דעהו – סטיטשין - אידיש · DEHEU - STITCHIN - Yiddish — תולדות (2026-11-09)

פטרון
מערכת דעהו
שנת תשפ"ז תולדות גליון רצט
נתנדב לזכות
חיים מרדכי בן יוכבד
פעריל בת יוכבד
מתוך
משנתו
של כ"ק דע את אלקי
מרן
רבינו
אביך ועבדהו
שליט"א
משנת החסידות
יעקב -מדת התפארת' ,והנורא'
מאידך ,יעקב אבינו מתייחס אחר מדרגתו של יצחק לאחר ביאורים ויסודות מורחבים בתורת מרן הבעש"ט ותלמידיו זיע"א
העקידה ,בהיותו נכלל כבר עם מדת חסד לאברהם ,שאז
היא מדת הדין טהורה .ואכן כי כן חזינן ,שיעקב אבינו יעקב ועשו -כנגד מדרגת יצחק לפני העקידה ולאחריה | יראת ה' טהורה מגיעה רק כאשר נכללת בה גם אהבה | מה בין אהבת האב
מכוון כנגד מדת התפארת כנודע ,שעניינה מיזוג החסד לבנו לבין אהבת הקב"ה לעמו ישראל? | יצחק היה דומה וקשור לאברהם אביו רק באופן פנימי ולא בחיצוניות | למה סתמו הפלשתים
והגבורה ,הנובעת מן ההתכללות של אברהם ויצחק, את הבארות של אברהם אבינו? | כל העסק עם הפלשתים לא היה אלא עד בניית בית המקדש
אהבה ויראה .עוד מצינו שיעקב אבינו שייך למדת יראת
� � ֹ
דבקות יצחק באברהם אביו -דוגמא להתקשרות בני
הרוממות ,שהיא מדרגת 'נורא' ,כטעם אמרו 'מה נורא �ַַּכ ֵֵׁש ֹמ ו ת ֲֲא ֶֶׁש ר ָָק ָָר א ָָל ֶֶה ן ָָא ִִב י ו :
המקום הזה' (להלן כח ,יז) .וכן שלושת הכינויים שאומרים
ישראל לאביהם שבשמים
בברכת אבות 'הא-ל הגדול הגיבור והנורא' מכוונים כנגד
שלושת האבות ,ונמצא ש'והנורא' מכוון ליעקב אבינו,
שהיא מדרגת יראה הטהורה ,יראת הרוממות ,הנמשכת
מכח שלימות ההכרה ברוממותו יתברך (ואכמל"ב).
'אברהם הוליד את יצחק'
ויניקה ממש ממדה זו .כגון בענין ההשתמשות ב'רצועה
לאלקאה' רח"ל ,וגם עצם מדת יראת העונש ,וכדומה .כי א
יעקב ועשו -כנגד שתי
ועל מדרגה זו של תולדות יצחק ,הוא שהמשיך הכתוב כל אלו נובעים מפסולת היראה והדין.
לומר 'אברהם הוליד את יצחק' ,והיינו שמדת החסד של
אברהם גרמה ליצחק להוליד ולד כזה הנכלל מחסד
'יראת ה' טהורה עומדת לעד' מדרגות ביצחק
אולם אחר העקידה ,מכח התכללותן של הגבורות ֹ ֹ ֹ
וגבורה .כי ע"י ההתכללות שבשעת העקידה גילה אברהם ְוְ ֵֵא ֶ �ֶּלה ּתּ ֹוְלְ ֹדת ִיִ ְְצ ָָחק ֶ �ֶּבן ַַא ְְב ָָר ָָהם ַַא ְְב ָָר ָָהם הֹוִלִ יד ֶֶאת ִיִ ְְצ ָָחק
שגם מדת יצחק נכללת עמו ,והיינו ששלימות מדת היראה והחסדים ,אברהם ויצחק ,נתבררה מדת הדין והיראה, (כה ,יט) .ופירש רש"י ז"ל' :ואלה תולדות יצחק' -יעקב
היא כאשר היא ממוזגת עם מדת החסד ,ומכח מזיגה זו להיותה בבחינת 'יראת ה' טהורה עומדת לעד' (תהלים ועשו האמורים בפרשה' .אברהם הוליד את יצחק' -על
הוליד יצחק את יעקב בנו. יט ,י) ,והיינו שבניגוד למדת הדין והגבורה של העונשים ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם ,הוזקק לומר אברהם
וכדומה ,הגורמים ביטול וחורבן ,הנה יראת ה' טהורה - הוליד את יצחק .לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך
ליצני הדור ' -מאבימלך נתעברה שרה'
שהיא מדת 'יראת הרוממות' -קיימת לעד ,כלומר שהיא נתעברה שרה וכו' ,מה עשה הקב"ה ,צר קלסתר פניו
מביאה קיום לעולם ,כענין דכתיב (קהלת ג ,יד; ראה שבת של יצחק דומה לאברהם ,והעידו הכל 'אברהם הוליד
וביסוד זה יובן גם עומק הענין שהביא רש"י ז"ל שהיו לא' ):והאלקים עשה שיראו מלפניו' .וזוהי מדרגת היראה את יצחק' ,עד כאן.
ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה .כי אותם בהיותה נכללת עם מדת חסד לאברהם ,מדתו של יצחק
הליצנים לא היו יכולים לעמוד על הבחנה זו ,ותמהו אבינו אחר העקידה. מדרגת יצחק קודם העקידה ולאחריה
בנפשם היאך יתכן שיצחק -הקשור למדת הדין -יהא בנו
יש לבאר הענין בזה ,דהנה נודע שיצחק אבינו הוא
של אברהם ,מדת החסד ,הלא שתים אלו סותרות זו את שתי בחינות הגבורה -יעקב ועשו מרכבה למדת הדין .אמנם בענין שייכותו לעמוד הדין
זו לגמרי ,ואיך אפשר שמ'מתוק יצא עז' (ע"פ שופטים יד,
והנה ,כנגד שתי בחינות 'גבורות' הללו שנכללו ביצחק, והגבורה ישנו הפרש וחילוק בין קודם העקידה לאחריה.
יד) .וממילא בהכרח כי מאבימלך נתעברה שרה .וליצנים
מדת הדין של קודם העקידה בלי התכללות עם החסד כוונתנו לומר ,שאינו דומה מדרגתו של יצחק ואחיזתו
אלו אכן הם הפלשתים ,כמו שפירשו בגמ' (ע"ז יט ).בפסוק
דאברהם ,ובחינתה לאחר העקדה -היותה ממוזגת עם במדת הדין לאחר העקידה לבין דבקותו בה קודם לכן.
(תהלים א ,א) 'ובמושב לצים לא ישב'' ,שלא ישב במושב
חסדים ,נולדו לו שני בנים ,שהם 'יעקב ועשו האמורים
אנשי פלשתים ,מפני שליצנים היו' (ויבואר יותר להלן בעז"ה). העקידה -התכללות החסד והדין
בפרשה';
שכן כפי הנודע מדברי הזוהר הקדוש (ח"א קיט ):היתה
'צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם' עשו -מבחינת 'יצחק' לבדו תכלית מעשה העקידה -כדי לכלול את אברהם ואת
ולפיכך צר הקב"ה קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, כי עשו נחשב כבנו של יצחק עפ"י מדרגתו שלפני יצחק לאחד ,כענין דכתיב (לעיל כב ,ו) 'וילכו שניהם יחדו'.
ועי"ז נכנעו ליצנים אלו ,בראותם כי יצחק הוא אכן בן העקידה .ואף שבפועל נולד הוא אחר העקידה ,היינו מפני ועניינה ,התכללות מדת החסד עם מדת הדין ,מיא באשא
אברהם ,אשר מכח התכללות זו נמשך עניינו של יעקב. שסוף סוף נשארה עדיין ביצחק קצת פסולת ממדרגתו ואשא במיא ,שהיא המתקת הגבורות ע"י ריבוי החסדים
הקודמת ,והעקידה הועילה להפריד את פסולת זו מחלק של אברהם אבינו' ,חסד לאברהם' (מיכה ז ,כ) ,כטעם 'ויעקוד
בירור הניצוצות מעשו ' -כי ציד בפיו' הטוב שבו ,שלא תהא מחוברת אליו כל כך ,עד שתוכל את יצחק בנו' (לעיל שם ,ט).
ועל הנחה זו -בירור מדת הגבורה של יצחק ,לברר אחר כך להתברר ולהיפרד ממנו לגמרי .ועל כל פנים,
את שורש ההבדל בין יעקב לעשו -מוסבים גם שאר מבחינת 'מדת הדין' זו של יצחק שקודם העקידה ,נמשך פסולת הדין קודם העקידה
כל העניינים הנאמרים בהמשך הפרשה .כי על אף שכבר ממנו עשו הרשע .ועל מדרגה זו התכוונה התורה באומרה ומעתה ,לפני העקידה ,כל עוד שלא נכללה מדת הדין
נעשה הבדל ופירוד ביניהם בשעת לידתם כנ"ל ,מכל מקום 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם' ,כלומר ,שתולדה זו של יצחק עם מדת החסד ,היתה עדיין פסולת מעורבת
נשארו עדיין כמה ניצוצות הקדושה אצל עשו ,בהיותו נמשכה מבחינת 'יצחק' גרידא ,מדת הדין לחוד. בתוך מדת הדין ,והיינו שבעלי הדין היתה להם אחיזה
א
ג שבועת אברהם לאבימלך בכורו של יצחק ,אשר על כך נאמר בו 'כי ציד בפיו' (כה,
יסוד קדושת ירושלים -ביטול
ושבועה זו שנשבע אברהם לאבימלך הלא היא מה כח) ,כלומר שכמה ניצוצין קדישין היו ניצודים בפיו של
האהבה הטבעית לאהבת ה'
שנאמר בפרשת וירא (לעיל כא ,כב-כד) 'ויהי בעת ההוא עשו .ויעקב אבינו הוצרך לעבוד קשות כדי לברר אותם
ויאמר אבימלך ופיכול שר צבאו אל אברהם לאמר וגו', ולקחתם ממנו בפועל ,באופן שיתברר הדבר כי רק יעקב
ועתה השבעה לי באלקים הנה אם תשקור לי ולניני הוא בנו של יצחק כנכון ,כטעם הכתוב (לעיל כא ,יב) 'כי
ירושלים -מקום גילוי האהבה הפנימית ביצחק יקרא לך זרע' ,הנדרש 'ביצחק' ' -ולא כל יצחק'
ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ
והנה מקום גילוי האהבה רבה זו של הקב"ה לכנסת אשר גרתה בה ,ויאמר אברהם אנכי אשבע' .ומטעם שבועה (נדרים לא .).ויעקב אבינו בירר זאת ע"י לקיחת בכורתו
ישראל -הוא בירושלים עיר הקודש ובמקום המקדש ,כי זו לא יכלו בני ישראל להוריש את הפלשתים מירושלים, של עשו ,ולקיחת גם את הברכות ממנו ,וכל זה ,כדי
שם בין שדי ילין (ע"פ שם א ,יג) ונועד תמיד לבני ישראל ונמצא שמכח זה היתה להם אחיזה קצת בעיר הזאת. לברר ולטהר מדת הדין והגבורה שאחז בו יצחק אביו.
(ע"פ שמות כט ,מג).
אחיזת הפלשתים -קליפה כנגד קדושת ירושלים סיכום ותמצית
הצורך בביטול האהבה הטבעית והנה כאשר נתבונן בדבר נראה שאחיזה זו שהיתה שתי בחינות ביצחק :מדת הדין קודם העקידה ,שיש בה פסולת
וכלפי שנתבאר שהאהבה הטבעית שבין אב לבנו יכולה לפלשתים בהעיר ירושלים ,איננה עיכוב גרידא ומניעה -וממנה נמשך עשו' ,יצחק בן אברהם'; ומדת היראה הטהורה
גם לכסות ולהעלים על האהבה הגדולה להקב"ה ,לכן פורתא בירושת העיר הזאת בשלימות לישראל ,אלא לאחר העקידה ,הכלולה בחסד -וממנה נולד יעקב ,מדת
כדי לייסד מקום קדוש זה שבו מתגלה קשר העמוק לפי האמת היתה זאת קליפה של ההיפך ממש מקדושת התפארת' ,אברהם הוליד את יצחק' .ליצני הדור לא הבינו איך
ירושלים ,והיינו ,שאחיזתם זאת היתה סתירה חריפה לכל יולד דין מחסד ,ואמרו 'מאבימלך נתעברה שרה' .ויעקב בירר את
והפנימי הלזה ,יש צורך מתחילה לבטל את כל האהבות
עצם התגלות קדושת העיר אשר בחר בה ה' ,וכדיבואר. הניצוצות שבעשו -בבכורה ובברכות.
הטבעיות וקשרים הטבעיים שיש לאב עם בנו -מפני
האהבה העזה שיש לבני ישראל להקב"ה שגם מים רבים
לא יוכלו לכבות אותה. 'עד כאן רחמי האב על הבן'
ב
האהבה שבלי גבול
דהנה ,על הפסוק הנזכר 'ועתה השבעה לי באלקים
המתגלה בירושלים
נסיון העקידה -ביטול רחמי האב על הבן הנה אם תשקור לי ולניני ולנכדי' ,הביא רש"י ז"ל את
דברי רבותינו ז"ל במדרש (בר"ר נד ,ב) 'עד כאן רחמי
ועל כן כדי לברר ולקדש את העיר הקודש ואת מקום
האב על הבן'.
המקדש ,הוצרך כביכול ב"ה לנסות את אברהם אבינו
'ירושלים' -יראה שלם
בנסיון העקידה ,באמרו אליו (לעיל כב ,ב) 'קח נא את
שבועה הבנויה על הקשר הטבעי נבוא להרחיב יותר את הענין בעז"ה .הנה ,קדושת
בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ
המוריה והעלהו שם לעולה' .כי התנהגות אכזרית כזו ומדברים אלו ניתן ללמוד ,כי אותה שבועה שנשבע העיר הקודש 'ירושלים' מקושרת ודאי לענין מדת היראה
של אב כלפי בנו; לעקוד אותו על גבי מזבח ולשחוט אברהם אבינו לאבימלך היתה בנויה על רחמי האב על הטהורה .כי הרי זה שמה אשר יקראו לה 'ירושלים' ,שהוא
אותו על דבר כבוד שמו ,מבטלת ומקעקעת את כל אהבה הבן .כלומר ,כי מה שביקש אבימלך מאברהם לישבע צירוף 'יראה שלם' (בר"ר נו ,י) ,המורה על שלימות היראה,
הטבעית של האב ורחמיו שעל הבן ,ונחשב הדבר כמעט לו אם תשקור לי ולניני ולנכדי וגו' ,היה מפאת הקשר שהיא יראת הרוממות ,כענין 'יראת ה' לחיים' (משלי יט ,כג),
כאילו איננו עוד אביו .ועתה ,בביטול האהבה הטבעית, הטבעי שבין אב ובנו שהטביע הקב"ה במעשה בראשית, כטעם 'כל הכתוב לחיים בירושלים' (ישעיה ד ,ג).
יש מקום לגלות ולהשרות את האהבה האמיתית והנשגבה ובבחינה זו כרת אבימלך ברית עם אברהם .ומטעם זה
לא יכלו בני יהודה לירש את העיר הקודש בשלימות כל שם 'ירושלים' נשלם במעשה העקידה
של הקב"ה לכנסת ישראל.
עוד שלא עברו דורות אלו. ואכן השם 'ירושלים' ניתן והושלם במעשה העקידה,
'בהר ה' יראה'
כדברי המדרש (שם) 'אברהם קרא אותו 'יראה' ,שנאמר
אהבת אב לבן -משל לאהבת הקב"ה לישראל (לעיל כב ,יד) 'ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה',
ועל כן מיד אחר העקידה נתקדש אותו מקום בקדושה שם קרא אותו 'שלם' ,שנאמר (שם יד ,יח) 'ומלכי צדק
איברא ,כי אהבה זו שבין אב לבן -הגם שבמבט חיצוני
של מעלה ,ונעשה הוא מקודש מקודש להשרות בו שכינה מלך שלם' ,אמר הקב"ה הריני קורא אותו 'ירושלים',
היא נראית כדבר טבעי וגשמי -הנה לאמיתו של דבר
ולהקריב שם קרבנות ,עד שלדורות עולם יאמרו עליו כמו שקראו שניהם ,יראה שלם .והיינו כאמור ,כי בשעת
הרי זה משל ודוגמא לענין פנימי שבקדושה ,כי כל 'אב
'בהר ה' יראה הקב"ה לעמו' (ע"פ רש"י שם ,יד). העקידה נבררה ונטהרה מדת היראה להיותה טהורה ונקייה
ובן' שבעולם הזה הינם דוגמא דלעילא; הקב"ה וזרע
ישראל קודש ,והאהבה הטבעית ביניהם אינו אלא קצת מפסולת ,וזה ע"י ההתכללות של אברהם ויצחק ,אהבה
פגם ישיבת היבוסי בירושלים ויראה ,ומעתה חשובה היא 'יראה שלם'.
משל ודמיון אל הקשר הנשגב והאהבה הנפלאה שבינינו
ומעתה ,ביסוד זה נבין את עומק הפגם של ישיבת לאבינו שבשמים.
'יבוסי יושבי ירושלים' ,עד שמפני כן לא יכלו ישראל משם 'אלקים' לשם הוי"ה ' -ה' יראה'
אמנם לפי האמת ,אהבה רבה זו שבין ישראל לאביהם
לרשת את העיר ההיא בשלימות .ועל פי דברינו יבואר ובמעשה העקידה גופא חזינן שמתחילה נכתב בו רק
שבשמים אין לה דוגמא ומשל כלל ,לא מינה ולא מקצתה,
הדבר בטוב טעם. השם 'אלקים' ,בחינת דין ,כגון הא דכתיב 'והאלקים ניסה
כי גם אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו
את אברהם' (שם כב ,א)' ,אל המקום אשר אמר לו האלקים'
כי מאחר שכל עצם ישיבתם שמה היתה מכח השבועה לו (ע"פ שה"ש ח ,ז).
(פסוק ג) ,וכדומה .ואילו מיד אחר העלאת יצחק על גבי
שנשבע אברהם אבינו לאבימלך מלך פלשתים ,ואשר המזבח נמתקו הדינים ,ושוב נזכר גם שם הוי"ה בפרשה,
באותה שעה נתגלה רחמי האב על הבן כנ"ל ,שוב היתה האהבה הטבעית -כיסוי על האהבה האמיתית
שם הרחמים ,כדכתיב 'ויקרא אליו מלאך הוי"ה מן השמים'
זאת כסתירה ועיכוב על קדושת ירושלים .שכן כל עוד שיש מעתה ,אם אמנם כל ענין אהבת האב לבן מיוסד כמשל (פסוק יא) .ועל כך מסיק הקרא (פסוק יד) 'ויקרא אברהם שם
עדיין מקום לקשר הטבעי והגשמי שבין אב לבנו ,אשר גם לאהבתו של הקב"ה לכנסת ישראל ,מכל מקום במדה המקום ההוא הוי"ה יראה ,אשר יאמר היום בהר הוי"ה
הפלשתים יש להם שייכות לכך ,הרי זה כקליפה המכסה מסויימת יכולה היא לשמש גם ככיסוי והעלם אל האהבה יראה' ,שכן שם מקום הנקרא 'הוי"ה יראה' מורה על ענין
על קדושת העיר הזאת ,ומונעת את ירושתה השלימה. האמיתית ,שכן באופן שהאדם דבק אך ורק באהבה התכללות חסדים עם גבורות ,אברהם עם יצחק ,שנפעלה
החיצונית והטבעית ,ואין לו הכרה שכולה לא ניתנה אלא בכח עקידת יצחק ע"י אברהם אביו.
'אהבת ציון אל תשכח לנצח' -קשר שאינו נפסק לעורר את האהבה הפנימית להקב"ה ,אז אין היא משמשת
ואכן בניגוד ל'רחמי האב על הבן' הטבעית שיש לה גבול רק כהסתר וקליפה על האהבה האמיתית. 'ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם'
ואינה נמשכת אלא לשלשה דורות ,הנה הקשר הפנימי יתרה מזו ,כי לפעמים דבוק האדם מאוד באהבה ועומק ענין התכללות זו שבין אברהם ויצחק שנפעלה
שבין קוב"ה לכלל ישראל המתגלה בירושלים הוא אהבה הטבעית לקרוביו עד שהיא חשובה אליו יותר מאהבתו במעשה העקידה ,שגרמה לטהרת וזיכוך מדת היראה,
נצחית ותמידית שאיננה נפסקת לעולם ,כטעם 'אהבת ציון להקב"ה ח"ו ,ואינו יכול לוותר על 'רחמי האב על הבן' 'יראה שלם' ,שממנה נבנה והושתתה קדושת העיר הקודש,
אל תשכח לנצח' (סליחות) ,כי אי אפשר לבטל את הקשר מפני אהבת השי"ת. יובן בהקדם מה שמצינו בפסוקי נ"ך שהפלשתים היתה
של כנסת ישראל עם דודה .כמו כן השראת השכינה להם איזו אחיזה בירושלים ,והוא מה שכתוב (יהושע טו ,סג)
בירושלים היא נצחית שאינה בטלה לעולם ,כדכתיב (תהלים סיכום ותמצית 'ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם',
קלב ,יד) 'פה אשב כי איויתיה' ,וכן אמרו חז"ל (מגילה י). 'ירושלים' -יראה שלם ,שנשלם בעקידה ע"י התכללות אברהם ופירש רש"י ז"ל' :שנינו בספרי (דברים עב) ,יכולין היו,
'קדושת ירושלים אין אחריה היתר' (ראה עוד ברמב"ם פ"ו ויצחק ' -ה' יראה' .הפלשתים ישבו בירושלים מכח השבועה אלא שלא היו רשאין ,מחמת השבועה שנשבע אברהם
מהל' בית הבחירה הל' יד-טז) .וקדושה זו היא למעלה מכפי לאבימלך ,שהיתה בנויה על 'רחמי האב על הבן' .אהבה טבעית לאבימלך .ויבוסי זה לא על שם האומה היה ,אלא מגדל
שהקשר הטבעי יכול להשיג ,אלא שהפלשתים בעלי הטבע זו היא משל לאהבת הקב"ה לישראל ,אך כשנדבקים בה לבדה - דוד שהיה בירושלים ושמו יבוס ,ובני אותו מחוז מפלשתים
מכסים ומעלימים על אהבה פנימית ורבה זו. היא מכסה על האהבה האמיתית. היו' ,עד כאן לשונו.
ב
'ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו' והטעם שסתמום פלשתים לאותן הבארות של אברהם סיכום ותמצית
ועל כך נאמר 'וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר אבינו ,וגם להבין מה שקרא להן יצחק שמות כשמות ירושלים היא מקום גילוי האהבה הפנימית שבין הקב"ה לכנסת
חפרו בימי אברהם אביו ,ויסתמום פלשתים וגו' ,ויקרא אשר קרא להן אביו ,יבואר היטב על פי דברינו לעיל. ישראל ,ולכן הוצרך נסיון העקידה -לבטל את רחמי האב על
להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו' .כי בכך ביקש הבן .ישיבת היבוסי מכח השבועה הטבעית היתה קליפה על
לגלות אל הפלשתים ,כי אע"פ שנראה לכאורה כי הוא מצד הטבע -הבן כדמות האב קדושת העיר .רחמי האב מוגבלים לשלשה דורות ,ואילו קדושת
ואביו הם שני הפכים זה לזה ,מכל מקום מצד פנימיותם כי הרי נתבאר שהפלשתים דבקו ביותר בענין האהבה ירושלים נצחית ' -אין אחריה היתר'.
יש ביניהם התכללות רבה ,ואדרבה ,אותן השמות שנקראו הטבעית הדבוקה בלב האב אל בנו ,שהוא קשר הטבעי
בימי אביו ,הינן נקראות גם עתה ,על אף שיש להם לבוש והגשמי שבין אב ובן .והנה ,מצד המשך טבעי זה הדין
אחר והן משתנות בחיצוניותן. נותן שכל טבעיות האב ,מידותיו ותנועותיו ,יהיו נמשכים
בטבע לבניו אחריו ,בלי שום הבדל והפרש ביניהם; אם
ד
בארות אברהם ויצחק ' -כשמות
סיכום ותמצית האב מטבעו הוא דבוק במדת החסד ,והוא עושה חסד
אשר קרא להן אביו'
אברהם חפר בארות -מימי הדעת לפלשתים ,לפי השגתם בחסד לאלפים ,הרי מצד הטבע צריכה מדה זו להימשך גם לבנו,
הטבעי' ,ויטע אשל' .הפלשתים ,הדבוקים בקשר הטבעי ,לא שגם הוא יהיה בעל חסד גדול ,וכדומה בשאר הטבעיות
הבינו איך יצחק -מדת הגבורה -הוא בנו של אברהם ,וסתמו והמידות .כי לא יתכן שישתנו האב והבן זה מזה ,כיון על פי הדברים האלה נמשיך לבאר את פרשת הבארות
את הבארות ,וחסדם נעשה 'מצות אנשים מלומדה' .אך באמת שהם אחודים בהכרח מצד הטבע. שכתבה התורה בפרשתנו ,שהאריכו בה הכתובים רבות,
בעקידה נתחברו אברהם ויצחק בסוד היחוד ,ולכן 'ויקרא להן והדברים צריכים ביאור.
שמות כשמות אשר קרא להן אביו'. תמיהת הפלשתים על יצחק בן אברהם
ומעתה תמהו הפלשתים -ליצני הדור -בעיניהם; בארות אברהם -מימי הדעת לפלשתים
איך יתכן שיהא יצחק -האחוז ודבוק במדת הגבורה ונאמר ,כי הנה אברהם אבינו זה היתה דרכו תמיד
ה -בן אברהם ,הרי עמוד הדין שונה לגמרי ממדת החסד ללמד דעת אלוקית לכל באי עולם ,וגם את הפלשתים
ריב הפלשתים על הבארות
והוא היפכו הגמור ,ולא יתכן כלל שיולד זה מזה ,ובעל השתדל הוא לקרבם ולהכניסם תחת כנפי השכינה -לפי
כרחך כי הוא אכן איננו בנו של אברהם ,אלא מאבימלך ערכם .וזהו ענין הבארות שמצינו בכתוב שחפר אברהם
-כנגד בית המקדש
נתעברה שרה. אבינו אצל הפלשתים (לעיל כא ,כה) ,המורה על ענין מימי
הדעת שהמשיך הוא לשם ,שמכח השפעת הבאר היה בכוחו
'עשק'' ,שטנה' ו'רחובות' -שלשה בתי המקדש 'סתמום פלשתים וימלאום עפר' ללמד אלקות גם אליהם .וגם כל עצם הברית שכרת עם
ובהנחה זו יבואר היטב מה שביאר כאן הרמב"ן בארוכה הוא הדבר אשר אמר הכתוב עליהם (שם ,טו) 'וכל אבימלך היתה ביחד עם חפירת הבאר ,עד אשר העמיד
(כו ,כ) בסוד הבארות הללו ,ששלושת הבארות 'עשק' הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו ,סתמום עד והוכחה על זה ,כמו שנאמר 'בעבור תהיה לי לעדה
'שטנה' ו'רחובות' שחפרו עבדי יצחק אבינו מכוונים כנגד פלשתים וימלאום עפר' .פירוש ,כי הפלשתים לא הלכו כי חפרתי את הבאר הזאת' (שם ,ל).
שלשה בתי המקדש .והענין יובן מאוד על פי דברינו. במהלך הקדושה ,לידע כי בכל דור ודור ישנו צדיק
המיוחד לאותו הזמן והדור ,אלא הם השתדלו להמשיך השגת הפלשתים -כאהבת אב לבן
ריב הפלשתים על הבארות בדרכו של אברהם אבינו לחוד גם לאחר פטירתו ,בלי והרי נתבאר שהשגת הפלשתים אינה עולה אלא למדת
שינוי כלל. האהבה הטבעית של אב לבן ,שהיא המשל לבד הנראה
כי מאחר שריב הפלשתים על בארות האלו היה מיוסד
על מה שהם לא עמדו על הקשר הפנימי שבין אברהם בעולם הזה .והיינו ,שהם יכולים לבוא לידי הכרה בהקב"ה
'מצות אנשים מלומדה' רק מצד שהוא מתחסד עם בריותיו כדרך שהאב מתחסד
ויצחק ,המורה על האהבה הנפלאה והנשגבה -למעלה
מהטבע -המתגלה בבית המקדש ,נמצא שאין לפלשתים אולם כאשר הוא כן ,ואין העובד מעמיק בעבודתו עם בנו ,ותו לא .וגם עצם השגה זו לא למדו אלא
שייכות לענין בית המקדש ,ואין להם שמץ השגה בקדושת לידע את מצב הדור ואת הנהגתו ,אזי במשך הזמן מאברהם אבינו .ומכח הכרה זו אכן העלה אברהם מהם
הבית ההוא ,וכל עצמם אינם אלא כהסתר וקליפה עליה. נעשית העבודה בבחינת 'מצות אנשים מלומדה' (ישעיה כט, הרבה ניצוצות אל הקדושה.
ולפיכך רבו הם על הבארות הללו הרומזים לבתי המקדש. יג) .וכמו כן היה אצל הפלשתים ,כי כל הבארות אשר
חפרו בימי אברהם נתמלאו עפר ,המרמז על חסד גשמי 'ויטע אשל' ' -משל מי שאמר והיה העולם אכלתם'
מלחמות הפלשתים -עד בנין המקדש
וחיצוני ,שאינו בבחי' 'חסד לאברהם' המקורי .עד שמכח והוא מה שנאמר מיד אחרי כן 'ויטע אשל בבאר שבע,
זה נסתמו כליל הבארות שחפר אברהם .וכל זאת נמשך ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם' (פסוק לג) .ופירש רש"י ז"ל
והכי נמי חזינן להדיא בפסוקי נ"ך ,כי כל המלחמות להם מכח מה שלא הסכימו לינק מן הבארות של יצחק
עם הפלשתים לא היו אלא עד שבאו לעסוק בבנין בית (ע"פ סוטה י' :):על ידי אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה
שהיו כלולים גם ממדת הגבורה ,ולא כאותם של אברהם אלוה לכל העולם .לאחר שאוכלים ושותים אמר להם
המקדש .ואילו אחר שהחל דוד המלך להעמיד את יסודות שהיו בבחינת חסד בלבד.
בית המקדש ,וביותר בימי שלמה שבנה את הבית הקדוש, ברכו למי שאכלתם משלו ,סבורים אתם שמשלי אכלתם,
שוב לא היה להם עסק עם הפלשתים כלל. משל מי שאמר והיה העולם אכלתם' .והיינו כאמור,
התכללות פנימית בין אברהם ליצחק שאברהם פירסם את השי"ת ע"י החסד והרחמים הנראה
העלאת הניצוצות -עד שנתגלתה קדושת המקדש
אמנם ,לאמיתו של דבר היה הדבר ההיפוך ממש אצל הקב"ה ,שהוא מכין מזון לכל בריותיו אשר ברא,
מסברתם .כי אכן בבחינת חיצוניות -מצד קשר הגשמי שהוא קשר גשמי וחיצוני שיש לו להשי"ת אל נבראיו.
ועומק עניינו מבואר עפ"י האמור .כי כל עוד שלא זכינו והטבעי -היה נראה כאילו אין שייכות וקשר בין אברהם
עדיין לקדושת המקדש ,ולגודל האהבה המתגלה שם ,אזי לבין יצחק בנו .אך לפי האמת ,אדרבה ,היתה התכללות 'והאלקים נסה את אברהם' -לשון הרמה
יש מקום לעבודת הבירור והעלאת הניצוצות מקליפת גמורה ביניהם.
הפלשתים ,אשר דבר זה גרם להם ללחום עם ישראל, [אולם על כך סמכה התורה מיד את פרשת העקידה
שזה בא מכח הניצוצים הקדושים הנמצאים אצל העמים יתרה מכן ,במעמד העקידה גופא ,כאשר לבש אברהם 'ויהי אחר הדברים האלה ,והאלקים נסה את אברהם' (שם
המבקשים להצטרף אל הקדושה כנודע .אולם אחר שכבר אבינו עוז ולא התנהג כלפי בנו עם אהבה הטבעית כב ,א) .כי מאחר שנתברר מהות הקשר הטבעי -שבו
זכו לבוא אל קדושת המקדש ,ונתגלה האהבה הפנימית והגשמית של אב לבן ,הנה דוקא באותה שעה נתחבר יש לפלשתים השגה והכרה ,שוב בא הקב"ה לרומם את
והקשר הבלתי-מושג בין כנסת ישראל אל דודה ,שוב אי הוא עמו בקשר עילאה ופנימי ,אשר מצד נקודה הרוחנית מידתו של אברהם ,כנרמז ב'נסה את אברהם'' ,נס' מלשון
אפשר לקרב עוד אותן הניצוצות שלא נתקרבו עד עתה, שביניהם יש לכל המידות קשר זו עם זו ,והאחת מולידה הרמה וגדולה (רש"י שמות כ ,יז) .שכן במעשה זה נתגלה
כי קדושת הבית הזה היא נעלית ביותר ממדרגת ניצוצין את השנית. קשר נעלה מאוד שבין הקב"ה לעמו ישראל ,שאין לשום
אלו ,ולפיכך פסקו לריב עם ישראל. נברא השגה בה כלל].
'סוד היחוד' -חיבור שני הפכים
סיכום ותמצית וחיבור זה הוא ענין 'סוד היחוד' ,אשר בו מתאחדים שני 'וישב יצחק ויחפור את בארות המים'
'עשק'' ,שטנה' ו'רחובות' כנגד שלשה בתי המקדש ,כי לפלשתים הפכים כאחד .וזהו מין אחדות וקשר אחר ,שלא מצד והנה גם יצחק אבינו בא לחזור ולחפור את הבארות
אין שייכות לאהבה הנשגבה המתגלה במקדש .ולכן נמשכו טבע האב הנמשך אל הבן ,אלא מצד נקודת האמת שהיא שחפרו בימי אברהם אביו ,וכמו שנאמר (כו ,יח) 'וישב
מלחמות הפלשתים רק עד בנין הבית -כל עוד היה מקום להעלות בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה ,ולפעמים היא יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם
ניצוצות מהם .ואחר שנתגלתה קדושת המקדש פסקו לריב עם מופיעה בלבוש זה ,ולפעמים בלבוש אחר .אך לפי האמת אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ,ויקרא להן
ישראל. כולה אינה אלא אחדות אחת ,ברזא דאחד. שמות כשמות אשר קרא להן אביו'.
ג
דברים נעימים
וכמה' .ויש להבין מה ענין היה במהירות זיווגו של יצחק ,אשר יעקב עדשים להברות את האבל' ,ויש להבין למה דוקא
הוא גם טעם מה שהביא יעאע״ה את גדיי העיזים במהירות, ביום פטירת אברהם אבינו הזדמנה מכירת הבכורה של דברי נועם ופרפראות
על הפרשה ומועדי השנה
ומה היה עניינו של יעקב אבינו להזכיר זאת .ובאמת הרי גם עשו ליעקב.
בפשטות היה שייכות לאכילה זו עם זיווגו של יצחק ,שהרי
הנה אמרו חז״ל (ברכות ו' ):אמר רבי חלבו אמר רב הונא
אמרו חז״ל (ב״ר סה ,יד; מובא ברש״י כז ,ט) כי גדיי עיזים אלו שהביא כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו ,וכשמת
יעקב היו מתנאי הכתובה שהבטיח יצחק אבינו לרבקה ,הרי אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו',
כי זה המאכל שמיהר יעקב להביא ,אכן היה תלוי בזיווגו של ומה שמזכירים דוקא ביום הפטירה מן העולם את קביעות א
יצחק ,וצ״ב. המקום לתפלה .י״ל בזה ,כי העולם הזה הוא מקום חיי שעה,
עבודת האבות הק' בענין המעשרות
הנה כל העסק של יעקב אבינו באותה שעה לזכות בברכותיו וזה הוא כל צורת החיים הגשמיים ,אשר כל עניינם הוא הנאות
של יצחק ,היה כדי לברר את הבכורה שזכה בה ולהחזיקה בידו, לשעה ודברים בעלי תועלת זמנית בלבד .ואילו העולם הבא ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד וגו' (כה ,כז).
כמו שנראה אכן בדברי עשו כאשר בכה על הדבר ואמר כי הוא העולם הנצחי ,אשר חיותו היא חיות נצחית ,וכל ענייניו פי' רש״י' :יודע ציד ,לצוד ולרמות את אביו בפיו ,ושואלו
'את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי' (כז ,לו) .וענין הבכורה הם דברי אמת הקיימים ועומדים לעד .ונמצא כי אפשר להגדיר אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן'.
היא בחי' ה'ראשית' ,שהיא צריכה בירור גדול כמו שיתבאר. את החילוק בין העולם הזה לעולם הבא ,כהבדל בין דברים
זמניים לדברים קבועים. יש לפרש כי דוקא בענין המעשרות ביקש עשו לרמות את
וזה הוא ענין המהירות שעסק בה יעקב אבינו ,כי כל ענין
אביו ,לפי שמצינו אצל כל אחד מהאבות הק' שעסקו בענין
שיש בו המשך זמן הרי הוא מתרחק מנקודת הראשית ,ואילו והנה עבודת התפלה נקרא 'חיי שעה' ,ולכן יש ענין מיוחד מעשר ,שכן אצל אברהם אבינו כתוב (יד ,כ) ויתן לו מעשר
הזריזות והחפזון הם בחי' דבקות והתקשרות בענין הראשית. של קביעת מקום לתפלה ,כדי לקשר חיי שעה בחיי נצח .וזהו מכל ,וכן על יצחק אבינו מצינו (כו ,יב) שהיו לו 'מאה שערים',
ולכן מצינו ביציאת מצרים ,אשר אז גילה הקב״ה כי 'בני בכורי טעם מה שמשבחים מי שקבע מקום לתפלה בעת פטירתו ופי' רש״י 'אומד זה למעשרות היה' ,וגם ביעקב אבינו נאמר
ישראל' (שמות ד ,כב) ,והיא היתה באופן של 'בחפזון יצאת מארץ דוקא ,כי אז עולה נשמתו מן העולם הזה – חיי שעה ,אל העולם (כח ,כב) 'וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך' .ולכן כאשר רצה
מצרים' (דברים טז ,ג) ,ונקרא חג הפסח על שם הדילוג והפסיחה העליון חיי נצח ,ואז מאיר הקביעות מקום לתפלה. עשו לרמות את אביו שהוא עושה כמעשי האבות הק' ,הראה
(רש״י שמות יב ,יא) ,וכל עניינו של חג הפסח [ואיסור החמץ
ואברהם אבינו אכן קישר קשר זו ,ולכן ביום פטירתו דייקא זאת על ידי שהתעסק גם הוא במעשרות.
שבו] הוא בחי' מהירות וזריזות .והיינו כי בו מתקשרים לענין
הראשית של כלל ישראל ,אשר זה בא על ידי זריזות דוקא. אבד עשו את הבכורה ולקח לחלקו את העולם הזה – חיי שעה, והנה ישנם ארבעה מיני מעשרות ,א' תרומת 'מעשר מן
ואמר 'הנה אנכי הולך למות' (כה ,לב) ולא רצה לקבל כל שייכות המעשר' שנותנים הלויים אל הכהנים ,ב' מעשר ראשון
ונקודת ראשית זו צריכה בירור רב ,מה היא הראשית עם העולם הבא – חיי נצח .וזהו שאמר לו יעקב אבינו 'מכרה שנותנים ללויים ,ג' מעשר שני השייך לבעליו [אלא שאוכלים
האמיתית ומי יש לו שייכות נכונה עמה .ואכן על זה היתה כיום את בכורתך לי' (כה ,לא) ,כי אמרו חז״ל (פסחים ב ):כי העולם אותו בירושלים] ,ד' מעשר עני הניתן לעניים 'לגר ליתום
המחלוקת בין יעקב ועשו ,מי הוא הבכור האמיתי .וזו היא הזה דומה ללילה והעולם הבא דומה ליום ,ואמר לו יעקב כי ולאלמנה' .והנה 'מעשר' הוא בחי' אות י' שבשם הוי״ה שהוא
המלחמה הנמשכת מדור דור ,בין 'בני בכורי ישראל' לעומת ימכור לו את כל חלקו בעולם הבא. בגי' עשר ,ויש לומר כי ד' מעשרות אלו הם כנגד ד' היודי״ן
'ראשית גויים עמלק' (במדבר כד ,כ) מזרעו של עשו ,ומערכה זו
שיש בארבעת מילואי שם הוי״ה ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן .וידוע כי ד'
תסתיים רק בסוף הימים כאשר יתקיים בעמלק 'אחריתו עדי
מילויים אלו מכוונים כנגד ד' אותיות שם הוי״ה ,שהם רומזים
אובד' (שם) .והבירור הוא ע״י 'אחרית טוב' כמ״ש (קהלת ז ,ח) 'טוב ג
על 'חכמה בינה תפארת ומלכות'.
אחרית דבר מראשיתו' כי כאשר עוסקים בענין הראשית וזה
בא באופן של זריזות ודילוג כנ״ל ,צריכים לברר שיש אחרית רמזי סופי תיבות שמות האבוה״ק ולפי זה נפרש כי 'תרומת מעשר' הניתנת לכהנים היא בחי'
לזה הראשית ,ואין זה סתם מהירות בלי תכלית כמו בעל תאוה עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי המעשר של אברהם אבינו ,כי הוא בחי' מדת החסד אשר
שעושה הכל בחפזון בלי תכלית ואחרית ,שזהו הראשית של חוקותי ותורותי (כו ,ה). הכהנים שייכים למדה זו ,והיא בחי' מילוי ע״ב שבגי' 'חסד',
עמלק ,וע״כ 'אחריתו עדי אובד. וכידוע כי ספירת החכמה היא שורש מדת החסד [וראשית קו
איתא בספה״ק כי אברהם אבינו היה כולל בו את שלשת
הימין כולו]' .מעשר שני' הניתן ללויים ,הוא בחי' המעשר של
וזהו ענין קפיצת הדרך שהיתה לאליעזר בבואו למצוא את האבות ,והנה ה'עקב' של האבות דהיינו סופי התיבות של
יצחק אבינו שהוא בחי' מדת הדין אשר הלויים מכוונים אליה,
הזיווג ליצחק אבינו ,כי מזיווג זה היה צריך לצאת ענין 'בני אברהם' יצחק' ויעקב' הוא אותיות בק״מ ,שהוא חילוף שם
והוא כנגד מילוי ס״ג המכוון לספירת הבינה שהיא שורש מדת
בכורי ישראל' שהוא בירור הראשית ,ולכן קפצה לו הארץ שד״י בא״ת ב״ש כדאיתא באריה״ק (שער הפסוקים בלק) .וזהו
הדין (זוה״ק ח״א רכ' .):מעשר שני' הנשאר ברשות ישראל ,הוא
במהירות גדולה .אבל קפיצה זו באה יחד עם בירור כי זה הרמז בפסוק' ,עקב' אשר שמע אברהם 'בֹקֹלי' ,כי העקב של
האבוה״ק הוא בגי' 'בקלי' .והיינו כי כח השמיעה של אברהם בחי' המעשר של יעקב אבינו הנקרא ישראל הוא כלליות בני
נמשך עד האחרית ,שהרי ידוע בשם הבעש״ט זי״ע כי מה
אבינו לקול ה' ,הגיע וירד עד אל העקב ,וזה הוא שורש קדושת ישראל ,והוא בחי' מדת התפארת המכוון כנגד מילוי מ״ה.
שכתב רש״י על הפסוק 'ואבוא היום אל העין' (כד ,מב) 'מכאן
האבוה״ק ,אשר השמיעה לקול ה' היתה כל מהותם עד עקבם. 'מעשר עני' הניתן אל העניים והאביונים הוא בחי' המעשר של
שקפצה לו הארץ' ,היינו כי בפסוק זה עצמו ['מכאן'] ,מרומז
מדת המלכות המכונה 'עניה' כי לית לה מגרמה כלום (זוה״ק ח״א
השם הק' שבזכותו היתה קפיצה זו ,כי זה השם הוא היוצא והנה סופי התיבות של אברהם' יצחק' יעקב' ישראל' הוא בגי' קפא ,).והיא כנגד מילוי ב״ן.
מראשי התיבות 'א'ת ה'שמים ו'את ה'ארץ' (א ,א) ,והוא גם נרמז 'עקב' ,וזהו 'עקב' אשר שמע 'בקלי' ,שהגיע לשני הבחינות,
בראשי תיבות ו'אבוא ה'יום א'ל ה'עין ,עכדה״ק .וענין זה השם בין לדרגא של 'אברהם יצחק יעקב' ,וגם לדרגא של 'אברהם ובמקום אחר נתבאר כי תיקונו של עשו היה צריך להיות על
הוא התקשרות השמים שהם בחי' הראשית ,עם הארץ שהיא יצחק יעקב ישראל'[ .ובמקו״א ביארנו כי סופי התיבות של ידי שיקבל מיעקב אבינו ,בבחי' מדת המלכות המקבלת ממדת
בחי' האחרית .ולכן שם זה הוא בגי' 'טוב' ,כי יחוד שמים התפארת ,וכמו שמצינו בדוד המלך שהיה 'אדמוני' (ש״א טז,
אברהם' יצחק' יעקב' הוא בגי' 'בלעם' ,אשר הוא היה מתנגד
וארץ מכונה 'טוב' כמו שמצינו באיש ואשה שהם משל לזה אל הקדושה של האבות הקדושים (רש״י במדבר כג ,ד) .אבל לא יב) כמו עשו ,והוא שורש מדת המלכות ,כי הוא בירר מדה זו
היחוד ,שנאמר בהם 'מצא אשה מצא טוב' (משלי יח ,כב) ,בחי' היתה לו שייכות אל השם 'ישראל' ,ולכן ״ויך את האתון במקל״ בתיקונה .ולכן באמת היתה עבודת 'מעשר עני' שייכת לתיקונו
'טוב אחרית דבר' .ולכן בא אליעזר לברר את הראשית של (במדבר כב ,כז) ,כי 'במקל' הוא אותיות סופי התיבות של אברהם' של עשו ,והיא בבחי' מילוי ב״ן כנ״ל ,וזהו ששאל עשו ליצחק
הקדושה ,ואת היחוד הנכון בין יצחק ורבקה ,על ידי שהמשיך יצחק' יעקב' ישראל' ,לפי שרצה לעלות ולהגיע גם לדרגא של 'היאך מעשרין את התבן' דייקא ,כי תבן הוא מאכל בהמה ,אשר
את השם שבגי' 'טוב' ,וכן נאמר עליו כי בא 'וכל טוב אדוניו ישראל ,אבל הדבר לא עלה בידו]. 'בהמה' הוא בגי' ב״ן.
בידו' (כד ,י) ,שהביא עמו את בחי' הטוב ,והוא על ידי קשר
והנה 'עקב' עם 'בקלי' יחד הוא בגי' שם שד״י ,כי סופי אבל מאחר ועשו קילקל את עניינו ,ולא רצה לקבל את
הראשית עד האחרית.
התיבות של אברהם' יצחק' יעקב' הוא החילוף של שם שד״י תיקונו מיעקב ,לקח יעקב עליו גם את עבודתו ,בחי' מה
ומטעם זה הבטיח יצחק לרבקה בכתובתה שני גדיי עיזים כנ״ל ,אשר שם שד״י הוא השורש .וכאשר זכה יעקב אבינו שאמרו חז״ל (חגיגה טו ).כי הצדיק 'נוטל את חלקו וחלק חברו',
בכל יום ,כי גדיים הם בעלי קפיצה בטבעם כמו שמצינו הרבה לדרגא של ישראל ,אז נתעלו כולם לבחי' נעלית יותר .ואז לכן קיבל יעקב על עצמו לעסוק גם בעבודת מעשר עני .וזהו
בדברי חז״ל ,והם רומזים על הקפיצה והדילוג שיש אל בחי' מצרפים עוד פעם את כל סופי התיבות ביחד ,גם הדרגא של שמצינו ביעקב שאמר 'וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך',
הראשית .אבל קפיצה זו באה על ידי 'ב' גדיים' ש'גדי' בגי' 'אברהם יצחק ויעקב' וגם הדרגא הנוספת יחד עם 'ישראל', הרומז על שני מעשרות ,כי היה עוסק גם בעבודת 'מעשר
'טוב' – טוב מצד הראשית וטוב מצד האחרית ,כי היא ראשית וכך מגיעים אל שם שד״י שהוא השורש בלי לרדת אל חילופו. שני' וגם בעבודת 'מעשר עני' .ובאמת רואים כי שני עבודות
הנמשכת אל האחרית .ואת זה היתה רבקה מקבלת בכל יום אלו שייכות זה לזה ,שהרי בשנה שחייבים בה בהפרשת מעשר
מיצחק מכח כתובתה ,ובזה נמשכה התחדשות בענין זיווגם בכל שני אין חיוב מעשר עני וכן להיפך ,הרי ששני מעשרות אלו
יום ,והתחדשות זו היתה על ידי קשר האחרית עם הראשית. ד כי הדדי אזלי.
ולכן בא יעקב אבינו כעת לקבל את הברכות ,ולברר בזה את
בירור הראשית על ידי בחי' הטוב
שייכותו האמיתית אל הראשית שבקדושה .והביא עמו שני גדיי
ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצוא בני ,ויאמר כי ב
עיזים זכר לקרבן פסח ,שהוא בחי' הדילוג והקפיצה באופן של
'טוב' ,ומיהר להביא את הכל כדי להתקשר אל הראשית .ולכן הקרה ה' אלקיך לפני (כז ,כ).
קניית הבכורה בחי' התקשרות לחיי העולם הבא
הזכיר ליצחק אבינו את זיווגו ,אשר באותה שעה בירר אליעזר איתא במדרש (ב״ר סה ,יט) 'רבי יוחנן וריש לקיש ,חד אמר וכו'
את הדילוג הנכון הממשיך את הראשית האמיתית ,כי גם בעת ואוחרנא אמר :אם לזיווגך המציא לך דכתיב 'הקרה נא לפני ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף (כה ,כט).
הזאת היה הוא עוסק לגלות את הראשית באופן זה. היום' וכתיב 'וירא והנה גמלים באים' ,למאכלך על אחת כמה פי' רש״י (על פסוק ל) 'אותו היום מת אברהם וכו' ובישל
ד
נאמן אתה הוא
חובת הלבבות
ה' אלקינו:
'בטחון' איז 'נאמנות'
– מען געטרויעט צו
שער הבטחון פרק ג
לעבן בפועל מיט די
שיעור יב – א
אמונה וואס מיר גלייבן ש י ע ו ר י השק פ ה ו מ ו ס ר ב ד ר ך ה ח ס י ד ו ת
א
א 'בעל בטחון' וואקלט זיך נישט לויטן רוח הזמן וואס בלאזט יעצט
לא תערוץ מפניהם:
אמונה איז דער רעיון – בטחון איז דער בפועל | נישט יעדער 'מאמין' שטימט זיינע מעשים מיט זיין אמונה | יעדער בעל בטחון מוז זיינע מעשים שטימען מיט די אמונה | בטחון איז א כח נישט מורא צו האבן צו לעבן לויט
אמונה | בטחון איז א כח פון 'מבין דבר מתוך דבר' | מען קען דאס נישט איבערגעבן | בטחון שטעלט אוועק דעם מענטש שטארק אין רוחניות | ער ווערט נישט דערשראקן פון הצלחת הרשעים | ער האט א שטאלץ אין
זיין אמונה | דער רבים בכלליות האט א שטארקן בטחון | דאס איז דער כח פון כלל ישראל'ס קיום אין גלות
נישט נתפעל טאמער דער רשע איז יעצט מצליח ,און טוט עס נישט .אבער ער זעט א גאנצן צייט ווי אנדערע בטחון נעמט די אמונה און
דער אמת טוישט זיך נישט טאמער דער צדיק איז יעצט זענען אזויפיל מער מצליח ווי אים ,און עס זעט אויס ווי מאכט דערפון א 'דרך חיים'
נישט מצליח .דער ערליכער איד קוקט בכלל נישט אויף ער דערלייגט צוליב זיין אמונה אין תורה .דאס קומט אריין מען האט שוין אסאך מאל גערעדט פארשידענע
וואס די וועלט זאגט ,נאר ער וויל בלויז וויסן וואס איז דער ענין פון בטחון ,וועלכע זאגט פארן מענטש" :אויב חילוקים צווישן אמונה און בטחון – וואס איינע פון די
דער 'דעת תורה' ,וואס איז די ריכטיגע הנהגה וועלכע איז דו גלייבסט אז דער אויבערשטער פירט די וועלט און ער וועגן צו קוקען אויף דעם איז ,אז 'אמונה' איז די 'מחשבה'
אויסגעהאלטן לויטן רצון ה' – אפילו אויב עס איז היינט לאזט דיר נישט טון דעם סארט תחבולה – נו ,פארוואס און 'שיטה' וואס א איד דארף וויסן בידיעה ,און 'בטחון'
אפגעפרעגט און האט נישט קיין סוקסעס .און אפילו אויב האסטו אפילו א 'חלישות הדעת'? טאמער איז דער 'דעת איז די 'מעשה' און 'הנהגה' וואס א איד דארף זיך פירן
היינט ווערט דער המון עם נאכגעשלעפט נאך א געוויסן תורה' מחליט ,אז דו דארפסט זיך נישט יעצט בייגן צו די אויף למעשה .ווייל עס זענען פארהאן אסאך מענטשן,
דרך – וועלכע שטימט נישט מיטן דעת תורה – און זיי זענען 'סיבות הטבע' ,נו ,וואס האסטו יעצט בכלל מיט 'טבע' וואס פון איין זייט זענען זיי 'מאמינים' ,טאמער וועט מען
זייער מצליח אין לעבן ,לאזט ער זיי אלע מצליח זיין ,אבער איינגעלייגט? דו האסט נישט וואס נתפעל צו ווערן פון די זיי אפשטעלן און פרעגן א שאלה אין 'אמונה' – וועלן זיי
ער וועט זיך נישט בייגן צו זיי! ווייל אידישקייט איז נישט אנדערע סוחרים וועלכע זענען מצליח 'שלא על פי תורה', אודאי ענטפערן דעם ריכטיגן ענטפער וויאזוי א איד א
געוואנדן אין קיין סוקסעס ,עס איז געוואנדן אין 'אמת'. ווייל עס איז דא א באשעפער אויף דער וועלט וואס ער 'מאמין' דארף ענטפערן .אבער זייערע מעשים שטימען
פירט די וועלט! פארוואס ביסטו אים חושד אז ער שפילט נישט דערמיט! זיי לעבן ממש אין 'סתירות' צווישן זייער
בטחון בויעט א פארזיכערטע פלאץ דיר אויס?!" .דאס הייסט ,אז דער בטחון גיבט אריין די שיטה ביז זייער עשיה! און דאס מיינט ,אז עס פעלט זיי
וואו ער שטייט פעסט און סטאביל שטארקייט אין דער אמונה ,אז עס זאל נישט זיין קיין 'בטחון' .זיי נעמען נישט די אמונה אויף 'למעשה' עס צו
אט דער כח רופט זיך 'בטחון' ,וועלכע גייט צוזאמען מיט צודרוקטע און געצווינגענע אמונה ,נאר עס זאל זיין א ארויסברענגען 'מכח אל הפועל' ,צו מאכן דערפון א לעבנ'ס
'נאמנות' .בטחון איז א כח וואס א מענטש כאפט נישט קיין שטאלצע אמונה מיטן קאפ אין דער הייך. שטייגער ,און נישט בלויז א שיטה און מהלך המחשבה.
התפעלות פון העלמות און הסתרות ,ווייל ער איז געטריי און
'נאמן' צו די הייליגע אמונה וואס ער גלייבט! דער מענטש אין דער חיצוניות'דיגער וועלט בטחון קען מען נישט איבערגעבן
וועלכער פארמאגט דעם כח פון בטחון – וועט זיך האלטן
טוישט מען יעדן טאג 'דעות' – דאס דארף מען אליינס
שטארק אין אלע נסיונות! ער איז א סטאבילער מענטש מיר לעבן אין א וועלט וועלכע וואקלט זיך א גאנצן
אויפכאפן פון דער אמונה
וועלכער קוקט נישט וואס עס טוט זיך אויף דער וועלט, צייט .די חיצוניות'דיגע וועלט זעט אויס פונקט ווי דער אין אנדערע ווערטער' :אמונה' איז ווי דער כח פון 'חכמה',
נאר ער ווייסט מיט א שטארקייט ,אז די אמונה דאס איז סטַאק מארקעט ,וואס ווי נאר עס קומט ארויס עפעס ַ און 'בטחון' איז ווי דער כח פון 'בינה' .דאס הייסט' ,אמונה'
דער אמת! און יעדער יחיד – ווען ער וועט זיך מאכן א א נייעס באריכט אז עס גייט אויסברעכן א מלחמה – מיינט ,אז דער מענטש נעמט ָָאן דאס וואס זיינע עלטערן און
חשבון הנפש – וועט ער קענען עדות זאגן און דערציילן ווערט יעדער צוטומלט און צו'חוש'ט ,מען לויפט שנעל רבי'ס האבן אים געלערנט' .בטחון' מיינט ,אז דער מענטש
פארשידענע פעלער ,ווי דער רבונו של עולם האט אים פארקויפן די 'שערס' וואס האט שייכות צו דער מלחמה, אליינס הייבט ָָאן צו מדמה זיין 'מילתא למילתא' ,ער שטעלט
געהאלפן מיט אזא מין התגלות ,וואס ער האט גארנישט און דער גאנצער מארקעט טראסקעט אראפ .אויף מארגן צוזאם זיינע אומשטענדן אין לעבן – מיט דער אמונה אין
גע'חלומ'ט דערויף .און דערפאר ,אפילו טאמער יעצט הערט מען ,אז למעשה גייט נישט זיין קיין מלחמה – וואס ער גלייבט ,און אזוי נוצט ער די אמונה בפועל .ווייל
זעט אויס בחיצוניות – ממש פארקערט אויפאמאל גייט דער מארקעט צוריק ארויף, 'בטחון' קען מען נישט איבערגעבן און אויסלערנען פאר א
ווי אמונה ,וועט ער זיין א 'מבין דבר מתוך נקודות: און יעדער לויפט קויפן ווי מער 'שערס'. צווייטן ,נאר נאכדעם וואס דער מענטש גלייבט אין אלע י"ג
דבר' און זאגן" :דער רבונו של עולם האט און אזוי וואקלט זיך עס פון יעדן נארישן עקרים ,דארף ער יעצט אליינס זיין א 'מבין דבר מתוך דבר',
מיר שוין גענוג געוויזן אפענע מעשיות די תורה'דיגע ווינטל .אט אזוי זעט אויס די גאנצע וועלט. ער דארף נעמען די 'חכמה' פון אמונה ,און עס אפלערנען
פון 'השגחה פרטית' און 'סייעתא דשמיא'! וועלט איז נישט און אויף לשון קודש רופט זיך דאס" :להט מיט זיין אייגענע הבנה ,ביז ער פארשטייט אליינס וויאזוי
איך בין דאך שוין גענוג מאל דורכגעגאנגען סטַאק
ַ קיין החרב המתהפכת" – עס איז א וועלט וועלכע די אמונה פארלאנגט פון אים זיך צו פירן .און צו דעם
זמנים און מצבים וואס איך האב ממש נישט מארקעט ...אויב איז זייער אומסטאביל ,און אלעס ווענדט זיך פעלט זיך אויך אויס א שטארקן כח פון 'נאמנות' ,וואס דער
געזען קיין מהלך וויאזוי איך וועל קענען
היינט זענען בלויז אין סטייל :אויב איז יעצט דער 'רוח מענטש אליינס זאל געבן א שטארקע צוטרוי אין די אמונה
געהאלפן ווערן פון דער צרה ,אבער דער
די קלי עולם העולם' צו הערן א געוויסן 'בעל דרשן' –
זייער מצליח אין וואס ער גלייבט און האלט ,ביז ער זאל נישט מורא האבן
רבונו של עולם האט מיר צום סוף געהאלפן וועט יעדער לויפן און זיך לאזן קאסטן אים צו לעבן און זיך פירן פונקט אזויווי ער גלייבט.
לעבן ,לאזט ער
אויף א וואונדערליכן אופן! איך האב זיך זיי אלע מצליח צו הערן ,און אויב מארגן וועט זיך טוישן
שוין גענוג אויסגעלערנט פונעם עבר ,אז דער סטייל – וועלן זיינע דרשות נישט זיין 'בטחון' ברענגט אריין די
זיין ,אבער ער שטאלץ אין אמונה
דער אויבערשטער באהאלט זיך אונטער וועט זיך נישט ווערד קיין 'שוה פרוטה'...
'הסתרות' ,און ער האט זיך פונקטליך א זמן בייגן צו זיי! אין דער אמת'ער וועלט טוישט
לדוגמא :אן ערליכער ביזנעסמאן וועלכער האנדלט אין
ווען ער ווערט נתגלה! נו אויב אזוי ,מעג איך ווייל אידישקייט מען נישט דעה לויטן רוח הזמן א געוויסע אינדוסטריע ,און דארט איז פארהאן אנדערע
אים שוין געטרויען! איך מעג שוין זיין גענוג איז נישט סוחרים וועלכע טוען א געוויסן שווינדל ,וואס דורכדעם
שטארק – נישט צו ווערן איבערגענומען געוואנדן אין קיין די תורה'דיגע וועלט איז נישט קיין זענען זיי אויסטערליש מצליח אין דער ביזנעס .אבער דער
פונעם חיצוניות וואס איך זעה מיט די אויגן! סוקסעס -עס סטַאק מארקעט ...דער אמת איז א זאך ַ איד פרעגט ָָאן פונעם רב צי ער מעג מאכן דעם שווינדל,
איך ווייס זייער קלאר די 'יסודות האמונה' איז געוואנדן אין וואס איז 'קבוע וקיים' ,און טוישט זיך נישט און דער רב פסק'נט אז דאס הייסט 'גניבת דעת' און מען
און 'יסודות התורה' ,און איך דארף נישט 'אמת' פונעם 'מצב' און ווינט .דער אמת ווערט טאר דאס נישט טון על פי תורה .און דער איד פאלגט און
ה
דער כח וויאזוי כלל ישראל האלט זיך יָבה ְְד ֵֵׁשִנִ ים ְְו ַַר ֲֲעַנַ ִנִ ים ִיִ ְְהיּו" – זיי האבן אזא שיינעם עלטער.
ְְּב ֵֵׂש ָ נתפעל ווערן פון אלע 'הסתרות' און 'קשיות' דערויף! ווייל
אזויפיל יאר אין גלות – 'כח הבטחון' צּוִרי ְְוֹלא ַַע ְְוָלָ ָָתה ּבֹו" – ווען מען קומט ָָאן
"ְלְ ַַהִגִ יד ִּכִ י ָיָ ָָׁשר ה' ִ מיין קשר צום רבונו של עולם איז נישט וואקלדיג! מיין
צו דעם אויספיר פון דער מעשה ,זעט מען למפרע אז מען אידישקייט איז נישט אויסגעשטעלט לויט וואו די ווינטן
די זעלבע זאך איז כלפי די נסיונות פונעם 'רבים' – וואס האט זיך טאקע נישט געדארפט בייגן צום רוח הזמן ,ווייל בלאזן יעצט! איך בין אנטשלאסן מיט מיין אמונה – אפילו
דער כח זיך צו דערהאלטן קעגן אלע ווינטן און מצבים ,איז דער אויבערשטער האט זייער גלייך און גוט געפירט – די אויב יעצט שטימט עס נישט מיט דער מצב העולם!".
דער כח פון 'בטחון'; ווי עס שטייט" :זאת קומתך דמתה וועלכע האבן זיך נישט געבויגן פון דער אמונה.
לתמר" – די מדה פון כלל ישראל איז ,אז מען שטייט גלייך עס וועט נישט נעמען לאנג
אמונה וואס האט נישט קיין 'בטחון' – און דער אמת וועט זיגן
און אויפגעשטעלט מיט א גראדן רוקן! מען בייגט זיך נישט וועט זייער שנעל פאלן פונעם 'רוח הזמן'
צו די אלע 'רוחות הזמן' און צו אלע שינויים וואס טוישן זיך טאמער וועט א מענטש פרעגן" :פארוואס טאקע זענען
קומט אויס :די מדה פון 'בטחון' איז נישט בלויז וויכטיג די רשעים מצליח? אודאי פרעגט מען נישט קיין קשיא
אין דער וועלט ,נאר מען שטייט שטארק מיטן אמת .ווייל
פארן זיכערקייט און רואיגקייט פון דער גשמיות'דיגער אויפן רבונו של עולם ,און מען מוז נישט אלעס פארשטיין,
דער רבונו של עולם האט שוין גענוג ניסים ונפלאות באוויזן
לעבן פון א מענטש ,נאר בטחון איז זייער וויכטיג צו אבער עס טוט דאך וויי דער הסתר פנים און דער חילול
פאר כלל ישראל ,אז מען קען אים שוין געטרויען אין יעדן פארזיכערן דעם גאנצן קיום פון דער רוחניות'דיגער לעבן! כבוד שמים ,פארוואס לאזט דער רבונו של עולם אזא
מצב פון הסתרה .און אט דער בטחון האט דערהאלטן דעם אין אזא וועלט – וואו דער 'הסתר פנים' איז אזוי גרויס – העלמה?" .אויף דעם האט שוין דוד המלך געענטפערט:
כלל ישראל דורכאויס דעם לאנגן גלות ,וואס מען איז שוין קען מען נישט בלייבן קיין ערליכער איד ָָאן דעם כח פון "ִּב ְְפֹר ַַֹח ְְר ָָׁש ִִעים ְּכְ מֹו ֵֵע ֶֶׂשב ַַוָיָ ִִציצּו ָּכָ ל ֹּפ ֲֲֹעֵלֵ י ָָא ֶֶון" – יעצט זעט ִ
דורכגעגאנגען אזויפיל פארשידנארטיגע זמנים און תקופות, בטחון .ווייל אויב איז די אמונה בלויז א 'שיטה' – ָָאן קיין מען ווי די רשעים זענען מצליח און בליען אויף א מורא'דיגן
שווערע נסיונות און הסתרות ,און אסאך מאל האט געקענט שטארקייט און 'נאמנות' אויף למעשה – וועט עס זייער אופן ,אבער ווארט נאר אויס אביסל – וועסטו זען אז מען
אויסזען ווי אזא שווערער נסיון האט כלל ישראל נאך שנעל פארוואסערט ווערן און פארלוירן גיין פון די 'קולות דארף גארנישט נתפעל ווערן ,ווייל סוף כל סוף וועט נתברר
קיינמאל נישט געהאט! דאס מאל וועלן זיי חלילה זיך שוין מים רבים' וואס די וועלט שטורעמט און טומלט פארקערט ווערן ,אז די גאנצע זאך איז געווען בלויז א קינדער שפיל
ווי די אמונה .נאכדערצו ,בשעת ווען עס קומען אונטער ּפָאר מינוט איז זיי גוט געגאנגען ,אבער דער וואס פאר יענע ָ
נישט קענען דערהאלטן און שלאגן דערקעגן! אבער כלל
געוויסע אומשטענדן – ווען דער רבונו של עולם איז שפיל ענדיגט זיך זייער שנעל ,און דעמאלט שטעלט זיך
ישראל האט באוויזן אלעס דורכצושוויצן און דורכלעבן .כלל
מנסה דעם מענטש מיט שווערע נסיונות און 'העלמות', ֹאֵבדּו ִיִ ְְת ָָּפ ְְרדּו ָּכָ ל
ארויסְ" :לְ ִִה ָָׁש ְְמ ָָדם ֲֲע ֵֵדי ַַעד וגו' ִּכִ י ִִהֵנֵ ה ֹאְֹיְ ֶֶביָך ֹי ֵ
ישראל איז אלעמאל געבליבן דבוק צו די 'יסודות האמונה' וואס טאמער דער מענטש באנוצט זיך נישט מיטן כח פון ֹּפ ֲֲֹעֵלֵ י ָָא ֶֶון" – עס בלייבט גארנישט פון אלע זייערע הצלחות,
און 'דעת תורה' .אלעס ,מיטן כח הבטחון פון 'דמתה לתמר' 'בטחון' – לאזט ער זיך זייער לייכט בייגן און מכניע זיין צו "ַצ ִִדיק ַּכַ ָָּת ָָמר ִיִ ְְפ ָָרח" – דער צדיק וועלכער איז געווען א און ַ
– וואס מען איז געבליבן שטיין גלייך און געטריי צו דער דער חיצוניות פון דער וועלט ,וואס דאס קען אים ממש גאנצן צייט מיט א גראדן רוקן ווי א 'תמר' ,ער האט זיך
אמונה ,און בכלל נישט נתפעל געווארן פונעם 'רוח הזמן'. אראפפירן פונעם דרך הישר חס ושלום. נישט געבויגן צו די רשעים ,ער וועט בליען! "עֹוד ְיְ נּובּון
ב
דער אנטוישונג פון דער צרה – האט געברענגט
מצרים נוסע אחריהם:
א טיפע הכרה אין בטחון
אידן האבן געמיינט אז זיי זענן שוין פטור פון פרעה אויף אייביג | ווען זיי האבן געזען ווי פרעה לויפט זיי נאך – איז זייער גאנצער בנין אויפאיינמאל צופאלן | זיי האבן נישט געוואוסט וואס צו טראכטן | זיי האבן נישט
געהאט קיין הבטחה אויף דעם מצב | זיי האבן געשריגן פון פארלוירנקייט | אויף משה'ס פארלוירנקייט האט מען געהאט א טענה | ער וואלט שוין געמעגט האבן בטחון | דער קריעת ים סוף האב באוויזן אז מען קען
געטרויען דעם אויבערשטן אין יעדן פאל | אפילו אויב ער האט נישט געגעבן קיין הבטחה מפורשת אויך אויף דעם פאל | מען דארף זיין א מבין דבר מתוך דבר | ביי פרנסה און שידוכים איז דער מענטש דאס מערסטע
פארלוירן | דארט מוז ער זיך מחזק זיין מיט דער פארלוירנקייט פון קריעת ים סוף
גייט ער צוריק צו 'פי החירות' ,ער דרייט אהין און ער די ביטערע אנטוישונג ווען פרעה ביי יצ"מ האבן אידן נישט גע'חלומ'ט אז
פָאר? דער בלבול הדעת איז
דרייט אהער .וואס גייט דא ָ איז נאכאמאל אנגעקומען צום ים זיי וועלן נאך האבן צוטון מיט פרעה
געווען אין לשער .ווייל מען האט טאקע נישט געוואוסט מיטאמאל ,דרייען זיך אידן ארום ,און זיי גלייבן נישט די יסודות פון בטחון בויעט זיך אויף דער פרשה פון
וואס דאס מיינט און וויאזוי א איד דארף אפלערנען אזא יֶהם ְְו ִִהֵנֵ ה ִִמ ְְצ ַַרִיִ ם
וואס זיי זעעןַ"ַ :וִיִ ְְׂשאּו ְְבֵנֵ י ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ֶֶאת ֵֵעיֵנֵ ֶ מֶׁשה ַַע ְְבדֹו". ּוְב ֶ 'קריעת ים סוף'; ווי עס שטייטַ"ַ :וַיַ ֲֲא ִִמינּו ַַּבה' ְ
מצב. יֶהם" – נישט מער און נישט ווייניגער ,פרעה קומט ֹנ ֵֵֹס ַַע ַַא ֲֲח ֵֵר ֶ
ט"ו ניסן זענען אידן האט ארויסגעגאנגען פון מצרים .די
"ֵׁשׁש ֵֵמאֹות ֶֶרֶכֶ ב ָָּבחּור ְְוֹכֹל ֶֶרֶכֶ ב ִִמ ְְצ ָָרִיִ ם" .און אויב צו גיין מיט ֵ פשוט'ע הנחה ביים כלל ישראל איז געווען" :געענדיגט
די טענה צו משה :פארוואס איז דאס נישט גענוג ,זעען זיי נאך מיט א רוחניות'דיגן מיט גלות מצרים! איינמאל מיר גייען ארויס פון מצרים
ביסטו אזוי פארלוירן? אויג ווי דער 'שר של מצרים' איז אויך דא! און אויך האבן – זענען מיר פטור פון מצרים! מער וועלן מיר שוין נישט
מֶׁשה ַַמה ִִּת ְְצ ַַעק ֵֵאָלָ י"
ֹאֶמר ה' ֶֶאל ֶ
דער פסוק זאגטַ"ַ :וֹי ֶ אידן גוט געקענט מבחין זיין די כוחות פון 'כישוף' ,און זען דעם פרעה מיט די מצריים! עס איז א היסטאריע וואס
– משה ,אויף דיר האב איך יא א טענה פארוואס דו זיי האבן געזען ווי די מצריים קומען דא צו גיין מיט וועט זיך נישט איבער'חזר'ן נאכאמאל!" .און אזוי איז אויך
שרייעסט אזוי! מילא אידישע קינדער ,זיי קענען מיר משונה'דיגע 'כוחות הכישוף' .און פון צווייטן זייט שטייט געווען דער משמעות פון די אלע ווערטער וואס משה רבינו
נאכנישט און ווייסן נאכנישט מיין גוטסקייט און רחמנות, דער 'ים סוף' וועלכער לאזט זיי נישט גיין ווייטער .אידן האט א גאנצן צייט געזאגט פאר אידישע קינדערָ"ָ :וֹא ַַֹמר
זיי האבן זיך נאכנישט אויסגעלערנט צו זיין א 'מבין דבר זענען נישט געווען צוגעגרייט פאר אזא איבערראשונג! דער ַַא ֲֲעֶלֶ ה ֶֶא ְְתֶכֶ ם ֵֵמ ֳֳעִנִ י ִִמ ְְצ ַַרִיִ ם ֶֶאל ֶֶא ֶֶרץ ַַהְּכְ ַנַ ֲֲעִנִ י ְְו ַַה ִִח ִִּתי ְְו ָָה ֱֱאֹמ ִִֹרי
מתוך דבר' ,אבער דו?! דו שרייעסט דא כאילו עס איז עק אויבערשטער האט זיי נישט געזאגט פון פאראויס אז דאס בּוִסי ֶֶאל ֶֶא ֶֶרץ ָזָ ַַבת ָָחָלָ ב ְּוְד ָָבׁש" .און אזוי ְְו ַַה ְְּפ ִִרִּזִ י ְְו ַַה ִִח ִִּוי ְְו ַַהְיְ ִ
וועלט?! פארוואס האסטו נישט מער בטחון?! דו וואלסט גייט אנקומען! און אויך האט זיי נישט דער אויבערשטער אִתי ֶֶא ְְתֶכֶ ם ִִמ ַַּת ַַחת ִִס ְְבֹלת ִִמ ְְצ ַַרִיִ ם וגו' ְְוָגָ ַַאְלְ ִִּתי הֹוֵצ ִשטייטְ"ְ :ו ֵ
שוין געמעגט האבן אזא קלארע אמונה און בטחון ,אז בפירוש צוגעזאגט מיט א קלרע הבטחה – על כל פנים, אִתי ֶֶא ְְתֶכֶ ם ֶֶאל ָָה ָָא ֶֶרץ"– פון מצרים גייט מען ֶֶא ְְתֶכֶ ם וגו' ְְו ֵֵה ֵֵב ִ
דו זאלסט נישט שרייען מיט אזא פארלוירנקייט! דו פאר יעדן יחיד זיכער נישט – אז זיי וועלן גלייך ארויף קיין ארץ ישראל .און באלד
וואלסט שוין געמעגט וויסן ,אז דאס איז בכלל נישט קיין ארויסגיין לעבעדיג פון דא. נאכן ארויסגיין זאגט זיי משה רבינוָ" :זָ כֹור
'עת צרה'! דו וואלסט געמעגט האבן א קלארע אמונה, נקודות: אֶתם ִִמ ִִּמ ְְצ ַַרִיִ ם ִִמ ֵֵּבית
ֶֶאת ַַהּיֹום ַַהֶּזֶ ה ֲֲא ֶֶׁשר ְיְ ָָצ ֶ
אז איך האב נישט ארויסגענומען דעם כלל ישראל פון דער 'ויצעקו' איז געקומען ֲֲע ָָב ִִדים וגו' ַַהּיֹום ַַא ֶֶּתם ֹי ְְֹצ ִִאים ְְּבֹח ֶֶֹדׁש ָָה ָָא ִִביב"
פון גרויס פארלוירנקייט ווען די ליניע פון – עטץ זאלט געדענקען דעם טאג ,ווייל
"ַד ֵֵּבר
מצרים כדי זיי צו לאזן אריינפאלן אינעם ים סוף! ַ שידוכים רוקט
ֶֶאל ְְּבֵנֵ י ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ְְוִיִ ָָסעּו" – באפעל זיי צו גיין ווייטער ָָאן קיין פון גרויס פארלוירנקייט נעמען זיך אידן און היינט איז געשען דער 'יציאה ממצרים'.
שרייען צו משה ,אבער משה ווייסט אויך נישט
זיך נישט און דו
פחדים! ביסט אינגאנצן אידן האבן געשפירט אז זיי זענעין שוין 'בני
וואס צו טון! ער שרייט אויך צום אויבערשטן! פארלוירן, חורין'! זיי זענען שוין ארומגעגאנגען מיט
קריעת ים סוף האט געשפאלטן און און אידן הייבן ָָאן צו ווערן ביטערליך אנטוישט ביסטו אינעם א 'גאוה דקדושה'; ווי דער פסוק זאגט:
געעפנט ביי זיי דעם מושג 'בטחון' יָת ָלָ נּו
"ַמה ֹזֹאת ָָע ִִׂש ָ
פונעם אומגערישטן מצבַ : "ּוְבֵנֵ י ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ֹי ְְֹצ ִִאים ְְּבָיָ ד ָָר ָָמה" – אידן האבן ְ
זעלבן מצב
קיינער דארט האט זיך נישט גע'חלומ'ט אז דער ים יָאנּו ִִמ ִִמ ְְצ ָָרִיִ ם" – דער משה פירט אונז
הֹוִצ ָ
ְלְ ִ ווי אידן ביים געהאלטן אז זיי זענען שוין אינגאנצן פטור
וועט זיך שפאלטן ,און אויפאמאל "ויושע ה' ביום ההוא ביי די נאז ...דא נעמט ער אונז ארויס פון ים – דעמאלט געווארן פון דעם שרעקעדיגן גלות מצרים.
את ישראל מיד מצרים" – דער ים האט זיך געשפאלטן ,און מצרים ,דא גייט ער נישט דורך געהעריגן וועט געשען אן קיינער האט נישט גע'חלומ'ט ,אז זיי וועלן
מען האט געזען אזא מין גרויסע ישועה! אויפאמאל איז די וועג פון 'דרך ארץ פלשתים' ,נאר עפעס א אומגערישטע זיך נאכאמאל באגעגענען מיט דער צרה פון
גאנצע אמונה געווארן אזוי קלאר! און זיי האבן אנגעהויבן קרומע וועג 'דרך המדבר ים סוף' ,און דא 'קריעת ים סוף' פרעה און מצרים.
ו
הים' – וואס מיר זאגן יעדן טאג – אז מיר זאלן זיך מחזק קריעת ים סוף פארלאנגט פון יעדן איד צו זינגען שירה" :אשירה לה' כי כי גאה גאה" – דער רבונו
זיין די אמונה און בטחון דערמיט .און בפרט ביי די ענינים זיך נישט צו פארלירן פון גארנישט של עולם האט זיך מתגאה געווען איבער די אלע 'גאים' און
וועלכע זענען צוגעגליכן צו 'קריעת ים סוף'; ווי 'מזונותיו
נאך אזא 'קריעת ים סוף' און 'שירת הים' – פארלאנגט 'בעלי הטבע'! ווי שטארק זיי שטעלן זיך אהער – אבער דער
של אדם' – וואס דער מענטש ווייסט נישט ,פון וואו ער
מען פון א איד ,אז ער זאל שוין זיין א 'נאמן' און זיך נישט רבונו של עולם איז נאך שטארקער! ביז אידן האבן געזאגט:
וועט האבן פרנסה .און אזוי אויך 'זיווגו של אדם כקריעת
וואקלען אהין און אהער .ווייל דא האט דער רבונו של "ה' ימלוך לעולם ועד" – מיר קענען זיך שוין בוטח זיין אויפן
ים סוף' – וואס אמאל שפירט זיך ממש ווי עס שטייט דא
עולם אויסגעלערנט פאר כלל ישראל א יסודות'דיגע הנהגה
א ים און לאזט אים נישט טון קיין שידוך ,און ער שפירט אויבערשטן אלעמאל ,ווייל דער סארט הנהגה וועט שוין
וויאזוי ער וועט פירן כלל ישראל ביז משיח וועט קומען,
זיך ווי א פארלוירענער .דארף ער האבן בטחון אז דער ים אזוי גיין ביזן סוף! ביז ווען דער רבונו של עולם וועט מנצח
אז דו וועסט שטיין און זיין אן 'אובד עצות' ,און אויפאמאל
וועט זיך פלוצלינג שפאלטן! די ריכטיגע פרנסה און שידוך
וועט זיך דער ים שפאלטן .און דער כח האט דער רבונו זיין און אלע וועלן געוואויר ווערן אז דער רבונו של עולם
וועט קומען פון הימל אומגערישט! ממש ווי קריעת ים סוף.
של עולם אריינגעלייגט אין די פסוקי התורה פון 'שירת איז דער מלך אויף דער וועלט.
ג
מיר האבן שוין גענוג געזען – נישט צו כאפן
ודבר אלקינו יקום לעולם:
קיין התפעלות פון 'הצלחת הרשעים'
ביים חטא העגל האבן זיי געהאט א סארט פארלוינקייט – וואס זיי האבן נאכנישט געהאט פריער | לויט זיי איז משה רבינו נישטא מער | זיי האבן געהאט א מורא'דיגן קטנות הדעת | דאך וואלטן זיי געדארפט זיין א
'מבין דבר מתוך דבר' פון קריעת ים סוף | זיי וואלטן געדארפט צואווארטן אביסל | ביים חטא המרגלים האבן זיי געהאט שטארקע סברות | זיי האבן נישט געהאט קיין הבטחה אויף דעם פאל | דאך וואלטן זיי געדארפט
האבן בטחון | מיר שטייען היינט אויס פארשידענע שווערע נסיונות | מיר דארפן נזהר זיין דערפון | אבער נישט קיין פאניק | מיר דארפן צוריק קוקן אויף אלע נסיונות ביז היינט | נעמען חיזוק אז דער אויבערשטער
באנקראטירט נישט
באגלייבטע מענטשן און די גרעסטע מענטשן ביי כלל עגל?! זיי האבן מורא געהאט אז דער עגל וועט אנטלויפן?! די חשבונות און הסברים פארוואס זיי
ישראל ,און אלע – חוץ יהושע און כלב -זאגן פה אחד וואס וועט דען געשען אז זיי וועלן ווארטן א טאג צוויי?! האבן געהאלטן אז משה איז געשטארבן
אז זיי האבן געזען "אפס כי עז העם" .און אפילו די 'ראשי דו ווייסט דאך נישט אויף זיכער אז משה איז נסתלק ,נו, צו דערהערן ווי ווייט א מענטש דארף ארבעטן אויפן
סנהדראות' האבן זיי געגלייבט און מיטגעוויינט. ווארט צו א טאג ,צוויי טעג ,און אפילו א וואך ,און דעמאלט 'כח הבטחון' און 'מבין דבר מתוך דבר' – וועט מען זיך
וועסטו זען וואס מען האט דא צו טון .דו ווייסט דאך נישט מתבונן זיין אינעם חטא העגל ,וועלכע איז געווען דריי
זיי טענה'ן אז מען וועט דורכפאלן אלעס! אפשר אינצווישן וועט דער אייבערשטער דיר מגלה חדשים נאך קריעת ים סוף .נאך מתן תורה איז משה רבינו
מיט חטאים און גורם זיין צו זיין וואס דא טוט זיך?! אדער אפשר וועסטו אינצווישן זיך ארויף אין הימל ,און געזאגט אז ער וועט צוריק קומען נאך
פאלן אינעם כיבוש הארץ מיישב זיין ,אז דו מוזט נישט אלעס וויסן און פארשטיין?! פערציג טעג .און זיין כוונה איז געווען אויף פערציג 'גאנצע'
בפנימיות האבן די מרגלים געהאלטן ,אז אידן זענען וואס דארפסטו שוין באלד לויפן און מאכן אן עגל?!" .נאר טעג וואס עס איז 'לילו עמו' .אידישע קינדער האבן נישט
נאכנישט אין דער מדרגה צו קענען צוברעכן די אלע ווייזט אויס אז דאס איז א חלק פון 'מעשה שטן' ,וואס ער פארשטאנען אז מען דארף רעכענען 'לילו עמו' ,און זיי האבן
קליפות פון די אומות וואס וואוינען אין ארץ ישראל ,און מאכט א בהלה ,ער צודרוקט און צוטומלט דעם מענטש, אלע געהאלטן פאר א 'דבר פשוט' ,אז לויטן חשבון וואלט
אדרבה ,אידן וועלן דורכדעם אריינפאלן אין חטאים ,וואס און ער לאזט אים אפילו נישט ווארטן און זיך דורכטראכטן. משה רבינו שוין געדארפט דא זיין .עס זענען געווען דארט
דאס איז די ערגסטע זאך פארן כיבוש ארץ ישראל; ווי די גרעסטע תלמידי חכמים און גדולי הדור ,און אלע האבן
מען זעט שפעטער ,אז ווי נאר עכן ,איין מענטש פון כלל נאך אזא פארלוירנקייט און ישועה געהאלטן אז משה וואלט שוין געדארפט קומען .און אפילו
ישראל ,האט געזינדיגט און מועל געווען אינעם 'חרם' ,איז ביים ים סוף – וואלסטו נישט דער גרויסער נביא אהרן הכהן ,האט אויך אזוי געהאלטן.
מען באלד געפאלן אינעם קריג מיט די 'אנשי העי' .און
געדארפט ווערן אזוי 'אויס מענטש' אבער משה איז נאכנישט געקומען .און זיי זענען דאך
יהושע האט באלד געציטערט אז דא וועט יעצט געשען דער עיקר טענה וואס דער רבונו של עולם האט געהאט געווען גרויסע חכמים און מכשפים ,האבן זיי באלד געהאט
א כליון פאר כלל ישראל ,און ער איז געפאלן צו דער ערד אויפן חטא העגל איז געווען" :נאכדעם וואס איך האב דיר א פארטיגע השערה" :זה משה האיש לא ידענו מה היה לו" –
ֹלִקים ָלָ ָָמה ֵֵה ֲֲע ַַב ְְר ָָּת ַַה ֲֲע ִִביר ֶֶאת ָָה ָָעם "ֲא ָָהּה ה' ֱֱא ִ און געזאגטֲ : שוין געוויזן אזא 'קריעת ים סוף' ,פארלאנג איך פון דיר צו מן הסתם האט ער זיך דארט אין הימל מדבק געווען אין א
ַַהֶזֶ ה ֶֶאת ַַהַיַ ְְר ֵֵדן ָלָ ֵֵתת ֹא ָָֹתנּו ְְּבַיַ ד ָָה ֱֱאֹמ ִִֹרי ְלְ ַַה ֲֲא ִִב ֵיֵדנּו וגו' ְְו ִִהְכְ ִִריתּו זיין א 'מבין דבר מתוך דבר'! פאר עטליכע חדשים צוריק הויכן מקום פון וואו ער קען שוין נישט אראפקומען מער.
ּוַמה ַַּת ֲֲע ֵֵׂשה ְלְ ִִׁש ְְמָך ַַהָגָ דֹול" – דו האסט אונז ֶֶאת ְְׁש ֵֵמנּו ִִמן ָָה ָָא ֶֶרץ ַ ביסטו דאך שוין דורכגעגאנגען אזא סארט מצב ,וואו זאכן
דא אריינגעברענגט קיין ארץ ישראל אונז צו פארשניידן פון זענען אויך געווען זייער צומישט און אומקלאר ,דו האסט דער 'קטנות הדעת' ביי אידן איז
דער וועלט?! אזוי הארב איז א חטא ביים כיבוש הארץ .און דעמאלט גארנישט געוואוסט און פארשטאנען וואס עס געמאלט געווען שרעקליך
דאס האבן די מרגלים געזען און פארשטאנען ,אז פון איין וועט זיין ,און דאך האסטו געזען אז איך פארלאז דיר נישט! באלד איז געקומען דער שטן – וועמען מען האט געגעבן
זייט שטייען דא גרויסע כוחות פון די סטרא אחרא ,און פון נו אויב אזוי ,מעגסטו מיר געטרויען אויך יעצט ,אז כאטש רשות פון אויבן – און האט אנגעמאכט ממש א געוואלדיגן
צווייטן זייט זענען פארהאן פארשידענע אידן וואס דו ביסט אין אן אנדערע סארט הסתר ,און זיי האבן אלע געפילט א 'הסתלקות המוחין' .נו,
וועלכע קענען זיך פארזינדיגן ,און דער רבונו פארלוירענער מצב ,דעמאלט האסטו די 'יודעי חן' האבן שוין נישט געדארפט מער פון דעם ,ביי
של עולם האט דאך נישט מבטיח געווען ,אז מען נקודות: געהאט משה און יעצט האסטו אים זי איז שוין געווען א פשוט'ער צוזאמשטעל ,אז משה איז די
וועט זיכער מנצח זיין די מלחמה – אפילו אויב נישט ,יעצט ביסטו אין א שרעקליכע
אודאי וועט 'מוחין' און 'דעת' פון כלל ישראל ,און 'הסתלקות המוחין'
מען וועט דורכפאלן מיט חטאים ,נו ,ווי קען מען 'הסתלקות המוחין' און דו ווייסט נישט
יעדעס מאל איז אן אפענע ראיה אז משה לעבט שון נישט .אויך האט
זיך אונטערנעמען אזא מלחמה?! זיין א געוויסער ביסטו גארנישט וואס טוט זיך דא – דאך דער שטן זיי געוויזן א געוויסן ציור און דמיון פון 'מטתו
נייער סארט נישט פארלוירן! דו מעגסט זיך בארואיגן פורחת באויר' ,און עס איז ממש געווארן א 'רוח סערה'
איך האב דיר שוין געוויזן גענוג אויסשטעל – און צואווארטן 'כמעט רגע עד יעבור פונעם יצר הרע און דער נסיון האט געריסן שטיקער .מען
צו דעקן אלע סארטן מצבים וואס אויף דעם זעם'! דו דארפסט נישט ליארעמען און איז געגאנגען פרעגן אהרן" :פארוואס איז משה נאכנישט
אויף די אלע טענות און חשבונות פון די פרט האסטו שטורעמען צו וויסן שוין יעצט וואס מען דא?" ,האט ער אויך נישט געוואוסט וואס צו ענטפערן.
מרגלים – האט דער רבונו של עולם געענטפערט: נאכנישט טוט דא ווייטער!". עס איז פשוט געווען 'נאלמתי דומיה' ,אהרן ווייסט אויך
"ַעד ָָאָנָ ה ְיְ ַנַ ֲֲא ֻֻצִנִ י ָָה ָָעם ַַהֶזֶ ה ְְו ַַעד ָָאָנָ ה ֹלא ַיַ ֲֲא ִִמינּו ִִבי ַ געזען אז דער נישט ,און קיינער ווייסט נישט גארנישט .און די אידן האבן
יִתי ְְּב ִִק ְְרּבֹו" .זאגט רש"י: ְְּבֹכֹל ָָהֹאֹתֹות ֲֲא ֶֶׁשר ָָע ִִׂש ִ אויבערשטער די צען גרעסטע מענטשן ביי גע'טענה'ט אז מען דארף מאכן א עגל – וועלכער איז נישט
"בשביל כל הנסים שעשיתי להם היה להם להאמין
האט דיר אידן זאגן אז מען קען נישט ממש קיין עבודה זרה; ווי די ראשונים זענען מסביר ,נאר
אבער געהאלפן, ארויפגיין קיין ארץ ישראל דאס זאל פשוט זיין אנשטאט משה רבינו .און עס איז געווען
שהיכולת בידי לקיים הבטחתי" – נאך די אלע
נסים וואס זיי האבן געזען ,וואלטן זיי שוין
דארפסט דו שפעטער האט זיך איבערגע'חזר'ט א געפערליכע נסיון.
געדארפט זיין 'מאמינים' .איי ,זיי האבן דאך
אליינס מדמה נאך אן ענליכער נסיון ,דער חטא
זיין 'מילתא
שטארקע טענות און חשבונות – וואס אויף למילתא' און זיך
המרגלים – וועלכער איז געווען א וואו האבן זיי זיך געיאגט
אזא סארט ציור פון 'כניסה לארץ' מיט 'שבעה בוטח זיין אז ער מורא'דיגער נסיון .מען געשיקט צוועלף צו מאכן דעם עגל?
אומות' מיט 'חטאים' ,האט מען זיי נאך קיינמאל מרגלים קיין ארץ ישראל" ,כולם אנשים
וועט דיר אויך ראשי בני ישראל" -זיי זענען געווען
אינ'אמת'ן ,ווען מען קוקט היינט צוריק – פארשטייט
נישט מבטיח געווען בפרטיות?! אבער זיי וואלטן יעצט העלפן מען נישט" :וואו האבן זיי זיך געיאגט באלד צו מאכן דעם
ז
דרכי הצדיקים
שוין געמעגט אליינס צושטעלן אביסל בטחון און 'מבין דבר מתוך דבר'! נאך די אלע
אויפ'ן וועלט! איך האב נאך
אותות ומופתים וואס איך האב זיי שוין געטון אין אנדערע פעלער – וואלטן זיי זיך נישט געדאוונט'! און אזוי זיך הרה״ק רבי יעקב דוד
מאמשינאוו זי״ע – יו״ד ד' כסלו
אליינס געדארפט נעמען בטחון דערפון אויך אויף דעם פאל! מען האט זיי שוין געוויזן שטעלן דאווענען' (כדאי הוא הדבר
גענוג – צו געטרויען אויך אויף דאס וואס מען האט זיי נישט געוויזן!". שאברך יעמוד באמצע העסק ויהיה הזמן
מאוחר ,ובאמצע העסק יוציא אנחה 'אוי,
די שוועריקייט פונעם אלף החמישי – מען היכן אני נמצא בעולם! הרי עוד לא
ווערט נתפעל פון אריסטו ימ"ש התפללתי'! ,ובאופן זה יעמוד להתפלל). הרה״ק רבי יעקב דוד מאמשינאוו זי״ע סיפר
פעם על עצמו' :אמאל ווען איך בין געוועהן
אין די צייטן פון די ראשונים איז געווען א תקופה ,וואס זייער אסאך אידן זענען א יונגערמאן ,האב איך מיר צוטאנצט אין בית
נעבעך נתפעל געווארן פון 'דעת אריסטו' ,און דאס האט געברענגט שווערע נסיונות אחד מגדולי וזקני החסידים באמשינאוו ,היה המדרש ,און דער טאטע איז געשטאנען פונקט
אין כלל ישראל .דעמאלט האט מען געהאלטן אינמיטן דעם 'אלף החמישי' וועלכער איז הגאון החסיד רבי שמחה'לע הרב בסאכיניאוו. ביים טיר ,און ער האט געקוקט ווי איך טאנץ.
שהיה איש צדיק וקדוש ,וממש מופשט מכל האט ער געווארט ביז איך זאל ענדיגן טאנצן,
א זמן פון 'חושך' .די גילוים פון זוהר הק' און אר"י הק' זענען נאכנישט נתגלה געווארן הוויות העולם הזה .הוא עוד הסתופף בצלו של און דערנאך איז ער צוגעגאנגען ,און מיר אריין
דעמאלט .און דער רמב"ם האט נישט געהאט קיין ברירה און געמוזט מחבר זיין א ספר הרה״ק רבי איציק'ל מווארקא זי״ע אבל בעיקר גערוימט אין אויער ,און ער האט געזאגט :מ'קען
'מורה נבוכים' אויפצואווייזן אז די תורה שטימט מיטן 'דעת אריסטו' ,ווייל דער 'דעת היה חסיד של בנו הרה״ק מהרי״ד ,וגם המשיך דאס אייגענע טוהן אונטער די דאכענע'! (פעם
אריסטו' איז געווען אזוי פארהייליגט ביים המון עם ,אז עס איז גארנישט געווען שייך לנסוע אל נכדו הרה״ק רבי מנחם זי״ע. אחת כאשר הייתי אברך ,התחלתי לרקוד בביהמ״ד ,ובדיוק עמד
אבי -הרה״ק רבי איציק'ל מווארקא זי״ע -בפתח ביהמ״ד,
זיך צו קריגן מיט אים און זאגן אנדערש .און עס האט זיך אפגעטון א מהפכה צווישן אביו של רבי שמחה'לע היה מחשובי
החסידים בקאצק ,ועוד זכה גם לנסוע אל והביט איך אני רוקד .המתין אבי עד שסיימתי לרקוד ,ואז
די ראשונים ,וואס אסאך האבן געהאט טענות אויפן רמב"ם פארן מחבר זיין אזא חיבור
הרה״ק הרבי ר' שמחה בונם מפרשיסחא זי״ע. ניגש אלי ,ולחש לי באוזני ,ואמר :את אותו הדבר יכול אתה
וועלכער רעכנט זיך מיט אריסטו ,כאילו ער זאגט עפעס און מען דארף זיך רעכענען פעם הקניטו כמה חסידים בקאצק את אביו לעשות תחת השמיכה!) ,וכונת אביו ללמדו להסתיר
מיט זיין דעת ,און מען דארף נאך מסביר זיין די תורה אז עס זאל שטימען מיט זיין של רבי שמחה'לע ,על אשר הוא מניח את בנו את דרכיו ,ולעשות את מעשיו באין עין רואה.
דעת .געוויסע ראשונים האבן גע'אסר'ט צו לערנען 'מורה נבוכים' ,און עס איז געווען לנסוע לווארקא ,ואינו אומר לו לבא לקאצק.
דארט גרויסע דיונים דערויף. ענה ואמר להם' :וואס איז דען טייטש קאצק?
קאצק איז מוח! ַיַ אך ווייס וואס דרייט זיך ביי הרה״ק מהרי״ד היה בידידות עם הרה״ק
רבי אלימלך מגראדזיסק זי״ע [מגדולי אדמו״רי
ּפָאר יאר
יעדע 'רוח סערה' ווערט בטל ומבוטל נאך א ָ אים אין מוח?! אבער דארטן אין ווארקא לערנט
פולין] ,והיה מגיע מדי פעם לאמשינאוו בראש
ער ,און ער דאוונט ,זאל ער דארט בלייבען'...
עס איז אריבערגעגאנגען עטליכע יאר ,איז געקומען דער אר"י הק' און מגלה געווען (וכי מה זאת קאצק? הרי קאצק היא 'מוח'! וכי אני יודע מה חודש ,והיו שני הצדיקים עורכים יחד סעודת
אזעלכע סודות און עמקות אין יעדן ווארט פון חז"ל ,אז עס איז געווארן ממש א נייע מסתובב לו שם במוחו?! שם בווארקא הרי הוא לומד ,והוא ראש חודש .והנה רבי אלימלך האריך מאד
מתפלל ,שישאר שם.)... בתפלתו ,כנהוג בגראדזיסק שהיתה 'פרומע
וועלט! ווען עס וואלט נתגלה געווארן בימי הראשונים – וואלט בכלל נישט געווען ֵֵחדר' מגזע קאזניץ ומאגליניצא ,ואילו מהרי״ד
קיין נסיון צו הערן דעם 'דעת אריסטו' .און פון צווייטן זייט ,איז נתברר געווארן דער היה מתפלל במהירות כדרך תלמידי גזע
אמת! די שפעטערע פילאזאפן האבן אויפגעוויזן קלאר אז 'דעת אריסטו' שטימט נישט כאשר היה רבי שמחה'לע מגיע לאמשינאוו, פרשיסחא .פעם הגיע רבי אלימלך לאמשינאוו
מיטן מציאות און איז אפגעפרעגט מכל וכל! און די אלע וועלכע זענען בימים ההם היה מתנהג שוה בשוה עם כל החסידים ,כאחד בבקר עוד לפני התפילה והתחיל להתפלל
מן החבורה ממש ,ולא בלט במאומה ,ובשעת תפילת שחרית ,אבל מהרי״ד לא התחיל עמו,
געגאנגען מיט אמונה פשוטה אין חז"ל ,זייערע ספרים זענען געבליבן אנגענומען ביי
עריכת השולחן של מהרי״ד היה עומד על רק באמצע תפילתו התחיל והתפלל במהירות
כלל ישראל עד היום הזה .און דאס זאגט דער פסוק" :יבש חציר נבל ציץ ודבר אלקינו הספסל (באנק) בין כל האברכים .פעם אחת יותר כדרכו בקודש .וסיימו תפילתם יחד.
יקום לעולם" – אפילו אויב דו פארשטייסט נישט אויפן מינוט וויאזוי עס שטימט באמצע עריכת השולחן נכנס יהודי אחד אחר התפלה שאל רבי אלימלך את מהרי״ד:
די ווערטער וואס חז"ל זאגן – ווארט אויס מיט געדולד! עס וועט קומען דער 'אלף מן העיר 'ראדום' בפולין ,שם היה גר רבי 'אמשינאווער רבי ,ווען האט איר געדאוונט'?
שמחה'לע לפני שעקר ל'סאכיניאוו' ,והזכיר את (הרבי מאמשינאוו ,מתי התפללתם?) .ענה לו מהרי״ד:
הששי' ,עס וועט קומען דער אור פון אר"י הקדוש ,וועט אלעס נתגלה ווערן! און אויף
עצמו לפני הרבי להיפקד בזרע של קיימא .פנה 'ויברך דוד את ה' ,דוד דאוונט שטענדיג פארן
דערווייל דארפסטו האבן אמונה ,און נישט פרעגן קיין קשיות .און אזוי איז פארהאן הרבי אל רבי שמחה'לע במעמד כולם ואמר לו: רבונו של עולם .אבער 'לעיני כל הקהל' ווען
ָָאן א שיעור דוגמאות פון די גאנצע לאנגע היסטאריע מימות העולם ,וואס די זעלבע 'שמחה'לע ,ער איז דאך דיינס א בן עיר ,און דו דער 'עולם' זעהט ,איז 'ויאמר דוד' ,געבט דוד
מראה האט זיך איבערגעשפילט איינמאל און נאכאמאל :עס איז געווען א 'רוח סערה ביסט דאך פון די למ״ד וא״ו ,פארוואס זעהסטו א זאג ָָאּפ' (״ויברך דוד את ה'״ ,דוד -הוא שמו של הרה״ק
נישט א טובה טוהן דעם איד'? (שמחה'לע ,הלא הוא
גדול בשעתו' פון 'יוונים' און 'מתיוונים' – און זיי זענען אונטערגעגאנגען .עס זענען מאמשינאוו -מתפלל תמיד לפני ה' ,אבל ״לעיני כל הקהל״,
'בן עיר' שלך ,והרי אתה הינך מן הלמ״ד וא״ו -צדיקים ,-למה כאשר הוא לעיני הציבור ,אזי ״ויאמר דוד״ ,הרי הוא אומר את
געווען א 'כת צדוקים' – און זיי זענען אראפ פון דער מאפע .עס איז געווען א ריזיגע אינך רואה לעשות טובה ליהודי זה?). התפלה במהירות).
באוועגונג פון משכילים ,קאמוניסטן ,בונדיסטן און ציוניסטן – וואס בשעתו האט
העיד על כך רבי מנחם מאמשינאוו ואמר:
אויסגעזען ווי זייערע שיטות וועלן בלייבן שטיין אויף אייביג ,און עס איז אריבער א 'הסתכלתי בשעת מעשה היטב על רבי שמחה,
פאר יאר ,און 'לא דובים ולא יער' ,די אלע שיטות איז כמעט נישט בנמצא היינט ,און וראיתי שלא קיבל כל התפעלות כלל מן הביטוי הרה״ק רבי אברהם מטשעכנאוו זי״ע היה
עס ווערט נתברר אז עס איז קיינמאל נישט געווען קיין נסיון. המופלג של אבי הק' עליו ,וממש מה שהיו נוהג במנהגי אשכנז ,וגם אחר שהתקרב לדרכי
רואים אילו היו אומרים על הכותל שהוא מן החסידות והיה רבי ומנהיג לחסידים בפולין,
מען דארף זיך היטן פון נסיונות אבער הל״ו צדיקים ,אשר לא היה משתנה מאומה, לא שינה את הנהגותיו למנהגי החסידים ,אלא
נישט אריינפאלן אין פאניק כך גם לא ראו על רבי שמחה שום שינוי כאשר המשיך לנהוג במנהגי אשכנז ,והתפלל בנוסח
אמר אבי עליו את הדברים האלו'. אשכנז .וגם החסידים שהסתופפו בצילו היו
היינט זענען פארהאן די נסיונות פון דער אינטערנעט ,וועלכע רייסט נעבעך מתפללים בנוסח אשכנז .אחר פטירתו של
שטיקער .און מענטשן האבן מורא וואס עס וועט זיין דא? מיר דארפן טאקע שטיין רבי אברהם נסעו מספר מחסידיו לאמשינאוו,
לרבי שמחה'לע היה בן בשם אליעזר ,פעם לחסות מעתה בצלו של מהרי״ד .ונכנסו
ווייט דערפון מיט אלע גדרים וסייגים ,אבער מיר טארן נישט אריינפאלן אין א פאניק
אחת פרצה שריפה בעירו ונשרף כל ביתו אל מהרי״ד ושאלתם בפיהם :האם להמשיך
און דערשראקנקייט ,נאר מיר דארפן האבן בטחון ,אז אויך דער נסיון וועט דורכגיין און של אליעזר .והרי שריפה באותם שנים היתה להתפלל בנוסח אשכנז כאשר הורגלו אצל רבם,
ווערן צונישט! לאמיר האפן אז דאס וועט שוין דער מלך המשיח מבטל זיין אינגיכן. אסון גדול ,כי לא היה לאנשים כמעט שום או שיתחילו מעתה להתפלל בנוסח ספרד כנהוג
אבער על כל פנים ,מען דארף נישט נתפעל ווערן פון גארנישט ,מיר האבן שוין גענוג רכוש מלבד מה שהחזיקו בבית ,ולא היה שום באמשינאוו .ענה להם מהרי״ד' :קודם דאוונט'ס,
געזען דורכאויס די אלע תקופות פון כלל ישראל ,אז דער אויבערשטער האט קיינמאל 'אינשורינ״ס' (ביטוח) שישלם לו על זה ,הגיע דערנאך וועט מען שוין זעהן אין וועלכע נוסח'... ישר 718.484.2189
אליעזר בשברון לב לספר לאביו את אשר קרהו. (קודם כל תתפללו ,אח״כ כבר נראה באיזה נוסח.)...
נישט באנקארטירט! בלויז די תורה האט געהאט א קיום לדורות! דעריבער מעגן מיר מיד כאשר שמע רבי שמחה'לע את הדברים,
שוין האבן אביסל 'תקיפות הדעת' און 'תקיפות הנפש' צו זיין 'זאת קומתך דמתה לתמר', פנה אליו ושאל אותו' :לייזער ,האסט געמאכט
זיך ארומצודרייען מיט א שטאלצן און אויפגעהויבענעם קאפ מיט אונזער אידישקייט א ברכה'? (אליעזר ,בירכת על כך?) -כנראה ברכת היו כמה חסידי אמשינאוו ,אשר מחמת סיבה
– ָָאן קיין פחד און התפעלות פון קיין שום נסיון .מען דארף זיך נישט פארלירן – נישט 'דיין האמת' ,ענה לו בנו כי כלל לא חשב על היו מוכרחים להתעסק באיזה דבר עסק לפני
כך .אמר לו רבי שמחה'לע' :לייזער ,וואס איז התפלה ,ובאו להתאונן על כך אצל רבם ,אמר
פון שווערע צייטן בגשמיות און נישט פון שווערע צייטן ברוחניות ,נאר זיין שטארק מיט דיר?! די ערשטע זאך דארף מען נאך־קוקן להם מהרי״ד' :עס איז כדאי אז א יונגערמאן
ביי זיך און וויסן אז דער אייבערשטער וועט שוין דורכפירן זיינס ,און ביז דערווייל וועלכע ברכה מ'דארף מאכן'! (אליעזר ,מה אירע לך?! זאל שטיין אין געשעפט שפעט ,און אינמיטן
דארף איך זיין שטארק און זיך האלטן פעסט מיטן רבונו של עולם. הדבר הראשון הוא שצריכים לעיין איזה ברכה צריכים לברך!). זאל ער געבן א קרעכץ 'אוי ווי האלט איך
ארה"ב718.536.2347 :
לקבל הגליון מדי שבוע במייל, כל הזכויות שמורות תולדות יהודה
סט
יט ן
לסדר מוקד הפצה ,ולתרומות: ארה"ק072.3323310 :
מכו
שין
למכון תולדות יהודה סטיטשין
ענגלאנד033.0175.9024 : אין להעתיק שום חלק מגליון
gilyondoeihu@gmail.com | 347.662.3229 זה בלי רשות המערכת כ " <ל ה ו צ א ת ס פ רי ט "א
קאנאדע438.771.1003 :
ק מ ר ן ר בי נ ו ש <ל י
