בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — תולדות (2026-11-09)

בס"ד
סדר לימוד
עמוד הקהילה
מסכת יומא
פרשת ויצא
יומא יא. יום א'
יומא יא: יום ב'
גליון שכ"א שנה ז' יומא יב. יום ג'
יומא יב: יום ד'
פרשת תולדות
חזרה יום ה'
תשפ"ז קו יודעי תורתך
02.649.33.62
בשבילי המערכת מרבוה"ק זיע"א
עלי דשא
סוד הוותרנות זהו סוד יהודי
לכבוד אביו ,ויבצע את אחרי שש שעות של אולי באמת יבוא על ידי זה להגדיל שם מניעת ברכת הרשע
נקמתו תחת אצטלה של מאמצים מאכזבים ,מרדפים שמים ,ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה.
'מכבדו במותו'! בלתי פוסקים אחר חיות (אמרי שאול) ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה
ואז ,לא רק שלא יתבזה, שמשום מה הפכו חמקמקות היא (כה ,כא).
אדרבה ,הציבור עוד ישיח באותו יום ,ולאחר שרוב הקללה גורמת ברכה הכתיב 'הוא' בוא"ו בלשון זכר .ובפשטות
בפליאה אודות ה'מסירות מתוך בוזבזו החיצים
אשפתם ,סוף סוף פגשו אורריך ארור ומברכיך ברוך (כז ,כט). יש לומר דרומז בזה גם עקרות דיצחק,
נפש לכיבוד אב' שלו! דלא היה ראוי להוליד משום דאתא
שני חצים של עשו בהמות אורריהם 'הצדיקים רש"י ופירש
· מסטרא דנוקבא כדאיתא בספרים ,וכלל
אומללות שנתפסו ,נשחטו ומצעריהם קודמים למברכיהם' וכו'.
סוד הוותרנות זהו סוד והתבשלו כהוגן. יצחק בתפילתו גם את עקרות עצמו,
יהודי ,סוד שקיבלנו מאת ולכאורה כיון שצדיקים הם אורריהם
עשו מתבל את הבשר ,מכין ומצעריהם לגמרי למה .אלא היינו כמו והתפלל גם עליה .עוד אפשר דבר לרמז
רחל אימנו .לא תמיד קל את התבשיל .היה קשה היום על סיבת עקרותה של רבקה ,כדרך
שאמר אאמו"ר זצוק"ל (הרה"ק רבי שמואל
לוותר. -אל זה שווה כל רגע ,רווח אליהו מזוואלין) ,על מה שביקש דוד המלך המדרש (ב"ר ס ,יג)' ,מפני מה לא נפקדה
לעתים מדובר לכאורה לדורי דורות .הוא עומד ע"ה (תהילים קט ,כח) 'יקללו המה ואתה רבקה עד שנתפלל עליה יצחק ,שלא
במעשה אצילי וטוב ,אולם לקבל את הברכות לזרעו,
תברך' ,למה ליה עוד לבקש על זה יהיו עובדי כוכבים אומרים תפלתנו
ירשנו אותה הוותרנות הוא -ולא יעקב אחיו.
מאבותינו מלמדתנו :לעתים שיקללו הוה ליה למימר אם יקללו וכו'. עשתה פירות' ,דהיינו ברכת אחיה ואמה
אולם כבר כשהוא נכנס אלא על ידי זה ש'המה יקללו' הוא הגורם
הוותרנות תעלה לריח ניחוח 'אחותינו את היי לאלפי רבבה' (לעיל כד,
לחדר אביו הוא מבין
יותר מאשר המעשה! 'ואתה תברך' ,והיינו כמו שאמר אאמו"ר ס) .ו'הוא' היינו לבן דבברכתו גרם לה
שתוכניותיו השתבשו.
ז"ל עוד' ,אך טוב וחסד ירדפוני' ,פי' שתהיה עקרה.
וזה מה שמייחד אותנו על יעקב השיג את הברכות.
הרדיפות שיש לצדיקים הוא להם אך טוב
פני האומות .היכולת לראות לאחר תחנונים מרובים ובביאור דברי המדרש ,יש להבין מה
(דברי ישראל) וחסד ,והבן.
את העיקר מול הטפל. הוא מצליח לקבל ברכה בכך שיאמרו עכו"ם תפלתנו פרי ,הלא
אצל גוי ,לעולם לא תראה קצרה מיצחק אביו ,אולם ענין הברכות ליעקב אבינו ע"ה בכמה מקומות נזכרה ברכת גויים לטובה,
אדם מוותר על השגות את ההחמצה האדירה הוא ולא היה שום פגם בדבר ,וכדאיתא בגמ'
רוחניות למען השני .אדרבה, לעולם לא ישכח. שניתנו בערמה
(מגילה טו' ).אל תהי ברכת הדיוט קלה
הוא יילחם על רצונותיו באותו רגע נכנסה שנאה מבואר בספרים הק' ובזוה"ק שצריך בעיניך ,שהרי שני גדולי הדור ברכום
באצטלה של קדושה. מפעפעת בליבו של עשו. היה יעקב אבינו לקחת הברכות מיצחק שני הדיוטות ונתקיימה בהן ,ואלו הן דוד
אבל יהודי? יהודי יודע הוא ביקש לנקום. בערמה ,על אשר כי נלקח הברכות ודניאל ,דוד דברכיה ארונה ,דכתיב (ש"ב
לוותר .יודע מה להניח לפני נקמה אמיתית הוא רוצה מאדם הראשון בערמה ,על ידי שאכל
לנקום ,נקמה כפי שעשו כד ,כג) ויאמר ארונה אל המלך ה' אלוקיך
מה. מעץ הדעת ,ויעקב שהיה שופריה מעין
יודע לבצע. ירצך ,דניאל דברכיה דריוש ,דכתיב
רחל אימנו אמורה היתה שופריה דאדם הראשון (ב"מ פד ).לקח
מצד שני ,לא נעים .המעמד הברכות בחזרה. (דניאל ו ,יז) אלהך די אנת פלח לה בתדירא
לפי החשבון להינשא לעשו
שלו בסביבה כאדם חשוב הוא ישיזבינך' .ואמר אאמו"ר האמרי אש
בעקבות הוויתור ,אך היא הענין הוא אשר יעקב אבינו ע"ה פעל
בחרה בכך מרצון ,כי אצל שהוא והרושם ונעלה, זצוק"ל בדרך צחות ,דביקש לבן להמשיך
עושה על אביו ועל סביבתו בעת ההוא מאת יצחק אביו שהיה בחינת על ידי ברכתו שתעשה רבקה הרבה פירות
הקדוש ברוך הוא עבודת פחד ודין ,אשר גם בהיות שלא במדריגה
המידות חשובה יותר! בהליכותיו האציליות - כמותו ותלד בנים הדומים לו ,ואוי לאותה
עלולים להיפגע .מי ירצה גדולה ,יוכל לקבל גם כן כל ההשפעות
הבעל שם טוב הקדוש היה וברכת עולם הזה .וזאת פעלה רבקה ברכה .ומן השמים סיבבו שתהיה עקרה
להתקרב לאדם הרוצח ולא תלד כלל ,כל זמן שעמדה ברכת לבן
מוכן לוותר על כל ה'עולם 'סתם' את אחיו? אמנו ,במה ששמה העורות גדיי העיזים
הבא' שלו -בכדי לעזור על יעקב .היינו שבאמת היתה יודעת בתוקפה .ויצחק העתיר בתפילתו לבטל כוח
במוחו של עשו מתנוצץ
ליהודי במצוקה .כי מה שווה כי יצחק אבינו אף שהיו עיניו כהות (נחלת דן) ברכתו של אותו רשע.
הרעיון:
לו ההתענגות מזיו השכינה, בגשמיות אבל רואה ברוחניות .ורצונו
"יקרבו ימי אבל אבי!" שם שמים בפי עשיו ?
כשיהודי מתחנן לעזרה... היה לברך את עשיו בעולם הזה ,וליעקב
הוא רואה את עצמו כמה
צדיקים שוויתרו על שעות מאוחר שנים עשרות רק בעולם הבא כמבואר בספרים .לכן ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני
של תורה ועבודה ,של ערבי יותר ,שנה לאחר פטירתו הלבישה ליעקב בבגדי עשיו ובגדיי (כז ,כא).
יום כיפור ומוצאי שבתות, המעציבה של אביו .הוא העיזים ,היינו כל בחינת עשיו בכל מקום
בשביל לסייע ליהודי במצר. ופירש רש"י 'אמר יצחק בלבו אין דרך
ואחיו מגיעים לבית המדרש שהיה יצחק יכול למשש ולהריח בחינת
צדיקים שמכרו תפילין יעקב יהיה בחינת עשיו ,ואף על פי כן עשיו להיות שם שמים שגור בפיו וזה
ל'שבת יארצייט' ,שניהם
והפסידו אתרוגים -העיקר מצפים לעליית ה'מפטיר' יברך אותו בכל טוב עולם הזה .והיינו אמר כי הקרה ה' אלוקיך' .ותמוה הדבר,
לא לכעוס על בני הבית. שכמובן תביא אחריה גם בחינת 'וירח את ריח בגדיו' (כז ,כז) ,זאת הלא כתוב למעלה (כה ,כז) 'ויהי עשיו איש
צדיקים שיכולים לעלות את תפילת המוסף ,לעילוי פעלה רבקה אמנו .כי באמת היתה יודעת יודע ציד' ,ופירש רש"י 'יודע ציד לצוד
ולהתעלות -אך מבכרים נשמת אביהם. כי הוא לטובת שניהם יעקב ועשיו וכה ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא היאך
להאיר פנים ארבע מאות אבל אין שני 'מפטירים'. ראוי להם. מעשרין את המלח ואת התבן ,כסבור
פעמים לתלמיד מתקשה .כל אחד האחים ייאלץ לוותר! אביו שהוא מדקדק במצוות עי"ש .אם כן
זה הוא תוצאה של פלס נכון,
ולכן לאחר כל המעשה ההיא אשר כבר
ויעקב ,הצדיק ,כמובן ירצה קבלו שניהם כל הברכות כפי הראוי להם למה לא היה מרמהו גם בזה ,להיות שם
של שיקול דעת מלאה יראת לזכות את אביו בעילוי שמים שגור בפיו כמו יעקב .אלא לרמות
שמים טהורה. באמת ,כתיב (כח ,ה) 'אם יעקב ועשיו',
נשמה אמיתי ,הוא ירצה דהיינו שהיתה באמת אם שניהם בשווה את אביו בדברים שאין בהם ממש ,כמו
רכות הלב ,היכולת לחשב להעניק לו 'מפטיר' של בן האיך מעשרין את המלח ואת התבן ,לא
ועשתה שיהיה טוב לשניהם .ורש"י הק'
תמיד מה ה' שואל מעמנו תם ולא של רשע ,והגבאי
כתב 'לא ידעתי וכו'. אכפת ליה ,אבל להעלות שם שמים על
באמת לאמיתה ,זה מה כמובן יכבד אותו.
(הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר זצוק"ל) פיו לא היה לו לרצון לעשיו ,וירא היה
שגורם לאדם להיות 'עובד או אז יגיע הרגע המכונן.
ה' באמת'! הוא יקום בזעקה של קנאות (ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)
א
לפרסום והנצחותyt5055660@gmail.com | 03-5055660 :
בשבילי ההלכה
הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א
מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה
הפסקה לדברים שבקדושה באמצע שמונה עשרה (יא)
א .הבדלה – המאריך בתפילתו במוצ"ש לא יפסיק באמצע שמו"ע בכדי לצאת בהבדלהא ,ואם הפסיק וכיוון לצאת יצא ידי חובהב.
ב .קריאת התורה -לא יפסיק באמצע שמו"ע להאזין לקריאת התורהג.
ד
ג .הגם שמותר לתבוע צרכיו בברכת שמע קולנו ,אין היתר לענות שם לדברים שבקדושה .
המתפלל שמו"ע יחד עם הש"צ איזה דברים שבקדושה יוכל לענות
ד .היחיד המתפלל תפילת שמו"ע עם השליח ציבורו ,כשיגיע עם שליח ציבור לנקדישך יאמר עמו מילה במילה כל הקדושה כמו שהוא אומרז,
ויאמר נוסח הקדושה כנוסח שאומר הש"צ ,שאם הוא מתפלל בנוסח ספרד (שאומרים נקדישך) והש"צ בנוסח אשכנז (שאומרים נקדש) יאמר עם
הש"ץ נקדש ,וכן להיפך.
ט
ה .וכמו כן יאמר עמו מילה במילה ברכת הקל הקדוש וברכת שומע תפילהח ,וגם יכוון כשיגיע שליח ציבור למודים יגיע גם הוא למודים
כדי שישחה עם השליח ציבור במודים.
ו .גם מי שלא התחיל עם הש"צ מתחילת השמו"ע אלא שהגיע בשוה עם הש"ץ לקדושהי ,יכול לענות קדושה עם הש"ץיא.
ז .אבל אם פגש את הציבור באמירת פסוקי הקדושה שביוצר אור או בובא לציון ,לא יפסיקיב.
יד
ח .המתפלל שחרית וכשהגיע לקדושה אומרים הציבור קדושה דמוסף לדעת השו"עיג לא יפסיק לענות קדושה דמוסף ,ולדעת הרמ"א
מפסיק לענות קדושה דמוסף ,ויאמר כל הנוסח כתר יתנו לך וכו' כמו הש"ץ ,וכן הלכהטו.
טז
ט .לברכת כהנים – סיים היחיד ברכת הטוב שמך ולך נאה להודות מפסיק לשמוע ולענות אמן אחר הברכת כהנים ,וי"א שמותר לו גם לענות
אמן אחר הברכה של לברך את עמו ישראל באהבהיז.
עמו פסוקי הקדושה. האריך בביאור זה דאף אם יכוון באמירת יש"ר א .הנה לדעת הבה"ל (הנ"ל הערה ב') דמה שהשו"ע
יב .שו"ע (סי' ק"ט ס"ג) ונימק הטעם שאין הקדושות לבקש מהשומע תפילה שיגלה כבוד מלכותו פסק להפסיק לקדיש ולקדושה הוא מחמת
שוות ,ובשו"ע הרב (ס"ה) ביאר שבמקומות אלו על כל העולם וכו' אין לזה עניין בברכת שומע המנהג ועדיין הוא חושש לשיטות ר"י ור"ת
הזכרת הקדושה לסיפור דברים ,וכ"ה במ"ב (ס"ק תפילה דברכה זו נתקנה על תפילות ובקשות דשומע כעונה חשיב כאומר ממש בפיו א"כ
ט"ז). דרחמי נינהו שמבקשין מאת הקב"ה שיעורר במקום שאין מנהג אסור להפסיק ,וכ"כ בשו"ת
רחמים עלינו וימלא משאלותינו ,אבל בקשה הר צבי (ח"א סי' נ"ט) וז"ל ונראה דע"כ לא הכריע
יג .סי' ק"ט ס"ג ,והטעם כתב המ"ב (ס"ק ט"ז)
לצרכי גבוה אין זה בגדר תפילה ע"ש שהאריך המחבר כדעת רש"י אלא לעניין קדיש וקדושה
שאין הקדושה מעניין אחד דלזה הוא קדושת
בזה. ששם אין מקום לומר שלחומרא יש לחוש
מוסף ולזה הוא קדושת שחרית ,אלא ישתוק
ויצא י"ח מדין שומע כעונה. ה .שו"ע (סי' ק"ט ס"ב). לשיטת ר"י ורת שחומרא זו קולא היא שיפסיד
בזה עניית קדושה זו ,וגם חובה מוטלת עליו
יד .שם. ו .וכתב הרמ"א (שם) וז"ל אבל לכתחילה לא
בשמיעת קדושה אם אין זה נחשב כהפסק ,אבל
טו .מ"ב (ס"ק ט"ז) ,ויש להסתפק בראש חודש אם יתחיל עד אחר שאמר קדושה והקל הקדוש ,אלא
לעניין שמיעת הבדלה שאיננה מצוה עוברת
עומד בשחרית והתפילין עליו אם יאמר כתר כיון שאם הוצרך להתחיל מכח שהשעה עוברת ,או
ובזה שלא ישמע עכשיו את ההבדלה אינו
שנהגו שלא לומר כתר עם תפילין ,ויתכן דבכה"ג כדי לסמוך גאולה לתפילה דינא הכי עכ"ל ,אבל
מפסיד כלום שיכול אח"כ להבדיל על הכוס ,וגם
לא יאמר כתר אלא פסוקי הקדושה בלבד ,וכנ"ל המ"ב (ס"ק י"ד) כתב וז"ל ובספר אליה רבא האריך
אין שום חובה מוטלת עליו לשמוע ולצאת דוקא
(הערה י"א). מכמה פוסקים דאפילו לכתחילה מותר להתחיל
בהבדלה זו ,י"ל שגם לדעת המחבר לכתחילה
עם הש"צ בשוה ,ועיין חיי אדם שמשמע מיניה
(בתחילת הספר בתשובות טז .בספר מעשה רוקח אין לו לשתוק לשמוע ולכוין לצאת בהבדלה זו
דעכ"פ בשחרית יש להקל בזה כדי שלא יצטרך
רבינו אברהם בן הרמב"ם בשם הרמב"ם) כתב וז"ל אבל ויחוש לדעת ר"י ור"ת דשומע כעונה הוי הפסק
להמתין כ"כ בשירה חדשה ע"ש ,ואפילו במנחה
צריך אתה לדעת וכו' וזה כשמגיע הש"ץ לעבודה עכ"ל ,אלא דלדעת שו"ע הרב וסיעתו דס"ל
יש להקל בזה ע"י צורך קצת ,כ"כ בספר מאמר
ועלו הכהנים לדוכן ימהרו כולם בתפילה עד דשומע כעונה אינו נחשב לאומר אלא לשומע
מרדכי ,וכעין זה כתב בספר מגן גיבורים וז"ל מי
שישלימו תפילתן קודם ברכת כהנים כדי שלא קיל טפי ,והגם דלכתחילה בודאי שאין להפסיק
שאינו יכול לשער שיבא עם הש"צ למודים אם
ימנעו מעניית אמן על ברכת כהנים ,או שמא בשעת התפילה אפילו בשהיה ולהסיח דעתו
יתחיל אחר קדושה ,ושמא יתבלבל עי"ז ,יכול
יענו ותהיה הפסקה וכו' ,אמנם היותי מביא לידי לדברים אחרים ,מ"מ בין ברכה לברכה יתכן
להתחיל עם הש"צ ויאמר עמו כל הקדושה וכל
עון גדול זה להיותו מחייב המהירות באמירת דיש להקל בשעת הצורך,
התפילה מילה במילה עכ"ל.
התפלה ושבוש הכונה ותליית המחשבה כדי ב .ודמי לפוסק באמצע שמו"ע לעניית דברים
להקדיש לש"ץ ,ותהיה אז צורת התפילה קבע ולא ז .והיינו שאומר עם הש"צ גם נקדישך ונעריצך
שבקדושה דבשוגג אינו חוזר וכמבואר במ"ב (סי'
תחנונים וכו' ,ועניית אמן בברכת כהנים אינה ושאר התוספות של הקדושה (הגם שהפוסק לענות
ק"ד ס"ק כ"ט) ע"ש ,ובשש"כ (פרק ס' סט"ז) ובהערה
הפסקה לפי שהפסקה באמן וכיו"ב בלתי היותו באמצע ק"ש וברכותיה אינו אומר כי אם עיקר הקדושה
(מ"ו) כתב בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל דאפשר
מתפלל עם ש"ץ ע"ש באורך ,והמבואר בדבריו קדוש ברוך ימלוך) והטעם לזה כתב שו"ע הרב (ס"ג)
דרק בין ברכה לברכה יכול לצאת ,אבל לא
דהמתפלל עם הש"ץ נחשב כתפילת הציבור שאף שאין היחיד אומר קדושה בתפילתו כשהוא
ממש באמצע הברכה דכיון שהתכוין לצאת
ולכן עונה אמן אחר ברכת כהנים ודו"ק ,ויש אומר עם הש"ץ אינו נקרא יחיד עכ"ל.
אפשר דגרע טפי דכיון שחיוב הבדלה חמור
להוסיף שדעת הרמ"א (סי' קכ"א ס"ג) דיחיד אומר ח .והטעם כתב המג"א (ס"ק ח') ובשו"ע הרב (ס"ג) יותר מקדיש וקדושה אפשר דחשיב כהפסק
ברכת כהנים בתפילתו[ ,אלא דמסיק הרמ"א דאז אינו צריך לענות אמן כמו שהש"ץ אינו באמצע הברכה ע"ש ,ולע"ד בדיעבד יצא י"ח
ואינו נראה] ע"ש ,ושיטה זו תצטרף למש"כ צריך לענות אמן שהציבור עונים אחריו ועניית דל"מ לדעת שו"ע הרב דלשו"ע לא חשיב
בשם הרמב"ם שאם עונה אחר הכהנים אינו הציבור היא ג"כ על ברכות של זה. השומע לאומר ממש ,אלא אפילו למ"ב מכלל
נחשב להפסק.
ט .או להטוב שמך ולך נאה להודות (שו"ע שם). ספר ברכות להקל לא יצא ,ראה לעיל (הערה ב')
יז .נחלקו הפוסקים אם הש"ץ מותר לו לענות ודו"ק.
אמן אחר ברכת לברך את עמו ישראל באהבה, י .וכגון שעמד להתפלל קודם הש"צ ומתוך
ודעת המ"ב (סי' קכ"ה ס"ק ע"א) כדעת הב"ח כוונתו המרובה או מאיזה סיבה הגיע לקדושה ג .פשוט הוא מדלא הוזכר בשו"ע בין הדברים
שנחשב להפסק בתפילה ,אבל דעת הט"ז (ס"ק
עם הש"ץ ,או להפך שהתחיל אחר הש"ץ ומחמת שמפסיקין לשמעם ,וכ"כ בתשובות והנהגות
י"ד) ושו"ע הרב (ס"ל) שלא נחשב להפסק ומותר שהאריך הש"ץ הגיע לקדושה (בה"ל שם ד"ה אם). (ח"ב סי' ע') דמה שמותר להפסיק הוא בדווקא
הש"ץ לענות ,וכתב הפמ"ג (משב"ז ס"ק י"ד) דגם יא .כ"כ שו"ע הרב (ס"ה) והסכים עמו הבה"ל (ד"ה לדברים שעוסקין בשבחו של מקום ,וע"ש עוד.
יחיד העומד בתפילה והגיע להטוב שמך אי שאין ,וד"ה אם) ,וכתב שו"ע הרב שאע"פ שהוא לא ד .פשוט הוא דאין ההזכרה בקשת צרכיו אלא
רשאי לענות אמן תליא במח' זו. אמר ולא שמע נקדישך מפי הש"ץ יוכל לומר ובשו"ת דבר יהושע (ח"ג סי' ס"ח)
דברי שבח,
ב
מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א פרפראות משולחן גבוה בשבילי חודש כסליו
הרב ש.ב.מרקסון
שכשבא בכח זה שהוא עבד בטל ומבוטל לאדונו ביעקב ניכרה עבודת ההתגברות של שגב מעלתו של ר"ח כסליו (ב)
אברהם אבינו ,יפה כח פעולתה למהר הישועה. מצווה ועושה
והנה חפירת הבארות רומזת להמשכת השפעות כח מיוחד של מבטח עוז
ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה
טובות ממעייני הישועה להאי עלמא שהמשיכו הרה"ק רבי צדוק מלובלין זי"ע כותב בספרו פרי
ויעקב איש תם יושב אהלים (כה ,כז) .ברש"י ,כל
האבות הקדושים לפי דרכי עבודתם ,אברהם זמן שהיו קטנים ,לא היו נכרים במעשיהם .כיון צדיק (ר"ח כסליו אות ב) ,כי שמו של חודש כסליו
במידת החסד ,יצחק במידת הגבורה וכו' ,ועבדי "אם ַׂש ְמ ִּתי ָז ָהב ִּכ ְס ִלי"
נקרא כן מלשון הפסוקים ִ
שנעשו בני י"ג שנה ,זה פורש לבתי מדרשות "ּכי ה' יִ ְהיֶ ה ְב ִכ ְס ֶלָך" (משלי ג ,כו) ,שהוא
(איוב לא ,כד)ִ ,
אברהם טעו שבאותם הימים שהאירה מידת וזה פורש לעבודה זרה .ע"כ .סבירא ליה לרש"י לשון מבטח עוז .והטעם ,לפי שעסק חודש זה הוא
החסד בעולם ,גם הם בכוחם העצמי יוכלו לחפור ד'ויגדלו' היינו שהגיעו לכלל גדלות של י"ג שנה. שכל אחד מישראל יהיה לו מבטח עוז בה' ,שהלא
בארות להמשיך הארת החסד לעולם .וכן היה [ויש מפרשים ד'ויגדלו' הוא כשנעשו בני ט"ו בחודש זה התרחש נס חנוכה שהיה שלא כדרך
אצל עבדי יצחק לענין מדת הגבורה בעולם .ורק שנים ,שאז יצא עשו לתרבות רעה (רש"י שם ,ל). הטבע כלל ,בשונה מנס הפורים שנעשה בדרך
כשחפר יצחק עצמו אותם הבארות ,נתקיימו .כי ויש לומר דסבירא להו דמלא כתיב 'ויגדלו להיות קרובה לטבע בעיני העולם ,שעל ידי שמלכה
פעולת העבדים אינה מתקיימת אלא כשמבטלים נערים' וכיו"ב ,אלא 'ויגדלו הנערים' משמע שכבר אסתר נהפך לבבו של אחשוורוש לטובה ,לעומת
היו נערים מקודם ,ועתה גדלו עוד להיות בני ט"ו]. זאת בחנוכה יצאו מתי מעט מבני חשמונאי
עצמם בתכלית לדעת רבם. למלחמה ,ומסר ה' בידם רבים ביד מעטים ,וגברו
אמנם לאחר עליית יצחק לבאר שבע כתיב (כו ,כד)
והטעם שרק משנעשו גדולים ניכר ההפרש ביניהם, על חיל היוונים שמלכו בכיפה .וזאת על ידי מבטח
'וירא אליו ה' וגו' ויאמר אנכי אלוקי אברהם אביך יש לומר ,משום דגדול המצווה ועושה ,יותר ממי עוז שהיה לכהנים ,כי ידעו שאין מעצור לה'
שאינו מצווה ועושה ,ופירשו הראשונים (עי' ריטב"א להושיע ברב או במעט ,ועל ידי זה התקיים בהם
אל תירא כי אתך אנוכי וברכתיך והרביתי את זרעך
קידושין לא .ד"ה דאמר) ,שכאשר הוא מצווה ,השטן "מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים".
בעבור אברהם עבדי' ,התגלות זאת התפרסמה ע"י
המזבח שבנה יצחק מיד לאחר מכן ,והעבדים הבינו מתאמץ יותר להכשילו .ואם כן ,העוסק בתורה מוסיף הפרי צדיק וכותב ,כי בגזירת יון מצינו
ובמצוות בקטנותו ,עדיין אי אפשר לקבוע ולידע (ב"ר סה ,כב) את המעשה עם יקום איש צרורות בן
הענין שאין להם לבוא בכח וזכות עצמם כי אם אחיו של רבי יוסי בן יועזר איש צרדה ,שנמשך
לבטל עצמם לאדוניהם ,ועל כוונה זו הלכו לחפור שיהיה צדיק תמיד .ורק כאשר גדלו להיות בני י"ג
אחר המתיוונים ונשתקע בחטאים עד כדי שרכב
לרש"י או לשאר מפרשים לאחר שעברו ב' שנים על סוס בשבת .ואולם דודו רבי יוסי בן יועזר
הבאר 'ויכרו שם עבדי יצחק באר' .וכיון שפעלו
מעת הגדלות ,והמשיך יעקב להיות יושב אהלים, הכניס בליבו את המבטח עוז לשוב בתשובה על
בביטול גמור לכוחו של אדונם ,הצליחו במעשיהם.
ניכר ההפרש הנצחי בינו לבין עשו הרשע. ידי שאמר לו "אם כן למכעיסיו קל וחומר לעושי
(רעוא דרעוין פרשת תולדות – תשפ"ד) רצונו" ,עד שקיים בעצמו ד' מיתות ,ואמר עליו
על פי זה יתבאר מנהג העולם ,שכאשר עומד בחור
ע"י ריח הבית המקדש זכה יעקב בר מצוה לומר הדרשה ,הציבור מזמרים ואין
רבי יוסי" :בשעה קלה קידמני זה לגן עדן".
לברכות מניחים לו לסיים ,ולכאורה הלא כמה עמל ויגע
הרי אפוא כי בחודש כסליו יש לכל אחד מישראל
"מבטח עוז" שיוכל לקנות עולמו בשעה אחת ,אם
ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' .ויתן לך בהכנת הדרשה ושינונה ,למה לא יניחו לו לקצור אך יפנה עצמו לדברי תורה ,וכפי שאמרו חז"ל
האלוקים מטל השמים וגו' (כז ,כז-כח) .לכאורה פרי עמלו .אלא רוצים להראות לו שעד עתה בא (ראה שיהש"ר ה ,ג) "פתחו לי פתח אחד של תשובה
לו הכל בקל ,שלא היו לו הפרעות וניסיונות כי לא כחודה של מחט ואני אפתח לכם פתח כאולם",
קשה ,כיון שיצחק הסתפק לפי קולו ,האם הוא ועמך כולם צדיקים ויהיה ה' בכסלך.
יעקב או עשו ,והיתה לו הוכחה שאינו עשו ,כמו היה מצווה ,אבל מעתה יהיו לו הפרעות ,ועם כל
זאת עליו להתחזק לדבוק בדרך ה' לילך הלוך וגדל ומענין לענין נזכיר את מה שכתב בישמח ישראל
שאמר 'מה זה מהרת למצוא בני' ,א"כ למה בירכו. (ר"ח כסליו אות א) ,כי חודש 'כסליו' נקרא כך ע"ש
ועוד ,מדוע עשו הזכיר מכירת הבכורה' ,ויעקבני זה עד כי יגדל מאוד בתורה ועבודה בעזרת השי"ת.
"ּכי ְכ ָס ַלי ָמ ְלאּו נִ ְק ֶלה הפסוק בתהלים (לח ,ח) ִ
פעמים את בכורתי לקח'. (קידושא רבא פרשת תולדות תשפ"ד) , וְ ֵאין ְמתֹם ִּב ְב ָׂש ִרי" ,כי 'כסליו' הוא מלשון 'כסלי'
ונראה לפרש ,ד'ראה ריח בני כריח שדה' הכוונה קבלת התפילה והעבודה -בזכות שהוא מחשבות ,והיינו שכאשר מתמלא האדם
במחשבות לא טובות ,על ידי זה אין מתום בבשרו
לריחו של ביהמ"ק ,שיצחק קראו שדה ,וכיוון ההתבטלות לה' בבשר קודש .ובחודש זה היה נס חנוכה ,בהיות
שהריח יצחק את ריחו של ביהמ"ק ,אע"פ שחשב בפסוקי פרשת הבארות נראה דהבארות שחפרו בני ישראל בשפל מצבם ,וכמובא במדרש שפגמו
שהוא יעקב ,מ"מ מי שזכה לבחינת ביהמ"ק ,לו עבדי האבות ,שלטה בהם יד זרים (כו ,טו; שם יט),
באות ברית קודש ,ואולם על ידי האמונה ובטחון
ראויים הברכות[ .וזהו שאמר ,כיוון שריח בני שהאמינו מתתיהו ובניו זכו לנסים מופלאים
משא"כ הבארות שנחפרו ע"י האבות ,לא רבו למעלה מדרך הטבע .וזהו שאמרו הפסוק (משלי
כריח שדה -היינו ביהמ"ק ,ממילא ויתן לך -בו"ו עליהן (שם ,יח-כב) .אולם קשה על זה מהמשך "ּכי ה' יִ ְהיֶ ה ְב ִכ ְס ֶלָך וְ ָׁש ַמר ַר ְג ְלָך ִמ ָּל ֶכד",
ג ,כו) ִ
החיבור] .שכל ההשפעות באות ע"י ביהמ"ק .ולכן הפרשה ,דלאחר שעלה יצחק לבאר שבע כתיב ומבארים חז"ל ,אפילו דברים שאתה כסיל בהן,
אמר 'ראה' ,דבביהמ"ק מצאנו עניין של ראיה ,כמו (שם ,כה; לב ,ראה רמב"ן שם) שכרו שם עבדי יצחק היינו שמרוב חטאיו ופשעיו אם משים אל לבו
שאמר משה 'אעברה נא ואראה וגו' ההר הטוב הזה באר ,ולא נזכר בכתוב שערערו עליה או סתמוה,
מצבו המר ,מדמה בנפשו שאין עוד תקווה לעצמו.
והלבנון' .ויצחק קראו 'שדה' לפי מידתו ,משום ורק עצה אחת עומדת לו לאדם שעל ידה יוכל
וצריך להבין הטעם. להינצל ,והיא על ידי האמונה ברוממות השי"ת
שיצחק היה קרבן ,וכנגד שחוטי חוץ שהם שדה
ונראה בהקדם מה שמצינו לגבי אליעזר עבד וברחמנותו ,ויבטח בו שברוב רחמיו וחסדיו ירחם
דסט"א 'אשר הם זובחים על פני השדה' ,הביהמ"ק עליו ויוציא ממסגר נפשו ,ובזכות אמונה זו יזכה
אברהם כשהלך להביא את רבקה ,אומרים חז"ל
שבו מקריבים הקרבנות לה' ,הוא בחינת שדה לישועה.
'יפה שיחתן של עבדי אבות' ,והלשון 'שיחתן'
דקדושה .ולכן יצחק שהיה קרבן ,קרא לביהמ"ק ובר"ח נכלל גם הצרה וגם הישועה שבחודש
רומז לכח תפילת העבדי אבות ,שאליעזר עשה כל
שדה .ויעקב קראו בית ,ע"ש מידתו 'יושב אהלים'. זה ,ועל כן שם 'כסליו' מורה על החשכות שהיא
מעשיו במציאת הזיווג ליצחק באמצעות תפילה בבחינת "כסלי מלאו נקלה" ,וגם על התקווה
וזכה יעקב לקדושת ביהמ"ק ,ע"י קניית הבכורה, להשי"ת שינחנו בדרך אמת ,ונענה מיד ללא והבטחון שלאחריה שהיא מלשון "ה' יהיה
שעניינה בשביל העבודה (רש"י בראשית כה לב). שיהוי .ש'שיחה' מורה שהמתפלל מבאר ומסביר בכסלך" .ומסיים הישמח ישראל וכותב" :על ידי
וכשראה עשו שע"י שקנה את הבכורה זכה לברכה, באיזה כח וזכות הוא בא לשפוך שיחו לפני ה'. האמונה ובטחון זכו לאור גדול לנס חנוכה וכו',
בא בטענה ואמר את בכורתי לקח וגו'[ .וראה והטעם שהתקבלה תפלתו של אליעזר תיכף ומיד ובר"ח שהוא הראש ובו נגנז וצפון בכח כל ניסי
בתרגום (שיר השירים א ח) ,שגדיי העיזים שהלבישה החודש ,יוכל כל איש מישראל הרוצה ברצון
עוד בטרם כילה לדבר הוא ,משום שבכל דיבור אמיתי לצאת מאפילה מחשכות נפשו להרגיש
אותם אימו ,יש להם קשר לביהמ"ק]. מתפלתו הדגיש שאינו מבקש המשכת החסד האור הגנוז ,ולהאיר נפשו לילך בדרך החיים בקרן
(של"ס פרשת תולדות תשע"ו) בזכות ובשביל עצמו ,כי אם בזכות ובשביל אברהם אורה אור תורה ומצות ולטהר מוחו ולבו לעבודתו
אדונו עמוד החסד (ראה בפסוקים כד ,יב; כז; לד), ית"ש".
ג
בשבילי הפרשה
הרב יעקב שלמה שיינברגר
'ו ְיִּת ֶן ל ְךָ' -ב ְּל ֵיל הַסֵּדֶר
סוד ארבע הכוסות המצה והאפיקומן שקדמו לברכות יצחק • מנין היה ליעקב יין להביא לאביו? הלא רבקה לא נתנה לו
רק שני גדיי עזים למטעמים! • יריעה מרתקת על ליל הסדר אצל יצחק אבינו בעת שמסר ליעקב את הברכות • ב ָּא אָחִיך ָ
מ ְרמָה ו ַי ִ ּקַּח ב ִ ּ ְרכָתֶך ָ
בְּ ִ
בפרשתנו מצינו כיצד זכה יעקב אבינו לקבל
את הברכות הנשגבות מיצחק אביו .מאורע
במרכא כפולה -סוד היין שהביא יעקב כביר זה התרחש בליל חג הפסח כפי שמובא
בפרקי דרבי אליעזר (פרק לב)" :הגיע ליל יום
ֹאכל וַ ּיָ ֵבא לֹו יַ יִ ן וַ ּיֵ ְׁש ְּת .מביא בשם
רביה"ק בעל ה'דברי ישראל' בפסוק (כז ,כה) וַ ּיִ ַּגׁש לֹו וַ ּי ַ טוב הפסח ,וקרא יצחק לעשו בנו הגדול
זקנו הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר זי"ע יסוד גדול בדרכי קבלת ההשפעה ,כי אדם הרוצה ואמר :בני ,הלילה הזה העליונים אומרים
לזכות ולהתברך מפי צדיק ,הדרך הראויה לעורר עליו את צינורות השפע היא על ידי שירה ,הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים,
שיגרום לאותו צדיק נחת רוח והנאה .מטעם זה נסמך עניין אכילת המטעמים של יצחק היום הזה ברכת טללים .עשה לי מטעמים ,עד
לקבלת הברכות ,שכן ההנאה מן המטעמים היא זו שהכינה את הראוי לחלות הברכה. שאני חי אברככה".
אולם יעקב אבינו בחכמתו העמוקה השכיל לעשות מעבר למה שנתבקש .כדי להרבות גם רש"י בפרשתנו (כז ,ט) רמז זאת בקצירת
את קורת רוחו של אביו ולהגדיל את עוצמת הברכות ,הוא הוסיף משלו והביא ליצחק האומ"ר ,וזה לשונו" :שני גדיי עזים -וכי
גם יין לשתות. שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק ,אלא
פסח היה האחד הקריב לפסחו והאחד עשה
על פי יסוד זה מתבאר היטב רמז נפלא בטעמי המקרא .תחת המילה "לֹו" שבמילים וַ ּיָ ֵבא מטעמים .בפרקי דר"א" עכ"ל.
לֹו יַ יִ ן מופיע טעם מיוחד 'מרכא כפולה' .הכפילות של טעם זה באה לרמז בדיוק על
ויבא לו יין וישת -כנגד ארבע כוסות
אותה כפילות של הנאה ונחת רוח שהעניק יעקב ליצחק ,גם במטעמים שביקש וגם ביין
שהוסיף מעצמו .על מעשה נשגב זה של חכמת יעקב עכ"ד הנפלאים. באותו ליל התקדש חג ,מלבד עבודת קדשו
באכילת בשר קרבן הפסח ,הוסיף יצחק אבינו
והידר אף בשתיית ארבע כוסות של יין .עניין
נענע לו אביו בראשו ואמר לו כי טוב דיבר. בהקדמת ספר בנין שלמה מאת הגאון רבי זה התפרש בספר 'מגלה עמוקות' (פרשת וישלח),
שלמה הכהן מוילנא ז"ל .המחבר מספר על המגלה לנו כי אותו יין מיוחד שהביא יעקב
אחיו הגאון רבי בצלאל הכהן זצ"ל שבהיותו אבינו ליצחק נועד במיוחד לארבע הכוסות
קדושת הסעודה והסיבת יצחק של ליל הסדר .וכיוצא בזה כתב מדיליה
ילד כבן ארבע או חמש שנים שאל את אביו
כראוי לסעודת ליל הפסח מצינו שיצחק מהיכן היה ליעקב להביא יין ליצחק ,הרי בספר 'פרדס יוסף' בפרשתנו.
אבינו קיים גם את מצוות ההסיבה .בספר רבקה נתנה לו רק שני גדיי עזים ולא מצינו מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל בספרו טעמא דקרא
בית פנחס (לבעל הפתחא זוטא על יורה דעה) הובא שנתנה לו יין .למחרת מצא אביו תשובה מוסיף בזה טעם ותבלין ,ומבאר כי הלחם
פירוש נפלא על בקשתו של יעקב מיצחק (כז,
בדברי תרגום יונתן בן עוזיאל המפרש שהזדמן האמור בפסוק וַ ִּת ֵּתן ֶאת ַה ַּמ ְט ַע ִּמים וְ ֶאת ַה ֶּל ֶחם
יט) קּום נָ א ְׁש ָבה .רש"י מפרש שם שהמילה למקום מלאך שהביא מן היין המשומר בענביו (כז ,יז) הוא בעצם המצה .ומה שנאמר בהמשך
שבה פירושה מיסב על השולחן ,והטעם הוא ׁש ְּת (כז,ֹאכל וַ ּיָ ֵבא לֹו יַ יִ ן וַ ּיֵ ְ
הכתוב וַ ּיִ ַּגׁש לֹו וַ ּי ַ
מראשית הבריאה ונתנו ליעקב .וכה כתב:
משום שבעת אכילת קרבן הפסח חובה להסב כה) הכוונה היא לשתי הכוסות האחרונות
"ולא הוה חמרא גביה (=ולא היה יין אצלו) ,ואזדמן
כדרך בני חורין ,ולא כפי שאמר עשו (להלן מארבע כוסות ששותים לאחר אכילת קרבן
ליה מלאכא ואייתי מן חמרא דאצטנע בעינבוי
ֹאכל' מבלי להזכיר כלל פסוק לא) 'יָ ֻקם ָא ִבי וְ י ַ הפסח .והטעם שהוצרך הכתוב לציין שוב
מן יומי שירוי עלמא ויהביה ביד יעקב (=והזדמן
את עניין ההסיבה החשוב. 'וַ ּיָ ֵבא לֹו יַ יִ ן' אף על פי שיצחק ודאי כבר שתה
לו מלאך והביא לו יין המשומר בענביו מראשית הבריאה
ונתנו ביד יעקב) ,ויעקב אמטי ליה לאבוי ושתי שתי כוסות קודם האכילה ,מוסבר היטב על
אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן (=ויעקב הביאו לאביו ושתה)". פי ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך (או"ח סימן
ולאחר גמר סעודתו בא יצחק אבינו לקיים גם תעג סעיף א) שבד' כוסות לא ימזוג האדם
מיד הגיב הילד רבי בצלאל ואמר שדברי לעצמו אלא ימזוג לו אחר דרך חירות ,ומשום
את מצוות אכילת האפיקומן ,וכדכתב מרנא התרגום מרומזים היטב בטעמי המקרא ,שכן
החתם סופר (פר' תולדות) דמהאי טעמא לא כך הוצרך יעקב להביא ולמזוג לו שוב את
על המילה לו בפסוק וַ ּיָ ֵבא לֹו יַ יִ ן מופיע טעם הכוסות הללו עכ"ד.
אכל יצחק מצידו של עשו ,מכיון דכבר אכל מרכא כפולה ,וידוע שניגון זה מחייב קריאה
האפיקומן ,והרי "אין מפטירין אחר הפסח כאילו המילה נכתבה פעמיים .הדבר בא לרמז
אפיקומן". על שתי הבאות נפרדות ,המלאך הביא ליעקב מנין הביא לו יין?
ובספר פרדס יוסף הוסיף בזה דברים :כתיב ויעקב הביא ליצחק .ועל דברי חכמה אלו על מקור היין המיוחד הזה ,מובא סיפור פלאי
ד
בשבילי רבוה"ק כי בא אחיך במרמה פרש"י בחכמה ,ועמדו המפרשים על זה,
ושמעתי בשם הרב הקדוש ר' וואלף מסטריקוב ז"ל לפי הנ"ל דהיה
הרב שמואל קרימלובסקי בפסח ,ונוטריקן של במרמה הוא רפ"ז כמספר של אפיקומ"ן,
ויעקב עשה זאת בחכמה שהאכילהו אפיקומן שלא יהיה רשאי
ששפך תפילות על עושר לאכול עוד כשיביא לו עשו לאכול ,וזאת היה חכמה ,ובאמת לא
מצינו שאכל יצחק ממה שהביא לו אחר כך עשו לאכול.
ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר א"כ למה זה אנכי וכו' ויאמר לה ה' שני על יסוד זה היה דורש הרה"ק בעל האמרי חיים מויז'ניץ זי"ע
גוים בבטנך .ופירש"י גיים כתיב אלו אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שלחנם לא צנון ולא
ואומר כי יש כאן לימוד מוסר גדול לדורנו .הנה בליל הסדר
חזרת וכו' עי"ש .לכאורה אינו מובן .היא צעקה על צער העבור השיב לה אלו אנטונינוס ורבי
שהי' עשירים .הכי בשביל שהם היו עשירים פסק ממנה צער העבור אתמהא .ועוד לפי מה יכול האדם להתעורר מאוד בעת אמירת ההגדה וסיפור יציאת
שפירש רש"י ז"ל הענין הרציצה שזה פרכס לתורה וזה פרכס לע"ז או שהיו מריבים זע"ז מצרים ,אולם כאשר מגישים לפניו את מאכלי שולחן עורך הרי
עיי"ש .א"כ איך אמר אלו אנטונינוס ורבי .הכי אנטונינוס הי' פרכס לצאת לע"ז אדרבה הוא עלול להתגשם בהם ולשכוח את עצם קדושת הלילה .העצה
מלך כשר הי' ולמד תורה אצל רבי.. .ומה חסר לומר כפשוטו שני גוים בבטנך אלו יעקב ועשו לכך היא שיאכל מיד את האפיקומן ועל ידי שלא יוכל לאכול
האמורים בפרשה כמובן: יותר יינצל מההתגשמות .כך נהג יעקב אבינו מתוך חשש שעל
אלא י"ל בהקדם דברינו שלמעלה על המדרש .ויעתר יצחק ששפך תפלות בעושר .פי'. ידי מאכלי עשו יתגשם חלילה יצחק אבינו בלילה קדוש זה ולכן
בעושר ממש שהתפללו על העשירות לבניהם אשר יולדו עי"ש .והנה ידוע שיש עושר שמביא הביא לו את האפיקומן שחייבו שלא לאכול עוד.
את האדם לטוב ויש להיפוך חלילה .וכו' .והנה רבקה סברה שהוא ולד אחד .וכיון שראתה
שע"י שהוא שרוי בטובה הוא כופר ומפרכס לצאת לע"ז כאמור .התחרטה על מה שהתפלל
על העשירות לבניה.. .השיב לה הקב"ה שלא תתחרט על זה כי שני גוים בבטנך היינו יעקב
להזכיר גניבת הברכות שנטל יעקב מעשו
ועשו האמורים בפרשה .וזה שפרכס לע"ז הוא עשו כיון ששרוי בטובה הוא כופר .אבל יש נותנים טעם לשבח לגניבת האפיקומן בליל הסדר ,כי מעשה
יעקב באמת כיון ששרוי בטובה הוא מפרכס לתורה כדברי רז"ל הנ"ל .וכתיב גיים ר"ל הרי דגניבת הברכות שלקח יעקב מיצחק היה בליל זה (וכדלעיל מפרקי
אנטונינוס ורבי יוכיחו שהיו עשירי עולם שלא פסקו מעל שלחנם כל מיני מטעמים ומעדנים דר"א פרק לב) ובכדי לעורר ולהזכיר את הברכות גונבים הילדים
(דברי ישראל – פרשת תולדות) והיו צדיקים .וכו'.
את האפיקומן של אביהם עכ"ד ודפח"ח.
כיוצא בזה האריך הגה"צ רבי מנשה קליין זצ"ל בספרו משנה
הלכות (הגדה של פסח) לבאר את טעם המנהג שנוהגים הילדים
לחטוף את האפיקומן .הוא מביא את הנאמר ָּבא ָא ִחיָך ְּב ִמ ְר ָמה
מה יהיה בסופו וַ ּיִ ַּקח ִּב ְר ָכ ֶתָך ,ומציין למדרש פליאה האומר ָּבא ָא ִחיָך ְּב ִמ ְר ָמה
מה שהביא רבינו בשם הרה"ק מקוזמיר ששמע מצדיק אחד עד צחות בחכמת התורה הוציא אפיקומן ואמר אין מפטירין אחר הפסח
שרבקה ראתה שהעובר שלה הוא הפכפך ונוטה פעם לת"ת ופעם לע"ז והיה אפיקומן .הנה אותו יום שבו בירך יצחק את יעקב היה פסח כפי
לה הסכמה בלב שאם בסוף יהיה טוב אזי הכל טוב ורצתה רק לדעת שבסוף שאמרו חז"ל על הפסוק (כז ,ט) ַקח ִלי ְׁשנֵ י ְּג ָדיֵ י ִע ִּזים שאחד נועד
יהיה נוטה לת"ת ויהיה צדיק ,נראה לי שכוונתו היתה לרמוז לאדם שהוא לקרבן פסח ואחד לחגיגה (וכפי שהארכנו לעיל) ,ועל ידי שהוציא
רואה את עצמו כן שאינו יציב בעצמו והוא יתהפך שפעם הוא נמשך לתורה יעקב את האפיקומן הוא זכה לברכת יצחק .משום כך נהגו
ותפלה והוא מתפלל מתוך חשק גדול ולומד בהתמדה גדולה ולבו מלא לחטוף ולהוציא את האפיקומן כדי לזכות לברכות ,ובזה מובן
אהבה ויראה להשי"ת ובזמנים אחרים לבו קר ומנותק והוא עושה מצוות
היטב מנהג הילדים המבקשים שאביהם יבטיח להם תמורה בעד
כמי שכפאו שד והוא נמשך לתאוות ועסוק בהנאות עוה"ז ,והוא מתפלא
על עצמו ואומר מי אני ,ויש לו צער גדול ובלבולים עצומים אם עבודתו החזרת האפיקומן.
אמיתית ודבר זה נותן לו רפיון גדול והוא נוטה לעצבות. ומוסיף שם בדרך צחות שיעקב אבינו בעת שישבו על הסדר
ועל זה בא הרמז שהעיקר הוא הסוף ואם הסוף טוב הכל טוב ואין לחוש הוציא את האפיקומן מתחת יצחק אביו וביקש ממנו שיתן לו
למה שבאמצע יש לו זמנים של חולשה וזמנים שנראה שהיצה"ר ממש נוטל את הברכות ,ויצחק אכן הבטיח לו זאת בברכות .ובזה יתבארו
את לבו ,כי כל זה הוא מדרך המלחמה שאם אחד נתגבר לחטוף את חברו דברי המדרש הנזכרים שבחכמת התורה הוציא את האפיקומן
ומתאמץ לנצחו הרי גם השני עושה כן ומתאמץ להשיב מלחמה ולהפילו, ואמר אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן .ויש להבין איזו חכמת
ולכן עיקר מגמתו צריך שיהיה א .לדעת שהעיקר הוא שבסוף הוא עצמו התורה הצטרכה לזה ,ויש לומר שלכאורה פלא מדוע הבטיח
יהיה המנצח והוא עצמו ינהיג את גופו לתורה ותפילה ושאר מצוות ,ומה יצחק אבינו לברך את יעקב בשביל שלקח את האפיקומן ,הרי
שבאמצע ישנם זמנים קשים אדרבה הרי כאשר לבו גדוש באהבת ה' הרי היה יכול לקחת מצה אחרת ולאוכלה ,ועיין שם באריכות על
יש לו צער של הזמן הקשה שעבר וזה עצמו נחשב תשובה ובזה נתקן הכל.
דרך הדרוש והפלפול חשבון נפלא בזה המיישב זאת.
התמדה בתפילה
הצפנת האפיקומן לסגולה ולפרנסה
ודבר שני שצריך לשים אל לבו מה שנאמר בהמשך הפסוק ותלך לדרוש את
ה' ונראה לי שזה לרמז על תפילה שיתפלל ויתחנן שאכן בכל פעם שהוא מנהג נוסף וידוע הוא לשמור ולהצניע חתיכה מן האפיקומן
מתאמץ ומתגבר אזי ימשך עליו עוד תוספת קדושה ובזה ייחלש כח היצה"ר לפרנסה ,ואותו מבאר הגה"צ רבי שאול בראך גאב"ד קאשוי
והוא יתחזק יותר ויותר עד שיכניעו לגמרי ,והשי"ת יהיה בעזרו שיהיה בסוף (שאול בחיר ה עמוד רכא) .מאחר שהמילה במרמ"ה עולה בגימטריא
טוב ,וצריך לבקש ולהתחנן על זה פעם אחר פעם ואף לקבוע על זה זמן, אפיקומ"ן ועל ידי כך נטל יעקב את ברכות יצחק ,מובן היטב
שהרי זהו התכלית האמיתי ואיך יתכן שהוא שופך לבו ושופך דמעות על שהאפיקומן מסוגל לפרנסה ולברכה .משום כך משאירים
הצלחות שונות של בריאות ופרנסה ואילו בנוגע לתכלית האמיתית הוא מן האפיקומן לכל השנה כדי שתהא הברכה שרויה בבתים,
מרפה כן בתפילה ,ואדרבה ילך לבית דין של שם ועבר דהיינו אל בית ומצפינים אותו דווקא משום שנאמר (איוב לז) ִמ ָּצפֹון ָז ָהב יֶ ֱא ֶתה,
המדרש של הצדיקים להתפלל ולהזכיר את עצמו שיהיה בסוף טוב. ואמרו חז"ל (בבא בתרא כה ,ב) הרוצה להעשיר יצפין ומטעם זה
נקרא האפיקומן בשם צפון.
סוף טוב הכל טוב
ויותר מזה יש לדעת שההרגשה הזו והשאלות האלו שמא אם יש זמנים שאני עשו הגיע בעת אמירת 'שפוך חמתך'
נמשך לתאוות עוה"ז אז אולי כל מה שאני עושה אין זה אמיתי ,יש לדעת
שכל זה הם מחשבות ששולח היצה"ר ואין שום טעם להתמודד אתם מכח ונחתום יריעה זו בדברים נפלאים המובאים מפי הרה"ק רבי מנחם
השכל וההבנה כי תמיד היצה"ר יהיו לו חששות נוספות וסיבות חדשות מרימנוב זי"ע בספר מנחם ציון (ויקרא דרושים לפסח) המביא את
להפיל את האדם ביאוש ועצבות ועיקר ההתמודדות היא מכח האמונה, דברי המדרש (בראשית רבה סו ה) על הפסוק וַ יְ ִהי ַאְך יָ צֹא יָ ָצא יַ ֲעקֹב
ורק אחר שנתברר אצלו שהשי"ת שמח במצוות של כל יהודי מכח האמונה (כז ,ל) שעמד אחורי הדלת.
אז יש מקום גם להתבונן מה הם התשובות מצד השכל וההבנה ,ואדרבה ופירש בזה שמנהג ישראל שפותחין הדלת בשעה שאומרין שפוך
ההתעצמות וההתחזקות להיות בשמחה ולהאמין שאם הסוף טוב הכל טוב
חמתך ,וכאשר בא יצחק לומר זאת הלך יעקב לפתוח הדלת וראה
זה עצמו נשק חזק מאוד שיש בכחו להחליש ולהכניע את היצר המתעה,
וע"י השמחה בתמימות יצליח במעשיו ויזכה באמת לראות את הסוף טוב
את עשו בא לקראתו ,והתחבא יעקב את עצמו אחורי הדלת .אז
הכל טוב. התחיל עשו מצעק ָּב ֲרכֵ נִ י ַגם ָאנִ י שיאכל גם כן ממאכלו ,ואולם
יצחק אכל כבר את האפיקומן ולא היה רשאי לאכול עוד.
ה
מוסיף והולך
בחורי הישיבה לצעירים במבחן מרשים
לפני כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אווירה מרוממת במיוחד של עמלה של תורה
שררה השבוע בהיכל הישיבה הקדושה
לצעירים 'נחלת דן' ,עם סיום החזרה
החודשית על לימודי העיון בחודש מרחשון.
את החזרה חתמו בני הישיבה בשבוע גדוש
במעמדי מבחנים ,ובראשם מעמד מלא הוד
במחיצת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
תפילת ראש חודש
ביום רביעי ,ראש חודש כסליו ,זכו כלל
בני הישיבה להגיע למעון קדשו של כ"ק
מרן אדמו"ר שליט"א בירושלים עיה"ק,
ולהשתתף בתפילת שחרית של ראש חודש.
לתפילת ההלל ניגש מורנו ראש הישיבה
שליט"א.
לאחר התפילה נערך מעמד 'לחיים' ,במהלכו
נשא רבינו שליט"א דברי קודש לפני
הבחורים .בדבריו עמד רבינו על מידתו של
יוסף הצדיק ,וכן על אורו של חנוכה שמאיר
כבר מראש חודש כסליו.
פלפולא דאורייתא
לאחר מכן נעמדו בני הישיבה כגורן עגולה
סביב רבינו שליט"א ,יחד עם ראש הישיבה
לצעירים הגה”ח רבי שמואל מאיר רטייזר
שליט"א ומגידי השיעור בעיון ,כדי להתפלפל
בסוגיות הנלמדות.
מורנו ראש הישיבה שליט"א ומגידי
השיעור שאלו ובחנו את הבחורים ,והם
השיבו בתשובות קולחות ברש"י ותוספות,
ראשונים ואחרונים ,משך שעה ארוכה ,מתוך
בקיאות מרשימה בכל צדדי הסוגיות .רבינו
שליט"א אף שאל מן החומר הנלמד ,והאזין
בהנאה גלויה לתשובות הבחורים.
בסיום המעמד עבר כל אחד מבני הישיבה
לפני רבינו שליט"א ,וזכה לברכה מיוחדת
בהארת פנים .רבינו חזר והביע את הנאתו
המרובה ,והוסיף כי רואים בחוש כיצד
הישיבה עולה ומתעלה ,וכי היגיעה והשקידה
ניכרות היטב על פני הבחורים .היה זה מעמד
מלא הוד ,שרושמו ילווה את בני הישיבה
עוד זמן רב.
בדרך חזרה לבני ברק עצרו התלמידים לפרק
זמן של חילוץ עצמות ,ליתן ריוח בין פרשה
לפרשה ,ומשם שבו להיכל הישיבה לחזור
ו
על תלמודם.
ס'פלאקערט א סדר חסידות
נבחנים אצל גדולי
סדר לימוד יומי בספה"ק הרבנים
'דברי ישראל' עם פירוש
משולב במקביל ,יצאו בני
במהלך הישיבה
המחזה המרהיב הבא להיבחן השבוע
חוזר על עצמו מדי
תפילת לפני יום על תלמודם בפני
מעריב :בחורי הישיבה חשובים. רבנים
שקועים לצעירים ביום שלישי יצאו
בלימודם ,ואינם שמים
על לב כי הגיע זמן תלמידי שיעור ב'
קריאת שמע של ערבית. יחד עם המג"ש
זהו סדר החסידות החדש הרה"ג ר' זושא
שנקבע בישיבה ,בשורה
שהבחורים השתוקקו לה שליט"א, לוריא
רב. זמן רב וקיבלו בסיפוק להתפלפל בלימוד
לצורך הלימוד החלה הישיבה להוציא לאור עם הגאון רבי
חוברות לימוד מיוחדות בספרי החסידות,
יעקב אברהם
ובראשם בספה"ק 'דברי ישראל' עם פירוש
בהיר ומאיר עיניים שנכתב בידי צוות נבחר, א י צ ק ו ב י ץ
ומאפשר לכל בחור לצלול לעומק הדברים שליט"א ,רב בית
בבהירות ובהבנה.
'שבט המדרש
וכך ,בין סוגיה לסוגיה ובין פלפול לפלפול,
נדלקת בלב הבחורים גם האש הפנימית של
בירושלים הלוי'
חסידות ,אש שתלווה אותם בעז"ה לאורך כל עיה"ק וחתנו של
ימי חייהם. מרן הגאון רבי
שמואל הלוי וואזנר
זצוק"ל .הרב בחן
מן הספסל אל הבימה את הבחורים ,ויצא
בהתפעלות מרובה
יוזמה חדשה :בני הישיבה מידיעותיהם.
מוסרים חבורות בעיון ביום רביעי עלו
לפני חבריהם תלמידי שיעורים
רוח חדשה של חדוותא דאורייתא נושבת בימים א' וג' להיבחן אצל
אלו בהיכל הישיבה לצעירים ,עם השקתה של
הרה"ג רבי יוסף
יוזמה מבורכת שהופכת את הבחורים עצמם
ממקבלים -למשפיעים. נוסבוים שליט"א,
במסגרת היוזמה נבחר מכל שיעור תלמיד בישיבת מג"ש
אחד ,אשר עומד לפני חבריו ומוסר חבורה טשערנאביל
בעיון בסוגיה הנלמדת .החבורה נאמרת בדקות
הראשונות של השיעור ,והחברים מקשיבים
לצעירים ובישיבת
ומתפלפלים יחד ,כאשר הקושיות עוברות מצד קארלין, פינסק
לצד והסברות מתלבנות ומתבררות. אשר הפליא ביותר
לעמוד בביטחון ידיעותיהם את
מלבד ההכנה המעמיקה שהחבורה דורשת, של הבחורים ואת
והחידוד הגדול בסוגיה לאומר ולשומעים, התורה שמחת
היוזמה נוטעת בבחורים ביטחון עצמי .בחור
שהכין חבורה ,עמד לפני חבריו והשיב על שניכרה בהם.
קושיותיהם ,יודע מעתה שיש בכוחו לומר דבר בני הישיבה סיימו
בלימוד ,וביטחון זה מלווה אותו בכל דרכו
בלימוד ובהמשך חייו. את השבוע המיוחד
בחודש מרחשון נאמרו שני סבבי חבורות ,ואת מלאים כשהם
החבורות מסרו עד כה הבחורים החשובים: בכוחות מחודשים
שמעון שיף ,יצחק אהרן לוריא ,שמואל יצחק נמרץ ובחשק
ברויער ,ישראל דן פרלמוטר ,צבי פאסטאג
וישעי' קורנדרקסלר. ולעלות להמשיך
בתורה.
ז
בסייעתא דשמיא
בליל שב"ק שהשמחה במעונם
פרשת ויצא
החתן שלום צבי גולדמן הי"ו אשדוד
שבת יא"צ לנישואיו
הנקודות הנלמדות דרבוה"ק זי"ע
בשבוע פר' פרשת ויצא ביום חמישי ט' כסלו יערוך הר"ר שמחה בונם קמיונקה הי"ו אשדוד
להולדת הבן
מתחילין
בעמוד הקהילה מסכת יומא כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
דפים יא – .יב: את שולחן הטהור
בשעה 9.15 הרה"ח אברהם גולדמן הי"ו
לנישואי הבן
• איזה פתח חייב במזוזה
• מדוע נקנס בודק המזוזות באלף זוז
• בחלקו של איזה שבט היה בנוי המזבח
תשית לראשו עטרת פז הגה"ח משה טויסיג שליט"א בני ברק
• ממה היה עשוי אבנטו של כה"ג ביום הכיפורים הרה"ח בנימין כהן הי"ו אשדוד
למכובדנו הדגול והנכבד המשקיע להולדת הנכדים
ניתן להשיג חוברות שפה ברורה
מסכת יומא יא - .כא:
בסדר לימוד דף היומי לילות כימים למען הצלחת ישיבת בין
הזמנים בבית החסידים ,מתווה את
הרה"ח יוסף אלתר כהן שליט"א ב"ב
אצל הנציגים בבתי החסידים הצטרף עוד היום תוכנית הלימוד ומוסר שיעורים מידי
יום ביומו להולדת הנין
הרה"ח אברהם גולדמן שליט"א
גבאי בית החסידים
הנהלת
"יודעי תורתך" לרגל השמחה השרויה במעונו
בנישואי בנו החתן שלום צבי הי"ו נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור
עב"ג בשעטו"מ
אברהם בן רחל
מבחירי ישיבתינו נחלת אברהם
יה"ר שיעלה הזיווג יפה לבנין עדי עד יעל בת צביה
ותרוו רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח רבקה בת צפורה בריינדיל
מעשה הצדקה
רחל בת שיינדל
בהוקרה ובהערכה עמוקה יוסף בן אדל בתיה
מתפללי ולומדי בית החסידים באשדוד
התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה
תלמידי ישיבת ביה"ז התינוקת חיה נחמה מלכה בת רבקה מרים
יגעתי ומצאתי לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל
אתה הרי זן ומפרנס לכל ,שלח חודש אחרי חודש ,שנה שלמה של ברכות עד בלי די
לנו את הדירה המדויקת עבורנו'. חיפושים מייגעים הגיעה לסיומה לידידינו הדגול ,מייסד ומקים בית
באותו רגע קיבלתי על עצמי קבלה הטוב ב"ה .כל מי שחיפש אי פעם מדרשינו
יציבה אם תוך חודש ימים מהיום דירה יודע כמה המושג 'למצוא
הרה"ח יוסף אלתר כהן שליט"א
אנחנו מוצאים דירה שמתאימה לכל דירה מתאימה' יכול להיות מורכב.
הרגליים מתעייפות ,הטלפונים לא ולבנו מעמודי התווך של בית מדרשנו
הנתונים והדרישות שלנו ,אני בלנ"ד
מעביר תרומה נכבדת של 1,000 מפסיקים ,וכל דירה שנראית סבירה הי"ובנימין כהן הרה"ח
שקלים לקופת 'ונתנו' -כדי לסייע נופלת פתאום על מחיר מופרז, לרגל השמחה השרויה במעונם
לאחים שלנו שזקוקים לבית ולפינה מיקום לא מתאים או מפרט שלא בהולדת הנכד – הנין למזל"ט
חמה משלהם. מתחבר .כמעט שהרמתי ידיים. בן לחתנו הר"ר שמחה בונם קמיונקה הי"ו
אבל אז בני יקירי בא בברית יה"ר שיזכו לרוות רוב נחת דקדושה
מה אומר ומה אדבר -כעבור עשרה מכל יצ"ח
ימים בלבד! צצה משום מקום מציאה האירוסין בסייעתא דשמיא ,והלחץ
לקחת את העניינים בידיים ולדאוג המברכים מקרב לב
בלתי צפויה .דירה שעונה בדיוק מתפללי ולומדי בית החסידים
מופלא על כל הדרישות ,הצרכים לדירה גדולה יותר ,עלה מדרגה. הספק פרשת ויצא בתוכנית וידעת היום
תפילה למשה באשדוד
הדירה הקיימת כבר באמת קטנה שימור פעם אחת שימור ד' פעמים לימוד וסיכום
והפלא התקציביות. והמגבלות מדי ,והצורך במעבר הפך לדחוף. סי' קפ"ג-קפ"ה סי' קפ"ו סי' קפ"ח סעי' א'-ג'
הגדול ביותר? בדיוק ביום ה30- אבל השטח, לעבודת חזרתי
מהקבלה ,חתמנו בסימן טוב ומזל המציאות בשוק הנדל"ן לא ריחמה:
טוב על החוזה! והאופציות בשמיים, המחירים
כשאתה דואג להרחיב את הלב שמתאימות לצרכים המשפחתיים שיעורים ושיחות הכנה
עבור בניו של 'הקדוש ברוך הוא', ולתקציב פשוט לא היו קיימות.
הוא דואג להרחיב לך את הגבולות בט"ו באייר ,בעיצומם של החיפושים לקראת יו"ד דרבוה"ק זי"ע
והבית ,בדיוק בזמן ובמקום שהיית ובשיא התסכול ,עצרתי הכל .פניתי ולקראת ימי החנוכה
(א .ב - .אשדוד) צריך. לבורא כל עולמים' :ריבונו של עולם, בקו חברים מקשיבים
שותפי 'ונתנו' ראיתם ישועה?! 02-6493362
ניתן לשתף סיפורי ישועות בעמדות 'נדרים פלוס' בטופס שליחת סיפורי ישועה ולזכות את הרבים
תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון
לע"נ נתרם ע"י לע"נ
הר"ר אברהם גולדמן הי"ו הילד בנש"ק ישראל דן ז"ל
מרת אסתר מלכה ב"ר דוד ע"ה פרידמן לרגל השמחה השרויה במעונו בנישואי בנו
נלב"ע ו' כסלו תשפ"ג בן יבדלח"ט מורינו
שלום צבי הי"ו בשעטו"מ הרה"צ שלמה צבי הירש שליט"א
הונצח ע"י בעלה שמחת הנישואין תתקיים בעז"ה ביום רביעי
הרה"ח שמואל שמעלקע שליט"א ח' כסלו באולמי ארמונות חן בב"ב נלב"ע עש"ק וירא י"ט חשון תשפ"ז
לע"נ לע"נ
לע"נ הרה"ח יצחק אייזיק ב"ר עזריאל מרדכי ז"ל
מרת שרה ב"ר צבי אלימלך ע"ה לרנר מרת זלדה ב"ר דב פנפיל ע"ה
אייזנשטט ז"ל
נלב"ע ה' כסלו תשל"א נלב"ע ו' כסלו תשע"ב נלב"ע ו' כסלו תשס"ו
הונצח ע"י בנה הונצח ע"י חתנו הונצח ע"י נכדיה
הר"ר יעקב יצחק הי"ו הר"ר שמואל גלסמן הי"ו נ.י. הרה"ח טוביה ועזריאל לרנר הי"ו
לע"נ לע"נ לע"נ
מרת חדוה פריידל ב"ר משה יוסף ע"ה הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב
קרימלובסקי פניגשטיין נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו
נלב"ע כ"ה תשרי תשפ"ז נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו הונצח ע"י בנה
הונצח ע"י בנה הר"ר אליהו הי"ו הונצח ע"י בניו שיחיו הרה"ח שלמה הי"ו
ח
