שמועה טובה · Shemuah Tovah — תולדות (2026-11-09)

בס”ד בס”ד
פרשת
תולדות
תשפ”ז נא לא לקרוא בשעת התפילה וקריאת התורה
תרגום גרמני של כל התנ"ך וקרא את ִִנ�ִ ְְמ�ְ ֹֹר�ֹד �ִִִּגּבֹור ַַצ�ַ ִִי�ִ ד �ְְְּבִִפ�ִ יו של ֵֵֵע� ָ�ָָׂשו
פנינים יקרים
כל התנ"ך מההתחלה עד הסוף בתרגום "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" (כה כח).
גרמנית .מכיוון שהוא ידע תנ"ך טוב מאוד, ראיתי בספר 'מאיר עיני ישראל' (להג"מ רבי נתן ואני תפלה
אז על ידי קריאת התרגום הגרמני של נטע אולבסקי אב"ד מוסקבה) זי"ע ,שכתב בפרשת "ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו" (כה כא).
התנ"ך כולו הוא הצליח לקלוט את השפה תולדות שלפעמים יש תיבה בתורה שהיא וברש"י .ויעתר -הרבה והפציר בתפלה.
הגרמנית .אחרי זה אמר הגר"י עמדין נדרשת למעלה ולמטה ,כמו שדרשו חז"ל אמר הרבי רבי בונם זי"ע (רמתים צופים ערך
שהוא יקח עיתון גרמני וישתדל לקרוא עה"פ 'לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או הרבי רבי בונם אות י) ,פירש על פסוק (תהלים
את העיתון ,אבל הוא נתקל במלה אחת מכור לנכרי' ,וכתב כי שמו של נמרוד היה ק"ט ,ד') 'ואני תפילה' ,אמר משל לעני
שלא היתה ניכרת לו מתוך התרגום של 'ציד' ,וכמ"ש על כן יאמר כנמרד גבור ציד, הגון שבא לעשיר ,והוא מלובש בבגדים
התנ"ך ,המילה הזו היתה המילה 'פוליטיק' וכשנולד ֵֵע�ֵ ָ�ָָׂשו עם תכונת הריגת הרשעים, כסוחר והעשיר אינו מכירו שהוא עני
[= פוליטיקה] .הגר"י יעקב עמדין לקח ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ,שהיה ובדוחק גדול ,אזי צריך העני הזה להציע
מילון גרמני לבדוק את המובן של המילה נשמע מפיו של ֵֵע�ֵ ָָָׂש� ו בצעירותו ,שכשהוא התנצלותו ודחקותו .אבל אם בא לפניו
פוליטיק ,במילון כתוב שהמובן הוא יגדל הוא יעקור את הרשעים ,ומי היה רשע איש מוכה קרוע בגדים נכה רגלים ,בודאי
‘דיפלומטיק' ,אבל הגר"י עמדין גם לא ידע שבעולם באותו דור ,נמרוד הנקרא 'ציד'. זה אינו צריך כלל לדבר שמעצמו רואה
את פשר המובן 'דיפלומטיק' מפני שגם (מתוך שיעור הרב רייזמן תולדות תשפ"ה) שפלותו ודחקותו ,כן הנמשל מובן מאליו.
מילה זו לא הופיעה בתרגום של התנ"ך.
הוא בדק גם את מילה הזו במילון ושמה
"אתה עתה ברוך ה'" (כו ,כט) :אי' בספה"ק "ויעקב איש תם" (כה כז) .דבר מופלא הביא
היה כתוב שהמובן של דיפלומטיק הוא
בית הלוי (תולדות) פי' נאה ,וכך ביאר .דיבר בשפתי צדיק (אמור אות כא) ,שמעתי מפ"ק
‘פוליטיק' ...אז לא ידע מה לעשות ...בסוף
אבימלך עם יצחק בחכמת הפאליטיק זקיני מרן (החידושי הרי"ם) ז"ל על פסוק
הוא החליט שהוא יקרא הרבה את העיתון
[= פוליטיקה] .דבתחילה כתוב “ויקנאו 'תערוך לפני שלחן' ,אמר ,כל צדיק יש
וישתדל להבין מתוך קשר הדברים בהרבה
אותו פלשתים" ,דהיינו המון העם מאנשי לו איזו מלבוש אשר העולם מביטים על
מקומות בעיתון מהו המובן של פוליטיק
המדינה ,ואמר לו אבימלך דהוא המלך "לך אותו לבוש ועל ידי זה אין נותנים עין רע
ודיפלומטיק .לבסוף אמר הגר"י עמדין,
מעמנו כי עצמת ממנו מאד" .ועתה כשבא בגוף רכושו .אמר ,היהודי ז"ל הי' מלבושו
שמתוך קשר הדברים בעיתון בהרבה
אליו אמר לו שכל כוונתו בשלחו אותו היה ה'למדן' ,שהעולם ידעו שהי' גאון עולם,
מקומות ,הוא הגיע למסקנה שהמובן של
רק לטובתו של יצחק שלא יקנאו בו המון הרבי ר' בונם ז"ל הי' ה'חכמה' לבושו,
פוליטיק ודיפלומטיק הוא' :אחד בפה
העם ויגזלו ממנו כל אשר לו ,וזהו שאמר ואני ה'עשירות' לבושי .זהו 'נגד צוררי',
ואחד בלב'( ...הקדמת 'קול בריסק' ,דברים של טעם
“וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך שמי שרוצה ליתן עין להציר לו יביט רק
אלכסנדר)
בשלום" ,כי השילוח היה רק לטובתך. באותו לבוש ,עד כאן לשון קדשו .ובזה
"אתה עתה ברוך ה'" ,כאומר כעת אשר מובן שהמדרש מדמה החיצוניות לזהב
"ויעש להם משתה ויאכלו וישתו"( ...כו, אתה מרוחק מהפלשתים ההמוניים אתה ופנימיותו למרגליות שאינו כלל מאותו
ל) .דהנה שמעתי מכבוד אדמו"ר הרב ברוך ה' ,כלומר איש מוצלח בברכות ה', מין ,שכן רצון שמים שלא יכירו מבחוץ
ממעזבוש ,כאשר אדם עושה איזה נישואין ואם היית בתוכם מי יודע מה שהיו עושים מה נטמן בקרבו .גם אמר בשם הרבי ר'
לבניו ,משם באה לו פרנסה .ומצאתי רמז לך בקנאתם שהיו שודדים ושוללים כל בונם ז"ל שאמר על עצמו :העולם מחזיקין
לזה בזה הפרשה "ויעש להם משתה" אשר לך. אותי לחכם ,מעיד אני עלי שמים וארץ
דהיינו שעושה חתונה לבניו" .ויאכלו עוד באותו עניין ,סיפר הגאון רבי אהרן שלא עשיתי שום דבר במדת חכמה רק
וישתו" באה לו פרנסה וכל טוב( .אור לשמים) סולובייציק זצ"ל על ההתייחסות של בתמימות ממש.
הגה"ק רבי יעקב עמדין זי"ע לפוליטיקה.
הגה"ק רבי יעקב עמדין רצה פעם ללמוד
"ויתן לך האלקים" (כז כח) .פי' בכלי יקר,
את השפה הגרמנית .למטרה זו הוא לקח
דרשו רז"ל (ב"ר ס"ו ג') יתן ויחזור ויתן.
פרשת תולדות תשפ”ז | א
בס”ד
בפסח בליל שימורים ,לכן אמרה רבקה כך החנוני המקיף הגדול ,ברוך הוא וברוך וביאור הענין כך הוא ,לפי שידוע שבכל
להביא לה שני גדיי עזים ,אחד לפסח שמו ,כשהאדם משלם במצותיו הקפה המצות שהאדם עושה ,אין בהם די השיב
ואחד לחגיגה .ושמע הגר"פ הרשפרונג זצ"ל ראשונה ,הקב"ה חוזר ונותן לו בהקפה ,וזה גמול הטובות שה' עושה עם האדם מיום
ממו"ר הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל ,אב"ד שאמר "יתן ויחזור ויתן". הולדו ,כמ"ש דהע"ה (תהלים קט"ז) "מה אשיב
לובלין ,שאמר בדרך צחות שיעקב פתח את לה' וגו’ ,וכל מה שהאדם עושה מן המצות,
הדלת בליל חג הפסח לומר 'שפוך חמתך' הוא עושה אותם דרך תשלומין ,ובכל
ואז נכנס עשיו ...ובאמת חידוש פלאי זה "ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב" הטובות שאנחנו מקבלים ממנו ית' ,גבר
מובא גם בספר 'מנחם ציון' (דרושים לפסח (כז ל) .אי' בספה"ק 'מי השלוח' (ח"ב) נאמר עלינו חסדו ,והקב"ה מקדים את טובותיו
סעודת יום א' דחוה"מ) להרה"ק הרבי ר' מנדלי הטעם בזרקא סגול ,כי היה קשה לו מאוד בכל נתינה ,כמו שכתוב (שם נט' יא') "אלוהי
מרימנוב זי"ע( .גיליון יין ישן תולדות תשפ"ג) להפסיק מלברך אותו ,ולכן כאשר בא עשו חסדי יקדמני" ,וכתיב (שם כא' ד') "כי תקדמנו
אמר 'ולכה אפוא מה אעשה בני' ,הלא אני ברכות טוב" ,וכתיב (איוב מא' ג') "מי הקדימני
שייכות לעשו א"א רק ע"י מרמה מצדי לא ברכתי גם אותו בלתי שהשי"ת ואשלם" .ולפי הנחה זו ,אם יהיה עם האדם
"ויאמר בא אחיך במרמה" וגו' (כז לה) .כתב שלח תנובות בשפתי לברך אותו ,ועבורך דבר בליעל לאמר ,הרי העבר אין ,ומה בצע
הגה"ק מקוזיגלוב זי"ע (ארץ צבי מועדים פסח עמ' אין בפי שום ברכה לברך אותך. כי נעבוד את ה' ,שלעולם לא יהיה לי חוב
סט) ,ברכת יצחק ליעקב היתה ע"י מרמה,
עליו .אף אתה תשיב אמריך ,וצא תאמר לו,
וכבר הקשה על זה הר"ן בדרשות (דרוש
פוק חזי מאי עמא דבר ,כי מנהג הסוחרים
החמישי) ,ואענה גם אני חלקי בזה .הנה מה "ויהי אך יצוא יצא יעקב מאת פני יצחק
הנותנים בהקפה ,כשהלוקח משלם לו חוב
שזכה יעקב בברכתו של עשיו ,דהיינו גם אביו ועשיו אחיו בא מצידו"( ...כז ,ל) :איתא
הישן ,אז הסוחר המוכר ,חוזר ונותן לו שנית
העולם הזה ,היתה כעין מה שאחז"ל חגיגה במדרש (ב"ר סו ,ה) שעמד יעקב מאחורי
בהקפה ,וכן לעולם ,אבל אם אינו משלם
(טו ).זכה צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בגן הדלת ,עד שנכנס אביו ויצא לו .עוד איתא
לו החוב הישן ,שוב אינו נותן לו סחורה.
עדן ,ולענין זה צריך שיהיה לו קצת שייכות ב'פרקי דרבי אליעזר' (פרק לא) שהיה זה
עמו .וכעי"ז איתא בזוה"ק (ח"ג רכ ):דכל צדיק
אחר פטירתו עובר דרך גיהנם כדי שיאחזו
בו נשמות רשעים ויעלו עמו ,ואי אפשר
לו ליכנס לגיהנם אלא אם נמצא בו שמץ
חטא ,ואם לא כן ,אין לו שייכות עמהם,
ואי אפשר לו להגביהם .מספרים עליו על ושבת שמה
רבי יואל סירקיש (בעל בית חדש הוא הב"ח ז"ל),
כשנפטר לא מצאו לו שום נדנוד חטא
שתהיה לו עילה ליכנס לגיהנם ולהעלות
עצות בנפשו שלא יצטרך כלל לעירוב ווארט מופלא ביאר באמרי נועם ,לבאר
משם מנשמות הרשעים ,עד שבא מלאך
תבשילין ,כי הוא לא היה צריך רק הכנה הכתוב "עקב אשר שמע אברהם בקולי
אחד וסיפר שפעם אחת הלך הב"ח לבית
על סעודת לילה .וידוע (ברכות כז ע"א) וישמר משמרתי" וגו' (כו ,ה) :אמרו
הכנסת ,והיו עומדים שור וחמור קשורים
אשר רב צלי של שבת בערב שבת ,אם חז"ל (יומא כח ע"ב) קיים אברהם אבינו
לקרון ,ונתעטש הב"ח ז"ל ,ועי"ז נענעו
כן היה יכול לאכול הסעודה מבעוד יום, ע"ה אפילו עירובי תבשילין .והקשו
עצמם קצת ,והוי כעין מנהיג בשור וחמור,
אם כן הוא עדיין יו"ט ,ואין כאן הכנה כולם מדוע תפסו בלשונם דייקא עירובי
ועי"ז נכנס לגיהנם והעלה את הראויים לזה.
מיו"ט לשבת כלל ,רק על יו"ט בעצמו. תבשילין ,וכי לא מצינו עוד מצוות דרבנן
ועשיו היה שורש השקר ,ולהיפך מזה היה
אמנם לא רצה אברהם אבינו ע"ה בזה, (עיין באגרא דכלה דף שצד ע"א).
יעקב כדכתיב (מיכה ז ,כ) 'תתן אמת ליעקב',
כי כל כך היה חביב עליו המצוות ,אפילו ונראה ,כי ידוע ששלשת האבות הם נגד
ועל כן הוצרך יעקב ברגע זה לאחוז קצת
מצוות דרבנן ,שהיה מביא עצמו לידי שלש סעודות של שבת ,אברהם הוא
במידת מרמה של עשיו ,שיהיה לו עי"ז
חיוב ,ולא היה עושה הסעודה רק עד נגד סעודת הלילה ,יצחק נגד סעודת
קצת חיבור עמו ,ועי"ז הוציא יעקב מעשיו
הלילה ,בכדי שיתחייב לעשות עירוב הבוקר ,ויעקב הוא סעודה שלישית
את בלעו מפיו.
תבשילין .והוא מדוקדק בקרא ,וישמר (עיין בזוהר ח"ב דף פח ע"א) .נמצא יוכל
משמרתי ,לשון ואביו שמר את הדבר להיות אשר אברהם לא קיים רק סעודה
"ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך"( ...כז,
(בראשית לז ,יא) ,כמו כן היה אברהם ראשונה של שבת ,וכמו שמצינו בענין
לה) וי"ל דלכאורה קשה האיך לקח יעקב מצפה על קיום מצוות דרבנן שנקראים התפלה ,אשר אברהם התפלל שחרית
הברכות שהם טוב עוה"ז והלא שכר מצוה בשם משמרת .על כן תפסו בלשונם לבד שהוא השייך לשורשו ,ויצחק
בהאי עלמא ליכא .אכן ידוע דהוא רק שכר עירובי תבשילין דייקא ,אשר בזה מנחה (עיין יומא כח ע"ב ובתוס' ישנים
תורה שבכתב ,אבל שכר תושבע"פ מה ניכר שהיה מצפה על קיום המצוות שם ד"ה צלותיה) ,כמו כן בענין סעודת
שמוסיפים החכמים מדעתם אף מה שלא דרבנן ,כי מן עירובי תבשילין היה יכול שבת לא קיים רק סעודה ראשונה.
נצטוו בפירוש ,ע"ז איכא שכר טוב גם בהאי לפטור עצמו ,ועכ"ז קיים אפילו עירובי נמצא כשחל שבת אחר יו"ט והיה צריך
עלמא ,ולכך כתיב ויבא לו יין וישת שלא תבשילין. להכין מיו"ט לשבת ,עכ"ז היה יכול ליתן
ביקש ממנו שע"י הוספה הזאת יגיע לו
ב | פרשת תולדות תשפ”ז
בס”ד
לכל איש ישראל שהשי"ת אינו זונח לעולם מותר לו ליטול ידיו לסעודת מצוה עשירה שכר בעוה"ז ,ולכן בדין הוא שיטול שכרו
את יראיו ,ותמיד הינו מקל עליהם את בבשר ותבשילים ומיני מעדנים .כעבור ימים ויברכהו בטוב עוה"ז ,וזהו כוונת המדרש
מלאכתם כדי שיקבלו שכרם משולם ,וע"כ מספר ,בא עשו מן השדה ולפליאתו רואה בא אחיך במרמה ויקח את ברכתך שאף
בחלקו של יעקב נפלו תמיד הדפים הקלים הוא שיעקב מבשל לעצמו נזיד עדשים הברכות שאתה מבקש נתתי לו והיינו טוב
להבנה שבש"ס ,לא כן עשו ,שבגורלו תמיד משובח .כראותו כן ,ויזעק זעקה גדולה עוה"ז ועל אף ששכר מצוה בהא"ע ליכא,
נפלו הדפים הקשה להבנה .ודפח"ח . . .את ומרה" :מה זאת אחי ,הלא סיכמנו שאין לך אכן הוא בא בחכמת תורתו במה שהוסיף
הברכות קיבל יעקב מכוח עמל התורה. חלק ונחלה בעוה"ז!" השיבו יעקב" :הרי מדעתו ,ועי"ז ויקח את ברכותך אותן
(מתוך גליון יין ישן) תנאי התניתי עמך שכאשר הנני מסיים הברכות שאתה מבקש לו נתתים( .קדושת
מסכת ,מותר לי ליהנות מעוה"ז לצורך יו"ט)
שמחה של מצוה .ואכן ,כעת הזאת זכיתי
עובדות צדיקים לסיים את מסכת ברכות ,ושפיר מותר לי
לסעוד ליבי בתבשיל זה" .ויענהו עשו:
ל'אמת' אין הכל מבינים
"הלא מקח טעות הוא ,שהרי מהיום והלאה
ויקראו שמו עשו וגו' .בספה"ק דגל מחנה תסיים כל יום או יומיים אחת ממסכתות
אפרים כתב על פסוק זו וזל"ק" :יש להבין "הכי קרא שמו יעקב" (כז ,לו) -במדרש
הש"ס ותאכל לשובע נפשך ,איני חפץ
זה השינוי ,שאצל עשו נאמר ‘ויקראו', "התחיל מכחכח בגרונו" .אומרים בשם
בזאת והריני חוזר בי מכל המקח" .ענהו
ואצל יעקב נאמר 'ויקרא' שמו יעקב ,לשון ה'אמרי אמת' בדרך צחות דאיתא בגמ' בבא
יעקב" :אכן אתה הבכור ועל פיך יישק כל
יחיד .ודרשת חז"ל ידוע (בראשית רבה ס"ג ,ח'), בתרא (קכו ,ב) שרוקו של בכור מרפא את
דבר .הבה נחליף את חלקנו ,ומהיום והלאה
ויש לומר דרך רמז על דרך המדרש הנ"ל כאב העין ,ועתה כשראה עשיו מה שקרה
מוטל עליך להגות בתורה .ומאחר שכעת
שעשו הוא 'שוא ושקר' ,והוא שמרמז מחמת שיצחק לא רואה ,רצה לירוק בעיני
סיימתי את מסכת ברכות ,שומה עליך
הפסוק 'ויקראו' לשון המשכה ואסיפה אביו כדי לרפאותם ,אך כשזה לא הועיל
להתחיל מסכת שבת" .וכמובן שנתקשה
היינו שרוב המון נמשכים אחר השקר נזכר שמכר את הבכורה...
עשו עד מאוד בלימודו ,שהרי החל ללמוד
והשוא ,אבל אצל יעקב שהוא מידת ‘אמת' את מסכת שבת ,שבדפים הראשונים שבה
על דרך (מיכה ז' ,כ') 'תתן אמת ליעקב' ,כתב זקוקים לישב ולהגות בעמל רב מחמת "אם יעקב ועשו" (כח ה) .וברש"י :איני יודע
'ויקרא’ לשון יחיד ,והיינו מחמת שזה כובד העיון ,וכך למד בקושי רב במשך מה מלמדנו .אחד הי' שואל את הרה"ק החי'
המעט מן המעט והוא אחד בעיר שמקרב כחצי שנה ,עד שסיים פרק כירה .והוא הרי"ם זי"ע (הובא בשיח שרפי קודש) מה הוא הפי'
עצמו אל האמת" ,עכל"ק .ובספר רמתים שהיה מורגל מאז ומתמיד למאכלים ערבים שרש"י ז"ל מפרש 'איני יודע מה מלמדנו',
צופים (ערך הרבי רבי בונם זי"ע אות סב) כתב לחיך ,כבר לא יכל לסבול לאכול פת במלח והי' משיב לו בזה"ל :שבכל מקום הי’ יודע
שתורה זו מקושר לעובדא ,שפעם שבת ומים במשורה ועוד להתייגע כ"כ על דברי וכאן שלא הי' יודע אומר שאינו יודע ,ומי
הדגל מחנה אפרים בעיר לעמבערג אצל הגמ' .בראותו כי אזלו כוחותיו וילך הלוך יתן שאנחנו יהי' יודעין דבר אחד מדברי
הגביר ר' לייב דיא מימיליס גיסו של הרה"ק ובכה לאחיו יעקב" :אנא אחי הסכלתי עשו, תורה ,ובאמת דבר אחד מדברי תורה יכול
הרבי מלובלין זי"ע והיה עשיר ומכניס אורח הבה נחליף שוב את הסדר ,כי הלימוד לזקוף את האדם וכל ישראל וכל העולם.
לכל ,וגם הרה"ק הרבי רבי בונם זי"ע שבת הוא למעלה מכוחותי" .וכמובן שיעקב
בשבת זו בעיר לעמבערג לרגל עסקיו (קודם
הסכים גם לדבריו אלו ,וסיים במהירות
שנעשה לרבי היה מלאכתו באפטייק) ,וכאשר שמע את שאר המסכת ,שהרי מפרק רביעי כשלמד עשו פרק כירה....
שהדגל מחנה אפרים נמצא שם הלך אליו ואילך בא הלימוד יותר בנקל .וכך ,כעבור כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז זי"ע הביא תחת
ונטל ממנו שלום ,והדגל מחנה אפרים אמר שבוע סיים את מסכת שבת וכמובן שהלך אחד השיחים (ראה שפע חיים ,דרשות חורש"י,
לו שילך אצל הגביר הנ"ל לשבות עמו ועם לערוך סעודת סיום והכין מכל טוב הארץ. תשמ"א ,פרשתן) שהינו זוכר ,שכאשר היה
חסידיו שם ,אמנם הרב ר' לייב הנ"ל לא וכראות עשו כל זאת עלה עשן באפו ויצווח ילד רך בשנים ולמד בת"ת ,כשהיו לומדים
רצה לקבלו יען שלא הכירו וחשש שמא על יעקב" :היאך יתכן שסיימת במהירות פרשה זו והיו עוסקים במעשה שמכר
החסידים יפגעו בכבודו בהיות שאינו חסיד כ"כ את שאר דפי המסכת?" השיבו יעקב, עשו את הבכורה ליעקב ,היו משיחים זה
ויהיה לו עגמת נפש מאורח הלזו .והרבי שמפרק כירה והלאה אין זה מן החמורות. לזה ומתארים את הוויכוח שהיה בין יעקב
רבי בונם הפציר בו לקבלו אבל כל זאת לא כשמוע עשו את דברי אחיו ,חרה אפו לעשו .כי הנה איתא במדרש (תנדב"א זוטא,
הועיל .אז גמר הרבי רבי בונם בדעתו שיקח ואמר לו" :הרי אתה כקוץ בעיני בעשותך פרק יט) שיעקב ועשו התחלקו בנחלת שני
כזית פת וישב בפתח הבית ,כדי שיהיה סיומים אלו ,אנא הבה נחליף שוב" .וכמובן העולמות ,והסכימו ביניהם שיעקב יקבל
אצל הרבי .וכאשר בא הדגל מחנה אפרים שכשהתחיל ללמוד מסכת עירובין -שהיא את חלק העוה"ב ועשו יקבל לחלקו את
לעשות קידוש הביט בכל הצדדים ולא מן המסכתות הקשים שבש"ס -נשברה העוה"ז .ומאחר שכן ,התנו ביניהם ,שרק
מצא מבוקשו ,והסתובב בתוך העולם עד רוחו בראותו כי את הסיום המיוחל יעשה לעשו יהיה מותר לאכול כתאוות נפשו,
שמצא הרבי רבי בונם במקומו ולקח אותו במקרה הטוב עוד כשנתיים ,והלך ליעקב ברבורים ושליו ודגים וכל מיני מטעמים,
והושיבו אצלו בפני כל העולם ,ואז עשה שירחם עליו להחליף שוב המקח .וכך חוזר ואילו יעקב יזדקק להסתפק בלחם צר ומים
קידוש ואחר הקידוש שפך יין לתוך כוסו חלילה .לימים הסביר כ"ק מרן אדמו"ר לחץ .אמנם תנאי התנה יעקב עם עשו,
של הרבי רבי בונם ,ובמהלך הסעודה נתן מצאנז זי"ע הכוונה בסיפור זה ,להורות שכאשר יסיים מסכת בש"ס וכדו' ,או אז יהיה
פרשת תולדות תשפ”ז | ג
בס”ד
סיפר החסיד הישיש ר' כתריאל שטיין במדרש (סג ,ו) על הפסוק 'ותלך לדרוש את לו מקערה שלו מכל מאכל ,ואז בקשו
ז"ל (בעל תוקע) ,לעירו גומבין (פרבר בקאליש ה' (כה ,כב) .וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות הדגל שילין עמו בליל שבת קודש ואמר
פולין) הגיע פעם החסיד ר' זליג משרנצק היו באותן הימים ,והלא לא הלכה אלא למשרתו להכין בעבורו כר וכסת וגם כלי
זצ"ל ,שהיה מאריות פרשיסחא וקאצק, למדרש של שם ועבר' .כיצד אמרו שהיתה גדול עם שכר ,ואז אמר התורה הנ"ל,
והתאכסן אצל אחד מידידיו .כשגמרו עוברת על בתי כנסיות ובתי מדרשות? שלשקר הכל נמשכין ,אבל לאמת אין הכל
את התפילה בש"ק אחה"צ בשטיבל ותירץ בשם ה'שפת אמת' שיעקב אבינו מבינים.
פרשיסחא ,היתה כבר השעה 3-4אחה"צ, הרגיש את הקדושה במקום שעתיד להיות
כנהוג שם להתפלל מאוחר .אולם ר' זליג בו ברבות הימים ,בית מדרש או בית כנסת,
היה עדיין באמצע התפילה .המארח אמר ובמקום כזה היה מפרכס לצאת. רושם של קדושה
לו שלבו חלש ואינו יכול להמתין יותר ,רמז "ויתרוצצו הבנים בקרבה" (כה ,כב):
סיפר ר' יצחק מאיר ציוויאק (הובא באור זרוע
לו ר' זליג שילך והוא יבוא אח"כ .בעה"ב כשהתהלך כ"ק האדמו"ר ה'לב שמחה'
לצדיק ח"ג עמ' קמ) :זכיתי לשמוע דברים אלו
המתין לו עד בוש ,וכבר הגיע לפנות מגור זצ"ל במשעולי העיר לייקווד,
בלייקווד ,והנה ,לימים לאחר פטירת רבינו
ערב ור' זליג עדיין לא הגיע לקדש .הלכו בביקורו בארה"ב בשנת תשט"ז ,אמר :על
קם ברחוב זה ,בו התהלך רבינו ואמר את
לחפשו ומצאוהו עומד ע"י חורבה כולו הפסוק ויתרוצצו הבנים בקרבה ,אמרו
האימרה הנ"ל ,ה"שטיבל" של חסידי גור
אחוז שרעפים ופניו קורנות מאושר“ ...ר' במדרש 'בשעה שהיתה עומדת על בתי
בלייקווד ,מקום בו לומדים ומתפללים
זליג ,הרי עדיין לא קידשתם ,מדוע הנכם כנסיות ובתי מדרשות ,יעקב מפרכס
יומם ולילה.
עומדים כאן?" שאלו המארח .ענה ר' זליג, לצאת ,וכשעברה על בתי ע"ז ,עשו מפרכס
"וכי אינכם מרגישים כאן ריח גן עדן וריח לצאת' .שאל ה'שפת אמת' זי"ע :הרי אמרו
קול מבשר
ובמצוות ,והחסרון בדברים אלו יעבירו אפם ואינם יכולים לשים על לבם ולהתפלל מילין יקירין הביא הרב ח"י בידרמן
אותו על דעתו ועל דעת קונו ח"ו ,ומשום כראוי על ביאת הגואל שיבא בב"א (הובא שליט"א (חיבת העבודה תולדות תשפ"ג)
הכי כולם בכלל עניני עולם הבא הם. בספר 'שמן הטוב' ,ליקוטים אות קנט). עה"כ "וישא את קולו ויבך" (כז ,לח) ביטול
וכן פירש הרה"ק בעל ה'ייטב לב' מסיגעט אמנם לזכותן של ישראל אפשר להמליץ דמעותיו של עשו בילקוט בפרשתינו איתא,
זי"ע ב'ייטב פנים' (אבני זכרון לר"ה ,עמוד ולומר ,דגם כאשר מבקשים על הלחם הרי שבגלל שלושה דמעותיו אלו של עשו בני
כב) מאי דכתיב (תהלים מב ,ד) "היתה זה עניני עוה"ב ,דהנה בזוה"ק (תיקוני ישראל סובלים בגלות המר הזה ,כי דמעות
לי דמעתי לחם יומם ולילה ,באמרם אלי זוהר כב ).מגנה את אלו "הצווחין ככלבין אלו עומדות לו לזכות שיוכלו לשלוט בבני
כל היום איה אלקיך" ,דמה שבני ישראל הב הב" ,שצועקים ככלבים "תן תן", ישראל ,ומקשים העולם ,הלא כנגד אותן
בוכים יומם ולילה על הלחם והפרנסה הוא ומבקשים בימים נוראים רק עבור פרנסתם דמעות של עשו הורידו רבי רבבות דמעות
כדי שיוכל לומר כל היום "איה אלוקיך", בלבד ,וחידש מרן הבעש"ט הק' זי"ע, מישראל ,ואיך אינם מבטלים את הבכי של
דהא בהא תליא .וכך אומרים בשם הרה"ק דכל זה היה "בשנים ההם שפרנסה היתה עשו .ותירץ ב'קדושת ציון' (פרשת וזאת
בעל ה'אוהב ישראל' מאפטא זי"ע ,שאמר בשופי ,מה שאין כן עתה ,שעל ידי מניעת הברכה) להרה"ק רבי בן ציון מבאבוב זי"ע
להקב"ה בתפלה ובקשה "למה אינך נותן פרנסה אי אפשר לעבוד אותו יתברך שמו, הי"ד ,דהנה שיטת רבי יהודה (חולין צח):
פרנסה לכלל ישראל ,הרי כמעט הכל אתה ולהחזיק בנינו לתלמוד תורה" ,לכן אפשר דמין במינו אינו בטל ,וכיון שבני ישראל
מקבל בהם בחזרה ,וגם מה שלא הנך אוכל לבקש על הפרנסה כי מטרתה לדברים בוכים בגלל הדוחק והצרות שבעולם הזה
מהם ריבית "...שהרי משתמשים בממון רוחניים (הובא בבעש"ט לר"ה ויו"כ אות על כן אין דמעותיו של עשו מתבטלים
לצרכי מצוות לרוב ,והיום דבריו נכונים כד) .וביותר מובנים דבריו בזמנינו אנו ,כי בהם ,מפני ששניהם בוכים על עניני
ביותר ,כי כמה צריך להוציא על שכר לימוד בימים הראשונים היה אפשר לקיים "פת העוה"ז {כמאמר המפורסם של הרה"ק
לילדים ,וכמה על הוצאות שבת ויום טוב חרבה ושלוה בה" ,ואילו בימינו אין עוד רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג זי"ע
ושאר מצוות ,ואם כן בדין הוא שיתן קוב"ה מציאות כזו ,כי אי אפשר להסתדר בלא על הפסוק (שמואל א' כ ,כז) "מדוע לא
פרנסה בריווח לישראל למען צרכי גבוה. מכונת כביסה ובלא מזגן ,ולא שייך לומר בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם",
וסמך לדבר מצינו ב'בעל הטורים' (פרשת לאדם שישב תחת גפנו ותאנתו ויטחון כי הטעם שלא בא בן ישי ונתאחר ביאת
וישלח) שמפרש מה שאמר עשו ליעקב חיטים לעשות מהם פת לחם ,ובעל כרחו המשיח ,היינו משום "גם תמול גם היום
(בראשית לג ,ח) "מי לך כל המחנה הזה של כל אדם שיש לו הוצאות לצרכי היום אל הלחם" ,בעבור הלחם הרומז על טרדת
אשר פגשתי" אלו המתנות ששלח יעקב יום ,ובלעדיהם אינו יכול לעסוק בתורה הפרנסה ,שבני ישראל טרודים תמיד בזיעת
ד | פרשת תולדות תשפ”ז
בס”ד
שהה בחדר גם ילד בן שנתיים וחצי ...היה
אז מהוה יסוד נפלא שראוי לשננו" :זה אינו תורה לשמה! אני מרגיש כאן ריח גן עדן"“ .ר'
זה נכדו של הרב מבריסק ,אשר אמו נאלצה
חינוך! חינוך פירושו לחנך את הילד כיום, זליג ,הרי זו רק חורבה העומדת שנים רבות”,
לצאת לשעה קלה ,ובקשה מהרב לשמור
כדי שיהיה מחונך לכשיגדל .אך כשתינוק שאלו .אולם ר' זליג בשלו ,צוהל ושמח
עליו עד שתשוב .בסוף השולחן היה מקום
זה יגדל הרי ודאי הוא לא יזחל על השולחן, מריח תורה לשמה ,אינו חש רעבון .התחילו
פנוי ,והכיסא שעל ידו עמד ריק .הילד
וא"כ אין כל צורך לחנכו .אלא מאי ,אנחנו לחקור למקור החורבה ,עד שנודע ששם
ראה בכך כר נח למשחקים ,הוא טיפס על
כעת לא רוצים שהוא יפריע לנו ,זו אינה גר רבינו ה'מגן אברהם' לפני כמאתיים שנה.
הכיסא ,משם עלה על השולחן ,ואז זחל
סיבה לסטור או לנזוף בילד( "...אוצרותיהם כידוע שהמג"א למד תורה לשמה ,ומתוך
לאורכו עד שהגיע אל מקום מושבו של מרן
אמלא ,וירא עמ' רפו ,הובא ב'לקט דברים של טעם') הדחק ...הרה"ח ר' מניס זיטניצקי ז"ל שגר
הגרי"ז ...הרב נטלו בשתי ידיו ,לטפו והורידו
בגומבין ,קנה אחר שנים את החורבה והקים
אל הרצפה .ראה הפעוט כי טוב ,אץ רץ אל
שם ישיבה בשם 'מגן אברהם’ ,ור' כתריאל
"ויהי עשיו איש יודע ציד וגו' ,ויאהב יצחק הכיסא הריק ,ושוב טופס ועלה וזחל ...הרב
היה שם מגיד שיעור לפני המלחמה( .גיליון יין
את עשיו כי ציד בפיו" וגו' (כה ,כז-כח) .פ"א שוב הורידו אל הרצפה ברכות ,בלי לגעור
ישן תולדות תשפ"ג -יגדיל תורה)
שאל אברך א' להחי' הרי"מ ז"ל ,אולי נכון בו ובלי לומר לו דבר .אחד הנוכחים במקום
שיעשה לו מסחר מעט בעת הקעסט לא יכול היה לשאת את התנהגותו של הילד,
ויהי' טוב תורה עם ד"א ,להתרגל מעט ולאחר שהדבר חזר ונשנה מספר פעמים, "ויגדלו הנערים" (כה ,כז) :סיפר הגה"צ רבי
במסחר ,ואמר לו החי' הרי"ם ז"ל ,כתיב העיר בשקט" :מדוע הרב אינו נוזף בו הרי יוסף ליס זצ"ל ,שפעם השתתף באסיפה
ויאהב יצחק את עשיו כי צייד בפיו ופירש"י יש לחנכו שלא יעלה על השולחן” ...מרן שהתקיימה בבית מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל.
כיצד מעשרין וכו' והקשה ואם אמת היא, הגרי"ז שמע את הערתו ,והתשובה שאמר יחד עם גדולי ירושלים שנכחו במקום,
קול מבשר
לבנים ,וראה יצחק איך פעל אאע"ה שבני דמעות מתוך הכרה שנפל לבירא עמיקתא לעשו ,ושאל עשו ,הרי התחלקו ביניהם
ישראל ילכו בגלות ,הבין יצחק שבזמן והפסיד כל עתידו ולא יוכל לקום עוד ,והנה שיעקב יקבל עולם הבא ועשו עולם הזה,
הגלות מוכרח שיהיה לנו כסף רב מאד, אין בידי איש יהודי להוריד דמעות מעין ואיך א"כ יש לו צאן ובקר לשלוח לו עי"ש,
כי בכל דור ודור היה 'מס הכתר' כשהמלך אלו ,כי יהודי יודע תמיד שלעולם אין מצב והאמת שהשיב לו יעקב ,שכל זה הם
של פראג רצה להחליף כתר ביקש המעות של יאוש ,וכשהוא בוכה הרי הוא מוריד לצרכי עולם הבא ,שהרי העמיד י"ב שבטי
מבני ישראל ,ולכן שפך תפילות שיהיה דמעות של תקוה שמכאן ואילך ישתפר י-ה ,ועבורם זקוק הוא ללחם לאכול ובגד
עושר לבני ישראל .ומביא בשם אביו שגם מזלו ,ויתהפך עליו הגלגל לטובה .וכלשון ללבוש ,ולכן קיבל את חלקו }.ומין במינו
שאברהם אבינו פעל אצלו ית' שיהיה הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ז ה"ו) להלכה אינו בטל ,אך כאשר יבכו בני ישראל על
גלות ולא ירדו לגהינם ,אבל זה בוודאי לא ולמעשה "אמש היה זה שנאוי לפני המקום דברים העומדים ברומו של עולם ובעניני
הסכים אאע"ה שיהיה גם גלות וגם גהינם משוקץ ומרוחק ותועבה -והיום הוא אהוב עוה"ז אז יהיה הדמעות שלנו מין בשאינו
ח"ו ,וכיון שהעניות מעבירה את האדם ונחמד קרוב וידיד" ,כי ביד בני ישראל מינו ,שהרי עשו בכה על עניני עוה"ז
על דעת קונו ,הרי שעניות יחד עם גלות להפוך הכל מן הקצה לקצה ,ועל כן אינם ואנחנו בוכים על עוה"ב ,ושפיר תבוא
הוא גלות עם גהינם ועל זאת לא הסכים יכולים לבטל הדמעות של עשו ,שהיו סוג הגאולה במהרה בימינו.
אברהם אבינו מעולם .ולכן אמר אליעזר אחר לגמרי של דמעות ,ואינם דומים זה והוסיף בזה הרב ח"י בידרמן שליט"א :וכיון
'ה' אלקי אדוני אברהם אם ישך נא מצליח לזה כלל ,ועל כן אינם מתבטלים. שניתנה רשות לדרוש אפשר לומר באופן
דרכי אשר אנכי הולך עליה' ,היינו העצה אחר מדוע אין הדמעות של עשו מתבטלים
יצחק אבינו פעל אצל השי"ת שיהיה עשירות לבני
של השי"ת יחד עם אאע"ה לשלוח אותנו ישראל אף בימי גלותם
בדמעותיהם של ישראל עם קודש ,כי עשו
בגלות ,זה ילך רק אם יצליח דרכנו שיהיה והוסיף בזה אור מופלא הרב רייזמן רצה בכל לבו ובכל נפשו לקבל את הברכות
לנו עשירות בשפע בימי גלותנו ,כי אם לאו, שליט"א בתוך שיעוריו :בספר דברי של יצחק אביו ,בידעו שהם נאמרים
אין הצלחה בגלות בלי עשירות .וזה שכתב ישראל להרה"ק ממודז'יץ פירש דברי בנבואה והיא כוללת כל הטובות שבעולם
רש"י 'ויתרוצצו הבנים בקרבה וגו' שני המדרש בפרשתן 'ששפך תפילות בעושר' הזה ושבעולם הבא ,לפיכך כאשר ראה
גויים בבטנך – גאים כתיב אלו אנטונינוס כפשוטו ,שיצחק אבינו התפלל שיהיו בני שחמקו ממנו הברכות על ידי שנטלם
ורבי שלא פסקו משלחנם לא צנון ולא ישראל עשירים ,יצחק אבינו היה בעצמו יעקב במרמה הרגיש שעולמו חשך בעדו
חזרת' .וקשה שהרי אמרו בגמ' (ע"ז י) עושר מופלג מאד' ,זבל פרדותיו של יצחק ואין לו עוד תקומה ,ומרגשי צער ויאוש
שאנטונינוס נתגייר ,א"כ אינו כלל מאומתו ולא כספי אבימלך' .כי מעשה אבות סימן זעק ובכה בסערת רוחו ,ואז הוריד שלש
פרשת תולדות תשפ”ז | ה
בס”ד
סבל רבי שמחה בונם ממחלה ברגליו ,עד שיפקח על אותו איש שיאכל מכל טוב. מה בכך ומה נחשב עבודה זאת לעבודת
שאף כאשר מלאו לו שמונה שנים עדיין האיש קיים את הוראתו של הרבי ר' יעקב אע"ה איש תם יושב אוהלים בתורה
לא היה מסוגל לעמוד כי אם בקושי, אלימלך במשך שנה ,אולם במהלך השנה, ועבודה .אך התי’ דיצחק סבר אשר יעקב
אולם אביו רבי מנדלי התנחם והרגיע את ככל שאכל יותר – נעשה כחוש יותר ,עד הוא איש בטלן ואינו בקי ברמאות כמ"ש
בני הבית ,לאמר :זה הפיסח עוד ירקיע שנחלש מאוד ,כי בכל פעם שהתיישב רש"י איש תם כלבו כן פיו ע"ש ,וא"כ מה
לשיאים גבוהים! ועוד אמר עליו :אמנם לאכול ,חשב בדעתו – הלא חטאתי עויתי הרבותא אשר עוסק בתורה ועבודה ,אבל
רגליו עקומות ,אבל יש לו מח ישר! .כיון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ,האם עשיו הי' סוחר ,איש שדה ,ואעפ"כ שאל
שרבו הפצרות החסידים שיקבל עליו את מגיע לי לאכול מאכלים כאלה?! . . .ועי"כ כיצד מעשרין וכו' והי' זאת חשוב ליצחק
המינוי ,קם רבי שמחה בונם ונסע אל רבי זכה לשוב בתשובה שלימה .והוא כבחינה אבינו יותר מעבודת יעקב כמובן ולכך
יעקב אריה מרדז'מין ,מזקני האדמו"רים הנ"ל ,שיצחק חשב שבאמצעות הברכות כאשר בא עשיו וסיפר לו הערמה שעשה
שבדורו ,שיסמיכו למנהיגות .שאל אותו יתהפך למדת הטוב וייטיב דרכיו .דרך זו לו יעקב בהברכות אמר ע"ז יצחק אבינו
הרבי מרדז'מין :את הסבא רבי יצחק'ל מפורסמת היתה אצל תלמידי הבעש"ט כיון שעכשיו אני רואה שיעקב הוא רמאי
הכרתי ,מאביו רבי מנדלי שמעתי ,והיום הק' ,והרבה עובדות וסיפורים מסופר בזה, יותר ממך ואעפ"כ לומד בתורה יומם
מה? . . .ענה רבי שמחה בונם :מצינו יכלה הגליון והם לא יכלו. ולילה והוא חשוב יותר ממך וגם ברוך יהי'
לאברהם אבינו שחפר בארות מים ,אף ודו"ק ודפח"ח( :שיח שרפי קודש)
יצחק אבינו חפר ,יעקב לא חפר שוב .כי
מאחר שאברהם ויצחק חפרו בארות מים כשהיה רבי שמחה בונם מווארקי צעיר
חיים ,שוב יכול היה הנכד בקלות להתקרב לימים ,ואך מלאו לו שבע עשרה שנה, ענין שרצה לברך יצחק את עשיו וכך יוכל להעלותו
ישר אל המעיין ...מיד הושיט לו רבי יעקב הוא התייתם מאביו ,נתנו בו החסידים ובחינה זו מסופר ,על הרה"ק הרבי ר'
אריה את ידו וקרא :שלום עליכם ,הרבי את עיניהם להכתירו כממשיך שושלת אלימלך זצ"ל ,שפעם בא אליו איש חוטא
מווארקי! אחר כך נענה והוסיף :ואני דורש ווארקי ,בידעם את חין ערכו ובאיזו לבקש דרך תשובה .אמר הרבי ר' אלימלך
מידה מופלגת העריכו אביו .בעודו ילד לבנו הרה"ק רבי אלעזר מליזענסק זצ"ל,
קול מבשר
פני כל אחיו נפל בראשית" (כה יח) .וסמיך יהיה לו עשירות וירוץ מתוך העשירות של עשיו ,וכן רבינו הקדוש שהוא נכדו
ליה "ואלה תולדות יצחק" לומר כשיפול לבית המדרש ,עשיו רץ ומפרכס לעבודה של דוד המלך ,מה הבשורה הטובה שיהיה
ישמעאל באחרית הימים אזי יצמח בן דוד זרה .ובזה נתנחמה שהעשירות שבירך בביתו מלפפון וצנון ,הרי היה שם עוד דברי
שהוא מתולדות יצחק: יצחק אינו מושך אותו לרע אלא לטוב .ובזה שפע ,מה הבשורה הטובה לרבקה שיהיה
וז"ל הרמב"ן בענין הבארות" :בא להודיע מפרש הדברי ישראל סיבת הדבר שנתן שם צנון שעי"ז יקל מעליה צער העיבור?
דבר עתיד ,כי 'באר מים חיים' ירמוז לבית אליעזר נזמי זהב עשרה זהב משקלם ,רמז אלא שהיא הרגישה שכל אחד מהם רץ
אלקים אשר יעשו בניו של יצחק ,ולכן לעשרת הדברות ,הכל רמז ללוחות ועשרת ומפרכס ,ובגמ' נדה ל' אמרו מי יתנני ירחי
הזכיר באר מים חיים ,כמ"ש (ירמיה יז, הדברות ,למה צריך רמזים של זהב ,כי קדם ,שאין לך ימים שאדם שרוי בטובה
יג) 'מקור מים חיים את ה'' .וקרא הראשון מעשה אבות סימן לבנים ,כדי שיהיה קיום כאלו הימים ,וכשיהודי מצליח וטוב לו
'עשק' ,ירמוז לבית הראשון אשר התעשקו תורה ומצוות צריכים שפע זהב ,כי אם אין הוא משבח ומהלל להשי"ת ,לעומת הגוי
עמנו ,ועשו אותנו כמה מחלוקות וכמה קמח אין תורה .ולכן כשבא יצחק לברך את שמשתכר וכופר .וכיון שיצחק התפלל על
מלחמות עד שהחריבוהו .והשני קרא שמה עשיו ,הוא פיחד מה יהיה כשאברך יקבל עשירות ,והנה רבקה רואה איך שהעובר רץ
'שטנה' ,שם קשה מן הראשון ,והוא הבית מעות ,אם ישאר באהל התורה ,אך רבקה ומפרכס לצאת ,הרי הוא שרוי בטובה והוא
השני וכו' ,וכל ימיו היו לנו לשטנה ,עד קבלה ברכה משם הגדול שאדרבה בוודאי מפרכס לצאת לע"ז ח"ו.
שהחריבוהו וגלו ממנו גלות רעה .והשלישי מוכרחים בני ישראל שיהיה להם עושר ואולי כבר צדקו דברי בעל התניא
קרא 'רחובות' ,הוא הבית העתיד שיבנה רב ,וגם יעקב צריך שיהיה לו צנון וחזרת שרוסלאנד תנצח את נאפוליון כי 'יאה
במהרה בימינו ,והוא יעשה בלא ריב ומצה, על השלחן' ,ויתן לך האלקים מטל השמים עניותא לישראל' ,איך פסק יצחק שיהיה
והקל ירחיב את גבולנו וכו'" ע"כ .ונזכה ומשמני הארץ'. עשירות מופלגת לישראל בגלותם .לכן
לגאולת עולמים במהרה בימינו ברחמים באת לשם ועבר 'אם כן למה זה אנכי',
גדולים אכי"ר. ואלו דברי הבעל הטורים על הכתוב "על אולי נחזור לשיטת בעל התניא ונוותר על
העשירות .וענו לה 'שני גויים בבטנך' ,יעקב
ו | פרשת תולדות תשפ”ז
בס”ד
כשדורכים עליך – תוותר! זה המפתח כך :אברהם חפר בארות חדשות ,יצחק
לשלום ,שמחה וסייעתא דשמיא( .שש חפר בארות חדשות ,יעקב אמר :בארות
סיפור לשבת
באמרתך .גיליון הרב צ'ולק) חדשות אין בכוחי לחפור ,אשמור לפחות
על הבארות שחפרו אבותיי ,שלא יסתמו
"תקבל עליך שלא להקפיד"... מעצמן ושלא ימלאום פלשתים עפר...
סיפר חסיד סלונים ,כי קודם נישואי בתו "וילך עשו ויקח את מחלת בת ישמעאל"...
נכנס אל כ"ק האדמו"ר מסלונים (בעל נתיבות
(כח ,ט) שלשה מוחלין להם עוונותיהם וכו'.
פ"א כשהיה אא"ז (הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר) "עד אשר תשוב חמת אחיך" (כז ,מד):
שלום) ושאלו האם לצום ביום חופת בתו?
השיב הרבי" :מוטב שתקבל עליך קבלה זצוק"ל בווארשא בא אליו חתן ביום חופתו שאל פעם יהודי את כ"ק האדמו"ר רבי
טובה במדות שבין אדם לחברו ,כגון מקושט ומסולסל בשערו ובגדי דייטש. שמעון מלעלוב זצ"ל ,מה יעשה כדי
שלא להקפיד על מי שלא יגיע להשתתף פנה אא"ז זצוק"ל אל החסידים שעמדו להינצל ממידת הכעס? השיב לו הרבי:
בשמחתך" ...הימים היו ימי מלחמת שם ואמר שלשה מוחלין להם עוונותיהם יש סגולה ויש עצה .סגולה -לקרוא את
המפרץ ,והחתונה התקיימה בצהרי ואחד מהם חתן ביום חופתו .ונלמד מן איגרת הרמב"ן .עצה -ללמוד את איגרת
היום מפחד הטילים והאזעקות ,רבים וילך עשו ויקח את מחלת בת ישמעאל. הרמב"ן( ...הרבי הקדוש מלעלוב)
מהידידים לא השתתפו בחתונה .סיפר מהו השייכות מנשואי עשו ומחלת ללמוד
בעל השמחה" :בימים שלאחר החתונה מחילת עוונות ביום חופתו .נשמע מכאן
אעפ"י שהחתן הוא כעשו והכלה היא "וקח לך משם אשה ...וא-ל שד-י יברך אותך
קיבלתי הרבה פניות מתנצלות מאלו שלא
כמחלת אעפ"כ אם עשו תשובה מוחלין ויפרך וירבך" (כח ג) .בספר "מתוק האור" (על
הגיעו .ליבי נצבט ...עלו בזכרוני המאמצים
להם“( .דברי ישראל" מודז'יץ) (כללי אורייתא). נישואין) ,מסופר איך נולד רבי יצחק מאיר
שלי להשתתף בשמחות שלהם .ואולם אז
אלתר זצ"ל ,בעל ה'חידושי הרי"ם' ,ראש
נזכרתי בקבלה שנתבקשתי מהאדמו"ר
שושלת גור :למגיד רבי ישראל מקוז'ניץ
ומחיתי מלבי כל קפידא וטרוניה .אני
זצ"ל ,שהיה קדוש עליון ,היתה קרובת
מודה ומתוודה "לצום היה קל עשרות
משפחה בשם חיה שרה ,שהיתה נכדה
מונים מהקבלה הזאת"( .הלמות עמלים)
של ה'מגלה עמוקות' .היא היתה יתומה
מאב ואם ולא היה מי שיטפל בה ,והמגיד
פרש את חסותו עליה .והנה ,רבי ישראל,
רבה של מגנישוב ,התאלמן מאשתו ,והוא
חיפש שידוך .המגיד מקוז'ניץ הציע לו את
פינת יקרת קרובת משפחתו ,ואכן רבי ישראל שמח:
אלמן שמקבל רווקה ,זו עסקה טובה ...אך
כשהציעו לה את השידוך ,שאלה :מדוע
אנשא לאלמן? אמר לה 'המגיד'' :האיש
המוצע לך מיוחס בן אחר בן עד המהר"ם
והמצות לעשותם בחמדה ובתאווה, מסופר ,על הרה"ק בעל התניא זלה"ה מרוטנבורג!' .או אז הסכימה לשידוך,
דייקא מיט א גשמיות'דיגע געשמאק בהיותו במעזריטש בצל קדשו של רבו 'המגיד' הבטיח לתת לה נדוניה והשידוך
וישמח ה' בזה ,כי זה הדרך להתחיל המגיד הגדול זלה"ה למד אז בחברותא נסגר למזל טוב .המגיד מקוז'ניץ ניסה
בעבודת ה' ,ובהמשך הזמן כבר תזכה עם בנו יחידו של המגיד הרה"ק רבי להשיג כספים לצורך הנדוניה ,אך הדבר
להשליך את הרע ולבחור רק בטוב. אברהם המלאך זלה"ה ,ופעם אחת אחר לא עלה בידו ...הוא קרא לחתן ואמר לו:
ועל זה אמר הרה"ק ר' שלמה'קע תקופה ארוכה נסע בעל התניא לביתו, 'הבטחתי נדוניה ,אך לא עלה בידי למצוא
זעווהילער זלה"ה ,על הפסוק (אסתר ליוה אותו המלאך אל העגלה ,וכאשר מאום ...קח אותה לאשה בלי נדוניה ,ואני
ה ד ח) יבוא המלך והמן היום ,שבעת כבר התחיל לנסוע צעק אחריו ָפָ אהר מבטיח לך שתזכה לבן שיאיר את עיניהם
שמתחיל ליכנס ולבוא לעבודת ה' ,יבוא ָפָ אהר ,קוק נישט אויף די פערד!!! ... של ישראל!' החתן שמע זאת והסכים
ביחד עם המן זה היצר הרע שמסייע ומאלו הדיבורים לקח מרן התניא הוראה לוותר על הנדוניה .מהשידוך הזה ,שנוצר
לו בחשבונות של שלא לשמה והנאה יסודית ,שהאדם צריך ליסע הלאה לאחר וויתור גם מצדה וגם מצדו ,נולד
עצמית וכדומה ,ומחר אעשה כדבר ולא להסתכל כלל על הגוף שהוא כמו להם לשנה הבאה הבן יצחק מאיר ,ראש
המלך כאשר יכנס לתוך המצוה אזי הסוס המונעו מלעלות ,וכמו שמצינו שושלת גור .הוא היה סבא של ה'שפת
המאור שבה יחזירו למוטב ,ולמחר [יש בלימוד התורה שהקב"ה שמח בפלפולי אמת' .החתן והכלה נמשלו ל'ענבי הגפן
מחר לאחר זמן] כבר יעשה המצוה דאורייתא אפילו לא השיג עדיין את בענבי הגפן' .למה דוו קא ענבים? כי
'כדבר המלך' בלתי לה' לבדו ,כי נשמתו דרך האמת (עיין בני יששכר לחנוכה ענבים הם הדבר היחיד שכשדורכים עליו
תדבק בשורש המצוה וכל הרע יפול מאמר ג אות יא) ,ואדרבה ,השי"ת רוצה -הוא מוציא משהו יותר טוב ...יש יהודי
מעצמה( .גיליון שפתי חן תולדות שתקח 'בגדי עשו החמודות' הם חמדי שכשדורכים עליו הוא מתפוצץ ,כועס.
תשפ"ה) העולם הזה ולהכניסם בתוך התורה אתה רוצה להצליח בחיים? ענבי הגפן!
פרשת תולדות תשפ”ז | ז
בס”ד
יומא דהילולא
יחד סעודת ראש חודש .והנה רבי אלימלך
האריך מאד בתפלתו ,כנהוג בגראדזיסק ד' כסלו (ה'תרל"ח)
רבי יעקב דוד היה גדול מאד בתורה ,עד
שהיתה ...מגזע קאזניץ ומאגליניצא ,ואילו יומא דהילולא קדישא
שהפליג פעם ואמר על עצמו כי הוא חריף
מהרי״ד היה מתפלל במהירות כדרך תלמידי של הרה״ק רבי יעקב דוד
ובקי כמו הרה״ק בעל 'חידושי הרי״ם' מגור
גזע פרשיסחא .פעם הגיע רבי אלימלך מאמשינאוו זיע"א בן הרה״ק
זי״ע .אבל דרכו באמירת תורה ברבים היתה
לאמשינאוו בבקר עוד לפני התפילה והתחיל רבי ישראל יצחק מווארקא זיע"א
לומר רק מאמרים קצרים מאד ,ועיקרם היה
להתפלל תפילת שחרית ,אבל מהרי״ד לא
נקודה פנימית אחת בעבודת ה' ,ולא היה
התחיל עמו ,רק באמצע תפילתו התחיל
כלל מאריך בדברים .פעם אחת ,כמה שנים
והתפלל במהירות יותר כדרכו בקודש.
אחר הסתלקותו .סיפרו לבנו רבי מנחם ,שיש
וסיימו תפילתם יחד .אחר התפלה שאל רבי סיפר כ״ק אדמו״ר מאמשינאוו זי״ע ,כי
קונטרס מדברי תורת אביו הק' ,מן הדברים
אלימלך את מהרי״ד' :אמשינאווער רבי ,ווען זקינו הרה״ק רבי יעקב דוד מאמשינאוו זי״ע
אשר רשם חסיד אחד לעצמו לזכרון .אבל
האט איר געדאוונט'? (הרבי מאמשינאוו, בנו הגדול של הרה״ק רבי איציק'ל מווארקא
רבי מנחם לא התפעל ולא נתרגש מזה ,אלא
מתי התפללתם?) .ענה לו מהרי״ד' :ויברך זי״ע היה מתעסק הרבה בשתדלנות ועסקנות
התבטא ואמר על דברי אביו' :דעם ברען פון
דוד את ה' ,דוד דאוונט שטענדיג פארן רבונו למען בני ישראל בכמה עניינים שעמדו על
די ווארט קען מען נישט פארשרייבן ,און דאס
של עולם .אבער 'לעיני כל הקהל' ווען דער הפרק ,וכך גם עסק הרבה בהשגת ממון
ווארט אליין איז נישט כדאי צו פארשרייבן'
'עולם' זעהט ,איז 'ויאמר דוד' ,געבט דוד א לפדיון שבויים ,וכמה פעמים היה משתדל
(את ההתלהבות שבמאמר אי אפשר לכתוב,
זאג ָּּא�פ' (״ויברך דוד את ה'״ ,דוד -הוא שמו בעניינים אלו יחד עם הרה״ק בעל 'חידושי
ואת המאמר עצמו אין כדאי לכתוב) ,כי אכן
של הרה״ק מאמשינאוו -מתפלל תמיד לפני הרי״ם' מגור זי״ע [ידידו של אביו הרה״ק
העיקר של מאמריו היה ההתלהבות שהיתה
ה' ,אבל ״לעיני כל הקהל״ ,כאשר הוא לעיני מווארקא מעת היותם יחד תלמידים אצל
אצלו בעת אשר יצאו הדברים מפי קדשו,
הציבור ,אזי ״ויאמר דוד״ ,הרי הוא אומר את הרה״ק הרר״ב מפרשיסחא זי״ע] .פעם אחת
ולא הרעיון בעצמו( .שם תשפ"ו)
התפלה במהירות) (שם תשפ"ז) חזר הרה״ק מהרי״ד לעירו בשעה מאוחרת
הרה״ק רבי יעקב דוד מאמשינאוו זי״ע סיפר באישון לילה ואפילה ,אחר שהתעסק במשך
פעם על עצמו' :אמאל ווען איך בין געוועהן כל היום בעיר אחרת בשתדלנות על איזה
בסוף ימיו של הרה״ק מהרי״ד כאשר חלה א יונגערמאן ,האב איך מיר צוטאנצט אין פדיון שבויים .וכאשר חזר לעירו כבר היתה
את חליו האחרון ,אמר לבני משפחתו כי בית המדרש ,און דער טאטע איז געשטאנען השעה מאוחרת ביותר ,והוא עדיין לא הספיק
צריך הוא לנסוע לעיר המרפא 'מעַרַ אן’ פונקט ביים טיר ,און ער האט געקוקט ווי איך להתפלל מעריב ,התעניין הרה״ק מהרי״ד
אשר במדינת 'איטאליע' ,כי שם יש אויר טאנץ .האט ער געווארט ביז איך זאל ענדיגן היכן יוכל להשיג בשעה זאת 'מנין’ להתפלל
טוב אשר יועיל לרפואת מחלתו .הלכו בני טאנצן ,און דערנאך איז ער צוגעגאנגען ,און בציבור .ענו לו חסידיו כי כל בני העיר כבר
המשפחה ושאלו את הרופאים על כך ,ענו מיר אריין גערוימט אין אויער ,און ער האט התפללו ,אבל יש איזה ּ'ַּבאר' (בית מרזח)
הרופאים ואמרו להם כי לפי מצב מחלתו געזאגט :מ'קען דאס אייגענע טוהן אונטער אשר שמה יושבים כמה ריקים ופוחזים,
יהיה דבר זה סכנה גדולה עבורו ,שהרי אין די דאכענע'! (פעם אחת כאשר הייתי אברך, שומרי תורה ומצוות רק למחצה ולשליש,
בכוחו להיטלטל בדרכים רחוקים ,ויכול הוא התחלתי לרקוד בביהמ״ד ,ובדיוק עמד אבי - והם כנראה לא התפללו עדיין ...ציוה רבי
ח״ו למות מטורח טילטול הדרך .חזרו בני הרה״ק רבי איציק'ל מווארקא זי״ע -בפתח יעקב דוד שילכו להביאם והוא יתפלל
המשפחה אליו וסיפרו לו את דברי הרופאים, ביהמ״ד ,והביט איך אני רוקד .המתין אבי עמהם ,ואכן לבקשת הרבי באו אותם שותי
אבל הוא לא קיבל את דבריהם ,ואמר כי הוא עד שסיימתי לרקוד ,ואז ניגש אלי ,ולחש שכר .והיו האנשים האלו ממש רחוקים מן
בעצמו 'דאקטער' והוא מבין יותר טוב מהם לי באוזני ,ואמר :את אותו הדבר יכול אתה יהדות ,ואפילו כיסוי ראש לא היה להם .עמד
מה נכון עבורו .כי אכן היה הרה״ק מהרי״ד לעשות תחת השמיכה!) ,וכונת אביו ללמדו רבי יעקב דוד ונתן לכולם מטפחות 'ַטַ אש'ן
בקי קצת בחכמת הרפואה ,ואפילו כינה להסתיר את דרכיו ,ולעשות את מעשיו באין -טיכלעך (מטפחות) לכסות את ראשם ,וכך
את עצמו בתואר 'דאקטער' .אבל בניו הק' עין רואה. נעמדו להתפלל עמו ביחד את תפילת מעריב.
התעקשו וטענו עמו על כך ,שהרי התיראו והיה האדמו״ר מאמשינאוו רגיל לסיים את
מאד מאזהרות הרופאים .ניסה הרה״ק זה הסיפור בנעימות לשונו ,באמרו' :און מיט
מהרי״ד להתווכח עמהם ,עד שראה הרה״ק מהרי״ד היה בידידות עם הרה״ק רבי ‘זיי' האט ער געדאוונט מעריב( !'...ואיתם
ששום דבר לא יניאם מדעתם ,ובלית אלימלך מגראדזיסק זי״ע [מגדולי אדמו״רי התפלל מעריב((!...גיליון דעהו סטוצין
ברירה ענה ואמר' :ס'ווארטן פאר מיר פולין] ,והיה מגיע מדי פעם לאמשינאוו תולדות תשפ"ד)
בראש חודש ,והיו שני הצדיקים עורכים
ח | פרשת תולדות תשפ”ז
בס”ד
בליבו של הנער והלה נפל מת במקום – חשב הרב" :בוודאי מתמיד גדול הוא ,ואינו דארט טויזנט נשמות' (ממתינים עבורי
הצצה בשעון ,החריפה את הבעת ההלם חפץ לבטל מלימודו" .ברם ,כאשר מעוד שם אלף נשמות) ,שצריך הוא לתקנם על
שעל פני הרב :הדבר אירע שעתיים בדיוק כמה אסיפות נעדר רבי שמואל אליעזר, ידי פטירתו במקום זה .והיה האדמו״ר
מהמועד ,שנקב המהרש"א! נסער כולו רץ החליט הרב הזה לנסוע אליו ,לשאלו לפשר מאמשינאוו רגיל לומר' :דא האט ער זיך
אל בית-המדרש .מייד בבואו הקדימו ,והוא הדבר .בבואו ,ערכו לו כל בני העיירה קבלת געמוזט ארויס געבן' (כאן הוכרח לגלות את
המהרש"א בבשורה נוספת" :בעוד זמן קצר פנים מפוארת כראוי לרב בעל מעמד כמוהו, אשר עם לבבו) ,כי עד כמה שהיה בכוחו
יובא הרוג נוסף אל העיר" – הרב מטעם לא ולמרבה הפלא ,גם הפעם בלטה היעדרותו ניסה להסתיר את הדבר ,אבל בלית ברירה
הספיק לעכל את ההתרחשות הראשונה, של המהרש"א .השתדל הרב הנכבד לדונו היה מוכרח לגלות את כוונתו האמיתית.
וחבורת אנשים נרגשת התפרצה לבית אף עתה לכף זכות" :מן הסתם טרוד הוא ואכן נסע ל'מעראן' ושם הסתלק לחיי עולם,
המדרש ,ובפיה ידיעה על אדם ,שנמצא בלימודו עם תלמידיו בישיבתו ,ולכן אינו ואח״כ הביאוהו לאמשינאוו ושם מנוחתו
הרוג מחוץ לתחום העיר .הוא לא ידע את יכול לבוא ,אלך אם כן בעצמי אל בית- כבוד( .שם)
נפשו מרוב תדהמה ,ותלה זוג עינים שואלות מדרשו" .המהרש"א ישב בחברת תלמידיו
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
ברבי שמואל אליעזר ,שיואיל להסביר לו את ולמד עימהם ,שעה שנראו דמויותיהם של
פשר תעלומת שני ההרוגים" .הבחור הצעיר הרב ומלוויו בפתח בית המדרש .זמן ממושך
שראית" ,נשמע קולו של המהרש"א" ,היה עמדו כשהם ממתינים לשווא שהמהרש"א
גלגולו של אחאב מלך ישראל ,ולכן נהגתי בו יבחין בהם ,אך הוא לא חנן את הפמליה ה' כסלו (ה'שצ"ב)
כבוד שכזה .ולפי שאחאב נהרג בידי יורה, הנכבדה אפילו במבט ...פתאום ,נכנס יומא דהילולא קדישא
כנאמר (מלכים א ,לד) 'ואיש משך בקשת במרוצה אל בית-המדרש ,נער יפה תואר. של המהרש''א הגה"ק רבי
לתומו ,ויכה את מלך ישראל' ,לכן גם סופו לתדהמת ראש-הרבנים ,קם המהרש"א שמואל אליעזר הלוי אידליס זיע"א
של נער זה היה באותה צורה" .המהרש"א ממקומו לכבוד הנער ,והחל משוחח איתו בן הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א
המשיך לגולל באוזני הרב מטעם הנדהם ,את שעה ארוכה ...כשראה זאת הרב ,פנה אל
התעלומות להן היה עד" :כבר בזמן לידתו של המהרש"א ואמר" :עד היום סברתי כי הסיבה
הנער ,נברא המשחית שתפקידו היה ליטול שנמנעת מלהגיע אליי בשל היותך מתמיד
את חייו ,הוא המתין במקומו מחוץ לעיר ואינך חפץ לבטל במלימודך .לפיכך הגעתי המהרש"א היה צאצא של משפחת
לשעה בה יימלא את שליחותו .אולם אתה", אני אליך כדי לפוגשך .וגם כשהגעתי -לא קלונימוס המפורסמת ,שייחוסם מגיע עד
נשא המהרש"א קולו" ,התערבת ,ועיכבת הבטת אלינו אפילו לרגע ,ושוב סברתי כי דוד המלך .אביו היה מצאצאי ר' עקיבא
את הדבר ,ובזמן המיועד ,נטל המשחית את אינך חפץ להתבטל מלימודיך .והנה ,כאשר כהן ור' יהודה ליוואי הזקן מפראג ופרנס
נפשו של אדם אחר תחתיו"" .עתה צריך נכנס נער זה ,הפסקת מלימודך ושוחחת עימו בקהלת אובן ,אמו הייתה ממשפחת המהר"ל
אתה כפרה על שגרמת להריגת אדם!". זמן רב!” .כשסיים הרב לשפוך את קיתונות מפראג ,וחותנו היה ר' משה אשכנזי מפוזנא
למשמע דברי המהרש"א נפל הרב לרגליו הזעם על ראש המהרש"א ,פתח ר' שמואל מחבר זכרון משה .בצעירותו החלו להתגלות
והתחנן על נפשו" :הורני דרך תשובה!". אליעזר את פיו הקדוש ,ואמר לו דברים כישרונותיו .בהיותו בגיל 30הורי אשתו יסדו
נענה רבי שמואל אליעזר" :תשובתך תהא, סתומים ומופלאים" :דע לך כי לא לחינם ישיבה גדולה והעמידוהו בראשה ,ומאז חתם
שתסיר מעליך את עטרת הרבנות ,שהוענקה פסקתי מלימודי כדי לשוחח עם העלם; וזה את שמו "שמואל אידלש" על שם חמותו
לך על ידי השלטונות ,ותהפוך לעגלון!". יהיה לך לאות ולמופת :בעוד שעתיים ייהרג שהכיר לה טובה ,מפני שתמכה בישיבתו
ואכן ,עשה האיש כדבריו ,עזב את מעמדו בחור זה!" – הכעס טרם התפוגג מליבו של בפוזנא במשך עשרים שנים ,הקים ישיבה
הרם ועסק במקצוע העגלונות ,למען כפר הרב מטעם .הוא סירב להאמין לנבואתו בה למדו אלפי תלמידים .גאון בנגלה ובנסתר.
חטא )סיפור זה הופיע בפנקס החברא- של המהרש"א ,מיהר ,אפוא ,בעקבות הנער ענוותן .בעל רוח-הקודש .בעל מופתים.
קדישא בעיר אוסטראה שבאוקראינה, היוצא ,החל קושר עימו שיחה ,כשבכוונתו
ורבי נחמן מברסלב ,שביקר בעיר ,פירסמו לעכב אותו עימו' .בעוד שעתיים אחזור עם
ברבים(( .מתוך גליון פניני צדיקים תולדות הנער אל בית המדרש ,ואוכיח לעין כל ,כי בטרם ישב המהרש"א על כס הרבנות בעיר
תש"פ) אין בדברי רבי שמואל אליעזר ממש' ,הרהר. אוסטרו היהודית ,שימש כרב בעיירה קטנה
השניים טיילו יחד אנה ואנה ,הרב הציץ שהייתה כפופה ,כשאר העיירות באזור,
בשעונו ,ועל פניו פשטה הבעת שביעות- למרותו של הרב האזורי מטעם הממשלה,
כך סיפר עד ראייה ,אשר הסתופף בצל רצון :השעתיים מתקרבות לקיצן ...לפתע, המכונה "רב מטעם" .על פי חוקי המדינה,
קדשו של כ"ק מרן מהר"ש מבלעזא עבר במקום צייד שהיה עסוק במרדף אחר חויבו כל רבני העיירות להתייצב מעת לעת
ובמו עיניו חזה במעשה נורא ,כאשר להקת ברווזים ,הוא כיוון את רובה הצייד בפני הרב האזורי ,ולקבל את הוראותיו .זמן
הובא לבעלזא בחור צעיר כבן עשרים לעבר אחד העופות וירה .הכדור שנפלט רב חלף ממינויו של רבי שמואל אליעזר,
שנה שנתדבקה בו קליפת טומאה קשה מרובה הצייד החטיא את המטרה ,ופגע והוא לא הופיע במעונו של 'הרב מטעם'.
פרשת תולדות תשפ”ז | ט
בס”ד
הגלות .והוא מפורש בדברי המהרש"א והיתה מייסרת אותו ביום ובליל ,עד כדי
(במס' מגילה י"א א' בד"ה לילי ד') עי"ש. שהיתה מפילה עליו תרדמה ברחובה של עיר
בהיותו עוד צעיר לימים הכריחו אביו
ומביאתו לידי טומאה .שמע אביו כי בבעלזא
הק' שיקבל עליו את עול ההנהגה ונסע זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
רואים מופתים גדולים וכי רב כוחו של כ"ק
אז על שב"ק להרה"ק ר' ברוך ממעזיבוז
מרן להציל נפשות מרדת שחת ומהילכד
זי"ע שהסמיכו לכך ונתן לו במתנה בגדי
באזיקיהם של שדים ורוחות ,ונטלו אל חצר
לבן שצדיקים בדורותיו נהגו ללבוש ,ומני
ח' כסלו (ה'תרל"ב) הקודש ,והרואים אותו בבואו נחרדו לנפשם
אז הרבה בנסיעותיו הק' בעיירות הרבה,
יומא דהילולא קדישא של הרה"ק כי הכחש והרזון עלו בבשרו של הבחור עד
עם פטירת אביו בשנת תקצ"ז מילא
רבי אהרן מטשערנאביל זיע"א כי לא ראו הבריות אדם כחוש ודל כוחות
מקומו בהנהגת עדתו הק' ובמגידות דק"ק
בן הרה"ק רבי מרדכי המגיד שכמותו .הדם כמו אזל מכל גופו וגון עורו
טשערנאביל ,ומני אז התפרסם כמגיד
מטשערנאביל זיע"א צח כסיד ,וכוח אין במתניו אף כדי לעמוד על
וכאיש קדוש.
רגליו והוא חייב להיתמך בידי אנשים משני
עבריו .כשנכנסו הבחור ואביו אל הקודש
פעם אמר עליו אחיו הרה"ק רבי דוד פנימה ,שאל כ"ק מרן" :האם למדת פעם
מטאלנע זי"ע בזה"ל :איך וואלט געזאגט ואמו הרבנית מרת חי' שרה ע"ה בת הרה"ק גמרא עם מהרש"א?" .לא היה הבחור מסוגל
אז השי"ת זאל העלפן לראות עם אחינו רבי אהרן הגדול מקארלין זיע"א להשמיע קול מרוב חולשה ,אך אביו השיב
הרב רבי אהרן מטשערנאביל הגם איך ווייס נתגדל על ברכי זקינו הרה"ק בעל מאור בהן .נענה כ"ק מרן ואמר" :אתן לך סגולה,
אז רעדין מיט אים איז נישט דא שזה כמה עינים זי"ע. שיקפיד ה בנך ללמוד בכל יום בקביעות
שנים אשר הוא אינו בעולם הזה עם כל זאת בחידושי המהרש"א ,ובפרט בעת שהוא
אני יודע אשר כל ההשפעות וכל היסודות הולך לישון יהא המהרש"א פתוח לפניו ויהגה
של העולם על ידו הם ,גם שעליו היה נשיאת המגיד מטשערנאביל אמר על בניו בו עד שתחטפנו שינה" .לאחר כמה ימים -
ראש מצדיקים הראשונים שראו אותו כל הקדושים דברים גדולים עד למאוד ופעם מעיד המספר -נראה הבחור ברחובותיה של
הצדיקים והוא חידוש בדורות הראשונים. הפטיר ואמר כי יש לו שמונה בנים שבעה בעלזא ,והנה שב הצבע ללחייו והכוחות חזרו
(זכרון צדיקים) הם כנגד קני המנורה והאחד הוא "אהרן" למתניו ,ובמו פיו סיפר ל'יושבים' כי עשה
שעולה על גביהן .בעודו תינוק קטן השגיח כעצת כ"ק מרן והקליפה עזבתו לגמרי---.
אביו הקדוש על קדושתו ,והעובדא הבא מעשה בבחור שנכנס אל הרה"ק מהר"א
ולא רק בסביבתו היה מנהיגן של ישראל תעיד עליו ,שפעם בהיותו כבר אחד מגדולי מבעלזא זי"ע וקבל בפניו על מחשבות
אלא מצודתו היתה פרוסה עד לארץ הקודש ישראל אשר נהרו אליו המוני בית ישראל הטורדות אותו ,אמר לו הרה"ק שסגולה
והוא הי' נשיא של מעות ארץ ישראל להיפקד בדבר ישועה ורחמים ,באה אליו כנגד מחשבות ללמוד בכל יום ב' דיבורים
במדינת אוקריינא ,ועשה הרבה כדי לחזק אשה זקינה וביקשה ממנו שיאמר עבורה של המהרש"א .אחר זמן אמר בחור שעצה
ישוב ארץ ישראל ,הרה"ק מהרי"ד מבעלז קדיש אחר אריכת ימיה ,שאל אותה זו צחצחה לו את מוחו (ואגב ,בכדי ללמוד
זי"ע אמר עליו שהוא מרא דארעא דישראל הרה"ק מטשערנאביל באיזה זכות היא מהרש"א יש ללמוד תחילה את דברי הגמרא,
כי הוא שולח שקי זהב לארץ הקודש. מבקשת זאת ,אמרה כי היא היתה המינקת ואין סגולה כתורה ואין שמירה כתורה).
שלו וקיבלה פקודה מאת אביו הק' המגיד
מטשערנאביל להשגיח על הילד הקטן
אחד מהעבודות הקשות שבמקדש אצל שהעינים שלו יהיו סגורים וקיימתי זאת, מפורש במהרש"א (סנהדרין צ"ח א' ד"ה
הרה"ק מטשערנאביל זי"ע היתה להכניס ואכן הסכים עמה הרה"ק שיאמר קדיש עד שתכלה) ,על דברי הגמ' אין בן דוד בא
הרהורי תשובה בלבות בני ישראל ולהחזירם אחר פטירתה ,ומסופר שלאחר הפטירה באה עד שתכלה מלכות הזלה מישראל ,וז"ל:
למוטב ,ובספר ארץ החיים מביא שפעם אחת הנשמה הקדושה וביקשה ממנו שיפסיק ועוד יש לפרש מלכות הזלה הוא מלכות
אמר הרה"ק רבי דוד מטאלנא זי"ע אחינו לומר קדיש כי על ידי הקדיש שלו היתה לה אדום שקראה הכתוב מלכות מזולזל ובזוי,
רבי אהרן הרגיל את חסידיו שני דברים א' עליה גדולה עד שלא יכלה כבר לסבול. כמו שנאמר "קטן בגויים נתתיך בזוי אתה
להיות תמיד במחשבתם ובלבם "אבל אנחנו
מאוד" ,וזה שכתוב "וכרת הזלזלים" שהוא
חטאנו" ,וב' לקיים תמיד מאמר דה"מ ע"ה
מלכות אדום המושלת בישראל במזמרות,
"בלבי צפנתי אמרתך" .ובספר אוצר ישראל בהגיעו לפרקו נשא את בת הרה"ק ר' גדליהו ר"ל בתפילה שעושין ישראל במזמורים
מסופר שבעיר טשערנאביל היה חוף מליניץ זצ"ל ,בעל "תשואות חן" עה"ת ,ובזו"ש של תהילים שנאמרו על הגלות ,עכ"ל .והרי
אניות וסוחרים הגיעו לשם ופעם הגיע נשא את בת הרה"ק ר' צבי מקאריסטשוב בן דכריתת כוחה של אדום הוא בתפלה ,והוסיף
שם איזה איש סוחר אמיד נכסים שהיה הרה"ק ר' אברהם מקאריסטשוב חתן הרה"ק המהרש"א שמיוחד לכך התפלה שעושים
צריך להעביר סחורה ,והיה צריך לשהות בעל "מאור עינים". ישראל במזמורים של תהלים שנאמרו על
שם בטשערנאביל כמה ימים ,ושאל
י | פרשת תולדות תשפ”ז
בס”ד
מטשערנאביל זי"ע אברך אחד ושיחד את אם כי בעולם הזה לא היה ידוע בגדלותו את אנשי העיר האם יש כאן איזה צדיק אמרו
המשמשים במתנת יד של טס זהב שיכניסו בתורה ואף הוא עצמו הסתיר את גדלותו לו שאכן נמצא כאן הרה"ק מטשערנאביל
אותו אל הרה"ק ,כשיצא סיפר האברך בתורה הסתר בתוך הסתר עד כדי כך שסיפר זי"ע ,כשנכנס הגביר לחדר הרה"ק זי"ע
להמשמשים שבהיותו יושב בביתו והיה עמל פעם אחד ממקורביו שחקר אחריו פעמים ועמד ליד הדלת קרא הרה"ק מטשערנאביל
קשות להבין איזהו פשט בדברי הרמב"ם רבות לראותו לומד תורה ולא ראה אותו את הגביר ואמר לו "בייג דיך אראפ וועל
ונתעייף ונפל בתרדמה ,חלם לו חלום שהוא שום פעם שלומד רק הכין ספרים הרבה איך דיר בענטשן בייג דיך אראפ" והגביר לא
נמצא בעולם העליון ונכנס להיכל אחד על שלחנו ולא פתח אותם ורק בליל שישי הבין את שפת הרה"ק וחזר לאכסנייתו מבלי
שנקרא "היכל הרמב"ם" ומצא שם קבוצת ראה אותו לומד חומש רש"י ועם פי' אור שהרה"ק מטשערנאביל יברכו ,כשהגיע
ת"ח וזקן עומד עליהם שהוא ראש הקבוצה החיים הק' וגם בספר אור פני משה ,ומסופר הביתה נכנסו במחשבותיו הרהורי תשובה
והיו עוסקים בסוגיא זו ונתנו ושקלו בחריפות שפ"א כשנסע מעיר לעיר לומר מגידות הגיע גדולים ועלה בלבו כל מעשיו הרעים אשר
בביאור הדברים ,והזקן ראש החבורה אמר לעיר אחד מלא מתנגדים ,ובליל שב"ק נגש עשה מיום הוולדו ועד הנה ורצה מאוד
מסקנתו ,ונתקבלו דבריו בבהירות רב ,ובחלומי לפני העמוד בלי נטילת רשות והתחיל הודו לחזור בתשובה ,והלך בחזרה אל הרה"ק
שאלתי מיהו הזקן הזה ואמרו לי שזהו שר במנחה עש"ק ואח"כ קבלת שבת בקול גדול, ואמר רבי אני רוצה לחזור בתשובה ,ולקח
התורה הנמצא בעולם השפל ,כאשר הקיץ והרב שהי' ג"כ מתנגד חרה לו הדבר עד מאד, אותו הרה"ק מטשערנאביל לחדרו הפרטי
משנתו התחיל לדרוש אחרי הזקן הזה ועד אחר התפילה אמר הרב שנראה אם ת"ח הוא והחזיר אותו בתשובה שלימה ,והתחיל הבעל
שהגיע לטשערנאביל והכרתי את פני הצדיק נמחול לו ואם לאו יקיים פסק ויקבל עונש, תשובה לבכות בבכיות נוראות ,ואו אז הבינו
ואכן נשאתי ונתתי עמו בסוגיא הלז. ושלח הרב שני אברכים לשאול אותו פשט מה שאמר הרה"ק בייג דיך אראפ בייג דיך
באיזה תוס' קשה וכשבאו האברכים לפני אראפ ,ומני אז כבר לא רצה לחזור לביתו
הרה"ק ר' אהרן אמר להם כי עכשיו עייף מן ונשאר שם.
מסופר בספר אמרי דבש שנכדו הרה"ק רבי הדרך ואינו יכול לומר להם עכשיו ,רק יבואו
ישכר דוב מבעלזא זי"ע כאשר נודע לו על מחר בבוקר ואז יאמר להם ,וכשבאו בבוקר
פטירת חו"ז הק' נסע במהירות להשתתף אמר להם פשט נפלא שערב להם מאד ,ומיד ואף בשמי מעל השמיע את קולו ואת
בהלוויתו אבל ירט הדרך לנגדו ולא הספיק הלכו לבית הרב לומר לו הפשט ,וכשבאו ידו החזקה להחזיר את נדחי בני ישראל
להגיע ובהגיעו שמה היה כבר הלויה על לבית הרב שכחו הפשט ,התיישב הרב שילך בתשובה שלימה לפניו ית' ,כמסופר בספר
הבית עלמין ,ונסע תיכף ומיד להבית עלמין בעצמו לשאול אותו הפשט ,וכשהגיע אליו הנ"ל שדרכו של הרה"ק מטשערנאביל
ובאותה שעה כבר הורידו את גופו הקדוש אמר לו ר"א כי אינו יכול ללמוד ,רק היות היתה לשלוח שליח מיוחד לעיירות לגבות
אל הקבר ,וקפץ הרה"ק מבעלזא אל הקבר והוא נוסע לומר מגידות ,יכול להיות חילול כסף מעמדות ,וגם ציין את שמות האנשים
הפתוח ,ואמר שהוא רוצה עוד פעם אחד השם ח"ו אם ישאלו לו תוס' ולא ידע ,אז ממי לבקש ,ופעם שלח שני שליחים לגבות
לכה"פ לראות את צורת קדשו ,וגילה הטלית הטרחתי את בעל התוס' שיאמר לי הפשט, את המעמדות באיזה עיירה קטנה וציין שם
מעל ראשו והסתכל בצורתו ,ובספר אוצר אבל אם אתם רוצים לידע הפשט תייגעו איש אחד שילכו אליו ,כשהגיעו לשם שאלו
ישראל מביא שאמר שצורתו אז נראתה כמו עצמכם בתורה אז תדעו הפשט. על האיש הנ"ל ואף אחד לא ידע מי הוא
בקידוש בליל שב"ק בחיים חיותו. האיש שציין הרה"ק ,עד שנזכר אחד שבסוף
אבל צדיקי הדור העידו ואמרו עליו שהוא
העיירה גר איש אחד פושע ישראל בשם זה,
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! "שר התורה" וכן מסופר בספר אוצר ישראל
והלכו אליו השליחים ואמרו לו שהרבי שלח
שהמשמש של הרה"ק רבי אהרן מקארלין
אליו לקחת את המעמדות ,שאל האיש מי
זי"ע היה שמו ר' יו"ט שמחה ,והיה דרכו בכל
הוא הרבי ששלח אלי ,אמרו לו שהרה"ק רבי
יום בבוקר לבוא לפני רבו הק' לומר לפניו
ט' כסלו (ה'תפק"ח) אהרן מטשערנאביל שלח אליו ,כששמע
את הברכות כדי שיענה אמן ,ושאל פעם את
יומא דהילולא קדישא האיש את שם הצדיק נזדעזע וקפץ ממקומו
הרה"ק מקארלין מה טיבו של הרה"ק רבי
של האדמו"ר האמצעי וסיפר כי זה זמן רב שמחפש את הצדיק
אהרן מטשערנאביל ,ומה הרעש שהעולם
[האדמו"ר השני בשושלת חב"ד] הזה ,כי פעם חלם האיך שדנים אותו בשמי
מרעישים ממנו הלוא לא רואים ממנו שום
הרה"ק רבי דובער שניאורסון זיע"א מעל ורצו להעבירו מן העולם ,ופתאום הגיע
גדלות וגם לא רואים אותו שלומד תורה ,ענה
בן הרה"ק רבי שניאור זלמן איזה צדיק ואמר שהאיש עדיין צעיר לימים
הרה"ק מקארלין זי"ע הלוא הוא הוא ה"שר
"בעל התניא" זיע"א ויתנו לו עוד לחיות ויעשה תשובה ,ושאלתי
התורה" ולא צריך ללמוד בגלוי.
מי הוא הצדיק ואמרו לי שהוא הרה"ק רבי
אהרן מטשערנאביל ,ומני אז מחפש אני
את הצדיק ואי ני יודע היכן הוא ,ונסע עמם
ובספר יפה שיחתן מאת הגה"צ רבי אלחנן
נולד ונפטר בט' כסלו. לטשערנאביל ונעשה בעל תשובה גמור.
האלפערין זצ"ל מביא מה ששמע מהרה"ק
רבי שלום משאץ זי"ע שפעם בא אל הרה"ק
פרשת תולדות תשפ”ז | אי
בס”ד
וצעקותיו ,נראה היה כי השמש איננו נרעש אולם השמש הצטחק" :הרבי איננו רואה המשיך וביסס את תורת חסידות חב"ד
יתר על המידה .הדבר התמיה את האישה, ואיננו שומע כעת דבר .הוא נמצא בעולמות אותה חולל אביו .יחודו היה בהרחבה
שציפתה ל'מנה' חריפה בהרבה" .כעת בואי עליונים"" .זאת מניין לך?" ,לחש רבי יעקב והעמקת התורה כאשר הוא מתבסס על
עמי" ,הורה השמש לאישה .הוא ניגש אל השמש" ,הלוא איש פשוט אתה!". מאמרי החסידות של אביו.
עימה אל פח האשפה והראה לה את כל השמש לא התבלבל" .ידיעתי אינה נובעת
מספריו :אמרי בינה -ביאור על מצוות
המנה ,מונחת בפח .אז התברר כי אמש, מהבנה ,אלא מניסיון .פעמים רבות נכנס
ק"ש ותפילין .שער היחוד -ביאור על סדר
בשעת ערב מאוחרת ,בתום יומו הארוך אני לחדרו של הרבי ,כדי לשאלו דבר מה או
השתלשלות האור האלקי .שער האמונה-
מאוד ,ולאחר שסיים להתפלל ערבית ,הציע למסור לו ידיעה כלשהי ,ובכל פעם שהוא
ביאור על מצוות האמונה ומצוות חג הפסח.
השמש לרבי לסעוד את ליבו במזון שהוכן עומד כפי שהוא עומד עכשיו ,אין הוא משיב
תורת חיים -מאמרי חסידות על ספר
בעבורו .בתחילה נראה מתכוון לעשות כן. לי .יתרה מזו ,מהשאלות שהוא שואל אותי
בראשית ושמות .עטרת ראש -דרשות
הוא אף נטל את ידיו לסעודה .אלא שאז, מאוחר יותר ,אני מסיק ,כי לא ראה אותי
לימים נוראים .עיון תפילה -על התפילה.
כשהתקרב אל השולחן והביט באוכל ,חזר כלל בהיכנסי לחדרו באותה שעה" .המחזה
שערי אורה -דרושים לחנוכה ופורים .שערי
בו לפתע מכוונתו ,ללא כל סיבה נראית המיוחד הזה נמשך כמה שעות רצופות .כל
תשובה -על התשובה .דרך חיים -המשך
לעין .הרבי הרהר קלות וכעבור רגע סימן אותו זמן ניצב הרבי באותו מקום ובאותה
לספרו שערי תשובה .קונטרס ההתפעלות-
לשמש להשליך את כל האוכל לפח .הוא אף תנוחה ,ללא תנועה .בשלב מסוים סגר השמש
פרטי אופני ההתפעלות במוח ולב ומחשבה.
הזהירו לבל יטעם מהמזון" .זו הייתה הפעם את הדלת בעד החסידים וכל אחד מהם פנה
פירוש המלות -על התפילה .ביאורי הזהר-
הראשונה שבה נתקלתי בהנהגה משונה לענייניו .למחרת בבוקר נשמעה המולה רבה
באור על חלקים מהזוהר .מאמרי אדמו"ר
שכזו" ,סיים השמש את סיפורו" ,והדבר מכיוון המטבח ,בבית שבו התארח הרבי .עד
האמצעי -על התורה ומועדים.
הפליא אותי מאוד .כעת הכול מובן לי" .ואז מהרה התבררה סיבת ההמולה ,וזו אכן הייתה
שב לנזוף במבשלת ,שרגשות ייסורי-ליבה שערורייה של ממש .בפתח המטבח עמד רבי דובער ,נסע פעם לעיר אחת ,בלוויית
נמהלו בתחושת רווחה" :ובכן ,בגללך התענה השמש ,תוהה .במטבח הסתובבה בעלת- ר' יעקב מקיידן ,מחשובי חסידיו .כשהגיע
אתמול הרבי יום שלם ולא אכל דבר!". הבית ,בוכה ומייללת וסופקת כפיה בצער. לשם ,התקבץ למקום קהל רב ,שביקש
"אוי לי ואבוי לי!" ,ייללה ,מתקשה להשתלט לשתות בצמא את דברי תורתו ולהתברך
על בכייה .ניסיונותיו של השמש להציל מפיו .בתחילה השמיע הרבי לפני הנאספים
מסופר ,שפעם שנסע בשליחות אביו הבעל מפיה מדוע הזעיקה אותו למטבח ומה פשר הרבים מאמר חסידות עמוק ,שהלהיב את
התניא ,ויצא שהיה צריך להתעכב על ימי הבכי והיללות ,עלו בתוהו .רק לאחר שעה הלבבות ,ולאחר מכן קיבל כל אחד ואחד
הפורים שלא סמוך לאביו ולאחר קריאת ארוכה הצליח השמש לחבר משפט למשפט מהבאים ל'יחידות' .את מאמר החסידות
המגילה דשם באותה העיר שמח שמחה ולהבין את שאירע .התברר ,כי באותו בוקר סיים לומר בשעת צהריים .ר' יעקב,
גדולה ואמר שאצל אביו כל תורה ששומע שבו הגיע הרבי לעיר ,הגיע למקום גם גוי שמהבוקר לא טעם דבר ,פנה אז לסעוד את
מהמגילה היה שומע עמקות ופנימיות הענין נכבד ,בעליה של האחוזה המקומית .בעלת- ארוחת הצהריים .ואילו הרבי החל אז לקבל
למעלה וכעת שמע קריאת המגילה כפשוטו הבית ,שנודעה בטיב תבשיליה ,נתבקשה אנשים בחדרו .קבלת הקהל הסתיימה בשעת
ולזה זכה רק כעת( .חלק מן הנ"ל מתוך גליון להכין לכבודו ארוחה ,לפי הזמנה מיוחדת ערב ,ואז קם הרבי לתפילת ערבית .במשך כל
פניני צדיקים ויצא תש"פ). שקיבלה .ארוחתו של בעל-האחוזה כללה השעות הללו לא נתפנה הרבי אפילו לאכול
מרכיבי מזון שאינם כשרים ,ובושלה בכלים דבר -מה .לרבי היה שמש ,יהודי פשוט,
מיוחדים .אולם מסיבה כלשהי לא הועברה שלא נודע כחכם גדול בלשון המעטה .מיד
בספר זכרונם לברכה הביא :בשנת תרנ"ד לאחר שהרבי החל בתפילתו ,פנה השמש אל
הארוחה במועדה אל מקום משכנו של בעל-
או תרנ"ה כילו פרופסורים גיד חדש במוח החסידים שעמדו סביב והציע להם הצעה
האחוזה .לאחר זמן ,כשבישלה בעלת-הבית
שיש לו קשר לכח הזכרון ולכח ההעמקה של מפתה" :אם אתם רוצים לחזות בפניו של
בעבור הרבי ,התחלפו המנות זו בזו .ארוחתו
האדם .כשסיפרו זאת לרבי (מוהרש"ב) נ"ע, הרבי ,זו שעת הכושר" .החסידים הסקרנים
של הרבי נשלחה אל בעל-האחוזה ואילו
נכנס לחדרו והוציא ספר קטן כתב יד הרבי התקרבו בצעדים הססניים אל מפתן חדרו
הארוחה הבלתי-כשרה הוגשה אל שולחנו
האמצעי ,בו כתוב בשש-שבע שורות אודות של הרבי ,וחששו להיכנס או אף להציץ
של הצדיק" .פושעת אני! פושעת!" ,זעקה
גיד זה ,ומסביר שם שקיים במוח האדם פנימה" .היו רגועים" ,ביקש השמש להניח
האישה במר-ליבה" ,הצדיק זיכני בכבוד
גיד מיוחד מלא אדים המתנענע אנה ואנה. את דעתם" ,בטוח אני ,כי הרבי אפילו לא
רב בבואו להתארח בביתנו ,ואני הכשלתיו
כשמתנענע לעבר מוח החכמה והבינה זה יבחין בכם" .הוא פתח את הדלת לרווחה
בארוחה לא-כשרה!" .כעת הגיע תורו
עוזר לכח הזכרון וכשמתנענע לעבר מוח והחסידים ראו את הרבי עומד באמצע החדר
של השמש להרעים בקולו על המבשלת:
הדעת זה עוזר לכח העמקה .זוהי הסיבה ללא ניע ,ושתי עיניו פקוחות ,בוערות כלפידי
"איזה חוסר אחריות! איזו רשלנות! הייתכן
למה שאנו רואים שאדם כשרוצה אש .החסידים נרתעו לאחוריהם בבהלה,
לזלזל בדבר כזה?!" .אולם על-אף גערותיו
בי | פרשת תולדות תשפ”ז
בס”ד
יאספו אנ"ש להפרד מהם בדא"ח .ותיכף הקודש ,ועד כדי כך שכאשר הוסרו ממנו להיזכר באיזה דבר הוא מגבי' את ראשו
ומיד נתמלא כל הבית עם חסידים ,ואמר הבגדים נמנעו הגבאים ליגע בהם מחמת וכשרוצה להתעמק -הוא מוריד את ראשו.
לפניהם מאמר נפלא על פ' ויענך וירעיבך וכו' חשש סחיטה מרוב זיע סגי דהוי בהו. העירו על כך לרבי :הרי שהרבי האמצעי הוא
מן המזון שמלאכי השרת נזונין וכו' והגיד על פרופסור גדול .ענה הרבי :הוא ידע זאת מכיון
וידוע גודל כח עמקותו בתורה עד כדי
הענין המפורש בזה"ק אשר בתחלת בריאת שלמעלה באדם העליון קיים גיד זה ובמילא
התפשטות לגמרי מהועה"ז ,וכמובא
האדם נותנים לו בחי' נפש ,זכה יתיר יהבין ידע שגם באדם למטה זה בודאי קיים.
שאנשים עשירים היו משלמים להגבאי של
לי' רוח ,זכה יתיר יהבין לי' נשמה ,והתחיל (הרה"ק הריי"צ מלויבאוויטש זצוק"ל "ספר
האדמו"ר האמצעי זי"ע כדי שיכניסם לחדרו
להגיד על בחי' נפש ובאמצע אמירת תיבת השיחות" ,ה'תש"ד)68 ,
להראותם התפשטותו לגמרי מהעוה"ז ,והיה
“חיים" יצתה נשמתו .והצמח צדק אמר
מכניסם ומסובבו לעבר פניהם על כסאו
דמימות רבי שמעון בן יוחאי עד האדמו"ר
להראותם ,ואדמו"ר האמצעי זי"ע לא חלי
האמצעי זי"ע לא היה אדם שזכה לפטירה פעם אחת בעת שמחת נישואין שהיו
ולא מרגיש.
כזו דכנודע יצאה נשמתו של רשב"י בתיבת מסובים בה גדולי הדור ,הציץ הרה"ק
'חיים'( .שם) ובענין זה מסופר שפעם עסק האדמו"ר מבארדיטשוב זי"ע בפני האדמו"ר האמצעי
האמצעי זי"ע בלימוד הלכה בביתו ובתו זי"ע בעת היותו מברך ברכת המזון ,וראה
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
הקטנה היתה מונחת במטה ונפלה לארץ כי עבודתו מבלי שום תנועת התפעלות
וצווחה בקול מר ,ומפאת עמקותו ורשפי חיצונית ,והיה נפלא הדבר בעיניו ,שכבר
אש אהבת התורה לא הרגיש כלל ,ואביו נודע שהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע היה
אדמו"ר הזקן היתה מחיצת קדשו בעליה דרכו בקודש באימה וביראה ברתת ובזיע
י' כסלו (ה'תרפ"א)
ושמע את קול הנערה בבכייתה וילך למטה ואם הניחו אדם בזוית זו היה מוצאו בזוית
יומא דהילולא קדישא
ומצא את הנערה והשכיבה במטתה וישב אחרת מחמת כריעות והשתחוויות ,ואף
של בעל ה"שפתי צדיק"
שם כשתי שעות ,והאדמו"ר האמצעי זי"ע הרה"ק אדמו"ר הזקן זי"ע היה דרכו בכזאת,
הרה"ק רבי פנחס מנחם אלעזר
לא הרגיש בכך כלל עד שסיים לימוד ההלכה. ולא כן הרה"ק אדמו"ר האמצעי זי"ע היה
מפילץ זיע"א בן הגה"ק רבי בנימין
וכאשר ראה את כבוד קדושת אביו נפל עליו דרכו בלחש כעומד לפני המלך לא ינוע
אליעזר יוסטמאן זיע"א
פחד גדול ,ויאמר לאביו מה עסקו כאן ,אם בלכתו .ושאל להרה"ק אדמו"ר הזקן זי"ע
הוא נצרך לו הרי יכול היה לשלוח אליו את על הנהגה הזאת ,והשיב ,כי איהו גופיה
המשרת שיקרא לו אליו ,וסיפר לו רבנו הזקן (אדמו"ר הזקן) הוא בבחינת פנימיות הלב,
נולד בוורשא בשנת תר"ח ,לאמו מרת איך שהנערה נפלה מהמטה והוא לא הרגיש ובנו הרה"ק אדמו"ר האמצעי הוא בבחינת
צינא פעסא ע"ה ,היא בתו של רשכבה"ג מזה כלל ,ואמר לו אביו האדמו"ר הזקן זי"ע: פנימיות המוח ,ומה שנודע דהמוח שליט
בעל ה"חידושי הרי"ם זי"ע .בעת לידתו פלא נשגב הוא בעיני קטנות המוחין שלך, על הלב היינו על חיצוניות הלב ,אבל אינו
כותב זקינו הקדוש ע"ג ספר הרי"ף אשר אשר בעת עסקך בדבר מה אין מקום פנוי שליט על פנימיות הלב ,ולהיות אדמו"ר הזקן
לו" :נכדי פנחס מנחם מענדיל שיחי' בן בתי במוחך להרגיש בדבר זולתו ,ואילו אני אינני מבחינת פנימיות הלב ,אין [חיצוניות] המוח
צינא פעסא תחי' נולד למז"ט יום ו' עש"ק כך כי אף בעת עומק ההתבוננות הנעלה אני שליט על פנימיות הלב ,ולזה אינו יכול לכלוא
כ' תמוז תר"ח ל' יזכני ה' ית' לגדלו לכל טוב מרגיש קול זמזום הזבוב( .שם) רוחו הגדול מרצוא ושוב לפני האלקים ,לא
אמן כי"ר" .והוא מסיים בציינו את שנת כן בנו שהוא מפנימיות המוח ,הנה פנימיות
הולדתו של הפעוט ,אשר לימים יאיר אורו המוח שליט גם על פנימיות הלב ,ולזה בכחו
לבבות הרבה אשר ימשכו אחריו וידבקו יציאת נשמתו בתיבת 'חיים' כרשב"י בשעתו להתפלל בקול דממה דקה רק שפתותיו
בו" :משוך חסדך ליודעיך" לפ"ק .ובשנת האדמו"ר האמצעי זי"ע קודם פטירתו נעים וקולו לא ישמע( ...מתוך שיחות הרב
תרע"ב חלה מאד והוסיף לעצמו את השם יצא ממנו קולות משונות באין מבין דבריו, מורגנשטרן גיליון מעינות הי"ם תולדות
אלעזר כסגולה. והרכין אחד מחסידיו את ראשו אצל תשפ"ג)
מושב האדמו"ר האמצעי זי"ע לשמוע מה
אלו הדברים ,ויקשב וישמע איך שאומר
ספרו "שפתי צדיק" נתחבב על כל שכבות בהתלהבות גדולה :בידך הקדושה והטהורה עבודה ביגיעה פנימית מופלגת עד הרטבת כל בגדיו
העם ,ולא בכדי הדברים שבתוכו כתובים כמו הנני מוסר נפשי רוחי ונשמתי ,כמה פעמים. והגם שהיתה תפלתו דהרה"ק אדמו"ר
בפשטות ומוצאים מסילות לכל יהודי ,בכל ומחמת שנפלה עליו על חסיד זה חרדה האמצעי זי"ע בלחישו בשובה ונחת ,אעפ"כ
דרגה בה יימצא .שלמות רוחנית וענווה גדולה נזדזעו אבריו ואחז בהאדמו"ר היתה ברוב יגיעה פנימית גדולה ונוראה עד
מצטיירות מכל תיבה ,והיא היא שלמותו האמצעי זי"ע ,ואז הרגיש האדמו"ר ויאמר כי ביום הקדוש הוכרח להחליף בגדיו כמה
של רבינו הקדוש שכל חייו עסוק היה מי הוא זה ,והוכרח להגיד פלוני ופלוני אני ,כי פעמים ביום כעבודת הכהן הגדול לפני
ברוחניות בלבד ובביטול העולם הזה. באתי הנה לשחר שלומכם .ויאמר לו לך מהר ולפנים מחמת לחותם ורטיבתם מזיעת
פרשת תולדות תשפ”ז | גי
בס”ד
ריקות .ברוב צערו על המצב שאליו נקלע, דבקותו בזקינו היתה עזה ומפליאה; כרוך רבינו פונה בדרישה ובתחנונים לחסידים
פרץ בבכי .לפתע הבחין בדמותו הנהירה של היה בו ואין ידו זזה מתוך ידו .שיעורים רבים הגדולים ,לבני העלייה ואף לפשוטי העם.
רבינו ששלח את משמשו לשאול על בכיו, קבעו בצוותא ,ועינו של הסב פקוחה על במתיקות אין קץ הוא מושכם לחיים שכולם
בשמוע רבינו את סיפורו העניק לו את דמי נכדו ,שומרת עליו ומטפחתו .נוסע החידושי קודש ולעולם שכולו תורה .גם מי שנכשל
הנסיעה ,וברכו מעומק לבו הטהור" :מכיוון הרי"ם לרבו הקדוש היושב בקאצק – ורבינו ונפל ,ימצא נחמה לשוב ולהתעלות .המחפש
שביום חופתך בכית על חסרון כסף שוב ובן דודו ה'שפת אמת' ,ילדים רכים בשנים, הדרכה ועצה מעשית בדרכי עבודת ה' ,כמו
לא תדע מחסור כל ימי חייך" .ואכן ברבות עמו .לתמיהת חסיד שפגשם ונשתומם כיצד ניצול הזמנים הקדושים ,ימצא גם הוא את
הימים היה רי"מ לנגיד ידוע ,ומעולם לא סבל נודדים עם ילדים רכים כל כך בעוד הכפור אשר איוותה נפשו.
ממחסור. שולט בדרכים ,השיב החידושי הרי"ם את
תשובתו המפורסמת; התשובה ששיקפה
את משנתו" :הכל כדאי ,ובלבד שיזכו לראות "רמ"ח איבריו של דודי רבי מנדל היו מלאים
מתורתיו 'א וואהרען יוד' (יהודי אמיתי) "!...ימים בקדושה" – התפעם ה"אמרי אמת" בפני
"ויקח את האבן"( .בראשית כח ,יח) יגידו .מידת האמת אותה כה טרח זקינו אחד מזקני החסידים .יש לציין במיוחד את
במדרש ,שהיו האבנים מריבות ,כל אחד להשריש בו ,נספגה היטב בעצמותיו .הפכה הרה"ק רבי מנחם מענדיל מפביאניץ הי"ד,
אמר עלי ינוח צדיק את ראשו ,עשה הש"י לעצם מעצמיו ,חלק מאישיותו .בכל הנהגתו, בן זקוניו של ה"שפת אמת" ,אשר היה
מכל האבנים אחד .מזה נראה ראי' לשיטת בספריו הקדושים ובמשנתו היתה האמת מעריצו של רבינו והוא אף אשר הוציא לאור
האריז"ל מובא במגן אברהם (סימן ח סעיף לחוט שדרה ממנה לא זע. את ספרו .בנו ,ר' אברהם בנימין ישכר ,נושע
קטן ו) שלא הי' מקפיד ללבוש תמיד הטלית אף הוא בזש"ק בזכות ברכתו של רבינו .וכך
לא יפלאו איפוא הדברים אשר השמיע
באותו צד ,לאפוקי מדעת השל"ה הק' היה המעשה ,כאשר הזכיר רבי מנדל את בנו
אודותיו הגה"ק רבי אברהם מטשעכנאוו
לעשות עטרה לטלית ,כמו קרש שזכה לינתן להפקד ,ברכו והבטיחו רבינו זצ"ל בזש"ק,
זי"ע בהיות אצלו רבינו והוא אברך צעיר
בצפון והי' לעולם בצפון .דאם כן במה היו ובין כה וכה נסתלק רבינו זי"ע ,אז נסע רבי
לימים" :האברך הזה יש לו כל הצלם אלוקים
מתפייסין כאן האבנים שנעשו אחד ,הלא מענדיל הי"ד לקברו של רבינו להזכירו את
כפי שקבלו ,לא קלקלו בכלום" (ובלשון
מכל מקום הי' רצון כל אחד להיות תחת הבטחתו ,ואכן מיד אחר כך נפקד בזש"ק.
קדשו :דער יונגערמאן האט אויף זיך דעם
ראשו? אלא על כרחך כשהיו אחד אין שום
גאנצע צלם אלוקים אזוי ווי מען האט איהם
חילוק אם קרוב להראש או רחוק .דאין לומר
געגעבין ,עהר האט איהם גאר נישט קאליע בביקורו אצל ה"אבני נזר" זי"ע מסוכוטשוב
שהיו כולם מתכנסים תחת ראשו ,דאם כן הי'
געמאכט. חלק לו כבוד מלכים ,ביקש להושיבו בראש
יכול להכניסם תחת ראש הצדיק בלי שיהיו
אחד ממש ,אלא על כרחך דוקא גבי קרשים השולחן .רבינו סירב וישב בצדו .באותה
שהיו כל אחד בפני עצמו הי' חיוב שיהיו הזדמנות הזכירו איש רעהו את קרוביהם
משום הכנסת אורחים אפשר לקצר הזקוקים להפקד בזש"ק .כשחזר ה"שם
תמיד באותו מקום שזכה ,מה שאין כן כשהי'
פ"א בא אורח הגון לפני רבינו השפתי צדיק משמואל" מתחנת הרכבת ,לשם ליוה את
מכל האבנים אבן אחת אין שום חילוק באיזה
זי"ע ,אמר כעת אקצר בתפלתי עבור האורח רבינו במצוות אביו ,אמר לו ה"אבני נזר":
צד היא ,וכן לענין טלית כמובן( .שפתי צדיק
הלז ,כמו דאמרינן בשם הרה"ק ר' וואלף האם יש לך הבנה איזה עובד ה' הוא הרבי
אות י' ,אגב ,ראה באלי' רבה סימן מב סק"ג
מסטריקוב זי"ע אשר עיקר האיסור לאכול מפילץ .?...כן התבטא על רבינו" :העולם
שמביא ראי' זו בשם זקינו ע"ש).
קודם התפלה היא משום 'לא תאכלו על הדם' חושב ש"פרומער" הנהו ,אולם אין זה אלא
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! כדרשת חז"ל (ברכות י ע"ב) קודם שתתפללו לבוש" .מתמיד ולמדן עצום היה רבינו
על דמכם ,ובאיסור דם מצינו אף שצריך משחר נעוריו .קשרי תורה והלכה מסועפים
להניח במלחו שעה אחת ,אעפ"כ מפני כבוד היו לו עם גאוני דורו ,ובראשם ה"אבני נזר".
אורחים די כשיעור מיל ,כמו כן בתפלה אף מספר תשובות בהלכה שהשיב לרבינו נדפסו
י' כסלו (ה'תשי"ד) שהי' מאריך בתפלה תמיד אעפ"כ מפני כבוד ב"אבני נזר" ,באחדות מהן הוא חותם בשם
יומא דהילולא קדישא האורח הי' מקצר( .שיח שרפי קודש ערך אמו .לימוד המשניות תפס מקום חשוב
של בעל ה"אבן האזל" הכנסת אורחים אות ג). מאוד במשנתו של רבינו .ללא הרף אמר
הגה"ק רבי איסר זלמן זיע"א והרחיב במעלתם ,במעלות הגבוהות אותן
בן הגה"ק רבי ברוך פרץ זיע"א ניתן להשיג על ידי לימוד המשניות .מעולם
סיפר הרה"ח ר' י"מ פיק ,כי ביום חופתו
לא נראה רבינו כשפיו אינו ממלמל משניות,
ארעה טעות נוראה .בנוסעו לעיר בה אמורים
הן בהליכתו ובנסיעותיו והן בסעודתו ובכל
היו להתקיים נישואיו ,טעה ועלה לרכבת
רבינו סיפר שרבו הגר"ח מבריסק היה עת .גם בצוואתו ביקש על כך מאד .
המובילה לכיוון ההפוך .בתום הנסיעה נותר
אומר" :כש'זוניא' – (כינוי חיבה לר' איסר רי"מ – שהיה בן למשפחה עניה – בידים
די | פרשת תולדות תשפ”ז
בס”ד
יביטו ועפעפיך יישירו נגדך" התלמיד שהיה זלמן בוולוז'ין) נוכח בשיעור ומקשה' ,נפתח
מקורב מאד לרבו ,שאל אותו אח"כ מה שייך לי המוח' ,ונפתחים בפני מבועי החכמה".
מספר בספר "עטרת זקנים" :סיפר לי
פקוח נפש לכתוב זה הפסוק על פתק בחול הוסיף על כך ר' איסר זלמן בענוותנותו:
מחותני הגה"צ ממאקאווא שליט"א שכ"ק
המועד? נענה רבי איסר זלמן ואמר ,החוות "מדוע אני מספר לכם זאת? כדי שתדעו
אדמו"ר מראחמסטריווקא מארץ ישראל
דעת כתב בפירושו על נ"ך ,ביאור על פסוק כיצד לקרב תלמידים”...
זצ"ל סיפר לו ,שפעם לפני חנוכה הביאו את
זה ,שכשאדם מסתכל על אנשים ויש לו
הספר "קדושת לוי" להגאון רבי איסר זלמן
עין שמבקרת ורואה החסרונות של כל אחד,
מלצר זצ"ל ,ולאחר זמן כשהלך בעל הספר מידת טוב לבו של רבינו לא הצטמצמה
עצה אחת היא לו ,עיניך לנכח יביטו ,ועפעפיך
לקחת בחזרה את הספר ,אמר לו הגאון: כלפי בני אדם בלבד; לבו היה ער לצרכיו של
יישירו נגדך ,שיסתכל בו בעצמו ,ויחשוב
"נער הייתי וגם זקנתי ,איך האב געצונדן כל נברא בעולם .בעת זקנותו ,כשהיה הולך
שכל אחד נולד עם כוחות אחרים ,אילו היה
חנוכה לעכט ,איך האב געליינט די מגילה, מביתו לישיבה ,לא נהג ללכת בדרך הקצרה
לך את הנסיונות של אדם זה ,לא היית יותר
אבער דעם טעם פון דעם האב איך נישט ביותר ,אלא האריך והלך בדרך עקיפה
ממנו ,וכמ"ש אל תדון את חברך עד שתגיע
געוואוסט ,דאס ספר האט מיד גיעפענט" וארוכה יותר .תמהו תלמידיו ושאלו אותו
למקומו .עי"ז ינצל מלחשוב חסרונות של
(=הדלקתי מאז נרות חנוכה ,קראתי מאז את לפשר מנהגו זה ,דוקא בזמן שהוא חלש
אנשים .ומכיון שבאים לפני הרבה אנשים
המגילה ,אולם את הטעם לא ידעתי ,הספר וזקן וההליכה קשה עליו .ביטל ר' איסר
בחול המועד ,ויש ביניהם הרבה שאני יודע
הזה פתח לי את השערים) .וכל שנה רצה זלמן את השאלה במחי יד ולא ענה .לימים
ומכיר בהם כל מיני רעותות וחסרונות,
הגאון שיביאו לו את ה"קדושה לוי"... נודע באקראי פשר הדבר :בדרך הראשית
והרגשתי שהלב שלי נמשך לחשוב
רע על אנשים ,ואין זה רצון ה' הרי זה ממש כיוצא בזה מספר המשפיע הגה"צ רבי יצחק המובילה לישיבה התרוצצו תרנגולות
פקוח נפש ,הייתי חייב לעשות איזה פעולה משה ארלנגר שליט"א במאמריו לחנוכה: שחיפשו מזון .רבינו חשש שכאשר יפסע
לזכור את פירושו של החוות דעת ,לכן כתבתי שמעתי מאדמו"ר מראחמסטריווקא זי"ע לידן עם מקלו ,יבהיל אותן גם לאחר שטענו
זאת בחול המועד דווקא ,שזה יחייב אותי שהיה נוהג לספר כן פעמים רבות ,כי הג"ר לפניו שחולשתו וכוחותיו הדלים דוחים את
לזכור את דבריו ,שהרי כתבתיו בחול המועד, איסר זלמן מלצר זצ"ל השאיל פעם את צער התרנגולות ,לא נחה דעתו .רבינו המשיך
ומוכרח שאשתמש בדבריו ,שאם לא ,חיללתי הספר "קדושת לוי" משכנו ,ואמר לו לאחר בשלו והלך בדרך הארוכה.
חול המועד ,לכן עשיתי הפעולה הזו ,כדי לטהר מכן שמוכרחים לומר שהוא מגלה בספרו את
לבי ולא לראות חסרון זולתי( .מתוך שיעור אור החנוכה ,ומאז כל שנה לפני חנוכה היה
שואל את הספר ממנו ולומד בו... במלחמת השחרור ,בעת שירד רבינו
הרב רייזמן שליט"א י' כסליו תש"פ)
במדרגות ביתו ,נפצע מרסיס שפגע בו.
מקורביו ביקשו להזמין מיד רכב הצלה
אמר הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל מעשה שהיה ברבי איסר זלמן מלצר זצ"ל שיטפל בו ,אבל רבינו סירב .לתמיהתם
בשם מורו הגאון מוהרא"ז מלצר זצ"ל שהי' שהיה לומד ויושב עם תלמיד בחברותא בחול השיב" :עתה ,בעיצומה של ההפגזה ,על
מרגלא בפומי' לפרש לשון המשנה (אבות המועד ,והיו הרבה אנשים באים מפעם לפעם רכבי ההצלה להיות פנויים למקרים קשים
פ"ד מ"ב) "הוי רץ למצוה" ,דכשם שבערב לקבל פניו ברגל ,פעם אחת באמצע הלימוד ודחופים .אני אינני פצוע קשה ,ואני יכול
שבת קיי"ל (ב"ק ל"ב ע"א) דריצה מותרת, ביקש מאותו תלמיד שיביא לו עט ,התלמיד לחכות עד יעבור זעם".
כיון שהשעה דוחקת והבריות טרודין בטרדא התפלא מאד ,כי ידע שרבו אינו כותב בחול
דמצוה ,ולכן לא הזקיקוהו להשגיח שלא יזיק המועד אפילו לא חידושי תורה ,והזכיר לרבו,
רבי ,הרי חול המועד היום אמר לו רבי איסר בכל יכולתו השתדל להימנע מהטרחת
במרוצתו ,כמו כן בכל עת שמזדמן דבר מצוה
זלמן :תביא מהר את העט ,זה ממש פקוח הזולת .כאשר היה צריך להוציא ספר
אין לו להתבונן יתר על המדה אם יפסיד עי"ז
נפש ,לאחר שהביא העט לפניו ,כתב רבי איסר מן הארון תוך כדי לימוד ,אי אפשר היה
שאר עניניו ועסקיו ,כי אז יקומו עליו כמה
זלמן דבר מה על הפתק ,קפלו והניחו תחת להקדימו בשום פנים .הוא היה ניגש לארון
הפרעות ומניעות ,אלא יקיימנה מיד.
הספר .לאחר זמן יצא מחדרו .התלמיד לא הספרים בזריזות מדהימה ,ומעולם לא
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! הצליחו תלמידיו להוציא בעבורו את הספר
היה יכול להתגבר על סקרנותו ,להבין מה שייך
פקוח נפש לכתוב דבר מה על הפתק ,ופתח הנדרש.
וראה שכתוב בו הפסוק במשלי "עיניך לנכח
פרשת תולדות תשפ”ז | וט
בס”ד
ברכה מרובה
למכובדינו הדגול
הר"ר יעקב קהן הי"ו
אשר הרים תרומת ידו ברוח נדיבה,
להגדיל תורה ולהאדירה
ויזכו לראות נחת מכל יוצ"ח
ולכל הטוב
ברכה מרובה
למכובדינו הדגול
הר"ר החפץ בעילום שם הי"ו
אשר הרים תרומת ידו ברוח נדיבה,
להגדיל תורה ולהאדירה
לזכר הצדיקים בעלי ההילולא נ"ע זיע"א
זכות הצדיקים יגן בעדם
ויזכו לראות נחת מכל יוצ"ח
ולכל הטוב
שבת שלום ומבורך!
להארות והערות וכן להצטרפות לקבלת הגליון בדוא“ל ,שילחו את כתובתכם לכתובת המיילsmwhtwbh@gmail.com :
או בטלפון 054-844-3494 -ובהשארת הודעה ,לציין עבור גיליון שמועה טובה
וכן מי שנדבו לבו לקחת חלק בזיכוי הרבים דרך תרומות והנצחות האפשריות כדלהלן:
א .דרך הקישור שמועה טובה
ב .דרך מערכת קהילות :חייגו , 073-275-7000הקישו מס‘ קופה 10204ופעלו לפי ההוראות.
ג .שילחו את בקשתכם לכתובת המייל הנ”ל .ואי”ה ניצור עמכם קשר בהקדם.
ד .חייגו לטלפון הנ”ל (וכן תוכלו להשאיר הודעה).
זט | פרשת תולדות תשפ”ז
