בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — תולדות (2026-11-09)

לוח לימוד היומי
פרשת ויצא הבעל"ט בס"ד
ספה"ק משניות קיצור
יערת דבש שולחן ערוך בבא בבתרא
מ- יום סי' סעי' פר' משנה דרוש
אך זה כל ד-ה א' א' כג א-ח א'
ולכן כג ט -יג א'-ב' ו-א א' ב'
תפילתינו
ב-ג א' ואמרו בגמ' ב' כג יד-כ ג'
ב' כג
ד-ה א' ולכך העכו"ם כא-ל ד'
א' ואח"כ חשב ו -ז ב' כד א-ה ה'
ח-ט א' ואח"כ חשב ב' כד ו-יב ו'
אולי
ייי י שב"ק כה-כו א-ב
פר' תולדות תשפ"ז
גליון תתקנ"ח
הרב יחיאל מעכל גרינוואלד שליט"א
פנינים מתורת רבותינו לשולחן השבת
Aאסור לעשות עיקר מהבלי עוה"ז a Aקבלת הדין כאילו הוא רחמים ממתקת את הדין a
ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה )כה ,לד( .הערה ממרן הגאון ]החתם ויעתר יצחק לנוכח אשתו וגו' )כה ,כא( .איתא בגמ' )יבמות סד" :(.א''ר יצחק למה
סופר[ זצוק"ל ,מצאנו שהיה ליצחק בן שנאמר עליו )מלאכי א ,ה( 'ואת עשו שנאתי', נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר ,מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום ,כך
והכתוב לא סיפר ממנו בפירוש רק 'ויאכל וישת ויקם וילך' ,כלומר די בזה ,אדם תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקב''ה ממדת רגזנות למדת רחמנות".
אשר כל מגמתו רק לאכול ולשתות וזה תכלית מאוויו ,איש כזה כבר יצא מבחינת הענין הוא כי אף בעת צרתם מקבלים הצדיקים את הדין באהבה כאילו הוא רחמים
ליקוטי חבר בן חיים )ח"ב דף ד(: אנוש וכדאי להיות שנאוי. גמורים ,ובזה ממתקין את הדין לרחמים ,ולכך אמרו )ברכות סג" :(.המשתף שם שמים
בצערו כופלין לו פרנסתו" ,ר"ל שמשתף בצערו שם הוי"ה כאילו הם רחמים ,בזה
Aיעקב היה שליח מצוה לקבל הברכות ולא עשו a ממתק מדת הדין "וכופלין לו פרנסתו" כי גם מדת הדין עצמו נהפך לרחמים .וזהו
ורבקה אמרה אל יעקב בנה הנה שמעתי וגו' ועתה שמע בני לאשר אני מצוה שאמר דוד המלך ע"ה )תהלים קל ,א( 'ממעמקים קראתיך ה'' ר"ל אף בעת עומק הצרה
אותך לך )כז ,ו-ח( .וצ"ב איך שלחה רבקה את יעקב לקבל הברכות ,והלא עשו היה הזכרתי עליו שם הוי"ה כאילו הוא רחמים גמורים ,בכן 'אדנ-י שמעה בקולי' ר"ל
שליח לקיים מצות אביו ,ושלוחי מצוה אינן ניזוקין .ונראה כי רש"י פי' עה"פ 'וילך אף שם אדנ-י שהוא מדת הדין נהפך לרחמים וראוי לשמוע בקולי .והיינו שאמרו
עשו השדה לצוד ציד להביא'" ,אם לא ימצא ציד יביא מן הגזל" ,וכיון שהולך ז"ל "תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקב''ה ממדת רגזנות למדת רחמנות"
להביא אפילו מן הגזל ,נמצא שאינו מקיים מצות אביו ,דהלא יצחק אמר לו 'וצודה שממתקין את מדת הדין בעצמה ונהפכת לרחמים גמורים.
לי ציד' ופירש"י "מן ההפקר ולא מן הגזל" ,וזהו 'ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הגה"ק בעל ההפלא"ה זי"ע )כת"י בנו הג"מ מאיר יעקב הורוויץ זצ"ל,
הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר הביאה לי ציד' ר"ל מן ההפקר, קובץ 'בית אהרן וישראל' גליון כ"ד(
ועשו עצמו הלך להביא אף מן הגזל ,וא"כ נמצא שאין עשו שליח לדבר מצוה,
וציותה היא ליעקב 'ועתה בני שמע בקולי לאשר "אני" מצוה אותך' ,ובכך תהיה Aהרשעים אין להם לא עוה"ז ולא עוה"ב a
אתה שליח לדבר מצוה בכיבוד אם ,ותצליח בשליחותך לקבל את הברכות. ויתרוצצו הבנים בקרבה )כה ,כב( .וברש"י :מריצים ומריבים בנחלת ב' עולמות.
מרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע )רשימות הרה"ח ר' נתן ברייער ז"ל( ושמעתי מאדוני אבי מורי נר"ו ]הגה"ק ר' זעקל פאלאק זצ"ל[ בשם רבו בעל חתם סופר
זצ"ל ,כי לכאורה עשו חשקה נפשו בעוה"ז ויעקב בעוה"ב ,ומה זה מחלוקה .ופירש
Aלימוד התורה בדיבוק חברים דווקא a הענין ,כי דרך השופטים במי שנגמר דינו למיתה נותנים לו יום או יומיים מקודם
הקל קול יעקב והידים ידי עשו )כז ,כב( .ודרשו חז"ל )בר"ר סה ,כ(" :בזמן שקולו של כל מה שלבו חפץ ממאכל ומשתה ,ומובן מעצמו איך יערב לו אכול ושתו בהעלות
יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו" ,ומקשין הרי בפסוק משמע איפכא על לבו מה יולד יום מחר ,וכן להיפך מי שנודע לו שנפלה ירושה במקום רחוק הון
דכשהקול קול יעקב אז הידים ידי עשו .ונ"ל כי בפסוק כתיב "הקל" חסר וי"ו המרמז רב ,הגם שלפי שעה אין לו לחם לאכול ,ישכח עניו ומרודו מרוב השמחה שיתעשר
על החיבור ,כי לימוד התורה בדיבוק חברים הוא מיסודות של קנין התורה ,ואם בעוד איזה ימים .וזהו טענת עשו ,אתה יעקב יש לך ב' עולמות ,כי איך לא תתענג
לומדים בחבורה ויש בהם אות החיבור אזי באמת אין הידים ידי עשו ,אבל אם בעוה"ז בהיותך בטוח לתענוג ונעימות עוה"ב ,ואני עשו אין לי כלום ,כי איך יערב
'הקל קול יעקב' חסר אות החיבור אז חלילה הידים ידי עשו .וזה שאמרו "בזמן וידבר משה לי עוה"ז בזכרי מה אני לעוה"ב ,עכדפח"ח.
שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות" שמתכנסין יחדיו ללמוד אז "אין הידיים ידי
עשו" ,ולכן הכלי זיין נגד אותו "חרב" של 'על חרבך תחיה' הוא "חבר" דהיינו Aיראת שמים היא תנאי ללימוד התורה a
משנת מהרי"ץ )אבות ,פ"א משנה א( ללמוד בצוותא חדא. ויעקב איש תם יושב אוהלים )כה ,כז( .הכתוב מספר בשבחו של יעקב שלא היה יושב
אוהלים לחוד ,אלא היה גם כן איש תם כמו שפירשו חז"ל )ע"ז ו (.אצל נח תמים
Aהברכה תחול רק בהיות המברך בשמחה וברוחב לב a בדרכיו וצדיק במעשיו ,כי היתה יראתו של יעקב קודמת לחכמתו ,על כן תחילה
ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד וגו' גם ברוך יהיה )כז ,לג( .וברש"י" :ראה גיהנם אמר 'ויעקב איש תם' כי עיקר היא יראת ה' כמו שכתוב )תהלים קיא י( 'ראשית חכמה
פתוחה מתחתיו" .הנה כתב הר"ן בדרשותיו )דרוש ה( בטעם הדבר על מה עשה ה' יראת ה' ,ואח"כ 'יושב אוהלים' כי "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו
ככה שיחפוץ יצחק לברך את עשו ,ולא נתן ה' בלבו שיאציל בכוונה ברכותיו על
שבט סופר מתקיימת" )אבות ג ט(.
יעקב ,לפי שהברכה לא תחול כי אם בהיות המברך בשמחה וברוחב לב ,לכן היתה
סיבה מאת ה' שיסבור שמברך את עשו שאהבתו תקועה בלבו ועי"כ יתברך יעקב
Aאש ההתלהבות לדברים שבקדושה a
בברכה שלימה ,יעו"ש .ואכתי שפיר יובן למה העלימו מעיני יצחק מעשיו הרעים
ויבוא עשו מן השדה והוא עיף וגו' ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי )כה,
של עשו בנו ,כי אילו ידע כל זאת אזי הגם שנוח היה לו לברך את יעקב מתחילה,
מ"מ על זה גופא שיצא בן בליעל מקרבו היה מצטער ומתעצב כל ימיו ,ושוב לא כט-לא( .ואמרו חז"ל )בראשית רבה סג ,יב( שהיה עיף מג' עבירות חמורות שעבר בו
היה בידו להאציל ברכה שלימה בשמחה ,ולפיכך עתה שכבר בירך את יעקב ביום .שמעתי ממ"ו הגאון בעל הפלאה נ"י פירוש הפסוק 'מכרה כיום את בכורתך
בברכה שלימה בשמחה וטוב לב הראו לו שגיהנם פתוחה תחת עשו בנו ,כדי לי' שיעקב רצה שיהיה לו כוח חזק ואמיץ לעבודת ה' כמו שהיה בוער אש התאוה
שיתוודע למעשיו הרעים ויסכים לכל מה שבירך ליעקב ,ועל כן גמר אומר 'גם של עשו באותו היום לעבירה ,וזהו 'מכרה כיום את בכורתך לי' שתמכור לי אותו
תורת מהרי"ם ברוך יהיה' כי אכן לו ראוי לברך באהבה. חידושי חתם סופר )ש"ס ,נדה כד :ד"ה תניא( האש וההתלהבות לעבודת ה'.
סוז"ת סוזק"ש ר"ת צאה"ש הדלה"נ ר"ת צאה"ש הדלה"נ
הפטרה:
משא דבר ה' 9:05 7:57 מג"א: 5:53 5:19 4:20 בני ברק 5:56 5:18 4:05 ירושלים:
)מלאכי א' ב'( 9:35 8:43 גר"א: 5:49 5:07 3:58 לאנדאן: 5:57 5:20 4:04 בית שמש:
5:53 5:16 4:02 הר יונה:
א
הרב יחיאל מעכל
גרינוואלד שליט"א פותח שערים להתבונן ולהתעלות ,פנימיות הפרשה והזמן להאיר ולגלות
}התעלות הבריאה או להיפך – בידינו!{
הוה גולה למקום תורה \ מכתב הדרכה של המהר"ם שיק לבנו \ הדרכה לשמור על הבריאות ולטייל בכל יום \ מלחמה עולמית הנמשכת עד ביאת
הגואל \ מריבים בנחלת שני עולמות \ הלימוד מאברהם אבינו \ להפוך את הגשמיות לרוחניות \ כל הבריאה תלויה בידינו להתעלות או להיפך
מו ָכן ¿ל ƒב ¿ר ַּכ˙ ׁ ָ˘ ָּמה¿ ,ו ַﬠל ֵּכן ָה ָיה ¿מ ַ˜ ֵּד ׁ˘ ַה ֻח ּ ƒלין ׁ ֶ˘ ּלוֹ ¿ו ָר ָˆה ¿ל ָב ¿רכוֹ ¿ּב ƒב ¿רכוֹ ˙ ƒי ¿ˆ ָח˜ ¿ּב ַו ַּדאי לֹא ָה ָיה נֶ ¡ﬠ ָלם ƒמ ֶּמנּ ּו ּƒכי ַי ֲﬠ˜ֹב יוֹ ֵ˙ר ּ
מו ָכן ¿ל ƒב ¿ר ַּכ˙ עוֹ ָלם ַה ֶּזה ƒמן עוה"זַ ,ר˜ ׁ ֶ˘ ּ ƒי ¿ה ּיו ֻמ ׁ ¿˘ ָר ׁ ˘ƒים ּƒב ¿˜ ֻד ּׁ ָ˘ה¿ ,ו ƒר ¿ב ָ˜ה ָי ¿ד ָﬠה ƒר ׁ ¿˘ ַﬠ˙ ֵﬠ ָׂ˘ו עוֹ ָלם ַה ָּבא ƒמן ֵﬠ ָׂ˘ו¿ ,ו ֵﬠ ָׂ˘ו יוֹ ֵ˙ר ּ
רו ָחנ ƒיּ וֹ ˙ּ¿ ,כ ֵדי ¿ל ַה ¿כנ ƒיסוֹ ַﬠל ֵּכן ָר ¿ˆ ָ˙ה ¿לזַ ּכוֹ ˙ ¿ל ַי ֲﬠ˜ֹב ƒל ׁ ¿˘נֵ י ׁ ֻ˘ ¿ל ָחנוֹ ˙.
עו ָדה ָה ּ ַי ֲﬠ˜ֹב¿ ,ו ָר ָˆה ¿ל ָב ֵר ¿ך ֶא˙ ֵﬠ ָׂ˘ו ַּב ּ¿ס ּ
˘ל"ה ה˜' )פר˘˙ן˙ ,ורה אור או˙ לו( י˘וֹ
ּƒב ¿˜ ֻד ּׁ ַ˘˙ עוֹ ָלם ַה ֶּזהƒּ ˘ֶ ׁ ,מ ֶּמ ָ ּנה ָיבוֹ א ָלעוֹ ָלם ַה ָּבא ּו ¿ל ַה ׁ ¿˘ ƒר ׁ
ובאמת יש בזה ענין עמוק המבואר באורך בספה"ק ,כי תשכיל להכניס גם את הגשמיות לצרכי עבודתו יתברך ,אכול צעהלים .חודש מרחשון תר"ה לפ"ק.
עצם תכלית והתיקון של הבריאה היא להפוך את ושתה כראוי לבריאותך ,וצא לטייל בכל יום לשאוף אויר צח, הבחור המופלג מו"ה אהרן חיים שיק נראה מתהלך אנה
הגשמיות לרוחניות ,כי הרי להקב"ה לא חסר בעולמות ובכל דרכיך דעהו לקשר הכל לעבודת השי"ת. ואנה בהיכל הישיבה ,מחשבותיו משוטטות בים התלמוד
העליונים קדושה רוחנית ,מלאכים ושרפים ואופנים ]עפ"י 'קורות חיי המהר"ם שיק'[ למצוא יישוב מניח על הדעת על הקושיא העצומה
וחיות הקדש יש לו לאלפים ורבבות ,והם הרי במדרגה שהקשה מורו ורבו בשיעורו העמוק.
יותר גדולה מאתנו ,ועל כרחך שהעבודה שלנו בעולם ***
הזה היא להיות בעולם שפל כזה ,בעולם שאין בו רוח, מלחמת עולם בין יעקב ועשו זה לא מזמן הוא זכה לגלות למקום תורה מעיר מולדתו
בעולם שהכל מגושם ,ולהפוך את תוקף הגשמיות בפרשתנו אנו קוראים על תחילתה של מלחמה עולמית, יערגען אל עבר צעהלים ,ולא בכדי שלחו אביו ללמוד כאן,
לרוחניות ,זהו התיקון השלם ,לקחת את העולם השפל מלחמה נצחית ,מלחמה שסופה ותכליתה תהיה כאשר יקויים הלא הישיבה עומדת תחת שבט הנהגתו של הגה"ק רבי
ולהעלות אותו למדרגה רוחנית גבוהה. הכתוב )עובדיה א ,כא( 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר מנחם כ"ץ זצוק"ל אב"ד צעהלים ,מגדולי תלמידי מרן
עשו והיתה לה' המלוכה'. החת"ס זי"ע אשר זכה אף לשמשו בשימוש תלמידי
*** חכמים ,אכל על שולחנו ולן בביתו ,ואף רבו לא הסתיר את
כבר טרם יצאם לאויר העולם -מגלים לנו חז"ל הקדושים - הערכתו אליו ומביאו בחידושיו כמה פעמים בתואר
כל הבריאה ביד האדם לטוב ולמוטב היו יעקב ועשו מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני 'תלמידי המופלג כבוד הרב מנחם כ"ץ שיחיה' ,והחשיבו
עולמות ,המובן הפשוט הוא שעשו בחר בעולם הזה ,ואילו כל כך עד שגילה לו רז סודו בתורת הנסתר ,מה שלא נהג
העולם הזה כשלעצמו צועק ומכריז על מרכולתו הכוללת יעקב בחר בעולם הבא .וכן הוא להדיא בתנא דבי אליהו זוטא
גוון רחב של עביות גשמי ,זה האמת הנראית לעין ,עשו כן אלא עם יחידי סגולה ממש מבין תלמידיו.
)פי"ט( שהיה עשו נוטל העולם הזה ויעקב העולם הבא.
מצידו עומד ומקבלו כמו שהוא ,שוקע בו עד למעלה עודו מתעמק ומשוטט במחשבותיו ,והנה נפתחות
מחוטמו ואומר' :הלעיטני נא מן האדם האדם הזה' ,זהו אמנם בספרי קודש דייקו לשון רש"י שהיו "מריבים בנחלת דלתות בית המדרש בתנופה ,ומאן דהוא פונה אליו
העולם הזה ואני חפץ לטבוע בו .מאידך ,יעקב אבינו רואה שני העולמות" ,שהכוונה שהיה כל אחד רוצה לנחול שני במרוצה ומוסר לו מכתב שהגיע בשבילו .בציפייה דרוכה
כאן הזדמנות פז להתעלות ,להתעלות ולהעלות עמו את עולמות ממש" ,היינו שיעקב אבינו ע"ה רוצה גם העולם הזה, פותח אהרן חיים את קיפולי המעטפה ,ובידיים רועדות
כל הבריאה כולה ,להפוך את הגשמיות לרוחניות – שזהו כדי שיוכל לתקנו גם כן ולהמשיכו לטוב ,ועשו להיפוך לערב מהתרגשות הוא מוציא את תכנו .מכתב ארוך הכולל
בעצם תכלית כל הבריאה הגשמית ,להעלותה ולרוממה בטוב גם כן הרע" )חידושי הרי"ם ועוד( ,גם המהר"ל בנצח בקרבו דברי אהבה והדרכה בכתב ידו המוכר והאהוב של
למעלה. ישראל )פרק ט"ו( מאריך בזה ,שיעקב ועשו היו מריבים לנחול אביו הגדול הגה"ק מרן המהר"ם שיק זי"ע ,הוא קורא
שני העולמות. את המכתב בשקיקה ובמתינות ,מתענג על דברי המוסר
ומה מאוד מכוונים לזה דבריו הנוקבים והחדים של ויראת ה' שהעלה אביו על הכתב להנחילו חיי עולם
הרמח"ל בפרק ראשון בספרו 'מסילת ישרים' בענין זה, בהשקפה ראשונה מובן לכל אחד שהעולם הזה הוא מקום
נצחיים.
אשר ככל שנתעמק בהם נבין כמה אחריות גדולה של העבודה והנסיון המלא מכשולים ומעברים ,והתכלית היא
כלל תכלית הבריאה תלויה בנו. העולם הבא עולם הנשמות להתענג על ה' בגן עדן ,ואם כי יודע הוא שכל תיבה מדודה היא אצל אביו ,כל שורה
ברור שזהו האמת לאמיתו ,וכפי שמבואר היטב בפרק ראשון נכתבה בישוב הדעת ובשום שכל ,על כן חשוב לפניו
וזה לשונו אחר שמאריך בענין שעיקר התכלית הוא ב'מסילת ישרים' ,אמנם בהתבוננות עמוקה יותר מבאר ללמוד האגרת בהתבוננות כראוי .בתחילה מאריך אביו
להגיע לעולם הבא" :ואם תעמיק עוד בענין תראה כי הרמח"ל עצמו באריכות בספרו 'דרך ה'' ,שהתכלית הנרצה בדברי הדרכה ומוסר על דרכי הלימוד ועבודת השי"ת,
העולם נברא לשימוש האדם ,אמנם הנה הוא עומד היא שהעולם שלנו החומרי ייהפך להיות רוחני. הוא עובר להנחילו איך לקבל דרכי חיים מרבו הגדול:
בשיקול גדול ,כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק *** "ושמע עצתי ,וקבל מוסר ותוכחה מרבך הרב המאור
מבוראו ,הנה הוא מתקלקל ומקלקל העולם עמו ,ואם הגדול נ"י ,כל אשר תשמע ,הן חריפות ואגדה ,יהיה
הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ,הוא מתעלה והעולם
להפוך את הגשמיות לרוחניות חשוב אצלך לחזור עליו ולחקוק אותו על לוח לבך ,עצתו
הגדרת עבודתינו כאן בעולם הזה היא לקדש את העולם, ינחך ובדרכיו תלך".
עצמו מתעלה עמו" ,היינו ,הכל תלוי באדם שהכל נברא
להפוך את הגשמיות לרוחניות ,לגלות כבוד שמים דייקא
בשבילו.
בתוך עביות חומריות העולם הזה ,ואז כאשר אנו מקיימים ולאחר הדברים האלה מוסיף להזהירו לאמר" :אחוז בזה
ולא רק שהאדם עצמו משתלם כראוי לפי מעשיו אלא: את מטרת הבריאה ומקדשים את העולם ,אזי נחשב על עסק וגם מזה אל תנח ידך ,להשתדל לעמוד במזג הבריאות,
"כי הנה עילוי גדל הוא להיות כולם בהיותם משמשי הגשמי ככולו רוחני .ומה גם בזה גופא שאנו מברכים להשי"ת ולא תעשה ולא תאכל דבר מה שהוא רע לבריאותך ,ואל
אדם השלם המקודש בקדושתו יתברך" .וכמו שממשיך על הטובות הגשמיות שגומל עמנו ,בזה גופא אנו מקדשים תתחכם יותר מכוחך להיות ניעור בלילה ,רק בכוחך עשה.
את המאכל ומעלים אותו לקדושה נשגבה. וטייל בכל יום זמן בשדה או בגן עם חבירך וגם שם נדברו
לבאר שזה ממש היה אצל יעקב אבינו" :ובענין אבני
יראי ה' איש אל רעהו על התורה ועבודה ,ונקיות מביא
המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו אמרו )חולין צא(: כוח רב יש בזה לקחת את גשמיות העולם הזה ולהכניסו אל לידי טהרה ,לכך השתדל להיות נקי בכל עניניך ,ולהיות
אמר רבי יצחק ,מלמד שנתקבצו כולן למקום אחד והיתה עוּדההקדושה ,עד כדי כך ש"יִ צְ ָחק ָרצָ ה לְ ָב ֵרֶ את ֵע ָשׂו ַבּ ְסּ ָ אוהב שלום ורודף שלום ,בטל רצונך מפני אדם הגון,
כל אחת אומרת עלי יניח צדיק ראשו" ,כי הוא התעלה כל רוּחנִ יּוֹת ,כְּ ֵדי לְ ַהכְ נִ יסוֹ ִבּ ְק ֻד ַשּׁת עוֹלָ ם ַהזֶּ הֶ ,שׁ ִמּ ֶמּנָּ ה יָ בוֹא
ָה ָ וסוף דבר הכל נשמע בכל דרכיך דעהו וכו' ולא תשלך
כך עד שכולם רצו להתעלות עמו. לָ עוֹלָ ם ַה ָבּא וּלְ ַה ְשׁ ִרישׁוֹ ָשׁ ָמּה" -כדברי השל"ה הק' המובאים דברי אחרי גיווך".
"אלָּ א ֶשׁ ִר ְב ָקה יָ ְד ָעה ִר ְשׁ ַעת ֵע ָשׂו ַעל כֵּ ן
בראש המאמר ֶ -
וכמובן שכוח מופלא זה ירושה היא לנו מיעקב אבינו, ָרצְ ָתה לְ זַ כּוֹת לְ יַ ֲעקֹב לִ ְשׁנֵ י ֻשׁלְ ָחנוֹת" ,כי רק יעקב המסוגל דברים ברורים אלו היו כקילורין לעיניים לעלם הצעיר,
להיות עומדים על משמר תכלית בריאתנו ,להתעלות לקדש הגשמיות של העולם הזה ולהנחיל ברוחניות לעולם בשורות אחדות אלו לימדו אביו יסוד לחיים; עבודת ה'
ולהעלות את העולם עמנו. הבא. אינו רק כאשר אתה עוסק בתורה ועבודה ,אלא תהיה
ב
הלכות מעשרות )א(
נערך ע"י הגאון מו"ץ דעדתינו פעיה"ק ת"ו
וימצא בשנה ההוא מאה שערים וגו' )בפרשתינו בראשית כו ,יב(
וברש"י :ורבותינו אמרו )מד"ר פ' ס"ד פס' ו'( אומד זה למעשרות היה
א .מחלוקת הפוסקים בדין מעשר כספים ,יש אומרים דהוי מן התורה) ,תוס'
מס' תענית דף ט' ע"א בשם הספרי ,שו"ת שער אפרים סי' פ"ד( ,ויש אומרים דהוי
מדרבנן) ,חוו"י סי' רכ"ד ,שו"ת תשובה מאהבה ח"ד א סי' פ"ו( ויש שכתבו דאינו
אפילו מדרבנן אלא שמ"מ יש חיוב ליתנו) ,ב"ח סי' של"א ,חכ"צ ,שאילת יעבץ
ח"א סי' ו'( ויש שכתבו דאינו חיוב אלא מידת חסידות) ,שו"ת חת"ס יו"ד סי'
רל"א ,שו"ת מהר"י אסאד יו"ד סי' של"ד(.
ב .מי שנוהג כן הוי עליו כנדר ואסור להפסיק ,ולכן יתנה מתחילה שאינו
מקבלו עליו בתורת נדר) .חוות יאיר סי' רכ"ד( .ומ"מ יכול להתיר ולשאול
על הנדר) .צדקה ומשפט פ"ה בשם אחרונים(
ג .אם לא נהג לעשר עד עתה ורוצה מעכשיו להתחיל לעשר ,אינו חייב
לעשר על כספים שהי' לו בעבר ,אבל אם קבל עליו ולא הפריש ,חייב
להשלים )שו"ת שבט הלוי ח"ט(.
ד .מי שאין ידו משגת כדי פרנסתו יש לו להפריש המעשר ויכול לזכות
לעצמו להוצאת פרנסתו) .מנחת יצחק ח"ו סי' ק"א( ,ויש שכתבו שאם לא
קבל על עצמו בפירוש להפריש מעשר אין צריך להפריש בכהאי גונא,
אבל אם קבל על עצמו ונדר בפירוש שיתן מעשר צריך להפריש) .צדקה
ומשפט אות כ'(.
ה .יש שכתבו דהפרשת המעשר יהי' בדקדוק ובצמצום בדיוק לא פחות
ולא יותר) ,כנה"ג סי' שלא( ,ומן הראוי שיהי' לו פנקס מיוחד לחשבון
המעשרות) ,שם( ,ומי שרוצה לתת יותר יתנה שהמותר הוא נותן
בתורת צדקה) ,אהבת חסד פי"ט סעיף ג'( .ומ"מ אם הוא מסופק בסכום
המעשר יכול להוסיף) ,צדקה ומשפט שם ,הערה מ'(.
ו .מן הנכון שיקבע לו זמן קבוע שבו יעשה חשבון ריווח והפסד של כל
עסקיו בתקופה זו ,ומריווח הנקי יפריש מעשר) ,אהבת חסד פי"ב סעיף ב' ועוד
אחרונים(.
ז .אם נהג אביו לתת מעשר כספים מתחייב גם הבן משום אל תיטוש
)שאילת יעב"ץ ח"א סי' ו( ,ויש חולקים עליו )עי' פתחי תשובה יו"ד סי' רי"ד סע"ה ה'(
ומ"מ אם התנה האב שאינו מקבל עליו בנדר ,לכו"ע אין חיוב על הבן
להמשיך) ,צדקה ומשפט שם הערה כ"א(.
ח .כל מה שמרוויח דרך עסק וסחורה או שמרוויח ע"י היתר עסקא צריך
לעשר ממנו ,וכן המקבל משכורת קבועה.
ט .המקבל מתנה וכן היורש חייבים במעשר אע"פ שהנותן או המוריש
עישר מקודם את ממונו) ,צדקה ומשפט שם( ,וה"ה המוצא מציאה והזוכה
מהפקר )שאילת יעב"ץ סי' ג( וכן אם גבה חוב שנתייאש ממנו כבר צריך
להפריש ממנו מעשר) ,חי' הפלאה כתובות נ.(.
י .מכר באשראי אינו מעשר עד שיגבה החוב )שבט הלוי ח"ט סי' ר"א(.
יא .אין צריך להפריש על הכספים שמוציא לצורך פרנסתו ויש להפריש
מן הריוח בניכוי סכום ההוצאות) ,חוות יאיר שם( ,וה"ה הוצאות נסיעות
למקום העסק או למקום העבודה ג"כ מנכה) ,צדקה ומשפט שם הערה ל"ה(
יב .אשה היוצאת לעבודה והוצרכה עבור זה לשכור עוזרת או שומרת טף,
מנכה מן הריוח) ,שם(.
יג .הוצאות מזונותיו ומזונות אנשי ביתו אינו מנכה מסכום הריווח) ,ברכי
יוסף סי' ר"מ ,בשם רוב הפוסקים( ,וי"א דיכול לנכות) ,שם בשם ראשון לציון לבעל
האוה"ח הק'( .ומי שדחיקא ליה שעתא יכול לסמוך על דעה זו) ,צדקה ומשפט
פ"ו הערה י"א(.
יד .מס הכנסה יכול לנכות מן הריוח) ,צדקה ומשפט פ"ה הערה ל"ו( ,ובשו"ת
מנחת יצחק )ח"ה סי' ל"ד( כתב דהמחמיר תבוא עליו ברכה ,ואם
פרנסתו דחוקה יכול לנכות ,אבל מיסים הניתנים עבור רכושו הפרטי
ודירתו יכול לנכות) ,שם(.
ג
הרב יודא דוב
בר"ה רוזנבורג שליט"א פנינים חידושים וביאורים ,על סדר המשנה היומית נכתבים
מסכת בבא מציעא
חומר הענין של מי שאינו עומד בדיבורו -אונאה במכירת שטר הגרלה -
החילוק בין עבד לפועל
עובר על לאו דלא תונו איש את עמיתו ,דלא מיעט הכתוב אלא מתורת אונאה פרק ד' משנה ב'
וביטול מקח .אכן מדברי התוס' )כתובות צח( מבואר דליכא כלל איסור אונאה
בקרקעות .ובסמ"ע הביא ד' מהרש"ל דאע"ג דליכא לאו דאונאת ממון מ"מ איכא
וּמדּוֹר ַה ַפּלָּ גָ ה ,הוּא
ֲא ָבל ָא ְמרוִּ ,מי ֶשׁ ָפּ ַרע ֵמ ַאנְ ֵשׁי דוֹר ַה ַמּבּוּל ִ
לאו דאונאת דברים וגניבת דעת ,ובכלל דלא תונו איש את עמיתו. עוֹמד ְבּ ִדבּוּרוֹ:
ָע ִתיד לְ ִה ָפּ ַרע ִמ ִמּי ֶשׁ ֵאינוֹ ֵ
בגמ' הוסיפו שאומרים לו מי שפרע מדור המבול ומדור הפלגה ומאנשי סדום
ובשו"ת מהרש"ם )ח"ב סי' לד( נשאל בדבר מי שמכר שטר הגרלה )לוטו( אחר ועמורה ומן המצריים ששטפו בים וכו' ,בטעם הדבר שנקטו הנך ד' ביאר
שכבר עבר יום הגורל ,ואח"כ נודע לו שמספרו עלה בגורל ,האם יכול לבטל תפארת ישראל ,דכל חטאי האדם יש להם ד' סיבות ,א' תאות הארציות ,וזה
המקח בטענת אונאה ,שהרי בשעה שמכר השטר כבר נעשה הגורל והשטר עלה היה חטא דור המבול כמאמר הכתוב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ,
בגורל .ובתשובתו דן מהרש"ם האם שטר הגרלה דינו כשטרות שאין בהם ב' הוא הכבוד ,כאנשי דור הפלגה שאמרו נעשה לנו שם לכבוש כל האדם
אונאה ,אולם ציין לדברי שו"ת שאילת יעב"ץ שכתב שאין לשטרות אלו דין תחת רגלינו ,ג' חמדת הממון כאנשי סדום ועמורה ,ד' הוא הכחשת ההשגחה,
שטר ,ובפרט אם כבר הרויח בו ,אך למעשה כתב המהרש"ם בנידון זה ,דכיון ובזה חטא פרעה שאמר מי ה' ,ואיש כזה חוטא ביד רמה אף שאין לו שום
שידע המוכר שכבר עבר יום הגורל ,הרי על דעת כן מכר שאם הרויח יהא תאוה לחטוא ,מדחושב שאין מנהיג לבירה ,כל אלה ד' כתות השחיתו חברת
לקונה ,ובפרט שהיה יכול לחקור ולברר קודם המכירה ,ופשוט שאינו יכול האנושי ופרצו גדרות עולם ע"י ד' סיבות הללו ,ונשפך עליהם משמים ד' מיני
לחזור כיון שגרם הפסד לעצמו שלא בירר ,והריוח לקונה ,אם לא שיבורר עונשים נוראים ,ולכן מי שאינו עומד בדיבורו ויהיה מאיזה מהד' סיבות
שהמוכר לא ידע שכבר עבר יום ההגרלה שאז י"ל דהמקח בטל ,יעו"ש עוד שדן שזכרנו עי"ז תפסק האמונה מבני אדם ,ויקרע וינתק קשר חברת האנושי
בגדרי הקנין כיצד נקנה שטר הגורל. כהמס דונג מפני אש ולכן מזכירין אותו בכל הנ"ל ,ואומרים לו מי שפרע
מאלה הד' כתות במשפטים גדולים ונוראים באש ובמים יפרע ג"כ ממי שאינו
פרק ו' משנה א' עומד בדיבורו ,מאיזה סיבה שהיא.
החילוק בין עבד לפועל
חומר הענין שאינו עומד בדיבורו
ַהשּׂוֹכֵ ר ֶאת ָה ֻא ָמּנִ ין וכו':
במשנתינו האריכו לדון בחיובי פועל למלאכתו ,אולם כבר נתחבטו הראשונים כתב בשו"ת אבני נזר )חו"מ סימן לב( שמעתי מפה מרן כ"ק הרי"ם זצללה"ה
מה ההבדל בין עבד לפועל ,והרי שניהם עושים מלאכה אצל בעה"ב תמורת מגור פירוש המשנה מי שפרע מאנשי דור המבול וכו' ,כי המה לא היה להם
תשלום על עבודתם ,ומה הנפק"מ ביניהם ,ומצינו ג' שיטות בדבר: תורה ואעפ"כ נענשו יען עשו דבר שהשכל מחייב שהם מעשים מתועבים ,על
כן שמן הדין יכול לחזור הדבר מובן מעצמו שהוא עוולה.
א .דעת מהרי"ט שהדבר תלוי במנין השנים שעליהם מכר עצמו ,שאם מכר עצמו
לשש שנים או יותר נקרא עבד עברי לכל דיניו ,ואם השכיר עצמו לפחות משש ובמנחת יצחק )פר' לך לך( ביאר הענין שהחמירו כ"כ במי שאינו עומד
שנים נקרא פועל ,וסמך לדבריו דברי הנביא )ישעיה טז ,יד( 'כשלש שנים כימי בדיבורו ,דהא איתא בגמ' )תענית כז ע"ב( אלמלי מעמדות לא נתקיימו שמים
שכיר' דמשמע דדרך השכיר שזה פועל להשכיר עצמו לשלש שנים ,וא"כ י"ל וארץ וכו' ,אמר אברהם ריבוש"ע שמא ישראל חוטאין לפניך אתה עושה להם
שכל שהוא לפחות משש עדיין מוגדר כשכיר ולא כעבד .וטעם החילוק שהנמכר כדור המבול וכדור הפלגה וכו' ,א"ל כבר תקנתי להם סדר קרבנות בזמן
לשש שנים הואיל והוא תפוס תחת יד בעה"ב זמן רב ה"ה בגדר עבד ,משא"כ שקוראים לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבו לפני ואני מוחל להם על כל
בפחות מכך שהוא זמן קצר וחירותו קרבה ה"ז כשכיר בעלמא. עוונותיהם.
ב .המשנה למלך תמה על מהרי"ט וז"ל' ,תמהני איך תלה עבדותו של זה מפני מבואר בזה דכל תקנת בני ישראל בזמן שאין ביהמ"ק הוא ההבטחה
שהוא לשש שנים ,דאטו מי שנשכר לשש שנים יהיה לו דין עבד ,הא ודאי ליתא שקוראים בפרשת הקרבנות ,דהיינו שהדיבור נחשב לפני הקב"ה כמעשה
וכו' ,ועל כרחך טעמא הוא משום דשאני עבד דגופו קא מקנה לי' ,אבל שכיר הקרבנות ,אבל כל זה הוא בתנאי שאנחנו נזהרים בדיבורינו ,שיהיו נחשבים
אינו נקנה אלא למעשה ידיו ,ומשו"ה אינו נכלל בדיני עבד עברי ,עכ"ל .מבואר אצלינו כמעשה גם בין אדם לחבירו ,אבל למי שאינו עומד בדיבורו ,שוב אין
דס"ל דהחילוק בין עבד לפועל תלוי בצורת ההקנאה ,דאם מכוין לקנות גופו
לו טענה שהשי"ת יחשוב לו הדיבורים בקריאת הקרבנות כמעשה הקרבה
נחשב עבד ,ואם מכוין להקנות מעשה ידיו נחשב שכיר.
בפועל ,וחוזר וניעור החשש של אברהם אבינו שיעשה לו כדור המבול וכדור
ג .הריטב"א כתב שעיקר החילוק הוא שעבד משכיר עצמו לכל המלאכות הפלגה ,וע"ז שפיר אמרו שמי שפרע מאנשי דור המבול יפרע ממי שאינו
שיצטרך ממנו בעה"ב ,ובעה"ב יכול לשנותו לכל מלאכה שירצה ,משא"כ פועל עומד בדיבורו.
משכיר עצמו רק למלאכה מסוימת ,ואז הגם שלענין אותה מלאכה יש לבעה"ב
קנין 'גוף לפירות' בידיו של הפועל ,מ"מ הואיל ואין לבעה"ב רשות לשנותו פרק ד' משנה ט'
למלאכה אחרת ,ה"ה פועל שכיר ולא עבד. אונאה במכירת שטר הגרלה
השכרת עצמו לעבד או לפועל :בגמרא איתא 'כי לי בני ישראל עבדים ,ולא ֵאלּוּ ְד ָב ִרים ֶשׁ ֵאין לָ ֶהם אוֹנָ ָאהָ .העֲ ָב ִדים ,וְ ַה ְשּׁ ָטרוֹת ,וְ ַה ַקּ ְר ָקעוֹת,
עבדים לעבדים' וז"ל מהר"ם מרוטנבורג 'יש ליזהר למלמד או לסופר או שאר וְ ַה ֶה ְק ֵדּשׁוֹת וכו':
מלאכות מלהשכיר עצמו להיות בבית בעה"ב להיות בקבע עמו ולהיות סמוך שנינו במשנה אלו דברים שאין להם אונאה העבדים והשטרות והקרקעות
על שולחנו בלי הפסק יותר מג' שנים ,דכל טפי מג' שנים נפקא לי' מתורת שכיר וההקדשות ,וכן נפסק להלכה המחבר בשו"ע )סי' רכז סכ"ט( .והטעם בכל אלו
ועבד גמור לא הוי לכל הלכותיו ,מ"מ כיון דנפקא לי' מתורת שכיר קעבר על כי יליף בגמ' דבפרשת אונאה כתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד
לי בני ישראל עבדים ,ולא עבדים לעבדים ,עכ"ל .וכן פסק הרמ"א )סימן שלג ס"ג(
עמיתך ,דדוקא בדבר הנקנה מיד ליד איכא לאו דאונאה לאפוקי קרקעות
לדינא.
דלא ניידי ,ועבדים הוקשו לקרקעות לכל מילי ,ושטרות דאין גופן ממון
הערכה על הרה"ח ר' אפרים ב"ר יעקב דוב אולמן שנלב"ע בשבוע העעל"ט ומדכתיב עמיתך מיעטו הקדש.
תלמיד מרן רביה"ק מהרים זי"ע תבא בעזה"י בשבוע הבעל"ט אמנם כבר כתבו הרמב"ן והרא"ה בספר החינוך דאע"ג דהמקח לא בטל ,מ"מ
דא
הרב יוסף צבי מרגליות ומטמניות
הלוי שישא שליט"א
מפלאי פלאות התורה
הרב הגדול הצדיק המפורסם מו"ה משה רמז להנושא אשה שצריך לבדוק זיווג
טובי' לעהמאן ז"ל וכו' ואחר כך נתקשר עמו באחיה סגולה לשידוכין לעסוק בזה בשבת
]ה"חתם סופר"[ ליתן לו בתו הצדקת מרת אפשר לרמוז" ,א'שת ח'יל מ'י י'מצא" ]משלי לשדך הבנות מותרים )זמר מה ידידות לליל
שמחה ז"ל לאשה ,ובדבר שיווי השמות חתן ל"א י'[ ראשי תיבות "אחים" ,שיבדוק שבת קודש( .פעם אחת בשבת קודש אחר
וחותן צוה ק"ז "חתם סופר" ז"ל לבנו קדוש באחיה תחילה ]בבא בתרא דף ק"י ע"א[.
דודי מה"ר שמעון סופר ז"ל וכו' לאמר לו סעודת שחרית ,קרא רבינו לבניו להתיעצות
ברית עולם על "ספר חסידים",
שיוסיף לעצמו עוד שם על שמו משה ,וביום סימן שע"ה.
בעינן שידוך שהיו מציעים עבור אחת
מחר נכנס קדוש דודי מהרש"ס ז"ל אל אביו מבנותיו ,והתפלאו למה מטריד את עצמו
הקדוש וכו' והוספתי לו שם טובי' על שמו, בענין זה בשבת .והשיב להם רבינו ,במכוון
וכיון ששמע החת"ס ז"ל זאת הקפיד קצת
בענין שמות בין המשודכים
מי שרוצה לדבק בבן טובא בחור וטוב אלא אני עושה זאת ,כי אמרו "לשדך הבנות
ואמר הכי אמרתי שאתה תוסיף ,הלא מותרים" ,והנה בשבת אין דבר הרשות ,רק
דחייש מה שאומרים העולם משום שמות
אמרתי שיוסיף לעצמו. או איסור או מצוה ,ואם אמרו מותר ,הרי זה
אגרות סופרים מכתב כ"ד, הבחור עם החותן ,ושם אמו כשם אמה של
במכתבי רבי שמעון סופר המשודכת .אהובי ,מאן דלא קפיד לא מצוה וסגולה לשידוכין.
בהערת הג"ר שלמה סופר. קפדינן בהדיה ,ובפרט דאיכא כאן זכות דברי ישראל מאדזיץ ,ליקוטים ,עניני נישואין.
תורה ,דאפילו אדבית עלי מתכפר בתורה
* וגמילות חסדים וכו' .ובאמת לא מצאתי
דרך אבותינו לישא אשה רק מבני
חשש זה ב"ספר חסידים" כלל כי אם בסימן
תע"ז שם נאמר דלא ישאו האב והבן ובן משפחתם
מערכת גליון "בית יוסף להבה"
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הבן שלשה נשים ששמות שלשתן שוות, שהיה מדרכי אבותינו אברהם ויצחק לחוש
] ברכות מלא חפנים [ ותו לא נמצא דבר ,וזהו חבורו של רבי שלא לישא אשה כי אם מבני משפחתם
משגרים אנו ברכת מזלא טבא להאי גברא רבה וחשיבא העומד לימינינו בכל עת
ובפרט בהפצת הגליון בעיר אלעד ה"ה יהודה החסיד ,שמע מינה דליכא קפידא ומקרוביהם.
הר"ר יצחק נחמן דוב הכהן לפקוביץ שליט"א במידי אחרינא ,ויהיה זיווגם עולה יפה. מהרש"א חידושי אגדות ,בבא בתרא דף קכ"ג ע"א
לרגל שמחתו בהולדת בנו שיחי' למז"ט
ויה"ר שמע"כ ירוה רב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצ"ח שו"ת חתם סופר אבן העזר, א"ה .עיין עוד בספרינו חלק א' ערך זיווג ד"ה עוד יש[.
עד ביאת ינון בב"א אכ"י
המברכים בשמחה רבה :חברי המערכת חלק א' ,סימן קט"ז.
ביהמ"ד מהרי"ם דושינסקיא רח' רמבה"נ
ובראשות הגה"צ רב דקהילתינו שליט"א בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
] ישראל אשר בך יתפאר [
כסא דנחמתא
בצער רב מביעים אנו בשם כל מתפללי בית מדרשינו את תנחומינו קדם מעלת
חברינו היקר והנעלה מאיר פנים לכל אדם ועומד לימיננו בכל עת ה"ה
ברוב רגשי גיל וחדוה משגרים אנו ברכותינו המאליפות למע"כ גיסנו האברך החשוב הרה"ח ר' שמעון אולמן שליט"א
היושב באהלי תם ,השוקד באהלה של תורה ,זכה לכתר תורה ה"ה בהילקח ממנו בחטף אביו הרה"ח ר' אפרים ב"ר יעקב דוב זצ"ל
הרב ישראל ברמ"י לאנדא שליט"א
מנחם ציון ובונה ירושלים ינחם אותו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ,ולא תוסיפו
לדאבה עוד ,עדי יבולע המות לנצח ומחה ה"א דמעה מעכ"פ אמן.
הכואבים בלב דואב :מתפללי ביהמ"ד -הגבאים
לרגל עמדו בכור המבחן על 500דפי גפ"ת בע"פ
רשת כוללי "תפארת יעקב" בית שמש
ויה"ר מן קדם שמיא שתזכה לעלות מעלות רמות על במתי התורה והיראה ,תורה ע"ש הרה"ח ר' יעקב דוב ב"ר אברהם יצחק אולמן ז"ל
על שבר בת עמי
וגדולה יתאחדו על שולחנך כל הימים ,ותזכה לראות רוב נחת דקדושה במדה גדושה, בהלקח לשמי רום האי גברא חשיבא ויקירא רחים ומוקיר רבנן איש חסיד הקובע מקום לתפילתו ולתורתו נקי כפיים
והעמיד דור ישרים יבורך בנין וחתנין רבנן
לתפארת המשפחה הרוממה עד ביאת גוא"צ בב"א יעקב דוב
ז"ל אפרים אולמן
ז"ל בן הרה"ח ר'
ע בפתע ביום שני לס' 'ואלה תולדות' ער"ח כסלו תשפ"ז"שנלב
הרה"ח ר'
משגרים אנו את תנחומינו קדם מעלת אחיו הגדול מאורינו ומאיר נתיבתינו מעוז ומגדול לה' ולתורתו יבדלחט"א
המברכים: הגאון האדיר רבי אברהם יצחק שליט"א -חבר הבד"ץ ונשיא כוללנו
ולאחיו היקר באדם מקים עולה של תורה הרה"ח ר' שלמה זלמן יוסף שליט"א -מנהל הכוללים
חמיך אהרן דוידוביץ בני משפחה המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ויזכו עוד רבות בשנים להרבות ולהפיץ תורה ויראה טהורה בישראל
.לשם ולתהילה ויזכו לחיים טובים ולשום וכל מילי דמיטב עדי יקיצו וירננו שוכני עפר בביאת גואלינו בב"א
רבנן ותלמידיהון ראשי הכוללים הנהלת הכוללים
כולל ערב יששכר זבולן כולל שישי ושבת מערכת גליון "בית יוסף להבה"
בביהמ"ד מהרי"ם רח' ר' יהושע בי"ש נדבת ידידנו המחותנים בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
מדרש תנחו"מא
נחמו נחמו בצע"ר אנו משתתפים באבלו של האי גברא רבא ויקירא הרה"ח ר' שמואל הילמן דוידוביץ הי"ו [ כסא דברכתא ]
משגרים אנו ברכת מזלא טבא להאי גברא רבה וחשיבא ויקירא צנא מלא ספרא ממשפחת הסופרים והוא
בצע"ר אנו משתתפים באבלו של האי גברא רבא ויקירא ראש וראשון
לכל דבר שבקדושה מוקיר רבנן והוא גופיה צורבא מרבנן לא מחזיק
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה מוקיר רבנן והוא גופיה
צורבא מרבנן ה"ה
הרה"ח ר' אברהם בר"ש שישא הי"ו גופא צורבא מרבנן ומוציא לאור ספרים מתובלים בחוקי תורה מפליא פלאות ה"ה
טיבותיה לנפשיה ה"ה
לרגל שמחת אירוסי צאצאיהם הרה"ג ר' יוסף צבי שישא שליט"א
הרה"ג ר' שלמה זלמן אולמן שליט"א
הרה"ג ר' שלמה זלמן אולמן שליט"א מח"ס זכרון מטמוניות ועורך בגליונינו מדור "בית האוצר"
פטרון כוללינו
פטרון כוללינו ה"ה החתן ישראל מרדכי ני"ו ולבנו הרה"ח ר' שמעון שליט"א
היושב בעמק בעמק הבכ"א בהילקח ממנו בחטף אחיו היושב בעמק בעמק הבכ"א בהילקח ממנו עב"ג תחי' למז"ט בשעטומו"צ ולחותנו צנא מלא ספרא בקי בכל מכמני התורה מורה ודאין
הרה"ח ר' אפרים זצ"ל בחטף אחיו הרה"ח ר' אפרים זצ"ל שליט"א מעורכי הגליון במדור "בית הוראה"אלכסנדר הברפרלד הרב הגאון רבי
המקום ינחם אותך וכל המשפחה החשובה שלא יוסיפו לדאבא עוד ואך המקום ינחם אותך וכל המשפחה החשובה שלא יוסיפו יה"ר שיבנו בית נאמן בישראל לרגל שמחתם בנושאי נכדתם תחי' למז"ט ובשעטו"מ
ששון ושמחה ישיגכם עד ביאת ינון בב"א לדאבא עוד ואך ששון ושמחה ישיגכם עד ביאת ינון בב"א מתוך שמחה ונחת ויה"ר שמע"כ ירוו רב נחת דקדושה מהם ומכל יוצ"ח עד ביאת ינון בב"א אכ"י
חו"ר הכולל ג"א מצטרף יואל בי"ח דוידוביץ חו"ר הכולל המברכים בשמחה רבה :חברי המערכת
המברכים בשמחה רבה: המברכים בשמחה רבה:
נדבת ידידנו נדבת ידידנו נדבת ידידנו
נדבת ידידנו נדבת ידידנו נדבת ידידנו
הר"ר יוסף ברי"מ
הר"ר יחזקאל הר"ר חיים יצחק הרה"ח ר' יואל
בנדיקט הי"ו הר"ר ישראל יעקב הר"ר ישראל ברש"ה
רייזנר הי"ו ריזל הי"ו גרויז הי"ו דוידוביץ הי"ו לאנדאו הי"ו
לרגל הולדת בתו תחי' לרגל הולדת בתו תחי' לרגל הולדת בתו תחי'
לרגל הולדת בתו תחי' למז"ט למז"ט לרגל הולדת בתו תחי' למז"ט לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט
למז"ט למז"ט
הקידושא רבא בבית מדרשינו הקידושא רבא בבית הקידושא רבא בבית מדרשינו השלום זכר בהיכל השטיבלאך
רח' מעשי חייא בי"ש הקידושא רבא בהיכל הקידושא רבא בבית בהיכל מהרי"ם בי"ש שע"י ביהמ"ד הגדול י-ם
מדרשינו הר יונה התורה ירושלים ת"ו מדרשינו רח' חזון איש ב"ב
יזכה לגדלה לתורה לחופה יזכה לגדלה לתורה לחופה יזכה לגדלה לתורה לחופה יזכה לגדלו לתורה לחופה
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה יזכה לגדלה לתורה לחופה יזכה לגדלה לתורה לחופה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה
ה
ו
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
ביקור כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בלאנדאן )ח"ב(
המעמד הנשגב 'בוני העתיד' והנחת אבן הפינה
לבנין החדש והמפואר של התלמוד תורה בלאנדאן
הת"ת ,שפעל ועשה רבות בארגון שורת יום רביעי חיי שרה
שליט"א במעון הנגיד מו"ה זושא שטערן הי"ו.
המגביות שנערכו בעת מסע הקודש ,רבינו
שחרית התפלל רבינו שליט"א בשעה 7.30
שליט"א הודה על פעולותיו המרובים .כן אחר כך נערכה מסיבה של מצוה במעונו של
בבית מדרשנו .לפני הצהריים ביקר בבית
עלה רבינו שליט"א לבית הר"ר משה הרה"ח ר' אליעזר שלמה בר"ח בענעדיקט הי"ו
העסקן הרה"ח ר' מרדכי גרינוואלד הי"ו
יששכר ברא"י שלעזינגער הי"ו רוח החיים חבר הנהלת הת"ת ,השתתפו אביו ובני
חבר הנלת הת"ת ,שנדב כיתה בבנין החדש
של הת"ת ברו"ג ,שנדב סכום הגון עבור משפחתו .הררא"ש הרים נדבת לבו בסך
של הת"ת.
הת"ת. 150,000ליש"ט ,ומשפחתו הוסיפו עוד
,100,000ובכך זכו לקנות זכות שם ביהמ"ד של אח"כ ביקר רבינו שליט"א במעונו של כ"ק
בבית האכסניה נכנסו אל הקו"פ ראשי הת"ת .רבינו שליט"א האציל ברכות קדשו על הגה"צ רבי שמואל בנימין קרויס שליט"א
ומנהלי ארגון איי .סי .אס .אחינו ,הפועלים הנדיבים. נשיא ישיבת תורת חסד .משם הגיע רבינו
למען חולי ישראל ומשפחותיהם בלאנדאן,
שליט"א לבקר אצל כ"ק אדמו"ר מוויזשניץ
רבינו שליט"א כתב אות בס"ת הנכתב על אח"כ ביקר רבינו שליט"א בבית העסקן הרה"ח
לאנדאן שליט"א ,נסובה שיחה על קשרי
ידם לרווחת חולי ישראל .בירך לחיים ר' זאב וואלף אופמאן הי"ו מעסקני ביהמ"ד
עוז בין מרנן רבותינו זי"ע לצדיקי בית
והאציל ברכות על ראשי הארגון ושיבח את והת"ת ,שנדב סכום הגון עבור הת"ת.
וויזשניץ.
פעלם הטוב.
בשעת לילה נכנסו אל הקו"פ נדיבים בעם
אחר כך פנה רבינו שליט"א לבקר אצל
אח"כ נכנסו אל הקו"פ נגידים ותומכים שהרימו תרומת ידם סכומים הגונים למען
מחותנו הנגיד הרה"ח רבי אלי' ענגלענדער
והרימו את נדבתם למען בנין הת"ת. הת"ת.
שליט"א.
כן נכנס הרב הגאון רבי דוד קאליש שליט"א יום חמישי חיי שרה משם הגיע רבינו שליט"א אל היכל ישיבת
מו"צ יחד עם חותנו הגה"צ רבי שמעי' לעוו עשרות בחורי החמד דקהילתנו בלאנדאן זכו 'נתיבות יצחק' בהנהלת הר"ר אברהם יודא
שליט"א דומ"צ וראה"כ סאטמאר לאנדאן, להתפלל תפילת שחרית בצל הקודש בהיכל ברש"ד מארקאוויטש הי"ו ,ונשא שיחת
לקבל את ברכת הקודש לרגל אירוסי בנו בית מדרשנו בהשתתפות ראשי החבורות. קודש דברי חיזוק והדרכה לבחורי החמד.
החתן שמואל אליעזר הי"ו. התפילה עברה בהתרוממות ועלות הלהב.
בצהריים הגיע רבינו שליט"א לבקר בבית
מנחה התפלל רבינו שליט"א בשעה 2בבית אחר התפילה התקיימה מסיבת לחיים ,ורבינו הרה"ח ר' אברהם הייס הי"ו מגדולי עסקני
האכסניה ,אחר כך נערכה בקו"פ מסיבת שליט"א השמיע שיחת קודש לבחורים ,להיות הת"ת ,הביע בשבחו על מסירותו לייסד
לחיים לרגל אירוסי הבה"ח אהרן הי"ו בן 'באים בימים' ולמלא את שנות הבחרות ,עורר הת"ת ,וכי ההצלחה של עתה הינה פרי
הרה"ח ר' יעקב מאיר בר"מ קוביטשעק על הכנעה להורים ומורים ,התנהגות בין אדם יגיעתו בשעת היסוד ,כאשר לא תמיד
הי"ו. לחבירו בבית ובישיבה ,קביעת מקום לתפילה, נראית ההצלחה מיד.
אח"כ התקיימה בקודש פנימה אסיפה חזרת הלימודים ,ולמלא את ששת הימים
כראוי ובפרט ימי שישי ושב"ק חמדת הימים מנחה ומעריב התפלל רבינו שליט"א
נחוצה בהשתתפות חברי הנהלת הת"ת
שיש לערוך בתורה ועבודה .דיבר על הכנה באכסניה .בערב הגיע לבקר אצל רבינו
ועסקני ועד קרן הבנין והמגבית ,רבינו
לשבת קודש ועזרה בבית ,לומר ד"ת בשולחן שליט"א מחותנו הגאון רבי שלום צבי
שליט"א העלה את ההצלחה הרבה ושיבח
שבת ,לקבוע לימוד באחד מספרי החסידות. ענגלענדער שליט"א רב ביהמ"ד דביר
את פעולותיהם ,והביע רצונו שכספי
רבינו שליט"א הזכיר את גזירת הגיוס המרחפת קדשו בעלזא-מאכנובקא.
ההתחייבות של אנ"ש יבואו בית האוצר
בהקדם האפשרי ,ומינה ממונים מיוחדים על הבחורים בארה"ק ,ועורר להתפלל על רבינו שליט"א ביקר בבית הר"ר דוד בר"ח
על כך .כן זירז להמשיך בפעולות לגייס את ביטול הגזירות כי כלל ישראל כגוף אחד .סיים הברפלד הי"ו שנדב סכום הגון לת"ת ,קבע
הסכום החסר להשלמת המקח ,כן עורר על בברכת קדשו להיראות בירושלים עיה"ק מזוזה בביתו ובירך לחיים .משם הגיע
ענין גדול המעשה ,שהציבור יביאו את בגאולה השלימה. למשרדו של הרה"ח ר' זאב רעכניצער הי"ו
נדבותיהם על ידי קובץ על יד ירבה .רבינו לפנה"צ ביקר רבינו שליט"א בבית הרה"ח ר' גבאי נאמן דבית מדרשנו ,שנדב סכום הגון
שליט"א עודד שיוכלו בהמשך לרכוש גם טובי' הערשקאוויטש הי"ו מגדולי עסקני לת"ת יחד עם שותפו .גם ביקר רבינו
את הבנין הסמוך אל הבנין שנרכש עתה
ז
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
הפנים לפנים נדרש מאתנו להתמסר עבור החדש והמפואר של הת"ת דמוסדותינו בעיר, להרחיב גבולי הקדושה ,וסיים בברכת
המוסדות לעמוד לימין קדשו לשאת בעולן, שנערך בשילוב חגיגת הנחת אבן הפינה קדשו.
ובפרט עבור מוס לחינוך בנינו. לקומות החדשות והרחבת הבנין שנרכש. רבינו שליט"א יצא לבית הנתיבות שם
הוצגה מצגת מיוחדת נרגשת ומשובבת עין, המעמד נערך ברוב פאר והדר ,באולם הנהדר התפלל מעריב עם קבוצה מאנ"ש ,אח"כ
'דיימאנד האלל' בשכונס גולדס גרין ,כאשר עברו לברכת פרידה .רבינו שליט"א זירז את
על ראשית שנותינו בגאלנטא ובחוסט
כלל אנ"ש תושבי העיר אברכים ובע"ב זקנים האברכים לייסד מנין שחרית קבוע בבית
והמשך הפריחה וההתפחות על אדמת
ונערים נקבצו ובאו כאיש אחד למעמד מיוחד מדרשנו .בשעה 9בערב התרומם בדרכו
ארה"ק ,כך גם התייסדות הקהילה בלונדון
זה ,כשרבינו שליט"א מופיע בתוכם ,וזכו חזרה לארה"ק ,התלווה הגה"צ רבי יואל
ושגשוג הת"ת לשם ולתפארת.
לראשונה להימנות לדבר מצוה עבור החזקת יעקב שליט"א רב דקהילתנו לונדון,
בשעה 9.15זכו לקבל בהדרת קודש את פני ומשב"ק הרה"ח ר' יואל עקשטיין הי"ו.
מוסדותינו בעירם ,מלבד תמיכתם במשך
רבינו שליט"א לקול שירי זמרה 'ברוך הבא השנים במוסדותינו הק' בארה"ק.
בשם ה' .רבינו שליט"א בירך בשלום את ערש"ק חיי שרה
הרבנים הנוכחים. שולחנות ערוכים קידמו את פני הבאים עם בשעה 3.30לפנו"ב לערך ,נחת רבינו
סעודה רחבה כראוי לכבוד המצוה ,פרי שליט"א בשלום על אדמת הקודש ,קדמו
כאן נתכבד הרה"ח ר' יוסף צבי גרינבוים תושייתם של עסקני ועד קרן הבנין .במשך פניו המשב"ק וקבוצה מאנ"ש ועברו
שליט"א מפני הקהילה לשאת את דבריו, המעמד הנעימו בפרקי שירה מקהלת מנגן עם לברכת שלום .בשעות הבוקר הגיע רבינו
ציין בהתרגשות את המעמד הנשגב הזה להקת כלי זמר נרחבת. שליט"א בשלום לביתו נאוה קודש ,ובשעה
אות זהב בקורות הקהילה ,תיאר את 6:30עמד לתפילת שחרית בהיכל ישיבה
ההתייסדות וראשית ימי הקהילה בחיי מרן בשעה היעודה נטל הציבור ידיים לסעודה, גבוהה ,אח"כ עברו בחורי הישיבות לברכת
רביה"ק זי"ע אשר נתן את ברכת קדשו כשבשולחן הכבוד מפארים הגה"צ רבי יואל שלום .ביום שבת קודש בקריאת התורה
והתעניין על כל דבר ,ומשם הסתעפות יעקב שליט"א רב דקהילתנו ,ומורי הצדק בירך רבינו שליט"א הגומל.
הקהילה ברכישת הבנין הקבוע לביהמ"ד, הגר"י מרמורשטיין שליט"א ,הגר"א אופמאן
בזמן שהצדיק בעיר היא הודה זיוה והדרה.
בין הדברים הזכיר את כל העסקנים בעבר שליט"א והגר"ד קאליש שליט"א.
ובהווה ,עד שזכו בשנת תשפ"ב לייסד את
*
פתח בדברים יו"ר המעמד הרב מאיר מרדכי
מוסד החינוך הראשון .כן הזכיר את מייסדי בערקאוויטש הי"ו ,קידם את הקהל והביע
המעמד הנשגב 'בוני העתיד'
הת"ת ובמיוחד הרה"ח ר' משה אלי' רגשי הלב על זכותו לנהל כמה מעמדי קודש והנחת אבן הפינה לבנין החדש
שווארץ ז"ל ראה"ק ,שנוסף על כל בבית חיינו בארה"ק ובארה"ב וכעת באירופא, והמפואר של התלמוד תורה בלאנדאן
פעולותיו למן יסוד הקהילה ,זכה לקחת ונראית בעליל מסירותו של הרועה הנאמן לכל אנשי שלומינו תושבי לאנדאן ,זכו לחוות
זכות ראשונים ביסוד הת"ת ומשפחתו יחיד ויחיד ולכל מוסד וארגון בפרטיות ,וכמים שעות של התרגשות במעמד האדיר 'בוני
העתיד' ,להעמיד יסוד איתן למען הבנין
ח
ימות הגשמים מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
הערשקאוויטש הי"ו הגיש את כד המלט .רבינו החשובה הע"י הלכו בדרכיו לשלם את דמי
גדול יום הגשמים הקדימה בעת גמר המקח על בנין הת"ת .כן
אמר רבי אבהו גדול יום הגשמים מתחיית שליט"א ירה את אבן הפינה ,כאשר קהל
הקודש פוצח בשירת 'בורא עולם בקנין השלם הזכיר לשבח את הנהלת הת"ת הרוחנית
המתים ,דאילו תחיית המתים לצדיקים
זה הבנין' .רבינו שליט"א כיבד את הרבנים והגשמית.
ואילו גשמים בין לצדיקים בין לרשעים.
...אמר רב יהודה גדול יום הגשמים כיום הנוכחים לצקת את אבן הפינה ,אחר כך יצא כאן נקרא לבימת הכבוד העסקן הרה"ח ר'
שניתנה בו תורה שנאמר יערף כמטר לקחי בריקוד נלהב בהלל והודאה להשי"ת שהגיענו אברהם הייס הי"ו ממייסדי הת"ת שהתמסר
ואין לקח אלא תורה ,שנא' כי לקח טוב עד הלום. במיוחד למען הצלחת המגביות ,וזכה לקבל
נתתי לכם תורתי אל תעזבו .רבא אמר תשורת שי מאת רבינו שליט"א בצירוף
יותר מיום שניתנה בו תורה ,שנאמר יערף בדממת כבוד זכו לשמוע דברות קודש מפי
ברכות לרוב.
כמטר לקחי מי נתלה במי הוי אומר קטן רבינו שליט"א ,תחילה דיבר על הצורך
נתלה בגדול... .אמר רבי חמא ברבי חנינא בהתאזרות כל הציבור יותר מכפי היכולת, אח"כ נקראו העסקנים הר"ר משה אופמאן
גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים בשים לב לזכות הרבה של בנין תלמוד תורה הי"ו והר"ר אברהם בר"ט הערשקאוויטש
וארץ ,שנאמר הרעיפו שמים ממעל וגו' העומדת לעד .רבינו שליט"א התבטא "פון די הי"ו עסקני ועד קרן הבנין ,וקיבלו גם הם
אני ה' בראתיו בראתים לא נאמר אלא נדיבות הלב פון דא וועט מען זיך לערנען אין תשורה מיוחדת ותעודת הוקרה.
בראתיו .אמר רב אושעיא גדול יום די גאנצע וועלט וואס מיינט געטריישאפט צום הגה"צ רבי יואל יעקב שליט"א נתכבד
הגשמים שאפילו ישועה פרה ורבה בו, רבי'ן ז"ל און צום אלטן רבי'ן ,צו זייערע לשאת את דבר הקהילה ,בדבריו הביע את
שנאמר תפתח ארץ ויפרו ישע .אמר רבי דרכים". רגשי השמחה במעמד זה ,דיבר על יסוד
תנחום בר חנילאי אין הגשמים יורדים
רבינו שליט"א העלה את מסירותם של חברי התלמוד תורה והחזקתו בדרך עצמאית,
אלא אם כן נמחלו עונותיהן של ישראל
ההנהלה שלא נהנים מתקציבי השלטון מתוך מטרה לחנך את בנינו באותה דרך
שנאמר רצית ה' ארצך וגו' נשאת עון עמך
וגו' .אמר ליה זעירי מדיהבת לרבינא אתון המקומי ,ובמסי"נ זו ימשיכו הלאה בדרכם של ומסורת ששאבנו בישיבה הק' בירושלים
מהכא מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה רבותינו הק' שהקפידו שלא לקבל מכספי לאור משנתם הטהורה של רבותינו הק'
ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת וגו'. נכרים עבור לימוד התורה ,ויתחזקו עוד בכח זי"ע ולהבחל"ח רבינו שליט"א .כן האריך
...אמר רבי יצחק גדול יום הגשמים אודות נדיבות הלב והרצון שהם מעיקר
איתנים כי היא חיינו.
שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו הדברים הנצרכים לעת כזאת.
שנאמר לתת מטר ארצך בעתו ולברך את גם הזכיר את דברי השל"ה הק' שהברכה באה
כאן נקרא נואם הכבוד פמ"מ הגה"צ אב"ד
כל מעשה ידך... .אמר רבי יוחנן גדול יום עבור נדבת הלב ,וכפי גודל הרצון בלב נעשה
לימנוב שליט"א ,שהגיע במיוחד מארה"ב
הגשמים כיום קבוץ גליות שנאמר שובה מהמעט רב ,וסיים בברכת קדשו.
להשמיע את דברו במעמד .דיבר על הזכיה
ה' את שביתנו כאפיקים בנגב .אמר רבי
יוחנן גדול יום הגשמים שאפילו גייסות הציבור החלו לעבור ולמסור לידי רבינו לתמוך בתלמוד תורה על טהרת הקודש -
פוסקות בו שנאמר תלמיה רוה נחת שליט"א את שטרי ההתחייבות לסכומים מהיחידים בעיר ,וכי רצוננו להמשיך
גמ' תענית -דף ז – .ח: גדודיה. גדולים ועצומים ,רבינו שליט"א חתם בחתימת להתחבר אל בית חיינו בירושלים ,והת"ת
יד קדשו על כל שטר ,כן הגיש כל אחד מבוני הוא החוט המקשר אותנו ואת בנינו
תכלית הבריאה שלא ירדו הבית אבן זכרון ששמו חקוק עליו לקבעם ודורותינו אחרינו לדרך רבותינו ,כן הרחיב
גשמים אלא ע"י אתעדל"ת בבנין .רבינו שליט"א גם העניק תשורה נאה במתק לשון על ענין 'גדול המעשה יותר מן
לכל מתנדב לפי דרגתו. העושה'.
י"ל ע"פ הכתוב וכל שיח השדה טרם יהיה
בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא אנ"ש בלאנדאן הראו נפלאות ,כשיותר נשמעו דברי חרוזים נפלאים ופרקי שירה
המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין ממחצית חברי הקהילה התחייבו בסכום של וזמרה ,להעלות היענות אנ"ש במגבית
לעבוד את האדמה וגו' ,פירש"י ומה טעם הקודש.
מעל 18,000ליש"ט ,ובכך הושגה ההצלחה
לא המטיר לפי שאדם אין לעבוד את
הכבירה ,כאשר על ידי תרומת אנ"ש בלבד בלבבות נרגשים קרבו אל מעמד ההוד
האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים
וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם הגיעו לסכום של מעל מליון ליש"ט ,סכום גדול 'הנחת אבן הפינה' ,בעלי השיר זמרו ניגוני
התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות בהרבה מן היעד המקורי. כיסופין והתעוררות בהכנה דרבה לרגעים
והדשאים וכו' ,הורה לנו הכתוב בזה שהגם בברכת המזון כיבד רבינו שליט"א את הגר"י הנשגבים.
שלכל הדברים הרוחנים והגשמים יש מארמורשטיין שליט"א ,והמעמד ננעל
שרים הממונים עליהם כמאמר חז"ל שאין הר"ר משה ישכר ברא"י שלעזינגער הי"ו
בהרגשים נעלים ,ובתקוה ותפילה לבורא עולם הגיש לרבינו שליט"א את אבן היסוד עליה
לך עשב מלמטה שאין לו ממונה מלמעלה
שישלם זה הבנין ,למען חינוך הדורות בדרך חקוק 'אבן זה יצק כ"ק מרן אדמו"ר
המכה אותו ואומר לו גדל ,עכ"ז לא ירדו
הגשמים ולא צמחו האילנות והדשאים ישראל סבא לאור רבותינו הקדושים. בר"ט אברהם והר"ר שליט"א',
ט
ימות הגשמים
העליונים ,ואז עולות בחשק גדול טפיים יצמיח ,וע"כ יתנהג בדרך העבודה ויראה ולא נתנה הארץ יבולה קודם תפלת אדם
כנגד טיפה אחת ,ולהיות כל טובותינו חת"ס החדש – פר' ראה כמצווה עלינו. הראשון ,מפני כי תכלית הבריאה הוטבעו
תלויה בזה הבירור ,כי כשיושלם יבא אדניה שירידת ההשפעה תהיה על ידי
משיח צדקינו בעזה"י ,והבירור תלוי במטר ע"י הגשם נתפרסם שמו ית' התחתונים שמעוררים התעוררות
לכן לא נזכר עונש גדול בתורה כמו מניעת בעולם אתערותא דלעילא.
המטר ,והשכר היותר גדול ונתתי מטר מאור ושמש -פרשת תבא
ואדעך בשם) .שמות לג ,יז( יש לפרש בדרך רמז
ארצכם ,משום דבמטר תלוי ביאת על פי דאיתא בגמרא )כתובות ה (.על פסוק
המשיח ,וזה שאמרו רז"ל גדול יום )תהלים יט ב( ומעשה ידיו מגיד הרקיע מעשי
רצון הבורא שיתפללו על
הגשמים כיום קיבוץ גליות ,כי מה שייכות ידיהם של צדיקים מי מגיד הרקיע פירוש גשמים
לזה עם זה ,אלא קיבוץ גליות עצמו הוא כשיש ח"ו עצירת גשמים והם מתפללין על הנה המחקרים הקשו במה שאנו רואין
קיבוץ כל הניצוצים הללו שהם שבויים זה ויורד גשמים וזה יש לומר שמרמז ואדעך בכל עת שיש איזה צער בעולם וגזירה אזי
בגלות ,ולכן גדול יום הגשמים כי הוא בשם בשם עם הכולל מספר גשם והיינו על מבטלין ע"י תפלה ,והרי הבורא ב"ה הוא
הקיבוץ גליות עצמו ,וז"ס שובה י"י את שם גשם שירד על ידך בזה ואדעך כנ"ל וקל פשוט תכלית הפשיטות לא ישיגהו שינוי
שביתנו כאפיקים בנגב וגו' ,והנה עיקר להבין. וחילוף ,ואיך יצוייר אצלו שינוי רצון ע"י
דגל מחנה אפרים -פרשת כי תשא התפלה .אכן בש"ס יש תירוץ על זה ,והוא
הבירור תלוי במצות הנוהגות בארץ,
כשהאדם חורש בשור וחמור ,או זורע אמרם ז"ל )חולין ס ע"ב( מלמד שיצאו
כל הברכות וכל העונשים תלוים דשאים ועמדו על פתח קרקע ולא יצאו
כלאים ,גורם שתוציא הארץ גם כן מעורב
טומאה וקדושה ,ואין זו הכוונה ,וכשהם בגשמים עד שבא אדם הראשון וביקש עליהם
צריכים אנו להבין ענין אחד ,בעונש כתיב רחמים וירדו גשמים וצמחו ,מלמד
שומרים המצות אז מתברכת הקדושה
)דברים י"א ,י"ז( ועצר את השמים ולא יהיה שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים,
בפני עצמה ,וזהו לעבדה ולשמרה אלו
מטר והאדמה לא תתן את יבולה ,ובברכה אשר לפ"ז אין כאן שינוי רצון כי כך היה
מצות עשה.
כתיב )ויקרא כ"ו ,ד'( ונתתי גשמיכם בעתם הרצון מתחלה להעציר הגשמים כדי
חסד לאברהם -מעין ה ,נהר כט
ונתנה הארץ יבולה ,מדוע בחר דווקא בעונש שיתפללו ואח"כ ירדו גשמים.
ערבי נחל -פרשת בלק
הגשמים מיקרי אתערותא ושכר זה ,אך הענין שבזה תלוין כל הברכות
וכל העונשין ח"ו כאשר יתבאר ,כי אמרו רז"ל
דלעילא גדול יום הגשמים כתחיית המתים ,הענין הוא
בא"י הגשמים בצמצום כדי
בפסוק ויתן לך האלקים מטל השמים כי יש נשמות שאין יכולים להתעלות, שיבטחו בה' וילכו ברכיו
ומשמני הארץ .ונ"ל דהנה מצינו שיש ובהסתלק האדם נשאר נשמתו בדומם בעפר כי נחזה אנן ,לכאורה מצרים משובח
שפע מה שהקב"ה משפיע על ידי מעשים הארץ קברו ,וכשיורד המטר והארץ תוציא ומבורך יותר מא"י ,כי אין צריך להמתין עד
טובים ,וזה מקרי אתערותא דלתתא ,ויש צמחה מתעלה הנשמה מדומם לצומח ,ואחר ירד הגשם משמים ,ובא"י נעצר הגשם
שפע שהקב"ה מתעורר למענו ,וזה מקרי כך באכול בעל חי הצומח מתעלה למדריגת כמה פעמים ,וגם אין ריבוי הגשם כמו
אתערותא דלעילא ,וזה מכונה בבחינת טל בעל חי ,ואחר כך באכול איש הישראלי הבעל בשאר ארצות שבכל עולם .ויש להמשיל
שאינו נעצר לעולם כי לולא רחמיו עמנו חי ומברך עליו מקדש אותו ומתעלה נשמתו זה למלך אחד שיש לו שני בנים ,אחד
אף על פי שאיננו כדאי לא היה יכול במדבר ,ואחר כך כשמתפלל ומדבר דברים שאין סר למשמעתו משלחו מפניו ונותן
העולם להתקיים ,ובחינת אתערותא לפני השי"ת יוצאת הנשמה בהבל פיו ודבורו לו סך קצוב הון רב לכל שנה לילך
דלתתא מכונה בבחינת גשם ,שאדים למעלה ,וזהו תיקונו ,נמצא מי גרם זה – המטר, בשרירות לבו ,ובן אחר הקשור בנפשו נותן
עולים מתתא ומתעוררים למעלה. וזהו ממש תחיית המתים ,שמה שהיה בדומם לו כדי סיפוקו כמעט ,ופ"א שאל הבן
הנקרא מת נתעלה ,ולכן גדול יום הגשמים האהוב ,הלא נראה כי שנאת אותי יותר
והנה ידוע בחוש שגם הטל הוא מצמיח וכו' ,כי באמת זהו חיותו של הקודשא בריך מאחי הרע המורד בך ,והשיבו כי בן הרע
איזה דברים קלים ,אך הגשם הוא מצמיח הוא היורד בעולם רק בבואו לעולם הגשמי שלח מפניו ונותן לו ילך אחר שרירות לבו
כל הדברים גשמים ,משום שיש בו כח הוצרך להקרא גשמים. הרע ולא יוסיף עוד לראותו ,אבל אתה בן
ובחינת שמנונית שעולה מן הארץ ,אך מאור עינים – השמטות פר' ואתחנן משכיל ,אני רוצה לייסרך ולהדריכך
הטל הוא רוחני ,וכדוגמת זה הוא בשפע שתאזין לי ,ותהיה תמיד בפחד שאם לא
הקדושה השפעת מלמעלה הוא בדרך זה. במטר תלוי ביאת המשיח תעשה כטוב וישר אקמוץ פרנסתך.
ולכן ברכו יצחק ליעקב שהקב"ה יתן לו והנה המטר הוא אור העליון היורד מלמעלה והנמשל ,א"י מקודש מכל הארצות
מטל השמים ,היינו מאתערותא דלעילא, וכו' ,משום שניצוצות אלו שהם מן הקדושה ויושבים בה בני ק-ל חי ,נותן להם בצמצום
ואף על פי כן יהיה בו השפעות כל טוב והם אסורים בכבלי ברזל בעמקי הקליפות, כדי שיהי' אימת המלך מלכו של עולם
מגשמיות גם כן ומשמני הארץ ,וד"ל. והם מתאוים בעצמם וחושקים לעלות אל הקב"ה עליהם ,ואם א' מהם באיזה זמן לא
)דברי חיים ,פרשת תולדות( מקורם ואין לאל ידם עד שיהיה להם סיוע מן יעשה כטוב לא יעלה גשם על שדהו ולא
י
;
הגה"ק רבי עקיבא סופר זי"ע
הרב ישעי' קוהט שליט"א אב"ד פרעשבורג ובעל דעת סופר ב' כסלו תש"כ
המשך משבוע העעל"ט התקשרותו וידידות למרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע
הצעתי כמה רבנים לפני אנשי קהלתו הי"ו להתייצב לפני הדר"ג נ"י ,לדבר אתו אודות זה, סיפר רבינו ,כי נפגש פעם בירושלים בברית מילה
ובתוכם הי' גם הרב הנשאל עליו .כי ידעתיו ע"י ובצפיתי אצפה לקראת תשובתו הרמה במוקדם. עם מרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע ,והמתיקו סוד
איזה שאלות שהציע לפני וראיתי כי ידיו רב לו ביניהם .סח לו אז מרן רביה"ק ,כי זה מקרוב
ידידו הדושת"ה באה"ר מאהבת אבות לבנים הק' התלבט מאד ,והיו לו נקיפות לב בגלל איזו עמדה
כראוי לת"ח מובהק וגדול ,וגם הי' לפני והכרתי עקיבא בה"ג מהרשב"ס זצ"ל.
כי הוא בעל מדות טובות נוסף על שכלו הצח שנקט בענין ציבורי מסוים ,באשר לא כולם
והזך וראוי לאותו איצטלא ,כי הוא מלא וגדש ככל החזיון הזה כתבתי ביום הנ"ל ,ויען כי הסכימו עמו בנושא זה .אולם בליל אמש נגלה
הן במילי דשמיא הן במילי דעלמא ,אמרי יאי נתקלקלו הדרכים של בי"ד ,ע"כ יואיל נא כבוד אליו הגה"צ רבי שמעון מערלוי זצ"ל מעלמא
וגדא יאי. הדר"ג ידנ"פ נ"י להשיב ולמסור תשובתו הק' הקשוט ,ותמך בעמדתו ,וחיזק ואימץ את רוחו ,ויהי
לשליח מיוחד מוכ"ז. לו למשיב נפש) .רבי שמעון חסידא(
זה הי' טעמי ונימוקי אז וכעת וודאי עלה עוד
כמה מעלות בקודש .עם כ"ז לא ארהב בנפשי תשובה רביה"ק הצעת רבנות בעיר פרעשבורג
להציע דעתי לפני כבוד הדרג"ק ידידי נ"י כי אין למרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע
מחזיקין ממקום למקום ,וגם משרת רבנות ]שנת תרע"ט[
את מי נועץ ויורהו ,כבוד והדר תעטרהו ,חיים אחרי פטירת הראב"ד של פרעשבורג הג"מ ליב
ודיינות אינם שווין ,ומי כחכם כבוד הדר"ג נ"י פרידמן זצ"ל ,בעמח"ס שו"ת הריב"ד ,שנלב"ע
ידע פשר וזכות אבותיו רבותינו הקדושים זי"ע חן וחסד יסובבהו ,עין בעין ה' בשובו אל נוהו
יראהו ,ה"ה כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם בן חמשים ושש שנה ביום ט' שבט תרע"ט ,פנה
מסייעתו ,והוא ברחמיו יתב"ש יחזקהו ויאמצהו רבינו אל מרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע במכתב
לאורך ימים ושנים למרבה המשרה ולשלו' אין ע"ה פ"ה ]=עמוד הימני פטיש החזק[ ענף עץ אבות
מגזע קדושים ,מלא תהלה ,גבר בכולא ,ציס"ע בקשה לקבל עליו משרה זו) ,ראה המכתב וצילום
קץ ,ואחתום בכל חותמי ברכות בד"ש וכ"ט. הכת"י בספר 'בית יוסף להבה' עמוד שמז-שמט( .זמן
כקש"ת מהו' עקיבא סופר שליט"א אב"ד ור"מ
ידידו הנאמן דבק לאהבה בלונ"ח, דק"ק פ"ב ]פרעשבורג[ יע"א ,רב שלו'. קצר אחר זה נשלח מכתב זה וכן מכתב הבא
יוסף צב"י דושינסקיא גיה"ק ערוכים מיום ב' לתרומה העל"ט הגיעני אחריו ,ממנו נראה שהן הגאב"ד דפרעשבורג והן
בענין הנ"ל באיחור לא מעט בשבוע העל"ט ,וראיתי דברים ראשי וחשובי הקהילה דשם הפצירו מאד
בעזה"י עש"ק תרומה תרפ"ח לפק"ק חוסט יוצאים מלב טהור ונאמן משוחים בשמן ידידות ברביה"ק שיקבל משרה זו ,ואף הסכימו שינהל
יע"א ואהבה מהדג"ק כי"ב לרש ונקלה מך ערך כמוני שם ישיבה.
שלו' תנינא ,בלי מנינא ,לרב חסדא וחנינא, היום .כתוב לאמר כי נהג בי טובת עין לשום וכה כתב רבינו אל מרן רביה"ק:
כבוד יד"נ ויד"ע הרב הגאון הגדול המפורסם עיניו לטובה לקראני להיות סניף לאריות על גפי
מרומי קרת ,לאיצטרופי לבי"ד רבא דק"ק פ"ב ישאו הרים שלום וברכה לכבוד ידינ"פ וידיד ה',
ציס"ע מזר"ק טהור גברא כקש"ת מהו' הרב הגאון המפורסם בשערים המצויינים בהלכה,
עקיבא סופר שליט"א אבדק"ק פ"ב יע"א רב המעטירה יע"א.
ציס"ע ,רובץ תחת משא ה' וכו' ,כקש"ת מו"ה יוסף
שלו'. וראוי היה להסמיך נעשה לנשמע לבא בתשובה צבי דושינסקי נ"י אבדקה"י גאלאנטהא יצ"ו.
אחדש"ה ,את המכתב הראשון טרם חתמתיו הי' מאהבה וכו' ,וגם כבוד הדרג"ק נ"י במכתבו
אצלי א' מבע"ב דק"ק פ"ב ובהדי שותא נודעתי שקבלתי היום פקד עלי להשיב על אתר ע"י אחדשת"ה של כה"ג נ"י ,באתי בעטי עט סופר,
כי קול הברה יצאה אודות קבלת הרב הגדול מוכ"ז ולעשות רצון קדשו חפצתי .ואם גם אין להציע לפניו ענין הנוכחי .הנה עוד לבנו עלינו דוי
מיאקע נ"י 1וכי אין זה שווה לכל נפש ,אמרתי אתי דבר ברור ,עכ"ז אציע עניית דעתי כאשר ע"י שיד ה' נגעה בנו ,שנלקח מאתנו מחמדינו
סימנא מילתא ולא שלחתי האגרת .ובינתים עם לבבי .כי מששתי את כל כלי פנימי וחיצון, וחמדת לבבי ,הרב הגאון החריף המפורסם ,אוצר
מאת ה' היתה זאת אשר ידי כבדה עלי -בטוב ולא מצאתים לרצון ,בעיר גדולה מלאה תהלה, כל כלי חמדה ,כקש"ת מו"ה ליב פ"מ זצ"ל ראב"ד
יקבל -ועודנה אנהגנה בכבדות .ועוד היו פה אנשי מעלה וסגולה .הן עיר קטנה ואנשיה פה דקהלתינו המעטירה יצ"ו .ועדיין לא עבר עלינו רוח
מכירים משם וגם מהם שמעתי כזאת ,אמרתי מעט הי"ו ,רבתי היא באחריות' לפי מיעוט ערכי תנחומין ,וכל העם בוכה למשפחותיו על האבידה
אגלה אוזן כבוד הדר"ג ידידי נ"י .ולפענ"ד הדבר ומעט אשר לפני בתורה ומעשים ,ואיך ארהב היקר' ,שנאבדה לבעליה ,וצדיק אבד לדורו אבד.
צריך עוד מתינות ועיון ואיננה בבל תאחר, בנפשי עוז לעמוד במקום גדולים. וד' יגדור פרצותינו ופרצות עמו לשראל ברחמים,
ומטעם הנ"ל אקצר ,וה' שנותיו יאריך ויוסיף לו ויהוד"א יעלה לגנזי מרומים להיות מליץ יושר
וגם יש לשים לב כי בני קהלתי יצ"ו כולם עבור עם עני ואביון סחופים ודחופים ,שיאמר די
כח ועצמה ורב שמחה בימי השמחה וכל טוב אהובים וברורים וכולם מקטניהם וגדוליהם
מרב טוב. לצרותינו ,ויתרומם קרן ישראל ,וקרן משיחו
כולם חבוקים ודבוקים בי ,אחר דברי לא ישנו במהרה אכי"ר.
כאוו' נפש ידידו הנאמן דוש"ת באה"ר בלונ"ח, וכל מחסורי עליהם וברוב כבוד ויתרון .וזה רבות
יוסף צב"י דושינסקיא בשנים עושים פעלים לתורה לבני תרביצא והנה נפקד פה קהילתנו מקום הראב"ד ,וברצוני
המתאספים בחמלת ה' עלי ,וגם אני דבקה וברצון בני קהלתי ,להושיב על מקום זה רב גאון
נפשי בהם .על כן לא מצאתי לבבי לקבל הצעת מפורסם בשערים המצויינים בהלכה ,אשר יהיה
מרן הגרי"ח זוננפלד זי"ע גאב"ד העדה החרדית ראוי למלאות מקום הראב"ד ,אשר מעולם ישבו
בירושלים נלקח לעולמו בחודש אדר תרצ"ב. הדרג"ק נ"י ,וה' ברחמיו בעצתו ינחנו ויתקננו
ע"ד כבוד שמו. עליו גדולי תורה אנשי השם כידוע .ובהיות כן,
היהדות החרדית נותרה אז ללא רועה רוחני, נתתי אל לבי לתור ולדרוש אחר איש כזה שראוי
והחלל שנפער בירושלים עיה"ק היה גדול .בעצם בענין הנ"ל לבא עד הראש ,להיות ראש בי דינא רבה .ונתתי
עוד בחיי הגרי"ח זוננפלד זצ"ל פעלו עסקני בעזה"י ד' שמותרפ"ח לפק"ק חוסט יע"א עיני ולבי על כבוד הדרג"ק נ"י ידינ"פ ,אשר בו
הציבור בירושלים למצוא מועמד הולם שימלא מאלקי רבא ,שלמא רבא ,לגברא רבא ,ה"ה בחרתי רצתה נפשי ,וגם כל העם יענו אחריו
את מקומו ,אשר יכהן בשלב ראשון כסגן הרב, כבוד יד"נ וידנכ"ח הרב הגאון הגדול מקודש .ובכן גליתי דעתי לפני אנשי אקרי"ט
ויעמוד לצידו בניהול ענייני הרבנות ,וזאת לפי המפורסם ע"ה פ"ה ציס"ע שלשלת היוחסין דקהלתינו יצ"ו ,ובקשתי מהם שיתראו א"ע בענין
בקשתו האישית של הגרי"ח זצ"ל ,אשר מחמת כקש"ת מהו' עקיבא סופר שליט"א אב"ד ור"מ זה לפני הדר"ג נ"י לשמוע דעת קדשו ,והמה
מצבו הבריאותי כבר לא התאפשר לו להנהיג את דק"ק פרעשבורג יע"א רב שלו' וברכה מעתה בשמחה מוכנים לכתת רגלם לבקרו בהיכלו כולו
ענייני הציבור ברמה. וע"ע אומר כבוד.
לשם כך נסע הר"ר משה בלוי ז"ל מזכירה של אחרי דרך מבא הברכה והשלו' ,גי"ה הגיעוני,
ומרב ענווה הרבני ,לכתב חוות דעתי העני' בערך ובכן אבקש מהדר"ג נ"י ,שיואיל נא להודיעני
אגודת ישראל בירושלים בחורף תרפ"ו לאירופה, במוקדם האפשרי למתי יוכלו אנשי אקרו"ט
לאתר את המועמד הראוי ,ולבוא בדברים עם נפשות ,ואני מעולם אחור נסוגתי בידעי ערכי
גדולי ישראל אודות עניין חשוב זה ,כך נמשך עלי .אבל האמת ניתן ליכתב שבימים ההם
יא
הגה"ק רבי עקיבא סופר זי"ע
אב"ד פרעשבורג ובעל דעת סופר ב' כסלו תש"כ
לא היה יכול איש להביט בו בהתחטאו לפני קונו, מהר ,ואני לא רציתי להתעכב בטאקיי עד שיתקבל המשא ומתן זמן רב ,אך עדיין לא נסגר הדבר עם
כי קרן אור פניו .אחרי ששהה שם שעות ארוכות, המכתב ,שלחתי לפני נסיעתי מכאן תלגרמה אל שום מועמד.
הרעיד את אמות הסיפין ,ומילא נהרות ואגמים הרב מפרשבורג בתוכן כזה" :הר"א פרנקל מסכים, למחרת הסתלקותו של הגרי"ח זצ"ל בב' באדר
בדמעות ,יצא ,ורק כשפנה והלך משם ,נעצר על מבטיח סידור מהיר ,פוקס נמצא בטאקיי ,אני נוסע תרצ"ב ,התאספו חברי ההנהלה של אגודת ישראל
עמדו כהלום רעם' ,לא זכרתי להתפלל על עצמי', אליו ,כדי שלא לאבד זמן אבקשו לבוא אתו וועד העיר האשכנזי של העדה החרדית לישיבה
לחש בצער' ,אילו הייתי זוכר ,אולי תפילתי בדברים תלגרפית" .בטאקיי מצאתי את הרב פוקס, משותפת ,לתור עבור מועמד ראוי ,אשר ישלים את
הייתה מתקבלת ,אבל לא זכרתי ,הקב"ה השכיח והוא שמע על ההצעה ,ונתן תיכף את הבטחתו בפה החלל הגדול שנוצר בארה"ק עם הסתלקותו .לא
מלא .על אופן סילוק ההתחייבות וחלוקה בינם קל היה למצוא מועמד בסדר גודל של הגרי"ח,
ממני .והנה לחזור אי אפשר ,שהרי אין פוקדים לבינם ,יבוא בדברים עם הרב מפרשבורג.
ציון פעמיים באותו יום'. ולשם כך התאספו העסקנים למספר ישיבות לדון
סוף דבר ,כידוע עלה מרן רביה"ק ארצה כשנה בעניין בכובד ראש הראוי.
ושוב לא זכה לחזור לשם .כל ימיו היה אותו לאחר מכן ,בחודש אלול תרצ"ג ,ולרבינו היה חלק לצורך כך נסע הרב משה בלוי ז"ל לאחר חג הפסח
צדיק רבי יהוד'לי מצטער על אותו יום" ,אילו גדול בזה .רביה"ק כיהן כגאב"ד ירושלים כחמש תרצ"ב לאירופה ,שם שהה במשך כמחצית השנה,
הייתי זוכה להתפלל על בנים ליד ציונו של עשרה שנה ,השפעתו הגדולה והברוכה חצתה כשכל העת הייתה מועמדותו של מרן רביה"ק
החתם סופר ,כנראה הייתי נענה" ,הוא אמר פעם מגזרים וגבולות ,עד להסתלקותו בערב סוכות מהרי"ץ זי"ע על הפרק .והנה הודות למאמציו
בשעת גילוי לב" ,אין זאת אלא שמשמים עכבו התש"ט. הכבירים ותמיכתו של רבינו נסללה הדרך ,ודבר
בעדי ,כי תפילה על ציונו של החתם סופר אינה בחירתו של מרן רביה"ק יצא לפועל לשמחת לבם
שבה ריקם") .אוצרות הסופר כ עמ' קעא( לאחרונה התפרסמו מסמכים ומכתבים נדירים בו
התגלה כי רבינו היה בקשר עם מרן הרה"ק ר' יוסף של בני ירושלים ותושבי ארה"ק.
חיים זוננפלד זצ"ל מרא דארעא קדישא בעניין רב וכה כתב רבי משה בלוי במכתבו" :וכבר הודעתי
שישמש לידו כסגן כבר בשנת תרפ"ה על ידי לכם ,דהרב מחוסט ,הוא לדעתי המוכשר מאוד
בדין גט ששם קודש של המגרש השליח הרה"ג רבי ברוך נחמיה לאבל זצ"ל .יריעה להמשרה וכו' .הנה נכון הרב מפרשבורג לקבל חצי
נשתקע ולא נכתב בגט אלא שם נרחבת בעניין זה התפרסם לראשונה בבטאון ההתחייבות גם של השירות וגם של הישיבה".
הלע"ז 'בהיכלינו' שי"ל ע"י מרכז מוסדות דושינסקיא חג
הסוכות תשפ"ה. במכתב אחר כתב" :איש בשורה אנוכי היום ,שהרב
על דבר הגט ,שבא המגרש לפני הרב המסדר מפרשבורג הי"ו ,הכיר בדרישתנו ,ובפרנציפ הסכים
והגיד לו ששמו אברהם יוסף בן יהושע ,אבל לא שמדינות אלה צריכות לשאת במאה דולר לחודש
נקרא לתורה בשם הקודש ,ובפי העולם נקרא לצורך הרב מחוסט".
אדאלף ואביו אזיאס .ודן הרב המסדר ששמו
הצלת קברו של מרן החתם סופר
ומוסיף" :הצעתי לפני הרב מפרשבורג ,שאת
הניתן מלידה הוי נשתקע ,ולא כתבו בגט רק זי"ע הישיבה יקראו 'ישיבת פרשבורג' ,כאשר קוראים
השם הנקרא בפי העולם אדאלף בן אזיאס. סיפר הרה"ח ר' משה דוד רייזנר מיוצאי פרשבורג, 'ישיבת סלבודקא' .הדבר ישר בעיניו מאוד ,והוא
לפני שנים איימה סכנת חיסול של בית העלמין רוצה שתיקרא 'ישיבת שבט סופר פרשבורג'.
בענין זה כתב מרן רביה"ק" :השתא הכא מרחץ
ק"ב לעסוק בעזה"י בחזקת הגוף ,ראיתי השאלה היהודי של פרשבורג .באותה תקופה הועלתה כשבועיים לאחר מכן ,ביום י"א תמוז מבשר הר"מ
מעל"ד ,וכל הנאמר עליה ,ומחוסר כל הספרים הצעה להעביר ארצה את קברו של מרן בעל חתם בלוי לוועד העיר האשכנזי ואגו"י אודות התקדמות
הנני להיות סניף לאריות שקדמוני .ובאמת לכת' סופר זי"ע .השאלה הגיעה אל רבינו ,והוא הביא את נוספת ,וכי כל הגורמים בדבר מבטיחים את
אין שום הו"א לזוז מפסק מרן הגאון החת"ס השאלה להתיעצות עם שלושה מגדולי הרבנים, התחייבותם הכוללת החזקת ישיבתו ,דבר שישלים
זי"ע ,ואחריו החזיק בכמה תשובות דו"ז הגאון ובראשם מרן מהרי"ץ זי"ע .וכולם התנגדו פה אחד ללא ספק את סלילת בחירתו של מרן רביה"ק .וכה
בעל מהר"מ שיק זי"ע ,לכתוב שם הקודש ושם לרעיון ,בהשתדלות אישים יהודיים הסכימה כתב" :מכיון שנתקבלה התשובה מהרב מחוסט
הלע"ז ,ונוהגים במדינתינו כדבריהם ,ושם ממשלת צ'כסלובקיא לשמר את קברו וקברם של ביום השני ,סודר שאסע לפעסט ולגראסווארדיין.
הקודש עיקר ,ושם הלע"ז טפל וכו' .כאן דעפ"י רבנים נוספים .ממשלה זו אף תיכננה מדרגות הרב מפרשבורג מסר בידי מכתב להר"א פרנקל
ח"ס ומהרמ"ש שהם גאוני עולם מוסדי דור ודור ירידה למקום הקבר מתחת לכבוש הבינעירוני לגראסווארדיין ,הבטיח לכתוב כאשר אודיעו
יש חשש פסול בדיעבד ,בוודאי במקום שאפשר תלגרפית ,שפרנקל הסכים ,וכי אני נוסע
שעבר על שטח בית החיים) .הפרדס קובץ סה עמ' (27
אין שום מקום להקל ,והמיקל הוא בכלל גס לבו לגראסווארדיין.
בהוראה ,ועלינו רוח הבורא יערה .ונזכה לבנין ומסופר :הגה"צ רבי יוסף ליברמאן זצ"ל חלם ביום השלישי בבוקר נסעתי לפעסט ,רבי אברהם
היכל והבירה בב"א. בשינתו אחר צהרים )ולא היה רגיל בחלומות כלל(, פריידיגער איננו בעיר .השגתי את ר' זוסמאן סופר
שרבינו נתגלה אליו ,והודה לו על כל מה נ"י ,ויחד הלכנו אל הר"א פרענקל .הצעתי לפני
פה מרחץ ק"ב ב' עקב פר"ת לפ"ק
שהשתדל עבור שיפוץ מקום ציונו של החתם הר"א פרנקל את כל העניין ,ומסרתי לו מכתבו של
תשובת רבינו בענין זה סופר ,ונשק את ידו .ובנו רבינו הגה"צ רבי יצחק הרב מפרשבורג .הוא אמר לי שהוא מסכים להצעה
רבינו כתב בענין זה" :גם אני הנני בזה למלאות לייב זצ"ל ,אמר שהוא דבר פשוט ,מאחר של התחייבות מצד אונגרין הישנה ,ואני יכול
דברים הנאמרים למעלה מאת הה"ג נ"י ,ודבר שהמקום שם נמצא בבזיון גדול ,וע"כ פשוט לתלגרף להרב מפרשבורג שהוא מסכים .אבל
שפתים אך למותר בזה שאין לנו לזוז מפסק ק"ז שרבינו נהנה מזה בגנזי מרומים. פרטים בהחלט יהיה יכול להגיד לי רק אחרי
רבן של ישראל בעל הח"ס ז"ל ,והבאים אחריו שיתיישב עם אחראים אחדים בפעסט ,ובקשני
המהר"מ שיק ז"ל ,ובעל אהלי שם ז"ל ,כולם והנה לפנינו סיפור נורא אודות גודל כח התפילה לחכות כאן עד יום ראשון ,שאז כבר יהיה יכול
מתנבאים בסגנון אחד ,שיש לכתוב בנדון זה שם בציון המצוינת של מרן החתם סופר זי"ע :כ"ק להגיד לי פשר דבר .כדי לזרזו הסכמתי להישאר.
הקודש עיקר ושם הלעז בשם המכונה .ומי יבא אדמו"ר רבי יהודה מדזיקוב זי"ע ,באחת השנים אולם בכדי שלא לאבד זמן ,הסכמתי לנסוע
אחרי המלך ,מאן מלכי רבנן את אשר כבר עשהו נסע לוויען לדרוש ברופאים ,משהיה שם ,ניצל בינתיים אל הרב פוקס בגראסוורדיין.
כן אליבא דהלכתא ,וכן נוהגין בכל בתי דיני את ההזדמנות ,ופנה לפרעשבורג ,מרחק שעה מפי ר' זוסמאן סופר נ"י נודע לי ,שהרב פוקס היה
דמיגמר גמירי וכו' .ולשומעים יונעם ותבא אחת נסיעה מוויען ,כדי להשתטח על ציונו באותו יום בפעסט אך כבר נסע ,והוא נמצא
אליהם ברכת טוב אכיה"ר. הקדוש של מרן החתם סופר זי"ע .והנה כשהגיע בטאקיי .ביום רביעי בבוקר מיהרתי לנסוע לטאקיי,
ובאעה"ח פה מרחץ מ"ב כ' מנ"א פת"ר לפ"ק מלאך אלוקים כמו רבי יהוד'לי למקום קדוש זה מפני שידעתי שמכתב מפרשבורג לא ישיג אותו
)לב דוד סי' סד -סז(
מערכת "בית יוסף להבה" שע"י התאחדות חבורות האברכים דוא"ל S5813468@GMAIL.COMאו 05331-03541
תרומות ונדרים ונדבות ניתן לשלם אצל הגובים בכל עיר וכן בכרטיס אשראי בעמדות נדרים פלוס בכל בתי מדרשינו
יב
