gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

המאור שבתורה · HAMOER SHEBATORAH — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: המאור שבתורה · HAMOER SHEBATORAH

שבוע: תולדות (2026-11-09)

המאור שבתורה · HAMOER SHEBATORAH — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לעילוי נשמת ר' דב בן ר' מאיר יוסף ז"ל‬ ‫‪664‬‬ ‫תולדות‬ ‫סוד השפעתו הגדולה של רבי משה טרוק זצ"ל‪ ,‬מנהל תלמוד תורה "יסודי‬ ‫יש ָּתם ֵׁ‬ ‫ישב‬ ‫יש ָש ֶדה וְ יַעֲ קֹב ִּא ׁ‬ ‫יש י ֵֹד ַע צַ יִּ ד ִּא ׁ‬ ‫וַ ִּּיגְ דְּ ל ּו הַ ְ ּנ ָע ִּרים וַ יְ ִּהי ֵע ָשו ִּא ׁ‬ ‫התורה" בתל אביב‪ ,‬בחינוך התלמידים גנוז היה בעצם אישיותו‪ .‬לא הסמכות‬ ‫אֹהָ ִּלים‪ :‬יש לדקדק בשינוי הלשון‪ ,‬אצל עשו לא נאמר שהיה ׳איש ציד׳ ‪-‬‬ ‫וכח ההרתעה הם שעמדו לו‪ ,‬אלא בעיקר אישיותו המיוחדת והמופתית‪".‬הענין‬ ‫כלומר איש שעושה צידה בפועל‪ ,‬אלא נאמר "איש ידע ציד"‪ ,‬בעוד אצל‬ ‫של דוגמא אישית״ ‪ -‬אמר רבי משה לימים באוזני מחנכים ‪" -‬אינו רק מה‬ ‫יעקב נאמר שהיה "יושב או הלים"‪ ,‬ולא נאמר בו שהיה "יודע ספר"‬ ‫שהתלמידים רואים‪ .‬אלא אף מה שהמחנך עושה בחדרי חדרים עלול להשפיע‬ ‫וכדו׳‪,‬ואמר על כך רבי אליהו ברוך פינקל זצ״ל מראשי ישיבת ימיר׳‪ ,‬כי‬ ‫על החניך‪ .‬לחניכים יש חוש‪-‬ריח מפותח לזהות את אישיותו של המחנך‪.‬‬ ‫אכן שינוי לשון זה מלמד על ההבדל המהותי בין יעקב לעשו‪ ,‬שהוא גם‬ ‫בילדים קיים חוש הבחנה המרגיש בין אמת לזיוף; בין היוצא מן הלב לנאמר‬ ‫שורש ההבדל בין ישראל לעמים‪.‬אצל האומות ניתן ערך מרכזי לידיעת‬ ‫מן השפה ולחוץ"‪ .‬רבי משה עמד ב׳מבחן' האמור‪ .‬הרוממות הנפשית‪ ,‬יראת‪-‬‬ ‫החכמה‪ ,‬ובעיניהם יש מעלה בקניית שם תואר של ידיעת חכמה‪ ,‬ומי‬ ‫השמים‪ ,‬הצדקות‪ ,‬האצילות‪ ,‬הענווה והתום ששפעו ממנו ‪ -‬הקרינו לליבותיהם‬ ‫שנושא תואר ‪ -‬הרי הוא נכבד בעיניהם‪.‬שורש רע זה היה קיים כבר אצל‬ ‫של התלמידים הרבים‪ ,‬והיוו עבורם דוגמא לצורתו של מחנך‬ ‫עשו‪ ,‬לפיכך הוא היה נקרא "יודע ציד"‪.‬לא כן אצל ישראל‪ ,‬כי ב"חכמת‬ ‫בישראל‪.‬התלמידים מעידים כי לא ראו אותו אף פעם כועס או מתעצבן‪ .‬דבר‬ ‫התורה׳ אין התואר בא אלא כסימן לבעל החכמה‪ ,‬אך כל המהות של בעל‬ ‫לא הוציא אותו משיווי‪-‬משקלו‪ .‬תמיד שמר על מנוחת‪-‬נפש ושלווה‪ .‬וחרף זאת‬ ‫תורה הוא בכך שהוא יושב ולומד בפועל ‪" -‬איש תם יושב אוהלים"‪ ,‬אבל‬ ‫הנוכחות שלו כמו הטילה משמעת ברזל‪ .‬היתה מפניו יראת‪-‬הכבוד והביטו‬ ‫מי שיודע איך ללמוד אך בפועל אינו לומד‪ ,‬אין בו שום מעלה‪...‬וכבר‬ ‫עליו בהערכה עצומה‪ .‬גם אם מטבע־הדברים נוצרו מפעם לפעם חיכוכים ואי‪-‬‬ ‫מפורסמת האמרה המיוחסת לרבי חיים מבריסק זצ"ל‪ ,‬שה׳למדן׳ אינו מי‬ ‫הבנ ות בינו לבינם‪ ,‬כמקובל ביחסי מחנך עם תלמידיו‪ ,‬קיבלו את תוכחתו‬ ‫שיודע ללמוד‪ ,‬כי אם מי שלומד‪ ,‬כמו שלהבדיל ׳גנב׳ אינו מי שיודע לגנוב‪,‬‬ ‫ומוסריו באהבה ובהבנה‪(.‬דמותו של מחנך)‬ ‫אלא מי שגונב (לאוהבי תורתך)‬ ‫בלא ליאות ‪,,‬רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל הדריך מחנכים והורים‪ :‬התייחסו‬ ‫הולֵ ְך ָלמוּת וְ ָל ּ ָמה ּזֶה ִּלי ְ ּבכ ָֹרה‪ :‬מופלא להתבונן‪ ,‬אמר‬ ‫וַ יֹּאמֶ ר ֵע ָשו ִּה ּנֵה ָאנ ִֹּכי ֹ‬ ‫לילדיכם בסבלנות‪ ,‬הקשיבו להם בתשומת לב‪ .‬כה רבים ההורים והמורים‬ ‫מרן החפץ חיים זצ"ל ‪ ,‬כיצד אותו דבר לאדם אחד נותן חיזוק והתעלות‬ ‫ששומעים את ילדיהם ׳באוזן אחת'‪ ,‬תוך עיסוקים שונים ופיזור הדעת‪ .‬זו אינה‬ ‫ולשני נותן התפרקות ורדיפה אחרי הבלים‪.‬הנה חז״ל אמרו (ברכות דף ה‪).‬‬ ‫הקשבה‪ .‬הקשבה פירושה להמתין ולהתעכב (רש״י ברכות ו ע״א)‪ ,‬להפסיק‬ ‫אם רוצה האדם להלחם עם היצר הרע יזכיר לו יום המיתה‪ ,‬כיון שעל ידי‬ ‫כל עיסוק ולהתמקד בדובר ובדבריו! ועוד‪ :‬לנקוט לשון רכה‪ ,‬ולעולם לא להעיר‬ ‫זכירת יום המיתה נזכרים שיש דין וחשבון‪ ,‬נזכרים שהעולם הוא לא הפקר‪,‬‬ ‫מתוך כעס או רוגז‪ .‬ודאי שלא לפרוק מתיחויות על ראש הילד‪ .‬ומי שאינו‬ ‫שהעולם הזה הוא עולם חולף ובטל‪ ,‬וצריכים להשקיע בעיקר שהוא חיי‬ ‫יכול לנקוט בלשון רכה‪ ,‬פטור ממצות חינוך ותוכחה! ידחה ביקורתו עד לשעה‬ ‫הנצח‪ ,‬כך זה אצל אדם שתופס את "יום המיתה" בהסתכלות תורנית‪.‬אך‬ ‫ניחוחה של ישוב הדעת‪ ,‬וכשיהיה רגוע לחלוטין יחשב את המלים שיאמר‪.‬‬ ‫אותה זכירת "יום המיתה" מביאה את הרשע להרגשה של "אכול ושתה‬ ‫וכשיאמרן‪ ,‬יאמרן באהבה ‪(...‬רבינו האור לציון)‬ ‫כי מחר נמות"‪ ,‬לנצל את העולם הזה לעוד הבלים ולהמשיך לחיות חיי‬ ‫ריקנות‪ .‬כי מי שהחיים אצלו הם למטרה הראויה‪.,‬להשלים את נשמתו‬ ‫מעל לכל הכללים‪ ,‬מעבר לכל היסודות‪ ,‬גרס רבי אליהו דסלר זצ"ל(מכתב‬ ‫ולהתקדם לעבודת ה‪ /‬כשנזכר ביום המיתה מתעורר לנצל יותר את החיים‪,‬‬ ‫מאליהו) כי הכלל הראשון והיסוד הראשי בחינוך ‪-‬הינו הדוגמא האישית‪ .‬רבי‬ ‫ומי שאצלו החיים הם עולם של בילוי אין לו בעולמו יותר מבילוי‪.‬‬ ‫אליהו מבעד לדמותו כ'מחנך' ‪ -‬נשתקפה מהותו כ'מחונך' בכל הליכותיו‪,‬‬ ‫(אוהבי תורתך)‬ ‫ובפרט באותם פרטים שדרש הוא מחניכיו‪ ,‬תלמידיו‪.‬כחניך בית מדרשה של‬ ‫קלם‪ ,‬קיבל רבי אליהו‪ ,‬כי הדוגמא האישית מהוה את כח ההשפעה ואמצע‬ ‫דום‪ :‬ו כי בשל התבטאות אחת של עשיו נקבע כך שמו‬ ‫ַעל ּ ֵכן ָק ָרא ְ ׁשמוֹ אֱ ֹ‬ ‫החינוך המועיל ביותר‪ .‬משום כך היה אומר‪ ,‬כי אב השואף שבנו יעסוק בתורה‬ ‫לדורות‪.‬ברם‪ ,‬לא היתה זו סתם התבטאות שיצאה כבמקרה מתוך פיו של‬ ‫‪ -‬אינו יכול להסתפק בכך שיסביר לו את חשיבות לימוד התורה‪ ,‬אלא צריך‬ ‫מעשה זה‪ ,‬של קניית נזיד עדשים תמורת הבכורה‪ ,‬תמורת המעמד הרוחני‬ ‫לדאוג לכך שהבן יווכח במו עיניו כי אביו משקיע את מירב מעייניו בעסק‬ ‫העליון‪ ,‬תמורת העבודה בבית המקדש‪ ,‬אינו אלא ביטוי למהותו ולאורח‬ ‫התורה אף הוא מצא לכך אסמכתא מן המקרא‪" :‬ולמדתם אותם את בניכם"‪,‬‬ ‫חייו של עשיו‪ .‬היתה זו שיטת חיים עלובה‪ ,‬שכל תוכנה לא היה אלא‬ ‫כיצד? ‪" -‬לדבר בם בשבתך בביתך"‪(.‬מחנך לדור)‬ ‫החלפת והמרת עולם חולף בעולם עומד‪ ,‬התיחסות של בוז והשפלה לכל‬ ‫דבר שריח קדושה ורוחניות נודף ממנו‪ ,‬והכל תמורת הנאה קטנה וחולפת‪,‬‬ ‫נשאל רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל על אלו נקודות יש לדבר באסיפת‬ ‫כדי לזכות בכף של נזיד חמים‪ ,‬אשר לאחר שעה לא ישאר ממנו כל רושם‪.‬‬ ‫חיזוק להורי תלמידים‪.‬וראשית אמר שיש להזהיר את ההורים שלא ילחיצו את‬ ‫על ציר עלוב זה סבבו כל ימי חייו‪ .‬ההרגשה כי "הנני הולך למות" הביאה‬ ‫הילד‪ ,‬ולא ידרשו ממנו יותר מדי‪.‬ופעמים יש הורים לחוצים שרוצים שכבר‬ ‫אותו לדגול בשיטת הפקת הנאה מירבית‪" ,‬אכול ושתה כי מחר נמות"‪.‬‬ ‫בגיל קטנות ישב הילד על ידם בבית הכנסת כל זמן התפילה‪ ,‬ויתפללו מתחילה‬ ‫נזיד העדשים לא היה מקרה עובר‪ .‬היתה זו חוליה בתוך שיטת חיים‬ ‫ועד סוף‪ ,‬ואינם מבינים שסוף סוף הוא ילד‪ .‬ויותר חשוב מזה הוא להרגיל את‬ ‫עלובה‪( ...‬טללי אורות בשם האדמו״ר מסקולן)‬ ‫הילד שמה שהוא מתפלל ־ שיהיה טוב וכהוגן‪ ,‬וטוב מעט בכוונה מהרבות‬ ‫בלא כוונה‪ .‬וכך היה נוהג רבי מיכל יהודה בעצמו בעת שהיו ילדיו קטנים‪.‬‬ ‫ֱהוֵה גְ ִּביר ְל ַאחֶ יך ‪ .‬ר׳ יהושע צייטלין משקלוב זצ״ל היה עשיר מופלג ומקורב‬ ‫שכאשר היו מגיעים באמצע התפילה לא ביקש שיתחילו להתפלל מתחילתה‪,‬‬ ‫לשלטון‪ ,‬אך למרות עיסוקיו הרבים‪ ,‬הקדיש שעות רבות בכל יום לעשיית‬ ‫אלא לימדם להתפלל היטב את מה שהם מתפללים‪ .‬״מה שהינך מתפלל‬ ‫חסדים‪.‬אמר רבי חיים מוולוזיין זצ״ל‪ ,‬שר׳ יהושע זכה לתורה וגדולה‪ ,‬מפני‬ ‫תתפלל טוב‪ ,‬ברכות השחר ־ תגיד טוב‪ ,‬ברכות קריאת שמע ושמונה עשרה ־‬ ‫שהוא קיים בעצמו ׳הוי גביר לאחיך׳ ‪ -‬כי על אף שהוא ׳גביר׳‪ ,‬הוא נשאר‬ ‫תגיד טוב‪ ,‬קריאת התורה ־ שישמע חלק״‪ .‬והעיקר לא להלחיץ את הילד‪ ,‬ולא‬ ‫גם אח וקרוב לכל אדם מישראל‪ ,‬ואת עושרו הוא מנצל למען אחיו כדי‬ ‫הילד‪.‬‬ ‫על‬ ‫התפילה‬ ‫את‬ ‫ח״ו‬ ‫להשניא‬ ‫שגם הם יהנו מהיותו ׳גביר׳!‪( .‬ילקוט מאיש לרעהו)‬ ‫(דבר זה רבינו הגדול אמרו)‬ ‫ז‬ ‫" פרפראות"‬ ‫יש ֹור הָ לַ ְך‬ ‫לום ו ְּב ִּמ ׁ‬ ‫ּתוֹ ַרת אֱ מֶ ת הָ יְ ָתה ְ ּב ִּפיה ּו וְ ַעוְ ָלה לֹא נִּ ְמצָ א ִּב ְש ָפ ָתיו ְ ּב ָׁש ֹ‬ ‫היה דרשן אחד שהיה דורש בכל פעם דרשות קצרות‪ ,‬והנה פתאום ביום אחד‬ ‫ִּא ִּּתי וְ ַר ִּ ּבים הֵ ִּ ׁשיב מֵ ָע ֹון‪ :‬בזמן השואה היתה קבוצה מחתרתית שכונתה‬ ‫הוא התחיל לדרוש ודרש ודרש בלי סוף‪ .‬לבסוף נודעה הסיבה מדוע הוא‬ ‫בשם "מתיסובצים" מנהיגם היה מתתיהו גלמן ‪,‬מוינא ‪,‬הוא היה ממשפחה‬ ‫האריך הפעם‪.‬הוא סיפר שבכל פעם שמתחיל לדרוש‪ ,‬הוא לוקח סוכריה בפיו‬ ‫חילונית אבל בגיל ‪ 15‬לאחר שהכיר את הרבי מטשורטקוב הוא חזר‬ ‫ומוצץ ודורש‪ ,‬וכשהסוכריה נגמרה אז הוא מסיים את דרשתו‪ .‬והפעם‪ ,‬לא היה‬ ‫בתשובה‪ ,‬הוריו לא הסכימו עם דרכו ‪,‬והוא ברח מביתו לפולין ‪,‬ולבסוף‬ ‫מספיק אור בבית והשעה היתה מאוחרת ובמקום סוכריה‪ ,‬הוא הכניס לפיו‬ ‫נעשה מנהיג של כל החבורה שם ‪,‬כאשר הגרמנים כבשו את פולין ‪,‬יצאה‬ ‫כפתור גדול והתחיל למצוץ ולדרוש‪ ,‬אבל הכפתור נשאר שלם עם כל‬ ‫גזירה ‪,‬שכל יהודי צריך לגזוז את זקנו ופיאותיו ‪,‬אחרת לא יקבל מנת לחם‬ ‫המציצותבזמן הזה)‬ ‫‪,‬ויוכרח לחלל שבת‪ ,‬הוא פסק לבני חבורתו אנחנו לא נכנע הגרמנים ‪,‬לא‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫רוצים לקחת רק את הגוף שלנו ‪,‬אלא בעיקר את הנשמה‪ ,‬ואת התורה‬ ‫הטעם שמברכות הנשים "שעשני כרצונו"‪ ,‬לפי שבבריאת האדם נמלך הקב"ה‬ ‫שלנו ‪,‬אנחנו בין כה וכה נמות ‪,‬לכל הפחות נמות עם הגמרא ביד ‪,‬אנחנו‬ ‫עם המלאכים‪ ,‬כמו שמובא במדרש ובריאת האשה לעומת זאת עשה השם‬ ‫לא נכנע ‪,‬הוא פסק שזו גזירת שמד ‪,‬וכל הקבוצה שלו ירדה למחתרת‪,‬‬ ‫ברצונו לבד ולא נמלך עם אף אחד‪( .‬ישועות יעקב)‬ ‫ושם המשיכו ללמוד תורה ‪,‬הם היו האחרונים שנשארו בגיטו וורשא הבוער‬ ‫‪,‬והם קפצו מתוך המקלטים שלהם אל תוך האש‪ ,‬כשהגמרא בידיהם‬ ‫" פי כתבם"‬ ‫‪,‬וקריאת שמע ישראל על שפתותיהם ‪,‬וקידשו שם שמים ‪,‬ביומן שכתב‬ ‫דעו נא יקירי‪ ,‬כי כמעט כל העולם הוא לנגדכם‪ ,‬לא לבד שונאינו ומנדינו‬ ‫אחד מאחרוני השרידים של המתיסובצים הללו נמצא כתוב ‪ :‬נשארתי‬ ‫מבחוץ כי גם בשורותינו פנימה יש לנו שונאים רבים האורבים לנפש החיונית‬ ‫לבד אין כבר אף אחד הסבל והיסורים כבר בלתי נסבלים זה עניין של‬ ‫של עמנו‪ ,‬להמית אותו במיתת טמיעת ההתבוללות‪ .‬עליכם להתאזר עוז להילחם‬ ‫שעה שעתים עד שהאש תגיע לכאן הכל כבר אפוף עשן ‪,‬לפי ההלכה‬ ‫נגד כל שונאינו מבית ומחוץ עד ניצחון‪ .‬כי מעט מן האור דוחה הרבה מן‬ ‫מותר לי כבר לקפוץ לאש‪ ,‬ובכך לחסוך מעצמי את כל הייסורים האלה‬ ‫החושך‪ .‬אל לכם לברוח מתוך המערכה‪ ,.‬חזקו והיו לבני חיל‪ ,‬ולה' הישועה‪.‬גם‬ ‫‪,‬הוא מתדיין אם כן לקפוץ או לא לקפוץ אל האש‪ ,‬אעפ"י שלפי ההלכה‬ ‫אל הצעירים בעלי עסק אקרא ואל הבחורים ארים קולי בקול בכי ובקשה‪ ,‬אל‬ ‫זה מותר ‪,‬והוא ממשיך וכותב ‪,‬נזכרתי בסיפור שהיה בספרד בזמן‬ ‫לכם לבלות את שעותיכם הפנויות בדברים אשר לא תשיגו מהם שום חכמה‬ ‫האינקוויזיציה ‪,‬עשיר אנוס‪ ,‬שסודו נחשף‪ ,‬ונאלץ להפקיר את כל רכושו‪,‬‬ ‫ומדע‪ ,‬בדברי הבל ושטות אשר לא ירימו את רוחכם למעלה אל על‪ .‬בלו נא‬ ‫ולברוח עם כל משפחתו ‪,‬אל מחוץ לספרד כדי להנצל‪ ,‬וכך הוא התגלגל‬ ‫עתותיכם הפ נויות בדברי חכמה ומדע אשר ירימו את רוחכם וינשאו אתכם‬ ‫והתגלגל‪ ,‬ולאחר גלגולים ונדודים ‪,‬הגיע לגיברלטר ‪,‬שם הצטרף לאחד‬ ‫מעלה מעלה‪ .‬המה רק המה יתנו לכם מטרה בחיים‪ ,‬ורק על ידם תמצאו חפץ‬ ‫ממחנות הפליטים‪ ,‬יום אחד פרצה מגיפה במחנה ‪,‬שהפילה חללים רבים‪,‬‬ ‫בחייכם על האדמה‪ ,‬ורק על ידם תשבעו רצון בכל עמלכם אשר אתם עמלים‬ ‫יום אחד מת אחד מבניו‪ ,‬ולאחריו בן נוסף ‪,‬אך העשיר לא מתייאש‪ ,‬לא‬ ‫בעבודה היום יומית שלכם‪ ,‬הם ימתיקו לכם את החיים‪ ,‬ורק על ידם תדעו‬ ‫אומר מילה ‪,‬יום אחד גם אשתו נפטרה‪ ,‬ורק אז הוא פנה אל הקב"ה‪,‬‬ ‫שאתם נוצרים למטרה רמה ונשאה אשר בשבילה נברא העולם‪ ,‬להרבות כבוד‬ ‫ואמר ‪",‬רבונו של עולם מה עוד יש לך לקחת ממני‪ ,‬מה עוד תנסה לקחת‬ ‫ה' וכבוד התורה‪ ,‬וזה כל חלקנו בחיים‪ ,‬וזולת זה מה לאנוש עלי ארץ‪ .‬במה‬ ‫ממני ‪,‬כדי שאפסיק להאמין בך ‪,‬ואפסיק לאהוב אותך‪ ,‬כך אמר אותו‬ ‫נוכל להמתיק את חיינו‪ ,‬האם לעבוד ולאכול נולדנו? אנחנו עובדים כדי שיהיה‬ ‫עשיר אנוס ‪ ,‬רבונו של עולם למרות כל מה שעבר עלי עד עכשיו‪ ,‬לא‬ ‫לנו מה לאכול‪ ,‬ואנחנו אוכלים כדי שיהיה לנו כוח לעבוד‪ .‬משל לאיש אחד‬ ‫הפסקתי להאמין בך‪ 120,000 ,‬איש נהרגו בגירוש ספרד ‪,‬אבל אני‬ ‫ששאל לחברו "על מה נחוץ לנו השמש‪ ,‬הלא אינו עושה מאומה"‪ ,‬ענהו חברו‬ ‫המשכתי להאמין בך‪ ,‬ולאהוב אותך ‪,‬הייתי במחתרת שמרתי מצוות וכל‬ ‫"ומי ילך עם הקופסא בבית המדרש לאסוף כסף‪ ,‬אם לא השמש?" וכאשר‬ ‫זה לא הצליח לשבור אותי ברחתי עזבתי את כל רכושי ולא נשברתי‬ ‫שאלהו עוד למה נחוצה לנו הקופסא? ענהו‪" :‬במה נשלם לשמש אם לא בכסף‬ ‫המשכתי לחיות כמו יהודי רציתי עוד יום אחד לשמור מצוות ואז התחלת‬ ‫הקופסא?"‪ ,‬וכאשר שאלהו עוד "אם כן‪ ,‬לא נחוץ לנו לא השמש ולא הקופסא"‬ ‫לקחת לי בן אחרי בן ולא נשברתי ‪,‬ועכשיו לקחת גם את אשתי ועדיין‬ ‫לא היה לו עוד מה להשיב כמובן‪ .‬הנמשל מובן מאליו‪ ,‬אם לא נשתדל להשיג‬ ‫לא נשברתי‪ ,‬אני עוד מאמין בך‪ ,‬עוד אוהב אותך ‪,‬מה יש לך עוד לקחת‬ ‫מטרה גבוהה ורמה בחיים‪ ,‬בשל מה כל החיים שלנו? המטרה שלנו בחיים היא‬ ‫ממני ‪,‬שיגרום לי להפסיק לאהוב אותך ולהאמין בך‪ ,‬נשארו רק שני דברים‬ ‫רק התורה הקדושה‪ ,‬זאת היא מטרתנו בחיים ולכך נוצרנו‪ .‬וכל מה שנשתדל‬ ‫‪,‬רבש"ע ‪,‬דבר אחד זה החיים שלי והדבר השני זו האמונה שלי אם אתה‬ ‫יותר להשיג את המטרה הזאת‪ ,‬יהיו החיים שווים ובריאים לנו יותר‪ .‬התאספו‬ ‫רוצה לקחת את החיים שלי בבקשה ‪,‬זה לא שלי ‪,‬זה שלך ‪,‬הנשמה לך‬ ‫נא כולכם בשעותיכם הפנויות להשיג המטרה הנעלה הזאת‪ ,‬ואיש לרעהו יאמר‬ ‫והגוף פעלך‪ ,‬אבל האהבה שלי את האמונה שלי זה לא‪ ,‬אם אתה רוצה‬ ‫חזק‪ ,‬ואז תהיו כולכם שמחים בחלקכם הטוב‪ ,‬ותהיו מאושרים כחיים וה' יהיה‬ ‫לקחת ממני את הגוף והנשמה אני אחזיר את זה ביחד עם אהבתי ועם‬ ‫בעזרכם‪( .‬רבי דניאל זליג זקש זצ"ל – חמדת דניאל)‬ ‫אמונתי לאחר שהוא מביא את המעשה הזה‪ ,‬הוא כותב‪ ,‬אני מתדיין האם‬ ‫" קום לשאלה"‬ ‫לקפוץ לאש ‪,‬ובכך לחסוך ממני שעה שעתיים של ייסורים ‪,‬או שמא לא‬ ‫שאלה‪ :‬איך יתכן שאדם אמר מילה אחת ‪,‬ובגלל זה יאסר עליו בהנאה דברים‬ ‫לקפוץ ‪,‬אבל הרי אלה הם הרגעים הכי יפים‪ ,‬אתה נמצא פנים אל פנים‬ ‫רבים?‬ ‫עם הקב"ה ‪,‬ואומר לו ‪, ,‬פה אני אוהב אותך‪ ,‬פה אני ממליך אותך‪ ,‬פה‬ ‫תשובה‪ :‬אם אחד נדר שלא להנות ממאכלים מסוימים וכדומה‪ ,‬ושמע חברו‬ ‫אני משתייך אליך ‪,‬אז בדיוק עכשיו אני אקפוץ לאש ‪,‬לא ‪,‬אני החלטתי‬ ‫ואמר "ואני" בתוך כדי דבור‪ ,‬חל על השני כל האיסורים שנדר הראשון‪.‬‬ ‫שאני אלחם עוד רגע ועוד רגע‪ ,‬ובכל רגע כזה אני אוהב אותך‪.‬‬ ‫[שו"ע יו"ד סימן רכ״ט‪( .].‬שוהם קרבניט)‬ ‫(פרקי מחשבה מר'בי עזריאל טאובר זצ"ל)‬ ‫החכם יודע ערך נפשו‪ ,‬ולא יאבדנה בדברי הבל‪(.‬כתר חוכמה)‬ ‫הנסיון דבר גדול הוא למי שעמד כנגדו ונצחו ‪(.‬אומר לגולגולת)‬ ‫השגחתו יתברך‪ ,‬הוא לפי מדת הבטחון שהאדם משליך יהבו‪ ,‬על בוראו יתברך‪( .‬חזון איש)‬