אהל מועד · Ohel Moed — תולדות (2026-11-09)

לעלוב קול לעלוב02-374-30-10 : ערב שב"ק פר' תולדות תשפ"ז /גליון 744
בחו"ל1718-506-9119 : 02-374-30-10
אהל מועד
אמרי קודש מכ"ק אדמו"ר שליט"א [ ]311דברות קודש
משנים עברו [ ]34הגה"צ ר' מנחם מנדל גולד שליט"א אב"ד
לובלין פרשת השבוע [ ]2מדור הניגונים [ ]7הרה"ג ר' נח
גולדברג משב"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א -עובדות וסיפורי
צדיקים מתלמידי הבעש"ט [ ]2שיעורים בספר אור החיים
ואלשיך הקדוש -הרה"ג ר' אלימלך שטמר [ ]2הגה"ח ר' צבי
פוקס -שיעור בספר אור החיים הק' בבית מדרשנו בב"ב
[ ]2הרה"ג ר' יוסף חיים גרינולד -פרשת השבוע [ ]2הרה"ג
ר' יעקב ישראל אייזנבך -שיעור בקיצור שו"ע [ ]2הרה"ג
ר' עמרם בינעט שליט"א -עמוד היומי [ ]2הרה"ג ר' חיים
הירשמן שליט"א -חסידישער ווארט לימי הילולא [ ]2הרה"ג
לדברי תורה וחסידות מרבותינו הקדושים מלעלוב
ר' צבי גלבשטיין -שיעור בספר מסילת ישרים []2
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שיחת קודש
"עיקר האמונה שיידע האדם שאין טבע ואין מקרה בעולם
כלל -אלא הכל הוא בהשגחה פרטית"
שיחת קודש לחבורת צעירי האברכים בירושלים עיה"ק בעניין אמונה בהשגחה פרטית
יום ד' פר' תולדות תשע"ד – עיה"ק ירושלים ת"ו
ידיו אמונה וכו' ,ותרגם אונקלוס והוה הכול הוא בהשגחה פרטית .כאשר יהודי הואיל והתכנסו כאן אברכים צעירים הבונים
ידוהי פרישן בצלו וכו'. זוכה להחדיר זאת בליבו ולחיות תמיד מתוך את ביתם ומתחילים את חייהם כאברכים,
כי ידוע שעמלק הרשע הקר את ישראל הכרה וידיעה זו ,הרי זו ישועה עבורו. מצאתי לנכון לייחד דברינו בעניין שהוא
מאמונתם הגדולה שהיה להם בהשם יסוד החיים והוא האמונה בהשגחת השי"ת
להתפלל ולבקש לזכות לאמונה בפרטות על כל אחד ואחד.
יתברך ,כמו שכתוב מקודם (שמות יד ,לא)
ויאמינו בה' ,ועתה אמרו (שם יז ,ז) היש ה' בספר זרע קודש בפ' (תולדות) עה"כ (בראשית כה, בספרים הקדושים מובא רבות על
בקרבינו ,וזהו (דברים כה ,יח) אשר קרך בדרך. כא) 'ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה הניסיונות שעובר האדם בחייו ,וכמו שכתב
וזה לימד אותם משה רבינו עליו השלום היא' מביא בשם אביו הרה"ק רבי מנחם בספר באר מים חיים בפרשה הקודמת (ריש
לתקן את עצמם על ידי התפילה על מנדל מלינסק ,בביאור הפסוק (תהלים כג ,א) ה' פ' חיי שרה) וז"ל ,מעולם לא ראיתי ולא שמעתי
האמונה בה' ,וזה מה שפירש התרגום על רועי לא אחסר ,שתפילתו של דוד המע"ה שיאמר אחד מישראל שטוב לו בעולם הזה,
ויהי ידיו אמונה ,והוה ידוהי פרישן בצלו, היתה על ענין האמונה ,שאדם הישר וכל אחד יש דבר אחר לפניו ,זה צער גידול
שהיא התפילה על האמונה בה'. מחוייב שיהיה תמיד פחד אלהים לנגד בנים וזה צער פרנסה וזה צער הבריאות,
גם מבואר בספרים שענין עמלק היה 'אשר עיניו לעובדו יתברך ,וצריך תמיד להודות וממש אין רגע בלא פגע ,ועל כולם צער
קרך בדרך' והוא קירור האמונה בהשגחה לה' על הטובות שמטיב עמו בכל שעה ,בכל עבודת בוראו שלא די שאינו עובדו כראוי
פרטית ,וכאמרז"ל בספרי (פרשת תצא) אשר מיני טובות נגליים וטובות נעלמים. כי אם אף ח"ו מנאצו בעבירות רעות קלות
קרך בדרך ,אין קרך אלא נזדמן לך. וכמאמר חז"ל (יומא כב ,ב) כמה לא חלי ולא או חמורות רחמנא ליצלן ,עכ"ל.
שעמלק בקש לקררם מהאמונה ,להביא את מרגיש גברא דמארי סייעיה ,ועל ענין ובמסילת ישרים (פרק א) כותב וז"ל כי מה הם
בנ"י לידי הכחשת האמונה שהכל בהשגחה אמונה זו היה מתפלל דוד המלך ע"ה 'ה' חיי האדם בעולם הזה ,או מי הוא ששמח
פרטית ,ולהחדיר בלבם שהכל בדרך מקרה רועי לא אחסר' שענין זה שה' הוא הרועה ושליו ממש בעולם הזה ,ימי שנותינו בהם
ועראי. אותי מעודי כל היום והוא הולך אתו עמו, שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה
מחשבה זו לא תסור ממנו ותהא לו במוחו ורהבם עמל ואון (תהלים צ ,י) ,בכמה מיני צער
עיקר האמונה – שאין טבע והכול תמיד בכל עת. וחלאים ומכאובים וטרדות ,ואחר כל זאת,
בהשגחה פרטית ועל דרך זה ביאר הזרע קודש הפסוק המוות ,אחד מני אלף לא ימצא שירבה
ועיקר האמונה היא שצריך שידע האדם 'ויעתר יצחק' ומה היתה תפלתו' ,לה' לנוכח העולם לו הנאות ושלוה אמיתית ,וגם הוא,
שאין טבע ואין מקרה בעולם כלל ,רק הכל אשתו' ירמוז לכנסת ישראל ,שהתפלל אילו יגיע למאה שנה כבר עבר ובטל מן
הוא בהשגחה פרטית. שתמיד יהיה ה' נוכח לנגד עיניהם ,שידעו העולם ,ע"כ.
וכמו שכתב הרמב"ן סוף פ' בא (יג ,טז)
שה' אתם עמם תמיד. אמנם כן כל אדם עובר בחייו מצבים ועניינים
שהקב"ה עשה לנו נסים גדולים ,ומן הנסים וענין התפילה על אמונה איתא גם בשם שונים וכדי לעמוד בהם צריך הוא לדעת
הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הבעש"ט (בעש"ט פרשת בשלח) שאמר שלפעמים ולהחדיר בקרבו את העניין הזה הנצרך לכל
הנסתרים שהם יסוד התורה כלה ,והוסיף יקרה לאדם שנבוך מעט בענין אמונת השם אחד שילווהו כל ימי חייו ,והיא האמונה
שם דברים חריפים ,שאין לאדם חלק יתברך ,והעצה לזה היא ,שיבקש רחמים שהנהגת העולם היא בהשגחה פרטית מאתו
בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו מהשם יתברך שיחזק אותו באמונה ,ובזה יתברך ,ואין טבע כלל ,כל דבר קטון כגדול
ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו ביאר הכתוב בפרשת עמלק (שמות יז ,יב) ויהי המתרחש בחיי האדם ,כל מאורע ועניין,
המשך הבא >>
'אהל מועד' – לעלוב | א
והרה"ק מקומארנא בספרו נתיב מצוותיך והנה שמע מינה בזה ב' דברים ,שמע של עולם ,והכל בהשגחה של הקב"ה ,בין
(נתיב היחוד שביל ג) מביא :שפעם אחת נסע מרן מינה שאין מקרה וטבע בעולם כלל וכלל ברבים בין ביחיד.
הקדוש אור ישראל הר"י בעש"ט עם תלמיד והכל בחשבון ובהשגחה מאתו ית' ,ועוד הרי לנו מדבריו שאין שום נקודה ומעשה
אחד במקום שמם שאין שם מים ובכמה שמע מינה ,שכשהאדם שרוי באיזה צער, בעולם שאינה בהשגחה פרטית מאתו ית',
פרסאות לא נמצאו שם מים ,והתלמיד או נצרך לאיזה דבר יש לבקש מהשי"ת ומי שאין לו זאת האמונה ,אין לו חלק
היה צמא למים עד סכנת מות ,ואמר לו: שיושיעו ,וצא וראה מאותה תולעת שהיא בתורת משה רבינו.
רבינו הקדוש צמאתי למאוד ,ולא השיבו, בריה קטנה צעקה לה' והוא הושיע לה ,ומכל
ובספר שומר אמונים (מאמר השגחה פרטית פי"ז)
ואח"כ כשראה התלמיד צרתו שבא לסכנת שכן לבני אדם גם בני איש שתועיל קריאתם
אל' ה' בצר להם וממצוקותיהם יוציאם. הביא עובדא בבוצינא דנהורא עלאה רבינו
מות ,חזר ואמר רבינו צמא אני מאוד ואני
ובאמרי פנחס (שער אמת ואמונה מג ובהג"ה ,ובכמה ספרים
הבעש"ט זי"ע ,שפעם אחת בעת שהיה
בסכנה ,והשיבו :מאמין אתה שברגע שברא
הובא מאמר זה בשם הבעש"ט) שאדם צריך להאמין עם תלמידיו בשדה ,עבר פתאום על רגע
הקב"ה העולם ראה כל זו הצרה שיש לך
שאפילו קש המונח על הארץ הוא בהשגחה רוח חזק ונשרו כמה עלין לארץ ,ואמר
והכין לך מים לשתות ,ולא השיב תיכף עד
פרטית וגזירת השי"ת שגזר להיות מונח להם :בניי ,תדעו שזה הרוח שעבר עכשיו
שנתיישבה דעתו ,ואמר רבינו הקדוש אני
שם ,וגם באיזה אופן תהא מונחת שם עם על רגע היה בשביל תולעת אחת ,שהיתה
מאמין באמת ,והשיבו המתן מעט ,ונסעו
הקצוות לכאן או לכאן. בסוף איזה עלה בראש האילן והיתה החמה
משם דרך מועט וראו שגוי אחד נושא שני
כי הכל בא בחשבון מאתו יתברך ,אכן לא זורחת עליה ביותר והיתה צועקת לה'
כלים עם מים על כתיפו ,וכשבא אצלם נתנו
לו איזה פרוטה ונתן לו לשתות ,ושאל מרן בכל דבר אנו רואים ומבינים חשבונו של בצעקה ,ושלח ה' זה הרוח ונפלו כמה עלין
לגוי מה זה שאתה נושא כאן מים במדבר מקום ,אבל צריך להאמין באמונת אמת לארץ ונפלה גם היא עמהם .ואמר להם
שמם ,ואמר הנכרי :השר שלי נשתגע שה' רועי תמיד בכל עת ובכל זמן ובכל זאת להודיע להם גודל השגחת הבורא
ושלחני אחר מים אל מעיין א' ,ואני נושא מקום. ורחמנותו על כל בריין דעלמא.
זה המים ג' פרסאות ואיני יודע למה ,ואמר
מרן לתלמידו :ראה השגחתו יתברך ,ברא
בשבילך שר להשתגע והמציא לך מים ,וכל
זה צפה השגחתו יתברך ברגע של בריאת
העולם.
ובמאור ושמש (רמזי יום א' של סוכות) הביא ששמע
מהרב הקדוש מנעשחיז זצוק"ל ,שעל ידי
האמונה יוכל האדם להחיות מתים ולהפוך
כסף לזהב ולשנות כל דרכי הטבע .וגם
מי שיש לו אמונה האמיתית אינו מתירא
משום דבר ולא יזיקנו שום דבר ,ע"כ.
ובזה יתבאר המשך הכ' שאמר דוד המלך
ע"ה ,ה' רועי לא אחסר וכו' גם כי אלך בגיא
צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי ,דכיון
שהוא מאמין שה' הוא הרועה אותו ונמצא
אתו ,וא"כ אינו מפחד משום דבר כלל.
אמונה היא המשכה – להמשיך
בכוחה ישועה
והנה אמונה היא המשכה כידוע ,וכמו
שראינו מסיפור הנ"ל מהבעש"ט הק'
שהמתין עד שהתלמיד האמין בהשגחתו
ית' ,ורק אז נתגלה לנגד עיניהם הנכרי עם
המים ,כי האמונה בדבר היא הממשיכה
אותו ,וכל זמן שלא היתה לו אמונת אמת
בדבר הזה לא קרבה ישועתו לבוא.
וכפי גודל אמונתו בהשגחתו ית' כן תרבה
השגחתו ושמירתו בפרטיות עליו ,וכדבריו
הנוראים של הרמב"ם במאמרו (מורה נבוכים
ח"ג פנ"א) בענין ההשגחה ,שכתב :כי כפי
שיעור שכל כל בעל שכל תהיה ההשגחה בו,
והאיש השלם בהשגתו אשר לא יסור שכלו
מהאלוה תמיד תהיה ההשגחה בו תמיד,
והאיש שלם ההשגה אשר תפנה מחשבתו
מהאלוה קצת עתים -תהיה ההשגחה בו
בעת חשבו באלוה לבד ,ותסור ההשגחה
ב | 'אהל מועד' – לעלוב
השרים אל המלך יומת נא את האיש הזה מאי דכתיב (ישעיה כו ,ד) בטחו בה' עדי עד כי ממנו בעת עסקו ,ולא תסור ממנו אז
כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה ביה ה' צור עולמים ,אמר ליה כל התולה כסורה ממי שלא ישכיל כלל ,אבל תמעט
הנשארים בעיר הזאת ואת ידי כל העם בטחונו בהקב"ה הרי לו מחסה בעולם הזה ההשגחה ההיא ,אחר שאין לאיש ההוא
לדבר אליהם כדברים האלה כי האיש הזה ולעולם הבא .והיינו שהבוטח בה' ביודעו השלם בהשגתו ,בעת עסקו ,שכל בפועל,
איננו דרש לשלום לעם הזה כי אם לרעה, שהוא הבורא והמנהיג לכל ,ובכל הקורה ואמנם הוא אז משיג בכח קרוב ,והוא דומה
ויאמר המלך צדקיהו הנה הוא בידכם כי אין אתו בכל דבר ונקודה יודע ומבין שאין זה בעת ההיא לסופר המהיר בשעה שאינו
המלך יוכל אתכם דבר ,ויקחו את ירמיהו מקרה אלא הכל מושגח בדקדוק ובהשגחה כותב .ויהיה מי שלא השכיל האלוה כל
וישלכו אתו אל הבור וכו' ובבור אין מים פרטית מאתו ית'' ,הרי לו מחסה בעולם עיקר כמי שהוא בחושך ולא ראה אור כלל
כי אם טיט ויטבע ירמיהו בטיט ,ויצא עבד הזה ובעולם הבא' ,שהרי על כל הקורות -כמו שבארנו באמרו (שמואל א' ב ,ט) ורשעים
מלך מבית המלך וידבר אל המלך לאמר, אתו הוא מתבונן על מה עשה ה' ככה ,ומזה בחושך ידמו ,ואשר השיג וכונתו כולה על
אדני המלך הרעו האנשים האלה את כל ידע לפשפש במעשיו ולתקנם ,ואז טוב לו מושכלו -כמו שהוא באור השמש הבהיר,
אשר עשו לירמיהו הנביא את אשר השליכו בזה שינצל מכל רע ,וגם טוב לו בעוה"ב. ואשר השיג הוא מתעסק -דומה בעת
אל הבור וכו' ,ויצוה המלך את עבד מלך ואתבונן שאפשר לראות הענין הזה גם עסקו למי שהוא ביום המעונן ,שלא תאיר
הכושי לאמר קח בידך מזה שלשים אנשים בפרשתינו ,בפסוק (כה ,כב) ויתרוצצו הבנים בו השמש מפני העב המבדיל בינה ובינו.
והעלית את ירמיהו הנביא מן הבור בטרם בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך ומפני זה יראה לי כי כל מי שתמצאהו רעה
ימות( ,וביל"ש :ראה כמה קשה מכת הרעב ,ששלשים בני לדרש את ה' ,ובמדרש (בראשית רבה סג ,ו) רבי מרעות העולם ,מן הנביאים או מן החסידים
אדם העלוהו בקושי) ,ויאמר עבד מלך הכושי אל יצחק אמר מלמד שהיתה אמנו רבקה השלמים ,לא מצאהו הרע ההוא רק בעת
ירמיהו שים נא בלואי הסחבות והמלחים מחזרת על פתחיהן של נשים ואומרת להן השכחה ההיא -ולפי אורך השכחה ההיא
תחת אצלות ידיך מתחת לחבלים (וברש"י ,שלא הגיע לכם הצער הזה בימיכם .ובספר באר או פחיתות הענין אשר התעסק בו יהיה
יזיקוך החבלים) ,ויעש ירמיהו כן ,וימשכו את מים חיים (פרק כה) פי' ,ששאלה לנשים אחרות עוצם הרעה.
ירמיהו בחבלים ויעלו אתו מן הבור. אם גם להם הוא כן בימי עיבוריהם ,ובודאי ועם הפנות מחשבת האדם ,והשיגו האלוה
ואיתא במדרש (שמואל ט ,ויל"ש ירמיהו רמז שכו) מן הסתם השיבו ,לא ,כאשר באמת היה ית' בדרכים האמתיים ושמחתו במה שהשיג
שכשבאו להעלותו בחבלים אמר ירמיה, צערה גדול מכל הנשים ,ועל כן אמרה אם -אי אפשר שיקרא אז לאיזה הוא מין ממיני
הלואי והוה לי סולם חד[ ,ולא יהיה לו כן כדבריכם למה זה אנכי ,על מה אנכי הרעות ,כי הוא עם האלוה והאלוה עמו.
צער מהחבלים תחת אצילי ידיו] אמר לו סובלת צער עיבור יותר מכל הנשים ,על כן אבל בהסיר מחשבתו מהאלוה ,אשר הוא
ותלך לדרוש את ה' ,לשאול מה נשתנה היא אז נבדל מהאלוה ,והאלוה נבדל ממנו,
הקב"ה ,סולם אתה מבקש ,אין לזקנתך
מכל הנשים שתסבול צער גדול כזה ,ע"כ. והוא אז מזומן לכל רע שאפשר שימצאהו,
בידי חבל ,מה זקנתך (יהושע ב ,טו) ותורידם
כי הענין המביא ההשגחה ולהמלט מים
בחבל בעד החלון ,אף אתה כן ,וימשכו את והנה יש לדקדק דלכאורה היה לה לרבקה
המקרה הוא השפע ההוא השכלי.
ירמיה בחבלים. אמנו לילך לדרוש ברופאים ,וכמאמר הגמ'
(בבא קמא מו ,ב) דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי ואחשבה דענין זה עצמו כתב גם הרמב"ם
והיינו דרחב היתה זקנתו של ירמיהו ,ומפני
אסיא ,וא"כ מדוע איפה תלך לדרוש את ביד החזקה (הלכות תעניות פ"א הלכה ב-ג) ,שכתב
שהבריחה את כלב ופנחס המרגלים ששלח שם :ודבר זה מדרכי התשובה הוא ,שבזמן
יהושע ,דרך חלון ביתה בקיר שבחומה ע"י ה' .אלא יבואר בכאן דמי שחייו והנהגתו
הם באמונה שהכל בהשגחה ,אזי מבקש הוא שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל
חבל ולא הורידה אותם ע"י סולם ,לפיכך שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב
נענש ירמיהו שהוא מצאצאיה שהעלוהו חשבונות אחרים לדעת מה זה ועל מה זה.
ולכך ראשית דבר הלכה ושאלה לנשים (ירמיהו ה ,כה) עונותיכם הטו וגו' ,וזה הוא
מהבור ע"י חבל ולא ע"י סולם. שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם ,אבל
אחרות כדי לברר ולעמוד על צער זה
ולכאורה הדבר מבהיל על הרעיון ,ירמיה אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר
האם זה צער הרגיל בכל יולדת ,אזי ניחא,
הנביא שהיה שרוי במצב של סכנת מות זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה
וגם היא נכנסה בפתקא של חוה דכתיב
בבור טיט ,ובאים להוציאו ולהצילו משם נקרית והיינו שהיא בדרך הטבע ומקרה,
בה (בראשית ג ,טז) בעצב תלדי בנים ,אבל אם
כמעט בלי צער ,והיה לו לפזז ולכרכר הרי זו דרך אכזריות ,והטעם הוא ,מפני
צערה הוא יותר מהרגיל בכל הנשים ,אזי
בשמחה רבה ,ומה פשר בקשתו הלואי יש בזה איזה תביעה ממנה והקב"ה דורש שהיא מונעת מהם מלפשפש במעשיהם
והיה לי סולם ,כדי שתהא הצלתו באופן ומבקש ממנה משהו ,ולכך ותלך לדרוש וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים,
נוח יותר. את' ה' ,שהלכה לבימ"ד של שם כאומרז"ל ועל ידי זה תוסיף הצרה צרות אחרות,
אך הוא אשר דברנו שהאדם היודע וחי (בראשית רבה סג ,ו) ,כדי לעמוד על הדבר ,לדעת הוא שכתוב בתורה (ויקרא כו ,כח) והלכתם עמי
באמונת איתן ורואה בחוש שכל מאורעותיו מה זה ועל מה זה הגיע לה הצער הזה ,כדי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי ,כלומר
וקורת חייו הם בהשגחה פרטית ,אזי כל להתודע ולהגלות לה מה ה' שואל מאתה. כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו ,אם
פרט ופרט אינו במקרה אלא בהשגחה תאמרו שהוא קרי – מקרה ,אזי 'והלכתי
וחשבון ,וכיון שלא הביאו לו סולם מבית עמכם בחמת קרי' שאוסיף לכם חמת אותו
המלך להעלותו ולהצילו מבור שחת ,רק הלואי והיה לי סולם קרי.
הביאו תחתיו חבלים ובלויי סחבות ,אזי ויתר על כן אנו רואים ענין נפלא אצל הרי לנו מדבריו דשומה על האדם לדעת
אין זה מקרה ,ויש דברים בגו ,כי הרי לא ירמיה הנביא כשהתנבא על ירושלים בימי ולהבין שהכל בחשבון ואין זה מקרה אלא
יבצר ממנו יתברך לגלגל הצלתו על ידי צדקיהו המלך (ירמיה לח א-יב) כה אמר ה' בהשגחה פרטית ,וכשהאדם מגיע לזאת
סולם ,ומשנמנעת הצלתו בסולם ,היה שואל הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר הידיעה בזמן אזי לבבו יבין ושב אל ה' ,ואז
ומבקש לדעת מה זה ועל מה זה הגיע לו והיצא אל הכשדים יחיה והיתה לו נפשו תסור ממנו הרעה.
ככה ,ועל זה השיבו הקב"ה שאכן הכל לשלל וחי ,כה אמר ה' הנתן תנתן העיר ועפי"ז נוכל לבאר הגמרא מנחות (כט ,ב)
בחשבון ,מדה כנגד מדה. הזאת ביד חיל מלך בבל ולכדה ,ויאמרו דבעא מיניה רבי יהודה נשיאה מר' אמי,
'אהל מועד' – לעלוב | ג
גם מה ששומע ורואה אצל אחרים מהזמנים לעולם ,בשעת חושך ואפילה זו, לא לתלות במקרה הזמן
– בהשגחה פרטית עבורו מה ההבדל יש ליוסף אם יריח ריח עטרן
ונפט או ריח בשמים ,וכי ריח טוב של והנה עד כמה השגחתו ית' בפרטיות,
והנה לא זו בלבד המוצאות אותו והקורה ראיתי להמגיד מדובנא (משלי יעקב פרשת עקב)
בשמים באותה שעה מרה יוכל להועיל
אתו ,אלא גם כל מה ששומע ורואה אצל לו משהו ,או יוכל להסב לו קורת רוח, עה"כ (דברים ח ,ב-ה) וזכרת את כל הדרך וכו'
אחרים גם הם אינם מקרה וארעי אלא אתמהה. שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה
בהשגחה פרטית זומנו המה לו ,וכידוע אך כשנתבונן בדבר נראה שדבר גדול זה ארבעים שנה ,וידעת עם לבבך כי כאשר
מעשה שהיה אצל הבעש"ט הק' (שפתי צדיקים ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך .דהנה
היה בו בריח בשמים זה ,למען ידע יוסף
וירא ,תורי זהב פינחס ,ויעוי' רב ייבי תהלים כב) שפעם שכל קורותיו לטב ולמוטב כולם בהשגחה בילקוט על מאמר זה מביא הגמרא (ברכות
אחת ראה לאחד שחילל שבת ,פשפש ומצא פרטית הם ,וזה בראותו השינוי שבמשאם ה ,א) אם רואה אדם שיסורין באים עליו
בעצמו שעשה מעין זה ,ששימש עם צורבא שלא היה כלול בהם עטרן ונפט אלא יפשפש במעשיו .והכוונה בזה הוא להעיר
מרבנן טרם שלמד ממנו דברי תורה ,והיינו בשמים המפיצים ריח טוב ,ידע והבין שכל אותנו להתבונן בכל גלגולי ההזדמנות
חילול שבת ,כי תלמיד חכם בבחי' שבת מאורעותיו הנוראים שאפפוהו עתה כולם אשר אל האדם שלא לתלות אותם במקרה
(זוה"ק ח"ג כט ,א) ,ועל דרך זה בכל העבירות, הם בהשגחה במדה וחשבון ,והצער של הזמן ,כי אם ישכיל לדעת כי הכל בא אליו
כל מה שרואה ושומע על אחרים על כרחך ריח רע לא נגזר עליו ולכך לא הגיעו. בהשגחה נפלאה מאת המשגיח העליון
הוא שיש בידו גם כן שמץ מה מדוגמת וריח בשמים זה היה מאתו ית' ,והיה בו ברוך הוא.
אותה העבירה ,והראוהו מן השמים בכדי תועלת רבה וחיזוק גדול ליוסף הצדיק, ולזה הקדים הכתוב ואמר וזכרת את כל
שיפשפש במעשיו ויתקנם ,וכן פירש שה' אתו גם בשעת חושך ואפילה זו בשעה הדרך וכו' ,להשמיענו כי לא רק זאת
המהרש"א. שכל עולמו חרב עליו בשעה אחת ובפתע בהקרה מקרה גדולה אל האדם שלא הורגל
ובדגל מחנה אפרים בפר' (תולדות) עה"כ פתאום ,ובו בזמן שהיה עלול להסתכן לראותו מחויב להאמין כי בא בהשגחה,
(בראשית כז ,ו) ורבקה אמרה אל יעקב בנה ולהגיע לידי יאוש ח"ו ,לכאורה הקב"ה כי אם גם דברים אשר מורגל בהם כמו
לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו מעלים עיניו ממנו לגמרי ,והרי הוא בליות בגדים והפסדם על ידי רוב הלבישה
אחיך לאמר .והק' דהאי לאמר מיותר הוא, אבוד ונשכח ח"ו ,בשעה קשה זו נרמז לו והשימוש בהם ,גם זה אינו מדרך הטבע
שהרי אינו לאמר לזולתו ,וביאר ,שבעיני מן השמים שאין הדבר כן ,וה' עמו ,והוא ומקרי הזמן ,אלא הוא בהשגחה פרטית
רבקה אמנו ע"ה היה סובב כל ציר חייה תחת השגחתו המלאה ,ואין לאבד את ובגזרתו ית' ,בסבת רוע מעשי האדם ,והעד
בהשגחה פרטית ,והנה יצחק אמר דיבור זה בטחונו בהשי"ת ,הקב"ה מזמין לו ריח על כך וזכרת את כל הדרך וכו' שמלתך
אל עשו בהסתרה ,ועם כל זה שמעה זאת טוב שלא כדרך הטבע ,להורות לו שאינו לא בלתה מעליך וכו' ,שבמשך כל הילוכך
רבקה ,והבינה מזה שמפני מה עשה ה' ככה, 'אבוד' ו'נשכח' ח"ו אלא אדרבה הקב"ה במדבר שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך
כדי לאמר ליעקב ויקבל הוא את הברכות, מוליכו יד ביד ,והוא יורד עמו מצרימה, לא בצקה זה ארבעים שנה ,א"כ הלא ראינו
וזהו ותאמר רבקה הנה שמעתי את אביך ריח בשמים זה הוא קרן אורה בחשך שבו בעינינו כי יש ויש ביד אלקינו להנהיג את
מדבר ,היינו ממה ששמעתי מה שהיה הוא נתון ,ועל ידו נפתח ליוסף פתח תקוה עולמו בלי הפסד וקלקול מאומה מכל
מדבר בסתר ,על כרחך הוא לאמר ,היינו לחזור ולהתרומם משפל מצבו ,כי היה ה' וכל ,ולכן 'וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר
שמה' היתה זאת ,כדי לאמר לך שתקבל מבטחו ,וכמאה"כ (תהילים כג ,ד) גם כי אלך איש את בנו ה' אלקיך מיסרך' ,ובהגיע
הברכות ,ולכך לא אמרה לו שנזדמן לי בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי, אלינו איזה הפסד נדע ונאמין כי אינו
שעברתי באותו זמן ושמעתי ,אלא שמעתי שכיון שאני רואה שבכל מצב אתה עמדי, מקרה וטבע ,אלא הכל דרך מוסר בחשבון
במכוון ובהשגחה פרטית ,ע"כ. והכל מאתו ית' בהשגחה פרטית ,שוב לא ובהשגחה נפלאה.
ובספר אור המאיר (פרשת נשא) כתב דהכלל אירא רע מכל דבר שבעולם. וכעין זה הביאו בעלי המוסר בענין מה
בכל דבר הנראה לאדם המשכיל ,צריך ובתולדות יעקב יוסף (פרשת וישלח אות ט) הביא שמצינו בענין יוסף הצדיק כשהורד
לחבר לבחינת עצמו ,לדעת ולהשכיל בשם הבעש"ט הק' ,אהא דאמרו בגמ' (ערכין מצרימה (בראשית לז ,כה) והנה אורחת
לאיזה כיון נזדמן לו לראות ולשמוע ככה, טז ,ב) דמי שעברו עליו ארבעים יום בלא ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נושאים
מסתמא הבורא ברוך הוא יודע לתקן ענינו יסורין קיבל עולמו וכו' ,ומקשי' התם היכי נכאות צרי ולט הולכים להוריד מצרימה,
יותר ממנו ,ולכוונה זאת מראה ונדמה אליו דמי יסורין ,אפילו הושיט ידו לכיס ליטול ואמרו חז"ל (ב"ר פד ,יז) והלא אין דרכן של
יתברך בהתלבשות כזה ,בכדי להעלות אל שלש ועלו בידו שתים וכו' ,ע"כ .והקשה ישמעאלים להיות טעונים אלא עורות
השורש ובזה תולה גם כן תיקון נפשו ,ולכן הא אין יסורין בלא עון (שבת נה ,א) ,וכי סלקא ועטרן ,אלא ראה מה זימן הקב"ה לאותו
נזדמן לו דייקא עובדא כזה והסתכלות דעתך שזה נחשב לכפרת עון .וביאר כי צדיק באותה שעה שקים מלאים בשמים
או השמעות אזניו ולא לזולתו ,כי הכל צדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב ,ד) ,כי המאמין כדי שתהא הרוח מנשבת בהם מפני ריחן
בהשגחה פרטיות מאתו יתברך ,ואליו נוגע בהשגחה פרטית של הש"י ,ויודע בו כי כל של ערביים.
כזה דייקא לצורך תיקונו. מאורעות של האדם הוא ממנו יתברך ,הן ולכאורה אין הדברים מובנים ,בשעה קשה
וידוע מהרה"ק מהר"א מבעלזא שלא יכל דבר קטן או גדול ,הכל הוא בדין אדנ"י דינא זו שיוסף הורד מצרימה ,בשעת נפילתו
לשמוע שום רע על יהודי ,וכל שמועה דמלכות שמיא ,והוא לסיבת חטאו ,ומיד מאגרא רמא ,בן זקונים של יעקב אבינו
שאינה טובה על בר ישראל היה ממתיקה נתחרט ומלא חרדה ופחד ה' ,מיד מוחלין המוסר לו כל מה שלמד משם ועבר ,לבירא
מיד ומהפך בזכותו ,ואמר כ"ק זק' הברכת לו ,מאחר שהוא מאמין וחוזר בו ומדבק עמיקתא ,להיות נמכר לעבר למצרים,
משה שאכן הבעלזער רב לא היה בטלן, מחשבתו בו יתברך ,לכך גם המושיט ידו מקום מ"ט שערי טומאה ,ארץ סגורה
אלא שברוב עבודה נתעלה לדרגה זו שלא וכו' .אחר שהוא מאמין שזה לסיבת חטאו ומסוגרת אשר אין עבד יכול לברוח משם,
ראה שום רע על יהודי. ומתחרט נחשב לכפרת עון ,ע"כ. ולא נראה לו שיוכל להשתחרר בשום זמן
>>> צו השעה <<< הפעם יותר מתמיד שותפים לאהל מועד וזוכים!
ד | 'אהל מועד' – לעלוב
הימים באמונת איתן בהשגחה פרטית ,היא האמונה בהשגחה פרטית ,להאמין ולבטוח ולפי דברינו מובן הוא שאכן הרה"ק
להתאחד יחדיו איש עם רעהו ,וכשאז נברו בה' שכל מאורעותיו וכל מוצאיו ומובאיו מבעלזא ברוב קדושתו וטהרתו בלא סיג
יראי ה' איש רעהו אזי יכירו ידעו שהכל הם בחשבון ובהשגחה עליונה בכל פרט, ופגם כל שהוא ,לא היה שייך שיראה או
מאתו ית'. וידיעה זו היא תהיה לו לישועה בכל עת ישמע איזה דבר שאינו טוב על יהודי ,ולכן
ואמונה כל זאת וקיים עלינו סגולת וזמן ,והבוטח בה' חסד יסובבנו. היה רואה בהם אך טוב ומלמד זכות על
הצדיקים ועצתם אמונה בעת הזאת של ונזכיר בזה דוגמא אחת ושלא נדע מזה, כולם.
אחרית הימים ,לחגור עוז ולהתאחד יחדיו הנה לפעמים כשאחד מהצאצאים אינו
בחבר מרעים כאיש אחד ולדובב שפתי חש בטוב ונצרך להתלוות ולילך עמו הבוטח בה' חסד יסובבנו – כיון
ישנים הקדושים אשר בארץ המה להעלות לרופא ,וכאשר מגיעים לשם רואה והנה שבוטח יסורו ממנו כל הקטרוגים
זכרון מעשיהם של צדיקים ודברי תורתם, כבר הקדימוהו רבים הממתינים כבר
והיא העצה לחיזוק האומנה ואז טוב לכם בבית הרופא ,והזמן מתארך כשעה ומחצה העולה לנו בזה שהשגחתו ית' היא על כל
כל הימים. ויותר ,לא יעלה על דעתו שמקרה הוא הברואים ובכל פרט ופרט מהם ,ושומה על
ותקצר רוחו ,אלא יאמין שהכל בחשבון האדם לידע ולהאמין באמונת אומן שהכל
והיה מרגלא בפומיה דכ"ק מרן אאמו"ר בהשגחה ואין שום מקרה בעולם כלל וכלל,
זצ"ל ששמע מהרה"ח ר' יוס'ל טורנער ובהשגחה פרטית מאתו ית' נגזר עליו הן
הביקור בבית הרופא והעיכוב שם וכו', וכדברי הרמב"ם הנזכר.
ז"ל ,בשם אחד הצדיקים דע"י שמדברים
מהצדיקים ממשיכים ישועה ,והרמז בכ' וכשיחשוב כן אזי חסד יסובבנו ,וכמו"כ וכאשר ישים הדברים על לבו ויהא מאמין
(שמואל ב' כב ,נא) מגדיל ישועות מלכו ועשה בכל דבר ודבר הקורה איתו ,ידע אמנה ובוטח בה' ,אזי ישגיח השי"ת עליו הלאה
חסד למשיחו ,וע"ד אומרז"ל (גיטין סב ,א) מאן שהכל בהשגחה ,והבוטח בה' ישוגב. בהשגחה יתירה וטוב לו ,וכדאיתא במדרש
מלכי רבנן ,וזה מגדיל ישועות מלכו ,שעל איכה (פרשה ד ,כג) עה"כ (תהלים לב ,י) רבים
מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו,
ידי שמשוחח מהצדיקים השי"ת עושה חסד כוח האחדות וההתאספות בצוותא אפילו רשע וחוזר בו הקב"ה מקבלו,
וממשיך ישועה למשיחו ,אל תקרי למׁשיחו להתחזק באמונה
אלא למׂשיחו -למספר ומשיח מהצדיקים. שנאמר והבוטח בה' חסד יסובבנו .והיינו
והנה איתא בשם הריזינער דבעקבתא כיון שהוא בוטח בה' יסורו מעליו כל
והרה"ק השר שלום מבעלזא ביאר והטעים דמשיחא יהא נסיון וקושי גדול בענין הקטרוגים ויהפכו עליו לחסד.
ענין זה שעל ידי שינון דברי תורתם האמונה ,והעצה היעוצה לזה היא
ומעשיהם של הצדיקים ממשיכים ישועות, ואיתא (תולדות י"י משפטים והובא בס') בשם הבעש"ט
שיתאספו יחדיו באחדות ולדבר מדברי הק' שכשרוצה השי"ת ליפרע ולענוש למי
דהנה על ידי שמשוחחים בני ישראל הצדיקים ודברי תוכחה ומוסר ,ובזה ינצלו
מהצדיקים מתעוררים ומתלהבים הם שהוא ראוי לעונש אזי נוטלין ממנו מדריגת
מנסיון האמונה ויתחזקו באמונת איתן. הבטחון והאמונה ,ע"כ .והוא כמבואר
לעבודתו ית' ,ועי"ז מתעלים הצדיקים
בעוה"ב ממדרגה למדרגה ,והנה ממדת ובזה ביאר הכ' (בראשית מט ,א) ויקרא יעקב אל לעיל ,דגם הרשע אם יהא לו בטחון
הצדיקים להכיר טובה למטיביהם ,ואין בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר בהשי"ת אין יכולים לענוש אותו ,והבוטח
הם נשארים חייבים לכל המטיב להם, יקרא אתכם באחרית הימים ,שהודיעם בה' חסד יסובבנו.
ומשפיעים וגומלים טוב וחסד למי שהביא בזה שהאסיפה יחדיו באגודה אחת ובשינון ובספר ביכורי אבי"ב (ריש פרשת ויצא) הביא
וגרם להם לעילוי נשמתם למעלה. דיבורם ומעשיהם של הצדיקים ,הם יצילום דברי המדרש (ב"ר סז ,א) על הכתוב (בראשית כז,
מ'אשר יקרה אתכם באחרית הימים' - לג) ויחרד יצחק חרדה גדולה ,הה"ד (משלי כט,
ולכן כשמתאספים יחדיו בעתים מזומנות מנסיון קירור האמונה שיהא בעקבתא
ומזכירים מעשיהם של צדיקים או הוגים כה) חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בד' ישוגב,
דמשיחא באחרית הימים .וזה ענין ויאמינו בדין היה לקללה אלא ובוטח בד' ישוגב,
בדברות קדשם המלהיבים ומתעוררים, בה' ובמשה עבדו.
כגון בספר התולדות ,או באר מים חיים נתן בלבו וברכו ,ע"כ .ומבאר ,דהנה אחר
ומאור ושמש וכדו' ,אזי מתעלים הצדיקים והנה אין לנו מושג בדב"ק אך מאמינים שחרד יצחק חרדה גדולה עלמה מקום מצא
וכין שהם מתעלים אינם נותרים חייבים אנו בדברי הצדיקים ,וכיון שיצאו מפ"ק לומר גם ברוך יהיה ,אלא שמחמת בטחון
למטיביהם ,וגומלים להם טוב וחסד, אלו הדברים ,אזי צריך להאמין שבעקבתא הגדול שהיה לו ליעקב להש"י היה ניצול,
וכבר יש לנו איזה זכות וריווח בגין אותה דמשיחא זו היא העצה היעוצה לנו כי באמת יצחק הי' דין ולא הי' יכול לסבול
ההתאספות. ההתאספות בחבורה יחדיו ולשיח בדברי שום עבירה קלה ורמאות שהי' משליך פחד
הצדיקים ומעשיהם .אי לכך יש להתכנס על עולם ,רק יעקב הלך בבטחון בהשי"ת,
וכל הבא ומשתתף באסיפה וחבורה זו מעת לעת ומפקידה לפקידה ולישב ועל ידי זה הציל השי"ת אותו שלא כעס
בכל מצב שהוא מוסיף עוז ותעצומות כאיש אחד בחבורה אחת ולחזור על דברי יצחק אבינו עליו כלל ,ואמר גם ברוך יהיה,
לישיבת מרעים זו וזכותו רב ,ואיש את הצדיקים ולשיח בדברי התעוררות ,והיא ובזה יבואר המדרש הה"ד חרדת אדם יתן
רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק חזק ונתחזק תהא לנו לישועה בחיזוק האמונה בעקבתא מוקש ,דאכן האמת יצחק בחרדתו הגדולה
יחדיו לעבודתו ית' .ויש לדעת ולהאמין דמשיחא ,ויאמינו בה' ובמשה עבדו. הטיל חיתתו על הכל ,אבל ובוטח בד'
בזה שעצם ביאתו של כל אחד להתאספות ישוגב ,שיעקב מפני שהיה בוטח בה' ניצול
והישיבה יחדיו תועלתה מרובה ,הן לו ומצאתי רמז לדבר ,הנה בסוף מלאכי
מדבר שם מענין עקבתא דמשיחא ,ומזכיר ממנה ,ולא עוד אלא גם נתן בלבו לברכו,
ולכל החבורה יחדיו בכלל ופרט ,וזה ואמר גם ברוך יהיה.
מביא וגורם לחיזוק האמונה והבטחון ,וע"י שם חסרון האמונה שאמרו (ב ,יז) איה אלהי
שיגיע להם התחזקות במדת הבטחון אזי המשפט ,גם בחנו אלהים וימלטו (שם ג, העולה מדברינו מה שצריך ללוות אותנו
יזכו לחסדי ה' ,והבוטח ב' חסד יסובבנו. טו יעוי"ש) ולהלן הוא אומר (ג ,טז) אז נדברו כל ימי חיינו ,בכל קורותיו של האדם לטב
יראי ה' איש אל רעהו וכו' ,והיינו שהעצה ולמוטב וכדברי הבאמ"ח שאין ניצול מהם,
(יישר כוח להרה"ח המפואר ר' מרדכי גלבשטיין שליט"א
היעוצה לנסיון זה של חסרון האמונה וכיון שכן העצה היעוצה והנצרכת לכל
שהמציא לידינו שיחת קודש זו ותשוחח"ל)
בזמן עקבתא דמשיחא ,ולהתחזק באחרית אחד ואחד מאתנו בתחילת בנין ביתו ,היא
'אהל מועד' – לעלוב | ה
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א אמרי קודש
והנראה לתרץ עוד עפ"י מעשה שהיה אצל ולהבין עומק החילוק בין המתפלל עבור שוה"ט ליל שבת קודש פר'
הרה"ק רבי מנחם מנדל מקאצק זי"ע שפעם עצמו לתפילתו על אחרים ,י"ל בהקדם מה תולדות בית שמש ,תשפ"ג
בא אליו אברך מופלג בתורה ויראת שמים שכתב ה'בניין אריאל' בפרשתן שמביא לשון
מחסידי קוצק שהיה דר בק"ק הורובישוב, רש"י הנ"ל 'לו ולא לה ,שאין דומה תפלות ויעתר יצחק לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר
ותיכף בהיכנסו אל הרה"ק שאלו 'מה צדיק בן רשע לתפלת צדיק בן צדיק ,לפיכך לו ה' ותהר רבקה אשתו (כה ,כא) .ופירש"י על
לו ולא לה' ,ומבאר העניין וז"ל' ,ביאור פי דברי הגמ' ביבמות (סד ).ויעתר לו -לו
נתחדש עמך בעירך' ,וסיפר האברך שהגיע
הדבר הזה ואריכות הלשון י"ל ע"פ מה ולא לה ,שאין דומה תפילת צדיק בן צדיק
לעירו איזה צדיק וגרם לו בושת פנים גדולה,
שאמרו רז"ל 'כל התולה בזכות עצמו תולין לתפילת צדיק בן רשע ,לפיכך לו ולא לה,
וכאשר דרש ממנו למה הכלימו ובייש פניו עכ"ל.
לו בזכות אחרים וכו'' ,הרי שצדיק בן צדיק
נענה 'הנני עושה תשובה ומתחרט על כך'.
נענה ממה נפשך ,אם תפלתו על זכותו נענה והנה ב'טור' (או"ח סי' נ"ג ,סעיף ו' ,הלכות ברכות
אמר לו האברך 'וכי תשובה כזו בדיבור בזכות אביו ,ואם מתפלל בזכות אביו נענה השחר) הביא בשם אביו הרא"ש זצ"ל שכתב
אחד וברגע אחד כבר מועילה לתקן עוון בזכותו. בתשובה וז"ל ,מה שכתבת שנהגו באלו
הלבנת פנים שעליו נאמר 'המלבין פני משא"כ צדיק בן רשע ממ"נ אינו נענה ,על המקומות למנות בזויי המשפחות לשליח
חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא'', זכות אביו אינו יכול להתפלל ,וכיצד נענה צבור ,ויש בדבר הזה בזוי מצוה ,כאילו
והשיב לו אותו צדיק כי גמרא מפורשת היא אם עושה תפלתו על זכות עצמו ,אם לא אינו כדאי למיוחסין שבישראל אלא כשאר
שתשובה כזו מועילה והזכיר את הגמ' הנ"ל שתולה תפלתו על זכות אחרים ,הרי שאינו אומניות בעלמא ,וחלילה להיות מלאכת
דהמקדש אישה על מנת שאני צדיק ,אפילו דומה תפלת צדיק וכו' .וזהו 'לפיכך לו ולא השם אומנות ,אלא עטרה לראש.
רשע גמור ,מקודשת ,שמא הרהר תשובה לה' ,לפי שהוא היתה תפלתו שגורה בפיו גם אני נתרעמתי מיום בואי הנה על חזני
בדעתו ,הרי דמהני תשובה אפי' בהרהור בכל עת ,על זכותו או על זכות אביו ,מה הארץ הזאת ,אבל לא נתרעמתי על שלך ,כי
אחד. שאין כל הדרכים האלו בה וק"ל ,עכ"ל. תלית הדבר ביחס משפחה ואינו כן בעיני
המקום ,אם הוא מיוחס ורשע מה תועלת
נענה הרה"ק מקאצק ואמר לו ,וכי לא ולפי"ז נראה לבאר מה שכתב המהרש"ל לפני המקום ביחס שלו ,ואם הוא ממשפחה
בתשובתו דכאשר מתפלל בשביל הציבור
היה בידך לדחות ראייתו ,הרי שם בגמרא בזויה וצדיק ,טוב לקרב מזרע רחוקים,
אז תפילת צדיק בן רשע חשיבא יותר,
במסכת קידושין מיירי בחתן דמוחלין לו כל שנאמר (ישעיה נז ,יט) שלום שלום לרחוק
והעניין הוא כי כשמתפלל בשביל הציבור
עוונותיו ,ועל כן מועיל לו הרהור תשובה ולקרוב ,עכ"ל.
יכול לתלות בזכות אחרים ואז שייך גם אצלו
בצירוף המחילת עוונות ,אבל לסתם אדם ה'ממה נפשך' שכתב ה'בניין אריאל' ,שאם והט"ז בסימן זה הביא את דברי המהרש"ל
לא סגי בתשובה כזאת ,וצריך לעשות מתפלל מכוח זכותו נענה בזכות הציבור, (בהגהות הטור) שמסיים וז"ל ,מכל מקום אם
תשובה כהלכה כדי שיכופר לו. ואם מבקש מכוח זכותם נענה בזכותו, שניהם שוים בודאי מיוחס קודם לשאינו
ואדרבה יש לו בנוסף גם את המעלה שהניח מיוחס ,כי אינו דומה תפלת צדיק בן צדיק
וכן הביא ה'כלי חמדה' (פר' ראה) וז"ל ,שמעתי כו' עכ"ל.
דרכי אבותיו והתקרב לעבודתו ית'.
אומרים בשם מרנא הגאון הקדוש מקאצק אמנם הט"ז עצמו מדייק אחרת מדברי
זצלה"ה ,שאמר ג"כ שהדין ברור כמו שכתב וזהו שכתב הטור בשם אביו הרא"ש הרא"ש וז"ל ,ולענ"ד נראה מדכתב הרא"ש
בעל עטרת זקנים ז"ל דכל זמן דלא נתכפר דכאשר מבקשים לשלוח שליח ציבור ,היינו 'טוב לקרב מזרע רחוקים' שמע מינה שיש
לו החטא אינו יוצא מגדר רשע ,והא דמקדש שיתפלל על אחרים דייקא ,אז יש מעלה כאן עוד אחר מזרע שאינם רחוקים ,דלשון
על מנת שאני צדיק -שאני ,כיון דאמרינן לשלוח צדיק שאינו מיוחס כי יש בו ב' 'טוב לקרב' משמע שיש ברירה ,ואפילו הכי
בגמ' דשלושה מוחלין להם כל עוונותיהם המעלות האמורות ,ודו"ק. טוב לקרב זה שהוא אינו מיוחס כדי לקרבו
וחדא מנייהו חתן אם כן במקדש על מנת לאותו זרע לשכינה ,דרחמנא ליבא בעי,
שאני צדיק שפיר אמרינן דמקודשת שמא ותהיה תפלתו נשמעת יותר מצדיק בן צדיק
הרהר תשובה בליבו ואין לומר הא לא ויקח את מחלת בת ישמעאל וגו' (כח ,ט). וזה נלמד מפסוק 'לרחוק ולקרוב' כן נראה
נתכפר ,זה אינו דא"נ דמקודשת הרי מוחלין בירושלמי (ביכורים פ"ג ,ה"ג) למדו מפסוק זה לי ,עכ"ל ,והעולה מדבריו שלפי הרא"ש
לו כל עוונותיו וכיון שהרהר תשובה ונתכפר שחתן מוחלין לו כל עוונותיו וז"ל ,תני חתן, לעולם יש לקרב יותר את זה שאינו מיוחס.
חכם ,נשיא ,גדולה ,מכפרת כו' ,חתן (שנאמר)
לו ג"כ הרי הוא באמת צדיק גמור ,ובאין ולכאורה קשה דהא בגמ' יבמות הנ"ל
כאחת ,כיון דאם הקידושין מהני נתכפר לו 'וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת
מבואר להדיא שתפילת צדיק בן צדיק
ישמעאל' ,וכי מחלת שמה והלא בשמת
עוונותיו ג"כ והוא דבר חכמה ,עכ"ל. נשמעת טפי מתפילת צדיק בן רשע
שמה אלא שנמחלו לו כל עונותיו ,ע"כ.
דמשו"ה נעתר הקב"ה לתפילת יצחק
ובזה תיושב שפיר קושיית ה'לחם משנה' והנה איתא בגמ' קידושין (מט' ):המקדש דווקא ,והמהרש"ל (שו"ת ,סימן כ') כבר עמד על
דאכן הבדל גדול יש בין המקדש על מנת אישה על מנת שאני צדיק ,אפילו רשע גמור, זה וכתב ליישב דברי הרא"ש דכל מעלת
שהוא צדיק לעדים פסולים ,דדווקא חתן מקודשת ,שמא הרהר תשובה בדעתו' ,וכן תפילת צדיק בן צדיק הוא כשמתפלל עבור
הזוכה ממילא למחילת עוונות מן השמים נפסק ברמב"ם (פ"ח מהלכות אישות ה"ה) והקשה עצמו ,שאז זכות אבותיו מסייעתו להיוושע,
די לו בזה שיהרהר בתשובה כדי להיחשב שם ב'לחם משנה' וז"ל ,ואם תאמר המקדש אבל כשמתפלל עבור אחרים אז אין הבדל
צדיק וכנ"ל ,משא"כ עדים פסולים דלא בפסולי עדות אמאי אינה מקודשת ,ניחוש ואדרבה חשובה לפני המקום תפילת צדיק
שייך בהם עניין זה ,לא יועיל להם להרהר שמא הרהרו תשובה בליבן' ,ועיי"ש מה בן רשע שמניח מעשה אבותיו והולך בדרכי
בתשובה רגעא חדא כדי לחזור לכשרות. שתירץ. השי"ת ,עכת"ד.
ו | 'אהל מועד' – לעלוב
איש אלוקי+ם קד�וש
הרב שמעון טיקוצקי
סיפור�ים מ�ופל�אים וועב�דות יקר�ות על כ"ק מ�רן אד�מו"ר זי"ע מ�פה�ם ומ�רש�ימ�ות�יה�ם ש�ל ב�על�י ה�מעש�ה
וסבר פניו היה משתנה לרגעא חדא ,והיה מנשק הרבי זי"ע בטוב ליבו העניק לי מיד את הסכום הכתובת הנכונה
את המזוזה ,ורק לאחר מכן היה ממשיך בדרכו. הדרוש לי בתורת הלוואה.
וכך היה כל פעם מחדש .כל מעבר בפתח הדלת כתב לנו הרה"ח המפואר ר' מרדכי לוסטיגמאן
בהגיע זמן הפירעון ניגשתי אל הרבי עם הכסף, שליט"א מחשובי אנ"ש בבארא פארק :היה זה
היה אצלו עבודה שלימה של הכנעה לפני אך הרבי סירב לקחת את הכסף בכל תוקף.
הקב"ה ,של קבלת עול מלכותו יתברך בכוונה עוד בחיי חיותו של רביה"ק ה'ברכת משה'
באותו רגע הבריק במוחי רעיון כיצד לגרום לרבי זי"ע ,כאשר זכינו שבנו הרבי זי"ע שכן בתוכנו
ובייחוד. כן לקבל את הכסף" .אני יודע למה הרבי לא
לימים למדתי את דברי הטור (יו"ד סימן רפה ,סעיף א') והתגורר ב'בארא פארק'.
רוצה לקחת את הכסף" אמרתי כנעלב" ,כי הרבי באחד הימים קיבלתי טלפון מהרבי זי"ע
"מצוות עשה לכתוב פרשת שמע והיה אם שמוע לא רוצה להלוות לי יותר ,לכן הוא לא רוצה
ולקובען על מזוזת הפתח כו' מפני שיש במזוזה שביקשני לבוא לביתו בדחיפות .בהגיעי לביתו
לקחת את הכסף"... אומר לי הרבי זי"ע" :קיבלתי זה עתה שיחה
יחודו של הקב"ה ותמיד בבואו ובצאתו יזכור
יחודו של הקב"ה ויתן יראתו על פניו וכו' עכ"ל. ואכן לשמע הטענה הזו נענה הרבי ואמר לי טלפונית מיהודי בלתי מוכר ,אברך ארצישראלי
ובראותי את דבריו אלו ,שהט"ז (שו"ע ,שם) מזכירם "בסדר ,תן לי בחזרה את הכסף" ...חזרתי ששהה כאן בארה"ב כמה ימים וכעת הוא בדרכו
ומדגישם ביתר שאת "שבמזוזה יש יחוד שמו הביתה ,והנה איך שהגעתי הביתה מתקשר אליי לשדה התעופה בדרכו חזרה ארצה.
יתברך ובבואו ובצאתו יזכור יחודו יתברך" ,או הרבי ואומר לי "הקשב נא ,מישהו היה כעת "בימי שהותי כאן באמריקה" אמר לי אותו
אז התחלתי לקבל מושג מה בעבודתו של רבינו אצלי ונתן לי בדיוק את אותו הסכום שנתת יהודי" ,התוודעתי לאברך שבמקורו אף הוא
זי"ע והשתהותו המיוחדת בכל פעם שעבר על לי ,למסור לנצרכים ,בוא וקח את זה ,זה בדיוק מבני ארץ ישראל אך כעת הוא מתגורר בשכונת
פני המזוזה ,מי שזכה לראות זאת -זכה לקבל בשבילך משמים" ...באתי ולקחתי את הכסף. וויליאמסבורג ומצבו הכלכלי נורא ואיום ,פשוטו
המחשה חיה למילותיהם של הטור והט"ז. בדרכי שוב לביתי העברתי בראשי את כמשמעו ,אין לו לחם לאכול ,אני משאיר את
השתלשלות הדברים ואז 'נפל לי האסימון' מה העניין בידיכם ,שתדעו מזה ותעזרו לו" סיים
לא ידעתי שגם אבי זי"ע נהג כן קרה כאן" .מה שהרבי אמר לי היה אמת" סיים אותו יהודי את השיחה.
בעניין זה שמענו מהרה"ח ר' שמחה קרקובסקי אותו אברך בעל המעשה כשחיוך על שפתיו, הרבי מסר לי את השם וכתובת המגורים של
שליט"א נאמן בית רבוה"ק :כ"ק מרן אדמו"ר "אני הייתי זה שבדיוק הגיע ונתן לרבי את סכום אותו אברך מוויליאמסבורג שלא היה מוכר לו
זי"ע היה לו זהירות מיוחדת שלא לחקות את הכסף". כלל ואמר לי בנחרצות "אני רוצה לפגוש את
האברך הזה ולשוחח אתו ,האם תוכלו לקחת
הנהגות אביו רביה"ק ה'ברכת משה' זי"ע ,הגם הרגשה קדושה
שהטבע האנושי הוא שבן מחקה את אביו, אותי לשם תיכף ומיד?"...
ובפרט כשמדובר באב גדול וקדוש כרבינו עוד מספר הרה"ח רבי מרדכי שליט"א :בימי למעשה ,מיד כששמעתי את שמו של האברך
ה'ברכת משה' זי"ע שהנהגותיו וגינוניו הקדושים שהותו של הרבי זי"ע ארה"ב הייתי נוהג מפעם ידעתי במי מדובר ,הכרתי אותו משנות נעוריי
נחרטו בציפורן שמיר בלב כל צאצאיו ומקורביו, לפעם להביא לשולחנו הטהור ,ביומי דפגרא בארץ ישראל ואפילו למדתי עמו בישיבה,
אך הוא זי"ע הייתה לו עבודה פלאית של אמת או בסעודת ראש חודש ,קוגל תפוחי אדמה - כמובן שלקחתי מיד את הרבי במכוניתי
שלא לחקות במאומה את אביו הק' ,שהרי חיקוי קארטאפל קוגעל שהכינו בביתי והיה זה דבר לוויליאמסבורג .בהגיענו אל הכתובת ביקש
בעצם מהותו אינו יכול להיות אמת ,והוא זי"ע שגרתי פעמים רבות. ממני הרבי לעלות לדירה ולהגיד לאותו אברך
שהיה כולו אמת נזהר מזה מאד. פעם כשהכינו בביתי את ה'קוגל' לאחד הטיש'ן, "שהבן של הרבי מלעלוב רוצה לדבר איתו".
כך למשל ,אצל אביו רביה"ק ה'ברכת משה' אמרה לי זוגתי שתחי' שהקוגל יצא הפעם דפקתי בדלת ,בעלת הבית פתחה את הדלת
זי"ע ההקפה השישית ביום שמחת תורה הייתה מוצלח ביותר ושאלה אם אפשר שתטעם ממנו ואמרה לי שבעלה אינו בבית .ירדתי ומסרתי
שיאו הנשגב של שמחת תורה ,והיה מאריך מעט .אמרתי לזוגתי "לרבי נותנים קוגל שלם לרבי זי"ע את דבריה ,אך הרבי בחוכמתו
בהקפה זו בניגונו של הרה"ק מקאז'ניץ וניגון ואי אפשר לטעום ממנו קודם כלל". העצומה ומתוך ה'אהבת ישראל' שבערה בקרבו
'וקרב פזורינו' ,אך בנו אדמו"ר זי"ע לא עשה והשתוקקותו לעזור ליהודי -לא ויתר.
בהגיע השעה היעודה בעיצומו של הטיש העלו "לאמיר ווארטן – הבה נמתין ונחכה מעט"
עסק מיוחד מהקפה זו ,אצלו כל ההקפות היו את הקוגל על שולחנו של הרבי זי"ע ,אך לפתע
שווין לטובה בריקודיו המופלאים לכבוד התורה אמר...
קורא לי הרבי ושואל אותי בשקט "האם הקוגל חיכינו .ישבנו הרבי ואני במכונית .לא עבר זמן
בדביקות ואהבת תורה עד כלות הכוחות ,וכן היה אינו שיריים של נשים?" ...נדהמתי עד עמקי
בעוד הרבה עניינים שנמנע מלחקות בעלמא את רב ואותו אברך יורד מביתו אל הרחוב" ...זה
נשמתי לשמע השאלה .הרבי מעולם לא שאל הוא" אמרתי לרבי" ,זה האברך" .מיד יצא הרבי
הנהגות אביו הקדוש. אותי שאלה כזו ,אך הפעם שהיא רק חשבה
לאחר שעלה אדמו"ר זי"ע על כס ההנהגה יצא מיד מהמכונית וניגש ברחימאיות אל אותו
לטעום -הוא מיד הרגיש בזה בקדושתו. אברך ,בו במקום התפתחה שיחה ארוכה בין
הבחנתי בהנהגה מסוימת שהייתה לו ,כשהיה
מעשן והוצרך לעבור בפתח ולנשק המזוזה, הרבי לאותו אברך מרוד.
עבודת קודש בכל פעם שעבר ליד שעה ארוכה פסע עמו הרבי הלוך וחזור ושוחח
מעולם לא ניגש עם הסיגריה בידו אל המזוזה המזוזה
אלא היה מניח קודם את הסיגריה על שולחן עמו ,בסיום השיחה מסר לו הרבי זי"ע סכום כסף
וכדו' ורק אז היה מנשק המזוזה ועובר בפתח, סח באוזנינו הגה"ח רבי ישראל כהן שליט"א נכבד ונפרד ממנו לשלום .אותו אברך שהתוודע
שכן אין זה כבוד לגשת אל המזוזה עם סיגריה שזכה להסתופף בצילו של כ"ק מרן אדמו"ר לגודל ה'אהבת ישראל' של הרבי זי"ע נקשר
ביד. זי"ע :בכל פעם שזכיתי לבקר בהיכלו של רבינו מאז אל הרבי בכבלי אהבה והערצה ולימים אף
בהזדמנות אחת שחתי לרבינו שגם אביו רביה"ק זי"ע תפסה אותי במיוחד עבודת קדשו כל אימת עבר להתגורר ב'בארא פארק' והתפלל בבית
ה'ברכת משה' זי"ע היה נוהג כך ,כשהיה עובר שעבר בפתח הדלת ונישק את המזוזה ,היה מדרשנו.
בדלת היה מוסר לי קודם את הסיגריה ורק זה מחזה מופלא שחקוק עד היום בעצמותיי, אשרי משכיל אל דל
לאחר מכן עבר בפתח ,הוא לא נישק המזוזה מעמד שגילה טפח מהכנעתו ודביקותו של רבינו
כשסיגריה בידו ,מרוב יראת הקודש והרוממות בבוראו. וכך סיפר לי לימים אותו אברך בעצמו:
לקדושת המזוזה. בכל פעם שחלף בפתח הדלת ליד המזוזה היה באחד הימים נזקקתי בדחיפות לסכום של כמה
כששמע זאת רבינו זי"ע התנצל ואמר לי מיד נעצר ומשתהה רגע או שניים ,מניח ידו על מאות דולרים להוצאה שאינה סובלת דיחוי,
בענוותנותו" :לא ידעתי שגם אבי נהג כך". המזוזה ,ראו שהוא מחשב בשרעפיו דבר מה ניגשתי אל הרבי זי"ע וביקשתי ממנו הלוואה,
'אהל מועד' – לעלוב | ז
סיפורים ועובדות על צדיקי הדורות באהלי צדיקים
הרה"ג ר' יאיר וינשטוק שליט"א -נו"נ לרבוה"ק
לבקש מהמלאך רפאל
ליומ"ד של הרה"ק רבי אהרן מטשערנוביל זיע"א – ח' חסלו תרל"ב
נצצו כוכבי לילה מבעד לקרעי עננים" .אינני השעה ,וידע גם את מחיר החוצפה .הוא זכר הרוח הקרה והחורפית של חודש טבת
במדרגה של אבי הקדוש .הוא יכול היה לצוות את אזהרות התנאים על גחלתם של חכמים, בטשערנוביל לא נשבה כהרגלה .היא שרקה
על המלאך כעל עבד נאמן .אני ...אני יכול רק ש"נשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת בקולות מאיימים והתדפקה על חלונות העץ
לבקש ממנו". עקרב" .כל צעד שלו על רצפת העץ החורקת העבים של חצר האדמו"ר כמו שליחה של
הוא עצם את עיניו ,ושפתיו מלמלו. היה כמו הליכה על סף תהום .אבל חזקה עליו המלאך המלא עיניים.
בקשת בני המשפחה שהתחננו לפניו להיכנס שלג ראשון כבר כיסה את שבילי העיירה בלבן
ימים ספורים לאחר אותו לילה קשה ,בעוד
לקודש פנימה ולהפציר ברבי הקדוש שיחסו צחור ,ועשן כהה וסמיך היתמר מן הארובות אל
השלג בחוץ ממשיך לרדת במעטה לובן בוהק
על חיי נכדתו. תוך שמיים אפורים.
על גגות הבתים בטשרנוביל ,החלה הקדחת
הבוערת לסגת בגופה של הילדה .הצבע שב הוא דפק בדלת בדפקה קלה ומהססת .כשלא בבית המדרש הגדול ,שעות ארוכות לפני
לאט אל לחייה החיוורות ,ונשימתה נעשתה נענה ,דחף אותה בזהירות. כן ,דעכו נרות השעווה האחרונים והותירו
עמוקה ושקטה ,כאילו יד נעלמה ,רכה ורחומה, רבי אהרן הרים את ראשו מן הגמרא .אור אחריהם ריח מתקתק של פתילות שרופות.
ליטפה את מצחה הבוער והשיבה את נפשה השמן הצהבהב האיר את תווי פניו האצילים, אבל בתוך חדרו הפנימי של רבי אהרן ,האוויר
אל גופה. שהיו חרושים קמטים של יגון עמוק. היה ספוג במשהו אחר לגמרי :דאגה וחשש
"היה זה נס תחיית המתים" אמרו הרופאים "רבי" ...לחש הגבאי ,וקולו רעד והתפזר בחלל וציפייה מתוחה.
שנדרשו למיטתה של הפעוטה. החדר הגדול כמנגינת כינור שבורה" .עפר בחדר פנימה ,לאור מנורת שמן עתיקה
אני תחת כפות רגליך .אבל אין לי עוד רשות שהטילה צללים ארוכים על הקירות ,ישב
הרבי רצה את הקאפטן מארץ ישראל לשתוק .בני הבית כוססים ציפורניים ,והלבבות האדמו"ר הקדוש .גלימת המשי המהוהה
צפת! נקרעים לגזרים". שלו ,נשמטה מעט על כתפיו .הוא היה שקוע
האדמו"ר לא ענה .הוא רק הביט בו במבט מלא כולו בגמרא הפתוחה לפניו ,בדפים הצהובים
עיר שיושבת על ההרים ,ורוח קרה וטהורה והגדושים בדברי רש"י ותוספות מצא נחמה.
נושבת בסמטאותיה האבן העתיקות שלה. אהבה ,כאילו נתן לו רשות להמשיך את מה
שהלב פחד להגות בקול. לולי תורתך שעשועי ,אז אבדתי בעוניי .עיניו,
צפת עיר הקודש. אותן עיניים גדולות ,עמוקות שבתוכן ריצד
"אני זוכר את אביך הקדוש" ,המשיך אביגדור,
משם ,מבין סמטאותיה הספוגות תורה ותפילה, וקולו הלך וצבר עוז פתאומי ,מתרומם מעל ניצוץ מאיר ,שהקרינו בדרך כלל אור של
יצא פעם אחת חסיד פשוט .שמו אמנם לא לחש הדממה" .כשאצל אביך קרה אסון שכזה, נחמה ואהבת ישראל ,היו נשואות עתה מדי
נשתמר בדברי הימים ,אך ליבו היה רחב הוא לא ישב ולמד! הוא לא קיבל את גזר הדין פעם אל מעבר לחלון ,אל תוך אפלת הלילה.
כים של געגועים .שנים ארוכות חיכה לרגע בדומיה מול הקירות הללו! הוא ידע לפקוד, כנראה ראה שם את מה שאף אחד מן ההמונים
שבו יוכל לכתת רגלים ,לעזוב את נוף ביתו, ידע לגזור ,ידע להטות את שמים וארץ .ואם הגודשים את החצר לא יכול היה לראות :את
ולנדוד מרחקים עצומים דרך ארצות ונהרות, הרבי ...ואם הרבי אינו יכול לפעול ישועות מראות הדין הקשה בשחקים ,ואת שלהבת
ימים ולילות ,עד שיגיע אל העיירה הקטנה כאביו הקדוש ולעשות את מה שהמגיד עשה חייה של הנכדה הקטנה הדועכת והולכת כמו
טשערנוביל באוקראינה ,לזכות ולראות את – הרי שעל הרבי להתפטר מן האדמורו"ת! נר אחרון ברוח סערה.
פניו של הרה"ק רבי אהרן. לתת את המקום למי שכן יכול לעזור ליהודים בחוץ ,מעבר לדלת הכבדה ,נשמעו לחשושים
מסע ארוך ומפרך מאין כמוהו עמד בפניו. הנאנקים בפתח חצרו!" חרישיים של בני הבית .הדריכות שם הייתה
הדרכים באותם ימים לא היו אלא שבילי עפר המילים הללו נפלו בחדר כמו גושי ברזל כמעט פיזית .החסידים באלפיהם ראו בו את
טובעניים ,שבהם שקעו עגלות המסע עד סרנן לוהטים על קרקע קרה .בחוץ ,הרוח בחוץ הכתובת לכל צרה ולכל מצוקה – הם ידעו
בבוץ העמוק של ימי הסתיו והחורף .הרוחות הוסיפה ליילל בין החצרות ,נושאת עמה את לבוא אל רבי אהרן עם פתקאות מקומטות,
הקפואות של אירופה המזרחית נשבו במלוא קולות העיירה הקפואה. עם צרות של פרנסה דחוקה ,עם עולמות
עוזן ,מקפיאות את לשד העצמות. נשברים ושידוכים מסובכים ,ולהסתלק מפתח
רבי אהרן לא זע .לא כעס הבזיק בעיניו ,ואף חדרו כשבליבם שמש זורחת .אבל עכשיו,
למסע כזה נדרשה הכנה מעשית קפדנית. לא קצף של עלבון .להיפך; מעל שפתיו חלף
החסיד ,שהיה איש דל אמצעים אך פיקח ,ידע כשבשר מבשרו של האדמו"ר ,הילדה הצעירה
לפתע חיוך קל ודקיק .חיוך של אדם המקבל שצחוקה עד לפני רגע עוד הדהד במסדרונות
היטב מה מצפה לו בדרכים .באמתחתו הקטנה באהבה את תוכחתם של נאמני ביתו.
נשא שני בגדי עליון :האחד – "קפטן" מפואר, העץ ,שכבה חסרת אונים כשקדחת מאכלת את
עשוי בד משובח ,שנועד אך ורק לרגעים הוא נשען לאחור ,עיניו מנצנצות באור קלוש גופה הצנום ,נדמה היה שכל הכתלים נופלים
הנעלים שבהם יכנס אל דלת אמותיו של הרבי, של השתאות ,ושאל בקול שקט: עליהם .איך ייתכן? שאלו בלבבות חרדים .האם
לעמוד באימה וביראת כבוד בחצר הקודש; "ובכן ,רבי אביגדור ,מה עשה אבי בעת כוחו של הצדיק יפה לכל העולם כולו ,ולנכדתו
והשני – "שמאטע" ,בגד ישן ,מרופט ודהוי, שכזאת?" הוא – קצרה ידו?
שכולו טלאים וקרעים ,אשר נועד לשמש אותו הגבאי בלע את רוקו ,וענה בפשטות מדהימה: ואז ,מתוך הצללים של המסדרון האפלולי,
בעמל הדרך ,בין שלוליות הבוץ והאבק של "אביו של הרבי ,בעת שקרה מקרה שכזה, הגיח רבי אביגדור.
שבילי הגויים. היה מצווה על המלאך רפאל לבוא ולרפא את הגבאי הקשיש ,שזקנו לבן כשלג ,צעד בצעדים
שבועות ארוכים נמשך המסע .כשהלך בדרכים החולה!" כבדים ואיטיים .הוא היה האיש היחיד בכל
הקשות ,היה עטוף באותו קפטן בלוי ,מתמודד רבי אהרן הוריד את ראשו אל בין כפות ידיו. העיירה שזכר את ימי הזוהר של האב הגדול,
עם הקור ,הרעב ותלאות הדרך .אך ברגע אנחה עמוקה ,בקעה מחזהו .כתפיו רעדו מעט. המגיד הקדוש רבי מרדכי מטשערנוביל זצ"ל.
שהתקרב לגבול טשערנוביל ,וכשבתי העיירה ר' אביגדור לבש קפוטת משי מרופטת ,ובידיו
"רבי אביגדור" אמר האדמו"ר בקול נשבר, הרועדות החזיק פמוט נחושת קטן שהאיר
החלו להיראות באופק ,נעצר החסיד לצד
ומבטו פנה שוב אל החשכת החלון שמעבר לו את דרכו במסדרון החשוך .הוא ידע את גודל
הדרך ,פתח את מזוודתו ,פשט מעליו את בגד
ח | 'אהל מועד' – לעלוב
הנשגבה הזו שהבאת לי מארץ הקודש? שמע "בוא איתי .אני רוצה להראות לך משהו"... הדרכים המלוכלך ,ולבש בחרדת קודש את
טוב את ברכתי :אני ערב לך .אני אחתן לך את הרבי הוביל אותו בעצמו מן החדר החיצוני אל הקפטן הנאה והמהודר .כך ,בראש מורם מתוך
כל הילדים שלך!" חדרו הפנימי .המקום שבו היה נח מעט בלילות, כיסופים ,נכנס בשערי חצר הקודש.
וכך אכן היה. ושם היה המזרן שעליו נח הרבי הקדוש שעות הימים שעשה במחיצתו של רבי אהרן היו
לימים ,כשהאיש ההוא חזר אל ביתו בצפת ספורות בלבד ביממה .הרבי הצביע בידו על ימי אור שאין להם שיעור .כל מבט ,כל מילה
והיה מספר את המעשה הנפלא הזה לחסיד המזרן ,ואמר בהתרגשות עמוקה: שאמר הרבי בשעת הטיש או בתפילה ,וכל
תנועה קדושה – האירו את נשמתו ופיצו על כל
הקמאי הרה"צ רבי יהושע העשיל הלטובסקי "דע לך ,ידידי היקר :המזרן הזה ,ממולא
ייסורי הדרך הארוכה.
זצ"ל ,היה מעיד בדמעות של הודאה: בקפטענעס ישנים שיהודים טובים הביאו לי
מארץ ישראל הקדושה! אין לך מושג מרומם אך כל פגישה סופה להיחתם .הגיע רגע
"מעולם לא חסר לי דבר .כל פעם שחיתנתי
כמה יקר וקדוש בעיניי להתכסות בבגד שדרך הפרידה.
אחד מילדי ,ולא הייתה תחת ידי אפילו פרוטה
אחת ,היה רבי אהרן מטשרנוביל שולח אלי את על אדמת הקודש ,שספג את האוויר של ציון. החסיד נכנס אל חדרו של הרבי ,ביקש ברכה
כל המעות הנצרכות להוצאות החתונה מראש זהו האוצר האמיתי שלי". לדרך שלום ,והחל פוסע לאחוריו ביראה .והנה,
הרבי הרים את עיניו הטהורות ,ובחיוך חם
ועד סוף ,בדיוק כפי שהבטיח הצדיק ,נאמן החסיד עמד שם בפיק ברכים .הבושה התפוגגה
וממתיק סוד קרא אליו:
לבריתו עד היום האחרון". ובמקומה התמלא ליבו ביראת רוממות עצומה.
"מיין ליבער ארץ ישראל יוד (יהודי יקר מארץ ישראל)
רבי אהרן חזר אתו אל פתח החדר ,הניח את
אמור לי נא ,מה יש לך לתת לי מתנה מארץ
את הסיפור השני שמעתי מידידי היקר ,גדול ידו הקדושה על כתפו ,ואמר לו במבט חודר ישראל הקדושה?"
מעתיקי השמועה מרבותינו הקדושים הגה"ח מלא הבטחה:
החסיד עמד נבוך בראש מורכן .הוא הביט
רבי שמואל פרוש שליט"א "ועכשיו – במה אוכל לתת לך תודה על המתנה בידיו ,שנושאים עמם רק את זיכרונות הקודש
של ארץ אבות ,והשיב בקול רוטט ונבוך:
"רבי ...אין לי מאומה .באתי בידיים ריקות
לחלוטין .זו מנת חלקו של איש עני כמוני"...
אך רבי אהרן לא הניח לו .מבטו היה עמוק
וחודר ,כאילו הוא רואה דרך רקיעים פתוחים.
הוא חזר ושאל בשנית ,בקול תובעני אך מלא
בס"ד
אהבה:
"אין לך שום דבר לתת לי מארץ ישראל? שום
דבר כלל?"
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת "רבי" ענה החסיד כשדמעות של בושה
מבצבצות בעיניו" ,באמת שאין בידי דבר .עני
בלב נרגש ובהדרת כבוד הננו שולחים את מיטב איחולינו הלבביים ואביון אני ,ובאתי בידיים ריקות".
לחברינו רב האי גאון ,חובר חיבורים מחוכמים ,ידוע בנעימות הליכותיו, אבל רבי אהרן לא וויתר .בפעם השלישית,
העמיד תלמידים הרבה ,מנחיל דרכי רבוה"ק לדור העתיד ,אמן פדגוג, בקול רך שהדהד בכל החדר הקטן ,הוסיף
מחשובי אברכי קהילתינו הקדושה בביתר ,כש"ת ואמר:
"ובכל זאת ...תפתח את המזוודות והצרורות
הרה"ג ר' משה טוביה טיקוצקי שליט"א שלך שם בפינה .אולי ,מתחת לכל הבגדים,
מסתתר שם משהו קטן ...משהו בשבילי?"
פתאום ,כמו ברק שחצה את החשיכה ,נזכר
ראש חבורת הבחורים בביתר החסיד בצרור התחתון ביותר במזוודתו .הוא
השפיל את ראשו אל הרצפה ולחש בקושי:
לרגל שמחתו הגדולה בעת יוצא לאור לאחר שנות עמל ויגיעה עצומה בליבון "יש לי ...יש לי שם איזה קפטן ישן .קפטן
ההלכות וההליכות ,סולת נקי מנופה בי"ג נפות קרוע ,מרופט ועלוב ,ששמתי בצד רק בשביל
ללכת בו בבוץ של הדרכים"...
ספר קריאת שמע כהלכתה למשמע דבריו ,פניו של הרבי נהרו ואור גדול
הציף אותם .שמחה עצומה ,ממש כמי שמצא
מטמון עצום של אבנים טובות ,פשטה על
ותיכף לת"ח ברכה שיזכה לישב באהלה של תורה מתוך הרחבת הדעת ,תורה וגדולה פניו .הרבי הכה בכפו וקרא בהתרגשות:
במקום אחד ,בנים וב"ב הולכים בדרכי אבותיו הקדושים שרפי מעלה ,ויוכל להרביץ טא ברענג צו! הבא לי מיד את הקפטן – "נוָ ,
תורה כשאיפת ליבו הטהור הקרוע הזה! מהר!"
החסיד מיהר אל הפינה ,שלף את הבגד
חבריך ותלמידך הישן מקרקעית הצרור ,והגיש אותו אל הרבי
חבורת הבחורים ביתר קהל היכלא דרבי שמעון כיתר
בבושה גדולה ,לא מבין מה מקום יש לבגד
מרופט שכזה לפני ולפנים של צדיק הדור.
אך רבי אהרן קיבל את הקפטן בשתי ידיים,
כאילו היה זה מעיל מלכות יקר ערך .הוא פנה
אל החסיד המשתומם ,ואמר לו בחיוך מאיר
עיניים:
'אהל מועד' – לעלוב | ט
מרים מרבותינו הק' דיבורים ,שיחות ,א בנאות דש"א
הרב שמעון טיקוצקי
ליקוטי סיפורים ועובדות יקרות
מפי הרה"ח ר' שמואל פרוש שליט"א ,מחשובי אנ"ש ומעתיקי השמועה בחצר קדשנו
במשהו ובטריפת הקנה ברובו .אלא שניחא לי, האורח מקומו אצל הרב ובליבו החזיק טובה את הסיפורים הבאים מצאתי בצילום כתב
שבמה שנוגע לוושט אפילו אדם גדול כהרה”ק לעצמו כי הלא בשלו כל הכבודה הזאת. יד קודש הנמצא אצלי מרשימות הרה”ק רבי
מסאווריין מקפיד על משהו. אך הרב אמר לו “בבקשה ממך השפל מעט, נחום מרדכי פרלוב מנובומינסק זי”ע בעל
רד מעט ממקומך ,כי יש עוד אורחים כאן”, ה’פאר נחום’ ,בנו של הרה”ק רבי אלתר ישראל
על האור החיים הקדוש זי”ע האורח לא הבין דבר ונשאר לשבת על מקומו. שמעון זי”ע בעל ‘תפארת אי”ש’.
הרה”ק ר’ פינחס מקאריץ זי”ע עבר ליד בית אך אמר לו הרב עוד פעם “בבקשה ממך פנה בראש הדברים כתב הרה”ק“ :סיפורים
אחד ואמר שמרגיש בו אור גדול ונכנס לתוכו מקום לאחרים”. ששמעתי מהרב הצדיק רבי יהושע העשיל
ומצא בפנים את ספר אור החיים הקדוש האורח לא התאפק עוד ואמר “איני רואה כאן רבינוביץ ממאניסטרישץ’ ע”ה” (הוא הרה”ק בעל
על התורה .ואחר שעבר עליו אמר שמכיר שום איש” .אמר לו הרב מאפטא “האם דווקא ה’ערכי יהושע’ ,נכד הרה”ק ר’ גדליה מליניץ זי”ע בעל ‘תשואות
בהמחבר שאין לו בנים וכל כוח הפורה שלו רצונך לראות ,אראה לך ,אך תדע שאין יוצאים חן’ זי”ע).
הניח בספרו זה. השנה אם רואים (היינו שלא יוציא שנתו רח”ל)”...
עד כאן שמעתי מהרה”ק ממאניסטרישץ’ זי”ע.
טעם אמירת הקדיש לפני כגוונא
והאורח ענה “אף על פי כן הנני סביר וקיבל”.
הרב נופף במטפחתו על עיני האורח ואז ראה הרה”ק ה’אוהב ישראל’ מאפטא זי”ע דרכו היה
ללמוד גפ”ת כל האושפיזין קדישין בתוך הסוכה ...בחול לומר בעצמו הקדיש שלפני ‘כגוונא’ בליל שבת
שמועות מפי אאמו”ר ז”ל. המועד סוכות חלה האורח וקרא את הרב לבוא קודש .אחרי פטירת נכדו הרב ר’ משולם זישא
אליו כי הבין שהגיע קיצו רח”ל. מזינקוב התחילו בניו הרה”ק ר’ חיים מזינקוב
הרב בעל התניא זי”ע נכנס פעם במוצאי שבת והרה”ק ר’ יהושע העשיל ממעזבוז’ לנהוג
קודש לבית מדרשו ומצא שתלמידיו הגדולים הרב בא אליו וקיבל צוואתו והבטיח לאורח כי
לעולם יגיד עליו קדיש לפני כגוונא בליל שבת ברבנות.
יושבים במסיבה ועוסקים בסיפורי צדיקים.
עמד הרב ושאל את התלמידים מה ראיתם קודש ,וכן נהג כל ימיו וגם צאצאיו הצדיקים פעם בא חסיד אפטא לפני הרה”ק רבי דוד
שאתם בטלים מדברי תורה ועוסקים בסיפורי מז’ינקוב. משה מטשורטקוב זי”ע והטשורטקובער שאל
צדיקים הלא ידוע מאמר חז”ל “כל הבטל להחסיד האפטער על שלומם ועוד שאל אם
מדברי תורה מאכילין אותו גחלי רתמים”. אפילו במשהו הם אומרים הקדיש שלפני כגוונא.
עמד אחד מהתלמידים וענה כמצטדק ,רבי בברדיטשוב היו שני נכדי הרה”ק ה’קדושת ואמר לו (הטשורטוקובער לאותו חסיד) “ספר להם
ומורי ,איתא במדרש רבה ,פעם אחת בתורה לוי’ זי”ע אחד היה הרה”צ ר’ יוסק’ע ר’ מאיר’ס, (להנוכחים) גופא עובדא על מה נהג ככה הסבא
אהרן קודם למשה ופעם שנית משה קודם והשני היה הרה”צ ר’ יוסק’ע שותק .ר’ יוסק’ע הרה”ק מאפטא זי”ע.
לאהרן ללמדך שהוא משה והוא אהרן כלומר ר’ מאירס היה בעל תוקע בראש השנה בבית מעשה היה בעוד שהרה”ק מאפטא היה עדיין
ששניהם שקולין. הכנסת בברדיטשוב ,ור’ יוסקע שותק היה רב בעיר קולבסוב והיה בדוחק גדול ועניות
ובזה גם כן יש להקיש שני הפסוקים ,שפעם המקריא. ופעם אחת בערב חג הסוכות לא היה ממש
אחת כתוב ‘הללו את ה’’ ופסוק שני ‘הללו ור’ יוסקע ר’ מאירס לפני התקיעות הלך לטבול פרוטה בבית ,וממילא לא הכינו כל צרכי החג
עבדי ה’’ ויכולים לומר ששני הפסוקים הללו במקווה ,ואחר כך הלך לביתו ולבש הקיטל ואיש לא ידע מזה ,גם הרבנית נטלה על עצמה
רמוזים בתורה בפסוק ‘מקבילות הלולאות ומעוטף בטליתו מעל לראשו הלך ברגש לחשות ולא לספר לאיש ,כי כן גזר עליה אישה
אישה אל אחותה’ ,כלומר ,אם מהללים את ובחרדה לתקיעות. הרב לבלי לספר לאיש ולבלתי קחת מאיש
עבדי ה’ הרי זה כאילו מהללים את השי”ת, מאומה.
ב’פאלוש’ – במבוא לאולם בית הכנסת ישב
לפיכך אנו יושבים ומספרי בסיפורי צדיקים. ר’ יוסקע שותק ושתה כוס צוקארייע (משקה והוא ,הרב ז”ל ,לקח את חלוקו הלבן ,והלך
השיב להם הרב ,יש לכם בעניין הזה שתי חם) שהביאו מביתו ,כשעבר עליו ר’ יוסקע ר’ למרחץ להיטהר לרגל ואחר כך לבית המדרש.
ספיקות ,ראשית לא ידוע אם הסיפורים הם מאיר’ס במרוצה ורעש העמידו ר’ יוסקע שותק בתוך כך איש אחד נכנס אל הרבנית ואמר לה
אמיתיים ,ושנית לא ידוע אם הם צדיקים ואמר לו ר’ יוסקע רצונך לדעת מה ההבדל שהוא בא היום מיריד אחד ולא הספיק להגיע
גמורים ולמה לכם להיות מוטלים בספק ,מוטב ביני לבינך ,אני יושב על החמין ואתה יושב על לביתו והזדמן לעיירה זו לפונדק אחד.
שתתעסקו בגפ”ת בדבר ודאי. הצונן (מקווה קר). ובהיות שאיתו חבילה של כסף שקיבל בעד
ומספרים על ר’ יוסקע שותק שפעם אחת סחורתו נתיירא למוסרו לאיש זר עד אחר יום
הרופא הגדול ביותר התארח אצל הרה”ק מסאווריין זי”ע והזמינו טוב על כן בא להתאכסן בבית הרב למסור לו
לארוחתו בשולחנו ,הסאווריינער כיבדו בכוס את צרור כספו .הרבנית ענתה לו שאי אפשר
זקני הרה”ק ר’ יעקב (מנובומינסק) זי”ע השיא את
יין המשומר ממרתפו מובחר שבמובחר ,ר’ לה לקבלו לאורח כי גם בשבילם לא הכינה
אחיו הרה”ק רבי ישראל אהרן שהיה אחר כך
יוסקע כשטעם היין ערב לחיכו עד מאד ולגמו כלום לצרכי יו”ט.
רב באופוטשנא ,עם בתו של הרה”ק ר’ מאיר
חתנו של הרה”ק ר’ יעקב דוד מאמשינוב זי”ע. עד גמירא ולא עוד שנתעורר לו תיאבון לכוס אבל האורח אמר שהוא יתן בעד כל ההצטרכות.
שני ,ולא שהה עד שלקח הבקבוק ומילא את הרבנית הרהרה בליבה פן תעבור על מצוות
טרם שנגמר השידוך נכנס חסיד אל הרה”ק ר’
כוסו בעוד פעם. בעלה הרב כי כן ציווה לה שלא תיקח משום
יעקב דוד ואמר לו אתמהה אם יתאים לכבודו
ר’ יוסקע הכיר או שנדמה לו שהרה”ק איש בעת יחסר לה ,אעפ”כ נתגברה לקחת כי
להיות מחותנו של הרב מנובומינסק שרוב
מסאווריין הציץ על מעשיו בעין מעט זלעפה, הלא האיש יתן בעד טרחתה שתטרח בשבילו,
חסידיו הם פשוטי עם ,ולא נתן רבי יעקב דוד
מיד פתח ר’ יוסקע ואמר: ובמהירות הכינה בשר ודגים וכל מטעמים
לחסיד לגמור את דבריו ואמר לו :הנה כאן
וערכה השולחן בסוכה כדת.
הוכחה גדולה אצלי שר’ יעקב מנובומינסק באמת קשה לי בדין טריפת הקנה והוושט,
הוא אדם גדול. הלא הקנה משמש לרוחניות לקול תורה אחר התפילה בא הרב לתוך הסוכה וראה הכול
ותפילה והוושט משמש לגשמיות להכניס מוכן וגם את האורח ראה ונתן לו שלום אך
משל למה הדבר דומה ,למי שחולה במחלה
מאכל ומשקה ,למה החמירו בטריפת הוושט מאומה לא שאל .כאשר הסבו בשולחן לקח
קלה והולך להתרפא אצל רופא טירון ,ומי
י | 'אהל מועד' – לעלוב
ברכת הפירות
ילקוט הליכות שחלה במחלה יותר חמורה הוא
הולך לרופא יותר מנוסה ומי
ועניינים הנוגעים למעשה
שחולה במחלה מסוכנת עליו
ללכת לרופא מומחה גדול.
נערך ע"י הרה"ג רבי אהרן מרדכי גרין שליט"א -רב ומו"צ בקהילתנו הקדושה ,בעל ה'ילקוט הליכות' וראש כולל משנת שמעון כן הוא הדבר חסידים אלה
הלמדנים ויודעי התורה שחסרה
ו .בירך על מאכל או משקה בסתם. בעת הברכה ,ואחר שגמר הברכה א .לאחוז כל דבר שמברך עליו ביד להם קצת יראת שמים יכולים
לקחם משם ,אין צריך לחזור ולברך, ימין בזמן הברכה. למצוא תיקון לנפשותיהם אצל
א .בירך בורא פרי העץ על תפוח, כל רב שהוא ,אבל הפשוטים
כיון שהיו מוכנים לפניו ואינו תלוי
ובשעת ברכה לא כיון לפטור א .כל דבר שמברך עליו לאכלו או שאינם יודעים את התורה
בדעת אחרים .ובפרי מגדים מצדד,
שאר פירות ,וגם לא כיון רק על להריח בו ,לכתחילה צריך לאחזו הם ברוחניות חולים מסוכנים
דאפילו היו מונחים בחדר הסמוך
התפוח שלפניו[ ,ונקרא בירך בסתם], ביד ימין בזמן הברכה ,כדי שיכוין וזקוקים לצדיק הפנימי לרפא את
לו בעת הברכה ,גם כן אין צריך
ואחר כך הביאו לו תפוח ממקום לבו על מה שמברך ,וביד ימין נשמותיהם ב’סמא דחיי’ בדרך
לחזור ולברך ,אך לכתחילה יזהר
אחר ,אין צריך לחזור ולברך עליו. משום חשיבות ,ואיטר יד (שמאלי)
שלא לעשות כן ,א' מטעם הפסק, התורה והמצוות.
ואם הביאו לו פרי אחר ,אם עדיין יאחוז בידו השמאלית דזה יד ימין
ב' דהמצוה לכתחילה שיאחוז את שלו[ .שו"ע ומ"ב סימן רו ס"ד ,וכתב בכף
לא גמר לאכול התפוח ,אינו צריך הדבר שמברך עליו בידו בשעת והיה כאשר תריד ופרקת
לחזור ולברך ,ואם גמר לאכול ברכה[ .שו"ע ומ"ב ס' רו ס"ה].
החיים שם סקל"א ,שלדעת המקובלים ,גם
עולו
התפוח ,צריך לחזור ולברך[ .שו"ע איטר יד צריך לאחוז בימין דעלמא ,ושכן עמא
ומ"ב שם]. ד .בירך על מה שלפניו והובא לו עוד דבר ,ע"ש]. בספר ‘מסכת עדיות בחירתא’ על
ממקום אחר באיזה אופן חוזר ב .כתב במור וקציעה [שם] דדוקא מסכת עדיות שיצא לאור בוורשא
ב .יש אומרים שאם ישב לאכול (מהרה”ג רבי יהודה לייב מנדלזון) מצאתי
ומברך. בשעת ברכה יאחוז בימין דרוב
ארוחת פירות ,ובירך בורא פרי כתוב:
העץ בסתם ,אפילו הביאו לו אחר בירך על מאכל או משקה שהיו העולם ,אך לאכול יכול גם ביד
שמאל. שמעתי מפה הקדוש אדמו”ר
כך פירות ממינים אחרים שלא היו לפניו ,ובשעת ברכה התכוין לאכול
הרה”צ כש”ת רבנא ר’ ישראל
לפניו בשעת ברכה ,וגם לא נשאר ולשתות רק ממה שהיה מונח ג .בדיעבד אפילו לא אחז בידו על
אלתר שמעון זכותו יגן עלינו זצ”ל
לפניו מהפירות הראשונים ,אין לפניו ,ואחר כך הביאו לו עוד אפילו מה שבירך עליו ,רק שהיה מונח
מנאוואמינסק על המדרש רבה
צריך לחזור ולברך[ .מ"ב שם]. מאותו מין מאכל או משקה ,צריך לפניו בשעת ברכה יצא[ .מ"ב שם]. “והיה כאשר תריד ופרקת עולו
ג .בירך שהכל על משקה ,ובשעת לחזור ולברך .והוא הדין אם לאחר ד .וכתב בכף החיים [שם סקל"ב] :ויש וגו’ אם ראית אחיך פורק עולו
ברכה לא כיון לפטור שאר דברים שגמר לאכול ולשתות החליט להיזהר לאחוז בידו דוקא ,ואם של תורה גזור עליו שמדים ואתה
שברכתם שהכל ,וגם לא כיון רק בדעתו שלא לאכול ולשתות עוד, יש לו בית יד (כפפה) צריך להסירו שליט בו הה”ד כי אתה אבינו
על המשקה שלפניו[ ,ונקרא בירך
ולבסוף נמלך ורוצה לאכול או בשעת ברכה ,וכן לא יאחוז על ידי כי אברהם לא ידענו וישראל לא
בסתם] ,ואחר כך הובא לו משקה לשתות עוד ,דצריך לחזור ולברך. כלי ,או על ידי כף בשעת ברכה יכירנו וגו’ ויאמר יצחק הוא מי
ממקום אחר ,אין צריך לחזור [מ"ב שם]. משום דאינו דרך כבוד ,רק אם דרך שאמר גזור עליו שמדים אתה
ולברך ,ואם הביאו לו מאכל ה .בירך על מה שלפניו והובא לו לאכלו בכף (כמו מרק) שרי. מתכיפו לאבות” עכ”ל.
שברכתו שהכל ממקום אחר ,צריך עוד ממקום אחר באיזה אופן ב .שלא לתחוב סכין בפרי בזמן והמדרש הוא פליאה מאוד,
לחזור ולברך אפילו אם עדיין אינו חוזר ומברך. הברכה. ואמר אדמו”ר זצ”ל הנ”ל משום
נשאר אצלו מהמשקה .והוא הדין דאנו רואים בחוש אם אומרים
א .בירך שהכל על מאכל או משקה א .כתב בשו"ע הרב [שם ס"ח] :ויש
אם בירך שהכל על מאכל שברכתו לפושעים גמורים שעוברים על
שלפניו ,והתכוין לפטור כל מאכל מי שאומר שעל דרך הקבלה אין
שהכל [בירך בסתם] ,ואחר כך הביאו תורה כולה הנח לך לשמד רח”ל,
או משקה שברכתם שהכל שיביאו לתחוב הפרי שמברך עליו בסכין
לו משקה ממקום אחר ,אפילו אם והנה בודאי אינו רוצה לשמוע
לו אחר כך ,אין צריך לחזור ולברך. ולאחוז הסכין בימינו ,כי הם ב' בשום אופן שבעולם ,והטעם
עדיין נשאר לו מהמאכל ,חוזר [מ"ב שם]. הפכים בנושא אחד ,שהימין ממנה משום דאמרינן במס’ מכות “אנכי
ומברך[ .ע"פ מ"ב שם ,וכן כתב בקצור
ב .בירך שהכל על מאכל ,והיה תוצאות חיים והסכין הוא כוחו של ולא יהי’ מפי הגבורה שמענו” דאז
שולחן ערוך סימן נז ס"ה].
משקה שברכתו שהכל מונח על עשו המקצר חיים. ירד ניצוץ הק’ מבורא עולם לכל
ד .אמנם לכתחילה טוב להיזהר השולחן ,אפילו לא כיון לפטרם, ישראל בגופן ובאיברם ובנשמתן
ב .ועל פי זה כתב בכף החיים [שם
שיתן דעתו בשעת ברכה לפטור אינו חוזר לברך על המשקה .וכן באמונה חזקה בשורש חזק שלא
סקל"א] :ועל כן דבר שדרכו לאחוז
את כל מה שיביאו לפניו אחר כך, אם בירך שהכל על משקה ,והיה יהי’ עוברים בשום אופן שבעולם.
במזלג ולברך עליו ,אם אפשר יש
דיש סוברים דכשמברך בלי כוונה מאכל שברכתו שהכל מונח על לעשות המזלג של כסף ,ואם לאו וכפי ששמע מהרבי ר’ בער זל”ל
לפטור [בירך בסתם] ,אינו פוטר רק השולחן ,אפילו לא כיון לפטרו, יש לאחזו בידיו. ד’אנכי עומד ביניכם’ וגו’’ בלשון
מה שמונח לפניו בשעת ברכה. אינו חוזר לברך על המאכל[ .מ"ב
ג .ולמעשה הוראת הפוסקים, הווה ,דדיבור אנכי עדיין עכשיו
[רמ"א ומ"ב שם]. שם]. דגם לדעת המקובלים האיסור רק ג”כ עומד בכל זמן ובכל פעם.
ה .אורח האוכל על שולחן בעל ג .בירך שהכל על מאכל ,ולאחר על סכין ,ולא על כף או מזלג של וזה כונת המדרש שאמר יצחק
הבית ,או האוכל במוסד ,וכן בעל שגמר לאכול רוצה לשתות ,אם מתכת[ .וזאת הברכה ע' .]10 אבינו עצה טובה אם ראית
הבית עצמו הסומך על בני ביתו דרכו לשתות בגמר האכילה ,אינו שעוברים ח”ו על התורה אז גזור
בהגשת המאכלים לפניו ,דינם מברך שהכל על המשקה ,אפילו ג .שלא לברך על אוכל או משקה עד
עליהם שמדים ועל זו בודאי
שונה ,לפי שדעתם תלוי בדעת לא כיון בשהכל לפטור המשקה, שיהיו מונחים לפניו.
אינם רוצים ואז יהי’ זכות גדול
אחרים ,ולכן על כל מה שמגישים ואפילו לא היה על השולחן בשעת אין לברך על מאכל או משקה עד על ישראל ועל זה אמר המדרש
להם אחר כך אין צריכים לחזור ברכה ,דנחשב כמי שדעתו לפטור שיהיו מונחים לפניו ,ואם בירך הנ”ל כי אתה אבינו היינו יצחק
ולברך ,פרט לאופן שהחליטו המשקה בברכתו[ .הג"ר מאיר סירוטה, עליהם קודם שהיו מונחים לפניו, אבינו בוודאי דמי שאומר שנגזור
בדעתם שלא לאכול או לשתות ועיין מה שכתב בבאר היטב סימן ריב סק"ב, צריך לברך פעם אחרת כשיבואו עליו שמדים אתה מתכיפו
עוד[ .קיצור שולחן ערוך שם ס"ו ,ופסקי מהמג"א בשם השל"ה ,בזה הלשון :או שדרכו לידו ,אפילו אם כיון עליהם בשעת לאבות ,רצה לומר לחברו באבות,
תשובות שם]. בכך ברוב הפעמים ...והוי כאילו דעתו עליו]. ברכה .ואם היו מונחים בארון ודפח”ח.
'אהל מועד' – לעלוב | אי
א לעלוב'ער ווארט
הרה"ח המפואר ר' נתן שמעון קאפ שליט"א פרשת תולדות תשפ"ז
אׁשית כז ,לט) ִהנֵה ִמ ְשמַּ נֵי הָ אָ ֶרץ יִ ְהיֶה מָ צִ ינּו ׁשֶ בֵ ְרכֹו יִ צְ חָ ק (בְ ֵר ִ ֲא ִחיזָ ה ְק ַט ָ ּנהּ ,תוֹ ָצ ָאה ְ ּגדוֹ ָלה
מֹושָ בֶ ָךּ .ובֵ אֵ ר כ"ק מָ ָרן אאמו"ר זיע"א בְ ׁשֵ ם צַ ִדיקִ יםׁ ,שֶ קִ לְ לַת
הַ נָחָ ׁש " ָעפָר ּת ֹאכַל כָל יְ מֵ י חַ יֶיָך" אֵ ינָּה ַרק בְ כְָך ׁשֶ ְמזֹונֹו מָ צּוי לֹו וְ יָדֹו אֹ חֶ זֶת בַּ עֲקֵ ב עֵ שָ ו (כ"ה ,כ"ו) וְ יֵׁש לְ הָ בִ ין ,מַ ה טַ עַם אָ חַ ז ַיעֲקֹב
ּתָ ִמיד ,אֶ לָא ׁשֶ עֶצֶ ם הַ דָ בָ ר ׁשֶ הַ מָ זֹון ְמזֻּמָ ן לֹו בְ ל ֹא צֹ ֶרְך לְ בַ קְ ׁשֹו כֹורה, בַ עֲקֵ ב עֵשָ ו ,ה ֲֵרי עֵשָ ו כְ בָ ר יָצָ א ִראׁשֹון וְ ָזכָה בְ ִמ ְׁשפָט הַ בְ ָ
מֵ הַ קָ ב"ה ,הּוא הַ ְרחָ קָ ה ִמ ְמחִ יצָ תֹו יִ ְתבָ ַרְך .בְ כְָך נִ טַ ל ִממֶ נּו הַ קֶ ׁשֶ ר אֹורה ל ֹא הָ יְ תָ ה בָ אֲחִ יזָה זּו ּתֹו ֶעלֶת ,אֶ לָא יֵׁש לִ לְ מֹ ד ִמכָאן יְ סֹוד וְ לִ כְ ָ
בֹורא ,וְ אֵ ין לֹו צֹ ֶרְך לְ הִ ְת ַפלֵל אֵ לָיו עַל פ ְַרנָסָ תֹו.
עִ ם הַ ֵ גָדֹול בַ עֲבֹודַ ת ה' :כְ ׁשֶ אָ דָ ם רֹוצֶ ה לִ פְ עֹ ל דָ בָ ר טֹוב ,אַ ל לֹו לְ הִ מָ נַע
ִמ ַלעֲשֹות אֶ ת הַ מֻּטָ ל ָעלָיו ,אַ ף כְ ׁשֶ נִ ְדמֶ ה לֹו ׁשֶ אֵ ין בְ מַ עֲשָ יו כְ דֵ י
עַל פִ י זֶה יֵׁש לְ בָ אֵ ר אֶ ת הַ הֶ בְ דֵ ל בֵ ין בִ ְרכַת ַיעֲקֹ ב לְ בִ ְרכַת עֵשָ ו: לְ הֹועִ ילּ .תַ פְ קִ ידֹו הּוא ַלעֲשֹות כְ פִ י יְ כָלְ ּתֹו ,וְ אֶ ת הַ הַ צְ לָחָ ה וְ הַ ּתַ כְ לִ ית
לְ ַיעֲקֹ ב בֵ ַרְך יִ צְ חָ ק ׁשֶ הקב"ה יִּתֵ ן וְ ַיחֲזֹ ר וְ יִ ּתֵ ן ,כְ דֵ י ׁשֶ בְ כָל יֹום טּוהן,ישט אֹויף ְ טּוהן נִ ְ
ארף ְ י ְַׁשלִ ים הַ קָ דֹוׁש בָ רּוְך הּוא" .אַּ יּוד דַּ ְ
בֹורא ,וְ יִ הְ יֶה ּתָ ִמיד ּתָ לּוי בְ חַ ְסדֹו
ִּת ְתחַ דֵ ׁש הַ ְׁש ָפעַת הַ פ ְַרנָסָ ה מֵ אֵ ת הַ ֵ ער ְשטֶ ער" .וְ זֶהּו ׁשֶ עָשָ ה ַיעֲקֹב טּוהט אֹויף דֶ ער אֵ יבֶ ְ טּוהן ְ אֹויף ְ
וְ קָ ׁשּור אֵ לָיו בִ ְתפִ לָה .וְ ִאלּו לְ ֵעשָ ו ֶנ ֱאמַ ר ׁשֶ מֹוׁשָ בֹו יִ הְ יֶה ִמ ִמ ְׁשמַ נֵי אָ בִ ינּו :אַ ף ׁשֶ לְ מַ ְר ִאית עֵינָיו ל ֹא הָ יָה בַ אֲחִ יזָתֹו כְ דֵ י לְ ׁשַ נֹות אֶ ת סֵ דֶ ר
הָ אָ ֶרץ ,כְ לֹומַ ר ,פ ְַרנָסָ תֹו ִּתהְ יֶה ְמצּויָה לֹו בְ ל ֹא ְּתלּות מַ ְתמֶ דֶ ת הַ יְ צִ יאָ ה ,ל ֹא נִ ְמנַע ִמ ַלעֲשֹות אֶ ת הַ פְ ֻּעלָהּ .ולְ סֹופֹו ׁשֶ ל דָ בָ ר ,אֲחִ יזָתֹו
בֹורא ,בְ דֹ מֶ ה לְ קִ לְ לַת הַ נָחָ ׁש ,נִ ְמצָ א ׁשֶ דַ וְ קָ א הַ צֹ ֶרְך בְ הַ ְׁש ָפעַת הַ ֵ לְ ַיעֲקֹ ב בְ כֹ ָרתֹו אֶ ת וְ עֵשָ ו פְ ִרי, נ ְָשאָ ה
לְ קַ בֵ ל אֶ ת הַ פ ְַרנָסָ ה מֵ חָ דָ ׁש בְ כָל יֹום הּוא בְ ָרכָה גְ דֹולָהׁ ,שֶ כֵן הּוא
ה ֲֵרי לָנּו ׁשֶ אֵ ין לָאָ דָ ם לְ הִ מָ נַע ִמפְ ֻּעלָה טֹובָ ה אַ ף כְ ׁשֶ אֵ ינֹו רֹואֶ ה ִסכּוי
ַבֹורא ב"ה כְ עִ נְ יָן ׁשֶ מָ צִ ינּו ְמׁשַ מֵ ר אֶ ת הַ קֶ ׁשֶ ר הַ ּתָ ִמ ִידי בֵ ין הָ אָ דָ ם ל ֵ
לְ הַ צְ לָחָ הָ .עלָיו ַלעֲשֹות אֶ ת ׁשֶ בְ יָדֹו ,וְ הַ קָ דֹוׁש בָ רּוְך הּוא יֹולִ יְך אֶ ת
( ִדבְ רֹות קֹ דֶ ׁש) אֵ צֶ ל הַ נָחָ ׁש.
(בִ ְרכַת מֹ ׁשֶ ה) הַ ְדבָ ִרים לְ תַ כְ לִ יתָ ם
ַמה ַה ִח ּדוּ ש ? ַה ּ ִש ְמ ָחה ֻמ ְש ֶל ֶמת
אׁשית כה ,כא)ּ ,ובְ ַר ִׁש"י הַ קָ דֹוׁש" :לֹו וְ ל ֹא לָּה, ַּויֵעָ תֵ ר לֹו ה' (בְ ֵר ִ אֵ לֶה ּתֹולְ דֹת יִ ְצחָ ק בֶ ן אַּ ְב ָרהָ ם אַּ ְב ָרהָ ם הֹולִ יד אֶ ת יִ ְצחָ ק,
ׁשֶ אֵ ין דֹומֶ ה ְּתפִ לַת צַ ִדיק בֶ ן צַ ִדיק לִ ְתפִ לַת צַ ִדיק בֶ ן ָרׁשָ ע לְ פִ יכְָך לֹו אׁשית סג ,א) וְ אֵ לֶה ּתֹולְ דֹ ת יִ צְ חָ ק בֶ ן
אׁשית כה ,יט)ּ .ובַ ִמ ְד ָרׁש (בְ ֵר ִ (בְ ֵר ִ
וְ ל ֹא לָּה" .הָ יָה רביה"ק ַּר ִבי אֶ לְ עָ זָר ְמנַּחֵ ם מֶ נְ ְדל זיע"א אֹומֵ ר (מ ְׁשלֵי כג ,כד), אַ בְ ָרהָ ם ,גִ יל יָגִ יל אֲבִ י צַ ִדיק וְ יֹולֵד חָ כָם יִ ְשמַ ח בֹוִ ,
יְהּודית קְ טַ נָה ,נֹול ְַד ִּתי עַל בִ ְרכֵי
ִ בְ עַנְ וַת קָ ְדׁשֹו" :נֹול ְַד ִּתי בַ ֲעי ָָרה גִ ילָה אַ חַ ר גִ ילָה בִ זְמַ ן ׁשֶ הַ צַ ִדיק נֹולַד ,ע"כ.
אַ בָ א זַ"ל רביה"ק ַּר ִבי מֹ שֶ ה ִמלֶעלֹוב זיע"א ּובִ ְסבִ יבָ ה ָכז ֹאת,
הּודי ,הַ חִ דּוׁש הָ יָה ,לּו נֹול ְַד ִּתי בְ אֵ יזֶה
ִאם כֵן מַ ה הַ חִ דּוׁש ׁשֶ הִ נְ נִ י יְ ִ וְ הָ עִ נְ יָן יְ בֹ אַ ר עַל פִ י ִדבְ ֵרי ַר ִׁש"יׁ ,שֶ הַ קָ בָ "ה ,אַ ף ׁשֶ יָדּו ַע לְ ָפנָיו ׁשֶ יֵׁש
יתי אָ ז מָ ה ׁשֶ הִ נְ נִ י".
כְ ַרְך חָ פְ ִׁשי ,וְ אֵ צֶ ל אָ ב ְמתֻּ ְרגְ מָ ןּ ,ובְ כָל ז ֹאת הָ יִ ִ בְ נֵי אָ דָ ם ׁשֶ ע ֲִת ִידים ַל ֲחט ֹא ,אֵ ינֹו נִ ְמנָע ִמלְ בָ ְראָ ם ,בִ ְׁשבִ יל צַ ִדיקִ ים
ׁשֶ ע ֲִת ִידים לָצֵ את מֵ הֶ ם.
(מֹור וְ אֹ הָ לֹות)
יח ֵּמעוֹ ָלם ָה ֶע ְליוֹ ן
ַה ַ ּצ ִּדיק ַמ ְש ִ ּג ַ כְָך גַם בְ ֵלידַ ת בֵ ן ,הַ ִש ְמחָ ה הִ יא ,עַל ׁשֶ עֲדַ יִ ן הַ בְ חִ ָירה בְ יָדֹו לִ בְ חֹר
בְ דֶ ֶרְך הַ יָׁשָ ָרהּ ,ובִ ְׁשעַת חֶ ְדוָתָ א – חֶ ְדוָתָ אִ .אם יִ ְזכֶה לִ הְ יֹות צַ ִדיק
אׁשית כז ,כז) ְמ ֻּספָר עַל
וַּיִ שַּ ק לֹו ַּוי ַָּרח אֶ ת ֵריחַּ ְבגָדָ יו וַּיְ בָ רֲ כֵהּו (בְ ֵר ִ וְ ַלעֲשֹות ְרצֹון ה'ִּ ,ת ְתחַ דֵ ׁש הַ ִש ְמחָ ה בְ יֹום אַ חֲרֹון ,כִ י יְ צִ יאָ תֹו ִמן
יעֶט ִריקֹוב זיע"א, הַ צַ ִדיק הרה"ק ַּר ִבי חַּ יִ ים דָ וִ ד דֹוקְ טֹור ִמפִ ְ הָ עֹולָם ִּתהְ יֶה כְ בִ יאָ תֹו – בְ לִ י חֵ ְטא וְ עִ ּוּות .אֲבָ ל ִאם ,חָ לִ ילָה ,יִ בְ חַ ר
ׁשֶ חָ זַר בִ ְתׁשּובָ ה עַל יְ דֵ י ַרבֵ נּו הַ קָ דֹוׁש ַרבִ י דָ וִ ד ִמלֶעלֹוב זיע"א, בְ דֶ ֶרְך ָרעָה ,אֵ ין ְמקֹום לְ ִש ְמחָ הּ ,ובִ ְׁשעַת אֶ בְ לָא – אֶ בְ לָא.
וְ ַנעֲשָ ה לְ אֶ חָ ד ִמצַ ִדיקֵ י הַ דֹור.
וְ זֶהּו בֵ אּור הַ ִמ ְד ָרׁש" :גִ ילָה אַ חַ ר גִ ילָה בִ זְמַ ן ׁשֶ הַ צַ ִדיק נֹולָד" ,אֵ צֶ ל
ירתֹו נֹוראׁ ,שֶ גַם לְ אַ חַ ר פְ ִט ָ
בְ סֵ פֶר "גְ ֻּדלַת הַ צַ ִדיקִ ים" מּובָ א ִספּור ָ הַ צַ ִדיקִ ים הַ ִש ְמחָ ה ִמ ְתחַ דֶ ׁשֶ ת ּוגְ דֵ לָה ,עַד ִש ְמחַ ת יֹום אַ חֲרֹון ,כִ י ַרבָ ה
הִ ְמ ִׁשיְך ַרבִ י דָ וִ ד ִמלֶעלֹוב לְ הַ ְׁשגִ יחַ ָעלָיו ּולְ הַ צִ ילֹו ִמ ִמכְ ׁשֹולַ .פעַם הַ ִש ְמחָ ה עַל כִ י צֵ אתֹו ִמן הָ עֹולָם כְ דֶ ֶרְך בִ יאָ תֹו לָעֹולָם.
אַ חַ ת ,כְ ׁשֶ שָ כַב ַרבִ י חַ יִ ים דָ וִ ד עַל ִמטָ תֹו ,נִ גְ לָה אֵ לָיו ַרבִ י דָ וִ ד ( ִדבְ רֹות קֹ דֶ ׁש)
ִמ לֶעלֹוב וְ אָ מַ ר לֹו" :בְ נִ יּ ,תֵ דַ ע ׁשֶ יֵׁש כָאן ׁשַ ע ְַטנֵז" .כְ ׁשֶ חָ ְתכּו אֶ ת
(מֹור ַואֲהָ לֹות) הַ ִמטָ ה ,מָ צְ אּו בָ ּה ׁשַ ע ְַטנֵז ,וַיְ הִ י לְ ֶפלֶא. ְּכ ֶש ַה ֵּ ּבן עוֹ ֶלה ָ ּבעוֹ ָלם ַה ֶ ּזה – ָה ָאב ִמ ְת ַע ֶּלה ָ ּבעוֹ ָלם ַה ָ ּבא
ֵּאיזֶ ה ִּד ְב ֵּרי ָסנֵּ גוֹ ְריָ ה ָהיוּ ְ ּב ִפיו ֶשל יִ ְצ ָחק ּובדֶ ֶרְך אַּ חֵ ר אֶ פְ שָ ר לְ פָ ֵרשְ ,דהִ נֵה בַ ִמ ְד ָרׁש הֵ בִ יא הַ ָפסּוק 'גִ יל יָגִ יל
ְ
אֲבִ י צַ ִדיק' ,עַל פִ י הַ יָדּו ַעׁ ,שֶ בָ עֹולָם הָ ֱאמֶ ת ל ֹא ׁשַ יְָך לְ הִ ְתעַלֹותַ ,רק
ַּויֶאֱהַּ ב יִ ְצחָ ק אֶ ת עֵשָ ו כִ י צַּ יִ ד ְבפִ יו (כה ,כח) .בֵ אֵ ר הרה"ק ר' מֵ ִאיר ע"י ׁשֶ הַ בָ נִ ים אֹו הַ ּתַ לְ ִמ ִידים הֹולְ כִ ים בְ דֶ ֶרְך הַ יָׁשָ ר מַ ְמ ִׁשיכִ ים הֵ ם
ישלַּאנֶער זי"ע ְדהִ נֵה אָ ְמרּו זַ"ל (ׁשַ בָ ת פט ,ב) ֶלע ִָתיד לָבֹוא ימ ְ פְ ִר ִ מַ עֲשֵ י הַ צַ ִדיקִ ים ,אָ ז הֵ ם ִמ ְתעַלִ ים גַם בָ עֹולָם הָ עֶלְ יֹון .וְ זֶהּו 'גִ יל יָגִ יל
י ֹאמַ ר הקב"ה לְ אַ בְ ָרהָ ם בָ נֶיָך חָ ְטאּו לִ י וְ כּו' וְ ַרק יִצְ חָ ק ְמלַמֵ ד ֲעלֵיהֶ ם אֲבִ י צַ ִדיק'ְ ,דכָל אָ דָ ם יָגִ יל וְ יִ ְשמַ ח בֹו אָ בִ יו בְ ׁשָ עָה ׁשֶ נֹולַד ,אֲבָ ל
זְכּות וְ אֹומֵ ר 'פַּ לְ גָא עָ לַּי ּופַּ לְ גָא עָ ֶליָך' ,וְ הַ טַ עַם כִ י יִצְ חָ ק סָ בַ ל צַ עַר
הַ מֵ נִ יחַ אַ ח ֲָריו בֶ ן צַ ִדיק בָ עֹולָם ׁשַ יְָך אֶ צְ לֹו גַם גִ ילָה אַ חַ ר גִ ילָהְ ,דעַל
ִמבְ נֹו עֵשָ ו ,וְ עַל כֵן יִהְ יֶה לֹו פִ ְתחֹון פֶה כִ בְ יָכֹול לֹומַ ר להקב"ה ׁשֶ כְ פִ י
ּומ ְת ַעלֶה בָ עֹולָם הָ עֶלְ יֹון יְ דֵ י ׁשֶ הַ בֵ ן הֹולְֵך בְ דַ ְרכֵי ה' ,הֹולְֵך אָ בִ יו ִ
יִש ָראֵ ל בָ נָיו.
ׁשֶ הּוא סָ בַ ל אֶ ת בְ נֹו ,כְָך גַם השי"ת יִ ְמחַ ל לְ ְ
יֹותֵ ר וְ יֹותֵ ר ,וְ הִ יא אֶ צְ לֹו בְ חִ ינַת גִ ילָה אַ חַ ר גִ ילָה ,וְ זֶהּו 'גִ יל יָגִ יל
וְ ָלזֶה ָרמַ ז הַ כָתּוב ' ַו ֶיאֱהַ ב יִצְ חָ ק אֶ ת עֵשָ ו כִ י צַ יִד בְ פִ יו' ,הַ יְנּו כִ י בִ זְכּותֹו (כ"ק מָ ָרן אַ ְדמֹו"ר ְׁשלִ יטָ "א) אֲבִ י צַ ִדיק' בָ עֹולָם הָ עֶלְ יֹון.
יִש ָראֵ ל ֶלע ִָתיד לָבֹוא. יִהְ יֶה לֹו פִ ְתחֹון פֶה לְ לַמֵ ד זְכּות ּולְ הַ ְמלִ יץ עַל ְ
ְל ַק ֵּ ּבלְ ,ו ַל ֲחזֹר ו ְּל ַק ֵּ ּבל!
ּקארלִ ין זי"ע ִאיתָ א עַל הַ פָסּוק 'וְ כָל בָ נַיְִך
ומהרה"ק ר' ְשֹלמֹ ה ִמ ְ
לִ מּודֵ י ה''ׁ ,שֶ כְ פִ י הִ ְת ַנהֲגּותֹו ׁשֶ ל הָ אָ דָ ם עִ ם בָ נָיו ,כְָך הקב"ה ִמ ְתנַהֵ ג אׁשית ּומ ְשמַּ נֵי הָ אָ ֶרץ וְ גֵו'( ,בְ ֵר ִ וְ יִ ּתֶ ן לְ ָך הָ אֱ ֹלקִ ים ִמטַּ ל הַּ שָ מַּ יִ ם ִ
(כ"ק מָ ָרן אַ ְדמֹו"ר ְׁשלִ יטָ "א) עִ מֹו. כז ,כח)ּ .ובְ ַר ִׁש"י הַ ק' :וְ יִ ּתֵ ן לְ ָך ,יִ ּתֵ ן וְ ַיחֲזֹ ר וְ יִ ּתֵ ן ,וְ הִ נֵה אֵ צֶ ל ֵעשָ ו
בי | 'אהל מועד' – לעלוב
קהל בית דוד לעלוב
ברכת מזל טוב חמה ולבבית ברכת מזל טוב חמה ולבבית 1451 43 St.
נדבת ידידינו הנכבד והנעלה האברך החשוב נדבת ידידינו הנכבד האי גברא יקירא יקר לקראת שבת לכו ונלכה לעילוי נשמת
המחנך הדגול בשדה החינוך מחשובי אנ"ש שבערכין מוכתר בכל מידה נכונה ,שמו הטוב ידידנו הבלתי נשכח ,דבק בלו"נ ברבוה"ק
שליט"א לרבוה"ק זיע"אבידרמן
הרה"ח ר' יעקבנו"ניצחק הולך לפניו ,ליבו פתוח כאולם לזולת ,מקבל
כל אדם בסבר פנים יפות ,קובע עיתותיו לתורה,
סידורו של שבת
שבת קודש פר' תולדות
בצל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
זיע"א הקים עולה של תורה
קיבל כ"א בסבר פנים יפות
לרגל שמחת אירוסי הבת הכלה החשובה תחי' יראת ה' היא אוצרו ,מחשובי אנ"ש הרה"ח המפואר ר' אברהם
עב"ג החתן המופלג בתורה וירא"ש עדיו לגאון ולתפארת
מיכל
הי"ו הבה"ח יחיאל
שליט"א הרה"ח ר' יוסף ארנברג
לרגל שמחת נישואי בתו הכלה החשובה תחי'
מנחה וקבלת שבת
בשעה 4:25 פנחס קוריץ ז"ל
מחשובי חבורת הבחורים עב"ג החתן המופלג בתורה וירא"ש עדיו לגאון ולתפארת עריכת שלחן הטהור בן הרה"ג ר' שלמה
בן הרה"ג ר' משה מרדכי ליפשיץ שליט"א הבה"ח מורנו נחמן דוד זלמן ז"ל
בשעה 9:30
הי"ו
שחרית
בן הרה"ח ר' יחיאל יהושע שמרלר שליט"א
מג"ש בדף היומי בבית מדרשנו היכלא דרבי שמעון בביתר מחשובי ומפארי אנ"ש
בשעה 8:45
ומחשובי אברכי כולל 'ש"ס אידן' נלב"ע ט' כסליו
שליט"א בן הגה"ח רבי נו"נשמעוןלרבוה"קנתןזיע"אנטע יה"ר שהזיווג יעלה יפה לבנין עדי עד ויזכו לרוות
מהם ומכל יוצ"ח דורות ישרים ומבורכים ,רוב נחת
מנחה ושלש סעודות
בשעה 4:20
ת.נ.צ.ב.ה.
אכי"ר דקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
____________________________ מלוה מלכה ושבע ברכות רבתי הונצח ע"י בני משפחתו שיחיו
יה"ר שהזיווג יעלה יפה לבנין עדי עד ויזכו לרוות
מהם ומכל יוצ"ח דורות ישרים ומבורכים ,רוב נחת שמחת החתונה ביום ג' אור לח' כסלו בשעה 9:00
דקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא אכי"ר באולמי היכלי מלכות בבני ברק כל התפילות ועריכת השולחנות באולם
הזמנות פרטיות לא נשלחו אנשי ספרד לעילוי נשמת
נא ראו הזמנה זו כאישית
14th Ave. & 45th St. הרה"ג ר' שמואל
שמריהו ז"ל
לעילוי נשמת היינה
האשה הצוה"ח בן הרה"ח ר' יהודה לייב ז''ל
נכד כ"ק האדמו"ר
ע"ה מרת איטא קיילא רוזנברג עלובר חסיד!
עלות התורה ישית אליך ל האמרי אמת מגור זיע"א
בת הרה"ח ר' שלום הי"ד
השנה ממפ
כל ימות
קודש לא נהנה במהלך חצר קדשנו.
פנייה א נלב"ע ו' כסליו תשע"ח
תנצב"ה
אשת הרה"ח המשפיע פף בצל כ"ק המבורכים ב מבאי חצר ה
תו
ם שיחיו נוסעים להס אש"ל מלא, והחסד מי
הונצח ע"י חתנו ידידינו הנכבד
דקהל חסידי חב"ד בעיר לוד מסודרים עם
מסירות רבה.
יהם הבחורי
בניהם שיחיו שליט"א שבנ מפארי אנ"ש ומחשובי לומדי
רבי דוב בעריש כבוד גדול וב ש נ"ש
כים מצויינים אברכי אשבתות ומועדים ,יודעים כיד המלך ,ב ומתפללי בית מדרשנו הגדול
זצ"ל תנות בשפע אד"ש ב
נלב"ע י' כסלו תשע"ז ע"א
יים כולל אבר
מש ק
מדרשנו הגדול בבית שע"ש כ"ק מרן אדמו"ר זי מתוך הדחק
עמלי תורה
ני ה תשב סעודות ה
ת
שליט"א הגה"ח ר' אברהם ברוך ורדיגר
תנצב"ה אוהל מועד" בבי 'חדוותא דרבי שמעון' ת"ח מופלגים
ולחן מלכים " מרביצי תורה ו
זוכים לקרוא עולה על ש מורי הוראות
מהם
הונצח ע"י חתנה פאר עדתנו וצאת הגליון המפואר ה ת בשבתו ,אשר כולנו הטהורים של
שב
לזכרון נצח
לה בקרב כל ם יה ם ושולחנות די מ ה, לי על כולנה ה
המקרב ליבם של ישראל לאביהם שבשמים א שמו לתהי ליכותיה ע ם רץ ולדרי ו האי גברא רבא ,עבד את ה' כל ימיו
המאיר לא להתעורר מזיו תורתם וה כל הארץ יצ
ומקדש שם שמים ברבים
הכרת הטוב'
עלוב ,אשר ב
רה וחסידות. שים לבית ל בו, להתענג
ו בותינו הקדו
כ"ק הגה"צ רבי שמואל עוזר
שליט"א יצחק דוד גרוסמן הגה"ח רבי
עלוב האמונים על ' אה בדרכנו
שוחרי תו ר
קאפף זצ"ל
רב "מגדל העמק" ונשיא מוסדות "מגדל אור"
חסידי לכולים להמשיך הלהכספי הכבד בן הרה"צ רבי יעקב אשר זצ"ל
איננו י ולהתעלם מהעול תורה וחסד חתנו חביבו של
באדישותהחזקת כל מפעלות הוצאות של כ"ק מרן אדמו"ר
ה'ברכת משה' זיע"א
מ חודש ב מ
לעילוי נשמת דיפי שקלים! הנובעהמסתכמים נלב"ע ה' כסלו תשס"א
ה והחסד של עשרות אל אלו,
איש החסד והמעש מוקיר תורה ולומדיה התור בהחזקת
ו ,במפעלים
פיזר מהונו ללומדי תורה ש אחד מתגייסים לסייע ש כפי יכולת
חקוק עליהם חדשית ,אי כולנו כאי
הרה"ח ר' שמואל צבי ז"ל
ע פות
חצר קדשנו בשות ם רבותינו הקדושים זי" ני חיי ומזוני
בב אלו אשר ש
בן הרה"ח ר' יוסף חיים ז"ל
בדבר ישועה ורחמים מפעלים אלו.
פות להמשך ימליצו טוב
קדושים גליון זה נדבת
בוה"ק מלעלוב, ת שו קו ובוודאי
רוויחי לכל מי שייטול חל לנא דחיי לבית ר ידידינו הנכבד ,ראש וראשון לכל דבר
גרינוולד קבע" חודשית ם באי שבקדושה ,גדול מחזיקי תורה וחסד בדורינו,
כולנו ,כל המפיקוםשריעם "הוראת לן בעומקה של תורה
נלב"ע ל' חשון תשס"ד
ת.נ.צ.ב.ה. 5ש"ח לחודש מצטר מחותנו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
ין לו מן השמים 2 פ לכה" הרבני הגאון החסיד המפואר
הונצח ע"י המשפחה שיחיו מוסיפ
עלות הקודש
חזקת מפ
וכל המוסיף
לשאת בצוותא בעול ה חצר קדשנו
מען צאצאינו. ני היסוד של
כדי שהם מאב
הנגיד מוהר"ר אליהו
לעילוי נשמת לנו ,למעננו ול
למען כו ענגלאנדער שליט"א
הגה''ח רבי שמעון לעילוי נשמת אמו
אלעזר הלוי האשה הצוה"ח
בן ר' ישראל
מרדכי סגל ז''ל
לתרומות והוראת קבע חודשית מרת ברכה מלכה ע"ה
בנדרים פלוס ע"ש אהל מועד
בת הגה"ח נפתלי זצ"ל
נלב''ע י' כסלו תשע''ד
תנצב"ה או אצל מו"ל גליוננו
הונצח ע"י חתנו ידידינו הנכבד הרה"ח ר' אהרן לוסטיג שליט"א נלב"ע ד' כסלו תשל"א
לן בעומקה של תורה ,מחשובי אנ"ש משב"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
ת.נ.צ.ב.ה.
שליט"א הרה"ח ר' יהושע פרוש או בטל'052-7160388 :
'אהל מועד' – לעלוב | גי
יבוא טהורים ויתעסקו בטהרות ברכת מזל טוב חמה ולבבית
נדבת ידידינו הנכבד והנעלה האי גברא יקירא,
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה
יקר שבערכין ,איש האשכולות ורב תבונות בלב מלא שמחה וגילה ,בקול צהלה ורנה,
אשר שמו הטוב הולך לפניו ,ידיו רב לו בתורה בהדרת כבוד ,תבענה שפתינו בהלל והודיה
בשעה טובה ומוצלחת התקיימה השבוע לשגר בזה ברכותינו המאליפות מעומק
וחסידות ,מחשובי ומפארי אנ"ש
מעמד 'חומש סעודה' מרגשת ורוויית
הוד ,בתלמוד תורה משנת שמעון ע"ש שליט"א הרה"ח המפואר ר' אברהם ברוך בלז
ולחתנו ידידינו הנכבד האברך החשוב יושב
וחדוותא דליבא מזלא טבא וגדיא יאה קדם
שליט"א כ"ק אדמו"ר מלעלוב ארה"ב
כ"ק רבינו זיע"א בעיר הקודש צפת באהלה של תורה שמו הטוב הולך לפניו ,ספרא ולחתנו ידידינו הנכבד
בהשתתפות הילדים היקרים 26חתני רבה ,מלא מדע וחכמה ,יראת היא אוצרו הרה"צ ר' אליעזר וויליגער שליט"א
התורה ,יחד עם הוריהם הנרגשים וסביהם שליט"א רובינשטיין הרה"ח ר' אביגדור
ר"מ בישיבת אורייתא
לרגל שמחת נישואי נכדתו בתו הכלה החשובה תחי'
עב"ג החתן המופלג בתוי"ש ובמידות טובות
שליט"א אשר נהרו מקרוב ומרחוק לרגל שמחת הולדת הנכדה הבת עדיו לגאון ולתפארת
לחסות בצלו של מעמד קדוש זה. יה”ר שיזכו לרוות רוב נחת ממנה ומכל יוצ”ח שליט"א הרב נפתלי צבי
האולם לבש בגדי תפארת ,כאשר אור
הילדות והתורה קרן מעיניהם הטהורות
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
____________________________
שמחת הקידושא רבה יתקיים אי"ה בשב"ק שליט"א בן הרה"צ ר' חיים שלמה רוטנער
של התלמידים הרכים ,אשר ישבו עטורים
בביהמ"ד סטוטשין רח' הלפרין בב"ב
שליט"א הגה"צ ר' אבד"ק שאמקוט
בכתרים של מלכות התורה. שליט"א חתן הגה"צ אבד"ק באבוב 45
יה"ר שהזיווג יעלה יפה ויזכו לרוב נחת
בדברי פתיחה שנשא הגה"צ רבי יצחק דוד אלתר שליט"א הביע ברכת מזל טוב חמה ולבבית דקדושא מהם ומכל יוצ"ח
טנא מלא ברכות ,לידידינו הנכבד והנעלה
התפעלות איך שילדי צאן קדשים חתני התורה שולטים בעניני איש האשכולות וכביר המעש ,זך הרעיון,
קדשים בהקרבת הקרבנות ובסדרי העבודה כמונחים בקופסא. ורב תבונות ,נערץ אהוב וחביב על כל ידידיו
ומכריו ,לן בעומקה של תורה ,בר אוריין ובר
ושיבח את הצוות החינוכי המשקיעים בכל כוחם ואונם ללמדם דעת אבהון ,המרביץ תורה לעדרים ,מקים אהלה ברכת מזלא טבא וגדיא יאה
של תורה ,אמן הנפשות ,אשר רבים הם
ואיתו עמו בדומה לו הרב הגאון רבי משה סופר שליט"א ראש החבים לו את חייהם הרוחניים ,ומוסר נפשו בלב מלא שמחה וגילה ,בקול צהלה ורנה,
ישיבתנו הק' משנת התורה ורב ק"ק ערלוי בעיר הק' צפת"ו ,הודגש למען חינוך בחורי החמד ,ומקרב ליבם אל בהדרת כבוד ,תבענה שפתינו בהלל והודיה
אביהם שבשמים ומקדש שם שמים ברבים, לשגר בזה ברכותינו המאליפות
גודל ורוממות השעה הגדולה שבה הילדים מתחילים לטעום את יראת ה' אוצרו
מעומק וחדוותא דליבא קדם
הרה"ג רבי דוד שפר
מתק אורייתא מתוך ספר החומש הקדוש ,הפעם הראשונה שבה
נפתחים בפניהם שערי הפרשיות והפסוקים מתוך "ויקרא אל משה".
שליט"א
ראש ישיבת אורייתא
ולאביו ידידינו הנכבד מחשובי ומפארי אנ"ש
שליט"א אלישע זלמנוביץ הרה"צ ר'
בן הגה"צ רבי אליהו זצללה"ה מגארליץ עכו
כמו כן נשא דברים הרב משה לוסטיג שליט"א מנהל המוסדות הרה"ח המפואר ר' אהרן
שליט"א
ולחמיו ידידינו הנכבד מחשובי ומפארי אנ"ש
מחשובי לומדי ומתפללי בית מדרשנו קדושת שמעון לונדון
שהודה לבורא כל עולמים .זה עתה מלאו חמש שנים לייסוד
התלמוד תורה ,יצא שמו הטוב למרחקים ,ותפס את מקומו בכותלי
הרה"ח המפואר ר' יעקב אשר קאפ שליט"א שליט"א וחתן הגה"צ רבי נפתלי אלימלך לייזער
המזרח בין מוסדות התורה בעיר הק' צפת ,ברור וודאי שזכותו
ולמחותנו הרה"ג רבי שמואל באדאנסקישליט"א בן הגאון הצדיק רבי אב"ד פשעווארסק
שליט"א לונדון
הגדולה וקדושתו של רבינו זיע"א מרחפת מעל ראשנו והיא היא
לרגל שמחת הולדת הנכדה -הנינה
בת אצל בנו נכדם חתנו האברך החשוב
לן בעומקה של תורה
שליט"אבן כ"ק האדמו"ר פשעווארסק
לרגל שמחת הולדת הבת הנכדה
נותנת כח לעשות חיל להמשיך בעבודת הקודש ביתר שאת וביתר הי"ו הר"ר משה מרדכי יה”ר שיזכו לרוות רוב נחת ממנה ומכל יוצ”ח
עוז. יה”ר שיזכו לרוות רוב נחת ממנה ומכל יוצ”ח מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
כמו"כ שיבח בצורה מעוררת התפעלות ובהערכה רבה את מנהל
התלמוד תורה הנודע הרב אהרן קוריץ שליט"א הרב חנוך בליז'ינסקי
שליט"א מנהל חינוכי ,את המלמדים הר"ר שמשון מרגליות הי"ו, ברכת מזל טוב חמה ולבבית
ברכת מזל טוב חמה ולבבית
ואת הר"ר מנחם מנדל זאב רוטמן הי"ו שהשקיעו בעמל רב וביגיעה נדבת ידידינו הנכבד האברך החשוב פאר
נדבת ידידינו הנכבד והנעלה האי גברא יקירא,
המעלות והמידות ,יראת ה' היא אוצרו מחשובי
רבה להצלחת המעמד. לומדי בית מדרשנו הגדול מידי יום ביומו יקר שבערכין ,איש האשכולות בר אוריין ובר
רגע השיא של המעמד נרשם עת פתחו הילדים בשירת ויקרא ד' להרה"ח ר' משה ברזסקי
שליט"א
אבהון לן בעומקה של תורה פאר המעלות
והמידות יראת ה' היא אוצרו מחשובי אנ"ש
ולאביו הרה"ח המפואר ר' יוסף יואל שליט"א
אל משה בניגוני דביקות וקודש ,כשהם מכריזים בגאון על אמונתם
ודבקותם בתורת ה' .האבות והסבים ,שזכו לראות פרי עמלם דור מחשובי אנ"ש
שליט"א הרה"ח ר' יעקב אקער
ולאביו ידידינו הנכבד
ולזקינו הרה"ח המפואר ר' בנימין אפרים שליט"א
הרה"ג ר' חיים ישעי' שליט"א
ישרים מבורך ,עמדו דומעים מרוב רגש ,נושאים תפילה בלבותיהם
כי זכות האותיות והתורה הקדושות תלווה את הילדים כל ימי מחשובי ומפארי אנ"ש מראשי חבורת הבחורים ור"מ בישיבת תולדות אהרן
חייכם ,ויאירו את עולמם באור תורה ויראת שמים טהורה. ולחמיו הרה"ח ר' מאיר רגוזניצקי שליט"א ולחמיו ידידינו הנכבד
המעמד נחתם בריקוד של שמחה של מצווה ,כשכל משתתף מרגיש לרגל שמחת הולדת הבת הנכדה הנינה
יה”ר שיזכו לרוות רוב נחת ממנה ומכל יוצ”ח
שליט"א דוידוביץ הרה"ג ר' ישראל חיים
משב"ק ונאמן ביתו של מרן פוסק הדור
בחוש את המשכיות השלשתא דרבנן – ממצרים ועד עולם ,תורה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא בעל המנחת יצחק זצוק"ל גאב"ד ירושלים
ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב. לרגל שמחת הכנס בנו נכדם יניק וחכים
כל זאת הינו חוליה בשרשרת הבלתי פוסקת של עשייה ,ומצטרפים
לעילוי נשמת
ני"ו כמר שמעון
לנועם עול תורה ומצוות
לפעילות הברוכה של ישיבה קטנה משנת התורה ע"ש כ"ק רבינו
הרה"ח המפואר יה”ר שיזכו לרוות רוב נחת ממנו ומכל יוצ”ח
זיע"א ,מטבח החסד בת עין המוציא מדי יום מאות מנות חמות
ר' אליהו דוד מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
____________________________
ומזינות ליולדות ,חולים ,ובני משפחותיהם,נזקקים נדכאים ונשברי בן הרה"ח יצחק שמחת בר המצווה יתקיים אי"ה
לב. מאיר יעקב ז"ל
ביום רביעי באולמי פארהאנד בית יעקב
וגולת הכותרת הוא המרכז הגדול לממשלת התורה והחסד בית הישן רח' בית ישראל 12ירושלים
מחשובי ומפארי אנ"ש הזמנות פרטיות לא נשלחו
המדרש תפילה למשה לעלוב בעיה"ק צפת"ו נלב"ע ט' כסליו תשס"ה נא ראו הזמנה זו כאישית
תנצב"ה
די | 'אהל מועד' – לעלוב
מעמד 'חומש סעודה' בת"ת משנת שמעון ע"ש כ"ק רבינו זיע"א בעיה"ק צפת
'אהל מועד' – לעלוב | וט
שמחת החתונה לנכדת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בת לחדב"נ פע"ח הרה"צ ר' ברוך שפיץ שליט"א
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בביקור אצל הרה"ח המפואר רבי דוד וועבער שליט"א מזקני ומפארי אנ"ש בביתו בויליאמסבורג
ניתן לקבל את הגליון בכתובת מייל4184052@gmail.com : מהדורת ביתר לזכות צבי בן מרים ומשפחתו וכיו"ח להצלחה גדולה ברוחניות וגשמיות
© כל הזכויות שמורות למערכת אוהל מועד חל איסור מוחלט על העתקת כל חומר שהוא המתפרסם בגליונותינו ללא קבלת אישור בכתב מהמערכת מהמו"ל בטל'052-7160388 : זט | 'אהל מועד' – לעלוב
