gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

באר הגן · BEER HAGAN — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: באר הגן · BEER HAGAN

שבוע: תולדות (2026-11-09)

באר הגן · BEER HAGAN — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫שיחות מלוה מלכה‬ ‫מוצאי שבת קודש‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫אור לכ"ח מרחשון תשפ"ז‬ ‫בבית המדרש 'רבינו חנה' קאלאשיץ‬ ‫בני ברק תובב"א‬ ‫ישמח לב מבקשי השם‬ ‫בס"ד מגישים אנו בזה‬ ‫שיחות מלוה מלכה‬ ‫ערוך ומסודר לטובת דורשי ומבקשי תורה וחסידות‬ ‫ופונים אנו בזה בקריאה של חיבה‬ ‫להיות שותפים לזכות את ישראל‬ ‫וזכות התורה וזכות הצדיקים יגן בעדכם באלף המגן‬ ‫החפצים לקחת חלק בזיכוי הרבים להעמיד בסיס איתן‬ ‫אפשר לפנות להמייל של המערכת ‪Bhagan111@gmail.com‬‬ ‫או בטלפון של השיעורים‬ ‫ארץ ישראל‪ | 073-888-1889 :‬ארה"ב‪ | 1-518-613-0137 :‬אנגלי'‪020-8147-7102 :‬‬ ‫ולהשאיר הודעה ברורה בשלוחה ‪6-1‬‬ ‫כמו"כ אפשר לפנות‬ ‫בארה"ק‪050-410-7962 :‬‬ ‫בחו"ל‪00447432097989 :‬‬ ‫פרנס הגליון ‪ -‬פרשת תולדות‬ ‫נדבת‬ ‫משפחת מאנדל‬ ‫ניו יארק‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫אמם מרת טויבא אסתר ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' יהושע יהודה ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫יו"ל‬ ‫ע"י מערכת "באר הגן"‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫מאמר פ˙יחה‬ ‫‪ ‬ברכת אברהם נמשכת לדורות ‪‬‬ ‫קראנו היום בתוה"ק הכתוב )כד‪ ,‬א( "ואברהם זקן בא בימים וה׳ ברך את אברהם‬ ‫בכל"‪ ,‬ומובא בספה״ק נועם אליעזר להרה"ק מסקולען זי"ע‪ ,‬דהנה תיבת 'את' בא‬ ‫לרבות כמבואר בחז״ל )פסחים כב‪ .(:‬ובכן מבאר מכוון הכתוב 'וה' ברך את אברהם'‪ ,‬את‬ ‫לרבות את הדורות הבאים אחריו‪ ,‬שגם הם נכללים בברכת השי"ת שבירכו בכל‪ ,‬ויה"ר‬ ‫שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫מלוה מלכה‬ ‫‪ ‬במשנת בעל הילולא ‪‬‬ ‫~ תיקוני עוונות ע"י מלוה מלכה ~‬ ‫היום ברכנו חודש כסלו‪ ,‬והתפללנו התפילה 'מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם‬ ‫מעבדות לחירות‪ ,‬הוא יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ חברים‬ ‫כל ישראל'‪.‬‬ ‫ובספה״ק 'אמרי יעקב' להרה״ק מהר״י מפשעווארסק זי״ע )שהיום היה הילולא דיליה(‬ ‫בפרשת ויצא‪ ,‬מאריך במעלת וחשיבות סעודת מלוה מלכה‪ ,‬ומביא שם בתוך הדברים‬ ‫ביאור בתפילה זו בשם רבו המובהק הרה״ק מקאלאשיץ זי״ע‪ ,‬דידוע שאחד מן‬ ‫התיקונים לחטאים חמורים רח"ל‪ ,‬הוא‪ ,‬שעורכים סעודה לרעים וידידים לשבת גם יחד‬ ‫ג‬ ‫כאחים‪ ,‬כגון בסעודת מלוה מלכה‪ ,‬ובתיבות 'נדחנו מארבע כנפות' נרמז שם חב״ו‬ ‫המסוגל לתיקון‪ .‬וזהו כוונת אמרו‪' ,‬ויקבץ נדחינו מארבע כנפות' ‪ -‬האיך אפשר לקבץ‬ ‫הניצוצות שנתפזרו בעווה"ר מחמת חטאים‪ ,‬על ידי 'חברים כל ישראל' ‪ -‬שיתחברו בני‬ ‫ישראל יחדיו‪ ,‬שגדול כח האחדות והריעות בין איש לרעהו לכפר עוונות‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫והרה"ק מהר"י זי"ע מוסיף שם על דברי רבו‪' ,‬ויש בזה חידוש גדול‪ ,‬דהנה ידוע‬ ‫ומבואר בספרים הקדושים כמה וכמה ענינים לתיקון החטא‪ ,‬כל אחד כותב כפי דרכו‪,‬‬ ‫זה בכה וזה בכה‪ ,‬ואילו כ"ק מורי ורבי אמר‪ ,‬שגם אכילת סעודת מלוה מלכה ברוב עם‬ ‫היא בכלל תיקוני החטא‪ ,‬ויש להבין מזה עוצם יקרת מעלתה של סעודת מלוה מלכה'‪,‬‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫~ וימלא משאלותנו בסעודת מלוה מלכא ~‬ ‫ובהמשך דבריו מביא עוד בשם חמיו הרה״ק רבי איציקל זי״ע‪ ,‬מה שראה בכתב יד‬ ‫הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע שכתוב שם בשם הרה״ק רבי אלעזר מליזענסק זי״ע‪,‬‬ ‫שסעודת מלוה מלכה היא מן הזמנים המסוגלים לפעול כל טוב‪ ,‬הן בריאות הגוף והן‬ ‫פרנסה‪ ,‬והמשילו במשל למלך שבא למקום אחד‪ ,‬וכל בני המקום היו עניים‪ ,‬וקיבלוהו‬ ‫בכבוד גדול‪ ,‬הכינו סעודה מפוארה ורחבת ידים ברוב מטעמים לכבודה של מלכות‪,‬‬ ‫עד כדי שלא היה ניכר שום סימן של עניות ודחקות‪.‬‬ ‫אמנם כשהגיע הזמן שהמלך התכונן לצאת לדרכו ולעזוב את העיר ויפלו לפני רגליו‬ ‫להחתנן לו במר לבבם על מצבם השפול ועניותם הגדולה‪ ,‬ושפכו שיח לפניו שיחוס‬ ‫על עם עני ואביון וירחם להספיק להם די מחסורם אשר חסר להם‪.‬‬ ‫וכן הוא הענין‪ ,‬דבשבת קודש מקבלים אנו פני המלך‪ ,‬ואין אנו מבקשים מאומה‪ ,‬אף‬ ‫על פי שגדול ונשגב קדושת היום‪ ,‬מקיימים ישמחו במלכותך שומרי שבת‪ ,‬אמנם‬ ‫במוצאי שבת קודש‪ ,‬בשעה שנפרדים מן המלך‪ ,‬אז הוא הזמן לבקש מלפניו כל‬ ‫משאלות לבבנו לטובה‪.‬‬ ‫ויהי רצון שנזכה לכל השפעות טובות‪ ,‬אמן ואמן‪.‬‬ ‫ד‬ ‫הרה"ק הרבי ר' צבי הירש מרימנוב זי"ע‬ ‫ל' מרחשון תר"ז‬ ‫~ קביעת זמן היארצייט ~‬ ‫בענין זמן היארצייט‪ ,‬שמעתי מהרה״ח ר׳ יוסף מאיר שווארץ שליט״א מב"ב‪ ,‬שאביו‬ ‫נפטר גם כן ביום ל׳ חשון‪ ,‬ושאל את הגאון בעל שבט הלוי זצ״ל האיך לנהוג בענין‬ ‫היארצייט‪.‬‬ ‫והשיב לו‪ ,‬דאם ביא"צ הראשון לא היה יום ל' בחודש חשון‪ ,‬הרי הוחזק היארצייט‬ ‫תמיד על יום כ״ט חשון‪ ,‬ואפילו בשנים שיש בהם ל׳ חשון )כדעת המג"א בסי' תקס"ח(‪.‬‬ ‫רק ביום ל׳ חשון יאמר קדיש אחד‪ .‬א"כ לפ"ז כאשר בשנת תר"ח )יא"צ הראשון של הרבי‬ ‫ר' הערש זי"ע( לא היה ל' חשון‪ ,‬הרי היא"צ גם השנה ביום כ"ט מרחשון‪.‬‬ ‫~ כי עבד נאמן קראת לו ~‬ ‫הרה״ק רבי מרדכי חיים מסלאנים זי״ע סיפר‪ ,‬שפעם אחת שבת הרה״ק האוהב‬ ‫ישראל מאפטא זי״ע ברימנוב‪ ,‬אצל הרה״ק הרמ"מ מרימנוב זי״ע‪ ,‬ובאותם הימים היה‬ ‫הרה״ק רבי הערש זי״ע משמש בקודש אצל רבו‪.‬‬ ‫וביום השבת‪ ,‬אחר תפלת הלחש של מוסף‪ ,‬יצא הרה"ק מאפטא‪ ,‬וכשחזר כבר‬ ‫התחילו חזרת הש״ץ‪ ,‬ועל כן נשאר עומד במערב בית המדרש‪ ,‬ושם אמר קדושת כתר‪,‬‬ ‫וראה שם את הרבי ר' הערש זי"ע עומד ואומר כתר‪ .‬ונתפלא מאד לראות איש העומד‬ ‫בפאתי ביהמ"ד אומר כתר בהתלהבות גדולה כזאת‪ .‬אמנם לא ידע מי הוא‪ ,‬ואחר כך‬ ‫בעת עריכת השלחן ראהו שהוא זה שמחלק הבילקעס‪ ,‬ואמר 'וכי חידוש שהרבי‬ ‫מענדעלע גדול כל כך‪ ,‬כשיש לו גבאי כזה‪'...‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ה‬ ‫ובספר 'זכרון אשר'‪ ,‬שחיברו הרה״ח ר׳ אנשיל עדלשטיין ז״ל מחסידי קאסוב‪ ,‬מסופר‬ ‫שפעם שאלו חסידים את הרה״ק בעל תורת חיים מקאסוב זי״ע‪ ,‬אם לנסוע אל הרה״ק‬ ‫רבי הערש מרימנוב זי״ע שהגיע לבקר במחוז מארמאראש‪ ,‬והשיב להם שבוודאי‬ ‫שילכו אליו‪ ,‬כי ראה על מצחו חקוק "יהושע משרת משה"‪.‬‬ ‫*‬ ‫מובא בספר 'שיחות יקרים' )עובדות שסיפר הרב ר' טוביה לייב שטערן זצ"לא מכמה צדיקים‬ ‫שהסתופף בצילם‪ ,‬ובנו ר' אלימלך זאב ז"ל רשם הדברים על גבי הכתב(‪ ,‬מה שבדידיה הוה עובדא‪,‬‬ ‫שפעם שהה רבי טוביה לייב במרחץ קרעניץ )בשנת תרנ"ח( אצל הרה"ק משינאווא זי"ע‬ ‫ולא היה להרה"ק ביהמ"ד להתפלל ועשו שאטער גדול מנסרים ושם התפללו וגם שם‬ ‫אכלו סעודת שבת קודש‪ ,‬ואת השאטער לא כיבדו ולא ניקו אותה משיירי המאכל‬ ‫הנשפכים ארצה והיה לו למורת רוח שהצדיק יתפלל במקום שאינו מכובד‪ ,‬ולקח רבי‬ ‫טובי' לייב מכבדת וניקה את השאטער‪ ,‬ובעת עבודתו אמר בלבו הנה מן הצורך היה‬ ‫לכוון איזה כוונה בעת כיבוד בית התפילה של הצדיק‪ ,‬אבל מה אעשה שאיני בעל‬ ‫כוונות על כן יהי לרצון כאילו כיוונתי הכוונות שכיוון הרה"ק ר' צבי מרימנוב זי"ע בעת‬ ‫שכיבד בית מדרשו של הרה"ק רבי מנחם מענדיל זי"ע‪.‬‬ ‫ויהי בעת בא הרה"ק משינאווא אל פתח השאטער נעמד על מקומו ולא המשיך‬ ‫בדרכו‪ ,‬ושאל מי הוא אשר כיבד את המקום הלזה?! והיה לפלא גדול‪ ,‬שמעולם לא‬ ‫התייחס לדברים כאלו כלל‪ ,‬וראו בחוש שהרגיש ברוח קדשו שהיה כאן איזה עבודה‬ ‫קדושה בכיבוד המקום‪ .‬והוא לא נכנס עד אשר הביאו לפניו את רבי טובי' לייב‪ ,‬ויאמרו‬ ‫לו כי הוא זה‪.‬‬ ‫~ מידת ההשתוות ~‬ ‫הרה״ק מהר״י מפשעווארסק זי״ע סיפר‪ ,‬שהרה״ק מצאנז זי״ע נסע פעם לשבת פרה‬ ‫אל הרה״ק הרבי ר' הערש זי״ע‪ ,‬וכשבא אצלו שאלו הרבי רבי הערש‪' ,‬צאנזער רב‪,‬‬ ‫וואס טוט איר דא?!'‪ ,‬והשיבו הדברי חיים‪ ,‬שקבלה בידו שעל שבת פרה צריכים להיות‬ ‫אצל צדיק הדור‪ .‬וסבר וקיבל‪.‬‬ ‫א‪ .‬נכדו היה הרה"ג רבי מנחם זאב שטערן זצ"ל אב"ד גבעת שאול חותן כ"ק אדמו"ר מהרי"א מסקולען‬ ‫זצ"ל‪.‬‬ ‫ו‬ ‫והפליא הרה״ק מצאנז זי"ע את מדת ההשתוות של הרבי ר' הערש‪ ,‬דבתחילה היה‬ ‫לפלא בעיניו על מה בא אליו‪ ,‬וכשאמר לו שבא משום שצריכין להיות אצל צדיק הדור‪,‬‬ ‫קיבל דבריו בשוה נפש‪ ,‬ולא נתפעל כלל מזה שהוא מחזיקו לצדיק הדור‪.‬‬ ‫~ עמד בעשר נסיונות ~‬ ‫הרה״ק מסאטמאר זי״ע סיפר‪ ,‬שזקינו הרה״ק בעל ייטב לב זי״ע היה רגיל לנסוע‬ ‫לרימנוב ליום ל״ד בעומר‪ ,‬יומא דהילולא של הרה״ק הרמ"מ מרימנוב זי״ע‪ ,‬וכן היו‬ ‫נוסעים לשם עוד רבים מצדיקי הדור‪ ,‬והיה שם קיבוץ גדול‪.‬‬ ‫בשנה אחת‪ ,‬אחר תפלת מנחה‪ ,‬הלך הייטב לב לטייל יחד עם הרה״ק רבי אליעזר‬ ‫מדזיקוב זי״ע שהיה מחותנו )כי בנו הרה"ק מראזוואדוב זי"ע היה חתן הייטב לב(‪ ,‬ודיברו‬ ‫בדברים העומדים ברומו של עולם‪ ,‬וכבר הרחיקו לכת מבית המדרש‪ ,‬ובינתיים התחילו‬ ‫להתפלל מעריב‪ .‬הרה״ק הרבי ר' הערש התפלל בבית המדרש‪ ,‬וכשהגיע לספירת‬ ‫העומר‪ ,‬ספר בקול רעש ובהתלהבות אש קודש‪ ,‬עד שאף במקום הרחוק שעמדו שם‬ ‫שמעו קול ספירתו‪ ,‬ונתפעל הייטב לב מאד משמיעת ספירה כזאת‪ ,‬ואמר לו רבי‬ ‫אליעזר‪' :‬מחותן‪ ,‬מה אתם מתפעלים כל כך‪ ,‬הלא הוא נתנסה בעשרה נסיונות‬ ‫כאברהם אבינו‪ ,‬ועמד בכולן'‪ ,‬כי עברו עליו ענינים קשים מאד בחייו‪ ,‬וקיבל הכל‬ ‫באהבה ובשמחה‪.‬‬ ‫~ פניו כפני מלאך ~‬ ‫בישיבת הגה״ק מהר״ם אש זצ״ל באונגוואר למד הגה״ק רבי אהרן מאיר‬ ‫פרידלענדער זצ״ל‪ ,‬אשר לימים כיהן כאב״ד באלחוב יצ״וב‪ ,‬והיה עילוי גדול ומן‬ ‫התלמידים החשובים ביותר בישיבה‪ ,‬ורבו המהר״ם אש זצ״ל קירבו מאד‪ ,‬עד שהיו‬ ‫הבחורים המבוגרים מתקנאים בו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הגה״ק רבי אהרן מאיר זצ״ל היה עילוי גדול‪ ,‬ועוד קודם שנעשה בר מצוה חיבר ספר בשם אברך על‬ ‫תהלים‪ ,‬ואחר כך היה מגדולי תלמידי הרה״ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי״ע‪.‬‬ ‫ז‬ ‫פעם אחת הגיע הרה״ק הרבי ר' הערש זי״ע לאונגוואר‪ ,‬והלך רבי אהרן מאיר לקבל‬ ‫פני קדשו‪ ,‬והיה זה בעת אמירת השיעור של מהר״ם אש‪ ,‬ומצאו הבחורים מקום‬ ‫להתגדר בו‪ ,‬ובאו בטענה לפני המהר״ם אש על תלמידו שהחסיר מן השיעור‪ ,‬ואמרו‬ ‫דמחמת שרבינו מקרבו כל כך‪ ,‬הרהיב עוז בנפשו לעשות כרצונו‪ ,‬ולילך לקבל פני רבי‬ ‫באמצע זמן השיעור‪.‬‬ ‫קרא לו מהר״ם אש ושאלו‪' ,‬מאיר׳טשע‪ ,‬פארוואס ביסטו היינט נישט געווען ביים‬ ‫שיעור'‪ ,‬והשיבו‪ ,‬ס'איז געקומען א רבי אין שטאט‪ ,‬און ער האט א פנים ווי א מלאך‪.‬‬ ‫שאלו מהר״ם אש‪ ,‬וכי יודע אתה האיך נראה מלאך‪ ,‬והשיב שאמנם אינו יודע‪ ,‬אבל‬ ‫אם הרבי יקבל את פניו‪ ,‬אז יבין מה שאמרתי‪ ,‬ואכן הלך מהר״ם אש לקבל פני הרה״ק‬ ‫רבי הערש זי״ע‪ ,‬ובחזרתו קרא לתלמידו רבי אהרן מאיר ואמר לו‪' ,‬מאיר׳טשע ביסט‬ ‫גערעכט‪ ,‬ממש כמלאך ה׳'‪.‬‬ ‫~ דברי אלקים חיים ~‬ ‫אמירת התורה אצל הרה״ק הרבי ר' הערש זי״ע היה באופן פלאי‪ .‬היה רגיל להתחיל‬ ‫אמירת התורה מבריאת העולם‪ ,‬ומשם היה הולך ומספר כסדר עד יציאת מצרים ושאר‬ ‫ענינים‪ ,‬והיו דבריו נראים לכאורה כדברים פשוטים‪ ,‬אמנם הצדיקים הקדושים השיגו‬ ‫בדבריו ענינים גבוהים ורמים עד מאד‪.‬‬ ‫וסיפר הרה״ק מהר״י מפשעווארסק זי״ע‪ ,‬ששמע מרבי ראובן עקשטיין זצ"ל ששמע‬ ‫מפי הרה״ק בעל עטרת ישועה מדזיקוב זי״ע‪ ,‬מה ששמע מאביו הרה״ק בעל אמרי‬ ‫נועם זי״ע‪ ,‬אשר בשבת לך לך תר"ז כשבועיים קודם ההסתלקות היה הרה״ק רבי‬ ‫הערש זי״ע בדזיקוב‪ ,‬ואמר שם תורה כדרכו בקודש‪ ,‬והתחיל מבריאת העולם‪ ,‬והלך‬ ‫וסיפר עד יציאת מצרים‪ ,‬וכשהגיע לקריעת ים סוף עמד ואמר שירת הים פסוק בפסוק‬ ‫בהתעוררות גדולה ונוראה‪ ,‬ואמר הרה״ק בעל אמרי נועם זי״ע‪ ,‬הגם שאומרים עלי‬ ‫שאני 'נגידישער איידעם'‪ ,‬וקבלתי נדן מאה וחמישים אלף קראנען‪ ,‬ושלש מאות‬ ‫בעכערלעך‪ ,‬מכל מקום הייתי מוסר את הכל כדי לזכות לשמוע עוד פעם אחת מפי‬ ‫קדשו את הפסוק 'נטית ימינך תבלעמו ארץ'‪.‬‬ ‫והרה״ק רבי איציקל מפשעווארסק זי״ע אמר‪ ,‬שמסתמא הרגיש בעל אמרי נועם‬ ‫מתיקות גדולה כל כך באמירת פסוק זה מפי הרבי רבי הערש‪ ,‬ועל כן השתוקק לשמוע‬ ‫ח‬ ‫זאת עוד הפעם‪ ,‬אמנם הרה״ק רבי יענקעלע מפשעווארסק זי״ע ביאר הענין באופן‬ ‫אחר‪ ,‬דהנה חסד דרועא ימינא‪ ,‬וכאשר נוטלים את מדת החסד ומעלים אותה להשי״ת‪,‬‬ ‫אזי תבלעמו ארץ‪ ,‬שמתבטלת כל האהבות השייכות לעניני ארציות‪ ,‬ולכן כאשר שמע‬ ‫הפסוק 'נטית ימינך ‪ -‬תבלעמו ארץ' סילק ממנו את כל הארציות והחומר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בספה"ק בארת המים‪ ,‬פרשת בהר‪ ,‬מובא שהרה״ק רבי הערש זי״ע אמר תורה‬ ‫בפרשת בהר סיני‪ ,‬על דברי רש"י 'מה ענין שמיטה אצל הר סיני'‪ ,‬בענין מצות שמיטה‬ ‫ומדת הבטחון‪ ,‬והיו דבריו נראים לכאורה כדברים פשוטים‪.‬‬ ‫והרה״ק מראזלא זי״ע‪ ,‬היה אז על שבת )פרשת בהר תר"ג(‪ ,‬ואחר גמר עריכת‬ ‫השלחן‪ ,‬הלך לאכסניא שלו‪ ,‬וחזר שם על דברי התורה ששמע מפי הרבי רבי הערש‪,‬‬ ‫ואמר‪ ,‬לא אוכל להבין איך אפשר להכניס בדברים כה פשוטים אלו‪ ,‬שלשה דפים‬ ‫מספר עץ חיים לרבינו חיים וויטאל ז״ל‪ ,‬ועם זה להיות בוקע רקיעים באישו הגדולה‪.‬‬ ‫~ אוהב ישראל ~‬ ‫הרה״ח ר׳ שאול הוטטערער ז״ל מאנטווערפען היה בידו כתבים מגדולי וצדיקי הדור‬ ‫זי"ע‪ ,‬ואמר שמכתב הראשון שרכש היה מה שרבי איציקל מפשעווארסק זי"ע אמר לו‬ ‫לרכוש‪ ,‬וזה מכתב שכתב הרה״ק הרבי ר' הערש זי״ע אל הרה״ק בעל תורת חיים‬ ‫מקאסוב זי״עג‪ ,‬וחתם בו "אוהב נפשו ואוהב כל ישראל באמת"‪ .‬ורבי איציקל התלהב‬ ‫מאוד מהחתימה הזו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בקובץ כרם שלמה ייחסו את המכתב בטעות להרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע‪.‬‬ ‫ט‬ ‫הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זי"ע‬ ‫כ"ז מרחשון תשנ"ט‬ ‫~ בית אבותיו ורבותיו ~‬ ‫היום היה יומא דהילולא קדישא של הרה״ק רבי יענקעלע מפשעווארסק זי״ע‪,‬‬ ‫מתחילה אציין דבר שרשם אודות אביו הגה"ח רבי דוד יצחק זצ"ל שלא ידוע עליו‬ ‫הרבה‪.‬‬ ‫והנה הרה״ק מהר״י זי״ע וחותנו הרה״ק רבי איציקל זי״ע‪ ,‬בעת שהותם בפאריז‪ ,‬היו‬ ‫נוסעים למנוחה‪ ,‬לעיר עקס־לע־בען שבצרפת‪ ,‬ושם היתה ישיבת חכמי צרפת בראשות‬ ‫הגאון רבי חיים יצחק חייקין זצ״ל‪ ,‬מתלמידי מרן החפץ חיים זי״ע‪ ,‬ונעשה ביניהם קשר‬ ‫גדול‪ ,‬ובאחד מביקוריו בישיבה נדב הרה״ק מהר״י זי״ע את הספה״ק דברי יחזקאל‬ ‫להישיבה‪ ,‬וכתב בכתב יד קדשו‪ ,‬בזה״ל‪:‬‬ ‫'ב״ה‪ ,‬יום רביעי כי תשא י״ז אדר שנת תשכ״ו‪ .‬הריני נותן ספה״ק הזה במתנה‬ ‫להישיבה הגדולה‪ ,‬ישיבת חכמי צרפת שליט"א‪ ,‬בעיר עקסלעבען יצ"ו‪ ,‬לטובת נשמת‬ ‫אבי מורי ר' דוד יצחק ז"ל הי"ד בן ר' ארי' ע"ה שזכה להיות איזה פעמים בבחרותו‬ ‫אצל רבינו הגדול משינאווי זיע"א בעיר סטרופקוב ובעיר קרעניץ‪ ,‬וסיפר לי הרבה‬ ‫פעמים מתפילתו ועבודתו במסירות נפש‪ ,‬גם סיפר לי ענין אחד שראה בעצמו רוה״ק‬ ‫מרביה"ק בעת שקרא הקוויטל‪ .‬וראה נא מה שכותב רבינו ז"ל בסוף פרשת מקץ‬ ‫דמי שחושב בשביל עצמו‪' ,‬אפילו חלק אחד מאלף לא טוב'‪.‬‬ ‫וממשיך שם עוד‪ ,‬ובסופו מסיים 'דברי יעקב לייזער'‬ ‫רואים מזה שזה היתה נקודת עבודתו של הרה"ק מהר"י זי"ע שכל מעשיו יהיו לשם‬ ‫שמים‪ ,‬ולכן הפנה אותם לתורה זו דייקא משאר כל הספר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫הרה"ק מהר"י זי"ע היה תלמיד מובהק של הרה"ק מקאלאשיץ זי"ע‪ ,‬ואציין לשונו‬ ‫מתוך לשונות שכתב ומזכיר את רבו הרה״ק מקאלאשיץ זי״ע הי״ד‪.‬‬ ‫במקום אחד כותב‪:‬‬ ‫"בשנת תרפ״ד זכיתי לקבל אנפי שכינתא‪ ,‬ה״ה מורי ורבי הגה״ק רבן ומאורן של‬ ‫ישראל מורנו הרב ר' חנה אב"ד קאלאשיץ זצ"ל הי"ד בן בתו של רבינו הגדול‬ ‫משינאווא זיע"א‪ .‬וזכיתי ליהנות קצת מאורו‪ ,‬אשר היה אצלו תורה עבודה וגמ״ח‬ ‫במדריגה גדולה‪ ,‬והייתי מהמסתופפים בצילו עד חג השבועות שנת תרצ״ט"‪...‬‬ ‫עוד כותב בתשובה אחרת )באמצע תשובה בענין זמני בין השמשות ועוד‪ ,‬הובא בדברי חנה‬ ‫ח"ב(‬ ‫‪" ...‬אמנם בחסדי השי"ת הייתי מהתלמידים היושבים בביהמ"ד בד' אמות של‬ ‫הלכה‪ ,‬והייתי מסתופף בצילא דמהימנותא ה"ה מורי ורבי הגה"ק‪ ,‬צדיק אמת‪ ,‬רבן‬ ‫של ישראל מוהר"ר חנה רב דעיר קאלאשיץ זצ"ל הי"ד בן בתו של רבינו הגדול‬ ‫משינאווא זיע"א‪ ,‬והי' לומד בכל יום עם תלמידים שני שיעורים תורה לשמה‪.‬‬ ‫ומי שזכה לראות פני מרן זצ"ל בעת למד השיעור עם התלמידים‪ ,‬או כשלמד‬ ‫בעצמו‪ ,‬חילוף הצורה הקדושה בכל פעם‪ ,‬פנים מאדימים‪ ,‬פנים לבנים‪ ,‬הי' יכול להבין‬ ‫ולדעת קצת מאי דכתיב בזוהר הקדוש קוב"ה ואורייתא וישראל חד"‪...‬‬ ‫ומזה יש לראות גם גודל מעלת התלמיד‪ ,‬אשר זכה והשכיל להבין ולהשיג כל זאת‬ ‫ברבו הק' זכותו יגן עלינו‪.‬‬ ‫~ כל ימיו בתשובה ~‬ ‫הר"ר משה לייזער ז״ל מאנטווערפען היה שאר בשרו של הרה״ק מהר״י זי״ע‪ ,‬וזכר‬ ‫את הרה״ק רבי יענקעלע זי״ע עוד מימי בחרותו ואף למד עמו בחברותא בשנים ההם‪.‬‬ ‫וסיפר שפעם אחת בימי בחרותו העיפה הרוח את כובעו של רבי יענקעלע‪ ,‬ורץ אחריו‬ ‫להגביהו‪ ,‬וכשהגביה את הכובע ראה שבתוכו מונחים פתקים רבים‪ ,‬והוציאם ורצה‬ ‫לראות מה כתוב בהם‪,‬‬ ‫וראה שהיה כתוב בהם כל הלכות תשובה להרמב״ם‪ ,‬שהיה רבי יענקעלע כותב‬ ‫לעצמו‪ ,‬והיה נושאם עמו בכל מקום שהלך‪.‬‬ ‫יא‬ ‫~ קדשם בקדושת השבת ~‬ ‫בעת המלחמה‪ ,‬הגיע הרה״ק מהר״י זי״ע לסיביר‪ ,‬ולקראת סוף המלחמה היה בעיר‬ ‫בינסק שם בסיביר‪ ,‬וראה שם לדאבון לב כי ענין שמירת שבת קודש צריך חיזוק גדול‪,‬‬ ‫ועל כן חיבר 'פיוט'‪ ,‬דברי התעוררות בלשון אידיש בענין שמירת שבת‪ ,‬על יסוד של‬ ‫הזמר ברוך א־ל עליון‪ ,‬וחיבר ארבעה בתים של חרוזים‪ ,‬ובחרוז האחרון כתב אלו‬ ‫השורות‪:‬‬ ‫ישראל היעט דעם שב״ק‪ ,‬חלילה נישט פארשוועכין‬ ‫דעם יסוד פון די תורה און אמונה נישט צוברעכן‬ ‫די בעה״ב טוען זיך אן די שענסטע קרעגען‬ ‫די גוטע שטאפן‪ ,‬טייערסטע פארמעגן‬ ‫די בעלי בתים דאווענען שבת ווארט ביי ווארט ביז די לעצטע שורה‬ ‫זיי לערנען חומש מיט רש״י‪ ,‬און פרק )‪-‬אבות( מיט ברטנורא‬ ‫די חסידים עסן פרייטיג צו נאכטס צימעסן אפיער‬ ‫זיי טרינקען וויין און מעהד און אויך פארטע ביער‬ ‫ביי די רבי'ס קומען זיך די חסידים אלע באנאנד‬ ‫זיי עסן שיריים פון דעם רבינס האנד‬ ‫צוהערן תורה זאגן פון דעם רבינ'ס מויל‪ ,‬אוי איז דאס טייער‬ ‫הייליגע דיבורים א לעבעדיג פייער‬ ‫די רבי זאגט אמאהל אויס א באהאלטענעם סוד‬ ‫דאן זעהט דאך יעדער איינער אז עס איז פערהאן א גאט‬ ‫~ בוחר בעמו ישראל באהבה ~‬ ‫הגה״צ המקובל רבי דניאל פריש זצ״ל מירושלים‪ ,‬בעל מתוק מדבש על הזוה״ק‪,‬‬ ‫סיפר‪ ,‬שפעם אחת בהיותו באנטווערפען לצורך הכנסת כלה‪ ,‬בא לבית מדרשו של‬ ‫הרה״ק רבי איציקל זי״ע בשעות הבוקר‪ ,‬ופתח לו הדלת חתנו הרה״ק רבי יענקעלע‬ ‫זי״ע‪ ,‬וקיבלו בסבר פנים יפות‪ ,‬והתחיל לשוחח עמו ולברר אצלו אודות מה שיוכל‬ ‫לעמוד לעזרתו )רבי דניאל לא הכירו(‪ ,‬והנה רבי דניאל הקפיד שלא לשוחח קודם תפלת‬ ‫יב‬ ‫שחרית כדרך חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬ועל כן היה הדבר לפלא בעיניו על שמאריך עמו‬ ‫בדברים קודם התפלה‪ ,‬והביע קצת מורת רוחו על כך‪.‬‬ ‫אמר לו רבי יענקעלע‪ ,‬הלא כתוב בסידור בשם האריז״ל‪ ,‬שקודם התפלה צריך כל‬ ‫אחד לקבל על עצמו 'מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך'‪ ,‬וכי סבורים אתם שאין זה‬ ‫אלא אמירת תיבות בעלמא‪' ,‬סתם א לחש'?!‪...‬‬ ‫אלא כשבא יהודי אורח מן הדרך‪ ,‬צריכין לקבלו באהבה ובחיבה יתירה‪ ,‬ולקרבו כל‬ ‫כך עד שירגיש עצמו כאחד מבני הבית‪ ,‬ובזה מקיימים בפועל ממש מצות ואהבת‬ ‫לרעך כמוך‪ ,‬והיש לך הכנה טובה מזו קודם התפלה‪ .‬וסיפר רבי דניאל‪ ,‬שדברים אלו‬ ‫עשו עליו רושם גדול‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אגב‪ ,‬לפני שנים רבות באנטווערפען פגשתי שם אורח מארה"ק שהגיע לקבץ מעות‬ ‫לצורך הכנסת כלה‪ ,‬וסיפר לי שהיה אצל כ״ק אדמו״ר מפשעווארסק שליט״א‪ ,‬ויצא‬ ‫מלפניו כאיש אחר לגמרי‪ .‬כי הרבי שליט״א אמר לו‪ ,‬שמי שנוסע לקבץ מעות לצורך‬ ‫נישואי צאצאיו‪ ,‬הרי הוא עוסק במצוה במסירות נפש‪ ,‬דהלא מצוה וחובה מוטלת על‬ ‫האדם להשיא את בניו ובנותיו‪ ,‬וכאשר הדבר קשה עליו‪ ,‬והוא נוסע ממקום למקום‬ ‫לקבץ מעות כדי שיוכל לקיים המצוה‪ ,‬הרי זו מסירות נפש לדבר מצוה‪ ,‬והרחיב בענין‪.‬‬ ‫וסיפר לי אותו יהודי‪ ,‬שיצא מארץ ישראל בלב נשבר ונדכה‪ ,‬וכששמע דברים אלו‬ ‫מפי הרבי שליט״א‪ ,‬יצא ממש מאפילה לאורה‪ ,‬והרגיש עצמו כאיש אחר לגמרי‪.‬‬ ‫ובזה הבנתי היטב מאמר חז״ל בב"ב )ט‪ ,(:‬והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה‬ ‫ברכות‪ ,‬כי בכמה דברי פיוס וחיזוק אפשר להאיר לבו של יהודי ולהוציאו מאפילה‬ ‫לאור גדול‪.‬‬ ‫~ ויאמן העם ~‬ ‫סיפר לי הרה״ח ר׳ ליפא אברהמוביץ הי"ו מאנטווערפען‪ ,‬שפעם רצה להיכנס‬ ‫להזכיר עצמו לפני הרה״ק מהר״י זי״ע‪ ,‬אמנם לא היה לו פנאי לצאת ממסחרו במשך‬ ‫היום לזמן ממושך‪ ,‬ולכן שאל את הגבאי אימתי יוכל לבוא במשך היום ותיכף יוכל‬ ‫ליכנס‪ ,‬קבע לו הגבאי השעה‪ ,‬שזה מיד אחר שחרית‪.‬‬ ‫יג‬ ‫למחרת‪ ,‬אכן הופיע באותו הזמן‪ ,‬אלא שנתארכה התפלה‪ ,‬והוכרח לחזור למסחרו‪,‬‬ ‫ושוב בא לאחר מכן‪ ,‬והיה הרבי עסוק בענין אחר‪ ,‬וכך נדחה כמה פעמים בהלוך ושוב‪.‬‬ ‫עד שאמר לו הגבאי‪ ,‬שהרבי מקבל קהל בלילה‪ ,‬ויבוא אז ויהיה הראשון להיכנס‪.‬‬ ‫ואכן הגיע בערב בשעה היעודה‪ ,‬אך מיד כשעמד להיכנס‪ ,‬נדחף אחד מן הנוכחים‬ ‫ונכנס לפניו‪ ,‬והרבנית ע״ה‪ ,‬שידעה שכבר בא הר"ר ליפא הי"ו כמה וכמה פעמים ולא‬ ‫עלתה בידו להיכנס‪ ,‬אמרה אז שאין הדבר נכון‪ ,‬הלא איש זה כבר בא פעמים רבות‬ ‫ועדיין לא זכה להיכנס‪ .‬נענה הרה״ק מהר״י זי״ע ואמר‪ ,‬הלא יהודי זה צריך להיוושע‬ ‫באיזה ענין‪ ,‬וכי אני יכול לפעול עבורו ישועה‪ ,‬אלא שיש לו אמונת חכמים‪ ,‬וכל פעם‬ ‫שהוא בא וחוזר ובא‪ ,‬הרי הוא מתחזק עוד יותר באמונת חכמים‪ ,‬ובכח אמונתו יוכל‬ ‫לפעול ישועתו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אגב‪ ,‬זקיני הרה״ח ר׳ משה יוסף געלדציילער ז״ל היה דבוק בלו"נ להרה"ק רבי‬ ‫איציקל זי"ע‪ ,‬ואחר פטירתו דבקה נפשו בחתנו הרה״ק מהר״י זי״ע באמונת צדיקים‬ ‫פשוטה‪ ,‬ועד כדי שהרה"ק מהר"י זי"ע אמר לו פעם 'אם אני רבי איני יודע‪ ,‬אבל אתה‬ ‫באמונתך‪ ,‬וועסט מיך זיכער מאכן פאר א רבי'‪.‬‬ ‫~ ולגשמים בעיתם ~‬ ‫הגאון רבי חיים קרייזווירטה זצ״ל גאב"ד אנטווערפען‪ ,‬אמר פעם בצחות לשונו‪,‬‬ ‫דהנה בעיר אנטווערפען יורדים בו גשמים לרוב‪ ,‬והנה יש לנו בעיר רבי‪ ,‬צדיק‪ ,‬אשר‬ ‫בערב סוכות נודר מעות לצדקת רבי מאיר בעל הנס‪ ,‬ומתפלל שלא ירדו גשמים בחג‬ ‫הסוכות‪ ,‬ואף אני עושה כן‪ ,‬שהנני נודר מעות לצדקת רבי מאיר בעל הנס ומתפלל על‬ ‫כך‪ ,‬ואכן אין יורדים גשמים‪.‬‬ ‫ונמצא שיש להסתפק בזכות מי נעשה המופת‪ ,‬אם בזכות הרבי או בזכותי‪ .‬אמנם‬ ‫כשמגיע שמיני עצרת‪ ,‬הרי הרבי אוכל בבית כמנהג החסידים‪ ,‬ואילו אני אוכל בסוכה‪,‬‬ ‫ויורדים אז גשמים‪ .‬וממילא נתברר למפרע שהמופת היה בזכות הרבי ולא בזכותי‪...‬‬ ‫יד‬ ‫‪ ‬אחרית ימיו ‪‬‬ ‫~ שומר ישראל ~‬ ‫בשנותיו האחרונות של הרה״ק מהר״י זי״ע כבר היה חלוש מאד‪ ,‬ובשנת תשנ״א‪,‬‬ ‫בעת המלחמה בארץ ישראל‪ ,‬אמר כ״ק אדמו״ר מראחמיסטריווקא זצ״ל מירושלים‬ ‫לאחד החסידים‪ ,‬עד כמה שמתפללים על מצב המלחמה‪ ,‬הרי יותר צריכים להרבות‬ ‫בתפלה על בריאותו של הרה״ק מהר״י מפשעווארסק זי״ע‪ ,‬כי כל זמן שהוא נמצא‬ ‫בכלל ישראל‪ ,‬הרי כלל ישראל שמור‪.‬‬ ‫~ כשרות התפילין ~‬ ‫באותן השנים ראו אצלו דברים נוראים‪ ,‬וסיפר חתנו הרה״צ רבי ברוך כהנא‬ ‫מספינקא שליט״א‪ ,‬שפעם אחת התקשר אליו יהודי ממאנסי שעמד לערוך בר מצוה‬ ‫לבנו‪ ,‬וביקש ממנו ליכנס אל חמיו הרה״ק מהר״י זי״ע להזכיר שעושה בר מצוה‪.‬‬ ‫ואכן הזכיר אצלו‪ ,‬ואמר לו הרה"ק 'אם מניחים תפילין פסולין אי אפשר לצאת ידי‬ ‫חובת המצוה'‪ .‬ולא הבין כוונתו‪ ,‬ולכן אחר כמה שעות נכנס הרה"צ מספינקא שליט"א‬ ‫שוב להזכיר את הבר מצוה‪ ,‬ושוב אמר לו הרבי‪ ,‬הרי בתפילין פסולין אי אפשר לצאת‬ ‫ידי חובה‪.‬‬ ‫אז התקשר אל האיש ואמר לו שנכון שילך לבדוק את התפילין של הבחור‪ ,‬ואכן‬ ‫מסרן לבדיקה ונמצא שהיה שאלה על כשרותן )לא היה כשר לכתחילה(‪.‬‬ ‫~ להכריע הכף לטובה ~‬ ‫שמעתי מנכדו הרה״ג רבי יצחק אהרן פילאפף שליט״א‪ ,‬חתן הרה"צ מספינקא‬ ‫שליט"א‪ ,‬אשר בשנותיו האחרונות של הרה״ק מהר״י זי״ע היה מצוי הרבה בביתו‪,‬‬ ‫וערך שם התפלות ועריכת השלחנות‪.‬‬ ‫וסיפר לי עובדא נוראה שראה בעיניו‪ ,‬שהיה כמעט בסוף ימי חיי הרה״ק מהר״י זי״ע‪,‬‬ ‫כאשר כבר היה בחולשה גדולה מאד‪ ,‬וכמעט שלא היה מדבר‪ ,‬ובשבת קודש שלפני‬ ‫ראש השנה התפללו תפלת שחרית אצלו‪ ,‬וגם כ״ק האדמו״ר מפשעווארסק שליט״א‬ ‫טו‬ ‫היה שם‪ ,‬ובין תפלת שחרית לקריאת התורה עשו הפסקה‪ ,‬והרבי נכנס לחדרו ועשו‬ ‫קידוש‪.‬‬ ‫ופתאום פתח הרה״ק מהר״י זי״ע את פיו והתחיל לומר בקול‪ ,‬וכך רשמתי מילה‬ ‫במילה מה שסיפר לי רבי יצחק אהרן‪ ,‬הרבי דיבר בלשון קודש‪ ,‬ואמר‪" :‬אני יושב ודן‬ ‫את כל העולם כולו לכף זכות" וחזר ואמר בקול גדול‪' :‬לכף זכות‪ ,‬לכף זכות'‬ ‫והפטיר‪" ,‬והקב״ה יושב ומצפה על זה"‪.‬‬ ‫והיה הדבר לחידוש עצום‪ ,‬כי באותם הימים כמעט שלא היה מדבר מחמת חולשתו‬ ‫הגדולה ובפרט דיבורים כאלו‪ ,‬וכ״ק האדמו״ר מפשעווארסק שליט״א שנכח שם‬ ‫התפלא מאוד לשמוע דברים נוראים כאלו יוצאים מפיו‪.‬‬ ‫ועי׳ בספה״ק 'בני יששכר' )אלול‪ ,‬מאמר ב'‪ ,‬ד'(‪ ,‬שלא פסקינן שום דבר משמים‪ ,‬רק מה‬ ‫שפוסקים הב"ד של מטה כן יקום‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ויה"ר שזכות צדיקים אלו‪ ,‬הרה״ק רבי הערש מרימנוב זי״ע והרה״ק רבי יענקעלע‬ ‫מפשעווארסק זי״ע‪ ,‬אשר מדת אהבת ישראל היתה אצלם במדרגה נשגבה כל כך‪,‬‬ ‫יעזור לנו שנזכה לידבק בדרכיהם הקדושים‪ ,‬וימלא ה' כל משאלות לבנו לטובה‪,‬‬ ‫ברחמים ובחסדים‪ ,‬ובגאולה שלימה וקרובה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫טז‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫גליון‬ ‫ממעיינו של הגה"ח‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫רבי נפתלי גרוס שליט"א‬ ‫[משיעור ליל ששי תשע"ח]‬ ‫בני ברק ת"ו‬ ‫(רד"מ) זי"ע מבעל תשובה אחד שקודם הרשיע מאד‪ ,‬ממש‬ ‫בענין מעלת וסגולת ראיית פני צדיק‬ ‫לא הניח עבירה אחת שלא עבר עליה ר"ל‪ ,‬ובא לפני הרב‬ ‫הצדיק המגיד רבי מרדכי מטשערנוביל זי"ע ונתן לו קויטל‬ ‫ויאמרו ראו ראינו כי היה ה' עמך (כו‪ ,‬כח)‪.‬‬ ‫שיתן לו תשובה ופרט שם בקויטל את כל העבירות שעשה‬ ‫בספה"ק קדושת לוי מבאר‪ ,‬עפ"י מה שביאר בפרשת וירא‬ ‫ר"ל‪ ,‬ויהי כאשר ראה הרה"צ מטשערנוביל את החשבון נפש‬ ‫על הכתוב 'וירא וירץ לקראתם' ‪ -‬דהכוונה שהאירו עיני שכלו‬ ‫הנשחת הזה‪ ,‬השיב לו 'אני כבר זקנתי ושבתי מלקבל עלי‬ ‫בעל תשובה קשה כזה לתקנו' סע נא לאדמו"ר מרוזין זי"ע‬ ‫של אברהם כשראה את המלאכים‪ ,‬כי כשאדם מסתכל‬ ‫הוא עוד צעיר לימים הוא יקבל אותך ויושיע לך‪.‬‬ ‫בצדיק ניתוסף בהירות על האדםא שעל זה אמרו חכמינו ז"ל‬ ‫ונסע הבעל תשובה הזה לאדמו"ר מרוזין זי"ע ויתן גם‬ ‫(ר"ה טז‪' ).‬חייב אדם להקביל פני רבו ברגל'‪ ,‬ומחמת זה הבין‬ ‫לפניו את הקויטל עם חשבון כל העוונות שלו הגדולים עם‬ ‫אברהם שהם צדיקים‪ ,‬לזה 'וירץ לקראתם'‪.‬‬ ‫הקטנים החמורים עם הקלים ויהי כקרוא האדמו"ר את‬ ‫וזהו שכתוב כאן‪' ,‬ראו ראינו' בכפל לשון‪ ,‬כלומר ע"י ראיה‬ ‫הקויטל סידר לו תשובה בסדר הזה‪ ,‬היינו מראש מקדם‬ ‫שלך שראינו אותך‪ ,‬ניתוסף לנו ראיה אחרת שבהסתכלותינו‬ ‫יראה שכל דיבור ודבר שבקדושה הן תפילה והן ברכות‬ ‫בזיו קדושתך האיר עין שכלותינו‪ ,‬ובהירות גדול ניתוסף לנו‪,‬‬ ‫וברכת המזון ואפי' ברכת אשר יצר אל יאמר בעל פה כי אם‬ ‫ולזה גמר אומר הכתוב 'כי היה ה' עמך' ‪ -‬שהשראת שכינה‬ ‫מתוך הסידור דוקאג‪ ,‬וגם בכל עת שישב אדמו"ר מרוזין‬ ‫עליך‪ ,‬לזה האיר עין שכלינו שהסתכלנו באדם קדוש‬ ‫בשולחנו הקדוש צוה עליו שיביט רק על פני קדשו ולא ירף‬ ‫שקדושת ה' עליו ‪ -‬ומחמת זה באנו לדבק בך בהרגשתינו‬ ‫עינו ממנו‪ ,‬וזה היה סדר תשובתו לבעל תשובה הקשה הזה‪.‬‬ ‫צדקותיך‪.‬‬ ‫וסיים אדמו"ר זי"ע שהוא הכיר אח"כ את הבעל תשובה הזה‬ ‫*‬ ‫שהיה לאיש בעל מדריגה ולקח קוויטלעך כי ממילא‬ ‫כשעשה כל מה שצוה עליו אבי ז"ל ידע אח"כ מעצמו‬ ‫ובמעלת הסתכלות בפני צדיק מובא בספר 'דברי דוד'‬ ‫לעשות הכל ומה התשובה שצריך לעשות על כל דבר ודבר‪.‬‬ ‫להרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב זי"עב‪ :‬סיפר אדמו"ר‬ ‫‪‬‬ ‫א‪ .‬עי' ראשית חכמה (שער הקדושה פ"ח‪ ,‬יז) וז"ל‪' :‬אבל בהסתכל אדם‬ ‫בפני רבו מצוה היא ותיקון לעינים‪ ,‬כי ע"י ההסתכלות ההוא מקנה‬ ‫האלה ממרן אדמו"ר ציס"ע זי"ע בראש הספר הקדוש תפארת‬ ‫בנפשו הארת הנשמה הטהורה המתראה בפניו'‬ ‫ישראל מאדמו"ר הק' שליט"א להיותם כאחד בידי אנ"ש‪ ,‬אולם‬ ‫ב‪ .‬הספר הוא מעט הכמות ורב האיכות‪ ,‬ואמר פעם הרה"ק רבי‬ ‫אדמו"ר הק' שליט"א לא רצה שיהיו דברי קדשו של אביו אדמו"ר‬ ‫יודא'לע מדזיקוב זי"ע שבוודאי מוסמך ספר זה עד למאוד‪ ,‬כי הספר‬ ‫ציס"ע זי"ע כסניף וצירוף לספרו כי לגודל יקרתם וקדושתם בעיני‬ ‫יצא סמוך להסתלקות הרה"ק מטשארטקוב‪ ,‬ואז היה השתוקקות‬ ‫מרן אדמו"ר הק' שליט"א כדאי לגיון הדברים הקדושים והטהורים‬ ‫עצומה לכל דיבור ממנו‪ ,‬ולכן היה יכול לחבר ספר גדול והיו‬ ‫האלה להיות נמנים ונדפסים לבדם כי באיכותם גדולים המה מאד‬ ‫מתקבלים כל דבריו בצמאון‪ ,‬ואם בכל זאת הוציא רק ספר מעט‬ ‫ומכל דבר ודבר יוכל כל אדם וכל בעל מדריגה ליקח ממנו רמיזא‬ ‫מזעיר סימן הוא שאכן הכל מוסמך עד מאוד‪...‬‬ ‫דחכמתא להאיר לו הדרך בתורה ועבודה ובכל עניני התנהגותו‬ ‫ויש לציין בענין זה מה שכותב המו"ל הגה"ח ר' ישראל ראפאפורט‬ ‫בעוה"ז כל חד וחד לפום דרגא דיליה ולפום שיעורא דיליה כמאמר‬ ‫ז"ל בהקדמתו‪ :‬ויהי כאשר הצעתי את רעיוני זה לפני אדמו"ר הק'‬ ‫הזוה"ק על הפסוק נודע בשערים בעלה‪ ,‬ולזאת הדפסתי את‬ ‫(‪-‬רבי ישראל מטשארטקוב)שליט"א כי ברצוני ללקט ולחפש את סתרי‬ ‫הדברים הנאצלים האלה של האי סבא קדישא לבדנה‪.‬‬ ‫תורת אביו אדמו"ר ציס"ע זי"ע ולהוציאם לאור עולם להחיות בהם‬ ‫ג‪ .‬וידוע מאמרו של הרה"ק משינאווא זי"ע (דברי יחזקאל‪ ,‬הליכות בשם‬ ‫נפש כל חי אשר זכה להנות מאורו של אותו ציס"ע זי"ע הוטב מאד‬ ‫הרה"ק מהר"ש ענגיל מראדומישלא ששמע מפ"ק) שאמר עצה לחסיד‬ ‫בעיני קדשו ואדמו"ר שליט"א בעצמו מסר לידי כתבי יד קודש‬ ‫אחד שהתאונן על מחשבות זרות בתפילה‪ ,‬שיתרגל להתפלל תמיד‬ ‫מתורת אביו מרן אדמו"ר ציס"ע זי"ע אשר היו ספונים וגנוזים תחת‬ ‫רק מתוך הסידור‪ ,‬ואמר לו רמז במאה"כ (אסתר ט‪ ,‬כה) 'אמר עם‬ ‫יד קדשו של מרן שליט"א משנים קדמוניות להוציאם ג"כ לאור‪.‬‬ ‫הספר ‪ -‬ישוב מחשבתו הרעה'‪...‬‬ ‫ואם כי בתחילה חשבתי להעמיד את ליקוטי הדברים הקדושים‬ ‫א‬ ‫והלא היה לפני שנים רבות? ב] למה רק אחר שאמר‬ ‫בענין שיעקב נתן ליצחק "קרבן פסח" דייקא‬ ‫שעקבו פעמיים ממשיך לבקש 'הלא אצלת לי ברכה' ולא‬ ‫מקודם תיכף כשראה שיעקב לקח הברכות? ומבאר‬ ‫וקח לי משם שני גדיי עזים (כז‪ ,‬ט) רש"י‪ :‬וכי שני‬ ‫גדיי עזים היה מאכלו של יצחק‪ ,‬אלא פסח היה‪ ,‬האחד‬ ‫דבחכמה עשתה רבקה כזאת כדי שלא יבוא עשו אחריו‬ ‫הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים (פרקי דר"א)‪.‬‬ ‫ויאכל גם מצידו ויתברך גם הוא‪ ,‬דהברכה היתה תלויה‬ ‫דוקא באותו הלילה זמן לידת יצחק שנולד בפסח‬ ‫בספה"ק מנחם ציון להרה"ק מרימנוב זי"ע מדייק‪ ,‬למה‬ ‫כמבואר בר"ה ‪ -‬ולכן אמר לפני מותי ‪-‬שהצדיקים מתים‬ ‫לא בירך יצחק את עשו אחרי ששמע שלקחו הברכות‬ ‫ביום הלידה מסתמא‪ ,‬ודוקא ע"י שמחה של מצוה שהבן‬ ‫ע"י יעקב‪ ,‬וכי חסרים ברכות?‬ ‫מאכיל לאביו חל עליו הברכה הלז‪.‬‬ ‫ומבאר‪ ,‬דהנה יצחק המתין בנתינת הברכות עד שיהיה‬ ‫לכן נתחכמה רבקה והאכילו פסח‪ ,‬ואין מפטירין אחר‬ ‫עת רצון ‪ -‬והוא בליל פסח‪ ,‬ועיקר הברכה היתה צריכה‬ ‫הפסח אפיקומן ואסור לאכול אחריו‪ .‬והנה אז היתה‬ ‫להיות בשעת האכילהד‪ ,‬ולבסוף נתגלגל הדבר שקבל‬ ‫העבודה בבכורות במקום כהנים אע"ג דאין כיהון בבמה‪,‬‬ ‫יעקב הברכות‪ ,‬ואיתא במדרש (ב"ר פס"ו ה) 'ויהי אך יצא‬ ‫מ"מ הא אין פסח נקרב בבמת יחיד רק בבמת צבור והיינו‬ ‫יצא יעקב' ‪ -‬שעמד אחורי הדלת פירוש שמנהג ישראל‬ ‫בהר המורי'ה ושם בעינן כהן או בכור ‪ -‬ולכן דקדק יעקב‬ ‫שפותחין הדלת בשעה שאומרין שפוך חמתך וכשהגיע‬ ‫לאמור ליצחק 'אנכי עשו בכרך' דייקא‪ ,‬שנעשה הפסח‬ ‫יצחק לזה הלך יעקב לפתוח הדלת וראה את עשו בא‬ ‫כראוי ע"י הבכורו‪.‬‬ ‫לקראתו והתחבא יעקב את עצמו אחורי הדלת‪ ,‬והתחיל‬ ‫וממשיך החת"ס‪ :‬והנה עשו היה מערער תמיד על‬ ‫עשו מצעק ברכני גם אני שיאכל גם כן ממאכלו ואולם‬ ‫מכירת הבכורה‪ ,‬מאז המכירה עד עתה‪ ,‬אך עתה באשר‬ ‫יצחק אכל כבר את האפיקומן (‪-‬היינו הקר"פ) ולא היה‬ ‫ששמע שיעקב הקריב פסח והאכילו ליצחק‪ ,‬נמצא שאם‬ ‫רשאי לאכול עודה‪ ,‬ולכן כבר לא היה ביכלתו לברכו‪.‬‬ ‫היה מערער למפרע שיעקב אינו בכור‪ ,‬נמצא היה יצחק‬ ‫*‬ ‫אוכל קדשים פסולים למפרע‪ ,‬שאכל פסח שהקריבו זר ‪-‬‬ ‫מרן החתם סופר זי"ע מבאר כעין זה‪ ,‬ומדקדק‪ :‬א] על‬ ‫לפי דעת עשו‪ .‬ולפי שעשו הי' נוהג כיבוד אב ביותר‪ ,‬על‬ ‫שאמר עשו 'ויעקבני זה פעמיים את בכורתי לקח והנה‬ ‫כן מחל ליעקב הבכורה למפרע מפני טובת יצחק‪ ,‬ע"כ‬ ‫עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה' ולכאורה‬ ‫אמר 'ויעקבני זה פעמים' ‪ -‬אכן עכשיו רימהו פעמיים‪ ,‬הן‬ ‫מהו הלשון ויעקבני זה פעמיים‪ ,‬וכי עתה עקבו בהבכורה‪,‬‬ ‫בכורתי לקח ‪ -‬בהבאת הקרבן פסח ליצחק וכבר אי‬ ‫ד‪ .‬וכן מבואר בספה"ק "אגרא דכלה" דזהו ענין הצדיקים הגדולים‬ ‫אפשר לי לערער על הבכורה כי אז ח"ו נראה כאילו‬ ‫שכל עבודתם להבורא יתברך בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬ובפרט‬ ‫שיצחק נכשל‪ ,‬והן שרימהו בהברכות‪ ,‬ולזה ביקש מיצחק‪,‬‬ ‫כשרוצים שתשרה עליהם רוח הקודש‪ ,‬אזי מטיבים את ליבם‬ ‫בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬כי העצבות הוא בעיניהם דבר מגונה ומונע‬ ‫היות שיעקב עיקבו פעמיים ‪ -‬שאחד מהם הוא שעכשיו‬ ‫העבודה ורוח הקודש‪ ,‬ולכן אמר לו להביא מעדנים ומטעמים‪ ,‬וזה‬ ‫מודה לו בע"כ שלו הבכורה‪ ,‬בכדי שיצחק לא יכשל‬ ‫עניני סעודת מצוה וסעודה שת"ח מסובים בה שע"י התענוג הגשמי‬ ‫למפרע‪ ,‬בכח זה מבקש 'הלא אצלת לי ברכה' שיברכהו‪,‬‬ ‫מטיבין את לבם לרוח הקודש‪ ,‬עיי"ש באורך‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בהגדה של פסח "טוב דברך" (אות קפד) כותב הגה"ק רבי שאול‬ ‫ודפח"ח‪.‬‬ ‫בראך זצ"ל אב"ד קאשוי הוספה מדברי הרמ"מ מרימנוב שגם ביאר‬ ‫בא אחיך במרמה ‪' -‬במרמה' בגימ' 'אפיקומן'‪ ,‬לרמז שזה היה‬ ‫ו‪ .‬בדברים אלו שכותב החת"ס בדרך אגב‪ ,‬מיישב מה שהקשה‬ ‫חכמתו שלא יוכל לאכול אח"כ מצידת עשו‪.‬‬ ‫ב'משכיל לדוד' ועוד מפרשים‪ ,‬האיך הביאו ליצחק קרבן פסח‪ ,‬הלא‬ ‫ומוסיף מדיליה‪ ,‬שלפ"ז יש ליתן טעם על שהאפיקומן מסוגל‬ ‫אסור להקריב הפסח בבמת יחיד‪ ,‬כפי שנפסק ברמב"ם (פ"א ה"ג)‬ ‫לפרנסה כי על ידו קיבל יעקב הברכות‪ ,‬וכן מתבאר מנהגן של‬ ‫'כל המקריב קרבן פסח בבמת יחיד לוקה'‪ ,‬והחת"ס נוקט בפשיטות‬ ‫ישראל להשאיר מהאפיקומן לכל השנה ‪ -‬שתהיה הברכה מצויה‬ ‫שאכן יעקב אבינו הלך להר המוריה לשחוט את הפסח‪.‬‬ ‫בביתם‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ב‬ ‫צידתו ידבר הוא בלשון רכה שיהיה לו ליצחק סימן מובהק‬ ‫עצת יצחק לעשו ‪ -‬שיעקב לא יוכל לרמותו‬ ‫לידע מי הוא המדבר‪ ,‬לזה תדבר גם אתה בלשון רכה ויסבור‬ ‫אביך שעשו הוא המדבר‪ ,‬כדי שתקבל ממנו הברכות‪,‬‬ ‫אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע (כז‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫עכדה"ק‪.‬‬ ‫הקשו המפרשים כמה דקדוקים‪ ,‬א] למה לא חייש יעקב‬ ‫•‬ ‫אבינו שיצחק יכירנו בקולו שאינו כשל עשו (ואכן כן היה באמרו‬ ‫הרה"ק מאפטא מביא את המאמר‪ ,‬אבל אינו מדייק‬ ‫'הקול קול יעקב'); ב] קשה על יצחק‪ ,‬שהיה מסופק בהאדם‬ ‫בהקושיות שהבאנו לעיל‪ ,‬רק מיישב את הלשון 'לאמר'‬ ‫שעמד לפניו אם זה האיש שרוצה לברכו‪ ,‬ומקולו נשמע‬ ‫שנשנה פעמיים‪ ,‬אמנם במהלך זה מבאר בספר "בית הלוי"‬ ‫שהוא איש אחר‪ ,‬ורק היו ידיו מוכיחות כי היו שעירות‪ ,‬א"כ‬ ‫(להגרי"ד מבריסק זצ"ל) הדקדוקים דלעיל‪ :‬שיצחק אמר "הקול‬ ‫הדבר מוטל בספק אצלו ופלא שברכו‪ ,‬וכי אדם היה מוסר דבר‬ ‫קול יעקב והידים ידי עשו" היינו שלא היה לו שום ספק‪ ,‬כי‬ ‫יקר כזה בזמן שהוא מסופק אם האדם שלפניו הוא האיש‬ ‫שני הסימנים התאימו ‪ -‬כיון שכך התנה עם עשו שידבר‬ ‫הנכון שצריך לקבלו? ג] אחר שנכנס עשו‪ ,‬אמר לו יצחק "בא‬ ‫בלשון יעקב ‪ -‬ע"כ ויברך אותו‪ .‬וזהו שאמר הכתוב 'בא אחיך‬ ‫אחיך במרמה"‪ ,‬ומפרש התרגום ורש"י 'בחכמה'‪ .‬ולכאו'‬ ‫במרמה' ותרגום אונקלוס בא אחוך בחוכמא‪ ,‬ולכאורה מרמה‬ ‫מרמה הוא הערמה ואין זו חכמה?‬ ‫וחכמה הם שני עניינים‪ ,‬רק לפי הנ"ל הכל אחד‪ ,‬דהמרמה היה‬ ‫בספה"ק "אוהב ישראל" (בד"ה ורבקה אמרה) מבאר הרה"ק‬ ‫מה שלא עשה מרמה ודיבר כדרכו‪ ,‬ולמרמה כזה לא יקרא‬ ‫מאפטא בהקדם דקדוק בכתוב (כז‪ ,‬ו) "ורבקה אמרה אל יעקב‬ ‫מרמה רק חכמה‪ ,‬שהבין כל זה שאין צריך לו לעשות מרמה‬ ‫בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך‬ ‫רק ידבר כדרכו‪ ,‬ולדבר בלשון שרגיל בו אינו נקרא מרמה‪ ,‬רק‬ ‫לאמר"‪ ,‬ומביא בשם הרב הק' איש אלקים קדוש יאמר לו רבי‬ ‫עשו נלכד ע"י ערמתו‪.‬‬ ‫נחמן קאסובער זלהה"ה‪ ,‬למה נאמרו ב"פ תיבת 'לאמר'‪,‬‬ ‫*‬ ‫ומבאר דהנה יצחק אבינו דיבר עם עשו‪ ,‬ומסתמא חיישו‬ ‫נכון להוסיף ע"ז‪ ,‬ולהתבונן בהנהגתו של עשו הרשע‪,‬‬ ‫שמא יבוא אחיו יעקב ויקבל הברכות‪ ,‬ולכן אמר לו יצחק הלא‬ ‫שלכאו' לפי האמור קשה‪ ,‬א"כ למה בעת נכנס עשו ליצחק‬ ‫הדיבורים של יעקב אבינו היו תמיד בלשון רכה כדרכן של‬ ‫אמר בלשון גס "יקום אבי" כדרכו מאז‪ ,‬הלא התנו מראש‬ ‫צדיקים‪ ,‬דברי חכמים בנחת נשמעים‪ ,‬ודיבוריו ואמרותיו של‬ ‫שהוא ידבר בלשון רכה כיעקב‪ ,‬ויש לומר‪ ,‬שעם רשע א"א‬ ‫עשיו היו מסתמא בלשון מדברת גדולות כדרך דברי עתק‬ ‫לעשות שום תנאי וסימן‪ ,‬כי כשמגיע למעשה הוא שוכח את‬ ‫בגאוה ובוז‪.‬‬ ‫הכל ומדבר כלשונו ואינו יכול אחרת‪ ,‬וכידוע העובדא עם‬ ‫ולזה התחכם יצחק והשיא לעשו עצה הוגנת וטובה לפניו‬ ‫הרבי ר' יונתן אייבשיץ זצ"ל שלימדו את החתול לעמוד על‬ ‫שלא יוכל יעקב לבוא בערמתו וחכמתו וליטול הברכות‪,‬‬ ‫רגליו והחזיק בדבר עד שהבחין בעכבר נכנס‪ ,‬ואז שכח מהכל‬ ‫שבעת יבוא לפניו עם הצידה ידבר עמו בלשון רכה ותחנונים‬ ‫והתחיל לרדוף אחריו‪.‬‬ ‫כלשון יעקב וזהו יהיה סימן מובהק ליצחק לידע שעשו הוא‬ ‫המדבר‪ ,‬דמסתבר שאם יבוא יעקב בצידתו וידבר עמו כאילו‬ ‫‪‬‬ ‫עשו הוא‪ ,‬ישנה טעמו ודיבור לדבר גדולות בלשון עשו‪ ,‬כדי‬ ‫הלומד בזמן הפנוי גם עסקיו נחשבים כתורה‬ ‫שלא יבין אביו שהוא יעקב וידמה לו שהוא עשו ממש באמת‪.‬‬ ‫ועכשיו מסר סימן זה לעשו שידבר בלשון רכה ויתוודע‬ ‫הקול קול יעקב והידים ידי עשו (כז‪ ,‬כב)‬ ‫ליצחק בבירור מיהו המדבר‪.‬‬ ‫ידוע דרשת חז"ל (ב"ר‪ ,‬סה כ) בזמן שקולו של יעקב נשמע‬ ‫אמנם רבקה אמנו ידעה מסימן זה שמסר יצחק לעשו‪ ,‬לזה‬ ‫בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו ואם לאו הידים ידי עשו‪.‬‬ ‫אמרה אל בנה 'לאמר' ‪ -‬היינו כשיבוא אל אביו לדבר‪ ,‬אז ידבר‬ ‫וצריך ביאור דבפסוק משמע להיפך דלא כתיב 'אין הידים ידי‬ ‫עמו בלשון לאמר ‪ -‬אמירה רכה ותחנונים בלשון שהוא מדבר‬ ‫עשו'‪.‬‬ ‫מאז ומקדם‪ ,‬וטעמו של דבר‪ ,‬היות ששמעתי את אביך מדבר‬ ‫בספה"ק "קרן לדוד" (בד"ה הקול קול‪ ,‬א') מבאר בהקדם דברי‬ ‫אל עשו אחיך 'לאמר' היינו שפקד על עשו שבבואו לפיו עם‬ ‫הזוה"ק (ח"א קכט‪ ).‬עה"כ (חיי שרה כד‪ ,‬א) "ואברהם זקן בא‬ ‫ג‬ ‫בחוקתי) ש'אני עמל ומקבל שכר' מיותר‪ ,‬שפשיטא הוא אם‬ ‫בימים" ‪ -‬היינו ימים של אדם נקראים ימיו אם מנצלם כראוי‬ ‫אנו משכימים ורצים לעוה"ב והם משכימים לבאר שחת‪,‬‬ ‫לעבודת ה' אבל אם מבלים אותם בדברי הבל אינם נקראים‬ ‫בוודאי שאנו יקבלו שכר והם לא‪ ,‬ומבאר ש'אנו עמלים והם‬ ‫בשם ימים‪ ,‬והנה מי שעוסק בתורה ובמצוות כל היום‪ ,‬יש לו‬ ‫עמלים'‪ ,‬הכוונה על העמל של פרנסה ‪ -‬שחוץ ממה שמקבל‬ ‫כל הימים‪ ,‬וזהו 'ואברהם זקן בא בימים'‪ ,‬שהגיע עם כל ימיו‬ ‫שכר על התורה מקבל גם שכר על העמל בפרנסה כי הוא‬ ‫שניצלם לתורה ועבודה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הכשר מצוה‪ ,‬אבל 'הם עמלים ואינם מקבלים שכר'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אמנם לאו כל אדם זוכה לכך להיות מחובשי ביהמ"ד‪ ,‬ויש‬ ‫•‬ ‫מי שצריך לעסוק גם במשא ומתן ובצרכי העולם‪ ,‬ומה יהא‬ ‫ובענין שהמנצל שעותיו הפנויות ביום לתורה‪ ,‬נחשב כעוסק‬ ‫באותן הימים‪ ,‬אבל כבר נודע כי מה שעוסק בתורה בזמן‬ ‫בתורה בכל עת‪ ,‬מצינו גם דבר הנוגע להלכה לגבי "ברכת‬ ‫שפנוי מעסקיו‪ ,‬גם אלו השעות שהיה טרוד בעסקי הגוף‬ ‫התורה"‪ ,‬וזלש"ק של ה"שולחן ערוך הרב" (הל' ברכה"ת מז‪ ,‬ז)‪:‬‬ ‫וקניני הזמן ג"כ מתוקנים כי אי אפשר לזה בלא זה‪ ,‬והוה ליה‬ ‫אם התחיל ללמוד אחר ברכה"ת והפסיק מללמוד ונתעסק‬ ‫כהכשר מצוה שהוא כמצוה (יבמות ו‪.).‬‬ ‫בעסקיו וחוזר ללימודו אין צריך לחזור ולברך ‪ -‬אם הוא אדם‬ ‫והנה יעקב ועשו נתחלקו בנחלת שני עולמות (תנדב"א זוטא‬ ‫שרגיל ללמוד תמיד‪ ,‬ואף כשיוצא להתעסק בפרנסתו ממהר‬ ‫יא) והכוונה בזה י"ל‪ ,‬דעבודת יעקב אבינו היה לעשות מצות‬ ‫לעשות צרכיו בכל מה שאפשר כדי לחזור ללימוד ‪ -‬שעסק‬ ‫ומעש"ט ולעסוק בתורה שהוא נחלת עוה"ב‪ ,‬ועבודת עשו‬ ‫זה אינו חשוב הפסק לענין ברכה‪ ,‬כיון שבשעה שהוא מתעסק‬ ‫היה לעשות קניני הזמן להשתדל ביישוב העולם‪ ,‬והנה אי‬ ‫בו דעתו על לימודו‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫אפשר ליעקב לעסוק כל היום בתורה בעניני עוה"ב תורה‬ ‫וב"קרן לדוד" (במאמר הנ"ל) מבאר בזה ג"כ דברי חז"ל‬ ‫ומעש"ט‪ ,‬כי מהיכן ירק זה חי‪ ,‬אמנם ע"י שקובע עיתות‬ ‫"גדולה תורה שמארכת ימיו ושנותיו של אדם"‪ ,‬כי מי שעוסק‬ ‫הפנאי לתורתו ועבודתו גם כל מה שעסק כל היום בקנינים‪,‬‬ ‫בתורה למשל שעה אחת ביום ושעה אחת בלילה בשעת‬ ‫הוא עבודת הקודש‪ ,‬לצורך עוה"ב‪ ,‬משא"כ אם אינו עוסק‬ ‫שהוא פנוי ‪ -‬אז היום והלילה נחשבו לו לכ"ד שעות אף שלא‬ ‫בתורה בעתות הפנאי א"כ אין מסחרו עבודת יעקב כי אם‬ ‫עסק בהם בתורה אלא בעסקי הזמן‪ ,‬כי בא זה ולימד על זה‪,‬‬ ‫עבודת עשו‪ ,‬והיינו דאמרו חז"ל בזמן ש'קולו של יעקב נשמע‬ ‫וא"כ הימים שלו נתארכו‪ ,‬משא"כ מי שאינו עוסק בתורה‬ ‫בבתי כנסיות' שאת זמנו הפנוי מנצל לתורה אז 'אין הידים‬ ‫כשהוא פנוי‪ ,‬עליו אמרו חז"ל (אבות ד‪ ,‬י) "אם בטלת מן התורה‬ ‫ידי עשו' שאין הידים שלו שעוסקים כל היום במסחר ידי עשו‬ ‫יש לך בטלים הרבה כנגדך"‪ ,‬דלא לבד השעות אלו שלא למד‬ ‫כי אם ידי יעקב שהמה מצוה ממש‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬כשאינו מנצל‬ ‫אבד‪ ,‬אלא יש לך בטלים הרבה – שגם שעות הללו שהיה‬ ‫זמניו הפנויים לתורה ‪ -‬אז ה'ידים ידי עשו'‪ ,‬שלא נחשבו‬ ‫טרוד על המחיה ועל הכלכלה בעסקיו ג"כ נחשבו לו לביטול‬ ‫עסקיו כתורה‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬דאי אפשר לו לתרץ שאי אפשר לו לעסוק בהם בתורה‬ ‫*‬ ‫מחמת טירדת הזמן דבא זה ולימד על זה – וכן יתבאר בזה‬ ‫מה נאים דבריו הללו להעמלים על פרנסתם‪ ,‬שאע"פ‬ ‫דברי התנא בהמשך המשנה דלעיל‪' :‬אם למדת תורה הרבה‬ ‫שעסוקים וטרודים הם בעסקי עוה"ז‪ ,‬בכל זאת מקבלים שכר‬ ‫נותנים לך שכר הרבה' – דלכאורה פשיטא מאי קמ"ל הלא‬ ‫בעוה"ב על עבודתם ‪ -‬אם מנצלים את עיתות הפנאי לתורה‪.‬‬ ‫על המצוות מקבל שכר‪ ,‬אלא הכוונה בשכר הרבה ‪ -‬שמקבל‬ ‫ובמסכת ברכות (כח‪ ):‬אי' בתפילת רבי נחוניא בן הקנה‪:‬‬ ‫שכר גם על העמל לפרנסתו‪.‬‬ ‫ביציאתו אומר‪ :‬מודה אני לפניך ששמת חלקנו מיושבי‬ ‫ביהמ"ד ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות‪' ,‬אני משכים והם‬ ‫לקבל הגליון‬ ‫משכימים ‪ -‬אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברי‬ ‫או ליטול חלק בההוצאות‬ ‫בטלים' ‪' -‬אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם‬ ‫לזכות את הרבים ניתן לפנות‪bhagan111@gmail.com :‬‬ ‫להארות והערות ניתן לפנות‪ 0548449360 :‬או לפקס‪074.701.2640 :‬‬ ‫עמלים ואינם מקבלים שכר'‪' ,‬אני רץ והם רצים אני רץ לחיי‬ ‫לשמיעת השיעורים במספר מיוחד של 'קול הלשון'‪03/6171185 :‬‬ ‫העולם הבא והם רצים לבאר שחת' וכו' ובספר "חפץ ה'"‬ ‫להאוהחה"ק זצ"ל‪ ,‬מקשה (מובא ב"מאור ושמש" תחילת פרשת‬ ‫ד‬