אלף המגן · Elef Hamugein — תולדות (2026-11-09)

בעזהשי"ת
שנת תשפ"ז לפ"ק פרשת תולדות שנה כ"ג גליון י' (תשל"ו)
וכן כתב בספר חרדים עה"ת בפרשתינו (כה ,כג -ד"ה ויאמר ה' לה) וז"ל, סמיכת הפרשיות
ועינינו הרואות כמהמתגיירים מזרע עשו בכל הדורות ,לא כן מישמעאל ,ואילו הנה פרשת חיי שרה מסתיימת בכתוב (כה ,יח) על פני כל אחיו נפל ,דקאי
מש ְפ ָחהכמו ישמעאל שנולד מהגר ,לא היו באים גרים גם מזרעו הי' עשו נולד ִׁ עלישמעאל ,ופרשתינו מתחיל (כה ,יט) ואלה תולדת יצחק בן אברהם ,וצריך
וכו' .ולפי שמזרע עשונתגיירו כמה גרים זכה שראשו נקבר במערת המכפלה, להביןהסמיכות.
כי ביום שנקבר יעקב נהרג עשו ,שהתיזו ראשו בתוך מערת המכפלה ושם
נקבר ,אע"פ שרשע הי'ולא עשה תשובה ,וישמעאל אע"פ שעשה תשובה לא ובספר פני דוד [להגה"ק החיד"א זצ"ל] בפרשתינו (אות כ"א ,בא"ד ד"ה א"נ)
זכה ליקבר במערה כלל .וכיוצא בזה אמרו חכמז"ל (סנהדרין קד ).על אחז מלך כתב לבאר ,שישמעאל הינו סיגי ופסולת הדינים שנתבררו מאברהם אבינו
יהודה שזכה לגן עדן ,כיוןשהי' בין שני צדיקים ,יותם אביו וחזקיה בנו .והכי נמי ע"ה ,ועל כן כתיב בי' נפל ,דלית לזרעא דישמעאל חולקאלעולם הבא ,וסמיך
עשו הי' בין יצחק אביוואנטנינוס בנו שהי' צדיק .וכמה גרי הצדק שיצאו מזרעו לי' ואלה תולדות יצחק בן אברהם ,לומר דכשם שישמעאליצא מאברהם ,גם
זיכו אותו למערתהמכפלה ולגן עדן אחרי שסבל יסורים בגיהנם ,עכתו"ד]ג[. מיצחק יצא עשו ,ולכן תולדת חסר ו' הרומז לאות חיים [דהיינו אות ו' שהוא אות
חיים] (עי'תיקו"ז תי' ס"ט) ,כי גם לעשו אין לו חלק לעולם הבא(עי' תרגום יוב"ע
סיבת מיתת שרה בפרשתינו כה ,לב) ,שהם החיים הנצחיים]א[.
ואלה תולדות יצחק בן אברהם (כה ,יט).
הבדל בין עשו וישמעאל
בספר אמרי מהרי"ן [להג"ר יעקב נפתלי זצ"ל (בן הג"ר יצחק חריף זצ"ל) אב"ד עוד כתב לבאר בבחינה אחרת בספרו חומת אנך ,עפ"י מה שכתבו גורי
שאלה המקראות שאירעו אילייניב ,טורקא ,סאמבאר] (ד"ה או יאמר [ג]) כתב ,ירצם ֵ האר"יז"ל ,דאדום דומה לחזיר שמפריס פרסה (עי' ב"ר סה ,א) ,ולכך תחילתו
ליצחק ,שכמעט נעקד על גבי המזבח ,מזה הוכחה טובה דאברהם הוליד את רעשאינו מעלה גרה ,אך סופו טוב ,שגרים באים מהם ,שאפילו הקליפה קשה
יצחק ,דאל"כ איך יעבור אברהם אשבועה שנשבע לאבימלך אם תשקור לי נשברת ,כמו שהוא מפריס פרסה ,אך ישמעאל תחילתו טוב וסופו רע שאין גר
ולניני ולנכדי וגו' ,עכ"ד. בא מהם ,ע"כ .וזהו שנקט הכתוב לשון נפל אצל ישמעאל ,שאין גר בא מהם]ב[,
ובספר חלקי אבנים [להג"ר דוד לידא זצ"ל אב"ד ור"מ אמשטרדם] העמיס דבר אך ואלה תולדות יצחק ,פירש"י ,יעקב ועשו האמורים בפרשה ,רומז כי גם
זה בדברי רש"י עה"פ (כג ,ב) לספוד לשרה ולבכותה ,ולמהנסמכה מיתת שרה מעשו באים גרים ,אבל לזה תולדת חסר ,כי הם מיעוטא דמיעוטא.
א .וכתב שם בפרשת וזאת הברכה (אות ה' ,ד"ה וזרח) ,שהגרים באים מעשו לכך כתיב וזרח גבי שעיר ,שהוא אורה וטוב ,לא כן בישמעאל כתיב הופיע ,שהוא
תחילת אור.
ב .וראה עוד מה שכתב הגה"ק החיד"א זצ"ל בספרו מדבר קדמות מערכת ג' (אות ט') שכתב וז"ל ,גרים מאדום באים ,אך לא מישמעאל ,ושמעתי מרב מקובל
זלה"ה כי אדום הוא בנגה ,ודמי לתקלא שגונבת מהקדושה ,ולזה יש גרים דאם גונבת תחזיר ,אבל ישמעאל מבחוץ ואינו גונב ,לכן ליתא בחזרה ,ע"כ שמעתי,
עכ"ל ,ועיי"ש אריכות גדול בזה .וראה מה שכתב הט"ז באו"ח (סי' מ"ו ס"ק ד') שמתוך הרבוי יתרבו הגרים על בני הגר ,וצ"ע קצת .וראה בספר חקל יצחק [ספינקא]
בפרשתינו (ד"ה ויעתר יצחק) שכתב וז"ל ,ושמעתי מאאמו"ר זצוק"ל שמקובל מרבותינו שמעולס לא נתגייר גר מישמעאל ,כי הוא כולו ערלה רח"ל ,ע"כ .ועי' בכלי
יקר בפרשתינו (ד"ה ויאמר ה' לה) שכתב בענין זה .ועי' בגליון אלף המגן פרשת נצבים-וילך שנת תשס"ו לפ"ק -ופרשת חיי שרה שנת תשס"ז-תשס"ח לפ"ק מענין
ישמעאל ,ועי' בספר תורת משה [להגאון בעל חתם סופר זצ"ל] פרשת וירא (ד"ה על אודות בנו) שכתב אבל שרה ראתה ברוח הקודש דלא תצא ממנו בנין דמעלי ,ולכך
אמר ה' שישמע בקולה (כא ,יב) .וראה עוד שם פרשת וילך (ד"ה מי מילל) שכתב ,י"ל דשרה עיניה צרה בערביים שלא להאכילם סולת כי אם קמח ,אע"פ שסופן
שיתגיירו כשיאכלם אברהם ,מ"מ היתה עיני' צרה עליהם .וראה בספר מהר"ש מבעלזא פרשת וירא (ד"ה ואקחה פת) שכתב שע"י אכילה שאכלו המלאכים אצל
אברהם המשיך עליהם אור רוחני ע"כ .ויש להעיר שברש"י (יח ,ט) ד"ה ויאכלו כתב שנראה כמו שאכלו .וראה בספה"ק קדושת לוי פרשת חיי שרה (ד"ה ברש"י
למה נמנו) שכתב שיעקב הגביה חיצוניות של עשו ולא הגביה חיצוניות של ישמעאל ,עיי"ש .ואולי לכך לא היו גרים מישמעאל .ועי' באור החיים הק' בפרשתינו
(כח ,ה) בא"ד שכתב ,לא שמענו מימי קדם כי נתגייר גר כנעני כשאר העמים ,ע"כ .וצ"ע מאליעזר עבד אברהם שלמדו אברהם אבינו תורה ומסתמא גייר אותו,
והוא מכנען .ויש להעיר מירושלמי (ביכורים ג ,ג) עה"פ בסוף פרשתינו (כח ,ט) שעשו לקח מחלת בת ישמעאל ,לא מחלת שמה אלא בשמת ,מלמד שנמחלו לו
כל עונותיו ,מכאן לחתן שמוחלין לו עונותיו ,ע"כ .ויש לציין ,מה נפלא הדבר דדייקא אצל השידוך של בת ישמעאל לעשו ,דרשו הא דמחילת עונות ,הנה אע"פ
שהי' רשע גמור ,הועילה לו הסגולה של מחילת עונות לחתן .גם ברש"י ויקברו אותו יצחק וישמעאל (כה ,ט) ,שעשה ישמעאל תשובה ,ופלא.
ג .ויש להעיר כי מדברי הגמ' במסכת שבת (יא ).משמע דאדום גרוע יותר מישמעאל .ועי' אריכות בזה בספר אלף המגן פר' זאת הברכה (אות א' ובהג"ה שם).
וע"ע בספר עץהדעת טוב [להגה"ק המקובל ר' חיים וויטאל זצ"ל] (מכתי"ק ,תהלים קכד ,א) אריכות בענין גלות ישמעאל ,שיהא הגלות האחרון וקשה מכולם ,ע"ש דברים
נפלאים .וכן כתב הרמב"ם באגרת תימן (ד"ה ואתם אחינו ידוע לכם).
א
תודלות תשפז אלף המגן
לכאורה קשה לפירושו הלא יעקב היה חריף לרמאות את הרשעים, לעקידת יצחק ,לפי שעל ידי בשורת עקידה שנזדמןבנה לשחיטה וכמעט שלא
כדמצינו שרימה לעשו בבכורה ובברכות ,וגבי לבן. נשחט ,פרחה נשמתה ממנה ומתה ,ע"כ.ורבים ראו כן תמהו על צדיקת כשירה
ובספר דברי יחזקאל [להגה"ק משינאווא זצוק"ל] כתב לפרש ,דאיש נקרא מי כזו אשר עליה אמרו חז"ל(שמו"ר א ,א) שאברהם הי' טפל בנבואה נגדה ,יאמרו
שהוא מושל על דבר כמו איש מלחמה ,וכן יעקב נקרא איש תם ,שהיה מושל עליה שמתהבשביל ששמעה מעקידתו ,שנעקד לשחיטה .וגם הלשון וכמעט
על התמימות להשתמש בו בעתו ,והשתמש תמיד בתמימות כלבו כן פיו ,אך שלא נשחט הוא מגומגם ,ומה הי' חסר באמרו ,שעל ידי בשורת העקידה
כשהוכרח השתמש ברמאות ,כדכתיב (תהלים יח ,כז) עם נבר תתברר ועם עקש שנזדמן בנה לשחיטה פרחה נשמתה.
תתפתל .וז"ש רש״י ,מי שאינו חריף לרמאות קרוי תם לבד ,אבל יעקב היה אלא לפי הנ"ל מתורץ ,דזהו דוקא כוונת רש"י כדי להציל צדיקת זאת,
נקרא איש תם]ז[. שלא יאמרו שמתה ח"ו בשביל שהי' רעה בעיניה להביאו לעקידה לשם ה',
אלא הכי פירושו ,אדרבה,שרה היתה שמחה בעקידתו ,ורצתה דוקא שאברהם
חשבון שנות האבות בעצמו ישחטאותו ,כדי שלא יאמרו עוד ליצני הדור מאבימלך נתעברה שרה,
ויזד יעקב נזיד (כה ,כט). שהריאברהם נשבע לאבימלך במ"ש אם תשקר לי ולניני ולנכדי ,ואם הי'יצחק
איתא במדרש (בר"ר סג ,יא) שאמר עשו ,אף באותו צדיק פגעה מדת מאבימלך האיך יעבור אברהם על שבועתו ,אלא בוודאי מדשחטו אברהם,
הדין ,א״כ לית דין וכו' ,ואמרו שם שכפר בתחיית המתים ,עיי״ש. נתברר הדבר שאינו בנו של אבימלך]ד[ ,ואחר ששמעה שרה שנזדמן בנה
לשחיטה ,והי' כ"כ קרוב כמעט ולא נשחט ,לפיכך פרחה נשמתה ,כי יאמרו
בספר זבח השלמים [להג"ר משה גאלאנטי זצ"ל אב"ד ור"מ ירושלים בעמח"ס הבריות הא דלא שחטו אברהם ,היינו טעמו מחמת השבועה של אבימלך
קרבן חגיגה] (אות כ"ב) כתב ,דאע״פ שסוף אדם למות ,וזו היא דרך כבושה שנשבע לו ולבניו ,לפיכך משך את ידו לפגוע בו ,כי הוא בן אבימלך ,ונשאר
מאדם הראשון ,אע"פ שאפשר שהי׳ מקובל להם שהי׳ ראוי אברהם לחיות חשד הבריות שמאבימלך נתעברה שרה,ולפיכך פרחה נשמתה]ה[.
ק"פ שנה ,וכן אחז״ל ,ואפשר טעם לדבר שימותו האבות בצדקותם היו ראוים
להיות כימי השמים על הארץ ,וכמש״ה (דברים יא ,כא) למען ירבו ימיכם וימי טעם למה בואלה תלדת ישמעאל חסר שני פעמים אות ו'
בניכם וגו׳ כימי השמים על הארץ .והנה לג׳ אבות כל א׳ ק״ף שנה ,הם סך הכל ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק (כה ,יט).
תק״מ שנה ,חסר המ׳ ,כי לא עמד אברהם באמונת ה׳ עד ארבעים]ח[ ,דאז קאי
אדעתי׳ דרבי׳ ,כי הוא הי׳ ראש למאמינים ,שהוציאו והולידו והשרישו שורש בספר מאמר מרדכי [להרה"ק ר' מרדכי לעטניר זצ"ל מדראהביטש מתלמידי
האמונות ,משא״כ יצחק ויעקב שתיכף למדו מאברהם ולא ידעו אלוה אחר הרה"ק בעל עטרת צבי מזידיטשוב זצוק"ל]]ו[ כתב דבפרשה הקודמת כתיב (כה ,יב)
בעולם ,אם כן נשארו ת״ק ,ואח״כ לכל אחד נחסר מפני סיבה ,אברהם מפני ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית וגו׳ ,ר״ל נתינת
עשו ה' שנה ,יעקב ל״ג שנה]ט[ מפני הקללה שקילל בחנם עם אשר תמצא את טעם על תלדת ישמעאל הגרועים והשפלים ,הגם שהי' ב"ן אברה״ם ,זה הי׳
אלוקיך לא יחיה (לא ,לב) ,תיבת יחי"ה עולה ל״ג ,והיינו קללת חנם לא תבא אשר ילדה הגר המצרית ,וזרוק חוטרא אאוירא וכו' .תלד״ת ישמעאל חסר
(משלי כו ,ב) ,וקרי לו ,שמ״ש לא יחיה נתקיים בו לא יחיה ,שנות יחי״ה ,ולהכי (שני פעמים אות ו') ,דחסר כולם רשעים ,ואלה תולד״ת יצחק מלא דחסר ,אחד
אמר אפי׳ באדם צדיק כאברהם ,יש חסרון מהשנים הקצובים לו לפי מערכתו צדיק והא' שזה הטוב הי׳ מבחי' אשר ילדה שרה אשת אברהם ,היפך אשר
ק״ף שנים א״כ לית דין וכו׳. ילדה הגר ,לכך מסיים הפסוק אברהם הוליד את יצחק ,והאחד צדיק הי׳ מבחי׳
אברהם ג״כ.
צריכין לחיות בעולם הזה עד שנשלים אותנו בכל השלימות
ויאמרו ראו ראינו כי היה ה׳ עמך וגו׳ ,ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך ה׳ (כו,
יעקב לא היה תם רק היה לו בעלות על תמימות
כח-כט). ויעקב איש תם יושב אהלים (כה ,כז) .פירש״י ,תם ,כלבו כן פיו ,מי שאינו חריף
לרמאות קרוי תם.
בספר ייטב לב כתב לפרש וז"ל ,שמעתי מאבא מארי הגאון הקדוש מהו׳
אלעזר ניסן ז״ל לפרש על פי מאמרם (ברכות סד ).לא יאמר אדם לחבירו לך
ד .עי' בספר קרבן שבת [להגאון המקובל מוה"ר בצלאל ב"ר שלמה זצ"ל דרשן בקהילות סלוצק ופרעמיסלא ,בעמח"ס עמודיה שבעה ,פלח הרמון] פ"א (סי' א' -הנקרא תוס' חול על הקודש)
עוד ראי' ,מכח דרצה להקריבו שהוא בנו ,דאל"כ הוא ממזר ואסור להקריבו ,ולא רצה שיצא עליו שם ממזר.
ה .כן כתב גם בספרו עיר דוד חלק בית החכמה ,ובחלק בית יעקב אות שס"ט ,ומביאו גם בספרו מגדול דוד.
ו .נדפס בלבוב שנת תרל"ז לפ"ק ומעוטר בהסכמת הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב זצוק"ל ,שכתב בזה"ל" ,וכבר מבואר במדרש כל המברר מקחו של צדיק
כאלו מקיים עשרת הדברות ,לכן מעלתם יקיימו שיבא הספר של האב הגדול תלמיד הגדול של דודי רבינו מרן ר' צבי הירש מפה זידיטשוב ,אשר אמר על
תלמידו הגדול המקובל החסיד בזה הלשון ,אשר יחדיו נמתיק סוד ,היינו הוא ותלמידו הרב כבוד שמו ר' מרדכי זללה"ה" וכו' .ובהסכמת הרה"ק בעל ייטב לב
זצוק"ל ,הרה"ק ר' מנחם מענדל מוויזניצא זצ"ל ,והג"ר אליהו הארשאווסקי זצ"ל אבד"ק דראהביטש ,ועוד.
ז .וכן פירש בספר דברי צדיקים [להרה"ק ר' בעריש מאושפיצין זצוק"ל] ,ובספר עוללות שמואל [להג"ר שמואל שמעלקי טויבש זצ"ל אבד״ק יאס] ,ובספר מכתב סופר [להג"ר שמעון
סופר זצ"ל אבד"ק קראקא] .וכעי״ז כתב בספר דברי שאול [להג"ר יוסף שאול נאטאנזאהן זצ"ל אב"ד לבוב] מהדורא רביעאה (ד"ה ויעקב איש תם) וזתוכ״ד ,דאע״פ שהי׳ יעקב אבינו
ע״ה בבחינת איש (שיש לו דעת) עכ״ז לא רצה לרמות רק הלך בתמימות ,עיי״ש.
ח .בשאר מקומות כתבו שבמ"ח שנה הכיר את בוראו ,ובפסיקתא רבתי כתב בן חמישים שנה הכיר אברהם את בוראו ,אבל ויש לחלק .וראה בגליון אלף המגן
פרשת חיי שרה דהאי שעתא שהבאתי מ"מ לזה.
ט .עי' בבעל הטורים פרשת ויחי (מז ,כח -ד"ה שבע שנים וארבעים ומאת שנה) שכתב המיעוט מנה קודם בשביל שיעקב חי ל"ג שנה פחות מאביו ,שאביו חי ק"פ שנה
והוא חי קמ"ז ,משא"כ גבי אברהם ויצחק .וראה בספר יקהל שלמה [להגה"ק ר' שלמה זצ"ל אבד"ק פינטשוב (זקינו של הרה"ק בעל תפארת שלמה זצוק"ל)] פרשת ויחי (ד"ה בגמ'
דשבת אר"י אמר רב) שמביא בשם הזוהר ששנותיו של דוד היו מיעקב ויוסף ,שיעקב הוה לי' לחיות ק"פ שנים כמו יצחק ,וחי רק קמ"ז שנים ,ויוסף הוה לי' לחיות
קמ"ז כמו יעקב ,וחי רק ק"י שנים ,הרי ע' ,ע"כ .ובזוה"ק (וישלח קסח ).איתא בשינוי קצת ,דשנותיו של דוד מאברהם יעקב ויוסף ,ה' מאברהם ,כ"ח מיעקב [שהיה
צריך לחיות ק"פ] ,ביחד ל"ג ,ול"ז מיוסף [שהיה צריך לחיות קמ"ז כמו שחי יעקב] ,עיי"ש .ועי' בספר פלח הרימון [להגאון המקובל מוה"ר בצלאל ב"ר שלמה זצ"ל דרשן בקהילות סלוצק
ופרעמיסלא ,בעמח"ס עמודיה שבעה ,קרבן שבת] (אופן י"ב) שכתב עוד חשבונות על שבעים שנה של דוד המלך ע"ה .וע"ע בספר חנוכת התורה החדש פרשת ויחי (ד"ה
ויצו) שכתב עוד טעמים ,אחד ,שאדם הראשון נתן לו ע' שנה ,וגם כנ"ל.
ב
תודלות תשפז אלף המגן
היצה"ר ,עשיתי כאשר דברת אלי ,עשיתי ,היינו שאקיים ,כאשר דברת אלי, בשלום ,שהרי דוד אמר לאבשלום (שמואל-ב' טו ,ט) לך בשלום ,והלך ונתלה,
הבא להורגך השכם והרגו ,ועשו הוא היצה״ר בא להרוג אותי ,אני אהרוג אותו. אלא לך לשלום .והטעם ,כי בשלום משמע שכבר הוא בשלימות גמור ,ובעודו
וזהו פירש המסורה עשו בכורך הוא היצה״ר ,אנכי אני אלחם כנגדו חי אינו בטוח אם הוא בשלימותו]י[ ,לזה אומר לו רק לך לשלום .אמנם יצחק
ואהרוג את בנך בכורך ,הוא היצה״ר כנ״ל ,וד"ל]גי[. אבינו בטוחים היו בו שכבר הוא בשלימות גמור ,על כן אמרו ונשלחך בשלום
דייקא ,ומזה הבינו כי ה׳ עמו ,שהרי אמרו לו בשלום ,ועם כל זה עודנו חי ברוב
אם קול יעקב חלש אז מתגבר ידי עשו עשרו ולא נחסר לו מאומה .וזהו שאמרו ראו ראינו כי היה ה׳ עמך ,כי הלא
הקל קול יעקב והידים ידי עשו (כז ,כב). ונשלחך בשלום ועם כל זה אתה גם עתה ברוך ה׳ ,והבן ,ע״כ דבריו ודפח״ח.
בספר תפארת ראובן [להגה"ק ר' ראובן הכהן כ"ץ זצ"ל אבד"ק זאבנא ובק"ק ואני אבוא ואמלא דבריו ,כי אמרו ז״ל (אבות ב ,ד) אל תאמן בעצמך כו׳,
וואלשצווי]]די[ הא דאמרו (ב״ר סה ,כ) בזמן שהקול קול יעקב אין ידי עשו שולטים, ושמעתי כי צדיק אחד אמר ,אפילו אם יאמר לו השי״ת בעצמו שהוא צדיק,
ומקשים הא בפסוק תרוייהו בהדדי כתיבי ,וראיתי בספר א׳]וט[ שהקל חסר ודאי אמת הדבר ,אבל איננו בטוח ומאמין שהוא צדיק רק באותו רגע ממש
כתיב ,פירוש שהקילו בקול יעקב. שאמר ה' ,ולא ברגע שאחריו]אי[ ,על דרך שאמרו (קידושין מט ):המקדש אשה
וכתב ,ול״נ דידוע דיעקב הוא לשון ויעקבני (כז ,לו) ,והיינו דקאמר הקול על מנת שהוא צדיק ,אף על פי שהוא רשע גמור מקודשת שמא הרהר וכו',
קול יעקב שלומדין תורה שלא לשמה ,וכן התפלה היא בלא כוונת הלב [מלשון ע״כ דבריו .והנה אין לומר לאדם החי לך בשלום ,דמשמע לשון שלימות ,פן
ויעקבנו] ,אזי הידים ידי עשו ,עכ"ד. יתגאה בזה .אבל יצחק היו מכירים ויודעים בו בענותנותו ,אפילו אם יאמרו
לו בשלום לא יחשוב עצמו שהוא בשלימות רק באותו רגע ,ולא לאחריו ,כי
כמו שמובא בספר דבש השדה [להר"ר דובעריש ז"ל שו"ב בק"ק ריישא] (דף יש בו מדת ענוה הנלמד משמו של הקב״ה הוי״ה ,שמספר אותיותיו מעט.
י' ,אות ל"ו) בשם הרה"ק ר' צבי מזידיטשוב זצוק"ל עה"פ (במדבר כ ,יח) ויאמר וזה שאמרו לו ונשלחך בשלום דייקא ,כי אתה [בעצמך ,רק] עתה בשלימות ולא
אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראת ך ,פירש"י ,אתם מתגאים בקול ברגע שלאחריו ,והטעם ,ברוך הוי״ה המורה על ענוה ,והבן.
שהורישכם אביכם ואומרים ונצעק וישמע את קולנו ,ואני אצא אליכם במה
שהורישני אבי על חרבך תחי׳ ,והקשה לו ,הא אדרבה כשהקול קול יעקב אזי ע"י שמשכים בעלות השחר הורג היצר הרע
אין הידים ידי עשיו ואין לחרבם שום שליטה עלינו ח״ו ,וכאן הישראל באו
ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכורך עשיתי כאשר דברת אלי (כז ,יט).
בכח הזה ,כמו שפירש״י לעיל על וישמע קולנו ,בברכה שברכנו אבינו הקול
קול יעקב ,שאנו צועקים ונענים ,ע״כ שוב אין להם שליטה בחרבם ,ומה השיב במסורה ב' פעמים בכורך ,כאן עשו בכורך (כז ,יט) ,אנכי הורג את בנך
להם. בכורך (שמות ד ,כג).
ותירץ הרב הנ״ל ,שבודאי כן היא שתפילת ישראל גדול מאוד והקב״ה
שומע תפילתם ואין לשונאיהם שום שליטה ,רק באופן שלא יתגאה בזה שיש ובספר זכרון שמואל [להרה"ק ר' שמואל שמרי' זצוק"ל אבד"ק אוסטראווצא
להם כח הזה בתפילתם מברכות אבותיהם ,כי תיכף ומיד כשיש להם ח״ו מתלמידי הרה"ק מלובלין זצוק"ל] כתב לפרש המסורה ע"פ מה דאיתא (סנהדרין עב).
איזה גאות ופני׳ ח״ו בתפילתם ,אזי ח״ו תפילתם לריק ,ואדרבא נותנת כה ח״ו הבא להרגך השכם להרגו ,והיצה״ר הוא בא להרוג את אדם בתחבולותיו ,וע"י
שיתגבר ח״ו ברכותיהם והידים וכו׳ .וזהו שפירש״י אתם מתגאים בקול וכו׳, ההשכמה שאדם משכים בבוקר לעבדת הבורא הוא הורג היצה״ר]בי[ .גם דוד
אזי פן בחרב אצא לקראת ך ,וד״ל כי נכון הוא למאוד]זט[. המלך ע״ה אמר (תהלים יח ,כז) עם נבר כו׳ ועם עקש ,היינו היצה"ר כנ״ל ,הרי
דעיקר העבדות להרוג היצה״ר כנ"ל ,ואף לעקש עמו ,כמו שאמר דוד אל נבל
כח של ריח (שמואל-א' כה ,ה) אתה שלום ,אף שלא הי' בלבו כן ,לא הי׳ משקר ח"ו ,רק שהוא
ראה ריח בני כריח שדה וגו׳ (כז ,כז). אמר להשי"ת.
בספה"ק צמח ה' לצבי [להרה"ק ר' צבי הירש זצוק"ל מ"מ בק"ק נאדבורנא] כתב וז״פ הפסוק אנכי ,שלא הי׳ משקר יעקב ,רק כך אמר אנכי ,היינו שאני
לפרש הפסוק ,על דרך שכתוב בספרים (קב הישר פ״ז בשם ספר גבעת המורה [להג"ר מתחזק את עצמי בעבודת השי״ת וראוי לי הברכות ,עשו בכורך ,שהוא
י .וראה בספה"ק תפארת שלמה פרשת קרח שמביא בשם רבו הרה"ק ר' ישעי' מפשעדבורז זצוק"ל [מתלמידי הרה"ק מלובלין זצוק"ל] לפרש הפסוק (במדבר יז ,כח) האם
תמנו לגוע ,וז"ל ,הכוונה כמו ששמעתי מפי אדומו"ר הרב הגאון הקדוש וכו' מו"ה ישעי' זלה"ה אבד"ק פרשערבורז אשר אמר טרם פטירתו פירוש ע"ז הפסוק
האם תמנו לגוע ,האם השגנו מעלות השלימות אשר האדם צריך להשיג בחייו ,אזי יכול להיות מוכן ח"ו לגוע ,ע"כ דבריו הקדושים .וז"ש (איכה ג ,כב) חסדי ה' כי
לא תמנו ,פי' זהו החסד הגמור שאיננו בא לתכלית התמימות ויש לו עוד מלחמת היצר ,כדי שהי' לו עוד חיות בעוה"ז כנ"ל.
אי .ובזה יש לפרש מה שכתב רש"י (ז ,ז -ד"ה מפני מי המבול) גבי נח ,מאמין ואינו מאמין ,מאמין שהוא עכשיו צדיק ,שהקב"ה אמר (ז ,א) כי אותך ראיתי צדיק,
אבל אינו מאמין שיהי' כן.
בי .פירוש זה מביא הגאון החיד"א זצ"ל בספרו מדבר קדמות (מערכת י' אות י"ב) בשם זקינו הגאון המקובל בעל חסד לאברהם זצ"ל.
גי .וראה מה שכתב בספר אהבת שלום פרשת משפטים (ד"ה אם זרחה) ,הבא להרגך השכם להרגו קאי על הריגת היצר הרע בהשכמה בהנקרא ראשית ,עיי"ש.
די .נמנה כתלמיד מובהק של הרה"ק בעל נועם אלימלך זצוק"ל ,והספר נעתק מכתב יד קדשו של תלמידו הרה"ק בעל תפארת שלמה זצוק"ל.
וט .כן כתב בספר דברי אליהו בשם הגר"א מווילנא זצ"ל (ד"ה אמר המו"ל) לפרש דמילת קול הראשון הוא חסר וי"ו ,ופירש אם קל קול יעקב ,וקלה בעיניך ,אז בא
העונש והידים ידי עשו ,להכותך ולרצוח אותך ,עכ"ד .ובספר מדבר קדמות [להגה"ק החיד"א זצ"ל] מערכת ו' (אות ב') כתב דאות ו' מורה על אמת ,ע"כ .וא"כ יש לפרש
כאן ,הקל קול יעקב ,חסר ו' ,שחסר האמת בלימודו ,אז והידים ידי עשו.
זט .בספר דמשק אליעזר [דזיקוב] פרשת חוקת (ד"ה פן בחרב) הבאתי מספר בני שלשים [להרה"ק ר' יהוסף ראטטענבערג זצ"ל אבד"ק קאסאן] חלק ויפתח יוסף פרשת
בראשית (דף ג ,.ד"ה הלא אם תיטיב) הקושיא בשם הרה"ק ר' אליעזר מדזיקוב זצוק"ל ,והתירוץ מהרה"ק ר' צבי מזידיטשוב זצוק"ל .ובקונטרס מאמר קדישין [להר"ר
עקיבא הכהן ליבער ז"ל מיאשניצא (נדפס בסוף ספרו אמרי שפר)] (דף ט ,:ד"ה מהרב הקדוש ר' צבי הירש) מובא בנוסח אחר ,שהרה"ק מדזיקוב הגיד הקושיא והתירוץ בשם הרה"ק
ר' הירש מזידיטשוב זצ"ל ,והבאנו הדברים שם בדמשק אליעזר חלק ב' פרק י' ,עיי"ש .ובספר משנת חכמים [להג"ר יוסף הויכגעלערנטער זצ"ל אבד"ק זאמושטש] (על רמב"ם
הל' ת"ת דף מ"ה ,ד"ה ובביאורי) כתב כן מעצמו .וראה בספר היכל הברכה פרשת קדושים (יט ,כז) ,ובספר אוצר החיים פרשת קדושים (שם ,מצוה רנ"ב רנ"ג בסופו) ,ובספר
לקוטי תורה והש"ס [להרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב זצוק"ל] פרשת פקודי (דף רמ"ח ,ד"ה וכמו) .ועי' ספר טללי אורות פרשת חקת ,שמביא זה בשם גדול אחד בהקדם
דברי האר"י ז"ל על הקול קול יעקב ,עי' שם .ובספר תורת שמעון מובא בשם הרה"ק ר' שמעון מיערסלוב זצ"ל.
ג
תודלות תשפז אלף המגן
אנכי בצרה (תהלים צא ,טו) ,בודאי היו הדמעות שלנו מבטלים הדמעות של עשו, יוסף ב"ר יצחק הלוי זצ"ל פי' על ספר מורה נבוכים עם הגהות מבעל תוס' יו"ט]) ,מעשה
מחמת שלא הי׳ מין במינו [ועיי"ש אריכות על זה] ,עכ"ד]חי[. בחסיד אחד שהלך עם אליהו בדרך ,וראו נבילה מושלכת בדרך ,והניח החסיד
ידו על חוטמו בעבור ריח רע של נבילה ,ואח"כ ראו גוותן אחד ,והניח אליהו ידו
ובספר חות יאיר (במאמר אור החוזר) מביא בשם גדול אחד לפרש הפסוק על חוטמא ,ושאלו החסיד למה אתה מניח ידך על חוטמך ,והשיבו למה הנחת
הכתוב (דברים לג ,כח) וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף ידך על חוטמך אצל הנבילה ,והגוותן מסריח יותר מהנבילה ,שנאמר (משלי טז,
שמיו יערפו טל ,וישכון ישראל בטח ,פי' מן הראוי היה שישכון ישראל בטח ה) תועבת ה׳ כל גבה לב ,עכ״ל .נמצא שעל ידי הריח יכולים להבחין בין טוב
בארצו ,כי דמעות עשו שגרמו לנו הגלות היה להם להתבטל באלפי דמעות לרע ,כמו שכתוב (ישעי' יא ,ג) והריחו ביראת ה׳.
ישראל ,אך הסיבה שאנו נתונים עוד בגלות ואנחנו יושבים בדד ,כי עין יעקב
אל ארץ דגן ותירוש ,שעין יעקב מוריד דמעות על צורכי עוה"ז שיהי' להם דגן וז״ש ראה ריח בני ,ר״ל שברכו שישיג ויראה על ידי הריח בין טוב ורע,
ותירוש ,והם מין במינו עם דמעות עשו ,וזה הגורם אורך גלותנו כי מין במינו כריח השדה אשר ברכו ה׳ ,וכמו שכתוב בזוהר (בראשית לו ).הנ״ל ותרא האשה
לא בטל ,ודפח"ח]טי[. (ג ,ו) במה ראתה בריח ,שעל ידי הריח הבינה שטוב העץ למאכל ,ונמצא
שהצדיקים על ידי הריח מבחינים בין טוב לרע ,וזהו כריח השדה ,ששם הראיה
ובספה"ק קדושת ציון פרשת וזאת הברכה (ד"ה וישכון) כתב על זה ,אמנם על ידי הריח]זי[.
באמת אף שישראל בוכים ומתחננים על צורכי עולם הזה ,אינם שוים בטעמם
עם דמעות עשו הרשע ,כי הוא צעק ובכה שיהיו לו כל צרכיו הגשמיים כדי למה אין ב' דמעות של עשו בטלים באלף דמעות שלנו
שיוכל למלאות תאות לבו הרעים ,לא כן עם ישראל הקדושים מתפללים
שיהי' להם כל טוב בעוה"ז כדי שיוכלו לעבוד את בוראם ,ובפרט שכמה וכמה ברכני גם אני אבי (כז ,לד).
מצות התורה שצריכים לקיימם ,כמו לקנות תפילין נאים ,ואתרוג נאה ,ולחנך איתא במדרש (בר"ר סז ,ד) בשביל דמעות שבכה עשו ואמר ברכני גם אני
את בניהם לתורה ,ולכל זה צריך שיהי' להם כל טוב עוה"ז בהשפעה ,ולא סגי אבי (כז ,לד) זכה לכל הטוב הזה.
בלאו הכי ,וא"כ אף שישראל בוכים על צרכים גשמיים אינם מין במינו עם
דמעות עשו. וכתב בספר אור יצחק [להרה"ק ר' יצחק מראדוויל זצוק"ל] (ד"ה איתא) וז"ל,
והקשה הרב הקדוש רבי שמעלקא מניקלשפורג ,והלא כמה בכיות שבני
ועפי"ז יתפרש הכתוב באופן זה וישכון ישראל בטח ,שיהי' סוף וקץ ישראל בוכים ,והדין שכל הדברים בטלים בששים (חולין צז ,):ולמה הדמעות
לגלות נפשנו ושיתבטלו דמעות עשו הרשע ,הגם שעין יעקב אל ארץ דגן שלנו אינם מבטלים הדמעות של עשו.
ותירוש ,היינו שמתפללים על צורכי עולם הזה ,מ"מ אינם מין במינו עם דמעות
עשו כי אינם שוים בטעמם ,מפני שאף שמיו ,היינו מילי דשמיא של יעקב ותירץ הרב הנ״ל מצד שהוא מין במינו (שם) ,לזה הדמעות שלנו אינם
לקיים מצות בוראם ,יערפו טל ,גם למילי דשמיא צריכים להשפיע להם כל יכולים לבטל הדמעות של עשו ,מחמת שהוא מין במינו ,עשו בכה ואמר ברכני
טוב ,וא"כ כל תפלות ישראל אף בצרכים הגשמיים הם צורכי שמים ויוכלו גם אני אבי ,ורצה כל טוב העולם הזה ,ואנחנו בוכים גם כן בזה הענין ,לזה אינם
לבטל את דמעות עשו הרשע להוציאנו מן הגלות וישכון ישראל בטח]כ[. יכולים לבטל מפני שהם מין במינו ,ובאמת אלו היו הבכיות שלנו בסוד עמו
זי .ובמימרא של בר קפרא (שאומרים בקרבנות) אלו היה נותן בה [בבשמים] קורטוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה ,אולי י"ל בדרך צחות ,מפני שע"י הריח
יכולין להכיר אם האדם הוא צדיק או רשע כנזכר לעיל ,ולא ירצו בני אדם לבוא שם ,כי יכירו אם הוא עבר עבירה או לא ,והתורה לא רצה בזה ואמרה וכל דבש לא
תקטירו .גם במסכת יומא (עו ):איתא חמרא וריחני פקחין ,ויש לפרש [חוץ מפשוטו שפקחין קאי על האדם ששותה ,או מריח ריח טוב ,אבל לפי הנ"ל י"ל] פקחין ,שע"י חמרא יכול
להכיר האדם השותה ,וע"י הריח יכולין להכיר את אדם אחר ,כי אלו שניהם שוין ,אדם ניכר בכוסו (עירובין סח ,):ואדם ניכר בריח כנ"ל ,וזהו חמרא וריחני פקחין.
חי .בספר תורי זהב [להרה"ק ר' בנימין זצ"ל מ"מ בק"ק זלאזיץ וזאלישטשיק] לראש השנה (ד"ה ובזה הפי') ,וכן בספר פנים יפות מביאו בשם הרה"ק ר"ר שמעלקא זצוק"ל.
טי .ובספר חוות יאיר [להג"ר אלעזר הקאליר זצ"ל בעמח"ס אור חדש על הש"ס] פרשת וילך (ד"ה במסורה) מביא דבר זה בשם גדול אחד ,ובתוך דבריו מתאונן וכותב בזה"ל
"ודבר זה שמע ממני דרשן אחד מקרוב והדפיס על שמו" ,ושמעתי בשם כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוק"ל הי"ד שכוונתו לבעל עשרה למאה [להג"ר צבי הירש זצ"ל מ"מ
בק"ק וואוידיסלוב ,אביו של הרה"ק ר' שמחה בונם מפרשיסחא זצ"ל (נדפס בפעם ראשונה ע"י המחבר זצ"ל בבערלין שנת תקס"א לפ"ק)] ,וכן מצאתי שנדפס בספרו ארץ צבי בחלק עיר
האלקים בית ז' ,וחידוש גדול הוא ,שעל ספר זו יש הסכמה מהבעל חוות יאיר .וראה בספר מגילת סתרים על תהלים [להרה"ק בעל ערבי נחל זצוק"ל] עה"פ (תהלים עג,
טז) ואחשבה לדעת ,שכותב גם בחי' זה מבלי להזכיר שם אומרו ,ואפשר שניבא מעצמו דבר זה.
כ .פעם אחת הייתי נוכח כשביקר כ"ק אדמו"ר מפאפא זצ"ל בעל ויחי יוסף בבית כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל .ובתוך השיחתם הזכיר רבינו זצ"ל דברי תורה הללו,
והאדמו"ר מפאפא זצ"ל העיר על דברי האור חדש דלכאורה אנן פסקינן כרבנן שסוברים אפי' מין במינו בטל ,וא"כ הגם שישראל מבקשים על עניני גשמיות,
אעפ"כ צריכים הדמעות של עשו להיבטל ,שהרי פסקינן מין במינו בטל ,על כן יתבטלו דמעות עשו בדמעתינו ,ע"כ.
וראה בספר שער יששכר [מונקאטש] מאמרי חודש תשרי (מאמר תקע בשופר ,אות י"ב) שכבר העיר בזה ומתרצו שם וז"ל ,אמנם יש להתפלא ע"ז ,דהא זהו רק לר'
יהודא דמין במינו לא בטיל ,ואנן פסקינן הלכה כחכמים כי מין במינו בטל ודבר לח בטל בס' ,וכאן יש לאלפים ורבבות לבטל כנ"ל ,ולמה לא נתבטלו עדיין
דמעותיו של אותו רשע .אמנם יש להבין הענין עפ"י דברי הר"ן הידועים בנדרים (פ' הנודר מן המבושל) ,ומובא ביו"ד (סי' ק"ב) בש"ך שם וכנודע בכל הפוסקים
סברת הר"ן ,דמה דפליגי רבנן על ר"י ואמרו מין במינו בטל ,הוא רק משום שהם חלוקים זה מזה באיכות ,היינו שזהו איסור וזהו היתר ,ע"כ גם כשהן דומין זה
לזה בכמותן ,מ"מ חלוקין הם באיכותם ,היינו לגבי איסור והיתר ,ולא דמי לדם הפר ודם השעיר ,כלומר שכשרים לזריקה ,ע"כ אין מבטלין זה את זה ,משא"כ
כשחלוקים באיכות .ועל כן בדבר שיש לו מתירין ,שעתיד להיות ניתר ,ואז יהיו שניהם שוין גם באיכות ,אז גם רבנן נטו לחומרא דר"י ,ומטעם מין במינו דשיש
לו מתירין לא בטיל .והנה לעניננו בזה בודאי דנין רק על האיכות הדמעות על איזה כונה הם ,כי הכל במשקל א-ל דיעות אשר לו נתכנו עלילות ויודע תעלומות
לב ,עי' רמב"ם (הל' תשובה פ"ב הל' ב') כי הוא ית"ש יודע כונת הלב אם יבכו על צרכי גשמיות עוה"ז או על גלות השכינה ,ובקשה ותחנונים על הגואל צדק ב"ב,
ע"כ אין עצה רק לסלק מדעתינו באמת כל צרכינו גופנו ועניננו ,רק נבכה על הגאולה שלימה ב"ב ,וכו' ,עכ"ד.
כל מי שרוצה להשתתף בהוצאות הגליון הגליון הזה נתנדב על ידי הנה"ח ר' הרוצה בעילם שמו הי"ו
לרגל השמחה שבמעונו או לעילוי נשמת יפנה לרגל השמחה השרוי' במעונו למזל טוב בשעה טובה ומצלחת
למכון אלף המגן 347-930-8759 יהי רצון שיזכה לברכה והצלחה בכל מעשה ידיו,
ולהשאיר הודעה תזכה למצות ויראה רב נחת ושמחה מכל יוצאי חלציו
ד
