באר הגן · BEER HAGAN — תולדות (2026-11-09)

בעזהשי"ת
שיחות מלוה מלכה
מוצאי שבת קודש
פרשת חיי שרה
אור לכ"ח מרחשון תשפ"ז
בבית המדרש 'רבינו חנה' קאלאשיץ
בני ברק תובב"א
ישמח לב מבקשי השם
בס"ד מגישים אנו בזה
שיחות מלוה מלכה
ערוך ומסודר לטובת דורשי ומבקשי תורה וחסידות
ופונים אנו בזה בקריאה של חיבה
להיות שותפים לזכות את ישראל
וזכות התורה וזכות הצדיקים יגן בעדכם באלף המגן
החפצים לקחת חלק בזיכוי הרבים להעמיד בסיס איתן
אפשר לפנות להמייל של המערכת Bhagan111@gmail.com
או בטלפון של השיעורים
ארץ ישראל | 073-888-1889 :ארה"ב | 1-518-613-0137 :אנגלי'020-8147-7102 :
ולהשאיר הודעה ברורה בשלוחה 6-1
כמו"כ אפשר לפנות
בארה"ק050-410-7962 :
בחו"ל00447432097989 :
פרנס הגליון -פרשת תולדות
נדבת
משפחת מאנדל
ניו יארק
לעילוי נשמת
אמם מרת טויבא אסתר ע"ה
בת הרה"ח ר' יהושע יהודה ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה
יו"ל
ע"י מערכת "באר הגן"
כל הזכויות שמורות
מאמר פ˙יחה
ברכת אברהם נמשכת לדורות
קראנו היום בתוה"ק הכתוב )כד ,א( "ואברהם זקן בא בימים וה׳ ברך את אברהם
בכל" ,ומובא בספה״ק נועם אליעזר להרה"ק מסקולען זי"ע ,דהנה תיבת 'את' בא
לרבות כמבואר בחז״ל )פסחים כב .(:ובכן מבאר מכוון הכתוב 'וה' ברך את אברהם' ,את
לרבות את הדורות הבאים אחריו ,שגם הם נכללים בברכת השי"ת שבירכו בכל ,ויה"ר
שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות ,אכי"ר.
מלוה מלכה
במשנת בעל הילולא
~ תיקוני עוונות ע"י מלוה מלכה ~
היום ברכנו חודש כסלו ,והתפללנו התפילה 'מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם
מעבדות לחירות ,הוא יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ חברים
כל ישראל'.
ובספה״ק 'אמרי יעקב' להרה״ק מהר״י מפשעווארסק זי״ע )שהיום היה הילולא דיליה(
בפרשת ויצא ,מאריך במעלת וחשיבות סעודת מלוה מלכה ,ומביא שם בתוך הדברים
ביאור בתפילה זו בשם רבו המובהק הרה״ק מקאלאשיץ זי״ע ,דידוע שאחד מן
התיקונים לחטאים חמורים רח"ל ,הוא ,שעורכים סעודה לרעים וידידים לשבת גם יחד
ג
כאחים ,כגון בסעודת מלוה מלכה ,ובתיבות 'נדחנו מארבע כנפות' נרמז שם חב״ו
המסוגל לתיקון .וזהו כוונת אמרו' ,ויקבץ נדחינו מארבע כנפות' -האיך אפשר לקבץ
הניצוצות שנתפזרו בעווה"ר מחמת חטאים ,על ידי 'חברים כל ישראל' -שיתחברו בני
ישראל יחדיו ,שגדול כח האחדות והריעות בין איש לרעהו לכפר עוונות ,עכדה"ק.
והרה"ק מהר"י זי"ע מוסיף שם על דברי רבו' ,ויש בזה חידוש גדול ,דהנה ידוע
ומבואר בספרים הקדושים כמה וכמה ענינים לתיקון החטא ,כל אחד כותב כפי דרכו,
זה בכה וזה בכה ,ואילו כ"ק מורי ורבי אמר ,שגם אכילת סעודת מלוה מלכה ברוב עם
היא בכלל תיקוני החטא ,ויש להבין מזה עוצם יקרת מעלתה של סעודת מלוה מלכה',
ע"כ.
~ וימלא משאלותנו בסעודת מלוה מלכא ~
ובהמשך דבריו מביא עוד בשם חמיו הרה״ק רבי איציקל זי״ע ,מה שראה בכתב יד
הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע שכתוב שם בשם הרה״ק רבי אלעזר מליזענסק זי״ע,
שסעודת מלוה מלכה היא מן הזמנים המסוגלים לפעול כל טוב ,הן בריאות הגוף והן
פרנסה ,והמשילו במשל למלך שבא למקום אחד ,וכל בני המקום היו עניים ,וקיבלוהו
בכבוד גדול ,הכינו סעודה מפוארה ורחבת ידים ברוב מטעמים לכבודה של מלכות,
עד כדי שלא היה ניכר שום סימן של עניות ודחקות.
אמנם כשהגיע הזמן שהמלך התכונן לצאת לדרכו ולעזוב את העיר ויפלו לפני רגליו
להחתנן לו במר לבבם על מצבם השפול ועניותם הגדולה ,ושפכו שיח לפניו שיחוס
על עם עני ואביון וירחם להספיק להם די מחסורם אשר חסר להם.
וכן הוא הענין ,דבשבת קודש מקבלים אנו פני המלך ,ואין אנו מבקשים מאומה ,אף
על פי שגדול ונשגב קדושת היום ,מקיימים ישמחו במלכותך שומרי שבת ,אמנם
במוצאי שבת קודש ,בשעה שנפרדים מן המלך ,אז הוא הזמן לבקש מלפניו כל
משאלות לבבנו לטובה.
ויהי רצון שנזכה לכל השפעות טובות ,אמן ואמן.
ד
הרה"ק הרבי ר' צבי הירש מרימנוב זי"ע
ל' מרחשון תר"ז
~ קביעת זמן היארצייט ~
בענין זמן היארצייט ,שמעתי מהרה״ח ר׳ יוסף מאיר שווארץ שליט״א מב"ב ,שאביו
נפטר גם כן ביום ל׳ חשון ,ושאל את הגאון בעל שבט הלוי זצ״ל האיך לנהוג בענין
היארצייט.
והשיב לו ,דאם ביא"צ הראשון לא היה יום ל' בחודש חשון ,הרי הוחזק היארצייט
תמיד על יום כ״ט חשון ,ואפילו בשנים שיש בהם ל׳ חשון )כדעת המג"א בסי' תקס"ח(.
רק ביום ל׳ חשון יאמר קדיש אחד .א"כ לפ"ז כאשר בשנת תר"ח )יא"צ הראשון של הרבי
ר' הערש זי"ע( לא היה ל' חשון ,הרי היא"צ גם השנה ביום כ"ט מרחשון.
~ כי עבד נאמן קראת לו ~
הרה״ק רבי מרדכי חיים מסלאנים זי״ע סיפר ,שפעם אחת שבת הרה״ק האוהב
ישראל מאפטא זי״ע ברימנוב ,אצל הרה״ק הרמ"מ מרימנוב זי״ע ,ובאותם הימים היה
הרה״ק רבי הערש זי״ע משמש בקודש אצל רבו.
וביום השבת ,אחר תפלת הלחש של מוסף ,יצא הרה"ק מאפטא ,וכשחזר כבר
התחילו חזרת הש״ץ ,ועל כן נשאר עומד במערב בית המדרש ,ושם אמר קדושת כתר,
וראה שם את הרבי ר' הערש זי"ע עומד ואומר כתר .ונתפלא מאד לראות איש העומד
בפאתי ביהמ"ד אומר כתר בהתלהבות גדולה כזאת .אמנם לא ידע מי הוא ,ואחר כך
בעת עריכת השלחן ראהו שהוא זה שמחלק הבילקעס ,ואמר 'וכי חידוש שהרבי
מענדעלע גדול כל כך ,כשיש לו גבאי כזה'...
-
ה
ובספר 'זכרון אשר' ,שחיברו הרה״ח ר׳ אנשיל עדלשטיין ז״ל מחסידי קאסוב ,מסופר
שפעם שאלו חסידים את הרה״ק בעל תורת חיים מקאסוב זי״ע ,אם לנסוע אל הרה״ק
רבי הערש מרימנוב זי״ע שהגיע לבקר במחוז מארמאראש ,והשיב להם שבוודאי
שילכו אליו ,כי ראה על מצחו חקוק "יהושע משרת משה".
*
מובא בספר 'שיחות יקרים' )עובדות שסיפר הרב ר' טוביה לייב שטערן זצ"לא מכמה צדיקים
שהסתופף בצילם ,ובנו ר' אלימלך זאב ז"ל רשם הדברים על גבי הכתב( ,מה שבדידיה הוה עובדא,
שפעם שהה רבי טוביה לייב במרחץ קרעניץ )בשנת תרנ"ח( אצל הרה"ק משינאווא זי"ע
ולא היה להרה"ק ביהמ"ד להתפלל ועשו שאטער גדול מנסרים ושם התפללו וגם שם
אכלו סעודת שבת קודש ,ואת השאטער לא כיבדו ולא ניקו אותה משיירי המאכל
הנשפכים ארצה והיה לו למורת רוח שהצדיק יתפלל במקום שאינו מכובד ,ולקח רבי
טובי' לייב מכבדת וניקה את השאטער ,ובעת עבודתו אמר בלבו הנה מן הצורך היה
לכוון איזה כוונה בעת כיבוד בית התפילה של הצדיק ,אבל מה אעשה שאיני בעל
כוונות על כן יהי לרצון כאילו כיוונתי הכוונות שכיוון הרה"ק ר' צבי מרימנוב זי"ע בעת
שכיבד בית מדרשו של הרה"ק רבי מנחם מענדיל זי"ע.
ויהי בעת בא הרה"ק משינאווא אל פתח השאטער נעמד על מקומו ולא המשיך
בדרכו ,ושאל מי הוא אשר כיבד את המקום הלזה?! והיה לפלא גדול ,שמעולם לא
התייחס לדברים כאלו כלל ,וראו בחוש שהרגיש ברוח קדשו שהיה כאן איזה עבודה
קדושה בכיבוד המקום .והוא לא נכנס עד אשר הביאו לפניו את רבי טובי' לייב ,ויאמרו
לו כי הוא זה.
~ מידת ההשתוות ~
הרה״ק מהר״י מפשעווארסק זי״ע סיפר ,שהרה״ק מצאנז זי״ע נסע פעם לשבת פרה
אל הרה״ק הרבי ר' הערש זי״ע ,וכשבא אצלו שאלו הרבי רבי הערש' ,צאנזער רב,
וואס טוט איר דא?!' ,והשיבו הדברי חיים ,שקבלה בידו שעל שבת פרה צריכים להיות
אצל צדיק הדור .וסבר וקיבל.
א .נכדו היה הרה"ג רבי מנחם זאב שטערן זצ"ל אב"ד גבעת שאול חותן כ"ק אדמו"ר מהרי"א מסקולען
זצ"ל.
ו
והפליא הרה״ק מצאנז זי"ע את מדת ההשתוות של הרבי ר' הערש ,דבתחילה היה
לפלא בעיניו על מה בא אליו ,וכשאמר לו שבא משום שצריכין להיות אצל צדיק הדור,
קיבל דבריו בשוה נפש ,ולא נתפעל כלל מזה שהוא מחזיקו לצדיק הדור.
~ עמד בעשר נסיונות ~
הרה״ק מסאטמאר זי״ע סיפר ,שזקינו הרה״ק בעל ייטב לב זי״ע היה רגיל לנסוע
לרימנוב ליום ל״ד בעומר ,יומא דהילולא של הרה״ק הרמ"מ מרימנוב זי״ע ,וכן היו
נוסעים לשם עוד רבים מצדיקי הדור ,והיה שם קיבוץ גדול.
בשנה אחת ,אחר תפלת מנחה ,הלך הייטב לב לטייל יחד עם הרה״ק רבי אליעזר
מדזיקוב זי״ע שהיה מחותנו )כי בנו הרה"ק מראזוואדוב זי"ע היה חתן הייטב לב( ,ודיברו
בדברים העומדים ברומו של עולם ,וכבר הרחיקו לכת מבית המדרש ,ובינתיים התחילו
להתפלל מעריב .הרה״ק הרבי ר' הערש התפלל בבית המדרש ,וכשהגיע לספירת
העומר ,ספר בקול רעש ובהתלהבות אש קודש ,עד שאף במקום הרחוק שעמדו שם
שמעו קול ספירתו ,ונתפעל הייטב לב מאד משמיעת ספירה כזאת ,ואמר לו רבי
אליעזר' :מחותן ,מה אתם מתפעלים כל כך ,הלא הוא נתנסה בעשרה נסיונות
כאברהם אבינו ,ועמד בכולן' ,כי עברו עליו ענינים קשים מאד בחייו ,וקיבל הכל
באהבה ובשמחה.
~ פניו כפני מלאך ~
בישיבת הגה״ק מהר״ם אש זצ״ל באונגוואר למד הגה״ק רבי אהרן מאיר
פרידלענדער זצ״ל ,אשר לימים כיהן כאב״ד באלחוב יצ״וב ,והיה עילוי גדול ומן
התלמידים החשובים ביותר בישיבה ,ורבו המהר״ם אש זצ״ל קירבו מאד ,עד שהיו
הבחורים המבוגרים מתקנאים בו.
ב .הגה״ק רבי אהרן מאיר זצ״ל היה עילוי גדול ,ועוד קודם שנעשה בר מצוה חיבר ספר בשם אברך על
תהלים ,ואחר כך היה מגדולי תלמידי הרה״ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי״ע.
ז
פעם אחת הגיע הרה״ק הרבי ר' הערש זי״ע לאונגוואר ,והלך רבי אהרן מאיר לקבל
פני קדשו ,והיה זה בעת אמירת השיעור של מהר״ם אש ,ומצאו הבחורים מקום
להתגדר בו ,ובאו בטענה לפני המהר״ם אש על תלמידו שהחסיר מן השיעור ,ואמרו
דמחמת שרבינו מקרבו כל כך ,הרהיב עוז בנפשו לעשות כרצונו ,ולילך לקבל פני רבי
באמצע זמן השיעור.
קרא לו מהר״ם אש ושאלו' ,מאיר׳טשע ,פארוואס ביסטו היינט נישט געווען ביים
שיעור' ,והשיבו ,ס'איז געקומען א רבי אין שטאט ,און ער האט א פנים ווי א מלאך.
שאלו מהר״ם אש ,וכי יודע אתה האיך נראה מלאך ,והשיב שאמנם אינו יודע ,אבל
אם הרבי יקבל את פניו ,אז יבין מה שאמרתי ,ואכן הלך מהר״ם אש לקבל פני הרה״ק
רבי הערש זי״ע ,ובחזרתו קרא לתלמידו רבי אהרן מאיר ואמר לו' ,מאיר׳טשע ביסט
גערעכט ,ממש כמלאך ה׳'.
~ דברי אלקים חיים ~
אמירת התורה אצל הרה״ק הרבי ר' הערש זי״ע היה באופן פלאי .היה רגיל להתחיל
אמירת התורה מבריאת העולם ,ומשם היה הולך ומספר כסדר עד יציאת מצרים ושאר
ענינים ,והיו דבריו נראים לכאורה כדברים פשוטים ,אמנם הצדיקים הקדושים השיגו
בדבריו ענינים גבוהים ורמים עד מאד.
וסיפר הרה״ק מהר״י מפשעווארסק זי״ע ,ששמע מרבי ראובן עקשטיין זצ"ל ששמע
מפי הרה״ק בעל עטרת ישועה מדזיקוב זי״ע ,מה ששמע מאביו הרה״ק בעל אמרי
נועם זי״ע ,אשר בשבת לך לך תר"ז כשבועיים קודם ההסתלקות היה הרה״ק רבי
הערש זי״ע בדזיקוב ,ואמר שם תורה כדרכו בקודש ,והתחיל מבריאת העולם ,והלך
וסיפר עד יציאת מצרים ,וכשהגיע לקריעת ים סוף עמד ואמר שירת הים פסוק בפסוק
בהתעוררות גדולה ונוראה ,ואמר הרה״ק בעל אמרי נועם זי״ע ,הגם שאומרים עלי
שאני 'נגידישער איידעם' ,וקבלתי נדן מאה וחמישים אלף קראנען ,ושלש מאות
בעכערלעך ,מכל מקום הייתי מוסר את הכל כדי לזכות לשמוע עוד פעם אחת מפי
קדשו את הפסוק 'נטית ימינך תבלעמו ארץ'.
והרה״ק רבי איציקל מפשעווארסק זי״ע אמר ,שמסתמא הרגיש בעל אמרי נועם
מתיקות גדולה כל כך באמירת פסוק זה מפי הרבי רבי הערש ,ועל כן השתוקק לשמוע
ח
זאת עוד הפעם ,אמנם הרה״ק רבי יענקעלע מפשעווארסק זי״ע ביאר הענין באופן
אחר ,דהנה חסד דרועא ימינא ,וכאשר נוטלים את מדת החסד ומעלים אותה להשי״ת,
אזי תבלעמו ארץ ,שמתבטלת כל האהבות השייכות לעניני ארציות ,ולכן כאשר שמע
הפסוק 'נטית ימינך -תבלעמו ארץ' סילק ממנו את כל הארציות והחומר.
-
בספה"ק בארת המים ,פרשת בהר ,מובא שהרה״ק רבי הערש זי״ע אמר תורה
בפרשת בהר סיני ,על דברי רש"י 'מה ענין שמיטה אצל הר סיני' ,בענין מצות שמיטה
ומדת הבטחון ,והיו דבריו נראים לכאורה כדברים פשוטים.
והרה״ק מראזלא זי״ע ,היה אז על שבת )פרשת בהר תר"ג( ,ואחר גמר עריכת
השלחן ,הלך לאכסניא שלו ,וחזר שם על דברי התורה ששמע מפי הרבי רבי הערש,
ואמר ,לא אוכל להבין איך אפשר להכניס בדברים כה פשוטים אלו ,שלשה דפים
מספר עץ חיים לרבינו חיים וויטאל ז״ל ,ועם זה להיות בוקע רקיעים באישו הגדולה.
~ אוהב ישראל ~
הרה״ח ר׳ שאול הוטטערער ז״ל מאנטווערפען היה בידו כתבים מגדולי וצדיקי הדור
זי"ע ,ואמר שמכתב הראשון שרכש היה מה שרבי איציקל מפשעווארסק זי"ע אמר לו
לרכוש ,וזה מכתב שכתב הרה״ק הרבי ר' הערש זי״ע אל הרה״ק בעל תורת חיים
מקאסוב זי״עג ,וחתם בו "אוהב נפשו ואוהב כל ישראל באמת" .ורבי איציקל התלהב
מאוד מהחתימה הזו.
ג .בקובץ כרם שלמה ייחסו את המכתב בטעות להרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע.
ט
הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זי"ע
כ"ז מרחשון תשנ"ט
~ בית אבותיו ורבותיו ~
היום היה יומא דהילולא קדישא של הרה״ק רבי יענקעלע מפשעווארסק זי״ע,
מתחילה אציין דבר שרשם אודות אביו הגה"ח רבי דוד יצחק זצ"ל שלא ידוע עליו
הרבה.
והנה הרה״ק מהר״י זי״ע וחותנו הרה״ק רבי איציקל זי״ע ,בעת שהותם בפאריז ,היו
נוסעים למנוחה ,לעיר עקס־לע־בען שבצרפת ,ושם היתה ישיבת חכמי צרפת בראשות
הגאון רבי חיים יצחק חייקין זצ״ל ,מתלמידי מרן החפץ חיים זי״ע ,ונעשה ביניהם קשר
גדול ,ובאחד מביקוריו בישיבה נדב הרה״ק מהר״י זי״ע את הספה״ק דברי יחזקאל
להישיבה ,וכתב בכתב יד קדשו ,בזה״ל:
'ב״ה ,יום רביעי כי תשא י״ז אדר שנת תשכ״ו .הריני נותן ספה״ק הזה במתנה
להישיבה הגדולה ,ישיבת חכמי צרפת שליט"א ,בעיר עקסלעבען יצ"ו ,לטובת נשמת
אבי מורי ר' דוד יצחק ז"ל הי"ד בן ר' ארי' ע"ה שזכה להיות איזה פעמים בבחרותו
אצל רבינו הגדול משינאווי זיע"א בעיר סטרופקוב ובעיר קרעניץ ,וסיפר לי הרבה
פעמים מתפילתו ועבודתו במסירות נפש ,גם סיפר לי ענין אחד שראה בעצמו רוה״ק
מרביה"ק בעת שקרא הקוויטל .וראה נא מה שכותב רבינו ז"ל בסוף פרשת מקץ
דמי שחושב בשביל עצמו' ,אפילו חלק אחד מאלף לא טוב'.
וממשיך שם עוד ,ובסופו מסיים 'דברי יעקב לייזער'
רואים מזה שזה היתה נקודת עבודתו של הרה"ק מהר"י זי"ע שכל מעשיו יהיו לשם
שמים ,ולכן הפנה אותם לתורה זו דייקא משאר כל הספר.
-
י
הרה"ק מהר"י זי"ע היה תלמיד מובהק של הרה"ק מקאלאשיץ זי"ע ,ואציין לשונו
מתוך לשונות שכתב ומזכיר את רבו הרה״ק מקאלאשיץ זי״ע הי״ד.
במקום אחד כותב:
"בשנת תרפ״ד זכיתי לקבל אנפי שכינתא ,ה״ה מורי ורבי הגה״ק רבן ומאורן של
ישראל מורנו הרב ר' חנה אב"ד קאלאשיץ זצ"ל הי"ד בן בתו של רבינו הגדול
משינאווא זיע"א .וזכיתי ליהנות קצת מאורו ,אשר היה אצלו תורה עבודה וגמ״ח
במדריגה גדולה ,והייתי מהמסתופפים בצילו עד חג השבועות שנת תרצ״ט"...
עוד כותב בתשובה אחרת )באמצע תשובה בענין זמני בין השמשות ועוד ,הובא בדברי חנה
ח"ב(
" ...אמנם בחסדי השי"ת הייתי מהתלמידים היושבים בביהמ"ד בד' אמות של
הלכה ,והייתי מסתופף בצילא דמהימנותא ה"ה מורי ורבי הגה"ק ,צדיק אמת ,רבן
של ישראל מוהר"ר חנה רב דעיר קאלאשיץ זצ"ל הי"ד בן בתו של רבינו הגדול
משינאווא זיע"א ,והי' לומד בכל יום עם תלמידים שני שיעורים תורה לשמה.
ומי שזכה לראות פני מרן זצ"ל בעת למד השיעור עם התלמידים ,או כשלמד
בעצמו ,חילוף הצורה הקדושה בכל פעם ,פנים מאדימים ,פנים לבנים ,הי' יכול להבין
ולדעת קצת מאי דכתיב בזוהר הקדוש קוב"ה ואורייתא וישראל חד"...
ומזה יש לראות גם גודל מעלת התלמיד ,אשר זכה והשכיל להבין ולהשיג כל זאת
ברבו הק' זכותו יגן עלינו.
~ כל ימיו בתשובה ~
הר"ר משה לייזער ז״ל מאנטווערפען היה שאר בשרו של הרה״ק מהר״י זי״ע ,וזכר
את הרה״ק רבי יענקעלע זי״ע עוד מימי בחרותו ואף למד עמו בחברותא בשנים ההם.
וסיפר שפעם אחת בימי בחרותו העיפה הרוח את כובעו של רבי יענקעלע ,ורץ אחריו
להגביהו ,וכשהגביה את הכובע ראה שבתוכו מונחים פתקים רבים ,והוציאם ורצה
לראות מה כתוב בהם,
וראה שהיה כתוב בהם כל הלכות תשובה להרמב״ם ,שהיה רבי יענקעלע כותב
לעצמו ,והיה נושאם עמו בכל מקום שהלך.
יא
~ קדשם בקדושת השבת ~
בעת המלחמה ,הגיע הרה״ק מהר״י זי״ע לסיביר ,ולקראת סוף המלחמה היה בעיר
בינסק שם בסיביר ,וראה שם לדאבון לב כי ענין שמירת שבת קודש צריך חיזוק גדול,
ועל כן חיבר 'פיוט' ,דברי התעוררות בלשון אידיש בענין שמירת שבת ,על יסוד של
הזמר ברוך א־ל עליון ,וחיבר ארבעה בתים של חרוזים ,ובחרוז האחרון כתב אלו
השורות:
ישראל היעט דעם שב״ק ,חלילה נישט פארשוועכין
דעם יסוד פון די תורה און אמונה נישט צוברעכן
די בעה״ב טוען זיך אן די שענסטע קרעגען
די גוטע שטאפן ,טייערסטע פארמעגן
די בעלי בתים דאווענען שבת ווארט ביי ווארט ביז די לעצטע שורה
זיי לערנען חומש מיט רש״י ,און פרק )-אבות( מיט ברטנורא
די חסידים עסן פרייטיג צו נאכטס צימעסן אפיער
זיי טרינקען וויין און מעהד און אויך פארטע ביער
ביי די רבי'ס קומען זיך די חסידים אלע באנאנד
זיי עסן שיריים פון דעם רבינס האנד
צוהערן תורה זאגן פון דעם רבינ'ס מויל ,אוי איז דאס טייער
הייליגע דיבורים א לעבעדיג פייער
די רבי זאגט אמאהל אויס א באהאלטענעם סוד
דאן זעהט דאך יעדער איינער אז עס איז פערהאן א גאט
~ בוחר בעמו ישראל באהבה ~
הגה״צ המקובל רבי דניאל פריש זצ״ל מירושלים ,בעל מתוק מדבש על הזוה״ק,
סיפר ,שפעם אחת בהיותו באנטווערפען לצורך הכנסת כלה ,בא לבית מדרשו של
הרה״ק רבי איציקל זי״ע בשעות הבוקר ,ופתח לו הדלת חתנו הרה״ק רבי יענקעלע
זי״ע ,וקיבלו בסבר פנים יפות ,והתחיל לשוחח עמו ולברר אצלו אודות מה שיוכל
לעמוד לעזרתו )רבי דניאל לא הכירו( ,והנה רבי דניאל הקפיד שלא לשוחח קודם תפלת
יב
שחרית כדרך חסידים ואנשי מעשה ,ועל כן היה הדבר לפלא בעיניו על שמאריך עמו
בדברים קודם התפלה ,והביע קצת מורת רוחו על כך.
אמר לו רבי יענקעלע ,הלא כתוב בסידור בשם האריז״ל ,שקודם התפלה צריך כל
אחד לקבל על עצמו 'מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך' ,וכי סבורים אתם שאין זה
אלא אמירת תיבות בעלמא' ,סתם א לחש'?!...
אלא כשבא יהודי אורח מן הדרך ,צריכין לקבלו באהבה ובחיבה יתירה ,ולקרבו כל
כך עד שירגיש עצמו כאחד מבני הבית ,ובזה מקיימים בפועל ממש מצות ואהבת
לרעך כמוך ,והיש לך הכנה טובה מזו קודם התפלה .וסיפר רבי דניאל ,שדברים אלו
עשו עליו רושם גדול.
-
אגב ,לפני שנים רבות באנטווערפען פגשתי שם אורח מארה"ק שהגיע לקבץ מעות
לצורך הכנסת כלה ,וסיפר לי שהיה אצל כ״ק אדמו״ר מפשעווארסק שליט״א ,ויצא
מלפניו כאיש אחר לגמרי .כי הרבי שליט״א אמר לו ,שמי שנוסע לקבץ מעות לצורך
נישואי צאצאיו ,הרי הוא עוסק במצוה במסירות נפש ,דהלא מצוה וחובה מוטלת על
האדם להשיא את בניו ובנותיו ,וכאשר הדבר קשה עליו ,והוא נוסע ממקום למקום
לקבץ מעות כדי שיוכל לקיים המצוה ,הרי זו מסירות נפש לדבר מצוה ,והרחיב בענין.
וסיפר לי אותו יהודי ,שיצא מארץ ישראל בלב נשבר ונדכה ,וכששמע דברים אלו
מפי הרבי שליט״א ,יצא ממש מאפילה לאורה ,והרגיש עצמו כאיש אחר לגמרי.
ובזה הבנתי היטב מאמר חז״ל בב"ב )ט ,(:והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה
ברכות ,כי בכמה דברי פיוס וחיזוק אפשר להאיר לבו של יהודי ולהוציאו מאפילה
לאור גדול.
~ ויאמן העם ~
סיפר לי הרה״ח ר׳ ליפא אברהמוביץ הי"ו מאנטווערפען ,שפעם רצה להיכנס
להזכיר עצמו לפני הרה״ק מהר״י זי״ע ,אמנם לא היה לו פנאי לצאת ממסחרו במשך
היום לזמן ממושך ,ולכן שאל את הגבאי אימתי יוכל לבוא במשך היום ותיכף יוכל
ליכנס ,קבע לו הגבאי השעה ,שזה מיד אחר שחרית.
יג
למחרת ,אכן הופיע באותו הזמן ,אלא שנתארכה התפלה ,והוכרח לחזור למסחרו,
ושוב בא לאחר מכן ,והיה הרבי עסוק בענין אחר ,וכך נדחה כמה פעמים בהלוך ושוב.
עד שאמר לו הגבאי ,שהרבי מקבל קהל בלילה ,ויבוא אז ויהיה הראשון להיכנס.
ואכן הגיע בערב בשעה היעודה ,אך מיד כשעמד להיכנס ,נדחף אחד מן הנוכחים
ונכנס לפניו ,והרבנית ע״ה ,שידעה שכבר בא הר"ר ליפא הי"ו כמה וכמה פעמים ולא
עלתה בידו להיכנס ,אמרה אז שאין הדבר נכון ,הלא איש זה כבר בא פעמים רבות
ועדיין לא זכה להיכנס .נענה הרה״ק מהר״י זי״ע ואמר ,הלא יהודי זה צריך להיוושע
באיזה ענין ,וכי אני יכול לפעול עבורו ישועה ,אלא שיש לו אמונת חכמים ,וכל פעם
שהוא בא וחוזר ובא ,הרי הוא מתחזק עוד יותר באמונת חכמים ,ובכח אמונתו יוכל
לפעול ישועתו.
-
אגב ,זקיני הרה״ח ר׳ משה יוסף געלדציילער ז״ל היה דבוק בלו"נ להרה"ק רבי
איציקל זי"ע ,ואחר פטירתו דבקה נפשו בחתנו הרה״ק מהר״י זי״ע באמונת צדיקים
פשוטה ,ועד כדי שהרה"ק מהר"י זי"ע אמר לו פעם 'אם אני רבי איני יודע ,אבל אתה
באמונתך ,וועסט מיך זיכער מאכן פאר א רבי'.
~ ולגשמים בעיתם ~
הגאון רבי חיים קרייזווירטה זצ״ל גאב"ד אנטווערפען ,אמר פעם בצחות לשונו,
דהנה בעיר אנטווערפען יורדים בו גשמים לרוב ,והנה יש לנו בעיר רבי ,צדיק ,אשר
בערב סוכות נודר מעות לצדקת רבי מאיר בעל הנס ,ומתפלל שלא ירדו גשמים בחג
הסוכות ,ואף אני עושה כן ,שהנני נודר מעות לצדקת רבי מאיר בעל הנס ומתפלל על
כך ,ואכן אין יורדים גשמים.
ונמצא שיש להסתפק בזכות מי נעשה המופת ,אם בזכות הרבי או בזכותי .אמנם
כשמגיע שמיני עצרת ,הרי הרבי אוכל בבית כמנהג החסידים ,ואילו אני אוכל בסוכה,
ויורדים אז גשמים .וממילא נתברר למפרע שהמופת היה בזכות הרבי ולא בזכותי...
יד
אחרית ימיו
~ שומר ישראל ~
בשנותיו האחרונות של הרה״ק מהר״י זי״ע כבר היה חלוש מאד ,ובשנת תשנ״א,
בעת המלחמה בארץ ישראל ,אמר כ״ק אדמו״ר מראחמיסטריווקא זצ״ל מירושלים
לאחד החסידים ,עד כמה שמתפללים על מצב המלחמה ,הרי יותר צריכים להרבות
בתפלה על בריאותו של הרה״ק מהר״י מפשעווארסק זי״ע ,כי כל זמן שהוא נמצא
בכלל ישראל ,הרי כלל ישראל שמור.
~ כשרות התפילין ~
באותן השנים ראו אצלו דברים נוראים ,וסיפר חתנו הרה״צ רבי ברוך כהנא
מספינקא שליט״א ,שפעם אחת התקשר אליו יהודי ממאנסי שעמד לערוך בר מצוה
לבנו ,וביקש ממנו ליכנס אל חמיו הרה״ק מהר״י זי״ע להזכיר שעושה בר מצוה.
ואכן הזכיר אצלו ,ואמר לו הרה"ק 'אם מניחים תפילין פסולין אי אפשר לצאת ידי
חובת המצוה' .ולא הבין כוונתו ,ולכן אחר כמה שעות נכנס הרה"צ מספינקא שליט"א
שוב להזכיר את הבר מצוה ,ושוב אמר לו הרבי ,הרי בתפילין פסולין אי אפשר לצאת
ידי חובה.
אז התקשר אל האיש ואמר לו שנכון שילך לבדוק את התפילין של הבחור ,ואכן
מסרן לבדיקה ונמצא שהיה שאלה על כשרותן )לא היה כשר לכתחילה(.
~ להכריע הכף לטובה ~
שמעתי מנכדו הרה״ג רבי יצחק אהרן פילאפף שליט״א ,חתן הרה"צ מספינקא
שליט"א ,אשר בשנותיו האחרונות של הרה״ק מהר״י זי״ע היה מצוי הרבה בביתו,
וערך שם התפלות ועריכת השלחנות.
וסיפר לי עובדא נוראה שראה בעיניו ,שהיה כמעט בסוף ימי חיי הרה״ק מהר״י זי״ע,
כאשר כבר היה בחולשה גדולה מאד ,וכמעט שלא היה מדבר ,ובשבת קודש שלפני
ראש השנה התפללו תפלת שחרית אצלו ,וגם כ״ק האדמו״ר מפשעווארסק שליט״א
טו
היה שם ,ובין תפלת שחרית לקריאת התורה עשו הפסקה ,והרבי נכנס לחדרו ועשו
קידוש.
ופתאום פתח הרה״ק מהר״י זי״ע את פיו והתחיל לומר בקול ,וכך רשמתי מילה
במילה מה שסיפר לי רבי יצחק אהרן ,הרבי דיבר בלשון קודש ,ואמר" :אני יושב ודן
את כל העולם כולו לכף זכות" וחזר ואמר בקול גדול' :לכף זכות ,לכף זכות'
והפטיר" ,והקב״ה יושב ומצפה על זה".
והיה הדבר לחידוש עצום ,כי באותם הימים כמעט שלא היה מדבר מחמת חולשתו
הגדולה ובפרט דיבורים כאלו ,וכ״ק האדמו״ר מפשעווארסק שליט״א שנכח שם
התפלא מאוד לשמוע דברים נוראים כאלו יוצאים מפיו.
ועי׳ בספה״ק 'בני יששכר' )אלול ,מאמר ב' ,ד'( ,שלא פסקינן שום דבר משמים ,רק מה
שפוסקים הב"ד של מטה כן יקום ,אכי"ר.
-
ויה"ר שזכות צדיקים אלו ,הרה״ק רבי הערש מרימנוב זי״ע והרה״ק רבי יענקעלע
מפשעווארסק זי״ע ,אשר מדת אהבת ישראל היתה אצלם במדרגה נשגבה כל כך,
יעזור לנו שנזכה לידבק בדרכיהם הקדושים ,וימלא ה' כל משאלות לבנו לטובה,
ברחמים ובחסדים ,ובגאולה שלימה וקרובה במהרה בימינו אמן.
טז
בעזהשי"ת
גליון
ממעיינו של הגה"ח
פרשת תולדות רבי נפתלי גרוס שליט"א
[משיעור ליל ששי תשע"ח] בני ברק ת"ו
(רד"מ) זי"ע מבעל תשובה אחד שקודם הרשיע מאד ,ממש בענין מעלת וסגולת ראיית פני צדיק
לא הניח עבירה אחת שלא עבר עליה ר"ל ,ובא לפני הרב
הצדיק המגיד רבי מרדכי מטשערנוביל זי"ע ונתן לו קויטל ויאמרו ראו ראינו כי היה ה' עמך (כו ,כח).
שיתן לו תשובה ופרט שם בקויטל את כל העבירות שעשה
בספה"ק קדושת לוי מבאר ,עפ"י מה שביאר בפרשת וירא
ר"ל ,ויהי כאשר ראה הרה"צ מטשערנוביל את החשבון נפש
על הכתוב 'וירא וירץ לקראתם' -דהכוונה שהאירו עיני שכלו
הנשחת הזה ,השיב לו 'אני כבר זקנתי ושבתי מלקבל עלי
בעל תשובה קשה כזה לתקנו' סע נא לאדמו"ר מרוזין זי"ע של אברהם כשראה את המלאכים ,כי כשאדם מסתכל
הוא עוד צעיר לימים הוא יקבל אותך ויושיע לך. בצדיק ניתוסף בהירות על האדםא שעל זה אמרו חכמינו ז"ל
ונסע הבעל תשובה הזה לאדמו"ר מרוזין זי"ע ויתן גם (ר"ה טז' ).חייב אדם להקביל פני רבו ברגל' ,ומחמת זה הבין
לפניו את הקויטל עם חשבון כל העוונות שלו הגדולים עם אברהם שהם צדיקים ,לזה 'וירץ לקראתם'.
הקטנים החמורים עם הקלים ויהי כקרוא האדמו"ר את וזהו שכתוב כאן' ,ראו ראינו' בכפל לשון ,כלומר ע"י ראיה
הקויטל סידר לו תשובה בסדר הזה ,היינו מראש מקדם שלך שראינו אותך ,ניתוסף לנו ראיה אחרת שבהסתכלותינו
יראה שכל דיבור ודבר שבקדושה הן תפילה והן ברכות בזיו קדושתך האיר עין שכלותינו ,ובהירות גדול ניתוסף לנו,
וברכת המזון ואפי' ברכת אשר יצר אל יאמר בעל פה כי אם ולזה גמר אומר הכתוב 'כי היה ה' עמך' -שהשראת שכינה
מתוך הסידור דוקאג ,וגם בכל עת שישב אדמו"ר מרוזין
עליך ,לזה האיר עין שכלינו שהסתכלנו באדם קדוש
בשולחנו הקדוש צוה עליו שיביט רק על פני קדשו ולא ירף
שקדושת ה' עליו -ומחמת זה באנו לדבק בך בהרגשתינו
עינו ממנו ,וזה היה סדר תשובתו לבעל תשובה הקשה הזה.
צדקותיך.
וסיים אדמו"ר זי"ע שהוא הכיר אח"כ את הבעל תשובה הזה
*
שהיה לאיש בעל מדריגה ולקח קוויטלעך כי ממילא
כשעשה כל מה שצוה עליו אבי ז"ל ידע אח"כ מעצמו ובמעלת הסתכלות בפני צדיק מובא בספר 'דברי דוד'
לעשות הכל ומה התשובה שצריך לעשות על כל דבר ודבר. להרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב זי"עב :סיפר אדמו"ר
א .עי' ראשית חכמה (שער הקדושה פ"ח ,יז) וז"ל' :אבל בהסתכל אדם
בפני רבו מצוה היא ותיקון לעינים ,כי ע"י ההסתכלות ההוא מקנה
האלה ממרן אדמו"ר ציס"ע זי"ע בראש הספר הקדוש תפארת
בנפשו הארת הנשמה הטהורה המתראה בפניו'
ישראל מאדמו"ר הק' שליט"א להיותם כאחד בידי אנ"ש ,אולם ב .הספר הוא מעט הכמות ורב האיכות ,ואמר פעם הרה"ק רבי
אדמו"ר הק' שליט"א לא רצה שיהיו דברי קדשו של אביו אדמו"ר
יודא'לע מדזיקוב זי"ע שבוודאי מוסמך ספר זה עד למאוד ,כי הספר
ציס"ע זי"ע כסניף וצירוף לספרו כי לגודל יקרתם וקדושתם בעיני
יצא סמוך להסתלקות הרה"ק מטשארטקוב ,ואז היה השתוקקות
מרן אדמו"ר הק' שליט"א כדאי לגיון הדברים הקדושים והטהורים
עצומה לכל דיבור ממנו ,ולכן היה יכול לחבר ספר גדול והיו
האלה להיות נמנים ונדפסים לבדם כי באיכותם גדולים המה מאד
מתקבלים כל דבריו בצמאון ,ואם בכל זאת הוציא רק ספר מעט
ומכל דבר ודבר יוכל כל אדם וכל בעל מדריגה ליקח ממנו רמיזא
מזעיר סימן הוא שאכן הכל מוסמך עד מאוד...
דחכמתא להאיר לו הדרך בתורה ועבודה ובכל עניני התנהגותו ויש לציין בענין זה מה שכותב המו"ל הגה"ח ר' ישראל ראפאפורט
בעוה"ז כל חד וחד לפום דרגא דיליה ולפום שיעורא דיליה כמאמר
ז"ל בהקדמתו :ויהי כאשר הצעתי את רעיוני זה לפני אדמו"ר הק'
הזוה"ק על הפסוק נודע בשערים בעלה ,ולזאת הדפסתי את (-רבי ישראל מטשארטקוב)שליט"א כי ברצוני ללקט ולחפש את סתרי
הדברים הנאצלים האלה של האי סבא קדישא לבדנה.
תורת אביו אדמו"ר ציס"ע זי"ע ולהוציאם לאור עולם להחיות בהם
ג .וידוע מאמרו של הרה"ק משינאווא זי"ע (דברי יחזקאל ,הליכות בשם נפש כל חי אשר זכה להנות מאורו של אותו ציס"ע זי"ע הוטב מאד
הרה"ק מהר"ש ענגיל מראדומישלא ששמע מפ"ק) שאמר עצה לחסיד בעיני קדשו ואדמו"ר שליט"א בעצמו מסר לידי כתבי יד קודש
אחד שהתאונן על מחשבות זרות בתפילה ,שיתרגל להתפלל תמיד מתורת אביו מרן אדמו"ר ציס"ע זי"ע אשר היו ספונים וגנוזים תחת
רק מתוך הסידור ,ואמר לו רמז במאה"כ (אסתר ט ,כה) 'אמר עם יד קדשו של מרן שליט"א משנים קדמוניות להוציאם ג"כ לאור.
הספר -ישוב מחשבתו הרעה'... ואם כי בתחילה חשבתי להעמיד את ליקוטי הדברים הקדושים
א
והלא היה לפני שנים רבות? ב] למה רק אחר שאמר בענין שיעקב נתן ליצחק "קרבן פסח" דייקא
שעקבו פעמיים ממשיך לבקש 'הלא אצלת לי ברכה' ולא
מקודם תיכף כשראה שיעקב לקח הברכות? ומבאר וקח לי משם שני גדיי עזים (כז ,ט) רש"י :וכי שני
גדיי עזים היה מאכלו של יצחק ,אלא פסח היה ,האחד
דבחכמה עשתה רבקה כזאת כדי שלא יבוא עשו אחריו
הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים (פרקי דר"א).
ויאכל גם מצידו ויתברך גם הוא ,דהברכה היתה תלויה
דוקא באותו הלילה זמן לידת יצחק שנולד בפסח בספה"ק מנחם ציון להרה"ק מרימנוב זי"ע מדייק ,למה
כמבואר בר"ה -ולכן אמר לפני מותי -שהצדיקים מתים לא בירך יצחק את עשו אחרי ששמע שלקחו הברכות
ביום הלידה מסתמא ,ודוקא ע"י שמחה של מצוה שהבן ע"י יעקב ,וכי חסרים ברכות?
מאכיל לאביו חל עליו הברכה הלז. ומבאר ,דהנה יצחק המתין בנתינת הברכות עד שיהיה
לכן נתחכמה רבקה והאכילו פסח ,ואין מפטירין אחר עת רצון -והוא בליל פסח ,ועיקר הברכה היתה צריכה
הפסח אפיקומן ואסור לאכול אחריו .והנה אז היתה להיות בשעת האכילהד ,ולבסוף נתגלגל הדבר שקבל
העבודה בבכורות במקום כהנים אע"ג דאין כיהון בבמה, יעקב הברכות ,ואיתא במדרש (ב"ר פס"ו ה) 'ויהי אך יצא
מ"מ הא אין פסח נקרב בבמת יחיד רק בבמת צבור והיינו יצא יעקב' -שעמד אחורי הדלת פירוש שמנהג ישראל
בהר המורי'ה ושם בעינן כהן או בכור -ולכן דקדק יעקב שפותחין הדלת בשעה שאומרין שפוך חמתך וכשהגיע
לאמור ליצחק 'אנכי עשו בכרך' דייקא ,שנעשה הפסח יצחק לזה הלך יעקב לפתוח הדלת וראה את עשו בא
כראוי ע"י הבכורו. לקראתו והתחבא יעקב את עצמו אחורי הדלת ,והתחיל
וממשיך החת"ס :והנה עשו היה מערער תמיד על עשו מצעק ברכני גם אני שיאכל גם כן ממאכלו ואולם
מכירת הבכורה ,מאז המכירה עד עתה ,אך עתה באשר יצחק אכל כבר את האפיקומן (-היינו הקר"פ) ולא היה
ששמע שיעקב הקריב פסח והאכילו ליצחק ,נמצא שאם רשאי לאכול עודה ,ולכן כבר לא היה ביכלתו לברכו.
היה מערער למפרע שיעקב אינו בכור ,נמצא היה יצחק *
אוכל קדשים פסולים למפרע ,שאכל פסח שהקריבו זר - מרן החתם סופר זי"ע מבאר כעין זה ,ומדקדק :א] על
לפי דעת עשו .ולפי שעשו הי' נוהג כיבוד אב ביותר ,על שאמר עשו 'ויעקבני זה פעמיים את בכורתי לקח והנה
כן מחל ליעקב הבכורה למפרע מפני טובת יצחק ,ע"כ עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה' ולכאורה
אמר 'ויעקבני זה פעמים' -אכן עכשיו רימהו פעמיים ,הן מהו הלשון ויעקבני זה פעמיים ,וכי עתה עקבו בהבכורה,
בכורתי לקח -בהבאת הקרבן פסח ליצחק וכבר אי ד .וכן מבואר בספה"ק "אגרא דכלה" דזהו ענין הצדיקים הגדולים
אפשר לי לערער על הבכורה כי אז ח"ו נראה כאילו שכל עבודתם להבורא יתברך בשמחה ובטוב לבב ,ובפרט
שיצחק נכשל ,והן שרימהו בהברכות ,ולזה ביקש מיצחק, כשרוצים שתשרה עליהם רוח הקודש ,אזי מטיבים את ליבם
בשמחה ובטוב לבב ,כי העצבות הוא בעיניהם דבר מגונה ומונע
היות שיעקב עיקבו פעמיים -שאחד מהם הוא שעכשיו העבודה ורוח הקודש ,ולכן אמר לו להביא מעדנים ומטעמים ,וזה
מודה לו בע"כ שלו הבכורה ,בכדי שיצחק לא יכשל עניני סעודת מצוה וסעודה שת"ח מסובים בה שע"י התענוג הגשמי
למפרע ,בכח זה מבקש 'הלא אצלת לי ברכה' שיברכהו, מטיבין את לבם לרוח הקודש ,עיי"ש באורך.
ה .בהגדה של פסח "טוב דברך" (אות קפד) כותב הגה"ק רבי שאול
ודפח"ח. בראך זצ"ל אב"ד קאשוי הוספה מדברי הרמ"מ מרימנוב שגם ביאר
בא אחיך במרמה ' -במרמה' בגימ' 'אפיקומן' ,לרמז שזה היה
ו .בדברים אלו שכותב החת"ס בדרך אגב ,מיישב מה שהקשה חכמתו שלא יוכל לאכול אח"כ מצידת עשו.
ב'משכיל לדוד' ועוד מפרשים ,האיך הביאו ליצחק קרבן פסח ,הלא ומוסיף מדיליה ,שלפ"ז יש ליתן טעם על שהאפיקומן מסוגל
אסור להקריב הפסח בבמת יחיד ,כפי שנפסק ברמב"ם (פ"א ה"ג) לפרנסה כי על ידו קיבל יעקב הברכות ,וכן מתבאר מנהגן של
'כל המקריב קרבן פסח בבמת יחיד לוקה' ,והחת"ס נוקט בפשיטות ישראל להשאיר מהאפיקומן לכל השנה -שתהיה הברכה מצויה
שאכן יעקב אבינו הלך להר המוריה לשחוט את הפסח. בביתם ,עיי"ש.
ב
צידתו ידבר הוא בלשון רכה שיהיה לו ליצחק סימן מובהק
עצת יצחק לעשו -שיעקב לא יוכל לרמותו
לידע מי הוא המדבר ,לזה תדבר גם אתה בלשון רכה ויסבור
אביך שעשו הוא המדבר ,כדי שתקבל ממנו הברכות, אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע (כז ,יב).
עכדה"ק. הקשו המפרשים כמה דקדוקים ,א] למה לא חייש יעקב
• אבינו שיצחק יכירנו בקולו שאינו כשל עשו (ואכן כן היה באמרו
הרה"ק מאפטא מביא את המאמר ,אבל אינו מדייק 'הקול קול יעקב'); ב] קשה על יצחק ,שהיה מסופק בהאדם
בהקושיות שהבאנו לעיל ,רק מיישב את הלשון 'לאמר' שעמד לפניו אם זה האיש שרוצה לברכו ,ומקולו נשמע
שנשנה פעמיים ,אמנם במהלך זה מבאר בספר "בית הלוי" שהוא איש אחר ,ורק היו ידיו מוכיחות כי היו שעירות ,א"כ
(להגרי"ד מבריסק זצ"ל) הדקדוקים דלעיל :שיצחק אמר "הקול הדבר מוטל בספק אצלו ופלא שברכו ,וכי אדם היה מוסר דבר
קול יעקב והידים ידי עשו" היינו שלא היה לו שום ספק ,כי יקר כזה בזמן שהוא מסופק אם האדם שלפניו הוא האיש
שני הסימנים התאימו -כיון שכך התנה עם עשו שידבר הנכון שצריך לקבלו? ג] אחר שנכנס עשו ,אמר לו יצחק "בא
בלשון יעקב -ע"כ ויברך אותו .וזהו שאמר הכתוב 'בא אחיך אחיך במרמה" ,ומפרש התרגום ורש"י 'בחכמה' .ולכאו'
במרמה' ותרגום אונקלוס בא אחוך בחוכמא ,ולכאורה מרמה מרמה הוא הערמה ואין זו חכמה?
וחכמה הם שני עניינים ,רק לפי הנ"ל הכל אחד ,דהמרמה היה בספה"ק "אוהב ישראל" (בד"ה ורבקה אמרה) מבאר הרה"ק
מה שלא עשה מרמה ודיבר כדרכו ,ולמרמה כזה לא יקרא מאפטא בהקדם דקדוק בכתוב (כז ,ו) "ורבקה אמרה אל יעקב
מרמה רק חכמה ,שהבין כל זה שאין צריך לו לעשות מרמה בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך
רק ידבר כדרכו ,ולדבר בלשון שרגיל בו אינו נקרא מרמה ,רק לאמר" ,ומביא בשם הרב הק' איש אלקים קדוש יאמר לו רבי
עשו נלכד ע"י ערמתו. נחמן קאסובער זלהה"ה ,למה נאמרו ב"פ תיבת 'לאמר',
* ומבאר דהנה יצחק אבינו דיבר עם עשו ,ומסתמא חיישו
נכון להוסיף ע"ז ,ולהתבונן בהנהגתו של עשו הרשע, שמא יבוא אחיו יעקב ויקבל הברכות ,ולכן אמר לו יצחק הלא
שלכאו' לפי האמור קשה ,א"כ למה בעת נכנס עשו ליצחק הדיבורים של יעקב אבינו היו תמיד בלשון רכה כדרכן של
אמר בלשון גס "יקום אבי" כדרכו מאז ,הלא התנו מראש צדיקים ,דברי חכמים בנחת נשמעים ,ודיבוריו ואמרותיו של
שהוא ידבר בלשון רכה כיעקב ,ויש לומר ,שעם רשע א"א עשיו היו מסתמא בלשון מדברת גדולות כדרך דברי עתק
לעשות שום תנאי וסימן ,כי כשמגיע למעשה הוא שוכח את בגאוה ובוז.
הכל ומדבר כלשונו ואינו יכול אחרת ,וכידוע העובדא עם ולזה התחכם יצחק והשיא לעשו עצה הוגנת וטובה לפניו
הרבי ר' יונתן אייבשיץ זצ"ל שלימדו את החתול לעמוד על שלא יוכל יעקב לבוא בערמתו וחכמתו וליטול הברכות,
רגליו והחזיק בדבר עד שהבחין בעכבר נכנס ,ואז שכח מהכל שבעת יבוא לפניו עם הצידה ידבר עמו בלשון רכה ותחנונים
והתחיל לרדוף אחריו. כלשון יעקב וזהו יהיה סימן מובהק ליצחק לידע שעשו הוא
המדבר ,דמסתבר שאם יבוא יעקב בצידתו וידבר עמו כאילו
עשו הוא ,ישנה טעמו ודיבור לדבר גדולות בלשון עשו ,כדי
הלומד בזמן הפנוי גם עסקיו נחשבים כתורה שלא יבין אביו שהוא יעקב וידמה לו שהוא עשו ממש באמת.
ועכשיו מסר סימן זה לעשו שידבר בלשון רכה ויתוודע
הקול קול יעקב והידים ידי עשו (כז ,כב)
ליצחק בבירור מיהו המדבר.
ידוע דרשת חז"ל (ב"ר ,סה כ) בזמן שקולו של יעקב נשמע
אמנם רבקה אמנו ידעה מסימן זה שמסר יצחק לעשו ,לזה
בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו ואם לאו הידים ידי עשו.
אמרה אל בנה 'לאמר' -היינו כשיבוא אל אביו לדבר ,אז ידבר
וצריך ביאור דבפסוק משמע להיפך דלא כתיב 'אין הידים ידי
עמו בלשון לאמר -אמירה רכה ותחנונים בלשון שהוא מדבר
עשו'.
מאז ומקדם ,וטעמו של דבר ,היות ששמעתי את אביך מדבר
בספה"ק "קרן לדוד" (בד"ה הקול קול ,א') מבאר בהקדם דברי
אל עשו אחיך 'לאמר' היינו שפקד על עשו שבבואו לפיו עם
הזוה"ק (ח"א קכט ).עה"כ (חיי שרה כד ,א) "ואברהם זקן בא
ג
בחוקתי) ש'אני עמל ומקבל שכר' מיותר ,שפשיטא הוא אם בימים" -היינו ימים של אדם נקראים ימיו אם מנצלם כראוי
אנו משכימים ורצים לעוה"ב והם משכימים לבאר שחת, לעבודת ה' אבל אם מבלים אותם בדברי הבל אינם נקראים
בוודאי שאנו יקבלו שכר והם לא ,ומבאר ש'אנו עמלים והם בשם ימים ,והנה מי שעוסק בתורה ובמצוות כל היום ,יש לו
עמלים' ,הכוונה על העמל של פרנסה -שחוץ ממה שמקבל כל הימים ,וזהו 'ואברהם זקן בא בימים' ,שהגיע עם כל ימיו
שכר על התורה מקבל גם שכר על העמל בפרנסה כי הוא שניצלם לתורה ועבודה ,ע"כ.
הכשר מצוה ,אבל 'הם עמלים ואינם מקבלים שכר' ,ע"כ. אמנם לאו כל אדם זוכה לכך להיות מחובשי ביהמ"ד ,ויש
• מי שצריך לעסוק גם במשא ומתן ובצרכי העולם ,ומה יהא
ובענין שהמנצל שעותיו הפנויות ביום לתורה ,נחשב כעוסק באותן הימים ,אבל כבר נודע כי מה שעוסק בתורה בזמן
בתורה בכל עת ,מצינו גם דבר הנוגע להלכה לגבי "ברכת שפנוי מעסקיו ,גם אלו השעות שהיה טרוד בעסקי הגוף
התורה" ,וזלש"ק של ה"שולחן ערוך הרב" (הל' ברכה"ת מז ,ז): וקניני הזמן ג"כ מתוקנים כי אי אפשר לזה בלא זה ,והוה ליה
אם התחיל ללמוד אחר ברכה"ת והפסיק מללמוד ונתעסק כהכשר מצוה שהוא כמצוה (יבמות ו.).
בעסקיו וחוזר ללימודו אין צריך לחזור ולברך -אם הוא אדם והנה יעקב ועשו נתחלקו בנחלת שני עולמות (תנדב"א זוטא
שרגיל ללמוד תמיד ,ואף כשיוצא להתעסק בפרנסתו ממהר יא) והכוונה בזה י"ל ,דעבודת יעקב אבינו היה לעשות מצות
לעשות צרכיו בכל מה שאפשר כדי לחזור ללימוד -שעסק ומעש"ט ולעסוק בתורה שהוא נחלת עוה"ב ,ועבודת עשו
זה אינו חשוב הפסק לענין ברכה ,כיון שבשעה שהוא מתעסק היה לעשות קניני הזמן להשתדל ביישוב העולם ,והנה אי
בו דעתו על לימודו ,עיי"ש. אפשר ליעקב לעסוק כל היום בתורה בעניני עוה"ב תורה
וב"קרן לדוד" (במאמר הנ"ל) מבאר בזה ג"כ דברי חז"ל ומעש"ט ,כי מהיכן ירק זה חי ,אמנם ע"י שקובע עיתות
"גדולה תורה שמארכת ימיו ושנותיו של אדם" ,כי מי שעוסק הפנאי לתורתו ועבודתו גם כל מה שעסק כל היום בקנינים,
בתורה למשל שעה אחת ביום ושעה אחת בלילה בשעת הוא עבודת הקודש ,לצורך עוה"ב ,משא"כ אם אינו עוסק
שהוא פנוי -אז היום והלילה נחשבו לו לכ"ד שעות אף שלא בתורה בעתות הפנאי א"כ אין מסחרו עבודת יעקב כי אם
עסק בהם בתורה אלא בעסקי הזמן ,כי בא זה ולימד על זה, עבודת עשו ,והיינו דאמרו חז"ל בזמן ש'קולו של יעקב נשמע
וא"כ הימים שלו נתארכו ,משא"כ מי שאינו עוסק בתורה בבתי כנסיות' שאת זמנו הפנוי מנצל לתורה אז 'אין הידים
כשהוא פנוי ,עליו אמרו חז"ל (אבות ד ,י) "אם בטלת מן התורה ידי עשו' שאין הידים שלו שעוסקים כל היום במסחר ידי עשו
יש לך בטלים הרבה כנגדך" ,דלא לבד השעות אלו שלא למד כי אם ידי יעקב שהמה מצוה ממש ,ואם לאו ,כשאינו מנצל
אבד ,אלא יש לך בטלים הרבה – שגם שעות הללו שהיה זמניו הפנויים לתורה -אז ה'ידים ידי עשו' ,שלא נחשבו
טרוד על המחיה ועל הכלכלה בעסקיו ג"כ נחשבו לו לביטול עסקיו כתורה.
תורה ,דאי אפשר לו לתרץ שאי אפשר לו לעסוק בהם בתורה *
מחמת טירדת הזמן דבא זה ולימד על זה – וכן יתבאר בזה מה נאים דבריו הללו להעמלים על פרנסתם ,שאע"פ
דברי התנא בהמשך המשנה דלעיל' :אם למדת תורה הרבה שעסוקים וטרודים הם בעסקי עוה"ז ,בכל זאת מקבלים שכר
נותנים לך שכר הרבה' – דלכאורה פשיטא מאי קמ"ל הלא בעוה"ב על עבודתם -אם מנצלים את עיתות הפנאי לתורה.
על המצוות מקבל שכר ,אלא הכוונה בשכר הרבה -שמקבל ובמסכת ברכות (כח ):אי' בתפילת רבי נחוניא בן הקנה:
שכר גם על העמל לפרנסתו. ביציאתו אומר :מודה אני לפניך ששמת חלקנו מיושבי
ביהמ"ד ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות' ,אני משכים והם
לקבל הגליון משכימים -אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברי
או ליטול חלק בההוצאות בטלים' ' -אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם
לזכות את הרבים ניתן לפנותbhagan111@gmail.com :
להארות והערות ניתן לפנות 0548449360 :או לפקס074.701.2640 : עמלים ואינם מקבלים שכר'' ,אני רץ והם רצים אני רץ לחיי
לשמיעת השיעורים במספר מיוחד של 'קול הלשון'03/6171185 :
העולם הבא והם רצים לבאר שחת' וכו' ובספר "חפץ ה'"
להאוהחה"ק זצ"ל ,מקשה (מובא ב"מאור ושמש" תחילת פרשת
ד
