gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עומק הפשט · Omek Hapshat — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: עומק הפשט · Omek Hapshat

שבוע: תולדות (2026-11-09)

עומק הפשט · Omek Hapshat — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‪ ,‬יום ג' פרשת תולדות‪ ,‬ל' חשון תשפ"ז‬ ‫‪535‬‬ ‫טֹוב ַעיִ ן הּוא "יְ ָב ֵרְך"‬ ‫זימון על הכוס‬ ‫מעלת כוס של ברכה‪ :‬כתוב בפסוק (בראשית‬ ‫פרק יח פסוק ט) שהמלאכים שאלו את אברהם ַאּיֵ ה‬ ‫ָׂש ָרה ִא ְׁש ֶּתָך‪ .‬ובגמ' (בבא מציעא דף פז‪ ).‬אמר רבי יוסי‬ ‫ַע ל ּכֹוס יַ יִ ן ָמ ֵל א ּכְ ִב ְר ּכַ ת ה'‬ ‫ברבי חנינא‪ ,‬שהיה זה כדי לשגר לה כוס של ברכה‪.‬‬ ‫כוס של ברכה‪ :‬בהמשך לסדרת הגיליונות בעניין זימון‬ ‫וכתב בשפתי חכמים (בראשית פרק יח פסוק ט)‪,‬‬ ‫שעיקר המצוה שתשתה מאותו כוס שבירכו עליו‪.‬‬ ‫כהלכה‪ ,‬נדון בגיליון שלפנינו (מספר ‪ )535‬בנושא "זימון על‬ ‫הכוס"‪ .‬האם ברכת המזון טעונה כוס‪ ,‬מה הדין ביחיד‪ ,‬בשלשה‬ ‫וכתב המהרש"א (חידושי אגדות ברכות דף נא‪):‬‬ ‫ובעשרה?‬ ‫שמסתמא שתה אברהם עם המלאכים כוס של ברכה‪,‬‬ ‫כמנהג רב נחמן‪ ,‬כמסופר בגמ' (ברכות דף נא‪ ):‬שרב‬ ‫האם יש חיוב גמור לזמן על הכוס‪ ,‬או שאינו אלא מצוה‬ ‫נחמן ביקש מעולא האורח שישגר כוס של ברכה‬ ‫מן המובחר‪ ,‬ומה הטעם שבזמננו רבים אינם נוהגים לברך על‬ ‫לילתא אשתו של רב נחמן‪ ,‬וכאשר לא שלח הקפידה‬ ‫הכוס?‬ ‫ילתא‪ ,‬עד ששברה בכעסה ארבע מאות כדי יין‪.‬‬ ‫עוד נדון‪ ,‬על איזה משקה מברכים‪ ,‬האם דווקא על יין או‬ ‫ועניינה של מעלה זו‪ ,‬ביאר בעל הנתיבות (נחלת‬ ‫שאפשר גם על חמר מדינה‪ ,‬ומה נחשב חמר מדינה בזמננו?‬ ‫יעקב אמת ליעקב דרשות מהר"י מליסא פרשת ראה)‬ ‫להרחבה בנושאים קרובים ראה בגיליון ‪" 350‬שיעור יין‬ ‫על פי מאמר הגמ' (סוטה דף לח‪" ):‬אין נותנין כוס‬ ‫לארבע כוסות"‪ ,‬ובגיליון ‪" 351‬משך שתיית כוס של ברכה"‪.‬‬ ‫של ברכה לברך אלא לטוב עין‪ ,‬שנאמר (משלי פרק‬ ‫כב פסוק ט) טֹוב ַעיִ ן הּוא יְ ב ָֹרְך‪ ,‬אל תקרי יְ ב ָֹרְך אלא‬ ‫‪1 .1‬האם בהמ"ז טעונה כוס?‬ ‫מחלוקת תנאים‪ :‬מבואר בגמ' (ברכות דף נא‪ .‬נב‪ ).‬שנחלקו‬ ‫יְ ָב ֵרְך"‪ .‬אף הנותן צדקה בשביל עצמו מתברך‪ ,‬אבל‬ ‫תנאים האם ברכת המזון טעונה כוס‪ ,‬ונחלקו הראשונים כיצד‬ ‫להיות צינור שהשפע עובר דרכו לאחרים אינו זוכה‬ ‫אלא טוב עין‪ ,‬הנותן מתוך רחמנות על העני‪.‬‬ ‫לפסוק להלכה‪.‬‬ ‫בגמרא (פסחים דף קה‪ ):‬שנינו‬ ‫ומבואר בגמרא (פסחים דף קיט‪ ):‬שבסעודה‬ ‫שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיד לבוא נותנים‬ ‫שהנכנס לביתו במוצאי שבת ואין‬ ‫כוס של ברכה לאברהם‪ ,‬ליצחק‪ ,‬ליעקב‪ ,‬למשה‬ ‫לו אלא כוס אחד‪ ,‬מניחו עד לאחר‬ ‫וליהושע‪ ,‬וכל אחד מהם נמנע מלברך‪ ,‬עד שנותנים‬ ‫המזון‪ ,‬ואומר עליו ברכת המזון‬ ‫אותו לדוד והוא אומר אני אברך ולי נאה לברך‪,‬‬ ‫ומסדר עליו את ברכות ההבדלה‪.‬‬ ‫שנאמר (תהלים פרק קטז פסוק יג) ּכֹוס יְ ׁשּועֹות‬ ‫ומדייקת הגמרא מכאן שברכה‬ ‫ֶא ָּׂשא‪ .‬וביאר הנתיבות על פי דברי הרמב"ם שכוס של‬ ‫טעונה כוס‪.‬‬ ‫ברכה הוא השפע‪ ,‬ולכן אמרו שאין נותנים אותו אלא‬ ‫ובמשנה (פסחים דף קיז‪):‬‬ ‫לטוב עין‪ ,‬שמשפיע ברכה גם לזולתו‪.‬‬ ‫שנינו‪ ,‬מזגו לו כוס שלישי מברך‬ ‫ומעתה נבין ביתר שאת את חשיבות הדינים‬ ‫על מזונו‪ .‬ובגמ' מבואר‪ ,‬אמר רב חנן לרבא‪ ,‬שמע מינה ברכת‬ ‫שיתבארו בגיליון‪ ,‬מתי ובאיזה אופן מברכים על‬ ‫המזון טעונה כוס‪ .‬והשיבו רבא‪ ,‬ארבע כוסות תיקנו רבנן דרך‬ ‫הכוס‪ ,‬ויהי רצון שנזכה לברכת טֹוב ַעיִ ן הּוא יְ ב ָֹרְך‪.‬‬ ‫חירות‪ ,‬וכיון שכבר יש כאן כוס יעשה בו מצוה‪ .‬וביאר הרשב"ם‬ ‫בברכת התורה‬ ‫(שם) שאין הכוס בא בשביל ברכת המזון‪ ,‬ובשאר ימות השנה‬ ‫עקיבא יוסף לוי‬ ‫‪1‬‬ ‫ברכת המזון צריכה יין‪ ,‬ומשמע שאינה טעונה כוס כלל‪,‬‬ ‫אינה צריכה כוס‪ ,‬אלא שבליל הסדר‪ ,‬שקבעו בו ארבע‬ ‫אפילו בשלשה‪.‬‬ ‫כוסות‪ ,‬מברכים ברכת המזון על אחת מהן‪.‬‬ ‫מצוה מן המובחר‪ :‬כתבו הר"ן (על הרי"ף פסחים דף כו‪.‬‬ ‫ובגמרא (ברכות דף נא‪ ).‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬כל המברך על‬ ‫מדפי הרי"ף ד"ה שמעת‪ ,‬ובחידושי הר"ן פסחים דף קה‪):‬‬ ‫כוס מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים‪ ,‬שנאמר (דברים פרק‬ ‫ורבינו מנוח (הלכות ברכות פרק ז הלכה טו)‪ ,‬הובאו בבית‬ ‫ּומלֵ א ִּב ְרּכַ ת ה' יָ ם וְ ָדרֹום יְ ָר ָׁשה‪ .‬ורבי יוסי ברבי‬ ‫לג פסוק כג) ָ‬ ‫יוסף (סימן קפב)‪ ,‬שגם לסוברים שאין חיוב לברך על הכוס‪,‬‬ ‫חנינא אומר‪ ,‬זוכה ונוחל שני עולמים‪ ,‬העולם הזה והעולם‬ ‫מכל מקום לכל הדעות מצוה מן המובחר לברך על הכוס‪ .‬וכן‬ ‫הבא‪ .‬ועל יסוד מאמר זה שרים בליל שבת בסיום הזמר "צור‬ ‫כתב הרמב"ן (מלחמות ה' ברכות דף לט‪ .‬מדפי הרי"ף)‪ ,‬שהרי‬ ‫משלו אכלנו" (חיברו פייטן שלא נודע שמו)‪ַ ,‬על ּכֹוס יַ יִ ן ָמלֵ א‬ ‫הזכירו חז"ל כוס של ברכה כמה פעמים ועשו לו כמה מעלות‬ ‫כְ ִּב ְרכַ ּת ה'‪.‬‬ ‫טובות‪ ,‬ואם אין בו אפילו מצוה למה הוזכר כלל‪ .‬וכן פסק‬ ‫‪2 .2‬שיטות הראשונים‬ ‫הרמ"א (סימן קפב סעיף א) בשם הר"ן‪.‬‬ ‫אפילו ביחיד‪ :‬דעת התוספות (פסחים דף קה‪ :‬ד"ה שמע‬ ‫‪3 .3‬שיטות הפוסקים‬ ‫מינה ברכה) שברכת המזון טעונה כוס‪ ,‬והביאו בשם רבינו‬ ‫ברכת המזון‪ :‬בשולחן ערוך (סימן קפב סעיף א) הובאו‬ ‫שלמה ב"ר מאיר ורבי יחיאל שטעונה כוס אפילו ביחיד‪,‬‬ ‫כל שלש השיטות‪ ,‬יש אומרים שברכת המזון טעונה כוס‬ ‫והוסיפו שכן מוכח במדרש שוחר טוב (תהלים ג)‪ .‬ומסיימים‬ ‫אפילו ביחיד‪ ,‬ולשיטה זו צריך לחזר אחר כוס‪ ,‬ואם מצפה‬ ‫שהעולם אין נוהגים לברך על הכוס אלא בשלשה‪.‬‬ ‫שיהיה לו‪ ,‬ימתין מלאכול‪ ,‬אפילו אם יעבור זמן סעודה אחת‪.‬‬ ‫וכן דעת רבינו יונה (ברכות דף לז‪ ,):‬הרא"ש (פסחים‬ ‫ויש אומרים שרק בשלשה טעונה כוס‪ ,‬ויש אומרים שאינה‬ ‫פרק י סימן יד) ורבינו ירוחם (נתיב טז חלק ז דף קמט ע"א)‬ ‫טעונה כוס כלל‪ .‬והרמ"א הוסיף שמכל מקום מצוה מן‬ ‫בשם הבה"ג‪ ,‬שטעונה כוס אפילו ביחיד‪ .‬וכן נהג מהר"ם‬ ‫המובחר לברך על הכוס‪.‬‬ ‫מרוטנבורג‪ ,‬כמובא בהגהות מיימוניות (הלכות ברכות פרק‬ ‫לדעת החיי אדם (כלל מו סעיף ה) ההכרעה להלכה‪,‬‬ ‫ז אות ס)‪ ,‬וכן פסק הטור (סימן קפב)‪.‬‬ ‫שבשלשה חייבים לברך על הכוס‪ .‬ולדעת הכף החיים (סימן‬ ‫רק בשלשה‪ :‬ההגהות מיימוניות (שם) מביא בשם ר"י‬ ‫קפב ס"ק א) מאחר שהשו"ע כתב את השיטה השלישית‬ ‫וה"ר אלחנן שאין ברכת המזון טעונה כוס אלא בשלשה‪ .‬וכן‬ ‫באחרונה‪ ,‬נראה שכך דעתו להלכה‪ ,‬שאין חיוב כוס אפילו‬ ‫מבואר בזוהר חדש (מדרש רות הנעלם דף מז‪ ,).‬שהובא בבית‬ ‫בשלשה‪.‬‬ ‫יוסף (סימן קפב)‪ .‬ומדברי הזוהר‪ ,‬כפי שהעתיקו המשנה‬ ‫אולם המשנה ברורה (סימן קפב ס"ק ד‪ ,‬טז) כותב‬ ‫ברורה (סימן קפב ס"ק טז‪ ,‬מובא בהמשך)‪ ,‬משמע יותר מזה‪,‬‬ ‫שהשולחן ערוך לא הכריע בין הדעות‪ ,‬והמהרש"ל (שו"ת‬ ‫שיחיד לא יברך על הכוס כלל‪ .‬ועל יסוד זה נהגו המדקדקים‬ ‫סימן כג) והב"ח (סימן קפב) החמירו‪ ,‬אבל מנהג העולם‬ ‫לברך ביחיד בלא אחיזת הכוס‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬ ‫להקל כדעה השלישית‪ ,‬שלא לחזר אחר כוס‪ .‬ומכל מקום‬ ‫לא חייבים כוס‪ :‬מהגמרא (פסחים דף קיז‪ ):‬שהובאה‬ ‫כשמזמנים בשלשה ויש בבית יין או חמר מדינה‪ ,‬מצוה מן‬ ‫לעיל‪ ,‬הוכיח הרשב"א (ברכות דף נב‪ .‬ד"ה ולענין) שאין ברכת‬ ‫המובחר לכל הדעות לברך על הכוס‪ .‬וביחיד‪ ,‬מקילים כמה‬ ‫המזון טעונה כוס‪ ,‬שהרי רבא דחה את הראיה מכוס שלישי‬ ‫אחרונים וכן מנהג העולם שלא לברך על הכוס כלל‪.‬‬ ‫של ליל הסדר‪ ,‬שאין חיוב הכוס מחמת ברכת המזון‪ ,‬אלא‬ ‫ולגבי תשעת הימים‪ ,‬שנוהגים בהם שלא לשתות יין‪ ,‬כתב‬ ‫משום דארבע כסי תקינו רבנן‪ ,‬משמע שברכת המזון אינה‬ ‫המשנה ברורה (סימן תקנא ס"ק עא) שברכת המזון יברך‬ ‫טעונה כוס‪ .‬וכתב שכן דעת הרי"ף (פסחים דף כו‪ ,).‬שהביא‬ ‫בלא כוס‪" ,‬כיון דיש פוסקים דאף ג' שאכלו אין צריך כוס‪,‬‬ ‫בהלכותיו את דברי רבא‪.‬‬ ‫עכ"פ בכהאי גוונא יש לסמוך עלייהו"‪.‬‬ ‫ולגבי הגמ' (פסחים דף קה‪ ,):‬שמדייקת מהברייתא‬ ‫יש מדקדקים‪ :‬כתב הרמ"א (סעיף ב)‪ ,‬וכן בשו"ע הרב‬ ‫שברכה טעונה כוס‪ ,‬יישב הרשב"א שאין הלכה כאותה‬ ‫(סימן קפב סעיף א)‪ ,‬יש מדקדקים‪ ,‬שכשמברכים ביחיד‬ ‫ברייתא‪ ,‬אלא כתנא הסובר שאינה טעונה כוס‪ ,‬וכדברי רבא‪,‬‬ ‫מניחים את הכוס על השולחן ואינם אוחזים אותו בידם‪,‬‬ ‫ולכן לא הביא הרי"ף בהלכותיו אותה ברייתא‪.‬‬ ‫שנכון מנהג זה על דרך הקבלה‪.‬‬ ‫וכן כתב הרמב"ם (הלכות ברכות פרק ז הלכה טו) שאין‬ ‫‪2‬‬ ‫הכוס אף המדקדקים להדר בשאר מצוות‪ ,‬ומאי גרע מצוה זו‪,‬‬ ‫וביאר המשנה ברורה (ס"ק טו‪ ,‬טז) שבזה יוצאים ידי כל‬ ‫שאף שהיא פלוגתא‪ ,‬הלא כתב הרמ"א (סימן קפב סעיף א)‬ ‫הדעות‪ .‬לדעה הראשונה ביחיד טעונה כוס‪ ,‬ומדברי הזוהר‬ ‫"ומכל מקום מצוה מן המובחר לברך על הכוס"‪ ,‬ואין נפקא‬ ‫משמע שיחיד לא יברך על הכוס‪ ,‬ולכן מברכים כשהכוס‬ ‫מינה בזה בין שבת לימי החול (הליכות אבן ישראל‪ ,‬שבת‪,‬‬ ‫מונח לפניהם על השולחן ואינם אוחזים אותו‪ ,‬ובזה‬ ‫פרק טז סעיף יא והערה ‪.)13‬‬ ‫מרוויחים את שני הצדדים‪ .‬מצד ההלכה יוצאים ידי חובת‬ ‫בבית הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (כאיל תערוג‪ ,‬הלכה עמוד‬ ‫כוס מעיקר הדין‪ ,‬שהרי הכוס מונח לפניו‪ ,‬ואחיזת הכוס בידו‬ ‫רסז) זימנו על הכוס בשלשה אף בחול‪ .‬ובאור לציון (חלק ב‬ ‫אינה אלא למצוה מן המובחר‪ .‬ומצד הקבלה אין זה נחשב‬ ‫פרק מו סעיף כ) כתב שיש להשתדל שכל זימון של שלשה‬ ‫כמברך על הכוס‪ ,‬כיון שאינו אוחזו בידו‪ .‬ומסיים המשנ"ב‪,‬‬ ‫יהיה על הכוס‪.‬‬ ‫וכהיום מנהג העולם שאין מברכין על הכוס כלל ביחיד‪.‬‬ ‫ויש שזימנו על הכוס רק בשבתות ובמועדים‪ .‬הגר"נ‬ ‫וכתב בערוך השולחן (סימן קפב סעיף א‪ ,‬ג)‪ :‬במדינתינו‬ ‫קרליץ זצ"ל (עדות בני ביתו לרבני הילכתא) זימן על הכוס‬ ‫לא נהגנו בכוס כלל‪ ,‬כי היין וכן שארי משקים ביוקר אצלינו‪,‬‬ ‫בשבת ויום טוב אף בשלשה‪ .‬ובבית הגרש"ז אויערבאך זצ"ל‬ ‫וכל שתייתינו הוא מים כידוע‪ ,‬וכפי הנראה תפסנו לעיקר‬ ‫(עדות נכדו הג"ר אהרן גולדברג שליט"א לרבני הילכתא) לא‬ ‫כדעה הסוברת שאין צריך כוס‪ ,‬ומכל מקום יש מדקדקים‬ ‫זימנו על הכוס בימות החול‪ ,‬ובשבת‪ ,‬בפורים ובחול המועד‬ ‫בשבתות וימים טובים כשיש זימון לברך על הכוס אם אפשר‬ ‫זימן על הכוס אף בשלשה‪ .‬וכשלא היה‬ ‫להשיג‪ .‬ובזמן הגמ' כולם בירכו על הכוס‪ ,‬כי היין היה אצלם‬ ‫מזמן על הכוס‪ ,‬היה דרכו לשאול לפני‬ ‫בזול‪ .‬לכן במדינות שיין מצוי וזול‪,‬‬ ‫ברכת המזון את בני ביתו אם רוצים‬ ‫ודאי ראוי לכל ירא ה' לברך על‬ ‫לשתות‪ ,‬וכאשר השיבו שלא‪ ,‬היה‬ ‫הכוס‪ ,‬ובפרט כשיש זימון‪.‬‬ ‫מבקש להסיר את היין מן השולחן‬ ‫והאגרות משה (יו"ד חלק ג‬ ‫ומברך בלא כוס‪.‬‬ ‫סימן נב אות ג) כתב שיש מעלה‬ ‫ויש שנהגו שלא לזמן על הכוס‪,‬‬ ‫לברך על הכוס בשלשה‪ ,‬והרוצה‬ ‫או רק בעשרה‪ .‬בבית הגרי"ש אלישיב‬ ‫לנהוג כן יתנה שלא יהא עליו‬ ‫זצ"ל לא זימנו על יין אלא בפורים‬ ‫כנדר‪ .‬אבל אין חיוב לברך על‬ ‫ובליל הסדר (עדות נכדו הג"ר אריה‬ ‫הכוס אפילו בעשרה‪ ,‬שכבר מאות‬ ‫אלישיב שליט"א לרבני הילכתא)‪.‬‬ ‫שנים נהגו שלא לברך על הכוס‪,‬‬ ‫ובארחות רבנו (חלק א עמוד קסב)‬ ‫ונחשב הדבר שנפסק אצלנו‬ ‫מובא שאצל החזו"א ובעל הקהלות יעקב לא זימנו על הכוס‬ ‫כשיטת הסוברים שאין חיוב כוס‪ ,‬למרות שהסיבה היתה‬ ‫אף בשבת‪ .‬והגר"ח קניבסקי זצ"ל (אלא ד' אמות פרק כא‬ ‫בזמנם מחמת שלא היה יין מצוי‪.‬‬ ‫סעיף א עמוד פ) זימן על הכוס רק בעשרה ולא בשלשה‪.‬‬ ‫ומוסיף שיש נוהגים לברך תמיד על הכוס‪ ,‬אבל בתלמידי‬ ‫וטעם המנהג אמר בשם אביו בעל הקהלות יעקב מפני‬ ‫חכמים לא שמע שנוהגים לברך דווקא על הכוס‪ ,‬ואפשר‬ ‫שבזמנם היין היה ביוקר‪ ,‬ולכן הוא נוהג לברך על הכוס רק‬ ‫שהטעם בזה‪ ,‬שבשביל לנהוג כדין‪ ,‬אם ישתה מלא לוגמיו‪,‬‬ ‫בעשרה‪ ,‬וממשיך בזה מנהג אביו‪ .‬ובספר מאיר עוז (חלק ח‬ ‫הוא נכנס למחלוקת האם מברכים אחריו מעין שלש‪ .‬ואם‬ ‫עמוד ‪ )262‬הביא ששאל את הגר"ח אם ראוי להדר לזמן על‬ ‫ישתה רביעית גדולה‪ ,‬שבוודאי מתחייב בברכה אחרונה‪ ,‬יהא‬ ‫הכוס‪ ,‬והשיב שהמנהג שלא לזמן על הכוס‪.‬‬ ‫אסור להורות אחר שתייתו‪ ,‬ומטעם זה גם לעיון בלימוד אינו‬ ‫ודרך מיוחדת נהג הגר"ש דבליצקי זצ"ל (דרך ישרה‪,‬‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫פרק כב אותיות א‪-‬ג‪ ,‬עמוד רסז‪-‬רסח)‪ ,‬שהיה מברך על‬ ‫‪4 .4‬מנהג גדולי ישראל‬ ‫הכוס אף ביחיד‪ ,‬ולא היה אוחזו בידו בשעת הברכה‪ ,‬אלא‬ ‫מצוה מן המובחר‪ :‬במנהג גדולי הדור מצינו דרכים‬ ‫העמידו לפניו על השולחן‪ .‬ובדרך כלל היה הכוס של ברכת‬ ‫שונות‪ .‬יש שזימנו על הכוס אף בימות החול‪ .‬הגרי"י פישר‬ ‫המזון מחמר מדינה‪ ,‬והיקל להחשיב גם קפה או קולה כחמר‬ ‫זצ"ל נהג לברך על הכוס בכל עת שהיה חיוב זימון‪ ,‬גם בימות‬ ‫מדינה‪ .‬ועל פי רוב אף כשזימן בשלשה בירך על חמר מדינה‪,‬‬ ‫החול‪ .‬והיה מעורר שתמוה שלא ראינו שמהדרים לזמן על‬ ‫‪3‬‬ ‫ולכן גם אז לא היה מגביה את הכוס‪,‬‬ ‫שכיון שאין ברור שמשקה זה נחשב‬ ‫חמר מדינה‪ ,‬טוב יותר להעמידו לפניו‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫‪5 .5‬חמר מדינה‬ ‫משקה חשוב‪ :‬מבואר בשו"ע (סימן‬ ‫קפב סעיף ב) שכוס ברכת המזון אינה‬ ‫אלא של יין‪ ,‬ולא משאר משקים אפילו‬ ‫קבע סעודתו עליהם‪ .‬ואם אין יין מצוי‬ ‫באותו מקום‪ ,‬והשכר או שאר משקים‬ ‫הם חמר מדינה‪ ,‬מברכים עליהם חוץ‬ ‫מן המים‪ .‬וכתב הרמ"א שאין למחות‬ ‫במה שנוהגים לברך על השכר‪ ,‬שהרי‬ ‫יש אומרים שאינה טעונה כוס כלל‪,‬‬ ‫ועוד שעיקר חמר מדינה הוא שכר‬ ‫וקובעים הסעודה עליו‪ .‬ואף שיש יין‬ ‫בעיר‪ ,‬אינו נקרא מצוי לדבר זה‪ ,‬שהוא‬ ‫ביוקר ואי אפשר לקנותו לכל סעודה‪.‬‬ ‫ומכל מקום מצוה מן המובחר לברך‬ ‫על יין‪.‬‬ ‫ומה נחשב חמר מדינה בזמננו‪,‬‬ ‫נחלקו בזה הפוסקים‪ .‬דעת החזו"א‪,‬‬ ‫כפי שכתב הגר"ח קניבסקי זצ"ל‬ ‫במכתבו לחמיו הגרי"ש אלישיב זצ''ל‬ ‫בעניין הבדלה (נדפס בקובץ תשובות‬ ‫חלק א סימן נז)‪ ,‬שבארץ ישראל אין‬ ‫היום חמר מדינה‪ ,‬שכן אין ההמון‬ ‫שותים בירה במקום יין‪ .‬ואמר החזו"א‬ ‫שאולי מיץ תפוזים הוא חמר מדינה‪,‬‬ ‫הודפס מאתר אוצר החכמה‬ ‫שערי הברכה <מהדורה חדשה> ‪ /‬שטיצברג‪ ,‬שמואל יוסף }עמוד ‪(6470422) {160‬‬ ‫אך למעשה גם על זה לא הסכים‪.‬‬ ‫ודעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שבות‬ ‫‪6 .6‬כוס של ברכה‬ ‫יצחק‪ ,‬פסח עמוד קל) שמיץ תפוזים טבעי או מיץ אשכוליות‬ ‫טעם הדבר‪ :‬כתב בנתיבות עולם למהר"ל מפראג‬ ‫הוא חמר מדינה‪ ,‬אבל מיצים שעיקרם מים עם תמצית טעם‬ ‫(נתיב העבודה פרק יח)‪ ,‬כשם שהשי"ת משלים את האדם‬ ‫דינם כמים‪.‬‬ ‫במזונותיו‪ ,‬כך צריכה ברכת המזון להיות בשלמות הגמורה‪,‬‬ ‫ובאגרות משה (או"ח חלק ב סימן עה) כתב שסודה ושאר‬ ‫והיין ראוי ביותר לברכה‪ ,‬שהוא מורה על הברכה הבאה מאת‬ ‫משקאות כאלה דינם כמים בעלמא‪ .‬ואף שמגישים אותם גם‬ ‫השי"ת‪ ,‬ולכן נקרא כוס של ברכה‪ .‬וכאשר שפע הברכה של‬ ‫בסעודות חשובות ומכבדים בהם‪ ,‬שתייתם היא לצמאון‬ ‫היין מונח לפניו‪ ,‬הוא מודה ומברך על כל הטוב שקיבל מאת‬ ‫ולהתקרר‪ .‬וחשיבות משקה היא כששותים אותו אף בלא‬ ‫השי"ת‪.‬‬ ‫צורך הגוף‪ ,‬לכבוד הסעודה ולכבוד האורחים‪ .‬ועיין בשערי‬ ‫וכתב הלבוש (סימן קפב סעיף א) "כבר ידעת שברוב‬ ‫הברכה (עמוד קלח) שהאריך בשיטות לגבי חמר מדינה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מעין שלש 'על הגפן'‪ ,‬כמבואר בשו"ע‬ ‫הברכות שתיקנו חכמינו ז"ל תיקנום‬ ‫(סימן קצ סעיף ב)‪ ,‬ונמצא שיש כאן‬ ‫לסדרם על הכוס‪ ,‬מפני שהוא דרך‬ ‫שמונה ברכות בסעודה?‬ ‫כבוד ושבח נאה לסדר כן שבחו‬ ‫ונראה שכוונתו שברכה זו אינה‬ ‫וברכתו יתברך עם הכוס שבידו‪ ,‬וכמו‬ ‫מסדר הסעודה‪ .‬כוס של ברכה שייכת‬ ‫שאמר הכתוב (תהלים פרק קטז פסוק‬ ‫לברכת המזון עצמה‪ ,‬וברכת בורא פרי‬ ‫ּוב ֵׁשם ה' ֶא ְק ָרא‪.‬‬ ‫יג) ּכֹוס יְ ׁשּועֹות ֶא ָּׂשא ְ‬ ‫הגפן שעליה היא חלק מסדר הזימון‪,‬‬ ‫והוסיף שעל פי הקבלה יש בזה סוד‬ ‫אבל שתיית הכוס וברכת מעין שלש‬ ‫גדול‪ ,‬שהכוס רומז לספירה העשירית‪,‬‬ ‫שאחריה דין נפרד הוא‪ .‬וכמבואר בשו"ע‬ ‫מידת המלכות‪ ,‬הנקראת כוס ישועות‪,‬‬ ‫(סימן קצ סעיף ג)‪ ,‬שיש ספק באיזה‬ ‫המקבלת את השפע מכל הספירות‬ ‫שיעור מתחייבים בברכה אחרונה על שתיית יין‪ ,‬בשיעור‬ ‫שלמעלה ממנה‪ ,‬וממנה הוא יורד‬ ‫כזית או רביעית‪ .‬נמצא שברכה מעין שלש אינה באה‬ ‫ומשפיע ברכה ופרנסה לכל העולם‪.‬‬ ‫מחמת הסעודה אלא מחמת השתייה‪ ,‬ותלויה בשיעורה‪.‬‬ ‫ובספר מאיר עוז (חלק ח עמוד ‪ )262-263‬תמה על דברי‬ ‫אלא שמדין כוס של ברכה צריך לשתות מלא לוגמיו‪ ,‬ומלא‬ ‫הלבוש‪ ,‬היכן מצינו שרוב הברכות נאמרות על הכוס‪ .‬ופירט‬ ‫לוגמיו הוא רוב רביעית‪ ,‬ומשום כך ישתה רביעית שלמה‬ ‫את הברכות שתיקנו על הכוס ואת הברכות הנאמרות בלא‬ ‫כדי לצאת מן הספק‪.‬‬ ‫כוס‪ ,‬ומדבריו עולה שרובן נאמרות בלא כוס‪.‬‬ ‫‪8 .8‬מעשה רב‬ ‫ואפשר לבאר שלא דיבר הלבוש אלא בברכות הקשורות‬ ‫ירושלים של מעלה‪ :‬המחנך הדגול הג"ר ליפא זילברמן‬ ‫לסעודה‪ .‬בשעת סעודה דרכו של אדם להרים כוס יין‬ ‫זצ"ל שימש משגיח רוחני בתלמוד תורה קמניץ בירושלים‪.‬‬ ‫ולהודות‪ ,‬ולכן נאה לסדר גם את שבחו של מקום על הכוס‪.‬‬ ‫והיו אומרים בירושלים של מעלה‪ ,‬שזכות גדולה היא‬ ‫ואין הכוונה דווקא לקידוש ולברכת המזון שהם על סדר‬ ‫לתלמוד תורה‪ ,‬שגברא רבה כמותו בחר להיות משגיח רוחני‬ ‫הסעודה ממש‪ ,‬אלא לכל ברכה שיש עמה סעודה‪ ,‬כברית‬ ‫בחיידר‪.‬‬ ‫מילה‪ ,‬נישואין ופדיון הבן‪ ,‬וכן ברכת אבלים בסעודת אבלים‪,‬‬ ‫וסיפר אחד מתלמידיו‪ ,‬שלפני עשרות שנים כשהיה‬ ‫קידוש החודש בסעודת עיבור החודש‪ ,‬והבדלה שעמה‬ ‫תלמיד בתלמוד תורה‪ ,‬שמע ממנו דרשה שנחקקה בלבו‪,‬‬ ‫סעודת מלוה מלכה‪ .‬אבל ברכות שאין עמהן סעודה‪ ,‬אין‬ ‫ובה ראה מהו דקדוק בהלכה‪ .‬ר' ליפא הנהיג שהתלמידים‬ ‫טעם להביא בהן כוס‪.‬‬ ‫יטלו ידיהם ויאכלו פת בארוחת הבוקר‪ ,‬באומרו שבלא זה‬ ‫‪ֶׁ 7 .7‬ש ַב ע ַּב ּיֹום ִה ַּל ְל ִּת יָך‬ ‫אין דעתם מיושבת עליהם ללימוד‪ .‬וכיון שכולם נטלו ידיהם‬ ‫שפע ברכה‪ :‬כתב הבן יהוידע (שבת דף לב‪ :‬על הגמ' "עד‬ ‫ואכלו יחד באותה שעה בכיתה‪ ,‬סבר שחייבים בזימון‪ .‬ועורר‬ ‫שיבלו שפתותיכם מלומר די") שבכל סעודה מברך האדם‬ ‫שממילא צריך גם כוס‪ ,‬שהרי ברכת המזון טעונה כוס‪.‬‬ ‫שבע ברכות‪ .‬בתחילתה שתים‪ ,‬על נטילת ידים והמוציא‪,‬‬ ‫על כן הלך ושאל את הג"ר זונדל קרויזר זצ"ל‪ ,‬והשיבו‪:‬‬ ‫ובסופה ארבע ברכות של ברכת המזון ובורא פרי הגפן על‬ ‫הרי יין ביוקר‪ ,‬וממילא פטורים‪[ .‬כנראה כוונתו למה שכתב‬ ‫הכוס‪ ,‬וסימן לדבר בלשון הפסוק (תהלים פרק קיט פסוק‬ ‫בערוך השולחן הנ"ל‪ ,‬שבמקום שהיין ביוקר לא נהגו לברך‬ ‫קסד) ֶׁש ַבע ַּבּיֹום ִהּלַ לְ ִּתיָך‪.‬‬ ‫על הכוס‪ ,‬ותפסו לעיקר כדעה שאין ברכת המזון טעונה‬ ‫ומי שיש לו ברכה בעושר אוכל גם פירות‪ ,‬ומוסיף בכל‬ ‫כוס]‪ .‬תמה ר' ליפא‪ :‬וכי ביוקר ייקרא‪ ,‬והלא בקבוק מיץ‬ ‫סעודה שלוש ברכות‪ ,‬העץ והאדמה ושהכל‪ ,‬ונמצא מברך‬ ‫ענבים עולה שקלים ספורים? ואף על פי כן לא זז ר' זונדל‬ ‫עשר ברכות בסעודה‪ .‬ואדם רגיל אוכל שתי סעודות ביום‬ ‫מדעתו‪[ .‬אפשר שטעמו כמו שכתב באגרות משה הנ"ל‪,‬‬ ‫ומברך י"ד ברכות‪ ,‬והעשיר מברך כ'‪ .‬וזהו "עד שיבלו‬ ‫שכיון שכבר מאות שנים נהגו שלא לברך על הכוס‪ ,‬נחשב‬ ‫שפתותיכם מלומר די"‪ ,‬שתהיה לכם עשירות ולא תסתפקו‬ ‫הדבר כנפסק אצלנו‪ ,‬אף שהסיבה לכך היתה שלא היה‬ ‫בי"ד ברכות אלא תברכו כ'‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫יין מצוי]‪ .‬את כל המעשה סיפר ר' ליפא בפני התלמידים‪,‬‬ ‫וצריך ביאור‪ ,‬שהרי אחר שתיית הכוס מברך עוד ברכה‬ ‫ולמעשה לא זימנו על הכוס‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שאלה‪ :‬כיצד ראוי לאחוז את הכוס של‬ ‫‪ .‬אכוס של ברכה‪ :‬נחלקו בגמ' האם ברכת המזון טעונה‬ ‫כוס‪ .‬ולהלכה יש אומרים שטעונה כוס אפילו ביחיד‪,‬‬ ‫ברכה?‬ ‫יש אומרים שרק בשלשה‪ ,‬ויש אומרים שאינה טעונה‬ ‫מה הם גדרי אחיזת כוס של ברכה בזימון ובברכת‬ ‫כלל‪ .‬ולכל הדעות מצוה מן המובחר לברך על הכוס‪.‬‬ ‫המזון? האם דין נטילה בשתי ידים נאמר דווקא‬ ‫‪ .‬בלמעשה‪ :‬מנהג העולם להקל שלא לחזר אחר כוס‪.‬‬ ‫כשמגישים את הכוס למזמן‪ ,‬או אף כשהוא מגביה אותה‬ ‫אולם כשמזמנים בשלשה ויש בבית יין‪ ,‬מצוה מן‬ ‫בעצמו מן השולחן?‬ ‫המובחר לברך על הכוס‪ .‬ובתשעת הימים יברך בלא‬ ‫מהיכן מודדים את הגבהת הטפח‪ ,‬מתחתית הגביע או‬ ‫כוס‪ .‬וביחיד נהגו שלא לברך על הכוס כלל‪ ,‬ויש‬ ‫מתחתית הרגל? ועד מתי צריך המזמן להחזיק את הכוס‬ ‫מדקדקים שמניחים את הכוס על השולחן ואינם‬ ‫בידו‪ ,‬עד "אל יחסרנו"‪ ,‬עד אחר "הרחמן"‪ ,‬או עד אחר‬ ‫אוחזים אותו‪ ,‬ובזה יוצאים ידי כל הדעות‪.‬‬ ‫ברכת בורא פרי הגפן?‬ ‫‪ .‬גמנהג גדולי ישראל‪ :‬במנהג גדולי הדור מצינו דרכים‬ ‫מקורות‪ :‬גמרא (ברכות דף נא‪ ;).‬שולחן ערוך (סימן‬ ‫שונות‪ .‬יש שזימנו על הכוס גם בחול‪ ,‬יש שזימנו רק‬ ‫קפג סעיף ד) ומשנה ברורה (שם ס"ק טו‪-‬טז); שערי‬ ‫בשבתות ובמועדים‪ ,‬ויש שלא זימנו על הכוס כלל או‬ ‫תשובה (סימן קצ ס"ק ה); כף החיים (סימן קפג ס"ק יט);‬ ‫רק בעשרה‪.‬‬ ‫ערוך השולחן (סימן קצ סעיף ז); שבט הלוי (חלק ט סימן‬ ‫‪ .‬דבלי נדר‪ :‬באגרות משה כתב שאין חיוב כוס אפילו‬ ‫ער אות ב)‪.‬‬ ‫בעשרה‪ ,‬אך מעלה יש בזה לברך על הכוס בשלשה‪,‬‬ ‫במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא‪ ,‬הקוראים‬ ‫והרוצה לנהוג כן יתנה שלא יהא עליו כנדר‪.‬‬ ‫הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה‪,‬‬ ‫‪ .‬השיעור השתייה‪ :‬המברך על הכוס צריך לשתות מלא‬ ‫מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם‪ ,‬טלפון‪ ,‬מקום לימוד)‪.‬‬ ‫התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב‪.‬‬ ‫לוגמיו‪ .‬וכיון שיש ספק אם מתחייבים בברכה אחרונה‬ ‫•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות‪.‬‬ ‫בשתיית כזית או רביעית‪ ,‬ישתה רביעית שלמה ויברך‬ ‫•קו 'הילכתא' טלפון ‪ 02-5377085‬שלוחה ‪4‬‏‬ ‫אחריה מעין שלש‪.‬‬ ‫•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא'‬ ‫•חדר 'קול הלשון'‪ ,‬ישיבת מיר ירושלים‪ ,‬תיבת 'הילכתא'‬ ‫‪ .‬וחמר מדינה‪ :‬כוס של ברכה צריכה להיות של יין‪,‬‬ ‫•במייל ‪5047867@gmail.com‬‬ ‫ובמקום שאין יין מצוי מברכים על חמר מדינה חוץ‬ ‫הגיליון הוקדש לעילוי נשמת‬ ‫מן המים‪ .‬נחלקו הפוסקים מה נחשב חמר מדינה‬ ‫מרת חיה זיסל ב"ר אליעזר ליפא הירשמן ע"ה‬ ‫בזמננו‪ .‬יש סוברים שאין היום חמר מדינה כלל‪ ,‬ויש‬ ‫נלב"ע כ"ה חשון‬ ‫שהחשיבו מיץ תפוזים טבעי כחמר מדינה‪ .‬ומשקאות‬ ‫תנצב"ה‬ ‫קלים שעיקרם מים דינם כמים‪.‬‬ ‫"סדר הגבהת הכוס"‬ ‫גם גיליון זה הוגה בסיוע‬ ‫מקרא פלוס · תוכנת ההגהה‬ ‫לפרטים ולהצעת מחיר‬ ‫‪plus.mikrabooks.co.il‬‬ ‫ביינוש קרליבך ‪058-7179103‬‬ ‫של הוצאת ״מקרא״ · דוגמה חינם לכל ספר ועלון‬ ‫מכון הילכתא‬ ‫מענה אנושי‪ 02-5350-535 :‬מייל‪5047867@gmail.com :‬‬ ‫לקבלת הגיליון במייל‪5047867@gmail.com :‬‬