gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos

שבוע: תולדות (2026-11-09)

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪ 669‬שנה י"ג – כל הזכויות שמורות ©‬ ‫שב"ק פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫ויש לפרש עוד‪ ,‬כאשר יצחק התפלל על רבקה שלא תהיה עקרה‬ ‫המיוחד בזה שהאבות שמרו ערובי תבשילין‬ ‫התפללו מכח ב' זכויות שהיו לאברהם שמתוכם מוכח שצריכה‬ ‫רבקה אשתו ללדת‪ ,‬הזכות הראשונה היא מה שנאמר "ואל הבקר‬ ‫עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו' (כה ו) בגמ' יומא (כח)‬ ‫רץ אברהם" וחז"ל דרשו שמצוה זו שמרה על זרעו כדאיתא בגמ'‬ ‫דרשו מכך שהיה אברהם שומר כל התורה ואפילו ערובי‬ ‫ב"מ (פז‪ ).‬שבזכות זה בקריאת ים סוף "ורוח נסע מאת ה'‪ ,‬הזכות‬ ‫תבשילין‪ ,‬ידועה השאלה מדוע הביאה הגמ' דוגמא של מצוה זו‪.‬‬ ‫השניה היא מה שכתוב אצל העקדה "וישכם אברם בבוקר" ואמרו‬ ‫ונראה לפרש שהנה בראשונים הקשו אם קיימו האבות כה"ת‬ ‫חז"ל שזכות זו הגנה על זרעו כאשר בא בלעם לקללם וכתיב‬ ‫כיצד נשא יעקב ב' אחיות ותי' הרמב"ן ששמרו רק בארץ ישראל‬ ‫אצלו נמי "בבוקר" וזריזותו של אברהם גברה על זריזותו של‬ ‫עיי"ש‪ ,‬והמהר"ל תירץ שהיו שומרים רק מצות עשה אבל ל"ת‬ ‫בלעם‪.‬‬ ‫לא שמרו ונתן טעם לזה שמצוות עשה היא דורון למלך ושייך‬ ‫והנה בהבטחת הקב"ה לאברהם בעבור ב' זכויות אלו מוכח‬ ‫לקיים אף מי שאינו מצווה דנותן מתנה למלך אבל ל"ת היינו לא‬ ‫שיהיה לאברהם זרע ואם רבקה תהיה עקרה ויצחק לא יוולד הרי‬ ‫להמרות את פי המלך וכאשר אדם אינו מצווה בדבר אי"ז נחשב‬ ‫שיפסק זרעו של אברהם והיכן יקויימו הבטחות הקב"ה ומכח זה‬ ‫שממרה את פי המלך כשעושהו לכן אין ענין לעשות ולכן יכל‬ ‫התפלל לה' שלא תהא רבקה עקרה ויקויימו ההבטחות‪.‬‬ ‫לישא ב' אחיות דהוי ל"ת ולא שמרו‪.‬‬ ‫והנה בשמה של רבקה נרמזו ב' זכויות אלו מפני ששם "רבקה"‬ ‫והנה עירובי תבשילין היא מצות עשה דרבנן שהרי יש עליה‬ ‫בהיפוך ואותיות הוא "הבקר" והיינו רמז לפסוק ואל "הבקר" רץ‬ ‫ברכה אלא שמטרת המצוה היא כדי שלא יעבור על לאו דרבנן‬ ‫אברהם ורמז לפסוק וישכם אברהם "בבקר"‪.‬‬ ‫של אפיה ובישול משבת ליו"ט והרי א"כ שהעשה דרבנן של‬ ‫ועפי"ז יש לפרש שפיר מילת לנכח שהרי "לנכח" משמעותו‬ ‫עירובי תבשילין הוא תיקון לל"ת דרבנן וא"כ לכאו' אותו לא היו‬ ‫למול וכאשר אדם עומד מול חבירו רואהו הפוך שהרי ימינו מול‬ ‫צריכין האבות לשמור דהרי יסודו במניעת הל"ת ואפ"ה האבות‬ ‫שמאלו ושמאלו מול ימינו ואף כאן הכי קאמר שיצחק התפלל‬ ‫קיימו זאת כיון דסו"ס זה מצות עשה‪.‬‬ ‫לנכח כלו' מול שם אשתו שראהו הפוך כאילו כתוב "הבקר"‬ ‫ושפיר הגמ' מביאה דוקא דוגמא זאת להראות שקיימו אף מצות‬ ‫ונרמזו ע"י הזכויות שבעבורם צריכה להוליד‪.‬‬ ‫עשה שיסודה לא שייך אצלם כי יסודה במניעת לאו ואת הלאוין‬ ‫עוד יש לפרש עפי"ד הגמ' בברכות שכאשר רבי חנינא בן דוסא‬ ‫לא קיימו‪.‬‬ ‫היה מתפלל על חולה אם היתה תפילתו שגורה בפיו היה יודע‬ ‫הרב אליהו דיסקין‬ ‫שתפילתו התקבלה והנה האותיות שלפני אותיות רבקה הם שגור‬ ‫כי לפני הר' יש ד' לפני הב' יש ג' לפני הק' יש ר' ולפני הה' יש ו'‪.‬‬ ‫ולפי"ז יש לפרש שמילת לנכח פירושה לפני והכי קאמר‬ ‫ביאור דברי הגמ' גבי מטבע של אברהם‬ ‫שהתפלל לפני שם אשתו כלו' לפי האותיות שלפניו דזה מילת‬ ‫אברהם הוליד את יצחק (כה יט) בגמ' ב"ק (צז‪ ):‬איתא מטבע‬ ‫"שגור" להורות שהיתה תפילתו שגורה בפיו ולכן "ויעתר לו ה'‬ ‫של אברהם אבינו זקן וזקינה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר‬ ‫ותהר רבקה אשתו‪( ,‬א‪.‬ה‪ -‬כך הבנתי כוונת הדברים ועיי"ש)‪.‬‬ ‫בן איש חי‬ ‫והיינו בצד אחד קלסתר פניהם של אברהם ושרה ובצד שני של‬ ‫עה"ת‬ ‫יצחק ורבקה‪ ,‬וקשה מדוע הגמ' לא כותבת בפירוש צד אחד של‬ ‫אברהם ושרה צד אחר של יצחק ורבקה אלא כתבה זקן וזקנה‬ ‫איך התפלל יצחק על רבקה בלי להזכיר שם אביה‬ ‫ובחור ובתולה‪.‬‬ ‫ויש לפרש דבגמ' ב"מ (פז‪ ).‬איתא שקלסתר פנים של יצחק היה‬ ‫ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא (כה כא) יש‬ ‫דומה לשל אברהם פתחו כולם ואמרו אברהם הוליד את יצחק‬ ‫לפרש שהתפלל לנוכח אשתו כי לא רצה להזכיר שם אביה‪ ,‬שהרי‬ ‫ובתחילה היו אנשים מתבלבלים בין אברהם ליצחק הביא הקב"ה‬ ‫המתפלל על חבירו צריך להזכיר שמו ושם אביו והיה צריך יצחק‬ ‫את הזיקנה לעולם וכך לא היו טועים ביניהם דאברהם הוא הזקן‬ ‫להתפלל על רבקה בת בתואל‪ ,‬ולא רצה להזכיר שמו כי זה מזכרת‬ ‫ויצחק הוא הצעיר‪ ,‬ועוד איתא בזוה"ק (פר' חיי שרה דף קלג)‬ ‫עוון ויכול לגרע מזכויותיה‪.‬‬ ‫שקלסתר פנים של רבקה היה דומה לשל שרה וא"כ גביהם נמי‬ ‫לכן התפלל למולה ואז יכול להתפלל בלי בהזכרת שמה‪,‬‬ ‫י"ל שהבחינו ביניהם רק ע"י הזיקנה‪.‬‬ ‫שכביכול יודע הקב"ה על מי כוונתו בתפילתו‪( ,‬א‪.‬ה‪ -‬עי' במג"א‬ ‫ומעתה אי אפשר לומר צד אחד אברהם ושרה וצד אחר יצחק‬ ‫או"ח סי' קיט בשם מהרי"ל‪ ,‬דין זה)‪.‬‬ ‫ורבקה כי שניהם היו דומים זה לזה וכיצד נדע מי בכל צד ורק ע"י‬ ‫אבני שהם‬ ‫שבאה זיקנה לעולם היה אפשר להבחין שהצד של אברהם ושרה‬ ‫הוא של הזקן וזקנה והצד של יצחק ורבקה הוא של הבחור‬ ‫איך יכל יצחק לאכול משחיטת עשו הרי היה מומר‬ ‫ובתולה והרי שעיקר החילוק הוא בהכי לכן הדגישה הגמ' זקן‬ ‫לע"ז‬ ‫וזקנה בצד אחד בחור ובתולה בצד אחר‪( ,‬א‪.‬ה‪ -‬עיי"ש עוד)‪.‬‬ ‫משאת המלך‬ ‫ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו (כה כח) רש"י מפרש בפיו‬ ‫כתרגומו בפיו של יצחק כלו' שעשו היה צד ושוחט בהמות‬ ‫ב' פירושים מהו לנכח אשתו‬ ‫ומאכיל את יצחק וכך פירש בתרגום אונקלוס שהיה מאכילו‪,‬‬ ‫פירוש שני פירש בפיו של עשו כלו' שהיה מרמהו בדברים‬ ‫ויעתר יצחק לנכח אשתו (כה כא) כבר חז"ל עמדו על יתרון‬ ‫ששאלו כיצד מעשרים מלח וכדו'‪.‬‬ ‫מילת "לנכח" מדוע נאמרה ע"י רש"י ומקורו ביבמות (סד)‪.‬‬ ‫מכר ואין יכול הבן להשיבם שהוא מוציא מהם מכר אבי אבא‬ ‫לפירוש הראשון יש לתמוה כיצד היה יצחק אוכל משחיטתו של‬ ‫דהא חלק בכורה יורש רק מאביו ולא מסבו דחלק בכורה התחדש‬ ‫עשו הרי עשו היה מומר כדאיתא בקידושין (יח) והיה מומר‬ ‫רק בבן הבכור‪ ,‬ומשני עדיין יכול הבן לטעון ללקוחות שבא‬ ‫לעבודה זרה כדאיתא ברש"י עה"פ יגדלו הנערים שעשו פירש‬ ‫להוציא מהם מכח אבי אביו ומה שמוציא החלק בכורה הוא‬ ‫לבית ע"ז כשגדל וקיי"ל בגמ' חולין (ה‪ ).‬דמומר לע"ז שחיטתו‬ ‫משום שעומד במקום אביו כדכתיב תחת אבותיך יהיו בניך כלו'‬ ‫פסולה והוי נבלה ואף לא מועיל אצלו מה שישראל יבדוק הסכין‬ ‫שכח הירושה בא מהסבא וכמות חלקו בירושה היא כאביו שהרי‬ ‫קודם שיתן לו וכן לא מועיל אצלו גדול עומד על גביו‪.‬‬ ‫עומד במקום אביו‪ ,‬דוחה הגמ' דאין לדרוש כך את הפסוק שהבן‬ ‫ודוחק לומר שיצחק הרי חשב שעשו צדיק לכן אכל משחיטתו‬ ‫עומד במקום אביו לירושה דהפסוק קאי גבי ברכה ופירשו תוס'‬ ‫דבגמ' חולין (שם) מבואר שהקב"ה אינו מביא תקלה לצדיקים‬ ‫דזו ברכה שהצדיק זוכה לבנים כמותו‪.‬‬ ‫שיאכלו אכילת איסור‪.‬‬ ‫ועפי"ז יש לפרש דברי עשו שאמר אנכי הולך למות כפירוש‬ ‫והיה אפשר ליישב שעשו רק היה צד את הבהמות ולא שוחט‬ ‫רשב"ם שמסתמא ימות לפני אביו וא"כ למה לי הבכורה שהרי‬ ‫אלא היה נותן ליעקב או לעבדי יצחק הצדיקים שישחטו אך זה‬ ‫הוי כבן בכור שמכר חלק בכורתו ומת בחיי אביו ואח"כ מת אביו‬ ‫קשה שהרי בהמשך הפרשה כתוב שאמר יצחק לעשו "שא נא‬ ‫דבנו מוציא חלק בכורה וא"כ אינו מפסיד חלק בכורה דהא ימות‬ ‫כליך" ופרש"י שאמר לו שישחט בעבורו ויחדד הסכין קודם‬ ‫בחיי אביו ובניו לא יפסידו כי הם יוכלו להוציא חלק בכורה‬ ‫השחיטה כדי שלא תתנבל הבהמה הרי שעשו עצמו שחט‪.‬‬ ‫מיעקב כלו' לבטל המכירה‪ ,‬ואל תדחה דאין בניו יכולים להוציא‬ ‫ודוחק לומר שיצחק פסק כדעת ר' ענן (שם ד‪ ):‬הסובר שמומר‬ ‫חלק בכורה דמה דכתיב תחת אבותיך יהיו בניך קאי גבי ברכה‬ ‫לע"ז שחיטתו כשרה שהרי לא נפסק כ' ענן‪.‬‬ ‫שיהיו בניו צדיקים כאביהם ולא גבי ירושה כי עשו נזרקה בו‬ ‫ובדוחק י"ל שיצחק חשב שעשו מומר לתיאבון ובמומר לתיאבון‬ ‫כפירה שכפר בתחיית המתים ולא פירש הפסוק אלא כפשוטו גבי‬ ‫מבואר בגמ' (שם ג‪ ).‬שישראל בודק את הסכין שהיא כשרה ונותן‬ ‫ירושה ואתי שפיר מה שפירש הירושלמי דבר זה דעפי"ז שפיר‬ ‫למומר לשחוט דבמומר לתיאבון אמרינן שהמומר רק לא טורח‬ ‫חשבונו של עשו בהסכמתו למכור הבכורה‪.‬‬ ‫בשביל שלא להיכשל אך כשאי"צ לטרוח אינו עוזב את ההיתר‬ ‫ועפי"ז יש לבאר עוד מש"כ ברש"י פר' וישלח עה"פ וירא יעקב‬ ‫ועושה בדוקא איסור לכן כשישראל בודק הסכין כך שאי"צ‬ ‫ויצר לו ופרש"י וירא שמא יהרג ע"י עשו ויצר לו שמא יהרוג‬ ‫המומר לטרוח המומר שוחט כדין‪ ,‬וא"כ כאן כיון שחשב שעשו‬ ‫אחרים ובמדר"ר איתא דהכונה את עשו‪ ,‬והקשו המפרשים מדוע‬ ‫מומר לתיאבון היה סומך על שחיטתו וכאן לא היה צריך לבדוק‬ ‫להצטער על הצד שיהרוג את עשיו הלא הבא להורגך השכם‬ ‫הסכין כי חשב יצחק בלבו שאם עשו לא יבדוק הסכין ותתנבל‬ ‫להורגו‪.‬‬ ‫הבמהה יגרום הקב"ה שיצחק לא יאכל דאין הקב"ה מביא תקלה‬ ‫ולמשנ"ת יש לפרש כך‪ ,‬יעקב אמר שחושש שיקרבו ימי אבל‬ ‫לצדיקים וא"כ יגלה שעשו לא שחט כדין ומכח זה עשו בודאי‬ ‫אביו ויבוא עשו להורגו וקשה מדוע ימתין עשו עד אחר מיתת‬ ‫יבדוק הסכין כדי שלא יגרם שיצחק לא יאכל ואז יביא עליו‬ ‫יצחק וי"ל לא מחמת צדיקות ימתין אלא מחמת החשבון הנ"ל‬ ‫קללה ולא ברכה‪.‬‬ ‫שהרי רצה עשו להחזיר הירושה לבניו וחישב שאם יקרה מה‬ ‫ואולם מצד האמת טעה יצחק כי עשו לא היה מומר לתיאבון‬ ‫שחשב שימות הוא עצמו בחיי אביו א"כ בניו יחזרו ליעקב‬ ‫אלא להכעיס וממילא שחיטת נבלה ואכן י"ל דמה"ט עשה‬ ‫ויבטלו את המכירה כנ"ל ממילא אין לו ענין להרוג את יעקב‬ ‫הקב"ה שיצחק לא אכל משחיטתו אלא משחיטת יעקב ומה‬ ‫בחינם אבל אם יקרבו ימי אבל אביו כלו' שיצחק ימות לפניו ילך‬ ‫שמבואר שתמיד היה עשו צד מאכלים לאביו י"ל שעשו רק צד‬ ‫הוא ויהרוג את יעקב קודם שיספיק להחזיק בבכורה וכך תשוב‬ ‫והיו אחרים שוחטים ורק בקרא דשא נא כליך ביקש מעשיו עצמו‬ ‫אליו‪.‬‬ ‫שישחט ושם סיבב הקב"ה שלא תבוא תקלה ליצחק ולא אכל‪,‬‬ ‫וזה שאמר יעקב "וירא לו" שמא יהרוג אותו עשו ר"ל שמא מת‬ ‫ועדיין צע"ג‪.‬‬ ‫אביו יצחק וכעת יבוא עשו להרוגו כדי שתחזור אליו הבכורה‪,‬‬ ‫(א‪.‬ה‪ -‬יש להקשות דבב"י (יו"ד סי' רס"ח אמצע סקי"ב) כתב‬ ‫"ויצר לו" שמא יהרוג את עשו דהיינו שמא אביו יצחק עוד חי‬ ‫שבע"ז אין מומר לתיאבון דאין נפש האדם מחמדתן וא"כ איך‬ ‫וא"כ אם יהרוג את עשו הרי שיבאו בניו של עשו ויקחו ממנו‬ ‫רצה לתרץ שעשו היה מומר לתיאבון וי"ל דסברת הב"י שייכת‬ ‫הבכורה ע"י ביטול המכירה ונמצא שלא הרויח כלום בקנית‬ ‫אחר שנשחט יצה"ר דע"ז דמאז אין בזה מומר לתיאבון אך קודם‬ ‫הבכורה ולכן פחד הן אם הוא יהרוג את עשו והן אם עשו יהרגו‬ ‫שנשחט יצה"ר דע"ז שפיר שייך בהו מומר לתיאבון ושפיר לומר‬ ‫דבשניהם יפסיד הבכורה‪.‬‬ ‫שחשב יצחק שעשו מומר לתיאבון)‪.‬‬ ‫יעלת חן בשם אביו‬ ‫ברית אברהם‬ ‫איזה ברכה לא יוכל עשו לברך כשימות יצחק‬ ‫חשבונו של עשו שיוכלו בניו לבטל את מכירת‬ ‫הבכורה והחשש של יעקב‬ ‫ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת היא לך אבי (כז לח) יש‬ ‫לפרש בדרך הלצה כוונת עשו‪.‬‬ ‫ויבז עשו את הבכורה (כה לד) בתרגום ירושלמי פירש דכפר‬ ‫בשו"ע נפסק מי שמת אביו מברך דיין האמת ואם השאיר נכסים‬ ‫בתחיית המתים ויש להקשות מדוע הוצרך לפרש זאת‪.‬‬ ‫אם הוא בן יחיד מברך שהחיינו ואם יש לו אחים מברך הטוב‬ ‫ויש לפרש שהנה בפי' הרשב"ם מפרש מה שאמר עשו "הנה‬ ‫והמטיב‪.‬‬ ‫אנכי הולך למות ולמה זה לי הבכורה" שאמר עשו שבכל יום‬ ‫והנה יצחק בירך את יעקב ונתן לו את כל טוב הארץ ואף בירכו‬ ‫מסתובב במקומות שעלול למות וא"כ מסתבר שימות לפני אביו‬ ‫שעשו יהיה עבדו שהרי אמר הן גביר שמתיו לך ומעתה אף אם‬ ‫ואין לו ענין בבכורה דממילא ימות בחיי אביו‪ ,‬ויש להקשות‬ ‫יהיו נכסים לעשו הם של יעקב משום מה שקנה עבד קנה רבו‬ ‫דעדיין יש לו לרצות הבכורה משום בניו שירשו ממנו את החלק‬ ‫נמצא שאף לא יוכל עשו לירש ממון מיצחק אביו שהכל ילך‬ ‫בכורה שלו‪.‬‬ ‫ליעקב‪.‬‬ ‫וי"ל ע"פ דברי הגמ' בב"ב (קנח) שלחו מתם כו' בן בכור שמכר‬ ‫וא"כ שעשו יוכל לברך במיתת יצחק אביו רק ברכה אחת של דיין‬ ‫חלק בכורתו ומת בחיי אביו ואח"כ מת אביו האם בנו של הבן‬ ‫האמת אך לא יוכל לברך הטוב והמטיב‪ ,‬וזה שאמר לו "הברכה‬ ‫מוציא מיד הלקוחות חלק בכורה שהרי הבן לא יכל למכור בחיי‬ ‫אחת לך אבי" ר"ל שאני אוכל לברך אחר מיתתך רק ברכה אחת‪.‬‬ ‫אביו ופריך יאמרו הלקוחות לבן כיצד אתה מוציא מה שאביך‬ ‫שיירי המנחה‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫מרת עישה בת מסעודה ע"ה‬ ‫ויקטוריה נעמה בת אורו ע"ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬