המאור שבתורה · HAMOER SHEBATORAH — תולדות (2026-11-09)

לעילוי נשמת ר' דב בן ר' מאיר יוסף ז"ל
664
תולדות
סוד השפעתו הגדולה של רבי משה טרוק זצ"ל ,מנהל תלמוד תורה "יסודי יש ָּתם ֵׁ
ישב יש ָש ֶדה וְ יַעֲ קֹב ִּא ׁ
יש י ֵֹד ַע צַ יִּ ד ִּא ׁ
וַ ִּּיגְ דְּ ל ּו הַ ְ ּנ ָע ִּרים וַ יְ ִּהי ֵע ָשו ִּא ׁ
התורה" בתל אביב ,בחינוך התלמידים גנוז היה בעצם אישיותו .לא הסמכות אֹהָ ִּלים :יש לדקדק בשינוי הלשון ,אצל עשו לא נאמר שהיה ׳איש ציד׳ -
וכח ההרתעה הם שעמדו לו ,אלא בעיקר אישיותו המיוחדת והמופתית".הענין כלומר איש שעושה צידה בפועל ,אלא נאמר "איש ידע ציד" ,בעוד אצל
של דוגמא אישית״ -אמר רבי משה לימים באוזני מחנכים " -אינו רק מה יעקב נאמר שהיה "יושב או הלים" ,ולא נאמר בו שהיה "יודע ספר"
שהתלמידים רואים .אלא אף מה שהמחנך עושה בחדרי חדרים עלול להשפיע וכדו׳,ואמר על כך רבי אליהו ברוך פינקל זצ״ל מראשי ישיבת ימיר׳ ,כי
על החניך .לחניכים יש חוש-ריח מפותח לזהות את אישיותו של המחנך. אכן שינוי לשון זה מלמד על ההבדל המהותי בין יעקב לעשו ,שהוא גם
בילדים קיים חוש הבחנה המרגיש בין אמת לזיוף; בין היוצא מן הלב לנאמר שורש ההבדל בין ישראל לעמים.אצל האומות ניתן ערך מרכזי לידיעת
מן השפה ולחוץ" .רבי משה עמד ב׳מבחן' האמור .הרוממות הנפשית ,יראת- החכמה ,ובעיניהם יש מעלה בקניית שם תואר של ידיעת חכמה ,ומי
השמים ,הצדקות ,האצילות ,הענווה והתום ששפעו ממנו -הקרינו לליבותיהם שנושא תואר -הרי הוא נכבד בעיניהם.שורש רע זה היה קיים כבר אצל
של התלמידים הרבים ,והיוו עבורם דוגמא לצורתו של מחנך עשו ,לפיכך הוא היה נקרא "יודע ציד".לא כן אצל ישראל ,כי ב"חכמת
בישראל.התלמידים מעידים כי לא ראו אותו אף פעם כועס או מתעצבן .דבר התורה׳ אין התואר בא אלא כסימן לבעל החכמה ,אך כל המהות של בעל
לא הוציא אותו משיווי-משקלו .תמיד שמר על מנוחת-נפש ושלווה .וחרף זאת תורה הוא בכך שהוא יושב ולומד בפועל " -איש תם יושב אוהלים" ,אבל
הנוכחות שלו כמו הטילה משמעת ברזל .היתה מפניו יראת-הכבוד והביטו מי שיודע איך ללמוד אך בפועל אינו לומד ,אין בו שום מעלה...וכבר
עליו בהערכה עצומה .גם אם מטבע־הדברים נוצרו מפעם לפעם חיכוכים ואי- מפורסמת האמרה המיוחסת לרבי חיים מבריסק זצ"ל ,שה׳למדן׳ אינו מי
הבנ ות בינו לבינם ,כמקובל ביחסי מחנך עם תלמידיו ,קיבלו את תוכחתו שיודע ללמוד ,כי אם מי שלומד ,כמו שלהבדיל ׳גנב׳ אינו מי שיודע לגנוב,
ומוסריו באהבה ובהבנה(.דמותו של מחנך) אלא מי שגונב (לאוהבי תורתך)
בלא ליאות ,,רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל הדריך מחנכים והורים :התייחסו הולֵ ְך ָלמוּת וְ ָל ּ ָמה ּזֶה ִּלי ְ ּבכ ָֹרה :מופלא להתבונן ,אמר
וַ יֹּאמֶ ר ֵע ָשו ִּה ּנֵה ָאנ ִֹּכי ֹ
לילדיכם בסבלנות ,הקשיבו להם בתשומת לב .כה רבים ההורים והמורים מרן החפץ חיים זצ"ל ,כיצד אותו דבר לאדם אחד נותן חיזוק והתעלות
ששומעים את ילדיהם ׳באוזן אחת' ,תוך עיסוקים שונים ופיזור הדעת .זו אינה ולשני נותן התפרקות ורדיפה אחרי הבלים.הנה חז״ל אמרו (ברכות דף ה).
הקשבה .הקשבה פירושה להמתין ולהתעכב (רש״י ברכות ו ע״א) ,להפסיק אם רוצה האדם להלחם עם היצר הרע יזכיר לו יום המיתה ,כיון שעל ידי
כל עיסוק ולהתמקד בדובר ובדבריו! ועוד :לנקוט לשון רכה ,ולעולם לא להעיר זכירת יום המיתה נזכרים שיש דין וחשבון ,נזכרים שהעולם הוא לא הפקר,
מתוך כעס או רוגז .ודאי שלא לפרוק מתיחויות על ראש הילד .ומי שאינו שהעולם הזה הוא עולם חולף ובטל ,וצריכים להשקיע בעיקר שהוא חיי
יכול לנקוט בלשון רכה ,פטור ממצות חינוך ותוכחה! ידחה ביקורתו עד לשעה הנצח ,כך זה אצל אדם שתופס את "יום המיתה" בהסתכלות תורנית.אך
ניחוחה של ישוב הדעת ,וכשיהיה רגוע לחלוטין יחשב את המלים שיאמר. אותה זכירת "יום המיתה" מביאה את הרשע להרגשה של "אכול ושתה
וכשיאמרן ,יאמרן באהבה (...רבינו האור לציון)
כי מחר נמות" ,לנצל את העולם הזה לעוד הבלים ולהמשיך לחיות חיי
ריקנות .כי מי שהחיים אצלו הם למטרה הראויה.,להשלים את נשמתו
מעל לכל הכללים ,מעבר לכל היסודות ,גרס רבי אליהו דסלר זצ"ל(מכתב ולהתקדם לעבודת ה /כשנזכר ביום המיתה מתעורר לנצל יותר את החיים,
מאליהו) כי הכלל הראשון והיסוד הראשי בחינוך -הינו הדוגמא האישית .רבי ומי שאצלו החיים הם עולם של בילוי אין לו בעולמו יותר מבילוי.
אליהו מבעד לדמותו כ'מחנך' -נשתקפה מהותו כ'מחונך' בכל הליכותיו, (אוהבי תורתך)
ובפרט באותם פרטים שדרש הוא מחניכיו ,תלמידיו.כחניך בית מדרשה של
קלם ,קיבל רבי אליהו ,כי הדוגמא האישית מהוה את כח ההשפעה ואמצע דום :ו כי בשל התבטאות אחת של עשיו נקבע כך שמו ַעל ּ ֵכן ָק ָרא ְ ׁשמוֹ אֱ ֹ
החינוך המועיל ביותר .משום כך היה אומר ,כי אב השואף שבנו יעסוק בתורה לדורות.ברם ,לא היתה זו סתם התבטאות שיצאה כבמקרה מתוך פיו של
-אינו יכול להסתפק בכך שיסביר לו את חשיבות לימוד התורה ,אלא צריך מעשה זה ,של קניית נזיד עדשים תמורת הבכורה ,תמורת המעמד הרוחני
לדאוג לכך שהבן יווכח במו עיניו כי אביו משקיע את מירב מעייניו בעסק העליון ,תמורת העבודה בבית המקדש ,אינו אלא ביטוי למהותו ולאורח
התורה אף הוא מצא לכך אסמכתא מן המקרא" :ולמדתם אותם את בניכם", חייו של עשיו .היתה זו שיטת חיים עלובה ,שכל תוכנה לא היה אלא
כיצד? " -לדבר בם בשבתך בביתך"(.מחנך לדור) החלפת והמרת עולם חולף בעולם עומד ,התיחסות של בוז והשפלה לכל
דבר שריח קדושה ורוחניות נודף ממנו ,והכל תמורת הנאה קטנה וחולפת,
נשאל רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל על אלו נקודות יש לדבר באסיפת כדי לזכות בכף של נזיד חמים ,אשר לאחר שעה לא ישאר ממנו כל רושם.
חיזוק להורי תלמידים.וראשית אמר שיש להזהיר את ההורים שלא ילחיצו את על ציר עלוב זה סבבו כל ימי חייו .ההרגשה כי "הנני הולך למות" הביאה
הילד ,ולא ידרשו ממנו יותר מדי.ופעמים יש הורים לחוצים שרוצים שכבר אותו לדגול בשיטת הפקת הנאה מירבית" ,אכול ושתה כי מחר נמות".
בגיל קטנות ישב הילד על ידם בבית הכנסת כל זמן התפילה ,ויתפללו מתחילה נזיד העדשים לא היה מקרה עובר .היתה זו חוליה בתוך שיטת חיים
ועד סוף ,ואינם מבינים שסוף סוף הוא ילד .ויותר חשוב מזה הוא להרגיל את עלובה( ...טללי אורות בשם האדמו״ר מסקולן)
הילד שמה שהוא מתפלל ־ שיהיה טוב וכהוגן ,וטוב מעט בכוונה מהרבות
בלא כוונה .וכך היה נוהג רבי מיכל יהודה בעצמו בעת שהיו ילדיו קטנים. ֱהוֵה גְ ִּביר ְל ַאחֶ יך .ר׳ יהושע צייטלין משקלוב זצ״ל היה עשיר מופלג ומקורב
שכאשר היו מגיעים באמצע התפילה לא ביקש שיתחילו להתפלל מתחילתה, לשלטון ,אך למרות עיסוקיו הרבים ,הקדיש שעות רבות בכל יום לעשיית
אלא לימדם להתפלל היטב את מה שהם מתפללים .״מה שהינך מתפלל חסדים.אמר רבי חיים מוולוזיין זצ״ל ,שר׳ יהושע זכה לתורה וגדולה ,מפני
תתפלל טוב ,ברכות השחר ־ תגיד טוב ,ברכות קריאת שמע ושמונה עשרה ־ שהוא קיים בעצמו ׳הוי גביר לאחיך׳ -כי על אף שהוא ׳גביר׳ ,הוא נשאר
תגיד טוב ,קריאת התורה ־ שישמע חלק״ .והעיקר לא להלחיץ את הילד ,ולא גם אח וקרוב לכל אדם מישראל ,ואת עושרו הוא מנצל למען אחיו כדי
הילד. על התפילה את ח״ו להשניא שגם הם יהנו מהיותו ׳גביר׳!( .ילקוט מאיש לרעהו)
(דבר זה רבינו הגדול אמרו)
ז
" פרפראות" יש ֹור הָ לַ ְך
לום ו ְּב ִּמ ׁ
ּתוֹ ַרת אֱ מֶ ת הָ יְ ָתה ְ ּב ִּפיה ּו וְ ַעוְ ָלה לֹא נִּ ְמצָ א ִּב ְש ָפ ָתיו ְ ּב ָׁש ֹ
היה דרשן אחד שהיה דורש בכל פעם דרשות קצרות ,והנה פתאום ביום אחד ִּא ִּּתי וְ ַר ִּ ּבים הֵ ִּ ׁשיב מֵ ָע ֹון :בזמן השואה היתה קבוצה מחתרתית שכונתה
הוא התחיל לדרוש ודרש ודרש בלי סוף .לבסוף נודעה הסיבה מדוע הוא בשם "מתיסובצים" מנהיגם היה מתתיהו גלמן ,מוינא ,הוא היה ממשפחה
האריך הפעם.הוא סיפר שבכל פעם שמתחיל לדרוש ,הוא לוקח סוכריה בפיו חילונית אבל בגיל 15לאחר שהכיר את הרבי מטשורטקוב הוא חזר
ומוצץ ודורש ,וכשהסוכריה נגמרה אז הוא מסיים את דרשתו .והפעם ,לא היה בתשובה ,הוריו לא הסכימו עם דרכו ,והוא ברח מביתו לפולין ,ולבסוף
מספיק אור בבית והשעה היתה מאוחרת ובמקום סוכריה ,הוא הכניס לפיו נעשה מנהיג של כל החבורה שם ,כאשר הגרמנים כבשו את פולין ,יצאה
כפתור גדול והתחיל למצוץ ולדרוש ,אבל הכפתור נשאר שלם עם כל גזירה ,שכל יהודי צריך לגזוז את זקנו ופיאותיו ,אחרת לא יקבל מנת לחם
המציצותבזמן הזה)
,ויוכרח לחלל שבת ,הוא פסק לבני חבורתו אנחנו לא נכנע הגרמנים ,לא
" " רוצים לקחת רק את הגוף שלנו ,אלא בעיקר את הנשמה ,ואת התורה
הטעם שמברכות הנשים "שעשני כרצונו" ,לפי שבבריאת האדם נמלך הקב"ה שלנו ,אנחנו בין כה וכה נמות ,לכל הפחות נמות עם הגמרא ביד ,אנחנו
עם המלאכים ,כמו שמובא במדרש ובריאת האשה לעומת זאת עשה השם לא נכנע ,הוא פסק שזו גזירת שמד ,וכל הקבוצה שלו ירדה למחתרת,
ברצונו לבד ולא נמלך עם אף אחד( .ישועות יעקב) ושם המשיכו ללמוד תורה ,הם היו האחרונים שנשארו בגיטו וורשא הבוער
,והם קפצו מתוך המקלטים שלהם אל תוך האש ,כשהגמרא בידיהם
" פי כתבם" ,וקריאת שמע ישראל על שפתותיהם ,וקידשו שם שמים ,ביומן שכתב
דעו נא יקירי ,כי כמעט כל העולם הוא לנגדכם ,לא לבד שונאינו ומנדינו
אחד מאחרוני השרידים של המתיסובצים הללו נמצא כתוב :נשארתי
מבחוץ כי גם בשורותינו פנימה יש לנו שונאים רבים האורבים לנפש החיונית
לבד אין כבר אף אחד הסבל והיסורים כבר בלתי נסבלים זה עניין של
של עמנו ,להמית אותו במיתת טמיעת ההתבוללות .עליכם להתאזר עוז להילחם
שעה שעתים עד שהאש תגיע לכאן הכל כבר אפוף עשן ,לפי ההלכה
נגד כל שונאינו מבית ומחוץ עד ניצחון .כי מעט מן האור דוחה הרבה מן
מותר לי כבר לקפוץ לאש ,ובכך לחסוך מעצמי את כל הייסורים האלה
החושך .אל לכם לברוח מתוך המערכה ,.חזקו והיו לבני חיל ,ולה' הישועה.גם
,הוא מתדיין אם כן לקפוץ או לא לקפוץ אל האש ,אעפ"י שלפי ההלכה
אל הצעירים בעלי עסק אקרא ואל הבחורים ארים קולי בקול בכי ובקשה ,אל
זה מותר ,והוא ממשיך וכותב ,נזכרתי בסיפור שהיה בספרד בזמן
לכם לבלות את שעותיכם הפנויות בדברים אשר לא תשיגו מהם שום חכמה
האינקוויזיציה ,עשיר אנוס ,שסודו נחשף ,ונאלץ להפקיר את כל רכושו,
ומדע ,בדברי הבל ושטות אשר לא ירימו את רוחכם למעלה אל על .בלו נא
ולברוח עם כל משפחתו ,אל מחוץ לספרד כדי להנצל ,וכך הוא התגלגל
עתותיכם הפ נויות בדברי חכמה ומדע אשר ירימו את רוחכם וינשאו אתכם
והתגלגל ,ולאחר גלגולים ונדודים ,הגיע לגיברלטר ,שם הצטרף לאחד
מעלה מעלה .המה רק המה יתנו לכם מטרה בחיים ,ורק על ידם תמצאו חפץ
ממחנות הפליטים ,יום אחד פרצה מגיפה במחנה ,שהפילה חללים רבים,
בחייכם על האדמה ,ורק על ידם תשבעו רצון בכל עמלכם אשר אתם עמלים
יום אחד מת אחד מבניו ,ולאחריו בן נוסף ,אך העשיר לא מתייאש ,לא
בעבודה היום יומית שלכם ,הם ימתיקו לכם את החיים ,ורק על ידם תדעו
אומר מילה ,יום אחד גם אשתו נפטרה ,ורק אז הוא פנה אל הקב"ה,
שאתם נוצרים למטרה רמה ונשאה אשר בשבילה נברא העולם ,להרבות כבוד
ואמר ",רבונו של עולם מה עוד יש לך לקחת ממני ,מה עוד תנסה לקחת
ה' וכבוד התורה ,וזה כל חלקנו בחיים ,וזולת זה מה לאנוש עלי ארץ .במה
ממני ,כדי שאפסיק להאמין בך ,ואפסיק לאהוב אותך ,כך אמר אותו
נוכל להמתיק את חיינו ,האם לעבוד ולאכול נולדנו? אנחנו עובדים כדי שיהיה
עשיר אנוס ,רבונו של עולם למרות כל מה שעבר עלי עד עכשיו ,לא
לנו מה לאכול ,ואנחנו אוכלים כדי שיהיה לנו כוח לעבוד .משל לאיש אחד
הפסקתי להאמין בך 120,000 ,איש נהרגו בגירוש ספרד ,אבל אני
ששאל לחברו "על מה נחוץ לנו השמש ,הלא אינו עושה מאומה" ,ענהו חברו
המשכתי להאמין בך ,ולאהוב אותך ,הייתי במחתרת שמרתי מצוות וכל
"ומי ילך עם הקופסא בבית המדרש לאסוף כסף ,אם לא השמש?" וכאשר
זה לא הצליח לשבור אותי ברחתי עזבתי את כל רכושי ולא נשברתי
שאלהו עוד למה נחוצה לנו הקופסא? ענהו" :במה נשלם לשמש אם לא בכסף
המשכתי לחיות כמו יהודי רציתי עוד יום אחד לשמור מצוות ואז התחלת
הקופסא?" ,וכאשר שאלהו עוד "אם כן ,לא נחוץ לנו לא השמש ולא הקופסא"
לקחת לי בן אחרי בן ולא נשברתי ,ועכשיו לקחת גם את אשתי ועדיין
לא היה לו עוד מה להשיב כמובן .הנמשל מובן מאליו ,אם לא נשתדל להשיג
לא נשברתי ,אני עוד מאמין בך ,עוד אוהב אותך ,מה יש לך עוד לקחת
מטרה גבוהה ורמה בחיים ,בשל מה כל החיים שלנו? המטרה שלנו בחיים היא
ממני ,שיגרום לי להפסיק לאהוב אותך ולהאמין בך ,נשארו רק שני דברים
רק התורה הקדושה ,זאת היא מטרתנו בחיים ולכך נוצרנו .וכל מה שנשתדל
,רבש"ע ,דבר אחד זה החיים שלי והדבר השני זו האמונה שלי אם אתה
יותר להשיג את המטרה הזאת ,יהיו החיים שווים ובריאים לנו יותר .התאספו
רוצה לקחת את החיים שלי בבקשה ,זה לא שלי ,זה שלך ,הנשמה לך
נא כולכם בשעותיכם הפנויות להשיג המטרה הנעלה הזאת ,ואיש לרעהו יאמר
והגוף פעלך ,אבל האהבה שלי את האמונה שלי זה לא ,אם אתה רוצה
חזק ,ואז תהיו כולכם שמחים בחלקכם הטוב ,ותהיו מאושרים כחיים וה' יהיה
לקחת ממני את הגוף והנשמה אני אחזיר את זה ביחד עם אהבתי ועם
בעזרכם( .רבי דניאל זליג זקש זצ"ל – חמדת דניאל)
אמונתי לאחר שהוא מביא את המעשה הזה ,הוא כותב ,אני מתדיין האם
" קום לשאלה" לקפוץ לאש ,ובכך לחסוך ממני שעה שעתיים של ייסורים ,או שמא לא
שאלה :איך יתכן שאדם אמר מילה אחת ,ובגלל זה יאסר עליו בהנאה דברים לקפוץ ,אבל הרי אלה הם הרגעים הכי יפים ,אתה נמצא פנים אל פנים
רבים? עם הקב"ה ,ואומר לו , ,פה אני אוהב אותך ,פה אני ממליך אותך ,פה
תשובה :אם אחד נדר שלא להנות ממאכלים מסוימים וכדומה ,ושמע חברו אני משתייך אליך ,אז בדיוק עכשיו אני אקפוץ לאש ,לא ,אני החלטתי
ואמר "ואני" בתוך כדי דבור ,חל על השני כל האיסורים שנדר הראשון. שאני אלחם עוד רגע ועוד רגע ,ובכל רגע כזה אני אוהב אותך.
[שו"ע יו"ד סימן רכ״ט( .].שוהם קרבניט) (פרקי מחשבה מר'בי עזריאל טאובר זצ"ל)
החכם יודע ערך נפשו ,ולא יאבדנה בדברי הבל(.כתר חוכמה)
הנסיון דבר גדול הוא למי שעמד כנגדו ונצחו (.אומר לגולגולת)
השגחתו יתברך ,הוא לפי מדת הבטחון שהאדם משליך יהבו ,על בוראו יתברך( .חזון איש)
