gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos

שבוע: תולדות (2026-11-09)

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪‬‬ ‫בכל עניני העלון‬ ‫לע"נ אאמו"ר‬ ‫נתנאל רוזנבליט‬ ‫הג"ר מנחם מנדל‬ ‫‪0556764501‬‬ ‫בן רבי יחיאל מיכל זצ"ל‬ ‫‪ner4499@gmail.com‬‬ ‫נלב"ע ער"ח כסלו תשפ"ו‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫©‬ ‫גליון ‪ 956‬תשפ"ז‬ ‫"וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל לאישה"‪( .‬כ"ח ט')‬ ‫"ויעתר יצחק ‪( "...‬כ"ה כ"א)‬ ‫יש להבין‪ ,‬מפני מה עשו לוקח לו לאישה את מחלת באותו הזמן‬ ‫יהודי התקשר אל בית מרן הגאון רבי אהרן לייב‬ ‫בו יעקב יוצא לדרך לפדן ארם‪ ,‬מה החיבור הזה?‬ ‫שטיינמן‪ ,‬שאל‪ ,‬איזו עצה לעשות לזכות לילדים‪ ,‬קבלה על‬ ‫תשובה אחת פשוטה‪ ,‬עשו רוצה זכויות כדי להתמודד עם יעקב‪:‬‬ ‫עצמו וכדומה‪ .‬הנכד העביר את השאלה לרבי אהרן לייב‪.‬‬ ‫"שלושה מוחלים להן עונותיהן" ‪ -‬עשה "פטנט" מחילת עוונות‪...‬‬ ‫רבינו ענה‪" :‬ליצחק אבינו לא היה את העצה? וכי לא ידע את‬ ‫העצה שאתה תעשה‪"...‬‬ ‫עוד נראה לי לומר כי ל עשו היה בזה מהלך עמוק‪ :‬הוא נושא‬ ‫הנכד השיב לשואל בטלפון‪" :‬ראש הישיבה שואל‪ ,‬האם יכול‬ ‫לאישה את בתו של ישמעאל דווקא‪.‬‬ ‫להיות שתהיה עצה שיצחק אבינו לא ידע עליה?!"‬ ‫מצינו בפרשת וירא כי הערביים היו עובדים לאבק (י"ח ד')‪.‬‬ ‫אחר כך פנה הנכד בשאלה‪ :‬האם הכוונה שאין עצה רק‬ ‫רבים תמהו‪ ,‬מה יש לעבוד אבק‪ ,‬איזו אלוהות יש בזה?!‬ ‫להתפלל להקב"ה‪ .‬אמר רבי אהרן לייב‪" :‬מה עשה יצחק‬ ‫ביאר המהר"ל ב"גור אריה"‪ :‬הערביים יושבי אהלים הם ‪ -‬כדברי‬ ‫"ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו"‪.‬‬ ‫הכתוב "על פני כל אחיו נפל" שבני ישמעאל נוסעים ממקום‬ ‫אחר הדברים בירך את היהודי שה' יעזור שיהיו לו ילדים טובים‪.‬‬ ‫למקום ‪ -‬אין להם מקום קבוע‪ ,‬חניה וישוב‪ ,‬לפיכך הם הולכי‬ ‫דרכים‪ ,‬מאמינים שהם תחת שלטון "שר הדרך"‪ ,‬לכן הם‬ ‫משתחווים לאבק ברגליהם שהוא אבק דרכים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפי זה הכל מובן‪ .‬אחרי שעשו שומע את ציווי אביו ואמו‬ ‫כמה וכמה פעמים אמר הגאון רבי עובדיה יוסף לזוגות ללא‬ ‫ליעקב לצאת לדרך לחרן "וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב‬ ‫ילדים שירבו בתפילה‪ ,‬שהקב"ה מתאווה לתפילתם‪ ,‬כמובא‬ ‫ושלח אתו פדנה ארם"‪ .‬התורה חוזרת על הוראה זו ארבע‬ ‫בגמרא "מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב"ה מתאווה‬ ‫פעמים‪' :‬לך לפדן'‪.‬‬ ‫לתפילתם של צדיקים" (א"ר יצחק יבמות סד‪ .).‬וכן היה רבינו אומר‬ ‫לזוגות שעברו דרך ארוכה‪ ,‬שלא התפללו מספיק! "תתפללו‪,‬‬ ‫בעקבות זה עשו פועל בשני מישורים‪ ,‬רוחני ומעשי‪ :‬ראשית‪,‬‬ ‫(שו"ת "מעיין אומר" י"ב)‬ ‫לא להתייאש ובעל הרחמים יתן!"‬ ‫הוא נושא לאישה את בתו של ישמעאל‪ ,‬מכניס לביתו את‬ ‫העובדים ל"שר הדרך" ‪ ,‬שעל ידי כך יעקב לא יצליח בדרכו‪.‬‬ ‫ושנית‪ ,‬מצווה על אליפז להמתין בדרך לחרן‪ ,‬להרוג את יעקב‪.‬‬ ‫("נר לשולחן שבת")‬ ‫‪‬‬ ‫"הן עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק" ‪ -‬ויגדלו הנערים"‬ ‫‪‬‬ ‫נראה לי פשט חזק בחיבור פסוקים אלו!‬ ‫"ויזד יעקב נזיד" ‪ -‬אותו היום מת אברהם ועשה יעקב תבשיל של‬ ‫תלמיד אחד בישיבת "שאר ישוב" סירב לחבוש כיפה‪ .‬ראש‬ ‫(ילקוט שמעוני)‬ ‫עדים לנחם יצחק אביו‪.‬‬ ‫הישיבה‪ ,‬הגאון רבי שלמה פרייפלד הסביר לו את חשיבות‬ ‫מקצת מהלכות סעודת הבראה‬ ‫העניין‪ ,‬אך התלמיד לא הסכים‪ .‬ר' שלמה הבהיר לו שאי‬ ‫חבישת כיפה היא צעד הפגנתי ועליו לחבוש כיפה לראשו‪.‬‬ ‫‪ ‬אסור לאבל לאכול משלו בסעודה הראשונה בתחילת‬ ‫התלמיד סירב להכנע ור' שלמה נאלץ לשולחו הביתה‪.‬‬ ‫האבלות‪ .‬חיוב על השכנים להכין סעודה זו‪ .‬אם לא שלחו לו או‬ ‫שהוא יחידי בעיר‪ ,‬יכול לאכול משלו ואינו חייב לצער את עצמו‪.‬‬ ‫שנים רבות לאחר מכן יצאו ר' שלמה ואשתו לאתר הנופש‬ ‫המפורסם "וויט לייק" בהרי הקטסקייל‪ ,‬פגשו שם באדם בעל‬ ‫עיקר סעודת הבראה היא בלחם‪ .‬ונוהגים להאכילו פת‪-‬בייגל‬ ‫שיער בלונדיני ארוך‪ ,‬הוא הציג את עצמו לפניהם כבחור ההוא‪.‬‬ ‫או עוגה עם ביצים מבושלות‪ ,‬או עדשים‪ ,‬שהם מאכלי אבלים‪.‬‬ ‫ר' שלמה נשבר בקרבו "אוי!" אמר לאחד מתלמידיו הקרובים‬ ‫"הלעיטני"‪ .‬יש מקפידים לתת את הביצים קלופות‪ ,‬כמו שכתב‬ ‫"הוא כל כך מתפאר בשערו הנאה‪ ,‬לא הכיפה היתה הבעיה‬ ‫רעק"א‪ ,‬שלא יקלוף האבל בעצמו הביצים‪ ,‬שנראה כרעבתן‪.‬‬ ‫שלו! אילו ידעתי זאת אז‪ ,‬הייתי מטפל ביצר הרע שלו לגמרי‬ ‫("ר' שלמה")‬ ‫אחרת‪"...‬‬ ‫‪ ‬לפני שמברים אותו‪ :‬מותר לאכול פירות ותבשילים משלו‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫("חכמת שלמה") יש אוסרים‪"( .‬דברי מלכיאל") מותר לשתות משלו‪ ,‬כגון‪,‬‬ ‫שתיה קלה וקפה‪( .‬גשה"ח) ויש שאוסרים אפילו שתיה‪( .‬קיצוש"ע)‬ ‫במוצאי שבת‪ ,‬אף המחמיר שלא לשתות משלו‪ ,‬מבדיל על כוס‬ ‫סיפר הגאון רבי אליהו ברודנא‪ ,‬ראש ישיבת מיר בארה"ב‪,‬‬ ‫מיין שלו לפני שאכל סעודת הבראה‪ ,‬שמצוה היא‪.‬‬ ‫שסבו הגאון רבי דוד לשינסקי שהתגורר בעיירה מיר‪ ,‬היה‬ ‫מציין את "שבת תולדות" שהיא שבת גדולה אצלו‪.‬‬ ‫"ויזד יעקב נזיד"‪ .‬בן יכול להברות משלו לאביו ‪ -‬ראיה‪ ,‬יעקב הוא‬ ‫ומעשה שהיה כך היה‪ :‬מדובר היה שיתמנה לכהן כרב בלונדון‬ ‫שהכין את סעודת ההבראה ליצחק‪.‬‬ ‫(יו"ד שע"ח נו"כ "גשר החיים" כ')‬ ‫בירת אנגליה ואף הוא נסע לשם כך ללונדון‪ ,‬אך לבסוף הענין‬ ‫‪‬‬ ‫הגאון רבי יצחק פלקסר עמל וטרח להוציא את סידרת ספריו‪.‬‬ ‫ירד מעל הפרק והוא שב למיר בפחי נפש‪.‬‬ ‫שבת בואו היתה בפרשת תולדות ובדיוק העלו אותו לתורה‬ ‫בישיבה בעליית "ויתן לך האלקים"‪ .‬לאחר התפילה‪ ,‬כשניגש‬ ‫פעם סיפר לתלמידו‪" :‬את השם "שערי יצחק" הענקתי לספרי‬ ‫להגיד "שבת שלום" להגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין‪ ,‬אמר לו‬ ‫על שם הפסוק "ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא‬ ‫המשגיח‪" :‬הינך רואה‪ ,‬אתה מבורך בכל כך הרבה ברכות!"‬ ‫מאה שערים" פירש רש"י "שניהם למה? לומר שהארץ קשה‬ ‫המילים הללו נסכו בו כוחות מחודשים‪ .‬למעשה‪ ,‬המשגיח‬ ‫והשנה קשה"‪ .‬אף אני השקעתי ויגעתי למרות כל הקשיים‬ ‫שידע את שארע דאג שהוא יקבל עליה זו ולומר לו מילים אלו‪,‬‬ ‫("כארי יתנשא")‬ ‫ובסייעתא דשמיא מצאתי מאה שערים!"‬ ‫("המשגיח")‬ ‫לחלצו מעצבונו ולרוממו‪.‬‬ ‫הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין היה מזכיר בשם הסבא מקלם‪:‬‬ ‫הלעיטני נא!‬ ‫"גם אם אוכלים את כל האוכל‪ .‬אם שוהים‪ ,‬אם עושים הפסקה‬ ‫האדמו"ר רבי יחזקאל יוסף הלוי מאשלג נסע לארה"ב‪ .‬באחת‬ ‫באמצע האכילה או לפני סיומה‪ ,‬גם זה נחשב לסיגוף ושבירת‬ ‫ההתכנסויות אמר לחסידים את דברי המדרש הידוע‪ :‬כשבא‬ ‫("ידיו אמונה")‬ ‫היצר‪ .‬עודד אותנו לאחוז גם כן בהנהגה זו‪.‬‬ ‫נח ליטע כרם‪ ,‬בא שטן לפניו‪' :‬מה אתה נוטע?' אמר לו 'כרם'‪.‬‬ ‫שאלו 'מה טיבו' ‪ ...‬אמר השטן‪ ' ,‬נשתתף שנינו בכרם זה' ‪...‬‬ ‫הביא השטן כבש והרגו תחת הגפן‪ ,‬הביא ארי ‪ ...‬חזיר ‪ ...‬קוף‬ ‫תענית הראב"ד‪" :‬וכן אמר הרב רבי אברהם בן דוד שהיה אחד מחסידי עולם‬ ‫והרגו ‪ ...‬רמז לו שקודם שישתה אדם מן היין הרי הוא ככבש‪.‬‬ ‫שהגדר הגדול והמעולה והמופלא הוא מניעת המאכלות ‪ ...‬שלא יעזוב לגמרי‬ ‫שתה כהוגן הרי הוא כארי ‪ ...‬שתה יותר מדי נעשה כחזיר ‪...‬‬ ‫מלאכול בשר ולשתות יין‪ ,‬כי דייך מה שאסרה תורה‪ ,‬אך בעת מאכלו ועודנו תאב‬ ‫נשתכר נעשה כקוף‪ ,‬מרקד ומוציא לפניה כל נבלות פה‪( .‬תנחומא נח)‬ ‫לאכול יניח ממנו לכבוד הבורא מתאווותיו ואל יאכל כפי תאוותו"‪( .‬איגרת התשובה)‬ ‫שאלוהו החסידים‪ ,‬אם כך מה פתאום חכמים קבעו קידוש על‬ ‫יהודי ניגש לגאון רבי אהרן לייב שטיינמן‪" :‬שמעתי והתפעלתי‬ ‫דבר כזה‪ ,‬למה קבעו ברכות על יין?!‬ ‫מאד שבחורים בישיבה המפוארת של הרב ‪ -‬ישיבת "אורחות‬ ‫אמר הרבי מאשלג‪" :‬טמון פה יסוד עצום‪ .‬הקדושה של יהודי‬ ‫תורה" ‪ -‬נוהגים בשעת הסעודה לעשות תענית הראב"ד‪"...‬‬ ‫היא הכח שצריך לעצור‪ ,‬לדעת את המידה‪ ,‬לשים גבולות‪ .‬זו‬ ‫תגובת רבינו‪" :‬בסדר גמור‪ ,‬אבל שישאירו זאת בצלחת‬ ‫היהדות! לכן דווקא על יין אנו עושים קידוש!" ("נר לשולחן שבת")‬ ‫(מן השמועה)‬ ‫המרכזית‪ ,‬לא בצלחת הפרטית‪"...‬‬ ‫המשב"ק של ה"אמרי חיים"‪ ,‬הרה"ח ר' זלמן לייב וייס‪ ,‬נתן‬ ‫נאמר בגמרא "האוכל בשוק דומה לכלב"‪( .‬קידושין מ‪ ):‬הגאון רבי‬ ‫לרבי איזה מאכל ולא רצה הרבי לאוכלו‪ .‬נענה ר' זלמן לייב‬ ‫פסח אליהו פאלק נשאל‪ ,‬וכי מי שאוכל במסעדה שיש לה‬ ‫ואמר‪' :‬הרי זה טעים?!' ענהו ה"אמרי חיים"‪" :‬אכן בשביל זה‬ ‫שולחנות בחוץ ברחוב‪ ,‬האם גם הוא נכלל ב"האוכל בשוק ‪"...‬‬ ‫("באורו של חמה" הובא ב"הליכות החיים")‬ ‫אין ברצוני לאוכלו!"‬ ‫ענה הרב פאלק‪ :‬עניין זה הוא משום שאדם מראה בעצמו‬ ‫שהוא אינו יכול להמתין עד שיבוא לביתו‪ ,‬אבל שולחן‬ ‫במסעדה אינו בכלל זה‪.‬‬ ‫הסבא מסלבודקה במשך שנים רבות לא אכל ממתקים‪ ,‬כדי‬ ‫וסיים‪" :‬אדם שאינו שולט על תאוותיו הוא אכן דומה לכלב"‪.‬‬ ‫("תוכו רצוף אהבה")‬ ‫לעקור את התשוקה הילדותית למיני מתיקה‪.‬‬ ‫כן במשך תקופה ארוכה הזיר את עצמו מלאכול נקניק‪ .‬לימים‬ ‫נתגלה שהסיבה לכך היתה‪ ,‬שבעוברו פעם ליד מזנון בתחנת‬ ‫בעת ארוחת הצהריים של מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן‬ ‫רכבת ראה נקניק תלוי והרגיש בלבו משיכה לזה‪ .‬מיד קיבל על‬ ‫נכנסו אל הבית פנימה כמה עסקנים‪ .‬רבן של ישראל חש שלא‬ ‫עצמו שלא יאכל נקניק במשך עשרים וחמש שנה!‬ ‫בנוח שיאלץ לאכול מול אנשים‪ ,‬אך כדרכו שלא לבייש את מי‬ ‫רק לעת זקנותו‪ ,‬כשהרגיש שכבר תשה תשוקתו זו‪ ,‬התיר‬ ‫שמבייש אותו אמר להם בשנינותו‪:‬‬ ‫("המאורות הגדולים")‬ ‫לעצמו לאכול נקניק!‬ ‫"יש לעיין במי שאוכל בביתו הפרטי ובאותה עת נמצאים בבית‬ ‫אנשים‪ ,‬האם גם זה נחשב כ"אוכל בשוק ודומה לכלב" או‬ ‫שאמרו חז"ל דווקא בשוק ממש?"‬ ‫הפצירו בו במרן הרב שטיינמן לאכול כמה דברים לבריאות‬ ‫במקום להבין את הרמז‪ ,‬הם נהנו מן הרעיון והחלו לפלפל עימו‬ ‫גופו‪ ,‬ואמר על אחד מהם‪" :‬אני כבר עם רגל אחת בקבר וכעת‬ ‫בהלכה זו ודנו לכאן ולכאן‪.‬‬ ‫אתם רוצים שאהנה בעולם הזה?!"‬ ‫נטל הרב שטיינמן עוד חתיכה מהפרטיות שלו והשליך אותה‬ ‫ביקשו ממנו שישתה משקה מתוק מסויים לבריאותו‪ ,‬השיב‬ ‫ממנו הלאה‪ ,‬דיבר איתם בנעימות‪ ,‬אכל כמה כפות‪ ,‬בירך ברכה‬ ‫רבינו שמעולם לא שתה משקה מתוק‪.‬‬ ‫אחרונה והמשיך לשוחח איתם בבעיה שעמדה על הפרק‪.‬‬ ‫שאלוהו‪ :‬האם שתה פעם סודה? ואמר שכשהגיע לארץ היתה‬ ‫תקופה שלא יכלו לשתות מים רגילים והוצרך לשתות בתקופה‬ ‫‪‬‬ ‫(מזקנים אתבונן – "להתעלות")‬ ‫ההיא סודה‪ ,‬ומני אז לא שתה יותר!‬ ‫מתוך רשימת אחד הנכדים‪ :‬בימים עברו סבא רמז לנו פעם בניגון‬ ‫של הסתייגות קלה "הבית כאן הפקר"‪ .‬אך כמובן שלנכנסים‬ ‫עצמם לא הראה שאיכפת לו‪ .‬זה היה בימים עברו‪ ,‬אבל בשנים‬ ‫האחרונות אמר במפורש כי הכל כהפקר ושיכניסו אנשים גם‬ ‫סיפר הגאון ר' יוסף אריה יזדי‪ :‬ידועה היתה הזהירות של הרב ‪-‬‬ ‫בעת שאוכל‪ .‬שאלתי אותו‪" :‬אבל הרי סבא באמצע האוכל"‪...‬‬ ‫הגאון רבי שמעון בעדני ‪ -‬פרישות ממאכלים ושתיה מיותרת‪,‬‬ ‫תשובתו היתה "לו הייתי אוכל זהב מילא‪ ,‬אבל אינני אוכל זהב‪,‬‬ ‫הכל היה אצלו שקול‪ ,‬מדוד ומתוכנן‪ .‬הן מצד לשבור את‬ ‫(עיין מעשרות ג' ה')‬ ‫מה יש לי להסתיר‪"...‬‬ ‫התאוות והן מצד בריאות הגוף‪ ,‬זה הולך ביחד‪.‬‬ ‫לילה אחד היינו במירון‪ ,‬משם נסענו לקבר האר"י‪ .‬כשיצאנו‬ ‫היינו "רעבים גם צמאים‪ ,‬נפשם בהם תתעטף"‪ .‬אמרו לרב‬ ‫הסבא מקלם‪ ,‬אחרי תענית היה אוכל דגים קטנים שיש בהם‬ ‫בעדני שהולכים להביא כוס קפה עם חלב‪.‬‬ ‫עצמות קטנות‪ ,‬כדי לשבור את הרצון ולהתרגל במידת‬ ‫פתאום הגיע אדם‪ ,‬הביא כוס מים‪ .‬אמרתי לו‪' :‬אל תיתן לרב‬ ‫("המאורות הגדולים")‬ ‫הסבלנות‪.‬‬ ‫את המים הללו‪ ,‬כי אם ישתה את המים זה ירווה את צמאונו‬ ‫ואז לא ישתה את הקפה וחבל‪ .‬הוא צריך כח‪ ,‬בבוקר צריך‬ ‫לשתות כוס קפה‪ ,‬לא מים"‪ .‬היהודי התעקש 'לא‪ ,‬בינתים‬ ‫היה זה כשהגיע המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין לארה"ב אחרי‬ ‫שישתה מים'‪ .‬אמרתי לו שאין אצל הרב בינתים‪ ,‬אני מכיר את‬ ‫המלחמה‪ ,‬במוצאי אחד הצומות נכנס לחדרו בלווית חתנו‬ ‫הרב‪ ,‬אתה סתם תזיק לרב‪.‬‬ ‫הגאון רבי אפרים גינזבורג‪ .‬אברך צעיר נקש בדלת והביא להם‬ ‫התחננתי אליו‪ ,‬אל תעשה זאת‪ .‬אך הוא לא שמע לי‪ ,‬ניגש לרב‬ ‫מיני מזונות לשבור את הצום באומרו‪" :‬העוגה טעימה מאד‬ ‫בעדני ואמר 'הנה כוס מים'‪ .‬הרב בירך "שהכל" ושתה‪ .‬אחרי‬ ‫וטריה‪ ,‬אפו אותה היום"‪ .‬רבי יחזקאל הודה לו במאור פנים‪.‬‬ ‫כמה דקות הגיע הקפה‪ .‬הרב דחה את זה באומרו "כבר שתיתי‪,‬‬ ‫ר' אפרים יצא ללוותו ואמר לו‪" :‬הרסת הכל‪ ,‬הוא לא יאכל‬ ‫זהו!" ביקשנו‪" :‬הרב‪ ,‬זה היה מים‪ ,‬יש כאן קפה‪ ,‬זה חשוב לרב"‪.‬‬ ‫עכשיו!" תמה האברך מדוע?! הסביר ר' אפרים‪ ,‬שבכל פעם‬ ‫("משגב בעדנו")‬ ‫אך הרב בשלו‪" :‬שתיתי‪ ,‬אני לא שותה סתם!"‬ ‫שהמשגיח שומע מחמאה על אוכל נמנע מלאוכלו‪"( .‬מעשי יחזקאל")‬