שער המלך · Shar Hamelech — תולדות (2026-11-09)

'ואתה תבוא אל אבותיך 'ויהי כי זקן יצחק ,ותכהין
בשלום'; והיה אברהם ראוי עיניו מראות' (בראשית כז ,א).
להזקין ולהאריך שנים ,ומפני 'ותכהינה עיניו מראות' –
עשו הרשע – נתקצרו ימיו'. דאיסתכל בדמות רשע
'ותכהינה עיניו מראות' – כדי הנה אמרו חז"ל כמה טעמים
שיטול יעקב הברכות למה כהו עיניו של יצחק:
עוד נאמרו טעמים נוספים במגילה (כח' :).שאל רבי את
בבראשית רבה (פ' סה סי' ח): רבי יהושע בן קרחה :במה
'רבי חנינא בר פפא פתח: הארכת ימים? אמר לו :קצת
'רבות עשית אתה ה' א'להי; בחיי? אמר לו :רבי; תורה היא,
[ומחשבותיך נפלאותיך וללמוד אני צריך! אמר לו:
אלינו]' (תהלים מ ,ו); אמר רבי מימיי לא נסתכלתי בדמות
חנינא :כל פעולות ומחשבות אדם רשע! דאמר רבי יוחנן:
שפעלת – אלינו בשבילנו: אסור לאדם להסתכל בצלם
למה כהו עיניו של יצחק? כדי דמות אדם רשע; שנאמר (מ"ב
שיבוא יעקב ויטול את ג ,יד)' :לול[י] פני יהושפט מלך
הברכות! 'ויהי כי זקן יצחק''. יהודה אני נושא ,אם אביט
'ותכהינה עיניו מראות' – אליך ואם אראך'א .רבי אלעזר
שביקש ייסורין אמר :עיניו כהות; שנאמר:
'ויהי כי זקן יצחק ,ותכהין
ועוד שם (סי' ט)' :אמר רבי
משום מראות', עיניו
יהודה בר סימון :אברהם תבע
דאיסתכל בעשו הרשע.
זקנה .אמר לפניו :ריבון
העולמים! אדם ובנו נכנסין 'והא גרמא ליה? והאמר רבי
למקום ,ואין אדם יודע למי יצחק :לעולם אל תהי קללת
מכבד! מתוך שאתה מעטרו הדיוט קלה בעיניך .שהרי
בזקנה – אדם יודע למי מכבד! אמר אבימלך קילל את שרה ,ונתקיים
לו הקדוש ברוך הוא :חייך! דבר טוב בזרעה; שנאמר (בראשית כ ,טז)' :הנה
תבעת ,וממך הוא מתחיל! מתחילת הוא לך כסות עיניים' ,אל תיקרי 'כסות'
הספר ועד כאן ,אין כתיב 'זקנה'; וכיון שעמד – אלא :כסיית עיניים! הא והא גרמא ליה.
אברהם – נתן לו זקנה' :ואברהם זקן בא בימים' (שם כד ,א). 'רבא אמר מהכא (משלי יח ,ה)' :שאת פני רשע לא טוב''.
'יצחק תבע ייסורין .אמר לפניו :ריבון כל העולמים! אדם מת 'ותכהינה עיניו מראות' – מעשנן של נשי עשיו
בלא ייסורים – מידת הדין מתוחה כנגדו! מתוך שאתה מביא
טעם נוסף נאמר בפסיקתא רבתי (פיס' יב – זכור)' :דבר אחר:
עליו ייסורים – אין מידת הדין מתוחה כנגדו! אמר לו הקדוש
'זכור' (דברים כה ,יז); כך פתח בו רבי תנחומא בי רבי :זה שאמר
ברוך הוא :חייך! דבר טוב תבעת ,וממך אני מתחיל! מתחילת
הכתוב (תהלים קט ,יד)' :ייזכר עוון אבותיו אל ה' ,וחטאת אימו
הספר ועד כאן ,אין כתיב ייסורין; וכיון שעמד יצחק – נתן לו
אל תימח'; אינו אומר 'עוון אביו' ,אלא' :עוון אבותיו' .אתה
ייסורים' :ויהי כי זקן יצחק ,ותכהין'.
מוצא עשו הרשע ,שלא חטא על ישראל בלבד; אלא הרבה
'ותכהינה עיניו מראות' – מראות ברע חטא :חטא על הקדוש ברוך הוא; חטא על ישראל; חטא על
עוד שם (סי' י)'' :ותכהין עיניו מראות' – אמר רבי אלעזר בן אחיו; חטא על אביו; חטא על אברהם; 'ייזכר עוון אבותיו'.
עזריה' :מראות ברע' (ישעיה לג ,טו); מראות ברעתו של רשע! 'כיצד? חטא על הקדוש ברוך הוא – שרף את התורה ,ושרף
אמר הקדוש ברוך הוא :יהיה יצחק יוצא לשוק ,ויהון ברייתא את הבית המקדש .חטא על ישראל – שרף ,הרג והגלה .חטא
אמרין :דין אבוה דההוא רשיעא! אלא ,הריני מכהה את עיניו, על אחיו – 'יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי'
והוא יושב בתוך ביתו .הדא הוא דכתיב (משלי כח ,כח)' :בקום (בראשית כז ,מא) ,וברח מפניו .חטא על אביו – הלך ונשא
רשעים יסתר אדם'. עובדות עבודת כוכבים ,והיו מעשנות לפני עבודת כוכבים,
'מכאן אמרו :כל המעמיד בן רשע ,או תלמיד רשע – סוף ויצחק מריח ,וכהו עיניו; שנאמר' :ותכהין עיניו מראות' .חטא
שעיניו כהות .תלמיד רשע – מאחיה השילוני (מ"א יד ,ד): על אברהם זקינו – שאמר לו הקדוש ברוך הוא (שם טו ,טו):
ארץ מרחקים' [חסר; ]1345הוא כמספר 'חיים' במכוון [.]68 א נראה רמז לדבר ,בפסוק (ישעיה לג ,טו-יז) 'ועוצם עיניו מראות ברע
כלומר :סגולת אריכות ימים ,שהם תוספת 'חיים' – במי שאינו וכו' ,מלך ביופיו תחזינה עיניך ,תראינה ארץ מרחקים' :כי המספר
מסתכל בדמות רשע! בגימטריה שבין 'ועוצם עיניו מראות ברע' [מלא; ]1277ל'תראנה
הרי מבואר ,שיצחק לא ראה בכהיית עיניו עונש כל שהוא; 'ואחיה[ו] לא יכול לראות ,כי קמו עיניו משיבו'; שהעמיד את
אלא אדרבה ,לשבחו .הן אמר למשה' :אני גדול ממך! שראיתי ירבעם ,תלמיד רשע .בן רשע – מיצחק' :ויהי כי זקן יצחק,
פני שכינה!' ותכהין עיניו'.
ראיית פני שכינה בלי ביטול כח הגופני 'ותכהינה עיניו מראות' – מדמעות המלאכים
ראיתי להשל"ה (מסכת שבועות פרק תורה אור אות רלד) שביאר עוד שם' :דבר אחר' :מראות' – מכח אותה ראייה :שבשעה
דברי המדרש הללו' :יצחק אמר :אני ראיתי פני השכינה. שעקד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח ,בכו מלאכי
ובודאי היה זה בלי ביטול כח הגופניי; דהא היה עומד לישחט השרת ,הדא הוא דכתיב (ישעיה לג ,ז)' :הן אראלם צעקו חוצה
ולהיות גופו עולה ,והמתעסק בקדשים פסול (חולין יג ;).ואם וגו''; ונשרו דמעות מעיניהם לתוך עיניו ,והיו רשומות בתוך
היה ביטול כח גופו – אין לך מתעסק גדול מזה! עם כל זאת – עיניו .וכיון שהזקין – כהו עיניו .הדא הוא דכתיב' :ויהי כי זקן
משה נתעלה עליו במעלה זו'. יצחק וגו''.
דמעות המלאכים – טיפות עיניים 'ותכהינה עיניו מראות' – ממה שהביט בשכינה
והנה ידוע שאין לעשות מחלוקות במאמרי חז"ל באגדה ,ויש 'דבר אחר' :מראות' – מכח אותה הראייה :שבשעה שעקד
להשתדל לפרשם באופן שלא תהא ביניהם מחלוקת ,והיינו אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח ,תלה עיניו במרום
באופן שכל מאמר משלים המאמר האחרד. והביט בשכינה.
לכן נראה ,שודאי מה שכהו עיניו של יצחק – זה מחסד ה' 'מושלים אותו משל :למה הדבר דומה? למלך שהיה מטייל
ונפלאותיו לבני ישראל ,שיקבלו על ידי כן הברכות; ומה בפתח פלטין שלו ,ותלה עיניו ,וראה בנו של אוהבו מציץ
שאמרו שהמלאכים דמעו ,ודמעותיהן נטפו בעיניו של יצחק עליו בעד החלון .אמר :אם הורגו אני עכשיו – מכריע אני את
– ודאי אין זה בתורת עונש; כי מדוע יש להענישו? הזו תורה אוהבי! אלא :גוזרני שיסתמו חלונותיו .כך :בשעה שהעקיד
וזו שכרה? ועוד :הרי תפילתינו שגורה עד היום הזה, אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח ,תלה עיניו והביט
'שתזכור לנו עקדתו של יצחק כאילו עפרו צבור ומונח על בשכינה .אמר הקדוש ברוך הוא :אם הורגו אני עכשיו – אני
גבי המזבח'ה; ולא מסתבר שאנו נחיה בזכות עקידתו ,וכלפיו מכריע את 'אברהם אוהבי' (שם מא ,ח)! אלא :גוזר אני שיכהו
יהא הדבר עונש ,שיכהו עיניו! עיניו .וכיון שהזקין – כהו עיניו' :ויהי כי זקן יצחק וגו'''.
בהכרח ,שדמעות אלו – כעין 'טיפות עיניים' מיוחדות היו, וכן מבואר בפרקי דרבי אליעזר (פל"ב)' :רבי שמעון אומר:
שיוכל להביט על ידן בשכינה .ואז ,כשהביט בשכינה – זכה בשעה שנעקד יצחק ,נשא את עיניו למעלה ,וראה את
לעיניים רוחניות ,וכהמשך המאמר בפרקי דרבי אליעזר השכינה ,וכתיב (שמות לג ,כ)' :כי לא יראני האדם וחי'! אלא:
תיכף' :הגיע ליל יום הפסח ,וקרא יצחק לעשו בנו הגדול, תחת המיתה – כהו עיניו לעת זקנתו; שנאמר' :ויהי כי זקן
ואמר לו :בני! זה הלילה ,כל העולם כולו אומרים בו הלל; יצחק ,ותכהין עיניו מראות' .מכאן אתה למד :שהסומא –
ואוצרות טללים נפתחים בזה הלילה'ו .כי בכח הראייה חשוב כמת'ב.
הרוחנית ,ידע את הנעשה בעולמות העליונים ,ומתוך כך
אני גדול ממך :שראיתי פני שכינה!
ביקש לברך דווקא בלילה ההוא את בנו .וכמו כן אמרה גם
רבקה ליעקב ,את אשר שמעה מיצחק המצווה לעשו (פדר"א אולם קשה ממדרש דברים רבה (פ' יא סי' ג)'' :וזאת הברכה'
שם)' :אמרה רבקה ליעקב :הלילה הזה ,אוצרות טללים (דברים לג ,א) – זה שאמר הכתוב (משלי לא ,כט)' :רבות בנות עשו
נפתחים בו .העליונים אומרים שירה .הלילה הזה עתידים חיל ,ואת עלית על כולנה' .מהו 'ואת עלית על כולנה'? מדבר
בניך להיגאל מידי שעבוד .הלילה הזה עתידין לומר שירהז'. במשה ,על שנתעלה יותר מן הכל .כיצד? וכו'.
מכח עיניו הרוחניות ,שבאו לו מכח העקידה ,הכיר בריח גן 'יצחק אמר למשה :אני גדול ממך! שפשטתי צווארי על גבי
עדן ,והריחו ביעקב הבא לפניו (ב"ר שם סי' כב); ובעיניו אלו המזבח ,וראיתי את פני השכינה! אמר לו משה :אני נתעליתי
ראה גיהנם פתוחה מתחתיו כשנכנס לפניו עשיו (שם פ' סז סי' יותר ממך :שאתה – ראית פני השכינה ,וכהו עיניך; מניין?
ב)' ,ויחרד יצחק חרדה גדולה' (פס' לג). דכתיב' :ויהי כי זקן יצחק ,ותכהינה עיניו מראות'; מהו
מעתה ,מה שביקש ייסורים ,ועיניו כהו – היינו טעמא :כי אחר 'מראות'? מראות בשכינה .אבל אני – הייתי מדבר עם השכינה
שראה מה שראה בעיניו הרוחניות ,ביקש להמשיך ראייתו פנים בפנים (עי' דברים ה ,ד) ,ולא כהו עיניי (שם לד ,ז)! מניין?
זאת ,מהעונג העצום בראיית פני שכינה .וכמו שכתב הרמח"ל שנאמר (שמות לד ,כט)' :ומשה לא ידע כי קרן עור פניו'ג'.
שאילת יעבץ חלק א (ס"ס מז) ובמכתב מאליהו (ח"ג עמ' .)353 ב ראיתי לרבי יהודה החסיד בספר גימטריאות (כאן) שכתב'' :ותכהין
עיניו מראת' ,חסר וא"ו .הפוך 'מראת' – ויהיה 'את רם'; שראה רם
ה א"ה .ראה בזה באורך במאמר 'כאילו אפרו צבור ומונח על גבי
ונישא בשעת עקידה ,וכהו עיניו'.
המזבח' לפרשת וירא.
ג נראה שהביאו מקור זה ,להגדיל ולומר ,שמשה בעת שדיבר עם
ו וכן הוא בתרגום יונתן בן עוזיאל על אתר. הקדוש ברוך הוא ,לא חלי ולא מרגיש ,ומבחינתו כאילו לא אירע בו
ז א"ה .וכמו שנמנתה שירת ישראל ביציאת מצרים [מלבד השירה כל שינוי .אדרבה' :קרן עור פניו' :האירו פניו תבל! לא רק שלא כהה;
על הים] גם במכילתא (מסכתא דשירה פ' א) .וראה מה שציינתי בזה עוד האיר!
במעשה בית ודין (מאמר 'חוג זמרה' לפרשת חוקת בהע'). ד ראה בשער מאמרי רז"ל (מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו) ,ובשו"ת
עוד ולהסתכל כלל בעולם הזה .כי אמנם כן דרך הצדיקים במסילת ישרים (רפ"א)' :שהאדם לא נברא אלא להתענג על
הקדושים ,אשר מקושרים באחדות ובאורות העליונים :אינם ה' ,ולהנות מזיו שכינתו; שזהו התענוג האמיתי ,והעידון
יכולים לסבול כלל ענייני עולם הזה ,ואינם רשאים להסתכל הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא .וכו' .כי רק זה הוא
כלל בשום דבר בעולם הזה; כי הראייה פוגמת להם .כי בחינת הטוב .וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב – אינו אלא
העיניים ,הוא רמז לחכמה ,ולא נכון להוריד עניין החכמה הבל ושוא נתעה!' לכן ,בעיניו הרוחניות ,לא היה יכול לסבול
העליונה מקדושתה .והווה כמוציא מרשות היחיד לרשות ראיית עשנן של נשות עשו המקטרות לעבודה זרה.
הרבים :כי העולם הזה – הוא מדור החיצונים הרבים; כנודע'. עוצם עיניו מראות ברע – מלך ביופיו תחזינה עיניך
כהו עיניו להשגת דעת עולם הבא נמצא ,כי לא היה זה מצד העונש; אלא אדרבה :לרוממותו של
אולי זו כוונת הזוהר הקדוש (תולדות קמב'' :).ולחושך קרא יצחק! לכן לא כהו עיניה של רבקה :כי היא לא זכתה לראיית
לילה' (בראשית א ,ה) – דא יצחק ,דאיהי 'חושך' ,ואיהו אזיל יצחק הרוממה ,אשר זכה לה בראייתו בעקידה.
לקבלא ליליא בגוויה .ובגין כך ,איהו כד סיב ,מה כתיב? 'ויהי וכמבואר בויקרא רבה (פ' כג סי' יג)' :רבי מנשיה בר בריה דרבי
כי זקן יצחק ,ותכהין עיניו מראות' .הכי הוא ודאי :דבעא יהושע בן לוי אמר :מצינו ,שכל מי שרואה דבר ערווה ,ואינו
לאתחשכא ולאתדבקא בדרגיה כדקא יאות .וכו' .אבל יצחק זן עיניו ממנה – זוכה להקביל פני השכינה .מאי טעמא?
כהו ודאי מכל וכל ,ואיתעביד חושך; דהא כדין איתאחיד ביה 'ועוצם עיניו מראות ברע' (ישעיה לג ,טו) – מה כתיב בתריה (שם,
ליליה ,ואתקיים 'ולחושך קרא לילה'. יז)? 'מלך ביופיו תחזינה עיניך ,תראינה ארץ מרחקים'!'
עוד בזוהר (מדרש הנעלם חיי שרה קל'' :).ויהי אחרי מות אברהם, זה טעם הדבר ,שלא כהתה עינו תיכף משחזה בשכינה; כי
ויברך א'להים את יצחק בנו; וישב יצחק עם באר לחי רואי' לא היה זה עונש .אלא שראייתו הרוחנית התחזקה דרגא
(בראשית כה ,יא) – עם ידיעת ה'חי' ,שהוא חי העולמים; לדעת אחר דרגא ,עד שכהו עיני הבשר לגמרי לעת זקנתו.
ולהשיג מה שלא השיג בעולם הזה .הדא הוא דכתיב (ישעיה עיניים שראו שכינה ,לא ראוי להן לראות עשיו
יא ,ט)' :כי מלאה הארץ דעה את ה'''. ראיתי כן בצרור המור (על אתר)' :ולכן סמך 'ויהי(ה) כי זקן
כי כן ,כהו עיניו להשיג דעת העולם הבא! יצחק ,ותכהין עיניו מראות' .יפה אמרו חכמים ז"ל :כל
באר לחי רואי המעמיד תלמיד שאינו הגון ,עיניו כהות – למדנו מאחיה
השילוני שהעמיד לירבעם; וכן יצחק :על שגידל לעשו –
עוד בזוהר (תולדות קלה סע"א)' :רבי יצחק קם ליליא חד למילעי
'ותכהין עיניו מראות' מראה השכינה .כי העיניים שראו
באורייתא ,ור' יהודה קם בקסרוי בההיא שעתא .אמר רבי
מראה השכינה בשעת עקידה – לא היה ראוי שיראה לעשו
יהודה :איקום ואיזיל לגבי רבי יצחק ,ואילעי באורייתא,
הרשע! כמאמר אלישע (מ"ב ג ,יד)' :אם אביט אליך ,ואם אראך''.
ונתחבר כחדא .אזל עמיה חזקיה בריה ,דהווה רביא.
'יאר ה'' זה מאור שכינה
'כד קריב אבבא – שמע ליה לרבי יצחק דהווה אמר' :ויהי
וכן הוא במשך חכמה ,בביאור ברכת 'יאר ה' פניו אליך' דברכת
אחרי מות אברהם ,ויברך א'להים את יצחק בנו; וישב יצחק
כהנים (במדבר ו ,כה)' :הארת פנים – היא מה שמראה פנים;
עם באר לחי רואי' .האי קרא ,לאו רישיה סיפיה ,ולאו סיפיה
שהם יוכלו להסתכל בהארת פניו ,וזה בהתגלות כבוד ה'.
רישיה! מאי שנא דקודשא בריך הוא איצטריך לברכא ליה
ו'ישא ה' פניו' – הוא מה שה' יתברך מסתכל ומשגיח בפרט
ליצחק? בגין דאברהם לא ברכיה; מאי טעמא? משום דלא
על עמו ישראל.
יתברך עשו .ועל דא סליקו אינון ברכאן לקודשא בריך הוא,
ואוקומוה' .וישב יצחק עם באר לחי רואי'; מאי 'לחי רואי'? 'והוא כנגד יצחק :דאיתא במדרש רבה :שבשעת עקידה,
הציץ בשכינה וכהו עיניו מראות .לכן דריש כאן בספרי (פיס'
אלא :דאיתחבר בה בשכינתא' ,בירא דמלאך קיימא איתחזי
עלה' כתרגומו (שם טז ,יד); ובגין כך ברכיה. מא)' :יאר' – יתן לך מאור עיניים ,זו מאור שכינה .ודלא כיצחק,
ש'סביביו נשערה מאוד' (תהלים נ ,ג).
'אדהכי ,בטש רבי יהודה אבבא ,ועאל ,ואתחברו .אמר רבי
'וזה 'יראה' [דכתיב] 'ה' יראה' (בראשית כב ,יד) – כמו 'ישא'' .בהר
יצחק :השתא זווגא דשכינתא בהדן! אמר רבי יהודה :האי
ה' יראה' – שה' הוא הנראה לאדם ,הוא כמו 'יאר' .וזה זכה
'באר לחי רואי' דקאמרת – שפיר; אבל במילה אשתמע .פתח
אברהם ויצחק לבניהם ,ממסירת נפש אשר היה להם
ואמר' :מעין גנים; באר מים חיים ,ונוזלים מן לבנון' (שה"ש ד,
בעקידה .ואין כאן מקום להאריך'.
טו) .האי קרא ,איתמר; אבל הא אוקמוה' :מעין גנים' – דא
אברהם' .באר מים חיים' – דא יצחק' .ונוזלים מן לבנון' – דא הרי מבואר ,שפירש 'יאר ה' פניו אליך' – שיתן לך מאור
יעקב' .באר מים חיים ,דא יצחק' – היינו דכתיב' :וישב יצחק עיניים ,שהוא מאור שכינה ,כמו יצחק ואברהם שזכו לאותן
עם באר לחי רואי'; ומאי 'באר' דא? שכינתא; 'לחי' – דא חי עיניים הרוחניות המאירות בעקידה.
העולמים; צדיק חי העולמים ,ולית לאפרשא לון .חי הוא המדרגה שבכהיית עיני יצחק
בתרי עלמין :חי לעילא ,דאיהו עלמא עילאה; חי לגבי עלמא וכן ביאר בספר תפארת שלמה (מועדים סוכות ד"ה שאל),
תתאה ,ועלמא תתאה בגיניה קיימא ונהרא .תא חזי :סיהרא ש'ותכהינה עיניו' של יצחק ,היתה השגת מדרגה ,עד כי לא
לא אתנהירת – אלא כד חזיא ליה לשמשא ,וכיון דחזיא ליה יוכל לראות בעולם הזה' :והנה זהו שנאמר גם כן אצל יצחק
– איתנהיר .ועל דא ,האי 'באר לחי רואי' ודאי ,וכדין איתנהרא 'ויהי כי זקן יצחק ,ותכהין עיניו מראות'; רצה לומר :כאשר
וקיימא במיין חיין' .לחי רואי' – בגין לאתמליא ולאתנהרא הגיע יצחק למדרגה זו הגבוה של 'זקן' – אזי כהו עיניו מראות
הוא ושערי שמיים פתוחים לפניו ,ובידו למשוך הברכה מהאי 'חי''.
מלפני ה' .לכן נקטה לשון 'ואברככה לפני ה'' :שכל דיבוריו נמצא כי זכה לראייה עצומה ,ועל ידה להתחבר עם קודשא
כעת – בראיית פני שכינה הם' ,לפני ה''! בריך הוא .וזהו 'וישב יצחק עם באר לחי רואי' :שזכה
הר המוריה – שראו בו השכינה להתחבר ולראות בחי העולמים.
כבר הבאנו (מאמר 'אל הארץ אשר אראך' לפרשת לך לך) טעמים שלוש שנים בהר המוריה
רבים שאמרו חז"ל ,מדוע נקרא שמו 'הר המוריה' .עתה ,לפי יתרה מכך ראיתי לרבינו בחיי (בראשית כג ,ב)' :ונראה לי עוד ,כי
המבואר – יש לנו עוד הסבר :הר המוריה – על שם הראייה היה הכתוב ראוי שיאמר' :ויבוא אברהם ויצחק ,לספוד לשרה
שראו בו יצחק ואברהם את השכינה. ולבכותה'; כי בודאי ראוי היה יצחק לספוד לאימו הצדקת
זהו שנאמר בו (בראשית כב ,ד)' :וירא את המקום מרחוק'; כי זו ולבכות עליה! שהרי החיוב בו גדול מאוד ,יותר ממה שהוא
מעלת המקום – הראייה המיוחדת ,שראו בו את השכינה. באברהם! ועוד :שהיא אהבתו אהבה יתרה ,שילדה אותו על
דרך הפלא; והיתה נפשה קשורה בנפשו!
וזו לשון הרשב"ם (שם כב ,יד)'' :אשר יאמר היום' ,ולמחר' :בהר
ה' יראה' – בהר ה' נראה הקדוש ברוך הוא לאברהם'. 'אבל יתכן לומר ,שלא ידע יצחק באותו הפרק שמתה אימו.
ח
כי לפי שמיתתה היתה בשבילו ,בשמועת העקידה (ב"ר פ' נח
ועיין עוד בכלי יקר (ויקרא טז ,ג)' :ואיל של יצחק ,יש במדרש
סי' ה; תנחומא וירא סי' כג) – על כן העלימו ממנו מיתתה ,ולא
שהיה המעשה ההוא ביום כיפור .וראייתו מן פסוק 'אשר
הגידו לו .ומן הטעם הזה לא ראינו שיזכירנו הכתוב ליצחק
יאמר היום בהר ה' יראה' :שבכל שנה ביום זה ,ה' יראה; כי
כלל ,לא במיתתה ולא בקבורתה .גם ,מעת שנעקד על גבי
בענן יראה שמה ה'' .והיינו שסגולת המקום – לראות התגלות
המזבח – לא ראינוהו! שהרי כשהלכו אברהם ויצחק להר
של שכינה.
המוריה ,כתוב בחזרה (שם כב ,יט)' :וישב אברהם אל נעריו',
וכן מצאתי במלבי"ם (בראשית שם)' :וקרא שם המקום 'ה' והיה ראוי שיאמר' :וישובו אל הנערים'; ולא הזכיר חזרת
יראה'; רצה לומר :ה' בעצמו יבחר מי יהיה הקרבן העיקרי: יצחק! יתכן ,שנשאר שם בהר המוריה שלוש שנים ,עד
אם בני ,שהוא על המזבח למעלה; אם האיל הקרב למטה. שנשלמו לו ארבעים שנה ונשא רבקה .ומפני זה ,לא נזכר
והוסיף :ש'אשר יאמר היום ,בהר ה' יראה'; שמזה נשאר שם שובו – עד שהביא לו העבד את רבקה ,ואז הזכירו הכתוב;
המקום עד היום :ששם יראה ה' בעצמו בבית הבחירה; לא על הוא שאמר (שם כד ,סב)' :ויצחק בא מבוא באר לחי רואי''.
ידי מלאך ושליח ,רק בכבודו ובעצמו'.
הרי מבואר לרבינו בחיי ,שיצחק לא רצה לעזוב את הר
ורבינו גרשום (ערכין ב ):כתב' :ואיכא דאמרי :מהכא [ילפינן המוריה .וודאי ,כי זכה שם להשגות גדולות בעיניו הרוחניות,
שרק הרואים חייבים בראייה ברגל ,והסומא פטור]' :ויקרא שראה מה שלא רואה עין בשר ודם :להתענג על ה' ,וליהנות
אברהם שם המקום ההוא ה' יראה ,אשר יאמר היום בהר ה' מזיו שכינתו!
יראה'; כלומר :יראה את המקום ואת הבאים שם ,ויראה לבאין ואברככה לפני ה'
שם'.
מעתה ,יש ליישב מה שהוקשה לי זה מכבר :יצחק אמר
מכל אלו נראה ,כי מעלת המקום ,בהיות שה' נראה בו אל לעשיו (שם כז ,ג-ד)' :ועתה שא נא כליך ,תלייך וקשתך; וצא
אברהם ,ונראה אל בניו; אם ביום הכיפורים ,ואם בעולת השדה ,וצודה לי ציד .ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי,
ראייה שברגלט. והביאה לי ,ואוכלה; בעבור תברכך נפשי בטרם אמות'.
רבות עשית ,נפלאותיך אלינו אך מאידך ,כשרבקה סיפרה ליעקב הציווי – אמרה (שם ,ו-ז):
נראה דיסוד זה ,שכהיית העיניים היתה ברכה ליצחק – הוא 'הנה שמעתי את אביך ,מדבר אל עשיו אחיך לאמר :הביאה
עומק דברי המדרש הנזכרים למעלה' :רבי חנינא בר פפא לי ציד ,ועשה לי מטעמים ,ואוכלה; ואברככה לפני ה' לפני
פתח' :רבות עשית אתה ה' א'להי; נפלאותיך [ומחשבותיך מותי'.
אלינו]'; אמר רבי חנינא :כל פעולות ומחשבות שפעלת – ומדוע זה שינתה ,במקום 'תברכך נפשי' – לומר' :ואברככה
אלינו בשבילנו :למה כהו עיניו של יצחק? כדי שיבוא יעקב לפני ה''? הן יצחק לא אמר כן! ולא עוד ,איך התורה מאשרת
ויטול את הברכות! דבריה ,שאמרה 'ואברככה לפי ה'' ,ולא אמר כן יצחק?
כלומר :כל מה שכהו עיני יצחק – הוא חסד ה' על יצחק ,שלא אך לפי האמור – יש ליישב :רבקה הבחינה בהתקשרות נשמת
יברך חלילה את עשיו ,וחסד עלינו שזכינו לברכותי. יצחק בשכינה; שמכח ראייתו בעקידה את השכינה ,זוכה
דרבי אליעזר לא מצאתי (ע"ש פל"א) .ועל כל פנים ראה שם בחזון ח א"ה .צויין על זה בכלי יקר לילקוט ראובני (בראשית כב ,יד) .ושם
עובדיה שכן נקטו בפשיטות כמה מגדולי האחרונים. נכתב ככל המובא משמו ,ומקורו הוא בשערי צדק [לרבינו יוסף
ג'יקטיליה] (במהדו' קראקא תרמ"א דף ל ע"ב) .וראה בחזון עובדיה (ימי"נ
ט א"ה .ואולי זו כוונת מה שאמרו בבראשית רבה (פ' נה סי' ז) אחד
עמ' קי הע' ו) שהביא להמטה יהודה (סי' תקפד) שכתב כן בשם הזוהר
הביאורים לשם 'המוריה'' :רבי יודן אמר :למקום שיהא מראה לך'.
פרשת ויצא .ולא מצאתי בזוהר שם .והמעיין במטה יהודה (דין ב)
י יש לרמוז חסד ה' במה שראה יצחק שכינה :כי חיבור 'שכינה- יראה שהעתיק הדבר מחמדת ימים [והוא אכן שם (יוה"כ פ"ח אות ו)],
יצחק' יעלה בגימטריה כמספר 'בן-ישראל' [ .]593והיינו ,שעל ידי שבזוהר מבואר שהיה בשעת בין הערביים [והוא אכן שם (קסד,]):
ראייה זו ,זכה שהשכינה והברכות לא ישרו על עשיו; אלא על 'בן- ושבפרקי דרבי אליעזר ביארו שהיה ביום הכיפורים .וגם בפרקי
מראות נגעים השגות נבואה
מעתה ,אורח חיים למעלה למשכיל :עד כמה עלולים אנו נראה לבאר הדברים עוד ,לפי מה שביאר מהרח"ו עניין
לפגום בעינינו הרוחניות במראות נגעיםיב .לא רק אלו הנבואה בספר שערי קדושה (ח"ג שער ה) :כי האדם הנמצא
שלצורך עבודתם אנוסים לראות רשעיםיג; אלא אף אלו בעולם השפל ,יש לנשמתו שורש בעולם העליון,
העוסקים בתורה ומתמלאים בדעת ה' ,במידה והם חשופים המשתלשל לנשמת האדם בעולם הזה .וככל שהאדם
למראות נגעים או מכשירים פרוצים .פוגמים בעיניהם מקודש – מחובר הוא לשורשו ,וכי אז משיג יותר ויותר
הרוחניות ,משתבשים ,מטמאים את רוח הטהרה ,ומתנתקים השגות רוחניות.
מהחיים ומשורשם הקדושיד .והפסוק (במדבר טו ,לט) צווח' :ולא לפי זה ,אפשר שיצחק במעמד העקידה נדבק בשורשו
תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ,אשר אתם זונים הקדוש למעלה ,ולכך זכה שכהו עיניו בעולם הזה :שישיג
טו
אחריהם!' השגות רוחניותיא.
עיניו בו – אין כאן סימן ברכה .ומנהג ותיקין הוא; כיון שהעובד ישראל' ,שהוא יעקב שקרא ה' שמו ישראל (בראשית לה ,י).
כוכבים רואה גוון היין ,או ריחו – נתאווה לו במחשבתו ,וסתם
יא וההבדל בין משה ליצחק ,הוא שמשה ראה בעיניו הרוחניות – גם
מחשבת נכרי לעבודה זרה; אם כן ,אף על פי שהוא ביד ישראל –
בעודו בעולם הזה.
כבר ציירו בשכלו .ואל תתמה על דקדוק החומרא בכל שהוא;
שהנשמר ממנו – זוכה ליין המשומר בענביו אחר שמשמח א'להים יב הוזמנתי לפני שנים ,לדבר במסיבת חנוכה – חג האורים – לפני
ואנשים בברכות .ותמה אני על המקילין כו' .עד כאן לשונו [א"ה. ילדים שלא זכו למאור עיניים .אמרתי לפניהם :סבורים אתם ,שלא
ועיין בן איש חי (ש"ב פ' בלק סע' טז)]. זכיתם למאור עיניים; אך לא כן הוא :אולי לא זכיתם לעיניים
'ושמעתי מפה קדוש ,אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש הרב מבארניב גשמיות ,אבל זכיתם לעיניים רוחניות; כי אינכם רואים דברים
[רבי אברהם שמחה הורוביץ] זצ"ל ששמע מכבוד קדושת זקנו אסורים! וכמו שהבאנו דברי המדרש' :זוכה להקביל פני השכינה',
הרבי רבי אליעזר [הורוביץ] מדזיקוב זצ"ל ,שהוא היה פעם אחת 'ועוצם עיניו מראות ברע – מלך ביופיו תחזינה עיניך ,תראינה ארץ
עם כבוד קדושת אביו הרב מראפשיץ [רבי נפתלי צבי הורוביץ] מרחקים' .אם כן ,אתם זוכים לחוש יותר בקדושה; במלך ביופיו;
זצ"ל ,אצל הרבי החוזה מלובלין [רבי יעקב יצחק הורוביץ] זצ"ל. תחזינה ותראינה ארץ מרחקים!
והביא מוכר ספרים שק עם ספרים ,ואמר לו שאלו הן הספרים [חיזוק לדברינו אלו ,מצאתי בעובדה שבתוך השיחה בשבת קודש
שנתן לו רשימה שיביאם לו .והרבי הוציא ספרים מן השק ,והניחם פרשת תולדות אשתקד ,בבית הכנסת 'מאורות משה' – נכנס רבי
על השולחן ,והביט בכל ספר וספר כרגיל .ופתח איזה ספר ,והביט שמעון בן נון ה' ישמרהו ויחייהו ,מן השומעים הקבועים ,כשהוא
בו ,וצעק בקול גדול ורעדה :זה הספר לא אקנה! מרכיב משקפיים כהות .ושאלתי לו מה זה ועל מה זה? וסיפר
' התלמידים מסביב פתחו לראותו מי הוא ,וראו כי הספר הזה הוא שבאותו השבוע נותח בעיניו .בסיום השיחה ,נכנס רבי אברהם כהן
לאחד מהראשונים .ויחרדו איש אל אחיו ,ויתמהו .אבל שום אחד ה' ישמרהו ויחייהו הסגי נהור ,ואמרתי לו :דיברתי עליך! באמת,
מהם לא הרהיב בנפשו עוז לשאול מהרבי מה זאת ,וביקשו כולם אתה מיחידי בית הכנסת :מאוד דומיננטי בדרשות ובשיעורים,
מאביו הראפשיטצר – שהוא היה מקורב אצל הרבי יותר מכולם – מקשה ומתרץ ,ופניך מאירות באור פני מלך חיים! כי זוכה אתה
שהוא ישאל .ושאל להרבי :מה זאת? הרי הספר הזה הוא קדוש לעיניים רוחניות ,וודאי הדבר נובע מכח 'עוצם עיניו מראות ברע,
מאו ד ,והוא לאחד מן הראשונים! והשיב לו הרבי :ראפשיטצר רב! מלך ביופיו תחזינה עיניך ,תראינה ארץ מרחקים' .תבוא לעולם
חס וחלילה! הספר הזה הוא מקודש קדשים; אבל יעיין בו מר, האמת ,תשאל למה רק בצבא איבדת את הראייה ולא קודם לכן!]
וירגיש איך שאדם רשע למד בו ונתן עיניו בו ,וזאת הוא מזיק מאוד נמצא ששם 'סגי נהור' למי שאינו רואה בעיניו הגשמיות ,אינו רק
לאדם כשר הלומד בו! עד כאן לשונו']. לשון כבוד; זו האמת :הם המה הרואים יותר ,בראייה רוחנית
יג גם שלוחי דרבנן ,שלמען הכלל פועלים בכנסת ובממשלה ,הרי וגבוהה!
הם מוכרחים גם לדבר ולפעול מול רשעים! זו ממש מסירות נפש הגדיל לכתוב הרמב"ן (ויקרא יח ,יט)' :ועוד הגידו בו ניסיון אמיתי ,והוא
מצידם למען כלל ישראל .אני לא יודע איזו זכות עמדה לרבי אריה מנפלאות תמים דעים בתולדה :כי הנדה בתחילת זובה ,אם תביט
דרעי שליט"א כעת ,שהתפטר מחברותו שם :גם להמשיך ולהיות במראה של ברזל הבהיר ,ותאריך לראות בה – יראו במראה טיפות
שלוחא דרבנן ,וגם לא להיות שם... אדומות כטיפות דם .כי הטבע הרע המזיק שבה ,תוליד גנאי ,ורוע
ידוע ,כי ביקשו מהגאון מפוניבז' ,רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, האוויר ידבק במראה' .כי כן ,די בהבטה במראה שהסתכלה בה
שיעמוד בראש רשימת 'אגודת ישראל' לכנסת; הוא סירב ואמר: בטומאה כדי להשפיע!
'איני עשיר די לכך' .לתמיהת השומעים מה קשר העושר לחברות וידוע ,שצדיקים נזהרו ש לא ללמוד בספר שראה בו אדם טמא ,כי
בכנסת – השיב בכאב :לשמע דברי החירוף אשר נשמעים שם דבר בראייתו פגם בספר!
[א"ה .כתב רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות בספר אשרי האיש (דף
יום ביומו ,הרי חובה לקרוע קרעים שאינן מתאחין; ואין לי מספיק
חולצות לשם כך( ...הרב מפוניבז' סורסקי ח"א פי"ח; הרב מפוניבז' שוורץ פ"ו). נט ע"א)' :וזו לשון ספר המידות להר"ן מברסלב (אות לימוד סי' פב):
'הספר שאדם רשע למד בו – אל תלמוד ממנו; כי האותיות הם
יד ועוד דיברנו משכר שמירת העיניים הנלמד מיוסף הצדיק, ירשיעו אותך'' .ובהערה שם נוסף' :עיין בספר חסידים (סי' רמט
במאמר 'צמצום שהוא הרחבה' לפרשת פנחס. ותשעא) .ואפשר ,כי בהסתכלות עיני הרשע בספר ,על ידי שנותן
טו אכן ,מספר 'זונים אחריהם' בגימטריה ,עולה כמספר 'פרוץ' עיניו הרעים בספר – כידוע הוא מכח הסתכלות העיניים ,על ידי
[עה"כ] ,וכמספר 'מח-אינטרנט' [ .]377כלומר אשר אתם 'זונים זה נדבק כוחו ונפשו באותיות הספר.
אחריהם' ,זה 'פרוץ' על ידי 'מח-אינטרנט'. 'וזו לשון השל"ה בשער האותיות (מע' קו"ף אות קו) בשם הרב מנחם
עוד זאת' :סגי נהור' עולה כמספר 'האינטרנט' [ .]334כלומר :זה הוא הבבלי (טעמי מצוות מצוה שס) :ובימי חורפי ,ראיתי אנשי מעשה שהיו
האינטרנט ,הנחשב כאילו 'סגי נהור' :רואה הרבה – הוא להיפך' :סגי מחמירין על עצמם שאפילו בראות עובד כוכבים היין – לא היו
נהור' המסנוור את העיניים ,להיות 'זונים אחריהם'. רוצים לשתותו ,אף על פי שלא נגע העובד כוכבים ביין .כיון שנתן
מקץ שלוש שנים לגיליונותינו ,הננו מתעתדים ברצות ה' יתברך ,לכנס את שיחות מו"ר שליט"א היוצאות לאור במסגרת זו ,לכרכן בבת
אחת ,ולהוציאן לאור עולם בספר.
לתרומות ,הנצחות וכדומה ,להצטרפות לתפוצת המייל ,ולכל ענייני הגיליון ,ניתן לפנות לכתובת colelyabiaomer@gmail.com
