לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — תולדות (2026-11-09)

(
בעזרת השם יתברך
קונטרס
לשון קדשו
דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבן של ישראל
זללה"ה רבינו יואל טייטלבוים
אבדק"ק סאטמאר יע"א
וגאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א
סעודה שלישית
תולדות תשכ"ח (חלק ב) -שדמ
תולדות תשכ"ח (חלק ב)
יך ְּב ִמ ְּר ָּמה וַ ִי ַקח ִב ְּר ָּכ ֶת ָּך
ָּבא ָּא ִח ָּ
• יעקב רימה את יצחק והסתיר כח תורתו מפני הענוה • מן השמים
העלימו מיצחק מהות ֵעשו כדי שיעברו הברכות בהסתר מפני הקטרוג
• מדרש :לעתיד יתעטף ֵעשו בציצית לישב בין הצדיקים .וזה מתקיים
בעקבתא דמשיחא • תנא דבי אליהו :יעקב היה עוסק בתורה מנערותו
ועד זקנותו ,ולכן זכה לבסוף לחיי עוה"ז בלי צער ובלי יצה"ר • חקירה
אם בזמן המקדש נהגו לאכול מצה לאפיקומן • ברכת יעקב היה בליל
פסח ,ויצחק לא היה יכול לאכול מציד ֵעשו ,שכבר אכל האפיקומן •
חיד״א :מצה האמצעית כנגד יצחק ,ועושים יַ ַחץ לרמז על גאולת מצרים
ועל גאולה העתידה ,ששניהם בזכות יצחק • אור המאיר :הבעש"ט
כששמע מנגן בכינור הכיר המחשבות של עושה הכינור • ברכת וְ יִ ֶּתן
לְ ך היא תפילה נצחית עד סוף כל הדורות ,ועיקר קיומן לעתיד •
נעתקו בלשון אידיש
בהוספת ביאורים והערות
להבנת הענין
שנת תשפ"ז לפ"ק
קדשוCopyrightקדשו
ב)
מערכת לשון
(חלק תשכ"ח
השגת גבול ידוע © לשון כל הזכיות שמורות
תולדות
ואיסור
יצא לאור ע"י
ב
אויטאמאטיש דורך קרעדיט קארד845-366-2793 #1700 : | צו מנדב זיין רופט1-718-388-5519 :
קלאר ★ ★ ★ ★ ★
ָ ) זייער ( 28מינוט מתוך 56 לשון קדשו -קונטרס שדמ (חלק ב)
718-298-4641 ברוקלין: קול אוצר יהודא ארץ ישראל072-3275205 : לשון קדשו:
929-522-1515
ארץ ישראל072-2223419 : ענגלאנד0330-350-3110 :
0330-150-758 ענגלאנד: 718-650-2970 פעקס:
7921628.2 פאר הערות דרוק 3 דרוק 1דערנאך 837פאר די רעקארדינג פון די וואך.
◆ ◆ ברכת מזל טוב
הר"ר משה יחזקאל בראך הי"ו הרה"ג רבי צבי א<לימ<לך טייט<לבוים שליט"א
רב ביהמ"ד תפ_לה _למשה סאטמאר -ב"פ
לנישואי בנו החתן חנני' יו"ט ליפא נ"י -עב"ג בת
לנישואי בנו החתן ישכר בער נ"י
הר"ר שמעון עוזר שווארטץ הי"ו עב"ג בת הרה"ג רבי יוחנן הא<לבערשטאם שליט"א
רון ◆
◆ ְו ֵהם יַ ֲעלו ְלזִ ָכ ֹ
הרה"ח ירא שמים ,עסק בתורה בשקידה רבה לילות כימים, הרבני החסיד והמפואר ,איש יקר רוח מאוד נעלה ,אוצר כל
יגע וטרח להוציא לאור ספרי הקדמונים ,תלמיד נאמן כלי חמדה ,היה דבוק ומקושר לרביה"ק זי"ע בכל נימי נפשו
לרביה"ק זי"ע ודבק בלב ובנפש בו ובתורתו
ז"ל רבי א __לטר_ישכר_בעריש
רבי יצחק ז"ל בראך_ שוויממער _
ב"ר משה ז"ל
נפטר ה' כסלו תש"ס ב"ר ישראל מנחם ז"ל -נפטר ח' כסלו תשל"ג
האשה החשובה יראת ה' צנועה וחסודה טובת לב ,שמרה פיה
האשה החשובה יראת ה' צנועה וחסודה
ולשונה בזהירות יתירה ,והרבתה בתפלות ותחנונים ליוצרה
מרת אסתר_ריטש __ל ע"ה ווייס _ מרת רח __ל_ __לאה ע"ה אקערמאן _
ב"ר ברוך יודא ז"ל
בת הרה"ח ר' מאיר ישראל גאלדבערגער ז"ל
אשת הרה"ח ר' ישרא<ל זאב ז"ל
אשת הרה"ג ר' עמרם מלכיאל ז"ל
נפטרה ה' כסלו תשע"ט
נפטרה ז' כסלו תש"פ
הילדה הרב החסיד רבי הרב החסיד רבי
ע"הפעסיל_הינדא_ שמואל_בנימין_א_ליעז _ר
_ז"ל ז"לשמואל_זאב_
בת יבלחט"א _ בערגע _ר _ פריעדמא_ן _
הר"ר א<לעזר הלוי גרובער הי"ו
ב"ר ש<לום צבי ז"ל ב"ר אפרים פיש<ל ז"ל
נפטרה ה' כסלו תשע"ח
נפטר ל' חשון תשפ"ה נפטר ט' כסלו תשע"ה
הר"ר יקותיאל יהודה ז"ל ,ב"ר קלונימוס קלמן הי"ו ווייס ,כ"ב ניסן תשפ"ו
הר"ר משה אפרים ב"ר ארי' ז"ל הערשקאוויטש – וזוגתו מרת שפרה יענטא ע"ה ,ב"ר משה יודא ז"ל
מרת חיה דבורה ב"ר מאיר ע"ה וויינשטאק ,כ"ז טבת תשפ"ו
ג קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
לה
קושיות ודקדוקים בענין הברכות של יצחק
קושיא יד
גאנצע ַפ ְר ָׁשה איזדאס ענין [של הברכות שבירך יצחק ליעקב] ,די ַ דערנאך ווייטער ָָ
וואכעדיגע סדרה, זא ַפ ְר ָׁשה ְפלו ָׁאה ווי די ָׁ
נאך ַא ַ
נישטא ָׁ
ָׁ עפעס ַה ְפ ֵלא ָו ֶפ ֶלא ,ס'איז ּ
גאנצע ענין פון די ְב ָׁרכוֹ ת. דאס ַ
ָ
לו
המפרשים כבר נתקשו בזה ,דהלא הכל ראו רשעתו של עשו ,עד שאברהם נסתלק קודם זמנו שלא יראה את עשו בצאתו
לתרבות רעה ,ואם כן האיך יצחק אבינו שהיה גדול עד אין חקר לא הרגיש ברשעתו וחשב אותו לצדיק ,ורצה לברכו
וואס ער איז האט געזען ווי ֵע ָׁשו [פירט זיך אויף]ָ , יד) [דתמוה הוא ,דהלא] יעדער ָ
א
זאל נישט זען געווארן [פריער] כדי ער ָָ געווען ַא ָר ָשע ,און ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינ ּו איז נִ ְס ַּת ֵ ּלק
יארב .און ווער מ'האט שוין דערקענט ביי די דרייצן ָ ָ [כשעשו יוצא לתרבות רעה .און]
האט ַאלעס געטוןַ ,אלע עבירותֲ ,עבוֹ ָדה ָז ָרה ִ ּג ּ
יל ּוי שפעטער .ער ָ נאך פון] ּ שמועסט [ ָ
ג
יכת דָּ ִמים ַ ,אלעס.ֲע ָריוֹ ת און ְש ִפ ַ
קאן דען ַמ ִשיג דאך געווען ַאזוי גרויסַ ,עד ֵאין ֵח ֶקר .ווער ָׁ און יִ ְצ ָׁחק ָׁא ִבינו איז ָ
גארנישט האט ָ גארנישט געזען ,ער ָ דא ָ
האט ָ ו ְמ ַש ֵער זיין די הייליגע ָׁאבוֹ ת .און ער ָ
האט אים וואס ֵע ָׁשו איז[ .וכדכתיב ַו ֶ ּי ֱא ַהב יִ ְצ ָחק ֶאת ֵע ָשו] ִכי ַציִ ד ְב ִפיו ,ער ָ געוואוסט ָׁ
האט געמיינט ער איז ַא ַצ ִדיק. רפא ּפט[ ,ביז] ער ָפא ָ אינגאנצן ַ
ַ
האט דאך] ַאן עקַ [ ,אז] ער ָ שע ַצ ִדיק ָׁא ָׁתהד[ ,ס'איז ָ [והלא ענין כזה היא בחינת] א ֵֹמר ְל ָׁר ָׁ
גאר געמיינט [על ָר ָשע כמותוַ ,אז] ער איז ַא ַצ ִדיק. ָ
א כמבואר בבראשית רבה (סג ,יב)ַ :ו ָ ּיבֹא ֵע ָשו ִמן ַה ּ ָש ֶדה ,רבי יודן בשם רבי אייבו ,ורבי פנחס בשם רבי לוי ,ורבנן
בשם רבי סימוןַ ,א ְּת מוצא אברהם חיה קע"ה שנה ,ויצחק ק"פ ,אלא אותן ה' שנים שמנע הקב"ה מחייו ,מפני
שעבר עשו שתי עבירות ,שבא עשו על נערה המאורסה ,שנאמר (תצא כב ,כז) ִ ּכי ַב ּ ָש ֶדה ְמ ָצ ָא ּה[ ,וכאן נאמר ַו ָ ּיבֹא
'ה ּ ָש ֶדה']ְ .והוּא ָעיֵ ף ,שהרג את הנפש ,היך מה דאת אמר (ירמי' ד ,לא) ִּכי ָעיְ ָפה נַ ְפ ִשי ְלהוֹ ְר ִגים .רבי אמר אף ֵע ָשו ִמן ַ
ָ
ָגנַ ב ,היך מה דאת אמר (עובדי' א ,ה) ִאם ַ ּג ָ ּנ ִבים ָ ּבא ּו ְלך ִאם שוֹ ְד ֵדי ַליְ ָלה .אמר הקב"ה ,כך הבטחתי את אברהם
יך ְב ָׁשלוֹ ם ,זו היא שיבה טובה והוא רואה לבן בנו עובד עבודת כוכבים ואמרתי לו (לך טו ,טו) ְו ַא ָׁתה ָׁתבֹא ֶאל ֲאבוֹ ֶת ָׁ
ָ
ומגלה עריות ושופך דמים ,מוטב לו שיפטר בשלום ,זה הוא שכתוב (תהלים סג ,ד) ִּכי טוֹ ב ַח ְסדְּ ך ֵמ ַח ִ ּיים.
יבה טוֹ ָבה .בישרו שיעשה ישמעאל תשובה וברש"י לך (טו ,טו)[ְ :ו ַא ָּתה ָּתבוֹ א ֶאל ֲאבוֹ ֶת ָ
יך ְ ּב ָשלוֹ ם] ִּת ָּק ֵבר ְ ּב ֵש ָ
בימיו ,ולא יצא עשו לתרבות רעה בימיו .ולפיכך מת ה' שנים קודם זמנו ,ובו ביום מרד עשו.
ב כמבואר בבראשית רבה (שם ,י)ַ :ו ִי ְג ְדלו ַה ְנ ָׁע ִרים .רבי לוי אמרָ ,מ ָשל להדס ועצבונית שהיו גדילים זה על גבי
זה ,וכיון שהגדילו והפריחו ,זה נותן ריחו וזה חוחו .כך כל י"ג שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים
מבית הספר ,לאחר י"ג שנה ,זה היה הולך לבתי מדרשות ,וזה היה הולך לבתי עבודת כוכבים .אמר רבי אלעזר
צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה ,מכאן ואילך צריך שיאמר ָ ּברו ְּך ֶש ּ ְפ ָט ַרנִ י ֵמעוֹ נְ שוֹ ֶשל זֶ ה.
וברש"י (כה ,כז)ַ :ו ִי ְג ְדלו ַה ְנ ָׁע ִרים ַויְ ִהי ֵע ָׁשו .כל זמן שהיו קטנים ,לא היו נכרים במעשיהם ,ואין אדם
מדקדק בהם מה טיבם .כיון שנעשו בני שלש עשרה שנה ,זה פירש לבתי מדרשות ,וזה פירש לעבודת כוכבים.
ג כמבואר בבראשית רבה (סג ,יב) המובא לעיל – .ועיין בגמרא בבא בתרא (טז :):אמר רבי יוחנן ,חמש עבירות
עבר אותו רשע באותו היום ,בא על נערה מאורסה ,והרג את הנפש ,וכפר בעיקר ,וכפר בתחיית המתים ,ושט את
הבכורה .בא על נערה מאורסה ,כתיב הכא ַו ָ ּיבֹא ֵע ָשו ִמן ַה ּ ָש ֶדה ,וכתיב התם ִּכי ַב ּ ָש ֶדה ְמ ָצ ָא ּה .הרג את הנפש,
כתיב הכא ְ[והוּא] ָעיֵ ף ,וכתיב התם אוֹ י נָ א ִלי ִּכי ָעיְ ָפה נַ ְפ ִשי ְלהוֹ ְר ִגים .וכפר בעיקר ,כתיב הכא ָל ָּמה זֶ ה ִלי ,וכתיב
התם (בשלח טו ,ב) זֶ ה ֵק ִלי ְו ַאנְ ֵוהוּ .וכפר בתחיית המתים ,דכתיב ִה ֵ ּנה ָאנ ִֹכי הוֹ ֵל ְך ָלמוּת .ושט את הבכורה [פירש"י:
ביזה את העבודה שהיתה בבכורות .שט תרגום של בזיוןַ ,מדּ ו ַּע ֱה ִקיל ַֹתנִ י (שמואל ב' יט ,מד) ,תרגם יונתן ַא ְש ְט ַתנִ י] ,דכתיב ַו ִ ּי ֶבז
ֵע ָשו ֶאת ַה ְ ּבכוֹ ָרה.
ד בספר משלי (כד ,כד) :א ֵֹמר ְל ָׁר ָׁשע ַצ ִדיק ָׁא ָׁתה ,יִ ְּק ֻבה ּו ַע ִּמים יִ זְ ָעמוּה ּו ְל ֻא ִּמים – .ועיין בגמרא סוטה (מא :):אמר
רבי אלעזר ,כל אדם שיש בו חנופה ,אפילו עוברין שבמעי אמן מקללין אותו ,שנאמר א ֵֹמר ְל ָׁר ָׁשע ַצ ִדיק ָׁא ָׁתה,
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון ד
לז
ועוד יותר תמוה ,דאף אם חשב שעשו צדיק ,אבל למה רצה ליתן 'כל' הברכות לו ,והניח את יעקב לגמרי
נאך ַא גרעסערע ּ ֶפ ֶלא איז[ ,דאף אם היה סבור ֶש ֵע ָשו הוא צדיק ,אמנם הלא יעקב בודאי
און ָ
איבערגעלאזט אין די זייטַ ,אלעָ האט ער יַ ֲעקֹב ָׁא ִבינו'ן
וואס ָ
היה צדיק ,ועדיין יוקשה] ָ
עפעס ַה ְפ ֵלא ָו ֶפ ֶלא.
דאך ּ
פאר ֵע ָׁשו'ן? ס'איז ָ געוואלט געבן ַ
ָ האט ערְב ָׁרכוֹ ת ָ
לח
והאמנם שכבר ביארו בספרים ,ומקורו גם בזוהר ,שהיה כן מן השמים בכדי שיבואו הברכות ליעקב באופן כזה,
כדי להסתיר הדבר מפני המקטרג .אבל מכל מקום צריך שיהיה בזה איזה הסבר ,במה נתלבש טעותו של יצחק
דאך אין זוהר הקדוש אויכעטה, דאך [בספרים ,און] ס'שטייט ָ זאגן זיי ָ דאס ָ ֱא ֶמתָ ,
פארשטעלן ס'האט ַאזוי געברויכט צו זיין ִמן ַה ּ ָש ַמיִ ם .און ַאז מ'וויל ִמן ַה ּ ָש ַמיִ ם ַ ָ [ ַאז]
דאך [עס] קיין ִשיע ּור נישט. האט ָ די אויגןָ ,
ס'האט געמוזט ָ האט געברויכט צו זיין די ְ ּב ָרכוֹ ת, [ובספרים כבר ביארו כי] ַאזוי ָ
רוואס]
פא ָ קומען אויף דער ְ ּב ִחינָ ה ,וועגן [להסתיר מפני] ִק ְטר ּוג ,מיט ַט ֲע ִמים [אחריםַ ,
האט עס נישט דאסָ , ס'האט געמוזט קומען מיטן ְלב ּוש פון ֵע ָשו'ן ,און ווען נישט ָ ָ
זאך.ס'זאל 'דורכגעפירט' ווערן ַא ַ ָ געקאנט זיין אויף דער ְ ּב ִחינָ הַ ,אז ָ
ו
ילה ַעל ְ ּבנֵ י ָא ָדם (תהלים סו ,ה). דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים [איז] נוֹ ָרא ֲע ִל ָ
מילא ס'איז ַאודאי געווען ִמן ַה ּ ָש ַמיִ ם [מה שיצחק לא הרגיש ברעתו של עשו]ַ ,אז נישט
ז
האט [אייביג] קוֹ ֵל ַע ֶאל ַה ּ ַש ֲע ָרה פארקומען[ ,שהרי] יִ ְצ ָחק ָא ִבינ ּו ָ האט עס נישט געקענט ָ ָ
געוועןֱ .א ֶמת ַהדָּ ָבר.
וויאזוי ס'איז געווען] די עפעס ַא ֶה ְס ֵ ּברַ [ , האבן ּ דאך עס ָ ָאבער ַאף ַעל ּ ִפי ֵּכן מוז ָ
זא גרויסן ָטע ּות. געקאנט געשען ַא ַ ָ האט עס וויאזוי ָ ַ ַה ְל ָ ּב ָשה,
לט
געוואלט געבן
ָ האט ַאזוי דער אלשיך הקדושח ,און די מפרשים ָ
זאגןטַ ,אז ער ָ
פאר] אים עולם הזה.
פאר] יַ ֲעקֹב ָא ִבינ ּו'ן עולם הבא ,און [ ַ
[ ַ
'לאוֹ ם' אלא עוברין, יִ ְק ֻבהו ַע ִמים יִ זְ ָׁעמוהו ְל ֻא ִמים ,ואין 'קוב' אלא קללה ,שנאמר (בלק כג ,ח) לֹא ַק ּבֹה ֵקל ,ואין ְ
שנאמר (בפרשתן כה ,כג) ו ְּלאוֹ ם ִמ ְלאוֹ ם יֶ ֱא ָמץ.
יה,
ישין ְד ֵע ָׁשוְ ,ו ָהא ְש ִכינְ ָּתא ֲה ַות ִע ֵּמ ּ ְ
ימאֵ ,היך ָׁלא יָׁ ַדע יִ ְצ ָׁחק ָׁכל עוֹ ָׁבדוֹ י ִב ִ ה בזוהר הק' בפרשתן (דף קלטְ :).ו ִאי ֵת ָׁ
יהֶ .א ָׁלא ַו ַדאי ְש ִכינְ ָׁתא ֲה ַות ָׁדיְ ָׁירא ִע ֵמיה יה ְליַ ֲעקֹב ְ ּב ַש ְע ָּתא דְּ ָב ְר ֵכ ּ
יך יָ ִכיל ְל ָב ְר ָכא ֵל ּ יה ְש ִכינְ ָּתאֵ ,ה ְ דְּ ִאי ָלא ַש ְריָ א ִע ֵּמ ּ
יתא ְו ָׁדיְ ָׁירא ִע ֵמיה ָׁת ִדירֲ ,א ָׁבל ָׁלא אוֹ ְד ָׁעא ֵליהְ ,ב ִגין ְדיִ ְת ָׁב ֵר ְך יַ ֲעקֹב ְב ָׁלא ַד ְע ֵתיהֶ ,א ָׁלא ְב ַד ְע ֵתיה ְדקו ְד ָׁשא ְב ִריךְ ְב ֵב ָׁ
אלת ִע ֵמיה ְש ִכינְ ָׁתא ,ו ְּכ ֵדין ָח ָמא ְ ּב ַד ְע ּתוֹ י יִ ְצ ָחק ְ
הואְ .ו ָׁה ִכי ִא ְצ ְט ִריך ,דִּ ְב ַה ִהיא ַש ְע ָּתא דְּ ָעאל יַ ֲעקֹב ַק ֵּמי ֲאבו ִּהי ָׁע ַ
יך ִמ ַד ְע ָׁתא ִד ְש ִכינְ ָׁתא[ – .ועיין עוד טעם בזוהר הק' (ח"א דף לה.]): דְּ ִא ְת ֲחזֵ י ִל ְב ָר ָכאְ ,ויִ ְת ְב ִר ְ
ו הכוונה בכאן שהוא 'עילת כל העילות' וסיבת כל הסיבות .וכעין לשון הרמב"ן (המובא להלן בהערה יב) שמסיים
על זה בלשון 'ולו לבדו נתכנו עלילות'.
ז לשון הפסוק בספר שופטים (כ ,טז) ק ֵֹל ַע ָ ּב ֶא ֶבן ֶאל ַה ּ ַש ֲע ָרה ְולֹא יַ ֲח ִטא .ושם מיירי ממי שהוא קולע אבן ,שלא
יחסר מלהגיע את האבן שזרק לנקודת המטרה שרצה לזרוק שם ,ואפילו בחוט השערה לא החסיר מלכוון
המקום המדוייק .ולעניינו הכוונה ,שלא החסיר יצחק מלכוון את האמת בשום ענין אחר ,ואפילו בחוט השערה.
ח בתורת משה להאלשיך (כז ,א) [במקוצר]ַ :ויְ ִהי ִּכי זָ ֵקן יִ ְצ ָחק וכו' .הן אמת כי אחת מדרכי חסידותו יתברך וגדולה
היא מאוד ,הלא היא לקרב את הצדיק לידי זכות ולהרחיק מן החטא ,וכמאמר רבותינו ז"ל (חולין ז ).אפילו
בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל שכן וכו' ,כי על כן לקיים עולם בל
ימוט ,רגלי חסידיו ישמור מהכשל בחטא וכו' .והנה מכלל מאמרנו זה יצא עתק מפי כל איש שומע ,גבר כיצחק
'אהוֹ ב את הרשע מאת הצדיק' תחת ידו ,וחפץ בברכת עשו מאת יעקב ,ולולא עשתה רבקה אבינו תהיה מכשלת ֶ
בערמה נטל עשו הברכות ○ .ועוד נוסיף להפליא ,כי הלא לא בסתר היתה רשעת עשו וצדקת יעקב ,כי לעין כל
ֹשב א ָֹׁה ִלים .ומה גם כי יעקב נולד מהול מן הבטן (אבות מאז גדלו ,היה ֵע ָׁשו יוֹ ֵד ַע ַציִ ד ִאיש ָׁש ֶדהְ ,ויַ ֲעקֹב ִאיש ָׁתם י ֵ
דרבי נתן ב ,ה) ,ועשו ערל ולא נמול בקטנותו לאדמימותו ,ובגדלו מיאן למאן דאמר ,ואיך יאהב אותו יצחק והוא
ה קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
אינגאנצן אויסשליסן
ַ זאל וועלן] אים
דאס ַאליין איז אויך ַא ּ ֶפ ֶלאַ [ ,אז יצחק ָ
[ ָאבער] ָ
וואס וועט ער טון. פון עוֹ ָׁלם ַה ֶזה? נו ָ
מ
האט ער געקלערט ַאז ער
געהאלטן ַאזוי שלעכטָ ,ַ האט נישט ֵע ָשו'ן קאן זיין ,ער ָ ָ
וועט פון אים נֶ ֱהנֶ ה זיין [יעקב מעשו] ,צי כדומה.
פארשטיין,
דארף מען ַנאך] ַאלץ ַ
[ ָאבער] אין סוֹ ף [לאחר כל התירוצים] על כל פניםָ [ ,
אויסגעשלאסן.
ָ אינגאנצן
ַ האט ער יַ ֲעקֹב'ן]
רוואס ָ
פא ָ
[ ַ
מא
דאך ַאלעס [גם השפעות 'רוחניות' ,וכמו שדרשו
איבערהויפט [ ַאז] אין 'די' ְב ָׁרכוֹ ת ליגט ָ
ּ
בו] ְויִ ֶּתן ְל ָך ִמ ַטל ַה ָׁש ַמיִ ם זה ַה ָׁמןָׁ ,ד ָׁגן ְו ִתירוֹ ש[ ,ווי] ער רעכנט ָ
דאך אויס מקרא ומשנה,
דער מדרשי.
ראשון למילת שמונה .ולא עוד כי אם שאמרו רבותינו ז"ל ריש שמות רבה (א ,א) כי אברהם ויצחק קבעו בית
תלמוד עם יעקב ,עד למדוהו כל חכמתם ,ואז שלחוהו למדרשו של שם ועבר ,אך עשו וישמעאל מאסו בתורה
ומוסר ,ומי גבר כיצחק יגעל בטוב ויבחר ברע חלילה .ואם עיני בשרו כהו בזקנתו ,עיני שכלו בעמדן יעמודו,
והלא כמו זר נחשב נפתה לבו על קול דברו באומרו היאך מעשרין את התבן (תנחומא סימן ח) ,ויעצים עיניו מראות
ברוע מעשיו המפורסמים לעיני הכל .ומה גם לרבותינו ז"ל (ב"ר סה ,א) האומרים יוֹ ֵד ַע ַציִ ד ,צד נשי אנשים
ובועלן ,וגם נשיו הקטר יקטירון יום יום לעבודה זרה לעיני יצחק ורבקה עד שקצו בחייהם ,כמאמרם ז"ל
ּח ,ועשו לא כיהה בהן ○ .והן אמת כי מדברי רבותינו ז"ל בבראשית רבה (שם)
(תנחומא סימן ח) על ַו ִּת ְהיֶ ָ
ין מוֹ ַרת רו ַ
יורה באצבע כי ידוע ידע יצחק באמת ובתמים צדקת הצדיק ורשעת הרשע ,כי הלא אמרו וכו' (עיי"ש עוד) .הנה
מכל זה נחה שקטה קושי סמיות עיני שכלו של יצחק ,מהכיר את הצדיק ואת הרשע .אמנם פי שנים תכפל
אשמתו למה זה חפץ לברך את אשר שנא ה' ,ולא למד מאברהם שהוא יתברך מסר הברכות בידו לברך את אשר
ירצה ,ומיאן לבלתי הגיע חלק לישמעאל וכו' .ואגב קושי הלז ,עוד נשימה לב אל הערות הכתובים ,ואניפה יד
ליישבם יחד כולם בעזרתו יתברך וכו' (עיי"ש שחושב כ"ג קושיות בלשונות הפסוקים).
והנה טרם נבא אל הביאור ,נשים לב אל הערת המפרשים ,והיא איך עשה יצחק עיקר מטובות העולם הזה
הגשמייםִ ,מ ַּטל ַה ּ ָש ַמיִ ם ו ִּמ ְש ַמ ֵ ּני ָה ָא ֶרץ וכו'ָ .ואוֹ ַמר ,כי הן אמת שהן לא קצרה יד ְמרוֹ ם שכל טוב וקדושת יצחק,
מהבחין בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו ,עוד שנית ידע כי הלא בין שניהם חלקו העולמות
כולם ,יעקב נטל לחלקו העולם הבא ,ועשו העולם הזה (ילקוט שמעוני ,רמז קיא) ,כי על כן היו דבריו אל עשו לאמר
ְו ָהיָ ה ַּכ ֲא ֶשר ָּת ִריד וגו' ,כי כאשר יעקב יפרוק עול מצות ישלוט בו ,הנה ידע כי יעקב בחר לו קה ,לקיים תורה
ומצות אשר המה טוב העולם הבא ,ועשו אין לו בו חלק ,רק למשול בעולם הזה להצר ליעקב מדי עברו וכו' .אך
אמנם ְל ַמה שיצחק אוהב משפט ,וכל ישעו וכל חפץ יקוב הדין את ההר ולא ישיג איש גבול רעהו ,וכאשר אין
לעשו חלק בעולם הבא ,כן גם יעקב ישולל מטובות העולם הזה ומוֹ ְת ָׁריו ,כי לא חלקו הוא ,למען הנחילו עולם
שכולו טוב בשלימות בכל מכל כל ,כי טוב להם יאושרו אז מעתה ○ .ולכן בראות את עצמו לפי דעתו קרוב
לאסיפתו ,נתן את לבו לברך את בניו איש אשר כברכתו ,לעשו להגבירו בטובות העולם הזה כי הוא חלקו,
וליעקב אחרי כן בטובות העולם הבא כאשר יאתה לו .והנה מצאנו אוֹ ן לנו באמרם ז"ל בבראשית רבה (סה ,יא)
אתי ָע ַלי ְק ָל ָלה ְולֹא ְב ָר ָכה ,אפילו ברכה אחת שהוא עתיד ליתנה לי בסוף אינו נותנה לי ,עד כאן .הנה וז"לְ ,ו ֵה ֵב ִ
כי ליעקב היתה ברכה ערוכה ושמורה לתת לו בסוף ,ואין זה רק כי לעשו היה חפץ להנחילו בעולם הזה מטל
השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ,להיות גביר בעולם הזה כי הוא חלקו ,ואחר כך ליעקב בחלקו הצפון לו ,ולא
היחל בעשו ,רק להיחל בגדול ,ואחרי כן בקטן יכלה ○ .ועל פי דרך זה יתבארו הכתובים באר היטב וכו' (עיי"ש
באורך ישוב כל דקדוקיו) .הן זאת היתה כוונת יצחק ע"ה .אך רבקה רוח אחרת עמה ,הלא הוא כי אמרה בלבה ,אם
עצת יצחק היא תקום ,מי יקום יעקב אחרי נפלו בגלות הראשון ,ואוי מי יחיה וכו'( .ועיי"ש עוד שמבאר בדרך זה כל
הפרשה ,ואכמ"ל).
ט ועיין עוד בבאר מים חיים בפרשתן באורך.
י בבראשית רבה (סו ,ג)ְ :ויִ ֶתן ְל ָׁך .יִ ֶּתן ויחזור ְויִ ֶּתן ְל ָך ,יתן לך ברכות ויתן לך כיבושיהון ,יתן לך שלך ויתן לך של
אביך ,יתן לך שלך ויתן לך של אחיך .רבי אחא אמר יתן לך ויתן לך אלקותא ,אימתי לכשתצטרך לה הה"ד
ֹאמר [שמשון] ה' ֱאל ִֹקים זָ ְכ ֵרנִ י נָ א ְו ַח ְ ּז ֵקנִ י נָ א ,אמר לפניו ,רבון העולמים הוי זוכר לי אותה (שופטים טז ,כח) ַו ּי ֶ
הברכה שברכני אבא יתן לך ויתן לך אלקותאִ ○ .מ ַטל ַה ָׁש ַמיִ ם ,זה ַה ָׁמן ,שנאמר (בשלח טז ,ד) ַו ּי ֶ
ֹאמר ה' ֶאל מ ֶֹשה
ִהנְ נִ י ַמ ְמ ִטיר ָל ֶכם ֶל ֶחם ִמן ַה ּ ָש ָמיִ ם .ו ִמ ְש ַמ ֵני ָׁה ָׁא ֶרץ ,זה הבאר ,שהיתה מעלה להם מיני דגים שמנים יותר מדאי.
ש ַמ ֵני ָׁה ָׁא ֶרץ אלו הקרבנות ,כדכתיב (תהלים סו ,טו) עוֹ לוֹ ת ֵמ ִחים ַא ֲע ֶלה ָ ּל ְךָׁ .ורֹב ָׁד ָׁגן אלו הבחורים ,דכתיב (זכרי' ו ִמ ְ
ט ,יז) ִּכי ַמה ּטוּבוֹ ו ַּמה ָ ּי ְפיוֹ דָּ ָגן ַ ּבחו ִּריםְ .ו ִתירוֹ ש אלו הבתולות ,דכתיב (שם) ְו ִתירוֹ ש יְ נוֹ ֵבב ְ ּבתוּלוֹ ת ○ .דבר אחר
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון ו
דאך געווען בלויז רו ַח ַהקוֹ ֶדש,
'אלעס' .ס'איז ָ דאך אין דעם ַ אין ֱא ֶמת ַאריין ליגט ָ
בלויז נְ בו ָׁאה[ .ואם כן האיך רצה ליתן כל זאת רק לעשו לבד ,ולא ליעקב שבודאי היה צדיק].
מב
שטארק [בענין הברכות] ,די מפרשים מוטשענען ַ דאך
לאגן זיך ָ די מפרשים ַאליין ּפ ָ
זיך ַאלע .דער אבן עזראיא און דער רמב"ןיבַ ,אלע ראשונים.
נאר ס'איז פון די פארשטייט מען נישטָ . [און] אין ֱא ֶמת ַאריין ,קיין ָׁד ָׁבר ָׁברור ַ
יכם
יכם ְולֹא ַד ְר ֵכ ֶ
ִענְ יָׁ נִ ים ְסתו ִמים ,דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים [איז] לֹא ַמ ְח ְשבוֹ ַתי ַמ ְח ְשבוֹ ֵת ֶ
האט איינגעזען ַאז ס'מוז דְּ ָר ָכי [נְ ֻאם ה'] (ישעי' נה ,ח)[ ,והעיקר] ַאז דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
ַאזוי זיין.
מג
האט נישט מ'האט [ ַמ ֲע ִלים געווען אצל נסיון העקידה]ַ ,א ְב ָׁר ָׁהם ָׁא ִבינו ָ
ָ ּפונקט ַאזוי ווי
האט זיך טוֹ ֶעה געווען אין די נְ בו ָׁאה געוואוסט [שבאמת אין צריך לשוחטו רק להעלותו] ,ער ָ
האט כאטשיג] ער איז געווען ַא נָׁ ִביא ֱא ֶמת[ ,און] ער ָ [שנאמרה לו ְ'ו ַה ֲע ֵלה ּו' ָשם ְלע ָֹלהָ .
געקאנט ַה ְר ֶג'נען מענטשןֶ ,ש ְח ְט'ן [על סמך נבואתו], ָ האטיב ּור ,ער ָ געבויעט אויף זיין ִד ּ
וואס איז טייטש ַה ֲע ֵלהו ְלע ָֹׁלהַ [ ,אז] דער ּבוֹ ֵרא ָּכל האט ער נישט געוואוסט ָ דא ָ
און ָ
נאר געמיינט ַה ֲע ֵלה ּו האט ָ דא געמיינט נישט ַה ֲע ֵלה ּו [ושחטהו ,רק] ער ָ האט ָ עוֹ ָל ִמים ָ
'ש ֲח ֵטה ּו'.
געזאגט ַָ האט נישט 'א ְס ֵקה ּו'יג ,ער ָ ַ
מד
דאס ענין – איך וויל האב ראש השנהיד שוין ַ
פארענטפערט ָ וואס דען ,איך ָ
נאר ָ
ָ
ִמ ַטל ַה ָׁש ַמיִ ם זו ציון ,שנאמר (תהלים קלג ,ג) ְּכ ַטל ֶח ְרמוֹ ן ֶש ּיוֹ ֵרד ַעל ַה ְר ֵרי ִצ ּיוֹ ן .ו ִמ ְש ַמ ֵני ָׁה ָׁא ֶרץ אלו הקרבנות ,דגן
אלו הביכוריםִ ,תירוֹ ש אלו הנסכים ○ .דבר אחר ִמ ַטל ַה ָׁש ַמיִ ם זו מקרא ,ו ִמ ְש ַמ ֵני ָׁה ָׁא ֶרץ זו משנה ,דָּ ָגן זו תלמוד,
ִתירוֹ ש זה אגדה.
יא באבן עזרא (כז ,מ) :ויש בברכתו אלו כמה שאלות קשות .אם הברכה היתה נבואה ,איך לא ידע את מי יברך○ .
והשיבו נבוני הדור ,כי ה' אמר לו כשבא יעקב ברך את זה .ואילו היה כן ,היה אומר יצחק לעשו ה' צוני .ועוד
למה בירך לעשו בעבור ֶש ָ ּב ָכה ○ .ואחרים אמרו ,כי לא היה יצחק נביא ,וברכתו לא נתקיימה .גם אלה טעו ,כי
הכתוב אמר (כו ,ב וכד) ַויֵ ָרא ה' ֵא ָליו וכו' ○ .ואחרים אמרו ,מה תועלת יש בדברים ,אחרי שהיתה מחשבתו על
עשו .והנה הדבר היה בספק אצלו ,כי כן אמר ַה ּקוֹ ל קוֹ ל יַ ֲעקֹב ,ובירך מי שיהיה מהם ,כי בניו היו שניהם וכו'.
והנכון בעיני ,שברכת הנביא כעין תפילה היא ,וה' שמע תפלתו ,כי עיקר זאת הברכה על זרעם וכו'( .עיי"ש עוד).
יב ברמב"ן (כז ,ד)ּ ַ :ב ֲעבוּר ְּת ָב ֶר ְכ ָך נַ ְפ ִשי .היה בדעתו לברך אותו ,שיזכה הוא בברכת אברהם לנחול את הארץ,
ולהיות הוא בעל הברית לאלקים ,כי הוא הבכור ○ .ונראה שלא הגידה לו רבקה מעולם ,הנבואה אשר אמר ה'
לה ְו ַרב יַ ֲעבוֹ ד ָׁצ ִעיר .כי איך היה יצחק עובר את פי ה'ְ ,ו ִהיא לֹא ִת ְצ ָלח (שלח יד ,מא) .והנה מתחלה לא הגידה לו
דרך מוסר וצניעות ,כי ַו ֵּת ֶל ְך ִל ְדרוֹ ש ֶאת ה' ,שהלכה בלא רשות יצחק ,או שאמרה אין אנכי צריכה להגיד נבואה
לנביא ,כי הוא גדול מן המגיד לי .ועתה לא רצתה לאמר לו כך הוגד לי מאת ה' טרם לדתי ,כי אמרה ,באהבתו
אותו לא יברך יעקב ,ויניח הכל בידי שמים ,והיא ידעה כי בסבת זה יתברך יעקב מפיו בלב שלם ונפש חפצה ,או
הם סבות מאת ה' ,כדי שיתברך יעקב ,וגם עשו בברכת החרבְ ,ולוֹ לבדו נִ ְת ְכנו ֲע ִללוֹ ת (שמואל א' ב ,ג).
יה ,אין הדברים הללו אלא דברים של תימה, יג כמבואר בבראשית רבה (נו ,ח) :אמר רבי אחא ,התחיל אברהם ָּת ֵמ ַּ
אתמול אמרת ִּכי ְביִ ְצ ָחק יִ ָּק ֵרא ְל ָך זָ ַרע ,חזרת ואמרת ַקח נָ א ֶאת ִ ּבנְ ָך ,ועכשיו את אמר לי ַאל ִּת ְש ַלח יָ ְד ָך ֶאל ַה ַ ּנ ַער,
יתי וּמוֹ ָצא ְש ָפ ַתי לֹא ֲא ַש ֶ ּנה (תהלים פט ,לה) ,כשאמרתי לך ַקח נָׁ א אתמהא .אמר לו הקב"ה ,אברהם לֹא ֲא ַח ֵּלל ְ ּב ִר ִ
ֶאת ִבנְ ָׁך ,לא אמרתי 'שחטהו' ,אלא ְ'ו ַה ֲע ֵלהו' לשם חיבה אמרתי לך' ,אסיקתיה' וקיימת ְד ָׁב ַרי ,ועתה 'אחתיניה'.
משלו משל למלך שאמר לאוהבו העלה את בנך אל שולחני ,הביא אותו אוהבו וסכינו בידו ,אמר המלך וכי
העלהו לאכלו אמרתי לך' ,העלהו' אמרתי לך ,מפני חיבתו ,הדא הוא דכתיב (ירמיה יט ,ה) ְולֹא ָׁע ְל ָׁתה ַעל ִל ִבי ,זה
יצחק[ .וכן הביא זה ברש"י וירא (כב ,יב)].
יד בדרשת תקיעת שופר תשכ"ח ,ונדפס בחידושי תורה (לימים נוראים וחנוכה ,עמוד כה-כז) ,וחלק מזה בדברי יואל
לראש השנה (אות מב) - .וז"ל בחידושי תורה שם :גם צריך ביאור לפי דברי המדרש לא אמרתי שחטהו אלא
העלהו ,איך יתכן שנאמרה לו הנבואה בלשון שיטעה בו ,ואין זה מדרכי הנבואה ,שצריכה להיות ברורה .גם
ז קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
זאל זיך טוֹ ֶעה זיין אין די
געקאנט זיין [ ַאז] ער ָ
ָ האט
דאס ָ
וויאזוי ָ
ַ איבער'ח ֶז ְר'ן -
ַ נישט
'דאך' ַאזוי געווען [דגם פירוש שלו בהנבואה היתה אמת ,ושפיר ָ נְ ב ּו ָאה ,און [ ַאז] ס'איז
איבער'ח ֶז ְר'ן.
ַ נתקיימה] - .איך וויל נישט היצט
מה
זאך [שהיה נסתר ומכוסה חלק הענין מעיני
זא מין ַ
ָאבער על כל פנים ס'איז געשען ַא ַ
ס'האט געברויכט דורכגעפירט צו ווערן ,דער 'נִ ָׁסיוֹ ן'.
ָׁ אברהם] ,ווייל
איך יתכן לחשוב שטעה אברהם אבינו ולא הבין דברי השי"ת ונבואתו אליו ,ועל כרחך שהיתה נבואתו ברורה
בעיניו ,דאם לא כן איך רצה לשחוט את בנו על סמך נבואתו ,ולפי דברי חכז"ל שלא היתה הנבואה על מנת
לשחטו כלל ,איך יתכן שטעה בנבואתו וכו' ○ .ונבוא אל הביאור בהקדם מה שכתב ק״ז הישמח משה זלל"ה
בפ׳ וירא ,ע״ד שכתב הרמב"ם ז״ל בספר המורה דגם בזה היה הנסיון של אברהם ,שהאמין בחזיון הנבואה.
והסביר הוא ז׳׳ל דבריו ,כי אם אברהם לא היה מושרש באהבתו ית״ש ,עד שאין שום אהבה נחשבת לכלום נגד
זה ,היה האהבה של בנו מקלקלת השורה לדבר בנפשו אל לבו שזה היא רק דמיון ,ומה גם כי היה לו דרכים
רבים לדחות הנבואה ,אם נהיה נחשב אהבת בנו לכלום נגד אהבתו ית' וזה אחד מהן שהתנגדה המצוה הזאת
מאוד לשכלו העצום ,וידע בעצמו שהשיג כל רצון אלקים מבריותיו ,ומזה היה לו להביא ראיה שהיא רק דמיון
אם היה מפתהו אהבת בנו ,והוא נסיון גדול למבין ,עכ״ל .ואפשר להוסיף עוד לחיזוק דבריו ז״ל ,דהנסיון היה
שהאמין בחזיון הנבואה כמ"ש הרמב"ם ,דהיה אפשר שתתפרש הנבואה גם באופן אחר דלא אמר לו ית׳ שחטהו
אלא העלהו ,וכאמרם ז״ל ,גם מצינו בגמרא סנהדרין (פט ):שא״ל השטן שמעתי מאחורי הפרגוד שה לעולה
ואין יצחק לעולה ,א״ל אברהם כך עונשו של בדאי שאפילו אומר אמת אין שומעין לו ,עכ״פ מוכח שהרגיש
אברהם אבינו שיש בדבריו אלו אמת וכו' ,ומעתה היה אפשר שיפתהו אהבת בנו שלא להאמין בנבואתו ,ולצד
זה היה הנסיון גדולה אצלו ○ .ובזה יתורץ קושית הזוה״ק והאבן עזרא מה שלא יחסה התורה הק' הנסיון גם
ליצחק ,דלפי״ד הרמב״ם ז״ל היתה הנסיון לאברהם מה שהאמין בנבואתו ,וכמו שהסביר ק״ז זלל״ה כי היה לו
דרכים רבים לדחות את נבואתו ,גם היה אפשר שתתפרש נבואתו באופן אחר כמו שפירשנו ,משא"כ ביצחק
כיון ששמע מאברהם שהיה נביא מוחזק ,לא היה לו מקום להסתפק באמיתת הנבואה ,וכמ״ש בסנהדרין (פט):
אברהם בהר המוריה היכי שמע ליה יצחק ,אלא היכא דמוחזק שאני וכו'.
ועתה נבוא לבאר וכו' על פי מה דאיתא בפרקי דרבי אליעזר (פרק לא) כיון שהגיע החרב על צוארו פרחה
ויצאה נשמתו של יצחק ,כיון שהשמיע קולו מבין שני הכרובים ואמר ַאל ִּת ְש ַלח יָ ְד ָך ֶאל ַה ַ ּנ ַער ,חזרה הנפש
לגופו וכו׳ וידע יצחק תחיית המתים מה"ת וכו' עכ״ל .ובזוהר הק' פ׳ נח בתוספתא איתא דהוחלף נשמתו וכו'.
ובהקדמה זו יתורצו כל הקושיות בענין הנ״ל ,דמה שאמר לו ית׳ ְו ַה ֲע ֵלה ּו ְלעוֹ ָלה ,היתה כוונתו ית׳ שיקריב
נפשו ונשמתו בפועל ממש לעולה ,ונתקיימה כן בפועל ,ועוד בבחי׳ גבוה יותר מאילו הי׳ שחטו לעולה ,כי
עכשיו מסר נפשיה וכלתה נשמתו להדבק באור העליון ית׳ על ידי מעשה עצמו ,ולא בסיוע אחרים .וא"ש מה
שאמרו ז"ל שא״ל הקב׳׳ה לא אמרתי שחטהו אלא והעלהו לי לעולה ,ולדרכנו שכן היה רצונו ית׳ מעיקרא
שימנענו מלשחטו ,אבל יתקיים בו ְו ַה ֲע ֵלה ּו ְלעוֹ ָלה ע"י מסירת נפשו ונשמתו ,וכן נתקיימה הציוי ,שיצאה
נשמתו במסנ"פ ,ואין בזה סתירה למה שאמר השי"ת ִּכי ְביִ ְצ ָחק יִ ָּק ֵרא ְל ָך זָ ַרע ,כי אפשר שיתקיימו שני הכתובים
כאחד ,כי נשאר גופו רק נתחלף נשמתו ,והבטחתו ית׳ כי לא ישוב ריקם ,וגם ְו ַה ֲע ֵלה ּו ְלעוֹ ָלה נתקיים בו וכו'.
ואפ״ל עוד בישוב קושיא הנ״ל ,דודאי לא טעה אברהם אבינו בנבואתו ,ושפיר עביד מה שהעלהו על מנת
לשחטו ולזרוק דמו .דהנה הצווי שאמר לו ית׳ ְו ַה ֲע ֵלהו ָׁשם ְלעוֹ ָׁלה ,אפשר שיתפרש על ב׳ אופנים ,העלהו
ושחטהו כמו שחשב אברהם ,אבל לא כן היו מחשבותיו ית׳ ,כמו שכתוב (ירמיה יט ,ה) ְולֹא ָע ְל ָתה ַעל ִל ִ ּבי ,ודרשו
ז״ל (תענית ד ).זה יצחק בן אברהם .ולטעם זה לא אמר לו ית' שחטהו אלא העלהו ,כאמרם ז״ל ○ .אמנם הכריח
'לעוֹ ָלה' ,שיעלהו על מנת לשחטו ולזרוק דמו ע"ג המזבח ,דאל״כ לא היה אברהם מלשון הצווי ְו ַה ֲע ֵלה ּו ָשם ְ
נתקדש לעולה כלל ,דאפי׳ השוחט לשם עולה אם מחשב לזרוק את דמו חוץ לזמנו או חוץ למקומו ה״ז פיגול
ולא ירצה ,ומכ׳׳ש אם מחשב שלא יהא נשחט ונזרק דמו כלל .ועל כן ממה שאמר לו ית' 'לעולה' ,הבין והכריח
אברהם שיתקדש לעולה ,ובע״כ שיחשוב עליו לשחטו ולזרוק דמו ע״ג המזבח .ואחר שעמד בנסיון והעלהו
בכוונה אמיתיות על מנת לשחטו ולזרוק דמו ,נחשב לו מחשבה זו כמעשה ,דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה
למעשה ,ונתקדש בקדושת עולה כדינו .ומעתה לא טעה אברהם אבינו בכוונת הנבואה ,ונבואתו ברורה היתה,
דעל דעת כן אמר לו הקב"ה בלשון זה ְו ַה ֲע ֵלהו ָׁשם ְלעוֹ ָׁלה ,כדי שיכריח 'לחשוב כן' להעלותו ע״מ לשחטו
ושיתקדש בקדושת עולה ,ואאע"ה עשה וקיים רצונו ית' בזה ,ואחר שעשה כן והעלהו על מנת כן ,אז גילה לו
ית׳ דלא אמרתי ולא עלתה על לבי לשחטהו ,אלא להעלהו .אמנם לא היה אפשר לגלות לו דבר זה מקודם ,דאז
הי׳ נתבטל ענין הנסיון ,ולא היה נתקדש בקדושת עולה כלל .ונמצא אמרם ז״ל אמת ,לא אמרתי לך שחטהו אלא
העלהו ,ומה שחשב אברהם אבינו שהצווי להעלותו ע״מ לשחטו ולזרוק את דמו ,הוא ג״כ אמת ,שזה היתה
כוונת הנבואה והצווי ,שיחשוב כן ויעלהו לכוונה זאת ,וכן עשה וקיים צוויו ית׳ בזה.
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון ח
מו
[והוכן לכך] געווארן
ָ שאפןבא ַ וואס] ער איז [שוין] ַ שה מיטן ַאיִ לָ [ , גאנצע ַמ ֲע ֶ די ַ
טז
זאגט דער מדרש האט [אייביג] ַאלעס געזען ָ - אשיתטו (אבות ה ,ו) .און ער ָ ִמ ֵש ֶשת יְ ֵמי ְב ֵר ִ
שפעטער זיין וואס ס'וועט ּ וואס ס'טוט זיך אויף דער וועלט [בהוה] ,און אפילו ָ ָ -
געווארן [האיל מתחילת ָ שאפן בא ַ האט ער נישט געוואוסטַ ,אז ס'איז ַ [בעתיד] ,און דעס ָ
געווארן[ ,וכדכתיב] ַו ַי ְרא ְ'ו ִה ֵנה' ַאיִ ל ָ געוואר
ָ דעמאלטס הערשט ָ הבריאה ,ורק] ער איז
ַא ַחר נֶ ֱא ַחז.
האט עס נישט געקענט ס'האט געברויכט צו געשען דער נִ ָׁסיוֹ ןָ , ָ רוואס ,ווייל פא ָ ַ
אויף ַאן ַאנדערן אוֹ ָפן זיין[ ,והיה זה בבחינת מה שמצינו באלישע 'הנביא' שאמר] ַוה' ֶה ְע ִלים
זאל פארשטעלט די אויגןַ ,אז ער ָ האט [אים] ַ
ִמ ֶמ ִני (מלכים ב' ד ,כז) ,דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
ס'האט ַאזוי געברויכט ָׁ האט ער געוואוסט און דעס [נישט ,ווייל] דעס נישט וויסןַ .אלעס ָ
צו זייןיז.
מז
זא'ן ִענְ יָׁ ן געווען.
דאס איז אויך ַא ַ
על כל פנים [מה שיצחק לא ראה מהות עשו] ָׁ
וויאזוי איז דער ֶד ֶר ְך דערפון [צוגעפירט ַ [ ָאבער] פונדעסטוועגן ַא ֶה ְס ֵבר פעלט,
דא געווען [מלובש בו סברתו של יצחק]. וואס אין דעם איז ָ
געווארן]ָ ,
ָ
מח
[קצת הקדמה להדרוש]
ֹאמר יִ ְצ ָחק] ִמי ֵאפוֹ א הוא ַה ָׁצד
שו איז ָאנגעקומען[ ,שטייט (כז ,לג) ַו ּי ֶ שפעטער] ווי ֵע ָ ּ [ -
ַציִ ד ָׁ'וא ַֹכל ִמכֹל'.
דאכט זיך אין מדרשיח איז ַא ּ ְפל ּו ְג ָּתא ,אויךיט [צווישן] רבי יוחנן מיט ריש לקיש ַ
וואס ס'איז אשית[ ,פון ַאלעס] ָ זאגט ָׁוא ַֹכל ִמכֹל מיינט מען ִמ ּ ֵש ֶשת יְ ֵמי ְב ֵר ִ מיר ,איינער ָ
געשפירט אין דעם. ּ האט ער אשית ָ
געווארן ִמ ּ ֵש ֶשת יְ ֵמי ְב ֵר ִ
ָ שאפןבא ַ ַ
געשפירט דערינען, ּ האט ער זאגט[ ,מכל טוב] מעולם הבא ָ און איין מאן דאמר ָ
טו כמבואר במשנה באבות (ה ,ו).
טז כמבואר בבראשית רבה (מט ,א-ב)ַ :וה' ָׁא ָׁמר ַה ְמ ַכ ֶסה ֲאנִ י ֵמ ַא ְב ָׁר ָׁהם וכו' .כתיב (תהלים כה ,יד) סוֹ ד ה' ִל ֵיר ָׁאיו
יך ,דנים את יעם וכו' .רבנן אמרי ,כבר קראתי אותו אביהם ,שנאמר (לך יז ,ה) ִּכי ַאב ֲהמוֹ ן גּ וֹ יִ ם נְ ַת ִּת ָ ו ְּב ִריתוֹ ְלהוֹ ִד ָ
הבן חוץ מן האב .מתן תורה גליתי לו ,גיהנם גליתי לו ,דינה של סדום למחר ואיני מגלה לו .רבי אחא בשם רבי
שמואל בר נחמן בשם רבי נתן אמר ,אפילו הלכות ערובי חצרות היה אברהם יודע .רבי פנחס בשם רבי שמואל
אמר ,אפילו ֵשם ָׁח ָׁדש שהקב"ה עתיד לקרוא לירושלים וכו' היה אברהם יודע .רבי ברכיה ור' חייא ורבנן דתמן
בשם ר' יהודה ,אין יום ויום שאין הקב"ה מחדש הלכה בבית דין של מעלה ,מאי טעמיהִ ,ש ְמע ּו ָשמוֹ ַע ְ ּבר ֶֹגז קֹלוֹ
ית ּבוֹ יוֹ ָמם ָו ַליְ ָלה ,אפילו אותן הלכות ְו ֶה ֶגה ִמ ּ ִפיו יֵ ֵצא (איוב לז ,ב) ,ואין ֶה ֶגה אלא תורה ,שנאמר (יהושע א ,ח) ְו ָה ִג ָ
היה אברהם יודע.
ובבראשית רבה (מד ,כב)ּ ַ :ב ּיוֹ ם ַההוּא ָּכ ַרת ה' ֶאת ַא ְב ָרם ְ ּב ִרית ֵלאמֹר (לך טו ,יח) .ר' יודן ורבי יוחנן בן זכאי
ור"ע ,חד אמר העולם הזה גילה לו ,אבל העולם הבא לא גלה לו .ואוחרנא אמר אחד העולם הזה ואחד העוה"ב
גילה לו .ר' ברכיה אר"א ור' יוסי בר חנינא ,חד אמר עד היום הזה גילה לו ,ואוחרנא אמר עד היום ההוא גילה
לו.
יז וראה עוד ענין זה באורך בדברי יואל לראש השנה (סוף אות מ ,ואות צה ,ואות קה).
יח בבראשית רבה (סז ,ב)ָׁ :וא ַֹכל ִמכֹל .רבי יהודה ורבי נחמיה ,רבי יהודה אומר מכל מה שנברא בששת ימי
בראשית .רבי נחמיה אומר ,מכל טוב שהוא מתוקן לעתיד לבא .אמר לו עיקרו של דבר מה האכילך ,אמר לו
איני יודע ,אלא טועם הייתי טעם פת ,טעם בשר ,טעם דגים ,טעם חגבים ,טעם כל מעדנים שבעולם.
יט הכוונה בזה ,כי לעיל בקושיא י' (שיודפס אי"ה בחלק ג' של הקונטרס) כבר הזכיר רבינו פלוגתא במדרש מר' יוחנן
וריש לקיש[ .אמנם למעשה כאן הוא פלוגתת רבי יהודה ורבי נחמיה].
ט קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
וואס יַ ֲעקֹב ָא ִבינ ּו
ַט ַעם ַגן ֵע ֶדןַ ,ט ַעם עוֹ ָׁלם ַה ָׁבא איז געליגן אין דעם ,אין די ַמ ֲא ָכ ִלים ָ
האט געברענגט. ָ
[ אבל על כל פנים רואין דלאחר שנתברך יעקב ,שפיר כבר ראה והבין יצחק אבינו גודל צדקתו
וקדושתו של יעקב אבינו .וכמו שיתבאר עוד להלן (באות צז-קג)]- .
מט
קושיא טו
בפסוק בא א ִחיך ְב ִמ ְרמה ,תרגם אונקלוס ְבחוכְ ְמתא ,וכן במדרש איתא שבא בחכמת תורתו.
אמנם קשה דאם כן למה לא אמר הפסוק ְ'בחכְ מה' ,רק אמר ְ'ב ִמ ְרמה' ,דמשמעותו הוא על רמיה
יך ְב ִמ ְר ָׁמה האט ער אים געענטפערט (כז ,לה) ָׁבא ָׁא ִח ָׁ האט געשריגןכָ , דערנאך ווי ער ָ
ָ
ַו ִי ַקח ִב ְר ָׁכ ֶת ָׁך.
פאלטש. ְב ִמ ְר ָׁמה [טייטשט] לכאורה [ ַאז ס'איז געווען] ַ
[ ָאבער] דער תרגום ָ
זאגטכא ְבחו ְכ ְמ ָׁתא ,מיט ָׁח ְכ ָׁמה.
זאגט אויך ָׁח ְכ ָׁמהַ [ ,אזוי ווי] די מדרשים ָ
זאגןכבָׁ [ ,בא] ְב ָׁח ְכ ַמת תוֹ ָׁרתוֹ . דער תרגום ָ
נ
ָ
רוואס שטייט נישט [ ָ ּבא ָא ִחיך] ְב ָׁח ְכ ָׁמה,
פא ָטו) ָאבער נו [לכאורה קשה לפי זה]ַ ,
נאר ָׁח ְכ ָׁמה.
'ב ִמ ְר ָׁמה' ,ממה נפשךַ ,אז ס'איז נישט געווען קיין ִמ ְר ָׁמה ָ
רוואס שטייט ְ
פא ַָ
נא
קושיא טז
ובפשטות הכוונה דבאמת היה כאן 'מרמה' ,במה שאמר יעקב אנֹכִ י ֵעשו ְבכ ֶֹּרך.
אמנם זה גופא צריך ביאור דהאיך שייך כן ביעקב אבינו ,שנאמר בו ִת ֵתן ֱא ֶּמת לְ יַ ֲעקֹב ,שיאמר דברי רמיה
געזאגט (כז ,יט) ָׁאנ ִֹכי
ָ דאך
האט ָדאך עס געווען ַא ִמ ְר ָׁמה[ ,שהרי] ער ָ ְ ּב ּ ַפ ְשט ּות איז ָ
ֵע ָׁשו ְבכ ֶֹר ָׁך[ .שלפי הבנת יצחק הבין בדבריו שהוא עשו].
עפעס געווען די ִמ ְר ָׁמה דאס ּוויאזוי איז ָ ַ נאר [הא גופא צריך ביאור] ְליַ ּ ֵשב ָה ִענְ יָ ן, טז) ָ
'א ֶמת' עפעס ַא שווינדל ,יַ ֲעקֹב ָׁא ִבינו[ ,שעליו נאמר] ִת ֵתן ֱ [במה שאמר ָאנ ִֹכי ֵע ָשו ְ ּבכ ֶֹר ָך]ּ ,
ְליַ ֲעקֹב (מיכה ז ,כ)[ ,והיו] ָּכל דְּ ָב ָריו ֱא ֶמת ָו ֶצ ֶדקכג.
נב
קושיא יז-יח
במדרש פליאה :בא א ִחיך ְב ִמ ְרמה ,הוציא אפיקומן והראה לו .וצ"ב למה אמר 'שהוציא' האפיקומן,
והיה סגי לומר שהראה לו האפיקומן .וגם צ"ב עצם הכוונה בענין זה ,במה שהראה לו יצחק לעשו את האפיקומן
טאטע זכרונו לברכה אין קדושת יום טובכד ברענגט ַא מדרשכהּ ָ ,בא ָא ִח ָ
יך דער ַ
האט ער ְ ּב ִמ ְר ָמה ַו ִ ּי ַּקח ִ ּב ְר ָכ ֶת ָךְ ,ב ִמ ְר ָׁמהְ ,ב ָׁח ְכ ַמת תוֹ ָׁרתוֹ ,הוֹ ִציא ֲא ִפיקוֹ ָׁמן ְו ֶה ְר ָׁאה לוֹ ָ .
אים געוויזן ֲא ִפיקוֹ ָׁמן.
כ ִּכ ְשמ ַֹע ֵע ָשו ֶאת דִּ ְב ֵרי ָא ִביו ַו ִי ְצ ַעק ְצ ָׁע ָׁקה ְגד ָֹׁלה ו ָׁמ ָׁרה ַעד ְמאֹד ַו ּי ֶ
ֹאמר ְל ָא ִביו ָ ּב ְר ֵכנִ י ַגם ָאנִ י ָא ִבי (כז ,לד).
כא בתרגום אונקלוס ,ויונתן (כז ,לה) .וכן פירש רש"יּ ְ :ב ִמ ְר ָמה ,בחכמה.
יך ְב ִמ ְר ָׁמה ,רבי יוחנן אמר ,בא בחכמת תורתו. כב בבראשית רבה (סז ,ד) ובילקוט שמעוני (רמז קטו)ָׁ :בא ָׁא ִח ָׁ
כג מלשון הנוסח בברכת ההפטרה.
כד בקדושת יום טוב לא מצאנו כעת .והוא כנראה ממה ששמע רבינו מפיו בתוך דברי תורתו.
כה
הוא מדרש פליאה המובא בספרים (ובדמשק אליעזר אות יז ,וילקוט סופר אות עא) ,ובראשם בספר בגדי אהרן [לר'
אהרן דרשן תאומים אב"ד ווירמייזא ,נדפס בשנת תע"א].
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון י
עפעס ַא ּ ֶפ ֶלא [דער לשון] 'הוֹ ִציא' ֲא ִפיקוֹ ָׁמן [ ְו ֶה ְר ָאה לוֹ ,והיה סגי שיאמר רק 'הראה' לו
יז) ּ
האט
האט אים 'געוויזן' ֲא ִפיקוֹ ָמן[ ,ומה מדייק בלשון 'הוציא' דמשמע] ער ָ אפיקומן] ער ָ
'אפירגענומען' דעם ֲא ִפיקוֹ ָמן.
ַ
האט ֲא ִפיקוֹ ָׁמן [בענין תשובת יצחק על צעקתו של עשו].
וואס ַא שייכות ָ יח) און [בכלל] ָ
נג
התחלת ישוב קושיא יח (באופן ראשון) – ממה שאמרתי כבר
ובעצם הכוונה בזה ,כבר פירשתי ,דהנה מבואר בספרים שיצחק הוצרך לעבודת האכילה ,כדי שתשרה עליו רוח
הקודש ויוכל לברך בנו .והנה זה היה בליל פסח דוקא ,ויעקב האכיל לו גם האפיקומן ,דקיימא לן שאסור לאכול
אחרי האפיקומן ,וממילא שוב לא היה יכול לאכול מצידו של עשו ,כדי לברכו (כדלהלן באות נה)
דאך געהייסן האט ָ ווארן ער ָזאגןכו ּ ְפ ַשט אין דעם מדרשָ , מאל צו ָ איך פלעג ַא ָ
ילה. ס'האט אויסגעפעלט די ֲעבוֹ ַדת ָׁה ֲא ִכ ָׁ ָ [להביא לו ציד] ְוא ְֹכ ָׁלה ַב ֲעבור ְת ָׁב ֶר ְכ ָׁך נַ ְפ ִשי,
נאכטפ. [און] ס'איז געווען ֶפ ַסח ביי די ַ
יקים [על ידי אכילה של מצוה פאלס [גם בשאר ימות השנה] ביי ַצ ִד ִ ּ ֶפ ַסח[ ,און] אויף ַאלנע ַ
שורה עליהם השכינה].
ס'האט אויסגעפעלט ָ דאך דער רמב"ןכז שטעלט זיך דערויף, זאגט ָ ַאזוי ווי ער ָ
[האכילה ,והטבת לבו בשמחה ,על דרך הכתוב ְו ָהיָ ה] ְכנַ ֵגן ַה ְמנַ ֵגן ַו ְת ִהי ָׁע ָׁליו יַ ד ה' (מלכים ב' ג ,טו),
האט ער האט אויסגעפעלט די ֲעבוֹ ָׁדה [פון אכילה]ָ , צו דער ַה ְש ּ ָפ ָעה [של הברכה]ָ ,
געברויכט צו עסן.
נד
קושיא יט
ובזה ביארתי גם מה שאמר לו בא א ִחיך וַ ִי ַקח ִ'ב ְרכ ֶּתך' ,דלכאורה
הלא אף שיעקב נתברך ,מ"מ במה לקח מעשו את ברכתו
'ב ְר ָׁכ ֶת ָׁך' ,ער ָ
האט יט) [ובזה ביארתי גם מה דקשה] לכאורה [במה שאמר לו יצחק ַו ִ ּי ַּקח] ִ
נאכנישט
דאך עס אים ָ מ'האט ָ ָ רוואס איז עס 'דיין',
פא ָצוגענומען 'דיינע' ְ ּב ָרכוֹ תַ .
געגעבן.
נה
ישוב קושיא יט ,והמשך ישוב קושיא יח (באופן ראשון)
אבל להאמור ניחא ,דלעולם היה יצחק יכול לברך עוד גם לעשו ,אבל במה שיעקב האכיל לו את האפיקומן,
מנע את יצחק מלברך עוד את עשו ,כי לא היה יכול לאכול עוד גם משל עשו ,ונמצא שלקח מעשו את ברכתו
דאך געמוזט עסן דערפריער [עוד הפעם משל עשו ,קודם
האט ָ
נאר דער ּ ְפ ַשט איז ,ער ָ
ָ
האט אים געגעבן ֲא ִפיקוֹ ָׁמן[ ,והדין הוא כי] ֵאין
שיוכל לברך גם את עשו] ,און ער [יעקב] ָ
ַמ ְפ ִט ִירין ַא ַחר ַה ּ ֶפ ַסח ֲא ִפיקוֹ ָמןכח [שלאחר אכילת פסח ואפיקומן אסור לאכול עוד שום דבר],
האט ער אים שוין נישט געקאנט עסן [מער ,משל עשו] ,ממילא ָ
ָׁ האט ער שוין נישט ָ
געקענט בענטשן.
כו ועיין זה ביתר ביאור בס"ג תולדות תשי"א ,ותשי"ט ,ותשכ"ב ,ובמסיבה מוצ"ש תולדות תשכ"א.
כז ברמב"ן בפרשתן (כה ,לד) :ומה שאמר לברך אותו אחר עשות לו המטעמים ,איננו שכר האכילה ושוחד בהם,
אבל רצה ליהנות ממנו ,שתהיה נפשו קשורה בנפשו בעת ההנאה ,ויברך אותו בחפץ מלא ורצון שלם .או שהיה
יודע בנפשו כי אחר האכילה היתה מתענגת ו ְש ֵמ ָׁחה ויחול עליה רוח הקודש ,כענין ְו ַע ָׁתה ְקחו ִלי ְמנַ ֵגן ְו ָׁהיָׁ ה ְכנַ ֵגן
ַה ְמנַ ֵגן ַו ְת ִהי ָׁע ָׁליו יַ ד ה'.
כח כמבואר במשנה וגמרא פסחים (קיט , ):וביאורו דאסור לאכול שום דבר אחר אכילת הקרבן פסח ,ובזמן הזה
לאחר אכילת האפיקומן שהוא זכר לפסח.
יא קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
האט צוגענומען 'דיינע' 'ב ְר ָׁכ ֶת ָׁך' ,ער ָ
'ב ָׁח ְכ ַמת תוֹ ָׁרתוֹ 'ַ ,ו ִי ַקח ִ איז ָׁבא ָׁא ִח ָׁ
יך ְב ִמ ְר ָׁמה ְ
ְ ּב ָרכוֹ ת[ ,שנתן לי פסח ואפיקומן לאכול ,בכדי שלא אוכל עוד לברך גם אותך].
האט ער אים 'א ִפיקוֹ ָׁמן' ְו ֶה ְר ָׁאה לוֹ ָ ,האט ער געטון[ ,לזה] הוֹ ִציא ֲ וואס ָ [ולבאר לו] ָ
האט געוואוסט די ֲה ָל ָכה ַאז ֵאין ַמ ְפ ִט ִירין ַא ַחר ַה ֶפ ַסח געוויזן ֲא ִפיקוֹ ָמןַ [ ,אז] ער ָ
דאס נישטָ ,אבער ַאזוי איז עס [דשוב אי אפשר לי לאכול עוד בלילה ֲא ִפיקוֹ ָׁמן ,און דו ווייסט ָ
זו .וזמן הברכה היה מסוגל דוקא בליל פסח].
נו
סיום קושיא טו ,יז-יח
נאך (קושיא יח) ,קען זיין. דאס ענין ָ וואס איז ָ נאר [לבאר עוד] ָָ
געזאגט הוֹ ִציא ֲא ִפיקוֹ ָׁמן (קושיא יז). ָ דא
האט ָ
וואס ער ָָ
'ב ִמ ְר ָׁמה'ְ ,ב ָׁח ְכ ַמת תוֹ ָׁרתוֹ (קושיא טו).
וואס איז דער ְ
און ָ
נז
ישוב הקושיות בענין הברכות של יצחק
לאמיר צוקומען צום ענין. ָ
דא
געזאגט (באות לח)ַ ,אלעס [בענין הברכות] איז ָ
ָ האב פריער
דער ֱא ֶמתַ ,אזוי ווי איך ָ
געגאנגען ְב ֶה ְס ֵתר [מפני המקטרג].
ַ
פז
הקדמה לישוב קושיא טו
וועל מיר גיין ווייטער [בביאור פרשת הברכות של יצחק].
דא ָאנגעהויבןכט. האב ָ וואס איך ָ נאך צוריקקומען צו דעם ענין ָ איך וועל ווייטער ָ
דא פון דעם ָׁבא ָׁא ִח ָׁ
יך ְב ִמ ְר ָׁמה נאר] קודם וועל מיר גיין ווייטער און שמועסן ָ [ ָ
וואס איז די 'ב ִמ ְר ָׁמה'ָ , פארשטיין [דעם לשון הפסוק] ָׁבא ָׁא ִח ָׁ
יך ְ (קושיא טו)ַ ,אביסל געבן צו ַ
רוואס רופט עס ָאן דער פסוק ִמ ְר ָׁמה. פא ָ ִמ ְר ָׁמה ,ס'איז בלויז ָׁח ְכ ָׁמה מיט ּתוֹ ָרהַ ,
פח
לדרך האלשיך ועוד מפרשים ,רצה יצחק ליתן לעשו עולם הזה וליעקב עולם הבא
וואס זיי גייען ,דער אלשיך הקדושח און זאגן ,לויט דעם דֶּ ֶר ְך ָ קודם וועל איך ָ
שו'ן עוֹ ָׁלם ַה ֶזה ,און אים [ליעקב]
פאר] ֵע ָ
געוואלט געבן [ ַ ָ האט
נאך כמה מפרשיםַ ,אז ער ָ ָ
עוֹ ָׁלם ַה ָׁבא (וכדלעיל באות לט)[ .והנה כבר נתקשו הקדמונים ,דלכאורה האיך באמת זכה יעקב לעולם
הזה ,לאחר שחלקו ביניהם בשני עולמות].
פט
אמנם בתנא דבי אליהו איתא ,שבאמת זכה יעקב גם לחיי עולם הזה
בלי צער ובלי יצר הרע ,והוא מפני שהיה עוסק בתורה מנערותו ועד זקנותו
נאר] אין תנא דבי אליהו שטייט ערגעץ ,אין פרק ה'ל ,מפני מה זכה יעקב לחיי
[ ָ
כט לעיל בהדרוש ,בישוב הקושיות שבתחילת הפרשה (שיודפס אי"ה בחלק ג' של הקונטרס).
ל בתנא דבי אליהו רבה (פרק ה) :ומפני מה זכה יעקב לחיים שלא בצער ,ושלא ביצר הרע ,בעולם הזה ,ממה
שעתיד הקב"ה ליתן אל הצדיקים לעתיד לבא ,מפני שהיה יושב בבית המדרש מקטנותו ועד זקנותו ,והיה בקי
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון יב
עפעס צו דעם זוֹ ֶכה געווען ,ערהאט ער ּ וויאזוי ָ
ַ עוֹ ָׁלם ַה ֶזה ,בלי ַצ ַער ובלי יצר הרע,
איז צוגעקומען ענד'ליךלא [לכך] .מפני שהיה עוסק בתורה מנערותו עד זקנותו ,פון
קינדווייז אויף עד זקנותו ,מקטנותו עד זקנותו ,והיה בקי במקרא ובמשנה בהלכה
ֹה ִלים[ ,וכמו שפירש"י ,שהיה יושב]
ובאגדה ,כמו שנאמר (כה ,כז) ְויַ ֲעקֹב ִאיש ָׁתם י ֵֹשב א ָׁ
בבית מדרשו של ֵשם ְו ֵע ֶבר.
ער איז געזעסן כסדר מקטנותו עד זקנותו ,איז ער געזעסן איבער די תוֹ ָׁרה
ַה ְקדוֹ ָׁשה.
זאגט דער תנא דבי אליהו. ַאזוי ָ
צ
רוואס
פא ָ גראד אויף יַ ֲעקֹב'ןַ , ָ רוואס פרעגט ער פא ָ ער פרעגט דער זקוקיןלבַ ,
פרעגט ער נישט אויף ַא ְב ָׁר ָׁהם מיט יִ ְצ ָׁחק'ן.
געווארפן ְ ּבא ּור ַּכ ְשדִּ ים,
ָ דאך ַאריין
מ'האט אים ָָ זאגט ער[ ,ווייל ביי] ַא ְב ָׁר ָׁהם ָׁא ִבינו, ָ
'א ּפגעקומען' ,איז שוין געווען ַאזוי יגה ,איז ער ָ דאך שוין נִ ְמ ַסר געווען ַל ֲה ִר ָ איז ער ָ
האט ווי ְת ִח ַית ַה ֵמ ִתים ,איז עס שוין ַאן עוֹ ָׁלם ָׁח ָׁדש ,איז עס שוין געווען [ ַאז] ביי אים ָ
געקאנט זיין בחינת עוֹ ָׁלם ַה ָׁבא ,ס'איז שוין נישט געווען קיין עוֹ ָׁלם ַה ֶזה ביי אים, ָ שוין
יתה ,דעם וואס מ'גייט דורך ביים יוֹ ם ַה ִּמ ָדורכגעגאנגען דעס ָ ַ וואס ער איז נאכדעם] ָ [ ָ
ּ ַפ ַחד.
פארטיג געווען צום געגאנגען [למיתה] ,ער איז ַ ַ דאך און יִ ְצ ָׁחק ָׁא ִבינו ,ער איז ָ
ֶש ְח ְט'ן ביי דער ֲע ֵק ָידה [ואחר כך ראה עולם חדש] ,איז אויך שוין ַאן ענין פון ְת ִח ַית
ַה ֵמ ִתיםלג.
האבן ַא ִּתיר ּוץ אויף דאס נישט געווען[ ,ולכן] ברויך ער ָ [ ָאבער] ביי יַ ֲעקֹב ָׁא ִבינו איז ָ
זאגט ער 'דעם' ִּתיר ּוץ. עוֹ ָׁלם ַה ֶזה ,איבערדעם ָ
צא
יהיה איך שיהיה ,ס'איז היצט נישט קיין נַ ְפ ָקא ִמ ָ ּ
ינ ּה [בטעם שלא הקשה כן על אברהם
זאגן [עוד] ִּתיר ּו ִצים [דערויף] ,איך וועל נישט ַמ ֲא ִר ְ
יך זיין אין דעם. נאך ָ
מ'קאן ָ
ָ ויצחק],
במקרא ובמשנה בהלכות ובאגדות ,שנאמר ְויַ ֲעקֹב ִאיש ָׁתם י ֵֹשב א ָֹׁה ִלים ,ואומר (תהלים קכז ,ד-ה) ְּכ ִח ִ ּצים ְ ּביַ ד ִ ּג ּבוֹ ר
ֵּכן ְ ּבנֵ י ַה ְ ּנעו ִּריםַ ,א ְש ֵרי ַה ֶ ּג ֶבר וגו' ,ואומר (ישעי' כח ,ט) ֶאת ִמי יוֹ ֶרה ֵד ָעה וגו' ְ ּגמו ֵּלי ֵמ ָח ָלב ַע ִּת ֵ
יקי ִמ ּ ָש ָדיִ ם.
לא פירוש :לבסוף ,ביים 'ענד'.
לב בזקוקין דנורא על התנדב"א שם (אות לא) :ומ״ש מפני מה זכה יעקב לחיים שלא בצער וכו' .ואם תאמר ,למה
לא שאל על אברהם ויצחק זאת השאלה ,למה זכו לחיים שלא בצער וכו' ,דהא אמרינן מקדם שכל השלשה
אבות אברהם יצחק ויעקב כולם זכו לחיים שלא בצער בעה״ז כו׳ ○ .ויש לומר ,שאין צריך לשאול שאלה זאת
על אברהם ויצחק רק על יעקב לבד ,משום דאברהם כבר היה נחשב כעפר ואפר וכמת בשעה שקדש את השם
בכבשן האש ומסר את עצמו לשרפה למיתה ,וכן יצחק מסר את עצמו בשעת העקידה וכו' .ואם כן כיון
שאברהם ויצחק מסרו את עצמם למיתה ,זה בכבשן האש וזה בעקידתו ,ואחר כך ראו עולם חדש ,שהקב״ה
עשה להם נס ונתן להם חיים דוגמת תחיית המתים ,לכן הם ראויים לחיים שלא בצער ושלא ביצר הרע ,דוגמת
עולם הבא ,לכן לא היה צריך לשאול התנא דבי אליהו למה זכו אברהם ויצחק לחיים שלא בצער כו׳ ,רק ביעקב
לא מצינו שמסר עצמו למיתה ,לכן צריך לשאול עליו למה זכה לחיים שלא בצער כו׳ ,וק"ל.
לג ועיין בפרקי דרבי אליעזר (פרק לא) :רבי יהודה אומר ,כיון שהגיע החרב על צוארו פרחה ויצאה נפשו של
יצחק ,וכיון שהשמיע קולו מבין הכרובים ואמר לו ַאל ִּת ְש ַלח יָ ְד ָך ,נפשו חזרה לגופו ,וקם ועמד יצחק על רגליו
וידע יצחק שכך המתים עתידים להחיות ,ופתח ואמר ָׁברו ְך ַא ָׁתה ה' ִמ ְחיָׁ ה ַה ֵמ ִתים.
יג קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
געהאט די
ַ האט
[ ָאבער] על כל פנים ביי אים [אצל יעקב] איז געווען [לבסוף] ַאז ער ָ
ִב ְר ַכת עוֹ ָׁלם ַה ֶזה אויך ,דורך זיין גרויסן כ ַֹח ַהתוֹ ָׁרה.
צב
ישוב קושיא יד
ועוד הקדמה לישוב קושיא טו
אבל מן השמים העלימו מיצחק שלא ראה גם את כח תורתו של יעקב
לאמיר'זשע זען. היצט ָ
דאך נישט געוואוסט [כח האט ָ פארהוילן ,ער ָ דאך ַהאט מען ָ פון יִ ְצ ָחק ָא ִבינ ּו'ן ָ
געוואלט
ָ דאך אים נישט מ'האט ָ ָ תורתו של יעקב ,וכדרך שהעלימו ממנו גנותו של עשו ,ווייל]
ס'האט ַאזוי
ָ געזאגט (באות לח) ווייל ָ האב פריער ִמן ַה ּ ָש ַמיִ ם ְמ ַג ֶ ּלה זייןַ ,אזוי ווי איך ָ
זאגן
זא'ן אופן[ - ,און] איך וועל ָ זאלן קומען אויף ַא ַ געברויכט צו זייןַ ,אז די ְ ּב ָרכוֹ ת ָ
רוואס דורך ֵע ָשו'ן- . פא ָנאכדעםלדַ , נאך] ַא שטיקל ֶה ְס ֵ ּבר אויךָ , [ ָ
'דאס' אויך נישט געזען [את כח תורתו של יעקב]. האט ער ָ [וממילא] ָ
צג
וגם יעקב עצמו הסתיר מלגלות לו כח תורתו .והוא על דרך שאמרו בגמרא דבג' דברים
עבידי רבנן דמשנו במילייהו ,ואחד מהם 'במסכתא' ,שלא לגלות כח וידיעת תורתם ,מפני הענוה
זאגט אין בבא מציעא דף כ"גלה ,בג' דברים ֲע ִב ִידי ַר ָׁבנָׁ ן ִד ְמ ַשנו [והנה] די גמרא ָ
זאכן ֲע ִב ִידי ַר ָ ּבנָ ן דִּ ְמ ַשנּ ּוְ ,ב ַמ ֶס ְכ ָׁתאּ ְ ,ב ּפ ּו ְר ָ ּיאּ ,ו ְבא ּו ְש ּ ִפ ָיזא.יהו] ,ביי דריי ַ ּ [ ְ ּב ִמ ַּ
יליְ
האט געלערנט ַא ַמ ֶּס ְכ ָּתא ,און ַאז זאגט רש"ילה [ ּ ְפ ַשטַ ,אז] ער ָ [אויף] ְב ַמ ֶס ְכ ָׁתאָ ,
רוואס,
פא ָ האב נישט געלערנט'ַ . זאגט ער 'איך ָ מ'פרעגט אים [אם למד אותה מסכתא] ָ
זאגט דאס קער צו ֲענָׁ ָׁוה ,מעג מען ְמ ַש ֶנה זייןַ .אזוי ָ וויבאלד] ָ ַ ווייל ס'קער צו ֲענָׁ ָׁוה[ ,און
דארטן [ברש"י .ובזה יבואר להלן דלכן גם יעקב עצמו הסתיר את כח תורתו מיצחק]. ער ָ
צד
וואס ס'איז] מ ּו ָּתר
רוואס רעכנט ער נישט [אויך דעס ָ
פא ָ תוספות פרעגטלו אפילוַ ,
טאקע ס'איז די זעלבע [כאותן שחושב שם ,דגם זאגט תוספותַ , ְל ַשנּ וֹ ת ִמ ְפנֵ י ַד ְר ֵכי ָׁשלוֹ םלזָ .
דאס קער צו ַד ְר ֵכי ָׁשלוֹ ם. בהם הטעם ווייל] ָ
האט מען וואס] דורכדעם ָ
דאס איז דער עיקר [ ָ
[והביאור בזה ,ווייל] די ְב ִחינַ ת ֲענָׁ ָׁוהָ ,
ָׁשלוֹ ם.
לד והוא במה שיודפס אי"ה בחלק ג' של הקונטרס (עיי"ש בישוב קושיא יט).
לה בגמרא בבא מציעא (כג :כד :).דאמר רב יהודה אמר שמואל ,בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במילייהו,
במסכת [פירש"י :יש בידך מסכת פלוני סדורה בגירסא ,או ַלאו ,ואף על גב שסדורה היא לו ,יאמר לו ַלאו ,ומדת ענוה היא],
ובפוריא (עיי"ש ברש"י ותוס') ,ובאושפיזא [שאלוהו על אושפיזו אם קבלו בסבר פנים יפות ,ואמר לאו ,מדה טובה היא ,כדי
שלא יקפצו בו בני אדם שאינן מהוגנין לבא תמיד עליו ,ויכלו את ממונו] ○ .מאי נפקא מינה ,אמר מר זוטרא לאהדורי
ליה אבידתא בטביעות עינא ,אי ידעינן ביה דלא משני אלא בהני תלת ,מהדרינן ליה ,ואי משני במילי אחריני,
לא מהדרינן ליה.
לו בתוספות בבא מציעא (שם ד"ה באושפיזא) :והא דלא חשיב הכא מותר לשנות מפני דרכי שלום ,כדאמרינן פרק
הבא על יבמתו (יבמות סה .):משום דהני נמי משום דרכי שלום הן ,ורגילין יותר מאחרים ,להכי נקט הני.
לז כמבואר בגמרא יבמות (סה :):אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון ,מותר לו לאדם לשנות בדבר
ֹאמר ּו ְליוֹ ֵסף ָא ָ ּנא ָשא נָ א וגו' .רבי נתן אומר מצוה ,שנאמר יך ִצ ָּוה וגו'ּ ,כֹה ת ְ השלום ,שנאמר (ויחי נ ,טז-יז) ָא ִב ָ
יך ֵא ֵל ְך ְו ָש ַמע ָשאוּל ַו ֲה ָר ָגנִ י וגו' .דבי רבי ישמעאל תנא ,גדול השלום ,שאף ֹאמר ְשמו ֵּאל ֵא ְ (שמואל א' טז ,ב) ַו ּי ֶ
הקב"ה שינה בו ,דמעיקרא כתיב (וירא יח ,יב) ַו ֲאדוֹ נִ י זָ ֵקן ,ולבסוף כתיב (שם ,יג) ַו ֲאנִ י זָ ַקנְ ִּתי.
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון יד
צה
אמנם העלם זה מיצחק היה רק עד לאחר שנתברך יעקב ,כי היה ההעלם רק לצורך זה ,אבל מיד כשנתברך יעקב
כבר נתגלה ליצחק הכל ,הן כח תורתו של יעקב ,והן רשעת עשו .וגם בדרך פשוט נתגלה לו זה מפאת דכשנכנס
יעקב נכנס עמו ריח גן עדן ,וכשנכנס עשו נכנסה עמו גיהנם ,וכמובא ברש"י
דאס קען זיין. לאמיר'זשע זעןָ , היצט ָ
נאך דינאר] ביז ָׁ געהאט דעם ָטע ּותָ [ ,
דאס איז ָ ַ האט ער [יצחק] דען ווילאנג ָ
ַ דער ֱא ֶמת,
דורכגעגאנגען די ְ ּב ָרכוֹ ת,
ַ איבעראלָ [ .אבער] ַאזוי ווי ס'איזָ דאך
ְב ָׁרכוֹ תַ ,אזוי שטייט ָ
געזאגט ַגם ָׁברו ְך יִ ְהיֶ ה ,איז ער 'געקומען'לח אויף ַאלעמען. ָ האט ער ָ
נאר ס'איז געווען דאך [באמת] געווען ַא נָׁ ִביא ֱא ֶמת ַל ֲא ִמתוֹ ַ ,עד ֵאין ֵח ֶקרָ .
ער איז ָ
געוואר
ָ דעמאלטס איז ער שוין [ ָׁ ִמן ַה ּ ָש ַמיִ ם ַאזוי [מה שנעלם ממנו עד אותה שעה]ָ ,אבער
געווארן] ַאלעס.
ָ
צו
דאס [ריח] ַגן ּ ָפש ּוט [אויך ,ווייל] ווען ער [יעקב] איז ַאריינגעקומען ,איז מיטגעקומען ָ
דאך רש"ילט[ ,ער] ברענגט ָ
דאך ַאזוי צי [בשם חכז"למ ,אויפן פסוק] ַו ָׁי ַרח זאגט ָ ֵע ֶדןַ ,אזוי ָ
יח ְ ּב ָג ָדיו ,שנכנסה עמו] ריח גן עדן.
[ ֶאת ֵר ַ
יהנֹם[ ,ולכך נאמר] ַו ֶי ֱח ַרד
דאס ֵג ִ
מיטגעהאט ָ
ַ האט ער
און ווען ֵע ָׁשו איז געקומעןָ ,
ֲח ָׁר ָׁדה ְגד ָֹׁלה ַעד ְמאֹד.
צז
יה ּנֹם.
האט מיטן ֵ ּג ִ דאס נישט געזען פריערַ ,אז 'ער' ָ האט ער ָ רוואס ָ פא ָנאר] ַ [ ָ
יה ּנֹם ַאזויַ ,אז ס'גייט מיט רפא ּפןַ ,אז ער איז מיטן ֵ ּג ִ
פא ָ
געלאזט ַָ האט ער זיךרוואס ָפא ָ ַ
אים [מיט].
דערנאכדעם ַאז ס'איז ָׁ פארהוילןָ [ .אבער]דאס פון אים ַ טאקע] ָהאט מען [ ַ נאר פריער ָ ָ
געהאט
ַ האט מען שוין נישט מוֹ ָרא זאך [שכבר נתברך יעקב]ָ , געווארן די ַ
ָ שוין געטון
[מלגלות ליצחק כל ענין יעקב ועשו].
צח
וכן מבואר בייטב לב .והוסיף עוד דלפי שכשנשתלח עשו לצאת השדה ,נשתלח
עמו גם שרו ,ולא היה שם המקטרג .ועל ידי זה נתברך יעקב ,וגם נתגלה הכל ליצחק
נאךמא [שלאחר שנתברך יעקב נתגלה ליצחק הכל .ומוסיף שם עוד דער ייטב לב ָ
זאגט [עס] ָ
לפרש גם הלשון שאמר אחר כך יצחק לעשו ָׁוא ַֹכל ִמכֹל] ְב ֶט ֶרם ָׁתבוֹ א [ ָו ֲא ָב ֲר ֵכה ּוַ .אז] ווייל ֵע ָׁשו
לח פירוש ,שנתוודע והשיג.
יח ְ ּב ָג ָדיו] וגו' .והלא אין ריח רע יותר משטף העזים ,אלא מלמד שנכנסה עמו ריח גן [את ֵר ַ לט ברש"י (כז ,כז)ַ :ו ָ ּי ַרח ֶ
יח ָׁש ֶדה ֲא ֶשר ֵב ְרכוֹ ה' .שנתן בו ריח טוב ,וזהו שדה תפוחים ,כן דרשו רבותינו ז"ל יח ְ ּבנִ י] ְכ ֵר ַ
ֹאמר ְר ֵאה ֵר ַ עדן[ַ :ו ּי ֶ
(תענית כט - .):ולהלן ברש"י (כז ,לג)ַ :ו ֶ ּי ֱח ַרד .כתרגומו ו ְּת ַו ּה ,לשון תמיה .ומדרשו ,ראה גיהנם פתוחה מתחתיו.
מ בתנחומא בפרשתן (סימן יא)ַ :ו ֶ ּי ֱח ַרד יִ ְצ ָחק ֲח ָר ָדה ְ ּגדוֹ ָלה וכו' ,באותה שעה הכיר את קולו והתחיל חרד ,אמר לו
ִמי ַא ָּתה .לפי שבשעה שנכנס יעקב ,נכנסה עמו ריח גן עדן ,ריח ניחוח ,ונתיישבה דעתו של אותו צדיק ,שנאמר
יח ָש ֶדה ֲא ֶשר ֵ ּב ְרכוֹ ה' ,התחיל לברכו .אבל כשנכנס עשו ,נפתח לו גיהנם ,לפיכך ַו ֶי ֱח ַרד יִ ְצ ָׁחק יח ְ ּבנִ י ְּכ ֵר ַ
ְר ֵאה ֵר ַ
ֲח ָׁר ָׁדה ְגדוֹ ָׁלה ,והיה תמיה יצחק בלבו ואומר ,אני רואה גיהנם ועשו מסיק אותו.
יח ְב ָׁגדיו ,אמר רבי יוחנן אין לך דבר שריחו קשה מן ובבראשית רבה (סה ,כב)ַ :ו ִ ּי ַ ּגש ַו ִ ּי ּ ַשק לוֹ ַו ָׁי ַרח ֶאת ֵר ַ
יח ְב ָׁג ָׁדיו ַויְ ָׁב ֲר ֵכהו ,אלא בשעה שנכנס אבינו יעקב אצל אביו נכנסה השטף הזה של עזיםְ ,ו ַא ְּת אמרת ַו ָׁי ַרח ֶאת ֵר ַ
יח ָש ֶדה .ובשעה שנכנס עשו אצל אביו ,נכנסה עמו גיהנם ,היך יח ְ ּבנִ י ְּכ ֵר ַ
עמו גן עדן ,הדא הוא דאמר ליה ְר ֵאה ֵר ַ
מה דאת אמר (משלי יא ,ב) ָ ּבא זָ דוֹ ן ַו ָ ּיבֹא ָקלוֹ ן.
מא בייטב לב בפרשתןָׁ :ואוֹ ַכל ִמכֹל ְב ֶט ֶרם ָׁתבוֹ א וגו' (כז ,לג) .כי נראה לי הענין שהיה יעקב נתברך בעת שעשו יצא
השדה לצוד ציד ,זה היה סיבה ושימה מאת ה' ,על דרך שכתבו המפרשים (זרע יצחק ,מס' מכות) אהא דקיימא לן
טו קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
געקאנט געשען די ָׁ האטוועקגעגאנגען זוכן אין די פעלדערָ , ַ מיטן ַשר זענען זיך ַא
ְב ָׁרכוֹ ת ,ווייל ער איז נישט געווען ,איז נישט געווען דער ְמ ַק ְט ֵרג.
דארט מ'פארשיקט אים נישט ָ ַ און ווען ער [שרו של עשו] גייט נישט ַאוועק ,ווען
געקאנט ַאזוי
ָ אינדרויסן מיט ֵע ָשו'ן[ ,וכמו שאמר לו] ְו ֵצא ַה ּ ָש ֶדה ,העט עס נישט גיווען
רויסגעפאלן.
ַ רויספאלןמב ווי ס'איז ַא
ַ ַא
[וממילא מכיון שהמקטרג לא היה שם ,היו יכולין לגלות באותה שעה את כל האמת ליצחק].
צט
ועל כל פנים מתחילה הסתיר גם יעקב את כח תורתו מיצחק ,וסייע גם הוא לההעלם מעיני יצחק
געווארן [כח תורתו וצדקתו של
ָ געוואר
ָ דעמאלטס איז ער שוין
ָׁ יהיה איך שיהיה,
האט געווארן ַאז ער איז ָׁב ִקי ַב ֲה ָׁל ָׁכה ו ְב ִמ ְשנָׁ ה ו ְב ַא ָׁג ָׁדה ,די נְ בו ָׁאה ָ
ָ געוואר ָ יעקב] ,איז ער
האט ער געזען ַאלעס ִ ּבנְ ב ּו ָאה ֲא ִמ ִּתית ,זיין דעמאלטס ָ ָׁ דאס ַאלעס [ ְמ ַג ֶּלה געווען],אים ָ
כ ַֹח ַהתוֹ ָׁרה [של יעקב].
געזאגט [ליצחק ,שהסתיר ממנו כח ָ דאס נישט האט ער [יעקב] ָ [און] זעט אויס [ ַאז] פריער ָ
פארקערט [ווי] תורתו ,וכמו שאמרו בגמרא הנזכר דעבידי רבנן דמשנו מילייהו 'במסכתא']ּ .פונקט ַ
וואס] איז געווען ַא ליגנער [ורימה את יצחק כאילו חושש לדברי תורה ,באומרו] האיך שו [ ֵָע ָ
מג
ְמ ַע ְש ִרין [את המלח ואת התבן ,וכמו שהביא רש"י בפסוק] ִכי ַציִ ד ְב ִפיו .
(סנהדרין נט ).דגיד הנשה שנאמרה ולא נשנית ,לישראל לבד נאמרה .ונאמרה ונשנית ,לזה ולזה נאמרה .אם כי
הסברא להיפך ,אבל הענין ,כי על גיד הנשה ממונה השטן שרו של עשו ,כדאיתא בזוהר וישלח (קע ,):והשי"ת
למען צדקו חפץ שלא יהיה השטן באותו מעמד ,שלא יערבב הדבר ,ולזה לא נשנה לאו דגיד הנשה ,הובא ענין
ֹאמר ,שהשי"ת חפץ שיתברך יעקב באופן היותר טוב, זה בספר ישמח משה ריש פרשת ברכה ,עיי"ש ○ .כמו כן נ ַ
לזה היה סיבה לשלח את עשו השדה לצוד ציד ,כדי שלא יהיה הוא ולא שר שלו באותו מעמד .כי אם היה הוא
שם ,גם שר שלו היה שם ,והיה מערבב הדבר ומבלבל ,ולזה היה סיבה לשלחו בעת ההוא .וזהו שאמרה רבקה
יאה ִּלי ַציִ ד דייקא ,ולא מביתו ,למען ישים לדרך יך ְמ ַד ֵ ּבר ֶאל ֵע ָשו ָא ִח ָ
יך ֵלאמֹרָ ,ה ִב ָ (כז ,ו-ח) ִה ֵ ּנה ָש ַמ ְע ִּתי ֶאת ָא ִב ָ
פעמיו ,על כן ְ'ו ַע ָּתה' דייקא ְ ּבנִ י ְש ַמע ְ ּבקוֹ ִלי ,כי אז תתברך כראוי ,כאמור ○ .והנה איתא במדרש מגלת אסתר
(אסת"ר ב ,ה) אמר לון אותו רשע ליהודים ,יכול אלקיכון עתיד דעביד לכון יותר מכן ,אמרו לו ַעיִ ן לֹא ָר ָא ָתה
ֱאל ִֹקים זו ָּל ְת ָך (ישעי' סד ,ג) .כי יש להבין מהיכן ידע אחשורוש מסעודה העתידה ,וגם להבין תשובתם בדרך
חכמה .ופירש בספר קול יעקב (אסתר ,ד"ה מדרש) שמזה שהלכו ישראל לסעודתו ,הבין שעתיד הקב"ה לעשות
סעודה יותר גדולה ,ועל כן הלכו לסעודתו ,על דרך שאמרו חז"ל (ברכות ט ):לעולם ירוץ אדם כו' ואפילו לקראת
מלכי אומות העולם ,שאם יזכה יבחין .והם השיבו לו ברמז דברי חידודין ,על פי ָמ ָשל לאחד שהיה לו אשה
רעה ,ומדי אכלו ושתו מררה ועצבה רוחו ,פעם אחד נסעה מביתו ונשאר לבדו ,אז צוה למשרתת לעשות לו
מטעמים ,ויאכל וישת וייטב לבו מאוד ,ובתוך כך באה האשה לביתה וראתה כל אלו ,מה עשתה ,פקדה
להמשרתת לעשות סעודה גם מחר כדת היום ,לאחר אכלו ושתיתו שאלה אותו לאמר האם מתקו וערבו לך
המטעמים כמו אתמול ,והשיב לה כי זה אי אפשר ,כי אתמול ערבו ומתקו לי יותר ויותר ,יען היה הדבר בלעדך,
ומר המות סר ממני .כך השיבו לו ישראל ,כי אותו הסעודה העתידה הוא עין לא ראתה ,אפילו לא יהיה גדול
מזה ,והטעם כי ֱאל ִֹקים 'זו ָּל ְת ָך' דייקא יַ ֲע ֶשה ,בלעדי ממשלתך עלינו ,עכ"ד ○ .כן אני אומר כאן ,כי מה שטעם
יצחק במאכלו כל מיני מטעמים וערב לו ,היה מפני שלא היה עשו הרשע באותו סעודה .והנה אם כי מתחלה
רימה עשו את אביו ,אבל עתה ראה והבין שיעקב הוא הצדיק ,כי נכנס עמו ריח גן עדן ,וכשנכנס עשו ַו ֶי ֱח ַרד
יִ ְצ ָׁחק ֲח ָׁר ָׁדה ְגד ָֹׁלה שהיה גיהנם פתוחה תחתיו ,ואז הבין כי היה סיבה מאת ה' לשלח את עשו השדה שלא יהיה
בעת הסעודה ובעת הברכה ,כי בדין מגיע הברכה ליעקב .וגם הבין כי מה שטעם כל מיני מטעמים בהמאכל ,זה
היה מחמת שהיה בטרם בא עשו ובלעדו .וזה שאמרו ָׁואוֹ ַכל ִמכֹל ,ושמא תאמר גם אני אעשה סעודה כמוהו,
'ב ֶט ֶרם ָׁתבוֹ א' ,ומזה אני מבין מה שאברכהו ַגם לזה אמר זה אי אפשר ,כי מה ש'אוכל מכל' היא מחמת שהיה ְ
'ב ֶט ֶרם ָׁתבוֹ א' למען ברוך יהיה .והבן כי היא דבר נחמד.ָׁברו ְך יִ ְהיֶ ה ,כי היה סיבה מאת ה' שאברכהו ְ
'אויספאלן' ,אויסקומען. ַ מב מלשון
מג ברש"י (כה ,כח)ִּ [ :כי ַציִ ד] ְב ִפיו .כתרגומו ,בפיו של יצחק .ומדרשו (תנחומא סימן ח) ,בפיו של עשו ,שהיה ָׁצד
אותו ו ְמ ַר ֵמהו בדבריו.
ועוד שם (כה ,כז) :י ֵֹד ַע ַציִ ד .לצוד ולרמות את אביו בפיו ,ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן,
כסבור אביו שהוא מדקדק במצות.
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון טז
ק
ובישמח משה מבואר עוד האיך שסייע גם יעקב לההעלם מיצחק ,כי יעקב היה תמיד שוחט הבשר ליצחק ,דיען
שיצחק הכיר בבשר מהות השוחט ,וכדרך הצדיקים שהכירו בזה ,על כן נתן עשו תמיד ליעקב לשחוט ,כדי שלא
יכיר מהות עשו בהבשר .וגם זה גרם להטעות את יצחק במהותו של עשו ,יען כי הרגיש במהות השוחט שהיה
צדיק וקדוש ,ובעל השגות וכוונות רמות
אין ישמח משה איז אויך ָ
דא ַאן ֲא ִריכ ּותמד [בענין שגם יעקב הסתיר הדבר מלגלות
נאר] יַ ֲעקֹב ָׁא ִבינו איז
גע'ש ְח ְט'ןָ [ ,
ָ האט נישטליצחק ,ומפרש] אין דעם ַציִ ד ְב ִפיוַ [ ,אז] 'ער' ָ
מה
האט
גע'ש ְח ְט'ן [ ,ווייל] ער ָ ָ קיינמאל נישט
ָ האט געווען דער שוֹ ֵחט[ ,ועשו] ער ָ
מד בישמח משה בפרשתן (עה"פ ויגדלו הנערים) חושב ט"ו קושיות לאורך כל הסדרה ,וכתב שם וז"ל (במקוצר):
והנה כדי ליישב כל זה ,נקדים דזה היה מההכרח שיתברך יעקב במחשבת עשו ,וכמבואר בזוהר הק' (מובא לעיל
בהערה ה) ,ועיין באגודת אזוב בקהלת סימן ד מ"ש הטעם על זה .ועדיין איננו מספיק למשכיל ,דהא המעשה
בטעות הוי ,ועשיה של טעות לאו כלום הוא .והנ"ל בזה ,דהנה באמת הברכה לא היה בטעות ,כי המחשבה על
עשו היה הטעות בחשבו שהוא צדיק ,ובאמת יעקב הוא הצדיק ,ואם כן אדרבה אם מה שבטעות לאו כלום הוא,
אם כן המחשבה והמעשה עולה כאחד וכו' ○ .והנה זה בודאי שהיה יצחק מכיר באכילת הבשר אם נבלה או
כשרה הוא ,וכן מהות השוחט .והנה יעקב ורבקה לא רצו להלשין על עשו ולומר דלטוריא על עשו הרשע ,וגם
כדי שלא לצער את הצדיק ,ויודעים היו שלא יועיל אם יוֹ ִכיחוֹ ,והנה סמכו את עצמם שבודאי לא יכשל באיסור,
כי אין הקב"ה מביא תקלה על ידו ○ .והנה בכיבוד אב יש שני מינים ,א' אם מצוה לו .ב' אף אם אין מצוה לו,
רק עושה מה שיודע שהוא לו לנחת רוח ,וזה יותר גדול .והנה גם עשו ידע שיצחק לא יבא לידי תקלה על ידו,
ולא יאכל משחיטתו ,וגם שיכיר במהותו על ידי זה ,ולזה התחכם הרשע ,בכל מה שצד לאביו ,הביא ליעקב
שישחוט לצורך אביו ,ויעקב עשה זאת בשביל כבוד אביו ,אף שלא ידע אביו .והנה יעקב בשחיטתו תיקן הרבה
מאד ,לפי שהיה ִאיש ָׁתם ,היינו השלם הגמור בכל השלימות ,ויכול לתקן בכל המדריגות ,וגם יוֹ ֵשב אוֹ ָׁה ִלים
אהלו של שם ועבר ,וידע כל הסודות והרזין והכוונות .והנה עשו הביא את זה לאביו ,והכיר אביו באכילתו כי
השוחט הוא צדיק גדול מאד ,וחשב שהוא בעצמו שחטו ,על כן חשבו לצדיק גדול מאד והצנע לכת ,שמראה
עצמו כאיש שדה ,והוא גדול ואיש אלקים .וז"ש ַו ֶ ּי ֱא ַהב יִ ְצ ָחק ֶאת ֵע ָשו ִכי ַציִ ד ְב ִפיו לרמאות רוחו ,והפשוט
והדרש אחד ,כדרכי לפרש בכל מקום ,ועכשיו מפרש איך היהַ ,ויְ ִהי ֵע ָשו ִאיש ָש ֶדה ִאיש יוֹ ֵד ַע ַציִ ד כפשוטו ,וגם
כמדרשו ,על ידי מה ,על ידי ְויַ ֲעקֹב ִאיש ָּתם יוֹ ֵשב א ָֹה ִלים ,שהוא היה הזובח לו כמו שכתבתי וכו' ○ .והנה לפי
זה אהבת יצחק לעשו וחשיבותו בעיניו ,היה באמת מכח קדושת יעקב ,ויעקב ידע כל זה .והנה בפרשת שמות (ד,
כב) על הפסוק ְ ּבנִ י ְבכוֹ ִרי יִ ְש ָר ֵאל ,פירש רש"י בכור לשון גדולה וחשיבות וכו' .והנה 'כאשר' הוא משמש
לפעמים 'כאילו' ,ולפי זה מבואר מאמר יעקב ,אנכי הוא מה שעשו בכורך ,פירוש החשוב בעיניך ,על ידי מה
'כ ֲא ֶשר' ִד ַב ְר ָׁת ֵא ָׁלי ,רצ"ל שאני העושה תמיד כאילו אלי דברת ,ויצחק הבינו על פשוטו .וזה כונת רז"ל שעשיתי ַ
ָ
(זוהר ח"א קסז ):במה שדרשו וחלקו תיבת ָאנ ִֹכי ,מן ֵע ָשו ְ ּבכוֹ ֶרך ,וכן מה שפירשו (ברש"י) עשיתי כאשר דברת אלי
כמה פעמים ○ .והנה אחר שנגמר הדבר שנתברך יעקב קצת בפקפוק ,חזר הדבר ממילא לטבעו ,שיכיר יצחק
במעשה עשו וגם במעשה יעקב ,ולכך ַויְ ִהי ַּכ ֲא ֶשר ַא ְך יָ צֹא יָ ָצא יַ ֲעקֹב ְו ֵע ָשו ָ ּבא ,שכבר נתודע לו הכל ,זה לתומו
וזה לרשעו .והנה עשו הרשע לא בא אז ליעקב שישחוט ,דאז לא השיג רק כלב כמבואר בתרגום יונתן בן
עוזיאל ,ו ּ ָּפ ַחד שיכיר יצחק בו ,כי איך יבוא לידי תקלה ,ועוד דידע דשכינתא גביה תדיר כמבואר בזוהר הק' ,על
כן התחזק מאד ברוח הטומאה בתוקף הסט"א ,וטימא עצמו בכל מיני טומאות לבא עם כל כחותיו ,באופן
שיברחו כל כחות הקדושה מיצחק ולא ירגיש כלל ,על כן ַו ֶי ֱח ַרד יִ ְצ ָׁחק ֲח ָׁר ָׁדה ְגדוֹ ָׁלה ַעד ְמאֹד ,והיינו שדרשו
שראה גיהנם פתוחה מתחתיו ,מקום חשך ואופל צלמות מעון הסט"א .והנה היה חרדה אחר חרדה ,כי מאחר
שהכיר ברשעת עשו והריח ריח נבלה כריחא דיקדות גיהנם ,כמבואר בתרגום יונתן בן עוזיאל ,החריד מאד
בחשבו כי עד עתה שטעה אכל נבלות מצידו ,וזה שאמר ִמי ֵאפוֹ א 'הוא' ַה ָׁצד ַציִ ד עד עתה ָׁואוֹ ַכל ִמכֹל ,רצ"ל
מכל ציד וציד ,והנה 'הוּא' מיותר ,אך שנצנצה אליו רוח הקודש בדבריו להשיבו באמצע שאלתו ויתובי דעתו,
וזה 'הוא' ַה ָׁצד ַציִ ד עתהָׁ ,ואוֹ ַכל ִמכֹל כמדרשו מכל המטעמים ,זה הוא שהיה אוכל משחיטתו גם עתה כאשר
מקודם ,ומה שאמר הוּא ַה ָ ּצד ַציִ ד אף שיעקב לא צד ,לא קשה מידי ,דהלא יעקב אמר ְו ָא ְכ ָלה ִמ ֵ ּצ ִידי ,ולא עמדו
המפרשים על זה כלל לישב האיך הוציא דבר שקר מפיו ,אלא שמע מינה דגם זה מקרי צידה ,שצד אותם מן
הצאן .וסיים דבריו ברוח הקודש ְ ּב ֶט ֶרם ָּתבֹא ָו ֲא ָב ֲר ֵכהוּ ,לכך ַ ּגם ָ ּברו ְּך יִ ְהיֶ ה ,כמ"ש כי המחשבה עליך הוא
בטעות ,כי הוכיח סופו על תחילתו כי קדושתו היה עיקר החשיבות והאהבה ,ושמא תאמר שלא יתקיים בו
הברכה דהיה בטעות ,על כן אמר ַ ּגם ָ ּברו ְּך יִ ְהיֶ ה ,כי ראה והשיג בשעת הברכה שקבל על ראשו וכו'.
מה ובזה מיושב היטב מה שנדחק בזה החזקוני (כז ,ג) וז"לְ :וצו ָּדה ִּלי ָציִ ד .ואם תאמר היאך מסתייע מילתא
שהיה אוכל איסור בשוגג [משחיטת מומר] ,השתא ומה בהמתן של צדיקים וכו' .אלא יש לומר שלא אכל
משחיטתו משהיה כופר ,והדברים ידועים ,שהרי הקדימו יעקב בבגדי עזים .ומה שכתב ִכי ַציִ ד ְב ִפיו ,היינו קודם
שכפר.
יז קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
געוואלט [שיצטער
ָ האט ער נישט
געוואוסט [שיצחק יכיר מהותו בזה ,און] וועגן ְכבוֹ ד ָׁא ִביו ָ
מחמתו].
נאר ער איז
פאטערָ . אויסזאגן דעם ָ
ָׁ געוואלט
ָׁ האט [אויך] נישט און יַ ֲעקֹב ָׁא ִבינו ָ
האט עריטה ָהאט ער [יצחק] דערקענט אין די ְש ִח ָׁ געווען דער שוֹ ֵחט[ ,וממילא] ָ
האט ער געזען [ ַאז] ס'איז [מיט] ָׁרזִ ין ְד ָׁרזִ ין ,אין דעם איז געלעגן גרויסע דערקענטָ ,
כוֹ חוֹ ת [הקדושה].
קא
יטה -אינעם פלייש -דאך דערקענט אין די ְש ִח ָ האבן ָיקים ו ְקדוֹ ִשים ָ
ַאזוי ווי ַצ ִד ִ
דאך דערקענט די כוֹ חוֹ ת פונעם שוֹ ֵחט. האבן זיי ָ
ָ
דאך דער אור המאירמו ַאז דער בעל שם טוב הקדוש ,אפילו [און] ער ברענגט ָ
געהאט [העושה הכינור,
ַ האט וואס ער ָ
האט ער דערקענט די ַמ ֲח ָׁשבוֹ ת ָ אויף ַא פידל ָ
גאר. דאס פידל ָ געמאכט ָׁ
ַ האטבשעת] ווען ער ָ
קב
האט ער געוואוסט דאך דערקענט ַאלעסָ , האט ָׁ [ובודאי כמו כן ביצחק אבינו] ער ָׁ
דאסהאט ָׁ
דאס איז עפעס ַאן ִאיש ָׁקדוֹ ש ָׁ האט ער געזען [ ַאז] ָׁ [מבשר השחיטה שאכל] ָ
האט אים אויך געברענגט דעם ָטע ּות [במהותו של עשו, דאס ַאליין ָ גע'ש ְח ְט'ן[ ,וממילא] ָ
ָׁ
האט נישט געוואוסט [ ַאז] ס'איז יַ ֲעקֹב ָא ִבינ ּו [דער שוחט].שהרי] ער ָ
ַאזוי ברענגט דער ישמח משה אויכעט.
קג
ונמצא ששניהם רימו את יצחק ,עשו במה שהראה עצמו לצדיק ,ויעקב לאידך גיסא במה שהסתיר ולא גילה את
כח תורתו ליצחק .והחילוק הוא רק שיעקב עשה כן על פי התורה ,דמותר לשנות 'במסכתא' .אבל עשו עשה כן
שלא כדת
געווארן זיין כ ַֹח
ָ געוואר
ָ דעמאלטס [לאחר שנתברך יעקב]
ָׁ יהיה איך שיהיה ,איז ער
דעמאלטס].
ָ אויסגעזאגט [ביז
ָׁ האט נישט
ווארן ער ָ
ַהתוֹ ָׁרהָ ,
מו באור המאיר (סוף האזינו) :והט למשל אזניך ,כנור נברא בעולם שינגנו עליו ,ומחמת קולות היוצאים מהנימין
יש הנאה ,כי קולו ערב ונעים אל השומעים ,ונתעורר שמחה בלבם ,שנעשים קלים לרקד ,ואם אישים משכילים
מגביהים את עצמם לרקד לקול הכנור ,ישמח הכנור גם כן בשמחת הצדיק ,ולהיפך אדם רשע נתעורר מקול
הכנור לדבר עבירה מניאוף וכדומה ח"ו מקלות ,אוי לו ואוי לכנור שגרם לו ככה ,כל זה מורה דלית להם
מגרמם כלום ,כי אם מה שאנו בני ישראל מכניסים בהם הארה כנזכר וכו' ○ .ושמעתי בשם הבעל שם טוב
זללה"ה ,פעם אחד שמע לאדם רשע שנגן בכנור ,והבין כל העבירות שעשה מיום הולדו .ואם בכינור פורש
עונותיו ,כל שכן כשמנגן בפה ,מהניגון שהוא מזמר ,יכול המשכיל ִמזַ ֵכי ָׁה ְראוֹ ת ,לדעת מה שפעל ועשה מכל
עונותיו ,כיון שמכניס כל מאמצי כחו בניגון שמוציא מפיו ,ואם כן תוכחה מגולה להחזנים ומנגנים ,והסירו
מסוה הבושה מעל פניהם ,לזמר בפני החכמים וידועים ,ובפרט בעומדו לפני התיבה בבית המדרש או בבתי
כנסיות ,באין מבין שהוא בעצמו מודיע קלונו ,ופיהו ענה בו ,לדעת על ידי ניגונו ○ .ונחזור לענין ,אשר לבחינת
השמחה לית לה מגרמה כלום ,כי אם כל עצמה תולה לערך פנימיות מחשבה של המשמח עמה ,ואישים פועלי
ָא ֶון נאמר עליהם (ישעי' נה ,יב) ִּכי ְב ִש ְמ ָחה ֵת ֵצא ּו מגבול הקדושה ,ואישים משכילים נרמז בכתוב כללות היחוד,
יכם ִר ָ ּנה ְו ָכל ֲע ֵצי ַה ּ ָש ֶדה יִ ְמ ֲחא ּו ָכף ,יש לרמוז
ִּכי ְב ִש ְמ ָחה ֵת ֵצא ּו ו ְּב ָשלוֹ ם ּתו ָּבלוּן ֶה ָה ִרים ְו ַה ְ ּג ָבעוֹ ת יִ ְפ ְצח ּו ִל ְפנֵ ֶ
בכאן בחינת היחוד של עשרה ספירות וכו' .עכ"ל האור המאיר.
ורבינו רגיל להביא זה בשמו בשינוי קצת ,כי הבעש"ט היה מכיר כשראה הכלי ,את מחשבת האיש שעשה
הכלי .וענין זה מובא בספר נוצר חסד (פ"ו ,ד"ה אהבה כח) וז"ל ,כח הפועל בנפעל ,ולכן מרן אלוקיי אור ישראל
רבינו ישראל בעל שם זצ"ל ,כשהיו מביאין לפניו כלי וספסל וכיוצא ,היה אומר כל המחשבות בפרט [רצ"ל
בפרטיות] שהיה מחשב האומן בעת עשיית הכלי ,כי כח הפועל בנפעל – .ועין עוד בספר ליקוטי מוהר"ן (אות
רכה) כתב וז"ל ,וזהו מה שמספרים על הבעל שם טוב ז"ל שהיה שומע דיבורים מקול הכינור - .ועיין בספר בעל
שם טוב עה"ת (פרשת ויקהל אות ב).
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון יח
געפא ּפט'.
ָ האבן 'ביידע
געווארן ַאז זיי ָ
ָ געוואר
ָ פארקערט ,ער איז ּפונקט ַ
פאר ַא ַצ ִדיק,פארגעשטעלט ַ האט זיך ָׁגעפא ּפט ִכי ַציִ ד ְב ִפיו ,ער ָ ָ האט
ער [ ֵע ָשו] ָ
און ְל ִה ּפ ּו ְך ,ער איז געווען ַא גרויסער ָׁר ָׁשע.
האט נישט האלטן זיינע ַמ ֲע ִשים טוֹ ִבים ,ער ָ בא ַ האט זיך ַ און יַ ֲעקֹב ָׁא ִבינו ָ
אויסגעזאגט דעם כ ַֹח ַהתוֹ ָׁרה [שלו].
ָׁ
קד
דאס איז געווען ַעל ִפיגעזאגט דעם ֱא ֶמתָ , ָ האט נישט וואס ער ָ נאר יַ ֲעקֹב ָׁא ִבינו ָ
ָ
ש ֵני[ ,וחד מינייהו 'במסכתא',
ַהתוֹ ָׁרה[ ,וכמו שאמרו בגמרא הנזכר] בג' ְד ָׁב ִרים ֲע ִב ִידי ַר ָׁבנָׁ ן ִד ְמ ַ
מפני דרכי ענוה .משא"כ בעשו הרשע ,היה בזה עון גדול ,ככל אותן המחניפים ומראים עצמם כצדיקים].
קה
יה
געזאגט ָׁא ִחיו ֲאנִ י ְב ַר ָׁמאות[ ,כשהגיד יעקב לרחל] ִכי ֲא ִחי ָׁא ִב ָׁ ָ האט [והוא כעין] ווי ער ָ
געזאגט [לרחל לאמר] ָ האט דארט רש"ימז ,ער ָ זאגט ָ הוא ְו ִכי ֶבן ִר ְב ָקה ה ּוא (ויצא כט ,יב)ָ ,
זאלסט דיך גוט אויפפירן[ ,ווייל] ַאז נישט בין איך ָׁא ִחיו ֲאנִ י ְב ַר ָׁמאות. פאר ָל ָבן'ןָ ,ַ
וויאזוי איז עס מעגליך[ ,וכי מותר לצדיק להתנהג ברמאות .אמנם על זה] ענטפערט ַ [איי]
די גמראמח 'אין'[ ,דשפיר מותר ,דכתיב] ִעם ִע ֵקש ִת ַת ָׁפל.
דאס איז אויך ַאזוי געווען[ ,שזה היה [וכמו כן מה שהסתיר יעקב את כח תורתו מן יצחק] ָׁ
אופן של 'רמאות' המותרת על פי התורה ,דעבידי רבנן דמשני 'במסכתא'].
קו
ישוב קושיא טו
והשתא אתי שפיר מה שהפסוק נקט הלשון בא א ִחיך ְב ִמ ְרמה ,דכפשוטו פירושו 'רמיה' ,שהרי באמת רימה אותו
בהסתרת כח תורתו ,והמדרש בא רק לפרש לשון הכתוב ,שרמיה זו היתה ְבחכְ ַמת תוֹ רתוֹ ,שזאת היא שהסתיר
מיצחק .וגם שזה היתה הרמיה כדת של תורה ,כי עבידי רבנן דמשני במסכתא .ומעתה אין כאן שום סתירה בין
הדרש להפשט
קאן זיין [בביאור הפסוק ָ ּבא ָא ִח ָ
יך ְ ּ'ב ִמ ְר ָמה']. דאס ָ ָ
'ב ִמ ְר ָׁמה', טאקע ָׁבא ָׁא ִח ָׁ
יך ְ טאקע טייטש ַ טאקע ִמ ְר ָׁמה ,איז ַ געזאגט ַָ האט אים ער ָ
ער איז געקומען [ ְ'ב ִמ ְר ָׁמה' ,כפשוטו .וגם נרמז] ער איז געווען 'דיין ברודער ְב ִמ ְר ָׁמה'
[שאחיך הוא ברמאות .שהרי גם הוא סייע לך לרמות אותי עד עתה ,בהסתרת כח תורתו וצדקתו ממני].
'מ ְר ָמה' [והאיך הותר לו ,לזה דאס געווען די ִ 'וויאזוי' איז ָ ַ זאגט ָאבער דער מדרש, ָ
פא ּפן]ָׁ ,ח ְכ ַמתדארט מעג מען [ ָ מפרש דזה היה] ְב ָׁח ְכ ַמת תוֹ ָׁרתוֹ [ .שהרי] ְב ָׁח ְכ ַמת תוֹ ָׁרתוֹ ָ
דאס מעג פארהוילן[ ,און] ָ דאס מעג מען ַ פאר יעדןָׁ , תוֹ ָׁרתוֹ מוז מען נישט ְמ ַג ֶ ּלה זיין ַ
דאס ַע ְמקות ,ווי ווייט 'עוֹ ֶמק מ'זאל נישט ְמ ַג ֶ ּלה זיין ווי ווייט ָׁ ָ ש ֶנה זייןַ [ ,אז]
מען ְמ ַ
ָׁח ְכ ָׁמתוֹ ' גייט.
יה הוא .קרוב לאביה ,כמו (לך יג ,ח) ֲאנָ ִשים ַא ִחים ֲאנָ ְחנוּ .ומדרשו ,אם לרמאות מז ברש"י ויצא (כט ,יב)ִ :כי ֲא ִחי ָׁא ִב ָׁ
הוא בא ,גם אני ָׁא ִחיו ברמאות ,ואם אדם כשר הוא ,גם אני ֶבן ִר ְב ָקה אחותו הכשירה.
מח בגמרא בבא בתרא (קכג[ ).וכן בגמרא מגילה (יג ):עם שינויים קלים] :ומאי צניעות היתה בה ברחל ,דכתיב ַו ַי ֵגד
יה הוא ,וכי בן רבקה הוא ,והלא בן אחות אביה הוא ,אלא אמר לה מינסבת לי ,אמרה יַ ֲעקֹב ְל ָׁר ֵחל ִכי ֲא ִחי ָׁא ִב ָׁ
ליה ִאיןִ ,מיהו ַא ָׁבא ַר ָׁמ ָׁאה הוא ְו ָׁלא יָׁ ָׁכ ְל ְת ֵליה .אמר לה מאי רמאותיה ,אמרה ליה אית לי אחתא דקשישא מינאי
ולא מנסבא לי מקמה ,אמר לה אחיו אני ברמאות ○ .ומי שרי להו לצדיקי לסגויי ברמאותא ,איןִ ,עם נָׁ ָׁבר ִת ָׁת ָׁבר
ְו ִעם ִע ֵקש ִת ַת ָׁפל (שמואל ב' כב ,כז) ○ .מסר לה סימנין .כי קא מעיילי לה ללאה סברה השתא מיכספא אחתאי,
מסרתינהו ניהלה ,והיינו דכתיב (כט ,כה) ַויְ ִהי ַב ּב ֶֹקר ְו ִה ֵ ּנה ִהיא ֵל ָאה ,מכלל דעד השתא לאו לאה היא ,אלא מתוך
סימנים שמסר לה יעקב לרחל ומסרתה ללאה ,לא הוה ידע לה עד ההיא שעתא.
יט קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
קז
טאקע רעכט [כפשוטו] .און דער איבערדעם ,איז דער [לשון] ִמ ְר ָׁמה [שבפסוק] איז ַ
האט
דאס איז ביידע ֱא ֶמת[ ,און] ס'איז נישט קיין ְס ִת ָׁירה .ער ָ ְב ָׁח ְכ ַמת תוֹ ָׁרתוֹ [שבמדרש]ָ ,
יבה [של המרמה ,יען שהוא דאס איז געווען די ִס ָ ּ געזאגט [ ָ ּבא ָא ִח ָ
יך 'בחכמת תורתו']ַ ,אז ָ ָ אים
פארקערט[ ,בזה] ֲע ִב ִידי ַר ָׁבנָׁ ן ִד ְמ ַשנו [במסכתא]. ענין הנוגע בחכמת תורתו ,וממילא] ַ
קח
רוואס וועןפא ָ געווארן ַאלעס [גם מרשעו של עשו]ַ ,
ָׁ געוואר
ָׁ דעמאלטס איז ערָׁ [און]
געווארןמט ,אוןָ עפעס ַאזוי גוט
רוואס איז ער ּ
פא ָ ער איז ַארויסגעקומען ִמ ְּמ ֵעי ִא ּמוֹ ַ ,
שפעטער משנעשה בן י"ג] ַאזוי. דעמאלטס [ ּ ָ
נאך
געווארן [למפרע אויף] צוריק דעם ֱא ֶמת ַל ֲא ִמתוֹ ָׁ ,
ָׁ פאר אים נִ ְג ֶלה דעמאלטס איז ַ ָׁ
די ְב ָׁרכוֹ ת.
קט
הקדמה לישוב קושיא טו (באופן שני)
עם ישוב קושיא טז
זאגן[ ,בביאור ענין] ָׁבא ָׁא ִח ָׁ
יך ְב ִמ ְר ָׁמהְ ,ב ָׁח ְכ ַמת תוֹ ָׁרתוֹ . 'נאך' ָ
מ'קען ָ
קי
'אנ ִֹכי' עתיד לקבל עשרת הדברות המתחיל ְב'אנֹכִ י' ה' ֱאל ֶֹּקיך, במדרש מפרש מה שאמר יעקב ָּאנ ִֹכי ֵע ָּשו ְּבכ ֶֹר ָּךָּ ,
אבל ֵע ָּשו ְּבכוֹ ֶר ָּך .ולפי הבנת הדרש לא היה כאן שום גניבת דעת ,כי גם יצחק הבין כפי הבנת הדרש .אמנם
לכאורה לפי הפשט ,וכפי מה שפירש"יָּ ,אנ ִֹכי המביא לך ,וְּ ֵע ָּשו הוא ְּבכוֹ ֶר ָּך ,אכתי הוה גניבת דעת
זאגט[ ,אין] מדרש רבהנא[ ,בהפסוק ָאנ ִֹכי ֵע ָשו ְ ּבכ ֶֹר ָך]. [דהנה] דער מדרש ָ
מאכט זאגטנָׁ ,אנ ִֹכי [המביא לך] -ער צוטיילט עס -און ֵע ָׁשו [איז] ְבכ ֶֹר ָׁך ,ער ַ רש"י ָ
יבת ַד ַעת[ ,שהרי] ס'איז דאך] על כל פנים ַא ְגנֵ ַ פון דעם צוויי מימרותָ [ .אבער לכאורה איז עס ָ
דאך' נישט ַאזוי. דאך ' ָ ָ
זאגטנא ַאנדערשָׁ ,אנ ִֹכי ,איך בין ָע ִתיד צו הערן ָׁאנ ִֹכי ה' ֱאלֹ ֶק ָׁ
יך, נאר] דער מדרש ָ [ ָ
[און] ֵע ָשו ְ ּבכ ֶֹר ָך.
נאר] מיט ַאן ַאנדער לשוןָׁ ,אנ ִֹכי 'ו ָׁבנַ י' [און] אין ילקוטנב שטייט אויך די זעלבע [ ָ
ֲע ִת ִידין ִל ְשמוֹ ַע ָׁאנ ִֹכי ה' ֱאלֹ ֶק ָׁ
יך.
דאס איז צוויי עפעס ַאנדערש[ ,און] ָ גאר ּ[ועל כל פנים] דער ָׁאנ ִֹכי גייט ַארויף אויף ָ
ימרוֹ ת.ֵמ ְ
מילא לויטן ְד ַרש איז עס נישט קיין [ ְ ּגנֵ ַיבת דַּ ַעת] ,איז עס דְּ ָב ִרים ֲא ִמ ִּת ִ ּיים.
קיא
דאך
יבת דַּ ַעת ,מ'מוז ָ
דאך' ְ ּגנֵ ַ
דאך ָאבער ' ָ[אמנם] לכאורה [לפי ַה ּ ְפ ַשט] ס'איז ָ
ַד ְר ֶש'נען [בכדי לפרשו באופן שלא יהא גניבת דעת].
מט לאחר שנולד ,עד שנעשה בן י"ג שנה .אף שקודם שנולד כבר היה רשע במעי אמו ,והיה מפרכס לצאת בפתח
עבודה זרה .וכמו שביאר רבינו ענין זה באורך לעיל בהדרוש (בהשייך לחלק ג' של הקונטרס).
יתי .כמה דברים ַ ּכ ֲא ֶשר דִּ ַ ּב ְר ָּת ֵא ָלי.נ ברש"י (כז ,יט)ָׁ :אנ ִֹכי ֵע ָׁשו ְבכוֹ ֶר ָׁךָׁ .אנ ִֹכי המביא לךְ ,ו ֵע ָׁשו הוא ְבכוֹ ֶר ָׁךָ :ע ִש ִ
'אנ ִֹכי' עתיד לקבל ֹאמר ָא ִבי וגו'ָׁ ,אנ ִֹכי ֵע ָׁשו ְבכוֹ ֶר ָׁך .אמר רבי לויָׁ ,
נא בבראשית רבה (סה ,יח)ַ :ו ָ ּיבֹא ֶאל ָא ִביו ַו ּי ֶ
עשרת הדברות ,אבל ֵע ָׁשו ְבכוֹ ֶר ָׁך.
'בנַ י' לקבל [אל ָא ִביו] ָׁאנ ִֹכי ֵע ָׁשו ְבכוֹ ֶר ָׁך .אמר ר' לויָׁ ,אנ ִֹכי שעתידין ָׁ ֹאמר יַ ֲעקֹב ֶ נב בילקוט שמעוני (רמז קטו)ַ :ו ּי ֶ
עשרת הדברות ,אבל עשו בכורך.
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון כ
קיב
אמנם הנה מבואר בישמח משה ,כי דברי תורה מובנם נדרש לכל אחד כפי בחינתו ,וכגון להמון עם לפי מדרגתם
עניני הרשות נקרא 'שלך' ,ולבני עלייה רק דבר מצוה נקרא 'לך' .והנה בכאן לא היו רק בני עלייה ,יצחק ויעקב ,ואם
כן דבריהם היו מתפרשים אצלם כפי הדרש
וואס די גמרא ַד ְר ֶש'נטנדַ ,אז זאגט אין פרשת לךנג ַאקעגן ָ נאר] דער ישמח משה ָ [ ָ
'ב ִש ְב ְת ָׁך'ְ ,ב ֶש ֶבת ִד ָׁיד ְך
יאת ְש ַמע .ווייל ס'שטייט ְ [הטרודין] ִל ְד ַבר ִמ ְצ ָׁוה ,איז ּ ְפט ּו ִרין ִמ ְק ִר ַ
[הוא דמיחייבת]ָ ,אבער ִל ְד ַבר ִמ ְצ ָׁוה ְפטו ִרין ,הוֹ ְל ֵכי ִמ ְצ ָוה זענען ּ ְפט ּו ִרין.
געזאגטנה ֵאינֶ ִני שוֹ ֵמ ַע ָׁל ֶכם ְל ַב ֵטל ִמ ֶמ ִני עוֹ ל ַמ ְלכות ָׁש ַמיִ ם ָ האט און רבן גמליאל ָ
ֲא ִפילו ָׁש ָׁעה ַא ַחת.
קיג
זאגט ער ,די תוֹ ָׁרה פארשטיין ,ס'איז ַא ְכ ַלל ָׁגדוֹ ל ָ גיט דער ישמח משה צו ַ
ַה ְקדוֹ ָׁשה שמועסט מיט יעדן אויף 'זיין בחינה'.
עפעס ְב ֶש ֶבת ִד ָׁיד ְךַ ,א ְרשות איז 'מיין' און ַא ִמ ְצ ָׁוה
וואס הייסט ּ [און] דער ֱא ֶמתָ ,
יב ָׁרהנישט? [אמנם זהו רק משום שכן הוא] ביי רוֹ ב מענטשן [שעסוקים בצרכים גשמיים] ,און ִד ְ
דאס הייסט 'זיין' [אצל סתם בני אדם]. תוֹ ָׁרה ִכ ְלשוֹ ן ְבנֵ י ָׁא ָׁדםנוַ [ ,אז] ָ
וואס זענען ָׁדבוק אין די תוֹ ָׁרה 'פארשטייען' ,די ָ וואס זיי ַ
יבא ֶד ֱא ֶמת ,די ָׁ [ ָאבער] ַא ִל ָׁ
פארקערטַ ,א ְד ַבר ִמ ְצ ָׁוה איז 'זיין'[ ,און] ַא ְרשות ַה ְקדוֹ ָׁשה ,די ְבנֵ י ֲע ִל ָׁיה' ,זיינס' הייסט ַ
נג בישמח משה פרשת לך (ד"ה מדרש תנחומא ויאמר ה') :והנראה לי בזה ,על פי מה דאיתא בגמרא ברכות (יא,).
ית ָׁך ,פרט לעוסק במצוה וכו' ,מאי משמעְ ,ב ֶש ֶבת דידך ו ְב ֶל ֶכת דידך הוא דמחייבת ,הא דמצוה תניא ְב ִש ְב ְת ָׁך ְב ֵב ֶ
פטירת .והנה שם (טז ).חתן פטור מקריאת שמע וכו' ,ומעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא ,אמרו לו תלמידיו
לימדתנו רבינו דחתן פטור מקריאת שמע ,אמר להם איני שומע לכם לבטל הימני מלכות שמים אפילו שעה
'פטוּר' לימדם ,ומאי הקושיא אם מחמיר על עצמו היה 'אסוּר' לימדם ,הלא ּ ָ
אחת .וצריך להבין שאלתם ,וכי ָ
וכו' ○ .והנראה לי בזה ,דהא קשה קושיא עצומה על מה שדרשו רז"ל ְב ֶש ֶבת ו ְב ֶל ֶכת 'דידך' הוא דמחייבת ,הא
'דמצוה' פטירת ,דנראה מזה ְד ָׁצ ְר ֵכי ַהגוף הוי שלו ,מה שאין כן ְד ַבר ִמ ְצ ָׁוה ,ואדרבה נהפוך הוא לפי האמת,
כמ"ש הראב"ע בהקדמתו לקהלת וכו' ,ונמצא עצם האדם הוא הנפשְ ,ו ַה ְ ּג ִו ָ ּיה הבית ,ואם כן אם הולך לצורכי
הגוף אין הליכתו שלו רק לצורך ביתו ,מה שאין כן במצוה שהיא לצורך הנפש הוי שפיר צורך עצמו וכו' ,ואם
כן אדרבה זאת היא נקראת 'הליכתו' וכו' .והן אמת דיש לומר דברה תורה כלשון בני אדם ,דלשון בני אדם
היפך האמת ,וכזה מצינו כמה פעמים 'מפני מה'' ,מנא לן'' ,דילמא' ,משתעי בלשון האמת ,דלא אמרינן דברה
תורה כלשון בני אדם רק מפני איזה הכרח ,וכן ְ ּב ִש ְב ְּת ָך יתכן על מצוה דהוא שבת דידך וכו' ○ .והנראה לי לבאר
דרך כלל בכל מקום ,וכאן בפרטיות ,דהתורה הק' ניתן לכל המון ישראל מגדולים ועד קטנים ,וכולל הכל כל
אחד לפי מדריגתו .ואבאר זה ,דהנה קשה על רבן גמליאל האיך החמיר על עצמו במה שפטרתו התורה להדיא,
ואין בו שום חולק .והלא על כזה אמרינן (ירושלמי ברכות ב ,ט) דהפטור מן הדבר ועושהו נקרא 'הדיוט' ,ורבן
גמליאל ודאי לא עשה מעשה הדיוט .לכך נראה לי ִד ְכ ִדין ָׁע ַבד ,דודאי בכל אופן אינו יוצא מרכז התורה ממרכז
האמת ,כי הנה יש בני אדם שהם בעלי הנפש ,ונפשם עיקר והם בני עליה ,מה שאין כן ההמון הם בעלי חומר,
ומלאכתם עיקר .והנה אצלם יקרא 'צורכי הגוף' צרכם בלא ֵשם ְל ָוי ,והם בעצמם לשונם כך ,מה שאין כן צורכי
הנפש ,ולהיפך בבעלי הנפש .ואם כן אלו ההמון פטרן התורה ,שאינם דבקין ואינם מכוונין כל כך ,ויתבטל
המצוה ,מה שאין כן בבני עליה .ואם כן מדבר לכל אחד לפי מדרגתו כפי האמת ,והיינו 'כלשון בני אדם' והבן,
רק פשט הדין על הרוב ידבר בכל ,ודי לחכימא ברמיזא מה שנוגע לעצמו ,והבן .וזה תשובת רבן גמליאל איני
ימנִ י' דייקא .והשתא יובן דברי רבי שמעון בן גמליאל שאמר (ברכות שם) לא כל 'ה ֶ
ימנִ י ֵ ,
שומע לכם לבטל ֵה ֶ
הרוצה ליטל את השם והבן ,ותנא קמא סובר כל ישראל מוכנין לזה .והבן זה כי הוא ענין נפלא ,וכלל גדול
בתורה[ - .ועיין כעין זה בישמח משה פרשת כי תשא ,לענין הדרש של ָו ַחי ָ ּב ֶהם ולא שימות בהם ,דהוא לכל אחד כפי בחינתו,
ולכן חסיד ופרוש מותר למסור נפשו על כל המצות ,דאצלו 'החיות' הוא רק תורה ומצות ,עיי"ש].
נד בגמרא ברכות (יא .).והובא בתוך דברי הישמח משה דלעיל.
נה במשנה ברכות (טז .).והובא ג"כ בדברי הישמח משה דלעיל.
נו לשון הגמרא בברכות (לא ,):ועוד בהרבה מקומות בגמרא.
כא קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
[ ָאבער] פארן גּ ּוף ְב ֶה ְכ ֵרח,
דאס 'מוז ער' טון ַ דאס קער נישט צו איםָ , איז 'נישט זיין'ָׁ ,
טאקע זאלעכן איז ַ דאס [הדבר מצוה ,ואצלו גם בלשון בני אדם הוא כן .וממילא] ביי ַא ָ 'זיין' איז ָׁ
פארקערט ַא ְד ַבר ַאזוי טייטש [ ְ ּ'ב ִש ְב ְּת ָך' ,שחייב לקרות אף בשבת דידיה שהוא דבר מצוה ,שהרי] ַ
נז
ִמ ְצ ָׁוה איז 'זיין' ..
[ולכן אצל ההמון עם שהם בעלי חומר ,וצרכי הגוף עיקר אצלם ,כשאמרה התורה ְּב ֶש ֶבת דידך,
הכוונה לפטרן מקריאת שמע ,דזהו לשון בני אדם אצלם .ולהיפך בבעלי הנפש אדרבה המצוה נקרא
לֶּ ֶּכת וְ ֶּש ֶּבת דידך ,דזהו הכוונה בלשונם ,ושפיר חייבים בקריאת שמע ,ואתי שפיר ברבן גמליאל שהיה
ימנִ י' דייקא ,עיי"ש שהאריך.
'ה ֶּ
ימנִ יֵ ,
חייב בקריאת שמע לפי בחינתו ,ולזה אמר איני שומע לכם לבטל ֵה ֶ
קיד
היוצא מדבריו הקדושים ,דלשון התורה הוי לכל אחד כפי בחינתו ,ונמצא דלבני עלייה הוויין דרשות
חכמינו ז"ל אצלם ההבנה הפשוטה בלשון התורה ,והיינו גם לשון בני אדם אצלם.
וכן מצינו בגמרא (שבת סג ).דאמר רב כהנא ,כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה
הש"ס ,ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא .ודריש ליה לקרא (תהלים מה ,ד) ֲחגוֹ ר
ַ'ח ְר ְבך' ַעל י ֵר ְך ִגבוֹ ר 'הוֹ ְדך וַ ֲהד ֶּרך' ,דמיירי בדברי תורה .כי בלשון התורה זהו הוֹ ְדך וַ ֲהד ֶּרך ,ולא ֶּח ֶּרב
הפשוט].
קטו
ונמצא שיעקב בדיבורו עם יצחק שפיר אמר רק דיבורי אמת ,דהיה מובנו כפי הדרש,
וכפירוש המדרש דעתידין הוא ובניו לקבל עשרת הדברות ,וגם יצחק הבין פירושו כן לפי הדרש
[ומעתה יובן דמה שאמר יעקב אבינו ָּאנ ִֹכי ֵע ָּשו ְּבכ ֶֹר ָּך ,לא שינה בדבריו כלום ,ולא הוי גניבת דעת
או מילתא דמשתמע לתרי אנפין ,אלא אמר האמת הברור ,כי על פי דרשת התורה הרי בתיבת 'אנ ִֹכי']
עפעס ליגט אין דעם. מיינט מען ָׁאנ ִֹכי ה' ֱאלֹ ֶק ָׁ
יךּ ,
קטז
פאר יִ ְצ ָׁחק
נאר ַ
פאר קיינעםָ , געזאגט ַ
ָ דאך עס נישט האט ָ און דער ֱא ֶמת ,ער ָ
'אנ ִֹכי' איז טייטש האט געוואוסט ַאז ָׁ רשטאנען ,ער ָ
ַ פא
האט ַ ָׁא ִבינו .און יִ ְצ ָׁחק ָׁא ִבינו ָ
געזאגט קיין ליגנט.ָ האט ער נישט
יך[ .וממילא מכיון שגם השומע הבין כוונתו] ָ ָׁאנ ִֹכי ה' ֱאלֹ ֶק ָׁ
קיז
אלא שיצחק הבין זאת על עשו ,שהוא האומר שיעמדו הוא ובניו בהר סיני .אבל גם זה היה אמת ,לפי שעשו בא אז
ליצחק עם כח אותן הנשמות של זרעו שהיו עתידין להתגייר ,וכמבואר בספרים ,ומהם כמה צדיקים כשמעי'
ואבטליון ,ורבי מאיר שהיה מזרע גרים ,ואותן הנשמות שפיר עמדו על הר סיני
מ'האט
ָ עה געווען [לחשוב עליו שהוא עשו ,ווייל] נאך] ַאלץ טוֹ ֶ
האט ער זיך [ ָ
וואס דען ָ
ָ
פארשטעלט [מהותו של עשו ,ועל כן עדיין חשב יצחק שעל ֵע ָשו יסובבו ויצדקו הדברים]. דאך אים ַ
ָ
קיח
[אמנם גם לפי מחשבתו שהוא עשו יובן ג"כ לפי הדרש על צד האמת ,שהרי] דער ֱא ֶמת פון
דאך אויכעט געווען קינדער [שעמדו בהר סיני ושמעו אנכי ה' אלקיך ,שהרי] ס'איז ֵע ָׁשו'ן איז ָ
דאך געוועזן אין אים ,די זענען אויך געוועזן [זיינע] קינדער.דאך געווען די ֵג ִרים איז ָ ָ
הריקארדינג חסר כאן קצת מן הטעיפ ,והושלם מתוך הנדפס בדברי יואל.
ָ נז על
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון כב
דאך געוועזן ִמ ַ ּז ְרעוֹ ֶשל ֵע ָשונח[ ,און] ְש ַמ ְעיָׁ ה ְו ַא ְב ַט ְליוֹ ןנט.
רבי מאיר איז ָ
קיט
דאךסא ַאז ער [עשו] ָ
האט זיך מיטגענומען די דוֹ רוֹ ת ,ווען ער איז [ווי] זיי ברענגען ָ
סא ס
נאך אין די פריערדיגע ספרים . דאך ָ
דאס שטייט ָגעקומען [ליצחק] צו די ְ ּב ָרכוֹ ת ָ .
קכ
האבן אויך געהערט בארג ִסינַ י ,און די ָ געשטאנען אויפן ַ
ַ דאך [אויך]און די זענען ָ
האט ער [יצחק] ווייטער
'אנִ י ּו ָבנַ י'ָ ,
געזאגט ֲ
ָ האט
יך[ .וממילא] ַאז ער ָ ָׁאנ ִֹכי ה' ֱאלֹ ֶק ָׁ
געקאנט קלערן ַאז ס'איז ֵע ָׁשו. ָ
קכא
'אנ ִֹכי' מיינט מען געזאגט דעם ֱא ֶמת[ ,שהרי] ָׁ ָ מאל האט ַא ָ [ונמצא שיעקב אבינו] ער ָ
ָׁאנ ִֹכי ה' ֱאלֹ ֶק ָׁ
יך.
דאך מיט אים האט ָ זאגט ,ער ָ וואס ער ָ רשטאנען ָ
ַ פאהאט ַ און [גם] יִ ְצ ָׁחק ָׁא ִבינו ָ
האט געזען דעם ְד ַרש פון ָׁאנ ִֹכי וואס מ'רעדט ,ער ָ האט געוואוסט ָ גערעדט[ ,און] ער ָ
האט ער געזען.דאס ָ יךָ , דאס] מיינט מען ָׁאנ ִֹכי ה' ֱאלֹ ֶק ָׁ [ ַאז ָ
געפא ּפט [במה שהיה סבור שזה היה עשו ,וסובב על ָ האט זיך אין דעם וואס דען ,ער ָ נאר ָ ָ
מ'האט נישט געוויזן ִמן ַה ּ ָש ַמיִ ם [שהוא יעקב].ָ עשו ובניו ,שגם בו יצדקו הדברים .ווייל]
נח כמבואר בגמרא גיטין (נו ,).דנירון קיסר שהיה מזרע ֵע ָׁשו לא רצה להחריב את ירושלים ,וברח ונתגייר ,ונפק
מיניה רבי מאיר.
נט כמבואר בגמרא סנהדרין (צו ):וגיטין (נז :):תנו רבנן נַ ֲע ָמן גר תושב היה ,נְ בוּזַ ְר ֲא ָדן גר צדק היה ,מבני בניו של
סיסרא למדו תורה בירושלים ,מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים ,ומאן נינהו שמעיה ואבטליון ,מבני
בניו של המן למדו תורה בבני ברק.
ועיין עוד בשל"ה הק' (מסכת שבועות ,תורה אור ,מן אות צא) :עוד יש חקירה לדעת ,על מה זה רוב נתינת
התורה היה על ידי אחיזה בגרים ,משה רבינו היה מתדבק ליתרו שהוא גר ,אונקלוס הגר תירגם התורה ,בתורה
שבעל פה אמרו רז"ל (סנהדרין פו ).סתם משנה רבי מאיר ,סתם ספרי כו' ,וכולה סתימאה על ידי רבי עקיבא ,ורבי
עקיבא היה מגרים ,מסיסרא ,וכן רבי מאיר מנירון קיסר .על זה אקדים שלש הקדמות וכו' [עיי"ש באורך].
ס ועיין בזה גם בס"ג וישב תשכ"ז (לשון קדשו קונטרס שטז ח"ב).
סא בספר הליקוטים להאריז"ל (פרשת וישב) :ולכן היה יצחק מקרב אותו ,כמ"ש ַו ֶ ּי ֱא ַהב יִ ְצ ָחק ֶאת ֵע ָשו ,משום
שהיה רואה בו צד קדושה ,ולכך יצאו ממנו כמה חסידים כנודע[ .וכן הוא גם בליקוטי תורה פרשת ויחי].
ועיין עוד בשער מאמרי רז"ל (מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו) :כי עדיין היו בו נצוצי קדושה ,וזהו טעם
ַו ֶי ֱא ַהב יִ ְצ ָׁחק ֶאת ֵע ָׁשו ִכי ַציִ ד ְב ִפיו ,להיות כי היה לו צד ניצוצי הקדושה מחלק הגבורה של יצחק אבינו נתונים
בפיו ונבלעים בתוכו ,ולכן כל כונת יצחק לתקן אותם נצוצות שהם חלקי נשמתו וכו'.
ובס"ג וישלח תשי"ז (לשון קדשו קונטרס י ח"ב ,אות נא) מזכיר רבינו ענין זה בשם העטרת צבי .וז"ל העטרת
צבי בפרשת וישלח (על הזוהר דף קסח :):אבל אומר לך הרשום בכתב אמת במה שפירש רש״י ז״ל ַו ִ ּי ָירא ַו ֵ ּי ֶצר,
שלא יהרג ,ושלא יהרוג הוא את אחרים וכו' .אמנם נודע אשר היו בעשו כמה וכמה נשמות צדיקים ,כמו נשמת
ר׳ עקיבא וכדומה ,וכמה ניצוצות קדושה היו בו .אשר בשביל זה היה אבינו הקדוש יצחק אהב את עשו ומקרבו,
כנודע מדברי רבינו (האריז"ל ,והובא לעיל) .ובשביל זה היה מתירא ממנו ,מן הניצוצים קדושים שהיו בו ,וח״ו אם
יעקב יהרגם ויאבדם שלא יתענש על ידם וכו'.
ועיין עוד בזה בבאר מים חיים פרשת וירא :עוד יתבאר אומרו ַו ִ ּי ְפ ַצר ָ ּבם ְמאֹד וגו' (יט ,ג) .על פי אשר
כתבנו בחיבורנו סידורו של שבת (שער ד ,ענף ב) וכו' ,והוא על פי מה שכתב מרן האר"י ז"ל בליקוטי תורה כמה
פעמים ,ובפרט (על תרי עשר) בפסוק (עובדי' א ,ח) ְו ַה ֲא ַב ְד ִּתי ֲח ָכ ִמים ֵמ ֱאדוֹ ם וגו' (וע"ע בפרי עץ חיים שער ר"ח) ,בסוד
הפסוק (תולדות כה ,כח) ַו ֶ ּי ֱא ַהב יִ ְצ ָחק ֶאת ֵע ָשו ִּכי ַציִ ד ְ ּב ִפיו ,ותוכן הדברים ,כי הנה בעשו היה נבלע כח שורש
הקדושה ,נשמת שמעיה ואבטליון שבאו מאתו ○ .ובבוא עשו לפני אביו היה מתנכר אצלו ,ודיבר אתו בכח אלו
הנשמות אשר היו ניצודין אתו ,והגביר אז כח הטוב לבד ,ובם היה מדבר .ולכן אהבו אביו ,כי סבר אשר תוכו
כברו ,ותמיד הולך בטוב .ובאמת לא כן היה ,כי היה כולו רע ,רק לפעמים דיבר בכח הטוב שבו וכו'..
כג קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
קכב
אלא שלאחר שנתוודע יצחק הכל ,הבין למפרע כי באמת לאמיתו גם נשמות הגרים שמזרע עשו ,הם משורש
הקדושה והכלל ישראל ,כי גרים מינן הוא אלא דאידחי כמ"ש הרמ"ע ,ונמצא שבאמת הכל מתפרש רק על יעקב
ובניו
נאר יַ ֲעקֹב ָׁא ִבינו שטייט שפעטער למפרע] ַאז ָׁ האט מען געזען [ ּ [אמנם] דער ֱא ֶמתָ ,
געווארן [גרים לדורות מזרע עשו ,אויך] די זענען נִ ְכ ָלל ָ וואס זענען דארט[ .שהרי אפילו] די ָ ָ
'מינָׁ ן' נִ ְדחוסב.
געווארן אין זֶ ַרע יַ ֲעקֹב[ ,שהרי נשמת] ֵג ִרים ִ
ָ
מ'האט ִמן ַה ּ ָש ַמיִ ם נישט געוויזן,
ָ האט מען אים שוין נישט געוויזן, [ ָאבער] דעס ָ
דארט איז געווען דער ָטע ּות. ָ
קכג
געזאגט ַאנדערש ווי ָ האט נישט געזאגט קיין ֶש ֶקר ,ער ָ ָ האט נישט ָאבער ער [יעקב] ָ
ס'איז[ ,ווייל] ַעל ּ ִפי ַה ּתוֹ ָרה לויט די ְד ָׁרשוֹ ת ַהתוֹ ָׁרה איז ָׁאנ ִֹכי ַאזוי טייטשָׁ ,אנ ִֹכי ה'
נאר ַאזוי.
געזאגט ָ ָ האט אים יך ,און ֵע ָׁשו איז ְבכוֹ ֶר ָׁך ,ער ֱָאלֹ ֶק ָׁ
האטדערנאךִ ,מן ַה ּ ָש ַמיִ ם ,און ער ָ
ָ מ'האט אים געעפנט די אויגן ָ און ַאזוי ווי
זאך' [דקאי על געזאגט 'צו דער ַ ָׁ האט אים האט ער געזען [למפרע] ַאז ער ָׁ ַאלעס געזעןָ ,
יעקב ובניו].
קכד
ישוב קושיא טו (באופן שני)
ובאופן זה יתפרש גם כן הדרש והפשט שבפסוק בא א ִחיך ְב ִמ ְרמה ,שלפי פשוטו לרוב בני אדם היה נראה דיבורי
יעקב בזה כלשון רמיה ,וכן בעיני עשו שאינו מבין אלא פשט הפשוט ,אבל ְבחכְ ַמת תוֹ רתוֹ שהוא לפי הדרש ,לא
היה כאן מרמה
האטיך ,ער איז געקומען ְב ִמ ְר ָׁמה ,ער ָ געזאגט ָׁבא ָׁא ִח ָׁ
ָ האטאיבערדעם ער ָ
'ב ָׁח ְכ ַמת תוֹ ָׁרתוֹ '[ ,לפי המובן לבני
'מ ְר ָמה' [לפי מובן הפשוט לרוב בני אדם]ָ ,אבער ְ געזאגט ִ
ָ
רשטאנען איז עס נישט קיין ִמ ְר ָׁמהַ ,אזוי ווי [דער ַ פא
האט ער ַ עלייה] לויט ָׁח ְכ ַמת תוֹ ָׁרתוֹ ָ
זאגט אויף] דיברה תורה כלשון בני אדם [דהיינו לכל אחד כפי בחינתו .וממילא] ישמח משה ָ
קאן נישט 'מ ְר ָׁמה'[ ,ווייל] ֵע ָשו לערנט נישט ַאזוי טיף ,ער ָ אויף ֵע ָׁשו'ס ָׁלשוֹ ן איז עס ִ
נאר ּ ְפ ַשט ּ ָפש ּוט ,לויטן דאס ַאלעס ,ער ווייסט ָ קיין ְד ָׁרשוֹ ת[ ,און] ער ווייסט נישט ָ
גארנישט קיין ִמ ְר ָׁמה. 'ב ָׁח ְכ ַמת תוֹ ָׁרתוֹ ' איז עס ָ
ָׁפשוט'ן ְפ ַשט איז עס ַא ִמ ְר ָׁמהָ ,אבער ְ
דאס ביידע ֱא ֶמת [משמעות פשוטו ,ומדרשו]. איבערדעם איז ָ
סב כמבואר בעשרה מאמרות להרמ"ע (אם כל חי ,ח"ג סימן ח) :והנה נתבאר בכתוב אצל אברהם ושרה החיזוק
בצניעות וכו' ,וזה גרם לבנים ברכה מוקדמת ליצירה ,במה שנאמר ליצחק (בפרשתן כו ,ד) ְו ִה ְת ָ ּב ְרכ ּו ְבזַ ְר ֲע ָך ּכֹל גּ וֹ יֵ י
ָה ָא ֶרץ ,ירצה שתתפשט ברכתו לזולת ,כמעין המתגבר ונמשך לכמה ְ ּב ֵרכוֹ ת מים חיים ,וכנהר שאינו פוסק
ומכיפיה מיבריך .ולפי שיצא ממנו עשו ,לא נאמר לו ְונִ ְב ְרכ ּו ְב ָך בפועל מושלם דבק בעצמו ,כמו שנאמר ליעקב
(ויצא כח ,יד) ,כי הוא וזרעו כלם קדושים ובתוכם ה' באמת .ובאו שני הפעלים הללו בלשון עבר מתהפך לעתיד,
רצוני ְו ִה ְת ָ ּב ְרכ ּו האמור ביצחקְ ,ונִ ְב ְרכ ּו האמור ביעקב ,כי מאז הוכנו ההברכות האלה על ידי אברהם ושרה,
וכבר נאמר לו (לך יג ,טז) ְו ַש ְמ ִּתי ֶאת זַ ְר ֲע ָך ַּכ ֲע ַפר ָה ָא ֶרץ ,שהוא מקבל כל ַה ַה ְב ָרכוֹ ת ○ .וידוע שאין ַה ַה ְב ָר ָכה אלא
ענף מן האילן שהושפל לארץ ונטמן בעפר ,עד שישרוש בארץ גזעו .וכל זמן דאכיל דלאו דיליה בהיל
לאסתכולי ביה .אף כאן כולהו גיורי מינן הוו ואידחו ,והשתא מיהדר הוא דהדרי לן ○ .והיינו דתנינן (כתובות יא).
הגיורת השבויה והשפחה 'שנפדו שנתגיירו ושנשתחררו' ,והרי 'שנפדית ושנתגיירה ושנשתחררה' מבעי לן
למתני ,דהא כל חדא מינייהו צריכא תקנתא באנפי נפשה ,ולא שייכו אהדדי .אלא האי תנא ַד ְו ְקנָ א ,תלה את
הקלקלה בגופן בלבד ,והכריז את תקנתן לגוף ולנפש יחד וכו' ,ועבד משוחרר בכלל גרים הוא ○ .ואף על גב
דקיימא לן (פסחים עג :וסוכה לג ):נראה ונדחה ,אינו חוזר ונראה .הני מילי מי שהיה גוי בשעת מתן תורה ,אבל
'גיורי' מזלייהו הוה בסיני .והוא הדין לפושעי ישראל הזוכים להתקבל בתשובה ,בכח הצירוף על ידי יסורין,
יכם[ .ועיין עוד בזה בישמח משה פרשת אמור ,בשם עיר בנימין]. ימה ְשפו ָּכה ֶא ְמלוֹ ְך ֲע ֵל ֶ
דעלייהו כתיב (יחזקאל כ ,לג) ְ ּב ֵח ָ
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון כד
קכה
הקדמה לישוב קושיא יז ,ולישוב קושיא יח (באופן שני)
והנה כמו כן נתגלה ליצחק עד כמה בהברכות שלו היו טמונים דברים צפונים ,מה שיעבור בהשתלשלות כל
הדורות ,ובעיקר בזמן הגאולה העתידה ,שהם ענינים סתומים וחתומים .דעיקר קיום ברכות אלו הם לעתיד לבא.
כי על זמן הגלות בירך את יעקב עוד הפעם ברכת הגלות ,בסוף פרשתן ,כמבואר במדרש .וכן מבואר במדרש עוד
אופנים של ברכה בזמן הזה ,כגון בכח היסורים שסובלים ,או מברכת בלעם ,ומתפלות האבות
לאמיר זען [לבאר גם המדרש ,הוציא אפיקומן והראה לו]. ָ
גאנצע ענין דאס ַ פאר יִ ְצ ָחק ָא ִבינ ּו'ן ָ געווארן ַ
ָ דאס עניןַ ,אזוי ווי ס'איז נִ ְת ַ ּג ֶ ּלה ָ
האט ער געזען [למפרע להבין גם בדברי נבואת הברכות שבירך ליעקב, [לאחר שכבר נתברך יעקב]ָ ,
זאכן[ ,כי היה טמון בברכה זו] ִה ְש ַת ְל ְשלות ָׁכל ַהדוֹ רוֹ ת ,די האלטענע' ַ 'בא ַ ַ דאס איז ַאז] ָ
פאר די קינדער, האט ִמ ְת ַפ ֵלל געווען ַ וואס ער ָ ְת ִפ ָׁלה [של הברכות]סג איז ַא ְת ִפ ָׁלה נִ ְצ ִחיות ָ
פארשידענס[ ,ושהסוף וואס אין] די ַאלע ְב ָׁרכוֹ ת גייט דורך ַ של ּות פון די דּ וֹ רוֹ תָ [ , [די] ִה ְש ַּת ְל ְ
תהיה] ְו ַרב יַ ֲעבֹד ָצ ִעיר.
פארשידענע צייטן איז געווען ,צייטן [ווען] אידן טאקע פון ָׁגלותַ . און מ'ליידט ַ
דא צייטן פון] ָ ּגל ּות.
זענען געווען נִ ְתרוֹ ֵמם ,און ווייטער [איז ָ
קכו
שפיץסדַ [ .אז] די ַאלע ְב ָׁרכוֹ ת [פון] ְויִ ֶתן ְל ָׁך ,וועט און ֶל ָׁע ִתיד איז דער עיקר ,צום ּ
נִ ְת ַק ֵים ווערן ֶל ָׁע ִתיד.
זאגט [אין] פרשת בחקותיסהַ [ ,אז] די ַאלע ְב ָׁרכוֹ ת [שבתורה] זענען ווי דער רמב"ן ָ
געווארןָ .אבער זיי וועלן ַאלע ְמק ּויָ ם ווערן ֶל ָׁע ִתיד.
ָ נאכנישט ְמק ּויָ ם ָ
קכז
דאך ַארויס אין די מדרשיםסו אויך[ ,בפסוק] ְו ָׁהיָׁ ה ֵע ֶקב ִת ְש ְמעון [וגו' ְו ָׁש ַמר ס'שטייט ָ
יך] (עקב ז ,יב)ַ [ ,אז] די ַאלע ִב ְרכוֹ ת ָׁה ָׁאבוֹ ת, יך ְל ָׁך ֶאת ַה ְב ִרית ְו ֶאת ַה ֶח ֶסד ֲא ֶשר נִ ְש ַבע ַל ֲאב ֶֹת ָׁ
ה' ֱאלֹ ֶק ָׁ
דאס וועט זיין הערשט ֶל ָׁע ִתיד.
היט מען ָׁאפ אויף ֶל ָׁע ִתידָ ,
סג עיין ביפה תואר (על הב"ר מג ,ח ) שהביא פלוגתת הראשונים אם ברכות אלו הם בגדר נבואה והבטחה ,או בגדר
תפלות ,ושלדעת האבן עזרא (דלעיל בהערה יא) ועוד ,הם בגדר תפילות .ורבינו מביא זה בס"ג נשא תשכ"ב (לשון
קדשו קונטרס שא ,אות מה-מו) ,ונשא תשכ"ג (קונטרס שלב ח"א ,אות ד) ,עיי"ש.
סד פירוש :סוף ותכלית.
סה ברמב"ן בחקותי (כו ,יב) :ודע כי לא השיגו ישראל מעולם לברכות האלה בשלמותן ,לא הרבים ולא היחידים
מהם ,שלא עלתה זכותם לכך וכו' ,ועל כן תמצא לרבותינו ז"ל שיזכירו בפסוקים האלה לעתיד לבוא ,מלמד
שתינוק מישראל עתיד להיות מושיט וכו' (תורת כהנים בחקותי פ"ב ,ב) ,עתיד הקב"ה לטייל עם הצדיקים לעתיד
לבוא (שם פ"ג ,ג) ,כי לא נתקיים ,אבל יתקיים עמנו בזמן השלימות.
ועיין עוד ברמב"ן האזינו (לב ,מ) :והנה השירה הזאת אשר היא בנו ְל ֵעד אמת ונאמן ,תגיד בביאור כל
המוצאות אותנו וכו' .ואמרה השירה ,כי בסוף יָ ִשיב נָ ָקם ְל ָצ ָריו ְו ִל ְמ ַשנְ ָאיו יְ ַש ֵּלם וכו' .וזה דבר ברור כי על
הגאולה העתידה יבטיח ,כי בבנין בית שני לֹא ִה ְרנִ ינו גוֹ יִ ם ַעמוֹ ,רק ָל ֲעג ּו עליהם (נחמי' ג ,לד) ָמה ַה ְ ּיהו ִּדים
ָה ֲא ֵמ ָל ִלים ע ִֹשים ,והיו גדוליהם עבדים בהיכל מלך בבל וכולם משועבדים לו ,ובימים ההם לא השיב נקם לצריו
ולא כיפר אדמתו ַעמו .והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה ,רק היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל,
ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה ,אבל לא ישבית זכרנו ,וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה
והגדולה והחזקה ,ויכפר על חטאתינו למען שמו .אם כן השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה ,על
כרחן של מינין ○ .וכך הזכירו בספרי (האזינו ,פסקא מג) גדולה שירה זו שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה
לעתיד לבוא ,ויש בה בעולם הזה ויש בה לעולם הבא וכו' ○ .ואילו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים
בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן ,היה ראוי להאמין בה ,מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה ,לא נפל דבר
אחד ,ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלקים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו ,אשר לא היה לפניו
ואחריו כמוהו עליו השלום.
כה קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
גאנצער [ברכת] ְויִ ֶתן ְל ָׁך וועט מקויים ווערן ֶל ָׁע ִתיד.
[ואם כן] דער ַ
קכח
פארשידענע און ביז דערווייל [אף שברכות אלו עדיין לא נתקיימו] ,לעבט מען דורך ַ
פארשידענע זאכן .צי פון ִב ְר ַכת ִב ְל ָׁעםסו ,צי כדומה [על ידי היסורים שסובליםסוָ ,אדער] ַ ַ
האט ַר ְח ָׁמנות ,ער העלפט אידן ָׁבעוֹ ָׁלם ַה ֶזה, וואס דער בוֹ ֵרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים ָׁ
דְּ ָר ִכים [מיט] ָ
פארשידענע ְּת ִפ ּלוֹ ת.[צי] דורך די ְת ִפלוֹ ת פון די פריערדיגעַ ,
קכט
[ליעקב] מ'האט אים געשיקטָ דא] ַא ִב ְר ַכת ַה ָׁגלות ,ווען ווייטער [בסוף פרשתן] איז [ ָ
האט געשיקט מאל געבענטשט' ווען ער ָ כא ָ 'נא ַ
האט ָ אין ָ ּגל ּות ַאריין [לבית לבן] .ער ָ
דאך דער מדרשסז, זאגט ָ יעקב אבינו ֶאל ָל ָבן ֲא ִחי ִא ּמוֹ 'ַ ,ויְ ָׁב ֶר ְך אֹתוֹ ' ַויְ ַצ ֵוהו (כח ,א-ב)ָ .
האט אים זאגט ער [ ַאז] ער ָ
דאך אים שוין געבענטשט פריערָ , האט ָ [דלכאורה] ער ָ
געבענטשט ַא ִב ְר ַכת ַה ָׁגלות[ ,ווען] ער גייט אין ָ ּגל ּות ַאריין.
דארט [בברכת ְויִ ֶּתן ְל ָך] איז נישט געלעגן ָ
נאך קיין דאך אויס ַאז ָ נו פון דעם זעט ָ
ִב ְר ַכת ַה ָׁגלות.
קל
וכן נתגלו לו עוד דברים צפונים מענין יעקב ועשו ,שהיו מוסתרים ממנו עד הנה .וכן כח התורה נקראת צפון ,וכמבואר
במדרש בפסוק ְפנו לכֶּ ם צפֹנה ,ברחו לתורה .וכן האבות עצמן נקראים כן כמבואר בתנא דבי אליהו .וכן עניני היצר הרע הם
צפונים ,ועל שם כך נקרא שמו ְ'צפוֹ נִ י' ,שהוא בא במסתרים
פארשידענס [מדברים הצפונים וטמונים]. מ'האט אים 'געוויזן' ַ ָ נאר] על כל פנים [ ָ
האט נישט געזען ווי האלטן ,ער [יצחק] ָ בא ַ האט זיך ַדער ֱא ֶמת ,יַ ֲעקֹב ָא ִבינ ּו [ ַאליין] ָ
גרויס ער איז.
וואס ַא ָׁר ָׁשע ער איז.
האט נישט געזען ָׁ האלטן ,ער ָ בא ַ האט זיך ַ [און] ֵע ָשו ָ
'צפונִ ים'.
דאך] ַאלעס איז ְד ָׁב ִרים ְ
[און ענינים פון] ֶל ָׁע ִתיד[ ,איז ָ
קלא
זאגט דער 'צפֹנָׁ ה' (דברים ב ,ג) ָ
און ַאזוי ביי די פרשה[ ,איז] אויפן פסוק ְפנו ָׁל ֶכם ָׁ
געזאגט ְו ַעל ַח ְר ְב ָׁך ִת ְחיֶ ה (בפרשתן כז ,מ) ,מיט ִמ ְל ָחמוֹ ת ,נו
ָ מדרש רבהסח ,דו ָ
האסט אים
יך ְל ָׁך .מהו ְ'ו ָׁש ַמר' ,אמר רבי שמואל בר נחמן ,כל מה שישראל אוכלים סו בדברים רבה (ג ,ד)ְ :ו ָׁש ַמר ה' ֱאל ֶֹק ָׁ
בעולם הזה ,מכח הברכות שברכם בלעם הרשע ,אבל ברכות שברכו אותן האבות' ,משומרין' הן לעתיד לבא,
יך וגו' ○ .דבר אחר אמר רבי חלבוְ ,ל ַמה הדבר דומהְ ,ליָ תוֹ ם שהיה מתגדל אצל בעל שנאמר ְ'ו ָׁש ַמר' ה' ֱאל ֶֹק ָׁ
הבית ,היה אוכל משלו ושותה משלו ומתכסה משלו ,ולמדו אומנות ,אותו היתום אומר כל מה שאני אוכל
ושותה ומתכסה מתוך ְש ָכ ִרי הוא מחשבו ,אמר לו אותו בעל הבית ,חייך כל מה שאתה אוכל ומתכסה ,בכח
חבית של מים ֶש ַא ְּת ממלא לי ,בכח עץ אחד שאתה מבקע לי ,אבל שכרך ָצרוּר ומונח לך .כך ,כל מה שישראל
אוכלים בעולם הזה ,בכח היסורים שהן באין עליהם ,אבל שכרן צרור ומשומר לעתיד לבא ,שנאמר ְ'ו ָׁש ַמר' ה'
יך ְל ָׁך וגו'.
ֱאל ֶֹק ָׁ
'ש ָכרוֹ 'ּ ְ ,ב ֵע ֶקב אני נותן לכם.
ועיין עוד שם (ג ,ג) :בעולם הזה 'מפירותיהן' אתם אוכלים ,אבל ְ
סז
בבראשית רבה (עה ,ח) :אשריהם הצדיקים שמתברכין בארץ ומתברכין בשמים ,וכך היא המדה ,שנאמר (ישעי'
סה ,טז) ֲא ֶשר ַה ִּמ ְת ָ ּב ֵר ְך ָ ּב ָא ֶרץ יִ ְת ָ ּב ֵר ְך ֵ ּבאל ֵֹקי ָא ֵמן .להודיעך שכל הברכות שבירך יצחק את יעקב ,כנגדו ברכו
הקב"ה מלמעלה וכו' ,ואף רבקה אמו ברכתו כנגדן וכו' ○ .וכי מאחר שברכו הקב"ה ,אביו למה חזר וברכו,
שנאמר (כח ,א) ַו ִי ְק ָׁרא יִ ְצ ָׁחק ֶאל יַ ֲעקֹב ַ'ויְ ָׁב ֶר ְך אוֹ תוֹ ' ,אלא שראה יצחק ברוח הקודש שעתידין בניו להגלות לבין
האומות ,אמר לו בא ואברכך ברכות של גליות ,שיחזור עליך הקב"ה ויקבצך מבין הגליות וכו'.
סח בדברים רבה (א ,יט) :אמר רבי ברכיה ,כשנכנס עשו אצל אביו וראה שנטל יעקב את הברכות ,אמר לו לא
הנחת לי אפילו ברכה אחת (בתמיה) ,שנאמר (בפרשתן כז ,לו) ֲהלֹא ָא ַצ ְל ָּת ִּלי ְ ּב ָר ָכה ,אמר לו יצחק אפילו אני
יך ,העבד וכל מה שיש לו ,לא של אדוניו הםַ ○ .מהו ְפנו מברכך ,לו אני מברך ,לא כך אמרתי לו ֱה ֵוה ְג ִביר ְל ַא ֶח ָ
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון כו
געזאגט ַה ְצ ִפינו
ָ האט דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים וואס וועט מען טון ַאז ֵע ָׁשו וועט רוֹ ֶד ְפ'ןָ . ָׁ
זאלט עטס שטארקָׁ ,
ַ יכם[ ,ווען] מ'וועט זיין אין ָ ּגל ּות און מ'וועט זען [ ַאז] ֵע ָשו איז ַע ְצ ֵמ ֶ
'צפֹנָׁ ה'.
האלטןְ ,פנו ָׁל ֶכם ָׁבא ַ
ענק ַ
געזאגט ִב ְרחו ָ האט ער האלטן]ָ , בא ַ
זאל מיר זיך ַ זאגט דער מדרש [ששאלו ישראל] וואו [ ָ ָ
האלטן אין די תוֹ ָׁרה ַה ְקדוֹ ָׁשה. בא ַ זאלט אייך ַ 'לתוֹ ָׁרה' ,איר ָׁ ְ
באהעלטעניש'. זעט אויס ַאז די תוֹ ָׁרה ַה ְקדוֹ ָׁשה ַאליין ,איז ַא ' ַ
ַאזוי שטייט ַארויס אין מדרש.
קלב
'ה ְצפוֹ נִ י'
[און] דער 'יֵ ֶצר ָׁה ָׁרע' ווערט אויך ָאנגערופן ָׁצפוֹ ן[ ,וכדכתיב עליו] ְו ֶאת ַ
האלטן[ ,שמרמה את האדם יכםסט[ .והטעם] ווייל ער גייט ְב ָׁצפוֹ ן ,ער גייט ַ
בא ַ ַא ְר ִחיק ֵמ ֲע ֵל ֶ
בהסתותיו ,להלביש את העבירה כמצוה].
קלג
[און] דער מדרש רופט ָאן [גם האבות בלשון ָ'צפוֹ ן' ,דעל הפסוק] ְו ָׁש ַחט אֹתוֹ ַעל יֶ ֶר ְך
'צפוֹ נָׁ ה' (ויקרא א ,יא) ,שטייט אין תנא דבי אליהועַ [ ,אז] אברהם יצחק ויעקב ַה ִמזְ ֵב ַח ָׁ
האלטן.
בא ַ
הייסן ַאלע ָׁצפוֹ נָׁ הַ ,
קלד
וגם עשו עצמו יבוא עוד במצפונים ,וכמבואר בתנחומא דלעתיד יתעטף עשו בטליתו כזקן ,וישב אצל יעקב
והצדיקים .וכנראה שאין הכוונה על לאחר הגאולה ,שהרי אז יתגלה האמת לכל ,ולא יוכל להצפין עצמו .אלא
הכוונה על דורות האחרונים שבסוף הגלות ,וכענין המבואר בדגל מחנה אפרים פרשת וישלח ,שהרשעים יעשו כן
כדי לדמות עצמן לצדיקים
דא איןעפעס ַא ּ ֶפ ֶלא פון ַא מדרש ,ס'איז ָ
נאר [גם עשו הוא בבחינת ָ'צפוֹ ן' ,דהנה] ס'איז ּ
ָ
תנחומא פרשת צועא ,לעתיד יתעטף ֵע ָׁשו בציצית כזקןַ ,אזוי וועט ער אויסזען ,ווי ַא
ָׁל ֶכם ָׁצפוֹ נָׁ ה ,אמר רבי חייא ,אמר להם [הקב"ה] ,אם ראיתם אותו שמבקש להתגרות בכם ,אל תעמדו כנגדו ,אלא
ַה ְצ ִפינו ַע ְצ ְמ ֶכם ִמ ֶמנו עד שיעבור עולמו ,הוי ְפנו ָׁל ֶכם ָׁצפוֹ נָׁ ה .אמר רבי יהודה בר שלום ,אמרו לו ישראל ,רבונו
של עולם ,אביו מברכו ַעל ַח ְר ְב ָׁך ִת ְחיֶ ה ,ואתה מסכים עמו ואומר לנו ַה ְצ ִפינו ַע ְצ ְמ ֶכם ִמ ָׁפנָׁ יו' ,ולהיכן נברח' ,אמר
ּש ָ ּיה.
'צפוֹ נָׁ ה' אלא 'תוֹ ָׁרה' ,שנאמר (משלי ב ,ז) יִ ְצ ּפוֹ ן ַליְ ָש ִרים ּתו ִ
להן אם ראיתם שמזדווג לכם ִב ְרחו ַלתוֹ ָׁרה ,ואין ָׁ
'צפוֹ נָׁ ה' ,אמר רבי יצחק ,אמר הקב"ה המתינו עד עכשיו מלך המשיח לבא ,ויקיים ָׁמה ַרב טו ְבךָׁ ○ דבר אחר מהו ָׁ
יך] וגו' (תהלים לא ,כ). 'צ ַפנְ ָּת' ִ ּל ֵיר ֶא ָ
[א ֶשר ָ ֲ
סט
כמבואר בגמרא סוכה (נב :).דרש רבי עוירא ואיתימא רבי יהושע בן לוי ,שבעה שמות יש לו ליצר הרע.
הקב"ה קראו ַרע ,שנאמר (נח ח ,כא) ִּכי יֵ ֶצר ֵלב ָה ָא ָדם ַרע ִמ ְ ּנ ֻע ָריו .משה קראו ָׁע ֵרל ,שנאמר (עקב י ,טז) ו ַּמ ְל ֶּתם ֵאת
ָע ְר ַלת ְל ַב ְב ֶכם .דוד קראו ָׁט ֵמא ,שנאמר וכו' ,שלמה קראו שוֹ נֵ א וכו' ,ישעיה קראו מכשול וכו' .יואל קראו ְצפוֹ נִ י,
יכם [כדמפרש (להלן)ָ ,צפוּן בלבו של אדם]. שנאמר (יואל ב ,כ) ְו ֶאת ַה ְצפוֹ נִ י ַא ְר ִחיק ֵמ ֲע ֵל ֶ
יכם ,זה יצר הרעֶ ,ש ָׁצפון ועומד בלבו של אדםְ .ו ִהדַּ ְח ִּתיו ֶאל ֶא ֶרץ ִצ ָ ּיה תנו רבנן ְו ֶאת ַה ְצפוֹ נִ י ַא ְר ִחיק ֵמ ֲע ֵל ֶ
ּ
ּש ָמ ָמה (שם) ,למקום שאין בני אדם מצויין להתגרות בהןֶ .את ּ ָפנָ יו ֶאל ַה ָים ַה ַ ּק ְדמוֹ נִ י (שם) [המקדש הראשון ,שהוא ו ְ
כים ,שהיו הכל נקבצים שם ,כים שכל הנחלים הולכים אליו] ,שנתן עיניו במקדש ראשון ְו ֶה ֱח ִריבוֹ ,והרג תלמידי
חכמים שבוְ .וסֹפוֹ ֶאל ַה ָ ּים ָה ַא ֲחרוֹ ן (שם) ,שנתן עיניו במקדש שני ְו ֶה ֱח ִריבוֹ ,והרג תלמידי חכמים שבוְ .ו ָע ָלה
ָב ְאשוֹ ְו ַת ַעל ַצ ֲחנָ תוֹ (שם) [ומפני שהעלה ָ ּב ְא ָשה וסרחון] ,שמניח אומות העולם ומתגרה בשונאיהם של ישראלּ ִ .כי
ִה ְגדִּ יל ַל ֲעשוֹ ת (שם) ,אמר אביי ובתלמידי חכמים יותר מכולם וכו'.
ע בתנא דבי אליהו (פרק ו)ְ :ו ָש ַחט ֶאת ֶ ּבן ַה ָ ּב ָקר ִל ְפנֵ י ה' (ויקרא א ,ה) ובאיל הוא אומר (שם ,יא) ְו ָש ַחט אוֹ תוֹ ַעל יֶ ֶרךְ
'צפוֹ נָ ה' ִל ְפנֵ י ה' .אמרו ,אותו היום שעקד אברהם את יצחק בנו על גבי המזבח ,התקין הקב"ה שני ַה ִּמזְ ֵ ּב ַח ָ
כבשים אחד שחרית ואחד ערבית ,שנאמר (תצוה כט ,לט) ֶאת ַה ֶּכ ֶבש ָה ֶא ָחד ַּת ֲע ֶשה ַב ּבוֹ ֶקר וגו' .וכל כך למה,
שבשעה שישראל מעלין את התמיד ע"ג המזבח וקורין את המקרא הזה ָׁצפוֹ נָׁ ה ִל ְפנֵ י ה' ,זוכר הקב"ה עקדת
יצחק ○ .דבר אחר צפונה לפני ה' ,כנגד אברהם יצחק ויעקב ,שהם צפונים לפני ה' .ומנין לך לשון הזה ,שנאמר
(שיר השירים ז ,יד) ֲח ָד ִשים ַ ּגם יְ ָשנִ ים דּ וֹ ִדי ָצ ַפנְ ִּתי ָל ְך וכו'.
כז קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
האט דער בורא כל עולמים ָז ֵקןְ ,ויֵ ֵשב אצל יעקב ,ער וועט זיך זעצן צו יַ ֲעקֹב'ןָ .
געזאגט [ ִאם] ֵבין כוֹ ָׁכ ִבים ַש ְמ ָׁת ִק ֶנ ָׁך ,אין כוכבים אלא ישראלִ ,מ ָׁשם אוֹ ִר ְיד ָׁך נְ ֻאם ה'
ָ
ש ֵפ ִלים [בגלות ,און] (עובדי' א ,ד) ,ווייל אידן וועלן דערהויבן ווערן[ .ווייל] זיי זענען נִ ְב ִזים ּו ְ
דורכן ִש ְפלות וועט מען דערהויבן ווערן.
ַאזוי שטייט אין מדרש.
קלה
זאך.
גאנצע ַ עפעס ַא ּ ֶפ ֶלא די ַס'איז ּ
יח ,און [וועןיאת ַה ָׁמ ִש ַ
נאך ִב ַ דאס געשען[ ,אם תאמר] ָׁ [שהרי לכאורה] 'ווען' וועט ָ
דאך דער ֱא ֶמת נִ ְת ַג ֶלה ווערן ,וועט דעמאלטס] וועט ָָ ֹשה ַר ֵבינו[ ,
ס'וועט זיין] ֵא ִל ָׁיהו ,און מ ֶ
קאן מען זיךדאס [שייך] ,ווי ָׁ פאר ַא ָז ֵקן .ווי איז ָ פארשטעלן ַ קאנען ַ זיך ֵע ָׁשו [דען] ָ
דאך שוין ַאלדינגס זען דעם דעמאלטס וועט ָׁ ָׁ פארשטעלן, נאך] ַדעמאלטס שוין [זיך ָ ָׁ
ֱא ֶמת.
קלו
דאך
און 'וועלעכער' ֵע ָשו ,וועלעכער וועט קומען[ ,וכי] ֵע ָשו ַאליין[ ,והלא] ער איז ָ
נישטא.
ָ שוין
שר [של עשו] ,דער ס"מ[ .אבל גם זה דאס מיינט] דער ַ
זאגן [ ַאז ָ
דאך ָ
[אלא מאי] מוזט ָ
דאס געשען.לפלא] וואו וועט זיך דער ס"מ וועט זיך זעצן[ ,און] ווען וועט ָ
קלז
דאך שוין ידוע - ,דער דגל ָ
זאגט אין זאגטעב - ,ס'איז ָ נאר] ַא ִחיד ּוש ,דער דגל ָ[ ָ
פרשת וישלח[ ,ברמז הפסוק] ַה ִצ ֵ
ילנִ י נָׁ א ִמ ַיד ָׁא ִחי ִמ ַיד ֵע ָׁשו (וישלח לב ,יב).
עא בתנחומא צו (סימן ב) :ולעולם הבא כשהקב"ה נפרע מעשו ,מה ֵע ָׁשו עושהִ ,מ ְת ַע ֵטף בטליתו ְכזָׁ ֵקן ,ובא ויושב
[מ ָׁשם אוֹ ִר ְיד ָׁך נְ ֻאם ה'] ,ואין כוכבים אלא יה ַ ּכ ֶ ּנ ֶשר ְו] ִאם ֵבין כוֹ ָׁכ ִבים ִשים ִק ֶנ ָׁך ִ לו אצל יעקב .מנין ,שכן כתיב ִ
[אם ַּת ְג ִ ּב ַּ
ָ
ישראל ,שנאמר (לך טו ,ה) ַה ֶ ּבט נָ א ַה ּ ָש ַמיְ ָמה [ו ְּספֹר ַה ּכוֹ ָכ ִבים] וגו' ,וכתיב (שם) ּכֹה יִ ְהיֶ ה זַ ְר ֶעך ○ .ומה יעקב אומר
יך ָמ ֶות ֱא ִהי ָק ָט ְב ָך ְשאוֹ ל נ ַֹחם יִ ָּס ֵתר ֵמ ֵעינָ י, לו ,אחי ,אתה לא תהא אחי כיוצא בי ,שנאמר (הושע יג ,יד) ֱא ִהי ְד ָב ֶר ָ
יך ָמ ֶות גזרות שהיית גוזר עלי ,דו פרצופים היית גוזר עלי ,שאעבוד עבודה זרה ,ואילו הייתי עושה, ֱא ִהי ְד ָב ֶר ָ
יך ָׁמ ֶות ֱא ִהי ָׁק ָׁט ְב ָׁך ְשאוֹ ל
הייתי חייב מיתה בידי שמים ואם לא אני עובד אותה ,אתה הורג אותי ,לפיכך ֱא ִהי ְד ָׁב ֶר ָׁ
(הושע יג ,יד) וכו' ○ .כיון שעשו יורד ִל ְשאוֹ ל ,ישתייר יעקב לבדו ,שנאמר וכו' .וישראל על ֶש ָׁעשו עצמם נבזים
ּש ָפ ִלים ,מתנחמים ונגאלים באש ,שנאמר (זכרי' ב ,ט) ושפלים ,שנאמר (מלאכי ב ,ט) ְו ַגם ֲאנִ י נָ ַת ִּתי ֶא ְת ֶכם נִ ְבזִ ים ו ְ
שו מסתלק מן העולם ,הקב"ה וישראל משתיירין ,שנאמר (שיר ַו ֲאנִ י ֶא ְהיֶ ה ָּל ּה נְ ֻאם ה' חוֹ ַמת ֵאש ָס ִביב .כיון ֶש ֵע ָׁ
השירים ו ,ט) ַא ַחת ִהיא יוֹ נָ ִתי ַת ָּמ ִתי ,וכן הוא אומר (האזינו לב ,יב) ה' ָ ּב ָדד יַ נְ ֶחנּ ּו ְו ֵאין ִע ּמוֹ ֵאל נֵ ָכר.
ובירושלמי נדרים (פ"ג ה"ח ,דף יב :).רבי אחא בשם רבי חונא ,עתיד עשו הרשע לעטוף טליתו ולישב עם
יה ַכ ֶנ ֶשר ְו ִאם ֵבין כוֹ ָׁכ ִבים ִשים הצדיקים בגן עדן לעתיד לבוא ,והקב"ה גוררו ומוציאו משם .מה טעמאִ ,אם ַת ְג ִב ַ
ִק ֶנ ָׁך ִמ ָׁשם אוֹ ִר ְיד ָׁך נְ ֻאם ה' (עובדיה א ,ד) ,ואין כוכבים אלא צדיקים ,כמה דאת אמר (דניאל יב ,ג) ו ַּמ ְצדִּ ֵ
יקי ָה ַר ִ ּבים
ַּכ ּכוֹ ָכ ִבים ְלעוֹ ָלם ָו ֶעד.
ילנִ י נָׁ א ִמ ַיד ָׁא ִחי ִמ ַיד ֵע ָׁשו .יש לומר על דרך דאיתא במדרש ,לעתיד עב בדגל מחנה אפרים (פרשת וישלח)ַ :ה ִצ ֵ
יתעטף עשו בציצית וישב בין הצדיקים ,והקב"ה מושכו משם וכו' ,עיין שם ○ .ויש לומר שזה הוא ָׁמצוי גם כן
'בעולם הזה' בעוה"ר ,שנתרבה ַה ֶש ֶקר בעולם ,וכל אחד רוצה להעלות במעלות שלומי אמוני ישראל ,ורואה
שהם מלובשים ִב ְג ֵדי ְל ָׁבנִ ים בשבת ,ולובשים טלית ְב ֶע ֶרב ַש ָׁבת ְב ִמנְ ָׁחה ,ואומר היות אהיה כמוהו ○ .וזה שקשה
מכולן ,שזה גורם אריכות הגלות ,שהם נקראים ֵע ֶרב ַרב ,שהם מעורבים בישראל וקשה להפרידן ,כמשל ַה ִח ָׁטה,
ַה ּמוֹ ץ ְו ַה ֶּת ֶבן שבו שאינו דבוק כל כך להחטה ,הוא מתפזר בקל ,אבל ַה ְפסוֹ ֶלת ֶש ְב ִח ָׁטה [עצמה] 'מתדבק'
ילנִ י נָׁ א ִמ ַיד ָׁא ִחי ,היינו שהוא מעורב 'ומתדבק' ביִ ,מ ַיד בהחטה ,וקשה ְל ַה ְפ ִר ָׁידה ○ .וזה יש לומר שמרומז ַה ִצ ֵ
ֵע ָׁשו ,ואף על פי כן הוא ֵע ָׁשו ,וק"ל.
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון כח
ברענגט ער ,איז ער ְמ ַר ֵּמז [יעקב בתפלתו] אויף דעם מדרשַ [ ,אז] ֵע ָׁשו וועט זיך ָׁאנטון
יצית. מיט ִצ ִ
צונאכטסעג ,און ַ פרייטאג
ָׁ יציתיקים גייען אין ִצ ִ זאגט ער [ ּ ְפ ַשט אין מדרש] ,ווייל ַצ ִד ִ ָ
שטאמען
ַ נאך' [כמו שעושים הצדיקים] ,און זיי וואס זיי 'טוען אויך ָ דא ַאזעלעכע ָ ס'איז ָ
יצית[ .ועל זה רמז יעקב בתפלתו] דאס מיינט מען אפשר[ ,שעשו] יִ ְת ַע ֵּטף ְ ּב ִצ ִ פון ֵע ָׁשו'ן[ ,און] ָ
'מ ַיד ָׁא ִחי' ִמ ַיד ֵע ָׁשו ,ער איז מיין ברודער [שמדמה עצמו לי להיות כמוני]. ילנִ י נָׁ א ִ
ַה ִצ ֵ
זאגט דער דגל. ַאזוי ָ
קלח
דאך נישטָ [ .אבער] על כל פנים זעט אויס [ ַאז] דער [לשון
יהיה איך שיהיה ,מ'ווייסט ָ
יארן [שבתוך
דאס איז [אין] די לעצטע ָׁ
המדרש] 'לעתיד' [יתעטף עשו] ,מיינט מען [ ַאז] ָ
הגלות].
דאך אויסעד.
'פאר' ביאת המשיח ,זעט ָ דאס איז ַ זעט אויס [ ַאז] ָ
פאפן ,וועט דאך נישט קענען ָׁ דעמאלטס [לאחר ביאת המשיח] וועט מען ָ ָׁ ווארן ָ
פאר ַא ָז ֵקן.פארשטעלן ַ זאל זיך ַ
גארנישט זיין קיין ֲה ָוה ֲא ִמינָ א ָ ּבעוֹ ָלם ַאז דער ס"מ ָ ָ
דאס איז אין די לעצטע [זמנים של הגלות]ַ ,אזוי ווי ס'איז [היינט] נאר] זעט אויס [ ַאז] ָ [ ָ
בעונינו הרביםַ [ ,אז] די גרעסטע ְר ָׁש ִעים שטעלן ַאלעס ַאריין אין ֶד ֶר ְך ַהתוֹ ָׁרה ,און
דאס איז ַא תוֹ ָׁרה און זאגן ַאז ָׁ
מ'זאל ָ
ָ וואס
גארָ , נאכדעם נעמען זיי צו זיך צי זְ ֵקנִ ים ָ ָ
דאס איז ַא ְכבוֹ ד ָׁש ַמיִ ם. דאס איז ַאן ֱא ֶמת און ָ ָ
'דאס' איז עס [כוונת דברי המדרש אלו]. ָ
מ'פארשטייט יעדער ַאליין.
ַ מ'דארף עס נישט ַמ ְס ִ ּביר זיין [מער], ַ
קלט
האלטן'. 'בא ַ
על כל פנים[ ,גם עשו] ער וועט זיך ַ
יהיה איך שיהיהַ ,אלעס איז ְד ָׁב ִרים ְצפונִ ים.
קמ
וגם ביאת המשיח ושכר העתיד נקרא בלשון 'צפון',
ועל זה נאמר ֲא ֶּשר 'צ ַפנְ ת' ִל ֵיר ֶּאיך
[ועל] ְפנו ָׁל ֶכם ָׁצפֹנָׁ ה שטייט אויכעטעה [במדרש ,שאמר הקב"הַ ,ה ְמ ִתינו עד שמלך המשיח
עג שכן נהגו גדולי הצדיקים .והוא על פי המבואר בשער הכוונות ובסידור האר"י (בכוונת קבלת שבת) וציין שם
מקור לזה בגמרא שבת (כה .וקיט.).
ועיין בדברי תורה (מונקאטש ,ח"א סימן נט) שהאריך בענין זה ,ושיש מקור לזה גם ברמב"ם (שבת ל ,ב) .וכתב
שכן היה המנהג אצל רוב מרבותינו הק' וכל צדיקי גאליציאן שהתעטפו בטלית גדול בקבלת שבת ותפלת
ערבית דליל שבת ,אבל אין זה לכל ,רק ליחידי סגולה ומקובלים ,עיי"ש.
ועיין בספר הדרת קודש (תולדות הרה"ק מנאסויד) שסיפר הרה"ק מנאסויד ,כי הרב הקדוש מצאנז ז״ל שאל
פעם אחת את חתנו הקדוש רבי ר׳ מאטעלע (מהורנוסטייפל) ז״ל מדוע אינו לובש טלית בליל שבת קודש לקבלת
שבת וקידוש ,כמנהג צדיקי זמנינו .והשיב לו שראה בספרים הקדושים שמי שאין בכוחו ואינו יכול לתקן
נפשות ישראל לא ילבוש טלית לקבלת שבת ,על כן גם הוא אינו לובש ,והשיב לו בעל דברי חיים זי״ע שמי
שתיקן את נפשו רשאי וצריך ללבוש[ .וע"ע בזה בהגהות זכרון מנחם על ליקוטי מהרי"ח (ח"א הל' ציצית אות כג)].
עד ועיין עוד בענין זה בדברי רבינו בסעודת פורים תש"כ (לשון קדשו קונטרס שכד ,אופן רביעי) ,ובס"ג צו זכור
תשכ"ז (קונטרס רסח ח"ב).
עה בדברים רבה (א ,יט) ,המובא לעיל בהערה סח.
כט קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
'צ ַפנְ ָׁת' ִל ֵיר ֶא ָׁ
יך (תהלים לא ,כ)[ .והרי שגם ביאת המשיח ושכר יבוא ,ויקיים] ָׁמה ַרב טו ְב ָׁך ֲא ֶשר ָׁ
העתיד נקרא בלשון 'צפון'].
קמא
עוד הקדמה לישוב קושיא יז-יח
והנה גם האפיקומן נקרא צפון .ובהגדת החיד"א מבאר ענין 'יַ ַחץ' ,וענין 'צפוֹ ן' ,דזהו לפי שהג' מצות הם כנגד ג'
אבות ,ומצה האמצעית רומזת ליצחק ,ומביא שבזכות יצחק היתה גאולת מצרים ,וכן הגאולה העתידה ,ולזה
חולקין מצה זו ומטמינים חציה ,לרמוז כי בגאולת מצרים נשלם רק חצי השעבוד ,והחצי השני נשמר ונצפן לגלויות
האחרים שמהם נזכה לגאולה העתידה
זאגט אין שמחת הרגל אין די הגדה [של
[ונקדים עוד] ,ס'איז ַא ּ ֶפ ֶלא ,דער חיד"א ָ
רוואס
פא ָרוואס] דער ֲא ִפיקוֹ ָׁמן ווערט ָאנגערופןעז ָׁצפוןַ , פא ָפסח]עו ,שטעלט ער זיך [ ַ
האלטן רופט מען [עס] ָאן. בא ַרופט מען אים ָאן ָׁצפוןַ ,
ידא [שיהיה האפיקומןעפעס ַא ְק ּ ֵפ ָ
וואס איז ּוואס איז ַא ֶח ְש ּבוֹ ןָ ,[דלכאורה יש להבין] ָ
דאס
נאמען[ .און] ָוואס ליגט אין דעם ָׁצפון ַאז מ'רופט אים ָאן מיט דעם ָׁ מונח בטמון]ָ ,
גאנצע יַ ַחץ [שאז מטמינים חציו לאפיקומן].ַ
קמב
האט מען צוטיילט [דעם גזירת
פארשטייןַ [ ,אז] די ְגאו ָׁלה [של יציאת מצרים] ָ
גיט ער צו ַ
נאר געווען ְרד"ו השעבוד בין גאולה זו לגאולה העתידה ,דהגזירה היתה על ת' שנה ,און] ס'איז ָ
[שנים בגלות מצרים] .און די העלפט איז געבליבן אויף די ַאנדערע ָׁגלות'ער.
זאך [שנשאר ָאז שמור וצפון לדור האלטענע ַ בא ַ
דאס איז ַא ַ [וענין השלמת השעבוד] ָ
האחרון] .ס'איז געווען ַא ְגאו ָׁלה [כשיצאו ממצרים ,והיה בשעתו] ִש ְמ ָחה ְו ָששוֹ ןָ ,אבער מ'איז
עו
בהגדה שמחת הרגל להחיד"א (בתחלת הספר ,לימוד ג ,רמז ראשון) [שמבאר שם כל סימני ליל הסדר דהם רמיזות טעמים
על מה שנגאלו ממצרים קודם הזמן של ת' שנה] ,וז"ל (אצל 'צפון')ָׁ :צפון .מסתרים שמו ,צפנת פענח ,וטעמו טעם
לשבח ,טעם י"ג על יציאתם הנה מהרה ,עד שלא השלימו ולא מטת גזרת עילאה ָל ֶש ֶבת ת״ל שנה .והם דברי
הגאון הרמ״ע זלה״ה ושאר מפרשים ,כי יען אילו נתעכבו במצרים ,הנה יאבדו ,כי יפול הנופל במצולת
הקליפות ,שעריה שוממים ולא יזכר שם ישראל עוד ח״ו ,לכן הוציאנו ממצרים .ושארית הגליות ,אלו הן הגולין
יא"ם (פנחס כז ,יז) ,ראשי תיבות י'גלו ב'בל י'ון א'דום מ'די ○ .וזה רמז המצה יאם ַו ֲא ֶשר יָ ִב ֵבד׳ גליות ֲא ֶשר יוֹ ִצ ֵ
האמצעית הרומזת לשעבוד ,לחם עוני ,שאנו חולקין אותה ,וחציה יותן בין שני המצות ,וחציה שומרים אותה
לחכימיא ברמיזא ,כי חצי הגלות היה במצרים ,ויען כי לא שהינו עוד שם ,זכינו לעבוד ה׳ משא משך האבות,
אשר אליהם ירמזו הג׳ מצות בכללן ,ולכן אנו מניחין חציה בין השתים ,לרמוז כי מה שלא ישבנו שם אלא חצי
הזמן ,היה לסיבת שנמשיך לעבוד ה׳ כאבות .וחצי המצה לחם עוני הרומזת לשעבוד ,אנו שומרין אותה ,לומר
'צפון' ,לומר ַאל יקשה בעיניך על כי החצי גלות נשמר לימים עוד ,הולך על ארבע גליות ○ .וזה ָׁר ַמז בתיבת ָׁ
׳תן בגלותןשארית שני הגלות הנשארים ,כי הדבר ָׁשמור ְו ָׁצפון לדור אחרון בנים יִ ָׁו ֵלדו ,העתידים עורר ִל ְויָ ָ
לארבעתן ,לעומתן שלא הוציאו שנתן במצרים ,להוציאן מטומאתן כהלכתן.
ועוד יש לרמוז טעם י"ד ,בפרוס המצה האמצעית ,ולשמור חציה .כי הני תלתא מצות ,רמז לאבות ,זה
אמצעית רומזת ליצחק .ואמרו רז״ל ,הביאו בספר אמרי נועם פרשת וארא ,כי בזכות יצחק נגאלנו ממצרים,
שנתרצה לתת אות ש׳ משמו יִ ְש ָחק ,ולקח תמורתה צד״י ,ולכן ישבנו רד"ו שנה לבד ,כהפרש שיש בין אות שין
לאות צדי .וזה רמוז בתיבת ָׁו ֵא ָׁרא ,גימטריא יצחק ,שבזכותו נגאלנו ,עכ״ד ○ .ואמרו בשבת (פט ,):דלעתיד ,יצחק
אבינו ימליץ טוב בעדנו ,והיינו שכתיב (ישעי' סג ,טז) ִּכי ַא ְב ָר ָהם לֹא יְ ָד ָענ ּו ְויִ ְש ָר ֵאל לֹא יַ ִּכ ָירנוּ ,עיין שם באורך○ .
ולרמוז זה ,לחלק יצאת המצה האמצעית ,הרומזת ליצחק .וחציה נתון בין השלימות ,להורות דמה שלא ישבנו
כי אם חצי הזמן ,היה בזכות יצחק שנתרצה לתת אות שי״ן משמו .וחצי המצה צפונה ומשומרת ,לרמוז כי זכות
יצחק עומדת לנו לעתיד ,ותשחק ליום אחרון ,שהוא יעמוד מלאך מליץ טוב בעדנו ,להפיץ ולהדיח חטאתנו,
כמו שאמרו ז״ל ○ .וטעם זה יש לו יחס לתיבת 'יַ ַחץ'.
'צפון' ֵב ַר ְך ַה ֵלל נִ ְר ָׁצה.
עז בסימני ליל הסדרַ :קדֵּ ש ו ְּר ַחץ וכו'ָׁ ,
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון ל
נאך] דורך די ַאלע [גליות און] ְ ּגאוּלוֹ ת, דאס גייט [ ָ
נאר] ָ
דעמאלטסָ ,
ָ פארטיג געווען [
נישט ַ
האלטענעם אוֹ ָׁפן.
בא ַדאס איז אויף ַא ַפאר ַאן אוֹ ָפןָ ,
וואס ַ
[און] אויף ָ
קמג
נאר די] העלפט איז דאס [המצה האמצעית ,לרמוז בזהַ ,אז ָ פארדעם צוטיילט מען ָ [און] ַ
יאת ִמ ְצ ַריִ ם ,און די ַאנדערע העלפט איז נאכט ביי יְ ִצ ַ
דורכגעגאנגען אין ֶפ ַסח ביי ַ
ַ
האלטן' אויף שפעטער. 'בא ַַ
האלבע ַמ ָׁצה ,און מ'צוטיילט עס די 'מיטלסטע' ַמ ָׁצה איבערדעם נעמט מען ַא ַ
דאך [כנגד] ַא ְב ָׁר ָׁהם
דאס איז ְמ ַר ֵּמז אויף יִ ְצ ָׁחק'ן[ .כי] די דריי ַמצוֹ ת זענען ָ
[דייקא] ,ווייל ָ
דאס איז [מרמז] אויף יִ ְצ ָׁחק'ן.יִ ְצ ָׁחק ְויַ ֲעקֹב ,און [האמצעית] ָ
קמד
פארשטיין [למה דוקא המצה שכנגד יצחק]. גיט ער צו ַ
יאת פון גלות ִמ ְצ ַריִ ם איז געווען דורך יִ ְצ ָׁחק'ן. ברענגט ערעח [ ַאז די] יְ ִצ ַ
דאך אויך זיין דורך יִ ְצ ָׁחק'ן[ .ווי] די גמרא ָ
זאגט און די ְגאו ָׁלה ָׁה ֲע ִת ָׁידה וועט ָ
ְ
דאךעט [ ַאז] יִ ְצ ָׁחק ָׁא ִבינו ער וועט אויף זיך נעמען ַפ ְל ָׁגא ֲע ַלי ו ַפ ְל ָׁגא ֲע ָׁלך[ ,און] דורך אים ָ
וועלן אידן נִ יצוֹ ל ווערן ,דורך יִ ְצ ָחק ָא ִבינ ּו.
עח בשם ספר אמרי נועם קדמון (לרבי יעקב דיליישקאש זצ"ל ,נדפס לראשונה בשנת ש' בעיר קושטא) פרשת וארא .וז"ל
האמרי נועם שם'ָ :ו ֵא ָרא' בגימטריא יצחק ,מלמד שיצחק גרם לישראל לצאת ממצרים .כדאמרינן במדרש,
ּשבו ָּעתוֹ ְליִ ְש ָחק (תהלים קה ,ט) ,למה נקרא 'יִ ְש ָחק' ,לפי שכשהגיע הזמן שרצה הקב"ה לגאול את ישראל ו ְ
ממצרים ,בא לאבות העולם ,שאל לאברהם תחלה ,רוצה אתה להטיל ולשנות אותיות שמך ,ואפילו [נדכצ"ל
ואכלה ,או ואמעט] ממנין השנים של גלות שהם חייבין לשעבד ארבע מאות ,אמר לא אשנה שום דבר ,כי על אות
אחד שהוספת (לא) נשלם לי שמי .הלך ליעקב ,אמר לו כן .בא ליצחק ,ואמר לו יִ ְצ ָׁחק שמי והוא קרוי יִ ְש ָׁחק
בשי״ן ,ואותה השי״ן במקום צד"י ,ועולה מנין קץ שהוא רד״ו ,וזה שאמר (ישעי' שם) ַא ְב ָר ָהם לֹא יְ ָד ָענ ּו ְויִ ְש ָר ֵאל
לֹא יַ ִ ּכ ָירנ ּו ְו ַא ָּתה ה׳ גּ וֹ ֲא ֵלנ ּו ָ ּבעוֹ ָלם ְש ֶמ ָך .לכך ָר ַמז (בתהלים שם) 'יִ ְש ָחק' [או צ"ל יִ ְצ ָחק ,והכוונה לתיבת 'וארא' .ועיין
בשם הגדולים בערכו ,שמצוי הרבה ט"ס בספר זה].
ועיין עוד בזה במדבר קדמות להחיד"א (מערכת י' ,אות א) וז"ל :יצחק אבינו ע"ה .אמרו רז"ל ,הביאוהו
המפרשים דרוש שמואל (שבס' לקט שמואל עה"ת ,לרבי שמואל בן יוסף יוזפא הכהן בן הסמ"ע ודרישה) פרשת תולדות (ושם
כתב כן בשם ילקוט דברי הימים ,וכן הוא בילקוט ראובני פרשת שמות אות מ בשם מדרש דברי הימים) ואמרי נועם פרשת וארא,
אמר הקב"ה לאבות ,אם תמעטו אות אחד משמכם אז אדלג קץ מצרים .אמר אברהם ,אם אחסור ה"א לא אהיה
ַאב ֲהמוֹ ן גּ וֹ יִ ם .אמר יעקב ,אם אתן יוד ישאר ֵע ֶקב .אמר ישחק ,קח ש' ותן צד"י ,ישאר רד"ו ,עכ"ל .ובמאמר זה
יש כמה הערות ,ובעניותי כתבתי עליו בספר הקטן ראש דוד פרשת שלח ,ופני דוד פרשת וישב וכו' .וכבר אמרו
דורשי רשומותָ ,ו ֵא ָרא ֶאל ַא ְב ָר ָהם'ָ ,ו ֵא ָרא' גימטריא יצחק ,וכן לעתיד נַ ֲחמו נַ ֲחמו גימטריא יצחק וכו' .למדנו
דיצחק אבינו ע"ה זרוע המיומן לבניו בני ישראל ,שנתרצה לתת ש' משמו ,והוא מתפלל על פדות בניו ,ובימות
המשיח כתיב נַ ֲחמ"ו נַ ֲחמ"ו גימטריא יצחק ,ולעתיד לבא מבואר בש"ס בשבת דף פ"ט דטרח להצילנו וכו'.
עט בגמרא שבת (פט : ):אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן ,מאי דכתיב (ישעי' סג ,טז) ִכי ַא ָׁתה ָׁא ִבינו ִכי
ַא ְב ָׁר ָׁהם לֹא יְ ָׁד ָׁענו ְויִ ְש ָׁר ֵאל לֹא יַ ִכ ָׁירנו ַא ָׁתה ה' ָׁא ִבינו ג ֲֹא ֵלנו ֵמעוֹ ָׁלם ְש ֶמ ָׁך ,לעתיד לבא יאמר לו הקב"ה לאברהם
בניך חטאו לי ,אמר לפניו רבונו של עולם ימחו על קדושת שמך [פירש"י :הואיל שחטאו ,ויתקדש שמך בעולם
כשתעשה דין בעוברין על דבריך] .אמר ,אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים ,אפשר דבעי רחמי עלייהו,
אמר ליה בניך חטאו ,אמר לפניו רבונו של עולם ימחו על קדושת שמך .אמר ,לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה.
○ אמר לו ליצחק בניך חטאו לי ,אמר לפניו רבונו של עולם ָׁבנַ י ולא בניך ,בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע
קראת להם ְ ּבנִ י ְבכ ִֹרי (שמות ד ,כב) [שהיה גלוי לפניך שהן עתידין לומר לפניך בסיני נעשה ונשמע ,לקבל עולך מאהבה
כבנים] ,עכשיו ָ ּבנַ י ולא בניך .ועוד ,כמה ָח ְטאוּ ,כמה שנותיו של אדם ,שבעים שנהַ ,דל עשרין דלא ענשת עלייהו
[שכן מצינו בדור המדבר שלא ענש הקדוש ברוך הוא אלא מעשרים שנה ומעלה ,דכתיב (שלח יד ,כט) ַ ּב ִּמ ְד ָ ּבר ַה ֶ ּזה יִ ּ ְפל ּו ִפ ְג ֵר ֶ
יכם
וגו' ִמ ֶ ּבן ֶע ְש ִרים ָשנָ ה ָו ָמ ְע ָלה ֲא ֶשר ֲה ִלינ ֶֹתם ָע ָלי] ,פשו להו חמשיןַ .דל עשרין וחמשה דלילותא ,פשו להו עשרין
וחמשהַ .דל תרתי סרי ופלגא דצלויי ומיכל ודבית הכסא ,פשו להו תרתי סרי ופלגא .אם אתה סובל את כולם
מוטב ,ואם לאו ַפ ְל ָׁגא ָׁע ַלי ו ַפ ְל ָׁגא ָׁע ֶל ָׁ
יך .ואם תמצא לומר כולם עלי ,הא קריבית נפשי קמך ○ .פתחו ואמרו ִכי
לא קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
קמה
דאך ְמ ַר ֵּמז אויף יִ ְצ ָׁחק'ן,
וואס] ס'איז ָזאגט ער ,די ַמ ָׁצה ָׁה ֶא ְמ ָׁצ ִעית [ ָ איבערדעם ָ
געהאט אין ִמ ְצ ַריִ ם ,און העלפט ַ האט מען צוטיילט מען עס אין צווייען[ ,ווייל] העלפט ָ
האבן ֶל ָׁע ִתיד.
וועט מען ָ
דאס ווייזט אויפן 'צפון' ,ווייל ָ [און] איבערדעם ווערט ָאנגערופן דער ֲא ִפיקוֹ ָמן ָׁ
האלטנקייט [שבכל ענין גאולה העתידה]. בא ַ
ַ
קמו
דאס גייט
זאגט ער [ ַאז] די ַאלע עניניםָ , נאך ַאן אוֹ ָפןָ .
זאגט ער ָ דערנאכדעם ָ
ָ
וואס
שפעטער [להבין הענינים] ָ
דעמאלטס ּ ָׁ דאס וועט מען הערשט זען ְב ֶה ְס ֵתר[ ,און] ָ
ס'איז היצטערט.
פארשטייןדארט צו ַ דארטן ַמ ֲא ִר ְ
יך עטליכע אוֹ ַפ ִ ּנים[ ,ועל כל פנים] גיט ער ָ ער איז ָ
דאס און ס'ווערט דאס ווייזט אויף יִ ְצ ָׁחק'ן ,און איבערדעם צוטיילט מען ָׁ ַאז ָׁ
דאס ווייזט אויף דעם ,דער ֲא ִפיקוֹ ָׁמן. ָאנגערופן ָׁצפון[ ,ווייל] ָ
קמז
ישוב קושיא יז ,וישוב קושיא יח (באופן שני)
ו הנה ברכת יצחק ליעקב היה בליל פסח ,ואף שלא מבואר כל כך אם גם בזמן המקדש כשאכלו הפסח ,היו
נוהגין גם כן במנהג אפיקומן ,אבל מדברי המדרש כאן נראה שעל כל פנים יצחק נהג גם במנהג האפיקומן
[ולדברי החיד"א הרי רמיזת האפיקומן הוא על יצחק] .ולכן כשטען עשו שיברך גם אותו ,הוציא את האפיקומן
והראה לו ,שבהאפיקומן נרמז דברים צפונים של הגלות והגאולה וכמבואר בדברי החיד"א ,והראה לו איך
שבברכות אלו נרמזו דברים צפונים וסתומים שאינם מובנים רק ליעקב אבינו ,שבא בחכמת תורתו אבל עשו לא
יוכל להבינם
היצט איז רעכט [דברי המדרש ,הוציא אפיקומן והראה לו].
געמאכט די ְש ֵּתי ְ ּג ָדיֵ י
ַ דא
האט ָ
נאכט ,ער ָ [דהנה] לכאורה ס'איז געווען פסח ביי די ַ
יגה און איינס אויף ֶפ ַסחפ. ִע ִ ּזים ,איינס אויף ֲח ִג ָׁ
דאך זֵ ֶכר ְל ֶפ ַסח.
[והרי אכילת] ֲא ִפיקוֹ ָׁמן איז ָ
דאך עס ַא זֵ ֶכר ְל ֶפ ַסח. ְ ּב ּ ַפ ְשט ּות [אין] די ֲה ָל ָכהפא ,איז ָ
קמח
האט
דאך אויסַ ,אז [בזמן המקדש] ווען ס'איז געווען דער ָׁק ְר ָׁבן ֶפ ַסח ָ [ובפשטות] זעט ָ
געדארפט ַאן ֲא ִפיקוֹ ָמן.
ַ האט מעןוואס ָלאץ קיין ֲא ִפיקוֹ ָׁמןָ , געהאט קיין ּפ ַַ גארנישט ָ
האבן ַאן ֲא ִפיקוֹ ָׁמן ,ער
געדארפט ָ
ַ האט ער [יצחק] רוואס ָ פא ָ [ואם כן לכאורה יוקשה] ַ
געהאט דעם ָׁק ְר ָׁבן ֶפ ַסח ַאליין.
ַ דאך
האט ָ
ָ
ַא ָׁתה ָׁא ִבינו [כנגד יצחק אמרו ,והוא אמר להם הראו כנגד הקב"ה שהוא אביכם] ,אמר להם יצחק עד שאתם מקלסין לי,
קלסו להקדוש ברוך הוא ,ומחוי להו יצחק הקדוש ברוך הוא בעינייהו ,מיד נשאו עיניהם למרום ואומרים ַא ָׁתה
ה' ָׁא ִבינו ג ֲֹא ֵלנו ֵמעוֹ ָׁלם ְש ֶמ ָׁך.
פ כמבואר בתרגום יונתן (כז ,ט) על הפסוק ֶל ְך נָ א ֶאל ַה ּצֹאן ְו ַקח ִלי ִמ ּ ָשם ְשנֵ י ְ ּג ָדיֵ י ִע ִ ּזים טוֹ ִביםִ :איזֵ יל ְּכדוֹ ן ְל ֵבית
ָענָ א ְו ַסב ִלי ִמ ַת ָׁמן ְת ֵרי ְג ָׁדיֵ י ִעזִ ין ַש ְמנִ יןַ ,חד ְלשום ִפ ְס ָׁחאְ ,ו ַחד ְלשום ָׁק ְר ַבן ַח ָׁגא וכו'.
ועיין עוד ברש"י (שם)ְ :שנֵ י ְג ָׁדיֵ י ִע ִזים .וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק ,אלא פסח היה ,האחד
הקריב לפסחו ,והאחד עשה מטעמים .בפרקי דרבי אליעזר (פרק לב).
פא כמבואר ברי"ף פסחים (כז .מדפי הרי"ף) ורא"ש (פסחים פ"י סימן לד) ורמב"ם (חמץ ומצה ו ,יא .ח ,ט) ,ובטור ושלחן
ערוך (או"ח תעז ,א) .וכן הוא ברש"י פסחים (קיט :ד"ה אין מפטירין).
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון לב
קמט
דורכגעגאנגען [אויך] די ַאלע ַ דאךדא איז ָ נאר] זעט אויס ָאבער [ ַאז] ניין[ ,ווייל] ָ [ ָ
דא וועט געוואלט ווייזן ַאז ָ ָ האט ער ענינים פון לעתיד ,עד סוף כל הדורותָ .
זאכן[ ,אין] די ְ ּב ָרכוֹ ת. האלטענע ַ בא ַ
'צפונִ ים'ַ ,ַארויסקומען ְד ָׁב ִרים ְ
דא וועט ַארויסקומען ְד ָׁב ִרים ְצפונִ ים. דאך געזען ָׁ -וא ַֹכל ִמכֹלפב ַ -אז ָ האט ָ ער ָ
מאכן מיטן ֶפ ַסח צוטיילן די העלפט[ ,לפי שבפסח רומזים רק קאן מען נישט ַ דאס ָ און ָ
דאס נישט האט מען ָ דארט ָ על הגאולה והחירות ,ולא גם על הגליות והשעבוד ,ולכן בזמן המקדש] ָ
געמאכט [ענין 'יחץ' והטמנת אפיקומן]ַ ,אזוי ווי מ'איז געזעסן כשבית המקדש קיים [והיו ַ
געוואלט
ָ האט מען נישט דאך] דַּ ָ ּיה ַל ָ ּצ ָרה ְ ּב ַש ֲע ָּת ּהָ ,
ישראל] שרויים על אדמתם[ ,איז ָ
זאכן [של גלות האחרון והגאולה האלטענע ַ בא ַ דא ַ דערציילן [בשעת אכילת הפסח] ַאז ס'איז ָ
דא ַא ֵ ּבית ַה ִּמ ְקדָּ ש
גאנץ גוט ,ס'איז ָ דעמאלטס אויך געווען ַ ָ דאך
ווארן ס'איז ָ ממנה]ָ ,
דאסהאט מען ָ נאכנישט געווען [מנהג ֲא ִפיקוֹ ָמן ,וחילוק המצה]ָ , געווען ,מיט ַאלדינגס ,איז ָ
געמאכט [ .אבל אצל יצחק אבינו ,כשבא עתה לרמוז בברכותיו גם על זמן הגליות ,נתן לו יעקב ַ נישט
לאכול גם מצת האפיקומן ,ממה שחילק והטמין מצה האמצעית].
קנ
געמאכט ֲא ִפיקוֹ ָׁמן,
ַ דעמאלטס [בזמן המקדש] אויך ָ האט מעןטאקע ָיא] ָ און אפשר [ ַ
געמאכט דעם ָׁצפון. ַ מ'האט אויך ָ געמאכט דעם יַ ַחץ [לחלק המצה] און ַ מ'האט אויך
ָ און
דאך עס זֵ ֶכר ווארן ַעל ּ ִפי ֲה ָל ָכה איז ָ
יקר ֲה ָל ָכהָ ,נאר ס'איז נישט געווען פון דער ִע ָ ָ
געמאכט פונדעסטוועגן. ַ מ'האט עס
ָ קאן זיין
ְל ֶפ ַסחָ .אבער ָ
דעמאלטס מיט ָ מ'האט זיך נוֹ ֵהג געוועזן
ָ ס'ווערט נישט געברענגט אין ערגעץ צי
גאנצן ָׁצפוֹ ן [אשר גאנצער יַ ַחץ מיט דעם ַ דאך געפעלט דער ַ האט ָ דעם[ ,שהרי] לכאורה ָ
יש בזה סודות ורמזים נעלמים]פג.
קנא
דא ,אין דעם מדרש (שבקושיא יז) זעט דאך אויס ָ על כל פנים ,יהיה איך שיהיה זעט ָ
געמאכט [דעם מנהג האפיקומן].
ַ האט עס
דאך אויס ַאז יִ ְצ ָׁחק ָׁא ִבינו ָָ
דאך [החיד"א] דעם ֶר ֶמזַ ,אז ס'ווייזט אויףזאגט ער ָוואס איז עס געוועןָ , און ָ
זאכן'. האלטענע ַ 'בא ַ
ַ
קנב
היצט איז ַאזוי.
דאס איז ַאלעס ְב ָׁח ְכ ַמת האט אים געוויזן ָׁבא ָׁא ִח ָׁ
יך ְב ִמ ְר ָׁמה [כפשוטו ,און ַאז] ָ ער ָ
פד
זאכן.האלטן ..דורכגיין ַאזעלעכע ַ בא ַ
האט זיך ַ וואס] ער ָתוֹ ָׁרתוֹ [ ,דעס ָ
האלטן [ותראה עצמך כצדיק לישב בין הצדיקים]. בא ַ און דו [עשו] וועסט דיך אויך ַ
גאנצער דֶּ ֶר ְך [של הגאולה שלימה] איז האלטן ,דער ַ בא ַ גאנצע 'יְ שו ָׁעה' איז ַ און די ַ
פב ואיתא במדרש (דלעיל בהערה יח) ֶש ָט ַעם מכל מה שנברא בו' ימי בראשית ,ומכל טוב שהוא מתוקן לעתיד לבא.
פג ועיין ענין זה בהגדה מהר"י ט"ב (אות עז).
הריקארדינג.
ָ פד חסר כאן משהו על
לג קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון
פאר נִ ְסיוֹ נוֹ ת
ָׁצפון ו ְמ ֻכ ֶסה ִמ ְבנֵ י ָׁא ָׁדם .דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים פירט [עס] ַאזוי ,ס'איז ַ
זאכן. וואס] ס'וועט דורכגיין די ַאלע ַ גרויסע[ ,דעס ָ
און דער סוֹ ף וועט זיין [ ַאז] דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים וועט העלפן אידן[ ,און] אידן
יך ְויִ ְש ַת ֲחוו ְל ָׁך ְבנֵ י ִא ֶמ ָׁך ,ס'וועט ְמק ּויָ ם ווערן די ַאלע
וועלן זיין ֱה ֵוה ְג ִביר ְל ַא ֶח ָׁ
ְב ָׁרכוֹ ת ,און ֵע ָשו וועט נוֹ ֵפל זייןפה.
קנג
פארשטיין,
קאן דיר נישט ַאלעס געבן צו ַ האט ער אים געוויזן ַאלעס ,איך ָ דאס ָ
ָ
טאקע ְב ִמ ְר ָׁמה ,ווייל ס'איז געווען ְב ָׁח ְכ ַמת תוֹ ָׁרתוֹ ,און ערַ געגאנגען
ַ ער איז
קאן
פארשטייט ,מיט זיין כ ַֹח ַהתוֹ ָׁרה ווייסט ער ַאלעס ַעד סוֹ ף ָׁכל ַהדוֹ רוֹ ת ,און דיר ָ
ַ
זאכן.האלטענע ַ בא ַ
פארשטיין[ ,ווייל] ס'איז ַ איך נישט ַאלעס געבן צו ַ
קנד
עפעס [איין דעם מנהג
האלט איך ּ
וואס ַ
האסטו[ ,שהרי] ָ
ימן ָׁ
האט ער אים געוויזןַ ,א ִס ָׁ
ָ
'אפירגענומען' פון האט ַ האט ער 'הוֹ ִציא' ֲא ִפיקוֹ ָׁמן ,ער ָ 'צפון'ָ , האפיקומן שהוא] ָׁ
נאך] געזעסן ביים ֵס ֶדר, דאך [ ָ דאך געווען פסח[ ,און] ער איז ָ האלטןפו[ ,שהרי] ס'איז ָ בא ַ ַ
דאך געווען ַויְ ִהי ַא ְך יָׁ צֹא יָׁ ָׁצא [יַ ֲעקֹב וגו' ְו ֵע ָשו ָא ִחיו ָ ּבא ִמ ֵ ּצידוֹ ] (כז ,ל)[ ,און] ֵּת ֶּ
יכף [שהרי] ס'איז ָ
האט ער נאכ'ן ָק ְר ָ ּבן ּ ֶפ ַסח [והכין עצמו לאכילת האפיקומן] ָ נאכ'ן עסן [מצידו של יעקב ,שהוא] ָ ָ
דאך אים [ליעקב] געבענטשט די ְ ּב ָרכוֹ ת ,און ער [עשו] איז תיכף ָאנגעקומען [קודם ָ
נאר' ,איך בעט געזאגט 'הער ָ ָ האט ער אים נאך] געזעסן [ביים ֵס ֶדר]ָ , האפיקומן]פז ,איז ער [ ָ
'צפון'[ ,ואמר לו ,קוק ָאן] איך פירגעשלעפט' דעם ָּׁ 'א האט ער ַ דיך 'קוק ָאן'[ ,און] 'הוֹ ִציא' ָ
דאס האלטן[ ,ווייל] ָׁ בא ַ דאס ַ האב איך ָ רוואס ָ פא ָ האלטן [דעם ֲא ִפיקוֹ ָמן ,און] ַ בא ַ
דא ַ האב ָׁ
ָׁ
דאס איז ְד ָׁב ִרים ְצפונִ ים, דאס איז נישט ְ ּב ִח ָ ּנםָ , דאס ווייזט אויף עפעסָ , 'צפון'ָׁ ,הייסט ָׁ
פארשטייט ְב ָׁח ְכ ַמת תוֹ ָׁרתוֹ ,אויף וואס ער ַ פארשטיין ַאלעס ָ קאנסטו נישט ַ [וממילא] ָ
דעם צוועק.
קנה
האט אים ַארויסגענומעןַ ,אפירגענומען דעם ֲא ִפיקוֹ ָׁמן, רוואס ער ָ פא ָ איז רעכט ַ
וואס דו ָ זאכן האלטענע ַ בא ַדאס איז ַ דאס איז ָׁצפוןָ , האט אים געוויזן ָ און ער ָ
פארשטייסט נישט ,און ַאזוי ברויך צו זיין [שיתברך יעקב] ,און ַאזוי וועט זייןַ ,אזוי וועט ַ
בלייבן[ .און] דער בוֹ ֵרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים וועט העלפן אידן ,ווען ס'וועט זיין דער סוֹ ף [ויגיע
הזמן] פון דער ְגאו ָׁלה.
דאס איז רעכט[ ,דשפיר שייך] דער הוֹ ִציא ֲא ִפיקוֹ ָׁמן ְו ֶה ְר ָׁאה לוֹ ,צו דער [ונמצא] ָ
'ב ִמ ְר ָׁמה' ַו ִי ַקח ִב ְר ָׁכ ֶת ָׁך ,איז דא געקומען[ ,און] צו דעם ָׁבא ָׁא ִח ָׁ
יך ְ וואס ער איז ָ ַש ֲא ָלה ָ
צוגעפ ַאסט דער הוֹ ִציא ֲא ִפיקוֹ ָׁמן ְו ֶה ְר ָׁאה לוֹ .ּ דאס ָ
פה וכלשון שהביא רש"י בריש פרשתן (כה ,כג) ,דכשזה קם 'זה נוֹ ֵפל'.
האלטענעם אפיקומן. פו הכוונה על הלשון שאומרים בליל הסדרָ :צפוּן ,מ'נעמט ַאפיר דעם ַ
בא ַ
פז ולדרך זה היתה זאת קודם אכילת האפיקומן ,וכדיוקן לשון המדרש 'שהוציא' האפיקומן והראה לו.
קדשו תולדות תשכ"ח (חלק ב) לשון לד
קעד
ברכת הקודש
זאל העלפן: דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
וואס] פון ַא ְב ָׁר ָׁהם יִ ְצ ָׁחק יַ ֲעקֹב
שים ְב ָׁכל דוֹ ר ָׁודוֹ רָ [ , טאקע [אין] זְ כות ֲאבוֹ ֵתינו ַה ְקדוֹ ִ ַ
דאס איז דער כ ַֹח [עד סוף כל הדורות]. וואס] ָָׁׁאן הייבט זיך ָׁאן [דער זכות אבותָ ,
'דערהאלטן' אין
ַ קאנען
מ'זאל זיך ָׁ
ָׁ זאל העלפן [בזכותם], דער בוֹ ֵרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים ָׁ
'ח ְשכות' אין דעם גרויסן ִש ְפלות. דעם ָׁגלות ַה ַמר ְו ַה ִנ ְמ ָׁהרפח ,אין דעם ַ
'מ ִאיר ֵעינַ יִ ם' זיין.
זאל ֵ דער בוֹ ֵרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים ָׁ
מ'האט זיך נישט וואו צו קערן ,און וואו צו ווענדן. ָׁ
האב מיר ,דעם בוֹ ֵרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים ַאליין!
מ'האב מיר ָׁאבער ,איין ֶר ִבי'ן ָׁ
ָׁ
מ'זאל
ָׁ 'ד ַעת ַאריין'ַ [ ,אז]
יע זיין אין אידישע הערצער ,און אין ַ
זאל ַמ ְש ִפ ַ[והבוכ"ע] ָׁ
באשעפער.
האבן ֵחן ביים ַ
מ'זאל ָׁ
ָׁ זיך ַאזוי 'אויפפירן' [ ַאז]
באשעפער. האבן ֵחן ביים ַ מ'זאל ָׁ
ָׁ
מ'זאל זוֹ ֶכה זיין צו ַר ֲח ֵמי ָׁש ַמיִ ם. ָׁ
געהאלפן ווערן מיט ָׁכל ִמינֵ י יְ שועוֹ ת. ָׁ מ'זאל מיר ָׁ
מ'זאל נִ יצוֹ ל ווערן ִמ ָׁכל ָׁצ ָׁרה ְוצו ָׁקה. ָׁ
ימהִ ,ב ְכ ַלל ו ִב ְפ ַרט.מ'זאל ִב ְמ ֵה ָׁרה זוֹ ֶכה זיין צו זען די יְ שו ָׁעה ְש ֵל ָׁ ָׁ
ְב ִה ְת ַגלות ְכבוֹ ד ָׁש ַמיִ ם ָׁע ֵלינוִ ,ב ְמ ֵה ָׁרה ְביָׁ ֵמינו ָׁא ֵמן.
פח הוא לשון השגור ,שמקורו מלשון הפסוק בחבקוק (א ,ו).
