פרי עמלינו · Pri Amulaini — תולדות (2026-11-09)

פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר • 621תולדות
מאוצרות הפרשה
סיבב שיצחק ידרוש כך מעשו ,כדי שישאיר את בגדי החמודות אצל ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה'
רבקה וכך היה לה במה להלביש את יעקב ,וגם שיקח הרבה זמן עד ותהר רבקה אשתו (כה ,כא) קשה שבתחילת הפסוק כתוב 'לנכח
שיצוד ואז יספיק יעקב לקחת את הברכות .ולפי"ז מובן שיצחק שאל אשתו' ולא נזכר שמה ,ואלו בסוף הפסוק היא נזכרת בשם רבקה? ותרץ
"מה זה מהרת למצא בני"? שהרי הוא שלח אותו שיטרח ויעמול בצידה בספר 'גורל גדליהו' ,הנה חז"ל אמרו שהמתפלל על חברו צריך להזכיר
וכאן הגיע מהר( .שמחת חיים) שמו ,אבל המתפלל בפניו אינו צריך להזכיר שמו ,שנאמר 'אל נא רפא
ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת וגו' (כז ,טו) נא לה' .יצחק חשבו בלבו ,הרי אמי שרה לא זכתה להוליד עד שה' שינה
במדרש החמודות שחמד אותם מנמרוד ,ויש לדון מה בא ללמדנו בזה, את שמה 'שרי לא תלד ,אבל שרה תלד' ,לכן הסתפק איך יתפלל
והביא החיד"א לפרש ע"פ מה שאחז"ל שלקח נמרוד את בגדי אדם שרבקה תלד ,אולי גם היא צריכה לשנוי השם .לכן התפלל סתם 'לנכח
הראשון שעשה לו הקב"ה מכתנות עור ,ואחז"ל שהיה זה מעור לויתן, אשתו' שהיתה עומדת בפניו ולא יצטרך להזכיר את שמה .וה' עשה לה
וא"כ בא הפסוק לתרץ דלכאורה איך נתנה רבקה ליעקב את בגדי עשו נס 'ותהר רבקה אשתו' ,אף בלי שנוי השם.
הרי בגדי עם הארץ מטמאים ,וע"ז בא הפסוק ואמר שהיו בגדי נמרוד ויתרצצו הבנים בקרבה (כה ,כב) האם אפשר לבדוק אם העובר הוא
שלקח מאדה"ר וא"כ היה עשוי מעור דג ועור דג אינו מטמא. בן או בת ,או שיש ענין לא לדעת עד לאחר הלידה? אמר הגר"ח קניבסקי
ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי זצ"ל ,בגמרא (פסחים נד):איתא שבעה דברים מכוסים מעיני אדם ,ולא מוזכר
הקרה ה' אלקיך לפני (כז ,כ) ולכאורה צריך ביאור ,וכי יעקב הענין הנ"ל ,אולם במדרש (פ' תולדות פ ס"ג אות י"א) כתוב שבעה דברים מכוסים
אבינו ,עמוד האמת כדכתיב 'תתן אמת ליעקב' ,הוציא שקר ח"ו מפיו, מעיני האדם ואחד מהם הוא אם העובר הוא בן או בת ,וכי המדרש סתם
והרי מהירותו לא הייתה בגלל שהקרה ה' לפניו ,שהרי לא יצא כלל מספר לנו מה שלא יודעים ,אלא מבואר שיש ענין לא לדעת.
השדה לצוד ציד ,אלא בעצמו לקח שני גדיי עיזים שהיו לאמו בבית ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים (כה ,לד)
ושחטם .ומבאר בספה"ק 'זרע שמשון' ,כי יעקב אבינו היה מחשיב את לכאורה איך יעקב קנה את הבכורה ע"י עדשים ,הרי יעקב היה סמוך על
כל אשר לו – אף מה שמזומן תחת ידו – כמי שהקרה אליו ה' את הדבר, שולחן אביו וכקטן דמי? אלא שכאן היתה סעודת הבראה על
ולכן גם את שני גדיי הצאן החשיב כמי שנתגלגלו לידו ברצון הבורא הסתלקותו של אברהם ,ובזה קיימא לן שצריך שיהיה משל אחרים ,לכן
ובחסדו שיוכל למהר ולהביא את המטעמים בטרם יביאם עשו אחיו. יצחק זיכה את העדשים ליעקב שיהיה שלו ,וא"כ היה יכול לקנות בו את
מוסיף ה'זרע שמשון' וז"ל ואגב אורחין יש לקחת מוסר השכל ,שכל הבכורה .עוד יש לומר ,שאומן קונה בשבח כלי ,וכיון שיעקב הכין את
אדם יש לו להכיר בכל מעשיו – כי הם מנפלאות מעשי ה' ,כי אין בכוח התבשיל ושיבח את העדשים ,לכן זכה בזה( .שמחת חיים)
האדם לעשות כלום אם לא בחסד ה' ,שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה ויבז עשו את הבכורה (כה ,לד) איתא במסכת בבא בתרא (ט"ז):
אא"כ נגזר עליו מלמעלה .וכן בכל ריווח שיעשה אל יאמר כי זה בא לו "חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום ,בא על נערה מאורסה ,והרג
בהשתדלותו העצומה ,אלא חסד ה' .אם יעלה לגדולה אל יאמר כי את הנפש ,וכפר בעיקר ,וכפר בתחיית המתים ושט את הבכורה".
חכמתו גרמה לו רק חסד ה' ,וזהו כי הקרה ה' אלוקיך לפני ,עכ"ל( .באר הפרשה) לכאורה החטא האחרון הוא הקל מכולם ,ומדוע התורה מציינת רק את
כשמוע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדולה ומרה עד החטא הזה? מבאר מרן הגר"א קוטלר זצ"ל ,שאמנם החטאים האחרים
מאוד (כז ,לד) יש להבין כיצד הפסיד עשו את הברכות ,הרי עסק חמורים יותר ,אבל חטא זה הוא הסיבה לשאר החטאים ,שע"י שביזה
במצות כיבוד אביו ,ושלוחי מצוה לא ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתן וזלזל בדבר המקודש נגרר לכל שאר העבירות.
(פסחים ח .):וי"ל לדברי תוס' (קידושין לט ):שבעכו"ם הקב"ה מצרף תירוץ נוסף תירץ הגרי"ז ,שבעבירה זו יש חומרא גדולה שעל העבירות
מחשבה רעה למעשה ,ורש"י כתב שעשו הלך על דעת שאם לא ימצא האחרות היה לו יצר הרע ,משא"כ למכור את הבכורה בשביל נזיד
מהפקר ,יביא מהגזול ,וא''כ לא קיים מצות אביו ,ואצל עכו"ם הקב"ה עדשים לא היה לו יצר הרע אלא היה זה רק משום שביזה את הבכורה.
מחשיב מחשבה רעה למעשה( .שבט סופר ,הביאם פלפולא חריפתא עה"ת) ועתה שא נא כליך תליך וקשתך (כז ,ג)
בא אחיך במרמה (כז ,לה) כתב התרגום "בחכמתא" ,לכאורה איזה לכאורה הדבר תמוה ,וכי זה פעם הראשונה שעשו יוצא לצוד ציד
חכמה יש כאן ויותר מתאים לתרגם בערמה ,אלא שנתן לו מאפיקומן שיצחק צריך לומר לו לקחת את כלי הציד שלו ,הרי עשו יודע זאת
[שהרי פסח היה] ומשום שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ,לפיכך לא מעצמו? שמעתי להסביר ,שמלאכת הצידה אצל עשו היתה קלה מאוד
יוכל לאכול אחר כך ממה שעכשיו הביא לו .והוסיף הגאון רבי יוסף חיים שהיה לובש בגדי החמודות שהיה בהם צורות של חיות ,והיו מתקבצים
זוננפלד זצ"ל רמז נפלא "במרמה" – גימטריה אפיקומן (( .)287שמחת חיים) אליו החיות וכך היה צד אותם ללא מאמץ ,וכאן יצחק רצה לזכות אותו
את בכרתי לקח (כז ,לו) הקשה הגרי"ז מפני מה נתחרט עכשיו על במצוה חשובה של כיבוד אב שיבוא לו בעמל ויגיעה ,שאז לפי חשיבות
מכירת הבכורה הרי זלזל בכבודה כשמכרה ומה נשתנה ,וביאר הגרי"ז המצוה כך תחול יותר הברכה ,ולכן אמר לו שהפעם לא יעשה זאת
דמתחילה חשב דהנפק"מ בבכורה היא רק לענין עבודה בביהמ"ק, בקלות ע"י הבגדים ,אלא "שא נא כליך תליך וקשתך" שיקח את כלי
אמנם עכשיו כשראה שמפסיד גם את הברכות נתחרט על מכירתו את הציד ויטרח בקיום המצוה .והוראה זו היתה השגחה פרטית ,שהשי"ת
הבכורה.
פרשת שבוע
העיקר ההשתדלות ,לא ההצלחה!
"ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב" (כה ,כו) פרש רש"י" :ויקרא שמו יעקב -הקדוש ברוך הוא" .שואל האדמו"ר מקוצק
זצ"ל :יעקב אבינו ,בחיר האבות ,עמוד התורה ,שמיטתו שלמה ,לא מצא לו הקב"ה שם אחר שיבטא את גדולתו אלא 'יעקב' ,על שם שידו אוחזת
בעקב עשו? הוא מבאר :ההתרוצצות שהיתה בין יעקב לעשו בבטן אמם היתה מי יצא ראשון .כל אחד מהם רצה לצאת ראשון כדי להיות הבכור.
והנה עשו ניצח ויצא ראשון! נו? יעקב! תרים ידיים! עשו ניצח אותך ...אין מה לעשות .לא! אני לא אתייאש ,אלא אמשיך להתאמץ ולעשות מה
שאני יכול לעשות! לפחות אנסה לאחוז בעקב שלו .גם אם זה לא יוביל אותי לתוצאה הרצויה ,את מה שיש לאל ידי עוד לעשות -אעשה .המידה
הזאת ,לא למקד את הראייה על הצלחה אלא על ההשתדלות והמאמץ ,היא שהצמיחה את יעקב להיות בחיר האבות .יהודי אינו "קבלן הצלחות".
יהודי צריך להשתדל ,להתאמץ ,לעשות את כל מה שביכולתו לעשות ,גם אם לא נראה לו שזה יוביל אותו להצלחה .הקב"ה קרא ליעקב בשם זה
כדי ללמדנו עד כמה היתה חשובה אחיזתו של יעקב בעקב עשו ,שבזה הוכיח שאינו מתייאש וממשיך לעשות כל מה שביכולתו לעשות.
כתוב בפסוק (בראשית כו ,טו)" :וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר" .כותב רבי יהונתן אייבשיץ
זצ"ל בספרו "תפארת יהונתן" ,שאברהם התאמץ לחפור בארות ,במסירות נפש ,כדי שיהיו מים מצויים לעוברי דרכים .יאמר האומר :מאחר וסתמום
פלשתים ומלאום עפר -מה יצא מכל המאמץ הגדול שהיה כרוך בחפירת הבארות? התשובה :גם אם נראה לכאורה שלא יצא כלום -יצא גם יצא!
כתוב שכשאחיו של יוסף זרקו אותו לבור מלא נחשים ועקרבים ,הוא לא ניזוק! איך ייתכן? בזכות שאבותיו התאמצו על בורות מים! דבר שהצטער
בו צדיק -לא יכשל בו זרעו .יוסף הצדיק הציל את עם ישראל כולו .מהיכן כל זה התחיל? מ"וכל הבארת אשר חפרו בימי אברהם" ,גם אם בשעתו
לא היה נראה שיצא מהם כל תועלת לאחר ש"סתמום פלשתים וימלאום עפר" .אל לו ליהודי לומר :איני יכול! איני מצליח! איני רואה שום תוצאה!
מה שמוטל עליו הוא לעשות כל מה שהוא יכול לעשות! אם יעשה את כל מה שיכול לעשות -יזכה לסייעתא דשמיא.
בספר "משחת שמן" ,למשגיח דישיבת גייטסהד ,רבי שאול קויפמן זצ"ל ,מספר :רבי יהודה צדקה זצ"ל התגורר בשכונת גאולה בירושלים .בהיותו
ילד בן תשע הלך לבקש ברכה מהאדמו"ר ה"אמרי אמת" מגור זצ"ל ,שכבר ה"חפץ חיים" התייחס אליו כקדוש עליון .שאל אותו ה"אמרי אמת":
"מה אתה לומד?" "משניות שבת" ,השיב" .כמה פרקים יש במסכת?" שאל אותו האדמו"ר" .עשרים וארבעה" ,השיב הילד" .התדע למה יש מספר
כזה של פרקים?" הילד לא ידע תשובה .לאחר שקיבל ברכה מהרבי ויצא ,רץ מרחוב יוסף בן מתתיהו עד בית כנסת "שושנים לדוד" ,שם ישב רבי
יעקב חיים סופר ,ה"כף החיים" זצ"ל ,לשאול אותו .ה"כף החיים" הסביר לו :שבת המלכה היא כמו כלה" ,בואי כלה שבת מלכתא" ,ולכלה יש עשרים
וארבעה קישוטים .זאת ועוד ,התורה ניתנה בשבת .בשבת יש עשרים וארבע שעות ,כל שעה יש ללמוד פרק אחד .רץ הילד חזרה ל"אמרי אמת"
וסיפר לו את התירוצים שאמר לו זה עתה ה"כף החיים" ...ה"אמרי אמת" התפעל מאוד מהילד .ילד בן תשע שכל כך מתאמץ בשביל התורה ,ונתן
לו מטבע לשמירה .אמו היתה חכמה ועשתה מהמטבע קמיע לבנה ,הרב צדקה .כותב ה"משחת שמן" ,שבכל פעם שהרב צדקה היה מתקשה
בסוגיה ,היה נוט ל את הקמיע ומבקש מהקב"ה שיפתח לו שערי חכמה ,והיה מוצא תירוץ על מה שהתקשה .ילד קטן שאינו מסתפק בלשמוע את
הקושיא .הוא רץ הלוך וחזור לשכונה רחוקה כדי לדעת מה התשובה .אכפת לו מהתורה והוא מתאמץ למענה -בזכות זה זכה להיות הרב צדקה!
מי שמתאמץ ,ועושה כל שיש לאל ידו לעשות -זוכה לסייעתא דשמיא! (רבי גואל אלקריף שליט"א -שש באמרתך)
פינת ההלכה
בהיתר דיעקב לגנוב את בגדי עשו
האחרונים הקשו (עי' תורת משה להחת"ס כאן) מה היה ההיתר של רבקה לגנוב את בגדי עשיו ,הרי לכאורה היו הבגדים שלו ,והיאך אפשר ליטלם בלא
רשותו [ובפרט שאף לא היה בזה אומדנא להתיר ,שהרי היה ברור לה שלא יסכים] .ושמעתי משמיה דרבינו מרן הגר"ד לנדו שליט"א ,דהנה בגמ'
ב"ק (קיט ).מבואר דממון של מסור ומומר מותר מעיקר הדין ,דלא יהא ממונו חמור מגופו [והרי אף בגופו מורידין ולא מעלין] ,אלא דלמעשה
אסור משום דדילמא נפקין מיניה בנין מעלין .ואם כן כל זה שייך דווקא בגזל ממש אבל כשגוזל רק בשואל שלא מדעת ,שלא שייך זה הטעם שהרי
אין בזה הפסד לזרעו ,יש להתיר אף למעשה [שו"ר שכן הובא עתה משמו בגליון אהלי טהרות] .והנה עשיו היה לו דין ישראל מומר( ,כמבואר
בגמ' קידושין יח ).ועל כן היה מותר ליקח ממנו בהך גזילה דשאלה שלא מדעת.
והעולה מזה חידוש גדול לדינא ,שמומר שהוא סריס ,יהא מותר לגזול ממנו [אמנם אפשר דגם שם חיישי' לשאר יורשים ,וצ"ע] .והיה נראה ליישב
עוד ,דעשה דכיבוד אב דוחה להאיסור דגזילה .וכעין מה שכתב בתיבת גמא (פ' וישלח) שדן שם אם הותר לאליפז ליטול ממונו של יעקב ,ומשום
עשה דוחה לא תעשה ,דהיינו ,שיבוא עשה דכיבוד אב וידחה לא תעשה דגזל .ויש לעיין בזה ,דלכאורה זה ברור שמי שאין לו ד' מינים ,לא נימא
שיוכל לגזול אתרוג מחבירו משום עשה דוחה לא תעשה ,ואם כן מאי שנא הכא .ואולי יש לומר בזה ,דיסוד החילוק בין איסור גזל לשאר איסורים,
הוא ,שאיסור גזל הוא איסור 'לחבירו' ,ובזה אין שייך עשה דוחה לא תעשה .ולפי זה אפשר דבעכו"ם איסור גזל דיליה אינו אלא מדין מעשה
הגזילה -בין אדם למקום ,ולא משום זכות הממון של חבירו [וכעין זה כתבו בחכם צבי ובחלקת יואב ,בגדר האיסור דגזל ישראל מעכו"ם] ולכך
שייך בו דין עשה דוחה ל"ת אף באיסור גזל.
אמנם עדיין לא יתיישב ,היאך הותר לרבקה לומר לו ליקח הבגדים ,שהרי לה לא היה ההיתר דעשה דוחה ל"ת ,וכיוון שאצלו לא היה עבירה הרי
חל בזה דין שליחות עליה.
עוד יש לומר שהותר לו ליקח הבגדים משום אפרושי מאיסורא ,ובב' אופנים .או משום שהרי בא לגזול הברכות [אחר שמכר הבכורה ואין הברכות שלו],
או משום הצלת יצחק מאכילת נבילה ,שהרי מבואר בחזקוני ששחיטת עשיו פסולה ועל ידי שבא יעקב ניצול יצחק מאכילה זו( .הגאון רבי נחום נבנצאל שליט"א)
מזל טוב
מרכז העיר :משפחת הבלין להכנס הבן לעול תורה ומצוות משפחות כהן-שוורץ להכנס הבן הנכד לעול תורה ומצוות
משפחת יעקובזון להולדת הבן משפחות נדיב – הרב פינטו-הרב חפוטא להולדת הבת הנכדה הנינה
גני הדר :משפחת פוקסבומר לנשואי הבן משפחת קדוש להכנס הבן לעול תורה ומצוות משפחת ברגר לאירוסי הבת
הודעות לשמחות ניתן לשלוח עד יום שני למייל a7608833@GMAIL.COM
