gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרי עמלינו · Pri Amulaini — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: פרי עמלינו · Pri Amulaini

שבוע: תולדות (2026-11-09)

פרי עמלינו · Pri Amulaini — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר ‪ • 621‬תולדות‬ ‫מאוצרות הפרשה‬ ‫סיבב שיצחק ידרוש כך מעשו‪ ,‬כדי שישאיר את בגדי החמודות אצל‬ ‫ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה'‬ ‫רבקה וכך היה לה במה להלביש את יעקב‪ ,‬וגם שיקח הרבה זמן עד‬ ‫ותהר רבקה אשתו (כה‪ ,‬כא) קשה שבתחילת הפסוק כתוב 'לנכח‬ ‫שיצוד ואז יספיק יעקב לקחת את הברכות‪ .‬ולפי"ז מובן שיצחק שאל‬ ‫אשתו' ולא נזכר שמה‪ ,‬ואלו בסוף הפסוק היא נזכרת בשם רבקה? ותרץ‬ ‫"מה זה מהרת למצא בני"? שהרי הוא שלח אותו שיטרח ויעמול בצידה‬ ‫בספר 'גורל גדליהו'‪ ,‬הנה חז"ל אמרו שהמתפלל על חברו צריך להזכיר‬ ‫וכאן הגיע מהר‪( .‬שמחת חיים)‬ ‫שמו‪ ,‬אבל המתפלל בפניו אינו צריך להזכיר שמו‪ ,‬שנאמר 'אל נא רפא‬ ‫ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת וגו' (כז‪ ,‬טו)‬ ‫נא לה'‪ .‬יצחק חשבו בלבו‪ ,‬הרי אמי שרה לא זכתה להוליד עד שה' שינה‬ ‫במדרש החמודות שחמד אותם מנמרוד‪ ,‬ויש לדון מה בא ללמדנו בזה‪,‬‬ ‫את שמה 'שרי לא תלד‪ ,‬אבל שרה תלד'‪ ,‬לכן הסתפק איך יתפלל‬ ‫והביא החיד"א לפרש ע"פ מה שאחז"ל שלקח נמרוד את בגדי אדם‬ ‫שרבקה תלד‪ ,‬אולי גם היא צריכה לשנוי השם‪ .‬לכן התפלל סתם 'לנכח‬ ‫הראשון שעשה לו הקב"ה מכתנות עור‪ ,‬ואחז"ל שהיה זה מעור לויתן‪,‬‬ ‫אשתו' שהיתה עומדת בפניו ולא יצטרך להזכיר את שמה‪ .‬וה' עשה לה‬ ‫וא"כ בא הפסוק לתרץ דלכאורה איך נתנה רבקה ליעקב את בגדי עשו‬ ‫נס 'ותהר רבקה אשתו'‪ ,‬אף בלי שנוי השם‪.‬‬ ‫הרי בגדי עם הארץ מטמאים‪ ,‬וע"ז בא הפסוק ואמר שהיו בגדי נמרוד‬ ‫ויתרצצו הבנים בקרבה (כה‪ ,‬כב) האם אפשר לבדוק אם העובר הוא‬ ‫שלקח מאדה"ר וא"כ היה עשוי מעור דג ועור דג אינו מטמא‪.‬‬ ‫בן או בת‪ ,‬או שיש ענין לא לדעת עד לאחר הלידה? אמר הגר"ח קניבסקי‬ ‫ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי‬ ‫זצ"ל‪ ,‬בגמרא (פסחים נד‪):‬איתא שבעה דברים מכוסים מעיני אדם‪ ,‬ולא מוזכר‬ ‫הקרה ה' אלקיך לפני (כז‪ ,‬כ) ולכאורה צריך ביאור‪ ,‬וכי יעקב‬ ‫הענין הנ"ל‪ ,‬אולם במדרש (פ' תולדות פ ס"ג אות י"א) כתוב שבעה דברים מכוסים‬ ‫אבינו‪ ,‬עמוד האמת כדכתיב 'תתן אמת ליעקב'‪ ,‬הוציא שקר ח"ו מפיו‪,‬‬ ‫מעיני האדם ואחד מהם הוא אם העובר הוא בן או בת‪ ,‬וכי המדרש סתם‬ ‫והרי מהירותו לא הייתה בגלל שהקרה ה' לפניו‪ ,‬שהרי לא יצא כלל‬ ‫מספר לנו מה שלא יודעים‪ ,‬אלא מבואר שיש ענין לא לדעת‪.‬‬ ‫השדה לצוד ציד‪ ,‬אלא בעצמו לקח שני גדיי עיזים שהיו לאמו בבית‬ ‫ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים (כה‪ ,‬לד)‬ ‫ושחטם‪ .‬ומבאר בספה"ק 'זרע שמשון'‪ ,‬כי יעקב אבינו היה מחשיב את‬ ‫לכאורה איך יעקב קנה את הבכורה ע"י עדשים‪ ,‬הרי יעקב היה סמוך על‬ ‫כל אשר לו – אף מה שמזומן תחת ידו – כמי שהקרה אליו ה' את הדבר‪,‬‬ ‫שולחן אביו וכקטן דמי? אלא שכאן היתה סעודת הבראה על‬ ‫ולכן גם את שני גדיי הצאן החשיב כמי שנתגלגלו לידו ברצון הבורא‬ ‫הסתלקותו של אברהם‪ ,‬ובזה קיימא לן שצריך שיהיה משל אחרים‪ ,‬לכן‬ ‫ובחסדו שיוכל למהר ולהביא את המטעמים בטרם יביאם עשו אחיו‪.‬‬ ‫יצחק זיכה את העדשים ליעקב שיהיה שלו‪ ,‬וא"כ היה יכול לקנות בו את‬ ‫מוסיף ה'זרע שמשון' וז"ל ואגב אורחין יש לקחת מוסר השכל‪ ,‬שכל‬ ‫הבכורה‪ .‬עוד יש לומר‪ ,‬שאומן קונה בשבח כלי‪ ,‬וכיון שיעקב הכין את‬ ‫אדם יש לו להכיר בכל מעשיו – כי הם מנפלאות מעשי ה'‪ ,‬כי אין בכוח‬ ‫התבשיל ושיבח את העדשים‪ ,‬לכן זכה בזה‪( .‬שמחת חיים)‬ ‫האדם לעשות כלום אם לא בחסד ה'‪ ,‬שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה‬ ‫ויבז עשו את הבכורה (כה‪ ,‬לד) איתא במסכת בבא בתרא (ט"ז‪):‬‬ ‫אא"כ נגזר עליו מלמעלה‪ .‬וכן בכל ריווח שיעשה אל יאמר כי זה בא לו‬ ‫"חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום‪ ,‬בא על נערה מאורסה‪ ,‬והרג‬ ‫בהשתדלותו העצומה‪ ,‬אלא חסד ה'‪ .‬אם יעלה לגדולה אל יאמר כי‬ ‫את הנפש‪ ,‬וכפר בעיקר‪ ,‬וכפר בתחיית המתים ושט את הבכורה"‪.‬‬ ‫חכמתו גרמה לו רק חסד ה'‪ ,‬וזהו כי הקרה ה' אלוקיך לפני‪ ,‬עכ"ל‪( .‬באר הפרשה)‬ ‫לכאורה החטא האחרון הוא הקל מכולם‪ ,‬ומדוע התורה מציינת רק את‬ ‫כשמוע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדולה ומרה עד‬ ‫החטא הזה? מבאר מרן הגר"א קוטלר זצ"ל‪ ,‬שאמנם החטאים האחרים‬ ‫מאוד (כז‪ ,‬לד) יש להבין כיצד הפסיד עשו את הברכות‪ ,‬הרי עסק‬ ‫חמורים יותר‪ ,‬אבל חטא זה הוא הסיבה לשאר החטאים‪ ,‬שע"י שביזה‬ ‫במצות כיבוד אביו‪ ,‬ושלוחי מצוה לא ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתן‬ ‫וזלזל בדבר המקודש נגרר לכל שאר העבירות‪.‬‬ ‫(פסחים ח‪ .):‬וי"ל לדברי תוס' (קידושין לט‪ ):‬שבעכו"ם הקב"ה מצרף‬ ‫תירוץ נוסף תירץ הגרי"ז‪ ,‬שבעבירה זו יש חומרא גדולה שעל העבירות‬ ‫מחשבה רעה למעשה‪ ,‬ורש"י כתב שעשו הלך על דעת שאם לא ימצא‬ ‫האחרות היה לו יצר הרע‪ ,‬משא"כ למכור את הבכורה בשביל נזיד‬ ‫מהפקר‪ ,‬יביא מהגזול‪ ,‬וא''כ לא קיים מצות אביו‪ ,‬ואצל עכו"ם הקב"ה‬ ‫עדשים לא היה לו יצר הרע אלא היה זה רק משום שביזה את הבכורה‪.‬‬ ‫מחשיב מחשבה רעה למעשה‪( .‬שבט סופר‪ ,‬הביאם פלפולא חריפתא עה"ת)‬ ‫ועתה שא נא כליך תליך וקשתך (כז‪ ,‬ג)‬ ‫בא אחיך במרמה (כז‪ ,‬לה) כתב התרגום "בחכמתא"‪ ,‬לכאורה איזה‬ ‫לכאורה הדבר תמוה‪ ,‬וכי זה פעם הראשונה שעשו יוצא לצוד ציד‬ ‫חכמה יש כאן ויותר מתאים לתרגם בערמה‪ ,‬אלא שנתן לו מאפיקומן‬ ‫שיצחק צריך לומר לו לקחת את כלי הציד שלו‪ ,‬הרי עשו יודע זאת‬ ‫[שהרי פסח היה] ומשום שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן‪ ,‬לפיכך לא‬ ‫מעצמו? שמעתי להסביר‪ ,‬שמלאכת הצידה אצל עשו היתה קלה מאוד‬ ‫יוכל לאכול אחר כך ממה שעכשיו הביא לו‪ .‬והוסיף הגאון רבי יוסף חיים‬ ‫שהיה לובש בגדי החמודות שהיה בהם צורות של חיות‪ ,‬והיו מתקבצים‬ ‫זוננפלד זצ"ל רמז נפלא "במרמה" – גימטריה אפיקומן (‪( .)287‬שמחת חיים)‬ ‫אליו החיות וכך היה צד אותם ללא מאמץ‪ ,‬וכאן יצחק רצה לזכות אותו‬ ‫את בכרתי לקח (כז‪ ,‬לו) הקשה הגרי"ז מפני מה נתחרט עכשיו על‬ ‫במצוה חשובה של כיבוד אב שיבוא לו בעמל ויגיעה‪ ,‬שאז לפי חשיבות‬ ‫מכירת הבכורה הרי זלזל בכבודה כשמכרה ומה נשתנה‪ ,‬וביאר הגרי"ז‬ ‫המצוה כך תחול יותר הברכה‪ ,‬ולכן אמר לו שהפעם לא יעשה זאת‬ ‫דמתחילה חשב דהנפק"מ בבכורה היא רק לענין עבודה בביהמ"ק‪,‬‬ ‫בקלות ע"י הבגדים‪ ,‬אלא "שא נא כליך תליך וקשתך" שיקח את כלי‬ ‫אמנם עכשיו כשראה שמפסיד גם את הברכות נתחרט על מכירתו את‬ ‫הציד ויטרח בקיום המצוה‪ .‬והוראה זו היתה השגחה פרטית‪ ,‬שהשי"ת‬ ‫הבכורה‪.‬‬ ‫פרשת שבוע‬ ‫העיקר ההשתדלות‪ ,‬לא ההצלחה!‬ ‫"ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב" (כה‪ ,‬כו) פרש רש"י‪" :‬ויקרא שמו יעקב ‪ -‬הקדוש ברוך הוא"‪ .‬שואל האדמו"ר מקוצק‬ ‫זצ"ל‪ :‬יעקב אבינו‪ ,‬בחיר האבות‪ ,‬עמוד התורה‪ ,‬שמיטתו שלמה‪ ,‬לא מצא לו הקב"ה שם אחר שיבטא את גדולתו אלא 'יעקב'‪ ,‬על שם שידו אוחזת‬ ‫בעקב עשו? הוא מבאר‪ :‬ההתרוצצות שהיתה בין יעקב לעשו בבטן אמם היתה מי יצא ראשון‪ .‬כל אחד מהם רצה לצאת ראשון כדי להיות הבכור‪.‬‬ ‫והנה עשו ניצח ויצא ראשון! נו? יעקב! תרים ידיים! עשו ניצח אותך‪ ...‬אין מה לעשות‪ .‬לא! אני לא אתייאש‪ ,‬אלא אמשיך להתאמץ ולעשות מה‬ ‫שאני יכול לעשות! לפחות אנסה לאחוז בעקב שלו‪ .‬גם אם זה לא יוביל אותי לתוצאה הרצויה‪ ,‬את מה שיש לאל ידי עוד לעשות ‪ -‬אעשה‪ .‬המידה‬ ‫הזאת‪ ,‬לא למקד את הראייה על הצלחה אלא על ההשתדלות והמאמץ‪ ,‬היא שהצמיחה את יעקב להיות בחיר האבות‪ .‬יהודי אינו "קבלן הצלחות"‪.‬‬ ‫יהודי צריך להשתדל‪ ,‬להתאמץ‪ ,‬לעשות את כל מה שביכולתו לעשות‪ ,‬גם אם לא נראה לו שזה יוביל אותו להצלחה‪ .‬הקב"ה קרא ליעקב בשם זה‬ ‫כדי ללמדנו עד כמה היתה חשובה אחיזתו של יעקב בעקב עשו‪ ,‬שבזה הוכיח שאינו מתייאש וממשיך לעשות כל מה שביכולתו לעשות‪.‬‬ ‫כתוב בפסוק (בראשית כו‪ ,‬טו)‪" :‬וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר"‪ .‬כותב רבי יהונתן אייבשיץ‬ ‫זצ"ל בספרו "תפארת יהונתן"‪ ,‬שאברהם התאמץ לחפור בארות‪ ,‬במסירות נפש‪ ,‬כדי שיהיו מים מצויים לעוברי דרכים‪ .‬יאמר האומר‪ :‬מאחר וסתמום‬ ‫פלשתים ומלאום עפר ‪ -‬מה יצא מכל המאמץ הגדול שהיה כרוך בחפירת הבארות? התשובה‪ :‬גם אם נראה לכאורה שלא יצא כלום ‪ -‬יצא גם יצא!‬ ‫כתוב שכשאחיו של יוסף זרקו אותו לבור מלא נחשים ועקרבים‪ ,‬הוא לא ניזוק! איך ייתכן? בזכות שאבותיו התאמצו על בורות מים! דבר שהצטער‬ ‫בו צדיק ‪ -‬לא יכשל בו זרעו‪ .‬יוסף הצדיק הציל את עם ישראל כולו‪ .‬מהיכן כל זה התחיל? מ"וכל הבארת אשר חפרו בימי אברהם"‪ ,‬גם אם בשעתו‬ ‫לא היה נראה שיצא מהם כל תועלת לאחר ש"סתמום פלשתים וימלאום עפר"‪ .‬אל לו ליהודי לומר‪ :‬איני יכול! איני מצליח! איני רואה שום תוצאה!‬ ‫מה שמוטל עליו הוא לעשות כל מה שהוא יכול לעשות! אם יעשה את כל מה שיכול לעשות ‪ -‬יזכה לסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫בספר "משחת שמן"‪ ,‬למשגיח דישיבת גייטסהד‪ ,‬רבי שאול קויפמן זצ"ל‪ ,‬מספר‪ :‬רבי יהודה צדקה זצ"ל התגורר בשכונת גאולה בירושלים‪ .‬בהיותו‬ ‫ילד בן תשע הלך לבקש ברכה מהאדמו"ר ה"אמרי אמת" מגור זצ"ל‪ ,‬שכבר ה"חפץ חיים" התייחס אליו כקדוש עליון‪ .‬שאל אותו ה"אמרי אמת"‪:‬‬ ‫"מה אתה לומד?" "משניות שבת"‪ ,‬השיב‪" .‬כמה פרקים יש במסכת?" שאל אותו האדמו"ר‪" .‬עשרים וארבעה"‪ ,‬השיב הילד‪" .‬התדע למה יש מספר‬ ‫כזה של פרקים?" הילד לא ידע תשובה‪ .‬לאחר שקיבל ברכה מהרבי ויצא‪ ,‬רץ מרחוב יוסף בן מתתיהו עד בית כנסת "שושנים לדוד"‪ ,‬שם ישב רבי‬ ‫יעקב חיים סופר‪ ,‬ה"כף החיים" זצ"ל‪ ,‬לשאול אותו‪ .‬ה"כף החיים" הסביר לו‪ :‬שבת המלכה היא כמו כלה‪" ,‬בואי כלה שבת מלכתא"‪ ,‬ולכלה יש עשרים‬ ‫וארבעה קישוטים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬התורה ניתנה בשבת‪ .‬בשבת יש עשרים וארבע שעות‪ ,‬כל שעה יש ללמוד פרק אחד‪ .‬רץ הילד חזרה ל"אמרי אמת"‬ ‫וסיפר לו את התירוצים שאמר לו זה עתה ה"כף החיים"‪ ...‬ה"אמרי אמת" התפעל מאוד מהילד‪ .‬ילד בן תשע שכל כך מתאמץ בשביל התורה‪ ,‬ונתן‬ ‫לו מטבע לשמירה‪ .‬אמו היתה חכמה ועשתה מהמטבע קמיע לבנה‪ ,‬הרב צדקה‪ .‬כותב ה"משחת שמן"‪ ,‬שבכל פעם שהרב צדקה היה מתקשה‬ ‫בסוגיה‪ ,‬היה נוט ל את הקמיע ומבקש מהקב"ה שיפתח לו שערי חכמה‪ ,‬והיה מוצא תירוץ על מה שהתקשה‪ .‬ילד קטן שאינו מסתפק בלשמוע את‬ ‫הקושיא‪ .‬הוא רץ הלוך וחזור לשכונה רחוקה כדי לדעת מה התשובה‪ .‬אכפת לו מהתורה והוא מתאמץ למענה ‪ -‬בזכות זה זכה להיות הרב צדקה!‬ ‫מי שמתאמץ‪ ,‬ועושה כל שיש לאל ידו לעשות ‪ -‬זוכה לסייעתא דשמיא! (רבי גואל אלקריף שליט"א ‪ -‬שש באמרתך)‬ ‫פינת ההלכה‬ ‫בהיתר דיעקב לגנוב את בגדי עשו‬ ‫האחרונים הקשו (עי' תורת משה להחת"ס כאן) מה היה ההיתר של רבקה לגנוב את בגדי עשיו‪ ,‬הרי לכאורה היו הבגדים שלו‪ ,‬והיאך אפשר ליטלם בלא‬ ‫רשותו [ובפרט שאף לא היה בזה אומדנא להתיר‪ ,‬שהרי היה ברור לה שלא יסכים]‪ .‬ושמעתי משמיה דרבינו מרן הגר"ד לנדו שליט"א‪ ,‬דהנה בגמ'‬ ‫ב"ק (קיט‪ ).‬מבואר דממון של מסור ומומר מותר מעיקר הדין‪ ,‬דלא יהא ממונו חמור מגופו [והרי אף בגופו מורידין ולא מעלין]‪ ,‬אלא דלמעשה‬ ‫אסור משום דדילמא נפקין מיניה בנין מעלין‪ .‬ואם כן כל זה שייך דווקא בגזל ממש אבל כשגוזל רק בשואל שלא מדעת‪ ,‬שלא שייך זה הטעם שהרי‬ ‫אין בזה הפסד לזרעו‪ ,‬יש להתיר אף למעשה [שו"ר שכן הובא עתה משמו בגליון אהלי טהרות]‪ .‬והנה עשיו היה לו דין ישראל מומר‪( ,‬כמבואר‬ ‫בגמ' קידושין יח‪ ).‬ועל כן היה מותר ליקח ממנו בהך גזילה דשאלה שלא מדעת‪.‬‬ ‫והעולה מזה חידוש גדול לדינא‪ ,‬שמומר שהוא סריס‪ ,‬יהא מותר לגזול ממנו [אמנם אפשר דגם שם חיישי' לשאר יורשים‪ ,‬וצ"ע]‪ .‬והיה נראה ליישב‬ ‫עוד‪ ,‬דעשה דכיבוד אב דוחה להאיסור דגזילה‪ .‬וכעין מה שכתב בתיבת גמא (פ' וישלח) שדן שם אם הותר לאליפז ליטול ממונו של יעקב‪ ,‬ומשום‬ ‫עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שיבוא עשה דכיבוד אב וידחה לא תעשה דגזל‪ .‬ויש לעיין בזה‪ ,‬דלכאורה זה ברור שמי שאין לו ד' מינים‪ ,‬לא נימא‬ ‫שיוכל לגזול אתרוג מחבירו משום עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬ואם כן מאי שנא הכא‪ .‬ואולי יש לומר בזה‪ ,‬דיסוד החילוק בין איסור גזל לשאר איסורים‪,‬‬ ‫הוא‪ ,‬שאיסור גזל הוא איסור 'לחבירו'‪ ,‬ובזה אין שייך עשה דוחה לא תעשה‪ .‬ולפי זה אפשר דבעכו"ם איסור גזל דיליה אינו אלא מדין מעשה‬ ‫הגזילה ‪ -‬בין אדם למקום‪ ,‬ולא משום זכות הממון של חבירו [וכעין זה כתבו בחכם צבי ובחלקת יואב‪ ,‬בגדר האיסור דגזל ישראל מעכו"ם] ולכך‬ ‫שייך בו דין עשה דוחה ל"ת אף באיסור גזל‪.‬‬ ‫אמנם עדיין לא יתיישב‪ ,‬היאך הותר לרבקה לומר לו ליקח הבגדים‪ ,‬שהרי לה לא היה ההיתר דעשה דוחה ל"ת‪ ,‬וכיוון שאצלו לא היה עבירה הרי‬ ‫חל בזה דין שליחות עליה‪.‬‬ ‫עוד יש לומר שהותר לו ליקח הבגדים משום אפרושי מאיסורא‪ ,‬ובב' אופנים‪ .‬או משום שהרי בא לגזול הברכות [אחר שמכר הבכורה ואין הברכות שלו]‪,‬‬ ‫או משום הצלת יצחק מאכילת נבילה‪ ,‬שהרי מבואר בחזקוני ששחיטת עשיו פסולה ועל ידי שבא יעקב ניצול יצחק מאכילה זו‪( .‬הגאון רבי נחום נבנצאל שליט"א)‬ ‫מזל טוב‬ ‫מרכז העיר‪ :‬משפחת הבלין להכנס הבן לעול תורה ומצוות משפחות כהן‪-‬שוורץ להכנס הבן הנכד לעול תורה ומצוות‬ ‫משפחת יעקובזון להולדת הבן‬ ‫משפחות נדיב – הרב פינטו‪-‬הרב חפוטא להולדת הבת הנכדה הנינה‬ ‫גני הדר‪ :‬משפחת פוקסבומר לנשואי הבן משפחת קדוש להכנס הבן לעול תורה ומצוות משפחת ברגר לאירוסי הבת‬ ‫הודעות לשמחות ניתן לשלוח עד יום שני למייל ‪a7608833@GMAIL.COM‬‬