אלשיך · Alshich — תולדות (2026-11-09)

* קצורי * באורי * לקוטי * (ט) ועוד אומרו ותהר רבקה אשתו מי אשה זולת רבקה שיצא ממנה עשו
כאשר באברהם שנשא הגר להוליד את לא ידע כי רבקה היתה אשתו? האלשיך הק'
(י) ועוד אומרו ותאמר אם כן למה זה ישמעאל?
פ' תולדות
אנכי כי טבע אומרו אם כן הוא להוציא (י"ח) ועוד מה זה היה שלא הוציא ~ ~ ~
נפקותא ,אך אומרו למה וכו' היא תלונה הוא יתברך את יעקב ועשו כל אחד
(יט) וְ אֵ לֶּה ּת ֹולְ דֹת יִ ְצחָ ק ֶּבן
בפני עצמו בשני עבורים ? ולא נפקותא!
הולִ יד אֶ ת יִ ְצחָ ק:
אַ בְ ָרהָ ם אַ בְ ָרהָ ם ֹ
א :והיה נתקן צער רבקה! (כ) וַ יְ הִ י יִ ְצחָ ק ֶּבן אַ ְר ָּבעִ ים ָׁשנָה (י"א) מה זה היה ליצחק הוליד עשו
ב :ומה גם לאומר כי על ידי כן ְּבקַ חְ ּת ֹו אֶ ת ִרבְ קָ ה ַּבת ְּבתוּאֵ ל הוא אדום?
הָ אֲ ַר ִּמי ִמ ַּפ ַּדן אֲ ָרם אֲ ֹחות לָבָ ן (י"ב) הוצרכו תפלות הרבה כעתר הפסידה עשרה בנים ,שהיתה עתידה
הָ אֲ ַר ִּמי ֹלו לְ ִא ָּׁשה( :כא) וַ יֶּעְ ַּתר כמו שאמרו ז"ל ומה חטא יצחק להמנע להוציא שנים עשרה שבטים ואמרה
למה זה אנכי מנין ז"ה ,ואילו היו אחד יִ ְצחָ ק לַידֹוָ ד לְ נֹכַ ח ִא ְׁש ּת ֹו ִּכי עֲקָ ָרה הולדתו עד הרבות תפלה?
הִ וא וַ יֵּעָ ֶתר ֹלו יְ דֹוָ ד וַ ַּתהַ ר ִרבְ קָ ה (י"ג) למה לקח יצחק בת רשעים? אחד לא נצטערה ולא הפסידה עשרה
בנים! ִא ְׁש ּת ֹו( :כב) וַ ִּי ְתרֹצֲצ ּו הַ ָּבנִ ים שתגרום לו פגם!
ְּב ִק ְר ָּב ּה וַ תֹּאמֶ ר ִאם ֵּכן ל ָָּמה זֶּה (אחרי שמיישב קושיות הנ"ל באופן ג :וגם לא היה מצטער יעקב בבטן
א' ,אחר כך ממשיך ליישבם באופן ב' בשכונת עשו תשעה חדשים! אָ נֹכִ י וַ ֵּתל ְֶך לִ ְד ׁ
רש אֶ ת יְ דֹוָ ד:
מונִ י ֻּכלּ ֹו
אש ֹון אַ ְד ֹ(כה) וַ יֵּצֵ א הָ ִר ׁ
ד :וגם היה נתקן קנות הבכורה ,כי היה ביחד עם עוד קושיות ,כדלהלן)
מו עֵ ָׂשו: ְּכאַ ֶּד ֶרת ֵׂשעָ ר וַ ִּי ְק ְרא ּו ְׁש ֹ
עוד יתכן דרך ישרה שיבור לו האדם ,נולד יעקב ראשונה בכור מן הבטן!
(א) הנה ראוי לשים לב אל אומרו בן
כי בה יתיישבו גם הערות מלבד אלה ה :וגם ישקיט ריב הברכות כי בהיות אברהם ,כי מה בא ללמדנו?
יעקב בכור היה מברכו אביו מבלי יגנוב מענין רב.
(ב) ועוד קשה על פשט הכתוב אומרו (י"ד) והן ראשונה שום לב אל וי"ו יעקב ברכותיו .כי הנה מאומרו ויקרא
אברהם הוליד את יצחק שהוא מיותר! שבואלה תולדות .כי הנה כלל בידינו כי את עשו בנו הגדול וכו' יורה כי את
(ג) ועוד אומרו ויהי יצחק וכו' כי הנה ואלה מוסיף על הראשונים ואיך יוסיף הגדול היה חפץ לברך!
(י"ט) וכן יקשה אפילו אחר היותם כל זה היה ראוי לאומרו בעת הנישואין על תולדות ישמעאל האמור למעלה?
(ט"ו) וגם על הסדר כי תחלה מזכיר תאומים ,כי טוב היה יצא יעקב ולא בעת הלידה אחר עשרים שנה!
(ד) וגם מה בצע לדעת בן כמה שנים תולדות יצחק ואחר כך תולדות ראשונה ,ולא היה ריב בכורה וברכה:
אברהם שהוליד את יצחק ואחר כך והנה לבא אל הביאור נזכירה מאמרם היה בקחתו את רבקה!
ז"ל בפסיקתא ויצא הראשון אדמוני. (ה) וגם הודיעו שהיתה בת בתואל נישואי יצחק עם רבקה!
(ט"ז) ועוד כי הולדת אברהם את למה? שכשהיה בבטן אמו שתה כל דם הארמי ומפדן ארם אין צורך לאומרו!
ישמעאל לא יפלא כי היה מהגר נדות אמו ע"כ. (ו) ומה גם כי הכל נאמר למעלה!
(ז) ועוד אומרו לו לאשה כי מלת לו המצרית אך לא משרה ,ואם כן מה (כ') והלא כמו זר נחשב כי הנה אין דם
פשעה רבקה שיצאת ממנה ומיצחק נדות למעוברת! מיותרת!
(כ"א) וגם העובר אינו בחיריי כי כח הרשע? עשו
(ח) ועוד אומרו ויעתר וכו' מהו לנכח
אשתו? כי רבותינו ז"ל דחקו שהיו זה (י"ז) ולמה אם עתיד להוליד צדיק אין בו לשתות אשר יבחר ,כי אם
ורשע ,למה לא השיאו הוא יתברך מאשר תאכל ותשתה אמו ,וזה חלק בזוית זו וזו וכו'!
1
כחלק כיעקב כעשו ,ואיך ישתה האחד אך בראות כי באלף דור בלי תורה תשאר בחינת הקדושה לצאת משם
מה שלא ישתה חבירו והמה בבטן המכשירתן ,לא תותך הזוהמא ,כי רעה יצחק ,אחר שנימול אביו.
בחירתם ,ויאבד העולם הבלתי והוא מאמרם ז"ל בבראשית רבה: אחד?
למה לא נמול קודם שנולד ישמעאל? ועוד שנית נזכירה מאמרם ז"ל :דבר מתקיים ,בלי תורה.
צוה לאלף דור ,זו התורה ,אלא שראה לכן סילק תתקע"ד דור ,וישאר כ"ו כדי שיצא יצחק מטפה קדושה,
הקדוש ברוך הוא שיהיו הדורות כמספר אותיות שמו יתברך ,למען שהוא מה שכתבנו.
מכעיסין וכו' נטל תתקע"ד דור ושתלן בעבור שמו הגדול ,יתקיים העולם.
ועוד הוסיף הוא יתברך ,והוא במאמר בכל דור ודור.
גם שלא תהיה תורה בעולם הנזכר ,שלא נולד יצחק עד יהיה
(כ"ב) והנה ראוי לדעת למה היה ראוי המקיימתו( .ובזה נתיישב קושיא אברהם בן מאה שנה" ,כשבוטל יצרו,
להנתן דת לאלף דור? ולמה החסיר כ"ב :למה היה ראוי להנתן דת לאלף כשבוטלה תאותו ,משנקשר דמו,
מהם תתקע"ד דורות ולא פחות או דור? ולמה החסיר מהם תתקע"ד משנצרר דמו" שהוא כמו שאמרו ז"ל,
"קנמון אני מעמיד בעולם כו'" ,שהוא, דורות ולא פחות או יותר?) יותר?
אמנם הנה כתבנו במקומה ,שלמה אך ראה ,והנה היה כדבר נמנע להתיך כמעט שלא על ידי יצר הרע ,היתה
שרצה הקדוש ברוך הוא שידעו ישראל בכ"ו דורות מה שהיה צריך אלף דור הולדתו.
כי לכל אחד ואחד מכלם היה נותן כל להתיכה ,לכן מה עשה הקדוש ברוך ועוד הוסיף הוא יתברך שלא ילדתו
התורה .הוצרך לדבר עם כל אחד ואחד הוא ,חשב מחשבות למרק בכ"ו דורות אמו בנערותיה ,שמתיילד על ידי דם
לאמר לו בלשון יחיד אנכי ה' אלהיך שיעור מופלג עד הטהר כל חלאת נדות ,על דבר ,שדם נדות הוא מחלאת
שהיא השגת נבואה בהקיץ פנים בפנים זוהמא מהם ,והוא מאברהם עד מתן זוהמת נחש כנודע ,ומהדם היא עיקר
יצירת הולד ,כי אם ,בזקנתה ,ואז שישמעו מפיו ויתנבאו כל איש ישראל תורה ,והוא:
ולא יבצר גם אחד ,אשר היה בלתי שצרפו בכבשן האש והביאו לארץ השיבה לנערותה ,בהשגחת נסיית,
אפשר אם לא בהפסק מכלם זוהמת ישראל עד תשלום עשר נסיונות באופן באופן ,שאפילו שאז פרסה נדה אחרי
זקנתה ,אינו דם טבעי הבא מזוהמא. נחש ,כי על כן כשישראל עמדו על הר מירוק חלק רב מאד.
סיני ,פסקה זוהמתן ,זכו לקבל התורה,
והוכנו לשמוע מפיו יתברך תורה שהיא ואחרי כן להביא את יצחק ,למען יצא נמצאת הזוהמא מתמעטת שיעור
נבואה ,ובהקיץ ,ופנים בפנים ,ואיש לא כמעט טהור מזוהמא ,סיבב (ה' אשר) מופלג מאברהם ליצחק.
נעדר מהשגה זו ,שהיא אצלי ,על ישא את הגר ,כי ל'מה שהיא מצרית ,ועדיין לא יבצר מהשאר ביצחק עדיין
קצת זוהמא ,ולכן הוא יתברך מירק תשאב מזרעו בחינת הזוהמא. שפסקה זוהמתן...
והנה כשברא ה' אלהים אדם על וזאת שנית עשה הוא יתברך שלא אותו על ידי עקידה.
וכשבא להוליד להוציא את יעקב, הארץ ,זך בלי שמרי זוהמא בראו ,צוה לו שימול עד נולד ישמעאל,
שתהיה מטתו שלמה ,הנה היה צריך שעל ידי שני דברים אלו, ויניחהו בגן עדן ,וכאשר הוטמאה חוה,
אחד היות הגר המצרית כלי לשאוב עשות ,כאשר עשה אברהם ,שהטיל ויטמאהו גם הוא ,ראה הוא יתברך,
הזוהמא בהגר ,אך היה בלתי אפשר הזוהמא, והנה להתם חלאת הזוהמא ההיא ,לאט
לישא זולת בת זוגו הקדושה ,כי נקדש לה ,היה צריך אלף דור ,וזהו ,דבר צוה
והיות אברהם עדיין ערל ,כי הערלה בעקידה ,והוא עולה תמימה. לאלף דור ,זהו התורה.
גם היא תמשוך הבחינה ההיא ,למען
2
ועל כן אמר הוא יתברך אם תלד וקושיא י"ח וי"ט :מה זה היה שלא כן יצחק הוליד תם ורשע למען יצא
רבקה שני בנים בשני עבורים לא יבצר הוציא הוא יתברך את יעקב ועשו כל יעקב משולל כל עכירת זוהמא( .ובזה
נתיישב קושיא י"ד :וי"ו שבואלה מהיות כל בן מהם מעורב בזוהמא אחד בפני עצמו בשני עיבורים?
תולדות ...ואלה מוסיף על הראשונים וכן יקשה אפילו אחר היותם (ובזה נתיישב קושיא כ' :מה זה היה
ואיך יוסיף על תולדות ישמעאל תאומים ,כי טוב היה יצא יעקב שלא הוציא הוא יתברך את יעקב
האמור למעלה? ראשונה ,ולא היה ריב בכורה וברכה! ועשו כל אחד בפני עצמו בשני
וקושיא א :בן אברהם ,מה בא וקושיא כ :על המדרש :ויצא עבורים?) ,ומה גם כי אמו עודנה
ללמדנו?) הראשון אדמוני .למה? שכשהיה בבחרותה ,ועל ידי דם נדותה מתהוה
וגם ,שבכלל תולדתו הוא ,עם כל זה, בבטן אמו שתה כל דם נדות אמו. ולדה ,והוא מחלאת הזוהמא.
אל יעלה על רוחך יקרא ליצחק ,בעשו, הלא כמו זר נחשב כי הנה אין דם וגם ש(אם) ימתין הוא יתברך עד יהיו
זרע ,על היותו בן הגבירה ,ולא בן האמה נדות למעוברת! שניהם זקנים ,לא יבצר מקצת זוהמא.
כישמעאל ,כי הלא ,אברהם הוליד את וקושיא כ"א :גם העובר אינו
בחיריי כי כח אין בו לשתות אשר
לכן הוא יתברך גזר בחכמתו ,יצאו
יצחק ,לומר ,כי בכלל מה שאני מדמה תאומים ,למען ,שתי הבחינות
אותו לאברהם הוא ,כי כאשר אברהם יבחר ,כי אם מאשר תאכל ותשתה
אמו ,וזה חלק כחלק כיעקב כעשו,
הנמצאות מעורבות בעיבור ,יתפרדו
לא יחשב למוליד את שני בניו רק את על ידי שלוח הוא יתברך בבטנה ,שני
יצחק ולא את ישמעאל ,כד"א' ,כי ואיך ישתה האחד מה שלא ישתה
חבירו והמה בבטן אחד?)
מיני נפשות ,נפש קדושה מאתו יתברך,
ביצחק יקרא לך זרע' ,כן הדבר ביצחק, ונפש חצונית מהקליפה ,שכל אחת
ונבא אל ביאור הכתובים ,והוא כי כי לא יחשוב רק למוליד אחד ,שהוא תשאב בחינתה ,זו הקדושה ,ויצא ממנו
הלא יתחמץ לבב אנוש באמת באמור :את יעקב ,כי על כן מסדרי תפלתינו יעקב ,וזו הזוהמא ,ויצא ממנו עשו,
(כנ"ל קושיא ט"ז) מה זה היה צאת ביום הזכרון אמרו ,ועקידת יצחק היום כנודע ממחלוקת רבי ואנטונינוס,
לזרעו תזכור ,ולא אמרו לזרע יעקב, עשו מיצחק ורבקה? שעלתה הסכמתם ,כי מעת יצירת
וכמו שכתבתי על אלהי אבי אברהם הולד ,הנפש באה שמה.
ואלהי אבי יצחק בס"ד( .ובזה נתיישב
(כנ"ל קושיא י"ג) ואם על נגעי
קושיא ב' וט"ו :אברהם הוליד את
קרוביה למה נשאה? וזה יהיה ענין מאמרם ז"ל שהזכרנו
יצחק שהוא מיותר! מפסיקתא ,כי בהיות עשו בבטן אמו( ,כנ"ל קושיא י"ח) וגם למה היו
וגם על הסדר? תחלה מזכיר שתה כל דם נדות אמו ,ועל כן יצא תאומים שנתרגשו כל הדברים הקשים
תולדות יצחק ,ואחר כך תולדות אדמוני ,שהוא ,כי שאב כל הזוהמא הנאמרים למעלה?
אברהם ,שהוליד את יצחק ,ואחר כך
המתייחסת אל דם נדות ,כמו שכתבנו.
ועל כן אמרה תורה ,ואלה תולדות
נישואי יצחק עם רבקה!) ועל כן יצא תחלה עשו ,למען יצא עם יצחק ,לומר ,הנה מוסיף על הראשונים
(כנ"ל קושיא י"ז) ואם יאמר איש אם הדם והעיפוש היוצא תחלה ,שהוא הנזכר ,תולדות ישמעאל הנזכר ,שהוא
כן איפוא :למה לא לקח יצחק שפחה בחינתו ,כמדובר .והוא מאמר רבה יצא בחינת זוהמא ,שהטיל אברהם ,כן
כהגר להטיל בה הזוהמא? עשו יצא סריותו עמו .וכן אמרו שהיה בתולדות יצחק יש עדיין בחינת זוהמא
לזה אמר ויהי יצחק בן ארבעים שנה, כמי שרוחץ המרחץ תחלה שיצא יעקב שהוא באחד ,אך לא לגמרי ,כי אם ,בן
שהוא אחר שנתקדש בעקידה ,בקחתו בנקיות .כי אין ספק רמזו כל מאמרנו אברהם ,כלומר דומה לאביו ,כי כאשר
את רבקה ,ועל כן לא יאות לו לזולתה. זה( .ובזה נתיישב קושיא י"א :מה זה אביו הוליד צדיק ורשע לבלתי צאת
טיפת יצחק מעורבת בעכירת זוהמא, היה ליצחק הוליד עשו הוא אדום?
(ובזה נתיישב קושיא ג' וד :ויהי
3
ועל היותה אחות לבן אמר ,ויתרוצצו מצד מולדתה ראויה לקבל את עשו, יצחק (בן ארבעים) וכו' כל זה היה
הבנים וכו' ותאמר וכו' .והוא כי הנה ומפאת עצמה ובעלה לקבל את ראוי לאומרו בעת הנישואין ,ולא בעת
במסכת יומא אמרו רבותינו ז"ל' ,ההיא יעקב: הלידה אחר עשרים שנה!
איתתא דהריחה ביום הכפורים ולחשו וגם :מה בצע לדעת בן כמה שנים
ועוד טעם שני אל (קושיא י"ז על)
לה באזנה דיום הכפורים הוא ונחת היה בקחתו את רבקה?)
דעתה ונפק מיניה רבי יוחנן וקרו עליה בלתי קחת יצחק אשה אחרת להטיל
בה זוהמא! והוא כי ויעתר יצחק וכו' (כנ"ל קושיא ט"ז) ושמא תאמר :אם
בטרם אצרך בבטן ידעתיך ,ואתתא כן הדרא קושיא לדוכתא איך יצא זה
אחריתא לא אתיישבא דעתה ונפק שהוא כמו שאמרו ז"ל מאי לנכח
אשתו? הוא מתפלל בזוויות זו 'לא תתן ממנה?
מינה שבתי אוצר פרי וקרו עליה
והרשעים כים נגרש' .הנה כי הרעשת לי בנים אלא מן הצדקת הזאת' והיא לזה אמר ,דע כי שתי בחינות היו בה
עובר בבטן הוראת רשעת העובר. אומרת לא תתן לי אלא מן הצדיק הזה. אחת שהיותה בת בתואל שאביה רשע
ומפדן ארם שאנשי מקומה רשעים
ואחות לבן הרשע כי יצאת מתוך ועל כן ויעתר לו ה' קבל תפלתו שלא והנה אם היה יעקב לבדו לא היה
הזוהמא ,ועל כן לא יבצר ממנה בחינה יוליד אלא מזו ,ואם כן איך היה מטיל רוצץ ,כי אם בהיות עשו עמו ,ועל שהיה
לקבל את זה ברחמה( .ובזה נתיישב הזוהמא באחרת ,ועל כן מה עשה הוא יעקב רואה הנגדיי אליו היה מוכרח
קושיא ה' וו' :הודיעו שהיתה בת יתברך נתן שתי בחינות בה כאחת לנגדו גם הוא.
כמדובר( .ובזה נתיישב קושיא ח :מהו
וזה נמשך לה מהיותה אחות לבן ,ועל בתואל הארמי ומפדן ארם אין צורך לנכח אשתו?
וקושיא י"ב :מה חטא יצחק להמנע כן בראותה הרצוץ ,אמרה הנה אין זה לאומרו!
רק שאולי העובר בלתי כשר ,ואין זה רק הולדתו עד הרבות תפלה? ומה גם כי הכל נאמר למעלה!
וקושיא י"ג :למה לקח יצחק בת והתשובה :כי היה צריך לפעול על היותי אחות לבן ,ואם כן למה זה
"לנכח אשתו" היינו שגם עשו לא אנכי ,כי מה הועלתי אנכי מצד עצמי רשעים? שתגרום לו פגם!
וקושיא ט"ז :מה פשעה רבקה יולד "אלא מן הצדקת הזאת" ,שאני צדקת ,אם איני מספקת לתקן
מרבקה ,ושלא יצטרך לישא אחרת ).גרמת נזק אחי( .ובזה נתיישב קושיא שיצאת ממנה ומיצחק עשו הרשע?
י :ותאמר אם כן למה זה אנכי כי טבע והתשובה :כי ע"י שנתקדש יצחק
אומרו אם כן הוא להוציא נפקותא,
וזהו ותהר רבקה אשתו, בעקידה ,ואשר על כן לא היה ראוי
אך אומרו למה וכו' היא תלונה ולא על בחינת עשו שהוא מהמתייחס לישא אחרת ,כעין הגר ,בכדי להוליד
נפקותא! אליה מצד מולדתה אמר רבקה, את עשו ,ואם כן איך יולד עשו
ומבאר :שלא הבינה ,שאם כן ,שיש ומצד צדקת יצחק ובחינת היותה בת מצדקת? על זה אמר "בת בתואל
לרע של הרשעים כל כך כח ,א"כ זוגו בצדקתה אמר אשתו( .ובזה מפדן ארם אחות לבן" ,ועל כן מצד
התלוננה על עצמה" ,תמה אני איך נתיישב קושיא ט :ותהר רבקה אשתו אלה הרשעים "לא יבצר ממנה בחינה
לא נמצא טוב לעמת רע לעמד כנגדם מי לא ידע כי רבקה היתה אשתו?) לקבל את זה (עשו) ברחמה")
לבער הרע?" עד שגילו לה ,אשר שני אך מפאת עצמה היתה צדקת גמורה
ולהיות שנרמזו שתי הבחינות פה
גוים הם ,כי לעומת הרשע שיולד מן בת זוגו של יצחק .וזהו אומרו לו לאשה,
שהוא שני הבנים נגדיים ,על כן אמר
הרע של הרשעים ,אכן מן הטוב אשר כי היא המזומנת ומיוחדת לו לאשה.
ויתרוצצו הבנים בה"א הידיעה כאילו
בך יולד צדיק ,ורב יעבוד צעיר .בב"א) (ובזה נתיישב קושיא ז :לו לאשה...
כבר הוזכרו:
~ ~ ~ מלת לו מיותרת!)
נמצאו בה שתי בחינות:
4
כא) ואם הי' דבר טבעי ,הלא אם הם רשע כמו אצל אברהם ,א"כ למה לא תמצית האלשיך הקדוש
תאומים ישתו כל אחד בשוה ואיך ישתה השיאו השי"ת אשה אחרת להוליד את
אחד מה שלא שתה אחיו? עשו הרשע כאשר אצל אברהם שהשיאו ענין זיכוך כלל ישראל דור אחר דור עד
אשה אחרת ? שיהיו ראויין לנבואת מעמד הר סיני
(במדרש) יצא עשו יצא סריותו וקבלת התורה
(העיפוש וכו') יד) ואם מאיזה סיבה הוצרכו שניהם
להיולד מרבקה אבל למה הוצרכו להיולד קושיות על לשונות הפסוקים:
כב) מה כוונתם בזה?
דווקה ביחד? שיולדו בנפרד! ועי"ז נרויח א) ואלה מוסיף על הראשונים איך
(איתא) למה יצא עשו תחילה שלפני א) שרבקה היתה ניצלת מצער הקשה .ב) נפרש שתולדות יצחק מוסיף על תולדות
שרוחצים במרחץ מנקים המרחץ תחילה ובפרט שעי"ז התרעמה וע"ז נענשה ישמעאל הנכתב לפניו ?
ועל כן עשו ניקה כדי שיצא יעקב בנקיות. שאיבדה זכות הולדת עוד עשרה בנים .ג) ב) יצחק "בן אברהם" הלא ידוע ומיותר
כג) מה כוונתם בזה? והיה יעקב ניצל מצער להיות ט' חדשים ?
תכלית הבריאה שכל אחד ואחד מבני שכן לעשו הרשע בבטן?
ג) אברהם הוליד את יצחק הלא ידוע
ישראל יתנבאו פנים אל פנים. טו) למה נולד עשו ראשונה? שיולד ומיותר?
הקב"ה דיבר במתן תורה עם כל אחד יעקב ראשון ועי"ז א) נרויח שלא היה
יעקב צריך לקנות הבכורה .ב) והיה נשקט ד) למה צריך להודיע בן כמה שנה היה
ואחד בלשון יחיד :אנכי ה' אלקיך! שהיא בעת נישואיו ואם מאיזה סיבה רוצה
השגת נבואה בהקיץ ,פנים בפנים, ריב עשו על הברכות שלא היה מגיע לו
הברכות בשביל בכורתו. להודיע ,שיודיע בעת נישואיו ולא בעת
שישמעו מפיו ית' ,ויתנבאו כל איש לידת בניו שאחרי עשרים שנה?
ישראל ,ולא יבצר גם אחד. קושיות על המדרשים:
ה) מה הסדר א .תולדות יצחק ,ב.
ועי"ז רצה הקב"ה ,שידעו כל אחד מבני (ב"ר כ"ח ד') "דבר צוה לאלף דור זו תולדות אברהם ,ג .נישואי יצחק?
ישראל ,אשר לכל אחד ואחד מהם ראוי התורה :אלא שראה הקב"ה שיהיו הדורות
שהקב"ה יתן לו כל התורה כולה .וזה מכעיסים וכו' נטל תתקע"ד דורות ושתלן ו) למה מודיע בעת הלידה עוד הפעם
תכלית בריאת האדם .וכך היה קדושתו בכל דור ודור. שהיא בת בתואל ושהיא מפדן ארם
לפני חטא עץ הדעת ,ובהעדר זוהמת ושהיא אחות לבן?
טז) למה ראוי לתת התורה רק אחרי
הנחש ,ועל כן כשעמדו בני ישראל על הר אלף דורות? ז) תיבת "לו" לאשה הלא מיותרת?
סיני ,פסקה זוהמתם ,וזכו לקבל התורה, ח) מה כוונתו "לנכח" אשתו ?
והוכנו לשמוע מפיו ית' ,תורה ,שהיא יז) למה דוקה תתקע"ד דורות ?
נבואה ,ובהקיץ ,פנים בפנים ,ואיש לא (ב"ר מ"ו ב') למה לא נימול אברהם ט) ותהר רבקה תיבת "אשתו" הלא
נעדר מהשגה זו ,והיו אז במדריגה דומה קודם שנולד ישמעאל? כדי שיצא יצחק מיותרת?
לכאשר ברא ה' אלקים אדם על הארץ זך מטפה קדשה. י) ויתרוצצו "ה"בנים למה ב"ה" הידיעה?
בלי שומרי זוהמא "ויניחהו בגן עדן". יח) למה יפחות מקדושה ההוא אם קושיות על עניני הולדות האבות הק':
אך כאשר חטא אדה"ר ,הוצרך להכין ימול מקודם? יא) למה מנע השי"ת הולדתו עד היותו
כמה וכמה תיקונים כדי שיחזרו לדרגא (בילקו"ש) "ויצא הראשון אדמוני: בן מאה שנה ?
הנ"ל עד מתן תורה ,בדרך לאט יקח אלף למה? שכשהיה בבטן אמו שתה כל דם
דורות – ובדרך מהר יקח כ"ו דורות. יב) למה עשה השי"ת כך שמהצדיק
נידות אמו" אברהם יולד ישמעאל ומהצדיק יצחק
אבל כאשר חטאו אדם וחוה ,ראה יט) הלא אין דם נדות למעוברת ? יולד עשו הרשע?
השי"ת אשר להסיר חלאת הזוהמא
ההיא באופן לאט ,לזה הי' צריך אלף דור. כ) הלא העובר אינו בחריי וכח לשתות יג) ואעפ"כ ,הולדת אברהם את
ושאחר אלף דור יהיו ראויים לקבל את אשר יבחר כי אם את אשר יאכל ישמעאל אינו פלא כל כך ,שהרי הוא נולד
התורה ,וזהו דבר צוה לאלף דור 'זו וישתה אמו ? מהגר המצרית ולא משרה .אבל מה
התורה' ,אך ראה השי"ת כי באלף שנים פשעה רבקה שיצא ממנה עשו הרשע?
ואם מאיזה סיבה היה חייב יצחק להוליד
5
אמר ויהי יצחק בן ארבעים שנה היינו רבקה בנפרד בשני עיבורים יהיו מעוברים בלי תורה ,אדרבה ברעה בחירתם ,יאבדו
אחרי קדושת העקידה כעולה תמימה. כל אחד מהם בזוהמא ובפרט כי היתה את העולם ,הבלתי מתקיים בלי תורה.
ואם תשאל איך צדקת כזאת ילדה את בבחרותה ,אשר דם נדותה הוא מחלאת חישב השי"ת ,שאשר כ"ו דורות אפשר
עשו? לזה אמר ...בת בתואל ומפדן ארם הזוהמא ,לכן גזר השי"ת בחכמתו שיצאו שיתקיים העולם גם שלא תהי' תורה
ואחות לבן. תאומים ,אשר הנפש החיצונית מהקליפה בעולם ,המקיימתו ,כי כ"ו הם כמספר
תשאב הזוהמה ,ויצא עשו ,כדי שישאר אותיות שמו יתברך ,למען אשר לעת
ומזהיר הפסוק שתדע שאעפ"כ לא רק קדושה שישאב יעקב ,ויצא נקי לגמרי.
למדה מהם ונשארה צדקת ראוי'ה לו עתה בעבור שמו הגדול יתקיים העולם.
וכל זה מרומז בחז"ל "עשו בבטן אמו שתה
לאשה. כל דם נידות אמו" "יצא עשו יצא סריותו אך ,ראה השי"ת ,שמכיון שרצה
ועוד טעם שלא רצה הקב"ה שישא עמו" וכן אמרו שהי' כמי שרוחץ בבית השי"ת שיזכו בעת קבלת התורה לדרגא
אחרת כי ויעתר לו ה' גם לתפילה אשר המרחץ ומנקה בית המרחץ תחילה. הנ"ל ויזדככו אז לגמרי מזוהמת הנחש,
התפלל לנכח אשתו ,היינו כי איתא ומכיון שבכ"ו דורות היא כדבר הנמנע
נמצא שיש בזה עוד ד' הכנות: לזככם מה שלאט לאט הי' צריך אלף דור,
שהתפלל שכל הבנים אשר יוליד ,יהיו רק
מרבקה .וזה לנכח אשתו ,שיהיו הבנים (ט"ז) שעשו ישאב הזוהמא מיצחק כדי לכן מה עשה הקב"ה? חישב מחשבות
ממנה ולא מאחרת. שישאר יעקב נקי ליצחק והכין הכנות רבות אשר בכ"ו דורות אלה
(י"ז) שדוקה יהיו נולדים מאם אחת יתמרקו באופן אשר לאט היו זוכין לזה
ותהר רבקה אשתו ,היינו שמצד היותה באלף דורות .
רבקה היינו ממולדתה הרשעים ותהר את שישאב עשו הזוהמא מרבקה.
עשו .ומצד היותה אשתו של יצחק, (י"ח) שדוקה יהיו נולדים מעיבור אחת, (ומונה האלשיך הקדוש (י"ט) ההכנות)
הצדקת ,ותהר את יעקב .ומכיון שכבר שישאב כל דם נידות היינו הזוהמא (א-י) צירף את אברהם בכבשן האש
רמז התורה בלשון הכפול הזה :רבקה מהריון ההיא ,כדי שישאר יעקב נקי והביאו לארץ ישראל עד תשלום עשר
אשתו ,את שני הבנים ,עשו ויעקב ,מצד מאותו הריון. נסיונות.
רבקה ומצד אשתו ,על כן אומר 'ה'בנים (י"ט) שיצא עשו ראשון כדי שיצא (י"א) ישא את הגר כי למה שהיא
ב'ה' הידיעה. סריותו עמו היינו שהזוהמא יצא אתו כדי מצרית תשאב מזרעו בחינת הזוהמא
והנה עדיין לא ידעה אשר שנים הם. שיעקב יהי' נולד בשלימות הקדושה. (י"ב) לא צוה לו שימול עד נולד
והעובר רצה לצאת אצל בית ע"ז ,וסיבת ובזה נבא אל ביאור הכתובים: ישמעאל וכו' כי הערלה גם היא תמשיך
ומקור רעתו הרי הוא מצד משפחתה הבחינה ההיא .וז"פ המדרש למה לא
ומקומה .וע"כ תמהה איך יכול להיות "ו"אלה תולדות יצחק ,מוסיף על
תולדות ישמעאל שכמו שישמעאל שאב נמול קודם שנולד ישמעאל? כדי שיצא
אשר כח הטוב אשר מחמת צדקתי אינו יצחק מטפה קדושה.
מכניע כח הרע שמצד משפחתי וכו' וזהו הזוהמא כך עשו מתולדות יצחק שאב
כוונת מאמרה אם כן (שמשפחתי הזוהמא. (י"ג) ולא נולד יצחק עד שהיה אברהם
משפיעים ממדתם להעובר אם כן כל בן אברהם היינו דומה לאברהם שכמו בן מאה שנה "כשבוטל יצרו כשבוטל
שכן צדקתי בעצמי היה צריך לפעול שאברהם הצריך הסרת זוהמא כך גם תאוותו ,משינקשר דמו ,משנצרר דמו"
להכניע את הרע! ואם כן ,שלא פעלה יצחק. (י"ד) ולא ילדתו שרה בנערותיה על ידי
צדקתי ,אם כן אל מה ו)למה זה (שוה) עוד סיבה שדומה לאברהם ,שכמו דם נידות טבעי שהוא מחלאת זוהמת
אנכי (וצדקתי)? שמחשבים את אברהם שהוליד את יצחק הנחש רק שבהשגחה נסיית השיבה
ואז גילו לה אשר שני גוים הם ,ואשר ואין אנו מייחסין את ישמעאל לאברהם, לנערותיה שאז הדם ,היה מעל הטבע,
מצד צדקתה יולד הצדיק התם יעקב, כך גם ,אין אנו מייחסין את עשו ליצחק, שאינו בא מזוהמא.
אשר עתיד להתקיים בו :ורב יעבוד צעיר כנוסח מוסף ר"ה ועקידת יצחק לזרעו (ט"ו) מירק את יצחק ע"י העקידה וכיון
בב"א! תזכור. שנקדש בעקידה היה בלתי אפשר לישא
~ ~ ~ ואם תשאל למה לא עשה כאברהם אחרת להטיל הזוהמה ,זולת בת זוגו
ALSHICHK@GMAIL.COM
לקחת עוד אשה להטיל הזוהמא? ע"ז הקדושה ,וראה השי"ת אשר אם תלדם
6
לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי
ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות:
וזה יאמר ,שכון בארץ אשר אומר וכו',
במקום שתשכון ,שם אומר אליך ואדבר
* קצורי * באורי * לקוטי *
שמא תאמר' ,הלא אם אחפוץ לברכך, בך ,ולא במצרים שתצטרך לצאת האלשיך הק'
למה זה אשאל כל ההכנות האלה'? מהיישוב לשאומר דבר אליך:
~ ~ ~
עניני דבקות ,והשראת השכינה,
לזה אמר ,בעבור תברכך נפשי ,והוא ,כי בארץ ישראל יהיה גלוייו ית' בשם
ושמותיו ית' ,פ' תולדות
~ ~ ~
אין שפע ברכת הצדיק חל על המתברך, א-היה ,משא"כ בחו"ל ,יהיה בחי' אנכי
זולתי על ידי שכינה השורה על נפש ~ ~ ~ בארץ ישראל יהיה גלוייו ית' בלי
הצדיק ,ואז ,באשר ה' אתו ,ישתלשל (ג) גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך מסך ,משא"כ בחו"ל
(שפע ברכת הצדיק) על ידי נפש המברך ~ ~ ~
כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל
אל המתברך: והקמתי את השבעה אשר נשבעתי (פכ"ו :ב) וירא אליו יקוק ויאמר אל תרד
~ ~ ~ מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך:
לאברהם אביך:
יעקב כשלעצמו לא היה בוחר בברכות וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה,
תרויח בזה כי ואהיה עמך ,והוא ,כי גם גשמיות בלי ציווי אמו ,כי השתוקק והוא מה שכתבנו פרשת לך לך כי עודנו
אך ורק בדבקות ה' ,חיי עוה"ב ,כי אם היית הולך חוץ לארץ ,היתה שכינה
אברהם בחוץ לארץ לא נראה אליו ה' ,כי-
הולכת אתך ,כמו שאמר הוא יתברך 'ואתם הדבקים בה' ,דבקות עצמיי. אם ,ויאמר ה' אל אברהם מבלי הראות
~ ~ ~ ליעקב ,אנכי ארד עמך מצרימה ,עם כל
אליו ,והוא כי בא הדבור על ידי
זה ,המדרגה אשר תשיג פה ,לא יהיה (יא) ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו השתלשלות מסך מה שאין כן בארץ.
אחי איש שער ואנכי איש חלק: בלכתי אתך שם.
כי שם (חוץ לארץ) היא מדרגת אנכי. וזה מאמרו יתברך אליו ,לך מארצך אל
אמר (יעקב) לאמו 'למה זה תכניסני הארץ אשר אראך שאראך בה מראה ,מה
ופה ,מדרגת בחינת א-היה שבשכינה .בדבר הזה? שאין כן בחוץ לארץ.
וזהו אומרו ,כי א-היה עמך ולא אמר כי הלא עשו אחי (איש שעיר) גבר שיידן וזה אומרו יתברך אל יצחק ,שכון בארץ
מכח הטומאה והשדים ,ואליו יאות טוב אנכי עמך: אשר לא תצטרך השתלשלות מסך ,כי-
העולם הזה. ~ ~ ~
אם שאומר אליך כי ממני ואליך תהיה לך
ואנכי איש חלק ,כי 'חלק ה' עמו יעקב', יהיה גלוייו ית' ,ישר ממנו ית' ,בלי בה אמרתי ,מה שאין כן בחוץ לארץ:
ולהיות ה' חלקי מה בצע לחמוד טוב אמצעי, ~ ~ ~
~ ~ ~
העולם הזה ,אשר הוא מה שאבי חפץ בארץ ישראל יהיה גלוייו ית' תוך
ועוד תרויח שנית ,כי לא תתברך לתת לו ...וטוב לי 'חלקי ה' אמרה נפשי' העיר ,משא"כ במצרים יצטרך צאת
בהשתלשלות מלאך ,כי-אם ואברכך ואדבק בעולם הבא מטוב העולם הזה, מן העיר מלא גילולים
וטוב טוב יעמוד כל אחד בשלו': בעצמי. ~ ~ ~
ועל פי דרכו רמז לו ,שלא יסמוך על ובזה יהיו דברי יעקב אל אמו ,הן עשו (ב) וירא אליו יקוק ויאמר אל תרד
אבימלך ,שהלך אליו גררה ,לאמר' ,כי אחי הוא איש שעיר בעצם ,כי שד הוא וגזע מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך:
בשלומו יהיה לו שלום שיושפע על ידי משרש סמאל והוא הנושא עונות ישראל, (ב-ג) אל תרד מצרימה ,כי הוא מקום,
שרו'. שבמקום (שבמצרים) אשר ישכנו בו בני
כי אנכי איש חלק שעל ידי הקדושה ,אין
כי-אם ,אדרבה ,אני אהיה עמך ואברכך ,טומאת העונות נדבק בי ובזרעי ,ולא יתכן אדם ,אין אני מדבר אתם ,כאשר מצינו
מה שאין כן הוא (אבימלך ,שמקבל) רק לפי זה יהיה לי מבא לעשות עיקר ,רק במשה רבינו ע"ה ,שאמר ,כצאתי את
מעולם הבא ,ויהי לו אשר לו בעולם הזה על ידי שרו: העיר אפרוש כפי וכו' ,ואמרו רבותינו ז"ל,
כי הוא חלקו( ...איש חלק) החלקות של ~ ~ ~ שלא היה הוא יתברך מדבר עמו תוך
ברכות הצדיק ע"י שכינה השורה עליו יעקב וזרעו ,לבלתי ידבק בעצם הטומאה יישוב גילולי העיר ,אשר היא מלאה
מצד קדושתם ,כמאמרם ז"ל ,על 'ויצמד ~ ~ ~ גילולים רק חוצה .זולתי במכת בכורות
ישראל לבעל פעור' ,שהיה כצמיד הבלתי (פכ"ז :ג-ד) ועתה שא נא כליך תליך שהיה הכרח שלא לראות עוד פני פרעה
וקשתך וצא השדה וצודה לי ציד :ועשה נדבק בעצם בזרוע ,אך בקדושה' ,ואתם והתנבא בפלטין שלו.
הדבקים בה' ,דבקות עצמיי.
7
וזה מאמר אמו ,מתנחם לך ,באופן שאין
משטימתו החלטית ,לבל תשכח לעולם
~ ~ ~
* קצורי * באורי * לקוטי *
למה דייקא בימי אבל אביו
(כי תשוב ...שוב חמת אחיך ממך ושכח יצליח להרגו?
האלשיך הק'
את אשר עשית לו) ,כי הלא חושב ~ ~ ~ פניני פ' תולדות
המצאה להנחם ,לכן ועתה( ,עד שוב אף ~ ~ ~
(כב) ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו
אחיך ממך) בלבד הוא ,שתצטרך לברוח, ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו... הצדיקים יתאחדו בנפשותם
ואחר כך ,ושלחתי ולקחתיך וכו', (מ) ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד ~ ~ ~
וזהו אומרו ,עשו אחיך ,כלומר עודנו והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך: (פכ"ה :כד) וימלאו ימיה ללדת והנה
זוכר אחוה ,והוא אומרו יעקב אחי ,וגם ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי וכו' .אפשר תומם בבטנה.
בקשו תנחומין יורה ,כי יש תקוה כמדובר הוא סמוך אל הפסוק הקודם והיה כאשר הנה רבותינו ז"ל במדרש רבה ,אמרו,
(ובזה נתיישב קושיא ב :מתנחם לך, תריד ,שהוא כמו שאמרו ז"ל ,שבהבטל 'למה בתמר נאמר תאומים ובזו תומים?
אם רוצה להורגו מה צורך אל תנחומין? יעקב מן התורה ימשול בו בברכת חרבו. אלא שם היו שניהם צדיקים ובכאן אחד
ומה גם לרבותינו ז"ל שאמרה שתה לכן אמר יקרבו ימי אבל אבי שאז אסור צדיק ואחד רשע'.
עליך כוס תנחומין!) לעסוק בתורה ,שלא יהיה הקול קול יעקב,
ואהרגה בחרב ברכתי ,את יעקב אחי. ואפשר כי ל'מה שהצדיקים יתאחדו
וגם כיוון באומרו ועתה ,לומר ,עתה ,טרם בנפשותם יש בהם אל"ף שהיא אחד.
יקרבו ימי אבל אביך ,שלא יהרגך ,קום ברח, ~ ~ ~
~ ~ ~
עשו שנאהו שנאה עוברת ,וגם שעדיין כי לא ירדפך בחיי אביך (ובזה נתיישב
לצאת חובת ברית 'גר יהיה זרעך'
קושיא ג( :יתר תיבת) ועתה קום וכו'!) נשאר קצת אחוה ,ולכן יש תקוה
~ ~ ~
יתקיים ע"י 'גור' בא"י
~ ~ ~ ~ ~ ~
באיזה אופן שנתנהג לגבי עשו יהיה (מא-מג) וישטם עשו את יעקב על הברכה (פכ"ו :ג) גור בארץ הזאת ואהיה עמך
דאגת סכנה ,לכן עיקר העצה הוא להנצל אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת
בכוונה לקיים מצוה ,מצות כיבוד אם אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי :ויגד
~ ~ ~
האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי
לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח לאברהם אביך:
(מג) ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה
אל לבן אחי חרנה. עשו אחיך מתנחם לך להרגך :ועתה בני ושמא תאמר ,שאם כן איפוא ,איך
שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה: יתקיים בך כי גר יהיה זרעך בארץ לא
אומר וקום ברח ,נראה הוי"ו כבאה להם? וארץ ישראל לכם היא!
להוסיף ,והיה לו לומר קום ברח בלא וי"ו א :נשית לב אל מלת אחי שהיא
(וקום)! מיותרת ,ותורה אהבה! אל תחוש על זה ,כי הנני מודיעך,
ב :וגם אל מאמר רבקה ,באומרה שאותו הגירות אחשבהו לך בארץ הזאת.
אך הוא ,כי אמרה' ,הנה אוי לי אם אומר וזהו אומרו ,גור בארץ הזאת ,כי אותו
'תברח מיד' ,כי עתה חם לבו ,ואולי ירדפך, מתנחם לך ,אם רוצה להורגו מה צורך אל
תנחומין? ומה גם לרבותינו ז"ל שאמרה הגרות תעשנו פה.
וטוב היה תחבא כמעט רגע עד יעבור זעם, ~ ~ ~
שתה עליך כוס תנחומין!
ואוי לי אם לא אומר ,כי אולי יקרבו ימי מדמעותיו נעשו ברכת שמני הארץ
אבל אביך מהרה ,ולא תספיק לברוח ג :וגם נשית לב אל (יתר תיבת) אומרו ~ ~ ~
בחייו ,שלא חפץ המיתך עוד אביו חי. ועתה קום וכו'!
(לט) ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה
לכן עשה זאת איפה ,ומעתה ,עוד אביך אך אין ספק ,כי סוף סוף אחיו הוא ,ויצר
משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים
חי ,ברח ,ועל חמימות כעסו כעת ,אל לו על מיתתו ,על כן אמר ,יקרבו ימי אבל
אבי ואז ואהרגה את יעקב כי הלא אחי מעל:
תחוש. ויען יצחק וכו' הנה משמני וכו' ,כלומר,
הוא ,ואז במר נפשי על אבי אתנחם על
אך בזאת ,כי לא תהיה כל כוונתך אחי ,כי האבל גדול נחמה על הקטן והוא
הנה (עכשיו) מאשר נתהוה כעת ,משמני
לברוח ,רק עשה עיקר מעשות מצותי הכוס תנחומין (ובזה נתיישב קושיא א:
וכו' כי כל לשון הנה הוא לשון הכנה והזמנה,
לכבד אמך. אחי שהיא מיותרת ותורה אהבה!) והוא (שמני הארץ נעשו) על ידי הדמעה.
8
~ ~ ~ וזהו ,ויברך אותו ,ולא פירש ,כי הרוחניות וזהו ועתה בני שמע בקולי ,באופן שתלך
למה ה' עוזר לצדיק נגד היצר יותר של עולם הבא ,לא תתפרש בתורה בדרך מצוה ,והולכי בדרך מצוה אינן נזוקין.
מאשר לרשע ,ואדרבה יתכן. בפירוש ,כנודע ,ולכן אמרה ,כממתיק סוד
~ ~ ~ ואחר עשותך עיקר מזה ,וקום ברח
בינו לבינו ,וזהו ,ויקרא יצחק אל יעקב, כאילו הוא דבר שני ,טפל אל עשות
הן אמת ,כי אחת מדרכי חסידותו שקראו ,יהיה לבדו אתו (ובזה נתיישב
יתברך וגדולה היא מאוד ,הלא היא לקרב מצותי ,וזהו ענין הוי"ו:
קושיא א :ויברך אותו ,איזו ברכה היא? ~ ~ ~
את הצדיק לידי זכות ,ולהרחיק מן אם היא אומרו אחר כך וא-ל ש-די וכו',
החטא ,וכמאמר רבותינו ז"ל' ,אפילו גם בכוונתו לברך את עשו ,זה היה אך
למה הוזכר קודם לאומרו ויצוהו וכו'? ורק ברכת גשמיות ,וכוונתו היתה
בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא ואם היא אחרת למה לא פירש אותה?) לברך את יעקב ברכת רוחניות ,ואכן
מביא תקלה על ידם צדיקים עצמם לא
ואז ויצוהו וכו' ,לומר ,אחר שקדוש קיים וברכו בשולחו פדנה ארם
כל שכן' ,כעובדא דרבי פנחס בן יאיר, ~ ~ ~
אתה ,שהברכה של עולם הבא לך היא,
וכעובדא דחמריה דרב חנינא בן דוסא,
(פכ"ח :א-ב) ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אל תטמא ,שלא תקח אשה מבנות כנען
שהיו מכין אותו לא היה מהלך ,עד (ובזה נתיישב קושיא ב :לא תקח וכו',
הסירם מעליו מנעלים של זולת בעליו. אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה
כי הלא בכלל אומרו קום לך וכו' הוא מבנות כנען :קום לך פדנה ארם ביתה
וכמאמרם ז"ל ,על פסוק' ,צופה רשע מניעת בנות כנען?) בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה
לצדיק ומבקש להמיתו'' ,אין לך יום שאין וכאשר תרחק מהטומאה הדבק מבנות לבן אחי אמך:
יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא א :ראוי לשום לב באומרו ויברך אותו ,בטהרה וקום לך פדנה ארם כו'.
הקדוש ברוך הוא עוזרו היה נופל בידו
שנאמר 'צופה וכו' ה' לא יעזבנו בידו'', איזו ברכה היא? אם היא אומרו אחר כך וא -ושמא תאמר ,אם קדוש אני למה אגרע
ולפי דרכם יהיה אומרו 'ולא ירשיענו וכו', ל ש-די וכו' ,למה הוזכר קודם לאומרו ממך שלא יצאת לחוץ לארץ והביאו
לומר ,שעל כן היה הדין נותן לחייב את ויצוהו וכו'? ואם היא אחרת למה לא פירש זוגתך פה ואותי תצוה ללכת לחוץ לארץ?
אותה?
הצדיק בדין ,כי תקטרג מדת הדין לאמר, לזה אמר וקח לך משם אשה ,לומר קח
הלא על פי בחירתו היה חוטא ,לולא ה' ב :ועוד אומרו לא תקח וכו' ,כי הלא בכלל בעצמך משם למה שהוא לך ,כי לא
עזרו ,ולא יהיה צדיק בדינו! אומרו קום לך וכו' הוא מניעת בנות כנען? נתקדשת עולה לה' כמוני (ובזה נתיישב
אמנם זה חסדו יתברך ,שלא ירשיענו ג :וגם אומרו וקח לך ,כי אומרו לך הוא קושיא ג :קח לך ,כי אומרו לך הוא
בהשפטו ,וכמאמר השטן לרבי עקיבא מיותר! מיותר! ...
ולרבי מאיר' ,אלמלא דמכרזי עלך ברקיעא אך ,הנה כתבנו למעלה ,כי שני מיני ויתכן רמז לו מאמרם ז"ל ,יש הולך אצל
הזהרו בפלוני ובתורתו הייתי מחטיאך', ברכות הן .יש ברכות ,טובות העולם הזה ,זווגו ויש שזווגו בא אצלו ,שהוא כפי סוד
וזה מאמר הכתוב' ,רגלי חסידיו ישמור'. הנשמות. ויש ,רוחניות של עולם הבא,
והוא לתת טוב טעם ,כי אדרבה את הרשע והנה כתבנו ,כי של עולם הזה ,ראויות ואמרו כך על יצחק שזווגו בא אצלו,
היה ראוי להרחיק מן החטא בל יאבד הפך יעקב ,וזה יאמר וקח לך ,כי לך יאתה לעשו ,ושל עולם הבא ליעקב,
לגמרי ,והוא ,כי אחר אומרו 'כי לה' מצוקי ללכת אל זווגך ,מה שלא היה לי כן (ובזה
גם כתבנו ,ששל עולם הזה ,מפורשת
ארץ וישת עליהם תבל' ,כי הוא יתברך שם נתיישב באופן ב' ,קושיא ג :קח לך ,כי
בתורה ,ושל עולם הבא ,ברמז בלבד,
צדיקים ליסודות עולם ,אמר ,כי על כן אומרו לך הוא מיותר!)
כמדובר על אומרו גם ברוך יהיה.
לקיים עולם בל ימוט' ,רגלי חסידיו ישמור' וכתבנו גם כן מרבותינו ז"ל ,שכשבירך ועוד טעם שני והוא ,כי אני ,היתה לי
מהכשל בחטא ,אך ,לא את 'הרשעים', יצחק את יעקב הברכה ,בחושבו שהיה אשה מסויימת ,כמאמרם ז"ל ,שנתבשר
למה ,כי 'בחשך ידמו' ,כי 'חשך' טומאת עשו( ,בדעתו) היה עתיד לברך את יעקב אברהם הנה נולדה בת זוגו של יצחק כי הנה
מעשיהם אשר להם ,מונעתם מלקבל עזר עוד ברכה אחרת ,וכתבנו ,כי אין ספק ,ילדה מלכה וכו' .ובתואל ילד את רבקה ,אך
מש-די ,כי עבירה גוררת עבירה ,וצורך עזר אתה ,אין בת זוגך מסויימת ,כי-אם קח לך שהיא של טובות העולם הבא.
מש-די הוא אל הצדיקים ,כי לא בכח אשר מבנות לבן ,שהיא אחת מהן ,ולא נודע איזו
לאיש יגבר בו ,מבלעדי ה' העוזר ,כענין וזה יתכן ,שהיא (היא הברכה) אשר מהן היא( ,כי רק כאשר היה אצלי ,שנודע,
'צופה רשע וכו' כמדובר: אפשר) לומר שנשלח אחריה: בירך אותו פה בהפרידו אותו ממנו.
9
באופן תראו ,כי היטבתי אשר אמרתי ...כי אתכם אהבתי ואת עשו שנאתי, * קצורי * באורי * לקוטי *
אהבתי אתכם ,ולא תתמהו לומר במה והנה דברי ,הם דרך אמונה שאהבתי
אהבתנו כי הוא בנפש שבכם ,כי עליה אתכם ,כי חלק אלוק ממעל אתם האלשיך הק'
שוים תקראו כי חלקי היא כמדובר: כמדובר ,אך אז (לעתיד) ,כאשר אני הפטרת פ' תולדות
~ ~ ~ אהרוס את אדום ,אז ועיניכם תראינה ~ ~ ~
הכנעת אהרן לפני ה' ,לקבל, אהבתי ,עין בעין ,ומאשר תראו אתם, קרבת ה' לבני ישראל,
אשר כל מאורעותיו ,והסתלקות בניו, תכירו ,כי חלקי ה' ,תאמר נפשכם. למעלה מכל המלאכים,
הם לטובתו כי איכותכם למעלה ממלאכי השרת, מצד נשמתם ,חלק א-לוה ממעל
~ ~ ~ כי אתם תאמרו יגדל ה' מעל לגבול ~ ~ ~
(פ"ב :ד-ה) וידעתם כי שלחתי אליכם ישראל ,שהוא ,כי אין גבול המלאכים (מלאכי פ"א :ב-ה) אהבתי אתכם אמר
את המצוה הזאת להיות בריתי את לוי עולה מעל לגבולנו. יקוק ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח
אמר יקוק צבאות :בריתי היתה אתו שלא נאמר ,כי עליית השלמות היא עשו ליעקב נאם יקוק ואהב את יעקב:
החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני בהדרגה כל אחד לפי מדרגתו ,ואם גבול ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה
ומפני שמי נחת הוא: ישראל אשר בעולם השפל יעלה אז ואת נחלתו לתנות מדבר :כי תאמר אדום
בגדולה ,גם עולם הגלגלים אשר עליו רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יקוק
וידעתם כי שלחתי אליכם וכו' הודעה
יעלה אז יותר על איכותו ,ומכל שכן צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם
זו ,כי שלחתי אליכם המצוה הזאת (הנ"ל,
עולם המלאכים העליון משלשתם. גבול רשעה והעם אשר זעם יקוק עד
ליזהר בכבודי שלא להקריב את מה
עולם :ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל
שאינו ראוי לה') ,להיות בריתי את אך לא כן הוא האמת ,כי-אם ,שגבול
יקוק מעל לגבול ישראל:
(אהרן הכהן משבט) לוי אשר כרתי אתו, ישראל יעלה על מלאכי השרת ,כי נפשם
כי על ידי עשותכם המצוה הזאת ,ימשך חלקו יתברך היא. אהבתי אתכם אמר ה' ,והלא תאמרו
הברית ההוא לכל זרעו ולא יפסק עתה: במה אהבתנו ,כלומר ,מה יש בנו
וכמו שכתבנו למעלה מאמרם ז"ל ,כי
שמחומר קורצנו שבו תאהבנו ,כי הלא
בריתי היתה אתו וגו' .הביטו וראו... ירושלם תעלה עד כסא הכבוד ,שהוא,
אין אהבה אלא בשוים באיכות?
שורש שבאתם ממנו הוא אהרן, שלא תהיה מדרגתה למטה ממלאכי
השרת ,כי-אם למעלה מהם ,דבקה עם אך אתם ראו כי הלא אח עשו ליעקב
כי הלא שלשה דברים (ככתוב וישמן
הסיבה הראשונה. ולא בהיות האחוה נראית לבריות שהוא
ישורון) גורמים (ויבעט) התגאות האדם,
אחר הולדם ,כי-אם בהיות האחוה נאם
וביטול מורא שמים ,והעדר הכנעה. שבעלות במעלה גבול ישראל ,לא
ה' ,כי ויאמר ה' לה (היינו ,נאום ה') שני
והם( ,וישמן ישורון) אשר לו חיים, יגדלו המלאכים אשר למעלה מהם
גוים בבטנך ,מאז ואוהב את יעקב ,ואז
ושלום ,ושמוראו על הבריות. בהדרגה.
עדיין לא חטא עשו ,ו(עדיין) לא הלך
ושלשתם היו באהרן ,כי הנה בריתי כי-אם ,מאשר עיניכם תראינה תאמרו, בתורת ה' ,יעקב ,ואיך אהבתי את יעקב
היתה אתו החיים והשלום ,וגם ואתנם את יגדל ה' לבדו מעל לגבול ישראל ,אך לא מאז?
הבריות לו מורא ,שהיתה מוראו על יגדלו המלאכים מעל לגבול ישראל ,כי
אך אין זה כי-אם ,שנפש יעקב עודנו
הבריות ,שהיו נותנים לו בענין המורא, גבול ישראל יעלה עד כסא הכבוד ,אך
במעי אמו קדושה היא חלק אלוק ממעל,
כנתונים ומשועבדים לו. המלאכים לא יעלו עמהם.
מה שאין כן עשו ,כי חצונית היתה ,ובזה
עניינים (שכנ"ל שהיו ואין זה כי-אם ,על כי חלקי ה' אמרה אהבתי אתכם כי שוים אתם לי ,כי ,חלק
בטבע היו) גורמים פריקת מורא שמים נפש כל איש ישראל ,מה שאין כן ה' ,תאמר נפשיכם:
מגאותו, המלאכים.
10
~ ~ ~ הולך אצל האחד ואומר לו ראה בני ואדרבה (אצלו) ,אז ,וייראני ,עד גדר
חברך מה הוא עושה ,מטרף לבו ,מחנק הקשר בין תורת אהרן שכיון אל האמת, שמפני שמי נחת הוא ויכנע.
עצמו ,תולש בשערו ,ואומר 'אוי לי איך אל זה שנחשבים כל דיבוריו ששינה, והוא ,במות שני בניו ,סגני כהונה,
לדיבור אמת אשא עיני בחברי ,בושתי ממנו שאני הוא במאכולת אש ,שהיה מקום להרהר
~ ~ ~
שסרחתי בו וכו' ,וכן אצל חבירו ,עד ולדבר ,ובאמור לו משה שמתו ליקדש
שבפגוע אחד בחברו ,והיו נושקים שמו יתברך בהם ,כה אמר ה' בקרובי
(פירוש הנ"ל חילק לשנים ,ב' שבחים של
ומחבקים זה את זה .הרי ,שהיה נמצא אקדש ,מיד וידום אהרן,
אהרן ,תורת אמת ,ועולה לא נמצא)
בשפתיו ,מה שלא היה אמת!
או שיעור הכתוב, וזהו ,ומפני שמי ,שנקדש בו שמו
וכן אמרו רז"ל ,כשהיה פוגע ברשע, יתברך ,מיד נחת הוא ויכנע וידום:
(לקשר ב' השבחים ,לשבח אחד)
היה מראה לו פנים ,ונותן לו שלום, ~ ~ ~
למחר ,בקש אותו האיש לעבור עבירה( ,ו-ז) תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא
גדולת אמתיית הוראות תורת אהרן ,אומר' ,אוי לי איך אשא עיני ואראה את נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי
אהרן' ,נמצא חוזר מעשות עבירה ,וזהו ורבים השיב מעון :כי שפתי כהן ישמרו שאף משה הודה לו
דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יקוק ~ ~ ~
אמרו ,על פסוק ורבים השיב מעון:
(ו) תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא ויתכן ,שיהיה (הפסוק ורבים השיב צבאות הוא:
נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי מעון) שיעור המשך הכתוב למעלה ,א :תורת אמת היתה בפיהו .שלא יצאת
שאומר ,הלא אמרתי ועולה לא נמצא הוראה שלא כהלכה מפיו ,שאפילו מה ורבים השיב מעון:
תורת אמת היתה בפיהו כו' .אמר כי לא בשפתיו ,והרי( ,אם תקשה ,אשר אהרן) שבא משה לתופסו באומרו מדוע לא
יצא מפיו דבר תורה שלא יהיה אמת ,כי היה אומר לכל אחד מבעלי מריבה ,אכלתם וכו' הודה לו משה אחר כך ,הלא
גם מה שחשב משה לתופסו ,באומרו שהיה חברו עושה (ומתחרט) מה שלא זה היה בזכות,
מדוע לא אכלתם את החטאת במקום היה (כך באמת) ,וכן מקדים שלום לרשע ב :שעולה לא תמצא בשפתיו( ...מדה
הקדש ,נתן לו (אהרן) טעם על פי התורה ומראה מה שאינו בלבו (של אהרן ,כנגד מדה ,שמכיון שבשקר לא נחשב
שלום עם רשעים ,וא"כ הלא אינו שפתיו ,לכן גם בהוראת תורתו לא והודה לו משה.
נמצא ,שתורת אמת היתה בפיהו ,שלא האמת? מיישב אשר) הנה בשלום ,שהיה נמצא שקר ,רק תורת אמת)
יצאתה הוראה מפיו שלא תהיה אמת .בא לשים שלום ,וכן במישור ,בבואו
ועוד טעם אחר ,אל מה שלא יצא מפיו
לשים עקוב הלב למישור ,אין רע ~ ~ ~
רק הוראת אמת ולא שגג בהוראה ,הלא
(בשנותו האמת),
הוא ,כי שפתי כהן ישמרו דעת. כל עסקיו להבאת שלום ולהשיב
שנשמרים (משמים) בל הוציא בשפתיו מפני משנה שהיה כענין , אדרבה כי החוטאים ,אע"פ שהצטרך לשנות,
דבר בלי דעת ,היא השגגה (והטעות), כאשר , בדרכי , אתי הלך בזה השלום, נחשבים לאמת והתדבק במדותיו ית'
עשיתי אני ,לשים שלום בין אברהם ~ ~ ~
והטעם הוא ,כי הלא ותורה יבקשו
לשרה ,שהיא אמרה ,ואדני זקן ,ואני
מפיהו ,יותר מחכמי ישראל זולתו,
וגם במה שבין אדם לחבירו עולה לא אמרתי ,שאמרה ,ואני זקנתי,
יען כי מלאך ושליח ה' הוא בקרבנות, נמצא בשפתיו:
וכן במה שהיה עושה בענין המישור
לכפר בעד הטועים ,לכן ,ראוי יהיה גם
ושמא תאמר ,כי הלא היה נמצא מקדים שלום לרשע ,לשים עקוב לבו
שליח להורות התורה ,בל ישגו בה
בשפתיו דבר שקר ,כדי לשום שלום בין למישור ,יישר כחו ,כי בזה רבים השיב מעון:
(ויצטרכו כפרה (שלו)) שנים שהיו שונאים זה את זה ,שהיה
11
בכם ומבקשת לצאת גועלת וזה מאמרם ז"ל ,כי היא עולה ויורדת ~ ~ ~
לידבק אל שורשה היא השכינה .כי טוב ומבקשת לצאת וכו' .והוא ,כי ליקוט מהאלשיך על פסוק הנ"ל
לה אז באומנה אתה ,מעתה בחומר עכור. במחשבתה עולה ומהרהרת במה 'בריתי היתה אתו החיים והשלום'
שלמעלה ,מקום שממנו חוצבה ,יורדת ~ ~ ~
על כן אעשה זאת לכם ,כי ונתתי משכני
בתוככם וכו' .והוא לומר ,הנה אין ספק כי במחשבתה מהרהרת בירידתה אשר שלום האמיתי הוא זיכוך הגוף והחומר
הנפש אשר נתתי בכם אעשה משכן בכם. היא ניתנה בבור טיט היון הלז. שאז הוא בשלום עם הצורה והנשמה
שאשרה שכינתי בנפש אשר בקרבכם, ועל כן מבקשת לצאת לעלות אל וזהו אמתיית חיים הנצחיים
~ ~ ~
כענין ושכנתי בתוכם .ועל ידי כן ,נפשי, שורשה ,וזה בכל נשימה ונשימה
שהיא הנפש שלי אשר בקרבכם ,לא כמפורש שם במאמר. (פ' פינחס פכ"ה :יב) לָכֵ ן אֱ מֹר הִ נְ נִ י
תגעל אתכם .כי לא תבקש לצאת מכם ,כי נֹתֵ ן ֹלו אֶ ת ְּב ִר ִיתי ָׁשלוֹ ם :אמרו רבותינו
אלא שרואה את הקדוש ברוך הוא ז"ל כי שלום זה הוא חיים נצחיים ,כד"א
הלא שרשה אשר היא מבקשת לידבק בו שמלא כל הארץ כבודו ,וחוזרת .והוא
שם הוא ,ומה לה עוד אחרי זאת( :ובזה בריתי היתה אתו החיים והשלום.
שאומרת דיו לעבד להיות כרבו .וקל
נתיישב קושיא ב :אחר כל היעודים וחומר ,אם הוא יתברך שאין קצה (א) והנה ראוי לשים לב למה יקרא
הטובים והעצומים הנאמרים באמת מראש לקדושתו ,על הארץ הכעורה כבודו ,מה לחיים ,שלום? ואיך הוא מתייחס אל
הפרשה .ואיך אחר גודל האהבה על גם עתה אנכי ,כי מה אני בערכו יתברך, פעולתו?
צדקותינו היה עולה על לב שתגעל נפשו ועל כן מתנחמת וסובלת. אך הוא ,כי הוא יתברך פרע לו מדה
יתברך בנו ,שאומר ולא תגעל נפשי אתכם?)
והוא מאמרנו פרשת בחקתי על פסוק כנגד מדה .אתה שמת שלום בין ישראל
כלל הדברים ,כי גם אם אלף שנים יחיה ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי לאביהם שבשמים והחיית את כל
האדם לא חיי שלום לפי האמת המה אתכם. ישראל.
בעצם .כי לא שלום בין נפשו וגופו לכן הנני נותן לך מתנה ,והיא את בריתי
לגמרי ,כי הלא בכל נשימה ונשימה היא (ב) כי הלא כמו זר נחשב ענין מאמר
הכתוב הלזה ,כי הלא אחר כל היעודים שלום ,שיהיו לך חיים של שלום:
מבקשת לצאת.
הטובים והעצומים הנאמרים באמת ולבא אל הענין נזכיר מאמרם ז"ל
אך הן לו היה כאדם הראשון טרם מראש הפרשה .באומרו ונתתי גשמיכם מבואר אצלינו במקום אחר .והוא
יחטא ,כי היה חומרו זך ובהיר ,מתייחס בעתם וכו' ,ונתתי שלום בארץ כו' ,ופניתי במדרש על פסוק כל הנשמה תהלל יה.
להיות בסיס אל נשמה קדושה מאתו אליכם והפריתי אתכם וכו' ,ונתתי משכני וז"ל :נפשו של אדם עולה ויורדת תמיד
יתברך .או כאשר היו ישראל על הר סיני בתוככם ,שהוא תכלית הדבקות והחבה, ומבקשת לצאת ממנו ,אלא שרואה את
שפסקה זוהמתן ,שעוד מעט אם עצרו כח האם היה עולה על לב שתגעל נפשו יתברך הקדוש ברוך הוא שכל הארץ מלא כבודו
לבלתי יחטאו עד קבלת הלוחות ,היה בנו? והלא גם אחר כל הדברים הרעים וחוזרת לאחוריה כו'.
להם חירות ממלאך המות ,שהיה חומרם הנאמרים כאשר נרבה לפשוע ,בפרשה
נאות לקבל הנפש .וכן לעתיד לבא .באופן וקיצור ענין המפורש אצלנו שם ,הוא,
ההיא ,הוא אומר ,ואף גם זאת בהיותם כי ל'מה שאין דבר ,שלא ישתוקק לשוב
יתייחסו החיים ההם לחיי שלום ,כי שלום בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים
בין הנפש ובין הגוף ,מה שאין כן עתה: אל שורשו אשר נפרד ממנו ,ומה גם
וכו' .ואיך ,אחר גודל האהבה על צדקותינו, עתה הנפש אשר חוצבה מתחת כסא
ונבוא אל הענין .והוא ,כי אמר א-להים, היה עולה על לב שתגעל נפשו יתברך בנו? הכבוד ,ותתענג בדשן בהיכלי מלכו של
אם אמרתי 'הנני נותן לו את בריתי חיים', שאומר ולא תגעל נפשי אתכם! עולם ,והיא ניתנה תוך חלאת טינוף חומר
הלא יובן כחיי כל האדם ,בהעדר שלום על כן כתבנו ,שהענין הוא ,שאומר הוא עכור ,הלא תקוץ בו ולילה ויומם ,לא
בין גופו ונפשו ,שבכל עת מבקשת יתברך ,הנה זאת אעשה לכם ,כי ונתתי תמיש מהתאוות תאות צאת מתוך
לצאת .ולא יהיה ההפרש כי-אם שיחיה משכני בתוככם כו' .והוא לומר ,הנה אין הפכת איכותה ,לשוב אל האלקים אשר
לעד ,אך כחיי כל האדם. ספק ,כי הנפש אשר נתתי בכם ,תמיד נתנה ,כי הן הוא משוש דרכה.
12
(איכה :פ"ג :יז) :הנה הן אמת כי אין (תהילים פפ"ה :ט) אֶ ְׁשמְ ָעה מַ ה יְ ַד ֵּבר על כן אמר הנני נותן לו את בריתי
שלום באמת לנפש עם הגוף בהיות דבוק הָ אֵ ל יְ-הֹוָ ה ִּכי יְ ַד ֵּבר ָׁשלוֹ ם אֶ ל ַע ּמוֹ שלום .והוא מקרא שכתוב ,בריתי היתה
לגוף זוהמת נחש ,כי נגדיים המה מן וְ אֶ ל חֲסִ ָידיו וְ אַ ל י ָׁשוּב ּו לְ כִ סְ לָה:
אתו החיים והשלום.
הקצה אל הקצה. שהוא ,כי יהיה באופן ,יהיה שלום בין
כי ידבר שלום ,כענין מאמרם ז"ל על רוחו לגויתו ,כי יהיה זך חומרו( :ובזה
כי לולא נתעכר חומרו של אדם בחטאו
פסוק ,הנני נותן לו את בריתי שלום. נתיישב קושיא א :למה יקרא לחיים,
לא היה מת ,כי שלום בינו ובין נפשו כי זך
שאמרו רבותינו ז"ל שהוא שיחיה היה. שלום? ואיך הוא מתייחס אל פעולתו?)
לעולם ,הדא הוא דאמר בריתי היתה אתו אך בהתעכר הוצרך למות להזדכך ומה מתקו בזה מאמרם ז"ל ,האומרים
החומר ,להיות ראוי להתמיד עם הנפש החיים והשלום. על פסוק ותקח האשה את שני האנשים
ותצפנו ולא נאמר ותצפנם!
ושם כתבנו ,שאם כן ,למה קרא הכתוב אחר התחיה ,כי אז יהיה שלום בינו לבינה
ושלום בעולם. שהוא ,כי האחד היה פנחס והיה רוחני
אל החיים "שלום"? ונתכסה מעיניהם .ולולא היה זך גם גופו,
והשבנו ,כי אין המות באה אלא מחמת וכן ישראל שעמדו על הר סיני פסקה לא היה יכול להתכסות.
זוהמתן ,התעתדו לחירות ממלאך המות,
פירוד החיבור מהנפש עם הגוף ולא ומה גם אחר עלותו בסערה השמימה,
לולא שבה זוהמתן בעון העגל.
יתמידו. שנגמר יותר זכוך חומרו עד גדר היות
ועל כן היתה מסרבת נפשו של משה המלבוש שמתלבש בו מאז ,ממנו.
אך בהעדר זוהמא ,ש גם החומר זך לצאת ,כי זך חומרו ושלום היה לו עם שודאי שלום רב בין רוחו לגויתו ,כי זך
נפשו. לא ימות. היה גם הוא כמדובר.
ובזה יאמר ,כי ידבר שלום ,שאומרו ,כי ,ולהורות כי חומרו זך ,היה נקבר על ידו ובזה ינעם שנותו יתברך את טעמו,
הוא "כאשר" ,כמה דאת אמר כי תבא ,כי יתברך כי לא היה בו חלאת זוהמא כיתר וקרא אל החיים ,שלום ,כי הוא העיקר.
תצא ,והוא מה שאשמעה בלי פחד הוא ,העם. מה שאין חיים משוללים שלום ,אשר לכל
כאשר ,כבר שלום בין הנפש לגוף על ידי והן זאת ברכת ה' אל פנחס ,באמור לו, האדם ,יקראו חיים אמתיים ,לפי האמת:
~ ~ ~
העדר הזוהמת נחש ,וכבר בלע המות הנני נותן לו את בריתי שלום ואמרו
רבותינו ז"ל ,הדא הוא דכתיב ,בריתי לנצח. (פ' נשא :פ"ו :כו) ישא ה' פניו אליך
היתה אתו החיים והשלום ,שענינו אצלי, וישם לך שלום .וישם לך שלום .כד"א,
ידבר ובזה יעצרו כח לסבול את בריתי שלום .והוא כמו שאמרו ז"ל,
שלא יהיה כיתר העם כי לא שלום בין
חומרם לנפשותם ,כי על כן יצטרכו עמהם אלקים ולא ימותו. שעל זה נאמר ,בריתי היתה אתו החיים
והיה זה שלום ,כולל אל עמו ואל למות ,להזדכך בכור הארץ, והשלום .כי פנחס הוא אליהו.
חסידיו ,כי לא יהיה בזה הפרש בין אחד אך פנחס ,מעכשיו ,יהיה לו שלום בין וקרא הכתוב ל-חיים ,שלום ,כי העדר
שלום וחבור ,הוא המות המפריד בין גוף
העם אל חסידיו ,כי לכל אחד יהיה זה גופו לנפשו ,לעד לעולם.
לנפש .נמצא שהשלום הוא חיים,
עלותו וזה היה ענין שלום בקרבו. כמפורש אצלנו יפה פרשת פנחס בס"ד.
באופן שאל ישובו לכסלה ,לומר ,אל בסערה ,שנזדכך חומרו בה כנודע ,ונעשה וזהו אומרו לשון ,שימה ,שישם לך
ידבר עמנו אלקים ,כי-אם ,שאשמעה מה מלבוש זך להתלבש בו ,בבואו פה. בעצמך שלום בין שני מנגדים
וזהו החיים והשלום ,שעודנו בחיים, ידבר הא-ל ה' ,מפיו יתברך: שבמציאותך( :כי לשון 'וישם לך' לא
קנה השלום ,ולא כמונו ,אחרי מות כ"כ שייך בשלום בינך לאויבך)
~ ~ ~
~ ~ ~
13
וכן ו'תמת ש'רה ב'קרית א'רבע יען כי
גם היא מתה על ידי קריאת שמע ,כנ"ל
ואז נתייחד ב' פעמים יחוד של הקריאת
שמע מאב ובנו .על כן נאמר 'אברהם
ד"ת מספה"ק ע"פ האלשיך הק'
~ ~ ~
בשם המדרש הנעלם. אברהם'. ספה"ק אמרי נועם
א :וזהו 'ואלה תולדות יצחק' ,היינו, ונגד זה קוראין ב' פעמים קריאת שמע מרבה"ק ר' מאיר הורוויץ מדזיקוב
מהיכן זכה לתולדות' ,בן אברהם אברהם', ערב ובוקר ,כי קריאת שמע של שחרית ~ ~ ~
(בן) היינו (התוצאה ו)על ידי עקידה, נגד המסירת נפש של אברהם ,שנקרא מסירת נפש של אברהם ויצחק של
שנאמר בה 'אברהם אברהם' ,הרומז על בוקר דא אברהם .ושל ערבית נגד מסירת המילה והעקידה.
בחינות קריאת שמע ערב ובוקר. נפש של יצחק ,דא ערב דיצחק .כי יצח"ק ומסירת נפש בפנימיות ,היינו מסירת
ב :ועל ידי המסירת נפש של קריאת די"ן עולה ער"ב: והחלפת הנפש ,עי"ז היה כח הולדת
שמע (בחי' אברהם אברהם) ,על ידי זה והנה באותו הזמן מתה שרה כידוע. קדושת יצחק ויעקב
~
'הוליד את יצחק' ,היינו ,זה הדבר עשה כח
וחלילה לומר אשר מחמת עיגום נפשה
הלידה ליצחק.מתה אותה הצדיקת .רק כמ"ש בספר (פכ"ה :יט) ואלה תולדת יצחק בן
עבודת ישראל ,אשר גם שרה באה אברהם אברהם הוליד את יצחק...
ועל כן הולי"ד א"ת יצח"ק עולה ב' (כג) ויאמר יקוק לה שני גוים בבטנך ושני
פעמים של"ב ,שהוא הראשי תיבות של בהתכללות נפשה באותו יחוד הגדול
הנעשה בשעת עקידה ,ופרחה נשמתה. לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ
היחוד שמע ישראל וכו' ,עולה של"ב ורב יעבד צעיר:
כידוע .ומייחדין ב' פעמים בכל יום ערב ולזה איתא במדרש הנעלם ,לא מתה
ובוקר ,נגד המסירת נפש של אברהם שרה אלא על ידי קריאת שמע ,עיי"ש. הנה ידוע אשר יצחק לא היה ראוי
ויצחק ,ומזה זכה להולדה. להוליד ,יען כי היתה נשמתו מסטרא
נמצא בשעת עקידה שנכללו שלשתן דנוקבא ,כמ"ש ,והנה בן לשרה.
ויש לרמז עוד ,לפי מה דאיתא שעל כן במסירת נפש אברהם שרה יצחק ,על כן
נולד יצחק למאה שנים ,בכדי שיהיה נתחלפה נשמת יצחק מנוקבא לדכורא, רק בשעת עקידה פרחה נשמתו ונכלל
אברהם נימול מקודם ,ולא יהיה יצחק והיה בכחו להוליד. באברהם מסטרא דדכורא ,ועל ידי זה
נולד מערל ,עיין באלשיך בראשית נפקד בבנים.
וכמו שידוע בשם הבעש"ט שהחליף ב'
פכ"ט :לב.
נשמות על ידי השינה ,שיוצאת אז וזהו שאמרו ז"ל' ,מד' יצא הדבר וגו'
על כן יש לרמז ויר"א אלי"ו הוי"ה נשמתם והחליף והחליף אותם. ותהי אשה' ,מהיכן יצא הדבר ,מהר
באלנ"י ממר"א הנאמר אצל מצות מילה, המוריה ,אשר אז נגמר שישא את זיווגו
כמו כן בכאן נתחלף יצחק והחזיר ויהיה בכחו להוליד.
עולה הולי"ד א"ת יצח"ק ,שאחר קיום שרשו לשרה ,וקבל בעצמו שורש
מצות מילה נולד יצחק. אברהם. והנה ענין מסירת הנפש בעקידה היה
וסופי תיבות של הוי"ה' באלני' ממרא' בחינת היחוד של שמע ישראל ,אשר
ויש לרמז בפסוק ושני לאומים ממעיך החיוב למסור נפשו ,כן מסר יצחק את
הם אי"ה ,ראשי תיבות ה'וליד א'ת י'צחק:יפרדו ,היינו ,שעל ידי התכללות אברהם
~ ~ ~ נפשו אז.
שרה יצחק זכה להוליד את אלו .על כן
ספה"ק עטרת ישועה שנ"י לאמי"ם ממעי"ך יפרד"ו עולה וכמו כן אברהם אבינו ע"ה היה אז
מרבה"ק ר' יהושע הורוויץ מדזיקוב אברה"ם שר"ה יצח"ק. במסירת נפש גדולה לשחוט את בנו
~ ~ ~ יחידו ,ונחשב העקידה לנסיון לאברהם
וידוע אשר היחוד שמע ישראל נכלל אם אין קמח אין תורה ,בנ"י פועלים יותר מליצחק כידוע.
אשר המשכת הפרנסה קודמת בשני תיבות 'שמע אחד' ,כי הראש וסוף
~ כולל .וכן ביחודא תתאה 'ברוך ועד'. וידוע אשר יש רמ"ח תיבין בקריאת
שמע .ולזה לא מצינו ב' פעמים 'אברהם
ולזה נרמז בסיום פרשת עקידה ו'ישב (פכ"ה :יט) ואלה תולדת יצחק בן אברהם' ,רק בשעת העקידה ,לרמז כי
א'ברהם ב'באר ש'בע ,ראשי תיבות ש'מע אברהם אברהם הוליד את יצחק... אברה"ם עולה רמ"ח ,נגד רמ"ח תיבין
(כב-כג) ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר א'חד ב'רוך ו'עד. בק"ש.
אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יקוק:
14
בענין צדקות ,ולא היה מוצא דוגמתה עד ~ ~ ~ ויאמר יקוק לה שני גוים בבטנך ושני
עכשיו, ספה"ק מראה יחזקאל לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ
ובזה יובן ,ויעתר יצחק כו' לנכח אשתו מרבה"ק ר' יחזקאל פאנעט מדעעש ורב יעבד צעיר( ...כז) ויגדלו הנערים ויהי
~ ~ ~ עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש
כו' ,דיצחק בעצמו היה בטוח שיוליד,
כמ"ש' ,כי ביצחק יקרא לך זרע' רק היה ע"י קדושת האב והאם וקדושת תם ישב אהלים:
תולה החסרון בה ,שאינה ראויה לבנות זיווגם נולד בנים קדושים על פי דברי האלשי"ך בענין
~
ממנו ,ויצטרך לישא אחרת ,לכך התפלל הויכוח שיש בין הקב"ה עם ישראל בהא
רק בשבילה( ,וזהו לנכח אשתו) שהיא (כ-כא) ויהי יצחק בן ארבעים שנה דאם אין תורה אין קמח ואם אין קמח אין
עקרה ,שיהיה הזרע ממנה ,לפי שעכ"פ בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן תורה ,אשר הקב"ה אומר אם אין תורה
היתה בדומה לו ,בענין צדקות ,ולא היה ארם אחות לבן הארמי לו לאשה :ויעתר אין קמח וישראל אומרים אם אין קמח
מוצא דוגמתה ,כנ"ל. יצחק ליקוק לנכח אשתו כי עקרה הוא אין תורה ,עיין באלשיך הק'
~ ~ ~ ויעתר לו יקוק ותהר רבקה אשתו: (בתהלים ד ו ובמשלי ג א).
ספה"ק מראה יחזקאל 'במערבא כד נסיב כו' מצא או מוצא כו', והנה יצחק מרמז על עשירות כנ"ל,
~ ~ ~ הכוונה בזה ,דהשורה בלא אשה הוא פלג ואברה"ם מרמז על התורה רמ"ח מצוות
משא ומתן בין יצחק ויעקב ,בבירור גופא ,כמ"ש' ,זכר ונקבה בראם ויקרא את עשה שיש בתורה .וזה ,אלה תולדות
מי הוא זה ,בפנימיות היה ענין בירור שמם אדם' ,ובלא אשה הוא חצי אדם, יצחק ,היינו ,ע"י עשירות נעשה בן
במדת היראה ,והמתקתה ,והעלתה וע"כ' ,דרכו של איש לחזור אחר אשה אברהם ,שיכולים לישב ללמוד התורה.
~ לבקש אבידתו' ,והיא הגדולה שבכל ולפעמים אברהם הוליד את יצחק ,שע"י
(פכ"ז :א) ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו השמחות ,כשמוצאין מה שנאבד, התורה נמשך עשירות.
מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר וז"ש ,אם הוא 'מצא' שכוונתו למצוא וזה שפירש רש"י ז"ל ,יעקב ועשו
אליו בני ויאמר אליו הנני( ...ד) ועשה לי אבידתו ,אז הוא 'טוב' ,מצא אשה מצא האמורים בפרשה,
מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה טוב ,אבל מוצא דהיינו שנושא לשם
בעבור תברכך נפשי בטרם אמות... ממון ,שרוצה להרויח ולהוציא ממון, כי יעקב מרומז על התורה ,כי היה יושב
(כז-כח) ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו עי"ז ,אז הוא מוצא מר ממות את האשה. אוהלים ,באהלה של תורה,
ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה וכעין זה כתב באלשיך ,ע"פ כי ועש"ו מרמז על פרנסה שהיא בעולם
אשר ברכו יקוק :ויתן לך הא-להים מטל יבעל בחור בתולה כו' ,שצריך להיות עשיה .ויתרוצצו הבנים בקרבה,
השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש... לש"ש ,ועי"כ ,זוכה לבנים כשרים, לפעמים זה הקדים לצאת ולפעמים זה
(לט-מ) ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה הקדים.
משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים וע"כ אמרה רבקה ,קצתי בחיי אם לוקח
מעל :ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד יעקב כו' (אשה מבנות חת וכו' למה לי ותאמר ,אם כן ,רומז על הפרנסה,
והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך: חיים) לפי שהם מזרע טמא מבנות חם, שנקרא ,כן ,מלשון כן ובסיס ,היינו ,אם
שכולם רשעים גם הבנים יהיו כמותם, העיקר הוא ,הפרנסה.
א :צריך עיון ,נשיקה זו מה טיבה( ,האם ומי שאינו מניח זרע כשר נקרא מת ,כנ"ל,
יתברר לו יותר שזה עשו) ,אחר שכבר למה זה אנכ"י ,סוד התורה ועשרת
היה סבור בבירור שהוא עשו ,כיון שאכל וע"כ המתין יצחק מ' שנה ,עד שמצא הדברות ,שמתחילין אנכ"י.
מצידו ,ולא צוהו לנשקו קודם האכילה? זיווגו ברבקה ,שהיתה עכ"פ בעצמה ויאמר ד' לה כו' ורב יעבוד צעיר ,היינו,
צדקת ,אעפ"י שאביה ואחיה היו רשעים, התורה שהוא רב שכן התורה קדמה
ב :וגם איך יכול לידע מזה (ע"י מ"מ ,לא היה מוצא כזה עוד בעולם.
שישקהו) מי הוא? לעולם ,יעבוד צעיר ,תהיה נכנעת לפני
וזש"ה ,ויהי יצחק בן ארבעים שנה, הפרנסה והפרנסה תקדים לה.
ג :עוד קשה ,מה (זה) שכתב רש"י, שהמתין כל כך שנים הרבה ,ואח"כ לקח
והלא אין ריח רע יותר משטף של עזים? והקב"ה הסכים לזה שיהיה קמח קודם
את בת בתואל ואחות לבן ,וע"ז מתרץ לו לתורה:
ד :וגם ,מה ענין ריח שדה לכאן? לאשה ,שעכ"פ היתה היא בדומה לו
15
לעצור במילין ולהתבושש לפני מלך וצ"ל ,דוודאי מדתו של אברהם ,שהם ה :וגם ,וי"ו דויתן לך הוא מיותר! ועוד
הכבוד ,ובכל יום הוא ממתין ומצפה, חסדים פשוטים בלי טעם ,זה אינו קיום הרבה דקדוקים.
אימתי יגיע זמן תפלה ,שיוכל לדבר דבור העולם ,שאין כאן שכר ועונש, והנ"ל עפימ"ש' ,אשרי שאל יעקב
נגד קונו אשר אהבו ,ומכ"ש ,שבכל רק העיקר הוא מיתוק הדין ,שהקב"ה בעזרו שברו על ה' אלקיו' ,והנה למראה
השבוע ממתין ,ובעיניו כימים אחדים, מתאוה לתפלתן של צדיקים ,ומהפכין עיני אשפוט ,שיעקב לא לקח כלל
אימתי יגיע יום שבת קודש שיאמר ,לכו מדה"ד לרחמים ,שמרחם על בריותיו, הברכות של עשו ,כי יצחק אמר הברכות
נרננה ,ונשמת ,וכדומה, אעפ"י שאינו הגון ואינו כדאי, ברוה"ק ושכינה היתה מדברת מתוך
וזהו ,שברו על ה' אלקיו ,כי עיניו כלות וזה"ש' ,כל מה שישראל אוכלין בעוה"ז גרונו ,כמו שאמר תברכך נפשי שהנשמה
ומיחלות ,מתי יוכל לדבק בקונו ,ולהוציא הוא רק בשביל אמונה' ,כי בשכר זה שלו היתה מברכת,
כל כחו, שמאמינים שכל צרכם מוטל על השי"ת, ולכך אמר לעשו ,הנה משמני הארץ
וזהו בחינת בית ,כי תוכו רצוף אהבה, ואינם נשענין על שום דבר (ואף לא על יהיה מושביך כו' ,ולא נתן לו במתנה ,כמו
ובחוץ הוא מוגבל ומחסה מזרם מדת זכותם ,כי הרי כנ"ל ,ש'אינו הגון ואינו שאמר ליעקב ויתן לך ,רק שישב במקום
היראה. כדאי') ,רק על הקב"ה ,באמת בזכות זה, טוב ומשובח ,שיושב במבחר הארץ,
והענין הוא ,מחמת שיש אור מקיף ואור (שיודעים שאינם כדאים ,ואשר על כן ועיקר ברכתו הוא ,ואת אחיך תעבוד ,כי
פנימי ,וידוע שאור מקיף מקבלין מן האב רחוק מן השכל הטבעי ,שהשי"ת ירחם, די לו בזה ,שיזכה להיות עבד ליעקב,
ואור פנימי מן האם( ,שער הגלגולים ושאעפ"כ מאמינים ברחמיו ,לכן) מגיע כמ"ש ,על כן עלמות אהבוך,
הקדמה י) ,וזהו שהשיג יעקב מדת להם מתנת חנם ,לכך (ע"י עבודת
האמונה הנ"ל ,עי"ז כבר) אין הדבר כמו שאמר פרעה ,על בתו הגר' ,מוטב
היראה מבחוץ מאביו, שתהיה שפחה בבית זה ולא גבירה כו',
רחוק מן השכל (שאכן מגיע להם) ,ו(לכן)
וע"כ כשרצה יצחק לברך את עשיו, גם איננו ירא מלתבוע (מתנת חנם .ובזה וגבי 'ותמנע היתה פלגש'.
היינו שצריך המתברך להיות קצת נתיישב קושיא ו :אחז"ל' ,כל האומר אמנם על יעקב אמרו' ,לא כאברהם
השתוות עם המברך ,שצינור צריך להיות הקב"ה וותרן הוא יוותרו חייו .וקשה, שקראו הר ולא כיצחק שקראו שדה אלא
מונח בשוה ,וגבי עשיו היתה יראה הלא הצדיקים מבקשים רק מתנת כיעקב שקראו בית'.
כפולה ,ורצה יצחק להעלותה כמדתו חנם?
(ובזה נתיישב קושיא ג :מה (זה) שכתב ביאור הדבר ,שידוע ,כי אברהם עבד
ומיישב שמכיון שהצדיק עובד מאהבה ,ויצחק מיראה ,ויעקב אחז
רש"י ,והלא אין ריח רע יותר משטף עבודתו שהוא להאמין ברחמי אוצר
של עזים? בשתיהן ,והנה כל העבודה שהוא מאהבת
מתנת חנם ,לכן ,בזה העבודה ,כבר לא חסד ,נקרא הר ,כי כל דאכיל דלאו דיליה
א"ה נ"ל כוונתו ליישב שרש"י בא נחשב חנם)
לרמז ,שעיזים מלשון עז וחוזק רומז בהית לאסתכולי ביה,
למדת הגבורה והיראה ,וענין ריחו וזה"ש ,אשרי כו' שברו על ה' אלקיו ,כי ועבודת היראה נקרא שדה ,שהוא
הרע ,רומז שלא נמתקה ,היראה) מי שעובד במדת יעקב (הנ"ל ,יראה עם מקום יראה ,כמ"ש המהלך בדרך יחידי
אהבה ,יודע שאינו כדאי שמתירא מן כו' ,ועבודת יעקב נקרא בית ,שאינו רחוק,
הדין ,ואעפ"כ ,סומך על רחמיו ,וע"כ עכשיו ,כשנסתפק אם הוא יעקב,
מאהבתו אותו ית') ,אינו ירא מן מדה"ד ורצה לתהות על קנקנו ,ורצה לנשקו, ולא מקום מאוים( ,כאשר יבואר עוד
(כי הרי כבר התגבר על הדין ויראת דהיינו אתדבקות רוחא ברוחא ,ומיד, עיקרו של דבר).
וירח את ריח בגדיו (ובזה נתיישב קושיא עצמו ,ע"י רחמיו ואהבת ה'). והנה אמרו חז"ל' ,כל האומר הקב"ה
א :נשיקה זו מה טיבה( ,האם יתברר לו וותרן הוא כו' (יוותרו חייו)',
יותר שזה עשו) ,אחר שכבר היה סבור ועוד יש לפרש ,והוא העיקר הצריך
להודיע ,כי העובד במדה זו ,כלתה נפשו (קושיא ו) וקשה ,הלא הצדיקים
בבירור שהוא עשו ,כיון שאכל מצידו, מבקשים רק מתנת חנם?
ולא צוהו לנשקו קודם האכילה? תמיד בתשוקה וחפיצה ומתאוה לרוות
ומיישב שכוונתו היה עי"ז לבדוק מדת צמאונו שבחות וזמירות ,אמנם יראת ה'
יראתו) על פניו ,כי אלקים בשמים כו' על כן צריך
16
שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך... ראוי לשית לב אל לשון ויהי שהוא לשון דהיינו המלבוש שרמז לאור מקיף
(כב-כה) ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו צער! (ובזה נתיישב קושיא ב :איך יכול לידע
ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו :ולא וגם ,למה ייחד הדברים ההם לנסיעה? מזה (ע"י שישקהו) מי הוא?
הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ואומרו ,שובה ה' לנייחא? ומיישב שע"י הנשיקה ,השיג אור
ויברכהו :ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר המקיפו)
אני :ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני אך יהיה כענין תיקון תפלת יום הזכרון,
באומרו 'ובכן תן פחדך וכו' .והוא ,כי ואז תמה על עצמו ,ואמר שריח בני
למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו כריח שדה ,דהיינו מדת היראה כו' (כנ"ל
יין וישת: להיות היום ההוא יום דין ,אנו מחלים פני
אל ,יתן פחדו על כל הגוים הבלתי יראים שעבודת היראה נקרא שדה ,שהוא
א :קושית המפרשים ,מדוע נאמר את ה' ,וייראוהו וישתחוו לו יתברך. מקום יראה ,כמ"ש המהלך בדרך
סתם ויברכהו ,ולא פירש לו הברכה עד יחידי .ובזה נתיישב קושיא ד :מה ענין
לאחר כן? אך בהיות עתות רצון ,אנו מחלים פניו ריח שדה לכאן?)
יתברך ,ירצנו וייטב לנו על דרך זה.
ב :דלכאורה קשה ,כיון שהיה בדעת אשר ברכו ה' ,שכבר נמתקה,
יצחק לברך את עשו ,וצוהו להביא לו ציד, הנה ,כי אין ספק ,כי עת הטלטל הארון
ממקום למקום ,שמייחסת בצד מה וא"כ מדת היראה שבו הוא יותר טובה
א"כ כיון שלא היה ברור בעיניו אם זהו כפולה ומכופלת,
עשו כאשר אמר ותוהה הקול קול יעקב טלטול אל השכינה כביכול .כמאמר
והידים ידי עשו ,ועל כל פנים מידי ספיקא הכתוב' ,ואהיה מתהלך באהל ובמשכן', וע"כ ,ויתן לך האלקים ,שהמדת הדין
לא נפיק ,האיך בירך אותו מספק? והוא עת בחינת רוגז. יהיה מסור בידך...
ג :גם צריך ביאור ,אחר שנאמר וזהו אומרו ,ויהי בנסוע ,שהוא לשון וכמ"ש גבי משה' ,ומטה האלקים
ויברכהו ,שאל אותו עוד הפעם אתה זה צער ,הפך עת הנייחא ,שהוא רצון בידי'...
בני עשו ,והלא אמר לו כבר אנכי עשו ומנוחה .ועל כן בנסיעה ,שהוא עת רוגז ועוד י"ל שאמר ויתן לך האלקים שגם
בכורך ,ומדוע שאל אותו עוד הפעם? מה, מדה"ד יסכים עמך שלא יהא עליך קטרוג
וכל זה יבואר על פי דברי האלשיך, אז ,ויאמר משה קומה ה' והטל הרוגז על (ובזה נתיישב קושיא ה :וי"ו דויתן לך
בעת שבא שאול לבקש את דוד על פני אויביך .שיפוצו וינוסו משנאיך: הוא מיותר!
צורי היעלים ,ובא שאול אל המערה ודוד אך ,בנחה ,שהוא עת רצון ,אז ,יאמר, ומיישב ,וי"ו להוסיף שגם מדה"ד
ואנשיו בירכתי המערה יושבים ,ושם שובה ה' ,ותן רצונך הטוב על עמך. יסכים ויתן)...
נאמר ,ויאמרו אנשי דוד אליו הנה היום וזהו ,שובה ה' ,שתתן שובה ונחת וכבר פירשתי זה ,עפימ"ש
אשר אמר ה' אליך הנה אנכי נותן את לישראל .או ,שישוב ,רבבות ,את האלשיך ע"פ ויהי בנסוע כו' ויאמר
אויבך בידך וגו' ,ויקם דוד ויכרות את כנף האלפים ,שיתברכו עשר ידות: קומה ד',
המעיל אשר לשאול בלט ,ויהי אח"כ ויך ~ ~ ~ (וזל"ק) הגדה של פסח :ובאותות זה
לב דוד אותו על אשר כרת את כנף אשר המטה ...כי האות היה שהמכות היו נגוף ספה"ק קדושת יום טוב
לשאול ,ויאמר לאנשיו חלילה לי מה' אם למצרים ורפוא לישראל,ועל זה' ,ומטה מרבה"ק ר' חנניה יום טוב ליפא ט"ב מסיגוט
אעשה הדבר הזה וגו': ~ ~ ~ אלקים בידי' שהיה יכול להטות מדת
וביאר הענין ,דהנה אנשי דוד אמרו בירך יצחק את יעקב מקצת ברכה, הדין ,כמו שכתב האלשיך על פסוק
אליו הלא אינה ה' לידך והביא אליך אתך אף לפני בירורו שזהו יעקב, ויהי בנסוע כו' ובנוחה יאמר כו'( .עכל"ק
את שאול הבא במחתרת כדי שתנקום כדי שיעזור לו הוא ית' לתת לו סימן, שם)
ממנו נקמתך ,וזה היום אשר אמר ה' שייטב לבו אשר טוב עשה, (וזל"ק האלשיך) ויהי בנסע הארן ויאמר
להעשות כן ,מה עשה דוד רצה לנסות אם או שיהא לבו נוקפו אשר לא טוב עשה משה קומה יי ויפצו איביך וינסו משנאיך
כך היה רצונו יתברך כדבריהם ,ויקם ~
מפניך .ובנוחה יאמר שובה יי רבבות אלפי
ויכרות ,לומר אם בהכרת הכנף יהיה לבו (יט) ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו ישראל( .במדבר פ"י :לה -לו):
נוקפו על שולחו יד ,מכל שכן שרעה בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא
17
ואם הרבה יעקב דברים עליו עד שכעת יהיה לו עזר מה' לברר אמתיות בעיני ה' ליגע בעצמו ובבשרו ,ואם לא
שנתאנה עשו במכירתו ,א"כ היה לו הענין על כן) ויאמר אח"כ עוד הפעם יהיה לבו נוקפו ידע כי מן ה' הדבר הזה ,כי
לצעוק על זה מקודם! האתה זה בני עשו (ובזה נתיישב קושיא זה דרכו יתברך כו' לבלתי הביא תקלה
ב :ואיך תליא התרעומת זה עתה ג :האתה זה בני עשו ,והלא אמר לו ע"י הצדיק.
בברכה שברכו יצחק? כבר אנכי עשו בכורך ,ומדוע שאל אותו והנה בכרתו ויך לב דוד אותו ,שהיה לבו
עוד הפעם?) נוקפו ,אז ויאמר לאנשיו לא כדבריכם
הנה רש"י כתב על פסוק וידו אוחזת
בעקב עשו שיעקב עקבו בדין מלצאת, ויאמר אני ,ויגש לאביו ויאכל וכו' ,וראה שה' אינה לידי שאהרגנו ,ולא אעשה את
משל לשפופרת טפה שנכנסה ראשונה שנכנס עמו ריח גן עדן ,וייטב לבו בקרבו, הדבר הזה ,כי לבי נוקפי על המעשה
יוצאה אחרונה ע"ש. וכיון שכן ,בוודאי אתה הוא הראוי הראשונה ואין זה בודאי רצון הקב"ה.
לברכה ,על כן גמר אומר לו את כל עכ"ד הנחמדים:
ג :וקשה ,א"כ בדין יוצא עשו תחלה, הברכות שהיה ברצונו לברך ,והבן.
וכן דין כל הבכורים ,הטיפה הנכנסת ~ ~ ~
ונאמר ,שזה היה הענין בכאן אצל
ראשונה אינה בכור ,כי-אם הנכנסת יצחק ,שאמר לברך את עשו ובוודאי היה
ספה"ק חתם סופר רוצה לקיים דיבורו ,כמאמר הכתוב,
אחרונה הוא פוטר הרחם! מרבה"ק ר' משה סופר
~ ~ ~
מוצא שפתיך תשמור ,והנה כאן בעת
הענין הוא כך ,משלו חז"ל הכנסת בואו לפניו נולד לו הספק אם זה הוא בנו
הטיפה לרחם ,כהשלכת האדם לקבר ,וכן יעקבנו בבכורה היינו עוה"ב, עשו או יעקב ,ועל כן היה פוסח על שתי
אז"ל' ,מה ענין שאול אצל רחם? לומר ובברכה היינו עוה"ז, סעיפים אם לברך אותו דילמא אין זה
לך ,ק"ו ,מה רחם שמכניסין בו בחשאי אע"פ שחלקו העולמות ביניהם, עשו הרוצה לברכו ,ואם יחדול מהברכה
וכו'. ובשעת הברכות הודה יצחק לדעת גם זה לא יוכל לעשות כי רצה לעמוד
והנה ,יעקב ועשו חלקו ב' עולמות רבקה בזה בדיבורו ,מה עשה ,נתן עצה בנפשו על
~
(רש"י כ"ה כ"ב ותדבא"ז פי"ט) יעקב נטל דרך הנ"ל ,והיינו שיתחיל במקצת הברכה
בחלקו כל העוה"ב לבדו בלי שום שיור (לג) ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויראה איך יפול דבר ,והיינו אם ירך לבו
לעשו ,כדין מי שזכה נוטל חלקו וחלק ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל בשביל שהתחיל בהמעשה ,אז ממילא
חבירו בג"ע ,ולכך נכנסה טפה שלו מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה... אין זה האיש הרוצה לברכו ,ובאם ייטיב
ראשונה לרחם ,שהוא המשל לצאתו מן (לו) ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה הדבר בעיניו ויעמוד בדעתו ,אז בוודאי זה
עוה"ז כנ"ל. פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח האיש הראוי לברכה:
ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה( ...מ)
ואז נכנס הוא ראשון כדין בכור ,ששם ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה וזה שאמר הכתוב ,ויאמר הקול קול
הוא הבכור נוטל פי שנים ,משא"כ כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך: יעקב והידים ידי עשו ,א"כ הדבר בספק,
בצאתם לעוה"ז מרחם אמם ,עשו יצא על כן ויברכהו סתם כי לא פורש מה הוא
ראשון ,כי הוא הבכור בעוה"ז (ובזה וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו הברכה ,והיינו כי לא התחיל רק במקצת
נתיישב קושיא ג :קשה ,א"כ בדין יוצא אחיו וגו' כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר לסימנא בעלמא אם הוא זה ראוי
עשו תחלה ,וכן דין כל הבכורים, עבדך יעקב עם לבן גרתי ,ופירש"י 'תרי"ג להתברך (ובזה נתיישב קושיא א :מדוע
הטיפה הנכנסת ראשונה אינה בכור ,כי- מצות שמרתי' ,ואחר עד עתה ויהי לי שור נאמר סתם ויברכהו ,ולא פירש לו
אם הנכנסת אחרונה הוא פוטר הרחם!) וחמור וגו' ואשלחה להגיד לאדוני. הברכה עד לאחר כן?
ואפשר שמאחז"ל שחלקו ב' עולמות הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים וקושיא ב :אמר ותוהה הקול קול
במעי אמן ,לא בפועל ממש אמרו ,רק את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי, יעקב והידים ידי עשו ,ועל כל פנים
רמז על הנ"ל ,ולכן היה 'ידו אוחזת בעקב א :וקשה ,ממ"נ ,הלא הברכה מכר ליעקב מידי ספיקא לא נפיק ,האיך בירך אותו
עשו' לומר ,שגם לו יש יד ושם בבכורה ולא לקחה ברמיה כלל ,כי-אם בדעת מספק?)
וזה יהיה בעקב עשו ,ועקב פירוש ,סוף, ובנפש חפיצה ,כדכתיב ויבז עשו את (ואחר שברכהו לסימן הרגיש בטחון
כידוע ,והיינו בסוף עשו ,שהוא סוף הבכורה! שאכן טוב עשה ואשר על כן ,כנ"ל ,בטח
18
מהמצות שנכללו בגמטרי' תרי"ד (מספר בצער ובגלות ועבד לעשו ,איך יהיה לו עוה"ז ,שאז מתחיל עוה"ב ,ששם חלקו
תרי"ד) (כלומר עם אזהרת 'יום ולילה לא עוה"ב ,ואיך יקיים מצות ותורת ה' ,אם של יעקב בבכורה,
ישבותו') אזי ופרקת עולו. לא יהיה בא"י ,וגלות המר הזה יוכיח ,לכן ולחזק זה הרמז' ,ויקרא שמו יעקב'
והנה עשו היה נזהר מאוד במצות כיבוד התחכמה רבקה להמשיך הברכה ליעקב. בלשון יחיד ,ויקרא ,ולא כתיב 'ויקראו
אב ,כי ציד בפיו ,משא"כ יעקב שעסק ע"כ תורף דבריו ז"ל ,עיין עליו. שמו' ,כמו בעשו ,היינו שרוח הקודש
בתורה ,וגדולה תורה יותר מכיבוד אב והיינו שצעק עשו ,מעתה כיון שלקח הופיע ,וקרא לו יעק"ב ,נוטריקן י'היה
ואם כמבואר בש"ס במגילה ספ"ק ע"ש, הברכות מעוה"ז ג"כ ,הכי קרא שמו יעקב, ע'ק'ב ב'סוף כנ"ל ,כדי שלא נאמר
ולמדו זה מיעקב ,שלא נענש על כיבוד ע"כ היינו לרמז על הנ"ל ,שחלוקה גמורה שבמקרה אחז בעקבו של עשו.
אב כל זמן י"ד שנים שהיה משמש חלקנו ,ואיך עקבני פעמים לקחת את והנה ,אף בבכורה שלקח עשו בעוה"ז,
בבה"מ של שם ועבר ,ועל כ"ב שנים ברכתי ואת בכורתי עוה"ז ועוה"ב ,ממ"נ, יש בזה מדרגות קדושות לעלות משם אל
שהיה בבית לבן ובדרך ,שלא התמיד או הא או הא ,ותרווייהו למה ליה? (ובזה הר ה' ,כגון עבודה בבכורות ,ושארי
בתורה כ"כ ,נענש שלא ראה יוסף כ"ב נתיישב קושיא א :וקשה ,ממ"נ ,הלא קדושות שבו ,ולזה השתוקק יעקב מאוד,
שנה ע"ש, הברכה מכר ליעקב ולא לקחה ברמיה למען לא יהיה שריד לבית עשו בנחלת
והטעם ,דוקא שנענש ביוסף ,כי יוסף כלל ,כי-אם בדעת ובנפש חפיצה, יעקב ,ולא ינוח שבט הרשע על גורל
היה ג"כ נזהר מאוד במצוה הנ"ל כמבואר כדכתיב ויבז עשו את הבכורה! הצדיקים ,ולכן לקחה ממנו בקנין גמור,
בס' יערות דבש ,שכן כתיב' ,ואחר ניגש וקושיא ב :ואיך תליא התרעומת זה
עתה בברכה שברכו יצחק?) וגם עשו ברצון מכרה ,כי לו לא יהיה
יוסף ורחל' ועי' פירש"י ,ולכן נקרא יוסף לעזר ולהועיל ,כאומרו הנה אנכי הולך
שטנו של עשו ,על שהיה נזהר ג"כ במצות ויצחק השיב ,גם ברוך יהיה ,גם ריבה לו למות ,כשיגיע הפרדו מן העולם ,ולמה זה
כיבוד אב ואם ,ולכן נתפס יוסף בעון הבכרה שתרווייהו יהיה לו ,שהודה לדעת לי בכורה .ז"ה דייקא ,החלק הזה הידוע,
כיבוד אב ואם של יעקב ,כצדיק הנתפס רבקה הנ"ל ,ולכן אמר ,גם ברוך יהיה, קדושה שבה כנ"ל ,משא"כ יעקב ,שהולך
בעון הדור, ברוך אותיות 'בכור' ,גם בכור יהיה. לחיים נצחיים לאחר מיתתו ,א"כ ,לו יאה
ולכך כיון שהיה יעקב בבית לבן כ' שנה רק אליה וקוץ בה ,והיה כאשר תריד הבכורה.
ולא שמר כיבוד אב ואם ,וגם לא התמיד ופרקת עולו מעל צוואריך ,ועי' פירש"י, כל זה לענין בכור לכהונה ,משא"כ
בתורה ,היה לו לירא מעשו שיהיה לו שאם יבטל התורה ,יחזרו הברכות לעשו בכורה לנחלה ,ליטול פי שנים לא קנאה
אחיזה ,רק משנולד יוסף שטנו של עשו כמקדם, יעקב מעולם( ,ככתוב אצלנו בשם הגאב"ד
לא היה ירא שיהרגהו ,רק שאפ"ה ממילא והטעם ,כי בזמן שאין ישראל עושין מ"ו דק"ק פפ"ד א'פסוק 'אשר כריתי לי') ולא
יחזרו הברכות לעשו ,ויהיה בע"כ עבד לו, רצונו של מקום ח"ו ,אזי יאה עניותא השתוקק עליה ,וכי כן נקברו שניהם ביום
עד שיתקן החטא ההוא ,וכל מה שקנה לישראל ,ולא להיות בתים מלאים כל א' ,רק שיעקב נכנס תחלה לקבר כידוע
עבד קנה רבו, טוב' ,וישמן ישורון ויבעט' ,ועושר כזה ממעשה דחושים בן דן ,כי שם (בעוה"ב
והיינו ששלח לו 'עם לבן גרתי ותרי"ג וודאי שמור לבעליו לרעתו ח"ו, בקבר ,הוא) הוא הבכור כנ"ל.
מצות שמרתי' לבד ,ולא כיבוד אב ואם, וטוב לסבול יסורין ,להתם החטא והאלשיך כ' טעם הברכות,
דאם שמרתי גם כיבוד אב ואם ,אזי היה ולכלות פשע ,ואח"כ ישוב לב יצרן ,ישכנו שרצה יצחק לברך את עשו ,ורבקה
תרי"ד מצות ,אבל עכשיו שלא שמרתי בטח בדד עין יעקב. התחכמה להמשיכן ליעקב ,הטעם ,כי
רק תרי"ג ,לכן' ,ואחר עד עתה' ,שנולד יצחק שפט ,כיון שיעקב נטל כל חלק
שטנך שלא תמיתני, והנה קודם מ"ת ,שקיימו האבות כל
התורה עד שלא נתנה ,ושמרו גם את העוה"ב ,והשאיר לעשו עוה"ז ,א"כ ,אין
אבל מ"מ ,קראתיך אדוני והנני עבדך, השבת ,ואפ"ה שמרו ג"כ אזהרת 'יום לו ליעקב בחלקו של עשו כלל ,לכן רצה
ויהי לי שור וכו' ואשלחה להגיד לאדוני, ולילה לא ישבותו' ,כמבואר אצלינו לעיל לברך את עשו ,להמשיך לו כל תאות
והכל שלך ,ובודאי פיוס גדול הוא זה בפ' וירא בשם אדמ"ו הגאון הנ"ל ע"ש, עוה"ז.
למצוא חן בעיניך ,כי אין הרב מתקנא וזהו ,והיה כאשר תרי"ד לשון צער אבל רבקה הבינה ,אם לא יהיה ליעקב
בעבדו ,ודו"ק: כפירש"י שיהיה לך פתחון פה על א' שום הכנה בעןה"ז ,ויהיה ח"ו תמיד שרוי
19
