עומק הפשט · Omek Hapshat — תולדות (2026-11-09)

בס"ד ,יום ג' פרשת תולדות ,ל' חשון תשפ"ז 535
טֹוב ַעיִ ן הּוא "יְ ָב ֵרְך" זימון על הכוס
מעלת כוס של ברכה :כתוב בפסוק (בראשית
פרק יח פסוק ט) שהמלאכים שאלו את אברהם ַאּיֵ ה
ָׂש ָרה ִא ְׁש ֶּתָך .ובגמ' (בבא מציעא דף פז ).אמר רבי יוסי ַע ל ּכֹוס יַ יִ ן ָמ ֵל א ּכְ ִב ְר ּכַ ת ה'
ברבי חנינא ,שהיה זה כדי לשגר לה כוס של ברכה.
כוס של ברכה :בהמשך לסדרת הגיליונות בעניין זימון
וכתב בשפתי חכמים (בראשית פרק יח פסוק ט),
שעיקר המצוה שתשתה מאותו כוס שבירכו עליו. כהלכה ,נדון בגיליון שלפנינו (מספר )535בנושא "זימון על
הכוס" .האם ברכת המזון טעונה כוס ,מה הדין ביחיד ,בשלשה
וכתב המהרש"א (חידושי אגדות ברכות דף נא):
ובעשרה?
שמסתמא שתה אברהם עם המלאכים כוס של ברכה,
כמנהג רב נחמן ,כמסופר בגמ' (ברכות דף נא ):שרב האם יש חיוב גמור לזמן על הכוס ,או שאינו אלא מצוה
נחמן ביקש מעולא האורח שישגר כוס של ברכה מן המובחר ,ומה הטעם שבזמננו רבים אינם נוהגים לברך על
לילתא אשתו של רב נחמן ,וכאשר לא שלח הקפידה הכוס?
ילתא ,עד ששברה בכעסה ארבע מאות כדי יין. עוד נדון ,על איזה משקה מברכים ,האם דווקא על יין או
ועניינה של מעלה זו ,ביאר בעל הנתיבות (נחלת שאפשר גם על חמר מדינה ,ומה נחשב חמר מדינה בזמננו?
יעקב אמת ליעקב דרשות מהר"י מליסא פרשת ראה) להרחבה בנושאים קרובים ראה בגיליון " 350שיעור יין
על פי מאמר הגמ' (סוטה דף לח" ):אין נותנין כוס לארבע כוסות" ,ובגיליון " 351משך שתיית כוס של ברכה".
של ברכה לברך אלא לטוב עין ,שנאמר (משלי פרק
כב פסוק ט) טֹוב ַעיִ ן הּוא יְ ב ָֹרְך ,אל תקרי יְ ב ָֹרְך אלא
1 .1האם בהמ"ז טעונה כוס?
מחלוקת תנאים :מבואר בגמ' (ברכות דף נא .נב ).שנחלקו
יְ ָב ֵרְך" .אף הנותן צדקה בשביל עצמו מתברך ,אבל
תנאים האם ברכת המזון טעונה כוס ,ונחלקו הראשונים כיצד
להיות צינור שהשפע עובר דרכו לאחרים אינו זוכה
אלא טוב עין ,הנותן מתוך רחמנות על העני. לפסוק להלכה.
בגמרא (פסחים דף קה ):שנינו
ומבואר בגמרא (פסחים דף קיט ):שבסעודה
שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיד לבוא נותנים שהנכנס לביתו במוצאי שבת ואין
כוס של ברכה לאברהם ,ליצחק ,ליעקב ,למשה לו אלא כוס אחד ,מניחו עד לאחר
וליהושע ,וכל אחד מהם נמנע מלברך ,עד שנותנים המזון ,ואומר עליו ברכת המזון
אותו לדוד והוא אומר אני אברך ולי נאה לברך, ומסדר עליו את ברכות ההבדלה.
שנאמר (תהלים פרק קטז פסוק יג) ּכֹוס יְ ׁשּועֹות ומדייקת הגמרא מכאן שברכה
ֶא ָּׂשא .וביאר הנתיבות על פי דברי הרמב"ם שכוס של טעונה כוס.
ברכה הוא השפע ,ולכן אמרו שאין נותנים אותו אלא ובמשנה (פסחים דף קיז):
לטוב עין ,שמשפיע ברכה גם לזולתו. שנינו ,מזגו לו כוס שלישי מברך
ומעתה נבין ביתר שאת את חשיבות הדינים על מזונו .ובגמ' מבואר ,אמר רב חנן לרבא ,שמע מינה ברכת
שיתבארו בגיליון ,מתי ובאיזה אופן מברכים על המזון טעונה כוס .והשיבו רבא ,ארבע כוסות תיקנו רבנן דרך
הכוס ,ויהי רצון שנזכה לברכת טֹוב ַעיִ ן הּוא יְ ב ָֹרְך. חירות ,וכיון שכבר יש כאן כוס יעשה בו מצוה .וביאר הרשב"ם
בברכת התורה (שם) שאין הכוס בא בשביל ברכת המזון ,ובשאר ימות השנה
עקיבא יוסף לוי
1
ברכת המזון צריכה יין ,ומשמע שאינה טעונה כוס כלל, אינה צריכה כוס ,אלא שבליל הסדר ,שקבעו בו ארבע
אפילו בשלשה. כוסות ,מברכים ברכת המזון על אחת מהן.
מצוה מן המובחר :כתבו הר"ן (על הרי"ף פסחים דף כו. ובגמרא (ברכות דף נא ).אמר רבי יוחנן ,כל המברך על
מדפי הרי"ף ד"ה שמעת ,ובחידושי הר"ן פסחים דף קה): כוס מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים ,שנאמר (דברים פרק
ורבינו מנוח (הלכות ברכות פרק ז הלכה טו) ,הובאו בבית ּומלֵ א ִּב ְרּכַ ת ה' יָ ם וְ ָדרֹום יְ ָר ָׁשה .ורבי יוסי ברבי
לג פסוק כג) ָ
יוסף (סימן קפב) ,שגם לסוברים שאין חיוב לברך על הכוס, חנינא אומר ,זוכה ונוחל שני עולמים ,העולם הזה והעולם
מכל מקום לכל הדעות מצוה מן המובחר לברך על הכוס .וכן הבא .ועל יסוד מאמר זה שרים בליל שבת בסיום הזמר "צור
כתב הרמב"ן (מלחמות ה' ברכות דף לט .מדפי הרי"ף) ,שהרי משלו אכלנו" (חיברו פייטן שלא נודע שמו)ַ ,על ּכֹוס יַ יִ ן ָמלֵ א
הזכירו חז"ל כוס של ברכה כמה פעמים ועשו לו כמה מעלות כְ ִּב ְרכַ ּת ה'.
טובות ,ואם אין בו אפילו מצוה למה הוזכר כלל .וכן פסק 2 .2שיטות הראשונים
הרמ"א (סימן קפב סעיף א) בשם הר"ן. אפילו ביחיד :דעת התוספות (פסחים דף קה :ד"ה שמע
3 .3שיטות הפוסקים מינה ברכה) שברכת המזון טעונה כוס ,והביאו בשם רבינו
ברכת המזון :בשולחן ערוך (סימן קפב סעיף א) הובאו שלמה ב"ר מאיר ורבי יחיאל שטעונה כוס אפילו ביחיד,
כל שלש השיטות ,יש אומרים שברכת המזון טעונה כוס והוסיפו שכן מוכח במדרש שוחר טוב (תהלים ג) .ומסיימים
אפילו ביחיד ,ולשיטה זו צריך לחזר אחר כוס ,ואם מצפה שהעולם אין נוהגים לברך על הכוס אלא בשלשה.
שיהיה לו ,ימתין מלאכול ,אפילו אם יעבור זמן סעודה אחת. וכן דעת רבינו יונה (ברכות דף לז ,):הרא"ש (פסחים
ויש אומרים שרק בשלשה טעונה כוס ,ויש אומרים שאינה פרק י סימן יד) ורבינו ירוחם (נתיב טז חלק ז דף קמט ע"א)
טעונה כוס כלל .והרמ"א הוסיף שמכל מקום מצוה מן בשם הבה"ג ,שטעונה כוס אפילו ביחיד .וכן נהג מהר"ם
המובחר לברך על הכוס. מרוטנבורג ,כמובא בהגהות מיימוניות (הלכות ברכות פרק
לדעת החיי אדם (כלל מו סעיף ה) ההכרעה להלכה, ז אות ס) ,וכן פסק הטור (סימן קפב).
שבשלשה חייבים לברך על הכוס .ולדעת הכף החיים (סימן רק בשלשה :ההגהות מיימוניות (שם) מביא בשם ר"י
קפב ס"ק א) מאחר שהשו"ע כתב את השיטה השלישית וה"ר אלחנן שאין ברכת המזון טעונה כוס אלא בשלשה .וכן
באחרונה ,נראה שכך דעתו להלכה ,שאין חיוב כוס אפילו מבואר בזוהר חדש (מדרש רות הנעלם דף מז ,).שהובא בבית
בשלשה. יוסף (סימן קפב) .ומדברי הזוהר ,כפי שהעתיקו המשנה
אולם המשנה ברורה (סימן קפב ס"ק ד ,טז) כותב ברורה (סימן קפב ס"ק טז ,מובא בהמשך) ,משמע יותר מזה,
שהשולחן ערוך לא הכריע בין הדעות ,והמהרש"ל (שו"ת שיחיד לא יברך על הכוס כלל .ועל יסוד זה נהגו המדקדקים
סימן כג) והב"ח (סימן קפב) החמירו ,אבל מנהג העולם לברך ביחיד בלא אחיזת הכוס ,כדלהלן.
להקל כדעה השלישית ,שלא לחזר אחר כוס .ומכל מקום לא חייבים כוס :מהגמרא (פסחים דף קיז ):שהובאה
כשמזמנים בשלשה ויש בבית יין או חמר מדינה ,מצוה מן לעיל ,הוכיח הרשב"א (ברכות דף נב .ד"ה ולענין) שאין ברכת
המובחר לכל הדעות לברך על הכוס .וביחיד ,מקילים כמה המזון טעונה כוס ,שהרי רבא דחה את הראיה מכוס שלישי
אחרונים וכן מנהג העולם שלא לברך על הכוס כלל. של ליל הסדר ,שאין חיוב הכוס מחמת ברכת המזון ,אלא
ולגבי תשעת הימים ,שנוהגים בהם שלא לשתות יין ,כתב משום דארבע כסי תקינו רבנן ,משמע שברכת המזון אינה
המשנה ברורה (סימן תקנא ס"ק עא) שברכת המזון יברך טעונה כוס .וכתב שכן דעת הרי"ף (פסחים דף כו ,).שהביא
בלא כוס" ,כיון דיש פוסקים דאף ג' שאכלו אין צריך כוס, בהלכותיו את דברי רבא.
עכ"פ בכהאי גוונא יש לסמוך עלייהו". ולגבי הגמ' (פסחים דף קה ,):שמדייקת מהברייתא
יש מדקדקים :כתב הרמ"א (סעיף ב) ,וכן בשו"ע הרב שברכה טעונה כוס ,יישב הרשב"א שאין הלכה כאותה
(סימן קפב סעיף א) ,יש מדקדקים ,שכשמברכים ביחיד ברייתא ,אלא כתנא הסובר שאינה טעונה כוס ,וכדברי רבא,
מניחים את הכוס על השולחן ואינם אוחזים אותו בידם, ולכן לא הביא הרי"ף בהלכותיו אותה ברייתא.
שנכון מנהג זה על דרך הקבלה. וכן כתב הרמב"ם (הלכות ברכות פרק ז הלכה טו) שאין
2
הכוס אף המדקדקים להדר בשאר מצוות ,ומאי גרע מצוה זו, וביאר המשנה ברורה (ס"ק טו ,טז) שבזה יוצאים ידי כל
שאף שהיא פלוגתא ,הלא כתב הרמ"א (סימן קפב סעיף א) הדעות .לדעה הראשונה ביחיד טעונה כוס ,ומדברי הזוהר
"ומכל מקום מצוה מן המובחר לברך על הכוס" ,ואין נפקא משמע שיחיד לא יברך על הכוס ,ולכן מברכים כשהכוס
מינה בזה בין שבת לימי החול (הליכות אבן ישראל ,שבת, מונח לפניהם על השולחן ואינם אוחזים אותו ,ובזה
פרק טז סעיף יא והערה .)13 מרוויחים את שני הצדדים .מצד ההלכה יוצאים ידי חובת
בבית הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (כאיל תערוג ,הלכה עמוד כוס מעיקר הדין ,שהרי הכוס מונח לפניו ,ואחיזת הכוס בידו
רסז) זימנו על הכוס בשלשה אף בחול .ובאור לציון (חלק ב אינה אלא למצוה מן המובחר .ומצד הקבלה אין זה נחשב
פרק מו סעיף כ) כתב שיש להשתדל שכל זימון של שלשה כמברך על הכוס ,כיון שאינו אוחזו בידו .ומסיים המשנ"ב,
יהיה על הכוס. וכהיום מנהג העולם שאין מברכין על הכוס כלל ביחיד.
ויש שזימנו על הכוס רק בשבתות ובמועדים .הגר"נ וכתב בערוך השולחן (סימן קפב סעיף א ,ג) :במדינתינו
קרליץ זצ"ל (עדות בני ביתו לרבני הילכתא) זימן על הכוס לא נהגנו בכוס כלל ,כי היין וכן שארי משקים ביוקר אצלינו,
בשבת ויום טוב אף בשלשה .ובבית הגרש"ז אויערבאך זצ"ל וכל שתייתינו הוא מים כידוע ,וכפי הנראה תפסנו לעיקר
(עדות נכדו הג"ר אהרן גולדברג שליט"א לרבני הילכתא) לא כדעה הסוברת שאין צריך כוס ,ומכל מקום יש מדקדקים
זימנו על הכוס בימות החול ,ובשבת ,בפורים ובחול המועד בשבתות וימים טובים כשיש זימון לברך על הכוס אם אפשר
זימן על הכוס אף בשלשה .וכשלא היה להשיג .ובזמן הגמ' כולם בירכו על הכוס ,כי היין היה אצלם
מזמן על הכוס ,היה דרכו לשאול לפני בזול .לכן במדינות שיין מצוי וזול,
ברכת המזון את בני ביתו אם רוצים ודאי ראוי לכל ירא ה' לברך על
לשתות ,וכאשר השיבו שלא ,היה הכוס ,ובפרט כשיש זימון.
מבקש להסיר את היין מן השולחן והאגרות משה (יו"ד חלק ג
ומברך בלא כוס. סימן נב אות ג) כתב שיש מעלה
ויש שנהגו שלא לזמן על הכוס, לברך על הכוס בשלשה ,והרוצה
או רק בעשרה .בבית הגרי"ש אלישיב לנהוג כן יתנה שלא יהא עליו
זצ"ל לא זימנו על יין אלא בפורים כנדר .אבל אין חיוב לברך על
ובליל הסדר (עדות נכדו הג"ר אריה הכוס אפילו בעשרה ,שכבר מאות
אלישיב שליט"א לרבני הילכתא). שנים נהגו שלא לברך על הכוס,
ובארחות רבנו (חלק א עמוד קסב) ונחשב הדבר שנפסק אצלנו
מובא שאצל החזו"א ובעל הקהלות יעקב לא זימנו על הכוס כשיטת הסוברים שאין חיוב כוס ,למרות שהסיבה היתה
אף בשבת .והגר"ח קניבסקי זצ"ל (אלא ד' אמות פרק כא בזמנם מחמת שלא היה יין מצוי.
סעיף א עמוד פ) זימן על הכוס רק בעשרה ולא בשלשה. ומוסיף שיש נוהגים לברך תמיד על הכוס ,אבל בתלמידי
וטעם המנהג אמר בשם אביו בעל הקהלות יעקב מפני חכמים לא שמע שנוהגים לברך דווקא על הכוס ,ואפשר
שבזמנם היין היה ביוקר ,ולכן הוא נוהג לברך על הכוס רק שהטעם בזה ,שבשביל לנהוג כדין ,אם ישתה מלא לוגמיו,
בעשרה ,וממשיך בזה מנהג אביו .ובספר מאיר עוז (חלק ח הוא נכנס למחלוקת האם מברכים אחריו מעין שלש .ואם
עמוד )262הביא ששאל את הגר"ח אם ראוי להדר לזמן על ישתה רביעית גדולה ,שבוודאי מתחייב בברכה אחרונה ,יהא
הכוס ,והשיב שהמנהג שלא לזמן על הכוס. אסור להורות אחר שתייתו ,ומטעם זה גם לעיון בלימוד אינו
ודרך מיוחדת נהג הגר"ש דבליצקי זצ"ל (דרך ישרה, טוב.
פרק כב אותיות א-ג ,עמוד רסז-רסח) ,שהיה מברך על 4 .4מנהג גדולי ישראל
הכוס אף ביחיד ,ולא היה אוחזו בידו בשעת הברכה ,אלא מצוה מן המובחר :במנהג גדולי הדור מצינו דרכים
העמידו לפניו על השולחן .ובדרך כלל היה הכוס של ברכת שונות .יש שזימנו על הכוס אף בימות החול .הגרי"י פישר
המזון מחמר מדינה ,והיקל להחשיב גם קפה או קולה כחמר זצ"ל נהג לברך על הכוס בכל עת שהיה חיוב זימון ,גם בימות
מדינה .ועל פי רוב אף כשזימן בשלשה בירך על חמר מדינה, החול .והיה מעורר שתמוה שלא ראינו שמהדרים לזמן על
3
ולכן גם אז לא היה מגביה את הכוס,
שכיון שאין ברור שמשקה זה נחשב
חמר מדינה ,טוב יותר להעמידו לפניו
בלבד.
5 .5חמר מדינה
משקה חשוב :מבואר בשו"ע (סימן
קפב סעיף ב) שכוס ברכת המזון אינה
אלא של יין ,ולא משאר משקים אפילו
קבע סעודתו עליהם .ואם אין יין מצוי
באותו מקום ,והשכר או שאר משקים
הם חמר מדינה ,מברכים עליהם חוץ
מן המים .וכתב הרמ"א שאין למחות
במה שנוהגים לברך על השכר ,שהרי
יש אומרים שאינה טעונה כוס כלל,
ועוד שעיקר חמר מדינה הוא שכר
וקובעים הסעודה עליו .ואף שיש יין
בעיר ,אינו נקרא מצוי לדבר זה ,שהוא
ביוקר ואי אפשר לקנותו לכל סעודה.
ומכל מקום מצוה מן המובחר לברך
על יין.
ומה נחשב חמר מדינה בזמננו,
נחלקו בזה הפוסקים .דעת החזו"א,
כפי שכתב הגר"ח קניבסקי זצ"ל
במכתבו לחמיו הגרי"ש אלישיב זצ''ל
בעניין הבדלה (נדפס בקובץ תשובות
חלק א סימן נז) ,שבארץ ישראל אין
היום חמר מדינה ,שכן אין ההמון
שותים בירה במקום יין .ואמר החזו"א
שאולי מיץ תפוזים הוא חמר מדינה,
הודפס מאתר אוצר החכמה שערי הברכה <מהדורה חדשה> /שטיצברג ,שמואל יוסף }עמוד (6470422) {160
אך למעשה גם על זה לא הסכים.
ודעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שבות
6 .6כוס של ברכה יצחק ,פסח עמוד קל) שמיץ תפוזים טבעי או מיץ אשכוליות
טעם הדבר :כתב בנתיבות עולם למהר"ל מפראג הוא חמר מדינה ,אבל מיצים שעיקרם מים עם תמצית טעם
(נתיב העבודה פרק יח) ,כשם שהשי"ת משלים את האדם דינם כמים.
במזונותיו ,כך צריכה ברכת המזון להיות בשלמות הגמורה, ובאגרות משה (או"ח חלק ב סימן עה) כתב שסודה ושאר
והיין ראוי ביותר לברכה ,שהוא מורה על הברכה הבאה מאת משקאות כאלה דינם כמים בעלמא .ואף שמגישים אותם גם
השי"ת ,ולכן נקרא כוס של ברכה .וכאשר שפע הברכה של בסעודות חשובות ומכבדים בהם ,שתייתם היא לצמאון
היין מונח לפניו ,הוא מודה ומברך על כל הטוב שקיבל מאת ולהתקרר .וחשיבות משקה היא כששותים אותו אף בלא
השי"ת. צורך הגוף ,לכבוד הסעודה ולכבוד האורחים .ועיין בשערי
וכתב הלבוש (סימן קפב סעיף א) "כבר ידעת שברוב הברכה (עמוד קלח) שהאריך בשיטות לגבי חמר מדינה.
4
מעין שלש 'על הגפן' ,כמבואר בשו"ע הברכות שתיקנו חכמינו ז"ל תיקנום
(סימן קצ סעיף ב) ,ונמצא שיש כאן לסדרם על הכוס ,מפני שהוא דרך
שמונה ברכות בסעודה? כבוד ושבח נאה לסדר כן שבחו
ונראה שכוונתו שברכה זו אינה וברכתו יתברך עם הכוס שבידו ,וכמו
מסדר הסעודה .כוס של ברכה שייכת שאמר הכתוב (תהלים פרק קטז פסוק
לברכת המזון עצמה ,וברכת בורא פרי ּוב ֵׁשם ה' ֶא ְק ָרא.
יג) ּכֹוס יְ ׁשּועֹות ֶא ָּׂשא ְ
הגפן שעליה היא חלק מסדר הזימון, והוסיף שעל פי הקבלה יש בזה סוד
אבל שתיית הכוס וברכת מעין שלש גדול ,שהכוס רומז לספירה העשירית,
שאחריה דין נפרד הוא .וכמבואר בשו"ע מידת המלכות ,הנקראת כוס ישועות,
(סימן קצ סעיף ג) ,שיש ספק באיזה המקבלת את השפע מכל הספירות
שיעור מתחייבים בברכה אחרונה על שתיית יין ,בשיעור שלמעלה ממנה ,וממנה הוא יורד
כזית או רביעית .נמצא שברכה מעין שלש אינה באה ומשפיע ברכה ופרנסה לכל העולם.
מחמת הסעודה אלא מחמת השתייה ,ותלויה בשיעורה. ובספר מאיר עוז (חלק ח עמוד )262-263תמה על דברי
אלא שמדין כוס של ברכה צריך לשתות מלא לוגמיו ,ומלא הלבוש ,היכן מצינו שרוב הברכות נאמרות על הכוס .ופירט
לוגמיו הוא רוב רביעית ,ומשום כך ישתה רביעית שלמה את הברכות שתיקנו על הכוס ואת הברכות הנאמרות בלא
כדי לצאת מן הספק. כוס ,ומדבריו עולה שרובן נאמרות בלא כוס.
8 .8מעשה רב ואפשר לבאר שלא דיבר הלבוש אלא בברכות הקשורות
ירושלים של מעלה :המחנך הדגול הג"ר ליפא זילברמן לסעודה .בשעת סעודה דרכו של אדם להרים כוס יין
זצ"ל שימש משגיח רוחני בתלמוד תורה קמניץ בירושלים. ולהודות ,ולכן נאה לסדר גם את שבחו של מקום על הכוס.
והיו אומרים בירושלים של מעלה ,שזכות גדולה היא ואין הכוונה דווקא לקידוש ולברכת המזון שהם על סדר
לתלמוד תורה ,שגברא רבה כמותו בחר להיות משגיח רוחני הסעודה ממש ,אלא לכל ברכה שיש עמה סעודה ,כברית
בחיידר. מילה ,נישואין ופדיון הבן ,וכן ברכת אבלים בסעודת אבלים,
וסיפר אחד מתלמידיו ,שלפני עשרות שנים כשהיה קידוש החודש בסעודת עיבור החודש ,והבדלה שעמה
תלמיד בתלמוד תורה ,שמע ממנו דרשה שנחקקה בלבו, סעודת מלוה מלכה .אבל ברכות שאין עמהן סעודה ,אין
ובה ראה מהו דקדוק בהלכה .ר' ליפא הנהיג שהתלמידים טעם להביא בהן כוס.
יטלו ידיהם ויאכלו פת בארוחת הבוקר ,באומרו שבלא זה ֶׁ 7 .7ש ַב ע ַּב ּיֹום ִה ַּל ְל ִּת יָך
אין דעתם מיושבת עליהם ללימוד .וכיון שכולם נטלו ידיהם שפע ברכה :כתב הבן יהוידע (שבת דף לב :על הגמ' "עד
ואכלו יחד באותה שעה בכיתה ,סבר שחייבים בזימון .ועורר שיבלו שפתותיכם מלומר די") שבכל סעודה מברך האדם
שממילא צריך גם כוס ,שהרי ברכת המזון טעונה כוס. שבע ברכות .בתחילתה שתים ,על נטילת ידים והמוציא,
על כן הלך ושאל את הג"ר זונדל קרויזר זצ"ל ,והשיבו: ובסופה ארבע ברכות של ברכת המזון ובורא פרי הגפן על
הרי יין ביוקר ,וממילא פטורים[ .כנראה כוונתו למה שכתב הכוס ,וסימן לדבר בלשון הפסוק (תהלים פרק קיט פסוק
בערוך השולחן הנ"ל ,שבמקום שהיין ביוקר לא נהגו לברך קסד) ֶׁש ַבע ַּבּיֹום ִהּלַ לְ ִּתיָך.
על הכוס ,ותפסו לעיקר כדעה שאין ברכת המזון טעונה ומי שיש לו ברכה בעושר אוכל גם פירות ,ומוסיף בכל
כוס] .תמה ר' ליפא :וכי ביוקר ייקרא ,והלא בקבוק מיץ סעודה שלוש ברכות ,העץ והאדמה ושהכל ,ונמצא מברך
ענבים עולה שקלים ספורים? ואף על פי כן לא זז ר' זונדל עשר ברכות בסעודה .ואדם רגיל אוכל שתי סעודות ביום
מדעתו[ .אפשר שטעמו כמו שכתב באגרות משה הנ"ל, ומברך י"ד ברכות ,והעשיר מברך כ' .וזהו "עד שיבלו
שכיון שכבר מאות שנים נהגו שלא לברך על הכוס ,נחשב שפתותיכם מלומר די" ,שתהיה לכם עשירות ולא תסתפקו
הדבר כנפסק אצלנו ,אף שהסיבה לכך היתה שלא היה בי"ד ברכות אלא תברכו כ' .עכ"ד.
יין מצוי] .את כל המעשה סיפר ר' ליפא בפני התלמידים, וצריך ביאור ,שהרי אחר שתיית הכוס מברך עוד ברכה
ולמעשה לא זימנו על הכוס.
5
שאלה :כיצד ראוי לאחוז את הכוס של .אכוס של ברכה :נחלקו בגמ' האם ברכת המזון טעונה
כוס .ולהלכה יש אומרים שטעונה כוס אפילו ביחיד,
ברכה?
יש אומרים שרק בשלשה ,ויש אומרים שאינה טעונה
מה הם גדרי אחיזת כוס של ברכה בזימון ובברכת
כלל .ולכל הדעות מצוה מן המובחר לברך על הכוס.
המזון? האם דין נטילה בשתי ידים נאמר דווקא
.בלמעשה :מנהג העולם להקל שלא לחזר אחר כוס.
כשמגישים את הכוס למזמן ,או אף כשהוא מגביה אותה
אולם כשמזמנים בשלשה ויש בבית יין ,מצוה מן
בעצמו מן השולחן? המובחר לברך על הכוס .ובתשעת הימים יברך בלא
מהיכן מודדים את הגבהת הטפח ,מתחתית הגביע או כוס .וביחיד נהגו שלא לברך על הכוס כלל ,ויש
מתחתית הרגל? ועד מתי צריך המזמן להחזיק את הכוס מדקדקים שמניחים את הכוס על השולחן ואינם
בידו ,עד "אל יחסרנו" ,עד אחר "הרחמן" ,או עד אחר אוחזים אותו ,ובזה יוצאים ידי כל הדעות.
ברכת בורא פרי הגפן? .גמנהג גדולי ישראל :במנהג גדולי הדור מצינו דרכים
מקורות :גמרא (ברכות דף נא ;).שולחן ערוך (סימן שונות .יש שזימנו על הכוס גם בחול ,יש שזימנו רק
קפג סעיף ד) ומשנה ברורה (שם ס"ק טו-טז); שערי בשבתות ובמועדים ,ויש שלא זימנו על הכוס כלל או
תשובה (סימן קצ ס"ק ה); כף החיים (סימן קפג ס"ק יט); רק בעשרה.
ערוך השולחן (סימן קצ סעיף ז); שבט הלוי (חלק ט סימן .דבלי נדר :באגרות משה כתב שאין חיוב כוס אפילו
ער אות ב). בעשרה ,אך מעלה יש בזה לברך על הכוס בשלשה,
במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא ,הקוראים והרוצה לנהוג כן יתנה שלא יהא עליו כנדר.
הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה, .השיעור השתייה :המברך על הכוס צריך לשתות מלא
מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם ,טלפון ,מקום לימוד).
התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב. לוגמיו .וכיון שיש ספק אם מתחייבים בברכה אחרונה
•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות. בשתיית כזית או רביעית ,ישתה רביעית שלמה ויברך
•קו 'הילכתא' טלפון 02-5377085שלוחה 4 אחריה מעין שלש.
•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא'
•חדר 'קול הלשון' ,ישיבת מיר ירושלים ,תיבת 'הילכתא' .וחמר מדינה :כוס של ברכה צריכה להיות של יין,
•במייל 5047867@gmail.com ובמקום שאין יין מצוי מברכים על חמר מדינה חוץ
הגיליון הוקדש לעילוי נשמת מן המים .נחלקו הפוסקים מה נחשב חמר מדינה
מרת חיה זיסל ב"ר אליעזר ליפא הירשמן ע"ה בזמננו .יש סוברים שאין היום חמר מדינה כלל ,ויש
נלב"ע כ"ה חשון שהחשיבו מיץ תפוזים טבעי כחמר מדינה .ומשקאות
תנצב"ה קלים שעיקרם מים דינם כמים.
"סדר הגבהת הכוס"
גם גיליון זה הוגה בסיוע
מקרא פלוס · תוכנת ההגהה
לפרטים ולהצעת מחיר
plus.mikrabooks.co.il
ביינוש קרליבך 058-7179103
של הוצאת ״מקרא״ · דוגמה חינם לכל ספר ועלון
מכון הילכתא
מענה אנושי 02-5350-535 :מייל5047867@gmail.com :
לקבלת הגיליון במייל5047867@gmail.com :
