שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — תולדות (2026-11-09)

פרשת תולדות
253
ועוד ,למה לא תיר[ץ] כן ו[אמר] בשביל שרצה לעש[ות המצוה] ,מאחר "ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו
שהיתה [העבודה] בבכורות. ה' ותהר רבקה אשתו" (כה ,כא).
אמנם ,נלע"ד שיובן בהקדים [מה] [אמר רבי יצחק ,יצחק אבינו עקור
שכתוב אצלי בספרי קול שמואל בפרשת היה שנאמר "ויעתר יצחק לה' לנכח
עקבה ,בתשובה שהבא[תי משם הרב אשתו" 'על אשתו' לא נאמר אלא
בעל] מעשה חייא ז"לו על מעשה שהיה "לנוכח" ,מלמד ששניהם עקורים היו ,אי
באחד ש[מכר מצוותיו בעבור שבועה הכי "ויעתר לו" 'ויעתר להם' מיבעי ליה,
שנתחייב לחבירו] ,שאלו להרב ז"ל אם לפי שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק
הוא מעשה ק[נין] ,מא[חר] שהוא דבר לתפילת צדיק בן רשעא].
שלא בא לעולם .והשיב הרב ז"ל ,שמצד
זה אינו יכול למכור כלל הזכיות שיעשה אדדמ"ו הגה"ג נר"ו מה"ו העשיל
מאחר שעדיין לא עשאם .אבל כתבתי הקשה בסוגיא הנ"ל ,מנא לן דאינה דומה
ז תפלת צדיק בן רשע לתפילת צדיק בן
שם משם שלטי הגבורים ז"ל ,שיכול
צדיק דאל"כ 'ויעתר להם' מבעיא ליה,
למכור המצות שיעשם הקונה ,וכגון
שבא לידו מצות כיסוי הדם יכול למכור דלמא משום הא דאמרינן בגמ'ב מפני
אותם שיעשם הקונה ,ובכגון דא יש מכר מה עקורים היו כדי שלא תתקיים ברכה
למצות ,יעי"ש. דלבן כו' ,ע"ש .לפי זה משום הכי כתיב
"ויעתר לו" ומנא לן למידק דאינה דומה.
מעתה ,זהו שאמר המאמר 'מה ראה
יעקב אבינו' וכו' ,ומאחר דהיה דבר שלא ונ"ל ,בשלמא אי הוכיח סברא זו
בא לעולם המצוה ,א"כ אין דין תורה דאינה דומה כו' מיצחק ומרבקה הקשה
שיהיה מכר בדבר .ואי משום פי שנים, שפיר מנא לן ,אבל לפע"ד דגמ' סבר
אי אפשר שיהיה יעקב אבינו חומד ממון, סברא זו סברא חיצונה היא ,לפי זה
דבשביל פי שנים יעשה את כל החרדה לא קשה מידי דליכא יתור אדרבה כו',
זאת. ודו"ק.
לזה משיב' ,דתנינן עד שלא הוקם העשיל יהושע רבי הגאון
המשכן העבודה היתה בבכורות ,ורשע לבוב זצ"ל ,אב"ד טריר ,אנשבך,
זה יהיה עומד ומקריב' ,וכיון שקניתי מח"ס פני לבנהג.
ממנו הבכורה אני הוא המקריב ,ובכגון
זה שפיר דין מכר יש לה אף שהוא דבר כת"י הגאון רבי שמואל קונפורטי זצ"ל,
שלא בא לעולם ,מאחר דאני עושה מח"ס שו"ת עולת שמואל
"ויאמר יעקב מכרה כיום את
המצוה בעצמה ,והיינו כעין כסוי הדם דיכול למכור אותה המצוה
שיעשנה הקונה ,וכפי זה שפיר נתן נפשו על הבכורה דאינו בשביל
. בכורתך לי" (כה ,לא)
ד
במדרש פרשת תולדות ' :מה ראה יעקב אבינו שנתן נפשו על הנאת הממון כי אם הנאת מצוה כאמור.
הגאון רבי שמואל קונפורטי זצ"ל,
הבכורה ,דתנינן עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה
בבכורות ,אמר יהא רשע זה עומד ומ[קריב] ,לפיכך נתן נפשו על
מח"ס שו"ת עולת שמואלח.
הב[כורה'] ,עכ"ל.
ויש [ל]דקדק[ ,דמה] שאלה היא 'מה ראה' ,הלא יש לו פי שנים.
וחידושים עה"ת והש"ס .נלב"ע כ"ח טבת תקל"א .מתוך כת"י שנעתקו בו א .יבמות דף סד ע"א .ב .ל"מ ,אך כן הוא בבראשית רבה פרשה ס פיסקא
חידושים מחכמי דורו (עיקרם מרבי צבי הירש אב"ד מנהיים) ,יש לציין יג .ג .הגאון רבי יהושע העשיל לבוב זצ"ל ,נולד בשנת תנ"ג לאביו
כי הכותב היה אחיין הגרי"ל וכשמביא חידושים בשמו יכנהו 'אדדמ"ו'. הגאון רבי משה זצ"ל אב"ד טריר ,לאחר נישואיו עם בת הגאון רבי יצחק
ה .דף פט ע"ב ד"ה אי נמי. ד .בראשית רבה פרשה סג פיסקא יג. אהרן ווירמיש זצ"ל עבר להתגורר במיץ ותיכף נתמנה לדיין בעיר בבית
ו .להג"ר חייא רופא זצ"ל ,שאלה יו .ז .בבא קמא דף לב ע"ב אות ג. דינו של הגאון בעל שב יעקב זצ"ל .לאחר כשבע שנים שב לעיר הולדתו
ח .הגאון רבי שמואל קונפורטי זצ"ל נולד לאביו דחיל חטאין חכם ונבון רבי טריר שם המשיך את משרת אביו הגאון ברבנות העיר (שם כנראה גם
מרדכי ז"ל בעיר קייוסטינדיל שבארץ בולגריה ,שם כיהן בצעירותו כרב עמד בראשות הישיבה) .בשנת תק"י לערך נתעטר בכתר רבנות העיר
ומו"צ ,לאחר מכן כבר בשנת תקל"ט ידענו שכבר התגורר בעיר סופיא [שכן שוואבך ומדינת אנשבך שם כיהן עד לפטירתו .במהלך ימי חייו היה תל
מצאנו שבשנה זו העתיק ספר שער המצות לרבינו מהרח"ו] ,שם דבק בהגאון תלפיות לשאלות העולות על שולחן רבנן ,והתכתב עם כל גדולי הדור
המקובל רבי ראובן בכ"ר יעקב זצ"ל[ ,ראה בהסכמתו לס' קול שמואל] ,ולאחר כדוגמת השב יעקב ,הפני יהושע ,ועוד .תורתו ספונה וטמונה הייתה
שעלה הג"ר ראובן לא"י ,התמנה מהר"ש לרב העיר בשנת תקמ"ט לערך. במשך כמאתיים וחמשים שנה עד שהודפסה בספר פני לבנה ,הכולל שו"ת
www.shuvi.co.il
ויתייעצו מה לעשות( ,ויגברו) [ויגמרו] אומר להשים כל מטרתם נגד "ויאמר יעקב מכרה כיום" וגו' (כה ,לא).
אותו שר הצבא ,עד אשר יפילוהו ,ואז כאשר יפול ,שוב אין להם לדאוג
אל תאמר בלבבך ,רבים [הם] האכזריות האלה אשר נהג יעקב אבינו
כי בוודאי יוכלו להם .ויעשו כן ,וישימו כל האנשים פנת מטרתם אל
עם אחיו עשו ,שלא נתן לו מאכל עדשים בחנם.
אותו השר ,ובאמת ראו כאשר נפל שדוד מעל הסוס ,וירונו כל המחנה,
אלא ,בודאי אם בא עשו ליעקב ,ואמר לו תן לי לאכול תרנגולים ותעבור צהלה במחנה .אך פתאום כאשר ששו ושמחו על הצלחתם,
מפוטמים היה מאכילן לו ,אך ורק "הלעיטני" אמר לו ,ר"ל בקש מיעקב וישאו את עיניהם ,והנה אותו שר הצבא יושב על סוסו כבראשונה
ולוחם מלחמתו נגדם כבתחלה ,ויתמהו האנשים מאד ,ויאמרו מה זה להלעיטו 'בידיו' כדרך שמלעיטין.
ט
רמזים לספר בראשית .הנִ ְחיָ ה המת ,עד אשר נודע כי לא אותו הרגו בחרב ,אך את סוסו קלעו
בחץ ,ויהי כאשר נפל הסוס ,ויפול גם רוכבו אחור ,אך מהרה קם מן
הארץ ויקח סוס אחר לרכב עליו ,והוא לוחם גם הלא[ה] מלחמתו.
והנה הנמשל ,כי הנה אין יסורין בלא חטא ,וע"י שחטא האדם ברא
מקטרגים עליו ,והרבה שלוחים למקום ,ואם ירע לו שום אדם ,אין זה כי
"הקול קול יעקב והידים ידי עשו" (כז ,כב).
י
אמרו חז"ל במדרש "הקול קול יעקב והידים ידי עשיו" ,בזמן שקולו אם אותו המקטרג בחר לו זה האדם להצר לו ,כי באמת אין ביכולת שום
של יעקב מצפצף בביהמ"ד אין הידים ידי עשיו שולטות בהם ,ובזמן נברא בעולם לעשות לו מטוב עד רע אם לא בגזרת הבורא ב"ה ,וא"כ רק
אותו המקטרג רוכב על זה האדם, וכו'.
וזהו סוסו ועל ידו הוא עושה מה ולכאורה הפליאה נשגבה ,הלא
שחפץ ,ועתה אם תראו שנפל הסוס מפשטות שטחית הפסוק משמע
מה אתם שמחים כ"כ ,הלא עוד איפכא ,כשהקול קול יעקב ,אז
אינכם יודעים האם נפל המקטרג הידים ידי עשיו.
הרוכב עליו ,וא"כ יוכל לבחור לו ונקדים לפרש שירת משה
סוס אחר לרכוב עליו ,אבל צריכים ע"היא" ,אשירה לה' כי גאה גאה סוס
לעשות פעולה ע"י תשובה ומעשים ורכבו רמה בים" ,ולכאורה צריך
טובים כדי להחליש את המקטרג באור למה זה פתח שירתו בשבח
עצמו ולתקן את החטא ,ואז בטוחים הזה שגם הסוסים והרוכבים רמה
אתם כי אין בכח שום נברא בעולם בים ,כאלו היה דבר גדול תלוי בזה,
לעשות לכם רע. ומה זה הגבורה הגדולה בזה שהרג
והנה בצאת ישראל ממצרים היה גם הסוסים .ויותר נפלא על התרגום
קטרוג גדול ,כי שר של מצרים טען אונקלוס שתרגם על "גאה גאה"
אלו עבדו עבודה זרה וכו' ,והקב"ה 'ארי אתגאה על גיותניא' ,ולכאורה
ברוב חסדיו סתם פי כל המקטרגים יפלא אנה זה מרומז דבר זה בפסוק.
והכניעם והשפילם .וזהו שאמר משה ונקדים מעשה שהיה בימי
רבינו ע"ה עם כל ישראל בשירה החתם סופר ,בעיר פרעסבורג היו
"אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו מלשינים מוסרים רשעים גדולים,
רמה בים" ,פירוש לא רק הסוס לבדו, ופעמים רבות בקשו לעקור את הכל
דהיינו המצרים אשר המה רק כסוס -כל היהדות ,וגם הישיבה הרמה
ביד המקטרגים ,אלא אף גם הרוכב כת"י הגאון רבי שמואל רוזנברג זצ"ל של החתם סופר ,רק הקב"ה הצילנו
על הסוס ,דהיינו כל שרי מעלה אשר מח"ס באר שמואל ,אב"ד אונסדורף מידם .ופעם אחת יצתה הבשורה
קטרגו ,גם אותם השפיל והכניע .וזהו הטובה -אשר תדשן עצם -בכל
העיר ,כי מת המסור הלז .ותהום כל העיר ,ויבאו ויגידו לרבם החתם שאמר התרגום 'ארי אתגאה על גיותניא' -דווקא ,פירוש על אותם השרים
הגדולים המתגאים על המצרים ,דהיינו שר של מצרים וסיעתו. סופר השמחה הזאת.
ועתה יובן מאמרם ז"ל על פסוק "הקול קול יעקב והידים ידי ויען ויאמר להם ,אל נא תמהרו לעלוץ ,בנפול אויבכם אל תשמחו
מהרה ,אמשול לכם משל ,פעם אחת ערכו שני מערכות מלחמה וקרב ,עשיו" ,בזמן שקולו של יעקב מצפצף בבית המדרש אין הידים ידי עשיו,
ויהי המחנה האחת תמיד גוברת ונוצחת ובכל אשר פנו הצליחו ,ויהי דלכאורה משמע איפכא משטחית הפסוק .אבל הפירוש הוא כן ,בזמן
לפלא בעיני כל רואה ,כי ידעו שהמחנה הנוצחת היא קטנה מהמחנה ש"הקול קול יעקב" ,אז "הידים" רק "ידי עשיו" ,וידי עשיו לבדם אין
השניה ולמה זה תנצח תמיד ,איה כחה גדול כל כך ,ויחפשו ויתייעצו ,יכולים לעשות כלום ,אם אין כח בהשרים המקטרגים הממונים עליהם,
עד אשר מצאו את אשר בקשו ,והנה לאותה המחנה הקטנה היה שר וזהו אומרם ,אין הידים ידי עשיו שולטות בהם ,ונכון הוא.
הגאון רבי שמואל רוזנברג זצ"ל, צבא אחד אומן מופלא ,ויודע ומכיר בטכסיסי מלחמה ,גבור חיל ורב
מח"ס באר שמואל ,אב"ד אונסדורףיב. כח ,לא ייעף ולא ייגע ,חכם גדול ,אשר כל משנאיו בל יקומון לפניו.
הג"ר אפרים טשאבא זצ"ל ואח"כ עבר לישיבת הגאון בעל הכתב סופר בשנת תקמ"ז הדפיס בשאלוניקי את ספר דרושיו קול שמואל ובשנת תקנ"ט
בפרעשבורג ,וקודם נישואיו קיבל מרבו תעודת "מורינו" .בשנת תרכ"ג נישא הדפיס את ספרו שו"ת בד' חלקי שו"ע -מקום שמואל ,בהקדמתו כתב שהוא
ושב לגור בעיר מולדתו שם עמד לעזר לצד אביו בהרבצת תורה .בשנת תרל"א 'עומד ומצפה לשכון כבוד בתוך עה"ק צפת תובב"א' .מתוך קונטרס קטן שו"ת
התקבל לרבנות העיר טשטבא שם עמד גם בראשות הישיבה ,ומשנת תרמ"ג ודרוש שנותר לפליטה .ט .ביאורים ע"ד הרמז ,כדרך בעלי התוס' ,ריה"ח
התקבל לרבנות העיר אונסדורף עד אחרית ימיו ,ישיבתו באונסדרוף היתה מן והרוקח ,מתוך כת"י שנעתק באיטליה בראשית שנות הת' .י .בראשית
הגדולות בהונגריה ומנתה כחמש מאות תלמידים שבקשו ללמוד תורה מפיו. רבה פרשה סה פיסקא כ .יא .שמות טו ,א .יב .הגאון הנודע רבי שמואל
נלב"ע י"א סיון תרע"ט .חיבוריו במקצועות התורה בשם באר שמואל נדפסו רוזנברג זצ"ל נולד בשנת תר"ב לאביו הג"ר ישראל יונה צבי זצ"ל אב"ד טיסא
ע"י תלמידו לאחר פטירתו .חידושים אלו מופיעים מכתבי תלמידיו. פירעד .בילדותו למד לפני הג"ר שמואל שלזינגר זצ"ל ובבחרותו למד בישיבת
Published by the Institute for Publishing Books To receive the newsletter by email:
'and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi
1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel To our website: www.shuvi.co.il
