דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — תולדות (2026-11-09)

בעזהשי"ת
פרשת תולדות תשפ"ז
גליון תקסז
דבר הכתבים
דברי תורה .תשובות .בירורי הלכה .מכתבים .
דבר תורה
הסכמות .המלצות דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
שנכתבו ונרשמו בכתי"ק
של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל לשער היאך נעשה הכל בזמן מועט .ואף מצינו שנתרבה השמן
רעווא דרעווין פרשת תולדות תשנ״ט
על ידי נביא ,במעשה אשת עובדיה (מלכים ב ד ,א–ז) .ואם כן ,מהו
ואלה תולדות יצחק בן אברהם ,אברהם הוליד את יצחק .ויהי
.קצ . החידוש המיוחד בנס פך השמן ,שקבעו עליו יום טוב לדורות.
יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן
ג .קושית המפרשים (פנ"י שבת כא) למה הוצרכו לנס ,והלא
מכתב עוז ואזהרה נגד הפירצה הנוראה טומאה הותרה בציבור ,והיו יכולים להדליק בשמן טמא. ארם אחות לבן הארמי לו לאשה .ויעתר יצחק לה׳ לנכח אשתו כי
עקרה היא ,ויעתר לו ה׳ ותהר רבקה אשתו.
למכור בשר כשר בבית מטבחים של ד .הפרי חדש (סי' תר״ע סעיף א) תירץ קושיית הב"י שיום
ב .כבר דקדקו המפרשים בכפל הלשון 'אברהם הוליד את
עכו"ם שנמכרין שם גם בשר נבלה הראשון נקבע על נס ניצחון המלחמה ,ושבעת הימים על נס השמן.
יצחק' ,דמאחר שאמר 'יצחק בן אברהם' ,הלא ממילא ידענו
ועדיין יש להבין ,דאם משום ניצחון המלחמה היה ראוי לקבוע בו
משתה ושמחה ,ומה ענין תיקנו הדלקת הנרות. שאברהם הוליד את יצחק.
בעזהי"ת ,תשמ"ד לפ"ק. ג .רבקה בת בתואל הארמי וגו' .ופרש״י וכי עדיין לא נכתב
על ידי נס השמן ידעו שהניצחון בא מצד הקדושה
מאד מאד נזדעזתי לשמוע אשר רב אחד שהיא בת בתואל ואחות לבן ומפדן ארם ,אלא להגיד שבחה
ונראה לבאר ,דהנה ידוע מהספרים שבימי החשמונאים היתה שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע ,ולא למדה
הרהיב בנפשו לתת הכשר לבית מטבחים שם מלחמות גדולות כנגד היונים בכל מיני תחבולות עד שגברו ממעשיהם .ועדיין יש להתבונן למה הוצרך הכתוב לחזור ולהזכיר
שהבעלים הם עכו"ם ומוכרים שם נבילות ,אשר בנ"י על היונים וניצחום .והנה בכל ענין ניצחון מלחמה של ייחוסה לרשעים ,והלא מצינו שאין אומרים לבעל תשובה זכור
בקלות יש מקום להחליף הכשירות בנבלות, ישראל צריך בירור גדול אם נעשה המלחמה כולה בטוהר הקדושה מעשיך הראשונים ,ולבן גרים זכור מעשה אבותיך (בבא מציעא נח
למען כבוד שמו ית' ,ואם נמשך הנצחון מצד הקדושה או להיפך ע״ב) ,ולמה חזרה כאן התורה להזכיר יחוסה.
וכבר מקובל בקרב ישראל כי השחיטה דורש חלי' .דבשלמא בקריעת ים סוף ,שלא היה שם מעשה מלחמה ד .ויעתר לו ה׳ ,פירש רש״י :לו ולא לה ,שאין דומה תפלת
שמירה בעין פקיחא ,וראש ראשון של הדבר מצד ישראל ,אלא 'ה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון' (שמות יד ,יד), צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע .וכבר נתקשו בזה ,דהלא
שיהי' תחת יד ישראל יראים לגמרי ,משא"כ היתה ניכר לכל שהישועה בא מאתו יתברך לבדו .אבל כשישראל הקב״ה משתמש במאני תבירי (לב נשבר) כדאיתא בזוה״ק (ח"ב פו
כשהוא תחת ידי עכו"ם נותנים בזה יד להכשיל יוצאים בעצמם למלחמה ומנצחים ,ובפרט כשנלחמים לגרש את ע"א) ,ולכאורה צדיק שאביו רשע ,ומתגבר על דרכי בית אביו ,לבו
האומות ולהעמיד שלטון ,צריך שמירה יתירה שלא תתערב בזה נשבר בקרבו ביותר .ועוד ,הלא הקב״ה שומע תפילת כל פה ,ומה
את ישראל באכילת נבילות רח"ל ,וחמרמרו מעי מחשבת עצמאות ושררה ,או חלי' מחשבת כחי ועצם ידי עשה ייגרע כוח תפילתו מחמת מעשי אבותיו ,אחר שהוא עצמו הולך
על הפירצה הנוראה הלזו. לי את החיל הזה ,וצריך בירור שיהיה המלחמה והניצחון מצד בדרך צדקות ,ומדוע שמע הקב"ה לו ולא לה.
הקדושה בלבד בלא אחיזה מצד הסט"א חלי' .ועל כן גם אחר
וכבר גדרו זה גדולי ארץ הקודמים ,ואני שנצחו החשמונאים את היונים ,היו הבי"ד של חשמונאים והצדיקים ה .במדרש תנחומא (סי' ה') פתח על פסוק ״ואלה תולדות יצחק
מוסיף שמעיקרא דדינא רובץ איסור חמור שבדור בפחדא שמא חלי' אין הניצחון לגמרי מצד הקדושה ,והיו בן אברהם״ :״זה שאמר הכתוב כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל
לשון תקום אתך למשפט תרשיעי״ (ישעיהו נד ,יז) .וצריך להבין
לעשות כן .וצריך להתריע ולהזעיק את כל הבי"ד מפשפשים ובודקים שמא נתערב רוח זרה בהצלתם.
שייכות מקרא זה לתולדות יצחק.
העולם על הפירצה הנוראה הלזו שכן לא יעשה וז״ש בגמרא וכשגברה מלכות בית חשמונאי וניצחום 'בדקו'
וכו' ,היינו שבדקו למצוא שהישועה באה מהשי"ת לבדו שאין בזה ו .עוד יש להתבונן במה שלא נשא יצחק אבינו את רבקה עד
בישראל. תערבות שלא ממקום הקדושה' ,ובדקו ולא מצאו אלא פך אחד היותו בן ארבעים שנה ,והלא יש הלכה כמה מותר להמתין ,ומדוע
והשי"ת יגדור פרצות עמו בית ישראל של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול' ,היינו שראו שנעשה המתין כ"כ .וכן במה שפרש"י (כה כו) עה"פ בן שישים שנה בלדת
הנס בפך שמן טהור שלא נגע בו ערל וטמא ונשאר בטהרה ,ומזה אותם ,שיצחק המתין עשר שנים וצפה והמתין לה כמו שעשה
שלא יצא ח"ו מכשול מתחת ידם. אביו לשרה ,כיון שלא נתעברה ידע שהיא עקרה והתפלל עליה.
היה להם הוכחה שכל המלחמה של מתתיהו ובניו הי' רק למען
ולהשומעים יונעם ות"ע בכט"ס ,אמן. כבוד השי"ת שהערו נפשם לכבוד שמים ,וכמו שאומרים בעל וצ"ב מדוע לא התפלל קודם ,ובפרט שהיה באר"י שהיה זכות
הניסים על ידי כהניך הקדושים ,היינו שמסרו נפשם ונתכוונו רק הארץ ראוי לה להתקבל תפילתו.
דברי הכואב בכאיבא דנפשא למען קדושת שמו ית' ,ולא התכוונו לשום דבר אחר חלי' ,ועל כן סוגיא דחנוכה
יחזקאל ראטה בא הנס רק מצד הקדושה ולא מצד הס"א חלי'.
עומדים אנו בחודש השלישי חודש כסלו .בגמרא מאי חנוכה
ובזה יבואר מה דמקשה הגמרא 'מאי חנוכה' ,היינו למה קבעו שכשנכנסו יוונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל ,וכשגברה
ובזה מובן מה שקבעו ענין הדלקת נרות כנגד ניצחון זכרון על נס הנרות ,דהלא הרבה ניסים נעשו במקדש וריבוי השמן מלכות בית חשמונאי וניצחום ,בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של
המלחמה ,כי הנרות הם שהעידו על הניצחון שהיה כולו אינו נס מחודש כ"כ שיוקבע עליו יום טוב לדורות ,ומתרץ דבדקו שמן וכו' ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים .לשנה אחרת
מצד הקדושה בלא תערובת זרה .כענין שכתוב 'כי אתה ולא מצאו אלא פך אחד של שמן וכו' ,היינו שעיקר הנס לא קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה (שבת כא ע״ב).
תאיר נרי' (תהלים יח ,כט) ,וכן ״ערכתי נר למשיחי״ (שם קלב, נקבע על ריבוי השמן ,אלא במה שהשמן הטהור בירר ובדק שכל
המלחמה היתה על טהרת הקודש בכונה טהורה למען כבוד שמו א .צריך להבין הקו' מאי חנוכה ,דוכי לא ידע מהו חנוכה,
יז) ,שהנר מורה על הארת הישועה הבא מאתו יתברך .ולפי"ז ולכאו' התי' עוד יותר קשה מהקושיא.
מובן שעיקר תקנת היו"ט על שם ניצחון המלחמה וכדברי ית' ,דבנס השמן הראו להם מהשמים שכל ניצחון המלחמה בא
הפרי חדש ,אלא שתיקנו הדבר בהדלקת נרות שהנרות מגלים מצד הקדושה בלא התערבות זר חלי'. ב .קושית הבית יוסף (או״ח סימן תר״ע) ,דכיון שהיה בפך כדי
שבא הנס מצד הקדושה כנ"ל .וכן יתבאר למה אין מזכירים ומשום הכי קבעום בהלל והודאה ,ולא במשתה ושמחה .דבאותו להדליק יום אחד ,נמצא שלא נעשה הנס אלא שבעה ימים ,ולמה
בעל הניסים נס דנרות רק נצחון המלחמה ,דאכן עיקר הנס הזמן היו המתיוונים מצויים ביניהם ,ואילו היתה עיקר הקביעה קבעו שמונה ימים.
הוא נצחון המלחמה ,ונס הנרות הוא רק לגלות שהיה הנס במשתה ושמחה על נצחון המלחמה ,היה מקום אף להם להשתתף ג .צ"ב מה נתייחד נס זה לקבוע עליו יום טוב לדורות עולם.
המשך בעמ' ג' מצד הקדושה. בשמחת הנצחון ,בלא שייכות לשורש הנס ולקדושתו ,על כן הלא בבית המקדש היו הרבה נסים תמידים ,כמו הנר המערבי וכו'
קבעו עיקר הזכרון בהלל והודאה להשי״ת ,להורות שלא על עצם (שבת כב ע״ב) .וכן שנינו (אבות פ"ה מ"ה) עשרה נסים נעשו לאבותינו
נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה התגברותם על היונים נקבעו הימים ,אלא על הישועה שבאה מצד בבית המקדש וכו' .ואיתא דכל עבודת בית המקדש היתה מלווה
וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע הקדושה ,ועל שזכו להעמיד עבודת השי״ת בטהרתה. בנסים ,ובפרט ריבוי עבודת הקרבנות וקרבנות הפסח ,אשר אין
|| א ||
דברי תורה
דבר התשובה
שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
.אמשתשאלה :מלוה מעות לחבירו ,ויודע בו שאין מעות מצויות .מש תשאלה :אם מותר לקנות "סטאקס" בחברה של ישראל
אצלו ,וחושש שבבוא זמן הפרעון לא יהיה לו מעות לשלם מחללי שבת ,וכן בחברה של עכו"ם ,אם יש חשש שפעמים
החוב ,ומתנה עמו תחלה שאחר זמן הפרעון יכול להיות לו יש להקונה זכות בחירות ('וואוטינג רייטס') ,ושמא בכה"ג נידון
כנושה ואם לא יהיה לו ילוה מאחר ,אם תנאי זה מועיל כשותף במלאכתם ,והם עושים מלאכה בשבת.
שלא לעבור על לאו דלא תהיה לו כנושה ,כיון שהתנה כן תשובה :בחברה של ישראל מחללי שבת אין לקנות ,כי יש
בפירוש. בזה שאלה של מסייע לידי עוברי עבירהא.
תשובה :יכול לומר שילווה מתחלה בוודאי יכול להתנות ובחברה של נכרים מותר לקנות ,ואף אם יש לו איזה זכות
עמו מתחלה שאם לא יהיה לו מעות ילוה מאחר ,שהרי יכול בחירות בהנהגת המפעל ,מ"מ זכותו אינו אלא אחוז קטן
להתנות עמו כפי שירצהד. שבקטנים ,וזכותו בטל ומבוטל כנגד שאר השותפיםב ,אבל אם
אבל מ"מ לא מועיל דיכול להיות כנושה בזמן הפרעון כשאין זכותו בהנהגת המפעל יש לו תוקף מכריע יביע בחירתו שלא
לו ,שלא לעבור על הלאו דאורייתאה ,דהוי בזה מתנה על מה יעבדו בשבתג.
שכתוב בתורהו ,ועל כן בבוא זמן הפרעון לא תהיה לו כנושה. 5
ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א
.ו דקיי"ל (סימן צ"ז סעיף כ"ח ,סימן רכ"ז סעיף כ"א ,ועוד) דמתנה על .ג דבזה נראה כבר שותפותו ובעלותו ,ומבואר שם בעמק .א כמבואר בשו"ת עמק התשובה (ח"א סימן י"ז) וז"ל :אבל
מה שכתב בתורה תנאו בטל .וכיון דאיכא לאוו ואסור להיות התשובה דבכה"ג דהוי שותף ,ודאי אדעתא דכל השותפין חברה של יהודים המומרים לחלל שבתות ,ומחללין שבת
לו כנושה ולנגשו ,על כן לא מהני תנאו לנגשו שלא כדין תורה. עבדי ומרבים פועלים עבורם ,רק דמ"מ אם אינם שומעים בקולם בהעסק של 'אקציעס' [סטאק'ס] בודאי אסור לקנות ה'אקציעס'
והנה מבואר בש"ך (סימן של"ט סק"ב) לענין לאוו דלא תלין וז"ל: בהנהגת העסק לענין שביתת שבת וכה"ג ,נראה דהרי אינם מחברה זו ,דעובר על לפני עוור ,דלא שייך בכה"ג דאם לא יקנה
דבספר חסידים (סימן תתרע"א) אם תשכיר סופר לכתוב לך ,תתנה כשותפין גמורים רק כנ"ל (אות ב). הוא יקנהו מאחר ,דשרי לפי דברי הי"א ביו"ד (סימן קנ"א סעיף
עמו שלא תהיה בבל תלין פעולת שכיר ,שמא כשיתבע לא יהיה .ד דיכול להתנות עמו דאינו מלוה לו ,רק באופן שמתחייב עצמו א) ,דזה לא שייך רק לגבי המוכר דאמרינן דמותר למכור למומר,
לך ליתן לו ,ואע"פ שתעשה תנאי עמו תתן לו כשיתבע אם תוכל, בכל מה שמתנה עמו ,שישתדל לפרוע ממנו הלוואתו. דאם לא ימכרנו ימצא במקום אחר ,אבל גבי הקונה אין שייך
ואין בזה מתנה על מה שכתב בתורה ,שהרי אמרו חכמים אדם לומר דאם לא יקנהו הוא יקנהו אחר ,דהאחר יכול לקנות אפילו
.ה כמבואר בחו"מ (סימן צ"ז סעיף ב) דאסור לנגוש את הלווה
מתנה עם פועל להאכילו לחם צר ומים לחץ אע"פ שחייב אם יקנהו הוא ,וא"כ הוא מרבה עבורו ,וא"כ מה שמרבה בעל
לפרוע כשיודע שאין לו ,ואפילו להראות לו אסור ,מפני שהוא
להאכילו כסעודת שלמה עכ"ל .ובאהבת חסד להחפץ חיים (פרק י' העסק עבורו באיסור עובר על לפני עוור וכו' עיין שם.
נכלם בראותו למלוה ואין ידו משגת לפרוע ,והוא איסור מן
דין י"ב) בנתיב החסד (אות כ"ד) ביאר דלא מהני רק כשמתנה עם ובאופן שאינו מרבה בעבור ישראל זה בעסק ובחילול שבת,
התורה לנגשו ולתבעו לו ,כמבואר בגמ' ב"מ (ע"ה ):כי אתא רב
הפועל שיתרצה להמתין על פרעון שכרו אחר שיעבור זמנו ,ועל בזה שייך דברי הפני משה המובא במשל"מ (פרק ד' מהלכות מלוה
דימי אמר מנין לנושה בחבירו מנה ויודע שאין לו שאסור לעבור
כן אין זה בכלל מתנה ע"מ שכתב בתורה דהוא מתרצה להיות
לפניו ,תלמוד לומר לא תהיה לו כנושה ע"כ .ובאופן שיכול ולוה הלכה ב) דהתם לא מרבה באיסור ,רק עושה אותו איסור ,אבל
שכיר באופן זה ,והוא דומיא דאומר במכות (ג ע"ב) ע"מ שלא
ללוות מאחר אם יש בזה משום לא תהיה לו כנושה ,ראיתי בספר לפי שיטת המל"מ ודעימי' דחולק על הפני משה דגם בכה"ג
תשמיטני בשביעית ,הכתוב בחו"מ (סימן ס"ז סעיף ט) וכמו דאמרינן
המשפט למעשה (פרק ו סימן ב) דמביא שנחלקו בזה ,דבשו"ת באר עובר[ ,עיין בשדי חמד (כללים מערכת ו אות ט) דהעיקר כדעת
לענין שוקא דסוראי ,אבל אם אמר בסתמא על מנת שלא יהיה
משה (ח"ח סימן כ"ז אות ט) כתב דאסור בזה לתבעו ,ובשו"ת משיב המשל"מ ,ועיין בספר קרן התורה למרן זצ"ל (סימן ק"ס ,בדרך ישרה
בזה בל תלין ,לכאורה דמי למה שאומר ע"מ שלא תשמיטני
בהלכה (ח"א סימן מ"ה) כתב דמסתבר דאין בו ,והביא שם ששמע אות ג ו)] א"כ אף שמוכרים סטאק'ס גם למומרים ולגוים מ"מ
שביעית ,דקי"ל שביעית משמטת משום דמשמע לשון זה על מנת
כן מהגאון שמעלקא טויבענפעלד זצ"ל עיין שם ,וצריך עיון הוא עובר בשקונה ממנו ,וא"כ יש בזה ב' חששות א .שמרבה
שלא יחול דין שביעית ,וכן אם אמר ע"מ שאין בו אונאה לכו"ע
באופן שאין לו מבוא לשלם ההלואה ,ויתגלגל כך בחובותיו בחילול לפי הסטאק'ס ,ב .אפילו אינם מרבים ,מ"מ לא מהני
יש בו אונאה עיי"ש ,וכן הוא בספר אולם המשפט (שם) דלא
מגברא לגברא ,עד שלא יהיה לו ממי ללוות ,אם אמרינן שיתחיל לשיטת המשל"מ ודעימייהו ,ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ה סימן י"ח
מהני רק כשמוחל עיקר השכר באותו זמן ,דבלאוו הכי הוי מתנה
בזה ,ולכאורה תלוי לפי הענין. אות ג) כתב לצדד משום דהוי רק מו"מ דרבנן ,וצריך עיון בפרט
ע"מ שכתב בתורה ,דהיינו דלענין דבר שבממון מהני למחול
השכר ,אבל הלנת השכר הוי דבר של צערא דגופא ולא מהני בו [וסיפר לנו הג"ר חיים ישעי' שווימער שליט"א רב וראה"כ בזמנינו שהכל נעשה באיסורי דאורייתא ב'עלקטעריק' דיש כמ"פ
תנאי[ ,ואפשר דמשום זה צריך דרש בספרי ,ואליו הוא נושא. רמ"א ,שבימי עלומיו אירע לו בבע"ח שהלוה ממנו והשתמט חששות דאורייתא ובכתיבה ,עיין שם דמסיים דהוא רק ללימוד
פרט לשפסק .דבעצם לא הוי דבר שבממון]. לפרוע לו באמרו אין לי ,והיה נבוך מהו הגדר של לא תהיה לו זכות ,ועיין שו"ת שבט הלוי (חי"א סימן ס"ב) דמסיק דאין להקל
כנושה ומה עליו לעשות ,ובעת שמרן זצ"ל היה בעיר וומס"ב בזה ,וכהיום יש כבר פיקוח מרבנים ומשגיחים על זה שלא יהיה
אבל בלאו דלא תהיה כנושה ,לא מהני שום תנאי ,דאינו יכול
לאיזה צורך ,פנה עצמו למרן זצ"ל בשאלתו אם מותר לבקש הבעלים מחללי שבתות.
למחול צער האונאה ,וכן יש להוכיח כן מדברי הקצות החושן
ממנו לשלם ,ושאל לו מרן זצ"ל אם יש לו להלוה 'קאר' [כלי .ב עיין שם דהאריך בזה מרן זצ"ל ,ומסיק להיתר בשל עכו"ם
(ריש סימן ס"ז) שהקשה על דברי תשובת הרא"ש דכתב הטעם
רכב] והשיב ,שיש לו .ושוב שאל לו באיזה מקום הוא פרנסתו וז"ל :אמנם אחר התבוננת נלענ"ד דענין 'אקציעס' אינו נידון
שהניחן על מנהגן דלא לעשות פרוזבל ,כיון שפשט המנהג שלא
של הלווה בוומסב"ג או במאנהעטן ,והשיב פה בוומ"ס ,ועל כלל כדין שותפות ,ושרי אפילו אי איתרמי דרוב ה'אקציען' הן
להשמיט והכל יודעין זה ,הוי ליה כאלו התנה המלוה על מנת
זה השיב מרן זצ"ל דא"כ אפשר לו לתבוע החוב ע"כ .וכנראה של ישראל ,דהנה עסק ה'אקציען' נעשה על מנת שיקנו אותו כל
שלא תשמט בשביעית .ווכתב וז"ל :ואכתי קשיא לי דהתינח
הכוונה דכיון דאין צריך לו זה ה'קאר' לפרנסתו ולמחיית אנשי בני המדינה מי שירצה ,ואין לבעלי קוני ה'אקציעס' להגיד דיעות
בשנה השביעית גופה דאינו משמט ,אבל מיד כשהגיע תחלת
ביתו ובאותו עיר יכול לילך רגלי ,א"כ שפיר יכול לתבוע ממנו בניהול העסק שלזה כבר יש אחראים כידוע ,ואין נקרא הבעלות
השמטה אין בי"ד נזקקין לגבות שום חוב ,וגם המלוה בעצמו
החוב דשפיר יש לו לשלם ממנו ,ואף דבסימן צ"ז (סעיף כ"ד) על שם הבעלים אלא על שם ה'אקציעס' שיכול למכור ולקנות,
אין לו ליגוש מהתחלת שבע אע"ג דאינו משמט אלא בסופה,
בדין מסדרין לבע"ח מבואר דאם היה ספן ,אין נותנין לו ספינתו, ולזה הוא נעשה שישאו ויתנו בזה בני המדינה ,נמצא דזה נעשה
וכמ"ש הרא"ש פרק השולח (גיטין סימן כ) ע"ש ,ובזה לא שייך
ולכאורה ה"נ 'קאר' לא גרע מספינה ,מ"מ בדבר שצריך לו אדעתא דבני המדינה שהו יקנו אותו ,וא"כ שרוב בני המדינה
תנאי דזה אינו תנאי שבממון אלא מלתא דאיסורא וצריך עיון ע"כ
לפרנסתו ומחייתו נהגו כהיום שלא לתבוע ,כמבואר בהגהות חת"ס עכו"ם נמצא דנעשה אדעתם ,וכיון שכן אפילו איתרמי שרוב
[ועיין בשו"ת חת"ס (חו"מ סימן נ) ,ובחידושי סוגיות למרן רבינו
(שם) כדי שלא יפול מטה ידו עיי"ש .ועכ"פ באופן זה הוא בודאי בעלי ה'אקציעס' הן יהודים זה לא איכפ"ל וכו' ואינו דומה כלל
מהר"י ט"ב זי"ע (אות י"ד) בדברי הקצוה"ח] .ומבואר דלשיטת
יותר מכדי סידור שמסדרין לבע"ח ,והוא נכס שאין צריך לו ,וגם לנידון הדברי חיים ז"ל דהוא מיירי בשותפין ממש שהן בעלי
הרא"ש דלאוו דלא יגוש לא תליא בדין השמטה ,רק דהוא איסור
אינו יכול להבריחו ומפורסם לכל ,א"כ ליתא בכה"ג משום לא בתים עיין שם .וכעין זה מבואר בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סימן א
בפני עצמו שלא יגוש ,הוי איסור זה מלתא דאיסורא ,ולא מהני
תהיה לו כנושה]. אות כ"זוח"ה סימן י"ח אות ט) עיין שם ,והנה מרן זצ"ל כתב עיקר
שום תנאי ,והכי נמי בלאוו דלא תהיה לא כנושה הוי מלתא
דאיסורא ואינו ענין ממונות ,וטעמא דאיסורו הוי משום צערא
דגופא ,דקיי"ל באבהע"ז (סימן ס"ט סעיף ו) דע"מ דאין עלי שאר 605.313.6638 קו+ל ה+תשובה
ההיתר משום דאין להם דיעות בניהול העסק שלזה יש כבר
אחראים ,אבל באופן שיש להם דיעות בניהול העסק הדבר חמור
כסות ועונה ,דלא מהני התנאי בדבר הנוגע לצערא דגופא[ ,ועיין אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו יותר ,כיון שזה נראה כבר איזה בעלות ,ושנעשה המלאכה על
משל"מ (פרק ו דאישות הלכה י) ,ומ"מ משמע דרק בדבר התלוי מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע דעתם ,ועל זה השיב :דמ"מ ההיתר בזה הוא ,דבאמת אין זה
הנאת הגוף י"א דמהני מחילה ,אבל לא בענין צער הגוף] ,וא"כ הוראות :להגיע למדור התשובות 1 1 3 שום זכות ואינם מתחשבים בזה למעשה ,וא"כ אכתי אינם
ואח"כ לצלצל מספר התשובה.
לא מהני תנאי בזה ,דהוי כמתנה ע"מ שכתוב בתורה. לדוגמא ,תשובה אות תר"ה ,תמצא בכפתור 605וכן הלאה כבעלים ושותפים שעושים למען כל השותפים.
|| ב ||
דברי תורה
דבר הלכה המשך דבר תורה
פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל קיום לדורות אינו אלא ביסוד של טהרה
לצאת בבגד שיש בו קרסים רפוין שדעתו לתקנם דיני הוצאה בשבת (ה) עוד יש לבאר בזה ,דהנה זה מוסד בספרים דכדי שיהיה לאיזה הארת
קדושה קיום נצחי לדורות מוכרח הדבר להיות מיוסד בטהרה בתכלית בלא
.וכדבר שהיה חלק מן הבגד וכבר שימש
כפתור התפור בבגד לצד פנים ואינו משמש תערובת זרה .ועל דרך המבואר בספרים בענין בתי המקדשות ,שבית ראשון
לצורך הבגד אלא שנקרע ועומד ליפול מרוב ושני נחרבו ,כיון שהיה בו איזה תערובות של אוה"ע ,וכענין שנאמר ״לא
כעת את הבגד
רפיון [כגון קרסים וכפתורים] ,כל זמן שהוא לכם ולנו לבנות בית לאלקינו״ (עזרא ד ,ג) ,ואילו המקדש העתיד שנעשה בידי
.ד כבגד שתפור בו כפתור מצד פנים
עדיין מעורה בחיבור כלשהו אל הבגד ,אע”פ הקב״ה לבד ,כדאיתא (בבא קמא ס ע״ב ,ועי׳ רש״י סוכה מא ע״א) ,יהיה לו קיום
ואינו משמש כעת את הבגד ,רק הונח שם נצח לדורות עולם.
שדעתו לתקנו ולהשלימו ,אין בו משום
להשתמש בו אם יפול כפתור אחר מן הבגד,
משאוי אלא הרי הוא חלק מן הבגד וטפל והנה החשמונאים ביקשו שיעמוד הארת הנס לדורות עולם ,ועל כן אף
מותר לצאת בו בשבת משום דנעשה טפל שבאמת היה מותר להם להדליק המנורה בשמן טמא כדין טומאה הותרה
אליו ,אבל מה שאינו צורך לבוש הבגד עצמו
ובטל להבגד]א[. בציבור ,והיו גם קובעים על זה איזה יו"ט בשבח והודאה שזכו להדליק
ועומד כעת ברפיון ודעתו לתקנו ולהשלימו
המנורה במקדש ,עכ"ז לא היה זה יו"ט רק לדורם ולא היה לו קיום נצחי
אח”כ ,הרי הוא חשוב לעצמו ויש בו משום לצאת בכפתור התלוי בבגד ברפיון ועומד לדורות כיון שנחסר בזה יסוד הטהרה שעל ידו נקבע הארה לדורות .וכדי
משאוי ואסור לצאת בו בשבת]ג[. ליפול שיהיה לנס קיום נצחי לדורות עולם ,הוצרכו להדליק בפך שמן טהור חתום
.הככפתור התלוי בבגד ברפיון ועומדים בחותמו של כה"ג שאין בו שום מגע טומאה ,ומשו"כ בדקו ומצאו פך
כפתור שנפל לתוך חלל הבגד
ליפול אך עדיין מחוברין אל הבגד ,אם אחד וכו' כדי שעל ידו יהיה לנס קיום לדורות .וזהו שפירש רש״י על מאי
.זככפתור שנפל לתוך חלל הבגד בין חנוכה ״על איזה נס קבעוה״ .דשאלו באיזה כח נקבע היו"ט לדורות ,ותירצו
אינו כפתור מיוחד במינו והוא מצוי ,כגון
החלק החיצון לה’פיטער’ ,אסור לצאת בו עד דכשנכנסו להיכל וכו' בדקו וכו' שבכח בירור הטהרה בפך שמן הטהור על
כפתורים של ה’בעקיטשע’ שהוא כפתור
שיטלנו משם ,כי באופן זה אינו בטל להבגד, ידו נעשה היסוד ראוי להתקיים לדורות עולם.
שחור ופשוט ,וכ”ש מיני כפתורים שבכתונות
אבל אם מתחילה נפל לתוכו בשעת התפירה האבות הקדושים העמידו יסוד נצחיות ישראל
[‘העמעד’] ,מותר לצאת בו בשבת ,אך הוא
ונתפר שם בהבגד באופן שא”א להוציאו
כפתור מיוחד במינו ואינו מצוי כ”כ כגון ומעתה נשוב לעניננו .דהנה האבות הקדושים היו שורש כל נשמות ישראל
משם כ”א ע”י קריעת חלק הפנים של הבגד, עד סוף הדורות וכדאמרו אבות מכלל דאיכא תולדות ,וכל עבודתם היתה
כפתורים מצוירים של ה’טיש-בעקיטשע’ ,אין
מותר לצאת בו והרי הוא בטל להבגד]ד[. לברר הקדושה ולהעמיד יסוד קדוש וטהור שיהיה לו קיום לעולם.
לצאת בהם בשבת כשהם תלוים בבגד ברפיון
ואינם מהודקים]ב[. והוצרכו האבות לעבודה זו ,כיון שתרח אבי אברהם וכל הדורות שלפניו
ג .הנה בעיקר דברי החיי אדם (כלל כו ,הובא במ”ב סי׳ שא ס״ק קנ) היו להיפך הקדושה ,וכדתנן עשרה דורות מנח ועד אברהם וכו׳ ,שכל
שכתב בקרסים וכדומה שדעתו להשלים ,חשובין הן והוי הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם וקיבל עליו שכר כולם (אבות
משוי ,דמדמה להו לציצית שנפלו שמבואר בשו”ע (שם סעיף פ״ה מ״ב) .וכן רבקה היתה בת בתואל ואחות לבן ,ומקומה אנשי רשע .וכיון
לח) דבדעתו להשלים יש להן חשיבות ,לענ”ד לא דמיין כלל א .דכל זמן שהוא תפור וצמוד עדיין אל הבגד הרי הוא שהאבות והאמהות הם יסוד קדושת ישראל לדורות עולם ,ע"כ הוצרכו לברר
דמן הסברא הוא להיפך ,דכל הנידונים של השו”ע מיירי טפל ובטל אליו ,וכן כבר כתבו הפוסקים גם לענין חציצה ולקדש עצמם בתכלית שלא יהיה לכוחות הטומאה שום אחיזה ביסודם ,וכן
בדברים שאינן שייכין לגוף המלבוש כלל ,כגון רצועות של בטבילה ,דדבר שהוא עשוי להניחו שם כעת מחמת סיבות שעי"ז יהיה כח לבניהם אחריהם לעמוד איתן כנגד כל המבקשים לפגוע
אבנטים שעשוין בעיקר לצורך קשירת מנעלים ,וכן רצועות כאב וכדו’ וא”א להסירו אלא ע”י קריעה ,לא הוי חציצה באמונתם ,כי בכל דור ודור מבקשים הגויים לקעקע חומת הדת בכל מיני
כילה שעשוין עבור פריסת אהל ,וכן ציצית אינן צורך וכנודע דברי שו”ת כתב סופר (יו”ד סימן ריד) בזה ועוד
תחבולות ,פעמים על ידי גזירות וכפייה ופעמים על ידי פיתוי וטענות ,וכמו
לגוף לבוש הבגד ,ולפיכך כל שדעתו להשלים עדיין חשובין אחרונים ,ואף שיש מחמירין לגבי חציצה ,מ”מ לגבי טלטול
שביאר הרמב״ם באיגרת תימן בענין ״כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון
הן לעצמן ואינן בטלין ,אבל דברים שעשוין לצורך לבוש בשבת דקיל הרבה מחציצה ,דהרבה דברים דנחשבין לחציצה
תקום אתך למשפט תרשיעי״ .שכנגד כל התחבולות מוכרח שורש קדושת
הבגד כגון קרסים וכפתורים או שנאלי”ן של החגורה שהן מ”מ לגבי שבת מותר לצאת בו ,כגון רטיה המבואר בשו”ע
עשויין לצורך הבגד ,לענ״ד כל שהן מחוברין ,עדיין שייכין (או”ח סימן שא סעיף כב) שיש אופן שמותר לצאת בו בשבת
ישראל להיות איתן בטהרתו.
להבגד ונגררין אחר הבגד ,ואדרבה אם דעתו לתקן עדיין [וע”ע לעיל אות ט’] ,אף דלגבי חציצה הוי חציצה לפי וזהו שיצחק אבינו פעל והמתין כ"כ על זיווגו ,כי הכיר ברבקה הצדקת
חלק מהבגד יחשב ,וכמו מי שנקרע לו חלק מהבגד ודעתו דברי השו”ע (יו”ד סימן קצח סעיף י’) ברטיה שאפשר להסירו שהיא ביררה אמונתה ודביקותה בתכלית הטהרה ,והיא לבדה ראויה להיות
לתפרו ,בוודאי לא נאמר דבמה שנקרע ועומד ליתפר יחשב ולהחזירו ,ועוד כמה דברים ,וא”כ כפתור תפור ג”כ בטל לגבי יסוד בית ישראל לדורות עולם ,וזהו גם ענין עיכוב לידת תולדותיו של
משאוי ,אדרבה אמרינן דכל שדעתו לתקנו עדיין נגררין אחר הבגד כל זמן שהוא מחובר .ובפרט שאפשר לומר דהוי נוי יצחק ,שאם היה הלידה לפי דרך הטבע היו השטן וליצני הדור יכולים
הבגד ,ומה גם כששימש כבר להבגד אלא שנקרעו אחר כך להבגד ,אף שהוא מבפנים ,משום שכן הוא שלימות הבגד להטיל איזה מום בתולדות יצחק ,וע"י שנתברר כי עקרה היא בזה ראו
וז״ב לענ״ד .ומה שכתבו דכל שהן רק מעורין בתכיפה אחת והבן (עמק התשובה ח”ו סימן פד). כולם שהתולדות באו רק מהשי"ת לבדו בלא שום אחיזה לסט"א .וע"כ בכל
אינו חיבור ,נראה ברור דזהו דווקא לכתחילה כשבא לתפרו, ב .דאף אם היינו נוקטים דכפתורים הוי בכלל דברים חשובים, זמן זה הרבה יצחק להתפלל שיהיה הישועה רק מהשי"ת ,ויהיו דורי דורות
אבל אם כבר שימש להבגד אלא שנקרעו ,אז כל זמן שהן היה נראה בפשוט דבזמנינו כפתורים של ה’בעקיטשע’ שעתידים לצאת ממנו בקדושה ובטהרה בלא שום אחיזה לדורות שלפניהם
מעורין קצת עדיין שם חיבור עליהן (עמק התשובה ח”ו סימן צב). השחורים ,שהכפתורים מצוין אינן נקראין חשובין ,דאף שאם ולכוחות הסט"א.
ד .דזה פשוט דאפילו דברים שאינן חשובין שבטלין אגב הבגד, ישנו תופרים אותו בחזרה אל הבגד ,מ”מ אין לו חשיבות וכן נמי אברהם אבינו זיכך ובירר יסודו שיהיה זך וטהור בלי שום אחיזה
זהו רק כשהן מחוברין להבגד וכמשמעות הפוסקים ,אבל לעצמותן ,מכיון שאין מטריחין לחפש אחריו כשהן נאבדין, לסט"א וכמו שמביא רביה"ק (?) בשם ספר קהלת יעקב(?) ,שאברהם אבינו
כשנפסקו לגמרי והן בכיס ,בוודאי אסור לצאת בהן .ועפ”י שוב אין לו חשיבות עצמית ,ומה שתופרין אותו בחזרה על ידי עבודתו וניסיונותיו ומסירות נפשו נעשה ברייה חדשה כקטן שנולד,
זה פסקנו לאחד שנפל לו כפתור בין בגד החיצון וה’פיטער’, היינו משום צורך הבגד מכיון שישנו לפניו ,בודאי לא יזרוק
ולכן אין ישראל מתייחסים בשם בני נח ואין להם עוד שייכות לדורות הללו,
כמו ששכיח שלפעמים נופל איזה דבר ביניהן כשהוא קרוע, אותו ליקח אחר הנמצא בקופסא של הכפתורים ,ומה גם
אלא מתייחסים רק אחר אברהם אבינו.
דאסור לצאת בו עד שיטלנו .ומ”מ אם נפל בתוכו בשעת הכפתורים של הכתונת ,בודאי אין להם חשיבות שלפעמים
התפירה ונתפר שם בבגד וא”א להוציאו ,בזה פסקנו להקל אינן עולין אפילו שוה פרוטה ,באופן שכפתורים כאלו אין ובזה יתבאר הפסוקים 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם ,אברהם הוליד את
מכיון שא”א להוציאו רק ע׳׳י שיקרע התפר ,בוודאי בכה״ג צריך לחוש מלצאת בהן אם עדיין הם מעורין בבגד ,זולת יצחק' .שלא תאמר שייחוס זה נמשך מלמעלה אל אבותיו של אברהם תרח
בטלי לגמרי וא״א לעכב מלצאת ,בפרט במקום שהי׳ נוגע כפתורים של ‘טיש-בעקיטשע’ שהן מיוחדין במינן ואינן וכו' ,אלא ״אברהם הוליד את יצחק״ כאן היתה ראשיתו של היסוד ,וכאן
לכבוד הבריות שהיה בגד של שבת לפי מדתו ,שלא הי׳ מצוי מצוין ,י”ל שהן חשובין אצלו ,ובהן היה מקום לומר שלא תחילת בנין קדושת ישראל בבחינת ברייה חדשה .והזכיר הכתוב 'בת בתואל
לו בגד אחר ללבוש שיהיה מתאים לפי מדתו (עמק התשובה לצאת בהן החוצה כשהן אינן מהודקות (עמק התשובה ח”ו סימן הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי' ,ואחריו ״כי עקרה היא״ ,שזו נתינת טעם
ח”ו סימן צג). צ’). שע"כ הוצרך להתפלל כי היתה בת בתואל אחות לבן ,ומשו"כ היתה עקרה
כדי שיבוא הלידה רק עבור תפילתו של יצחק בלא שום שייכות לבתואל
הקונטרס החדש ולבן .ועל כן ויעתר ה' לו ,ולא לה ,ופרש"י שיצחק היה צדיק בן צדיק,
כתבי יחזקאל ועל דרך זו יתבאר ויעתר לו ה׳ ,שצירף הקב״ה את הישועה אל תפילתו
של יצחק ,צדיק בן צדיק ,היינו שיזכו להעמיד דורות בתכלית הקדושה
חידושי תורה על התורה והמועדים ,ביאורים וענינים על הש״ס ,שאלות
ותשובות ,פסקי ובירורי הלכה ,הדרכות ואגרות קודש הכתובים באצבע בהמשכת קדושתו של אברהם אבינו ויצחק .ואין הענין למעט בצדקותה של
ורשומים בכתב יד קדשו של מרן רבינו זי"ע רבקה או בכוח תפילתה ,אלא לבאר אופן העמדת יסוד הדורות ,שיתברר כי
הוא נמשך משורש הקדושה צדיק בן צדיק .וזהו שפתח המדרש ״כל כלי יוצר
יתחלק אי"ה להאורחים החשובים הבאים להשתתף אצל החתונה בבית
עליך לא יצלח״ .כי האבות הקדושים העמידו היסוד בטהרה ובקדושה ,וע"כ
הגה"צ אבד"ק עמק התשובה שליט"א אין שום כלי ושום לשון יכולים לעקור את קדושת ישראל לדורות עולם.
ביום ד' ויצא -באולם עטרת גנענדיל
המשך בעמ' ד' -
|| ג ||
דברי תורה
המשך דבר תורה
דבר החסידות וכנסת ישראל משיבה ״הכר נא למי החתמת והפתילים חודש שבת ומילה בבחינת מוסיף והולך
ואלה תולדת יצחק בן אברהם ,אברהם הוליד את יצחק (כה ,יט) .דהא יצחק מורה והמטה האלה״ (שם ,כה) :״החותמת״ היא חותם ברית
על דינין ,ולא היה יכול לפעול על עקרה שתלד ע"י מדת הדין ,וע"כ צר קלסתר ואפשר לרמז בזה גם ענין גזירת היוונים לבטל חודש
קודש; ״הפתילים״ רומזים לנרות שבת; ו״המטה״ רומז
פניו דומה לאברהם שהוא בחינת חסד ורחמים ,וזהו אברהם הוליד את יצחק ר"ל שבת ומילה ,ויש להבין למה נתייחדו שלוש מצוות אלו.
לענין קידוש החודש ,על דרך מה ששנינו ששלח רבן
שמדתו של אברהם גרם שיצחק יוכל להוליד ע"י רבקה אשתו שהיתה עקרה, גמליאל לרבי יהושע שיבוא אצלו במקלו ובמעותיו ביום דהנה עשו אמר ״הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי
[לנוכח אשתו שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק] שע"י יכולים להפך כל הדין הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ראש השנה פ״ב מ״ט) .שאלו בכרה״ (בראשית כה ,לב) .דלפי מחשבתו ,שכל מגמת האדם
חזון יחזקאל לרחמים ע"י המתקת הדינים. היא תאוות העולם הזה ,הרי בכל יום הוא פוחת והולך,
הם הסימנים שישראל מראים לפני אביהם שבשמים ,שעדיין
ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו (כה, חותמו עליהם ,ושייכים הם אליו יתברך בחודש שבת ומילה, וכל מה שעובר עליו מקרבו אל המיתה .ולכך אמר ״ולמה
כא) .ויעתר יצחק לה' ,שלא יהיה לו יתברך צער ,שיצחק התפלל שלא לצורך ולא ניתקו את עצמם משורש הקדושה. זה לי בכרה״ ,שאף אם יש בה כבוד לשעה ,סוף סוף
עצמו רק לצורך תיקון השכינה שלא יהיה לה צער ועל דרך שאמרו חז"ל (ב"ק הכל הולך ונחסר .אבל דרך הקדושה היא להיפך ,דתכלית
צב ).המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה ,מכל שכן מי שמתפלל בשבילו יתברך ״ויאמר יהודה צדקה ממני״ (בראשית לח ,כו) ,שהקב״ה
הבכורה היא עבודת השי״ת ,ובזה האדם מוסיף והולך,
כנ"ל שהתפלל יצחק לצורכו יתברך ,ולכן נענה יצחק בצורכו ותהר גו' .זרע קודש
מלמד זכות על ישראל ,״כי על כן לא נתתיה לשלה בני״,
שבכל יום יכול להוסיף קדושה ועבודה ,וכל יום שעובר
וכמבואר בבת עין ,ש״שלה״ רומז למשיח צדקנו ,על דרך
ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים (כה ,כז). עליו הוא קנין נוסף בנפשו.
״עד כי יבא שילה״ (שם מט ,י) .שאריכות הגלות והעדר
הפירושש הוא ,מפני מה יודע היצר הרע לצוד את האדם ,מפני שהוא איש וזהו הרמז בחודש שבת ומילה :בחודש יש התחדשות
שדה ,איש הפקר ,שאינו מסובב בשום חומה לא אמונה ולא בטחון ולא אמונת
הרועה הנאמן הם הגורמים לכל אלו המניעות והטרדות,
ובפנימיות לבם רצונם לעשות רצונו יתברך. בכל חודש ,בשבת התחדשות בכל שבוע ,ובמילה חותם
הצדיקים ,ויעקב איש תם ,מפני הוא תם שאין היצר הרע שולט בו ,מפני יושב
קדושה הקבוע בגופו של אדם בכל יום .ושלושתם מורים
אהלים ,שהוא מסובב בכמה חומות בטחון ואמונת ה' ואמונת הצדיקים וכיוצא, ומכל מקום ,בהגיע חודש השלישי ,צריכים להתחזק
שאין האדם בבחינת פוחת והולך ,אלא מתחדש ומוסיף
שארית ישראל וד"ל. לקיים מה שקיבלנו בימים הנוראים ,ולהוסיף בתורה
בקדושתו .ואת זאת ביקשו היוונים לבטל ,להעמיד את
ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה (כה ,לב) .הנה אמרו חז"ל ובמצוות ובמעשים טובים ,שנזכה לגמר החתימה לטובה
החיים על עניני הגוף בלבד ,בבחינת ״הנה אנכי הולך
(ברכות סג ):אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה ,ולכן השיב לו ולברכה ,לחיים ולפרנסה ולישועה כמו שביקשנו בימים
למות״.
עשו הנה אנכי הולך למות ,דהיינו אם אני ארצה בטובת עולם הבא ,צריך אני נוראים.
אך פרי תבואה להמית את עצמי ,ולמה זה לי. ובסה״ק בת עין (פ' וישב) פירש הכתוב ״ויהי כמשלש
התחזקות בצדקה לקראת כ״א כסלו חדשים״ (בראשית לח ,כד) ,על שלושת החודשים מראש השנה
ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד (כו ,יג) .נ"ל על פי מה שאמרו רז"ל
ובהיותנו בחודש כסלו ,אשר בו יום טוב שלנו ,יום כ״א עד חנוכה ,תשרי חשוון וכסלו ,שבימי חנוכה יש בחינה
(ב"ר פ"ט ז') עה"פ (א ,לא) והנה טוב זה יצר טוב ,מאוד זה יצר הרע ,וידוע דזה
הוא הצדיק הגמור המהפך מר למתוק יצר הרע ליצר טוב ,בסוד הסכמת מדת כסלו ,יש לנו להתחזק ביסודות הקדושה והטהרה שהעמיד של גמר החתימה ,ועדיין ניתן לתקן בתשובה ובמעשים
הדין למדת הרחמים ,וזהו עד כי גדל מאד ,שנתגדל אצלו המאד הוא היצר הרע, רביה״ק זי״ע ,ובתוכם גודל עבודתו להשריש מידת גמילות טובים .״ויגד ליהודה״ רמז להקב״ה ,שבאה לפניו טענת
אגרא דכלה ונתהפך מר למתוק ,והבן. חסדים וההתעסקות בצדקה. המקטרג על מה שקיבלו ישראל בימים הקדושים ולא קיימו
בשלמות .וכנגד זה באה תשובת כנסת ישראל :״לאיש אשר
הקול קול יעקב והידים ידי עשו (כז ,כב) .יש לפרש כשהקול יעקב מצפצף בבתי ועל כן הנני מבקש מכל אברך ובחור ,ומכל הנלווים
אלה לו אנכי הרה״ ,שבפנימיות לבם דבוקים הם בהשי״ת,
כנסיות ובבתי מדרשות ,אין צריך לעבוד על הפרנסה ,כי ידים לעשות עבורם ידי אלינו ,שעד יום כ״א כסלו ישתדל להביא לכל הפחות
ומה שעוברים לפעמים על רצונו אינו אלא מחמת טרדות
עשו ,כי מוכרח להיות עבדינו ,ומה עבד קנה רבו ,וכמו שאיתא (ברכות לה ):רבי שלוש מאות דולרים לצורכי הצדקות הנצרכים ,וכל המוסיף
שמעון בן יוחי אומר [אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר הגלות והפרנסה ,כמבואר שם בדבריו הקדושים.
מוסיפין לו.
בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה] אלא ולעניננו אפשר לרמז ,שמידת הדין טוענת זנתה תמר
ובדוקא ישתדל כל אחד לילך ולקבץ מעות לדבר מצווה.
זאת זכרון בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים. כלתך ,היינו שכלל ישראל עדיין לא עשו תשובה כהוגן,
ואף אם הדבר בא בקושי ,אדרבה ,יתחזק ויתאמץ כפי
יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר יכולתו ,וכל אחד ימצא את האופן הראוי לו להתעסק בזה.
יואל משה ברי"א ראטה -סופר סת"ם 845-376-4440 ולפי דרכנו יש לרמז גם ״והמטה״ ,שיטול מקלו בידו וילך -ליהוי ידוע -
אלו יעמדו על הברכה תשרי לטרוח בעסק הצדקה. כי מה שיש בדברי תורתו של רבינו זצ"ל דברי תורה
פרנסי הגליון
לזכות אלפי רבבות בני ישראל ,כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך הרה"ח ר' שלמה
צבי שפיטץ הי"ו
והשי״ת יעזור שנהיה בבחינת מוסיף והולך ,ונזכה על יומי דחנוכה ,הוא משום שכך היתה דרכו בקודש
הרב ר' יואל משה
ראטה שליט"א
עמוד המערכת הרה"ח ר' משה
להתחדשות בתורה ומצות ומעש"ט ונזכה לכל הברכות להכין עצמו ולהתעורר בקדושת הזמנים כמה שבועות
אברהם ראזנער הי"ו
חשון
והישועות המאיר בחודש כסליו ,עדי נזכה לערכתי נר קודם בואם .וכמו כן ביומי דחנוכה ,כבר מזמן שבת
הרה"ח ר' חיים ארי' הרה"ח ר' יוחנן הרה"ח ר' שלום
קויפמאן הי"ו כהנא הי"ו שיפף הי"ו
למשיחי בב"א. מברכין כסליו התעורר ועורר אחרים בקדושת הימים
תשו"ח לבנו הגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א
הרה"ח ר' יקותיאל יהודה הרה"ח ר' שמואל שהמציא לנו מאוצרותיו טעיפ מד"ת זו הבאים לקראתנו.
(לייבי) וואלדמאן הי"ו אברהם פרידמאן הי"ו כסלו
הרה"ח ר' שמואל
הרה"ח ר' אליעזר
זוסיא האזנפעלד הי"ו
הרה"ח ר' שאול
יחזקאל פרידמאן הי"ו
נפתלי פרידמאן הי"ו -ברכת מזל טוב - -ברכת מזל טוב -
טבת לכבוד ידידינו הנכבד לכבוד ידידינו הנכבד
הרה"ח ר' חנוך
זונדל פיש הי"ו
הרה"ח ר' שרגא
צבי פישמאן הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב שליט"א יואל הלוי יוזשעף הרב שליט"א פריעדמאן הרב אהרן שלום
וויינשטאק הי"ו ולכבוד חותנו הגה"צ אהרן צבי שליט"א מנהל רחני מתיבתא קר"י
תומך המערכת ולכבוד אביו הגה"צ דומ"ץ סאטמאר ב"פ שליט"א
הרה"ח ר' משה
יהדא סאנדער הי"ו לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' צבי
הגה"צ אבד"ק
אוסטריק שליט"א
שבט לרגל נישואי בתו/נכדתו למז"ט לרגל נישואי בנו/נכדו למז"ט
הרה"ח ר' מנחם ברמ"י
ראזנער הי"ו
הרה"ח ר' בעריש עב"ג הבה”ח המו' בתוי”ש צבי בן הרב יהודה הלוי רוטמאן שליט"א הבה”ח המו' בתוי”ש הרב אברהם אלטר שליט"א עב"ג בת כ"ק אדמו"ר מסטאניסלאוו שליט"א
הרה"ח ר' יהוסף לעפקאוויטש הי"ו
לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' יואל
שווארטץ הי"ו
שווארטץ הי"ו
הרה"ח ר' יואל אהרן
יה”ר שהזיווג יעלה יפה ,ויזכו לרוות רב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח ,אמן. יה”ר שהזיווג יעלה יפה ,ויזכו לרוות רב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח ,אמן.
הרב ר' מנחם הרה"ח ר' עזרא
ראטה הי"ו
פרידמאן הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
פריעדמאן שליט"א
בר"מ ראטה הי"ו
אדר
הרה"ג ר' יואל בר"מ
הרב ר' אלחנן חיים
בקשה מיוחדת
הרב ר' עמרם שמעון פריעדמאן שליט"א
פריעדמאן שליט"א הורוויץ שליט"א הרה"ח ר' יעקב יוסף הרה"ח ר' שלמה שליח מיוחד
צבי שפיטץ הי"ו
פרידמאן הי"ו הרב ר' יואל
הרב ר' אלימלך
ווייס שליט"א
הרה"ח ר' אביגדור
כהנא הי"ו
הרב ר' מנחם
זעגלבוים שליט"א
יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון,
כ"ץ שליט"א הרב ר' שלמה זלמן ניסן
הרב ר' חיים שמעון הרה"ח ר' צבי
ברא"מ ראטה שליט"א שמי שנמצא אצלו:
אקערמאן שליט"א ברז"מ כהנא הי"ו
הרה"ח ר' שלמה בר"י
לעפקאוויטש הי"ו
משפחת הרה"ח ר' צבי אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון
הרה"ח ר' יהודה
הרב ר' צבי אלימלך
אלימלך פרידמאן ז"ל דברי תורה ,הלכה ותשובה ,מכתבים,
הרב ר' חיים מנחם
ראטה שליט"א
לייביש באכנער הי"ו
הרה"ח ר' צבי
ברח"א שפיטץ הי"ו
ראטה שליט"א
הרב ר' עמרם בר"ש
של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע סיפורים או עובדא מפרקי חייו
הרה"ח ר' משה אהרן הרה"ג ר' שמואל דוד
ראטה שליט"א אייר ותולדותיו וקורות ימיו של
בר"א פרידמאן הי"ו פריעדמאן שליט"א הרה"ח ר' יצחק
ויגמר ספר תהלים
הרב ר' שלמה לייב
פריעדמאן שליט"א
הרה"ח ר' משה
ברי"י פרידמאן הי"ו
טובי' שווארטץ הי"ו
הרה"ח ר' חיים
אהרן ראטה הי"ו
הרה"ח ר' משה
גוטטמאן הי"ו
הרה"ח ר' אייזיק
ברי"י פרידמאן הי"ו
לכל משתתפי הקבועים כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל
הרה"ח ר' יואל יצחק
הרב ר' אהרן שמואל
וואגשאהל שליט"א
הרה"ח ר' שלום מיכל
מענדלאוויש הי"ו
הרה"ח ר' מרדכי
אייזיק ראזנער הי"ו
סיון להוצאת המערכת וכן מי שיש תח"י
הרה"ח ר' יוסף
שפארן הי"ו
הרה"ח ר' צבי ברמ"י
לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב איזה רעקארדינג של דרשות ,שיחות
מנחם כ"ץ הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
ברמ"ע ראטה הי"ו
הרב ר' יואל זוסמאן וויינשטאק הי"ו וכדו',
הרב ר' עמרם
ברב"ד ראטה שליט"א
הרב ר' אלי' לייב
פאנעט שליט"א
ראטה שליט"א
הרב ר' יצחק אייזיק תמוז לזכר עולם יהי' צדיק שיואיל נא בטובו להודיענו
הרב ר' פנחס
ברע"י ראטה שליט"א
ראטה שליט"א הרה"ח ר' משה אבא
לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול ,מרא דכולי תלמודא ,עמוד ההוראה ,רכב ישראל ופרשיו, ויהא חלקו בין מזכי הרבים
דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל האורים והתומים ,איש אלקים קדוש ,בוצינא דנהורא ,עמודא דנורא ,דמיטמרן גליין ליה ,נשיא אלקים בתוכינו
מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה
הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו
אב אפשר לההתקשר אלינו:
די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת ,נעמען מיט דעם א חלק אין תורה
ויראת שמים ,מדות טובות אין עבודת השי”ת.
משפחת הרה"ח 347.939.9125
ר' יקותיאל ראזנער ז"ל אוי לנו כי הושברנו ,בהילקח מאתנו ארון האלקים
און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו,
מערכת605.313.6638 :
א ברכה מרובה במעשי ידיהם ,מיט פרנסה בהרחבה מיט רב אלול פעקס888.384.2695 :
ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק
טוב ,שמחה מיט נחת דקדושה ,ביי אלע זייערע קינדער ,מיט 1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219
רפואות אין ישועות ,אין בריאות השלימות ,ובכל מילי דמיטב
והשפעות טובות. DivreiTorahKarlsburg@gmail.com
כל הזכויות שמורות להמערכת ,ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו || ד || הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו' ,להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת ,וכן
בלי רשות מפורשת מהמערכת מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת.
