קצר וחזק · Katzar Vchazak — תולדות (2026-11-09)

פר שת ת ו ל ד ו ת
תש פ" ז
ג יל י ו ן מס' 1 8 8
קצר וחזק קורץ אין שטארק
בס"ד
"ויהי עשיו איש יודע ציד" "ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פי יצחק אביו ,ועשו אחיו
בא מצידו" )כז ,ל(
אומר רש"י " ָלצוּד וּל ְַרמּוֹת ֶאת ָאבִ יו בְּ פִ יו וְ שׁוֹאֲ לוֹ ַאבָּ א,
הַ ֵאיְ 2מעַ ְשּׂ ִרין ֶאת הַ מֶּ לַח ..כַּסָּ בוּר ָאבִ יו שֶׁ הוּא ְמדַ ְקדֵּ ק בתורה הקדושה אין דרך אמצע ותיב של פשרה .שכן "אך
בְּ ִמצְ וֹת" ,לכאורה הרי כל ילד בן 3יודע שלא מעשרין את יצא יצא יעקב מאת פי יצחק אביו" -אך עוזב האדם
המלח? אלא כוותו של עשיו היתה שהרי כל מאכל -ללא את־מסורת אבותיו ,ומיד בא עשו אחיו מצידו ,והוא ופל
מלח הוא טפל וברגע ששמים מלח -הוא היה ראוי ברשתו.
למאכל ,ואם כן שאל עשיו האם המלח הזה ספציפי
ה'סבא' מובהרדוק
שמכשיר את האוכל האם הוא דרש במעשר?!.
"ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את
מפי השמועה
יעקב" )כה ,כח(
א קודל'ה
אהבתו של יצחק לעשיו הייתה אהבה התלויה בדבר" ,כי
"וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי
ציד בפיו" .ממילא כשמתבטלת סיבת האהבה ,בטלה
אברהם אביו ויסתמום פלשיתים" )כו ,יח(
האהבה .אבל אהבת רבקה ליעקב הייתה אהבה שאיה
התורה מספרת לו על יצחק שחפר מחדש את כל הבורות
תלויה בדבר ,ולכן איה בטלה לעולם.
שאביו אברהם חפר וסתמום פלשתים וכל באר ששוב חפר -
שוב רבו עם יצחק עליהם ובכל זאת יצחק לא יתייאש וחפר של"ה הק'
עוד אחד ועוד אחד עד שמצא 'מים חיים' ,ללמדך מהו כח יצחק אהב את עשיו "כי ציד בפיו" -כדי שתהיה לו בעתיד
ההתמדה -שאף פעם אסור להתייאש וגם אם אתה בטוח אפשרות של לימוד סֵגוריה על עם ישראל ,שאף־ על־פי
שלא יצליח אל תתייאש כי בסוף אתה תצליח. שבי ישראל חטאו ,צריך ה' לרחם עליהם ,בבחית "כרחם
מפי השמועה אב על בים" ,כפי שהוא אהב את בו עשיו וריחם עליו
"ויחרד יצחק חרדה גדולה מאד" אף־על־פי שחטא.
מה היתה החרדה הגדולה מאד ? אלא עשיו היה חכם רבי מאיר מפרימישלאן
ותמיד כשהביא ליצחק אוכל היה מבקש מיעקב שישחט לו
"ויעתר יצחק לה' לכח אשתו… ויעתר לו ה"' )כה ,כא(
אבל הפעם כשעשיו עצמו שחט אזי "יחרד יצחק חרדה
גדולה מאד" על כל מה שאכל עד עכשיו – שמא היה זה גם אומר רש"י "לו ולא לה לפי שאיו דומה תפלת צדיק בן
בלות וטרפות ח"ו. צדיק לתפלת צדיק בן רשע" ,יצחק שפל היה בעיי עצמו
וסבור היה ,כי בזכות עצמו איו כדאי שתפילתו תתקבל
צדיקים
לפי ה' יתברך ,לפיכך התפלל רק "לוכח אשתו" – כדי
שׁר י ָ ְֽב ֶרכְ ֖!"
את ל ְָא ִ ֖בי! וְ ָא ָכ֑ל ַ ֽבּעֲבֻ ֛ר אֲ ֶ ֥
"וְ ֵ ֽהבֵ ָ ֥ שיוושע בזכותה .מעתה ,כאשר אמרה התורה" :ויעתר לו
מפסוק זה לומדים שצריך לתת כסף לצדיק כשבאים ה"' – אפשר לחשוב שה' יתברך אמם קיבל את תפילתו
להתברך ,שכן יצחק ביקש שיגישו לו וכו׳. רק בזכות רבקה ,כפי רצוו לפיכך ציין רש"י" :לו ולא לה"
דברי ישראל – שהתפילה תקבלה דוקא בזכותו הוא ,משום "שאיו
ורב יעבוד צעיר )כה כג( דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע"…
"ורב" -מי שרוצה להיות גדול" ,יעבוד צעיר" -צריך קדושת לוי
להתחיל ללמוד ולהשתלם בעודו צעיר לימים.
מוריוסופר
הגיליון לזכות ולבריאות אדויו חתם
פיי תורה בשם הג"ר מרדכי בט זצ"ל ורבו ר' ישכר דוב בן מרים שליט"א
לתגובות ,הנצחות וכו' ולקבלת העלון במייל נא שלחו למיילkatsar.chazak@gmail.com :
בס"ד
"ויאמר ה' לה שי גיים בבטך" )כה ,כג( בעבור תברכך פשי בטרם אמות) .כז ד(
רש"י :אלו אטויוס ורבי ,שלא פסקו מעל שולחם לא מה טעם רצה יצחק לברך רק את הבכור ולא את יתר
צון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים". הבים ,כפי שברך יעקב את כל ביו לפי מותו ? ברם ,מן
איזו מעלה יש בכך ,שיש צון וחזרת כל השה? יתן ליחס השמים סיבבו כך ,שלא ירצה יצחק לברך אלא את הבכור.
לצון ולחזרת משמעות שוה :צון – הכוה לחריפות ,יש שכן אילו היה יצחק מברך את יעקב בפירוש ,היה זה ותן
ללמוד את התורה בחריפות .חזרת – לאחר שלומדים ,יש פתחון פה למקטרג לקטרג תמיד על ישראל ,שאים
לחזור על הלימוד .אולם ליצר הרע יש תירוצים רבים: ראויים לברכות אלא רק כשהם במדרגתו של יעקב .לפיכך
בימות החמה הוא טוען שקשה ללמוד בגלל החום ,ובימות סיבב הבורא כך ,שירצה לברך את עשו ,למען יוכלו
הגשמים הוא אומר שאי אפשר ללמוד מפאת הקור .רש"י הברכות לחול על בי ישראל אפילו במצבם הירוד והגרוע
מציין את מעלותיהם של אטויוס ורבי ,אשר לא פסק ביותר .לפי שאף אז אים גרועים מעשיו...
מעל שולחם ,לא צון – חריפות ,ולא חזרת – חזרה על הרה"ק מהר"י מוורקא ז"ל
לימוד התורה ,וזאת אפלו בימות החמה ובימות הגשמים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב
דרשות מהר"ם שי"ק אהלים )כה כז(
א זיס ווארט ראיתי מדקדקים מדוע אמר אצל עשו "ויהי" עשו ,ואצל
"ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אמר רק ויעקב איש תם יושב אהלים .וראה לפרש.
יעקב אחי )כז ,מא(" לכאורה תמוה איך עשו שתגדל אצל יצחק -יצא לתרבות
קצת קשה להבין את דעתו של עשו ,שעל עוון שפיכות דמים, רעה? אלא הרבה חברותא עושה ,וע"י שהיה איש שדה ולא
את יעקב ,לא הקפיד ,ועל מצות כיבוד אב ,שאביו לא יצטער, ישב בד' אמות של הלכה ,התחבר עם אשי בליעל ועשה
הקפיד עד שלא רצה להורגו בחיי אביו .אלא ידוע שלימוד כמוהם ,מה שאין כן יעקב היה איש תם מפי שהיה יושב
תורה מצילה ממות ,ואין מלאך המוות יכול לשלוט באדם אהלים .זהו שאומר הפסוק" ,ויהי עשו איש יודע ציד" -
בשעה שעוסק בתורה ,והה יצחק אמר לעשו" :והיה כאשר עשו היה איש ציד שצד ומרמה את הבריות ,מפי שהיה
תריד ופרקת עולו" וגו' -שלא יוכל לשלוט על יעקב אלא 'איש שדה' ,איש רחוב והתחבר עם אישי דלא מעלי ,אבל
בזמן שהוא בטל מדברי תורה ,ויעקב הרי היה "יושב יעקב היה 'איש תם' מפי שהיה "יושב אהלים".
אוהלים" ועוסק בתורה תמיד ,וידע עשו שלא יוכל להורגו, דעת סופר
ולכן אמר" :יקרבו ימי אבל אבי" – ול'אבל' אסור לעסוק "גם ברוך יהיה" )כז ,לג(
בתורה ,כי גם המעט שמותר ללמוד אז הוא לימוד של צער, באחת השבתות דחק אחד החסידים יותר מדי על ידי
ואין כח באותו לימוד להצילו ממות ,וגם כי אז הדין מתוח הציבור בשולחו הטהור של כ"ק מרן מהר"ש מבעלזא
כגדו ,עד שאמרו חז"ל שאבל צריך שמירה ,ואז אהרגו. זי"ע ,ועל ידי הדחק פל כלי זכוכית ושבר .מששמע קול
כפלים לתושיה השבירה באוזי מרן מהר"ש עה "ברכתי תעלה לראש
משביר" .לאחר שהות קלה המשיך מרן וסיים "ולמחר
"ויעתר יצחק לה' לוכח אשתו וגו' ותהר רבקה אשתו"
ישלם" .הוכחים לא ירדו לחוות דעתו ,וביקשו מתלמידו
למה התחיל ב"אשתו" סתם ,ומסיים בשמה "רבקה
של מרן ,הרה"ק רבי שלום מקאמיקא ,שיפרש להם את
אשתו"? אלא ,חז"ל אמרו שהמתפלל על חברו צריך
דברי קדשו .עה הרה"ק מקאמיקא שכאשר שמע קול
להזכיר שמו ,אבל המתפלל בפיו אין צריך להזכיר שמו,
השבירה ,התבטא מרן מהר"ש בצחות "ברכתי תעלה
שאמר "א-ל א רפא א לה" .וחשב יצחק בלבו :אמי שרה
לראש משביר" ,שמי ששבר את הכלי לא ייזק מקפידא
לא זכתה להוליד עד שה' שיה את שמה -שרי איה
ואף יבורך .אלא שקיימא לן בהלכות שבת שרק מי ששבר
מולידה אבל שרה תלד ,לכן איך אתפלל שרבקה תלד ,אולי
בגדר מקלקל הרי הוא פטור מדין שבת .אך כאשר השובר
גם היא צריכה לשיוי השם :רבקה איה מולידה אבל חה
'הרוויח' ברכה מאותה שבירה הרי שכעת איו בגדר
תלד .לפיכך התפלל סתם "לוכח אשתו" ,שעמדה לכחו
מקלקל .לכן הוסיף מרן מהר"ש "ולמחר ישלם" ,שכאשר
כדי שלא יצטרך להזכיר שמה ,וה' עשה לה ס גדול:
ישלם למחר על הכלי ,הרי שלא הרוויח מאומה בשבירה
"ותהר רבקה אשתו" -אף בלא שיוי השם.
ושוב פטור הוא מדין שבת.
פים יפות
במחשבה תחילה
הגליון השבוע לע"נ האישה החשובה מרת אליס בת פרחה ע"ה
