השגחה פרטית · Hashgacha Pratis — תולדות (2026-11-09)

בס"ד
סיפורי
השגחה פרטית
מופלאים
המתרחשים
בימינו
ודברי התעוררות
מתוך
'קו השגחה פרטית'
עולם של אמונה .חיים של בטחון
עלון 217 פרשת תולדות -ד' בכסליו תשפ"ז
בהשגחה סיפורי אמונה ובטחון מצדיקי הדורות זי"ע
השגחה עליונה
ההשקעה שהניבה מיליון הנר הפלאי
ושלוש מאות אלף שקל מדוע שמר עימו הסבא מנובהרדוק פיסת נר שעווה קטן?
כשיהודי מקבל באהבה ,זו התרופה הטובה ביותר. ולתלמיד ,שהיה מלא קושיות כרימון ,נוספה תמיהה יחס של חיבה וכבוד נהג רבי יוסף יוזל ,הסבא
נוספת ,כאשר למרבה פליאתו ניגש רבי יוסף יוזל אל מנובהרדוק ,כלפי שארית קטנה של נר שעווה .תדיר
וככה מספר לי יהודי:
הפמוט ,כיבה את הנר שכבר עמד להתכלות ,והכניסו הייתה פיסת הנר מונחת בכיסו ,ועימה נדד בכל
אני טיפוס רגוע מטבעי ,אבל מה שקרה לי בסיפור לכיס מעילו" .ממתי הרב'ה שומר לעצמו שאריות של מסעותיו .וכל זאת מדוע?
הזה הוציא אותי מהשלווה לגמרי. שעווה? "...מלמל התלמיד לעצמו ביראת כבוד. ובכן ,מעשה שהיה – כך היה:
שכני ניגש אליי ומבקש ממני לאשר לו לעשות שבו השניים אל העיר ,ולאחר זמן החל רבי יוסף יוזל היה זה לילה אפל במיוחד .יחד עם אחד מתלמידיו ישב
תוספת בנייה .הסכמתי בשמחה. נושא בפני הקהל דברים אודות מעלת מידת האמונה ר' יוסף יוזל בבקתתו המבודדת ,אשר נבנתה על ידו
והביטחון בקדוש ברוך הוא .בתוך דבריו שלח את ידו בליבו של יער עבות ,ויחדיו למדו והגו בעיון רב ,כשהם
עברו כמה חודשים ואני רואה שהשכן פשוט חוגג, לכיס מעילו ,והוציא ממנו את שארית נר השעווה: מנותקים כליל מהבלי העולם ,ממנעמיו ומצליליו
הוא בונה ובונה ,כאילו אני לא קיים .הוא כיסה לי "רואים אתם ,נר זה הוא ההוכחה לכוחה של מידת החומריים .מחוגי השעון נעו במהירות קדימה ,וככל
את האוויר והשמש ,עד כדי כך שערך הדירה שלי האמונה והביטחון!" שחלף הזמן גברה מתיקות הלימוד יותר ויותר .הנר
ירד בכמה מאות אלפי שקלים. וכאן חשף רבי יוסף יוזל והדהים את השומעים ,כי שלאורו למדו ,הפיץ את נוגהו על פניהם הקדושות של
זה היה ניסיון קשה ביותר .עד שה' האיר את באותו לילה הוא יצא את הבקתה כדי לחפש נר ,על הרב ותלמידו ,הממלאים את נפשם בצוף התורה .כך
עיניי ונזכרתי בדברי האור החיים הקדוש בפרשת אף שלא העלה על דעתו כי מאן דהוא ישוטט בלילה היו השניים מתנועעים בקצב ליד הגמרא ,וצלליותיהם
בתוך היער כאשר נר מיותר באמתחתו .גם הדרך מן מפזזות ומרקדות על קירות הבקתה.
ויגש :סמי דיסורי – קבולי ,התרופה הטובה ביותר היער אל העיר רחוקה הייתה עד מאוד ,ועד שהיה
לייסורים ,זו הקבלה באהבה. לפתע החלה גם שלהבת הנר מפזזת ומרקדת ,והשניים
מגיע אליה ומביא ממנה נר ,כבר היה עולה היום. הבחינו כי נר השעווה עומד להתכלות .לא חלפו אלא
תרופת הפלא לכל סוגי הבעיות בחיים – פשוט "בכל זאת" ,סיפר רבי יוזל" ,יצאתי את הבקתה דקות מספר ,השעווה נשרפה כליל ,והנר שריקד את
לדעת שה' עושה את כל המעשים ולקבל את זה כשבליבי הידיעה ,שאני צריך נר כדי ללמוד תורה. ריקודו האחרון הבליח בשלהבת יפה וגדולה ,ודעך.
באהבה. לבד מזאת איני יודע כלום .ואכן ,לאחר דקות מספר ניתן היה למשש את החושך בידיים ,סיפר התלמיד
פגשתי באיכר ש'משום מה' חלף עם עגלתו בסמוך ברבות הימים .שמץ אור לא חדר אל הבקתה הקטנה,
החלטתי שאני מתגבר בכל הכוח .עשיתי עבודה אליי ,ו'בדיוק' היה ברשותו נר פנוי ...בתחילה ביקש הגוי
עצמית וכל הזמן חיפשתי איך להיטיב לשכן הבונה, וגם מחוצה לה שרר חושך מוחלט .והנה ,שמע
מחיר מופקע בעד הנר ,אך אני האמנתי כי הקדוש ברוך התלמיד כי דלת הבקתה נפתחת ור' יוסף יוזל יוצא אל
עזרתי לו בכספים ובעוד דברים שיכולתי לעזור. הוא מנהיג העולם ישלח לי נר במחיר ראוי .לבסוף דלק היער .התלמיד מיהר לצאת בעקבות רבו ,כדי לדעת
שבועיים אחרי ההתגברות ,מתקשר אליי ידיד אחריי האיכר ומכר לי את הנר בעד פרוטות אחדות"... לאן מועדות פניו.
מתווך ומציע לי לקנות השקעה טובה .ניסיתי כל קושיותיו של התלמיד נפתרו באחת .עתה הוא לתדהמתו התברר לו ,כי רבו יצא לחפש נר ביער.
להסביר לו שאין לי מספיק כסף לזה ,אבל הוא הבין מדוע לא התפעל רבו כאשר חזר מחשכת הליל
ונר בידו; עתה הבין כי רבי יוסף יוזל כלל אינו חושב "רבי! נר?! עכשיו?! ביער?! באמצע הלילה?!"
פשוט לא רצה לוותר לי .הוא דחף אותי בכל הכוח,
זאת למופת או לנס ,כי פשוט הדבר בעיניו ,שכאשר הניף רבי יוסף יוזל את ידו בתנועת ביטול ,ותוך שניות
הוא סידר לי מימון טוב מהבנק ,ונכנסתי להשקעה מספר נעלם במעבה היער.
יהודי החי באמונה פשוטה ותמימה זקוק לנר כדי
הזאת. ללמוד ,הוא יקבל את הנצרך לו ...כי בעיניו של הסבא ואז שמע התלמיד קול צעדים הקרבים ובאים .תוך
היהודי מסיים ואומר לי שכיום ,שנה וחצי לאחר מסלבודקה היו הדברים פשוטים ביותר :כשיש אמונה רגע קצר נכנס ר' יוסף יוזל אל הבקתה כשנר שעווה
ההשקעה ,שווי ההשקעה עלה במיליון ושלוש וביטחון – משיגים כל מה שצריך. בידו .בלא אומר ודברים תקע את הנר בפמוט ,הדליק
מאות אלף שקלים ,נוסף על כך שכבר כיום אני חלפו שנים ,ובביתו של ר' יוסף יוזל פרצה שריפה את פתילתו בגפרור ,ושב אל השולחן בפנים חתומות,
מרוויח כמה אלפי שקלים מדי חודש מהשכרת שכילתה את רוב רכושו ,ואיתו את הנר הפלאי .מה כאילו מאום לא התרחש.
הנכס. גדולים היו כאבו וצערו של רבי יוסף יוזל ,על אובדן שב קולו של הסבא להדהד ברמה בנגנו את שורת
הנר שדרכו ממחיש היה לשומעיו את מידת האמונה הגמרא בה הפסיקו מתלמודם ,ולתלמיד ההמום
אני מסתכל לאחור ומודה לה' שנתן לי את הכוח והביטחון. אף לא נותרה שהות לשטוח בפני רבו את השאלות
והשכל להבין שההשקעה הטובה ביותר היא אך ,חלפו ימים ,ושוב נהרה גדולה על פניו. הרבות שהתרוצצו במוחו .השניים שבו וצללו בים
להאמין ולקבל. תלמודם ,ושוב חלף הזמן ועבר לו ,ואט אט החל השחר
"מורי ורבותי" ,דרש רבי יוסף יוזל ואמר" :הבוקר זכיתי
שבת שלום ומבורך, להבין אל נכון ,כי אין אנו זקוקים לנר זה או להמחשה דוחק את גלימת הליל השחורה ,שניאותה לפנות את
פינחס שפר אחרת כדי להתחזק באמונה ובביטחון בקדוש ברוך מקומה.
הוא .וכי כלום יכול יהודי לחשוב אחרת?"... ר' יוסף יוזל ותלמידו סיימו ללמוד את הסוגייה,
1
העלון הוא רק טעימה מ‑'קו השגחה פרטית' – אלפי סיפורים ומאמרי חיזוק מחכים לכם.
רוצים לגלות שלווה ובטחון בכל יום מחדש? התחברו ל'קו השגחה פרטית' *6176או 02-30-11-300
מן החלונות
למחרת אחר הצהריים התקשר אליי ח' וסיפר שהוא החליט לבטל הגורל שאחרי הגורל
את הטיסה לגמרי" .אם אתה רוצה" ,הוא אמר" ,אתה יכול לקחת
את הכרטיס בחפץ לב!" מספר ר' אלטר שמחה פיליפ מציריך שבשווייץ:
זו הייתה תפנית חדה .עתה הבנתי כי רצון ד' הוא שאני אהיה זה אצלנו ,בשטיבל של חסידי בעלזא בציריך ,יש מנהג מיוחד :כאשר
שיטוס ,בעזרתו יתברך! מיד הזמנתי עבורי כרטיס טיסה .המחיר חבר בשטיבל זוכה לחתן ילד מחוץ לשווייץ ,נותן כל אחד מחברי
היה גבוה ,כך שלא יכולתי להרשות לעצמי לצרף מזוודה ,עקב השטיבל סכום קטן; מכלל התרומות הללו מצטבר סכום שנועד
העלות הגבוהה .אף על פי שמאוד רציתי לטוס עם מזוודה ,כדי לכסות כרטיס טיסה אחד .כל חבר בשטיבל שמעוניין לנסוע
שבארץ אוכל לקנות מוצרים לבית ולחזור לילדים לקראת שבת ולהשתתף בחתונה כנציג הקהילה ,מכניס את שמו לגורל ,וכך הוא
עם מתנות שתשמחנה את ליבם ,אמרתי לעצמי" :אני מוותר .אטוס זוכה להיות "שליח השטיבל" בחתונה הגדולה.
בלי מזוודה .ריבונו של עולם ,אם זו ההחלטה שלך – אני שלם כך נהגו גם לקראת החתונה של המנהל שלי .מאוד רציתי לטוס,
איתה". לא רק בגלל המנהל ,אלא גם מפני שרציתי להשתתף בחתונה
ברוך ד' ,טסתי ביום שלישי .ביום רביעי שמחתי באשדוד ,בשמחת של בתו של גיסי ,שנערכה אף היא בארץ הקודש .החתונה של בן
החתונה של גיסי ,ולמחרת ,יום חמישי ,רקדתי באולם בעלזא המנהל נועדה להיות ביום חמישי ,ושל גיסי – ביום רביעי שלפניו.
בירושלים ,בשמחת החתונה של בן המנהל. בטיסה הזאת רציתי לתפוס שתי ציפורים במכה אחת ,ולרקוד על
שתי החתונות.
בשעת החתונה ,במהלך הריקודים ניגש אליי אברך מוכר ושאל:
ומעבר לכך :החתונות נועדו להתקיים בחודש אב ,תקופת בין
"האם אתה טס הביתה ,לציריך ,עוד לפני שבת?"
הזמנים שבה יכולתי גם להתעכב בארץ לביקור אצל הוריי היקרים.
"כן" ,עניתי.
למרות כל השיקולים החשובים ועם כל הרצון העז ,הייתי במצב
"אז אולי תוכל לקחת איתך זוג נעליים וחליפה עבור יהודי אמיד כלכלי שלא אפשר לי לרכוש כרטיס טיסה .לכן קיוויתי כל כך
שנמצא עכשיו בדאבוס? המזוודה שלו התעכבה ,וכנראה לא תגיע שאזכה בהגרלה .ביקשתי מד' שאזכה ,אבל יחד עם זאת עצרתי
לפני שבת .הוא חייב את שני הדברים האלו בדחיפות". לרגע ואמרתי בלב שלם" ,מה שהבורא יחליט – מקובל עליי
עניתי לו בכנות" ,הייתי שמח לעזור ,אבל אין לי מקום .יש איתי רק באהבה".
טרולי קטן ,ללא שום מקום מיותר". שלושה מחברי החבורה ביקשו להיכנס להגרלה .כמה ימים קודם
"זאת לא בעיה" ,ענה האברך" ,הגביר ישלם לך על המזוודה". להגרלה ניגש אליי מ' ,אחד הנרשמים ,וביקש שאצא מהגורל כדי
"אם כך" ,הרחבתי חיוך" ,בשמחה רבה .תביא מזוודה ואני אקח להגדיל את סיכוייו להגריל .אמרתי לו באמונה פשוטה" :תן לבורא
אותה בשמחה". להחליט .לא משנה כמה ייכנסו לגורל ,הכול כבר רשום למעלה".
כמה דקות לאחר מכן הוא מגיע אליי עם מזוודה גדולה ,ענקית! ויהי היום ,הגורל נערך ,ומ' אכן הגריל .התאמצתי עד מאוד להשלים
הרמתי אותה ,והיא הייתה קלה כנוצה .היו בה בדיוק רק זוג נעליים עם התוצאה .שמחתי בשמחתו ואיחלתי לו 'מזל טוב' מכל הלב.
וחליפה .הוא לקח ממני את מספר כרטיס הטיסה שלי ,כדי שיוכל אחרי כשלושה ימים התקשר אליי מ' ועדכן ,שמסיבות שונות הוא
לשלם לחברת התעופה את תוספת המחיר בשביל המזוודה ,וליתר החליט לבטל את תוכניתו ,והוא אינו מעוניין לטוס.
ביטחון דחף לי ליד כמה מאות שקלים במזומן ואמר" :אם יתברר כיוון שתוצאות ההגרלה התבטלו ,היה צורך לערוך הגרלה חדשה
שהתשלום בכרטיס לא עבר – תשלם בזה ,ואם התשלום עבר ביני לבין ח' ,המתמודד השלישי .בערב כשהגעתי לשטיבל ,ניגשתי
בהצלחה – הכסף הזה נשאר לך במתנה!" למארגן ההגרלות ושאלתי אותו מתי הוא עורך את ההגרלה.
נעמדתי שם בפה פעור ...האם תיתכן השגחה פרטית מוחשית "אוי" ,הוא תפס את ראשו בידיו" ,שכחתי! שכחתי שגם אתה רצית
ומדהימה מזו?! לטוס ,ומיד אחרי שמ' ביטל ,התקשרתי לח' והודעתי לו שהוא יכול
הן כל כך רציתי מזוודה ,ועכשיו קיבלתי גם כסף בשביל למלא לנסוע לחתונה".
אותה! התקשרתי מיד לבית הוריי ואמרתי לאחיותיי" ,יש מזוודה! מיהרתי לח' .קיוויתי שהוא עדיין לא הזמין כרטיס טיסה ,אבל הוא
יש כסף! הכול מאת ד' .תצאו לקניות ותביאו מתנות יפות סיפר לי מיד שהוא כבר הזמין כרטיס אצל סוכן נסיעות ,והכול
לאחיינים!" סגור.
אני מסתכל אחורה לכל המהלך שהוביל אל הרגעים המדהימים הניסיון היה גדול ,אבל התגברתי .שוב ,בלב שלם לגמרי אמרתי
האלו ,ומגלה את עצמי מכופף את הראש פעם אחר פעם בפני לבורא עולם" ,אם זו ההחלטה שלך – אני שלם איתה" .אפילו
רצון הבורא .אפשר שהתקיים בי מה שאמרו חז"ל בפרקי אבות, סלחתי בנפש חפצה לאחראי על ההגרלה ,ששכח את שמי.
ל”ג .הפרק השלישי( ,ז)
ההקדמה הרביעית :על הבוטח להיזהר בקיום המצוות ולהתיירא מהבורא
השיר שלא יהיה כמרגיז חברו – ומצפה לעזרתו ,כי אז אינו ראוי ‘בוטח’ להיקרא.
והשער תֹורתֹו
ּבֹורא ְו ָ ּיּובי ַה ֵ יעית – ִה ְס ַּת ְּכלּותַ .ה ְׁש ָּג ָחה ְו ִה ְׁש ַּת ְּדלּותְ .ל ַקּיֵ ם ִח ְֵו ָה ְר ִב ִ
ּבֹוראַ .ל ֲעׂשֹות ְרצֹונֹו – יִ ְת ַר ֶּצה ְל ַב ָּק ָׁשתֹו ֵמ ֲע ֵברֹות ְל ִה ְתיָ ֵראְּ .כ ַב ָּק ָׁשתֹו ֵמ ַה ֵ
ּומ ַצ ֶּפה ְל ֶעזְ ָרתֹולּוׁשה ְו ַה ָּכ ָרתֹוְּ .כ ַמ ְר ִּגיז ֲח ֵברֹו ְ
ֲא ָבל ַה ַּמ ְמ ֶרה אֹותֹוַּ .ד ְעּתֹו ֲח ָ
שירת קודש מרוממת
על פי ספר שער הבטחון ‘ּבֹוט ַח’ ְּב ַה ָר ָעתֹו
ֵ ּתֹוח ְלּתֹו נִ ְכזָ ָבהְּ .כ ֶׁשיַ ְמ ֵרהּו ֵמ ֲה ָט ָבהֵ .אינֹו נִ ְק ָרא
ַ
2
מאמר חיזוק ממשפיעי קו השגחה פרטית אבטח בך סיפורי השגחה פרטית שהתרחשו בדורנו אנו
הרה”צ ר’ בעריש שנייבאלג שליט”א
בטל את רצונך מפני רצונו של הקב"ה ,כדי שהוא יקיים את רצונו כרצונך.
לא להתחמק מהניסיון
בפרשתנו מסופר שאבימלך שלח את
יצחק לדרכו .הסיבה ,מבחינתו ,הייתה מאחרון לראשון
ברורה מאוד :יצחק התעצם והתעשר,
מספר ר' דוד כהן מבני ברק:
ולאבימלך קשה לשאת את זה .זו
הסתכלות של גוי .במקום שיבין שיש כאן למעלה משנה סבלתי מבעיות בשיניים .בתחילה עוד ניסיתי לדחות את הטיפול,
אבל ככל שעבר הזמן הלכו הכאבים וגברו ,עד שבפסח האחרון כבר לא הייתה
הזדמנות לעבודה על המידות ,הוא מעדיף
לי ברירה ,וניגשתי לרופא השיניים שבקופת החולים ,כדי שיבדוק מה קורה
שיצחק יעזוב את השטח וזהו.
אצלי בפה.
ליהודי יש תפקיד :הוא עובד על עצמו לאחר הבדיקה הוא הגיש לי תוכנית טיפולים בסכום כולל של אלפי שקלים ,וגם
ללא הרף ,וזה ייעודו .העבודה של היהודי שלח אותי לבצע צילומים מקיפים יותר ,כדי לדייק את האבחנה.
היא לחיות עם עול .לא לברוח .אנחנו
היה לי ברור שמשמעות הצילומים היא אחת :תוכנית הטיפולים תתייקר עוד.
רואים לכך ביטוי לאורך הפרשה כולה. לא ידעתי מה לעשות.
יצחק מעניק לבארות שמות על שם מצד אחד ,כבר אי אפשר להמשיך כך .מצד שני ,פשוט אין לי כסף לממן טיפול
המאורעות' :עשק'' ,שטנה' ו'רחובות' – כזה.
אלו הניסיונות שהיו לו .יהודי מתמודד באותם ימים התפללתי הרבה.
עם ניסיונות ,לא בורח מהם .כשהוא עומד
אני זוכר במיוחד תפילת ערבית אחת ,שבה עמדתי לפני הקב"ה ואמרתי" ,ריבונו
בהם בלי להתחמק – הישועה מגיעה.
של עולם ,רק אתה יכול לעזור לי .אני לא רואה שום פתרון .אתה כבר תמצא לי
'רחובות' – ד' מרחיב לו. רופא שיניים ...אני לא יודע איך".
בפרשה אנו רואים שליעקב אבינו הייתה עברו רק כמה ימים מאז התפילה הנואשת הזו ,ובאחד הבקרים בכולל ,תוך כדי
קפיצת הדרך .יש פירוש המסביר ,שכל שיחה שאלתי את ראש הכולל ,כמעט בדרך של בדיחה" :אם פעם המשטרה
אדם – מוליכים אדם בדרך שרוצה .הדרך תעצור אותי ,יש סיכוי שאקבל טיפול שיניים מרופא השיניים של הכלא?"
קיימת ,ממתינה לו ,אבל לא פעם על ראש הכולל חייך ,אבל ענה ברצינות" :אתה לא מעודכן? ממש לאחרונה עובדים
האדם להיות עקשן ,לקחת עול ואחריות, על פרויקט חדש .רופא שיניים התנדב לטפל באברכים שלומדים במוסדות
כדי ללכת בדרך הזו ולהצליח .כשיהודי שלנו".
נוטל את העול והאחריות ,הוא זוכה לרגע שמחתי ,אבל מיד הבנתי שאין כאן עדיין פתרון .הכולל שאני לומד בו
לסייעתא דשמיא. הוא חלק מרשת כוללים הכוללת מאות אברכים .מה הסיכוי שאני מקבל תור
יעקב אבינו ,שנקרא כך על שם העקב עכשיו?! והרי מצב השיניים שלי אינו סובל דיחוי.
שבו אחז ,לא נולד הבכור כפי שרצה. למרות הכול פניתי לאחד האחראים על הפרויקט .הוא הביט ברשימות ואמר
לכאורה הוא לא הצליח .אבל בסופו של כצפוי" ,יש הרבה לפניך".
דבר אנו מגלים שהבכורה התגלגלה לידיו. הראיתי לו את הצילומים שעשיתי רק כמה ימים קודם לכן ,והסברתי לו את
עוד לפני שיעקב ועשיו נולדו ,רבקה המצב .הוא חשב רגע ואמר" ,אשתדל לקדם אותך".
חששה מהשינויים הקיצוניים שהרגישה עברו כמה ימים ,והוא מצלצל אליי" :תקשיב ,קידמתי אותך .אתה השני בתור".
כשהיא עברה ליד בית מדרש ולהבדיל זו כבר הייתה בשורה גדולה .למחרת הוא התקשר שוב" ,יש שינוי".
ליד בית עבודה זרה .יש מי שמסביר לרגע חשבתי שמשהו הסתבך ,ואז הוא אמר" ,אתה לא השני .אתה הראשון.
שהיא חששה שהילד שייוולד לה אינו נקבע לך תור ליום רביעי הקרוב".
עקבי ,שהוא בורח מעול ומאחריות .לכן, מנהל המרפאה ,יהודי אוהב תורה ומכבד לומדי תורה ,קיבל אותי בסבר פנים
ההסבר שמדובר בתאומים – הרגיע יפות .הוא פנה לרופא ואמר משפט אחד" ,תן לו כל מה שהוא צריך".
אותה .היא הבינה שאלו שני אנשים וכך היה .הטיפולים החלו .הרופאים ביצעו את כל תוכנית הטיפול ,ובמהלכה אף
נפרדים ,שכל אחד הולך במסלול שלו בלי הוסיפו טיפולים נוספים שלדעתם היו נחוצים ,בלי שביקשתי ובלי שנדרשתי
להתחמק. לשלם עליהם.
זה היסוד של הפרשה .לעשות את בסופו של דבר בוצעו טיפולים שעלו למעלה מעשרת אלפים שקלים — ללא כל
ההשתדלות עד הסוף ,ליטול את העול תשלום! רק לאחר מכן התברר לי ,שאברכים אחרים שנכנסו למסגרת הזו קיבלו
והאחריות ברצינות .היתר כבר אינו בידינו השתתפות חלקית בלבד.
ואינו קשור אלינו .אחרי שאני עושים את כשאני מסתכל לאחור ,קשה לי לא להיזכר באותה תפילת ערבית .באותו רגע
המוטל עלינו – ריבונו של עולם עושה את לא היה לי שום מושג כיצד תגיע הישועה ,אבל הקב"ה כבר הכין עבורה את
היתר .הכול בידיו. הדרך.
<<<
3
מציץ מן החרכים
טעימה מ"מגזין השגחה פרטית"
>>>
תאונת עבודה?
תזכורת קטנה "תגיד לי ,לא אמרת שהטיסה שלך בבוקר?"
המניין שמרכיב את תפילת מנחה מתחיל
מספר ר' ש .פרוסקין מירושלים: להתפזר ,אולם אחד מזהה אותי וטורח לברר
כמה חודשים אחרי שהתינוקת שלנו נולדה ,שמנו לב לבליטה שיש בפניה ,בסמוך לעין את העובדות .אותו גביר שהבטיח שבפעם
הימנית .פנינו לרופא ילדים ,והוא הפנה אותנו לפרופסור מומחה ,כירורג ידוע באחד הבאה שאגיע יתרום מתת נדיבה .הוא אמנם
מבתי החולים בארץ .הפרופסור בדק את הילדה והשמיע שתי בשורות – האחת טובה, עסוק בשיחה עם שניים נוספים ,אולם מרגיש
והשנייה טובה פחות .הטובה – הבליטה אינה מסוכנת .הטובה פחות – בליטה כזאת חובה להתעניין בשלומי.
מורידים בניתוח. "אמרתי" .אני תוחב את הסידור אל תיק
הפרופסור הסביר שלפני גיל שנתיים אי אפשר לנתח בהרדמה מלאה ,ולכן צריך לחכות התפילין ,מילותיי מודות באשמה בטון נמוך,
עד אז" .עד אז הבליטה יכולה להיעלם מעצמה" ,העליתי אפשרות. כאילו הפסד הטיסה קרה באשמתי" .תאונת
דרכים בדרך לשדה התעופה השאירה אותי
כאן אזר הרופא את כל גאוותו ואמר לי" ,אין כל סיכוי שבליטה כזאת יורדת מעצמה .רק
כאן לעוד יום וחצי".
בניתוח!" .הוא חזר ואמר" ,אפס סיכויים! אפס סיכויים!"
לא יודע למה ,אבל מול מבטו המאזין,
דווקא הנחרצות שלו עוררה אותנו לחשוב ,שזה ממש לא כך .אפס סיכויים?! מאיפה
התסכול המבעבע בי פורץ החוצה .משפטים
הוא מביא את זה?! וכי אפשר לומר דבר כזה?! והרי הקב"ה הוא כול יכול ,רופא כל בשר
כאובים ממשיכים לגולל את קורות השבוע
ומפליא לעשות ,ואם ד' רוצה – הבליטה אכן תרד בלי ניתוח.
וחצי האחרונים .את הסכום הזעום שצברתי,
זה לא שנאחזתי בעיקרון חסר פשרות שאיני רוצה לנתח את הבת שלי .אמנם עדיף ואת אקורד הסיום לכל מסע האכזבה הזה .אז
שלא ,אף פעם אין זה מומלץ לעבור תחת הסכין ,אבל אם זאת הדרך לרפואה ,לפעמים הוא יחשוב שאני שלימזל ,שאין בי כישורים
אכן צריך לעשות זאת .מה שכאב לי יותר היה הקביעה החדה כאילו יש רק דרך אחת, ויכולות .ממילא הוא לא מהזן התורם.
דרך הטבע המוכרת לרופא ,ותו לא .כאילו אין אלוקים חלילה .כאילו ספרי הרפואה הם
הנדיב מרים עיניים ,מנסה לפגוש בעיניו של
המתווים את הדרך ...לא ,לזאת לא הסכמתי .אמרתי" ,הקדוש ברוך הוא יעזור שהבליטה
האדם שעימו שוחח.
תרד גם בלי ניתוח".
"יודע מה?" מציע החבר" ,הציבור כאן מאוד
שנתיים חלפו ,והתחלנו לדבר על ניתוח .כל הזמן התפללתי לד' שלא יצטרכו .הקטנה
אוהד את רעיון המצ'ינג (הכפלת התרומה).
כבר הגיעה לגיל שלוש ,ויום אחד בהיר היא נפלה על המדרכה בעוצמה .היא קיבלה מכה
נסכם כך" ,הוא פונה לחבריו במעשיות" :אם
חזקה ליד העין הימנית ,האזור כולו דימם והתנפח ,וארך זמן עד שהחלים.
עד לשעת הטיסה הוא מצליח לארגן עשרים
לא עשינו עסק מהמכה הזו ,כי כך דרכם של ילדים ,ליפול ולקום .הסבתות היו אומרות: וחמישה אלף דולר ,אנחנו מתחייבים להוסיף
בכל מקום שילד נופל ,נשלח מלאך לשים כרית .גם אנחנו ראינו בחוש שהקב"ה שמר על חמשת אלפי דולרים נוספים כל אחד .חמישה
העין של בתנו .המכה פגעה רק מסביב ,אך לא בעין עצמה ,בחסדי ד'. עשר אלף בסך הכול .מקובל?" הוא פונה לרעיו
גם שלב ההחלמה עבר .זכר לא נשאר מהחתך ומהנפיחות ,ופתאום שמנו לב שעוד משהו שמהנהנים בהתלהבות ,מותיר אותי המום.
נעלם יחד עם המכה :הבליטה! כן ,הבליטה ההיא שהרופא הבטיח שבשביל להעלים עשרים וארבע שעות נותרו לי עד שאצא שוב
אותה חייבים ניתוח ,נותחה באופן טבעי בעת המכה ,בשפשוף עם המדרכה .נותר ממנה לשדה התעופה .חלון הזדמנויות קצר ורווחי.
רק זכר פצפון ,מזכרת נצח כי אין עוד מלבדו. להפסיד – בכל מקרה כבר אין לי מה .לא
רק זה ,אלא סכום היעד והתמריץ שבחובו
מגבירים בי את המוטיבציה ומזרימים בי
עניין של זמן חיוניות שנעדרה ממני בימים האחרונים.
מספר ר' מרדכי לוגסי מירושלים: עם כל שעה שחולפת ,מתברר עד כמה
לפני שלושה ימים איבדתי בכולל את שעון היד שלי .זה לא היה סתם שעון :דווקא באותו שלישיית הגבירים צדקה .רעיון המצ'ינג
יום ענדתי את השעון הכסוף והאלגנטי של שבת ,ולא את השעון השחור של ימות החול. בהחלט תופס מקום נכבד ,כי גם חתומי הפנים
מהשבוע שעבר שמחים להיות שותפים
כנראה אחרי שבת פשוט שכחתי להחליף אותו.
לבונוס שיירשם בזכותם.
כאב לי על האבידה ,ואחרי ה'סדר' נשארתי בכולל עוד חצי שעה כדי לחפש את שעוני. כעבור יום וחצי הכבישים פתוחים לחלוטין.
ניסיתי להיזכר איפה הורדתי אותו .חיפשתי ,שאלתי ,שחזרתי את מהלך הפעולות שלי רגליי קלות ,ובכיסי ארבעים אלף דולרים
באותו יום ...אבל השעון פשוט נעלם. נוספים ,פרי היום האחרון.
חזרתי הביתה מאוכזב .חשבתי שאפרסם מודעה ואנסה לברר אצל אנשים אחרים האם
ראו שעון שבתי כסוף ,אבל כמו שקורה לפעמים ,החיים המשיכו ,והעניין פשוט פרח
(מתוך מדור 'שטח פרטי')
מזיכרוני.
חלפו שלושה ימים .באותו יום נשארתי בבית חצי יום כדי לעזור לאשתי עם הבן שלנו.
כשהגיע הזמן לצאת לסדר ב' ,הייתי גמור מעייפות .כמעט נשארתי בבית ,אבל אשתי, מתוך “מגזין השגחה פרטית” –
בחוכמתה ,אמרה לי בפשטות" :סע לכולל .זה יעשה לך טוב". מגזין האיכות המעניק לכם ארגז
כלים ייחודי לחיים שלווים ורגועים.
התגברתי על היצר ויצאתי. להצטרפות חייגו02-502-2-502 :
4
הארנונה וכל השאר .אנחנו גם מוכרחים לבקר בחנויות מפעם הגעתי ,פגשתי בחברותא הקבוע שלי ,לקחנו את ה'משנה ברורה'
לפעם ולהשאיר שם סכומים קטנים וגדולים ,כך שמשכורת היא ואת ה'טור בית יוסף' ,התיישבנו זה מול זה ואמרתי לו בחיוך" :כבר
ממש דבר מוכרח. כמעט לא הגעתי היום ...אבל התגברתי .יש לנו שעה ללמוד ...בוא
הייתי לחוץ מאוד מהפיטורין .איך מתמודדים עם היעלמות של נעשה שטייגען!"
אלפים מההכנסה החודשית?! יום אחר יום פתחנו את העיתונים פתחנו את הספרים .החברותא שלי פתח את ה'משנה ברורה'
וחקרנו את האותיות הקטנות שבמדור הדרושים .שום עיתון לא בדיוק במקום שבו עצרנו בלימוד הקודם ,ונצנוץ משמיים הופיע
הביא איתו בשורה ,חוץ מאחד; ליתר דיוק – לא היה זה עיתון ,אלא מיד :השעון שלי היה מונח שם .כמו סימנייה .ארך לי כמה שניות
להבין מה אני רואה.
עלון כחול ובו סיפורי השגחה מפעימים על אנשים שהפרנסה
נשלחה אליהם היישר משמיים; עלון של 'השגחה פרטית' .קראתי כנראה בסיום הלימוד האחרון הורדתי את השעון לרגע ,הכנסתי
אותו 'מכריכה לכריכה' ,והגעתי למסקנה שההשתדלות האמיתית אותו בין הדפים ,סגרתי את הספר ושכחתי ממנו לגמרי.
שלי היא להתחזק בביטחון. בכולל יש לא מעט עותקים של 'משנה ברורה' .יכולנו לקחת כל
ספר אחר .השעון חיכה שם שלושה ימים! ודווקא ביום שבו כמעט
התקשרתי לחבר ,ביקשתי ממנו שילמד איתי חברותא ב'שער
ויתרתי על הסדר ,דווקא אחרי שהתגברתי על היצר והגעתי ללמוד
הבטחון' ,והתחלנו .ראשית הרווחנו שהרוגע חזר לביתנו .אמנם
– דווקא אז נפתח הספר הזה ,בדיוק בעמוד שבו למדנו בפעם
מבחינה כלכלית נעשינו לחוצים עוד יותר ,אבל מבחינת הרוגע, הקודמת .עמדתי שם עם השעון ביד והרגשתי חיוך ענק מבורא
הלימוד השפיע עלינו .התחזקנו בביטחון. עולם .כאילו הוא אומר לי :אתה שמרת על הזמן שלך איתי ...ואני
כעבור תקופה קצרה נודע לנו על אפשרות למצוא משרה מתוך שמרתי על השעון שלך!...
רשימה מסוימת שמתפרסמת באופן קבוע .אשתי חיפשה
ברשימה הזאת ,וברוך ד' מצאה עבודה שמתאימה לה .היא אף
פתחה מכירה ביתית של מוצרים מסוימים. לחוץ אבל רגוע
ברוך ד' ,התברר כי השינוי שעברנו היה רק לטובה .כיום אנחנו מספר הרב מאיר לוי מבני ברק:
מרוויחים כמעט כפול מאשר בתקופה שלפני הפיטורין ,והרווח לאחרונה חלו צמצומים וקיצוצים במשרד שבו עבדה אשתי.
העיקרי שלנו הוא החיזוק בביטחון .אנו מרגישים כי זה מה שמשך ההנהלה יצאה בסדרת פיטורין ,וכך למרות נאמנותה ומסירותה –
את הישועה ,ועוד בהרחבה שכזו. פוטרה אשתי מהעבודה .היינו רגילים למשכורת נאה ,ועתה היא
איננה .במקביל אין שום התחשבות מצד תשלומי המשכנתא,
זכיתם לגילוי השגחה פרטית? שתפו אותנו! הגילוי שלכם עשוי להאיר לרבבות יהודים
ספרו את הסיפור שלכם בקו השגחה פרטית - 02.3011300בשלוחה 3ואח"כ ( 0אחרי בחירת השפה)
או שלחו בפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM
הבמה המרכזית לשיתוף תובנות וחיזוקים מן החיים
הבוטחים בהשם
לכבוד מערכת 'השגחה פרטית' המופלאה ,ולקוראים הזיקוק התעופף בחלל בית הכנסת והגיע עד לקצהו השני
של ההיכל ,שם עמדתי בתפילה .החליפה החלה להתלקח, הנאמנים.
ראשית ,תודה על הבמה המכובדת שמאפשרת לי לקיים ואף החולצה .בהלה עצומה מילאה אותי .מי יודע את
יש לכם תובנה או רעיון? שלחו למערכת במייל או בפקס.
גודל האסון שהיה עלול להתרחש ,לו הייתה האש אוחזת "בתוך רבים – אהללנו".
גם בגופי .אבל יש מי שמשגיח מלמעלה ,ובעוד אני עסוק
המעשה שעליו ברצוני לספר ,אירע בבית הכנסת בסט .בהודיה ,לא אירע לי כל נזק גופני .אף לא כווייה קלה.
מוריץ שבשוויץ במוצאי שבת פרשת עקב ה'תשפ"ו:
בשעה שאמרתי "הטוב שמך" – זכיתי לראות את רוב טובו
שקוע הייתי בתפילת ערבית של חול ,כשבחוץ העולם רועם וחסדו של הבורא.
מקולות הזיקוקים – האופן שבו תושבי המדינה מבטאים את
בהודיה עצומה ובתפילה שתמיד נזכה לראות עין בעין את החגאות שלהם.
השגחתו הטובה של הבורא,
בעוד שפתיי מרחשות את מילות ההודיה הקדושות "ולך
משה בן הרב ישראל מאיר קאפלין שליט"א נאה להודות" ,הושלך זיקוק בוער לעבר בית הכנסת ,על ידי
בן בנו של הגדול בתורה וביראת שמיים ילד שאינו מבני ברית.
בעל ה'כתר דוד' זצוק"ל
5
הֹורים לים ִס ֵ
ּפּורי ַה ְׁש ָּג ָחה ֶׁש ֻּס ְּפרּו ְּב ַקו ַעל ְי ֵדי ַי ְל ֵדי ִי ְׂש ָר ֵאל ַה ְּט ִ עֹול ִ
ְ ִמ ִּפי
ָּכל ַצ ַעד ְמ ֻח ָּׁשב...
ְמ ַס ֵּפר ְׁשלֹויְ ִמי ּגְ ִרינְ וַ לְ ד ֵמ ַא ְׁשּדֹוד:
ּלָמ ְדנּו ַּב ִּמ ְׁשנָהִ ,ה ְת ַנַּד ְב ִּתי ְּב ִׂש ְמ ָחהָּ .ברּוְך ד' ֲאנִי ֹוׂשא ֶׁש ַ לְצּיֵ ר ֻּדגְ ָמה לַ ּנ ֵ
לַּמד ֶׁשּלָ נּו ָׁש ַאל ִמי יָ כֹול ַ ּכְ ֶׁש ַה ְמ ֵ
נֶהנֶה ֵמ ִהזְ ַּד ְּמנֻּיֹות ּכָ ֵאּלֶה.
לְצּיֵ ר ֵה ֵיטב ,וְ ֱ י ֵֹוד ַע ַ
לְצּיֵ ר ֶאת ַה ִּצּיּור ַה ְמ ֻב ָּקׁש. יתי ק ֶֹדם ּכֹל ַ לְׂש ֵחקּ ,כִ י ָר ִצ ִ
אתי ִמּיָ ד ַ קֹומי וְ ֹלא יָ ָצ ִ נִׁש ַא ְר ִּתי ִּב ְמ ִַּב ַה ְפ ָס ָקה ְ
לְצּיֵ ר ָעלָיוִ .ה ַּב ְט ִּתי ְס ִב ִיבי ,וְ ָאז נִזְ ּכַ ְר ִּתי ֶׁש ַּב ְּמגֵ ָרה
יתי ָצ ִריְך ַּדף ֵריק ִּב ְׁש ִביל ַ ִח ַּד ְד ִּתי ֶאת ָה ִע ָּפרֹון ,וְ כָ ֵעת ָהיִ ִ
ֶׁשּלִי יֵ ׁש ַּדף ֵריק ֶא ָחד.
ַא ַחד ַה ֲח ֵב ִרים ְּב ִדּיּוק ָע ַבר לְיָ ִדי ,צ ֵֹועד לְכִ ּוּון ַה ְּמגֵ רֹות.
לְּתי.
לְה ִביא לִי ְּב ַב ָּק ָׁשה ַמ ֶּׁשהּו ֵמ ַה ְּמגֵ ָרה ֶׁשּלִי?" ָׁש ַא ִ "ּתּוכַ ל ָ
"אנִי ְמ ַמ ֵהרֵ ,אין לִי זְ ַמן" ,הּוא ָענָה. ֲ
לְחן ֶׁשּלְיָ ִדי. אתי ַּדף ֵריק ֶׁשל ֶה ְפ ֵקר ַעל ַה ֻּׁש ָ ּופ ְתאֹום ָמ ָצ ִ לְּתי לָלֶכֶ ת לְכִ ּוּון ַה ְּמגֵ רֹותִ , ַק ְמ ִּתי ְּב ַע ְצ ִמיִ ,ה ְת ַח ִ
לַעׂשֹות
נְּתיֶׁ ,ש ִאם ד' ַמ ְחלִיט ֶׁשּזֶ הּו ִמ ְס ַּפר ַה ְּצ ָע ִדים ֶׁש ֶא ְצ ָט ֵרְך ֲ לִּבי ְּב ַה ְרּגָ ָׁשה ְמת ָּוקהֵ .ה ַב ִ
זֶ ה ָא ְמנָם ִסּפּור ָק ָטןַ ,אְך הּוא ִמּלֵא ֶאת ִ
ֹולֵח לִי אֹותֹו ְּב ֶא ְמ ַצע ַה ֶּד ֶרְךֹ .לא ֶא ְצ ַעד ֲא ִפּלּו ַצ ַעד ֶא ָחד ֶׁשֹּלא נִגְ זַ ר ָעלַי ִמ ָּׁש ַמיִ ם! לְק ֵּבל ֶאת ַה ַּדף – הּוא ׁש ַ ִּב ְׁש ִביל ַ
ּגֹור ֶרת ִמ ְצ ָוה
ִמ ְצ ָוה ֶ
ְמ ַס ֵּפר ַה ָּבחּור ֶא ְפ ַריִ ם ּגְ לִ יק:
נֶע ְרכָ ה ְּב ִמ ְׁש ַּפ ְח ֵּתנּו ַׁש ַּבת ִה ְת ַא ֲחדּות לְכָ ל ַהּנְכָ ִדים ֶׁש ֵּמ ַעל ּגִ יל ַּבר ִמ ְצוָ ה ,יַ ַחד ִעם ַס ָּבא וְ ַס ְב ָּתאּ .גַ ם ֲאנִי ִה ְׁש ַּת ַּת ְפ ִּתי קּופה ֶלִפנֵי ְּת ָ ְ
ַּב ַּׁש ָּבת ַהּזֹאת.
נְחה ֶׁשל ֶע ֶרב ַׁש ָּבתּ .כֻ ּלָם ָּפנּו ֶאל ָהאּולָם ֶׁשּבֹו לִת ִפּלַת ִמ ָלָקת ַהּנֵ רֹותִ ,ה ְת ַא ְרּגְ נּו ּכָ ל ְּבנֵי ַהּד ִֹודים ִעם ַס ָּבא ְ ּכְ ֶׁש ִה ְת ָק ְר ָבה ְׁש ַעת ַה ְד ַ
ֹוממֹות לְ א ֶֹרְך ּכָ ל ַה ַּׁש ָּבת. לַערְֹך ֶאת ַה ְּת ִפּלֹות ַה ְמר ָ ִּתכְ נַ ּנּו ֲ
לְפ ַתע ַא ָּבא ֶׁשּלִיֶׁ ,שּגַ ם הּוא ִהּגִ ַיע ִע ָּמנּוָ ,ק ָרא לִי ִּב ְד ִחיפּות. ָהיָ ה לִי ָּברּור ֶׁש ֶא ְת ַּפּלֵל ִעם ּכֻ ּלָםַ ,אְך ֶ
לָקת נֵ רֹות". לִפנֵי ַה ְד ַ לְס ֵּדר ַמ ֶּׁשהּו עֹוד ְ "ס ְב ָּתא ְצ ִריכָ ה ֶעזְ ָרהָ ,צ ִריְך ַ ַ
יתי ַמה ֶּׁש ָהיָ ה ָצ ִריְך. לְס ְב ָּתא ֲחׁש ָּובה י ֵֹותר! ִמ ַה ְר ִּתי וְ ָע ִׂש ִ לְה ְפ ִסיד ֶאת ַה ְּת ִפּלָה ִעם ּכָ ל ַה ַּבח ִּורים?! ָהיָ ה לִי ִאכְ ַּפתֲ ,א ָבל ֶעזְ ָרה ַ ַ
לְצ ֲע ִרי ֵא ַח ְר ִּתי ֶאת ַהּמ ֵֹועד; ּכֻ ּלָם לִמקֹום ַה ְּת ִפּלָהַ ,אְך ַ ּלֵאתי ִסּפּוקִ .מ ַה ְר ִּתי ְ לַח ִּתי וְ ִה ְת ַמ ִ ָחלַף זְ ַמן ַרב י ֵֹותר ֵמ ַה ְמ ֻתכְ נָןַ ,עד ֶׁש ִה ְצ ְ
לִּבי ,וְ ִה ְׁשּכִ ָיחה ֶאת ַה ִּסּפּוק ֶׁש ַח ְׁש ִּתי ק ֶֹדם לָכֵ ן. ּלְאה ֶאת ִ ּוׁשת ַה ְח ָמ ָצה ִמ ָ נְחהְּ .תח ַ לְה ְת ַּפּלֵל ִמ ָּכְ ָבר ִסּיְ מּו ִ
לְּתי ֻמּכָ רֶׁ ,ש ָּמצּוי ְּב ִק ְר ַבת ָמקֹום. נֶסת ָק ָטן ִּוב ִ לְבית ּכְ ֶ ְּבח ֶֹסר ְּב ֵר ָרה ָהלַכְ ִּתי ֵ
ּולְה ְׁש ַּתּלֵב ֵמ ֲאח ֵֹורי ְׁש ַאר ַה ִּמ ְת ַּפּלְלִים, לְהּכָ נֵס ְּב ֶׁש ֶקט ִ נַנְּתי ִ
נַס ִּתיִּ .תכְ ִ לִפנֵי ֶׁשּנִכְ ְ
ִה ַּס ְס ִּתי ְק ָצת ְ
ּלִיתי ֶׁשּכָ ל ַה ַּמ ָּב ִטים ֻמ ְפנִים ֶאל ַה ֶּדלֶת. נַס ִּתיּ ,גִ ִ ַאְך ָּב ֶרגַ ע ֶׁשּנִכְ ְ
נְחת ֲה ָקלָה ְּב ִׂש ְמ ָחה ּגְ לּויָ ה. נֶאנְ חּו ַא ַ
ָהיּו ָׁשם ַמ ָּמׁש ְמ ַעט ִמ ְת ַּפּלְלִים ,וְ כֻ ּלָם ִחּיְ כּו וְ ֶ
ֹומד ֵמ ֲאח ַֹורי ֶׁש ֵהם ּכֹה ִצּפּו לֹוַ ,אְך ֹלא ָע ַמד ָׁשם ַאף ֶא ָחד. ס ַֹוב ְב ִּתי ֶאת ָהרֹאׁש ָּוב ַד ְק ִּתי ִמיהּו ָהע ֵ
ַה ֻא ְמנָם ֵהם ִחּכּו ַּדוְ ָקא לִי?!
ּתֹוְך ּכַ ָּמה ְׁשנִּיֹות ִה ְת ָּב ֵרר לִי ָה ִענְיָ ןֵ :הם ָהיּו ְּב ַסְך ַהּכֹל ִּת ְׁש ָעהּ ,וכְ ָבר ּכַ ָּמה ַּדּקֹות ֵהם ְמ ַחּכִ ים ֶׁשּיַ ּגִ ַיע
לְמנְיָ ן!
לֵיהם ִ הּודי וְ יִ ְצ ָט ֵרף ֲא ֶ עֹוד יְ ִ
הֹודיָ ה.
נְחה? ֵאיזֶ ה י ִֹפי! ָּברּוְך ד' ,יֵ ׁש לָ נּו ִמנְיָ ן!" ֵהם ָק ְראּו ְּב ָ לִפנֵי ִמ ָ
"א ָּתה ְ ַ
לָהם ֶאת ַה ִּמנְיָ ן! לְה ְׁשלִים ֶ יתי ַ לִד ַבר ִמ ְצוָ ה ,זָ כִ ִָאכֵ ןִּ ,בזְ כּות ָה ִעּכּוב ְ
טֹובה – ְו ָהאֹוטֹוּבּוס ָּבא
ַהּכֹל ְל ָ
ּוׁשלַ יִ ם:
ְמ ַס ֵּפר ִחזְ ִקּיָ הּו ִמיר ָ
נְס ָיעה ֶׁשל ֶע ְׂש ִרים ַּדּקֹות ֵמ ַה ַּביִ ת ֶׁשּלִי. יתי ָצ ִריְך לִנְ ס ַֹע לְגִ ְב ַעת ָׁשאּול .ז ִֹוהי ְׁשכּונָה ַה ְמ ֻמ ֶּק ֶמת ְּב ֶמ ְר ַחק ִ יֹום ֶא ָחד ָהיִ ִ
ּומ ְת ַר ֵחק...
לִראֹות ֶאת ַקו ַ – 55ה ַּקו ֶׁש ֲאנִי זָ קּוק לֹו – עֹוזֵ ב ֶאת ַה ַּת ֲחנָה ִ לַּת ֲחנָהִ ,ה ְס ַּפ ְק ִּתי ְ
ּכְ ֶׁש ִה ְת ָק ַר ְב ִּתי ַ
"הּכֹל לְ ט ָֹובה". ְּב ִע ְּקבֹות ַה ִחּזּוק ֶׁשּלִי ֶּב ֱאמּונָה ִמּכָ ל ֲעלֹונֵי ַ'ה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית'ַ ,ה ְּתג ָּובה ַה ִּמּיָ ִדית ֶׁשּלִי ָהיְ ָתהַ :
ּועֲ .אנִי זֹוכֵ ר ֵה ֵיטב לְה ָּׁש ֵאר ָרג ַיתי ִמ ְת ַרּגֵ ז ַעל ָּד ָבר ּכָ זֶ ה; ַאְך ַהּיֹום ָּברּוְך ד' ַקל לִי י ֵֹותר ִ אּולַי ֶּב ָע ָבר ָהיִ ִ
נַחנּו ַּבּיָ ַדיִ ם ֶׁשל ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ,וְ ֶׁש ֲא ִפּלּו ָּד ָבר ְמ ַע ְצ ֵּבן – הּוא ֶּב ֱא ֶמת לְ ט ָֹוב ֵתנּו.ֶׁש ֲא ְ
ֹוסף.לְה ְמ ָּתנָה ֶׁשל ֶר ַבע ָׁש ָעה .זֶ ה ְּב ֵע ֶרְך ַהּזְ ַמן ֶׁש ַא ֲח ָריו ְּב ֶד ֶרְך ּכְ לָל ַמּגִ ַיע ַקו 55נ ָנְּתי ֶאת ַע ְצ ִמי ַ ֵהכַ ִ
ֹוסף לְגִ ְב ַעת הֹופ ַיע אֹוטֹוּבּוס נ ָ לְה ְפ ָּת ָע ִתיַ ,א ֲח ֵרי ָּפחֹות ִמ ַּד ָּקה ֶׁש ָּבּה ִה ְת ַחּזַ ְק ִּתי ֶּב ֱאמּונָה – ִ וְ ִהּנֵה ַ
לְּתי ִחּיּוְך
ּקֹודםִ .ק ַּב ִ
ֹוס ִעים ָעלּו ַעל ָהאֹוטֹוּבּוס ַה ֵ ָׁשאּול .הּוא ָהיָ ה ּכַ ּמ ָּובן ָּפנּוי י ֵֹותרַ ,א ֲח ֵרי ֶׁשרֹב ַהּנ ְ
ִמ ָּׁש ַמיִ ם!
ית ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית? יֶ לֶ ד יָ ָקר! ָר ִא ָ
ההודעות
ְי ָל ִדים ְי ָק ִרים!
ַׁש ֵּתף ֶאת ַעם יִ ְׂש ָר ֵאל ַּב ִּסיּפּור ֶׁשּלְ ָך!
פינת
עֹולה ִסיּפּור ָח ָדׁש ֵמ ֵאת ַה ְמ ַח ֵּנְך ֶ ְּב ָכל יֹום ִראׁשֹון
ּנֹודע ָה ַרב ַק ְל ָמן רֹוזֶ ְנ ַּג ְר ֶטן ְׁש ִליט״א.
ַה ָ יל ִדים02-30-11-901 :
ִה ְת ַק ֵּׁשר ְל ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ
יל ִדים02-3011901 : ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ (ל ַא ַחר ְּב ִח ַירת ַה ָּׂש ָפה) ְו ַה ְק ֵלט ֶאת ַה ִּסיּפּור ֶׁש ְּלָך.
לּוחה ְ 4
ִה ָּכ ֵנס ִל ְׁש ָ
6
ׁ ׁ
ינ ִים
רֹואים ַה ְׁש ָּג ָחה ָּב ֵע ַ
ִ רֹואה
ָ ַע ִין
ֵאש ַּת ַחת ֵאש ֶּפ ֶר ֹק 1
ָּפ ְר ָצה ִמ ּתו ְך 4 יט"א ִמ ְ ּירו ָּׁש ַל ִים:
ִס ֵּפר ָה ַרב נָ ָת ן בּ ו ְּר ְׁש ֵט ְיין ְׁש ִל ָ
ֵא ׁש ּבוֹ ֶעֶרת ְ ּבקוֹ ַמת ְׂש ֵר ָפה...
ַה ֲחנָ יָ ה ֶׁש ָ ּלנוּ! ַ ּכ ָ ּבאוּת וְ ַה ָ ּצ ָלה, הוֹ ַׁש ְענָ א ַרבָּ אְ .ירו ָּׁש ַל ִיםַּ ,ת ֲחנַ ת ִ ּכבּ וּי ֵא ׁש:
ָׁשלוֹ ם!
ַה ַּמ ְח ָסנִ ים ּבוֹ ֲעִרים!
ּבוֹ א ּו ַמ ֵהר!
ֲאנִ י ְ ּכ ָבר ׁשוֹ ֵל ַח ַ ּכ ָ ּב ִא ּיוֹ תַ ,רק ַצ ְ ּינ ּו
ְ ּכתֹ ֶבת ְמ ֻד ֶ ּי ֶקת ְ ּב ַב ָּק ָׁשה!
ָמה??? ָּפ ְר ָצה ְׂש ֵר ָפה ְ ּבקוֹ ַמת יֵ ׁש ָׁשם ַמ ְח ָסנִ ים ְמ ֵל ִאים
ַה ַּמ ְח ָסנִ ים ֶׁש ָ ּב ּה נִ ְמ ָצא ַה ַּמ ְח ָסן
ו ְּגדו ִּׁשים ָ ּכל טוּב...
ֶׁשל ַה ֲחנוּת ֶׁש ִ ּלי???
ַה ּיוֹ ם הוֹ ַׁש ְענָ א ַר ָ ּבא! ֲאנִ י רוֹ ֶצה ִל ְׁשק ַֹע ַרק
ישי ֶׁש ִ ּלי ְ ּב ִענְ יְ נֵ י ַה ּיוֹ ם ַה ָּקדוֹ ׁשַ ,א ְך ַה ֵּט ֵלפוֹ ן ָה ִא ִׁ
יתי ְמ ַצ ְל ֵצל ְללֹא ֶה ֶרף ,וְ ָכ ֵעת ַ ּגם ַה ֵּט ֵלפוֹ ן ַה ֵ ּב ִ
'ח ִג ָיגה' .או ַּלי ֶזה ָדּ חוּף ְמאֹד? ִמ ְצ ָט ֵרף ַל ֲ ַא ָּתה ִמ ְת ַ ּכ ֵּון לוֹ ַמר ֶׁש ָהי ּו ָׁשם
ישה ּו ָזקוּק ְל ֶע ְז ָר ִתי? או ַּלי ִמ ֶׁ ַמ ְח ָסנִ ים ְמ ֵל ִאים ָ ּכל טוּב...
ָ ּכ ֵעת ַה ּכֹל עוֹ ֶלה ַ ּב ֶ ּל ָהבוֹ ת...
אוֹ י וַ יּ ָ ...כל ָה ֵאזוֹ ר ָאפוּף ָע ָׁשן ָׁשחֹר
יח ְל ִה ְתמוֹ ֵדד ִעם ֶה ְפ ֵסד ּכֹה ֵא ְ
יך ַא ְצ ִל ַ ָס ִמ ְ
יך...
ּ
ָ ּכ ֵבד?! ָע ַלי ְל ִה ְת ַח ֵזק ֶ ּב ֱאמוּנָ ה ו ִּב ָּטחוֹ ן...
ִל ְכאוֹ ָרהָ ,ה ֵא ׁש ִ ּכ ְ ּל ָתה ֶאת ַה ְ ּסחוֹ ָרה
ַהיְ ָק ָרה ַה ְמ ֻא ְכ ֶסנֶ ת ַ ּב ַּמ ְח ָסן .וְ ֵאין ִלי
יה ִ ּב ּטו ַּח!!!
ָע ֶל ָ
יע ְל ָׁשם ִמ ָ ּיד!
ֲאנִ י ַמ ִ ּג ַ
סיפורים מפירות העשייה של הארגון פרי ההשגחה מבט אל נקודת הפצה של עלוני "השגחה פרטית". השגחה בשטח
מספר הרב א' ש' מבני ברק:
המקום :העיר זכרון יעקב.
בכל שבוע נהגתי להניח את עלוני "השגחה פרטית" בבית הכנסת
נקודת החלוקה :בתי כנסת בעיר.
שבו אני מתפלל .לפני כחצי שנה נסגר בית הכנסת למטרת שיפוצים,
על מורדותיו הדרומיים של הכרמל ,מול נוף הים התיכון הנפרש עד
והמתפללים התפזרו .לא רציתי שהעלונים לא יגיעו ליעדם ,ולכן האופק ,שוכנת זכרון יעקב .זוהי אחת המושבות הוותיקות בארץ
התחלתי להביא אותם לבית כנסת הממוקם בשכונה סמוכה ,שבו לא ישראל .בשנותיה הראשונות לא הייתה המושבה מקום של תורה
הכרתי כמעט איש. ומצוות ,ואף ישיבת "כנסת חזקיהו" שקמה בה נאלצה לעזוב אותה .אך
לפני עשרות שנים הקים בה הרב יונגרמן זצ"ל קהילה של שומרי תורה
באחת השבתות ,אחרי התפילה ניגש אליי יהודי מבוגר והדור פנים, ומצוות ,מתוך דאגה עמוקה שגורלה לא יהיה כגורל הישיבה .בסייעתא
עם עלון בידו .הוא סיפר שהוא קורא אותו מדי שבוע ,והודה לי על כך דשמיא המאמץ הצליח ,והקהילה הולכת ומתחזקת עד היום .ואל בתי
שאני מביא את העלון בקביעות .השיחה התגלגלה ,וגילינו שלשנינו יש הכנסת שלה נכנס מדי שבוע אורח חדש-ישן ,עלון "השגחה פרטית".
במשפחה צעירים בגיל שידוכים. הציבור במושבה מגוון במיוחד .לצד שומרי תורה ומצוות מתפללים
בבתי הכנסת גם יהודים מסורתיים .יש שם יהודים מוותיקי המקום,
הוא סיפר לי על נכדתו ,בחורה מבית של תורה ומידות טובות ,ואני לצד משפחות צעירות שהגיעו לגור שם .ודווקא כאן מתגלה כוחו של
סיפרתי לו על בני .משהו בשיחה הרגיש נכון מהרגע הראשון .ביררנו העלון :הוא מדבר אל כולם בשפה אחת .סיפור השגחה אמיתי ,פשוט
משני הצדדים ,ההורים נפגשו ,וכעבור כמה שבועות שברנו צלחת וכן ,נוגע בלב בלי הבדל רקע או השקפה.
בשמחה גדולה. המפיץ מספר שהערימות שעל הדוכן אינן מחכות זמן רב .כבר בשעות
המוקדמות של ערב שבת הן הולכות ומתמעטות .מתפללים לוקחים
ביום האירוסין עברתי ליד בית הכנסת הישן ,שעדיין היה בשיפוצים, עותק לעצמם ועוד אחד לבן המשפחה או לשכן ,ויש המבקשים מראש
וחשבתי :אילו לא היה נסגר ,לא הייתי עובר לבית כנסת אחר ,לא הייתי לשמור להם עלון ,כדי שלא יחמיצו את הגיליון של השבוע.
פוגש באותו יהודי ,וייתכן שהשידוך הזה לא היה יוצא לפועל. וכך ,במושבה שבה היה נדמה פעם שאין מקום לתורה ,צומחת היום
ההבנה חלחלה עמוק בתוכי .השיפוץ ,שנראה לי כמו הפרעה לשגרה, בסייעתא דשמיא קהילה חיה ,ועלון "השגחה פרטית" הוא חלק מהאור
שלה .הוא מזכיר לכל קורא שגם כשנדמה שהדרך חסומה ,יש מי
היה חלק מתוכנית מדויקת .ההשגחה העליונה הובילה אותי ,יחד עם
שמכוון את הדברים מלמעלה ומשגיח עליו בכל צעד ושעל.
חבילת העלונים ,בדיוק אל המקום שבו חיכה הזיווג של בני.
זו ההזדמנות שלך לעשות שינוי אמיתי!
התחזקתם מהעלון? רוצים לזכות את הקוראים? פתח גם אתה מוקד הפצה באזור שלך ותהיה חלק מזיכוי הרבים.
שלחו למערכת במייל או בפקס ,או השאירו הודעה בקו 02-30-11-300בשלוחה 9/9 הפעולה שלך משנה חיים .התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511-
לעילוי נשמת אלעזר הי"ד בן יעקב ורחל יבלחט"א ת.נ.צ.ב.ה. מפיצים
קח גם אתה שותפות בזיכוי הרבים העולמי,
ותזכה לישועות בכל העניינים! לזכות אליהו בן ר .שיזכה לישועה לה הוא צריך בקרוב ממש אמונה
ויצליח בלימוד התורה לכל יהודי
התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511- להצלחת התורם ומשפחתו בכל הענינים בכל העולם
העלון יוצא לאור גם באידיש ובאנגלית ניו-יורק אילת באר שבע חיפה ת"א ירושלים שעון חורף
4:22 4:26 4:26 4:11 4:20 4:05 כניסת שבת
לקבלת העלון במייל שלחו בקשה
5:21 5:22 5:20 5:17 5:19 5:18 מוצאי שבת
לכתובת B023011300@GMAIL.COM
6:03 5:58 5:57 5:52 5:53 5:57 מוצ"ש ר"ת
לפניות בעניין תוכן העלון :השאירו הודעה במס' 02-3011300שלוחה 9/9 יש לנהוג בו כבוד כדרך שנוהגים בתשמישי מצווה ,דהיינו להכניסו לעטיפה
או שלחו לפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM קודם השלכתו ,כגון בשקית שאינה שקופה .והמחמיר יגנוז.
תכלית העלון היא לקרב את האדם לבורא עולם ,חלילה שהוא יהיה זה שיפריע להתפלל ולשמוע קריאת התורה. 8
