צוהר לתיבה · Tzohar Lateiva — תולדות (2026-11-09)

ב"ה
פרשת ּת ֹו ל ד ת
ב"ה
ֹצהַר ַתע ֲשֶׂה ל ֵַּתבָה – ּתֹולדת
ַאב ָרהָ ם הֹולִיד ֶאת יִצחָ ק – האם יש ספק בכך ?!
____________________________ __________________________________________________________________________________________________________________________ _____________________________________________________________________________________________________________________________ _________________________________-
פרשתנו אמורה לספר בתולדותיו של יצחק ,בצאצאיו ,אך כבר בפסוק הראשון" ,טורחת" התורה להבהיר לנו את דבר
מוצאו של יצחק" ,ואֵ לֶּה ּתוֹלדֹת יִצחָ ק בֶּ ן ַאב ָרהָ םַ ,אב ָרהָ ם הוֹלִ יד אֶּ ת יִצחָ ק" .וכאן מתעוררת מאליה השאלה ,לשם מה
מזכירה לנו התורה מחדש את העובדה ש" ַאב ָרהָ ם הֹולִיד ֶאת יִצחָ ק"? וכי ניתן לשכוח לידה מופלאה שכזו? ומכיוון שאין
בתורה אפילו אות מיותרת ,עלינו לנסות ולהבין את המסר שבגו .אם נעיין שוב בראשיתו של הפסוק ,נגלה שהוא פותח
במלה "ואֵ לֶּה" .ויש מקום לשאול גם אודות האות ו' הפותחת את הפרשה ,שגם היא מיותרת לכאורה .עדיין זכורה לנו
פתיחה דומה של פרשה אחרת" ,אֵ לֶּה ּתוֹלדֹת נֹ ח" ,בה לא נדרשה האות ו' ,ומדוע כאן היא נדרשת?
נרד איפוא לשורש התולדה -י.ל.ד -המתגלה לראשונה בקללת האשה אחרי חטא עץ הדעת ,כאשר הקב"ה אומר לה
"בעֶּ צֶּ ב ֵּתל ִדי בָ נִים" .לכאורה ,הורתה של הלידה בחטא ,אך למעשה ,מקדים הקב"ה תרופה למכה ,אותה הוא מנחית
בהמשך הדברים על האדם" ,כִ י עָ פָ ר א ָּתה ואֶּ ל עָ פָ ר ָּתׁשּוב" .בעקבות החטא נקצבים חיי האדם ,ולאחר מותו ,לכאורה,
י ֹאבַ ד זכרו .אדם הראשון מיטיב לקרוא את המסר החיובי מבעד לדברים הכואבים ,וזוכה לגלות את הטוב הגנוז בקללה.
ואכן ,אנו קוראים מייד לאחר מכן ,בפסוק הבא" ,ויִק ָרא הָ ָאדָ ם ֵׁשם ִאׁשּת ֹו חּוָ ה כִ י ִהיא הָ י ָתה אֵ ם כָל חָ י" .אדם הראשון מגלה
את הפתח שהקב"ה פותח להם כדי לתקן את החטא ,ולשוב ולזכות בחיי נצח .ניתנת להם האפשרות להמשיך את
חיותם באמצעות ההולדה .הם יכולים להמשיך נשמה אלוקית אל תוך גוף בשר ודם ,שיסודו בעפר.
ניתן לראות בכך גם סיבה לעובדה שאדם קורא לאשתו בשם "חּוָ ה" ,במקום בשם 'ח ָיה' ,המתאים יותר ,לכאורה .מהכתוב
"ויִפח באפָ יו נִ ׁשמת חיִים וי ִהי הָ ָאדָ ם לנֶּפֶּ ׁש חיָה" עולה שחיותו של האדם היא עניין רוחני .האות י' מייצגת את הצד הרוחני
יותר שבאדם ,את הנשמה ,ולכן היא ממוקמת בחלק העליון של השורה .אך הבריאה לא נועדה לאפשר את קיומה של
הנשמה למעלה ,בנפרד מהגוף .האות ו' שבאה במקומה ,כמו מציגה את "מתיחתה" והמשכתה של האות י' כלפי מטה,
לכוון הגשמי הארצי .האות ו' משמשת גם כ -ו' החיבור ,ומייצגת בשם "חּוָ ה" את פעולת החיבור ,של הנפש הרוחנית
(ה') ,בתוך הגוף החומרי (ח') והגס.
נתייחס כעת לשניים מהצדדים הייחודיים לשרש י.ל.ד ,הבאים לידי ביטוי בשורשים אחים ,הפותחים באותיות 'יל' .השרש
י.ל.ל כמו מייצג את זעקות השבר המלוות את צירי הלידה" ,בעֶ צֶ ב ֵּּתל ִדי בָ ִנים" .לעומתו מייצג השורש י.ל.ך (הלך) ,את
מטרת ההולדה לטווח הארוך .למרות המות הגשמי הצפוי ליילוד ,אנו מולידים ילדים כדי להמשיך את חיותנו ולהוליך
אותם ,את עצמנו בעצם ,אל התיקון ,לחיי נצח .התורה מסבירה את הצורך בהולדה" ,על כֵן יעֲ זָב ִאיׁש אֶּ ת ָאבִ יו ואֶּ ת ִאּמ ֹו
ו ָדבק ב ִאׁשּת ֹו והָ יּו לבָ ָשר אֶּ חָ ד" .לפי פנימיות ,כאשר בחירת בן הזוג נכונה (משמיים) ,מדובר למעשה בנשמה אחת
שנתחלקה לשתי נשמות .מחציתה ניתנה בבעל לעתיד ,ומחציתה בזוגתו .ההולדה אמורה להעביר את האמצעים והכלים
לידי הילד ,שאמור לקדם ו"להוליך" את הוריו .הילד "מחיה" את הוריו וממשיך להם חיות רוחנית ,אף לאחר מותם" ,מה
זרעו בחיים אף הוא בחיים" .המילה 'ילד' עולה בגימטריא =( 44דם) ,כסכום המילים אב+אם ,ומייצגת את "קשר הדם"
הביולוגי .אך כמו שחשוב שהולדתו תיעשה על צד הקדושה ,כך דרושה עדיין הזרעה רוחנית בילד .כדי להופכו מ-ילד
(=דם) לאדם ,יש להוסיף ולהכיר לו את השותף השלישי שבו ,הקב"ה ,אלופו של עולם המיוצג באות א' ,וכפי שמסביר
המדרש" ,ו ֶאת עֲמָ לֵּנּו – אלו הבנים".
כיצד משתקפים הדברים במילים "ואֵ לֶּה ּתוֹלדֹת יִצחָ ק בֶּ ן ַאב ָרהָ ם ? "...כפי שקבעו חז"ל "ואֵ לֶּה – מוסיף על הראשונים".
עלינו לשוב איפוא לסוף הפרשה הקודמת ,שאליה "נקשרת" פרשתנו ,ולגלות שם את תולדות ישמעאל .ונראה ,שמטרת
ו' החיבור לומר לנו שלמרות שנפתחה פרשה חדשה ,חשוב שנציב ,זה לעומת זה ,את הכתוב לגבי תולדות יצחק ,לעומת
תולדות ישמעאל ,ונשים לב לשוני המהותי שביניהם .הפרשיה המתייחסת לתולדות ישמעאל פותחת "ואֵ לֶּה ּתֹלדֹת
יִׁשמָ עֵ אל בֶּ ן ַאב ָרהָ ם אֲ ֶּׁשר יָלדָ ה הָ גָר ה ִּמצ ִרית ִׁשפחת ָש ָרה לַאב ָרהָ ם" .שוני ראשון הוא במלה 'ּתלדת' המופיעה אצל ישמעאל
בכתיב חסר (במקום תולְד ֹות) .שכמו בא לרמז על חיסרון .האות ו' מסמלת בקבלה גם את הצדיק ,ש"ראשו בשמיים"
ורגליו על הקרקע ,היודע להכניס רוחניות בכל דבר גשמי .אצל ישמעאל חסרים שני המופעים של האות ו' .אצל יצחק
לעומתו ,חסרה ו' אחת בלבד ,המרמזת על חסרונו של עשו ,שכמו מחסיר מה'ּת ֹולד ֹות' של יצחק.
הבדל משמעותי שני ,הוא המקור הרוחני אליו שייך כל אחד מהם .תולדה היא משהו הנושא ממהותו של המוליד .באשר
לישמעאל ,מעידה התורה "אֲ ֶּׁשר יָל ָדה הָ גָר ה ִּמצ ִרית ִׁשפחת ָש ָרה לַאב ָרהָ ם" .הדבר לא נעשה ביוזמתו של אברהם ,אלא של
שרה "בֹא נָא אֶּ ל ִׁשפחָ ִתי אּולי ִאבָ נֶּה ִמּמֶּ נָה ויִׁשמע ַאב ָרם לקוֹל ָש ָרי" .באותה שעה ,כאשר שרה "הדביקה לו" את הגר,
אברם ,במהותו החסרה ,עדיין לא השלים את תיקונו הרוחני ולא היה ראוי להוליד משרה ,צדיק ברמתו של יצחק .רק
לאחר שהוסיף הקב"ה אות ה' לשמו ,ומל את עצמו ,רק אז יכול היה להוליד את יצחק .ההבדל ניכר גם במתן השמות
ליילודים .הָ גָר ,ה ִׁשפחה ה ִּמצ ִרית ,ולא אברם ,היא המצטווה ע"י המלאך ,לקרוא לבנה 'ישמעאל' .אך אצל יצחק" ,ויֹאמֶּ ר
את אֶּ ת ׁשמ ֹו יִצחָ ק" .ישמעאל ואחיו מקטורה ,מתייחסים בשרש י.ל.ד אחר אמותיהן ֹלקים אֲ בָ ל ָש ָרה ִאׁשּתך ֹילֶּדֶּ ת לך בֵ ן ו ָק ָר ָ
אֱ ִ
בלבד (לידה גופנית) .יצחק לעומתם הוא ה"תולדה" האחת והיחידה של אברהם ,כפי שהתורה מקפידה להבליטַ" ,אב ָרהָ ם
הֹולִיד ֶאת יִצחָ ק" וכפי שהקב"ה הבטיחו "כִ י ביִצחָ ק י ִָק ֵרא לך זָרע!".
מההיבט הפנימי ,המלה 'ּתֹולדֹות' אינה מצטמצמת לצאצאים ביולוגיים בלבד אלא הם גם למעשיו ולקורות חייו ,מכיוון
שהם משפיעים עליו ,על הסובבים אותו ועל העולם כולו .על האדם לראות בכל צעד שהוא עומד לעשות ,כאילו זה אמור
להכריע את עצמו ואת כל העולם כולו ,לכף זכות או להיפך ,חלילה .פרשתנו מספרת לנו על מאורעות בימיו של יצחק,
אך אין בכך די ,כדי שנקבל את ההרגשה שהתוודענו אליו .יצחק הוא המוצנע מבין האבות .שלא כאברהם או כיעקב,
עליהם מרבה התורה לספר וגם לתאר את הגיגיהם ורגשותיהם .יצחק יוצא דופן ,ולא בזאת בלבד .אברם הגיע לכנען
מארם נהרים ,ואף ירד מצרימה בזמן הרעב .יעקב הלך לחרן ,ובסוף ימיו ירד גם הוא מצרימה ,אך ליצחק אסור לצאת
מן הארץ .לכן בשולחו את אליעזר לחרן ,לקחת לבנו אשה ,אברהם מזהיר אותוִ " ,ה ָשמֶּ ר לך פֶּ ן ָּת ִׁשיב אֶּ ת בנִ י ָׁשּמָ ה" .חז"ל
מסבירים זאת בקדושה מיוחדת ,שנתקדש בה יצחק ,ומכנים אותו "עולה תמימה" ,מכיוון שנעקד מרצון על גבי המזבח.
גם בדרכו הרוחנית ,שונה יצחק מאברהם .אברהם מייצג את החסד .הוא משתדל להשפיע רוב-טובה ואור רוחני על
ה סובבים אותו .הוא רוצה להיטיב עם כולם ,בגלותו להם את דבר קיומו של בורא-עולם .אם נבדוק מה הם היעדים
שיצחק מציב לעצמו ,במה הוא מתעסק ומה מציק לו ,נגלה שיש לו לכאורה ,מטרה כלכלית חשובה ,הוא שב וחופר את
בארות המים שחפר אביו בשעתו ,וסיתמום פלישתים .למרות שרועי גרר רבים עם רועיו ומתעשקים עימו (עושקים אותו),
הוא ממשיך ואף מצליח לגלות בארות מים חדשות ,עד שמתנגדיו נשברים ומניחים לו .אם התורה מספרת לנו בפירוט
כזה על חפירתה של כל אחת מהבארות ,משמע שיש במעשה זה ,כדי ללמדנו על יצחק בפרט ,וגם להעביר מסר רוחני
לדורות הבאים .אברהם אבינו פעל להורדת אורות (חסדים) ,מהקב"ה אל האדם .כאשר סיפק לאורחיו את כל צורכם,
הקפיד להסביר להם שלא משלו הוא נותן ,אלא משל רבונו של עולם ,ולכן ,לא לו עליהם להודות ,אלא לקב"ה .יצחק
לעומתו ,מייצג את מידת הגבורה .הוא צועד צעד אחד קדימה ומאמין שבתוך כל אדם יש ניצוץ אלוקי חבוי ,ושאם נחפור
במעטה ,בקרקע הצחיחה ,נגלה מים חיים ,אותם נוכל להעלות מהתחתית אליה הגיעו .כך ,יכולים גם אנו לעשות שימוש
בנשמה הטהורה שניתנה בנו ,ואם אך נחפור בתוך נפשנו פנימה מבעד לקליפות ,נזכה לגלות מים חיים ,בהם נוכל
להרוות את נפשנו ואף להשקות את סביבתנו.
בראשית הפרשה ,מספרת לנו התורה על יחסם השונה של יצחק ורבקה לילדיהם" ,ויֶּאֱ הב יִצ ָחק אֶּ ת עֵ ָשו כִ י ציִד בפִ יו
ו ִרב ָקה אֹ הֶּ בֶּ ת אֶּ ת יעֲ קֹ ב" .הכיצד ,יצחק צדיק יסוד עולם ,מוליד בן כעֵ ָשו הרשע? וכיצד יתכן שהוא אוהב אותו יותר מאשר
את יעקב? האם אינו יודע לקרוא נכון את התמונה? האם עשו מצליח "לעבוד" על אביו כל הזמן? התורה מנמקת את
אהבתו של יצחק לעשו" :כִ י ציִד בפִ יו" .היעלה על הדעת חלילה ,שסיבה גשמית כמו תאוות אכילה ,בנוסף לתמימותו של
יצחק ,היא המטה את לבו לעבר עשו? לכן אומר המדרש" ,שהיה צד את אביו הצדיק בפיו" .שהיה עשו שואל את יצחק
שאלות מתחסדות ,כמו "כיצד מעשרין את המלח?" ,כדי להפגין רצונו כביכול ,להדר ולהחמיר על עצמו .ודווקא רבקה,
שבאה מביתו של לבן הרמאי ,עליה ,לא ניתן "לעבוד בעינים" ,היא יודעת להבחין בין תמימות ובין התחזות .מעיון בפסוק
נגלה גם ,כי אהבתו של יצחק את עשו ,מתוארת בלשון עבר" ,ויֶּאֱ הב יִצחָ ק אֶּ ת עֵ ָשו" ,ואילו אצל רבקה ,מדבר הכתוב
בהווה "וְ ִרבְ ָקה אֹ הֶּ בֶּ ת ֶאת ַיעֲקב " .השימוש בלשון עבר ,באשר לאהבתו של יצחק את עשו ,מרמזת לנו על היותה זמנית,
ועל מעין התפכחות שבאה מאוחר יותר ,לאחר שיעקב מקבל את הברכות.
ועוד מוזר ,שמלבד אדם הראשון ,אברהם ,יצחק ויעקב הקבורים במערת המכפלה ,מספר המדרש ,כי ראשו של עשו,
מצוי אף הוא במערה ,מונח בחיקו של יצחק .הדבר אירע כאשר באו בני יעקב ממצרים ,לקבור אותו אחרי מותו ,במערת
המכפלה .עשו עיכב את הקבורה ,בטענה שהמקום מגיע לו כיורש ,שהרי יעקב קבר כבר את לאה אשתו ,ולכאורה,
מיצה כבר בכך את זכאותו .חושים בן דן ,בהיותו חֵ ֵרש ,לא הבין במה דברים אמורים ,אך משהבין שעשו מעכב ,הרים
את אלתו והכהו בראשו .מעצמת המכה ניתז ראשו של עשו מגופו ונחת בחיקו של יצחק.
ומסביר אדמו"ר הזקן" ,בעל התניא" ,שנשמתו של עשו היתה גדולה ועצומה ,אפילו יותר מזו של יעקב .וכשיש מקור של
מתח גבוה ,של אנרגיה גבוהה ,הרי כדי למנוע סכנה ,יש לדאוג לבידוד מתאים ,שימנע חלילה ,התחשמלות או קרינה.
אם נמשיל זאת לכור גרעיני ,הרי שיידרשו קירות עופרת עבים כדי למנוע קרינה רדיו-אקטיבית .גופו של עשו ונפשו
הבהמית ,שימשו אצלו כאמצעי לבידוד ולהפרדה ,מהנשמה האלוקית שבו .בכור כזה ,ניתן לפרוק את האנרגיה בהדרגה
ובמינון נמוך יחסית ,ע"י שנאים (טרנספורמטורים) המקטינים את המתח ,ובכך לאפשר שימוש גם במוצרי החשמל
שברשותנו .יצחק שהיה מודע לאוצר הטמון בעשו ,רצה לגלות את האורות הטמונים בו ע"י חפירה פנימה ,ע"י סילוק
הקליפות החיצוניות .רק לאחר שברך את יעקב ,הבין ,שיעקב הוא האמצעי שנועד "לחלוב" בהדרגה ולאורך הדורות,
את האורות הרוחניים שבעשו .עשו מייצג את אֶּ דוֹם ,את רומי ואת הנצרות .לאורך הגלות ,הצטרפו לעם ישראל גרים
רבים מאדום ,שתרמו תרומה משמעותית בתחום התורה שבעל-פה ("ציִד בפִ יו") .מדובר באבני יסוד חשובות מאוד כמו:
הנביא עובדיה ,אונקלוס (המתרגם והמפרש הראשון של המקרא) ,שמעיה ואבטליון (שקדמו להלל ושמאי) ,התנא הגדול
רבי מאיר בעל הנס ,עליו נאמר "סתם ִמשנָה רבי מאיר" ,ועוד גרים רבים ונכבדים ,עד שאחת מהסיבות שעם ישראל
נשלח לגלות ,היתה כדי לקלוט ניצוצות של קדושה ,המצויים בגרים מצאצאיו של עשו (מה שאין כן בישמעאל).
דבר חסידות
בענינים הגשמיים צריך להסתכל במי שהוא למטה ממנו ,ולהודות לה' יתברך כי טוב ,על חסדו הרב עימו (על שאינו במצב
ירוד) .בענינים הרוחניים לעומת זאת ,עליו להסתכל במי שמצוי במדרגה גבוהה משלו ,ולהתחנן לה' שיתן לו דעה טובה
להתלמד ממנו ,וכוח ועוז ,שיוכל לעלות ולהתעלות (להימצא כל הזמן במצב של עלייה)( .מעובד מתוך היום יום – אדמו"ר הריי"צ)
שבת שלום ומבורך
ח נ ן ח ס ן
אם ברצונך לקבל את הגיליון במייל או במסרון ,אנא פנה אל hhananv@gmail.comאו לטלפון 052-569-9691
