gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אלף המגן · Elef Hamugein — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: אלף המגן · Elef Hamugein

שבוע: תולדות (2026-11-09)

אלף המגן · Elef Hamugein — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרשת תולדות שנה כ"ג גליון י' (תשל"ו)‬ ‫וכן כתב בספר חרדים עה"ת בפרשתינו (כה‪ ,‬כג ‪ -‬ד"ה ויאמר ה' לה) וז"ל‪,‬‬ ‫סמיכת הפרשיות‬ ‫ועינינו הרואות כמה‏מתגיירים מזרע עשו בכל הדורות‪ ,‬לא כן מישמעאל‪ ,‬ואילו‬ ‫הנה פרשת חיי שרה מסתיימת בכתוב (כה‪ ,‬יח) על פני כל אחיו נפל‪ ,‬דקאי‬ ‫מש ְפ ָחה‏כמו ישמעאל שנולד מהגר‪ ,‬לא היו באים גרים גם מזרעו‬ ‫הי' עשו נולד ִׁ‬ ‫על‏ישמעאל‪ ,‬ופרשתינו מתחיל (כה‪ ,‬יט) ואלה תולדת יצחק בן אברהם‪ ,‬וצריך‬ ‫וכו'‪ .‬ולפי שמזרע עשו‏נתגיירו כמה גרים זכה שראשו נקבר במערת המכפלה‪,‬‬ ‫להבין‏הסמיכות‪.‬‏‬ ‫כי ביום שנקבר יעקב ‏נהרג עשו‪ ,‬שהתיזו ראשו בתוך מערת המכפלה ושם‬ ‫נקבר‪ ,‬אע"פ שרשע הי'‏ולא עשה תשובה‪ ,‬וישמעאל אע"פ שעשה תשובה לא‬ ‫ובספר פני דוד [להגה"ק החיד"א זצ"ל] בפרשתינו (אות כ"א‪ ,‬בא"ד ד"ה א"נ)‬ ‫זכה ליקבר במערה כלל‪ .‬‏וכיוצא בזה אמרו חכמז"ל (סנהדרין קד‪ ).‬על אחז מלך‬ ‫כתב לבאר‪ ,‬שישמעאל הינו סיגי ופסולת הדינים שנתבררו ‏מאברהם אבינו‬ ‫יהודה שזכה לגן עדן‪ ,‬כיון‏שהי' בין שני צדיקים‪ ,‬יותם אביו וחזקיה בנו‪ .‬והכי נמי‬ ‫ע"ה‪ ,‬ועל כן כתיב בי' נפל‪ ,‬דלית לזרעא דישמעאל חולקא‏לעולם הבא‏‪ ,‬וסמיך‬ ‫עשו הי' בין יצחק אביו‏ואנטנינוס בנו שהי' צדיק‪ .‬וכמה גרי הצדק שיצאו מזרעו‬ ‫לי' ואלה תולדות יצחק בן אברהם‪ ,‬לומר דכשם שישמעאל‏יצא מאברהם‪ ,‬גם‬ ‫זיכו אותו למערת‏המכפלה ולגן עדן אחרי שסבל יסורים בגיהנם‪ ,‬עכתו"ד]ג[‪.‬‬ ‫מיצחק יצא עשו‪ ,‬ולכן תולדת חסר ו' הרומז לאות חיים [דהיינו אות ו' שהוא אות‬ ‫חיים] (עי'‏תיקו"ז תי' ס"ט)‪ ,‬כי גם לעשו אין לו חלק לעולם הבא‏(עי' תרגום יוב"ע‬ ‫סיבת מיתת שרה‬ ‫בפרשתינו כה‪ ,‬לב)‪ ,‬שהם החיים הנצחיים]א[‪.‬‏‬ ‫ואלה תולדות יצחק בן אברהם (כה‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫הבדל בין עשו וישמעאל‬ ‫בספר אמרי מהרי"ן [להג"ר יעקב נפתלי זצ"ל (בן הג"ר יצחק חריף זצ"ל) אב"ד‬ ‫עוד כתב לבאר בבחינה אחרת בספרו חומת אנך‪ ,‬עפ"י מה שכתבו גורי‬ ‫שאלה המקראות שאירעו‬ ‫אילייניב‪ ,‬טורקא‪ ,‬סאמבאר] (ד"ה או יאמר [ג]) כתב‪ ,‬ירצם ֵ‬ ‫האר"י‏ז"ל‪ ,‬דאדום דומה לחזיר שמפריס פרסה (עי' ב"ר סה‪ ,‬א)‪ ,‬ולכך תחילתו‬ ‫ליצחק‪ ,‬שכמעט נעקד על גבי המזבח‪ ,‬מזה הוכחה טובה דאברהם הוליד את‬ ‫רע‏שאינו מעלה גרה‪ ,‬אך סופו טוב‪ ,‬שגרים באים מהם‪ ,‬שאפילו הקליפה קשה‬ ‫יצחק‪ ,‬דאל"כ איך יעבור אברהם אשבועה שנשבע לאבימלך אם תשקור לי‬ ‫‏נשברת‪ ,‬כמו שהוא מפריס פרסה‪ ,‬אך ישמעאל תחילתו טוב וסופו רע שאין גר‬ ‫ולניני ולנכדי וגו'‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫‏בא מהם‪ ,‬ע"כ‪ .‬וזהו שנקט הכתוב לשון נפל אצל ישמעאל‪ ,‬שאין גר בא מהם]ב[‪,‬‬ ‫ובספר חלקי אבנים [להג"ר דוד לידא זצ"ל אב"ד ור"מ אמשטרדם] העמיס דבר‬ ‫‏אך ואלה תולדות יצחק‪ ,‬פירש"י‪ ,‬יעקב ועשו האמורים בפרשה‪ ,‬רומז כי גם‬ ‫זה בדברי רש"י עה"פ (כג‪ ,‬ב) לספוד לשרה ולבכותה‪ ,‬ולמה‏נסמכה מיתת שרה‬ ‫‏מעשו באים גרים‪ ,‬אבל לזה תולדת חסר‪ ,‬כי הם מיעוטא דמיעוטא‪.‬‏‬ ‫א‪ .‬וכתב שם בפרשת וזאת הברכה (אות ה'‪ ,‬ד"ה וזרח)‪ ,‬שהגרים באים מעשו לכך כתיב וזרח גבי שעיר‪ ,‬שהוא אורה וטוב‪ ,‬לא כן בישמעאל כתיב הופיע‪ ,‬שהוא‬ ‫תחילת אור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וראה עוד מה שכתב הגה"ק החיד"א זצ"ל בספרו מדבר קדמות מערכת ג' (אות ט') שכתב וז"ל‪ ,‬גרים מאדום באים‪ ,‬אך לא מישמעאל‪ ,‬ושמעתי מרב מקובל‬ ‫זלה"ה כי אדום הוא בנגה‪ ,‬ודמי לתקלא שגונבת מהקדושה‪ ,‬ולזה יש גרים דאם גונבת תחזיר‪ ,‬אבל ישמעאל מבחוץ ואינו גונב‪ ,‬לכן ליתא בחזרה‪ ,‬ע"כ שמעתי‪,‬‬ ‫עכ"ל‪ ,‬ועיי"ש אריכות גדול בזה‪ .‬וראה מה שכתב הט"ז באו"ח (סי' מ"ו ס"ק ד') שמתוך הרבוי יתרבו הגרים על בני הגר‪ ,‬וצ"ע קצת‪ .‬וראה בספר חקל יצחק [ספינקא]‬ ‫בפרשתינו (ד"ה ויעתר יצחק) שכתב וז"ל‪ ,‬ושמעתי מאאמו"ר זצוק"ל שמקובל מרבותינו שמעולס לא נתגייר גר מישמעאל‪ ,‬כי הוא כולו ערלה רח"ל‪ ,‬ע"כ‪ .‬ועי' בכלי‬ ‫יקר בפרשתינו (ד"ה ויאמר ה' לה) שכתב בענין זה‪ .‬ועי' בגליון אלף המגן פרשת נצבים‪-‬וילך שנת תשס"ו לפ"ק ‪ -‬ופרשת חיי שרה שנת תשס"ז‪-‬תשס"ח לפ"ק מענין‬ ‫ישמעאל‪ ,‬ועי' בספר תורת משה [להגאון בעל חתם סופר זצ"ל] פרשת וירא (ד"ה על אודות בנו) שכתב אבל שרה ראתה ברוח הקודש דלא תצא ממנו בנין דמעלי‪ ,‬ולכך‬ ‫אמר ה' שישמע בקולה (כא‪ ,‬יב)‪ .‬וראה עוד שם פרשת וילך (ד"ה מי מילל) שכתב‪ ,‬י"ל דשרה עיניה צרה בערביים שלא להאכילם סולת כי אם קמח‪ ,‬אע"פ שסופן‬ ‫שיתגיירו כשיאכלם אברהם‪ ,‬מ"מ היתה עיני' צרה עליהם‪ .‬וראה בספר מהר"ש מבעלזא פרשת וירא (ד"ה ואקחה פת) שכתב שע"י אכילה שאכלו המלאכים אצל‬ ‫אברהם המשיך עליהם אור רוחני ע"כ‪ .‬ויש להעיר שברש"י (יח‪ ,‬ט) ד"ה ויאכלו כתב שנראה כמו שאכלו‪ .‬וראה בספה"ק קדושת לוי פרשת חיי שרה (ד"ה ברש"י‬ ‫למה נמנו) שכתב שיעקב הגביה חיצוניות של עשו ולא הגביה חיצוניות של ישמעאל‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ואולי לכך לא היו גרים מישמעאל‪ .‬ועי' באור החיים הק' בפרשתינו‬ ‫(כח‪ ,‬ה) בא"ד שכתב‪ ,‬לא שמענו מימי קדם כי נתגייר גר כנעני כשאר העמים‪ ,‬ע"כ‪ .‬וצ"ע מאליעזר עבד אברהם שלמדו אברהם אבינו תורה ומסתמא גייר אותו‪,‬‬ ‫והוא מכנען‪ .‬ויש להעיר מירושלמי (ביכורים ג‪ ,‬ג) עה"פ בסוף פרשתינו (כח‪ ,‬ט) שעשו לקח מחלת בת ישמעאל‪ ,‬לא מחלת שמה אלא בשמת‪ ,‬מלמד שנמחלו לו‬ ‫כל עונותיו‪ ,‬מכאן לחתן שמוחלין לו עונותיו‪ ,‬ע"כ‪ .‬ויש לציין‪ ,‬מה נפלא הדבר דדייקא אצל השידוך של בת ישמעאל לעשו‪ ,‬דרשו הא דמחילת עונות‪ ,‬הנה אע"פ‬ ‫שהי' רשע גמור‪ ,‬הועילה לו הסגולה של מחילת עונות לחתן‪ .‬גם ברש"י ויקברו אותו יצחק וישמעאל (כה‪ ,‬ט)‪ ,‬שעשה ישמעאל תשובה‪ ,‬ופלא‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ויש להעיר כי מדברי הגמ' במסכת שבת (יא‪ ).‬משמע דאדום גרוע יותר מישמעאל‪ .‬ועי' ‏אריכות בזה בספר אלף המגן פר' זאת הברכה (אות א' ובהג"ה שם)‪.‬‬ ‫וע"ע בספר עץ‏הדעת טוב [להגה"ק המקובל ר' חיים וויטאל זצ"ל] (מכתי"ק‪ ,‬תהלים קכד‪ ,‬א) אריכות בענין גלות ישמעאל‪ ,‬שיהא הגלות האחרון וקשה מכולם‪ ,‬ע"ש דברים‬ ‫נפלאים‏‪ .‬וכן כתב הרמב"ם באגרת תימן (ד"ה ואתם אחינו ידוע לכם)‪.‬‬ ‫א‬ ‫תודלות תשפז‬ ‫אלף המגן‬ ‫לכאורה קשה לפירושו הלא יעקב היה חריף לרמאות את הרשעים‪,‬‬ ‫לעקידת יצחק‪ ,‬לפי שעל ידי בשורת עקידה שנזדמן‏בנה לשחיטה וכמעט שלא‬ ‫כדמצינו שרימה לעשו בבכורה ובברכות‪ ,‬וגבי לבן‪.‬‬ ‫נשחט‪ ,‬פרחה נשמתה ממנה ומתה‪ ,‬ע"כ‪.‬‏ורבים ראו כן תמהו על צדיקת כשירה‬ ‫ובספר דברי יחזקאל [להגה"ק משינאווא זצוק"ל] כתב לפרש‪ ,‬דאיש נקרא מי‬ ‫כזו אשר עליה אמרו חז"ל‏‏(שמו"ר א‪ ,‬א) שאברהם הי' טפל בנבואה נגדה‪ ,‬יאמרו‬ ‫שהוא מושל על דבר כמו איש מלחמה‪ ,‬וכן יעקב נקרא איש תם‪ ,‬שהיה מושל‬ ‫עליה שמתה‏בשביל ששמעה מעקידתו‪ ,‬שנעקד לשחיטה‪ .‬וגם הלשון וכמעט‬ ‫על התמימות להשתמש בו בעתו‪ ,‬והשתמש תמיד בתמימות כלבו כן פיו‪ ,‬אך‬ ‫שלא ‏נשחט הוא מגומגם‪ ,‬ומה הי' חסר באמרו‪ ,‬שעל ידי בשורת העקידה‬ ‫כשהוכרח השתמש ברמאות‪ ,‬כדכתיב (תהלים יח‪ ,‬כז) עם נבר תתברר ועם עקש‬ ‫‏שנזדמן בנה לשחיטה פרחה נשמתה‪.‬‬ ‫תתפתל‪ .‬וז"ש רש״י‪ ,‬מי שאינו חריף לרמאות קרוי תם לבד‪ ,‬אבל יעקב היה‬ ‫אלא לפי הנ"ל מתורץ‪ ,‬דזהו דוקא ‏כוונת רש"י כדי להציל צדיקת זאת‪,‬‬ ‫נקרא איש תם]ז[‪.‬‬ ‫שלא יאמרו שמתה ח"ו בשביל ‏שהי' רעה בעיניה להביאו לעקידה לשם ה'‪,‬‬ ‫אלא הכי פירושו‪ ,‬אדרבה‪,‬‏שרה היתה שמחה בעקידתו‪ ,‬ורצתה דוקא שאברהם‬ ‫חשבון שנות האבות‬ ‫בעצמו ישחט‏אותו‪ ,‬כדי שלא יאמרו עוד ליצני הדור מאבימלך נתעברה שרה‪,‬‬ ‫ויזד יעקב נזיד (כה‪ ,‬כט)‪.‬‬ ‫שהרי‏אברהם נשבע לאבימלך במ"ש אם תשקר לי ולניני ולנכדי‪ ,‬ואם הי'‏יצחק‬ ‫איתא במדרש (בר"ר סג‪ ,‬יא) שאמר עשו‪ ,‬אף באותו צדיק פגעה מדת‬ ‫מאבימלך האיך יעבור אברהם על שבועתו‪ ,‬אלא בוודאי מדשחטו ‏אברהם‪,‬‬ ‫הדין‪ ,‬א״כ לית דין וכו'‪ ,‬ואמרו שם שכפר בתחיית המתים‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫נתברר הדבר שאינו בנו של אבימלך]ד[‪ ,‬ואחר ששמעה שרה ‏שנזדמן בנה‬ ‫לשחיטה‪ ,‬והי' כ"כ קרוב כמעט ולא נשחט‪ ,‬לפיכך פרחה ‏נשמתה‪ ,‬כי יאמרו‬ ‫בספר זבח השלמים [להג"ר משה גאלאנטי זצ"ל אב"ד ור"מ ירושלים בעמח"ס‬ ‫הבריות הא דלא שחטו אברהם‪ ,‬היינו טעמו מחמת ‏השבועה של אבימלך‬ ‫קרבן חגיגה] (אות כ"ב) כתב‪ ,‬דאע״פ שסוף אדם למות‪ ,‬וזו היא דרך כבושה‬ ‫שנשבע לו ולבניו‪ ,‬לפיכך משך את ידו לפגוע בו‪ ,‬כי ‏הוא בן אבימלך‪ ,‬ונשאר‬ ‫מאדם הראשון‪ ,‬אע"פ שאפשר שהי׳ מקובל להם שהי׳ ראוי אברהם לחיות‬ ‫חשד הבריות שמאבימלך נתעברה שרה‪,‬‏ולפיכך פרחה נשמתה]ה[‪.‬‬ ‫ק"פ שנה‪ ,‬וכן אחז״ל‪ ,‬ואפשר טעם לדבר שימותו האבות בצדקותם היו ראוים‬ ‫להיות כימי השמים על הארץ‪ ,‬וכמש״ה (דברים יא‪ ,‬כא) למען ירבו ימיכם וימי‬ ‫טעם למה בואלה תלדת ישמעאל חסר שני פעמים אות ו'‬ ‫בניכם וגו׳ כימי השמים על הארץ‪ .‬והנה לג׳ אבות כל א׳ ק״ף שנה‪ ,‬הם סך הכל‬ ‫ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק (כה‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫תק״מ שנה‪ ,‬חסר המ׳‪ ,‬כי לא עמד אברהם באמונת ה׳ עד ארבעים]ח[‪ ,‬דאז קאי‬ ‫אדעתי׳ דרבי׳‪ ,‬כי הוא הי׳ ראש למאמינים‪ ,‬שהוציאו והולידו והשרישו שורש‬ ‫בספר מאמר מרדכי [להרה"ק ר' מרדכי לעטניר זצ"ל מדראהביטש מתלמידי‬ ‫האמונות‪ ,‬משא״כ יצחק ויעקב שתיכף למדו מאברהם ולא ידעו אלוה אחר‬ ‫הרה"ק בעל עטרת צבי מזידיטשוב זצוק"ל]]ו[ כתב דבפרשה הקודמת כתיב (כה‪ ,‬יב)‬ ‫בעולם‪ ,‬אם כן נשארו ת״ק‪ ,‬ואח״כ לכל אחד נחסר מפני סיבה‪ ,‬אברהם מפני‬ ‫ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית וגו׳‪ ,‬ר״ל נתינת‬ ‫עשו ה' שנה‪ ,‬יעקב ל״ג שנה]ט[ מפני הקללה שקילל בחנם עם אשר תמצא את‬ ‫טעם על תלדת ישמעאל הגרועים והשפלים‪ ,‬הגם שהי' ב"ן אברה״ם‪ ,‬זה הי׳‬ ‫אלוקיך לא יחיה (לא‪ ,‬לב)‪ ,‬תיבת יחי"ה עולה ל״ג‪ ,‬והיינו קללת חנם לא תבא‬ ‫אשר ילדה הגר המצרית‪ ,‬וזרוק חוטרא אאוירא וכו'‪ .‬תלד״ת ישמעאל חסר‬ ‫(משלי כו‪ ,‬ב)‪ ,‬וקרי לו‪ ,‬שמ״ש לא יחיה נתקיים בו לא יחיה‪ ,‬שנות יחי״ה‪ ,‬ולהכי‬ ‫(שני פעמים אות ו')‪ ,‬דחסר כולם רשעים‪ ,‬ואלה תולד״ת יצחק מלא דחסר‪ ,‬אחד‬ ‫אמר אפי׳ באדם צדיק כאברהם‪ ,‬יש חסרון מהשנים הקצובים לו לפי מערכתו‬ ‫צדיק והא' שזה הטוב הי׳ מבחי' אשר ילדה שרה אשת אברהם‪ ,‬היפך אשר‬ ‫ק״ף שנים א״כ לית דין וכו׳‪.‬‬ ‫ילדה הגר‪ ,‬לכך מסיים הפסוק אברהם הוליד את יצחק‪ ,‬והאחד צדיק הי׳ מבחי׳‬ ‫אברהם ג״כ‪.‬‬ ‫צריכין לחיות בעולם הזה עד שנשלים אותנו בכל השלימות‬ ‫ויאמרו ראו ראינו כי היה ה׳ עמך וגו׳‪ ,‬ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך ה׳ (כו‪,‬‬ ‫יעקב לא היה תם רק היה לו בעלות על תמימות‬ ‫כח‪-‬כט)‪.‬‬ ‫ויעקב איש תם יושב אהלים (כה‪ ,‬כז)‪ .‬פירש״י‪ ,‬תם‪ ,‬כלבו כן פיו‪ ,‬מי שאינו חריף‬ ‫לרמאות קרוי תם‪.‬‬ ‫בספר ייטב לב כתב לפרש וז"ל‪ ,‬שמעתי מאבא מארי הגאון הקדוש מהו׳‬ ‫אלעזר ניסן ז״ל לפרש על פי מאמרם (ברכות סד‪ ).‬לא יאמר אדם לחבירו לך‬ ‫ד‪ .‬עי' בספר קרבן שבת [להגאון המקובל מוה"ר בצלאל ב"ר שלמה זצ"ל דרשן בקהילות סלוצק ופרעמיסלא‪ ,‬בעמח"ס עמודיה שבעה‪ ,‬פלח הרמון] פ"א (סי' א' ‪ -‬הנקרא תוס' חול על הקודש)‬ ‫עוד ראי'‪ ,‬מכח דרצה להקריבו שהוא בנו‪ ,‬דאל"כ הוא ממזר ואסור להקריבו‪ ,‬ולא רצה שיצא עליו שם ממזר‪.‬‬ ‫ה‪ .‬כן כתב גם בספרו עיר דוד חלק בית החכמה‪ ,‬ובחלק בית יעקב אות שס"ט‪ ,‬ומביאו גם בספרו מגדול דוד‪.‬‬ ‫ו‪ .‬נדפס בלבוב שנת תרל"ז לפ"ק ומעוטר בהסכמת הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב זצוק"ל‪ ,‬שכתב בזה"ל‪" ,‬וכבר מבואר במדרש כל המברר מקחו של צדיק‬ ‫כאלו מקיים עשרת הדברות‪ ,‬לכן מעלתם יקיימו שיבא הספר של האב הגדול תלמיד הגדול של דודי רבינו מרן ר' צבי הירש מפה זידיטשוב‪ ,‬אשר אמר על‬ ‫תלמידו הגדול המקובל החסיד בזה הלשון‪ ,‬אשר יחדיו נמתיק סוד‪ ,‬היינו הוא ותלמידו הרב כבוד שמו ר' מרדכי זללה"ה" וכו'‪ .‬ובהסכמת הרה"ק בעל ייטב לב‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬הרה"ק ר' מנחם מענדל מוויזניצא זצ"ל‪ ,‬והג"ר אליהו הארשאווסקי זצ"ל אבד"ק דראהביטש‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫ז‪ .‬וכן פירש בספר דברי צדיקים [להרה"ק ר' בעריש מאושפיצין זצוק"ל]‪ ,‬ובספר עוללות שמואל [להג"ר שמואל שמעלקי טויבש זצ"ל אבד״ק יאס]‪ ,‬ובספר מכתב סופר [להג"ר שמעון‬ ‫סופר זצ"ל אבד"ק קראקא]‪ .‬וכעי״ז כתב בספר דברי שאול [להג"ר יוסף שאול נאטאנזאהן זצ"ל אב"ד לבוב] מהדורא רביעאה (ד"ה ויעקב איש תם) וזתוכ״ד‪ ,‬דאע״פ שהי׳ יעקב אבינו‬ ‫ע״ה בבחינת איש (שיש לו דעת) עכ״ז לא רצה לרמות רק הלך בתמימות‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫ח‪ .‬בשאר מקומות כתבו שבמ"ח שנה הכיר את בוראו‪ ,‬ובפסיקתא רבתי כתב בן חמישים שנה הכיר אברהם את בוראו‪ ,‬אבל ויש לחלק‪ .‬וראה בגליון אלף המגן‬ ‫פרשת חיי שרה דהאי שעתא שהבאתי מ"מ לזה‪.‬‬ ‫ט‪ .‬עי' בבעל הטורים פרשת ויחי (מז‪ ,‬כח ‪ -‬ד"ה שבע שנים וארבעים ומאת שנה) שכתב המיעוט מנה קודם בשביל שיעקב חי ל"ג שנה פחות מאביו‪ ,‬שאביו חי ק"פ שנה‬ ‫והוא חי קמ"ז‪ ,‬משא"כ גבי אברהם ויצחק‪ .‬וראה בספר יקהל שלמה [להגה"ק ר' שלמה זצ"ל אבד"ק פינטשוב (זקינו של הרה"ק בעל תפארת שלמה זצוק"ל)] פרשת ויחי (ד"ה בגמ'‬ ‫דשבת אר"י אמר רב) שמביא בשם הזוהר ששנותיו של דוד היו מיעקב ויוסף‪ ,‬שיעקב הוה לי' לחיות ק"פ שנים כמו יצחק‪ ,‬וחי רק קמ"ז שנים‪ ,‬ויוסף הוה לי' לחיות‬ ‫קמ"ז כמו יעקב‪ ,‬וחי רק ק"י שנים‪ ,‬הרי ע'‪ ,‬ע"כ‪ .‬ובזוה"ק (וישלח קסח‪ ).‬איתא בשינוי קצת‪ ,‬דשנותיו של דוד מאברהם יעקב ויוסף‪ ,‬ה' מאברהם‪ ,‬כ"ח מיעקב [שהיה‬ ‫צריך לחיות ק"פ]‪ ,‬ביחד ל"ג‪ ,‬ול"ז מיוסף [שהיה צריך לחיות קמ"ז כמו שחי יעקב]‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ועי' בספר פלח הרימון [להגאון המקובל מוה"ר בצלאל ב"ר שלמה זצ"ל דרשן בקהילות סלוצק‬ ‫ופרעמיסלא‪ ,‬בעמח"ס עמודיה שבעה‪ ,‬קרבן שבת] (אופן י"ב) שכתב עוד חשבונות על שבעים שנה של דוד המלך ע"ה‪ .‬וע"ע בספר חנוכת התורה החדש פרשת ויחי (ד"ה‬ ‫ויצו) שכתב עוד טעמים‪ ,‬אחד‪ ,‬שאדם הראשון נתן לו ע' שנה‪ ,‬וגם כנ"ל‪.‬‬ ‫ב‬ ‫תודלות תשפז‬ ‫אלף המגן‬ ‫היצה"ר‪ ,‬עשיתי כאשר דברת אלי‪ ,‬עשיתי‪ ,‬היינו שאקיים‪ ,‬כאשר דברת אלי‪,‬‬ ‫בשלום‪ ,‬שהרי דוד אמר לאבשלום (שמואל‪-‬ב' טו‪ ,‬ט) לך בשלום‪ ,‬והלך ונתלה‪,‬‬ ‫הבא להורגך השכם והרגו‪ ,‬ועשו הוא היצה״ר בא להרוג אותי‪ ,‬אני אהרוג אותו‪.‬‬ ‫אלא לך לשלום‪ .‬והטעם‪ ,‬כי בשלום משמע שכבר הוא בשלימות גמור‪ ,‬ובעודו‬ ‫וזהו פירש המסורה עשו בכורך הוא היצה״ר‪ ,‬אנכי אני אלחם כנגדו‬ ‫חי אינו בטוח אם הוא בשלימותו]י[‪ ,‬לזה אומר לו רק לך לשלום‪ .‬אמנם יצחק‬ ‫ואהרוג את בנך בכורך‪ ,‬הוא היצה״ר כנ״ל‪ ,‬וד"ל]גי[‪.‬‬ ‫אבינו בטוחים היו בו שכבר הוא בשלימות גמור‪ ,‬על כן אמרו ונשלחך בשלום‬ ‫דייקא‪ ,‬ומזה הבינו כי ה׳ עמו‪ ,‬שהרי אמרו לו בשלום‪ ,‬ועם כל זה עודנו חי ברוב‬ ‫אם קול יעקב חלש אז מתגבר ידי עשו‬ ‫עשרו ולא נחסר לו מאומה‪ .‬וזהו שאמרו ראו ראינו כי היה ה׳ עמך‪ ,‬כי הלא‬ ‫הקל קול יעקב והידים ידי עשו (כז‪ ,‬כב)‪.‬‬ ‫ונשלחך בשלום ועם כל זה אתה גם עתה ברוך ה׳‪ ,‬והבן‪ ,‬ע״כ דבריו ודפח״ח‪.‬‬ ‫בספר תפארת ראובן [להגה"ק ר' ראובן הכהן כ"ץ זצ"ל אבד"ק זאבנא ובק"ק‬ ‫ואני אבוא ואמלא דבריו‪ ,‬כי אמרו ז״ל (אבות ב‪ ,‬ד) אל תאמן בעצמך כו׳‪,‬‬ ‫וואלשצווי]]די[ הא דאמרו (ב״ר סה‪ ,‬כ) בזמן שהקול קול יעקב אין ידי עשו שולטים‪,‬‬ ‫ושמעתי כי צדיק אחד אמר‪ ,‬אפילו אם יאמר לו השי״ת בעצמו שהוא צדיק‪,‬‬ ‫ומקשים הא בפסוק תרוייהו בהדדי כתיבי‪ ,‬וראיתי בספר א׳]וט[ שהקל חסר‬ ‫ודאי אמת הדבר‪ ,‬אבל איננו בטוח ומאמין שהוא צדיק רק באותו רגע ממש‬ ‫כתיב‪ ,‬פירוש שהקילו בקול יעקב‪.‬‬ ‫שאמר ה'‪ ,‬ולא ברגע שאחריו]אי[‪ ,‬על דרך שאמרו (קידושין מט‪ ):‬המקדש אשה‬ ‫וכתב‪ ,‬ול״נ דידוע דיעקב הוא לשון ויעקבני (כז‪ ,‬לו)‪ ,‬והיינו דקאמר הקול‬ ‫על מנת שהוא צדיק‪ ,‬אף על פי שהוא רשע גמור מקודשת שמא הרהר וכו'‪,‬‬ ‫קול יעקב שלומדין תורה שלא לשמה‪ ,‬וכן התפלה היא בלא כוונת הלב [מלשון‬ ‫ע״כ דבריו‪ .‬והנה אין לומר לאדם החי לך בשלום‪ ,‬דמשמע לשון שלימות‪ ,‬פן‬ ‫ויעקבנו]‪ ,‬אזי הידים ידי עשו‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫יתגאה בזה‪ .‬אבל יצחק היו מכירים ויודעים בו בענותנותו‪ ,‬אפילו אם יאמרו‬ ‫לו בשלום לא יחשוב עצמו שהוא בשלימות רק באותו רגע‪ ,‬ולא לאחריו‪ ,‬כי‬ ‫כמו שמובא בספר דבש השדה [להר"ר דובעריש ז"ל שו"ב בק"ק ריישא] (דף‬ ‫יש בו מדת ענוה הנלמד משמו של הקב״ה הוי״ה‪ ,‬שמספר אותיותיו מעט‪.‬‬ ‫י'‪ ,‬אות ל"ו) בשם הרה"ק ר' צבי מזידיטשוב זצוק"ל עה"פ (במדבר כ‪ ,‬יח) ויאמר‬ ‫וזה שאמרו לו ונשלחך בשלום דייקא‪ ,‬כי אתה [בעצמך‪ ,‬רק] עתה בשלימות ולא‬ ‫אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראת ך‪ ,‬פירש"י‪ ,‬אתם מתגאים בקול‬ ‫ברגע שלאחריו‪ ,‬והטעם‪ ,‬ברוך הוי״ה המורה על ענוה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫שהורישכם אביכם ואומרים ונצעק וישמע את קולנו‪ ,‬ואני אצא אליכם במה‬ ‫שהורישני אבי על חרבך תחי׳‪ ,‬והקשה לו‪ ,‬הא אדרבה כשהקול קול יעקב אזי‬ ‫ע"י שמשכים בעלות השחר הורג היצר הרע‬ ‫אין הידים ידי עשיו ואין לחרבם שום שליטה עלינו ח״ו‪ ,‬וכאן הישראל באו‬ ‫ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכורך עשיתי כאשר דברת אלי (כז‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫בכח הזה‪ ,‬כמו שפירש״י לעיל על וישמע קולנו‪ ,‬בברכה שברכנו אבינו הקול‬ ‫קול יעקב‪ ,‬שאנו צועקים ונענים‪ ,‬ע״כ שוב אין להם שליטה בחרבם‪ ,‬ומה השיב‬ ‫במסורה ב' פעמים בכורך‪ ,‬כאן עשו בכורך (כז‪ ,‬יט)‪ ,‬אנכי הורג את בנך‬ ‫להם‪.‬‬ ‫בכורך (שמות ד‪ ,‬כג)‪.‬‬ ‫ותירץ הרב הנ״ל‪ ,‬שבודאי כן היא שתפילת ישראל גדול מאוד והקב״ה‬ ‫שומע תפילתם ואין לשונאיהם שום שליטה‪ ,‬רק באופן שלא יתגאה בזה שיש‬ ‫ובספר זכרון שמואל [להרה"ק ר' שמואל שמרי' זצוק"ל אבד"ק אוסטראווצא‬ ‫להם כח הזה בתפילתם מברכות אבותיהם‪ ,‬כי תיכף ומיד כשיש להם ח״ו‬ ‫מתלמידי הרה"ק מלובלין זצוק"ל] כתב לפרש המסורה ע"פ מה דאיתא (סנהדרין עב‪).‬‬ ‫איזה גאות ופני׳ ח״ו בתפילתם‪ ,‬אזי ח״ו תפילתם לריק‪ ,‬ואדרבא נותנת כה ח״ו‬ ‫הבא להרגך השכם להרגו‪ ,‬והיצה״ר הוא בא להרוג את אדם בתחבולותיו‪ ,‬וע"י‬ ‫שיתגבר ח״ו ברכותיהם והידים וכו׳‪ .‬וזהו שפירש״י אתם מתגאים בקול וכו׳‪,‬‬ ‫ההשכמה שאדם משכים בבוקר לעבדת הבורא הוא הורג היצה״ר]בי[‪ .‬גם דוד‬ ‫אזי פן בחרב אצא לקראת ך‪ ,‬וד״ל כי נכון הוא למאוד]זט[‪.‬‬ ‫המלך ע״ה אמר (תהלים יח‪ ,‬כז) עם נבר כו׳ ועם עקש‪ ,‬היינו היצה"ר כנ״ל‪ ,‬הרי‬ ‫דעיקר העבדות להרוג היצה״ר כנ"ל‪ ,‬ואף לעקש עמו‪ ,‬כמו שאמר דוד אל נבל‬ ‫כח של ריח‬ ‫(שמואל‪-‬א' כה‪ ,‬ה) אתה שלום‪ ,‬אף שלא הי' בלבו כן‪ ,‬לא הי׳ משקר ח"ו‪ ,‬רק שהוא‬ ‫ראה ריח בני כריח שדה וגו׳ (כז‪ ,‬כז)‪.‬‬ ‫אמר להשי"ת‪.‬‬ ‫בספה"ק צמח ה' לצבי [להרה"ק ר' צבי הירש זצוק"ל מ"מ בק"ק נאדבורנא] כתב‬ ‫וז״פ הפסוק אנכי‪ ,‬שלא הי׳ משקר יעקב‪ ,‬רק כך אמר אנכי‪ ,‬היינו שאני‬ ‫לפרש הפסוק‪ ,‬על דרך שכתוב בספרים (קב הישר פ״ז בשם ספר גבעת המורה [להג"ר‬ ‫מתחזק את עצמי בעבודת השי״ת וראוי לי הברכות‪ ,‬עשו בכורך‪ ,‬שהוא‬ ‫י‪ .‬וראה בספה"ק תפארת שלמה פרשת קרח שמביא בשם רבו הרה"ק ר' ישעי' מפשעדבורז זצוק"ל [מתלמידי הרה"ק מלובלין זצוק"ל] לפרש הפסוק (במדבר יז‪ ,‬כח) האם‬ ‫תמנו לגוע‪ ,‬וז"ל‪ ,‬הכוונה כמו ששמעתי מפי אדומו"ר הרב הגאון הקדוש וכו' מו"ה ישעי' זלה"ה אבד"ק פרשערבורז אשר אמר טרם פטירתו פירוש ע"ז הפסוק‬ ‫האם תמנו לגוע‪ ,‬האם השגנו מעלות השלימות אשר האדם צריך להשיג בחייו‪ ,‬אזי יכול להיות מוכן ח"ו לגוע‪ ,‬ע"כ דבריו הקדושים‪ .‬וז"ש (איכה ג‪ ,‬כב) חסדי ה' כי‬ ‫לא תמנו‪ ,‬פי' זהו החסד הגמור שאיננו בא לתכלית התמימות ויש לו עוד מלחמת היצר‪ ,‬כדי שהי' לו עוד חיות בעוה"ז כנ"ל‪.‬‬ ‫אי‪ .‬ובזה יש לפרש מה שכתב רש"י (ז‪ ,‬ז ‪ -‬ד"ה מפני מי המבול) גבי נח‪ ,‬מאמין ואינו מאמין‪ ,‬מאמין שהוא עכשיו צדיק‪ ,‬שהקב"ה אמר (ז‪ ,‬א) כי אותך ראיתי צדיק‪,‬‬ ‫אבל אינו מאמין שיהי' כן‪.‬‬ ‫בי‪ .‬פירוש זה מביא הגאון החיד"א זצ"ל בספרו מדבר קדמות (מערכת י' אות י"ב) בשם זקינו הגאון המקובל בעל חסד לאברהם זצ"ל‪.‬‬ ‫גי‪ .‬וראה מה שכתב בספר אהבת שלום פרשת משפטים (ד"ה אם זרחה)‪ ,‬הבא להרגך השכם להרגו קאי על הריגת היצר הרע בהשכמה בהנקרא ראשית‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫די‪ .‬נמנה כתלמיד מובהק של הרה"ק בעל נועם אלימלך זצוק"ל‪ ,‬והספר נעתק מכתב יד קדשו של תלמידו הרה"ק בעל תפארת שלמה זצוק"ל‪.‬‬ ‫וט‪ .‬כן כתב בספר דברי אליהו בשם הגר"א מווילנא זצ"ל (ד"ה אמר המו"ל) לפרש דמילת קול הראשון הוא חסר וי"ו‪ ,‬ופירש אם קל קול יעקב‪ ,‬וקלה בעיניך‪ ,‬אז בא‬ ‫העונש והידים ידי עשו‪ ,‬להכותך ולרצוח אותך‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ובספר מדבר קדמות [להגה"ק החיד"א זצ"ל] מערכת ו' (אות ב') כתב דאות ו' מורה על אמת‪ ,‬ע"כ‪ .‬וא"כ יש לפרש‬ ‫כאן‪ ,‬הקל קול יעקב‪ ,‬חסר ו'‪ ,‬שחסר האמת בלימודו‪ ,‬אז והידים ידי עשו‪.‬‬ ‫זט‪ .‬בספר דמשק אליעזר [דזיקוב] פרשת חוקת (ד"ה פן בחרב) הבאתי מספר בני שלשים [להרה"ק ר' יהוסף ראטטענבערג זצ"ל אבד"ק קאסאן] חלק ויפתח יוסף פרשת‬ ‫בראשית (דף ג‪ ,.‬ד"ה הלא אם תיטיב) הקושיא בשם הרה"ק ר' אליעזר מדזיקוב זצוק"ל‪ ,‬והתירוץ מהרה"ק ר' צבי מזידיטשוב זצוק"ל‪ .‬ובקונטרס מאמר קדישין [להר"ר‬ ‫עקיבא הכהן ליבער ז"ל מיאשניצא (נדפס בסוף ספרו אמרי שפר)] (דף ט‪ ,:‬ד"ה מהרב הקדוש ר' צבי הירש) מובא בנוסח אחר‪ ,‬שהרה"ק מדזיקוב הגיד הקושיא והתירוץ בשם הרה"ק‬ ‫ר' הירש מזידיטשוב זצ"ל‪ ,‬והבאנו הדברים שם בדמשק אליעזר חלק ב' פרק י'‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ובספר משנת חכמים [להג"ר יוסף הויכגעלערנטער זצ"ל אבד"ק זאמושטש] (על רמב"ם‬ ‫הל' ת"ת דף מ"ה‪ ,‬ד"ה ובביאורי) כתב כן מעצמו‪ .‬וראה בספר היכל הברכה פרשת קדושים (יט‪ ,‬כז)‪ ,‬ובספר אוצר החיים פרשת קדושים (שם‪ ,‬מצוה רנ"ב רנ"ג בסופו)‪ ,‬ובספר‬ ‫לקוטי תורה והש"ס [להרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב זצוק"ל] פרשת פקודי (דף רמ"ח‪ ,‬ד"ה וכמו)‪ .‬ועי' ספר טללי אורות פרשת חקת‪ ,‬שמביא זה בשם גדול אחד בהקדם‬ ‫דברי האר"י ז"ל על הקול קול יעקב‪ ,‬עי' שם‪ .‬ובספר תורת שמעון מובא בשם הרה"ק ר' שמעון מיערסלוב זצ"ל‪.‬‬ ‫ג‬ ‫תודלות תשפז‬ ‫אלף המגן‬ ‫אנכי בצרה (תהלים צא‪ ,‬טו)‪ ,‬בודאי היו הדמעות שלנו מבטלים הדמעות של עשו‪,‬‬ ‫יוסף ב"ר יצחק הלוי זצ"ל פי' על ספר מורה נבוכים עם הגהות מבעל תוס' יו"ט])‪ ,‬מעשה‬ ‫מחמת שלא הי׳ מין במינו [ועיי"ש אריכות על זה]‪ ,‬עכ"ד]חי[‪.‬‬ ‫בחסיד אחד שהלך עם אליהו בדרך‪ ,‬וראו נבילה מושלכת בדרך‪ ,‬והניח החסיד‬ ‫ידו על חוטמו בעבור ריח רע של נבילה‪ ,‬ואח"כ ראו גוותן אחד‪ ,‬והניח אליהו ידו‬ ‫ובספר חות יאיר (במאמר אור החוזר) מביא בשם גדול אחד לפרש הפסוק‬ ‫על חוטמא‪ ,‬ושאלו החסיד למה אתה מניח ידך על חוטמך‪ ,‬והשיבו למה הנחת‬ ‫הכתוב (דברים לג‪ ,‬כח) וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף‬ ‫ידך על חוטמך אצל הנבילה‪ ,‬והגוותן מסריח יותר מהנבילה‪ ,‬שנאמר (משלי טז‪,‬‬ ‫שמיו יערפו טל‪ ,‬וישכון ישראל בטח‪ ,‬פי' מן הראוי היה שישכון ישראל בטח‬ ‫ה) תועבת ה׳ כל גבה לב‪ ,‬עכ״ל‪ .‬נמצא שעל ידי הריח יכולים להבחין בין טוב‬ ‫בארצו‪ ,‬כי דמעות עשו שגרמו לנו הגלות היה להם להתבטל באלפי דמעות‬ ‫לרע‪ ,‬כמו שכתוב (ישעי' יא‪ ,‬ג) והריחו ביראת ה׳‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אך הסיבה שאנו נתונים עוד בגלות ואנחנו יושבים בדד‪ ,‬כי עין יעקב‬ ‫אל ארץ דגן ותירוש‪ ,‬שעין יעקב מוריד דמעות על צורכי עוה"ז שיהי' להם דגן‬ ‫וז״ש ראה ריח בני‪ ,‬ר״ל שברכו שישיג ויראה על ידי הריח בין טוב ורע‪,‬‬ ‫ותירוש‪ ,‬והם מין במינו עם דמעות עשו‪ ,‬וזה הגורם אורך גלותנו כי מין במינו‬ ‫כריח השדה אשר ברכו ה׳‪ ,‬וכמו שכתוב בזוהר (בראשית לו‪ ).‬הנ״ל ותרא האשה‬ ‫לא בטל‪ ,‬ודפח"ח]טי[‪.‬‬ ‫(ג‪ ,‬ו) במה ראתה בריח‪ ,‬שעל ידי הריח הבינה שטוב העץ למאכל‪ ,‬ונמצא‬ ‫שהצדיקים על ידי הריח מבחינים בין טוב לרע‪ ,‬וזהו כריח השדה‪ ,‬ששם הראיה‬ ‫ובספה"ק קדושת ציון פרשת וזאת הברכה (ד"ה וישכון) כתב על זה‪ ,‬אמנם‬ ‫על ידי הריח]זי[‪.‬‬ ‫באמת אף שישראל בוכים ומתחננים על צורכי עולם הזה‪ ,‬אינם שוים בטעמם‬ ‫עם דמעות עשו הרשע‪ ,‬כי הוא צעק ובכה שיהיו לו כל צרכיו הגשמיים כדי‬ ‫למה אין ב' דמעות של עשו בטלים באלף דמעות שלנו‬ ‫שיוכל למלאות תאות לבו הרעים‪ ,‬לא כן עם ישראל הקדושים מתפללים‬ ‫שיהי' להם כל טוב בעוה"ז כדי שיוכלו לעבוד את בוראם‪ ,‬ובפרט שכמה וכמה‬ ‫ברכני גם אני אבי (כז‪ ,‬לד)‪.‬‬ ‫מצות התורה שצריכים לקיימם‪ ,‬כמו לקנות תפילין נאים‪ ,‬ואתרוג נאה‪ ,‬ולחנך‬ ‫איתא במדרש (בר"ר סז‪ ,‬ד) בשביל דמעות שבכה עשו ואמר ברכני גם אני‬ ‫את בניהם לתורה‪ ,‬ולכל זה צריך שיהי' להם כל טוב עוה"ז בהשפעה‪ ,‬ולא סגי‬ ‫אבי (כז‪ ,‬לד) זכה לכל הטוב הזה‪.‬‬ ‫בלאו הכי‪ ,‬וא"כ אף שישראל בוכים על צרכים גשמיים אינם מין במינו עם‬ ‫דמעות עשו‪.‬‬ ‫וכתב בספר אור יצחק [להרה"ק ר' יצחק מראדוויל זצוק"ל] (ד"ה איתא) וז"ל‪,‬‬ ‫והקשה הרב הקדוש רבי שמעלקא מניקלשפורג‪ ,‬והלא כמה בכיות שבני‬ ‫ועפי"ז יתפרש הכתוב באופן זה וישכון ישראל בטח‪ ,‬שיהי' סוף וקץ‬ ‫ישראל בוכים‪ ,‬והדין שכל הדברים בטלים בששים (חולין צז‪ ,):‬ולמה הדמעות‬ ‫לגלות נפשנו ושיתבטלו דמעות עשו הרשע‪ ,‬הגם שעין יעקב אל ארץ דגן‬ ‫שלנו אינם מבטלים הדמעות של עשו‪.‬‬ ‫ותירוש‪ ,‬היינו שמתפללים על צורכי עולם הזה‪ ,‬מ"מ אינם מין במינו עם דמעות‬ ‫עשו כי אינם שוים בטעמם‪ ,‬מפני שאף שמיו‪ ,‬היינו מילי דשמיא של יעקב‬ ‫ותירץ הרב הנ״ל מצד שהוא מין במינו (שם)‪ ,‬לזה הדמעות שלנו אינם‬ ‫לקיים מצות בוראם‪ ,‬יערפו טל‪ ,‬גם למילי דשמיא צריכים להשפיע להם כל‬ ‫יכולים לבטל הדמעות של עשו‪ ,‬מחמת שהוא מין במינו‪ ,‬עשו בכה ואמר ברכני‬ ‫טוב‪ ,‬וא"כ כל תפלות ישראל אף בצרכים הגשמיים הם צורכי שמים ויוכלו‬ ‫גם אני אבי‪ ,‬ורצה כל טוב העולם הזה‪ ,‬ואנחנו בוכים גם כן בזה הענין‪ ,‬לזה אינם‬ ‫לבטל את דמעות עשו הרשע להוציאנו מן הגלות וישכון ישראל בטח]כ[‪.‬‬ ‫יכולים לבטל מפני שהם מין במינו‪ ,‬ובאמת אלו היו הבכיות שלנו בסוד עמו‬ ‫זי‪ .‬ובמימרא של בר קפרא (שאומרים בקרבנות) אלו היה נותן בה [בבשמים] קורטוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה‪ ,‬אולי י"ל בדרך צחות‪ ,‬מפני שע"י הריח‬ ‫יכולין להכיר אם האדם הוא צדיק או רשע כנזכר לעיל‪ ,‬ולא ירצו בני אדם לבוא שם‪ ,‬כי יכירו אם הוא עבר עבירה או לא‪ ,‬והתורה לא רצה בזה ואמרה וכל דבש לא‬ ‫תקטירו‪ .‬גם במסכת יומא (עו‪ ):‬איתא חמרא וריחני פקחין‪ ,‬ויש לפרש [חוץ מפשוטו שפקחין קאי על האדם ששותה‪ ,‬או מריח ריח טוב‪ ,‬אבל לפי הנ"ל י"ל] פקחין‪ ,‬שע"י חמרא יכול‬ ‫להכיר האדם השותה‪ ,‬וע"י הריח יכולין להכיר את אדם אחר‪ ,‬כי אלו שניהם שוין‪ ,‬אדם ניכר בכוסו (עירובין סח‪ ,):‬ואדם ניכר בריח כנ"ל‪ ,‬וזהו חמרא וריחני פקחין‪.‬‬ ‫חי‪ .‬בספר תורי זהב [להרה"ק ר' בנימין זצ"ל מ"מ בק"ק זלאזיץ וזאלישטשיק] לראש השנה (ד"ה ובזה הפי')‪ ,‬וכן בספר פנים יפות מביאו בשם הרה"ק ר"ר שמעלקא זצוק"ל‪.‬‬ ‫טי‪ .‬ובספר חוות יאיר [להג"ר אלעזר הקאליר זצ"ל בעמח"ס אור חדש על הש"ס] פרשת וילך (ד"ה במסורה) מביא דבר זה בשם גדול אחד‪ ,‬ובתוך דבריו מתאונן וכותב בזה"ל‬ ‫"ודבר זה שמע ממני דרשן אחד מקרוב והדפיס על שמו"‪ ,‬ושמעתי בשם כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוק"ל הי"ד שכוונתו לבעל עשרה למאה [להג"ר צבי הירש זצ"ל מ"מ‬ ‫בק"ק וואוידיסלוב‪ ,‬אביו של הרה"ק ר' שמחה בונם מפרשיסחא זצ"ל (נדפס בפעם ראשונה ע"י המחבר זצ"ל בבערלין שנת תקס"א לפ"ק)]‪ ,‬וכן מצאתי שנדפס בספרו ארץ צבי בחלק עיר‬ ‫האלקים בית ז'‪ ,‬וחידוש גדול הוא‪ ,‬שעל ספר זו יש הסכמה מהבעל חוות יאיר‪ .‬וראה בספר מגילת סתרים על תהלים [להרה"ק בעל ערבי נחל זצוק"ל] עה"פ (תהלים עג‪,‬‬ ‫טז) ואחשבה לדעת‪ ,‬שכותב גם בחי' זה מבלי להזכיר שם אומרו‪ ,‬ואפשר שניבא מעצמו דבר זה‪.‬‬ ‫כ‪ .‬פעם אחת הייתי נוכח כשביקר כ"ק אדמו"ר מפאפא זצ"ל בעל ויחי יוסף בבית כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל‪ .‬ובתוך השיחתם הזכיר רבינו זצ"ל דברי תורה הללו‪,‬‬ ‫והאדמו"ר מפאפא זצ"ל העיר על דברי האור חדש דלכאורה אנן פסקינן כרבנן שסוברים אפי' מין במינו בטל‪ ,‬וא"כ הגם שישראל מבקשים על עניני גשמיות‪,‬‬ ‫אעפ"כ צריכים הדמעות של עשו להיבטל‪ ,‬שהרי פסקינן מין במינו בטל‪ ,‬על כן יתבטלו דמעות עשו בדמעתינו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וראה בספר שער יששכר [מונקאטש] מאמרי חודש תשרי (מאמר תקע בשופר‪ ,‬אות י"ב) שכבר העיר בזה ומתרצו שם וז"ל‪ ,‬אמנם יש להתפלא ע"ז‪ ,‬דהא זהו רק לר'‬ ‫יהודא דמין במינו לא בטיל‪ ,‬ואנן פסקינן הלכה כחכמים כי מין במינו בטל ודבר לח בטל בס'‪ ,‬וכאן יש לאלפים ורבבות לבטל כנ"ל‪ ,‬ולמה לא נתבטלו עדיין‬ ‫דמעותיו של אותו רשע‪ .‬אמנם יש להבין הענין עפ"י דברי הר"ן הידועים בנדרים (פ' הנודר מן המבושל)‪ ,‬ומובא ביו"ד (סי' ק"ב) בש"ך שם וכנודע בכל הפוסקים‬ ‫סברת הר"ן‪ ,‬דמה דפליגי רבנן על ר"י ואמרו מין במינו בטל‪ ,‬הוא רק משום שהם חלוקים זה מזה באיכות‪ ,‬היינו שזהו איסור וזהו היתר‪ ,‬ע"כ גם כשהן דומין זה‬ ‫לזה בכמותן‪ ,‬מ"מ חלוקין הם באיכותם‪ ,‬היינו לגבי איסור והיתר‪ ,‬ולא דמי לדם הפר ודם השעיר‪ ,‬כלומר שכשרים לזריקה‪ ,‬ע"כ אין מבטלין זה את זה‪ ,‬משא"כ‬ ‫כשחלוקים באיכות‪ .‬ועל כן בדבר שיש לו מתירין‪ ,‬שעתיד להיות ניתר‪ ,‬ואז יהיו שניהם שוין גם באיכות‪ ,‬אז גם רבנן נטו לחומרא דר"י‪ ,‬ומטעם מין במינו דשיש‬ ‫לו מתירין לא בטיל‪ .‬והנה לעניננו בזה בודאי דנין רק על האיכות הדמעות על איזה כונה הם‪ ,‬כי הכל במשקל א‪-‬ל דיעות אשר לו נתכנו עלילות ויודע תעלומות‬ ‫לב‪ ,‬עי' רמב"ם (הל' תשובה פ"ב הל' ב') כי הוא ית"ש יודע כונת הלב אם יבכו על צרכי גשמיות עוה"ז או על גלות השכינה‪ ,‬ובקשה ותחנונים על הגואל צדק ב"ב‪,‬‬ ‫ע"כ אין עצה רק לסלק מדעתינו באמת כל צרכינו גופנו ועניננו‪ ,‬רק נבכה על הגאולה שלימה ב"ב‪ ,‬וכו'‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫כל מי שרוצה להשתתף בהוצאות הגליון‬ ‫הגליון הזה נתנדב על ידי הנה"ח ר' הרוצה בעילם שמו הי"ו‬ ‫לרגל השמחה שבמעונו או לעילוי נשמת יפנה‬ ‫לרגל השמחה השרוי' במעונו למזל טוב בשעה טובה ומצלחת‬ ‫למכון אלף המגן ‪347-930-8759‬‬ ‫יהי רצון שיזכה לברכה והצלחה בכל מעשה ידיו‪,‬‬ ‫ולהשאיר הודעה תזכה למצות‬ ‫ויראה רב נחת ושמחה מכל יוצאי חלציו‬ ‫ד‬