gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חינוך בפרשה · CHINUCH BAPARSHAH — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: חינוך בפרשה · CHINUCH BAPARSHAH

שבוע: תולדות (2026-11-09)

חינוך בפרשה · CHINUCH BAPARSHAH — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מרשמלו אחד או שנים?‬ ‫לפני כיובל שנים ערכו במכון מחקר את "ניסוי המרשמלו" שתוצאותיו מובנות מאוד לנו – עַ ם‬ ‫התורה‪ ,‬והוא עולה בברור מעיון בפרשתנו‪ ,‬פרשת תולדות‪.‬‬ ‫החוקרים הכניסו ילדים צעירים בגילאי ‪ ,3-4‬כל אחד לבדו‪ ,‬לחדר קטן‪ ,‬והניחו לפניהם מרשמלו‪,‬‬ ‫מין טוֹפִ י רך וטעים‪ .‬אמרו לילד "אני יוצא לזמן קצר‪ ,‬אתה יכול לאכול את המרשמלו‪ ,‬אבל אם‬ ‫תחכה ולא תאכל עד שאחזור – אתן לך עוד אחד‪ .‬או אחד עכשיו או שנים כשאני חוזר"‪.‬‬ ‫הצוות התבונן דרך חלון ועקב אחרי הילדים‪ .‬הילדים הביטו‪ ,‬הריחו‪ ,‬חיבקו וליטפו את המרשמלו‪.‬‬ ‫שנים מתוך כל שלשה ילדים לא התאפקו ולא המתינו‪ ,‬לא התאפקו ואכלו את המרשמלו! היו‬ ‫ילדים שנגסו מהקצוות "שלא ירגישו"‪ ,‬היו שמצצו והשאירו 'כאילו' שלם‪ .‬רק שליש עמד בפיתוי‬ ‫ולמרות שלא היה קל – לא אכלו את המרשמלו‪ ,‬והם זכו ב"אחד ועוד אחד"‪...‬‬ ‫החוקרים עקבו אחר כל ילדי המחקר בהמשך שנות התפתחותם‪ .‬ליוו אותם במחקר עד בגרות‪,‬‬ ‫עד סיום שנות לימודיהם במוסדות החינוך‪ .‬למדו לראות כי אותם הילדים שמגיל צעיר למדו‬ ‫להתאפק מתוך רצון לרווח עתידי‪ ,‬הילדים בעלי יכולת 'ריסון עצמי‪ ',‬התפתחו לבעלי כושר‬ ‫לימודי וחברתי‪ ,‬השיגו ציונים גבוהים והצליחו במגמות השונות‪ ,‬והיו בעלי יכולות אמוציונלית‬ ‫וסוציאלית גבוהות יותר‪ ,‬לעומת חבריהם שבגיל ‪' 3-4‬לא כל כך שלטו על עצמם'‪...‬‬ ‫וכי מרשמלו קשור לפרשה? כן! לא בצורת מרשמלו אלא בצורת נזיד עדשים! עשיו בא מן השדה והוא עיף‪.‬‬ ‫יעקב אחיו מבשל נזיד עדשים‪ .‬הקדרה נודפת ָארוֹמָ ה והנזיד המהביל תאוה לעיניים‪ .‬עשיו רוצה ' ִמן הָ ָאדֹם‬ ‫הָ ָאדֹם הַ זֶּה'‪ .‬יעקב מַ ְתנֶּה ' ִמכְ ָרה כַּיוֹם אֶּ ת בְ כ ָֹר ְתָך לִ י'‪ .‬הסוף ידוע‪' ,‬וַ ּיִבֶּ ז עֵ ָשו אֶּ ת הַ בְ כ ָֹרה'‪ .‬עשיו רוצה 'כאן‬ ‫ועכשיו'‪ .‬הרי 'כיום' אין לו לעשיו כל תועלת והנאה מהבכורה‪ .‬ירושה עתידית‪ ,‬בכורה ועובדה במקדש 'לעתיד‬ ‫לבוא'‪ ,‬עכשיו הוא רעב‪' .‬עשיו' לא מתאפק‪ ,‬לא חושב לְ הַ בָ א‪ ,‬מקיים 'חֲ טֹף וֶּאֱ כֹל'‪ .‬טוב לו מרשמלו אחד ביד‪...‬‬ ‫שמעתי ממנהלת ותיקה‪ :‬בימינו‪ ,‬מרבית פניות ההורים אלי הן בענין "הקלות" לבנותיהן‪" ,‬לבוא לקראתם"‪,‬‬ ‫"להסדיר להם‪ ."...‬כל אחת חייבת לככב בריקוד ולקבל תפקיד מרכזי במסיבה‪" .‬נא לפטור אותה מהמבחן"‪,‬‬ ‫"לבקש מהמורה להושיב את הילדה ליד חברתה"‪ ...‬לרפד ולהגיש את החיים על מגש של כסף‪ ,‬מקושט ונחמד‪.‬‬ ‫החיים ‪ -‬בית ספר! לומדים מהתמודדות‪ ,‬מתבגרים מהתגברות‪ ,‬מתפתחים חברתית מקונפליקטים‪ .‬לא תמיד‬ ‫החבר שומר נאמנות‪ ,‬לא תמיד יושבים קרוב ללוח‪ ,‬צריך להתאמץ לקראת מבחן‪ .‬תסכול – מַ ְשכִ יל! עצבים‬ ‫– ְמעַ ְצבִ ים! הורים ש"דואגים" לחיי הנוחות של ילדיהם מונעים מהם התנסות‪ִ .‬ה ְתחַ כְ כּות מביאה ְמחֻ ּיָכוֹת!‬ ‫כיהודים אנו מביטים ב'ניסוי המרשמלו' בעיניים תורניות‪ .‬לא מרשמלו אלא שוקולד חלב – כאשר רק בעוד‬ ‫כמה דקות "יהיה לך מותר חלבי"‪ .‬האיפוק הוא תנאי ביהדות‪ ,‬הריסון הוא יסוד בכללי קיום ההלכה‪ .‬מרבית‬ ‫חוקי התורה מושתתות על "מתי‪ ,‬כמה ואיך"‪ .‬מוסלמים אסורים לגמרי במשקה משכר‪ ,‬נזירים אינם נושאים‬ ‫נשים כלל‪ .‬יש דתות בהם נמנעים מבשר או מחלב‪ .‬לנו "הכל מותר" ‪ -‬רק לפי כלל היסוד "מתי‪ ,‬כמה ואיך"‪.‬‬ ‫גם למלמדים הנושא חשוב‪' :‬מכת מדינה' להספיק הרבה‪ .‬גומעים עמודים ורצים – מבלי להתעכב על ביאורי‬ ‫מילים והכרת מבנה הסוגיה‪ .‬הילדים מסיימים שבוע עם 'ידע' שטחי‪ ,‬ולא רכשו 'כלים' שיעזרו להם בלמידתם‬ ‫בעתיד‪ .‬למידה עתידית לא מבוססת כמעט על 'ידע' כמו על יכולת תרגום‪ ,‬הבנה‪ ,‬יישום‪ ,‬הסקה‪ ,‬אבחנה וכו'‪.‬‬ ‫ילדים אוהבים ְמ ָשלִ ים ודימויים מעולם ה'נהיגה'‪ :‬חלק משמעותי בלימודי הנהיגה הוא ללמוד איך לבלום‪.‬‬ ‫הכרת טכניקת ועיתוי ה'בלימה' ‪ -‬חשובה הרבה יותר מהכרת ה'האצה'‪ .‬שימוש נכון ב'בְ ֶּר ְקס' חשוב מה'גַז'!‬ ‫שמעתי זה עתה ממורי מוה"ר שאול אלתר שליט"א – ציטט ששמע מדודו רבינו ה'בית ישראל'‪ :‬במדרש‪,‬‬ ‫הקב"ה אומר לאברהם "צא ּוכְ בוֹש הדרך לבניך"‪ ,‬הכוונה‪ ,‬ל ְַמדֵ ם להיות "כובש את יצרו"‪ ,‬לדעת איך לעצור‪...‬‬ ‫עשיו 'החזק' מתגלה בפרשתנו בשיא חולשתו‪ ,‬נזיד עדשים‪ ...‬יעקב כבש יצרו‪ ,‬ריסון ואיפוק‪ ,‬הוא החזק‪.‬‬ ‫נזכה לסייעתא דשמיא בעבודת הק'‬ ‫יחיאל מיכל מונדרוביץ'‬ ‫‪ 123ymm@gmail.com‬להארות והזמנות הרצאות‬