ ,‬אתה תמשיך להתעניין עליו‬ ‫הבאה מעבודת כפיים‪ .‬לפעמים היה די במיעוט סדרי הלימוד‪,‬‬ ‫אצל אחרים בלא חשש'‪ .‬התפעלתי מהנהגתו‪ ,‬כיצד הוא דואג לכל‬ ‫לפעמים נדרש לעבוד מחצית היום‪ ,‬ואף היו פעמים שבהן אסר הרב‬ ‫בחור‪ ,‬ואף לאלו מבני הישיבה שאינם בקשר עמו‪ ,‬ולא מעלה בדעתו‬ ‫שך על הבחור להיכנס לבית המדרש או להימצא בישיבה‪ .‬במקביל‬ ‫שיש סרך בכך שהבחור אינו בקשר עמו‪ .‬כל דיבור ותנועה אצל הרב‬ ‫היה מפנה את הבחור לטיפול אצל הרב הופמן‪ ,‬באומרו‪" :‬לא תוכל‬ ‫שך היו מחושבים"‪.‬‬ ‫לשוב לישיבה בלא הוראה מפורשת מאת הרב הופמן"‪.‬‬ ‫('המחונך המחנך')‬ ‫רוב הבחורים רצו מאוד לשוב לישיבה בטרם עת‪ ,‬והיו מנסים בכל‬ ‫|‪7‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫כששמע הרב רודרמן זצ"ל את דבריה‪ ,‬נענה ואמר "אם הייתי שומע את‬ ‫זה מפי החסידים‪ ,‬לא הייתי מאמין‪ ,‬אך כעת ששמעתי את זה מן גויה‬ ‫שמספרת כן כמסיח לפי תומה‪ ,‬עכשיו אני מאמין"‪...‬‬ ‫אב"ד סאנטוב הגאון רבי שלמה זלמן פרידמן שליט"א‪ ,‬על חכמת ישראל ועל 'תשובות יהודיות'‬ ‫"ּכִ י ַציִ ד ּבְ פִ יו" (בראשית כ"ה‪ ,‬כ"ח)‬ ‫סיפר הגר"ח קנייבסקי זצ"ל (מובא ב'דרך שיחה'‪ ,‬משפטים)‪ :‬אבא‬ ‫זצ"ל (מרן הסטייפלר) סיפר לי שבזמן המלחמה למי שלא היה‬ ‫דרכון היה זה סכנת נפשות והיו יורים בו‪.‬‬ ‫פעם אחת הלכו שני בחורים‪ ,‬לאחד היה דרכון ולשני לא‪ ,‬ולפתע ראו‬ ‫חייל‪ ,‬אמר זה שהיה לו דרכון לחבירו שהוא יעמוד ואילו הוא ירוץ‪.‬‬ ‫רץ החל הגוי לרדוף אחריו עד שתפסו‪ ,‬וביקשו דרכון‪ ,‬והלה הראה‬ ‫שיש לו‪ .‬כשנשאל מדוע רץ‪ ,‬השיב‪ ,‬כי הוא חולי מעיים והרופא‬ ‫ציווהו לרוץ בכל יום כשעתיים‪ .‬שאלו הגוי הרי ראית שרודף אני‬ ‫אחריך ומדוע לא עצרת? והשיבו‪ :‬חשבתי שגם אתה חולה מעיים‪...‬‬ ‫גם אני מקפידה‬ ‫העומר‪ ,‬רשאי בשאר הימים לספור ספירת העומר ולברך‪ .‬ו‪ .‬מותר‬ ‫מספרים על הגאון רבי אליעזר סילבר זצ"ל שהיה נוסע הרבה ברחבי‬ ‫ללמוד בערב תשעה באב שחל בשבת‪ .‬ז‪ .‬מותר להתענות ב' ימים‬ ‫תבל‪ ,‬והקפיד מאוד על ענייני כשרות המזון‪ ,‬והיה אוכל רק מהמזון‬ ‫ביום הכיפורים מחמת ספיקא דיומא‪.‬‬ ‫שהביא מביתו‪ ,‬ולא סמך על אחרים בענין זה‪.‬‬ ‫והמשיך רבי יאשע בער ואמר להמשכיל "הנה הראיתי לך שבעה‬ ‫באחת ממסעותיו הגיע לבאלטימור‪ ,‬והגאון רבי יעקב יצחק רודרמן‬ ‫קולות שחידשתי בספרי‪ ,‬וכי דבר קטן הוא בעיניך?"‪...‬‬ ‫זצ"ל ראש ישיבת "נר ישראל" הזמין אותו לסעודה בביתו‪.‬‬ ‫הרב סילבר הגיע לבית מארחו‪ ,‬התיישב במקומו‪ ,‬והוציא מתרמילו‬ ‫נשאר הודה זיווה והדרה‬ ‫את מזונו שהביא מביתו והניח על השולחן‪ .‬כשהבחין שהרבנית‬ ‫מעשה בהגה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ זצ"ל בעל ה'לבושי שרד'‬ ‫רודרמן התפלאה מכך‪ ,‬הסביר‪ ,‬שהוא מקפיד לאכול רק מהמזון‬ ‫שהוצרך לעזוב את עיר רבנותו 'סורוקה'‪ ,‬כי אנשי המקום התנגדו לו‬ ‫שהוכן בביתו‪ .‬כששמעה הרבנית את דבריו‪ ,‬נענתה ואמרה‪ :‬אני‬ ‫לפי שהיה מטיף להם מוסר ומצביע על מעשיהם הרעים‪.‬‬ ‫מקפידה שלא יכניסו מזון מבחוץ ולהניחם על הכלים שלי‪...‬‬ ‫כיון שנפרד מהעיר ‪ -‬יצאה כל העיר ללוותו‪ ,‬פנה רבי דוד שלמה‬ ‫ואמר‪ :‬מה נאה הודה וזיווה של עיר זו‪ .‬שאלוהו‪ :‬הכיצד רבינו אומר‬ ‫ה'קולות' של בריסק‬ ‫דבר זה‪ ,‬והלא דרככם היתה לומר שאין כסורוקה הפחותה בערים?!‬ ‫מסופר‪ ,‬שפעם אחת נשאל הגאון רבי יאשע בער מבריסק זצ"ל ע"י‬ ‫השיב להם רבי דוד שלמה‪ :‬אף גם כעת אני אומר כן‪ ,‬וכל זאת כאשר‬ ‫משכיל אחד "וכי בכלל ישראל יש כל כך מעט חומרות – עד שאתה‬ ‫נמצאים אתם בעיר‪ ,‬אבל עתה משיצאתם ללוותני ולא נותר בה‬ ‫עסוק בספרך להוסיף ולהרבות עוד ועוד חומרות? האם אי אפשר‬ ‫איש‪ ,‬הרי היא מליאה הוד והדר‪...‬‬ ‫למצוא ג"כ עוד כמה קולות?"‪.‬‬ ‫השיב לו רבי יאשע בער בחיוך "אתה מגזים‪ ,‬בספרי לא מובא רק‬ ‫רק רופאים בגיהנום‬ ‫חומרות‪ ,‬בספרי חידשתי עוד הרבה קולות‪ ,‬ואם תרצה‪ ,‬ביכולתי‬ ‫מסופר‪ ,‬שרבי אייזל חריף חלה‪ ,‬והביאו אליו רופא מפורסם מווילנא‪.‬‬ ‫למנות לך כעת לפחות שבעה קולות שחידשתי‪ ,‬א‪ .‬מותר להתפלל‬ ‫בדקו הרופא ואמר‪ :‬אין עצה לנגד חרבו השלופה של מלאך‪-‬המוות‪.‬‬ ‫ערבית גם לאחר חצות הלילה‪ .‬ב‪ .‬כל אחד רשאי להניח תפילין‬ ‫לא היו ימים מועטים ואותו רופא מפורסם פגש את רבי אייזל‬ ‫דרבינו תם‪ ,‬לא רק ירא שמים‪ .‬ג‪ .‬הפיוטים שאומרים בברכת יוצר‬ ‫מתהלך ברחובותיה של וילנא‪ .‬תחילה תהה‪ ,‬ואחר‪-‬כך ניגש לרבי‬ ‫אינה נחשבת להפסק‪ ,‬ורשאים לאומרם באמצע התפילה‪ .‬ד‪ .‬מותר‬ ‫אייזל ואמר לו‪' :‬רבי‪ ,‬ברוך המקום‪ ,‬שעשה לך נס והבראת'‪ .‬החזיר לו‬ ‫להתענות בראש השנה‪ .‬ה‪ .‬אדם ששכח לספור יום אחד ספירת‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|8‬‬ ‫רבי אייזל‪' :‬בשתים טעית‪ :‬לא הבראתי‪ ,‬אלא נפטרתי מן העולם‪ ,‬ולא‬ ‫לי נעשה נס‪ ,‬אלא לך נעשה נס‪ .‬ומעשה שהיה כך היה‪.‬‬ ‫בדקו הרופא ואמר‪ :‬אין עצה‬ ‫כשעליתי לשמים שמעתי גוזרים שם גזירה "כל הרופאים לגיהנום"‪,‬‬ ‫ואף אתה היית בכלל‪ .‬נכמרו רחמי עליך והעידותי לפני פמליא של‬ ‫לנגד חרבו השלופה של מלאך‪-‬‬ ‫מעלה‪ ,‬שאתה אינך רופא כלל‪ ,‬ומיד הוציאו אותך מן הגזירה‪...‬‬ ‫המוות‪ .‬לא היו ימים מועטים‬ ‫עדות נאמנה‬ ‫ואותו רופא מפורסם פגש את רבי‬ ‫עוד סיפר‪ :‬פעם התארח הגאון רבי יעקב יצחק רודרמן זצ"ל ראש‬ ‫אייזל מתהלך ברחובותיה של‬ ‫ישיבת "נר ישראל" באלטימור בבית מלון מסויים‪ .‬בהגיעו‪ ,‬שאלו‬ ‫בני לווייתו את הגויה שסידרה את החדרים‪ ,‬אם היא הציעה מצעות‬ ‫וילנא‪ .‬תחילה תהה‪ ,‬ואחר‪-‬כך ניגש‬ ‫חדשים בחדר הרב או שהשאירה את הישנים‪ ,‬והשיבה‪ ,‬שבדרך‬ ‫כלל היא מציעה מצעות חדשים‪ ,‬אך במקרה הזה היא השאירה‬ ‫לרבי אייזל ואמר לו‪' :‬רבי‪ ,‬ברוך‬ ‫את הישנים‪ ,‬מפני שזה ששהה מקודם בחדר לא השתמש כלל עם‬ ‫המקום‪ ,‬שעשה לך נס והבראת'‬ ‫המטה‪ ,‬ובכן‪ ,‬המצעים הם ממש חדשים‪ .‬שאלו אותה "מי היה כאן‬ ‫קודם לכן?"‪ ,‬והשיבה "הרבי מסאטמאר היה כאן"‪.‬‬ ‫כששמע הרב רודרמן זצ"ל את דבריה‪ ,‬נענה ואמר "אם הייתי שומע‬ ‫בלימוד‪ ,‬הקדים לשאול אם השעה כשרה לכך ואין הוא מפריע‪ .‬נענה‬ ‫את זה מפי החסידים‪ ,‬לא הייתי מאמין‪ ,‬אך כעת ששמעתי את זה מן‬ ‫הרב מבריסק‪ :‬תיכף נראה‪...‬‬ ‫גויה שמספרת כן כמסיח לפי תומה‪ ,‬עכשיו אני מאמין"‪...‬‬ ‫('נועם שיח')‬ ‫מסופר שבן ישיבה אחד הגיע אל הרב מבריסק זצ"ל כדי לשוחח‬ ‫|‪9‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫מאות אנשים עברו מדי יום על פני הצדיק‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬ברגע שהחל לקרוא‪,‬‬ ‫הזדעק‪" :‬כבר היית אצלי בעניין!"‪ .‬אבי מיהר לכתוב שהאיש קיבל על‬ ‫עצמו את המצווה ושומר עליה‪ ,‬אך הסטייפלר הרים את קולו‪...‬‬ ‫הגאון רבי יחיאל צוקר שליט"א‪ ,‬מרבני ישיבת 'תורה בתפארתה' ומחבר ספרי‬ ‫'להאיר' על מה שזכה לראות בנעוריו בחדרו של מרן הסטייפלר זצוק"ל‬ ‫ֹלקים" (בראשית כ"ז‪ ,‬כ"ח)‬ ‫"וְ יִ ֶּתן לְ ָך ָה ֱא ִ‬ ‫ברצוני לשתף אתכם בחוויה אישית ומרוממת מימי נעוריי‪ .‬באותן‬ ‫שנים זכיתי להיכנס פעמים רבות‪ ,‬יחד עם אבי מורי ז"ל‪ ,‬אל קודש‬ ‫הקודשים‪ ,‬הלא הוא מרן "הסטייפלער" הקדוש זצוק"ל‪ .‬ביתם של‬ ‫הוריי היה פתוח לרווחה‪ ,‬ושימש אבן שואבת לנערות רבות שהיו‬ ‫בשלבי חזרה בתשובה‪ .‬אחת מאותן בנות אף התגוררה בביתנו‬ ‫במשך תקופה ארוכה‪.‬‬ ‫באחד הימים הגיע לביתנו אחיה של אותה נערה‪ .‬במהלך שיחה כנה‬ ‫שניהל עם אבי‪ ,‬שפך האיש את ליבו וסיפר בעוגמה כי הוא נשוי כבר‬ ‫שמונה שנים‪ ,‬אך טרם זכה להיפקד בזרע של קיימא‪ .‬אמר לו אבי‬ ‫בביטחון גמור‪" :‬מה הבעיה? בוא ניסע יחד לסטייפלר‪ .‬הוא בבחינת‬ ‫לסטייפלר"‪ ,‬ושוב יצאנו יחדיו אל מעונו של הצדיק‪ .‬כשהגענו לבית‬ ‫קודש קודשים‪ ,‬ובכוחו לפעול ישועות בכל עניין"‪ .‬וכך יצאו לדרך‪,‬‬ ‫הרב סירב האיש להיכנס‪ .‬אימתו של הצדיק נפלה עליו מאז הביקור‬ ‫ואני נלוויתי אליהם‪.‬‬ ‫הקודם‪ ,‬והוא אמר לאבי‪" :‬תיכנס אתה לבד"‪.‬‬ ‫אבי נכנס אל החדר והגיש את הפתק עם השמות‪ .‬יש לזכור כי מדי‬ ‫"צא החוצה!"‬ ‫יום עברו על פני הסטייפלר מאות אנשים‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬ברגע שהחל‬ ‫עמדנו בתור והמתנו להיכנס לחדרו של הרב‪ .‬והנה‪ ,‬אך דרכה כף‬ ‫לקרוא את הכתוב‪ ,‬הזדעק ואמר‪" :‬כבר היית אצלי בעניין! והוא אינו‬ ‫רגלו של אותו יהודי‪ ,‬שלא שמר תורה ומצוות‪ ,‬על מפתן הדלת‪,‬‬ ‫שומר על המצוות הבסיסיות!"‪ .‬אבי מיהר לכתוב ולהסביר כי האיש‬ ‫ועוד בטרם הספיק להוציא הגה מפיו‪ ,‬זעק הסטייפלר את זעקתו‬ ‫קיבל על עצמו את המצווה והוא אכן שומר‪ .‬אך הסטייפלר הרים את‬ ‫המרעידה‪" :‬צא החוצה‪ ,‬מחלל שבת!"‪.‬‬ ‫קולו וזעק‪" :‬הוא משקר! לא יהיו לו ילדים!"‪.‬‬ ‫אבי מיהר להורות לו להמתין בחוץ‪ ,‬ונכנס אל הקודש פנימה בגפו‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬כשיצא אבי החוצה ובירר את הדברים לעומקם עם בני הזוג‪,‬‬ ‫הוא הגיש לצדיק פתק ובו שמות בני הזוג‪ ,‬וביקש שיעתיר בעדם‬ ‫התבררה האמת המרה‪ :‬בראשית הדרך הם אומנם ניסו לשמור‬ ‫לזכות בילדים‪ .‬אך למרבה הפלא‪ ,‬מיד כשנחו עיניו של הסטייפלר‬ ‫על ההלכות‪ ,‬אך מהר מאוד נשברו וחדלו מכך‪ .‬דבריו הנוקבים של‬ ‫על השמות הכתובים בפתק‪ ,‬הזדעק שוב ואמר‪" :‬הלוא אינם‬ ‫הסטייפלר רדפו אותם לאחר מכן‪ .‬לא אאריך בהמשך הסיפור העגום‪.‬‬ ‫שומרים על המצוות הבסיסיות ביותר! אינני מברך!"‪.‬‬ ‫מטרתי בהבאת סיפור פלאי זה אינה אלא להמחיש עיקרון יסודי‪:‬‬ ‫למשמע הדברים כתב לו אבי שאלה‪" :‬ואם יקבלו על עצמם לשמור‬ ‫אין בלבנו צל של ספק כי הסטייפלר היה בבחינת קודש קודשים‪.‬‬ ‫מעתה והלאה?"‪ .‬השיב הסטייפלר בפסקנות‪" :‬אם אכן יקבלו על‬ ‫הוא היה אדם ששמר מכל משמר על קדושת עיניו‪ ,‬זיכך את גופו‪,‬‬ ‫עצמם לשמור‪ ,‬יהיו להם ילדים"‪ .‬אבי יצא מן החדר וסיפר לאיש את‬ ‫קידש את ידיו ורגליו‪ ,‬והיה שקוע באוהלה של תורה בעמל ויגיעה‬ ‫דברי הרב‪ .‬הוריי לקחו את בני הזוג אל ביתנו‪ ,‬ישבו עמם באורך רוח‬ ‫יומם ולילה‪ .‬מתוך כך שקידש את עצמו ופרש מהבלי העולם‪ ,‬זכו‬ ‫ולימדו אותם ביסודיות את ההלכות‪.‬‬ ‫עיניו להאיר באור יקרות‪ ,‬ולראות ברוח הקודש למרחקים את מה‬ ‫שעיני בשר ודם אינן מסוגלות לראות‪.‬‬ ‫"הוא משקר!"‬ ‫חלפה כחצי שנה‪ .‬אותו יהודי שב אל אבי‪ ,‬ופניו נפולות‪" .‬הרב בירך‬ ‫מדוע דווקא עשיו?‬ ‫אותי‪ ",‬התאונן‪" ,‬ואנחנו משתדלים כל כך‪ ,‬אך חרף כל המאמצים‬ ‫לאור הבנה זו בדבר ראייתם הבהירה של צדיקים‪ ,‬אנו ניגשים‬ ‫עדיין אין לנו ילדים"‪ .‬אבי לא היסס ואמר‪" :‬בוא‪ ,‬ניכנס שוב‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 10‬‬ ‫להתבונן בפרשת השבוע‪ .‬התורה הקדושה מספרת לנו כי יצחק‬ ‫אבינו קיבל את הברכות מאברהם‪ ,‬ועתה הגיע הרגע שבו עליו‬ ‫האב השיב בנחרצות‪" :‬לא‪ .‬את‬ ‫להעבירן הלאה ולהעניקן לבניו‪ .‬והנה‪ ,‬יצחק קורא דווקא לעשיו על‬ ‫מנת לברכו‪ .‬אנו מיד מקשרים זאת לפסוק המפורש‪" :‬וַ ּיֶ ֱא ַהב יִ ְצ ָחק‬ ‫כל רכושי אני מבקש להוריש‬ ‫ֶאת ֵע ָשׂו‪ ...‬וְ ִרבְ ָקה א ֶֹהבֶ ת ֶאת יַ ֲעקֹב"‪.‬‬ ‫דווקא לאותם שישה בנים‪ ,‬אותם‬ ‫הסטייפלר הקדוש ניחן בראייה רוחנית צלולה‪ ,‬ולא נזקק לראייה‬ ‫פיזית מקרוב כדי להבחין באמת; הוא ראה אותה בבהירות גם מבעד‬ ‫פורקי עול"‪ .‬חברו לא הצליח‬ ‫לדלת הכניסה‪ ,‬ממרחק רב‪ .‬הזווית שבה ישב בחדרו הייתה כזו‪,‬‬ ‫להבין ותמה‪" :‬האם דווקא‬ ‫שגם אדם בעל ראייה בריאה לחלוטין לא יכול היה להבחין מבעדה‬ ‫במתרחש בפתח הבית‪ ,‬קל וחומר הסטייפלר‪ ,‬שראייתו הגשמית‬ ‫את הבן השביעי‪ ,‬זה שהולך‬ ‫הייתה לקויה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬בחושיו הרוחניים ידע בדיוק מיהו האדם‬ ‫בדרכך ומרווה אותך נחת‪ ,‬אותו‬ ‫העומד בפתח‪.‬‬ ‫לאור עובדה זו מתעוררת תמיהה עצומה לגבי יצחק אבינו‪ .‬באותה‬ ‫בחרת לנשל מן הירושה?"‬ ‫עת שבה מתרחש סיפור הברכות‪ ,‬בנו עשיו כבר חצה את גיל‬ ‫השישים‪ .‬האם ייתכן שמשך שישים שנה תמימות הצליח עשיו‬ ‫אנשים שביקשו את תרופותיו‪ ,‬ואלו אכן הוכיחו את עצמן כיעילות‬ ‫להונות את אביו? הלוא נוכחנו לדעת כי על הסטייפלר אי אפשר היה‬ ‫והביאו מזור ומרפא‪ .‬הוא ראה ברכה רבה בעמלו‪ ,‬וזכה לסיפוק רב‬ ‫להערים‪ ,‬לא ממרחק ולא באמצעות כתיבת שמות על פתק‪ .‬האם‬ ‫ולהון עתק‪.‬‬ ‫ניתן להעלות על הדעת שעל יצחק אבינו‪ ,‬עולה תמימה‪ ,‬הצליח‬ ‫לאותו רוקח מוכשר נולדו שבעה בנים‪ .‬שישה מתוכם נולדו אל‬ ‫עשיו להערים במשך עשרות שנים? הדבר אינו ייתכן כלל ועיקר‪.‬‬ ‫תוך בית השופע בכסף ובעושר רב‪ .‬הם התרגלו לחיי מותרות‪ ,‬וכפי‬ ‫אם כן‪ ,‬שאלתנו הופכת לפלא עצום‪ .‬יצחק מתעתד להעניק לעשיו‬ ‫שמתאר הפסוק‪" :‬וַ ּיִ ְש ַׁמן יְ ֻשׁרּון וַ ּיִ בְ ָעט"‪ ,‬נהו אחר תאוות ליבם‪ .‬תחת‬ ‫ֹלקים ִמ ַּטל ַה ָּש ַׁמיִ ם ִּומ ְש ַׁמּנֵ י‬ ‫ברכות גשמיות כבירות‪" :‬וְ יִ ֶּתן לְ ָך ָה ֱא ִ‬ ‫שיביאו גאווה להוריהם‪ ,‬הם גרמו להם כאב לב עצום‪ ,‬שכן העבירו‬ ‫ָה ָא ֶרץ וְ רֹב ָּדגָ ן וְ ִתירֹׁש"‪ .‬האם יעלה על הדעת שהוא מתכוון להעניק‬ ‫את ימיהם בבטלה ולא עשו דבר מועיל בחייהם‪.‬‬ ‫את השפע העצום הזה דווקא לעשיו הרשע‪ ,‬לרוצח‪ ,‬לעושק ולגוזל‪,‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬הבן השביעי היה שונה בתכלית‪ .‬הוא ניגש לאביו וביקש‬ ‫וכל זאת על חשבונו של יעקב אבינו‪ ,‬איש תם יושב אוהלים?‬ ‫ללמוד את חוכמתו‪ .‬הוא שקע בלימוד סודות הצומח‪ ,‬העמיק לתוך‬ ‫מנגד‪ ,‬אנו רואים כי רבקה אמנו חפצה שהברכות יגיעו ליעקב‪ .‬חז"ל‬ ‫היערות העבותים‪ ,‬תר אחר צמחים חדשים ונדירים‪ ,‬ושקד על‬ ‫הרי מלמדים אותנו כי אמותינו הקדושות היו בעלות רוח הקודש‬ ‫פיתוח המרקחות ושכלולן לרמות גבוהות עוד יותר‪.‬‬ ‫בדרגה גבוהה אף מזו של אבותינו‪ ,‬ומכאן שרבקה אכן ראתה את‬ ‫הדברים נכוחה וצדקה בכוונתה‪ .‬אם כך‪ ,‬מה באמת התרחש שם?‬ ‫צוואה תמוהה‬ ‫האלשיך הקדוש כותב במפורש שיצחק אבינו ידע היטב מי הוא‬ ‫השנים חלפו‪ ,‬האב הזדקן והרגיש כי קרבו ימיו‪ .‬הוא קרא לחברו‪,‬‬ ‫עשיו ומה טיבו‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬חז"ל מגלים לנו שכאשר נכנס עשיו‬ ‫עורך הדין‪ ,‬ואמר לו‪" :‬אני מבקש לערוך את צוואתי ולחלק את כל‬ ‫לחדרו של יצחק כדי לקבל את הברכות‪" ,‬נכנסה עמו גיהנום"‪ ,‬ויצחק‬ ‫הוני בין ששת בניי"‪ .‬עורך הדין נזעק בתדהמה‪" :‬בין ששת בניך?!‬ ‫הריח את ריחה המצחין‪ .‬משמעות הדבר היא שיצחק‪ ,‬גם אם עיניו‬ ‫הלוא יש לך שבעה ילדים!"‪.‬‬ ‫כהו מראות‪ ,‬ידע בדיוק מי עומד מולו ומהי מהותו של בנו‪ .‬ובכל‬ ‫אך האב השיב בנחרצות‪" :‬לא‪ .‬את כל רכושי אני מבקש להוריש‬ ‫זאת‪ ,‬מדוע הוא רוצה להעניק לו את הברכות? לשאלה עמוקה זו‬ ‫דווקא לאותם שישה בנים‪ ,‬אותם פורקי עול"‪ .‬חברו לא הצליח להבין‬ ‫נאמרו במפרשים מהלכים רבים‪.‬‬ ‫ותמה‪" :‬האם דווקא את הבן השביעי‪ ,‬זה שהולך בדרכך ומרווה אותך‬ ‫נחת‪ ,‬אותו בחרת לנשל מן הירושה?"‪.‬‬ ‫הרוקח ושבעת בניו‬ ‫ענה לו האב הזקן בתבונה‪" :‬טעות בידך‪ ,‬ידידי‪ .‬ששת ילדיי הראשונים‬ ‫ברצוני להביא בפניכם רעיון נפלא שכותב הגאון רבי שלום מאיר‬ ‫אינם יודעים לעשות דבר בחייהם‪ .‬הם הורגלו לחיי נהנתנות חסרי‬ ‫וולך זצ"ל‪ .‬כדי להמחיש את הדברים‪ ,‬הוא מביא משל לאדם שחש‬ ‫דאגות‪ .‬אם לא אשאיר להם את כספי‪ ,‬הם יידונו לכליה וילכו‬ ‫חיבור עמוק לעולם הטבע והצומח‪ .‬הוא החל לחקור את צמחיית‬ ‫לאבדון‪ .‬לכן אני מעדיף להשאיר להם את העושר‪ .‬הם בוודאי יבזבזו‬ ‫השדה‪ ,‬למשש‪ ,‬להתבונן ולבחון בקפידה עלים ועשבים‪ .‬במהלך‬ ‫אותו‪ ,‬וכאשר ייגמר ייאלצו להתמודד עם המציאות‪ ,‬אך לפחות עד‬ ‫חיפושיו גילה כי בצמחים רבים גלומים כוחות מרפא סגוליים‪ .‬הוא‬ ‫שיתרוששו‪ ,‬יהיה להם ממה לחיות‪.‬‬ ‫לא הסתפק בכך‪ ,‬אלא העמיק חקר ורקח מאותם עשבים תרופות‬ ‫"לעומת זאת‪ ,‬הבן השביעי זכה בדבר היקר מכל‪ .‬הוא אינו זקוק‬ ‫ומרקחות מועילות‪.‬‬ ‫לכסף עצמו‪ ,‬משום שרכש את הכלים‪ ,‬את הידע ואת החוכמה‪ .‬הוא‬ ‫ברבות הימים‪ ,‬ובחסדי שמיים‪ ,‬שמו הלך לפניו‪ .‬ביתו התמלא בהמוני‬ ‫| ‪11‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הקפידו שלא לקבל מאומה מאחרים‪ .‬ידוע על אדמו"רים גדולים‬ ‫רכש את המקור לעושר‪ .‬באותה דרך שבה אני בניתי את הוני‪ ,‬יוכל‬ ‫שקיבלו מחסידיהם כספי פדיונות רבים במהלך קבלת הקהל‪,‬‬ ‫גם הוא לבסס את עושרו‪ .‬הוא אינו זקוק למתנות חינם"‪.‬‬ ‫ובהגיע הלילה היו מרוקנים את שולחנותיהם לחלוטין ומחלקים את‬ ‫כל הכסף לצדקה‪ ,‬ובלבד שלא ייהנו ממנו‪.‬‬ ‫מי שמחזיק במקור‬ ‫בפשטות‪ ,‬הטעם להנהגה זו הוא כדי שאדם לא יהיה תלוי בדעתם של‬ ‫והנמשל‪ :‬יעקב אבינו‪ ,‬איש תם יושב אוהלים‪ ,‬למד מאביו יצחק ומסבו‬ ‫אחרים‪ .‬אך לאור הדברים שהסברנו‪ ,‬מתגלה כאן עומק חדש‪ :‬מדוע‬ ‫אברהם את "סוד העושר" האמיתי‪ .‬הוא לא הסתפק בתוצרים‪ ,‬אלא‬ ‫באמת "שונא מתנות יחיה"? משום שאם אני מרגיש שאני זקוק‬ ‫ירד אל השורש‪ .‬הוא למד את המקור שממנו נובע השפע כולו‪ ,‬ואת‬ ‫ל"מתנות חינם" החיצוניות הללו‪ ,‬הרי זו עדות לכך שטרם הגעתי‬ ‫הדרכים לרכוש אותו‪.‬‬ ‫למדרגה של "וחיי עולם נטע בתוכנו"‪ .‬טרם התחברתי אל השורש‬ ‫לאדם המחזיק במקור מובטחות ממילא כל הברכות הגשמיות‪:‬‬ ‫הפנימי והאמיתי‪ ,‬שבו טמון המקור לכל ההשגות וההשפעות‪ ,‬הן‬ ‫ֹלקים ִמ ַּטל ַה ָּש ַׁמיִ ם ִּומ ְש ַׁמּנֵ י ָה ָא ֶרץ"‪ .‬הבטחות אלו‬ ‫"וְ יִ ֶּתן לְ ָך ָה ֱא ִ‬ ‫בעולם הזה והן בעולם הבא‪ .‬משום כך‪ ,‬מי שחפץ ב"יחיה"‪ ,‬בחיים‬ ‫"אם ּבְ ֻחּק ַֹתי‬ ‫שזורות לכל אורכה של התורה הקדושה‪ ,‬בפסוקים כגון ִ‬ ‫רוחניים שלמים ובחיבור למקור‪ ,‬צריך להיות "שונא מתנות"‪.‬‬ ‫ֵּתלֵ כּו‪ ...‬וְ נָ ַת ִּתי ָשׁלֹום ּבָ ָא ֶרץ ְּושׁכַ בְ ֶּתם וְ ֵאין ַמ ֲח ִריד"‪ ,‬וכן "וְ ָהיָ ה ִאם‬ ‫שמ ַֹע ִּת ְש ְׁמעּו‪ ...‬וְ נָ ַת ִּתי ְמ ַטר ַא ְר ְצכֶ ם"‪ .‬משום כך‪ ,‬בראייתו של יצחק‪,‬‬ ‫ָׁ‬ ‫המחאה בפתח הישיבה‬ ‫יעקב כלל אינו זקוק לאותן ברכות חיצוניות וגשמיות‪.‬‬ ‫בשמחת תורה‪ ,‬בהקפה השישית‪ ,‬רקדו התלמידים בהתלהבות‬ ‫לעומתו‪ ,‬עשיו בחר בנתיב הפוך בתכלית‪ .‬הוא בחר בהר שעיר‪ ,‬בחר‬ ‫ובדבקות סביב ספר התורה‪ ,‬שאחז בו אחד מבחירי הבחורים‬ ‫לרדוף אחר תענוגות העולם הזה‪ ,‬ובחר בדרך של מרמה‪ ,‬עושק וגזל‪.‬‬ ‫בישיבה‪ .‬והנה‪ ,‬אותו בחור החובק את ספר התורה זועק בקול נישא‪:‬‬ ‫ממילא עולה השאלה‪ :‬מניין יוכל אדם כזה לחיות ולהתקיים? על כך‬ ‫תֹורת ִּפיָך ֵמ ַאלְ ֵפי זָ ָהב וָ כָ ֶסף"‪ .‬דברי תורתך יקרים לי מכל‬ ‫"טֹוב לִ י ַ‬ ‫אומר יצחק אבינו‪ :‬לפחות אעניק לו את אותן ברכות חיצוניות של‬ ‫הון שבעולם‪.‬‬ ‫העולם הזה‪ ,‬שיהיה לו ממה לחיות‪ .‬הוא ישתמש בברכות הללו עד אשר‬ ‫המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל ניגש אל הבחור ושאל‪:‬‬ ‫יכלו‪ ,‬ואז‪ ,‬בלית ברירה‪ ,‬ייאלץ להתמודד עם המציאות שבחר לעצמו‪.‬‬ ‫"האומנם מתכוון אתה לדבריך? האם באמת ובתמים מאמין אתה כי‬ ‫התורה יקרה מכל הון שבעולם?" הבחור השיב‪" :‬בוודאי‪ ,‬רבי‪ .‬בוודאי‬ ‫בגדי עשיו‬ ‫שאני מאמין"‪ .‬אז שאל אותו הרב לוינשטיין‪" :‬אילו היית יושב בבית‬ ‫אך כאן אנו מגיעים אל לב התעלומה‪ :‬מה פשר התנהלותה של‬ ‫המדרש‪ ,‬שוקד על דברי התוספות בסדר א'‪ ,‬ולפתע היית שומע‬ ‫רבקה? הרי‪ ,‬כאמור‪ ,‬רבקה הייתה גדולה מיצחק ברוח הקודש‪ ,‬והיא‬ ‫כי בפתח הישיבה ממתין גביר ובידו המחאה על סך חמישה מיליון‬ ‫ראתה לנכון להטות את פני הדברים כך שיעקב יקבל את הברכות‪.‬‬ ‫דולרים‪ ,‬אשר יעניק לך אם רק תצא לקבלּה‪ ,‬האם היית יוצא?"‬ ‫מדוע? התשובה טמונה בראייתה ארוכת הטווח‪ .‬היא אומרת ליצחק‪:‬‬ ‫הבחור‪ ,‬בבושת פנים‪ ,‬הודה כי אכן היה יוצא‪ .‬פנה אליו הרב יחזקאל‬ ‫אכן‪ ,‬הצדק עמך באשר ליעקב עצמו‪ .‬יעקב דבוק באוהלה של תורה‪,‬‬ ‫תֹורת ִּפיָך'? הרי זה‬ ‫באכזבה ואמר‪" :‬אם כן‪ ,‬כיצד תוכל לשיר 'טֹוב לִ י ַ‬ ‫מחובר למקור ואינו זקוק למתנות חיצוניות‪ .‬אך מה יעלה בגורלם‬ ‫שקר גס בעודך חובק את ספר התורה!"‬ ‫של צאצאיו? הרי ליעקב עתידים להיוולד ילדים‪ ,‬נכדים ונינים‪ ,‬וכי‬ ‫פנה התלמיד אל המשגיח ואמר‪" :‬רבי‪ ,‬אוכל להשיב?" אמר לו הרב‬ ‫כולם יהיו מושלמים וזכים בדיוק כמוהו?‬ ‫יחזקאל‪" :‬כן‪ ,‬השב נא‪ .‬בבקשה‪ ,‬השב"‪ .‬והבחור השיב‪" :‬נדמה נא‬ ‫ברוח קודשה צפתה רבקה כי בדורות הבאים יקומו יהודים רבים שיהיו‪,‬‬ ‫בנפשנו שאותו גביר מציע לי חמישה מיליון דולרים‪ ,‬אך בתנאי אחד‬ ‫למרבה הכאב‪" ,‬לבושים בבגדי עשיו"‪ .‬רמז לכך אנו מוצאים במעשיה של‬ ‫ויחיד‪ :‬שאחתום על חוזה שבו אני מתחייב שלעולם לא אלמד עוד‬ ‫רבקה‪ ,‬המלבישה את יעקב ב"ּבִ גְ ֵדי ֵע ָשׂו ּבְ נָ ּה ַהּגָ דֹל ַה ֲח ֻמדֹת" כדי לקבל את‬ ‫תורה בחיי‪ ,‬לא גמרא‪ ,‬לא רש"י‪ ,‬לא תוספות‪ ,‬לא משנה‪ ,‬לא הלכה‪,‬‬ ‫הברכות‪ .‬ועל כך דרשו חז"ל על הפסוק "וַ ּי ַָרח ֶאת ֵר ַיח ּבְ גָ ָדיו"‪" :‬אל תקרי‬ ‫לא חומש‪ ,‬לא כלום‪.‬‬ ‫ּבְ גָ ָדיו אלא ּבֹוגְ ָדיו"‪ .‬כלומר‪ ,‬יהיו בעם ישראל גם כאלו שיהיו בהם קצת‬ ‫"היעלה על הדעת שאחתום על חוזה כזה ואקח את הכסף? בוודאי‬ ‫ממידותיו של עשיו‪ ,‬שייכשלו בחטאים ולא יכירו בשלמות את האושר‬ ‫שלא‪ .‬לא אני‪ ,‬ואף לא בחור אחד בכל בית המדרש הזה יחתום על‬ ‫הרוחני האמיתי‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬אלו הם אותם יהודים שעמדו למרגלות הר‬ ‫תֹורת ִּפיָך‬ ‫חוזה שכזה‪ .‬והיודע אתה מדוע‪ ,‬רבי? משום ש'טֹוב לִ י ַ‬ ‫סיני והכריזו יחדיו "נעשה ונשמע"‪ .‬עבור אותם צאצאים נאבקה רבקה‪,‬‬ ‫ֵמ ַאלְ ֵפי זָ ָהב וָ כָ ֶסף'‪ .‬כולנו מאמינים בכך אמונה שלמה‪ .‬זוהי מהותנו‬ ‫וייתכן מאוד שאלו הם אנחנו‪ ,‬שאיננו בבחינת "יעקב השלם" וזקוקים‬ ‫האמיתית"‪.‬‬ ‫גם ל"לחם חסד"‪ .‬היא ידעה שאותם דורות יזדקקו לברכות החיצוניות‪,‬‬ ‫כששמע זאת הרב יחזקאל‪ ,‬אחז בבחור ובספר התורה בשמחה רבה‬ ‫למתנות הניתנות בחסד ובחינם‪ ,‬כדי שיוכלו להתקיים‪.‬‬ ‫ורקד עמו עד לתום ההקפה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬לא כולנו זכינו לחיות בתחושה שחיי עולם הם המעניקים לנו‬ ‫שונא מתנות יחיה‬ ‫את כל הטוב‪ ,‬אבל איש מאיתנו לא יחתום על עזיבת חיי עולם אלו‪,‬‬ ‫החכם מכל אדם לימדנו כלל ברזל‪" :‬וְ ׂשֹונֵ א ַמ ָּתנֹת יִ ְחיֶ ה"‪ .‬אנו‪ ,‬בטבענו‬ ‫גם לא תמורת מיליארדים!‬ ‫האנושי‪ ,‬אוהבים מתנות‪ .‬אך גדולי ישראל וחסידי עליון לדורותיהם‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 12‬‬ ‫בס"ד‬ ‫המהפכה בעולם הספר‬ ‫בפלטפורמת הספר התורני‬ ‫ניתן לקנות קובץ דיגיט לי‬ ‫ללמוד‬ ‫להפיץ‬ ‫לחבר‬ ‫הספר שלך יוצג‬ ‫מהבית שלך אל כל העולם‬ ‫מעכשיו יש לך חשיפה‬ ‫עם כל הספרים המובחרים‬ ‫מעלים בקלות את הספר‬ ‫משלך‪ ,‬ניתן לקבל מידע‬ ‫מול מאגר לומדים‬ ‫עם אפשרות לרכישה מיידית‬ ‫ולעיין בספר שלך‬ ‫ללא תלות באמצעי שיווק נוספים‬ ‫לוח מודעות חינמי | יד שניה | חלוקת ספרים חינם | חבילות פרסום‬ ‫‪02-5090089‬‬ ‫‪hasefer.org.il‬‬ ‫הבית ש ל מח ב ר י ה ס פ ר ים‬ ‫‪office@hasefer.org.il‬‬ ‫מבית צוף הוצאה לאור‬ ‫| ‪13‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"משוגע אחד רץ ברחובות ראדין והכריז לכל מי שנקרה בדרכו‪ :‬הלילה‪ ,‬בשלוש‬ ‫לפנות בוקר‪ ,‬ה'חפץ חיים' הולך לגלות מתי יבוא משיח! בשלוש לפנות בוקר‬ ‫מרים ה'חפץ חיים' את ראשו‪ ,‬ורואה את בית הכנסת מלא מפה לפה‪"...‬‬ ‫הג"ר אליעזר יוטקובסקי‪ ,‬יו"ר 'אנחנו וצאצאינו'‪ ,‬על כוחה של תפילה‬ ‫"וַ ּיֶ ְע ַּתר יִ ְצ ָחק לַ ה'" (כה‪ ,‬כא)‬ ‫פעם אחת יצא לי להתפלל בבית כנסת במנהטן‪ ,‬מנחה של שבת‬ ‫וערבית של מוצאי שבת‪ .‬אחרי התפילה הביאו לי מונית שתסיע‬ ‫אותי הביתה‪.‬‬ ‫אמרתי להם שאין צורך‪ ,‬אני רוצה ללכת ברגל‪.‬‬ ‫אבל מה? הם מתחננים אלי‪ .‬מתברר שאישה מבאי בית הכנסת‬ ‫השאירה חצי מיליון דולר‪ ,‬כדי שמי שבא להתפלל שם בשבת יוכל‬ ‫לחזור הביתה במונית במוצאי שבת‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬המקומיים כמעט לא צריכים את זה‪ .‬הם מגיעים ברכביהם‬ ‫לפני שבת‪ ,‬ונוסעים בהם הביתה במוצאי שבת‪ .‬אז סוף סוף הגיע‬ ‫אליהם מישהו מבחוץ‪ ,‬והם אומרים לי‪ :‬תן לנו את ההזדמנות להוציא‬ ‫נועדו אלא כדי שנתקרב לקב"ה‪ .‬ההנאות כדי שנודה לו‪ ,‬והקשיים‬ ‫את הכסף שלה למטרה שלשמה תרמה אותו!‬ ‫כדי שנתפלל אליו‪ .‬וזו מטרת כל חיינו‪.‬‬ ‫והשאלה שעלתה שם‪ :‬האם מותר להשתמש בחצי מיליון הדולר‬ ‫האלה גם לצרכים אחרים של בית הכנסת? לשפץ את המבנה‪,‬‬ ‫עשיר גדול ממך‬ ‫להרבות מתפללים‪ ,‬להוסיף שיעורים‪ .‬נכון‪ ,‬זה לא כתוב בצוואה‬ ‫בספר 'טיב הקהילה' מספר הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א על‬ ‫שלה‪ .‬אבל ודאי וודאי שזו המטרה‪ ,‬שיהיו כאן יותר מתפללים‪.‬‬ ‫יהודי שנזקק לכסף כדי לחתן את בנו‪ .‬מלבד החתן היו בביתו עוד‬ ‫והתשובה‪ :‬ודאי שאפשר לשנות‪ .‬זה בוודאי רצונה של המנוחה‪,‬‬ ‫עשרה ילדים‪ ,‬ובקושי הצליח לגמור את החודש‪.‬‬ ‫להרבות תפילה ולהרבות מתפללים‪ ,‬ובכל צורה שבה זה‬ ‫החליט לנסות את מזלו‪ ,‬ונסע לחוץ לארץ לקבץ נדבות‪ .‬אבל‬ ‫ייעשה‪ ,‬זה טוב‪.‬‬ ‫שום דבר לא הצליח לאסוף‪ .‬יום אחד ישב בבית הכנסת ובכה על‬ ‫מר גורלו‪.‬‬ ‫תפילה שהופכת גזירה‬ ‫ניגש אליו מישהו ושאל‪ :‬למה אתה בוכה?‬ ‫באחת השיחות בישיבת 'גאון יעקב' הביא ראש הישיבה את דברי‬ ‫סיפר לו היהודי שהגיע לכאן כדי לחתן את בנו‪ ,‬ולא מצליח‬ ‫הגמרא במסכת יבמות (סד‪ ,‬א)‪" :‬למה נמשלה תפילתן של צדיקים‬ ‫לגייס כלום‪.‬‬ ‫כעתר? מה עתר זה מהפך את התבואה ממקום למקום‪ ,‬כך תפילתן‬ ‫אמר לו אותו אחד‪ :‬תשמע‪ ,‬יש כאן גביר אחד‪ ,‬עשיר גדול‪ .‬אבל הוא‬ ‫של צדיקים מהפכת מדותיו של הקב"ה ממדת רגזנות למדת‬ ‫ידוע כאדם קיצוני‪ ,‬נתון למצבי רוח‪ .‬או שיפתח את ליבו וייתן לך את‬ ‫רחמנות"‪.‬‬ ‫כל מה שאתה צריך‪ ,‬או שלא תקבל ממנו אפילו פרוטה‪ ,‬והוא עוד‬ ‫ושאל ראש הישיבה‪ :‬הרי כל עיקר העקרות של האבות הייתה כדי‬ ‫יגרש אותך מביתו בבושת פנים‪.‬‬ ‫שיתפללו‪ .‬מראש היה אמור להיוולד להם ילד‪ ,‬רק בדרך כזאת‬ ‫טוב‪ ,‬ברירה אחרת לא הייתה לו‪ .‬מה יש לו להפסיד? הלך לעשיר‪.‬‬ ‫שתהיה להם סיבה להתפלל‪ .‬אם כן‪ ,‬איפה כאן ההיפוך?‬ ‫שואל אותו העשיר‪ :‬כמה ילדים יש לך?‬ ‫ועל כורחך‪ ,‬אמר ראש הישיבה‪ ,‬צריך לומר‪ :‬נכון שהתכלית של‬ ‫עונה היהודי‪ :‬אחד עשר‪...‬‬ ‫העקרות הייתה התפילה‪ ,‬אבל התפילה הייתה צריכה להיות‬ ‫והעשיר מתחיל לצעוק‪ :‬איך אתה לוקח על עצמך אחריות על‬ ‫חזקה כל כך‪ ,‬עד שהיא הופכת את מה שנגזר ממש‪ .‬ולכן‬ ‫‪ 11‬ילדים?! לי יש ילד אחד‪ ,‬ואני‪ ,‬ברוך ה'‪ ,‬בקושי מתפרנס בכבוד‪.‬‬ ‫נמשלה לעתר‪.‬‬ ‫ואתה‪ ,‬עם ‪ 11‬ילדים‪ ,‬איך אתה לוקח על עצמך משא כזה?!‬ ‫ועוד אמר‪ :‬מאוד עלינו להשתדל להחדיר בשכלנו שהעיקר הוא חיי‬ ‫היהודי חיכה בשקט עד שהעשיר סיים‪ ,‬ואז אמר לו‪ :‬אני רואה‬ ‫הנצח ולא חיי שעה‪ .‬כל ההנאות וכל הקשיים של העולם הזה לא‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 14‬‬ ‫מתי יבוא משיח?‬ ‫שממך לא ייצא כלום‪ .‬אבל דע לך‪ ,‬אני עשיר הרבה יותר גדול ממך‪.‬‬ ‫היה בראדין משוגע אחד‪ ,‬שנהג לנדנד ל'חפץ חיים'‪ .‬פעם אחת ניגש‬ ‫"שלושה שותפין הן באדם‪ :‬הקב"ה‪ ,‬אביו ואמו"‪ .‬לי יש ‪ 11‬ילדים‪,‬‬ ‫אליו עם שאלה קשה‪ ,‬מתי יבוא המשיח? וה'חפץ חיים' אמר לו‪ :‬נו‪,‬‬ ‫כלומר ‪ 11‬פעמים עשיתי עסקים עם הקב"ה‪ .‬ואתה? אתה עשית‬ ‫נו‪ ,‬תבוא אחר כך‪ ,‬אחרי שאגמור ללמוד‪.‬‬ ‫עם הקב"ה עסק אחד בלבד‪...‬‬ ‫שאל אותו המשוגע‪ :‬ומתי הרב גומר ללמוד?‬ ‫העשיר נתפס לדברים‪ ,‬ונתן לו מיד צ'ק גדול‪.‬‬ ‫השיב לו ה'חפץ חיים'‪ :‬בשלוש לפנות בוקר‪.‬‬ ‫ומאז‪ ,‬בכל פעם שהיהודי היה צריך לחתן עוד אחד מילדיו‪ ,‬היה בא‬ ‫מה הבין המשוגע? משום מה הוא הבין שבשלוש לפנות בוקר ה'חפץ‬ ‫לאמריקה ומקבל ממנו צ'ק‪ .‬יותר לא נזקק להסתובב על הפתחים‪.‬‬ ‫חיים' מגלה מתי משיח מגיע‪...‬‬ ‫איזו תשובה!‬ ‫הוא רץ ברחובות ראדין והכריז לכל מי שנקרה בדרכו‪ :‬הלילה‪,‬‬ ‫בשלוש לפנות בוקר‪ ,‬ה'חפץ חיים' הולך לגלות מתי יבוא משיח!‬ ‫הפיל והעלים הירוקים‬ ‫נו‪ ,‬מי יוותר על מעמד היסטורי כזה? אנשים‪ ,‬נשים וטף‪ ,‬כולם נהרו‬ ‫ועכשיו‪ ,‬שאלה פסיכולוגית מעניינת מאוד‪.‬‬ ‫לבית הכנסת של ה'חפץ חיים'‪.‬‬ ‫כשאנחנו מדברים עם חבר‪ ,‬לאף אחד מאיתנו לא קורה שפתאום‬ ‫בשלוש לפנות בוקר מרים ה'חפץ חיים' את ראשו‪ ,‬ורואה את בית‬ ‫הוא מתחיל לחשוב על דברים אחרים‪ .‬ודווקא כשאנחנו עומדים‬ ‫הכנסת מלא מפה לפה‪ .‬הוא שואל‪ :‬מה קרה?‬ ‫לפני מלך מלכי המלכים‪ ,‬הקב"ה‪ ,‬ומתפללים‪ ...‬אני לא יודע מה‬ ‫אומרים לו‪ :‬פלוני אמר שה'חפץ חיים' הולך לגלות מתי יבוא משיח‪...‬‬ ‫קורה אצל אחרים‪ ,‬אבל יודע צדיק נפש בהמתו ולב יודע מרת‬ ‫אמר להם ה'חפץ חיים'‪ :‬אם כבר באתם‪ ,‬אולי אגיד לכם‬ ‫נפשו‪ :‬הרבה פעמים‪ ,‬ואולי יותר מהרבה פעמים‪ ,‬עולים לי באמצע‬ ‫פירוש בתפילה‪.‬‬ ‫התפילה דברים אחרים‪.‬‬ ‫"אלקי‪ ,‬נשמה שנתת בי טהורה היא‪ .‬אתה בראתה‪ ,‬אתה יצרתה‪,‬‬ ‫איך זה יכול להיות? מול בן אדם רגיל אין לנו נפילות כאלה!‬ ‫אתה נפחתה בי‪ ,‬ואתה משמרה בקרבי‪ ,‬ואתה עתיד ליטלה ממני‬ ‫ואומרים‪ ,‬אפילו בשם ה'חפץ חיים'‪ ,‬שהתפילה דומה לסבתא‬ ‫ולהחזירה בי לעתיד לבוא"‪.‬‬ ‫והתפוחים‪ :‬אתה חוטף את 'ברך עלינו'‪ ,‬והוא חוטף לך את 'ולירושלים‬ ‫תארו לעצמכם‪ ,‬אמר ה'חפץ חיים'‪ ,‬אדם שיש לו גמ"ח של מפות‪.‬‬ ‫עירך'‪ ,‬ובסוף התפילה אתה עושה חשבון‪ ...‬אני לקחתי יותר‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫הוא נותן למישהו מפה לבנה‪ ,‬נקייה ומבריקה‪ .‬וההוא מחזיר לו‬ ‫גם אנשים גדולים הבינו שיש מי שקשה לו‪.‬‬ ‫אותה עם כתמים של רימון שלא יורדים‪ .‬ודאי שבעל הגמ"ח יכעס‬ ‫אז מה התשובה?‬ ‫עליו מאוד‪.‬‬ ‫פעם הייתי בגן חיות‪ .‬עמד שם פיל ענק‪ ,‬ולידו ילד קטן בן ארבע‪,‬‬ ‫והקב"ה נתן לנו נשמה זכה ונקייה‪ ,‬בלי שום כתם ובלי שום לכלוך‪.‬‬ ‫מחזיק בידיו חופן עלים ירוקים‪.‬‬ ‫איך אנחנו יכולים להחזיר לו אותה מלוכלכת?‬ ‫הפיל מתקרב בריצה‪ ,‬והילד בורח‪ .‬רץ ימינה‪ ,‬רץ שמאלה‪ ,‬והפיל‬ ‫אחריו‪ .‬עשרה טון מנסים כל הזמן לתפוס ילד קטן‪ ,‬ולא מצליחים‪.‬‬ ‫לבוא אליו לבד‬ ‫אבל הפיל הוא חיה חכמה‪ .‬הוא ניגש לשוקת‪ ,‬ממלא את החדק‬ ‫ולסיום‪ ,‬עוד דבר מה'חפץ חיים'‪.‬‬ ‫במים‪ ,‬חוזר ונותן לילד 'שפריץ' אחד‪ ,‬מכף רגל ועד ראש‪.‬‬ ‫היום אנשים מחפשים ברכות מגדולי ישראל‪ .‬ודאי שזה דבר גדול‪,‬‬ ‫הילד זורק את העלים‪.‬‬ ‫אבל יותר מזה‪ ,‬צריך גם להתפלל בעצמו‪.‬‬ ‫הפיל מתקרב אליהם‪ ,‬ורואה שהם בסך הכול מפלסטיק‪ .‬וזורק‬ ‫לכל אלה שבאו לבקש ממנו ברכות אמר ה'חפץ חיים'‪ :‬אחים‬ ‫אותם בכעס‪...‬‬ ‫יקרים‪ ,‬בשביל מה אתם זקוקים שאבקש בשבילכם אצל אבא‪ ,‬ה'‬ ‫בדיוק כך היצר הרע‪ .‬הוא רץ לפנינו וקורא‪ :‬בואו‪ ,‬בואו‪ ,‬יש לי משהו‬ ‫יתברך? הרי יודעים אתם שאב אין דעתו נוחה כשאחד מבניו שולח‬ ‫להציע לכם! ואנחנו נמשכים ונגררים אחריו‪ ,‬בלי שום היגיון ובלי שום‬ ‫את אחיו לבקש ממנו טובה‪ .‬הוא רוצה שכל ילד יפנה אליו אישית‪,‬‬ ‫שכל‪ .‬ובסוף מתברר שמה שרדפנו אחריו היה בסך הכול פלסטיק‪.‬‬ ‫בבקשה שלו‪.‬‬ ‫כך גם אבינו שבשמים‪ .‬הקב"ה רוצה שכל אחד יבוא עם הפעקעלע‬ ‫קול מבעד לכותל‬ ‫שלו‪ ,‬ויתפלל בעצמו‪.‬‬ ‫ואם אנחנו כבר מדברים על תפילה‪ ,‬מעשה ב'חפץ חיים'‪.‬‬ ‫יכול אני להבטיח לכם‪ ,‬אמר ה'חפץ חיים'‪ ,‬שהוא משתוקק מאוד‬ ‫בספר 'חפץ חיים' (חלק ג'‪ ,‬עמוד תתפ"ג) מובא‪ ,‬שהגאון רבי יחזקאל‬ ‫מאוד להתפייס עמנו‪ ,‬עוד יותר משאנחנו עמו‪ .‬הוא מצפה רק‬ ‫אברמסקי לן פעם בעיר אחת‪ .‬לפנות בוקר שמע קול נעים ומלבב‪,‬‬ ‫שנבוא אליו‪ ,‬לבד‪.‬‬ ‫מלא מתיקות‪ ,‬שחדר אליו מבעד לכותל חדרו‪ .‬הקול חזר על תפילת‬ ‫אחים יקרים‪ ,‬תחילת הכול‪ ,‬צריכים להתפלל לבד‪.‬‬ ‫'נשמת' מילה במילה‪ ,‬ועל כל מילה הוסיף את תרגומה לאידיש‪.‬‬ ‫השיחה מוקדשת לרפואת התינוק הלל בן קיילא‪ ,‬שעומד לעבור‬ ‫מרוב התרגשות לא יכול היה לתת תנומה לעפעפיו‪.‬‬ ‫בימים אלו ניתוח משמעותי‪ .‬יהי רצון שנשמע עליו בשורות טובות‪,‬‬ ‫רק לאחר מכן נודע לו‪ :‬זה היה קולו של ה'חפץ חיים'‪ ,‬שהתאכסן‬ ‫בתוך שאר חולי ישראל‪.‬‬ ‫בחדר הסמוך‪.‬‬ ‫| ‪15‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫פעם פנתה בת ישראל אל מרן בעל ה'אבי עזרי' זצוק"ל וביקשה שיברכנה‬ ‫בזיווג הגון‪ .‬מרן נענה לבקשתה ואיחל לה שתזכה לבן תורה‪ .‬כעבור זמן‬ ‫שבה וניצבה לפניו ושאלה בפיה‪...‬‬ ‫מה שמע ה'חפץ חיים' בצעירותו מפי המגיד בווילנא‪ ,‬מה ביקש הרבי ר' בונים מחסידיו‬ ‫בשעת הפרידה במוצאי שבועות‪ ,‬ומה השיב מרן בעל ה'אבי עזרי' לשאלה מיהו בן תורה‬ ‫הרב בנימין בירנצוויג‬ ‫"איׁש ָּתם י ֵֹשׁב א ָֹהלִ ים" (בראשית כ"ה‪ ,‬כ"ז)‬ ‫ִ‬ ‫סיפר מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א‪ ,‬שבצעירותו‪ ,‬כשלמד בווילנא‪ ,‬שמע‬ ‫דרשה מפי המגיד רבי זאב זצ"ל בבית הכנסת הגדול‪ ,‬שהיה מלא‬ ‫מפה לפה‪ .‬קסם רב היה בשפתותיו של המגיד‪ ,‬והשומעים ישבו‬ ‫מרותקים‪ ,‬אוזניהם כרויות ופיהם פעור לבלוע בצמא את דבריו‪.‬‬ ‫וציטט ה'חפץ חיים' קטע מדבריו‪ .‬כמה נפלא הדבר‪ ,‬אמר המגיד‪:‬‬ ‫'שתולים בבית ה" (תהלים צב‪ ,‬יד)‪ ,‬כשאתם בבית ה' אתם מרותקים‬ ‫לדברים‪ ,‬אבל 'בחצרות אלוקינו'‪ ,‬כשתצאו החוצה‪' ,‬יפריחו'‪ ,‬הכל‬ ‫פורח ונגוז כלא היה‪.‬‬ ‫איש של תורה‬ ‫בפרשת השבוע מתארת התורה את עשו כ'איש' יודע ציד‪ ,‬ואת‬ ‫מתן תורה נאמר 'שובו לכם לאהליכם' (דברים ה‪ ,‬כז)‪ .‬מה בא הכתוב‬ ‫יעקב כ'איש' תם יושב אהלים‪ .‬ויש לשאול‪ ,‬מה הוסיפה התורה‬ ‫ללמדנו בזה? וכי אין זה מובן מאליו שאחרי היציאה מבית המדרש‬ ‫במילה 'איש'? די היה לכתוב 'ועשו יודע ציד' ו'יעקב יושב אהלים'‪.‬‬ ‫שב כל אחד לביתו?‬ ‫אלא שהתורה מלמדת שמלבד אהבתו של עשו למלאכת הציד‪,‬‬ ‫אלא התורה מלמדת שאף כאשר אתם הולכים לבתיכם‪ ,‬עליכם‬ ‫הוא היה בכל מהותו 'איש' של ציד‪ .‬הציד היה חלק מאישיותו וליווה‬ ‫להתנהג על פי התורה‪' .‬ואני מבקש מכם'‪ ,‬אמר הרבי‪' ,‬שלא רק‬ ‫אותו כל היום‪ ,‬בקומו ובשבתו‪ .‬ואילו יעקב לא רק למד תורה ואהב‬ ‫בבית הכנסת תלכו בדרך התורה‪ ,‬אלא גם באוהל יש ציווי ללכת‬ ‫את התורה‪ ,‬אלא היה 'איש' של תורה‪ .‬התורה היתה חלק מאישיותו‬ ‫על פיה'‪.‬‬ ‫וליוותה אותו בקומו ובשכבו‪.‬‬ ‫ומיד ממשיכה התורה‪' :‬ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה‬ ‫כמו בר מצוה‬ ‫אהבת את יעקב'‪ .‬בספר 'והגדת' מבאר הגאון רבי יעקב גלינסקי‬ ‫פעם פנתה בת ישראל אל מרן בעל ה'אבי עזרי'‪ ,‬הגאון רבי אלעזר‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שבזה טמון סוד אהבתו של יצחק לעשו‪ .‬עשו היה בא אל אביו‬ ‫מנחם מן שך זצוק"ל‪ ,‬וביקשה שיברכנה בזיווג הגון‪ .‬הרב נענה‬ ‫ושואלו כיצד מעשרים את המלח ואת התבן‪ ,‬ועוד שאלות של תורה‬ ‫לבקשתה ואיחל לה שתזכה לבן תורה‪ .‬כעבור זמן שבה וניצבה‬ ‫כיוצא באלו‪ .‬יצחק‪ ,‬שהיה סגי נהור‪ ,‬שמע את שאלותיו וסבר שעשו‬ ‫לפניו ושאלה בפיה‪ :‬הציעו לה בחור העוסק בפרנסתו‪ ,‬אך בשאר‬ ‫הולך בדרך הטובה‪.‬‬ ‫שעות היום הוא לומד תורה‪ .‬האם גם הוא בגדר 'בן תורה'?‬ ‫אבל רבקה ראתה בעיניה שמיד כשיצא עשו מבית אביו‪' ,‬בחצרות‬ ‫השיב לה הרב‪' :‬בן תורה הוא מושג כמו בר מצוה‪ .‬בר מצוה הוא‬ ‫אלוקינו יפריחו'‪ ,‬הכל פורח ונעלם בן רגע‪ ,‬והוא שב להיות 'איש'‬ ‫מי שחייב במצוות‪ ,‬מקיימן ודעתו נתונה עליהן בכל זמן‪ .‬כמו כן בן‬ ‫יודע ציד‪ ,‬כי זו היתה כל מהותו‪ .‬את יעקב אהבה‪ ,‬משום שראתה‬ ‫תורה‪ :‬אם דעתו נתונה לעסוק בתורה בכל שעות הפנאי‪ ,‬נחשב הוא‬ ‫שבכל דרכיו דעהו‪ ,‬והוא 'איש' של תורה בבית המדרש ומחוצה לו‪.‬‬ ‫לבן תורה‪ ,‬ואין עסק הפרנסה מכהה את תוארו‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬יכול אדם להימנות על יושבי בית המדרש ולהיות‬ ‫גם באוהל‬ ‫מוכתר בתארים‪ ,‬ואם בשעותיו הפנויות הוא מסיח דעתו מן התורה‪,‬‬ ‫ומובאת עובדה על הרה"ק רבי שמחה בונים מפרשיסחא זי"ע‪,‬‬ ‫הפקיע את עצמו מתואר הכבוד בן תורה'‪.‬‬ ‫שבמוצאי חג השבועות‪ ,‬כשנפרדו ממנו חסידיו‪ ,‬אמר להם‪ :‬לאחר‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 16‬‬ ‫לאחר רפרוף קצר‪ ,‬הצביע הגר"ח קמיל על קטע מסוים ואמר לי בשמחה‪,‬‬ ‫'הנה כאן זה כתוב'‪ ,‬קראתי במהירות את הכתוב‪ ,‬ולא ראיתי שהשיטה‬ ‫מקובצת מדבר על מה שאני שואל‪ ,‬היה זה נושא אחר לגמרי‪ ,‬ועל כן‬ ‫הגבתי ואמרתי‪ ,‬רבי אינני רואה שזה כתוב כאן‪ .‬פניו עומעמו‬ ‫רבה של שכונת 'גרין פארק' במודיעין עילית והמעשה הנפלא‬ ‫על ראייתם המיוחדת של תלמידי חכמים‬ ‫הרב צבי גטקר‬ ‫"ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות" (בראשית כ"ז‪ ,‬א')‬ ‫ותכהין‪ :‬כדי שיטול יעקב את הברכות (רש"י)‬ ‫לאחרונה שמעתי מעשה נפלא‪ ,‬ומחזק‪ ,‬שרואים בו‪ ,‬מה רואה‬ ‫מי שאינו רואה בעיניו הכהות‪ ,‬יותר ממה שאנו הקטנים רואים‬ ‫בעיניים בריאות‪.‬‬ ‫סיפר הגרחי"ל ליוש שליט"א רב שכונת גרין פארק שבמודיעין עילית‪.‬‬ ‫בצעירותי למדתי בישיבת תושיה שבתפרח‪ ,‬שם מסר מידי שבוע‬ ‫שיעורים הגאון המופלא רבי חיים קמיל זצוק"ל ראש ישיבת אופקים‪ ,‬היה‬ ‫זה בשנותיו המאוחרות של רבי חיים‪ ,‬מאור עיניו כבר לא עמד לו לקרוא‬ ‫בספרים‪ ,‬ועל כן היה מוסר את שיעוריו בעל פה‪ .‬הוא היה מתחיל בעיניים‬ ‫עצומות למחצה‪ ,‬ומקריא את הגמרא‪ ,‬ועליה את הרש"י והתוספות‪ ,‬לאחר‬ ‫הקטע‪ ,‬ואמר שוב בשמחה‪ ,‬אה הנה זה כתוב כאן‪ .‬ואני שוב עיינתי‬ ‫מכן היה עובר ומקריא כפשוטו מילה במילה את הרמב"ם‪ ,‬לאחריו מילה‬ ‫קצרות ואמרתי‪ ,‬רבי זה לא כתוב כאן‪.‬‬ ‫במילה את הראשונים המדברים על העניין‪ ,‬רשב"א ריטב"א רמב"ן וכו'‪.‬‬ ‫וכך שוב ושוב‪ ,‬הוא מחפש מדפדף ומציע מקום אחר‪ ,‬אני שולל‬ ‫ואז מתחיל לפלפל בדבריהם‪ ,‬להעמיק בסברותיהם‪ ,‬ולעקור את ההרים‬ ‫ואז כמו בתחילה שוב חוזר לקטע הזה‪ ,‬ואני מבהיר בעדינות כי זה‬ ‫ולטוחנם זה בזה‪ ,‬בריתחא דאורייתא‪ ,‬אשרי מי שראה‪.‬‬ ‫הקטע ההוא שכבר ראינו ולא‪ ,‬המדובר הוא על עניין אחר‪.‬‬ ‫צורת הדף‬ ‫איז שטייט דאס יא!‬ ‫ערב אחד לאחר השיעור‪ ,‬שנמסר כדרכו בעל פה את כל הסוגיא‬ ‫בשלב כלשהוא‪ ,‬הוא אמר לי כמי שמסרב לקבל את פסק הדין‬ ‫והראשונים על ענייני מסכת בבא מציעא‪ ,‬ניגשתי ושאלתי את רבי חיים‬ ‫הרע‪ :‬איך יכול להיות שזה לא כתוב כאן? במטותא תקריא לי את‬ ‫שאלה‪ ,‬הוא הרהר מעט‪ ,‬ואז אמר‪ ,‬חושבני שיש על זה בשיטה מקובצת‪.‬‬ ‫המילים‪ ,‬ואני כמובן התחלתי לקרוא בקול את מילותיו הקדושות‬ ‫מיהרתי והבאתי שיטה מקובצת‪ ,‬כרך גדול וממהדורה שהייתה‬ ‫של השיטה מקובצת‪.‬‬ ‫מוכרת לר' חיים‪ ,‬והא באצבעו החל לעבור‪ ,‬ולנסות לפי צורת הדף‬ ‫ואת מה שקרה אז לא אשכח לעולמי עולמים‪.‬‬ ‫אותו הוא ראה במעומם‪ ,‬לזהות היכן כתובה לדעתו ההתייחסות של‬ ‫קראתי שורה ראשונה‪ ,‬המשכתי את השניה‪ ,‬ובאמצע השלישית‪ ,‬ר'‬ ‫השיטה מקובצת לשאלתי‪.‬‬ ‫חיים תפס בידי ונתן שאגה‪ ,‬מהנשמה‪' :‬נו‪ ,‬איז שטייט דאס יא!' –‬ ‫לאחר רפרוף קצר‪ ,‬הוא הצביע על קטע מסוים ואמר בשמחה‪' ,‬הנה‬ ‫הלא זה הרי כן כתוב כאן!!‬ ‫כאן זה כתוב'‪ ,‬קראתי במהירות את הכתוב‪ ,‬ולא ראיתי שהשיטה‬ ‫ועוד בטרם הספקתי לתהות‪ ,‬הוא החל לבאר לי במרץ נעורים‪ ,‬כיצד‬ ‫מקובצת מדבר על מה שאני שואל‪ ,‬היה זה נושא אחר לגמרי‪ ,‬ועל כן‬ ‫מילותיו הקדושות של השיטה מקובצת‪ ,‬מתכוונות לתרץ בדיוק את‬ ‫הגבתי ואמרתי‪ ,‬רבי אינני רואה שזה כתוב כאן‪.‬‬ ‫הקושיא שלי‪ ,‬וזה הרי ברור‪ .‬ומרגע לרגע פני חפו‪ ,‬כפשוטו‪.‬‬ ‫פניו עומעמו והוא החל לדפדף עוד קצת כמה דפים קודם‪ ,‬ומעט עמודים‬ ‫זהו חיבור לתורה‪ ,‬למדתי אז מי יודע יותר טוב לקרוא את ה'שיטה'‪,‬‬ ‫שלאחרי זה‪ ,‬מהכא להתם‪ ,‬ואז הצביע על מקום אחר‪ ,‬ואמר אולי כאן זה‬ ‫אני הצעיר שקורא בעיניים מהירות‪ ,‬או רבי חיים קצר הרואי‪ ,‬אוי‬ ‫כתוב‪ ,‬הצצתי וראיתי שלא‪ ,‬ואמרתי לו‪ ,‬רבי לא זה גם לא כאן‪.‬‬ ‫כמה גדולים עיני חכמים‪.‬‬ ‫הוא דפדף שוב‪ ,‬והגיע שוב למקום הקודם הראשון‪ ,‬הצביע על אותו‬ ‫| ‪17‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"עשרות שנים חלפו‪ ,‬ונכדו של הגרי"ש אלישיב עלה אליו להתייעץ‬ ‫בשידוך שהוצע לו‪ ,‬נכדתו של אחד מראשי הישיבות‪ .‬הרב התנגד נחרצות‪:‬‬ ‫'איננו יכולים להיות מחותנים'‪' .‬מדוע?' שאל הנכד בתמיהה‪"...‬‬ ‫פנינים מאוצרו של הרב יוסף זריצקי שליט"א‪ :‬מדוע דחה הגרי"ש אלישיב שידוך‬ ‫מכובד וכיצד השיב רבי מאיר שפירא לאנטישמי בבית הנבחרים בפולין‬ ‫"וַ יְ ִהי ֵע ָשׂו ִאיׁש י ֵֹד ַע ַציִ ד‪ ...‬וְ יַ ֲעקֹב ִאיׁש ָּתם י ֵֹשׁב א ָֹהלִ ים" (בראשית כה‪ ,‬כז)‬ ‫הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהה פעם בבית הבראה בנתניה‪ ,‬וגם שם‬ ‫ישב ולמד כל העת בהתלהבות עצומה‪ ,‬בנעימה ובזמרה‪ .‬כהרגלו‬ ‫קם הרב בשתיים לפנות בוקר והתיישב ללמוד‪ ,‬עד ששמע כי אחת‬ ‫הנופשות‪ ,‬אשת אחד מראשי הישיבות‪ ,‬התלוננה שקול לימודו‬ ‫מפריע לה לישון‪ .‬הרב קיבל את דבריה‪ ,‬שהרי לבית הבראה באים‬ ‫כדי לנוח‪ ,‬ובכל הלילות שנותרו לו שם למד בשקט‪.‬‬ ‫עשרות שנים חלפו‪ ,‬ונכדו של הגרי"ש עלה אליו להתייעץ בשידוך‬ ‫שהוצע לו‪ ,‬נכדתו של אותו ראש ישיבה‪ .‬הרב התנגד נחרצות‪" :‬איננו‬ ‫יכולים להיות מחותנים"‪.‬‬ ‫"מדוע?" שאל הנכד‪.‬‬ ‫משכיל‪ ,‬והלה החל להקניטו‪" :‬לי יש יותר חסידים מאשר לך"‪ .‬השיב‬ ‫סיפר לו הרב על הסבתא שהפריע לה קול הלימוד בלילה ותבעה‬ ‫לו הצדיק‪ :‬אצל עשו נאמר "ויקראו שמו עשו" (כה‪ ,‬כה)‪ ,‬בלשון‬ ‫ממנו ללמוד בשקט‪ ,‬והוסיף‪" :‬באותו בית לא גדלו על ברכי אהבת‬ ‫רבים‪ ,‬כולם קראו לו עשו; ואצל יעקב נאמר "ויקרא שמו יעקב" (כה‪,‬‬ ‫תורה‪ .‬מחותנים אלו אינם עבורנו"‪.‬‬ ‫כו)‪ ,‬בלשון יחיד‪ ,‬הקב"ה הוא שקרא לו יעקב‪ .‬את יעקב ידע והכיר‬ ‫רק הקב"ה‪ ,‬ואילו ה"עולם" העדיף את עשו‪.‬‬ ‫מה נהיה ממני ומה נהיה ממך‬ ‫"ויגדלו הנערים"‪ .‬מפרש רש"י‪ ,‬כל זמן שהיו קטנים לא היו ניכרים‬ ‫לא הכישרון קובע‬ ‫במעשיהם‪ ,‬וכיון שנעשו בני שלוש עשרה‪ ,‬זה פירש לבתי מדרשות‬ ‫מספר מרן הגר"ש הלוי ואזנר זצוק"ל‪ ,‬בעל "שבט הלוי"‪ ,‬כי בשנות‬ ‫וזה פירש לעבודה זרה‪ .‬שני נערים שגדלו יחד באותו בית‪ ,‬ודרכיהם‬ ‫עלומיו‪ ,‬כשלמד בישיבת "חכמי לובלין" המעטירה‪ ,‬בא רב אחד‬ ‫נפרדו לשני קצוות‪.‬‬ ‫לדרוש בישיבה‪ ,‬ובתוך דבריו אמר‪" :‬ראיתי בני עליה‪ ,‬ומועטים מהם‬ ‫מסופר על רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת קמניץ‪ ,‬שאחד‬ ‫הינם בעלי כישרונות"‪ ,‬כי לא הכישרונות הם שמעמידים את האדם‬ ‫מראשי הציונות שהיה בעיניה המשורר הלאומי ביקש לפגוש אותו‪,‬‬ ‫בדרכו להצלחה בתורה‪ ,‬אלא התמדתו ויגיעתו‪ .‬והגר"ש עצמו העיד‬ ‫משום שבצעירותם למדו יחד בישיבת וולוז'ין‪ .‬רבי ברוך בער לא הסכים‬ ‫כי כל גדולי התורה שהתגדלו בישיבה ההיא היו העמלים והיגעים‪.‬‬ ‫בשום פנים ואופן‪ ,‬ורק לאחר הפצרות רבות נעתר‪ ,‬בתנאי אחד‪ :‬שהלה‬ ‫משום כך‪ ,‬כשבאה התורה לשבח את יעקב אבינו‪ ,‬לא שיבחה אותו‬ ‫לא יוציא הגה מפיו‪ .‬נכנסו השניים לחדר‪ ,‬ורבי ברוך בער‪ ,‬מבלי להביט‬ ‫בכך שהיה יודע תורה‪ ,‬אלא בכך שהיה "יושב אהלים" בהתמדה רבה‬ ‫בו‪ ,‬אמר לו כך‪" :‬כולנו מודים שעם ישראל הוא המובחר שבאומות‪,‬‬ ‫ועצומה‪ .‬ומכאן תשובה לכל האומר "לא אליי הדברים אמורים‪ ,‬דל‬ ‫והכל מודים שתלמידי החכמים הם המובחרים שבעם ישראל‪ .‬הישיבה‬ ‫כישרונות אני"‪ ,‬כי טעות גדולה בידו‪ :‬לא הכישרונות קובעים את‬ ‫שלי היא המובחרת שבעולם הישיבות‪ .‬אתה אומר שגדלנו יחד? בוא‬ ‫ההצלחה בתורה‪ ,‬אלא היגיעה‪" ,‬כשור לעול וכחמור למשא"‪ ,‬היא‬ ‫וראה מה נהיה ממני ומה נהיה ממך‪ .‬כשאני אומר שיעור‪ ,‬עומדים כמה‬ ‫שמביאה את האדם להיות בעל תורה‪.‬‬ ‫מאות בחורים‪ ,‬עמלים ויגעים להבין מה כוונתי‪ ,‬המובחר שבמובחר‬ ‫שוקלים כל מילה שלי‪ .‬ואתה? את שיריך שרים בבתי מרזח‪."...‬‬ ‫הצבוע שהרבי קירב‬ ‫המפרשים מתקשים כיצד אהב יצחק את עשו‪ ,‬איש השדה שלא‬ ‫מי מכיר את יעקב‬ ‫עסק בתורה‪ ,‬ולא את יעקב יושב האהלים? המגיד מדובנא מבאר‪ ,‬כי‬ ‫פעם נקלע בעל "דגל מחנה אפרים" זי"ע לאכסניה שבה התארח‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 18‬‬ ‫יצחק גדל בבית של צדיקים‪ ,‬שלא נשמע בו דבר שקר מעולם‪ ,‬ולכן‬ ‫כשבא עשו ושאל כיצד מעשרים את התבן‪ ,‬לא עלה על דעתו שזו‬ ‫רמאות‪ ,‬וחשב אותו לצדיק‪ .‬רבקה‪ ,‬שבאה מבית לבן והכירה רמאות‬ ‫בתוך דבריו אמר‪" :‬ראיתי בני‬ ‫מקרוב‪ ,‬הבינה מיד מה טיבו של עשו‪ ,‬ולכן אהבה את יעקב‪.‬‬ ‫עליה‪ ,‬ומועטים מהם הינם בעלי‬ ‫ויש לבאר גם בדרך אחרת‪ :‬יצחק ידע היטב מיהו עשו‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫בחר לקרבו‪ .‬מסופר על ה"בית ישראל" מגור זי"ע‪ ,‬שהיה לו חסיד‬ ‫כישרונות"‪ ,‬כי לא הכישרונות‬ ‫שהתנהג בצביעות‪ :‬כשהיה בא לחצר הרבי‪ ,‬היה מתלבש כחסיד‬ ‫הם שמעמידים את האדם בדרכו‬ ‫ומתנהג בקדושה ובטהרה‪ ,‬אבל בביתו היה רחוק מכל זה‪ .‬החסידים‬ ‫ידעו זאת‪ ,‬וכשראו שהרבי מגלה כלפיו יחס של חיבה‪ ,‬תמהו‬ ‫להצלחה בתורה‪ ,‬אלא התמדתו‬ ‫מאוד‪ .‬עד שהעז אחד הגבאים ואמר‪" :‬רבי‪ ,‬הלא ידוע כמה צבוע‬ ‫ויגיעתו‪ .‬והגר"ש עצמו העיד כי כל‬ ‫הוא היהודי הזה"‪ .‬השיב לו הרבי‪" :‬וכי אני אוהב את הצבוע הזה?!‬ ‫אבל בכל זאת יש בו צד חיובי‪ .‬תאר לעצמך שהיה בא אליי ואומר‬ ‫גדולי התורה שהתגדלו בישיבה‬ ‫לי שאינו שומר מצוות‪ ,‬מה יכולתי לעשות לו? הייתי מאבד אותו‬ ‫ההיא היו העמלים והיגעים‬ ‫ואת כל בני משפחתו‪ .‬אבל כל זמן שהוא מגיע אליי‪ ,‬את ילדיו ישלח‬ ‫לחדר ולישיבות‪ ,‬וכך לפחות נרוויח את הילדים"‪.‬‬ ‫זה היה חשבונו של יצחק אבינו‪ :‬הוא ידע היטב מיהו עשו‪ ,‬אבל כל‬ ‫זמן שעשו מרגיש שאביו אוהבו וחושבו לצדיק‪ ,‬לכל הפחות הוא‬ ‫מרדכי שכר על שהציל את חייו‪ ,‬השיבו לו‪' :‬לא נעשה עמו דבר'‪.‬‬ ‫מקפיד על שחיטה כשרה ושומר על צורתו כיהודי‪ ,‬וגם זה שווה‪.‬‬ ‫לכאורה זו חוצפה ועזות מצח‪ ,‬שהרי בכך הם אומרים למלך שהוא‬ ‫כפוי טובה‪ ,‬שלא שילם דבר תמורת חייו שניצלו בזכות מרדכי‪ .‬אלא‬ ‫העצם שבגרון הארי‬ ‫שבעיניהם‪ ,‬אם יצא מרדכי בשלום‪ ,‬זו המתנה הגדולה ביותר שיכולה‬ ‫כשבאו אבימלך ומרעהו אל יצחק לכרות עמו ברית‪ ,‬שאל אותם‪:‬‬ ‫לצאת מארמון המלוכה בשושן"‪.‬‬ ‫"מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם" (כו‪ ,‬כז)‪.‬‬ ‫(מתוך 'מדשן ביתך')‬ ‫והם השיבו‪" :‬אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו‬ ‫עמך רק טוב ונשלחך בשלום" (כו‪ ,‬כט)‪ .‬לכאורה זהו דו שיח של‬ ‫חרשים‪ :‬יצחק טוען שגירשוהו מתוך שנאה‪ ,‬והם משיבים שעשו‬ ‫עמו רק טוב‪.‬‬ ‫מבאר רבי חיים קניבסקי זצ"ל‪ :‬מי שבא אל רב גדול והלה מגרשו‬ ‫מביתו‪ ,‬הרי זה ביזיון גדול; אבל מי שנקלע לבית רוצח‪ ,‬והרוצח‬ ‫מזהירו "ברח לפני שיבואו חבריי"‪ ,‬חייב לו טובה‪ .‬יצחק התייחס‬ ‫אליהם כאל אנשים הגונים ושאל מדוע שנאוהו‪ ,‬ואבימלך השיב לו‬ ‫שאינו מבין כלל מה מתרחש אצלם‪ ,‬ובכך ששלחוהו לשלום עשו‬ ‫עמו טובה גדולה‪.‬‬ ‫רעיון זה מוזכר כבר בבראשית רבה‪ ,‬ומבואר במשל נפלא המובא‬ ‫בפירוש "דעת זקנים מבעלי התוספות"‪ :‬לארי נתקעה עצם בגרונו‪,‬‬ ‫והכריז שכל מי שיוציא אותה יעשירנו עושר גדול‪ .‬בא עוף ארוך‬ ‫צוואר‪ ,‬הכניס את ראשו לגרון הארי והוציא את העצם‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫ביקש את שכרו‪ .‬אמר לו הארי‪" :‬לא די לך ששלחתיך לשלום ולא‬ ‫טרפתיך כשהכנסת את ראשך לגרוני‪ ,‬ועוד אתה מבקש שכר?"‬ ‫טענה זו של אבימלך שבה ונשמעה מפי שונאי ישראל בכל הדורות‪.‬‬ ‫רבי מאיר שפירא זצ"ל מלובלין כיהן כציר בבית הנבחרים בפולין‪,‬‬ ‫ושם ישבו לא מעט אנטישמים‪ .‬פעם טען בפניו אחד מהם‪ ,‬כי‬ ‫אין ליהודי פולין שום זכויות‪ ,‬ועצם העובדה שהם יושבים בשלום‬ ‫בתחומי המדינה נחשבת חסד מצד העם הפולני‪ .‬חייך רבי מאיר‬ ‫ושאל‪" :‬שמעת פעם על נס פורים? אנו קוראים בכל שנה את מגילת‬ ‫אסתר‪ ,‬ושם מסופר שכאשר שאל אחשוורוש את משרתיו אם קיבל‬ ‫| ‪19‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"עבר אחד השוטרים ליד המרתף ושמע קול לימוד בוקע ממעמקי‬ ‫האדמה‪ .‬הוא נכנס פנימה‪ ,‬חשף את המחבוא‪ ,‬תפס את אחד הילדים והחל‬ ‫לגררו החוצה‪ .‬קם רבי דוד מסלוצק וסטר לשוטר על לחיו‪"...‬‬ ‫הג"ר שלמה קולדצקי שליט"א עם מעשים מופלאים מגדולי ישראל‬ ‫שאהבת התורה בערה בעצמותיהם ודחקה הצידה כל דבר אחר‬ ‫"וְ יַ ֲעקֹב ִאיׁש ָּתם י ֵֹשׁב א ָֹהלִ ים" (בראשית כ"ה‪ ,‬כ"ז)‬ ‫רבי יוסף יוזל הורוביץ זצוק"ל‪ ,‬הסבא מנובהרדוק‪ ,‬היה רגיל לומר‪:‬‬ ‫"אין 'לא יכול'‪ ,‬יש 'לא רוצה'"‪ .‬בשנות מלחמת העולם הראשונה‬ ‫ולאחריה‪ ,‬כשמרבית הישיבות התפרקו מחוסר מקום ומזון‪ ,‬לומדי‬ ‫התורה היו מאוימים בעונשים כבדים ובחורי הישיבות נדדו בדרכים‬ ‫כדי להציל את נפשם‪ ,‬פרסם הסבא קול קורא בשם "מי לה' אלי"‪.‬‬ ‫בקול הקורא הבטיח שמי שילמד בישיבתו יינצל מגיוס לצבא‪ ,‬ויקבל‬ ‫אוכל ולינה‪.‬‬ ‫הוא לא הסתפק בכך‪ ,‬ושלח שלוחים שיעברו בערים‪ ,‬בעיירות‬ ‫ובכפרים ויאספו בחורים‪ .‬אחד מאותם שלוחים היה לימים‬ ‫הסטייפלר זצוק"ל‪ .‬ואכן‪ ,‬מאות רבות של בחורים נענו לקריאה ובאו‬ ‫לישיבותיו‪ ,‬שכבשו באותה תקופה שיאים רוחניים נעלים‪ .‬בשנים‬ ‫'עכשיו אני מבין מהו גן עדן! גן עדן זה גמרא וילנא ונרות שאינם‬ ‫הקשות ההן הצליח הסבא להקים עשרות ישיבות‪.‬‬ ‫מטפטפים‪ ,‬שאפשר ללמוד לאורם בלי הפסקה!' מיד לקח את כולנו‬ ‫כששאלוהו פעם כיצד יכול אדם אחד לבנות ולהחזיק כל כך הרבה‬ ‫בידיו ופצח בריקוד סוער‪.‬‬ ‫ישיבות‪ ,‬בשעה שאנשים רעבים ללחם‪ ,‬השיב‪" :‬תארו לעצמכם‪,‬‬ ‫"כשסיים לרקוד‪ ,‬קרא הרב לרבנית ואמר‪' :‬הקהילה נתנה לי משלוח‬ ‫ידידיי היקרים‪ ,‬אדם שבנו היחיד חלה במחלה נדירה ומסוכנת‪.‬‬ ‫מנות כזה‪ ,‬ומהו משלוח המנות שאת נותנת לי?' הרבנית הבינה שאין‬ ‫כמה השתדלויות ומאמצים היה עושה כדי להציל את חיי בנו! את‬ ‫הוא מבקש מנת אוכל‪ ,‬ושאלה במה הוא חפץ‪ .‬השיב הרב‪' :‬קבענו‬ ‫כל העולם היה מוכן להפוך לשם כך‪ .‬לא יאכל ולא יישן ימים על‬ ‫את סעודת פורים לשעה שתיים בצהריים‪ ,‬והשקיעה בשש‪ .‬אני‬ ‫גבי ימים‪ ,‬ילווה כספים וימשכן את כל רכושו‪ ,‬יעבוד ויתאמץ יומם‬ ‫מבקש לדחות את הסעודה לשעה חמש‪ ,‬וכך אוכל להסתגר עם‬ ‫ולילה‪ ,‬ובלבד שבנו יחלים‪ .‬דעו לכם‪ ,‬הכוחות שמשקיע האב כדי‬ ‫הגמרא החדשה שלוש שעות וליהנות ממנה'‪ .‬הרבנית הסכימה‬ ‫להציל את בנו מספיקים לבנות מאה ישיבות‪ .‬אילו הייתה הצלחת‬ ‫כמובן‪ ,‬והרב נטל שוב את ידי כולנו ויצא בריקוד נוסף‪ .‬מיד אחר כך‬ ‫עולם התורה חשובה לכל אחד מכם כהצלת בנו יחידו‪ ,‬היה מוצא‬ ‫הסתגר בחדרו והחל לנגן את לימודו בנעימה ערבה‪.‬‬ ‫בנפשו את הכוחות לפתוח ישיבות כהנה וכהנה"‪.‬‬ ‫"מאותו מעמד נחרטה בליבי אהבת תורה שאין לה קץ‪ ,‬והיא שנותנת‬ ‫לי כוחות‪ ,‬גם בזמנים הקשים ביותר‪ ,‬להמשיך ולהתרוצץ בשביל עוד‬ ‫כך נראה גן עדן‬ ‫לומד תורה אחד"‪.‬‬ ‫כששאלו את הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצוק"ל‪ ,‬הרב מפוניבז'‪,‬‬ ‫מהיכן שאב אהבת תורה כזו‪ ,‬היה עונה‪" :‬מרבה של העיירה שלנו‪,‬‬ ‫ריקוד בחצות הלילה‬ ‫העיירה קול"‪ .‬וכך סיפר‪" :‬חיינו בעיירה בעניות גדולה‪ ,‬ובקושי היו‬ ‫רבי מאיר מייניץ סיפר‪" :‬בליל חורף קר‪ ,‬בשעה מאוחרת‪ ,‬הגעתי‬ ‫לי נעליים לרגליי‪ .‬לקראת פורים היו בני העיירה אוספים פרוטה‬ ‫לעיר קלעצק ולא ידעתי לאן לפנות‪ .‬מישהו הצביע על בית מסוים‬ ‫לפרוטה וקונים משלוח מנות מכובד לרב‪ .‬שנה אחת הפתיעו את‬ ‫ואמר‪' :‬כאן גר הרב שך'"‪ .‬רבי מאיר דפק בדלת‪ ,‬ומרן הגאון רבי‬ ‫הרב במשלוח מנות מיוחד‪ :‬גמרא בבא בתרא דפוס וילנא‪ ,‬וחבילת‬ ‫אלעזר מנחם מן שך זצוק"ל פתח לו‪ ,‬הכניסו בלבביות לביתו והציע‬ ‫נרות שאינם מטפטפים‪.‬‬ ‫לו מקום לישון‪ .‬עד מהרה נעצמו עיני האורח והוא נרדם‪.‬‬ ‫"אבי זכה להוליך את המשלוח לרב‪ ,‬ולקח עמו את שלושת ילדיו‪.‬‬ ‫באמצע הלילה התעורר רבי מאיר‪ ,‬ובעודו מתאמץ לפקוח את עיניו‬ ‫כשפתח הרב את החבילה וראה את תוכנה‪ ,‬אורו עיניו והוא קרא‪:‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 20‬‬ ‫מעמד נורא היה ביום שבו נלמדה בשיעורו הסוגיה של "שמא יטה"‬ ‫מתוך ערפל השינה‪ ,‬ראה דמות רוקדת לפניו‪ .‬היה זה מארחו‪ ,‬הרב‬ ‫במסכת שבת‪ .‬אחד התלמידים העז ושאל‪" :‬יושב יהודי בליל שבת‪,‬‬ ‫שך‪" .‬מפני מה רוקד הרב שך באמצע הלילה?" תמה‪ .‬כשהרגיש הרב‬ ‫שטריימל חבוש לראשו‪ ,‬והוא לומד‪ .‬וכי ייתכן שישכח שעכשיו‬ ‫שך במבטו‪ ,‬קרא אליו בשמחה‪" :‬רבי מאיר‪ ,‬רבי מאיר‪ ,‬יש לי רשב"ם!‬ ‫שבת‪ ,‬עד שאנו חוששים שמא יטה את הנר?" תשובתו הפשוטה‬ ‫יש לי רשב"ם!" כוונתו הייתה שזכה לפשט מחודש בדברי הרשב"ם‪.‬‬ ‫הרעידה את אמות הסיפים‪" :‬מה לא מובן? יהודי יושב בליל שבת‬ ‫ולומד תוספות‪ ,‬ופתאום האור נחלש והוא אינו יכול לראות מה כתוב‬ ‫סטירה במרתף‬ ‫בתוספות‪ .‬וכי הוא משוגע? ודאי שהוא יטה!"‬ ‫רבי דוד מסלוצק‪ ,‬רבו של הגר"ח מבריסק‪ ,‬לימד את תלמידיו‬ ‫בתקופת הקנטוניסטים‪ ,‬שבה נחטפו ילדים יהודים לצבא הצאר‬ ‫נפילה מן הסולם‬ ‫ונעקרו ממשפחותיהם לעשרות שנים‪ .‬החטיפות התרחשו לעיתים‬ ‫הרב יחיאל מיכל שטרן מספר על מרן הגאון רבי עובדיה יוסף‬ ‫מזומנות‪ ,‬לרוב בתחילת החורף‪ ,‬ומפחד החוטפים היו הילדים‬ ‫זצוק"ל‪" :‬זכורני שבשכונת גאולה הייתה חנות של ספרים עתיקים‪,‬‬ ‫מתחבאים במרתפים ובמקומות מסתור‪ .‬תקופת המחבוא נמשכה‬ ‫ורבנו היה מרבה לשבת בה‪ .‬הוא היה עולה על הסולם‪ ,‬ובעודו עומד‬ ‫שבועות רבים‪ ,‬וחלילה היה לרבי דוד לבטל את הילדים מתלמוד‬ ‫עליו בולע ספרים‪ .‬המוכר היה צועק‪' :‬אברך‪ ,‬רד מהסולם! אני צריך‬ ‫תורה‪ .‬כל אותה עת היה מתחבא עמם ולומד איתם במקום מסתורם‪.‬‬ ‫אותו כדי למכור ספרים'"‪.‬‬ ‫פעם אחת‪ ,‬כשהילדים נעלמו והמשטרה יצאה לחפשם‪ ,‬עבר אחד‬ ‫פעם אחת עלה רבי עובדיה על הסולם ושקע בספר‪ .‬כשסיים ללמוד‬ ‫השוטרים ליד המרתף ושמע קול לימוד בוקע ממעמקי האדמה‪.‬‬ ‫שכח שהוא עומד על הסולם‪ ,‬פסע ונפל‪ ,‬וכאבים עזים תקפו אותו‪.‬‬ ‫הוא נכנס פנימה‪ ,‬חשף את המחבוא‪ ,‬תפס את אחד הילדים והחל‬ ‫כשהרבנית ביקשה ללכת עמו לבית החולים‪ ,‬אמר‪" :‬אני ממהר‬ ‫לגררו החוצה‪ .‬קם רבי דוד וסטר לשוטר על לחיו‪.‬‬ ‫לשיעור‪ ,‬אחרי השיעור נלך"‪ .‬ואכן‪ ,‬רק לאחר השיעור הלך לבית‬ ‫היה זה מעשה נורא‪ .‬אין לנו מושג מה הייתה משמעותו באותם ימים‪:‬‬ ‫החולים‪ ,‬שם התברר שידו שבורה‪ ,‬והיא נחבשה בגבס‪.‬‬ ‫סטירה לשוטר הממלא את תפקידו מטעם הצאר גבלה במרידה‬ ‫כששמע הרב אלישיב על הנפילה‪ ,‬אמר לחתנו‪" :‬בוא נלך לבקרו"‪.‬‬ ‫במלכות‪ .‬בקושי רב הושקט העניין‪ .‬פנה ה'בית הלוי'‪ ,‬אביו של‬ ‫העיר הרב זילברשטיין‪" :‬הרי מצבו טוב‪ ,‬ברוך ה'‪ ,‬ומדוע הטרחה?"‬ ‫הגר"ח‪ ,‬אל רבי דוד ושאלו‪" :‬רבי דוד‪ ,‬כיצד העזתם לסטור לשוטר?"‬ ‫השיב לו הרב אלישיב‪" :‬אדם שנופל ושובר את ידו בשביל תורה‪,‬‬ ‫התנצל רבי דוד והשיב‪" :‬יאמין לי רבנו‪ ,‬לא עשיתי זאת בכוונה‬ ‫צריך לבקרו"‪.‬‬ ‫תחילה‪ .‬אסביר זאת לרבנו‪ :‬עמדנו באמצע הסברת דברי התוספות‪,‬‬ ‫ופתאום נכנס גוי‪ ,‬תפס ילד והתחיל לגררו החוצה‪ .‬מבין רבנו‪ ,‬הרי‬ ‫שתיים אחר חצות‬ ‫היה זה באמצע ההסבר בתוספות! הוא בא והפריע לנו באמצע‪...‬‬ ‫הגאון רבי ראובן אלבז סיפר עוד על הגר"ע יוסף זצ"ל‪" :‬זכורני‪,‬‬ ‫באמצע הסברא של התוספות!"‬ ‫כשהייתי מתלווה למרן לעצרות תשובה וחיזוק ברחבי הארץ בימי‬ ‫חודש אלול‪ ,‬לא היה אצלו הפסק כלל בעסק התורה‪ .‬היו פעמים‬ ‫"קינדערלעך‪ ,‬לכו הביתה"‬ ‫שמסר חמש או שש דרשות בלילה אחד‪ ,‬כשהוא עובר ממקום‬ ‫אחרי השבעה על פטירת רעייתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל‪,‬‬ ‫למקום במסוק‪ .‬היינו חוזרים בשתיים בלילה‪ ,‬אחרי שביקרנו בקריית‬ ‫ישבו בני המשפחה ודנו כיצד יתנהלו חייו של אביהם מעתה‪ .‬היא‬ ‫שמונה‪ ,‬טבריה וצפת בצפון‪ ,‬או בירוחם‪ ,‬דימונה ובאר שבע בדרום‪.‬‬ ‫הייתה כל כולה למען התמדתו‪ ,‬ועשתה הכול לבדה‪ .‬כששבו כולם‬ ‫"כששבנו לירושלים ליוויתי את מרן לביתו‪ .‬בכניסתו הסיר את‬ ‫מהעלייה לקבר‪ ,‬חיכו לראות כיצד יפול דבר‪ .‬הרב אלישיב מיהר אל‬ ‫הגלימה‪ ,‬אך לא פנה לנוח מעט מעמל היום‪ ,‬אלא מיד רץ אל שולחן‬ ‫מקומו‪ ,‬פתח את דף השער של הגמרא‪ ,‬הביט בסובבים ואמר להם‬ ‫התורה שבחדרו‪ ,‬התיישב מול הספרים הפתוחים‪ ,‬נטל את העט‬ ‫בנחת‪" :‬קינדערלעך‪ ,‬לכו הביתה"‪ .‬מיד‪ ,‬בהתרגשות עזה שאפיינה‬ ‫והחל להעלות על הכתב חידושי תורה‪ .‬פלא פלאים! זה עתה בא‬ ‫אותו‪ ,‬שקע בלימודו‪.‬‬ ‫ממרחק‪ ,‬ואינו טועם דבר מאכל או משקה להשיב את נפשו‪ ,‬אינו‬ ‫חתנו‪ ,‬הגאון רבי יצחק זילברשטיין‪ ,‬שנכח במעמד‪ ,‬סיפר בהתפעמות‬ ‫עולה לישון‪ .‬שום דבר! חוזר מיד ללימודו בלי הפסק‪ .‬לעולם לא‬ ‫כי חמיו נראה באותה שעה כשיכור‪ ,‬כמי שאינו יכול להתקיים בלי‬ ‫יאמר‪ :‬די‪ ,‬עשיתי את המוטל עלי"‪.‬‬ ‫לימוד אפילו חמש דקות‪ ,‬ומי מדבר על שבוע שלם של שבעה‪.‬‬ ‫פרשת השבוע‪ ,‬סיפור חסידי‪ ,‬ושיעור בהלכה‬ ‫קו השיעורים והתוכן של 'דרשו'‪ ,‬עם מגוון רחב של תוכן תורני איכותי‬ ‫‪ 077-2222-666‬או ‪*4992‬‬ ‫| ‪21‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫אדם עשיר שנגזר על בנו להתגייס לצבא הצאר פנה לגאון רבי יצחק‬ ‫אלחנן ספקטור‪ ,‬ונתן בידו סכום כסף נכבד על מנת שישמש לתשלום‬ ‫עבור שחרורו של בנו‪ .‬רבי יצחק אלחנן נטל את הכסף‪ ,‬אך לא השתמש בו‬ ‫לצורך שחרור הבן‪...‬‬ ‫מעשים מופלאים מהגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל‪ ,‬רבה של קובנא‪,‬‬ ‫בצערם של אחיו שנגזר עליהם להתגייס לצבא הרוסי‬ ‫"הּקֹל קֹול יַ ֲעקֹב וְ ַהּיָ ַדיִ ם יְ ֵדי ֵע ָשׂו" (בראשית כ"ז‪ ,‬כ"ב)‬ ‫ַ‬ ‫בזמן כהונתו של רבי יצחק אלחנן כרבה של נובהרדוק הייתה מלחמה‬ ‫בין רוסיה לטורקיה‪ .‬כנהוג באותם ימים‪ ,‬גויסו גברים רבים בעל כורחם‬ ‫לצבא הרוסי‪ ,‬וגם בנובהרדוק גויסו יהודים רבים לצבא‪ .‬מי שגויס לצבא‬ ‫ידע כי הסיכויים שיחזור נמוכים ביותר‪ .‬המלחמה הייתה קשה וגבתה‬ ‫אבדות רבות מאד‪ ,‬ולשלטונות הצבא הרוסי לא היה ערך רב לחיי‬ ‫החיילים‪ ,‬קל וחומר לחיי היהודים‪ ,‬כך שהפרידה מאדם שגויס הייתה‬ ‫קורעת לב‪ ,‬באשר ידעו כי יתכן שזו פרידה אחרונה ולא יזכו לראותו עוד‪.‬‬ ‫אחרי שנלקחו המגויסים מן העיר‪ ,‬הגיעו נשות רבים מהם לביתו‬ ‫של רבי יצחק אלחנן כשהן בוכיות‪ .‬הן באו לחלוק את יגונן עם רבן‪,‬‬ ‫רבי יצחק אלחנן מה פשר בכייתו‪ ,‬האם ניחתה עליו צרה או אסון‪.‬‬ ‫שהיה להן כאב רחום ודואג‪ ,‬ורבי יצחק אלחנן ישב זמן רב ובכה יחד‬ ‫ענה לו רבי יצחק אלחנן כי פנה לעסקן חשוב וביקשו שיפעל בקרב‬ ‫איתן‪ .‬היה זה מחזה קורע לב לראות את נשות המגויסים עם הרב‬ ‫השלטונות בקשר לגזירת הגיוס של יהודים‪ ,‬אך הלה סירב להיענות‬ ‫הנערץ בוכים ומתאבלים על הצרה שפקדה אותם‪.‬‬ ‫לבקשתו‪ ,‬ומצערו על מצב אחיו המגויסים הוא בוכה‪ .‬רבי יצחק‬ ‫לפתע קם רבי יצחק אלחנן ואמר‪" :‬מבטיח אני כי כולם ישובו בשלום‬ ‫אלחנן ביקש מאותו הרב שיפנה גם הוא לעסקן ההוא שיפעל למען‬ ‫מן המלחמה!" המילים‪ ,‬שנאמרו בביטחון ובנחישות כה רבה‪ ,‬נסכו‬ ‫המגויסים‪ ,‬ואכן הפנייה נעשתה‪ ,‬ובסופו של דבר הגזירה בוטלה‪.‬‬ ‫טל של תחיה ותקווה בקרב הנשים‪ ,‬והן יצאו מעודדות ומקוות כי‬ ‫ההבטחה של הרב אכן תתממש‪.‬‬ ‫עלילת אמציסלב‬ ‫כשהסתיימה המלחמה התברר כי אכן כפי שהבטיח כן אירע‪ :‬כל‬ ‫ר"י ליפשיץ מספר כי בשנת תר"ד אירע מקרה בעיר אמציסלב‬ ‫הבעלים של הנשים שהיו באותו המעמד בביתו חזרו מן המלחמה‬ ‫בסוחרים יהודים שנחשדו כי הבריחו סחורה מחו"ל בלי ששולם עליה‬ ‫הקשה ועקובת הדם בריאים ושלמים‪.‬‬ ‫מכס‪ .‬הדבר נודע לשלטונות העיר‪ ,‬והמשטרה נשלחה למקום שבו‬ ‫הייתה הסחורה על מנת לבדוק אם אכן מדובר בסחורה מוברחת‪.‬‬ ‫המופת הגדול יותר‬ ‫השוטרים שהגיעו החליטו לקחת את כל הסחורה החשודה‬ ‫רבי יחזקאל סרנא‪ ,‬לימים ראש ישיבת חברון‪ ,‬שסיפר את המעשה‪,‬‬ ‫כמוברחת לבניין המשטרה על מנת לבודקה שם‪ .‬הסוחרים הביעו‬ ‫הוסיף ואמר כי אף שסיפור זה נראה כמעשה מופת שמעל לדרך‬ ‫את התנגדותם לכך‪ ,‬מאחר שחששו כי אם הסחורה תועבר לשם‪ ,‬גם‬ ‫הטבע‪ ,‬לדעתו אין זה מופת כל כך גדול‪ .‬לדעתו המופת הגדול יותר הוא‬ ‫אם יש עליה אישורים כי שולם המכס‪ ,‬הם יוסרו ויזויפו‪ ,‬וכך יאשימו‬ ‫השתתפותו המופלאה בצערן של נשות המגויסים‪ ,‬שכאבן היה כאבו‬ ‫אותם בהברחה‪ .‬לכן דרשו הסוחרים כי הבדיקה תיעשה במקום‪.‬‬ ‫הפרטי‪ ,‬ושחש לגבי כל מגויס כאילו הוא בנו יחידו‪ .‬וכשהאדם כה גדול‬ ‫השוטרים התעקשו לקחת את הסחורה‪ ,‬אך הסוחרים לא הסכימו‪,‬‬ ‫בנשיאתו בעול הזולת‪ ,‬אין זה פלא שגזרותיו והבטחותיו מתקיימות‪.‬‬ ‫ולא עוד אלא שמנעו בכוח את פינוי הסחורה‪ .‬כתוצאה מכך‬ ‫התפתחה תגרה בין הסוחרים לשוטרים‪ ,‬ולמרות ניסיונות השוטרים‬ ‫בדמעות שליש‬ ‫להוציא את הסחורה בכוח‪ ,‬גברה יד הסוחרים היהודים‪ ,‬והשוטרים‬ ‫הרב גרשון ראוינסון‪ ,‬אב"ד בטסטאחוב‪ ,‬סיפר כי פעם נכנס לביתו‬ ‫נאלצו ללכת כלעומת שבאו‪.‬‬ ‫של רבי יצחק אלחנן ומצאו בוכה בדמעות שליש‪ .‬הוא שאל את‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 22‬‬ ‫אנשי המשטרה לא התכוונו לוותר‪ .‬הם פנו לקבלת סיוע מהמפקד‬ ‫האזורי של הצבא‪ ,‬וביקשוהו כי יסייע בידם כנגד הסוחרים היהודים‪.‬‬ ‫מפקד הצבא‪ ,‬שהיה שונא יהודים‪ ,‬הגיע עם תגבורת של חיילים‬ ‫למקום והחליט כי זו הזדמנות להיפרע מהיהודים‪ .‬הוא שלח איגרת‬ ‫מיד כשניתנה ההוראה פשטו‬ ‫דחופה לממונים עליו בפטרבורג‪ ,‬ובה הודיע כי היהודים במקום‬ ‫פתחו במרד כנגד השלטונות‪ ,‬ובמהלך המרד אף תקפו את אנשי‬ ‫כוחות המשטרה והצבא על‬ ‫הצבא ושברו את כלי נשקם‪.‬‬ ‫בתי היהודים‪ ,‬לקחו את נכבדי‬ ‫כשהגיעה האיגרת לפטרבורג הועבר תוכנה לקיסר‪ ,‬אשר היה חרד‬ ‫מכל ניסיון מרידה‪ ,‬והוא נתן הוראה לדכא בכל דרך את המרד‪,‬‬ ‫העיר וכמות גדולה של תושבים‪,‬‬ ‫ובנוסף לכך הורה להעניש את תושבי העיר בכך שעשרה אחוז מן‬ ‫ושלחום לגיוס לצבא‬ ‫הגברים יגויסו מיידית לצבא‪.‬‬ ‫מיד כשניתנה ההוראה פשטו כוחות המשטרה והצבא על בתי‬ ‫היהודים‪ ,‬לקחו את נכבדי העיר וכמות גדולה של תושבים‪ ,‬ושלחום‬ ‫לגיוס לצבא‪.‬‬ ‫שתדלנים יהודים הצליחו לשכנע את השלטונות כי לא הייתה כל‬ ‫"המאכער אשר הביא לשחרורו של בנך היא אותה כלה ענייה‪ ,‬אשר‬ ‫כוונת מרידה של היהודים בעיר‪ ,‬ואף הציעו כי להוכחת הדבר יישלח‬ ‫בזכות ברכתה שוחרר!"‬ ‫אחד מהשרים למקום על מנת שיחקור את העניין מקרוב ויגלה כי‬ ‫הדבר היה עלילת דברים של אדם שונא יהודים שחיפש סיבה לפגוע‬ ‫בשורה אחת‪ ,‬שישה מבשרים‬ ‫בהם‪ .‬ואכן חוקר נשלח לעיר‪ ,‬וכשבדק את הדברים ראה כי לא היה‬ ‫רבי אליהו ברוך קמאי‪ ,‬רבה של מיר‪ ,‬סיפר כי פעם ישב בדין תורה‬ ‫כל ניסיון למרידה מצד היהודים‪ ,‬וכי זו הייתה מהומה מקומית ללא‬ ‫עם רבי יצחק אלחנן‪ .‬דין התורה התארך שעות ארוכות‪ ,‬ולמרות‬ ‫כל כוונות זדון‪ .‬בבדיקתו גילה כי הרובים אשר לטענת מפקד הצבא‬ ‫ניסיונותיהם לפשר‪ ,‬מאחר שהנידון היה בסכום גדול של כסף‪,‬‬ ‫נשברו על ידי היהודים במהלך המרידה היו רובים ישנים‪ ,‬שזה שנים‬ ‫התבצרו הצדדים בעמדותיהם ואף צד לא היה מוכן להתפשר‪.‬‬ ‫אינם בשימוש הצבא‪...‬‬ ‫לפתע נפתחה הדלת‪ ,‬ואדם צעיר תחב את ראשו ואמר‪" :‬הרגע‬ ‫למרות זאת קשה היה לבטל את הגזירה‪ ,‬מאחר שהקיסר חש שהדבר‬ ‫קיבלנו את הבשורה כי יעקב קיבל פטור מגיוס לצבא!" רבי יצחק‬ ‫יפגע בכבודו אם יראו כיצד הוא משנה את דעתו וחוזר בו ממה שאמר‬ ‫אלחנן נשם אנחת רווחה ואמר בחיוך קורן‪" :‬ה' יברך אותך שבישרת‬ ‫לפני כן כנגד היהודים‪ .‬לאחר ניסיונות שתדלנות רבים‪ ,‬שכללו כנהוג‬ ‫לי בשורה נפלאה זו! תודה לך מאד שסיפרת לי‪ ,‬יהי רצון שתזכה‬ ‫באותם הימים שלמונים לגורמים הקרובים למלכות‪ ,‬הצליחו לבטל את‬ ‫לשנים ארוכות ולבריאות טובה‪ .‬תודה לך מאד מאד!"‬ ‫הגזירה‪ ,‬והקיסר הוציא מכתב שבו הורה לשחרר את כל היהודים שגויסו‬ ‫הנער עזב מחייך ומאושר על ששימח כל כך את רבו‪ ,‬והרבנים אשר‬ ‫ולתת להם לשוב לביתם‪ .‬בעקבות נס הצלה זה קבעו בעיר אמציסלב‬ ‫ישבו בדין התורה חידשו את הדיון בניסיון לפתור את דין התורה‬ ‫את יום ביטול הגזירה כעין "פורים קטן"‪ ,‬יום הודיה על תשועתם‪.‬‬ ‫הסבוך‪ .‬לאחר מספר דקות פתח תלמיד אחר את הדלת‪ ,‬ובאי‬ ‫רבי יצחק אלחנן סיפר כי חלק מהיהודים המשוחררים מאותה‬ ‫ידיעתו כי הרב כבר קיבל את הבשורה‪ ,‬התנצל על ההפרעה בדיון‬ ‫עלילה שבו לבתיהם דרך העיר נובהרדוק‪ ,‬שבה כיהן כרב‪ ,‬והוא זוכר‬ ‫והכריז בשמחה‪" :‬רבי‪ ,‬קיבלנו הודעה שיעקב נפטר מן הצבא!"‬ ‫כיצד ראו עליהם את סימני החבלות והפציעות מתקופת מאסרם‬ ‫רבי יצחק אלחנן ענה לו באותה התלהבות‪" :‬כמה נפלא שבאת‬ ‫הקשה ומההתעללויות שעברו בידי אנשי הצבא עד שחרורם‪.‬‬ ‫לבשר לי! ה' יברך אותך‪ ,‬תודה לך מאד!" הנער סגר את הדלת ויצא‬ ‫זורח ומאושר על ששימח כל כך את רבו‪.‬‬ ‫מי היה ה"מאכער"?‬ ‫חמש דקות אחר כך נכנס לחדר בחור שלישי עם אותה הבשורה‪,‬‬ ‫מעשה היה באדם עשיר אשר נגזר על בנו להתגייס‪ .‬הוא פנה לרבי‬ ‫ושוב רבי יצחק אלחנן התייחס אליו כאילו הוא שומע על כך בפעם‬ ‫יצחק אלחנן בבקשה שיסייע בידו‪ ,‬ואף נתן סכום כסף נכבד על מנת‬ ‫הראשונה‪ .‬וכך ששה בחורים שונים נכנסו עם אותה הבשורה‪ ,‬ולכולם‬ ‫שישמש לתשלום עבור שחרורו של בנו‪.‬‬ ‫נתן רבי יצחק אלחנן את ההרגשה כאילו זו אכן הפעם הראשונה‬ ‫רבי יצחק אלחנן נטל את הכסף‪ ,‬אך לא השתמש בו לצורך שחרור‬ ‫שבה הוא שומע את הבשורה‪.‬‬ ‫הבן מהצבא‪ ,‬אלא נתנו לכלה יתומה וביקש ממנה כי תברך את אותו‬ ‫בכל פעם שהיה רבי אליהו ברוך קמאי מספר מעשה זה‪ ,‬היה נאנח‬ ‫מחויב גיוס שישתחרר‪ .‬ואכן‪ ,‬לאחר זמן לא רב הגיעה הבשורה כי‬ ‫ואומר‪" :‬היכן‪ ...‬היכן ניתן למצוא עוד מישהו עם אהבת ישראל‬ ‫הנער נפטר מחובת הגיוס‪.‬‬ ‫ומידות כאלו‪ ,‬כפי שהיו לרבי יצחק אלחנן?"‬ ‫העשיר ניגש להודות לרבי יצחק אלחנן‪ ,‬ושאלו מי היה ה"מאכער"‬ ‫(מתוך הספר 'רבי יצחק אלחנן ספקטור')‬ ‫אשר קיבל את הכסף ושבזכותו שוחרר הבן‪ .‬ענה לו רבי יצחק אלחנן‪:‬‬ ‫| ‪23‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫מעולם לא ביקש ממני דבר‪ ,‬וכנראה שכך נהג גם עם אחרים‪ .‬רק פעם‬ ‫אחת ביקש ממני טובה‪ ,‬והתנצל שוב ושוב על שהוא מוכרח לבקש זאת‪.‬‬ ‫ומה הייתה הטובה?‬ ‫הגאון רבי אביגדור נבנצל שליט"א‪ ,‬תלמידו המובהק של הגאון רבי שלמה‬ ‫זלמן אויערבאך זצוק"ל‪ ,‬משחזר את מידותיו הנאצלות של רבו‬ ‫הרב יעקב הייזלר‬ ‫"ע ֶקב ֲא ֶׁשר ָׁש ַמע ַאבְ ָר ָהם ּבְ קֹלִ י" (בראשית כ"ו‪ ,‬ה')‬ ‫ֵ‬ ‫דמות של גאונות נדירה וכח הוראה עצום לצד צדקות ומידות‬ ‫שהפליאו את כל הבאים במחיצתה‪ ,‬הייתה דמותו של פוסק הדור‪,‬‬ ‫הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצוק"ל‪ .‬תלמידו הנאמן‪ ,‬הגאון רבי‬ ‫אביגדור נבנצל שליט"א‪ ,‬רבה של העיר העתיקה בירושלים‪ ,‬שהיה‬ ‫מקורב אליו כיובל שנים ואף זכה ללמוד עמו בחברותא‪ ,‬פתח בפנינו‬ ‫מאוצרותיו עובדות והנהגות שראה מקרוב‪.‬‬ ‫סעודה אחרי ‪ 40‬שנה‬ ‫"לא את כל תורתו של מורי ורבי זכיתי להבין"‪ ,‬מודה הגאון רבי‬ ‫אביגדור‪" ,‬שכן גאונותו ועמקותו היו מופלאות והצריכו ריכוז מיוחד‪.‬‬ ‫חז"ל אמרו שאין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה‪ ,‬וחשבתי‬ ‫נקשיב לשיעוריו‪ ,‬ומי שלא יקשיב וילמד‪ ,‬ההפסד יהיה שלו בלבד‪.‬‬ ‫שאולי אצליח להבין אחרי שיעברו ‪ 40‬שנה מאז שהתחלתי ללמוד‬ ‫ועם כל זאת‪ ,‬היו פעמים שקיבלנו תוכחה מפיו‪ ,‬אבל התוכחות היו‬ ‫אצלו‪ .‬ואכן‪ ,‬כשמלאו ‪ 40‬שנה‪ ,‬בקיץ שנת תשמ"ט‪ ,‬עשיתי לעצמי‬ ‫נעימות‪ ,‬ממש מתוקות מדבש‪.‬‬ ‫יום טוב‪ ,‬וערכתי סעודה גדולה לבני משפחתי ולידידיי הקרובים‪,‬‬ ‫"זכורני‪ ,‬כי פעם בבחרותי דיברתי עמו שלא בדרך הכבוד הראויה‪,‬‬ ‫שהרי מהיום בוודאי אצליח לרדת לסוף דעתו של מורי ורבי‪ .‬אך‬ ‫ואף צחקתי במהלך השיחה‪ .‬רבינו הוכיח אותי בחכמה‪ ,‬ואמר לי‪:‬‬ ‫למרבה הפלא נוכחתי לראות שגם אחרי ‪ 40‬שנה‪ ,‬עדיין לא זכיתי‬ ‫'כנראה שהיום סמכת גאולה לתפילה‪ .'...‬בגמרא מסופר על רב‬ ‫לרדת לסוף דעתו הגדולה"‪.‬‬ ‫ברונא‪ ,‬שיום אחד זכה לסמוך גאולה לתפילה‪ ,‬ולא פסק החיוך מפיו‬ ‫"מה שכן ניתן לומר"‪ ,‬מפטיר הגאון רבי אביגדור בענוותנותו‪,‬‬ ‫כל אותו היום‪ .‬כך היה רבינו מוכיח את תלמידיו‪ ,‬בדרך של כבוד‪ ,‬כמו‬ ‫"שלפחות הקירבה אל רבינו עזרה לי ללמוד בכיוון הנכון‪ .‬כמה‬ ‫שנאמר‪' :‬חכו ממתקים'‪.‬‬ ‫פעמים‪ ,‬כשהייתי צריך להכריע בהלכות המצריכות שיקול דעת‪,‬‬ ‫סייעה לי המחשבה 'איך היה רבינו פוסק במקרה הזה'‪ ,‬ולפי זה‬ ‫טובה אחת בלבד‬ ‫פסקתי‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל‪' :‬דמות דיוקנו של יעקב נראתה לו'”‪.‬‬ ‫"כל ימיו נזהר מאוד שלא להטריח את תלמידיו‪ .‬על פי ההלכה‪,‬‬ ‫אך לצד גאונות שאת עומקה לא השיג גם תלמידו המובהק‪ ,‬ראה‬ ‫כל מה שעבד חייב לעשות לרבו‪ ,‬גם תלמיד חייב לעשות לרבו‬ ‫הגאון רבי אביגדור מקרוב את מידותיו של רבו‪ ,‬ועליהן הוא מספר‬ ‫המובהק‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬אף שהיה רבי המובהק והייתי קרוב אליו שנים‬ ‫בחום רב‪.‬‬ ‫רבות‪ ,‬מעולם לא ביקש ממני דבר‪ ,‬וכנראה שכך נהג גם עם אחרים‪.‬‬ ‫רק פעם אחת ביקש ממני טובה‪ ,‬והתנצל שוב ושוב על שהוא מוכרח‬ ‫גן עדן לבטלנים‬ ‫לבקש זאת‪ .‬ומה הייתה הטובה? קבענו ללמוד יחד בחברותא בשעה‬ ‫"רבינו היה בעל מידות נדיר‪ ,‬כפי שכמעט לא רואים כיום"‪ ,‬מספר‬ ‫תשע בבוקר‪ ,‬ורבינו היה צריך להפסיק את הלימוד בעשר ורבע כדי‬ ‫הגאון רבי אביגדור‪" .‬הוא היה כל כך אהוב ונעים לתלמידיו‪ ,‬וכולם‬ ‫ללכת לרופא‪ .‬הוא ביקש ממני שאומר לו כשתגיע השעה עשר‬ ‫הרגישו שהוא חפץ בטובתו של כל תלמיד ותלמיד באופן אישי‪.‬‬ ‫ורבע‪ ...‬ועל כך התנצל כמה פעמים‪ ,‬על שהוא מוכרח 'לנצל' אותי‪.‬‬ ‫זכורני‪ ,‬כי בשיעור הראשון שלמדתי אצלו‪ ,‬בשנת תש"ט‪ ,‬אמר לנו‪:‬‬ ‫עד כדי כך נזהר שלא לנצל את מקורביו!‬ ‫'אצלי זה גן עדן לבטלנים'‪ .‬כוונתו הייתה שלא ילחיץ אותנו אם לא‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 24‬‬ ‫שרבינו טורח‪ ,‬ושוב הפציר שבתו תיכנס פנימה‪ ,‬אך לשווא‪.‬‬ ‫"ידוע גם‪ ,‬כי במשך שנים רבות לא הסכים לנסוע במונית מביתו‬ ‫"בחוץ העתיר רבינו ברכות על הבת‪ ,‬ועודד אותה במילים חמות‪.‬‬ ‫שבשכונת שערי חסד אל הישיבה בבית וגן‪ ,‬והיה טורח ונוסע‬ ‫הברכות הלבביות של גדול הדור‪ ,‬שהתפנה עבורה בעיצומה של‬ ‫באוטובוסים‪ .‬רבים ביקשו להסיעו ברכבם‪ ,‬אך הוא סירב‪ ,‬באומרו‬ ‫סעודת פורים‪ ,‬יחד עם המצב העדין שבו הייתה שרויה‪ ,‬עוררו בה‬ ‫שהדבר עלול להיות טרחה עבורם‪ .‬פעם הציע לו אחד מתלמידיו‪,‬‬ ‫התרגשות עזה‪ ,‬והיא פרצה בבכי חרישי‪ .‬רבינו נפרד ממנה בעדינות‬ ‫שהיה ברשותו רכב לצורך מסוים‪ ,‬להחזירו הביתה‪ ,‬ורבינו לא הסכים‬ ‫ופנה להיכנס לביתו‪ .‬האב ליווה אותו פנימה‪ ,‬ובדרך לחש לו רבינו‪:‬‬ ‫לנצל את תלמידו‪ .‬רק כשהתלמיד שכנע אותו שבמהלך הנסיעה‬ ‫'נו‪ ,‬ודאי לא רצית שהיא תבכה כאן‪ ,‬לפני כולם‪.'...‬‬ ‫ימשיכו לדבר בלימוד ולברר את ענייני השיעור‪ ,‬הסכים רבינו‬ ‫"האופן שבו קיבל רבינו כל אדם בסבר פנים יפות היה נדיר‪ .‬כשאנחנו‬ ‫לנסוע עמו‪.‬‬ ‫ממהרים למקום מסוים ומישהו מגיע ומטריד אותנו‪ ,‬אנחנו דוחים‬ ‫"סיפור נוסף מעיד על מחשבתו למען הזולת‪ .‬רבינו היה רגיל לבקר‬ ‫אותו בלי יחס הוגן‪ .‬רבינו‪ ,‬גם כשמיהר והיה חייב לדחות אנשים‪,‬‬ ‫מדי פעם קרובת משפחה חולה‪ ,‬שהתגוררה בקומה החמישית‪.‬‬ ‫דחה אותם בסבר פנים יפות‪ .‬זכורני‪ ,‬כי בשבוע האחרון לחייו ביקש‬ ‫השכנים ביקשו להקל עליו‪ ,‬והניחו כיסא בכל קומה כדי שיוכל‬ ‫ממני קרוב משפחה שהתגורר בארצות הברית שאסדר לו כניסה אל‬ ‫לנוח‪ .‬רבינו אמר למלוויו שלמעשה קשה לו לשבת ולקום בכל פעם‬ ‫רבינו‪ .‬סידרתי לו‪ ,‬אבל הזהרתי אותו שרבינו חלש‪ ,‬ועליו לקצר ולומר‬ ‫מחדש‪ ,‬והדבר אינו מועיל לו‪ ,‬ובכל זאת הקפיד לשבת בכל קומה‪.‬‬ ‫רק מה שנחוץ לו‪ .‬כשיצא קרובי מחדרו‪ ,‬סיפר לי בהשתאות שרבינו‬ ‫הוא הסביר שהוא חושש‪ ,‬שאם ייוודע לשכנים שאינו משתמש‬ ‫קיבל אותו יפה ובמאור פנים‪ ,‬והרעיף עליו דברי חיבה ואהבה‪ ,‬עד‬ ‫בכיסאות שהכינו‪ ,‬הם עלולים להיפגע‪ .‬וכך טרח ארבע פעמים‬ ‫ששאל אותי בתמימות מדוע הזהרתי אותו כל כך‪...‬‬ ‫לשבת ולקום‪ ,‬והכל משום כבוד הבריות‪.‬‬ ‫מידה ממידות הנפש‬ ‫בעיצומה של סעודת פורים‬ ‫"רבינו חינך אותנו כל הימים לישרות‪ .‬כל כך היה אכפת לו כששמע‬ ‫"סיפור מופלא שמעתי‪ ,‬המעיד על מידותיו הנאצלות בצירוף‬ ‫על חוסר יושר בין אדם לחברו‪ .‬אפילו בממונם של נכרים‪ ,‬שבו יש‬ ‫חכמתו ותבונתו הרבה‪ .‬באחת השנים‪ ,‬בחג הפורים‪ ,‬הגיע אל רבינו‬ ‫אופנים שייתכן שעל פי ההלכה יש בהם היתר‪ ,‬לא רצה לשמוע על‬ ‫יהודי מקורב עם משלוח מנות‪ .‬רבינו ידע שבתו של אותו יהודי‬ ‫כך בשום אופן‪ ,‬והיה מוסיף ואומר‪' :‬מי שמתרגל לרמות גויים‪ ,‬ירמה‬ ‫התארסה זה לא מכבר‪ ,‬ולמרבה הצער בוטלו האירוסין‪ .‬רבינו הודה‬ ‫אחר כך גם יהודים! הרמאות תהפוך אצלו למידה ממידות הנפש'‪.‬‬ ‫לו על המשלוח‪ ,‬ואחר כך עודד את האב ובירך שבתו תזכה בקרוב‬ ‫"ידוע לי‪ ,‬כי ביום האחרון‪ ,‬בטרם נכנס לבית החולים‪ ,‬מעד רבינו‬ ‫להקים בית נאמן בישראל‪ .‬האב שאל אם יוכל להכניס את בתו‪,‬‬ ‫בדרכו לבית הכנסת ונפל‪ .‬מקורביו ביקשו להחזירו לביתו‪ ,‬אך הוא‬ ‫כדי שתתברך מפיו ויתעודד רוחה השבורה‪' .‬אני כבר יוצא אליה'‪,‬‬ ‫לא הסכים עד שישמע את קריאת התורה‪ .‬לאחר קריאת התורה‬ ‫השיב רבינו‪.‬‬ ‫הלך לביתו‪ ,‬ושם ישב עד חצות היום וכתב צ'קים לעניים נזקקים‪.‬‬ ‫"האב כמובן לא רצה להטריח את רבינו‪ ,‬ואמר שאין צורך שיצא‪,‬‬ ‫אחר כך אף ביקש מבנו‪ ,‬שהיות ושכח לכתוב צ'ק עבור אחד‬ ‫והוא יבקש מבתו שתיכנס לחדרו‪ .‬אך רבינו עמד על דעתו‪ ,‬וכך היה‪:‬‬ ‫הנזקקים‪ ,‬יכתוב אותו במקומו"‪.‬‬ ‫באמצע סעודת פורים קם ויצא לברך את הבת‪ .‬האב חש שלא בנוח‬ ‫ָמלְ ָאה ָה ָא ֶרץ ֵּד ָעה‬ ‫סניפי 'דרשו' ברחבי תבל‬ ‫ישראל | ארה"ב | אירופה | צרפת | ארגנטינה | אוסטרליה | בלגיה | קנדה‬ ‫מקסיקו | דרום אפריקה | שוויץ | אוסטריה | הונגריה | ונצואלה | פנמה‬ ‫בלארוס | אוקראינה | רומא | ג'יבלטר | הולנד | ברזיל | ברלין‬ ‫| ‪25‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הוא ניגש למבחנים החודשיים מלא ציפייה‪ ,‬אבל בפנימיות לבו ידע שזה‬ ‫לא בדיוק מה שקיווה לו‪ .‬ואז‪ ,‬כשבוע וחצי לפני המבחן הראשון של 'קניין‬ ‫ש"ס'‪ ,‬שעליו חלם בלילות‪ ,‬הרים אליי טלפון‪...‬‬ ‫הרה"ח ר' אהרן כהן בסדרת שיחות עם אנשים מופלאים הנבחנים על כל הש"ס‬ ‫"ּכִ י ַע ָּתה ִה ְר ִחיב ה' לָ נּו ּופָ ִרינּו בָ ָא ֶרץ" (בראשית כ"ו‪ ,‬כ"ב)‬ ‫"אתה זוכר אותי? כאן שמואל (השם בדוי‪ ,‬האיש מצוי) מקרית‬ ‫ספר"‪ .‬במילים אלו נפתחה שיחת טלפון בחול המועד סוכות‪,‬‬ ‫שהחזירה אותי בלי שום הודעה מוקדמת שש שנים לאחור‪.‬‬ ‫היה זה בסוכות תשפ"א‪ .‬תקנות ה'קורונה' עדיין הגבילו את העולם‬ ‫כולו‪ ,‬אבל השיחות בין קרית ספר לבית שמש עסקו בנושא אחד‬ ‫ויחיד‪ :‬מבחני 'דרשו'‪ ,‬ובמיוחד המבחן הראשון של 'קניין ש"ס'‪,‬‬ ‫שהלך והתקרב וכלל אז את ‪ 270‬הדפים הראשונים של הש"ס‪.‬‬ ‫כעשרה חודשים קודם לכן נפתח המחזור ה‪ 14-‬של 'הדף היומי'‬ ‫בהתלהבות שסחפה את כלל ישראל‪ ,‬ובתוכם אלפים ממיטב בני‬ ‫התורה‪ ,‬שהשתוקקו להצטרף למסגרת הנעלה של 'קניין ש"ס'‬ ‫ולהתקדם בה אל ידיעת כל הש"ס‪.‬‬ ‫מיודענו ר' שמואל זכה להימנות עם אלפי הנבחנים‪ .‬בכל חודש ניגש‬ ‫בחדא מחתא על כל דפי הגמרא שנלמדו מאז פתיחת המחזור‬ ‫למבחן החודשי על ‪ 30‬הדפים שנלמדו באותו חודש‪ ,‬ובכל ארבעה‬ ‫הנוכחי של 'הדף היומי'‪.‬‬ ‫חודשים השתתף גם במבחן המסכם על ‪ 120‬דף‪ .‬ואז‪ ,‬בחול המועד‬ ‫אין להכחיש את המציאות‪ :‬רבים וטובים מצליחים בכך גם במחזור‬ ‫סוכות‪ ,‬כשבוע וחצי לפני המבחן הגדול‪ ,‬התקשר‪...‬‬ ‫הנוכחי‪ ,‬והם הולכים ומתקרבים ליומם הגדול‪ ,‬בעוד כחצי שנה‪ ,‬שבו‬ ‫כשפתח עתה בדבריו‪ ,‬צפה ועלתה מיד אותה שיחה‪ ,‬כאובה ומרגשת‬ ‫יכריזו ברגש ובגיל‪ :‬הדרן עלך ידיעת כל הש"ס‪ .‬אבל אצל ר' שמואל‬ ‫לא פחות‪ .‬הוא התחיל את לימוד הש"ס בחודש טבת תש"פ‪ ,‬יחד עם‬ ‫הסיפור הסתבך‪...‬‬ ‫רבבות אלפי ישראל‪ ,‬מתוך רצון ותכנית להצטרף למבחני 'דרשו'‬ ‫הנודעים לשם ולתהילה‪.‬‬ ‫יש רצוי ויש מצוי‬ ‫בבחינת 'האהבה מקלקלת את השורה'‪ ,‬ביקש להגיע לשיא‬ ‫במבחנים החודשיים הראשונים קם בתום המבחן בהרגשת סיפוק‪.‬‬ ‫במהירות‪ .‬הוא קיווה להצטיין במבחנים החודשיים‪ ,‬להשקיע גם‬ ‫לראשונה בחייו מצא את עצמו יושב מול מבחן ועובר על ‪ 30‬דף‬ ‫במבחנים המסכמים‪ ,‬ואף לזכות להעפיל אל מבחני 'קניין ש"ס'‬ ‫שזכה ללמוד ולשנן‪ .‬אבל בפנימיות לבו ידע שזה לא בדיוק מה‬ ‫הגדולים‪.‬‬ ‫שציפה לו‪ .‬בתחילה סבר שעובר עליו מה שנבחנים רבים מעידים‪:‬‬ ‫לוקח זמן להתרגל לסוג המבחן ולאופי השאלות‪.‬‬ ‫יהודים של ש"ס‬ ‫כשהגיע כבר המבחן השני במסכת שבת‪ ,‬הבין שהבעיה אינה רק‬ ‫וזאת למודעי‪ :‬מערך מבחני 'דרשו' בסדר ה'דף היומי' בנוי משלושה‬ ‫בהסתגלות‪ .‬עליו למצוא את הדרך המתאימה לו לקנות את הדפים‬ ‫שלבים‪ ,‬הנבנים זה על גבי זה כאריח על גבי לבינה‪ .‬הבסיס הוא 'קניין‬ ‫כראוי‪ ,‬לצד דרך לתמצת ולשנן אותם כך שיעמדו לו בזיכרונו‪.‬‬ ‫תורה'‪ ,‬מבחן חודשי על ‪ 30‬דפי הגמרא שנלמדו בחודש האחרון‪.‬‬ ‫קריאת ראיונות עם נבחנים‪ ,‬ובעיקר שיחות אישיות והתייעצויות‬ ‫מעלין בקודש‪' :‬המבחן המסכם'‪ ,‬הנערך אחת לארבעה חודשים על‬ ‫עם לומדים חשובים‪ ,‬הובילו אותו‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬אל דרך המלך‪.‬‬ ‫‪ 120‬דפי גמרא בחדא מחתא‪.‬‬ ‫ממבחן למבחן הרגיש שהוא נכנס לשגרה של לימוד וידיעת החומר‬ ‫למיטיבי לכת מוצעת התכנית בה"א הידיעה‪' ,‬קניין ש"ס'‪ :‬מסלול‬ ‫החודשי‪ .‬ואז התקרב חג הסוכות‪...‬‬ ‫לימוד מיוחד לאברכים בני עלייה‪ ,‬המבקשים לא רק לקנות ידע בכל‬ ‫מיד אחרי סוכות התקיים המבחן הראשון של 'קניין ש"ס'‪ ,‬שעליו‬ ‫חלקי הש"ס‪ ,‬אלא להפוך בעצמם ל'ש"ס אידן'‪ ,‬יהודים של ש"ס‪.‬‬ ‫חלם בלילות ושאליו שאף בימים‪ .‬שיחת הטלפון נועדה‪ ,‬יותר מכול‪,‬‬ ‫במסגרת זו‪ ,‬נוסף על המבחנים הנזכרים‪ ,‬הם נבחנים מדי חצי שנה‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 26‬‬ ‫לנסיעה רגועה באזור מוכר‪ ,‬או לכל הפחות עם מפת דרכים בהישג‬ ‫לסייע לו להפנים את המצב‪ .‬כמאמר העולם‪ :‬יש רצוי ויש מצוי‪.‬‬ ‫יד‪ .‬כך גם בלימוד הגמרא‪ :‬אפשר לצאת לדרך בלימוד הדף או‬ ‫לבסוף החלטנו שייגש למבחן‪ ,‬כדי לטעום מן האווירה וגם כדי לראות‬ ‫העמוד‪ ,‬אבל בכל רגע נתון איננו יודעים אם מה שאיננו מבינים הוא‬ ‫את המציאות כמות שהיא‪ .‬ועם זאת‪ ,‬היה עליו להכיר בעובדה‪ :‬קשה‬ ‫קושיה שהגמרא עצמה תקשה בהמשך העמוד‪ ,‬או קושיה שגדולי‬ ‫עד בלתי אפשרי למי שלא הצליח במבחנים החודשיים להשתתף‬ ‫הראשונים מתקשים בה‪...‬‬ ‫במבחן על ‪ 270‬דפים ולהצליח בו‪.‬‬ ‫אם נקדיש שלוש דקות לפני הלימוד ונעבור על הדף כולו‬ ‫כ'טעימה בעלמא'‪ ,‬במהירות ואפילו ברפרוף‪ ,‬רק באמירת‬ ‫שש שנים אחר כך‬ ‫המילים‪ ,‬הרי שגם אם כמעט לא נבין דבר‪ ,‬את הרקע הכללי ואת‬ ‫ועתה‪ ,‬שש שנים קדימה‪ :‬חג הסוכות תשפ"ז‪ .‬הפעם היה זה‬ ‫סדר הסוגיה כבר קלטנו‪ .‬הדבר מסייע מאוד להבין את הסוגיה‬ ‫תורו של ר' שמואל להפתיע אותי‪ ,‬ולדאוג גם לרבבות הקוראים‬ ‫בקלות ובנעימות‪.‬‬ ‫החשובים‪" .‬הודו לשם"‪ ,‬פתח‪" .‬מאז אמצע מסכת שבת אני מצליח‬ ‫במבחנים החודשיים‪ ,‬ואני מלא אושר וסיפוק‪ .‬אבל צלצלתי כדי‬ ‫סיכום ותמצות‬ ‫לבקש שתפרסם את סיפורי‪ ,‬לתועלת הרבים‪ ,‬כדי שכל מי ששואף‬ ‫המציאות בכל בית מדרש מוכיחה‪ :‬אדם יכול לשבת וללמוד שעה‬ ‫להצטרף ל'קניין ש"ס' יידע שעכשיו זו ההזדמנות המתאימה"‪.‬‬ ‫ושעתיים‪ ,‬והנה‪ ,‬רגע לפני שהוא קם ממקומו‪ ,‬ניגש אליו מישהו‬ ‫ואכן‪ ,‬בשבוע הבא‪ ,‬ביום חמישי של פרשת ויצא‪ ,‬מתחילים ללמוד‬ ‫בשאלה פשוטה‪ :‬במה נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה? פיו נאלם לרגע‪,‬‬ ‫מסכת ערכין‪ .‬מי שיצטרף כבר עכשיו‪ ,‬מלבד הרווח הגדול של‬ ‫והוא עצמו נדהם‪ :‬מה קרה לי? הרי זה עתה עמלתי שעות להבין את‬ ‫ידיעת הדפים עצמם‪ ,‬יזכה לתקופת הסתגלות ולבדיקה מעשית‬ ‫הסוגיה‪...‬‬ ‫בשטח‪ :‬מהי דרך הלימוד והשינון המתאימה לו‪ .‬כך יתרגל ללמוד‬ ‫הסיבה פשוטה ביותר‪ ,‬כפי ששמעתי מהדומ"ץ הרה"ג ר' שמואל‬ ‫ולחזור בעקביות‪ ,‬ועם פתיחת מחזור הש"ס הבא יישאר לו רק‬ ‫יעקב לנדאו שליט"א‪ :‬מוחו של האדם מחולק לשני חלקים‪ ,‬חלק‬ ‫להתחדש ולהצליח‪ ,‬בסייעתא דשמיא‪ ,‬כרצונו הטוב‪.‬‬ ‫ההבנה וחלק הזיכרון‪ .‬כפי שהמציאות מראה‪ ,‬אין ביניהם תלות‪:‬‬ ‫לא כל מי שחזק בהבנה מצטיין גם בזיכרון‪ ,‬וכן להפך‪ .‬כשיושבים‬ ‫שש דקות ביום‬ ‫ולומדים‪ ,‬החלק הפעיל הוא חלק ההבנה‪ ,‬ואילו חלק הזיכרון עדיין‬ ‫כדי שלא לאכזב את רבבות הקוראים‪ ,‬הרגילים להתעשר כאן‬ ‫לא נכנס לפעולה‪.‬‬ ‫בעצות מעשיות מחברי 'קניין ש"ס'‪ ,‬המשתפים בדרכם הסלולה אל‬ ‫לכן מומלץ‪ ,‬בסיום כל לימוד או בסיום עניין בסוגיה‪ ,‬לסכם בדקה‬ ‫ידיעת הש"ס כולו‪ ,‬אשתף בקצרה בשני 'טיפים' קטנים‪ .‬זכיתי כבר‬ ‫אחת‪ :‬מה היה לנו כאן? איזה דין‪ ,‬מה ההלכה‪ ,‬מה הקשתה הגמרא‬ ‫למסור אותם בדרשות לפני בחורי ישיבות ואברכים חשובים‪ ,‬וברוך‬ ‫ומה תירצה‪ .‬כך אנו מעוררים את חלק הזיכרון לפעול ולקלוט את‬ ‫השם שמעתי מרבים מהם על התועלת הרבה שהפיקו מהם‪.‬‬ ‫הדברים‪ .‬ומכאן ואילך‪ ,‬החזרה היא גם סגולה לזיכרון‪ :‬ככל שחוזרים‬ ‫אדגיש מראש‪ :‬שני ה'טיפים' יחד אינם דורשים יותר משש דקות‬ ‫יותר‪ ,‬כך הדברים נקבעים ועומדים לימים רבים‪.‬‬ ‫ביום‪ .‬החכמה היא להתמיד ולהשקיע בעקביות‪ .‬וכמובן‪ ,‬מי שיוסיף‬ ‫ואת שני הטיפים יחד אפשר לסכם בלשון הכתוב‪ ,‬בתוספת קטנה‪:‬‬ ‫בקודש סדרי שינון וחזרות‪ ,‬יבחין ודאי בהצלחה גדולה עוד יותר‬ ‫טעמו (לפני הלימוד) וסכמו (אחריו)‪ ,‬וראו כי טוב‪.‬‬ ‫בידיעת לימודו‪.‬‬ ‫לתגובות לכותב המאמר‪ ,‬לשיתוף בעצות ובדרכי הצלחה ולהצעת‬ ‫הכרת השטח‬ ‫מרואיינים‪a0533185209@gmail.com :‬‬ ‫אין דומה נסיעה באזור בלתי מוכר‪ ,‬בלי שום אמצעי התמצאות‪,‬‬ ‫בזכות התורה ולומדיה‬ ‫מאות אלפי יהודים כבר זוכים להתקדם מדי יום בידיעת התורה‬ ‫באמצעות התוכניות השונות של 'דרשו' אל תישאר מאחור!‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדת נדרים פלוס‬ ‫| ‪27‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הרב אברהם פוקס‬ ‫אדם שכיב מרע הותיר צוואה לפני מיתתו שאם אשתו תלד בן‪ ,‬אזי שני‬ ‫שליש הוא מוריש לבנו ושליש אחד לאשתו‪ ,‬ואם תלד בת – שני שליש‬ ‫תירש האם ושליש אחד תירש הבת‪ .‬אותו אדם מת כדרך כל הארץ‪ ,‬והנה‬ ‫נולדו תאומים – בן ובת!‬ ‫תֹומם ּבְ בִ ְטנָ ּה" (בראשית כ"ה‪ ,‬כ"ד)‬ ‫"וְ ִהּנֵ ה ִ‬ ‫בגיליון 'תורת הקריה' – 'אבעיא להו' מסופר כי שאלה קשה ומורכבת‬ ‫הובאה לפני הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל‪ :‬אדם שכיב מרע שהותיר‬ ‫צוואה לפני מיתתו שאם אשתו תלד בן‪ ,‬אזי שני שליש הוא מוריש‬ ‫לבנו ושליש אחד לאשתו‪ ,‬ואם תלד בת – שני שליש תירש האם‬ ‫ושליש אחד תירש הבת‪ .‬אותו אדם מת כדרך כל הארץ‪ ,‬והנה ילדה‬ ‫תאומים – בן ובת!‬ ‫הונחה השאלה על שולחנו של הגאון מבריסק‪ :‬כמה תירש האם‪,‬‬ ‫כמה יירש הבן וכמה הבת?‬ ‫חכך הגאון בדעתו כה וכה‪ ,‬והשיב‪ :‬הרי מלשון הצוואה משמע‬ ‫שהנפטר חפץ לתת לבנו פי שנים מלאשתו‪ ,‬ולאשתו הוא חפץ לתת‬ ‫דיבר כלום‪ .‬לא הגיב על דבריהם‪ ,‬ובוודאי שלא אמר מעצמו 'דברי‬ ‫פי שנים מלבתו‪ .‬כך תעשו‪ :‬חלקו את רכוש הנפטר לשבעה חלקים‬ ‫תורה'‪ .‬הם חשבו אולי מקרה הוא‪ ,‬שמא עייף מהדרך‪.‬‬ ‫שווים‪ ,‬הבן יירש ארבעה חלקים‪ ,‬האם תירש שני חלקים‪ ,‬והבת‬ ‫אלא שכך גם בסעודה השניה‪ .‬ובמהלך כל יום השבת‪ ,‬שמע‪ ,‬הקשיב‪,‬‬ ‫תירש חלק אחד‪ .‬באופן זה נמצא שהבן נוטל פי שנים מאמו‪ ,‬והאם‬ ‫ולא דיבר כלום בדברי תורה‪ .‬אפילו לא מינימום – כדי למצוא חן‪,‬‬ ‫נוטלת פי שנים מבתה‪ ,‬בדיוק כרצון הנפטר!‪...‬‬ ‫לפחות להראות כי הוא בעניינים‪...‬‬ ‫"אבא שלי זכר צדיק לברכה מאוד נבהל מזה"‪ ,‬סיפר רבי יוסף חיים‬ ‫קופשיץ זצ"ל‪ ,‬גיסו‪" .‬והיות שמי שסידר את השידוך היה מרן החזון‬ ‫הבחורים בני המשפחה‪ ,‬כדרכם‪ ,‬הרעימו‬ ‫איש‪ ,‬ממילא מיד במוצאי שבת נסע מירושלים למרן החזון איש‬ ‫בדברי תורה מי בכה ומי בכה‪ .‬במהלך‬ ‫לבני ברק‪ .‬יצאנו בשני אוטובוסים‪ :‬ר' ניסים החתן – באוטובוס אחד‪,‬‬ ‫הסעודה הראשונה בליל שבת החתן‬ ‫ואבא ואני באוטובוס הבא אחריו‪ .‬הנסיעה הייתה דרך תל אביב‪ ,‬וכך‬ ‫הביט בהם בשתיקה‪ .‬הקשיב‪ .‬אך לא‬ ‫נסענו עד שהגענו לבני ברק‪ .‬נכנסנו לחזון איש ואבי סיפר לו את מה‬ ‫דיבר כלום‪ .‬לא הגיב על דבריהם‪ ,‬ובוודאי‬ ‫שהיה במשך יום השבת‪ .‬אמר לו החזון איש‪ :‬אתה רוצה לדעת האם‬ ‫שלא אמר מעצמו 'דברי תורה'‬ ‫החתן יודע ללמוד? הוא יודע ללמוד! אני לוקח על כך אחריות‪ .‬אלא‬ ‫"וְ הּוא ָעיֵ ף" (בראשית כ"ה‪ ,‬כ"ט)‬ ‫מה? הוא לא מחזיק מעצמו‪ ,‬וגם שותק‪ ,‬זה 'דבר' משפחתי‪ ,‬כמו מום‬ ‫משפחתי שיש לו‪ ,‬ואין אפשרות לתקנו"‪.‬‬ ‫ב'מילה בסלע' מסופר כי בהיותו חתן‪ ,‬הוזמן מרן הגאון רבי ניסים‬ ‫אומרים כי החזון איש הוסיף‪" :‬תנסה לומר סברא עקומה על ידו‪"...‬‬ ‫קרליץ זצ"ל לשבות בשבת בירושלים ולהתארח בבית הכלה‪,‬‬ ‫[ותראה כי הוא לא ישתוק]‪ .‬מרן הגרח"ק זצ"ל אמר לבנו רבי שרגא‬ ‫משפחת קופשיץ המפוארת‪.‬‬ ‫שטיינמן שליט"א כי החזון איש אמר עוד‪" :‬ונכון שלא שמעת אותו‪,‬‬ ‫על שולחן השבת דיברו הרבה בלימוד‪ .‬הבחורים בני המשפחה‪,‬‬ ‫אבל עוד ישמעו ממנו"‪.‬‬ ‫כדרכם‪ ,‬הרעימו בדברי תורה מי בכה ומי בכה‪ .‬במהלך הסעודה‬ ‫הראשונה בליל שבת החתן הביט בהם בשתיקה‪ .‬הקשיב‪ .‬אך לא‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 28‬‬ ‫המלמדת על מידת אהבת ישראל שיקדה בליבו של הצדיק רבי‬ ‫למגינת ליבו‪ ,‬איש עסקים מתחרה נכנס‬ ‫מוטל סלונימער זצ"ל‪ ,‬ללא גבול ומעצור‪ .‬בעת מלחמת העולם‬ ‫גם הוא לעסקי הריצוף‪ ,‬ייבא מיבשת‬ ‫הראשונה‪ ,‬כאשר פסקו העברות הכספים מחו"ל‪ ,‬בהם תלויים היו‬ ‫אחרת כמות גדולה יותר של מרצפות‪,‬‬ ‫חיי בני העדה‪ ,‬והיוקר האמיר בצורה מבהילה‪ ,‬אנשים התהלכו נפוחי‬ ‫והחל לשווק אותן בכל המרץ‪ .‬מחמת‬ ‫כפן‪ ,‬ופשטה מגיפת דבר שהפילה חללים רבים‪.‬‬ ‫התחרות הלא מתוכננת‪ ,‬נכשלו מכירותיו‬ ‫באותה עת צרה וצוקה לא תקפ"ץ‪ ,‬הלך רבי מוטל ומכר את כל‬ ‫של רבי משה בצורה קשה מאד‪...‬‬ ‫רכושו להחיות נפשות רעבות ולבבות נדכאים‪ .‬מכר את כלי ביתו‪,‬‬ ‫"מכְ ָרה כַ ּיֹום" (בראשית כ"ה‪ ,‬ל"א)‬ ‫ִ‬ ‫רהיטיו ואף את ספריו‪ ,‬חמדת נפשו‪ .‬כל אשר לו נתן בעד נפשו של‬ ‫הזולת‪ .‬לא השאיר לעצמו אלא טלית ותפילין‪ ,‬בגדיו אשר עליו‪,‬‬ ‫מספר הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א בספרו 'אוצרותיהם אמלא'‪:‬‬ ‫וקפטן אחד לשבת‪.‬‬ ‫לפני שנים רבות‪ ,‬שמעתי סיפור נפלא מהגאון רבי משה רבינוביץ‬ ‫לימים‪ ,‬כעבור ארבעים שנה‪ ,‬ראוהו פעם בוכה בכי תמרורים‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת 'קרן התורה' בלייקווד‪ ,‬אותו שמע מהנגיד הרבני‬ ‫שאלוהו לסיבת בכיו‪ ,‬וענה שערך חשבון נפשו‪ ,‬מצא שחטא ואינו‬ ‫רבי משה רייכמן זצ"ל‪ ,‬שהיה ענק חסד‪ ,‬איש טוב ומיטיב‪ ,‬שפיזר‬ ‫יכול להירגע‪ .‬ובמה חטא? שלא מכר בשעתו גם את הקפטן של‬ ‫רבות מהונו לשגשוג עולם התורה‪.‬‬ ‫שבת! הרי לא היה חדש ולא נאה ומהודר‪ ,‬אבל יכול היה לקבל עבורו‬ ‫בצעירותו‪ ,‬עשה רבי משה בהזדמנות עסקה גדולה ויקרה‪ ,‬במסגרתה‬ ‫פרוסת לחם ולהחיות יהודי לשעה‪ .‬זה היה ה"חטא" אשר העיק‬ ‫רכש כמות עצומה של מרצפות‪ .‬לפי הצרכים ומאפייני השוק באותו‬ ‫עליו‪ ,‬ועל זה הוא שב בתשובה‪.‬‬ ‫הזמן‪ ,‬היתה מטרת העסקה הענקית להשתלט לחלוטין על כל שוק‬ ‫הריצוף באותו אזור‪.‬‬ ‫רבי משה רכש יחד עם המרצפות דבק מיוחד‪ ,‬בו משתמשים‬ ‫רבי אברהם השיבו מיד‪" :‬מקבל אני"‪.‬‬ ‫בתהליך הריצוף‪ ,‬אך עלויות הדבק לא התקרבו אפילו למחיר של‬ ‫כעבור כמה רגעים של דומיה אמר‪:‬‬ ‫המרצפות עצמן‪.‬‬ ‫"קיבלתי עלי אפוטרופסות‪ ,‬הנה חובתו‬ ‫למגינת ליבו‪ ,‬איש עסקים מתחרה נכנס גם הוא לעסקי הריצוף‪ ,‬ייבא‬ ‫של האפוטרופוס לדאוג שהילד שבחסותו‬ ‫מיבשת אחרת כמות גדולה יותר של מרצפות‪ ,‬והחל לשווק אותן‬ ‫יקבל את מה שטוב לו‪ ,‬אך מה אעשה‬ ‫בכל המרץ‪ .‬מחמת התחרות הלא מתוכננת‪ ,‬נכשלו מכירותיו של‬ ‫ובעיני הטוב ביותר הוא שאביו בעצמו‬ ‫רבי משה בצורה קשה מאד‪ ,‬ולא הצליח אף לכסות את הוצאותיו‬ ‫יגדלו ויזכה להוליכו לחופה‪"...‬‬ ‫העצומות‪ ,‬ובודאי שלא להרוויח‪.‬‬ ‫"הּנֵ ה ָאנֹכִ י הֹולֵ ְך לָ מּות" (בראשית כ"ה‪ ,‬ל"ב)‬ ‫ִ‬ ‫והנה אירע משהו מאד מעניין‪ .‬אותו מתחרה אמנם הצליח להשתלט‬ ‫על השוק‪ ,‬אך הוא שכח לקנות את הדבק המיוחד‪ .‬מחמת עוד כמה‬ ‫בגיליון 'נר לשולחן שבת' מובא מתוך 'מרביצי תורה מעולם‬ ‫סיבות‪ ,‬נוצר לפתע מחסור גדול של הדבק בשוק‪ ,‬ומחירו האמיר‬ ‫החסידות'‪ :‬בשלהי שנת תרצ"א חלה הרה"ק רבי מרדכי חיים‬ ‫וטיפס לגבהים‪ .‬רבי משה מכר את כל מלאי הדבק שברשותו‬ ‫סלונים זצ"ל וסבל יסורים קשים‪ .‬כשהרגיש שקיצו קרב‪ ,‬שלח‬ ‫במחירים יקרים פי כמה וכמה משתכנן בתחילה‪ ,‬ורווחיו האמירו אף‬ ‫לקרוא למקורבו‪ ,‬מי שלימים נודע כהאדמו"ר בעל 'ברכת אברהם'‬ ‫על הרווחים שתכנן להכניס ממכירת המרצפות!‬ ‫מסלונים זצ"ל‪ ,‬וביקש ממנו כי יאות לשמש אפוטרופוס לילדו בן‬ ‫רבי משה נפעם להיווכח בחוש‪ ,‬כיצד 'רבות מחשבות בלב איש'‪,‬‬ ‫הארבע‪ ,‬יהודה לייב‪ ,‬ויהיה לו כאב אחרי פטירתו‪.‬‬ ‫ולמעשה 'עצת ה' היא תקום'‪ .‬אדם מתכנן להתעשר מדבר מסויים‪,‬‬ ‫רבי אברהם השיבו מיד‪" :‬מקבל אני"‪ .‬כעבור כמה רגעים של דומיה‬ ‫פועל מתאמץ ועושה בעניין‪ ,‬ובסופו של דבר הקדוש ברוך הוא‬ ‫אמר‪" :‬קיבלתי עלי אפוטרופסות‪ ,‬הנה חובתו של האפוטרופוס‬ ‫מסובב שמהדבר שפעל לא ראה את העושר‪ ,‬ודווקא מהדבר השולי‬ ‫לדאוג שהילד שבחסותו יקבל את מה שטוב לו‪ ,‬אך מה אעשה‬ ‫שכלל לא ייחס לו חשיבות – ממנו הצליח להתעשר‪.‬‬ ‫ובעיני הטוב ביותר הוא שאביו בעצמו יגדלו ויזכה להוליכו לחופה‪"...‬‬ ‫לשמע דבריו ריחף חיוך קל על פניו של רבי מוטל‪ ,‬ומאותו רגע הוטב‬ ‫לו עד שנתרפא לגמרי‪ ,‬והמשיך לחיות עוד שנים רבות‪ ,‬ועוד זכה‬ ‫לימים‪ ,‬כעבור ארבעים שנה‪ ,‬ראוהו פעם‬ ‫להכניס אותו בן לחופה‪.‬‬ ‫בוכה בכי תמרורים‪ .‬שאלוהו לסיבת‬ ‫רבי מוטל סיפר כמה פעמים את המאורע הזה בהתפעלות רבה‪,‬‬ ‫בכיו‪ ,‬וענה שערך חשבון נפשו‪ ,‬מצא‬ ‫והכירו בו שמחזיק בדעה כי בעצם כבר מלאו אז שנותיו‪ ,‬אלא‬ ‫שחטא ואינו יכול להירגע‪ .‬ובמה חטא?‬ ‫שהיתה זו עת רצון בזמן שרבי אברהם אמר את דבריו‪ ,‬והוסיפו לו‬ ‫"וַ ּיִ ְמּכֹר ֶאת ּבְ כ ָֹרתֹו" (בראשית כ"ה‪ ,‬ל"ג)‬ ‫משמים עוד עשרים ושתים שנים‪ ,‬וכדברי רשב"י במסכת מגילה‪:‬‬ ‫"שמא היה עת רצון ותתקיים גם בי"‪.‬‬ ‫בספר 'מאמר מרדכי' (חלק א') מובאת עובדא אחת מני רבות‬ ‫| ‪29‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫דף היומי בהלכה‬ ‫נושאי הלימוד ב׳דף היומי בהלכה׳ ובפרשת השבוע‬ ‫הנכנס לדירה חדשה בסמוך לפסח – האם צריך‬ ‫לעשות 'מכירת חמץ'? והאם צריך לערוך את שטר‬ ‫מכירת החמץ באופן התקף לפי חוקי המדינה?‬ ‫מנהג ישראל מקדמת דנא‪ ,‬למכור חמץ לגוי לפני הפסח‪ ,‬על דעת שהגוי‬ ‫יחזיר את החמץ בשלֵ מותו במוצאי הפסח‪ .‬ויש שפקפקו בתוקף המכירה‪,‬‬ ‫מסיבות שונות; ולכן‪ ,‬יש שנהגו שלא לסמוך על המכירה בנוגע לחמץ של‬ ‫ממש; ויש מהם שנהג להקל בנוגע לקמח מחיטים שהושרו במים‪ ,‬באופן‬ ‫שאינו חמץ ודאי‪ ,‬וכיוצא בזה; אך יש שכתב כי אף לדעה זו‪ ,‬אם כמּות הקמח‬ ‫קטנה יש לבערו ולא למוכרו‪ .‬ויש אומרים שאכן ראוי לירא שמים להחמיר‬ ‫בדבר‪ ,‬אבל אין להורות כך לרבים כדי שלא לערער על עצם המכירה הנהוגה‬ ‫בישראל מאז ומקדם‪ ,‬וכלשון החתם סופר‪" :‬נהגו בכל תפוצות ישראל‬ ‫למכור החמץ לנכרי‪ ,‬ומחזירו אחר הפסח‪ ,‬אך יִ ְמּכְ רּו כדינו‪ ,‬והמכירה גמורה היא‪ ,‬וכל המפקפק ראוי לגערה"‪ .‬ומי שניקה את ביתו מחמץ‪,‬‬ ‫ובדקֹו כדין – יש אומרים שלמרות זאת מוטל עליו לערוך את סדר מכירת חמץ הנהוג כדי להסיר חשש איסור חמץ כל שהוא‪ ,‬ויש חולקים‪,‬‬ ‫ומהם שכתב כי אדרבה עדיף שלא יעשה כן‪ .‬והנכנס לפני הפסח לדירה חדשה שלא הוכנס בה חמץ מעולם‪ ,‬לכל הדעות אינו צריך לערוך‬ ‫את סדר המכירה‪.‬‬ ‫ויש מהפוסקים שכתבו כי את מכירת החמץ יש לערוך באופן התקף גם לפי חוקי המדינה‪ ,‬כיון ש'דינא דמלכותא – דינא'‪ .‬ויש מהפוסקים‬ ‫שכתב בנוגע לישראל המוכר לגוי את המקום שבו נמצא החמץ‪ ,‬שאין צורך ברישום ב'טאבו'‪ ,‬אלא יש להודיע לגוי כי המכירה מתקיימת לפי‬ ‫דיני התורה‪ .‬ובארץ ישראל בזמננו‪ ,‬שהשלטון בידי יהודים שאינם שומרי מצוות – יש אומרים שאין צורך לערוך את המכירה באופן התקף לפי‬ ‫חוקיהם‪ ,‬מפני שאין להם תוקף של 'דינא דמלכותא'‪ ,‬שהרי אף אנשי השלטון חייבים לנהוג על פי התורה‪ .‬אולם‪ ,‬מפעלים שבעליהם אינם‬ ‫תקפה‬‫שומרי מצוות‪ ,‬וכוונתם במכירת החמץ רק למען קבלת ה'הכשר' – יש אומרים שאף בארץ ישראל אין מכירתם חלה אלא כאשר היא ֵ‬ ‫לפי חוקי המדינה; ויש שנהגו מטעם זה להוסיף בנוסח שטר המכירה הצהרה כי "טענת 'שטר לצרכים דתיים' תהיה בלתי קבילה"‪ .‬אולם‪ ,‬יש‬ ‫תקפה לפי חוקי המדינה‪ ,‬משום ש'דברים שבלב אינם דברים'‪ ,‬והטענה כי כוונתם במכירה היא רק לצורך‬ ‫אומרים שמכירתם חלה גם כשאינה ֵ‬ ‫ההכשר אינה מתקבלת‪ ,‬ואין דינם שונה משל שומרי מצוות‪.‬‬ ‫[שו"ע תמח‪ ,‬ג; בו"מ דרשו‪ 38 ,34 ,27 ,‬ו־‪]43‬‬ ‫המוכר חדר לגוי במכירת חמץ – האם צריך‬ ‫לקבוע את המזוזה מחדש? והאם ניתן למנות‬ ‫שליח למכירת חמץ באמצעות הטלפון?‬ ‫המוכר חמץ לגוי – לדעת פוסקים רבים צריך להוציאו מרשותו‪ ,‬ואין די בכך‬ ‫שיעשה מחיצה סביב החמץ‪ ,‬וכדומה‪ .‬אולם‪ ,‬אם הדבר אינו אפשרי‪ ,‬וכגון‬ ‫שמדובר בכמּות גדולה של חמץ שלא ניתן להעבירּה לרשות הגוי‪ ,‬יכול‬ ‫למכור לגוי את המקום שבו מונח החמץ ובכך יֵ חשב שהחמץ נמצא ברשות‬ ‫הגוי‪ .‬ובארץ ישראל‪ ,‬שבּה אסור למכור בתים לגוי משום איסור 'ֹלא ְת ָחּנֵ ם'‪,‬‬ ‫ניתן להשכיר את המקום לגוי‪ .‬ובכל מקרה שהחמץ נותר ברשות ישראל‪,‬‬ ‫עליו לתת לגוי את מפתח המקום שבו נמצא החמץ‪ ,‬ולפחות להודיע לו כי‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 30‬‬ ‫הוא רשאי ליטול את המפתח בכל עת שירצה‪ .‬ואם אין אפשרות להיכנס למקום שבו מונח החמץ אלא דרך ביתו של המוכר‪ ,‬יש לאפשר לגוי‬ ‫מעבר חופשי לחדר שבו מונח החמץ‪ .‬ויש מהפוסקים שכתבו‪ ,‬כי המוכר חדר לגוי צריך להסיר לאחר הפסח את המזוזה ולקובעה מחדש‪,‬‬ ‫משום שבהיות החדר ברשות לגוי הוא פטור ממזוזה‪ ,‬ובשובו לרשות ישראל נמצא שהמזוזה קבועה מאליה והריהי פסולה משום ַ'ּת ֲע ֶׂשה‪ ,‬ולא‬ ‫מן העשוי'‪ .‬ואף בהשכרה‪ ,‬יש שצידדּו לחייב קביעת המזוזה מחדש‪ ,‬אך המנהג שלא לקובעה מחדש‪.‬‬ ‫ויש משמעות נוספת להבדל הנ"ל שבין ארץ ישראל לחו"ל‪ :‬ניתן למכור חמץ לגוי גם באמצעות שליח‪ ,‬ואכן‪ ,‬המנהג מקדמת דנא‪ ,‬שהציבור‬ ‫כותבים שטר 'הרשאה' לרב למכירת החמץ‪ ,‬והרב מוכר את החמץ עבור כולם‪ .‬ומן הדין‪ ,‬אין צורך ב'קנין' למינוי השליח‪ ,‬אך יש מהראשונים‬ ‫שכתב כי ראוי לעשות קנין לחיזוק הדבר‪ ,‬וכן המנהג‪ .‬ובחוץ לארץ‪ ,‬שמוכרים את המקום שבו נמצא החמץ לגוי – הואיל והקנאת קרקע לגוי‬ ‫נעשית בשטר ובכסף יחד‪ ,‬יש אומרים שחובה על כל אחד מהמשלחים לחתום בעצמו על שטר ההרשאה לרב‪ ,‬אשר יימסר לגוי במצורף‬ ‫לשטר המכירה‪ .‬אולם‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬בּה משכירים את מקום החמץ‪ ,‬אין צורך בשטר; ולכן‪ ,‬למרות שנהוג לערוך שטר‪ ,‬אין חובה לכל אחד‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫לחתום בעצמו על השטר‪ .‬ומינוי השליחות אפשרי אף באמצעות הטלפון‪ ,‬ואף ניתן למנות שליח למינוי שליח ֵ‬ ‫[משנ"ב תמח‪ ,‬יב ו־יד; בו"מ דרשו‪ 40 ,36 ,35 ,‬ו־‪]47‬‬ ‫"ברוך שפטרני מעונשו של זה" – של מי? כיצד‬ ‫מברכים ברכה זו על תאומים? והאם ניתן‬ ‫לברך אותה בשעת סעודת ה'בר מצוה'?‬ ‫בפרשת השבוע נאמר על יעקב ועשיו‪" :‬וַ ּיִ גְ ְּדלּו ַהּנְ ָע ִרים וַ יְ ִהי ֵע ָׂשו ִאיׁש‬ ‫י ֵֹד ַע ַציִ ד ִאיׁש ָׂש ֶדה וְ יַ ֲעקֹב ִאיׁש ָּתם י ֵֹׁשב א ָֹהלִ ים"‪ .‬ואמרו חכמינו ז"ל‬ ‫במדרש‪" :‬כל שלש עשרה שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם‬ ‫באים מבית הספר‪ ,‬לאחר שלוש עשרה שנה זה היה הולך לבתי‬ ‫מדרשות וזה היה הולך לבתי עבודה זרה‪ .‬אמר רבי אלעזר‪ ,‬צריך אדם‬ ‫להטפל בבנו עד שלש עשרה שנה‪ ,‬מכאן ואילך צריך שיאמר 'ברוך‬ ‫שפטרני מעונשו של זה'"‪ .‬לפי פשוטם של דברים‪ ,‬כוונת הברכה היא‬ ‫שעד עכשיו נענש האב כשחטא הבן‪ ,‬כיון שעליו מוטל לחנכו‪ ,‬ועתה‬ ‫נפטר מזה‪ .‬אולם‪ ,‬יש שפירשו להיפך‪ ,‬שעד עכשיו הבן נענש בעוון‬ ‫האב‪ ,‬ומכאן ואילך אין הבן נענש בעוון אביו‪ ,‬והאב מברך על כך שבנו לא יענש יותר בסיבתו‪.‬‬ ‫ועל פי מדרש זה כתבו הראשונים שבהגיע בנו של אדם לגיל שלש עשרה‪ ,‬צריך לברך בשם ובמלכות‪" :‬ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם‬ ‫שפטרני מעונשו של זה"; וכן נהג המהרי"ל‪ .‬ולדעת הרמ"א‪ ,‬הואיל והברכה לא הוזכה בגמרא‪ ,‬אין לברך בשם ובמלכות; אך יש אומרים שכיון‬ ‫שהברכה הוזכרה במדרש‪ ,‬וגם מהרי"ל עשה מעשה ובירך בשם ובמלכות‪ ,‬יש לברך בשם ובמלכות‪ .‬ויש מפוסקי זמננו שהורו לנהוג כדעת‬ ‫הרמ"א‪ .‬ומי שיש לו בנים תאומים – יש אומרים שיברך על כל אחד בנפרד‪ ,‬ולא יברך על שניהם יחד‪ ,‬ואף אם מברך ללא שם ומלכות‪ ,‬כיון‬ ‫שמשנה מלשון הברכה שתיקנו חכמים‪ .‬ויש אומרים שיברך ברכה אחת לשניהם ויאמר "מעונשם של אלו"‪ .‬והפוסקים כתבו טעמים שונים‬ ‫מדוע לא תיקנו לברך ברכה זו על בת בהגיעּה לגיל שתים עשרה‪.‬‬ ‫ונהגו לברך ברכה זו בשעה שהנער משמש כש"ץ או כקורא בתורה בפעם הראשונה‪ ,‬כיון שאז נודע לרבים שהגיע לגיל שלש עשרה ונעשה‬ ‫גדול; ובזמננו נהגו לברך בשעה שעולה לתורה בפעם הראשונה‪ ,‬בשבת או בחול‪ .‬ויש שכתב שאם לא ברך בפעם הראשונה‪ ,‬יכול לברך מתי‬ ‫ודומה‬ ‫שייזכר בכך‪ .‬ויש שכתב טעם נוסף לברך בשעת העלייה לתורה – משום שברכה זו יש בה גם הודאה על הגיע הקטן לגיל שלש עשרה‪ָ ,‬‬ ‫בכך לברכת 'הגומל' שמברכים אותה בשעת קריאת התורה כדי שתהא בפני עשרה; והוסיף כי לפי טעם זה ניתן לברך אף כשעליתו הראשונה‬ ‫ויתרה מזו‪ ,‬אם עושים סעודת בר מצוה ויש בה עשרה‪ ,‬עדיף לברך‬ ‫היא ב'מפטיר' – שהיא עליה הניתנת גם לקטן‪ ,‬ולא ניכר בכך שנעשה גדול – ֵ‬ ‫בשעת הסעודה‪ ,‬כיון שהיא שעת עיקר השמחה על הגיעו לגיל שלש עשרה‪ .‬וכעין זה הורה אחד מפוסקי זמננו – שאין חובה לברך דווקא‬ ‫בשעת העליה לתורה וניתן לברך גם בשעת סעודת הבר מצוה‪.‬‬ ‫[שו"ע או"ח רכה‪ ,‬ב‪ ,‬משנ"ב ו‪-‬ח‪ ,‬ושעה"צ ז; בו"מ דרשו‪ 20 ,19 ,11 ,10 ,‬ו־‪]22‬‬ ‫| ‪31‬‬ ‫ז"פ תודלות תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫נקודת ציון בדרכה של המהפכה התורנית מבית ׳דרשו׳‬ ‫על הקו היה בחור ישיבה שנלכד בידי ציידי החרדים ונגרר לכלא בעוון‬ ‫לימוד תורה‪" .‬לקחו לי את החופש והחירות ושמו אותי במצב מביש‬ ‫ומשפיל"‪ ,‬אמר‪" ,‬אבל יש דבר אחד שאם יקרה‪ ,‬זו תהיה מבחינתי טרגדיה‬ ‫של ממש"‪...‬‬ ‫הרה"ג ר' אלכסנדר הוכברגר‪ ,‬מרכז פעילות 'דרשו בני הישיבות'‪,‬‬ ‫בשיחה על כוחה של קביעות בלימוד‬ ‫הדברים בפשטות גמורה‪' .‬ייסורי הכליאה קיימים‪ ,‬אני לא מבטל‬ ‫יעקב א‪ .‬לוסטיגמן‬ ‫אותם'‪ ,‬אמר‪' .‬לקחו לי את החופש והחירות ושמו אותי במצב‬ ‫שיחת טלפון מעניינת ומפתיעה התקבלה אצל הרה"ג ר'‬ ‫מאוד מביש ומשפיל‪ .‬אבל כל עוד אני ממשיך להחזיק בקביעות‬ ‫אלכסנדר הוכברגר‪ ,‬המרכז את פעילות 'דרשו בני הישיבות'‪.‬‬ ‫הלימודים שלי ולא מוותר‪ ,‬זה לא כל כך נורא‪ .‬אם בגלל זה אפסיד‬ ‫מעבר לקו בחור ישיבה שנלכד בידי ציידי החרדים של המשטרה‬ ‫מבחן ב"דרשו"‪ ,‬זה כבר יהפוך מבחינתי לטרגדיה של ממש'‪”.‬‬ ‫הצבאית ונגרר לכלא בעוון לימוד תורה‪ .‬מי שציפה לשמוע ממנו‬ ‫על קשיי המעצר ועל ההשפלה‪ ,‬גילה במהרה שהבחור מוטרד‬ ‫ואיך מכניסים מבחן לכלא צבאי?‬ ‫מעניין אחר לגמרי‪ .‬ביקשנו מהרב הוכברגר לשחזר את השיחה‪,‬‬ ‫"זה לא היה פשוט כלל ועיקר‪ .‬בעקבות הפנייה נעשה מאמץ‬ ‫את המאמץ שבא בעקבותיה ואת מה שלמד ממנה על כוחה של‬ ‫מיוחד‪ ,‬שבו היו מעורבים גורמים משפטיים‪ ,‬פוליטיים ופעילי‬ ‫קביעות בלימוד‪.‬‬ ‫זכויות אדם‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬ברוך ה'‪ ,‬זכה עציר עולם התורה‬ ‫לקבל לידיו את המבחן ולערוך אותו במתינות וביישוב הדעת‪".‬‬ ‫מה בעצם ביקש הבחור ומדוע הוא פנה דווקא ל'דרשו'?‬ ‫"הוא ביקש שני דברים‪ ...‬האחד‪ ,‬שלא להפסיד את המבחן‬ ‫נתקלתם בעבר בבקשה דומה?‬ ‫בתונכית הקבועה שבה הוא לומד ונבחן‪' .‬יש עכשיו מבחן"‪ ,‬אמר‪,‬‬ ‫"לערוך מבחן בכלא הצבאי? זו הפעם הראשונה שאני באופן‬ ‫'ואני חושש שאם אפסיד אותו‪ ,‬הדבר יפגע בי פגיעה קשה ויעצור‬ ‫אישי נתקל בבקשה חריגה כל כך‪ .‬אבל בהמשך שמעתי שפעילים‬ ‫את כל ההתקדמות הרוחנית שלי'‪".‬‬ ‫אחרים ב'דרשו' כבר התמודדו עם בקשות כאלה‪ ,‬ובכלל בקשות‬ ‫הבקשה השנייה שלו היתה אם אנחנו יכולים להכניס לו לכלא‬ ‫כאלה ואחרות מגיעות אלינו בכל עת‪ .‬יש בחורים שנמצאים‬ ‫ספר 'יסוד ושורש העבודה' כי ספר זה נלמד כעת במסגרת‬ ‫בטיפולים רפואיים‪ ,‬יש כאלה שנתקעו בחוץ לארץ מסיבות‬ ‫תוכנית 'קנית חכמה' של 'דרשו' והלימוד בו מוסיף לו הרבה מאוד‬ ‫שונות‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה מקרים‪.‬‬ ‫כח וחיזוק‪ ,‬ולכן הוא מתקשה להתרגל לרעיון שהספר אינו נמצא‬ ‫בכל המקרים האלה אפשר לראות את גדלותם של לומדי‬ ‫תחת ידו בכלא‪ ,‬למרות שיש לו גמרא והוא יכול ללמוד שעות‬ ‫התורה ואת מידת המחויבות שלהם ללימוד‪ .‬לא משנה כמה‬ ‫רבות ביום‪.‬‬ ‫הם טרודים בענייניהם האישיים ובאיזה מצב הם נמצאים‪ ,‬הם‬ ‫ממשיכים לשאוף‪ ,‬לרצות ולחתור לגשת למבחני 'דרשו' בלי‬ ‫ראוי להערכה! בחור יושב בכלא צבאי‪ ,‬נתון במצב קשה כל כך‪,‬‬ ‫להפסיד אף מבחן אחד‪ ,‬מתוך הבנה שזה המנוע המרכזי שלהם‬ ‫והדבר שמטריד אותו הוא מבחן?‬ ‫בעבודת ה'‪".‬‬ ‫"גם אני חושב כך וגם אמרתי לו את זה בשיחה‪ ,‬אבל הוא הסביר את‬ ‫‫העלון מופץ לזיכוי הרבים‪ ,‬אנא הימנעו מקריאה בשעת התפילה וקריאת התור ‬ה‬ ‫דרשו | רח' הקבלן ‪ 45‬ירושלים | ‪ | 02-5609000‬לשאלות ופניות בכל נושא‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬