gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בואי כלה · Boi Kallah — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: בואי כלה · Boi Kallah

שבוע: תולדות (2026-11-09)

בואי כלה · Boi Kallah — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ד' כסלו תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫תלודות ( ‪)482‬‬ ‫כיון שבאותו יום נפטר אברהם אבינו והיו הכל שרויים‬ ‫וַ יֶּעְ תַ ר יִצְ חָ ק ַלה' לְ נֹ כַח אִ ְשת ֹו (כה‪.‬כא)‬ ‫באבלות נתבייש עשו לומר‪ ,‬כי תאב הוא לאכול מן‬ ‫שואל רבינו בחיי‪ ,‬לכאורה‪ ,‬הסדר בפסוק היה צריך‬ ‫העדשים‪ ,‬שהוא מאכל אבלים‪ .‬לבל יאמרו‪ :‬הכל‬ ‫להיות הפוך‪" :‬ותהי רבקה עקרה‪ ,‬ויעתר יצחק לה'";‬ ‫מתאבלים אחרי סבא והוא להוט אחרי האכילה! לפיכך‬ ‫דהיינו‪ ,‬שקודם יספר לנו הפסוק את הדבר הבסיסי‪,‬‬ ‫העמיד פנים כאילו איננו יודע כלל שאלו הן עדשים וכי‬ ‫היותה של רבקה עקרה (דבר שלא נזכר בפסוקים‬ ‫יום של אבלות הוא היום‪ ,‬ואמר‪ :‬תן נא לי מן המאכל‬ ‫הקודמים)‪ ,‬ואח"כ יאמר שיצחק התפלל על כך‪ ,‬שהרי‬ ‫האדום הזה‪ .‬אך מיד נמלך בדעתו והרהר‪ ,‬הלא עם‬ ‫זהו התיאור הנכון של סדר הדברים; ואילו בפועל סדר‬ ‫טעימת הכף הראשונה יהא מוכרח להכיר בעדשים‬ ‫הפסוק הוא הפוך‪ ,‬הפסוק מתחיל בכך שיצחק‬ ‫ותהיה זו בושה‪ ,‬שאינו עוסק באבלות ככל השאר‪,‬‬ ‫התפלל‪ ,‬כאילו זהו הנושא העיקרי בפסוק‪ ,‬והעקרות‬ ‫לפיכך אמר‪ :‬הלעיטני" שפוך את הנזיד לתוך פי‪ ,‬כדי‬ ‫מובאת בפסוק רק לאחר מכן‪ ,‬כתיאור תוכן התפילה‪.‬‬ ‫שלא יראה ולא ידע מה הוא אוכל‪ ,‬מתוך נימוק‪ :‬כי עייף‬ ‫וסדר זה לכאורה תמוה‪ .‬ומתרץ‪ ,‬שבכך מלמד הכתוב‬ ‫אנכי" ‪ -‬ואינו עוצר כוח להגיש את הכף במו ידיו אל‬ ‫שמלכתחילה כל סיבת העקרות הייתה כדי שיצחק ירבה‬ ‫מעינה של תורה בשם בית הלוי‬ ‫פיו‪.‬‬ ‫בתפילה‪ ,‬כך שבאמת התפילה היא העיקר והסיבה‬ ‫מלכתחילה ובמלים אחרות‪ ,‬אילו נכתב תחילה "ותהי‬ ‫יעקב לא הרהר לרגע להפר את התחייבותו משום‬ ‫רבקה עקרה וכו'" ורק אח"כ ויתפלל יצחק‪ ,‬ניתן היה‬ ‫חומרות‬ ‫להבין שהמציאות המרכזית הייתה היותה עקרה‪,‬‬ ‫וַ יִ ְשמֹ ר ִמ ְשמַ ְרתִ י ִמצְ וֹתַ י חֻ ּקוֹתַ י וְ ת ֹורֹתָ י (כה‪.‬ו)‬ ‫והתפילה היא רק הניסיון בדיעבד לשנות‪ .‬לכן נכתב‬ ‫ויעקב בחוצה לארץ לבד נשא שתי אחיות‪...‬כי המצות‬ ‫תחילה "ויתפלל יצחק"‪ ,‬ללמד שזהו הדבר המרכזי‪.‬‬ ‫משפט אלקי הארץ הם‪(...‬רמב"ן)‬ ‫הסביר הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל ראש ישיבת תורה‬ ‫וַ יֶּעְ תַ ר יִצְ חָ ק לַה' לְ נֹ כַח אִ ְשת ֹו (כה‪.‬כא)‬ ‫ודעת שלא היה קשה לרמב"ן מדוע נשא יעקב את רחל‬ ‫לא כתוב "ויקשב לו ה'" אלא "ויעתר"‪ ,‬כלומר הקב"ה‬ ‫לאחר שנשא את לאה‪ ,‬שהרי ברור הדבר שאחרי שיעקב‬ ‫נענה לתפילותיו‪ ,‬אך בקושי‪ .‬כביכול אמר לו‪ :‬מאחר‬ ‫הבטיח לרחל שישאנה‪ ,‬וסיכם עם לבן במפורש‪" :‬רחל‬ ‫ובקשת בקשות כה רבות‪ ,‬עלי להעניק לך את מבוקשך‪.‬‬ ‫בתך הקטנה"‪ ,‬היה מחוייב לשאת אותה ולא היה מהרהר‬ ‫וקשה‪ ,‬הרי היתה הבטחה מהשי"ת על המשך קיום העם‬ ‫לרגע‪ ,‬לנקוט בחומרות שקיבל עליו לשמור את התורה‬ ‫היהודי‪ ,‬ומדוע המתין הקב"ה עם קיומה של אותה‬ ‫קודם שלא ניתנה‪ ,‬שכן הוא חייב לעמוד בדיבורו‪ .‬אלא‬ ‫הבטחה רק לאחר תפילותיו של יצחק ? ושמעתי שאמרו‬ ‫שהיה קשה להרמב"ן‪ ,‬מדוע סיבבה ההשגחה העליונה‬ ‫לפני הגרי"ח זוננפלד זצ"ל‪ ,‬שהנה ידועים דברי רש"י‬ ‫שיעקב אבינו יאלץ לשנות ממה שקיבל על עצמו‬ ‫עה"פ "תקבר בשיבה טובה" (בראשית טו‪ ,‬טו)‪ ,‬בשרו‬ ‫לשמור כל התורה למרות שלא נתחייב ולשאת שתי‬ ‫שיעשה ישמעאל תשובה בימיו ולא יצא עשו לתרבות‬ ‫אחיות‪ .‬על זה תירץ שכל קבלתו היתה רק בארץ ישראל‪.‬‬ ‫רעה בימיו‪ ,‬ולפיכך מת חמש שנים קודם זמנו ובו ביום‬ ‫וכך משמעות לשון הרמב"ן (להלן מח‪ .‬פז) "לאה היא‬ ‫מרד עשו‪ .‬כלומר‪ ,‬אברהם אבינו נפטר חמש שנים קודם‬ ‫הנשאת לו ראשונה בהיתר ורחל באהבתו אותה ובנדר‬ ‫זמנו כדי שלא יראה את עשו יוצא לתרבות רעה‪ .‬והנה‬ ‫אשר נדר לה לקחה"‪ ,‬והן הן הדברים‪ .‬ספר "לתתך עליון"‬ ‫ביקש הקב"ה להאריך את עקרותו של יצחק בחמש‬ ‫שנים נוספות כדי להשלים את שנות חיי אברהם אביו‪,‬‬ ‫ָאמ ָרה אֶּ ל ַיעֲקֹ ב בְ נָה לֵאמֹ ר‪(....‬כז‪ ,‬ו)‬ ‫וְ ִרבְ קָ ה ְ‬ ‫אולם מאחר והוא כה הפציר ובקש ממנו ילדים‪ ,‬נעתר‬ ‫בספר "נימוקי" הרדב"ז הקשה‪ ,‬האיך תחול הברכה על‬ ‫לו הקב"ה‪ .‬כששמע זאת הגרי"ח זצ"ל הוסיף על אתר‬ ‫יעקב הרי כוונתו לברך את עשו א"כ מה יועיל שיקח את‬ ‫ואמר‪ ,‬כי המילים "ויעתר לו ה"" הם גימטריא מדוייקת‬ ‫הברכה במרמה? וביאר זאת באופן נפלא‪ :‬מדיוק‬ ‫של "חמש שנים" (‪ !)748‬וכשאמרו את הגימטריא‬ ‫הפסוקים נראה שיצחק התסתפק וברך על דעת שמי‬ ‫לגאון ר' אהרן קוטלר זצ"ל התפעל ואמר כי דברים אלו‬ ‫שנמצא כאן יבורך‪ .‬וכך הם מהלך הדברים‪ :‬יעקב מגיע‬ ‫נאמרו ברוח הקודש!‬ ‫אל אביו "ויבא אל אביו ויאמר אבי" כדי לעורר רחמנות‬ ‫רב פינקוס זצ"ל בספרו "תפארת‬ ‫האב על הבן‪" .‬ויאמר הנני מי אתה בני"‪" ,‬ויאמר אנכי‪,‬‬ ‫שמשון"‬ ‫עשו בכרך" (כדפרש"י)‪" .‬ויאמר יצחק אל בנו" כתיב סתם‬ ‫בנו‪" .‬מה זה מהרת למצא בני"‪ ,‬ויאמר כי הקרה ה'‬ ‫וַ יֹאמֶּ ר עֵ שָ ו אֶּ ל ַיעֲקֹ ב הַ לְ עִ יטֵ נִי נָא ִמן הָ ָאדֹם‪(....‬כה‪ .‬ל)‬ ‫אלוקיך לפני"‪ .‬וכיון שהזכיר ה' נכנס בלבו של יצחק כי‬ ‫הלכה‪ :‬דין תפלת מנחה בשבת‬ ‫הוא יעקב כי עשו לא יוציא מפיו את ה'‪ .‬לפיכך כתוב‬ ‫ראוי ונכון להתפלל מנחה בשבת ברוב עם‪ ,‬שמאחר‬ ‫בפסוק הבא "ויאמר יצחק אל יעקב" ולא כתוב סתם‬ ‫שמוציאין ספר תורה‪ ,‬אין זה כבוד לספר תורה להוציאו‬ ‫"אל בנו" כדלעיל‪" .‬גשה נא ואמושך בני האתה זה בני‬ ‫במעט אנשים‪ .‬ואומרים למנצח על הגיתית וגו'‪ ,‬פטום‬ ‫עשו אם לא" בלשון שאלה‪" .‬ויגש יעקב אל יצחק אביו‬ ‫הקטורת‪ ,‬אשרי יושבי ביתך‪ ,‬ובא לציון‪.‬קודם פתיחת‬ ‫וימשהו ויאמר הקול קול יעקב והידים ידי עשו ולא‬ ‫ההיכל אומרים פסוק ''ואני תפלתי לך ה' עת רצון''‪,‬‬ ‫הכירו כי היו ידיו וכו' " וע"כ היה מסתפק אם הוא יעקב‬ ‫ונהגו לאומרו מעומד‪ .‬ומנהג הספרדים ועדות המזרח‪,‬‬ ‫או עשו והסכים בדעתו לברך סתם ומי שהוא יחול עליו‬ ‫שבשעה שאומרים ''ואני תפלתי לך ה' עת רצון''‪ ,‬בעת‬ ‫הברכות‪" .‬ויברכהו" על כל האופנים יהיה מי שיהיה‬ ‫פתיחת ההיכל של המנחה בשבת‪ ,‬כופלים אותו ב'‬ ‫להתעדן באהבתך‬ ‫יחול עליו הברכות‪.‬‬ ‫פעמים‪ .‬וכן ראוי לנהוג על פי הסוד‪.‬‬ ‫וַ ָיבֹא אֶּ ל ָאבִ יו וַ יֹאמֶּ ר ָאבִ י וַ יֹאמֶּ ר הִ ֶּננִי ִמי אַ תָ ה בְ נִי (כז‪ .‬יח)‬ ‫פתגם‪ :‬יהודי צריך לשמוח לא רק במה שיש לו‪ ,‬אלא‬ ‫קשה למה פתח יעקב לאמור אבי‪ ,‬ושוב הפסיק ולא‬ ‫רבי נחמן מברסלב‬ ‫גם במי שהוא‬ ‫דיבר עוד‪ ,‬ורק אח"כ השיבו "עשיתי כאשר דברת וגו'‪".‬‬ ‫ונראה דבחכמה עשה יעקב כן‪ ,‬דירא מיד לומר אבי‬ ‫חקירה‪:‬סומא‬ ‫עשיתי כאשר דברת אלי‪ ,‬אולי יכירו תיכף שהוא יעקב‬ ‫שלושה צדדים‪ :‬רק אינו רואה‪ ,‬או שעינו לא נחשב לעין‪,‬‬ ‫ויגער בו בנזיפה על שמשקר ואומר שהוא נצטוה להביא‬ ‫או שאינו נחשבת בכלל לאבר‪(.‬צפנת פענח כללי התורה‬ ‫לו אוכל‪ ,‬לכן אמר בתחלה רק "אבי"‪ ,‬ויותר לא דיבר‪,‬‬ ‫והמצוות ח"א ד"ה בעל מום‪ :‬אם רק אינו רואה‪ ,‬ואם נסמית‬ ‫ואמר בלבו כי אם יכיר אביו בו שהוא יעקב‪ ,‬אז ידבר‬ ‫לגמרי אינו עין‪ ,‬ואם נחטטה‪ ,‬אינו אבר)‬ ‫דברים אחרים‪ ,‬ואם לא יכיר בו‪ ,‬אז ימשיך לומר עשיתי‬ ‫ספר "קובץ יסודות וחקירות"‬ ‫וכו'‪ .‬ולזה כאשר השיבו אביו מי אתה בני‪ ,‬וראה שאינו‬ ‫סיפור‪ :‬אין מקום לחשוש‬ ‫מכירו‪ ,‬הכיר כי מד' יצא הדבר שהוא יקבל הברכות‪,‬‬ ‫שאלו לרבי איזיל חריף‪ :‬בידוע שעשירים נוטים לתת‬ ‫והמשיך ואמר "עשיתי כאשר דברת וגו'"‪.‬‬ ‫ספר "מקח טוב" בשם אלשיך הקדוש‬ ‫נדבה לעני בעל מום‪ ,‬אבל לא לעני תלמיד חכם‪ ,‬מה‬ ‫טעמו של דבר? השיב רבי איזיל‪ :‬כל עשיר חושש פן‬ ‫וַ יֹאמֶּ ר יִצְ חָ ק אֶּ ל ַיעֲקֹ ב גְ שָ ה נָא וַ אֲמֻ ְשך בְ נִי (כז‪ ,‬כא)‬ ‫ייעשה גם הוא עני בעל מום‪ ,‬אבל איננו חושש פן ייעשה‬ ‫כתוב במדרש (בראשית רבה סה‪ ,‬יט)‪ :‬כיון שאמר יצחק‬ ‫גם הוא עני תלמיד חכם‪.‬‬ ‫ליעקב "גְ שָ ה נָא וַ אֲמֻ ְשך בְ נִי"‪ ,‬נשפכו מים על שוקיו‬ ‫ספר "חד וחלק" חלק א' (דף קכה)‬ ‫והיה לבו רפה כשעוה‪ ,‬וזימן לו הקב"ה שני מלאכים‪,‬‬ ‫אחד מימינו ואחד משמאלו‪ ,‬והיו אוחזין אותו במרפקו‬ ‫שבת שלום‬ ‫כדי שלא יפול‪" .‬ויבא לו יין"‪ ,‬שואלים בעלי התוספות‪:‬‬ ‫יוצא לאור לרפואה שלימה‪ :‬פני פרחה בת מסעודה‪ ,‬בנימין בן אסתר‪ ,‬יוסף דוד‬ ‫מהיכן היה לו יין‪ ,‬הלא אמו הביאה לו רק לחם‬ ‫בן ליאל‪, ,‬ברוך יואל שמעון ישראל בן פנינה‪ ,‬ראובן ישי בן מרצדס‪ ,‬הדסה‬ ‫אסתר בת רחל בחלא קטי‪ ,‬פטריק יהודה בן גלדיס קאמונה‪ ,‬אברהם רפאל בן‬ ‫ומטעמים? אלא המלאך מיכאל הביא לו בקבוק יין מגן‬ ‫רבקה‪ ,‬ויקטוריה שושנה בת ג'ויס חנה‪ ,‬רפאל יהודה בן מלכה‪ ,‬שלמה בן‬ ‫עדן‪ .‬הלא היה אז פסח‪ ,‬צריך ארבע כוסות למצות היום‪.‬‬ ‫מרים‪ ,‬אבישי יוסף בן שרה לאה‪ ,‬אוריאל נסים בן שלוה‪ ,‬אלחנן בן חנה‬ ‫אנושקה‪ ,‬מרים בת עזיזא‪ ,‬דוד בן מרים‪ ,‬יעל בת כמונה‪ ,‬ישראל יצחק בן‬ ‫"ואכל מכל"‪ ,‬מכל טוב שהוא מתוקן לעתיד לבא‪ .‬רואים‬ ‫ציפורה‪ ,‬עמנואל בן סוזן אזיזה‪ .‬שלום בית‪ :‬גיולה חיה בת סופי לבנה ואילן‬ ‫כיצד המלאכים פעלו כל מה שנצרך כדי שעקב יזכה‬ ‫יהודה יצחק בן סנדרה סולאנג'‪ .‬זיווג הגון‪ :‬שרה זסוזן אנדרה בת דומיניק‬ ‫בברכות‪ .‬ומכאן לומדים יסוד נפלא‪ :‬כשיש סייעתא‬ ‫רינה‪ ,‬יוני מאיר משה בן אסתר‪ ,‬אילן אלי אהרן בן אסתר‪ ,‬לולה לאה בת סופי‬ ‫לבנה‪,‬לאה בת רבקה‪ ,‬אלודי רחל מלכה בת חשמה‪ ,‬יוסף גבריאל בן רבקה ‪.‬‬ ‫דשמיא‪ ,‬אדם לא צריך לדאוג‪ ,‬מן השמים דואגים לו לכל‬ ‫הצלחה רבה בכל‪ :‬נאור דוד בן יעל דינה‪ ,‬ליטל בת יעל דינה‪ ,‬לחנה בת אסתר‬ ‫מה שצריך‪ ,‬מסדרים עבורו כל הסידורים‪ ,‬והכל נעשה‬ ‫וליונתן מרדכי בן שמחה ברכה זרע של קיימא ללבנה מלכה בת עזיזא וליאור‬ ‫עמיחי מרדכי בן ג'ייזל לאוני‪ .‬לעילוי נשמת‪ :‬אלגרין שמחה בת אמילי‪ ,‬רינה‬ ‫על הצד הטוב ביותר‪ ,‬עד לפרט האחרון‪" .‬יחי ראובן"‬ ‫בת רחל ‪,‬קלוד שלמה בן ז'רמן רבקה‪ ,‬ראובן בן חנינה‪ ,‬ג'ינט מסעודה בת ג'ולי‬ ‫יעל‪ ,‬שלמה בן מחה‪ ,‬מסעודה בת בלח‪ ,‬גיא יונה בן לאה‪,‬יוסף בן מייכה‪ .‬מוריס‬ ‫וְ יִתֶּ ן לְ ך אֶּ ת בִ ְרכַת ַאבְ ָרהָ ם לְ ך ּולְ ז ְַרעֲך אִ תָ ְך לְ ִר ְשתְ ך אֶּ ת‬ ‫משה בן מרי מרים‪ .‬אליהו בן מרים‪ ,‬ניסים חי הוברט בן ג'ולי‪ ,‬פליקס סעידו‬ ‫בן אטו מסעודה‪ .‬אפרת רחל בת אסטרייה כוכבה‪ ,‬קרול מזל אדסה בת גבי‬ ‫אֶּ ֶּרץ ְמג ֶֻּריך אֲשֶּ ר נָתַ ן אֱֹלהִ ים לְ ַאבְ ָרהָ ם (כח‪ .‬ד)‬ ‫זרגונה‪ ,‬אברהם בן אסתר‪ ,‬ראובן בן איזא‪ ,‬יהודה יוסף בן רחל‪ .‬לאה חוה בת‬ ‫נאמר (לעיל כד‪ ,‬א) 'וה' ברך את אברהם בכל'‪' .‬בכל' עם‬ ‫שמחה סימי‪ ,‬דבורה סולטנה בת שמחה סימי‪.‬‬ ‫התיבות והכולל בגימטריא 'לב טוב'‪ ,‬שבו נתברך‬ ‫אברהם‪ .‬כמו שאמרו במשנה (אבות פ"ב מ"ט) 'איזוהי דרך‬ ‫ישרה שידבק בה האדם‪ ...‬רבי אלעזר אומר לב טוב'‪,‬‬ ‫ואמר על כך רבי יוחנן בן זכאי 'רואה אני את דברי‬ ‫אלעזר בן ערך מדבריכם‪ ,‬שבכלל דבריו דבריכם'‪ .‬זו‬ ‫היתה 'ברכת אברהם' שמסר עכשיו יצחק ליעקב‪.‬‬ ‫ספר "ילקוט מאיש לרעהו"‬