gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim

שבוע: תולדות (2026-11-09)

ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ובחרת בחיים‬ ‫בס"ד‪ ,‬גיליון שפ"ח | פר' תולדות | תשפ"ז‬ ‫גליון שבועי במשנת מרן האור החיים הק' זיע"א‬ ‫באור החיים‬ ‫תולדות רבנו הק'‬ ‫פניני אור החיים‬ ‫פרק שמיני‪ :‬תהפוכות‬ ‫בכל לבבך‪ ,‬נפשך ומאודך‬ ‫מה נוגע ללב הוא תיאורו של רבינו על אהבת ה’ הראויה‪ ,‬בו‬ ‫הערכים האמיתי של האדם‪.‬‬ ‫כשהקושי מוביל לתכלית‬ ‫מסביר הוא כי כל אחד צריך לחוש כמי שאין לו בנים ופרנסה‬ ‫דבר שהוא יקר באמת – לא מוכרים בזול‪.‬‬ ‫ואף חייו נתונים לו בסכנה‪ ,‬והוא מתבשר כי נושע בכל השלשה‪.‬‬ ‫וַ ִ ּי ְתר ֲֹצצ ּו ַה ָ ּבנִ ים ְ ּב ִק ְר ָ ּב ּה‪ ,‬וַ ּת ֶ‬ ‫ֹאמר ִאם‬ ‫כפי האהבה שיחוש אז לבוראו‪ ,‬אומר רבינו‪ ,‬כך צריך יהודי‬ ‫ֵּכן ָל ָּמה ֶ ּזה ָאנ ִֹכי‪ ,‬וַ ֵּת ֶל ְך ִל ְד ׁרֹש ֶאת ה’‬ ‫להרגיש תמיד‪.‬‬ ‫הברכה אינה נעצרת‬ ‫(בראשית כה כב)‪.‬‬ ‫“‪...‬כי בא הכתוב לשער שיעור האהבה שמחויב כל איש‬ ‫במספרים‬ ‫ישראל לאהוב הבורא‪ .‬ואמר שהיא בשיעור ההרגש אשר‬ ‫רבקה אמנו מרגישה את ההתרוצצות הקשה‬ ‫יבוא בלב האדם בעת אשר תשיג ידו לשלשה דברים‬ ‫וַ ִ ּיזְ ַרע יִ ְצ ָחק ָ ּב ָא ֶרץ ַה ִהוא‪ ,‬וַ ִ ּי ְמ ָצא‬ ‫בקרבה ואומרת‪‘ :‬למה זה אנכי’‪ .‬היא אינה‬ ‫מסתפקת בכאב‪ ,‬אלא הולכת ‘לדרוש את ה’’‬ ‫כאחד‪ .‬כמו שתאמר‪ ,‬אדם שהיה חשוך בנים‪ ,‬ועני‪ ,‬ונטה‬ ‫ַ ּ ׁב ּ ָשנָ ה ַה ִהוא ֵמ ָאה ׁ ְש ָע ִרים‪ ,‬וַ יְ ָב ֲר ֵכה ּו‬ ‫ולברר מה מוטל עליה לעשות‪.‬‬ ‫למות‪ .‬ובא נביא בדבר ה’ ובשרו כי יקום מחוליו‪ ,‬גם אמר‬ ‫ה’ (בראשית כו יב)‪.‬‬ ‫אליו הנה אשתך הרה ויולדת בן‪ ,‬וכי ריוח גדול נזדמן לו‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ :‬רבקה לא‬ ‫יצחק אבינו זורע בארץ ומוצא ‘מאה שערים’‪.‬‬ ‫להעשיר בהם‪ .‬אדם כזה‪ ,‬מה מאד יפליא אהבת האדון‬ ‫הקפידה על עצם צער ההריון‪.‬‬ ‫באין שיעור! ותהיה האהבה מורגשת בלבו בחשק מופלא‬ ‫התבואה כבר נמדדה‪ ,‬הכמות ידועה‬ ‫ומדויקת‪ .‬ואז מוסיפה התורה‪‘ :‬ויברכהו ה’’‪.‬‬ ‫הצדיקים מוכנים לסבול צער גדול בעולם‬ ‫על אשר היטיב עמו כמה מעלות טובות‪ .‬כמו כן יצו ה’ על‬ ‫הזה‪ ,‬כאשר הם יודעים שהקושי מוליך אותם‬ ‫כל איש ישראל עשות באהבתו תמיד‪ .‬והוא אומרו‪ :‬ואהבת‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ :‬בדרך כלל ‘דבר‬ ‫לתכלית טובה ונצחית‪.‬‬ ‫את ה’ אלקיך בכל לבבך‪ ,‬פירוש כאילו נתן לך מחסורך‬ ‫הנמדד אין הברכה מצויה בו’‪ .‬אולם אצל‬ ‫בכל לבבך שהם הבנים‪ .‬ודקדק לומר “בכל”‪ ,‬להעיר דמיון‬ ‫יצחק היה חידוש – אף על פי שהתבואה‬ ‫מה שהטריד את רבקה היה דבר אחר‪ :‬אם‬ ‫המשל שהוא חסר מהבנים ויתנם ה’ לו‪ .‬וכמו כן ובכל‬ ‫נמדדה ונודע שיעורה‪ ,‬המדידה לא גרעה מן‬ ‫ההריון אינו עתיד להתקיים‪ ,‬הרי כל הצער‬ ‫נפשך‪ ,‬שנתן לך נפשך אחר הגיעך לשערי מות‪ .‬ובכל‬ ‫הברכה‪.‬‬ ‫יהיה לריק‪ .‬לכן ביקשה לדעת כיצד לשמור‬ ‫מאודך‪ ,‬כאילו נתן לך כל ממונך שאתה חפץ‪”...‬‬ ‫יש מספרים‪ ,‬חשבונות וגבולות שאדם רואה‬ ‫על ההריון ולקיימו‪.‬‬ ‫ומה נאוו הדברים למי שאמרם! הן רבינו חשוך בנים היה‪ ,‬ומשך‬ ‫לפני עיניו‪ .‬הם מתארים את המציאות‪ ,‬אבל‬ ‫זהו מבט של עובד ה’‪ :‬לא כל קושי הוא סיבה‬ ‫תקופה ממושכת מחייו היה מחוסר ממון באופן מבהיל‪ ,‬ואף‬ ‫אינם בעלי הבית על ברכת ה’‪.‬‬ ‫לעצור‪ .‬השאלה היא לאן הוא מוביל‪.‬‬ ‫חייו נתונים היו בסכנה‪ ,‬ועם כל זאת היתה אהבתו לבוראו כמי‬ ‫אדם עושה את ההשתדלות שלו‪ ,‬מודד‬ ‫שכבר נושע!‬ ‫ומחשב כראוי – ובתוך כל זה הוא יודע‪:‬‬ ‫כל צרכי הגשמיות וכל הבלי העולם הזה‪ ,‬לא היוו לדידו של‬ ‫הברכה באה מאת ה’‪.‬‬ ‫מה באמת חשוב בעיניך‬ ‫רבינו ולא כלום‪ .‬הן הכל כאן כל כך זמני‪ ,‬והאושר האמיתי ממתין‬ ‫לו לאדם בעולם העליון‪ ,‬משיסיים את תפקידו עלי אדמות‪ .‬לא‬ ‫וַ ָ ּי ָקם וַ ֵ ּי ַל ְך‪ ,‬וַ ִ ּי ֶבז ֵע ָׂשו ֶאת ַה ְ ּבכ ָֹרה‬ ‫זו בלבד‪ ,‬אלא שהשגותיו הרוחניות ממלאות את כל מחסורו‪ ,‬את‬ ‫מקומם של בני‪ ,‬חיי ומזוני‪.‬‬ ‫הריח של המעשים הטובים‬ ‫(בראשית כה לד)‪.‬‬ ‫אחרי שעשו אוכל‪ ,‬שותה והולך לדרכו‪,‬‬ ‫“והנה המשכיל בענין חשק ה’‪ ,‬כל זה דבר קל הוא בערך‬ ‫ֹאמר‪:‬‬‫וַ ָ ּי ַרח ֶאת ֵר ַיח ְ ּבגָ ָדיו וַ יְ ָב ֲר ֵכהוּ‪ ,‬וַ ּי ֶ‬ ‫התורה מוסיפה עוד מילים‪‘ :‬ויבז עשו את‬ ‫מה שהנפש חושקת בבורא‪ .‬והמשלתי דבר זה לאדם גדול‬ ‫ומופלא בנכסים‪ ,‬שרצה ללכת למקום רחוק לצד סכנת‬ ‫א ֶשר ֵ ּב ֲרכוֹ‬ ‫ְר ֵאה ֵר ַיח ְ ּבנִ י ְּכ ֵר ַיח ָׂש ֶדה ֲ ׁ‬ ‫הבכורה’‪ .‬לכאורה‪ ,‬הרי כבר שמענו ממנו‬ ‫מקום שהיה בו‪ .‬ואסף כל נכסיו בקנית מרגליות גדולה‬ ‫ה’ (בראשית כז כז)‪.‬‬ ‫‘למה זה לי בכורה’‪.‬‬ ‫באלף אלפי דינרי זהב ושם לדרך פעמיו לעיר רחוקה אשר‬ ‫יצחק אבינו מריח את בגדי יעקב ואומר‪:‬‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ :‬אין כאן רק‬ ‫שם נכון לבו בטוח בממונו והונו‪ .‬וקודם שהגיע לעיר אשר‬ ‫‘ראה ריח בני’‪ .‬והדבר תמוה‪ :‬ריח אפשר‬ ‫המשך של הסיפור‪ .‬התורה עצמה מעידה‬ ‫פנה בדעתו ללכת שמה‪ ,‬כלתה צידתו ואין דינר בכיסו‪,‬‬ ‫להריח‪ ,‬אבל איך אפשר ‘לראות’ אותו?‬ ‫מה היה בלבו של עשו – הבכורה הייתה‬ ‫והיה מסתפק בדלות ובעוני גדול ושפלות רב כי אפס כסף‪.‬‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ :‬המילה ‘ראה’ כאן‬ ‫בזויה בעיניו‪.‬‬ ‫והנה זה האיש‪ ,‬הגם שהוא מתהלך בדוחק וצער‪ ,‬עם כל זה‬ ‫אינה לשון ראייה‪ ,‬אלא לשון חשיבות‪ .‬יצחק‬ ‫ולכן‪ ,‬גם אילו לא היה אנוס מחמת רעבונו‪,‬‬ ‫לבו שמח וכליותיו עליצים‪ ,‬כי רב אונו והונו ויצא ממקום‬ ‫אומר שריח בנו הוא ריח ראוי ומעולה‪.‬‬ ‫היה מוכן למכור אותה בדבר מועט‪ .‬הרעב‬ ‫המסתכן‪ ,‬ובא יבא ברנה נושא האבן גדולה יקרת הערך‪.‬‬ ‫רק גילה כלפי חוץ את מה שכבר היה בפנים‪.‬‬ ‫ומהו אותו ריח? הריח העולה ממעשיו‬ ‫כן הדבר הזה‪ :‬אדם שזכה בדביקותו יתברך ואהבתו‪ ,‬ובו‬ ‫הטובים‪.‬‬ ‫ברגע של לחץ מתברר לפעמים סולם‬ ‫קבץ כל ממונו והונו ויבז בעיניו קנות דבר בעולם הזה לצד‬ ‫סכנת המקום נוסף על מיעוט שוויו‪ ,‬ולקח לו ה’ לאלקים‪,‬‬ ‫אין לך קניה בעולם כקנין זה למעלה מהאבן יקרה‬ ‫המשך בעמוד ג' ◄‬ ‫שבמשל! כי מי ידמה לו ומי ישוה לו?! ואדם כזה לו יהיה‬ ‫שיהיה דחוק ומצטער בימים מועטים אלה לו בעה’’ז‪ ,‬נכון‬ ‫לבו בטוח בה’ אור עולם וישמח לבו ויגל כבודו‪ ,‬ובהגיע‬ ‫למחוז חפצו שהוא עולם הקיים והבטוח הנה שכרו אתו‪,‬‬ ‫ומעתה חיבת הקודש הוא היוצר ודבקותו בו הלא הוא בניו‬ ‫וחייו וממונו וביתר שאת!”‬ ‫המשך בשבוע הבא‬ ‫ספיר ויהלום‬ ‫פניני מוסר ויראת שמים בפרשה‬ ‫ולנסוע עמו‪ .‬בעת נסיעתם שוחחו בדברי‬ ‫לעזוב‪ ,‬מאחר שהרופא מאוסטרהא עושה‬ ‫חכמה ומוסר‪ ,‬ובתוך הדברים שאלו הרבי‪:‬‬ ‫את דרכו אליהם‪.‬‬ ‫לא עזבתיך‬ ‫היכן העולם הזה שלך?‬ ‫ירא ּכִ י ִא ְּתָך ָאנֹכִ י’ (בראשית כו כד)‬ ‫ַ‘אל ִּת ָ‬ ‫רבי אברהם הפציר בו מאוד שלא ייסע‪,‬‬ ‫העשיר צחק למשמע השאלה‪ .‬הלוא כל‬ ‫ולרוב הפצרותיו ניאות הבעל שם טוב ללון‬ ‫כאשר עלה יצחק אבינו לבאר שבע‪ ,‬נגלה‬ ‫רכושו גלוי לעין‪ :‬נכסים בבית ובשדה‪,‬‬ ‫שם‪ .‬גם בבוקר‪ ,‬כאשר ביקש לצאת‪ ,‬הוסיף‬ ‫אליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו‪‘ :‬אל תירא‬ ‫שוורים וחמורים ושאר קניינים יקרים‪ .‬וכי‬ ‫החולה לעכבו‪ .‬רק לאחר שהגיע הרופא‬ ‫כי אתך אנכי’‪.‬‬ ‫אין הרבי רואה את כל אלה? השיב לו הרבי‬ ‫לעיר‪ ,‬נפרד ממנו הבעל שם טוב‪ ,‬עלה על‬ ‫מפני מה הוצרך יצחק להבטחה זו? הרי‬ ‫בקול רועם‪‘ :‬זה הוא עולם הבא שלך‪ ,‬אבל‬ ‫העגלה ויצא לדרכו‪.‬‬ ‫עוד בהיותו בגרר נאמר לו‪‘ :‬גור בארץ‬ ‫היכן העולם הזה שלך??? ‪ ’...‬חדרו הדברים‬ ‫בדרכו עבר הבעל שם טוב ליד האכסניה‬ ‫הזאת ואהיה עמך ואברכך’ (בראשית כו ג)‪,‬‬ ‫ללבו של העשיר‪ ,‬עד שנעשה בעל תשובה‪.‬‬ ‫שבה התאכסן הרופא‪ .‬הוא ירד מן העגלה‪,‬‬ ‫ואף ראה בעיניו כיצד מתקיימת הברכה‪.‬‬ ‫ומעשה נוסף מסופר על הרב הקדוש רבי‬ ‫נכנס פנימה והקדים שלום לרופא‪.‬‬ ‫מה אירע בינתיים‪ ,‬שמחמתו הוצרך הקדוש‬ ‫אלימלך מליז’נסק זיע”א‪ .‬בעירו התגורר‬ ‫שאלו הרופא מניין למד את חכמת הרפואה‪,‬‬ ‫ברוך הוא לחזור ולחזקו?‬ ‫סוחר עשיר‪ ,‬בעל חנות גדולה‪ ,‬שהיה‬ ‫והבעל שם טוב השיב‪‘ :‬השם יתברך‬ ‫תחילה זכה יצחק להצלחה מופלגת‪ .‬הוא‬ ‫יוצא בכל בוקר לאחר התפילה אל חנותו‬ ‫למדני’‪ .‬לאחר מכן נסע לביתו‪ .‬הביאו בני‬ ‫זרע בארץ גרר ומצא מאה שערים‪ ,‬היינו‬ ‫ושוהה בה כל היום‪ .‬פעם התעורר לחשוב‬ ‫רבי אברהם את הרופא אל אביהם‪ ,‬אך על‬ ‫פי מאה‪ ,‬ועושרו הלך וגדל‪ .‬אלא שברכה‬ ‫מה תהיה תכליתו‪ ,‬והחל להקדיש את יומו‬ ‫כל טיפול שהציע השיבו שכבר עשהו‬ ‫זו עוררה את קנאת הפלשתים‪ .‬הבארות‬ ‫לתפילה וללימוד‪.‬‬ ‫הבעל שם טוב‪ .‬לא מצא הרופא דבר נוסף‬ ‫שחפרו עבדי אברהם נסתמו בעפר‪,‬‬ ‫בני ביתו ניהלו את החנות‪ ,‬והוא נהג ללכת‬ ‫לעשות‪ ,‬ועזב את המקום בפחי נפש‪.‬‬ ‫ואבימלך עצמו דרש ממנו‪‘ :‬לך מעמנו כי‬ ‫בכל ערב אל רבי אלימלך ולשמוע מפיו‬ ‫התרעם רבי אברהם על בניו ואמר‪ :‬אף‬ ‫עצמת ממנו מאד’‪ .‬יצחק יצא מן העיר‪ ,‬וגם‬ ‫דברי תורה‪.‬‬ ‫שלא נתרפא באמצעות הבעל שם טוב‪,‬‬ ‫בנחל גרר לא מצא מנוחה‪ :‬חפר באר‪ ,‬ובאו‬ ‫פעם שמע מרבו שמי שנמנע מדברי שקר‬ ‫הרי ‘כשנכנס אצלי הבעש”ט‪ ,‬הייתי יודע‬ ‫הרועים ורבו עמו; חפר באר אחרת‪ ,‬ואף‬ ‫במשך יממה שלמה מובטח לו שהוא בן‬ ‫שהשכינה באה עמו’‪.‬‬ ‫עליה רבו‪.‬‬ ‫עולם הבא‪ .‬נעל הסוחר את עצמו בחדרו‬ ‫על כך מבאר רבנו האור החיים הקדוש‬ ‫כדי להימנע מכל שיחה עם בני אדם‪.‬‬ ‫עיקר ותוספת‬ ‫(בראשית כו כד)‪‘ :‬להיות שראה השפלה ממלך‬ ‫פלשתים שגרשו מארצו ולא ידע אן יפנה‪,‬‬ ‫בצהריים דפקה כלתו על הדלת‪ ,‬ומשלא‬ ‫ּומ ְש ַׁמּנֵ י‬ ‫ֹלהים ִמ ַּטל ַה ָּש ַׁמיִ ם ִ‬ ‫‘וְ יִ ֶּתן לְ ָך ָה ֱא ִ‬ ‫נענתה חששה שהתעלף והזעיקה אנשים‪.‬‬ ‫ָה ָא ֶרץ וְ רֹב ָּדגָ ן וְ ִתירֹׁש’ (בראשית כז כח)‬ ‫חש כי ה’ עזבו‪ ,‬לזה אמר אל תירא לא‬ ‫הללו פרצו פנימה ומצאוהו לומד‪ ,‬מעוטף‬ ‫ברכתו של יצחק אבינו ליעקב פותחת‬ ‫עזבתיך אתך אני’‪.‬‬ ‫בטלית ובתפילין‪ .‬אף לשאלותיהם לא‬ ‫באות וי”ו‪‘ :‬ויתן לך האלהים’‪ .‬ויש להבין‪,‬‬ ‫וכבר לעיל‪ ,‬בפסוק המתאר את יציאת‬ ‫השיב‪ ,‬מחשש שייכשל בשקר‪ ,‬ובני‬ ‫הרי כאן מתחיל פירוט הברכות‪ ,‬ומפני‬ ‫יצחק מגרר‪ ,‬כתב רבנו האור החיים הקדוש‬ ‫המשפחה נבהלו מן השתיקה‪.‬‬ ‫מה נאמר ‘ויתן’‪ ,‬בלשון המוסיפה על דבר‬ ‫(שם פסוק יז)‪ ,‬שאפשר שהיה הדבר לניסיון‪:‬‬ ‫בתוך כך נכנס שכן וביקש לשאול קרדום‪,‬‬ ‫שכבר נאמר? ועוד‪ ,‬בפסוק הקודם נאמר‪:‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא הבטיח ליצחק את הארץ‪,‬‬ ‫כלי לביקוע עצים‪ .‬השיב הסוחר שאין לו‪.‬‬ ‫‘ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה‬ ‫ואילו בפועל אין מניחים לו לשבת בה‬ ‫כשסיים ללמוד ראה את הקרדום תחת‬ ‫אשר ברכו ה’’‪ .‬איזו ברכה בירכו יצחק‬ ‫אפילו כאחד העם‪.‬‬ ‫מיטתו‪ ,‬ונבהל שלא אמר אמת‪ .‬הוא מיהר‬ ‫קודם שפירט את טל השמים‪ ,‬משמני‬ ‫אכן‪ ,‬רק לאחר הבטחה זו נאמר‪‘ :‬ויבן שם‬ ‫לרבי אלימלך‪ ,‬והרבי הקדימו בשאלה‪:‬‬ ‫הארץ‪ ,‬רוב הדגן והתירוש?‬ ‫מזבח ויקרא בשם ה’ ויט שם אהלו ויכרו‬ ‫‘איה קרדומך?’ לאחר מכן הסביר לו‪,‬‬ ‫מבאר רבנו האור החיים הקדוש (בראשית‬ ‫שם עבדי יצחק באר’ (בראשית כו כה)‪.‬‬ ‫שהראו לו מן השמים שאין זו הדרך לקנות‬ ‫כז כח‪ ,‬ד”ה ‘עוד ירצה שברכו’)‪ ,‬שיצחק בירך את‬ ‫****‬ ‫עולם הבא בפעם אחת‪ .‬הדרך היא להרגיל‬ ‫יעקב בברכות רוחניות ובברכות גשמיות‪.‬‬ ‫מעשה נפלא מסופר בספר ‘שבחי‬ ‫עצמו במשא ומתן עם הבריות ולהיזהר מן‬ ‫כנגד הברכות הרוחניות נאמר ‘ויברכהו’‪,‬‬ ‫הבעש”ט’‪ :‬בעיר שדה לבן התגורר תלמיד‬ ‫השקר‪.‬‬ ‫בלי לפרטן‪ ,‬וכנגד הברכות הגשמיות‬ ‫חכם גדול בשם רבי אברהם פודלסקר‪,‬‬ ‫נאמר ‘ויתן לך’‪ .‬אות הוי”ו מלמדת שברכת‬ ‫ויהי היום‪ ,‬חלה רבי אברהם במחלה קשה‪,‬‬ ‫שנאה מחמת קנאה‬ ‫העולם הזה ניתנת כתוספת על ברכת‬ ‫ושלח לקרוא לרבנו הבעל שם טוב הקדוש‬ ‫אתם ֵאלָ י וְ ַא ֶּתם‬ ‫ּדּוע ָּב ֶ‬ ‫ּאמר ֲאלֵ ֶהם יִ ְצ ָחק ַמ ַ‬ ‫‘וַ יֹ ֶ‬ ‫העולם העליון‪ ,‬שבחר אברהם אבינו לבניו‪,‬‬ ‫זיע”א‪.‬‬ ‫אתם א ִֹתי וַ ְּת ַשּׁלְ חּונִ י ֵמ ִא ְּתכֶ ם’ (בראשית כו‬ ‫ְשׂנֵ ֶ‬ ‫ושהיא עיקר תכליתם של ישראל‪.‬‬ ‫בא הבעל שם טוב‪ ,‬שהה בביתו זמן רב‬ ‫כז)‬ ‫****‬ ‫ועסק ברפואתו‪ .‬כשראו בניו של החולה‬ ‫לאחר שיצחק אבינו יצא מגרר והתיישב‬ ‫מסופר על הרב הקדוש רבי מנחם מנדל‬ ‫שעדיין לא נתרפא אביהם‪ ,‬החליטו להזמין‬ ‫בבאר שבע‪ ,‬בא אליו אבימלך‪ ,‬ועמו אחוזת‬ ‫מקוצק זיע”א‪ ,‬שפעם נסע לפשיסחא‬ ‫רופא מן העיר אוסטרהא‪.‬‬ ‫מרעהו ופיכל שר צבאו‪ .‬יצחק קיבל את‬ ‫אל רבו‪ ,‬הרב הקדוש רבי שמחה בונם‬ ‫לאחר שהרופא יצא לדרכו‪ ,‬התברר שאותו‬ ‫פניהם בשאלה‪‘ :‬מדוע באתם אלי ואתם‬ ‫מפשיסחא זיע”א‪ .‬באמצע הדרך פגש‬ ‫רופא כבר הביע בעבר את שנאתו העזה‬ ‫שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם’‪.‬‬ ‫עשיר שהכיר מנעוריו‪ ,‬וברבות הימים‬ ‫לבעל שם טוב‪ ,‬ואף אמר שאם יראהו‬ ‫יש להבין‪ ,‬מה מקום לשאלה זו‪ ,‬וכי כך‬ ‫התרחק מתורה ומצוות‪.‬‬ ‫יהרגהו בכלי הנשק שבידו‪ ,‬אלא שהחולה‬ ‫ראוי לקבל את פני המלך ושריו? ועוד‪ ,‬הרי‬ ‫העשיר ישב בעגלה מפוארת‪ ,‬הרתומה‬ ‫עצמו לא ידע על כך‪.‬‬ ‫לבסוף נענה יצחק לבקשתם וכרת עמם‬ ‫לסוסים משובחים‪ ,‬והזמין את הרבי לעלות‬ ‫הודיע לו הבעל שם טוב כי הוא עומד‬ ‫◄◄◄‬ ‫פניני אור החיים‬ ‫◄ המשך מעמוד א'‬ ‫◄◄◄‬ ‫לאדם יש השפעה שאינה תמיד נראית לעין‪ .‬מעשה‬ ‫טוב‪ ,‬הנהגה ישרה‪ ,‬תפילה ומצוה – משאירים סביבו‬ ‫רושם של קדושה‪.‬‬ ‫מתורתו וממעשיו הטובים‪ ,‬הרי זו קנאה רעה‪.‬‬ ‫ברית‪ ,‬ומדוע הקדים לדבר אליהם בלשון זו?‬ ‫זהו הריח החשוב באמת‪ :‬הריח שעולה מן המעשים‪.‬‬ ‫במקום להוסיף על מעשיו שלו‪ ,‬הוא מחפש‬ ‫גם כפל הדברים צריך ביאור‪ .‬תחילה אמר‬ ‫כיצד למנוע מן האחר את מעלתו‪.‬‬ ‫יצחק‪‘ :‬ואתם שנאתם אותי’‪ ,‬ואחר כך הוסיף‪:‬‬ ‫ובאותו שער מובא משל על חומד וקנאי‬ ‫‘ותשלחוני מאתכם’‪ .‬אם הגירוש הוא הראיה‬ ‫כשהכעס באמת נרגע‬ ‫שפגשו מלך‪ .‬אמר להם המלך‪ ,‬שאחד מהם‬ ‫לשנאה‪ ,‬לכאורה היה לו לומר‪ :‬אתם שנאתם‬ ‫יבקש ממנו דבר ויקבלנו‪ ,‬ואילו לחברו יינתן‬ ‫אותי‪ ,‬כי שלחתם אותי מאתכם‪ .‬מדוע מנה‬ ‫תשוּב ֲח ַמת ָא ִח ָיך‪ַ ...‬עד ׁשוּב‬ ‫א ֶשר ָּ ׁ‬‫ַעד ֲ ׁ‬ ‫כפליים‪.‬‬ ‫את השנאה ואת הגירוש כשני דברים?‬ ‫ַאף ָא ִח ָיך ִמ ְּמ ָך וְ ׁ ָש ַכח ֵאת ֲ ׁ‬ ‫א ֶשר ָע ִׂש ָית ּלוֹ‬ ‫החומד רצה שחברו ישאל ראשון‪ ,‬כדי שהוא‬ ‫מבאר רבנו האור החיים הקדוש (בראשית כו‬ ‫(בראשית כז מד‪-‬מה)‪.‬‬ ‫עצמו יקבל את המתנה הכפולה‪ .‬גם הקנאי‬ ‫כז)‪ ,‬שיצחק ביקש לברר לשם מה באו אליו‪.‬‬ ‫רבקה אמנו אומרת ליעקב להמתין ‘עד אשר תשוב‬ ‫לא רצה לבקש תחילה‪ ,‬מפני שלא יכול‬ ‫אם אבימלך חושש שיפגעו בארצו‪ ,‬הרי כבר‬ ‫חמת אחיך’‪ ,‬ומיד מוסיפה שוב‪‘ :‬עד שוב אף אחיך‬ ‫לשאת את המחשבה שחברו יקבל פי שניים‬ ‫כרת ברית עם אברהם אבינו‪ ,‬שנשבע לו שלא‬ ‫ממך’‪ .‬מדוע הכפילות?‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫ישקר בו ובזרעו‪ .‬יצחק מצדו התכוון לקיים‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ :‬יש שני שלבים בשכיכת‬ ‫דחק החומד בקנאי שיבקש מן המלך‪ .‬לבסוף‬ ‫את אותה ברית‪ ,‬ולא לפגוע במה שהתחייב‬ ‫הכעס‪.‬‬ ‫ביקש הקנאי שינקרו לו עין אחת‪ ,‬כדי‬ ‫לו אביו‪ .‬מדוע אפוא הוצרך אבימלך לבוא‬ ‫שלחברו ינקרו שתי עיניים‪.‬‬ ‫ולבקש ברית נוספת?‬ ‫בתחילה‪ ,‬עצם חלוף הזמן מקרר את החמה‪ .‬ככל‬ ‫שהמאורע מתרחק‪ ,‬תוקפו ורושמו נחלשים‪ .‬אבל‬ ‫****‬ ‫ומכאן עלתה אפשרות אחרת‪ :‬שמא באו כדי‬ ‫עדיין אין בכך סימן שהכעס נעלם לגמרי‪.‬‬ ‫מעשה בשני אנשים שניהלו עסק בשותפות‪,‬‬ ‫להיטיב עם יצחק ולהשיבו אל המקום שממנו‬ ‫בימי הרב הקדוש רבי אברהם יהושע העשיל‬ ‫גירשוהו‪.‬‬ ‫הסימן האמיתי הוא שגם כאשר מזכירים שוב את‬ ‫האדם ואת מה שעשה – הכעס אינו מתעורר מחדש‪.‬‬ ‫מאפטא זיע”א‪ ,‬בעל ה’אוהב ישראל’‪ .‬גם‬ ‫לפי זה יתפרשו המילים ‘מדוע באתם אלי’‬ ‫נשותיהם סייעו להם בענייני המסחר‪ ,‬ואחת‬ ‫— אם באתם לצורכי‪ ,‬כדי לפייסני ולהחזירני‬ ‫לא די שהאש שקטה‪ .‬צריך שהזיכרון כבר לא ידליק‬ ‫מהן היתה בקיאה וזריזה יותר מחברתה‪.‬‬ ‫לגרר‪ ,‬כיצד אאמין לכך‪ ,‬כאשר שנאתם אותי‬ ‫אותה שוב‪.‬‬ ‫אותה אשה טענה לפני בעלה שאין להם‬ ‫וגירשתם אותי?‬ ‫תועלת בשותפות‪ .‬היא העיקר בעסק‪ ,‬ואילו‬ ‫בדבריו ‘ואתם שנאתם אותי’ הדגיש יצחק‪ ,‬כי‬ ‫לצאת לדרך עם מצוה‬ ‫חברתה אינה מצליחה במסחר ואינה מסייעת‬ ‫מלבד אנשי העיר‪ ,‬גם המלך ושריו היו בין‬ ‫לה‪ .‬לשם מה יוסיפו לעבוד יחד?‬ ‫שונאיו‪ .‬סיבת השנאה היתה קנאתם בו‪ .‬הם‬ ‫וַ ַ ּי ְרא ֵע ָׂשו ִּכי ֵב ַר ְך יִ ְצ ָחק ֶאת יַ ֲעקֹב‪ ,‬וְ ׁ ִש ַּלח‬ ‫שמע האיש לקולה‪ ,‬והשותפות התפרקה‪.‬‬ ‫לא יכלו לסבול את הצלחתו ואת גדולתו‪ ,‬עד‬ ‫א ּ ָשה‬ ‫מ ּ ָשם ִ ׁ‬ ‫אֹתוֹ ּ ַפ ֶּדנָ ה ֲא ָרם ָל ַק ַחת לוֹ ִ ׁ‬ ‫מעתה עסקה כל משפחה במסחר לעצמה‪.‬‬ ‫שלא הניחו לו לשבת עמם בעיר‪.‬‬ ‫(בראשית כח ו)‪.‬‬ ‫אלא שברבות הימים התהפך המצב‪ :‬האשה‬ ‫וכאן מגלה רבנו את שורשה של אותה‬ ‫עשו מבקש להרוג את יעקב‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כשהתורה‬ ‫שהיתה בטוחה ביכולתה ירדה מטה מטה‪,‬‬ ‫שנאה‪‘ :‬שנאה מחמת קנאה אינה בטילה‬ ‫מתארת את יציאת יעקב לחרן‪ ,‬היא מדגישה שעשו‬ ‫ואילו עסקי חברתה עלו והצליחו‪ ,‬והיא‬ ‫עולמית‪ ,‬זולת בהבטל הדבר שבאמצעותו‬ ‫ראה כי יצחק בירך את יעקב ושלח אותו לדרכו‪.‬‬ ‫התעשרה‪.‬‬ ‫היתה הקנאה’‪ .‬שנאה שנוצרה בעקבות דבר‬ ‫קינאה האשה בחברתה על שהצליחה יותר‬ ‫מסוים יכולה להתבטל כאשר מסתלקת‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ :‬עשו הבין שהליכתו של‬ ‫יעקב אינה נסיעה פרטית‪ .‬הוא הולך במצות אביו‬ ‫ממנה‪ .‬היא שכרה עדי שקר כדי להוציא‬ ‫סיבתה; אולם כל עוד מצויה אצל האדם‬ ‫ואמו‪ ,‬לקיים כיבוד אב ואם ולקחת אשה‪ ,‬ואף יוצא‬ ‫עליה שם רע‪ ,‬והעדים באו לפני בית הדין‬ ‫הטובה שבגללה מקנאים בו‪ ,‬עומדת גם סיבת‬ ‫כשהוא מבורך על ידם‪.‬‬ ‫והעידו עדות שבגללה הוצרך בעלה לגרשה‪.‬‬ ‫הקנאה‪.‬‬ ‫משום כך ידע עשו שלא יוכל להשיגו בדרך ולהזיקו‪.‬‬ ‫האשה שעליה העידו ידעה שהכל שקר‪.‬‬ ‫לפיכך הזכיר יצחק גם את הגירוש‪ .‬הצלחתו‬ ‫בטרם יגרשנה בעלה‪ ,‬ביקשה ממנו שייסע‬ ‫היתה בעיני הפלשתים סיבה לשנוא אותו‪,‬‬ ‫יעקב יוצא מביתו כשסכנה מאחוריו ודרך ארוכה‬ ‫ומשום כך הוציאוהו מקרבם‪ .‬עתה‪ ,‬בבואם‬ ‫לפניו‪ ,‬אבל הוא יוצא כשליח מצוה‪.‬‬ ‫עמה אל הרב הקדוש מאפטא‪ .‬נתרצה האיש‬ ‫לבקשתה‪ ,‬ושניהם נסעו יחדיו אל הצדיק‬ ‫אליו‪ ,‬ביקש לברר מה השתנה‪ .‬הרי אותה‬ ‫ועל דרך כזו אמרו חז”ל‪‘ :‬שלוחי מצוה אינן ניזוקין’‪.‬‬ ‫וסיפרו לו את אשר אירע להם‪.‬‬ ‫טובה שעוררה את קנאתם עדיין קיימת‪,‬‬ ‫ראה הרב הקדוש ברוח קדשו שהאשה‬ ‫ומפני מה ישתנה עתה יחסם אליו? כך‬ ‫אומרת אמת‪ ,‬אך פסק בית הדין כבר ניתן על‬ ‫מתבארים יחד דברי יצחק על השנאה ועל‬ ‫פי עדותם של שני העדים‪.‬‬ ‫הגירוש‪.‬‬ ‫באותה שעה אחזו את האשה ששכרה את‬ ‫קרא הרב הקדוש לבנו‪ ,‬רבי יצחק מאיר‬ ‫****‬ ‫העדים ואת עדי השקר רעד וזיעה‪ ,‬והם‬ ‫מז’ינקוב‪ ,‬וציווהו לצאת ולהכריז ברבים שלא‬ ‫בספר ‘ארחות צדיקים’ (שער הקנאה) מבחין‬ ‫מיהרו לנסוע לאפטא‪ ,‬בעקבות האשה‬ ‫יתנו לו עוד מעות לפדיונות‪ ,‬אפילו רובל כסף‬ ‫המחבר בין שתי דרכים של קנאה‪ ,‬אף‬ ‫ובעלה‪.‬‬ ‫אחד‪ .‬אלו המעות שהיו נותנים לצדיק כאשר‬ ‫כשמדובר בתורה ובמעשים טובים‪:‬‬ ‫בבואם אל הרב הקדוש הודו על האמת‪:‬‬ ‫באו לבקש את ברכתו‪.‬‬ ‫הרואה את חברו לומד כל היום ואומר‪ :‬אף‬ ‫עדותם היתה שקר‪ ,‬והעלילה נעשתה‬ ‫הסביר הרב הקדוש את פשר ההכרזה‪ :‬רוח‬ ‫אני אעשה כמוהו‪ ,‬משתמש בקנאה כדי‬ ‫מחמת קנאה ושנאה‪.‬‬ ‫הקודש שלו מורה שהאשה דוברת אמת‪,‬‬ ‫להוסיף בעבודת ה’‪ .‬כך גם בשאר המצוות;‬ ‫אז פנה הרב הקדוש לבנו רבי יצחק מאיר‬ ‫ואילו על פי העדות שנמסרה בבית הדין‬ ‫הוא מבקש לתפוס את המעשים הטובים‬ ‫וציווהו‪‘ :‬עתה צא והכרז שמותרים ליתן לי‬ ‫נפסק הדין להיפך‪ .‬אם רוח הקודש שלו‬ ‫שראה אצל חברו ולקיימם בעצמו‪.‬‬ ‫הרבה מעות‪ ,‬שרוח הקודש שלי הוא שוה‬ ‫מנוגדת לדין התורה‪ ,‬אין זו רוח הקודש‪ ,‬ואין‬ ‫אולם אם הוא מצטער על מעלות חברו ועל‬ ‫לדברי התורה הקדושה’‪.‬‬ ‫לקבל מעות לפדיונות‪.‬‬ ‫הכבוד שרוחשים לו‪ ,‬ומבקש לבטלו ולבלבלו‬ ‫(מאוצרותיו ושיחותיו של הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)‬ ‫מתיבתא אור החיים‬ ‫תזכור’‪ ,‬כי עשו אינו מזרעו של יצחק‪.‬‬ ‫נחלקו המפרשים‪:‬‬ ‫כתב רבינו (בראשית כו כח)‪ :‬בינותינו בינינו וביניך‬ ‫ב‪ .‬בחיי יצחק פירש כוונת רבינו‪ ,‬שרק אבימלך‬ ‫א‪ .‬ביפה ללב (פאלאג’י‪ ,‬ח”ה סי’ תקצא ס”ד) ביאר‪,‬‬ ‫וגו’‪ .‬טעם שהאריך לומר בינותינו וגו’‪ ,‬נתכוון‬ ‫היה סבור כן‪ ,‬שאף שעשו אינו נחשב זרעו של‬ ‫שרבינו סובר שעשו נקרא זרעו של יצחק‪ ,‬כדעת‬ ‫לחזק ברית אברהם ולהוסיף ברית מחדש‬ ‫אברהם‪ ,‬מכל מקום הוא בכלל זרע יצחק‪ ,‬אולם‬ ‫הט”ז (שם סק”ג) שיש לומר בנוסח של תפילת‬ ‫עם יצחק‪ ,‬והכונה בזה לדעת ברית הראשונה‬ ‫לפי האמת אינו נחשב גם זרעו של יצחק‪.‬‬ ‫של אברהם האם עומדת לנס‪ ,‬ויש בזה תוקף‬ ‫מוסף בראש השנה ‘ועקידת יצחק לזרע יעקב‬ ‫משבועה של יצחק כי כבר נפטר אברהם ואין‬ ‫ג‪ .‬בעיון בתורה הוכיח שלדעת רבינו עשו לא‬ ‫תזכור’‪ ,‬כיון שגם עשו נקרא זרעו של יצחק‪ ,‬ולא‬ ‫נקרא זרעו של יצחק‪ ,‬שכן ביאר לעיל (כו ג) על‬ ‫מציאות להתרתה לבנים ולקיים כל דבר נשבע‬ ‫הפסוק ‘לך ולזרעך’‪ ,‬שהתכוין ה’ לשלול חלק‬ ‫כדעת השלחן ערוך (שם ס”ז) שכתב לומר ‘לזרעו‬ ‫יצחק בתנאים אשר ירשום‪ .‬ואולי כי חש אבימלך‬ ‫מבניו שאינו נקרא זרעו‪ .‬והוסיף‪ ,‬שאין לומר‬ ‫גם כן שיתן ה’ מתנה מחדש ליצחק וינחילנה‬ ‫שאבימלך טעה בזה‪ ,‬שאם כן מדוע לא השיב לו‬ ‫לעשו ועשו אינו זרעו של אברהם דכתיב (כא‬ ‫יצחק שהוא טועה‪ ,‬ולפי האמת עשו לא נקרא‬ ‫יב) ‘כי ביצחק יקרא לך זרע’ ולא כל יצחק‪ ,‬ואם‬ ‫זרעו‪ ,‬וממילא אין צורך בשבועה זו‪ ,‬ואין בה‬ ‫יתן יצחק לעשו ארץ פלשתים לא יזכה אבימלך‬ ‫שום תועלת יותר מהשבועה שנשבע אברהם‪.‬‬ ‫בדינו עם עשו מצד ברית אברהם כי יאמר זו‬ ‫ולכן פירש‪ ,‬שאף שאין לעשו דין זרע לענין‬ ‫מתנה חדשה נתן ה’ ליצחק אחרי מות אברהם‬ ‫ירושת הארץ‪ ,‬מכל מקום לענין השבועה הוא‬ ‫ויצחק נתנה לעשו ואין מידו מציל‪ .‬לזה נתחכם‬ ‫נחשב כזרעו של יצחק‪ ,‬ונכלל בשבועתו‪ .‬ואף‬ ‫להשביע יצחק ושבועת יצחק תחול גם על עשו‬ ‫שהדין הוא (נדרים לא‪ ).‬שהנודר מזרע אברהם‪,‬‬ ‫כי זרעו יקרא הגם שאינו נקרא זרעו של אברהם‪.‬‬ ‫אין ישמעאל ועשו בכלל‪ ,‬היינו בנודר מעצמו‬ ‫רבינו מפרש‪ ,‬שאף שעשו נתמעט מלהיות‬ ‫או שהדירו ישראל בסתם‪ ,‬אך אם הדירו גוי ודאי‬ ‫מזרעו של אברהם‪ ,‬כמו שאמר ה’ לאברהם (לעיל‬ ‫מתכוין הוא גם לזרע ישמעאל או עשו‪ ,‬והרי זה‬ ‫כא יב) ‘כי ביצחק יקרא לך זרע’‪ ,‬ולא כל יצחק‪,‬‬ ‫כמי שפירש שרוצה לכלול בשבועתו גם את בני‬ ‫מכל מקום סבר אבימלך שעשו נחשב זרעו של‬ ‫ישמעאל ועשו‪ ,‬שודאי חלה שבועתו גם עליהם‪.‬‬ ‫יצחק‪ ,‬כי מיצחק לא נתמעט‪ .‬ובביאור דבריו‬ ‫התפילה שהחזירה את בני לחיים‬ ‫רציתי לשתף את הקוראים בעוצמתה של תפילה בציונו של הצדיק‪ ,‬רבנו חיים בן עטר זצ"ל‪ ,‬בעל ה"אור החיים"‬ ‫אור הישועות‬ ‫הקדוש‪.‬‬ ‫מכתבי הלומדים‬ ‫בערב פסח בשנה שעברה‪ ,‬בני שיחיה עבר תאונת אופנוע קשה מאוד‪ .‬הוא פונה לבית החולים כשהוא מחוסר‬ ‫הכרה‪ ,‬עם פגיעות חמורות‪ :‬שברים ברוב חלקי גופו‪ ,‬חור בריאה ושברים בצלעות‪ .‬מצבו היה קריטי‪ ,‬והדאגה‬ ‫ליוותה אותנו בכל רגע‪.‬‬ ‫במשך שבועיים הוא היה מורדם ומונשם‪ .‬הרופאים נאלצו לבצע ניתוח להחדרת צינור נשימה דרך הגרון‪ ,‬מאחר שלא היה ניתן להנשים אותו בדרך‬ ‫אחרת‪ .‬הימים חלפו באיטיות בלתי נסבלת‪ ,‬ותחושת חוסר האונים התעצמה‪ .‬בית החולים הפך לביתנו‪ ,‬עייפים ומודאגים‪ ,‬מייחלים לישועה‪.‬‬ ‫אני גר בעיר במרכז הארץ‪ ,‬שרוב תושביה אינם שומרי תורה ומצוות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בכל יום שישי מתכנסים בבית הכנסת שבשכונתנו כמעט שני מניינים‬ ‫של אברכים‪ ,‬שלומדים יחד בתורתו של האור החיים הקדוש‪ .‬ה' זיכה אותי להיות שותף בהחזקת אחד האברכים שם‪.‬‬ ‫כששיתפתי את ראש הכולל במצבו של בני‪ ,‬הוא יעץ לי להצטרף לנסיעה לציונו של האור החיים הקדוש בהר הזיתים יחד עם אחד האברכים‪ ,‬שתכנן‬ ‫לנסוע לשם‪ .‬הוא הבטיח לי‪" :‬במקום הקדוש הזה התפילות מתקבלות‪ ,‬ובעזרת ה' תראה ישועה גדולה"‪.‬‬ ‫לצערי‪ ,‬ביום שתכננתי לנסוע לא הצלחתי להשתחרר מהמחויבויות – גם בגלל מצבו של בני בבית החולים וגם בגלל עיסוקיי בחנות‪ .‬ביקשתי מהאברך‬ ‫שכבר נסע באותו יום שיתפלל בשמי על בני בציון הקדוש‪.‬‬ ‫וכך היה‪ .‬האברך נסע מוקדם בבוקר והתפלל מעומק הלב‪ ,‬ובשעות הצהריים עדכן אותי שהוא הזכיר את בני בתפילתו‪ .‬והנה‪ ,‬באותו יום אחר הצהריים‬ ‫קרה נס שלא ייאמן‪ :‬בני פקח את עיניו ואמר‪" :‬מה זה המכשירים האלה עליי? תנתקו אותם"‪.‬‬ ‫הוא דיבר בצורה צלולה לחלוטין‪ ,‬להפתעת הרופאים‪ ,‬שהזהירו אותנו מראש שאם בכלל יתעורר‪ ,‬הוא יסבול מכאבים קשים וממצב של ערפול‪.‬‬ ‫עבורנו היה ברור שזכות הצדיק והתפילה בציונו חוללו את הנס‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬בני עדיין עובר טיפולים ונדרש לשיקום ארוך‪ ,‬אבל העיקר הוא שה' יתברך החזיר אותו אלינו והעיר אותו מהתרדמת בזכות התפילה והקשר‬ ‫לצדיק‪.‬‬ ‫אני מסיים בתודה לה' יתברך על הניסים הגלויים שעשה עמנו‪ ,‬ומתפלל שנזכה תמיד להיות מחוברים לצדיק האור החיים הקדוש‪ ,‬שזכותו תגן עלינו‬ ‫ועל כל עם ישראל‪.‬‬ ‫ספרי "אור החיים" בהוצאת המכון‬ ‫פניני אור החיים‬ ‫חיים כולכם היום‬ ‫מוסרי אור החיים‬ ‫פרי תואר המבואר‬ ‫סט חוברות אור החיים משולב‬ ‫סט חומש אור החיים המבואר‬ ‫חיבורו ההלכתי של האור החיים על יורה‬ ‫ביאור משולב בשפה ברורה‪ ,‬בתוספת‬ ‫דברי האור החיים מוגהים ומבוארים‬ ‫פנינים נבחרות מתורת האור החיים‪,‬‬ ‫דרכי חיים והנהגות ממשנת האור החיים‪,‬‬ ‫לקט מדברי האור החיים הק' על דרך‬ ‫דעה‪ ,‬עם ביאורים‪ ,‬ציונים ומדור מסכם של‬ ‫מדור "תורת חיים"; מחולק ל־‪ 48‬חוברות‬ ‫בהרחבה במדורי "מאורי אור" ו"מאורי‬ ‫ערוכות לפי נושאים ועניינים‪.‬‬ ‫מסודרות לפי ימות השנה והמועדים‪.‬‬ ‫המוסר עם ביאור דבריו‪.‬‬ ‫פסקיו והלכותיו‪.‬‬ ‫נוחות לנשיאה וללימוד‪.‬‬ ‫החיים"‪ ,‬להבנת עומק דבריו וכוונתו‪.‬‬ ‫ספיר ויהלום אור החיים‬ ‫אוצרות אור החיים מתיבתא‬ ‫חפץ ה׳ המבואר‬ ‫שולחן שבת עם אור החיים‬ ‫אור החיים לוח יומי‬ ‫אור החיים עם ביאור משולב‬ ‫מתוך שיעורי ושיחות הגאון רבי מנחם מנדל‬ ‫חיבורו של האור החיים על מסכת שבת‪,‬‬ ‫מאמרים לפרשיות ולמועדים על פי תורת‬ ‫ביאור קצר ובהיר המשולב ברצף דברי‬ ‫אוצר ביאורים וחידושים על ספר אור‬ ‫ספר האור החיים בחלוקה יומית לכל‬ ‫פומרנץ על פרשיות השבוע והמועדים‪ ,‬בשילוב‬ ‫מוגה על פי דפוס ראשון ומלווה בביאור‪,‬‬ ‫האור החיים‪ ,‬מעובדים בשפה פשוטה‬ ‫האור החיים‪ ,‬לצד ליקוטים משלימים‬ ‫החיים הקדוש‪.‬‬ ‫ימות השנה‪.‬‬ ‫משלים‪ ,‬סיפורי צדיקים‪ ,‬הנהגות ופנינים‪.‬‬ ‫ציונים ומראי מקומות‪.‬‬ ‫ובניקוד מלא‪.‬‬ ‫משאר ספריו‪.‬‬ ‫הגדה של פסח אור החיים‬ ‫באור החיים‬ ‫פרק שירה אור החיים‬ ‫ראשון לציון המבואר‬ ‫מגילת אסתר ‪ -‬אור החיים‬ ‫מפתח של חיים‬ ‫ליקוט מכתבי האור החיים על ההגדה‪ ,‬עם‬ ‫פרקי חיי ותולדות האור החיים הקדוש‪,‬‬ ‫מגילה מבוארת‪ ,‬עם "ראשון לציון" המבואר‬ ‫עשרות אלפי פנינים מספר אור החיים‪,‬‬ ‫פרק שירה עם ביאור המלוקט מתורת‬ ‫ספר "ראשון לציון" לרבינו חיים בן עטר‪,‬‬ ‫ביאורים‪ ,‬הערות וציונים‪ ,‬בתוספת "ראשון‬ ‫מלווים בתמונות ומסמכים נדירים‬ ‫וליקוטים מספרי האור החיים על סדר‬ ‫מסודרות לפי עניינים‪ ,‬אישים ומאורעות‪,‬‬ ‫האור החיים‪ ,‬בתוספת נוסח בעל השל"ה‪.‬‬ ‫בתוספת ביאורים‪.‬‬ ‫לציון" המבואר על שיר השירים‪.‬‬ ‫מתקופתו‪.‬‬ ‫המגילה‪.‬‬ ‫בתוספת תולדות רבינו‪.‬‬ ‫לחיים‬ ‫מחוברים‬ ‫לשמיעת שיעורים ודרשות‬ ‫ניתן להשיג בנדרים פלוס‬ ‫זכיתם לישועה בזכות הלימוד בספר 'אור החיים' הקדוש? נשמח שתשתפו אותנו! שלחו את סיפורכם אלינו‬ ‫חייגו‪03-617-1077 :‬‬ ‫למייל‪ m028039999@gmail.com :‬או לפקס ‪ 02-5385689‬או ב'נדרים פלוס' ‪ -‬באר ישראל‬