gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg

שבוע: תולדות (2026-11-09)

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫גליון תקסז‬ ‫דבר הכתבים‬ ‫דברי תורה ‪ .‬תשובות ‪ .‬בירורי הלכה ‪ .‬מכתבים ‪.‬‬ ‫דבר תורה‬ ‫הסכמות ‪ .‬המלצות‬ ‫דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫שנכתבו ונרשמו בכתי"ק‬ ‫של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫לשער היאך נעשה הכל בזמן מועט‪ .‬ואף מצינו שנתרבה השמן‬ ‫רעווא דרעווין פרשת תולדות תשנ״ט‬ ‫על ידי נביא‪ ,‬במעשה אשת עובדיה (מלכים ב ד‪ ,‬א–ז)‪ .‬ואם כן‪ ,‬מהו‬ ‫ואלה תולדות יצחק בן אברהם‪ ,‬אברהם הוליד את יצחק‪ .‬ויהי‬ ‫‪ .‬קצ ‪.‬‬ ‫החידוש המיוחד בנס פך השמן‪ ,‬שקבעו עליו יום טוב לדורות‪.‬‬ ‫יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן‬ ‫ג‪ .‬קושית המפרשים (פנ"י שבת כא) למה הוצרכו לנס‪ ,‬והלא‬ ‫מכתב עוז ואזהרה נגד הפירצה הנוראה‬ ‫טומאה הותרה בציבור‪ ,‬והיו יכולים להדליק בשמן טמא‪.‬‬ ‫ארם אחות לבן הארמי לו לאשה‪ .‬ויעתר יצחק לה׳ לנכח אשתו כי‬ ‫עקרה היא‪ ,‬ויעתר לו ה׳ ותהר רבקה אשתו‪.‬‬ ‫למכור בשר כשר בבית מטבחים של‬ ‫ד‪ .‬הפרי חדש (סי' תר״ע סעיף א) תירץ קושיית הב"י שיום‬ ‫ב‪ .‬כבר דקדקו המפרשים בכפל הלשון 'אברהם הוליד את‬ ‫עכו"ם שנמכרין שם גם בשר נבלה‬ ‫הראשון נקבע על נס ניצחון המלחמה‪ ,‬ושבעת הימים על נס השמן‪.‬‬ ‫יצחק'‪ ,‬דמאחר שאמר 'יצחק בן אברהם'‪ ,‬הלא ממילא ידענו‬ ‫ועדיין יש להבין‪ ,‬דאם משום ניצחון המלחמה היה ראוי לקבוע בו‬ ‫משתה ושמחה‪ ,‬ומה ענין תיקנו הדלקת הנרות‪.‬‬ ‫שאברהם הוליד את יצחק‪.‬‬ ‫בעזהי"ת‪ ,‬תשמ"ד לפ"ק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬רבקה בת בתואל הארמי וגו'‪ .‬ופרש״י וכי עדיין לא נכתב‬ ‫על ידי נס השמן ידעו שהניצחון בא מצד הקדושה‬ ‫מאד מאד נזדעזתי לשמוע אשר רב אחד‬ ‫שהיא בת בתואל ואחות לבן ומפדן ארם‪ ,‬אלא להגיד שבחה‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬דהנה ידוע מהספרים שבימי החשמונאים היתה‬ ‫שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע‪ ,‬ולא למדה‬ ‫הרהיב בנפשו לתת הכשר לבית מטבחים‬ ‫שם מלחמות גדולות כנגד היונים בכל מיני תחבולות עד שגברו‬ ‫ממעשיהם‪ .‬ועדיין יש להתבונן למה הוצרך הכתוב לחזור ולהזכיר‬ ‫שהבעלים הם עכו"ם ומוכרים שם נבילות‪ ,‬אשר‬ ‫בנ"י על היונים וניצחום‪ .‬והנה בכל ענין ניצחון מלחמה של‬ ‫ייחוסה לרשעים‪ ,‬והלא מצינו שאין אומרים לבעל תשובה זכור‬ ‫בקלות יש מקום להחליף הכשירות בנבלות‪,‬‬ ‫ישראל צריך בירור גדול אם נעשה המלחמה כולה בטוהר הקדושה‬ ‫מעשיך הראשונים‪ ,‬ולבן גרים זכור מעשה אבותיך (בבא מציעא נח‬ ‫למען כבוד שמו ית'‪ ,‬ואם נמשך הנצחון מצד הקדושה או להיפך‬ ‫ע״ב)‪ ,‬ולמה חזרה כאן התורה להזכיר יחוסה‪.‬‬ ‫וכבר מקובל בקרב ישראל כי השחיטה דורש‬ ‫חלי'‪ .‬דבשלמא בקריעת ים סוף‪ ,‬שלא היה שם מעשה מלחמה‬ ‫ד‪ .‬ויעתר לו ה׳‪ ,‬פירש רש״י‪ :‬לו ולא לה‪ ,‬שאין דומה תפלת‬ ‫שמירה בעין פקיחא‪ ,‬וראש ראשון של הדבר‬ ‫מצד ישראל‪ ,‬אלא 'ה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון' (שמות יד‪ ,‬יד)‪,‬‬ ‫צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע‪ .‬וכבר נתקשו בזה‪ ,‬דהלא‬ ‫שיהי' תחת יד ישראל יראים לגמרי‪ ,‬משא"כ‬ ‫היתה ניכר לכל שהישועה בא מאתו יתברך לבדו‪ .‬אבל כשישראל‬ ‫הקב״ה משתמש במאני תבירי (לב נשבר) כדאיתא בזוה״ק (ח"ב פו‬ ‫כשהוא תחת ידי עכו"ם נותנים בזה יד להכשיל‬ ‫יוצאים בעצמם למלחמה ומנצחים‪ ,‬ובפרט כשנלחמים לגרש את‬ ‫ע"א)‪ ,‬ולכאורה צדיק שאביו רשע‪ ,‬ומתגבר על דרכי בית אביו‪ ,‬לבו‬ ‫האומות ולהעמיד שלטון‪ ,‬צריך שמירה יתירה שלא תתערב בזה‬ ‫נשבר בקרבו ביותר‪ .‬ועוד‪ ,‬הלא הקב״ה שומע תפילת כל פה‪ ,‬ומה‬ ‫את ישראל באכילת נבילות רח"ל‪ ,‬וחמרמרו מעי‬ ‫מחשבת עצמאות ושררה‪ ,‬או חלי' מחשבת כחי ועצם ידי עשה‬ ‫ייגרע כוח תפילתו מחמת מעשי אבותיו‪ ,‬אחר שהוא עצמו הולך‬ ‫על הפירצה הנוראה הלזו‪.‬‬ ‫לי את החיל הזה‪ ,‬וצריך בירור שיהיה המלחמה והניצחון מצד‬ ‫בדרך צדקות‪ ,‬ומדוע שמע הקב"ה לו ולא לה‪.‬‬ ‫הקדושה בלבד בלא אחיזה מצד הסט"א חלי'‪ .‬ועל כן גם אחר‬ ‫וכבר גדרו זה גדולי ארץ הקודמים‪ ,‬ואני‬ ‫שנצחו החשמונאים את היונים‪ ,‬היו הבי"ד של חשמונאים והצדיקים‬ ‫ה‪ .‬במדרש תנחומא (סי' ה') פתח על פסוק ״ואלה תולדות יצחק‬ ‫מוסיף שמעיקרא דדינא רובץ איסור חמור‬ ‫שבדור בפחדא שמא חלי' אין הניצחון לגמרי מצד הקדושה‪ ,‬והיו‬ ‫בן אברהם״‪ :‬״זה שאמר הכתוב כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל‬ ‫לשון תקום אתך למשפט תרשיעי״ (ישעיהו נד‪ ,‬יז)‪ .‬וצריך להבין‬ ‫לעשות כן‪ .‬וצריך להתריע ולהזעיק את כל‬ ‫הבי"ד מפשפשים ובודקים שמא נתערב רוח זרה בהצלתם‪.‬‬ ‫שייכות מקרא זה לתולדות יצחק‪.‬‬ ‫העולם על הפירצה הנוראה הלזו שכן לא יעשה‬ ‫וז״ש בגמרא וכשגברה מלכות בית חשמונאי וניצחום 'בדקו'‬ ‫וכו'‪ ,‬היינו שבדקו למצוא שהישועה באה מהשי"ת לבדו שאין בזה‬ ‫ו‪ .‬עוד יש להתבונן במה שלא נשא יצחק אבינו את רבקה עד‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫תערבות שלא ממקום הקדושה‪' ,‬ובדקו ולא מצאו אלא פך אחד‬ ‫היותו בן ארבעים שנה‪ ,‬והלא יש הלכה כמה מותר להמתין‪ ,‬ומדוע‬ ‫והשי"ת יגדור פרצות עמו בית ישראל‬ ‫של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול'‪ ,‬היינו שראו שנעשה‬ ‫המתין כ"כ‪ .‬וכן במה שפרש"י (כה כו) עה"פ בן שישים שנה בלדת‬ ‫הנס בפך שמן טהור שלא נגע בו ערל וטמא ונשאר בטהרה‪ ,‬ומזה‬ ‫אותם‪ ,‬שיצחק המתין עשר שנים וצפה והמתין לה כמו שעשה‬ ‫שלא יצא ח"ו מכשול מתחת ידם‪.‬‬ ‫אביו לשרה‪ ,‬כיון שלא נתעברה ידע שהיא עקרה והתפלל עליה‪.‬‬ ‫היה להם הוכחה שכל המלחמה של מתתיהו ובניו הי' רק למען‬ ‫ולהשומעים יונעם ות"ע בכט"ס‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫כבוד השי"ת שהערו נפשם לכבוד שמים‪ ,‬וכמו שאומרים בעל‬ ‫וצ"ב מדוע לא התפלל קודם‪ ,‬ובפרט שהיה באר"י שהיה זכות‬ ‫הניסים על ידי כהניך הקדושים‪ ,‬היינו שמסרו נפשם ונתכוונו רק‬ ‫הארץ ראוי לה להתקבל תפילתו‪.‬‬ ‫דברי הכואב בכאיבא דנפשא‬ ‫למען קדושת שמו ית'‪ ,‬ולא התכוונו לשום דבר אחר חלי'‪ ,‬ועל כן‬ ‫סוגיא דחנוכה‬ ‫יחזקאל ראטה‬ ‫בא הנס רק מצד הקדושה ולא מצד הס"א חלי'‪.‬‬ ‫עומדים אנו בחודש השלישי חודש כסלו‪ .‬בגמרא מאי חנוכה‬ ‫ובזה יבואר מה דמקשה הגמרא 'מאי חנוכה'‪ ,‬היינו למה קבעו‬ ‫שכשנכנסו יוונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל‪ ,‬וכשגברה‬ ‫ובזה מובן מה שקבעו ענין הדלקת נרות כנגד ניצחון‬ ‫זכרון על נס הנרות‪ ,‬דהלא הרבה ניסים נעשו במקדש וריבוי השמן‬ ‫מלכות בית חשמונאי וניצחום‪ ,‬בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של‬ ‫המלחמה‪ ,‬כי הנרות הם שהעידו על הניצחון שהיה כולו‬ ‫אינו נס מחודש כ"כ שיוקבע עליו יום טוב לדורות‪ ,‬ומתרץ דבדקו‬ ‫שמן וכו' ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים‪ .‬לשנה אחרת‬ ‫מצד הקדושה בלא תערובת זרה‪ .‬כענין שכתוב 'כי אתה‬ ‫ולא מצאו אלא פך אחד של שמן וכו'‪ ,‬היינו שעיקר הנס לא‬ ‫קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה (שבת כא ע״ב)‪.‬‬ ‫תאיר נרי' (תהלים יח‪ ,‬כט)‪ ,‬וכן ״ערכתי נר למשיחי״ (שם קלב‪,‬‬ ‫נקבע על ריבוי השמן‪ ,‬אלא במה שהשמן הטהור בירר ובדק שכל‬ ‫המלחמה היתה על טהרת הקודש בכונה טהורה למען כבוד שמו‬ ‫א‪ .‬צריך להבין הקו' מאי חנוכה‪ ,‬דוכי לא ידע מהו חנוכה‪,‬‬ ‫יז)‪ ,‬שהנר מורה על הארת הישועה הבא מאתו יתברך‪ .‬ולפי"ז‬ ‫ולכאו' התי' עוד יותר קשה מהקושיא‪.‬‬ ‫מובן שעיקר תקנת היו"ט על שם ניצחון המלחמה וכדברי‬ ‫ית'‪ ,‬דבנס השמן הראו להם מהשמים שכל ניצחון המלחמה בא‬ ‫הפרי חדש‪ ,‬אלא שתיקנו הדבר בהדלקת נרות שהנרות מגלים‬ ‫מצד הקדושה בלא התערבות זר חלי'‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קושית הבית יוסף (או״ח סימן תר״ע)‪ ,‬דכיון שהיה בפך כדי‬ ‫שבא הנס מצד הקדושה כנ"ל‪ .‬וכן יתבאר למה אין מזכירים‬ ‫ומשום הכי קבעום בהלל והודאה‪ ,‬ולא במשתה ושמחה‪ .‬דבאותו‬ ‫להדליק יום אחד‪ ,‬נמצא שלא נעשה הנס אלא שבעה ימים‪ ,‬ולמה‬ ‫בעל הניסים נס דנרות רק נצחון המלחמה‪ ,‬דאכן עיקר הנס‬ ‫הזמן היו המתיוונים מצויים ביניהם‪ ,‬ואילו היתה עיקר הקביעה‬ ‫קבעו שמונה ימים‪.‬‬ ‫הוא נצחון המלחמה‪ ,‬ונס הנרות הוא רק לגלות שהיה הנס‬ ‫במשתה ושמחה על נצחון המלחמה‪ ,‬היה מקום אף להם להשתתף‬ ‫ג‪ .‬צ"ב מה נתייחד נס זה לקבוע עליו יום טוב לדורות עולם‪.‬‬ ‫המשך בעמ' ג'‬ ‫מצד הקדושה‪.‬‬ ‫בשמחת הנצחון‪ ,‬בלא שייכות לשורש הנס ולקדושתו‪ ,‬על כן‬ ‫הלא בבית המקדש היו הרבה נסים תמידים‪ ,‬כמו הנר המערבי וכו'‬ ‫קבעו עיקר הזכרון בהלל והודאה להשי״ת‪ ,‬להורות שלא על עצם‬ ‫(שבת כב ע״ב)‪ .‬וכן שנינו (אבות פ"ה מ"ה) עשרה נסים נעשו לאבותינו‬ ‫נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה‬ ‫התגברותם על היונים נקבעו הימים‪ ,‬אלא על הישועה שבאה מצד‬ ‫בבית המקדש וכו'‪ .‬ואיתא דכל עבודת בית המקדש היתה מלווה‬ ‫וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע‬ ‫הקדושה‪ ,‬ועל שזכו להעמיד עבודת השי״ת בטהרתה‪.‬‬ ‫בנסים‪ ,‬ובפרט ריבוי עבודת הקרבנות וקרבנות הפסח‪ ,‬אשר אין‬ ‫|| א ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫דבר התשובה‬ ‫שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫‪.‬אמשתשאלה‪ :‬מלוה מעות לחבירו‪ ,‬ויודע בו שאין מעות מצויות ‬ ‫‪.‬מש תשאלה‪ :‬אם מותר לקנות "סטאקס" בחברה של ישראל‬ ‫אצלו‪ ,‬וחושש שבבוא זמן הפרעון לא יהיה לו מעות לשלם‬ ‫מחללי שבת‪ ,‬וכן בחברה של עכו"ם‪ ,‬אם יש חשש שפעמים‬ ‫החוב‪ ,‬ומתנה עמו תחלה שאחר זמן הפרעון יכול להיות לו‬ ‫יש להקונה זכות בחירות ('וואוטינג רייטס')‪ ,‬ושמא בכה"ג נידון‬ ‫כנושה ואם לא יהיה לו ילוה מאחר‪ ,‬אם תנאי זה מועיל‬ ‫כשותף במלאכתם‪ ,‬והם עושים מלאכה בשבת‪.‬‬ ‫שלא לעבור על לאו דלא תהיה לו כנושה‪ ,‬כיון שהתנה כן‬ ‫תשובה‪ :‬בחברה של ישראל מחללי שבת אין לקנות‪ ,‬כי יש‬ ‫בפירוש‪.‬‬ ‫בזה שאלה של מסייע לידי עוברי עבירהא‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬יכול לומר שילווה מתחלה בוודאי יכול להתנות‬ ‫ובחברה של נכרים מותר לקנות‪ ,‬ואף אם יש לו איזה זכות‬ ‫עמו מתחלה שאם לא יהיה לו מעות ילוה מאחר‪ ,‬שהרי יכול‬ ‫בחירות בהנהגת המפעל‪ ,‬מ"מ זכותו אינו אלא אחוז קטן‬ ‫להתנות עמו כפי שירצהד‪.‬‬ ‫שבקטנים‪ ,‬וזכותו בטל ומבוטל כנגד שאר השותפיםב‪ ,‬אבל אם‬ ‫אבל מ"מ לא מועיל דיכול להיות כנושה בזמן הפרעון כשאין‬ ‫זכותו בהנהגת המפעל יש לו תוקף מכריע יביע בחירתו שלא‬ ‫לו‪ ,‬שלא לעבור על הלאו דאורייתאה‪ ,‬דהוי בזה מתנה על מה‬ ‫יעבדו בשבתג‪.‬‬ ‫שכתוב בתורהו‪ ,‬ועל כן בבוא זמן הפרעון לא תהיה לו כנושה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א‬ ‫‪.‬ו דקיי"ל (סימן צ"ז סעיף כ"ח‪ ,‬סימן רכ"ז סעיף כ"א‪ ,‬ועוד) דמתנה על‬ ‫‪.‬ג דבזה נראה כבר שותפותו ובעלותו‪ ,‬ומבואר שם בעמק‬ ‫‪.‬א כמבואר בשו"ת עמק התשובה (ח"א סימן י"ז) וז"ל‪ :‬אבל‬ ‫מה שכתב בתורה תנאו בטל‪ .‬וכיון דאיכא לאוו ואסור להיות‬ ‫התשובה דבכה"ג דהוי שותף‪ ,‬ודאי אדעתא דכל השותפין‬ ‫חברה של יהודים המומרים לחלל שבתות‪ ,‬ומחללין שבת‬ ‫לו כנושה ולנגשו‪ ,‬על כן לא מהני תנאו לנגשו שלא כדין תורה‪.‬‬ ‫עבדי ומרבים פועלים עבורם‪ ,‬רק דמ"מ אם אינם שומעים בקולם‬ ‫בהעסק של 'אקציעס' [סטאק'ס] בודאי אסור לקנות ה'אקציעס'‬ ‫והנה מבואר בש"ך (סימן של"ט סק"ב) לענין לאוו דלא תלין וז"ל‪:‬‬ ‫בהנהגת העסק לענין שביתת שבת וכה"ג‪ ,‬נראה דהרי אינם‬ ‫מחברה זו‪ ,‬דעובר על לפני עוור‪ ,‬דלא שייך בכה"ג דאם לא יקנה‬ ‫דבספר חסידים (סימן תתרע"א) אם תשכיר סופר לכתוב לך‪ ,‬תתנה‬ ‫כשותפין גמורים רק כנ"ל (אות ב)‪.‬‬ ‫הוא יקנהו מאחר‪ ,‬דשרי לפי דברי הי"א ביו"ד (סימן קנ"א סעיף‬ ‫עמו שלא תהיה בבל תלין פעולת שכיר‪ ,‬שמא כשיתבע לא יהיה‬ ‫‪.‬ד דיכול להתנות עמו דאינו מלוה לו‪ ,‬רק באופן שמתחייב עצמו‬ ‫א)‪ ,‬דזה לא שייך רק לגבי המוכר דאמרינן דמותר למכור למומר‪,‬‬ ‫לך ליתן לו‪ ,‬ואע"פ שתעשה תנאי עמו תתן לו כשיתבע אם תוכל‪,‬‬ ‫בכל מה שמתנה עמו‪ ,‬שישתדל לפרוע ממנו הלוואתו‪.‬‬ ‫דאם לא ימכרנו ימצא במקום אחר‪ ,‬אבל גבי הקונה אין שייך‬ ‫ואין בזה מתנה על מה שכתב בתורה‪ ,‬שהרי אמרו חכמים אדם‬ ‫לומר דאם לא יקנהו הוא יקנהו אחר‪ ,‬דהאחר יכול לקנות אפילו‬ ‫‪.‬ה כמבואר בחו"מ (סימן צ"ז סעיף ב) דאסור לנגוש את הלווה‬ ‫מתנה עם פועל להאכילו לחם צר ומים לחץ אע"פ שחייב‬ ‫אם יקנהו הוא‪ ,‬וא"כ הוא מרבה עבורו‪ ,‬וא"כ מה שמרבה בעל‬ ‫לפרוע כשיודע שאין לו‪ ,‬ואפילו להראות לו אסור‪ ,‬מפני שהוא‬ ‫להאכילו כסעודת שלמה עכ"ל‪ .‬ובאהבת חסד להחפץ חיים (פרק י'‬ ‫העסק עבורו באיסור עובר על לפני עוור וכו' עיין שם‪.‬‬ ‫נכלם בראותו למלוה ואין ידו משגת לפרוע‪ ,‬והוא איסור מן‬ ‫דין י"ב) בנתיב החסד (אות כ"ד) ביאר דלא מהני רק כשמתנה עם‬ ‫ובאופן שאינו מרבה בעבור ישראל זה בעסק ובחילול שבת‪,‬‬ ‫התורה לנגשו ולתבעו לו‪ ,‬כמבואר בגמ' ב"מ (ע"ה‪ ):‬כי אתא רב‬ ‫הפועל שיתרצה להמתין על פרעון שכרו אחר שיעבור זמנו‪ ,‬ועל‬ ‫בזה שייך דברי הפני משה המובא במשל"מ (פרק ד' מהלכות מלוה‬ ‫דימי אמר מנין לנושה בחבירו מנה ויודע שאין לו שאסור לעבור‬ ‫כן אין זה בכלל מתנה ע"מ שכתב בתורה דהוא מתרצה להיות‬ ‫לפניו‪ ,‬תלמוד לומר לא תהיה לו כנושה ע"כ‪ .‬ובאופן שיכול‬ ‫ולוה הלכה ב) דהתם לא מרבה באיסור‪ ,‬רק עושה אותו איסור‪ ,‬אבל‬ ‫שכיר באופן זה‪ ,‬והוא דומיא דאומר במכות (ג ע"ב) ע"מ שלא‬ ‫ללוות מאחר אם יש בזה משום לא תהיה לו כנושה‪ ,‬ראיתי בספר‬ ‫לפי שיטת המל"מ ודעימי' דחולק על הפני משה דגם בכה"ג‬ ‫תשמיטני בשביעית‪ ,‬הכתוב בחו"מ (סימן ס"ז סעיף ט) וכמו דאמרינן‬ ‫המשפט למעשה (פרק ו סימן ב) דמביא שנחלקו בזה‪ ,‬דבשו"ת באר‬ ‫עובר‪[ ,‬עיין בשדי חמד (כללים מערכת ו אות ט) דהעיקר כדעת‬ ‫לענין שוקא דסוראי‪ ,‬אבל אם אמר בסתמא על מנת שלא יהיה‬ ‫משה (ח"ח סימן כ"ז אות ט) כתב דאסור בזה לתבעו‪ ,‬ובשו"ת משיב‬ ‫המשל"מ‪ ,‬ועיין בספר קרן התורה למרן זצ"ל (סימן ק"ס‪ ,‬בדרך ישרה‬ ‫בזה בל תלין‪ ,‬לכאורה דמי למה שאומר ע"מ שלא תשמיטני‬ ‫בהלכה (ח"א סימן מ"ה) כתב דמסתבר דאין בו‪ ,‬והביא שם ששמע‬ ‫אות ג ו)] א"כ אף שמוכרים סטאק'ס גם למומרים ולגוים מ"מ‬ ‫שביעית‪ ,‬דקי"ל שביעית משמטת משום דמשמע לשון זה על מנת‬ ‫כן מהגאון שמעלקא טויבענפעלד זצ"ל עיין שם‪ ,‬וצריך עיון‬ ‫הוא עובר בשקונה ממנו‪ ,‬וא"כ יש בזה ב' חששות א‪ .‬שמרבה‬ ‫שלא יחול דין שביעית‪ ,‬וכן אם אמר ע"מ שאין בו אונאה לכו"ע‬ ‫באופן שאין לו מבוא לשלם ההלואה‪ ,‬ויתגלגל כך בחובותיו‬ ‫בחילול לפי הסטאק'ס‪ ,‬ב‪ .‬אפילו אינם מרבים‪ ,‬מ"מ לא מהני‬ ‫יש בו אונאה עיי"ש‪ ,‬וכן הוא בספר אולם המשפט (שם) דלא‬ ‫מגברא לגברא‪ ,‬עד שלא יהיה לו ממי ללוות‪ ,‬אם אמרינן שיתחיל‬ ‫לשיטת המשל"מ ודעימייהו‪ ,‬ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ה סימן י"ח‬ ‫מהני רק כשמוחל עיקר השכר באותו זמן‪ ,‬דבלאוו הכי הוי מתנה‬ ‫בזה‪ ,‬ולכאורה תלוי לפי הענין‪.‬‬ ‫אות ג) כתב לצדד משום דהוי רק מו"מ דרבנן‪ ,‬וצריך עיון בפרט‬ ‫ע"מ שכתב בתורה‪ ,‬דהיינו דלענין דבר שבממון מהני למחול‬ ‫השכר‪ ,‬אבל הלנת השכר הוי דבר של צערא דגופא ולא מהני בו‬ ‫[וסיפר לנו הג"ר חיים ישעי' שווימער שליט"א רב וראה"כ‬ ‫בזמנינו שהכל נעשה באיסורי דאורייתא ב'עלקטעריק' דיש כמ"פ‬ ‫תנאי‪[ ,‬ואפשר דמשום זה צריך דרש בספרי‪ ,‬ואליו הוא נושא‪.‬‬ ‫רמ"א‪ ,‬שבימי עלומיו אירע לו בבע"ח שהלוה ממנו והשתמט‬ ‫חששות דאורייתא ובכתיבה‪ ,‬עיין שם דמסיים דהוא רק ללימוד‬ ‫פרט לשפסק‪ .‬דבעצם לא הוי דבר שבממון]‪.‬‬ ‫לפרוע לו באמרו אין לי‪ ,‬והיה נבוך מהו הגדר של לא תהיה לו‬ ‫זכות‪ ,‬ועיין שו"ת שבט הלוי (חי"א סימן ס"ב) דמסיק דאין להקל‬ ‫כנושה ומה עליו לעשות‪ ,‬ובעת שמרן זצ"ל היה בעיר וומס"ב‬ ‫בזה‪ ,‬וכהיום יש כבר פיקוח מרבנים ומשגיחים על זה שלא יהיה‬ ‫אבל בלאו דלא תהיה כנושה‪ ,‬לא מהני שום תנאי‪ ,‬דאינו יכול‬ ‫לאיזה צורך‪ ,‬פנה עצמו למרן זצ"ל בשאלתו אם מותר לבקש‬ ‫הבעלים מחללי שבתות‪.‬‬ ‫למחול צער האונאה‪ ,‬וכן יש להוכיח כן מדברי הקצות החושן‬ ‫ממנו לשלם‪ ,‬ושאל לו מרן זצ"ל אם יש לו להלוה 'קאר' [כלי‬ ‫‪.‬ב עיין שם דהאריך בזה מרן זצ"ל‪ ,‬ומסיק להיתר בשל עכו"ם‬ ‫(ריש סימן ס"ז) שהקשה על דברי תשובת הרא"ש דכתב הטעם‬ ‫רכב] והשיב‪ ,‬שיש לו‪ .‬ושוב שאל לו באיזה מקום הוא פרנסתו‬ ‫וז"ל‪ :‬אמנם אחר התבוננת נלענ"ד דענין 'אקציעס' אינו נידון‬ ‫שהניחן על מנהגן דלא לעשות פרוזבל‪ ,‬כיון שפשט המנהג שלא‬ ‫של הלווה בוומסב"ג או במאנהעטן‪ ,‬והשיב פה בוומ"ס‪ ,‬ועל‬ ‫כלל כדין שותפות‪ ,‬ושרי אפילו אי איתרמי דרוב ה'אקציען' הן‬ ‫להשמיט והכל יודעין זה‪ ,‬הוי ליה כאלו התנה המלוה על מנת‬ ‫זה השיב מרן זצ"ל דא"כ אפשר לו לתבוע החוב ע"כ‪ .‬וכנראה‬ ‫של ישראל‪ ,‬דהנה עסק ה'אקציען' נעשה על מנת שיקנו אותו כל‬ ‫שלא תשמט בשביעית‪ .‬ווכתב וז"ל‪ :‬ואכתי קשיא לי דהתינח‬ ‫הכוונה דכיון דאין צריך לו זה ה'קאר' לפרנסתו ולמחיית אנשי‬ ‫בני המדינה מי שירצה‪ ,‬ואין לבעלי קוני ה'אקציעס' להגיד דיעות‬ ‫בשנה השביעית גופה דאינו משמט‪ ,‬אבל מיד כשהגיע תחלת‬ ‫ביתו ובאותו עיר יכול לילך רגלי‪ ,‬א"כ שפיר יכול לתבוע ממנו‬ ‫בניהול העסק שלזה כבר יש אחראים כידוע‪ ,‬ואין נקרא הבעלות‬ ‫השמטה אין בי"ד נזקקין לגבות שום חוב‪ ,‬וגם המלוה בעצמו‬ ‫החוב דשפיר יש לו לשלם ממנו‪ ,‬ואף דבסימן צ"ז (סעיף כ"ד)‬ ‫על שם הבעלים אלא על שם ה'אקציעס' שיכול למכור ולקנות‪,‬‬ ‫אין לו ליגוש מהתחלת שבע אע"ג דאינו משמט אלא בסופה‪,‬‬ ‫בדין מסדרין לבע"ח מבואר דאם היה ספן‪ ,‬אין נותנין לו ספינתו‪,‬‬ ‫ולזה הוא נעשה שישאו ויתנו בזה בני המדינה‪ ,‬נמצא דזה נעשה‬ ‫וכמ"ש הרא"ש פרק השולח (גיטין סימן כ) ע"ש‪ ,‬ובזה לא שייך‬ ‫ולכאורה ה"נ 'קאר' לא גרע מספינה‪ ,‬מ"מ בדבר שצריך לו‬ ‫אדעתא דבני המדינה שהו יקנו אותו‪ ,‬וא"כ שרוב בני המדינה‬ ‫תנאי דזה אינו תנאי שבממון אלא מלתא דאיסורא וצריך עיון ע"כ‬ ‫לפרנסתו ומחייתו נהגו כהיום שלא לתבוע‪ ,‬כמבואר בהגהות חת"ס‬ ‫עכו"ם נמצא דנעשה אדעתם‪ ,‬וכיון שכן אפילו איתרמי שרוב‬ ‫[ועיין בשו"ת חת"ס (חו"מ סימן נ)‪ ,‬ובחידושי סוגיות למרן רבינו‬ ‫(שם) כדי שלא יפול מטה ידו עיי"ש‪ .‬ועכ"פ באופן זה הוא בודאי‬ ‫בעלי ה'אקציעס' הן יהודים זה לא איכפ"ל וכו' ואינו דומה כלל‬ ‫מהר"י ט"ב זי"ע (אות י"ד) בדברי הקצוה"ח]‪ .‬ומבואר דלשיטת‬ ‫יותר מכדי סידור שמסדרין לבע"ח‪ ,‬והוא נכס שאין צריך לו‪ ,‬וגם‬ ‫לנידון הדברי חיים ז"ל דהוא מיירי בשותפין ממש שהן בעלי‬ ‫הרא"ש דלאוו דלא יגוש לא תליא בדין השמטה‪ ,‬רק דהוא איסור‬ ‫אינו יכול להבריחו ומפורסם לכל‪ ,‬א"כ ליתא בכה"ג משום לא‬ ‫בתים עיין שם‪ .‬וכעין זה מבואר בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סימן א‬ ‫בפני עצמו שלא יגוש‪ ,‬הוי איסור זה מלתא דאיסורא‪ ,‬ולא מהני‬ ‫תהיה לו כנושה]‪.‬‬ ‫אות כ"זוח"ה סימן י"ח אות ט) עיין שם‪ ,‬והנה מרן זצ"ל כתב עיקר‬ ‫שום תנאי‪ ,‬והכי נמי בלאוו דלא תהיה לא כנושה הוי מלתא‬ ‫דאיסורא ואינו ענין ממונות‪ ,‬וטעמא דאיסורו הוי משום צערא‬ ‫דגופא‪ ,‬דקיי"ל באבהע"ז (סימן ס"ט סעיף ו) דע"מ דאין עלי שאר‬ ‫‪605.313.6638‬‬ ‫קו‪+‬ל ה‪+‬תשובה‬ ‫ההיתר משום דאין להם דיעות בניהול העסק שלזה יש כבר‬ ‫אחראים‪ ,‬אבל באופן שיש להם דיעות בניהול העסק הדבר חמור‬ ‫כסות ועונה‪ ,‬דלא מהני התנאי בדבר הנוגע לצערא דגופא‪[ ,‬ועיין‬ ‫אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו‬ ‫יותר‪ ,‬כיון שזה נראה כבר איזה בעלות‪ ,‬ושנעשה המלאכה על‬ ‫משל"מ (פרק ו דאישות הלכה י)‪ ,‬ומ"מ משמע דרק בדבר התלוי‬ ‫מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע‬ ‫דעתם‪ ,‬ועל זה השיב‪ :‬דמ"מ ההיתר בזה הוא‪ ,‬דבאמת אין זה‬ ‫הנאת הגוף י"א דמהני מחילה‪ ,‬אבל לא בענין צער הגוף]‪ ,‬וא"כ‬ ‫הוראות‪ :‬להגיע למדור התשובות ‪1 1 3‬‬ ‫שום זכות ואינם מתחשבים בזה למעשה‪ ,‬וא"כ אכתי אינם‬ ‫ואח"כ לצלצל מספר התשובה‪.‬‬ ‫לא מהני תנאי בזה‪ ,‬דהוי כמתנה ע"מ שכתוב בתורה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬תשובה אות תר"ה‪ ,‬תמצא בכפתור ‪ 605‬וכן הלאה‬ ‫כבעלים ושותפים שעושים למען כל השותפים‪.‬‬ ‫|| ב ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫דבר הלכה‬ ‫המשך דבר תורה‬ ‫פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל‬ ‫קיום לדורות אינו אלא ביסוד של טהרה‬ ‫לצאת בבגד שיש בו קרסים רפוין שדעתו לתקנם‬ ‫דיני הוצאה בשבת (ה)‬ ‫עוד יש לבאר בזה‪ ,‬דהנה זה מוסד בספרים דכדי שיהיה לאיזה הארת‬ ‫קדושה קיום נצחי לדורות מוכרח הדבר להיות מיוסד בטהרה בתכלית בלא‬ ‫ ‪.‬וכדבר שהיה חלק מן הבגד וכבר שימש‬ ‫כפתור התפור בבגד לצד פנים ואינו משמש‬ ‫תערובת זרה‪ .‬ועל דרך המבואר בספרים בענין בתי המקדשות‪ ,‬שבית ראשון‬ ‫לצורך הבגד אלא שנקרע ועומד ליפול מרוב‬ ‫ושני נחרבו‪ ,‬כיון שהיה בו איזה תערובות של אוה"ע‪ ,‬וכענין שנאמר ״לא‬ ‫כעת את הבגד‬ ‫רפיון [כגון קרסים וכפתורים]‪ ,‬כל זמן שהוא‬ ‫לכם ולנו לבנות בית לאלקינו״ (עזרא ד‪ ,‬ג)‪ ,‬ואילו המקדש העתיד שנעשה בידי‬ ‫ ‪.‬ד כבגד שתפור בו כפתור מצד פנים‬ ‫עדיין מעורה בחיבור כלשהו אל הבגד‪ ,‬אע”פ‬ ‫הקב״ה לבד‪ ,‬כדאיתא (בבא קמא ס ע״ב‪ ,‬ועי׳ רש״י סוכה מא ע״א)‪ ,‬יהיה לו קיום‬ ‫ואינו משמש כעת את הבגד‪ ,‬רק הונח שם‬ ‫נצח לדורות עולם‪.‬‬ ‫שדעתו לתקנו ולהשלימו‪ ,‬אין בו משום‬ ‫להשתמש בו אם יפול כפתור אחר מן הבגד‪,‬‬ ‫משאוי אלא הרי הוא חלק מן הבגד וטפל‬ ‫והנה החשמונאים ביקשו שיעמוד הארת הנס לדורות עולם‪ ,‬ועל כן אף‬ ‫מותר לצאת בו בשבת משום דנעשה טפל‬ ‫שבאמת היה מותר להם להדליק המנורה בשמן טמא כדין טומאה הותרה‬ ‫אליו‪ ,‬אבל מה שאינו צורך לבוש הבגד עצמו‬ ‫ובטל להבגד]א[‪.‬‬ ‫בציבור‪ ,‬והיו גם קובעים על זה איזה יו"ט בשבח והודאה שזכו להדליק‬ ‫ועומד כעת ברפיון ודעתו לתקנו ולהשלימו‬ ‫המנורה במקדש‪ ,‬עכ"ז לא היה זה יו"ט רק לדורם ולא היה לו קיום נצחי‬ ‫אח”כ‪ ,‬הרי הוא חשוב לעצמו ויש בו משום‬ ‫לצאת בכפתור התלוי בבגד ברפיון ועומד‬ ‫לדורות כיון שנחסר בזה יסוד הטהרה שעל ידו נקבע הארה לדורות‪ .‬וכדי‬ ‫משאוי ואסור לצאת בו בשבת]ג[‪.‬‬ ‫ליפול‬ ‫שיהיה לנס קיום נצחי לדורות עולם‪ ,‬הוצרכו להדליק בפך שמן טהור חתום‬ ‫ ‪.‬הככפתור התלוי בבגד ברפיון ועומדים‬ ‫בחותמו של כה"ג שאין בו שום מגע טומאה‪ ,‬ומשו"כ בדקו ומצאו פך‬ ‫כפתור שנפל לתוך חלל הבגד‬ ‫ליפול אך עדיין מחוברין אל הבגד‪ ,‬אם‬ ‫אחד וכו' כדי שעל ידו יהיה לנס קיום לדורות‪ .‬וזהו שפירש רש״י על מאי‬ ‫‪.‬זככפתור שנפל לתוך חלל הבגד בין‬ ‫חנוכה ״על איזה נס קבעוה״‪ .‬דשאלו באיזה כח נקבע היו"ט לדורות‪ ,‬ותירצו‬ ‫אינו כפתור מיוחד במינו והוא מצוי‪ ,‬כגון‬ ‫החלק החיצון לה’פיטער’‪ ,‬אסור לצאת בו עד‬ ‫דכשנכנסו להיכל וכו' בדקו וכו' שבכח בירור הטהרה בפך שמן הטהור על‬ ‫כפתורים של ה’בעקיטשע’ שהוא כפתור‬ ‫שיטלנו משם‪ ,‬כי באופן זה אינו בטל להבגד‪,‬‬ ‫ידו נעשה היסוד ראוי להתקיים לדורות עולם‪.‬‬ ‫שחור ופשוט‪ ,‬וכ”ש מיני כפתורים שבכתונות‬ ‫אבל אם מתחילה נפל לתוכו בשעת התפירה‬ ‫האבות הקדושים העמידו יסוד נצחיות ישראל‬ ‫[‘העמעד’]‪ ,‬מותר לצאת בו בשבת‪ ,‬אך הוא‬ ‫ונתפר שם בהבגד באופן שא”א להוציאו‬ ‫כפתור מיוחד במינו ואינו מצוי כ”כ כגון‬ ‫ומעתה נשוב לעניננו‪ .‬דהנה האבות הקדושים היו שורש כל נשמות ישראל‬ ‫משם כ”א ע”י קריעת חלק הפנים של הבגד‪,‬‬ ‫עד סוף הדורות וכדאמרו אבות מכלל דאיכא תולדות‪ ,‬וכל עבודתם היתה‬ ‫כפתורים מצוירים של ה’טיש‪-‬בעקיטשע’‪ ,‬אין‬ ‫מותר לצאת בו והרי הוא בטל להבגד]ד[‪.‬‬ ‫לברר הקדושה ולהעמיד יסוד קדוש וטהור שיהיה לו קיום לעולם‪.‬‬ ‫לצאת בהם בשבת כשהם תלוים בבגד ברפיון‬ ‫ואינם מהודקים]ב[‪.‬‬ ‫והוצרכו האבות לעבודה זו‪ ,‬כיון שתרח אבי אברהם וכל הדורות שלפניו‬ ‫ג‪ .‬הנה בעיקר דברי החיי אדם (כלל כו‪ ,‬הובא במ”ב סי׳ שא ס״ק קנ)‬ ‫היו להיפך הקדושה‪ ,‬וכדתנן עשרה דורות מנח ועד אברהם וכו׳‪ ,‬שכל‬ ‫שכתב בקרסים וכדומה שדעתו להשלים‪ ,‬חשובין הן והוי‬ ‫הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם וקיבל עליו שכר כולם (אבות‬ ‫משוי‪ ,‬דמדמה להו לציצית שנפלו שמבואר בשו”ע (שם סעיף‬ ‫פ״ה מ״ב)‪ .‬וכן רבקה היתה בת בתואל ואחות לבן‪ ,‬ומקומה אנשי רשע‪ .‬וכיון‬ ‫לח) דבדעתו להשלים יש להן חשיבות‪ ,‬לענ”ד לא דמיין כלל‬ ‫א‪ .‬דכל זמן שהוא תפור וצמוד עדיין אל הבגד הרי הוא‬ ‫שהאבות והאמהות הם יסוד קדושת ישראל לדורות עולם‪ ,‬ע"כ הוצרכו לברר‬ ‫דמן הסברא הוא להיפך‪ ,‬דכל הנידונים של השו”ע מיירי‬ ‫טפל ובטל אליו‪ ,‬וכן כבר כתבו הפוסקים גם לענין חציצה‬ ‫ולקדש עצמם בתכלית שלא יהיה לכוחות הטומאה שום אחיזה ביסודם‪ ,‬וכן‬ ‫בדברים שאינן שייכין לגוף המלבוש כלל‪ ,‬כגון רצועות של‬ ‫בטבילה‪ ,‬דדבר שהוא עשוי להניחו שם כעת מחמת סיבות‬ ‫שעי"ז יהיה כח לבניהם אחריהם לעמוד איתן כנגד כל המבקשים לפגוע‬ ‫אבנטים שעשוין בעיקר לצורך קשירת מנעלים‪ ,‬וכן רצועות‬ ‫כאב וכדו’ וא”א להסירו אלא ע”י קריעה‪ ,‬לא הוי חציצה‬ ‫באמונתם‪ ,‬כי בכל דור ודור מבקשים הגויים לקעקע חומת הדת בכל מיני‬ ‫כילה שעשוין עבור פריסת אהל‪ ,‬וכן ציצית אינן צורך‬ ‫וכנודע דברי שו”ת כתב סופר (יו”ד סימן ריד) בזה ועוד‬ ‫תחבולות‪ ,‬פעמים על ידי גזירות וכפייה ופעמים על ידי פיתוי וטענות‪ ,‬וכמו‬ ‫לגוף לבוש הבגד‪ ,‬ולפיכך כל שדעתו להשלים עדיין חשובין‬ ‫אחרונים‪ ,‬ואף שיש מחמירין לגבי חציצה‪ ,‬מ”מ לגבי טלטול‬ ‫שביאר הרמב״ם באיגרת תימן בענין ״כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון‬ ‫הן לעצמן ואינן בטלין‪ ,‬אבל דברים שעשוין לצורך לבוש‬ ‫בשבת דקיל הרבה מחציצה‪ ,‬דהרבה דברים דנחשבין לחציצה‬ ‫תקום אתך למשפט תרשיעי״‪ .‬שכנגד כל התחבולות מוכרח שורש קדושת‬ ‫הבגד כגון קרסים וכפתורים או שנאלי”ן של החגורה שהן‬ ‫מ”מ לגבי שבת מותר לצאת בו‪ ,‬כגון רטיה המבואר בשו”ע‬ ‫עשויין לצורך הבגד‪ ,‬לענ״ד כל שהן מחוברין‪ ,‬עדיין שייכין‬ ‫(או”ח סימן שא סעיף כב) שיש אופן שמותר לצאת בו בשבת‬ ‫ישראל להיות איתן בטהרתו‪.‬‬ ‫להבגד ונגררין אחר הבגד‪ ,‬ואדרבה אם דעתו לתקן עדיין‬ ‫[וע”ע לעיל אות ט’]‪ ,‬אף דלגבי חציצה הוי חציצה לפי‬ ‫וזהו שיצחק אבינו פעל והמתין כ"כ על זיווגו‪ ,‬כי הכיר ברבקה הצדקת‬ ‫חלק מהבגד יחשב‪ ,‬וכמו מי שנקרע לו חלק מהבגד ודעתו‬ ‫דברי השו”ע (יו”ד סימן קצח סעיף י’) ברטיה שאפשר להסירו‬ ‫שהיא ביררה אמונתה ודביקותה בתכלית הטהרה‪ ,‬והיא לבדה ראויה להיות‬ ‫לתפרו‪ ,‬בוודאי לא נאמר דבמה שנקרע ועומד ליתפר יחשב‬ ‫ולהחזירו‪ ,‬ועוד כמה דברים‪ ,‬וא”כ כפתור תפור ג”כ בטל לגבי‬ ‫יסוד בית ישראל לדורות עולם‪ ,‬וזהו גם ענין עיכוב לידת תולדותיו של‬ ‫משאוי‪ ,‬אדרבה אמרינן דכל שדעתו לתקנו עדיין נגררין אחר‬ ‫הבגד כל זמן שהוא מחובר‪ .‬ובפרט שאפשר לומר דהוי נוי‬ ‫יצחק‪ ,‬שאם היה הלידה לפי דרך הטבע היו השטן וליצני הדור יכולים‬ ‫הבגד‪ ,‬ומה גם כששימש כבר להבגד אלא שנקרעו אחר כך‬ ‫להבגד‪ ,‬אף שהוא מבפנים‪ ,‬משום שכן הוא שלימות הבגד‬ ‫להטיל איזה מום בתולדות יצחק‪ ,‬וע"י שנתברר כי עקרה היא בזה ראו‬ ‫וז״ב לענ״ד‪ .‬ומה שכתבו דכל שהן רק מעורין בתכיפה אחת‬ ‫והבן (עמק התשובה ח”ו סימן פד)‪.‬‬ ‫כולם שהתולדות באו רק מהשי"ת לבדו בלא שום אחיזה לסט"א‪ .‬וע"כ בכל‬ ‫אינו חיבור‪ ,‬נראה ברור דזהו דווקא לכתחילה כשבא לתפרו‪,‬‬ ‫ב‪ .‬דאף אם היינו נוקטים דכפתורים הוי בכלל דברים חשובים‪,‬‬ ‫זמן זה הרבה יצחק להתפלל שיהיה הישועה רק מהשי"ת‪ ,‬ויהיו דורי דורות‬ ‫אבל אם כבר שימש להבגד אלא שנקרעו‪ ,‬אז כל זמן שהן‬ ‫היה נראה בפשוט דבזמנינו כפתורים של ה’בעקיטשע’‬ ‫שעתידים לצאת ממנו בקדושה ובטהרה בלא שום אחיזה לדורות שלפניהם‬ ‫מעורין קצת עדיין שם חיבור עליהן (עמק התשובה ח”ו סימן צב)‪.‬‬ ‫השחורים‪ ,‬שהכפתורים מצוין אינן נקראין חשובין‪ ,‬דאף שאם‬ ‫ולכוחות הסט"א‪.‬‬ ‫ד‪ .‬דזה פשוט דאפילו דברים שאינן חשובין שבטלין אגב הבגד‪,‬‬ ‫ישנו תופרים אותו בחזרה אל הבגד‪ ,‬מ”מ אין לו חשיבות‬ ‫וכן נמי אברהם אבינו זיכך ובירר יסודו שיהיה זך וטהור בלי שום אחיזה‬ ‫זהו רק כשהן מחוברין להבגד וכמשמעות הפוסקים‪ ,‬אבל‬ ‫לעצמותן‪ ,‬מכיון שאין מטריחין לחפש אחריו כשהן נאבדין‪,‬‬ ‫לסט"א וכמו שמביא רביה"ק (?) בשם ספר קהלת יעקב(?)‪ ,‬שאברהם אבינו‬ ‫כשנפסקו לגמרי והן בכיס‪ ,‬בוודאי אסור לצאת בהן‪ .‬ועפ”י‬ ‫שוב אין לו חשיבות עצמית‪ ,‬ומה שתופרין אותו בחזרה‬ ‫על ידי עבודתו וניסיונותיו ומסירות נפשו נעשה ברייה חדשה כקטן שנולד‪,‬‬ ‫זה פסקנו לאחד שנפל לו כפתור בין בגד החיצון וה’פיטער’‪,‬‬ ‫היינו משום צורך הבגד מכיון שישנו לפניו‪ ,‬בודאי לא יזרוק‬ ‫ולכן אין ישראל מתייחסים בשם בני נח ואין להם עוד שייכות לדורות הללו‪,‬‬ ‫כמו ששכיח שלפעמים נופל איזה דבר ביניהן כשהוא קרוע‪,‬‬ ‫אותו ליקח אחר הנמצא בקופסא של הכפתורים‪ ,‬ומה גם‬ ‫אלא מתייחסים רק אחר אברהם אבינו‪.‬‬ ‫דאסור לצאת בו עד שיטלנו‪ .‬ומ”מ אם נפל בתוכו בשעת‬ ‫הכפתורים של הכתונת‪ ,‬בודאי אין להם חשיבות שלפעמים‬ ‫התפירה ונתפר שם בבגד וא”א להוציאו‪ ,‬בזה פסקנו להקל‬ ‫אינן עולין אפילו שוה פרוטה‪ ,‬באופן שכפתורים כאלו אין‬ ‫ובזה יתבאר הפסוקים 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם‪ ,‬אברהם הוליד את‬ ‫מכיון שא”א להוציאו רק ע׳׳י שיקרע התפר‪ ,‬בוודאי בכה״ג‬ ‫צריך לחוש מלצאת בהן אם עדיין הם מעורין בבגד‪ ,‬זולת‬ ‫יצחק'‪ .‬שלא תאמר שייחוס זה נמשך מלמעלה אל אבותיו של אברהם תרח‬ ‫בטלי לגמרי וא״א לעכב מלצאת‪ ,‬בפרט במקום שהי׳ נוגע‬ ‫כפתורים של ‘טיש‪-‬בעקיטשע’ שהן מיוחדין במינן ואינן‬ ‫וכו'‪ ,‬אלא ״אברהם הוליד את יצחק״ כאן היתה ראשיתו של היסוד‪ ,‬וכאן‬ ‫לכבוד הבריות שהיה בגד של שבת לפי מדתו‪ ,‬שלא הי׳ מצוי‬ ‫מצוין‪ ,‬י”ל שהן חשובין אצלו‪ ,‬ובהן היה מקום לומר שלא‬ ‫תחילת בנין קדושת ישראל בבחינת ברייה חדשה‪ .‬והזכיר הכתוב 'בת בתואל‬ ‫לו בגד אחר ללבוש שיהיה מתאים לפי מדתו (עמק התשובה‬ ‫לצאת בהן החוצה כשהן אינן מהודקות (עמק התשובה ח”ו סימן‬ ‫הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי'‪ ,‬ואחריו ״כי עקרה היא״‪ ,‬שזו נתינת טעם‬ ‫ח”ו סימן צג)‪.‬‬ ‫צ’)‪.‬‬ ‫שע"כ הוצרך להתפלל כי היתה בת בתואל אחות לבן‪ ,‬ומשו"כ היתה עקרה‬ ‫כדי שיבוא הלידה רק עבור תפילתו של יצחק בלא שום שייכות לבתואל‬ ‫הקונטרס החדש‬ ‫ולבן‪ .‬ועל כן ויעתר ה' לו‪ ,‬ולא לה‪ ,‬ופרש"י שיצחק היה צדיק בן צדיק‪,‬‬ ‫כתבי יחזקאל‬ ‫ועל דרך זו יתבאר ויעתר לו ה׳‪ ,‬שצירף הקב״ה את הישועה אל תפילתו‬ ‫של יצחק‪ ,‬צדיק בן צדיק‪ ,‬היינו שיזכו להעמיד דורות בתכלית הקדושה‬ ‫חידושי תורה על התורה והמועדים‪ ,‬ביאורים וענינים על הש״ס‪ ,‬שאלות‬ ‫ותשובות‪ ,‬פסקי ובירורי הלכה‪ ,‬הדרכות ואגרות קודש הכתובים באצבע‬ ‫בהמשכת קדושתו של אברהם אבינו ויצחק‪ .‬ואין הענין למעט בצדקותה של‬ ‫ורשומים בכתב יד קדשו של מרן רבינו זי"ע‬ ‫רבקה או בכוח תפילתה‪ ,‬אלא לבאר אופן העמדת יסוד הדורות‪ ,‬שיתברר כי‬ ‫הוא נמשך משורש הקדושה צדיק בן צדיק‪ .‬וזהו שפתח המדרש ״כל כלי יוצר‬ ‫יתחלק אי"ה להאורחים החשובים הבאים להשתתף אצל החתונה בבית‬ ‫עליך לא יצלח״‪ .‬כי האבות הקדושים העמידו היסוד בטהרה ובקדושה‪ ,‬וע"כ‬ ‫הגה"צ אבד"ק עמק התשובה שליט"א‬ ‫אין שום כלי ושום לשון יכולים לעקור את קדושת ישראל לדורות עולם‪.‬‬ ‫ביום ד' ויצא ‪ -‬באולם עטרת גנענדיל‬ ‫המשך בעמ' ד'‬ ‫‪-‬‬ ‫|| ג ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫המשך דבר תורה‬ ‫דבר החסידות‬ ‫וכנסת ישראל משיבה ״הכר נא למי החתמת והפתילים‬ ‫חודש שבת ומילה בבחינת מוסיף והולך‬ ‫ואלה תולדת יצחק בן אברהם‪ ,‬אברהם הוליד את יצחק (כה‪ ,‬יט)‪ .‬דהא יצחק מורה‬ ‫והמטה האלה״ (שם‪ ,‬כה)‪ :‬״החותמת״ היא חותם ברית‬ ‫על דינין‪ ,‬ולא היה יכול לפעול על עקרה שתלד ע"י מדת הדין‪ ,‬וע"כ צר קלסתר‬ ‫ואפשר לרמז בזה גם ענין גזירת היוונים לבטל חודש‬ ‫קודש; ״הפתילים״ רומזים לנרות שבת; ו״המטה״ רומז‬ ‫פניו דומה לאברהם שהוא בחינת חסד ורחמים‪ ,‬וזהו אברהם הוליד את יצחק ר"ל‬ ‫שבת ומילה‪ ,‬ויש להבין למה נתייחדו שלוש מצוות אלו‪.‬‬ ‫לענין קידוש החודש‪ ,‬על דרך מה ששנינו ששלח רבן‬ ‫שמדתו של אברהם גרם שיצחק יוכל להוליד ע"י רבקה אשתו שהיתה עקרה‪,‬‬ ‫גמליאל לרבי יהושע שיבוא אצלו במקלו ובמעותיו ביום‬ ‫דהנה עשו אמר ״הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי‬ ‫[לנוכח אשתו שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק] שע"י יכולים להפך כל הדין‬ ‫הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ראש השנה פ״ב מ״ט)‪ .‬שאלו‬ ‫בכרה״ (בראשית כה‪ ,‬לב)‪ .‬דלפי מחשבתו‪ ,‬שכל מגמת האדם‬ ‫חזון יחזקאל‬ ‫לרחמים ע"י המתקת הדינים‪.‬‬ ‫היא תאוות העולם הזה‪ ,‬הרי בכל יום הוא פוחת והולך‪,‬‬ ‫הם הסימנים שישראל מראים לפני אביהם שבשמים‪ ,‬שעדיין‬ ‫ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו (כה‪,‬‬ ‫חותמו עליהם‪ ,‬ושייכים הם אליו יתברך בחודש שבת ומילה‪,‬‬ ‫וכל מה שעובר עליו מקרבו אל המיתה‪ .‬ולכך אמר ״ולמה‬ ‫כא)‪ .‬ויעתר יצחק לה'‪ ,‬שלא יהיה לו יתברך צער‪ ,‬שיצחק התפלל שלא לצורך‬ ‫ולא ניתקו את עצמם משורש הקדושה‪.‬‬ ‫זה לי בכרה״‪ ,‬שאף אם יש בה כבוד לשעה‪ ,‬סוף סוף‬ ‫עצמו רק לצורך תיקון השכינה שלא יהיה לה צער ועל דרך שאמרו חז"ל (ב"ק‬ ‫הכל הולך ונחסר‪ .‬אבל דרך הקדושה היא להיפך‪ ,‬דתכלית‬ ‫צב‪ ).‬המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה‪ ,‬מכל שכן מי שמתפלל בשבילו יתברך‬ ‫״ויאמר יהודה צדקה ממני״ (בראשית לח‪ ,‬כו)‪ ,‬שהקב״ה‬ ‫הבכורה היא עבודת השי״ת‪ ,‬ובזה האדם מוסיף והולך‪,‬‬ ‫כנ"ל שהתפלל יצחק לצורכו יתברך‪ ,‬ולכן נענה יצחק בצורכו ותהר גו'‪ .‬זרע קודש‬ ‫מלמד זכות על ישראל‪ ,‬״כי על כן לא נתתיה לשלה בני״‪,‬‬ ‫שבכל יום יכול להוסיף קדושה ועבודה‪ ,‬וכל יום שעובר‬ ‫וכמבואר בבת עין‪ ,‬ש״שלה״ רומז למשיח צדקנו‪ ,‬על דרך‬ ‫ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים (כה‪ ,‬כז)‪.‬‬ ‫עליו הוא קנין נוסף בנפשו‪.‬‬ ‫״עד כי יבא שילה״ (שם מט‪ ,‬י)‪ .‬שאריכות הגלות והעדר‬ ‫הפירושש הוא‪ ,‬מפני מה יודע היצר הרע לצוד את האדם‪ ,‬מפני שהוא איש‬ ‫וזהו הרמז בחודש שבת ומילה‪ :‬בחודש יש התחדשות‬ ‫שדה‪ ,‬איש הפקר‪ ,‬שאינו מסובב בשום חומה לא אמונה ולא בטחון ולא אמונת‬ ‫הרועה הנאמן הם הגורמים לכל אלו המניעות והטרדות‪,‬‬ ‫ובפנימיות לבם רצונם לעשות רצונו יתברך‪.‬‬ ‫בכל חודש‪ ,‬בשבת התחדשות בכל שבוע‪ ,‬ובמילה חותם‬ ‫הצדיקים‪ ,‬ויעקב איש תם‪ ,‬מפני הוא תם שאין היצר הרע שולט בו‪ ,‬מפני יושב‬ ‫קדושה הקבוע בגופו של אדם בכל יום‪ .‬ושלושתם מורים‬ ‫אהלים‪ ,‬שהוא מסובב בכמה חומות בטחון ואמונת ה' ואמונת הצדיקים וכיוצא‪,‬‬ ‫ומכל מקום‪ ,‬בהגיע חודש השלישי‪ ,‬צריכים להתחזק‬ ‫שאין האדם בבחינת פוחת והולך‪ ,‬אלא מתחדש ומוסיף‬ ‫שארית ישראל‬ ‫וד"ל‪.‬‬ ‫לקיים מה שקיבלנו בימים הנוראים‪ ,‬ולהוסיף בתורה‬ ‫בקדושתו‪ .‬ואת זאת ביקשו היוונים לבטל‪ ,‬להעמיד את‬ ‫ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה (כה‪ ,‬לב)‪ .‬הנה אמרו חז"ל‬ ‫ובמצוות ובמעשים טובים‪ ,‬שנזכה לגמר החתימה לטובה‬ ‫החיים על עניני הגוף בלבד‪ ,‬בבחינת ״הנה אנכי הולך‬ ‫(ברכות סג‪ ):‬אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה‪ ,‬ולכן השיב לו‬ ‫ולברכה‪ ,‬לחיים ולפרנסה ולישועה כמו שביקשנו בימים‬ ‫למות״‪.‬‬ ‫עשו הנה אנכי הולך למות‪ ,‬דהיינו אם אני ארצה בטובת עולם הבא‪ ,‬צריך אני‬ ‫נוראים‪.‬‬ ‫אך פרי תבואה‬ ‫להמית את עצמי‪ ,‬ולמה זה לי‪.‬‬ ‫ובסה״ק בת עין (פ' וישב) פירש הכתוב ״ויהי כמשלש‬ ‫התחזקות בצדקה לקראת כ״א כסלו‬ ‫חדשים״ (בראשית לח‪ ,‬כד)‪ ,‬על שלושת החודשים מראש השנה‬ ‫ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד (כו‪ ,‬יג)‪ .‬נ"ל על פי מה שאמרו רז"ל‬ ‫ובהיותנו בחודש כסלו‪ ,‬אשר בו יום טוב שלנו‪ ,‬יום כ״א‬ ‫עד חנוכה‪ ,‬תשרי חשוון וכסלו‪ ,‬שבימי חנוכה יש בחינה‬ ‫(ב"ר פ"ט ז') עה"פ (א‪ ,‬לא) והנה טוב זה יצר טוב‪ ,‬מאוד זה יצר הרע‪ ,‬וידוע דזה‬ ‫הוא הצדיק הגמור המהפך מר למתוק יצר הרע ליצר טוב‪ ,‬בסוד הסכמת מדת‬ ‫כסלו‪ ,‬יש לנו להתחזק ביסודות הקדושה והטהרה שהעמיד‬ ‫של גמר החתימה‪ ,‬ועדיין ניתן לתקן בתשובה ובמעשים‬ ‫הדין למדת הרחמים‪ ,‬וזהו עד כי גדל מאד‪ ,‬שנתגדל אצלו המאד הוא היצר הרע‪,‬‬ ‫רביה״ק זי״ע‪ ,‬ובתוכם גודל עבודתו להשריש מידת גמילות‬ ‫טובים‪ .‬״ויגד ליהודה״ רמז להקב״ה‪ ,‬שבאה לפניו טענת‬ ‫אגרא דכלה‬ ‫ונתהפך מר למתוק‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫חסדים וההתעסקות בצדקה‪.‬‬ ‫המקטרג על מה שקיבלו ישראל בימים הקדושים ולא קיימו‬ ‫בשלמות‪ .‬וכנגד זה באה תשובת כנסת ישראל‪ :‬״לאיש אשר‬ ‫הקול קול יעקב והידים ידי עשו (כז‪ ,‬כב)‪ .‬יש לפרש כשהקול יעקב מצפצף בבתי‬ ‫ועל כן הנני מבקש מכל אברך ובחור‪ ,‬ומכל הנלווים‬ ‫אלה לו אנכי הרה״‪ ,‬שבפנימיות לבם דבוקים הם בהשי״ת‪,‬‬ ‫כנסיות ובבתי מדרשות‪ ,‬אין צריך לעבוד על הפרנסה‪ ,‬כי ידים לעשות עבורם ידי‬ ‫אלינו‪ ,‬שעד יום כ״א כסלו ישתדל להביא לכל הפחות‬ ‫ומה שעוברים לפעמים על רצונו אינו אלא מחמת טרדות‬ ‫עשו‪ ,‬כי מוכרח להיות עבדינו‪ ,‬ומה עבד קנה רבו‪ ,‬וכמו שאיתא (ברכות לה‪ ):‬רבי‬ ‫שלוש מאות דולרים לצורכי הצדקות הנצרכים‪ ,‬וכל המוסיף‬ ‫שמעון בן יוחי אומר [אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר‬ ‫הגלות והפרנסה‪ ,‬כמבואר שם בדבריו הקדושים‪.‬‬ ‫מוסיפין לו‪.‬‬ ‫בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה] אלא‬ ‫ולעניננו אפשר לרמז‪ ,‬שמידת הדין טוענת זנתה תמר‬ ‫ובדוקא ישתדל כל אחד לילך ולקבץ מעות לדבר מצווה‪.‬‬ ‫זאת זכרון‬ ‫בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים‪.‬‬ ‫כלתך‪ ,‬היינו שכלל ישראל עדיין לא עשו תשובה כהוגן‪,‬‬ ‫ואף אם הדבר בא בקושי‪ ,‬אדרבה‪ ,‬יתחזק ויתאמץ כפי‬ ‫יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר‬ ‫יכולתו‪ ,‬וכל אחד ימצא את האופן הראוי לו להתעסק בזה‪.‬‬ ‫יואל משה ברי"א ראטה ‪ -‬סופר סת"ם ‪845-376-4440‬‬ ‫ולפי דרכנו יש לרמז גם ״והמטה״‪ ,‬שיטול מקלו בידו וילך‬ ‫‪ -‬ליהוי ידוע ‪-‬‬ ‫אלו יעמדו על הברכה‬ ‫תשרי‬ ‫לטרוח בעסק הצדקה‪.‬‬ ‫כי מה שיש בדברי תורתו של רבינו זצ"ל דברי תורה‬ ‫פרנסי הגליון‬ ‫לזכות אלפי רבבות בני ישראל‪ ,‬כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫והשי״ת יעזור שנהיה בבחינת מוסיף והולך‪ ,‬ונזכה‬ ‫על יומי דחנוכה‪ ,‬הוא משום שכך היתה דרכו בקודש‬ ‫הרב ר' יואל משה‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫עמוד המערכת‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫להתחדשות בתורה ומצות ומעש"ט ונזכה לכל הברכות‬ ‫להכין עצמו ולהתעורר בקדושת הזמנים כמה שבועות‬ ‫אברהם ראזנער הי"ו‬ ‫חשון‬ ‫והישועות המאיר בחודש כסליו‪ ,‬עדי נזכה לערכתי נר‬ ‫קודם בואם‪ .‬וכמו כן ביומי דחנוכה‪ ,‬כבר מזמן שבת‬ ‫הרה"ח ר' חיים ארי'‬ ‫הרה"ח ר' יוחנן‬ ‫הרה"ח ר' שלום‬ ‫קויפמאן הי"ו‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫שיפף הי"ו‬ ‫למשיחי בב"א‪.‬‬ ‫מברכין כסליו התעורר ועורר אחרים בקדושת הימים‬ ‫תשו"ח לבנו הגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יקותיאל יהודה‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫שהמציא לנו מאוצרותיו טעיפ מד"ת זו‬ ‫הבאים לקראתנו‪.‬‬ ‫(לייבי) וואלדמאן הי"ו‬ ‫אברהם פרידמאן הי"ו‬ ‫כסלו‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫הרה"ח ר' אליעזר‬ ‫זוסיא האזנפעלד הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' שאול‬ ‫יחזקאל פרידמאן הי"ו‬ ‫נפתלי פרידמאן הי"ו‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫טבת‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד‬ ‫הרה"ח ר' חנוך‬ ‫זונדל פיש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' שרגא‬ ‫צבי פישמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫שליט"א‬ ‫יואל הלוי יוזשעף‬ ‫הרב‬ ‫שליט"א‬ ‫פריעדמאן‬ ‫הרב אהרן שלום‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫ולכבוד חותנו הגה"צ אהרן צבי שליט"א‬ ‫מנהל רחני מתיבתא קר"י‬ ‫תומך המערכת‬ ‫ולכבוד אביו הגה"צ דומ"ץ סאטמאר ב"פ שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫יהדא סאנדער הי"ו‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫הגה"צ אבד"ק‬ ‫אוסטריק שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫שבט‬ ‫לרגל נישואי בתו‪/‬נכדתו למז"ט‬ ‫לרגל נישואי בנו‪/‬נכדו למז"ט‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' מנחם ברמ"י‬ ‫ראזנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' בעריש‬ ‫עב"ג הבה”ח המו' בתוי”ש צבי בן הרב יהודה הלוי רוטמאן שליט"א‬ ‫הבה”ח המו' בתוי”ש הרב אברהם אלטר שליט"א עב"ג בת כ"ק אדמו"ר מסטאניסלאוו שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יהוסף‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יואל‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יואל אהרן‬ ‫יה”ר שהזיווג יעלה יפה‪ ,‬ויזכו לרוות רב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫יה”ר שהזיווג יעלה יפה‪ ,‬ויזכו לרוות רב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫הרה"ח ר' עזרא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראטה הי"ו‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫בר"מ ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫אדר‬ ‫הרה"ג ר' יואל בר"מ‬ ‫הרב ר' אלחנן חיים‬ ‫בקשה מיוחדת‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם שמעון‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הורוויץ שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יעקב יוסף‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫שליח מיוחד‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרב ר' יואל‬ ‫הרב ר' אלימלך‬ ‫ווייס שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אביגדור‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫זעגלבוים שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש‬ ‫אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון‪,‬‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫כ"ץ שליט"א‬ ‫הרב ר' שלמה זלמן‬ ‫ניסן‬ ‫הרב ר' חיים שמעון‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברא"מ ראטה שליט"א‬ ‫שמי שנמצא אצלו‪:‬‬ ‫אקערמאן שליט"א‬ ‫ברז"מ כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה בר"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫משפחת הרה"ח ר' צבי‬ ‫אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יהודה‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' צבי אלימלך‬ ‫אלימלך פרידמאן ז"ל‬ ‫דברי תורה‪ ,‬הלכה ותשובה‪ ,‬מכתבים‪,‬‬ ‫הרב ר' חיים מנחם‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לייביש באכנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫ברח"א שפיטץ הי"ו‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם בר"ש‬ ‫של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע‬ ‫סיפורים או עובדא מפרקי חייו‬ ‫הרה"ח ר' משה אהרן‬ ‫הרה"ג ר' שמואל דוד‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אייר‬ ‫ותולדותיו וקורות ימיו של‬ ‫בר"א פרידמאן הי"ו‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יצחק‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ויגמר ספר תהלים‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' שלמה לייב‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫טובי' שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' חיים‬ ‫אהרן ראטה הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫גוטטמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' אייזיק‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫לכל משתתפי הקבועים‬ ‫כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫הרה"ח ר' יואל יצחק‬ ‫הרב ר' אהרן שמואל‬ ‫וואגשאהל שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שלום מיכל‬ ‫מענדלאוויש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי‬ ‫אייזיק ראזנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫סיון‬ ‫להוצאת המערכת‬ ‫וכן מי שיש תח"י‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יוסף‬ ‫שפארן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי ברמ"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫איזה רעקארדינג של דרשות‪ ,‬שיחות‬ ‫מנחם כ"ץ הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברמ"ע ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יואל זוסמאן‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫וכדו'‪,‬‬ ‫הרב ר' עמרם‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברב"ד ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' אלי' לייב‬ ‫פאנעט שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יצחק אייזיק‬ ‫תמוז‬ ‫לזכר עולם יהי' צדיק‬ ‫שיואיל נא בטובו להודיענו‬ ‫הרב ר' פנחס‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברע"י ראטה שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה אבא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול‪ ,‬מרא דכולי תלמודא‪ ,‬עמוד ההוראה‪ ,‬רכב ישראל ופרשיו‪,‬‬ ‫ויהא חלקו בין מזכי הרבים‬ ‫דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל‬ ‫האורים והתומים‪ ,‬איש אלקים קדוש‪ ,‬בוצינא דנהורא‪ ,‬עמודא דנורא‪ ,‬דמיטמרן גליין ליה‪ ,‬נשיא אלקים בתוכינו‬ ‫מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה‬ ‫הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו‬ ‫אב‬ ‫אפשר לההתקשר אלינו‪:‬‬ ‫די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת‪ ,‬נעמען מיט דעם א חלק אין תורה‬ ‫ויראת שמים‪ ,‬מדות טובות אין עבודת השי”ת‪.‬‬ ‫משפחת הרה"ח‬ ‫‪347.939.9125‬‬ ‫ר' יקותיאל ראזנער ז"ל‬ ‫אוי לנו כי הושברנו‪ ,‬בהילקח מאתנו ארון האלקים‬ ‫און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען‬ ‫ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו‪,‬‬ ‫מערכת‪605.313.6638 :‬‬ ‫א ברכה מרובה במעשי ידיהם‪ ,‬מיט פרנסה בהרחבה מיט רב‬ ‫אלול‬ ‫פעקס‪888.384.2695 :‬‬ ‫ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק‬ ‫טוב‪ ,‬שמחה מיט נחת דקדושה‪ ,‬ביי אלע זייערע קינדער‪ ,‬מיט‬ ‫‪1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219‬‬ ‫רפואות אין ישועות‪ ,‬אין בריאות השלימות‪ ,‬ובכל מילי דמיטב‬ ‫והשפעות טובות‪.‬‬ ‫‪DivreiTorahKarlsburg@gmail.com‬‬ ‫כל הזכויות שמורות להמערכת‪ ,‬ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו‬ ‫|| ד ||‬ ‫הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו'‪ ,‬להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת‪ ,‬וכן‬ ‫בלי רשות מפורשת מהמערכת‬ ‫מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת‪.‬‬