gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif

שבוע: תולדות (2026-11-09)

להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ג‬ ‫אמרות אש‬ ‫'ואלה תולדות' שמוסיף על הדברים‬ ‫אואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם‬ ‫הראשונים ענין אברהם ויצחק‪ ,‬ד'ואלה‬ ‫הוליד את יצחק )בראשית כה‪ ,‬יט(‪ .‬וכתב‬ ‫תולדות' היינו הנקראים תולדות דאברהם‬ ‫ברש"י הק' 'יעקב ועשיו האמורים בפרשה'‪.‬‬ ‫והוא יצחק בנו ויעקב בן בנו‪ ,‬דבימי האבות‬ ‫וצריך להבין מהו שלא נכתב מפורש‬ ‫נקראים בנים לאבות הקדושים רק הבנים‬ ‫תולדותיו כאן‪ .‬ואיתא במדרש )בר"ר סג‪ ,‬א(‬ ‫הכשרים‪.‬‬ ‫'ואלה תולדות יצחק בן אברהם'‪ ,‬הדא הוא‬ ‫ובזה מובן מה דלא כתיב בפירוש מי הם‬ ‫דכתיב )משלי כג‪ ,‬כד( 'גיל יגיל אבי צדיק‬ ‫'תולדות יצחק' דא"כ היה מוכרח לכתוב‬ ‫ויולד חכם ישמח בו'‪ ,‬גילה אחר גילה בזמן‬ ‫יעקב ועשו כפירוש רש"י‪ ,‬ובאמת אינו כי‬ ‫שהצדיק נולד' וכו' עיין שם‪ .‬וצריך ביאור‬ ‫רק יעקב נק' תולדותיו הנמשכים אחריו‪.‬‬ ‫מהו 'גילה אחר גילה' וכו'‪ .‬גם צריך להבין‬ ‫ובזה יתפרש המדרש 'גיל יגיל אבי צדיק'‬ ‫לשון 'ואלה תולדות' דהרי 'כל מקום‬ ‫דהיינו בשעה שנולד בן בנו אזי שמח 'אבי‬ ‫שנאמר 'אלה' פסל את הראשונים‪ ,‬ואלה‬ ‫צדיק' שהוא סבו של הנולד‪' ,‬גילה אחר‬ ‫מוסיף על הראשונים' )בר"ר יב‪ ,‬ג(‪ ,‬ומה‬ ‫גילה' בבנו ובן בנו‪ ,‬דיתקיים בו הבטחת‬ ‫מוסיף כאן על מה שדיבר למעלה‪.‬‬ ‫הכתוב 'אמר ה' מעתה ועד עולם'‪.‬‬ ‫ויש לרמז בזה בפשטות‪ ,‬על פי מה שאמרו‬ ‫חז"ל )ב"מ פה‪' (.‬כל שהוא תלמיד חכם ובנו‬ ‫תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב אין‬ ‫ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך וגו' ולאום‬ ‫תורה פוסקת מזרעו לעולם‪ ,‬שנאמר )ישעיה‬ ‫מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר )בראשית כה‪,‬‬ ‫נט‪ ,‬כא( 'ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך‬ ‫כג(‪ .‬וכתב רש"י הק'‪' ,‬גיים' כתיב‪ ,‬והיינו‬ ‫ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה‬ ‫שיהיה שניהם גדולים‪ ,‬והיינו רבינו הק'‬ ‫ועד עולם'' עיין שםב‪.‬‬ ‫שיצא מיעקב ואנטונינוס שבא מעשו‪ ,‬עיין‬ ‫שם‪ .‬ואפשר לרמז בפשטות קצת בדרך‬ ‫ולפי זה יש לומר דבפסוק זה שבפרשה‬ ‫אפשר‪ ,‬דעל יעקב ועשו עצמם יהיה נראה‬ ‫מקשר את כל השלשה אבות כאחד‪ ,‬וזהו‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫א מכתי"ק פ' תולדות תש"מ לפ''ק‪.‬‬ ‫ב בהמשך הגמרא שם ‪' :‬מאי 'אמר ה''‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא אני ערב לך בדבר זה‪ .‬מאי 'מעתה ועד‬ ‫עולם' אמר רבי ירמיה מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה'‪.‬‬ ‫להבות אש‬ ‫ד‬ ‫יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו‬ ‫לעיני בני אדם ששניהם גדולים‪ ,‬ועל דרך‬ ‫אחיו בא מצידו'‪ ,‬ומרמז דאין מקום לשניהם‬ ‫מאמר העולם בצחות על המשנה )אבות פ"ה‬ ‫ביחד בשום אופן שבעולם‪ ,‬ד'זה לעומת זה‬ ‫מי"ט( 'מה בין תלמידיו של אברהם אבינו‬ ‫עשה אלהים' היינו 'לעומת' וכנגד ממש‪,‬‬ ‫לתלמידיו של בלעם הרשע' וכו'‪ ,‬דלכאורה‬ ‫והקליפה לא תתחבר יחד עם הקדושה ח"ו‪.‬‬ ‫למה אמרו 'מה בין תלמידיו' הרי יש לומר‬ ‫וכן אצל כל אדם כשהוא דבוק בקדושה‬ ‫ולחלק מה בין אברהם אבינו לבלעם הרשע‬ ‫ובתורה ועבודת ה' במחשבה דיבור ומעשה‬ ‫עצמם‪ .‬אלא דעל בלעם הרשע לא הכירו‬ ‫אזי יש בו שליטת החלק הטוב ומסתלק‬ ‫מבחוץ כל כך ההפרש ההבדל בינו‬ ‫ממנו הרע‪ ,‬אך כשעוזב את הטוב ואינו‬ ‫לאברהם אבינו‪ ,‬דהוא הלך תמיד במלבושי‬ ‫עוסק בתורה ותפילה או אינו מקיים שום‬ ‫גדולים והתנהג בחיצוניות כצדיק וכיוצ"ב‪,‬‬ ‫מצוה ח"ו‪ ,‬אזי מושל על האדם חלק הרע‬ ‫אמנם על התלמידים כבר הכירו ההפרש‬ ‫שבו והוא עושה בו הכל כרצונו ה' ישמרנו‪,‬‬ ‫בין תלמידיו של אברהם אבינו שהיה להם‬ ‫וכן אפילו כשנכנס פניה בקרבו להתפאר או‬ ‫כוחו ומעלותיו שקיבלו מרבי כמותו‪ ,‬ועל‬ ‫לתאוה יבקש נפרד אזי הוא נפרד‬ ‫תלמידיו של בלעם ראו לגמרי בהיפך רק‬ ‫מהקדושה‪ ,‬כי 'ולאום מלאום יאמץ' כשזה‬ ‫רע ורשעות‪.‬‬ ‫קם זה נופלג‪.‬‬ ‫וכן על דרך זה כאן 'גיים' כתיב‪ ,‬דעשו היה‬ ‫ובזה נחה דעתה של רבקה‪ ,‬כי קודם חשבה‬ ‫מתנהג בחסידות ויודע לצוד ולרמות בני‬ ‫שיתערבו יחד טוב ברע ורע בטוב ח"ו‪ ,‬ואם‬ ‫אדם‪ ,‬ואף שואל בהלכה 'היאך מעשרין את‬ ‫מעורב טוב ברע אין לשער גודל הירידה‬ ‫המלח ואת התבן' )רש"י בראשית שם כז(‪'' ,‬כי‬ ‫של הטוב רח"ל‪ ,‬ועל זה נאמר )תהלים נ‪ ,‬טז(‬ ‫ציד בפיו' וכו' שהיה צד אותו ומרמהו‬ ‫'ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי'‪,‬‬ ‫בדבריו' )שם‪ ,‬כח(‪ ,‬ולכן 'גיים' כתיב‪ ,‬דלעיני‬ ‫היינו ח"ו להכניס דברי קדושה בתוך‬ ‫כל יהיה נראה ששניהם גדולים ח"ו‪ ,‬וזהו‬ ‫הקליפה רח"לד‪ .‬וזהו שרמזו לה 'ולאום‬ ‫בדרך צחות‪.‬‬ ‫מלאום יאמץ' ולא ישוו יחד בגדולה‬ ‫והנה הסימן שמסרו לרבקה בבית המדרש‬ ‫ובשליטה‪ ,‬ובסופו של דבר 'ורב יעבוד צעיר'‬ ‫של שם ועבר ברוח הקודש 'ולאום מלאום‬ ‫והקדושה תשלוט על הקליפה‪ ,‬וכן הוא בכל‬ ‫יאמץ'‪ ,‬ונאמר להם לומר לה זאת ובזה נחה‬ ‫איש ישראל עכ"פ בסוף דבר כשמגיע‬ ‫דעתה‪ .‬ויש לרמז בזה על דרך שפירשנו מה‬ ‫לתיקונו וליעודו‪.‬‬ ‫שאמר הכתוב להלן )בראשית כז‪ ,‬ל( 'ויהי אך‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫ג ראה ברש"י כאן ‪'' :‬מלאום יאמץ'‪ ,‬לא ישוו בגדולה כשזה קם זה נופל‪ ,‬וכן הוא אומר 'אמלאה החרבה'‬ ‫)יחזקאל כו‪ ,‬ב(‪ ,‬לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים'‪.‬‬ ‫ד עיין בספר הליקוטים תהלים מח‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אמרות אש‬ ‫הקל קול יעקב והידים ידי עשו )כז‪ ,‬כב(‪ .‬הנה‬ ‫אמרו חז"ל )אבות פ"ב מ"ב( 'יפה תלמוד‬ ‫ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני‬ ‫תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת‬ ‫וגו' )בראשית כז‪ ,‬כא(‪ .‬וברש"י 'אמר יצחק‬ ‫עוון'‪ ,‬וזהו ג"כ מה שאמרו חז"ל )ברכות לה‪(:‬ה‬ ‫בלבו אין דרך עשו להיות שם שמים שגור‬ ‫'הנהג בהן מנהג דרך ארץ'‪ ,‬אמנם מי‬ ‫בפיו וזה אמר )שם‪ ,‬כ( 'כי הקרה ה' אלהיך‬ ‫שתורתו אומנתו ועושה רצונו של מקום‬ ‫לפני''‪ .‬ויש לרמז בזה בפשטות קצת דכיון‬ ‫בשלימות אזי זוכה שמלאכתו נעשית על‬ ‫דיעקב אמר לו 'כי הקרה ה' אלהיך לפני'‪,‬‬ ‫ידי אחרים ואינו צריך להתייגע בפועל‬ ‫אזי רצה יצחק לפני הברכה לממש אותו‬ ‫ממש עיין שםו‪.‬‬ ‫מבחוץ ומבפנים אם הוא בבחינה אחת‪,‬‬ ‫וזהו 'הקל קול יעקב' ד'הקל' הראשון חסר‪,‬‬ ‫דעד עתה היה יצחק רגיל לשמוע מעשו‬ ‫היינו ש'הקל' דתורה אינו בשלימות ועכ"ז‬ ‫שאלות כגון 'אבא היאך מעשרין את המלח‬ ‫לא יחסר מקביעת עיתים לתורה‪ ,‬והיינו‬ ‫ואת התבן' )רש"י לעיל כה‪ ,‬כז( והיה ''ציד‬ ‫כשה'תלמוד תורה' הוא 'עם דרך ארץ' ג"כ‪.‬‬ ‫בפיו' וכו' שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו'‬ ‫אמנם מי שתורתו אומנתו הוא בבחי'‬ ‫)שם‪ ,‬כח(‪ ,‬אך עתה איך תיכף ומיד כבר שם‬ ‫ה'קול' השני שהוא מלא‪ ,‬דהאות ו' היא אות‬ ‫שמים שגור בפיו ממש‪ ,‬ואין לו שאלות אלא‬ ‫אמתז ו'אין אמת אלא תורה'ח‪ ,‬והיינו‬ ‫כולו לה'‪ ,‬ועל זה כבר לא האמין לו ואמר‬ ‫כשה'קול יעקב' בשלימות‪ ,‬ואז זוכה‬ ‫דזה כבר רמאות גדולה‪ ,‬דאיך נעשה‬ ‫שמלאכתו נעשית על ידי אחרים‪ ,‬וזהו‬ ‫כבחינת צדיק ממש ששם שמים שגור‬ ‫כשה'קול יעקב' מלא‪ ,‬אזי 'והידים ידי עשו'‬ ‫ומורגל בפיו‪ .‬ועל כן אמר לו 'גשה נא‬ ‫כמו שנאמר 'ועמדו זרים ורעו צאנכם'‬ ‫ואמשך' אם אתה בבחינה אחת גם מבפנים‬ ‫)ישעיה סא‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫ונראה אם פיו ולבו שוין‪.‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫ה 'תנו רבנן 'ואספת דגנך' )דברים יא‪ ,‬יד( מה תלמוד לומר לפי שנאמר )יהושע א‪ ,‬ח( 'לא ימוש ספר‬ ‫התורה הזה מפיך' יכול דברים ככתבן‪ ,‬תלמוד לומר 'ואספת דגנך' הנהג בהן מנהג דרך ארץ דברי רבי‬ ‫ישמעאל'‪.‬‬ ‫ו בברכות שם‪' :‬רבי שמעון בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה‪ ,‬וזורע בשעת זריעה‪ ,‬וקוצר‬ ‫בשעת קצירה‪ ,‬ודש בשעת דישה‪ ,‬וזורה בשעת הרוח‪ ,‬תורה מה תהא עליה‪ ,‬אלא בזמן שישראל עושין‬ ‫רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים‪ ,‬שנאמר )ישעיה סא‪ ,‬ה( 'ועמדו זרים ורעו צאנכם' וכו'‪.‬‬ ‫אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן‪ ,‬כרבי שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן'‪ .‬ועיין בשבת יא‪.‬‬ ‫'רבי שמעון בן יוחי וחביריו‪ ,‬שתורתן אומנותן'‪.‬‬ ‫ז עיין בזוה"ק ח"א רמא ‪' :‬סימנא דחיי לא שרייא אלא באות אמת‪ ,‬ומאי איהו אות אמת‪ ,‬דא אות ו'‪ ,‬בגין‬ ‫דביה שריין חיין'‪.‬‬ ‫ח ראה בירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ‪' :‬ואין אמת אלא תורה‪ ,‬היך מה דאת אמר )משלי כג‪ ,‬כג( 'אמת קנה ואל‬ ‫תמכור חכמה ומוסר ובינה''‪ .‬וע"ע בברכות ה ‪:‬‬ ‫להבות אש‬ ‫ו‬ ‫המה פועלים התחברות והתקשרות‬ ‫ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת‪ .‬ויאמר אליו‬ ‫ודביקות רוחא ברוחאט‪ ,‬וביקשו שיהיו‬ ‫יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני‪ .‬ויגש וישק‬ ‫בבחי' נשיקין דהמתברך צריך להיות‬ ‫לו וגו' ויברכהו וגו' )כז‪ ,‬כה‪-‬כז(‪ .‬יש לומר‬ ‫בדביקות גדולה עם המברך‪ ,‬והמתברך‬ ‫דרמז לנו בזה שמי שהוא צריך להתברך‬ ‫שמכניע עצמו להמברך נעשה ראוי לברכה‬ ‫בדבר ישועה ורחמים אזי צריך לפעול‬ ‫ומתברך ממקור הברכות‪' ,‬ויברכהו ויאמר‬ ‫שהמברך יהיה בגדלות המוחין בהאי שעתא‬ ‫ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה''‬ ‫שמברכו‪ ,‬כדי שיוכל לעורר עת רצון‪ ,‬וכן‬ ‫שראוי הוא לברכת 'ויתן לך האלהים' וגו'‬ ‫כאן ביין שהביא יעקב נעשה העת רצון‪.‬‬ ‫)שם‪ ,‬כח(‪.‬‬ ‫ואמר לו יצחק 'גשה נא ושקה לי' דהנשיקין‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫ט עיין בזוה"ק ח"ב קכד‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ניצוצי אש‬ ‫גענומען אהן א שיעור מער‪ .‬און מיט דעם‬ ‫שטייט אין די תורה‪ ,‬אז יעקב האט געזאגט‬ ‫זאגט דער תניא‪ ,‬אז בימיהם האט מען‬ ‫פאר רבקה‪ ,‬אולי ימשנו אבי והייתי בעיניו‬ ‫געלערנט יעדע זאך מאה פעמים‪ ,‬און אויב‬ ‫כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה‪.‬‬ ‫מען האט געדארפט לערנען מער ווי‬ ‫לכאורה‪ ,‬וואס עפעס זאל דאס זיין אזוי‪ ,‬אז‬ ‫געווענדליך‪ ,‬איז דאס געווען שווערער ווי‬ ‫אויב נישט קיין ברכה‪ ,‬דעמאלטס וועט זיין‬ ‫די גאנצע מאה פעמים‪ ,‬פאר דעם איז דער‬ ‫א קללה‪ ,‬וואס האט דא יעקב אזוי מורא‬ ‫מאה פעמים 'ואחד'‪ ,‬געווען א שטארקערע‬ ‫געהאט?‬ ‫עבודה‪ ,‬ווייל מען האט געדארפט טון מער‬ ‫קען מען זאגן‪ ,‬לויט דעם ענין וואס מען‬ ‫ווי מען איז געווען איינגעוואוינט‪.‬‬ ‫רעדט כמה פעמים‪ ,‬פון דעם הייליגן רבי‬ ‫אויף דעם ענין‪ ,‬איז דא באריכות אין תניא‬ ‫דער בעל התניא זי"ע‪ ,‬ווי ער ברענגט )לקו"א‬ ‫אויף אסאך אופנים‪ ,‬אז איינער ווערט‬ ‫פרק טו(‪ ,‬אז די גמרא זאגט אין חגיגה )ט‪(:‬‬ ‫מורגל אין א זאך‪ ,‬למשל איינער לערנט‬ ‫אינו דומה מי שלומד פרקו מאה פעמים‪,‬‬ ‫'יעדן' טאג א בלאט גמרא‪ ,‬ער דאווענט‬ ‫משלומד פרקו מאה פעמים ואחד‪ ,‬ברענגט‬ ‫'אלץ' מיט מנין‪ ,‬ער לערנט חק לישראל‪,‬‬ ‫די גמרא דארט א משל פון חמרים ‪ -‬אייזל‬ ‫און ער געט פון זיין פארמעגן חומש און‬ ‫טרייבער‪ ,‬אז אויב זיי זענען געגאנגען כך‬ ‫מעשר‪ ,‬און גייט אין מקוה 'יעדן טאג'‬ ‫וכך‪ ,‬וואס דאס איז געווען זייער סדר‪ ,‬האבן‬ ‫וכדומה‪ ,‬אזוי אז דאס גיין בדרכי ה'‪ ,‬ווערט‬ ‫די חמרים גענומען א באשטימטען פרייז‪,‬‬ ‫ביי אים כמעט ווי א טבע‪ ,‬זאגט דער תניא‬ ‫און אויב האט מען געוואלט גיין אביסל‬ ‫)ע"ש בפרק מא(‪ ,‬אז דאס איז נישט דער עיקר‬ ‫מער‪ ,‬האבן זיי גענומען דאפעלט די פרייז‪,‬‬ ‫עבודה‪ ,‬ווייל דער עיקר עבודה איז‪ ,‬והתורה‬ ‫נישט נאר וויפיל דער וועג איז געווען‬ ‫אמרה‪ :‬ועבדתם את ה' אלקיכם )שמות כג‪,‬‬ ‫לענגער‪ ,‬איז די גמרא מסביר‪ ,‬ווייל צו גיין‬ ‫כה(‪ ,‬עס מוז זיין ַאן עבודה‪ ,‬מען מוז‬ ‫לויט דעם באשטימטען סדר‪ ,‬צו דעם זענען‬ ‫אריבער גיין פון וויפיל די אייגענע ענינים‬ ‫זיי שוין געווען געוואוינט‪ ,‬ממילא איז דאס‬ ‫האבן שוין איינגעפירט‪ ,‬און טון מער פון‬ ‫נישט געווען קיין עקסטערע ארבייט פאר‬ ‫וואס מען איז געוואוינט געווען ביז אהער‪,‬‬ ‫זיי‪ ,‬אבער וויבאלד מען גייט שוין עפעס‬ ‫אייביג זאל מען גיין מער און מער‪ ,‬און דאס‬ ‫מער ווי מען איז געוואוינט‪ ,‬דאס הייסט‬ ‫הייסט ַאן עבודה‪.‬‬ ‫שוין יא ַאן עבודה‪ ,‬פארדעם האבן זיי‬ ‫להבות אש‬ ‫ח‬ ‫פריער געווען געוואוינט‪ ,‬מען דארף‬ ‫למשל ווען מען לערנט גמרא מיט תוספות‪,‬‬ ‫הארעווען פאר'ן אייבערשטן! דער עיקר‬ ‫און מען איז געוואוינט געווען צו לערנען‬ ‫איז ועבדתם את ה' אלקיכם‪] .‬מען זאגט‬ ‫'אביסל' מפרשים‪ ,‬זאל מען זוכן‪ ,‬אז מען‬ ‫איבער פון עפעס א איד‪ ,‬וואס האט‬ ‫זאל קענען אנקומען צו מער עמקות‬ ‫געפרעגט זיין רבי‪" :‬רבי איך האב נישט‬ ‫התורה‪ ,‬אדער אין הלכה ברורה לאמיתה‬ ‫דער וועלט‪ ,‬וועל איך כאטשיג האבן יענע‬ ‫של תורה‪ ,‬צי ווען מען לערנט חומש רש"י‪,‬‬ ‫וועלט?" האט אים דער רבי געענפערט‪ ,‬אז‬ ‫זאל מען זען צו לערנען וואס מער מפרשי‬ ‫דער וועלט האסטו נישט‪ ,‬וויאזוי קלערסטו‬ ‫התורה‪ ,‬אזוי ווי איך זאג כמה פעמים‪ ,‬אז‬ ‫אז דו וועסט האבן יענע וועלט‪[...‬‬ ‫אויב מען לערנט נישט קיין אור החיים הק'‪,‬‬ ‫ווייל אז מען הארעוועט נישט אויף קיין‬ ‫דעמאלטס ווייסט מען ממש נישט וואס עס‬ ‫עבודת ה'‪ ,‬און מען טוט נאר וואס מען איז‬ ‫שטייט אין די סדרה‪ .‬און אז מען לערנט‬ ‫צוגעוואוינט צו טון און מער נישט‪ ,‬איז‬ ‫נישט קיין רמב"ן‪ ,‬ווייסט מען נישט קיין‬ ‫דאס נישט קיין אמת'דיגע עבודה‪ ,‬ווייל ַאן‬ ‫פשט‪ ,‬און אז מען לערנט נישט קיין זוהר‬ ‫עבודה מיט אמת איז נאר‪ ,‬ווען מען‬ ‫הקדוש‪ ,‬ווייסט מען אינגאנצן נישט וואס‬ ‫הארעוועט צוצוקומען אלץ מער און מער‪.‬‬ ‫עס שטייט אין יעדע סדרה‪...‬‬ ‫נישט אז מען זאל זאגן‪" ,‬דער זוהר איז‬ ‫נישט געמאכט פאר יעדן איינעם"‪ ,‬ניין‪ ,‬עס‬ ‫דאס קען מען דא זאגן פשט בדרך רמז‪,‬‬ ‫איז יא געמאכט פאר יעדן איינעם‪ ,‬ווייל‬ ‫פארוואס האט זיך יעקב אבינו אזוי‬ ‫אויב נישט‪ ,‬פארוואס האט עס יעדער ביי‬ ‫דערשראקען‪ ,‬ווען ער האט מורא געהאט‬ ‫זיך אין שטוב? איז דען דאס א פידל‪ ,‬אז‬ ‫אז יצחק וועט אים אנטאפן‪ ,‬און ער וועט‬ ‫מען זאל שפילן דערמיט נאר חנוכה און‬ ‫אים שעלטן און נישט בענטשן‪.‬‬ ‫פורים? א זוהר איז א הייליג ספר‪ ,‬וואס‬ ‫ווייל יעקב אבינו איז דאך געווען שטארק‬ ‫ס'איז דא כמעט ביי אלע אידן אין שטוב‪,‬‬ ‫אין מידת האמת‪ ,‬ער האט תמיד געקוקט‬ ‫און דאס איז געגעבן געווארן פאר יעדן‬ ‫אויף זיך‪ ,‬ווי ווייט ער שטייט נאך‪ ,‬פון‬ ‫איינעם‪ ,‬אז יעדער איד דארף זיך מאכן א‬ ‫אמת'דיגע תורה און אמת'דיגע עבודה‪,‬‬ ‫זמן‪ ,‬ווען ער זאל זיך קענען מקדש ומטהר‬ ‫וואס כאטש עס איז 'באמת' נישט געווען‬ ‫זיין‪ ,‬און מדבק זיין אין פנימיות התורה‪,‬‬ ‫אזוי‪ ,‬מען דארף דאך נישט זאגן‪ ,‬ווער יעקב‬ ‫דאס איז גארנישט ווייניגער ווי נגלות‬ ‫אבינו דער 'בחיר שבאבות' איז געווען‪,‬‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫אבער אמת האט דאך נישט קיין שיעור‪ ,‬און‬ ‫איז ממילא‪ ,‬דארף מען זוכן אלץ‬ ‫ער האט מורא געהאט‪ ,‬אז אפשר וועט דער‬ ‫צוצוקומען‪ ,‬און לערנען מער ווי מען איז‬ ‫ט‬ ‫ניצוצי אש‬ ‫עס איז כריח שדה אשר ברכו ה'‪ ,‬זעה איך‬ ‫טאטע מיך גוט אדורך טאפן און אנקוקן‪,‬‬ ‫פון דעם‪ ,‬אז דיין נשמה איז אויך הייליג‪ ,‬און‬ ‫און ער וועט זען אז עס איז נישט אזוי ווי‬ ‫דיין תורה און עבודה איז טאקע יא מיט א‬ ‫ער האט געמיינט‪ ,‬אז איך לערן און איך‬ ‫שלימות‪ ,‬און אויך וויבאלד איך הער אז דיין‬ ‫דאווען טאקע‪ ,‬אבער אפשר טוה איך‬ ‫קול איז הקול קול יעקב‪ ,‬וואס דער קול‬ ‫נאכנישט וויפיל מען דארף צו טון‪ ,‬אפשר‬ ‫קומט דאך פון פנימיות פונעם מענטש‪ ,‬און‬ ‫הארעווע איך נישט גענוג‪ ,‬מער און מער‪,‬‬ ‫אז דער פנימיות איז הייליג‪ ,‬ווייל עס איז‬ ‫און ממילא האב איך נאך גארנישט‬ ‫הקול קול יעקב‪ ,‬איז ממילא דיין גאנצע‬ ‫אנגעהויבן צו טון און עבודת ה'‪ .‬יעקב‬ ‫עבודה בשלימות‪ ,‬עס איז נישט נאר סתם‬ ‫אבינו האט מורא געהאט‪ ,‬אז יצחק וועט‬ ‫דער חיצוניות אליין‪ ,‬ווייל ווען נישט‪ ,‬וואלט‬ ‫אים גוט אדורך קוקן‪ ,‬און זען אז בחיצוניות‬ ‫נישט געקענט זיין דיין קול 'קול יעקב'‪,‬‬ ‫בין איך טאקע גוט‪ ,‬אבער בפנימיות‬ ‫ווייל אלעס גייט ווען אריין צו די סטרא‬ ‫הארעווע איך נישט גענוג צוצוקומען אזוי‬ ‫אחרא‪ ,‬און אז איך זעה אויף דיין קול‪ ,‬און‬ ‫ווי מען דארף‪ ,‬איז ממילא אויב מיין טאטע‬ ‫אויף דיין לבוש וואס איז כריח שדה‪ ,‬אזוי‬ ‫וועט דאס 'דערטאפן'‪ ,‬דעמאלטס וועט ער‬ ‫ווי עס שטייט )רש"י שם( אז דאס איז געווען‬ ‫מיך נאך שעלטן‪ ,‬ווייל אויב איך בין נישט‬ ‫א ריח פון גן עדן‪ ,‬וואס דאס ווייזט דאך‬ ‫אמת'דיג‪ ,‬דעמאלטס טויג דאך נישט די‬ ‫אויף דיין נשמה‪ ,‬איז ממילא מיט דעם‬ ‫גאנצע עבודה‪ ,‬ווייל אויב עס גייט נישט‬ ‫אלעם‪ ,‬זעה איך אז עס איז נישטא פון וואס‬ ‫מיט קיין ציל‪ ,‬צו צוקומען צו שלימות‪ ,‬איז‬ ‫מורא צו האבן‪.‬‬ ‫נאך גארנישט געטון‪.‬‬ ‫קומט אויס‪ ,‬אז ווען עס איז געווען וירח את‬ ‫אויף דעם האט אבער יצחק אבינו עם‬ ‫ריח בגדיו‪ ,‬אז יצחק האט אריינגעקוקט אין‬ ‫בארוהיגט‪ ,‬עס איז נישטא וואס זיך צו‬ ‫זיין פנימיות‪ ,‬און געהערט זיין 'קול יעקב'‪,‬‬ ‫דערשרעקן‪ ,‬ווייל ראה ריח בני כריח שדה‬ ‫ממילא האט געקענט זיין ויברכהו‪,‬‬ ‫אשר ברכו ה'‪ ,‬איך זעה אז דיין חיצוניות ‪-‬‬ ‫דעמאלטס קען ער אים בענטשן‪ ,‬אזוי‬ ‫די לבושים‪ ,‬וואס דאס איז מרמז אויפ'ן גוף‪,‬‬ ‫קענען די ברכות האבן א קיום‪ ,‬ווייל ער איז‬ ‫וואס דאס איז דאך דער לבוש פאר די‬ ‫ראוי צו די ברכות‪) .‬קדושת צבי(‬ ‫נשמה‪ ,‬זעה איך אז דיין גוף איז אויך הייליג‪,‬‬ ‫להבות אש‬ ‫י‬ ‫ליצים אין הכוונה דווקא כשיושבים כמה‬ ‫שלא להתפעל מליצים‬ ‫בגילוי הראש רח"ל‪ ,‬גם כשיושבים בישיבה‬ ‫אאלה תולדות יצחק )בראשית כה‪ ,‬יט(‪ .‬ברש"י‪,‬‬ ‫או בכולל יתכן הענין של מושב ליצים‪,‬‬ ‫לפי שהיו ליצני הדור אומרים וכו'‪ .‬זקני הק'‬ ‫שיושבים כאחד ומדברים על פלוני ועל‬ ‫היה אומר שליץ יודע גם כן שאינו מדבר‬ ‫אלמוני‪ ,‬וצוחקים ומבטלים את השני‪,‬‬ ‫אמת‪ ,‬אלא שהוא עושה ליצנות‪ ,‬שהרי גם‬ ‫ומדברים דיבורים בטלים‪ ,‬והרי זה מושב‬ ‫הליצים צריכים להודות שהיה כאן נס‬ ‫ליצים‪ ,‬וגם אם נראה כאדם שומר תורה‬ ‫ופלא‪ ,‬ששרה בת תשעים שנה ילדה‪ ,‬וכי‬ ‫ומצוות אם יושבים ועושים ליצנות או‬ ‫השי"ת יעשה נס לאבימלך‪ ,‬וידעו שאין זה‬ ‫מאחרים‪ ,‬או אפילו שלא מאחרים אלא‬ ‫אמת‪ ,‬אלא זהו דרכם של ליצנים‪.‬‬ ‫יושבים סתם ועושים ליצנות הרי זה מושב‬ ‫ליצים‪.‬‬ ‫וכמו כן היה בכל דור אצל הרבי'ס והרבנים‬ ‫שהיו ליצנים שעשו מהם ליצנות‪ ,‬והתורה‬ ‫וספר תהילים מתחיל בפסוק זה‪ ,‬לומר לך‪,‬‬ ‫מגלה לנו מה שהיה אצל אברהם ויצחק‪ ,‬כי‬ ‫שכאשר האדם יושב במושב ליצים לא יוכל‬ ‫אם לא‪ ,‬הרי יכול השואל לשאול‪ ,‬אם היה‬ ‫לבוא לשום ענין בעבודה‪.‬‬ ‫הרב צדיק וגאון אמיתי‪ ,‬כיצד אפשר‬ ‫לעשות ממנו ליצנות‪ ,‬ושמא אכן אינו ראוי‪,‬‬ ‫ועל מה שנאמר ובדרך חטאים לא עמד‪,‬‬ ‫אבל כאן מגלה לנו התורה‪ ,‬שגם אצל‬ ‫איתא מהרה"ק מראפשיץ שלפעמים יש‬ ‫אברהם ויצחק היה ענין של ליצני הדור‪,‬‬ ‫אחד שאינו רשע בעצמו‪ ,‬אך הוא עומד‬ ‫לפי שהיו יודעים שאין הם מדברים אמת‪,‬‬ ‫אצל רשעים‪ ,‬על ידי כן הרי הוא נחשב‬ ‫וכמו שעושים הליצנות בחתונה‪ ,‬ומספרים‬ ‫מהם‪ ,‬וזהו ובדרך חטאים לא עמד‪ ,‬שלא‬ ‫מעשיות וכולם יודעים שלא היה הדבר ולא‬ ‫יעמוד כלל אצל אותם הנוהגים בדרכי‬ ‫נברא‪.‬‬ ‫רשע‪ ,‬ושרואה שמתחילים לדבר דברי‬ ‫ליצנות תיכף יש לו ללכת משם‪.‬‬ ‫כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם‬ ‫דוד המלך אמר‪ ,‬אשרי האיש וגו'‪ ,‬ובמושב‬ ‫ולילה‪ ,‬שיהיה כל חפצו בתורה‪ ,‬וכמו‬ ‫ליצים לא ישב‪ ,‬ומבואר בספה"ק שמושב‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫א מליל שישי פר' תולדות תשס"ד לפ"ק‬ ‫יא‬ ‫נהרי אש‬ ‫להבדיל בין הטוב ובין הרע‬ ‫שמבארים המפרשים מה שנאמר בפרשתן‬ ‫מפרשה זו אנו לומדים שאסור שיעקב‬ ‫שכאשר היה אצל רבקה ויתרוצצו הבנים‬ ‫ועשו יהיו באותו אדם‪ ,‬ואפשר שזהו‬ ‫בקרבה‪ ,‬ותלך לדרוש את ה'‪ ,‬ופירש רש"י‬ ‫המקור‪ ,‬כי הנה בכל הדורות נתנו לתינוקות‬ ‫לפי שכאשר עברה בפתחי תורה ביקש‬ ‫לשחק הרבה‪ ,‬וכמו שאמרו הלשון‪ ,‬מען‬ ‫יעקב לצאת‪ ,‬וכאשר עברה על פתחי עבודה‬ ‫דארף זיך אויסשפילן‪ ,‬ומספרים שפעם‬ ‫זרה ביקש עשו לצאת‪ ,‬אמרה אם כן למה זה‬ ‫אחת היה אצל אחד מגדולי הדור שנעשה‬ ‫אנכי‪ ,‬ונאמר לה שני גוים בקרבך‪ ,‬ואז נחה‬ ‫רב בעיר גדולה‪ ,‬ופעם ראו איך שבצינעא‬ ‫דעתה‪ ,‬ויש להבין הרי עדיין יש שם עשו‬ ‫הרי הוא לוקח צאן‪ ,‬והרי הוא עולה ורוכב‬ ‫המבקש לצאת על פתחי עבודה זרה‪ ,‬אלא‬ ‫עליו כמעשה הנערים‪ ,‬ואמר שבימי נעוריו‬ ‫הביאור הוא‪ ,‬שקודם שידעה רבקה שיש‬ ‫היה עילוי ולמד כסדר יומם ולילה‪ ,‬ומעולם‬ ‫כאן שנים‪ ,‬חששה שיש כאן אחד שהוא‬ ‫לא שיחק במשחקי נערים‪ ,‬והרי שהילד שבו‬ ‫לשמים ולבריות‪ ,‬ואוהב גשמיות ורוחניות‪,‬‬ ‫לא שיחק‪ ,‬וכדי שהנער לא יכנס בו באמצע‬ ‫אך כשנאמר לה שיש כאן שנים‪ ,‬ידעה שמי‬ ‫התורה והתפילה‪ ,‬הרי הוא נותן לו את שלו‪.‬‬ ‫שהוא שגץ הרי הוא שגץ‪ ,‬והרי הוא מדבר‬ ‫דברים בטלים ואוכל כבהמה‪ ,‬ואין הוא אחד‬ ‫ולמעשה כל אחד מיום שהוא נולד‪ ,‬הרי‬ ‫שלפעמים לומד תורה ולפעמים נוהג‬ ‫הוא עובד חלק ניכר של זמנו במשחק‪ ,‬והרי‬ ‫כבהמה‪.‬‬ ‫בכל מה שנהגו בכל הדורות יש בזה איזה‬ ‫ענין‪ ,‬ואפשר שהענין בזה הוא‪ ,‬כדי שהרע‬ ‫וזהו ביאור הפסוקים בתהילים‪ ,‬אשרי האיש‬ ‫יצא לגמרי מהאדם ואז יוכל להתעלות‪ ,‬וזה‬ ‫וכו'‪ ,‬כי אם בתורת ה' חפצו‪ ,‬מהו 'כי אם'‪,‬‬ ‫נלמד מיעקב ועשו‪ ,‬שלא יהיו שניהם‬ ‫שאינו מרקד על שתי החתונות‪ ,‬לעולם אינו‬ ‫כאחד‪ ,‬אלא קודם כל יקח חלק הרע את‬ ‫עומד בין החטאים‪ ,‬ואינו מדבר הבלים‪,‬‬ ‫שלו‪ ,‬ואז יוכל האדם להתעלות‪.‬‬ ‫אלא כסדר הרי בתורת ה' חפצו‪.‬‬ ‫שלא להיות עם הרשע במחיצה אחת‬ ‫זהו הלימוד שיש ללמוד מהפרשה‪ ,‬שהרי‬ ‫אנו לומדים כאן תורה‪ ,‬והרי מהתורה באה‬ ‫בפסוק )שם‪ ,‬כ"ו( ואחרי כן יצא אחיו וגו'‪.‬‬ ‫כל הבריאה‪ ,‬והתורה כבר היתה קודם‬ ‫ואיתא ברש"י שיעקב ביקש לצאת ראשון‪,‬‬ ‫בריאת העולם ואמרו בזוה"ק שהקב"ה‬ ‫והענין בזה יש לומר‪ ,‬שהוא רצה לעשות‬ ‫איסתכל באורייתא וברא עלמא‪ ,‬ואז היו‬ ‫מה שיכול ובלבד שלא יהיה עם הרשע יחד‬ ‫צירופי אותיות אחרים וכמבואר בספה"ק‪,‬‬ ‫ולכן יש ללמוד לימוד מכל מה שלומדים‪.‬‬ ‫איתא שכאשר מגיע אחד לחבירו לדבר עמו‬ ‫לשון הרע‪ ,‬והמדבר הוא יותר גדול ממנו או‬ ‫להבות אש‬ ‫יב‬ ‫שבחה שהיתה בת רשע וכו' ולא למדה‬ ‫יותר חשוב ממנו‪ ,‬וכיצד יוכל להתפטר‬ ‫ממעשיהם‪ .‬והנה להלן )פסוק כ"א( פירש‬ ‫ממנו‪ ,‬אלא יעמוד כאבן דומם‪ ,‬ובמשך הזמן‬ ‫רש"י‪ ,‬שמשום שהיתה בת רשע לא היה‬ ‫יצא מכל הענין‪.‬‬ ‫מסוגל כ"כ שיתקבלו תפילתה‪ ,‬ולכאורה‪,‬‬ ‫הרי כאן אנו רואים שזהו שבחה מה שאע"פ‬ ‫שהיתה ממקור רשע לא למדה ממעשיהם‪,‬‬ ‫על ידי הנהגתו יוכל לשנות את מהותו‬ ‫והביאור בזה יש לומר על פי מה שידוע‬ ‫על ידי הקדושה והתורה יתכן שהאח‬ ‫העובדא מהרה"ק מראפשיץ שהשתדך עם‬ ‫הצעיר יחשב כאח הגדול‪ ,‬וכן אמר יעקב‬ ‫הרה"ק ר' פייבוש מהיבנוב שהיה קדוש‬ ‫אבינו על יוסף הצדיק‪ ,‬בכור שורו הדר לו‪,‬‬ ‫וצדיק גדול‪ ,‬אך לא היה מגזע היחס‪ ,‬אלא‬ ‫כי אף שראובן בכורי אתה‪ ,‬מכל מקום על‬ ‫שהוא בעצמו התעלה למעלות רמות‪ ,‬והנה‬ ‫ידי עבודתו של יוסף התעלה עד שבא‬ ‫היה מנהג אצל הצדיקים שבעת גמר‬ ‫למדרגה של בכור שורו הדר לו‪ ,‬שיהיה לו‬ ‫השידוך היה כל אחד מונה את יחוסו‪] ,‬יש‬ ‫הקדושה כמו הבכור‪.‬‬ ‫שנהגו לכתוב את יחוסם בעת החתונה‪ ,‬אך‬ ‫אצלינו לא נהגו כן[‪ ,‬ושאל הרה"ק‬ ‫וכן הוא בכל הזמנים‪ ,‬שגם אם לא נולד‬ ‫מראפשיץ את מחותנו על יחוסו‪ ,‬ואמר לו‪,‬‬ ‫האדם באופן מסויים מכל מקום כל אחד‬ ‫העיקר הוא יחוס עצמו‪ ,‬ואז נהיה הרה"ק‬ ‫יכול לשנות את עצמו‪ ,‬על ידי עבודתו‪.‬‬ ‫מראפשיץ חיור כסיד‪ ,‬שהיה נדמה לו‬ ‫שהצדיק השני עומד במדרגה הרבה יותר‬ ‫נעלה ממנו‪.‬‬ ‫יעקב אבינו מסר את נפשו על הבכורה‪,‬‬ ‫אע"פ שידע שיתכן שעשו יתפוס מה‬ ‫לאחר מכן אמר הרה"ק מראפשיץ‪ ,‬בהיבנוב‬ ‫שהפסיד ואז יבקש להרגו‪ ,‬וכמו שהיה בעת‬ ‫יש יהודי ושמו ר' פייבוש‪ ,‬בעת חצות לילה‬ ‫הברכות שראה מה שהפסיד על ידי מכירת‬ ‫הרי הוא נוטל את הקרדום ויוצא לבקוע את‬ ‫הבכורה‪ ,‬ואז אמר ויעקבני זה פעמים‬ ‫הקרח בנהר לטבול‪ ,‬ולאחר מכן הרי הוא‬ ‫)בראשית כז‪ ,‬לו(‪.‬‬ ‫עורך תיקון חצות ואומר תהילים ולומד‬ ‫ומלחמת עשו ויעקב נמשך עד עתה בכל‬ ‫משניות‪ ,‬זוהר וגמרא‪ ,‬ולאחר מכן יש‬ ‫הדורות וכל הזמנים‪.‬‬ ‫עבודת התפילה עד לחצות היום‪ ,‬והרי זה‬ ‫עבודה רצופה מחצות הלילה עד חצות‬ ‫היום ללא הפסק‪ ,‬ובהגיע שעת חצות היום‬ ‫הרי הוא עומד לטעום מעט יי"ש‪ ,‬ואז עובר‬ ‫ענין היחוס‬ ‫לו מחשבה‪ ,‬על ידי רוב עבודתי‪ ,‬הרוחתי‬ ‫בת לבן הארמי )פסוק כ(‪ .‬ברש"י‪ ,‬להגיד‬ ‫יג‬ ‫נהרי אש‬ ‫דברים בטלים כבהמה‪ ,‬וכאשר אחד יושב‬ ‫לכל הפחות קצת יי"ש‪ ,‬ובראפשיץ מתגורר‬ ‫אצל אותם שאינם נוהגים כראוי‪ ,‬הרי הוא‬ ‫יהודי ושמו נפתלי‪ ,‬וגם הוא הולך לפעמים‬ ‫נהפך להיות כמותם‪ ,‬ומי שיושב אצל עובדי‬ ‫למקוה ואומר פרק תהילים‪ ,‬ולפעמים גם‬ ‫ה'‪ ,‬גם הוא נהפך להיות כמותם‪ ,‬ולכן סברו‬ ‫הוא לומד פרק משניות‪ ,‬אבל כשהוא מבקש‬ ‫אצל הצדיקים שיש להתאסף אידעלע עולם‬ ‫לגשת לקחת קצת יי"ש‪ ,‬הרי הוא נזכר כיצד‬ ‫כאחד‪ ,‬כי אם יושבים ביניהם גם פשוטי עם‬ ‫היה נראה עבודתו של אביו ועבודתו של‬ ‫הרי שדי שאחד יזרוק קרירות אחת ויבטל‬ ‫זקנו‪ ,‬ואז יוצא לו הטעם מקצת יי"ש‪.‬‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫כשאחד הוא צדיק בן צדיק אין רבותא‬ ‫וזה היה הרבותא של רבקה אמנו‪ ,‬שעל אף‬ ‫בעצם עבודתו‪ ,‬כי היה לו ממי ללמוד‪ ,‬אכן‪,‬‬ ‫שהיתה בין אנשי רשע‪ ,‬לא למדה‬ ‫לכן יש לו להיות עם לב נשבר‪ ,‬כי מאחר‬ ‫ממעשיהם‪ ,‬ומזה יש ללמוד לכל אחד‪,‬‬ ‫שהוא נזכר כיצד היה נראה עבודתו של‬ ‫שאע"פ שהוא במצב שהוא מוכרח לשבת‬ ‫אביו‪ ,‬נשבר לבו בקרבו‪ ,‬ועל ידי כן‬ ‫אצל אחד שאינו נוהג כראוי‪ ,‬אם בעת‬ ‫מתקבלים תפילותיו‪ ,‬אבל צדיק בן רשע‪,‬‬ ‫האכילה או בעת התורה והתפילה או בעת‬ ‫אין בו ענוה זו‪ ,‬ולכן כשאחד מתפלל הרי‬ ‫נסיעה‪ ,‬יש לנו ללמוד מכאן‪ ,‬שאע"פ שהוא‬ ‫תפילת לב נשבר מקובלת יותר‪ ,‬ולכן‬ ‫נמצא בין אנשים שאין הנהגתם ראויה‪ ,‬אל‬ ‫תפילת צדיק בן צדיק עדיף טפי מתפילת‬ ‫יושפע מהנהגתם‪ ,‬ויש לזכור הייטב את‬ ‫צדיק בן רשע‪ ,‬כי הצדיק בן צדיק הוא בטל‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫ולכן תפילותיו מתקבלות‪ ,‬אבל כשמדברים‬ ‫אצל אומות העולם‪ ,‬מי שגדל בין רשעים‬ ‫על מעלה וחשיבות‪ ,‬הרי ודאי שמעלת‬ ‫הרי הוא גדל להיות כרשע‪ ,‬אבל אצל בני‬ ‫צדיק בן רשע גדולה ממעלת צדיק בן צדיק‪,‬‬ ‫ישראל אין זה כך‪ ,‬גם מי שגדל בין רשעים‪,‬‬ ‫ולכן חשיבותה של רבקה היתה מה שהיתה‬ ‫יש לו הכח לזכך עצמו‪ ,‬והוא שרואים אצל‬ ‫ממקום רשע‪ ,‬ואעפ"כ גדלה כצדקנית‪.‬‬ ‫רבקה‪ ,‬לבן הארמי שהיה בן רשע‪ ,‬הרי‬ ‫שהלך בדרכי אביו‪ ,‬אבל רבקה לא למדה‬ ‫ממעשיו‪ ,‬ורואים אנו שיתכן שגם מי שלא‬ ‫להיזהר מחברת רשע‬ ‫נולד בבית טוב הרי הוא יכול להשתנות‬ ‫הנה שנים שיושבים ואוכלים את סעודתם‪,‬‬ ‫ולהתעלות‪.‬‬ ‫אחד אוכל עם יראת שמים‪ ,‬וקודם מאכלו‬ ‫הוא עוצם את עיניו ואינו נתפס לאכילה‪,‬‬ ‫והרי הוא חוזר משנה בעל פה באמצע‬ ‫כמה פעמים אמרתי בפני בעלי בתים‪ ,‬חז"ל‬ ‫סעודתו‪ ,‬אך יש אחד החוטף ואוכל כארי‪,‬‬ ‫אמרו )משנה סוטה ט‪ ,‬טו( שקודם ביאת‬ ‫ואוכל כבהמה‪ ,‬ובעת סעודתו הוא מדבר‬ ‫להבות אש‬ ‫יד‬ ‫יקדש פיו קודם נשיקת התפילין‬ ‫המשיח יהיה בת קמה באמה וכו'‪ ,‬ואמרתי‬ ‫ברש"י )פסוק כ"א( ונעתרות נשיקות שונא‬ ‫שהכוונה הוא לטובה‪ ,‬האם חובשת פאה‬ ‫וכו'‪ .‬על האדם קודם נשיקת התפילין יש לו‬ ‫נכרית‪ ,‬והבת מכסה את ראשה כדין‪ ,‬וכמו‬ ‫להיזהר ביותר שפיו יהיה קדוש‪ ,‬כי אם אין‬ ‫כן נערים פני זקנים ילבינו‪ ,‬זקנו לא הלך‬ ‫פיו קדוש‪ ,‬מי יודע אם חפצים למעלה‬ ‫בשבת עם פוזמקאות לבנות‪ ,‬והנכדים‬ ‫בנשיקתו‪ ,‬שמא הרי זה בכלל מה שנאמר‬ ‫הולכים באופן זה‪.‬‬ ‫ונעתרות נשיקות שונא‪ ,‬קודם שמנשק‬ ‫חומר פאה נכרית‬ ‫האדם את התפילין יעשה חשבון נפשו האם‬ ‫אכן חפצים למעלה בנשיקתו‪.‬‬ ‫הרה"ק מצאנז פוסק להלכה בתשובותיו‪,‬‬ ‫ששער פאה נכרית‪ ,‬דינו כמו שער עצמה‪,‬‬ ‫כשביקש יצחק אבינו מיעקב אבינו שינשקו‬ ‫וכשאשה לובשת פאה נכרית‪ ,‬אסור לומר‬ ‫נאמר להלן‪ ,‬גשה נא ושקה לי בני‪ ,‬קודם‬ ‫כנגדה דברים שבקדושה‪ ,‬דשער באשה‬ ‫שאתה רוצה לנשקני‪ ,‬צריך להיות גשה נא‪,‬‬ ‫ערוה‪ ,‬ובאותם הדורות כשעדיין לא היה‬ ‫שיהיה לו שייכות עמו‪ ,‬ורק אז יוכל לנשקו‪,‬‬ ‫הפירצה של פאה נכרית אלא שהיה פירצה‬ ‫וכמו כן צריך האדם קודם הנשיקה שיהיה‬ ‫חדשה‪ ,‬שהגרו כמה שערות מלפנים‪ ,‬והיו‬ ‫לו שייכות עם התפילין ועם המצוות‪ ,‬ולכן‬ ‫הצדיקים צועקים אז מרה‪ ,‬שכל הגאולה‬ ‫יקבל האדם על עצמו שלא ידבר בפיו לשון‬ ‫תלויה על שערה‪ ,‬שהשער שהנשים‬ ‫הרע ושלא יקבל לשון הרע‪.‬‬ ‫חובשות בגלוי‪ ,‬הרי זה מעכב את הגאולה‪.‬‬ ‫וכבר אמרו חז"ל הק' שקבלת לשון הרע‬ ‫ומאחר ששער באשה ערוה‪ ,‬הרי שהפאה‬ ‫גרוע מדיבור לשון הרע וכן יקבל על עצמו‬ ‫נכרית היא ערוה‪ ,‬גם כשאין אומרים בפניה‬ ‫לשמור עיניו ולבו וידיו‪.‬‬ ‫דברים שבקדושה‪ ,‬וכשיש ערוה בבית‪ ,‬הרי‬ ‫זה ממשיך חלילה קליפות בבית‪ ,‬ויש‬ ‫להיזהר הרבה בדבר‪ ,‬ואף שיתכן שיהיה‬ ‫הצלחת הבן כפי התפילה שפעלה את‬ ‫לאשה עם פאה נכרית בנים הנראים כבנים‬ ‫לידתו‬ ‫יהודיים‪ ,‬מכל מקום יתכן שמשום שיגדלו‬ ‫ברש"י‪ ,‬לו ולא לה )פסוק כא(‪ .‬עיין מה‬ ‫בבית זה גדולי הבנים כבעלי תאוות‬ ‫שביארנו לעיל בענין זה‪ ,‬ואפשר אולי לומר‪,‬‬ ‫ההולכים כסדר אחר תאוותם‪ ,‬ורק למעלה‬ ‫ואם אינו אמת הרי שלא אמרתי מאומה‪,‬‬ ‫יודעים שמה שהם נראים כך הרי זה לפי‬ ‫הטעם מה ששמע ה' לו ולא לה‪ ,‬לפי שהרי‬ ‫שגדלו בבית זה‪.‬‬ ‫רוב בנים דומים לאחי האם‪ ,‬ואם היה נפעל‬ ‫ע"י תפילתה הרי שגם יעקב לא היה יוצא‬ ‫ממנה‪ ,‬כי היו קרובים להיות דומים ללבן‪,‬‬ ‫טו‬ ‫נהרי אש‬ ‫שבעבודת השי"ת יש עליות וירידות‪ ,‬והעיקר איך‬ ‫ולפי שקיבל ה' רק את תפילתו של יצחק‬ ‫שהעניין מסתיים ואיזה צד גובר(‪ ,‬וכשראתה‬ ‫יצא מהם יעקב‪.‬‬ ‫שהוא רץ לכאן ולכאן שאלה מה ישאר‬ ‫וכבר ביארנו למעלה דברי רש"י‪ ,‬אלה‬ ‫ממנו‪ ,‬איזה צד יגבר‪.‬‬ ‫תולדות יצחק‪-‬יעקב‪ ,‬שתולדותיו של יצחק‬ ‫כשזה קם זה נופל‬ ‫נחשב רק יעקב‪ ,‬ועשו רק אמור בפרשה‪.‬‬ ‫ברש"י כשזה קם זה נופל )פסוק כג(‪ .‬התניא‬ ‫הנה מי שצריך לברכה לזש"ק‪ ,‬הרי הוא‬ ‫מבאר‪ ,‬שכד אתכפיא סט"א סליק יקרא‬ ‫הולך לצדיק לקבל ברכה להיפקד בבנים‪,‬‬ ‫דקוב"ה לעילא‪ ,‬וכך הוא ענינו‪ ,‬הנה מכל‬ ‫ובאמת שאין העיקר בבנים‪ ,‬כי אם איך יראו‬ ‫מצוה שמקיים האדם נעשה אור‪ ,‬לא רק‬ ‫הבנים‪ ,‬שהרי כשח"ו אין בנים נוהגים כראוי‬ ‫מנרות חנוכה או נרות שבת וכדומה‪ ,‬מכל‬ ‫הרי זה יותר גרוע ממי שלא זכה לבנים‪,‬‬ ‫אות שבתורה נוצר אור‪ ,‬יוצר אור ובורא‬ ‫שהעמיד רח"ל דור לצד השני‪ ,‬ואפשר‬ ‫חושך לשון הוה‪ ,‬כסדר נוצר אור מכל פרט‬ ‫שלכן הולכים לגוטע יידן שהם יפעלו את‬ ‫שעושים בדבר שבקדושה וכן מברכים יוצר‬ ‫הבנים ועל ידי כן יוושעו‪ ,‬וכאשר זוכים‬ ‫המאורות‪ ,‬על ידי התורה ומצוות‪ ,‬וכמו‬ ‫לבנים על ידי תפילת הצדיקים‪ ,‬ממילא‬ ‫שנאמר כי נר מצוה ותורה אור‪ ,‬כל מצוה‬ ‫זוכים לבנים טובים‪.‬‬ ‫הוא נר‪ ,‬שהוא מאיר אור‪ ,‬ויש בזה אלפי‬ ‫וזה היה גם הענין של ותלך לדרוש את ה'‪,‬‬ ‫מדרגות‪ ,‬יש מדרגה שהאדם מתדבק‬ ‫שהלכה אל הצדיקים שיהפכו את הבן‬ ‫באותיות התורה והתפילה‪ ,‬ומתעלה על‬ ‫שיהיה צדיק‪.‬‬ ‫ידם למעלה‪ ,‬ולכן כשהאדם לומד תורה‬ ‫ומתפלל אין הוא נמצא כלל בזה העולם‪,‬‬ ‫ורק בסיום תפילתו ועבודתו הרי הוא חוזר‬ ‫כשהרבי ר' מרדכי'לע רקד במצוה טאנץ‬ ‫ויורד‪ ,‬וכמו שאנו רואים שבעת סיום‬ ‫עם כלתו‪ ,‬הרבנית של הרבי ר' מאיר'ל‪ ,‬אמר‬ ‫התפילה באשרי ובא לציון הוא עבודת‬ ‫לה לאחר מכן‪ ,‬יהיו לך ששה בנים‪ ,‬שלשה‬ ‫ירידת השפע‪ ,‬שכסדר יורדים כדי שיוכל‬ ‫יגדלו כמוני ושלשה יהיו גדולים ממני‪,‬‬ ‫לחזור לעולם‪ ,‬וכמו כן לאחר לימוד התורה‬ ‫והיינו שהוא המשיך בעת המצוה טאנץ את‬ ‫קשה להתנתק ולאכול‪ ,‬כי בשעה שלומדים‬ ‫הבנים‪.‬‬ ‫תורה נמצא האדם למעלה‪.‬‬ ‫וכשם שנפעל אור על ידי קיום מצוות‬ ‫עשה‪ ,‬כן נפעל על ידי מצות לא תעשה‪,‬‬ ‫ותלך לדרוש וגו' )פסוק כב(‪ .‬בקארלין אמרו‪,‬‬ ‫ואע"פ שאין האדם עושה פעולה‪ ,‬אלא‬ ‫מ'גיבט א פאטש מ'כאפט א פאטש די עיקר‬ ‫שכאשר הסט"א מצוה לאדם לדבר דברים‬ ‫ווער עס גיבט די לעצטע פאטש )היינו‬ ‫להבות אש‬ ‫טז‬ ‫לפרימישלאן לרבי ר' מאיר'ל השאיר בביתו‬ ‫בטלים או להרים את העיינים וכדומה‪,‬‬ ‫בנים קטנים‪ ,‬ושאלו הרבי ר' מאיר'ל‪ ,‬מה‬ ‫והאדם מונע את עצמו ואינו שומע בקולו‪,‬‬ ‫עושים בניך‪ ,‬זיי רבי'קען זיך שוין עפעם‬ ‫על ידי כן אתכפיא סט"א‪ ,‬כי כשאחד אומר‬ ‫)האם כבר החלו באדמורו"ת(‪ ,‬ונשמע הרבי ר'‬ ‫לחבירו דעה מה לעשות ואין האדם עושה‬ ‫מרדכי'לע אומר‪ ,‬וכי יש לעשות איזה‬ ‫הדבר‪ ,‬אף אם לא אמר לו מאומה‪ ,‬על ידי‬ ‫פעולה‪ ,‬אמר לו הרבי ר' מאיר'ל מה אתה‬ ‫עצם המציאות שאינו שומע בקולו‪ ,‬הרי‬ ‫חושב‪ ,‬קודם כל רבעקט מען זיך‪ ,‬ולאחר‬ ‫שנעשה אתכפיא‪ ,‬וכמו כן כשהאדם אינו‬ ‫מכן נעשה רבי קטן ורק לאחר מכן נעשה‬ ‫עושה כרצון הסט"א אתכפיא הסט"א‪.‬‬ ‫לרבי גדול‪ ,‬ומהו רבעקט מען זיך‪ ,‬יש לומר‬ ‫והנה באמת שמלא כל הארץ כבודו‪ ,‬ממלא‬ ‫על פי דברי הרבי ר' מרדכי'לע ורב יעבוד‬ ‫כל עלמין וסובב כל עלמין‪ ,‬אלא שהשי"ת‬ ‫צעיר‪ ,‬שמתחילים בעבודה מימי הנעורים‪.‬‬ ‫נתן שליטה לסט"א שיסתיר את אור ה'‪ ,‬כדי‬ ‫חסידים היו אומרים על צדיקים‪ ,‬שמימי‬ ‫שיצטרך האדם לעמול לבוא לקדושה‪,‬‬ ‫ילדותם ראו על פניהם שיש להם פנים של‬ ‫ותיכף כשעושים אתכפיא ממילא מתגלה‬ ‫רבי‪ ,‬והיינו שכבר התחילו את עבודתם‬ ‫אור ה'‪ ,‬נמצא שעל ידי מה שאין עושים‬ ‫מימי נעוריהם‪.‬‬ ‫לת'‪ ,‬אתכפיא סט"א ואסתליק יקרא דקוב"ה‬ ‫לעילא‪.‬‬ ‫וזהו מה שפירש רש"י כשזה קם זה נופל‪,‬‬ ‫ענין האיך מעשרין את התבן‬ ‫כשמבקשים לכפות את היצר אין צריכים‬ ‫להפילו בחוש‪ ,‬אלא שממילא כשזה קם זה‬ ‫ברש"י )פסוק כ"ז( ושואלו אבא האיך‬ ‫נופל‪ ,‬שמה טעם אין האדם מדבר‪ ,‬כי הוא‬ ‫מעשרין את התבן‪ .‬מה שרימה את אביו‬ ‫רוצה לעשות רצון ה'‪ ,‬ועל ידי כן נפעל זה‬ ‫דוקא על ידי המעשר ביאר בשפתי חכמים‬ ‫קם‪ ,‬שאין האדם רוצה לעשות רצון היצר‪,‬‬ ‫לפי שאצל האבות מצאנו שהחזיקו הרבה‬ ‫וכבר כתב הרמב"ם שהמדבר דיבור בטל‬ ‫במצוות המעשר‪ ,‬כמו שמצאנו אצל אברהם‬ ‫עבר על עשה ועל לא תעשה‪ ,‬ועל ידי כן זה‬ ‫יצחק ויעקב עיי"ש‪.‬‬ ‫נופל‪.‬‬ ‫ומה שביקש להראות עצמו שהוא מדקדק‬ ‫ואז נאמר לרבקה אמנו‪ ,‬שבאופן זה נעמד‬ ‫במצוות בדבר זה אפשר‪ ,‬שהנה האבות‬ ‫היהדות‪ ,‬שכסדר יהיה לאום מלאום יאמץ‪.‬‬ ‫הקדושים נתנו חומש וכמו שאיתא באוהב‬ ‫שם‪ .‬ורב יעבוד צעיר‪ .‬הרבי ר' מרדכי'לע‬ ‫ישראל‪ ,‬ויתן לו מעשר מכל‪ ,‬כ"ל בגימטריא‬ ‫היה אומר‪ ,‬ורב‪ ,‬מי שרוצה להיות רבי‪,‬‬ ‫נ'‪ ,‬שנותן לו עשר מחמישים‪ ,‬וכן מצאנו‬ ‫יעבוד צעיר‪ ,‬יעבוד את השי"ת מימי נעוריו‪.‬‬ ‫אצל יעקב שאמר‪ ,‬עשר אעשרנו לך‪ ,‬ב'‬ ‫פעמים עשר‪.‬‬ ‫נסע‬ ‫מרדכי'לע‬ ‫ר'‬ ‫כשהרבי‬ ‫והנה‬ ‫יז‬ ‫נהרי אש‬ ‫ידי החטא הוא מאבד הרבה טובה‪ ,‬וזהו‬ ‫והנה כשנותנים חומש בפשטות צריכים‬ ‫קובץ על יד ירבה‪ ,‬שכסדר יקנה עוד ועוד‪.‬‬ ‫לתת עשרים ממאה אך למעשה צריך שיתן‬ ‫האדם מדמה מה לי ללמוד עוד דף גמרא‬ ‫עשר ועוד עשר‪ ,‬ובאמת שאם כן כשנותן‬ ‫מעשר בפעם ב'‪ ,‬אינו צריך ליתן כי אם‬ ‫ועוד פרק משניות‪ ,‬אבל האמת שעל ידי כל‬ ‫תשע‪ ,‬כי כבר הוריד עשר‪ ,‬ואעפ"כ יש לו‬ ‫משהו שמוסיף נעשה שק מלא מעות‪ ,‬אכן‪,‬‬ ‫לתת חומש שלם‪ ,‬וזהו הרבותא של עשר‬ ‫הוא צריך סייעתא דשמיא שלא יאבדו‪.‬‬ ‫אעשרנו לך‪ ,‬שנתן ב' פעמים עשר‪ ,‬ועוד‬ ‫והנה מי שמרויח הון רב בבת אחת‪ ,‬הרי‬ ‫איתא‪ ,‬שגם מי שנותן את כל כספו לצדקה‪,‬‬ ‫שכשם שהרויח הכל במהירות כן יוכל‬ ‫אעפ"כ קודם כל יפריש המעשר ורק לאחר‬ ‫להפסיד הכל‪ ,‬אבל מי שמרויח רק פרוטה‬ ‫מכן יתן הכל לצדקה‪ ,‬וזהו מדקדקין‬ ‫לפרוטה מצטרפת‪ ,‬ויש יסוד כיצד הרויח‬ ‫במצוות‪ ,‬שמי שהוא מדקדק הרי הוא‬ ‫את המעות‪ ,‬ריוח זה ישאר אצלו‪ ,‬וכמו כן‬ ‫מפריש המעשר באופן זה‪.‬‬ ‫הוא במדרגות‪ ,‬אם אחד מבקש להיות בבת‬ ‫אחת בעל מדרגות‪ ,‬הרי שאי אפשר להשיגו‪,‬‬ ‫בראשונה יש לאדם להפסיק לדבר דברים‬ ‫אופן ההתעלות‬ ‫בטלים‪ ,‬ושלא יכלה את זמנו לריק‪ ,‬ויכוין‬ ‫כל תיבה בעת התפילה‪ ,‬ויעצור כמה‬ ‫בפסוק )כו‪ ,‬יג( ויגדל האיש‪ ,‬וילך הלוך וגדול‬ ‫פעמים בעת אכילתו‪ ,‬וקודם השינה ישפוך‬ ‫עד כי גדל מאוד‪ .‬כבר ביארנו כמה וכמה‬ ‫שיח לפני ה' ויבכה‪ ,‬במה מילא היום את‬ ‫פעמים שרוחנות וגשמיות שניהם שוין‬ ‫יומו‪ ,‬ולאחר מכן בעת קומו משנתו יכנס‬ ‫בדרך השגתם‪ ,‬הפסוק במשלי אומר‪ ,‬קובץ‬ ‫מיד לעבודה‪ ,‬באופן זה יוכל להתעלות יותר‬ ‫על יד ירבה‪ ,‬וזקני הק' ביאר הפסוק‪ ,‬יש לך‬ ‫ויותר עד שיהיה ת"ח וירא שמים‪ ,‬אך מי‬ ‫אחד שבבוקר לאחר התפילה הרי הוא לומד‬ ‫שרוצה בבת אחת להיות עם נעליו בשמים‪,‬‬ ‫עמוד גמרא‪ ,‬לאחר מכן הוא לומד החק‪,‬‬ ‫הרי הוא ראשו בארץ‪ ,‬כי מה שבא בפעם‬ ‫וכמו כן בעת תפילין דר"ת יש לו השיעורים‬ ‫אחת כן מאבדים אותו‪ ,‬ועוד מקבלים‬ ‫הקבועים שלו כמעמדות וכדומה‪ ,‬על ידי כן‬ ‫עונשים‪ ,‬לפי שנראה כמו שרצה לקחת כתר‬ ‫הרי הוא כסדר הולך וגדל‪ ,‬שכל מה שעושה‬ ‫המלך‪ ,‬וכמבואר בספה"ק‪.‬‬ ‫הוא עושה לשם שמים‪.‬‬ ‫וזה מבואר בפסוק‪ ,‬ויגדל האיש‪ ,‬וילך הלוך‬ ‫אבל יש אחד שאע"פ שהוא עושה הרבה‬ ‫וגדול עד כי גדל מאוד‪ ,‬שלא גדל בבת אחת‬ ‫מאד‪ ,‬מ"מ יש לו נקב אחד שעל ידו הוא‬ ‫אלא התעלה עוד ועוד‪ ,‬עד כי גדל מאוד‪.‬‬ ‫מאבד הכל רח"ל‪ ,‬והנקב נעשה על ידי כמה‬ ‫אופנים‪ ,‬אם על ידי פניות וגאוות או על ידי‬ ‫חטאים‪ ,‬שנדמה לו שהם חטאים קטנים ועל‬ ‫להבות אש‬ ‫יח‬ ‫שבית המקדש השלישי ירד בית המקדש‬ ‫רמז לבית המקדש‬ ‫מלמעלה‪ ,‬כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו‬ ‫בפסוק )שם‪ ,‬טו( וכל הבארות וגו'‪ .‬ענין‬ ‫בארץ‪ ,‬שישאר ביהמ"ק השלישי לעולם‪.‬‬ ‫הבארות מפורש בספה"קב שהוא כנגד ג'‬ ‫בתי המקדש‪ ,‬והבאר הראשון נקרא עשק כי‬ ‫התעשקו עמו‪ ,‬והשני היה שטנה‪ ,‬כנגד‬ ‫בפסוק )שם כח( ראו ראינו כי היה ה' עמך‪.‬‬ ‫שנאת חינם‪ ,‬שנחרב בעוון שנאת חינם‪,‬‬ ‫וברש"י ראו באביך ראינו בך‪ .‬אם רואים‬ ‫ולאחר מכן נאמר ויעתק משם‪ ,‬מרמז‬ ‫אצל הבן דרכי האב ולא עשה דרכים‬ ‫שיהיה זמן רב בין ביהמ"ק השני לשלישי‪,‬‬ ‫חדשים הרי זה סימן כי היה ה' עמך‪.‬‬ ‫ושם לא נאמר ויחפרו אלא ויחפור‪ ,‬לפי‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫ב עי' בספה''ק רזא דשבת בפרשתן‪.‬‬ ‫יט‬ ‫רשפי אש‬ ‫שיחו"ק בס"ג קודם ברכהמ"ז פרשת תולדות תשנ"ט לפ"ק‬ ‫בביתם אין הרחבה גדולה כל כך‪ ,‬כמו שיש‬ ‫איתא בגמרא )ברכות מו‪ (.‬בעל הבית בוצע‬ ‫היום ברוך השם בכל הישיבות בלעה"ר‬ ‫ואורח מברך‪ ,‬ויש לבאר בטעם הדבר ומה‬ ‫בזכות הנדיבים בעם ב"ה‪.‬‬ ‫רמזו בזה חז"ל‪ ,‬דהנה כאשר בעל הבית יש‬ ‫לו אורח לסעודת שבת‪ ,‬והבעה"ב יש לו את‬ ‫כתוב 'שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך'‬ ‫הסדר שלו בספה"ק שעוסק בהם קודם‬ ‫)דברים לג‪ ,‬יח(‪ ,‬ויש מפרשים שאם זבולון‬ ‫קידוש‪ ,‬אך האורח אינו אוחז בזה או שהוא‬ ‫שהולך לעמול על פרנסתו יכול לשמוח‬ ‫באמת רעב‪ ,‬והאורח חושב שבעה"ב צריך‬ ‫כשהוא מרוויח כסף‪ ,‬עאכו"כ כמה שמחה‬ ‫לוותר על סדריו ולהתחיל בסעודה‪ ,‬על כן‬ ‫יש ליששכר שיושב כל הזמן באוהלו‪ ,‬ואינו‬ ‫אומרים לו‪ ,‬לא‪ ,‬אין לאורח רשות להתחיל‬ ‫יכול להרהר שאולי יהיה לו הרבה ממון‪ ,‬על‬ ‫את הסעודה‪ ,‬אלא 'בעל הבית בוצע'‪ ,‬ורצון‬ ‫כן בכל מה שיש לו הוא שמח בחלקו‪.‬‬ ‫בעה"ב הוא הקובע מתי להתחיל הסעודה‪,‬‬ ‫ואני מפרש בדרך אחר‪ ,‬שלכאורה כיצד‬ ‫אבל אחר הסעודה יכול להיות שהבעה"ב‬ ‫יכול זבולון לשמוח‪ ,‬והרי העולם נברא כדי‬ ‫עצמו כבר שבע דיו‪ ,‬והוא רוצה כבר לברך‪,‬‬ ‫ללמוד תורה ולהתפלל ולעבוד את ה'‪ ,‬אלא‬ ‫אבל האורח עדיין אינו שבע‪ ,‬אז אומרים לו‬ ‫שמוכרח לעסוק גם בפרנסה קצת‪ ,‬אלא‬ ‫'אורח מברך'‪ ,‬ורק כשנראה בבירור‬ ‫שאם כולם יעשו כן לא יהיה לבחורים‬ ‫שהאורח רוצה לברך אז יברך‪.‬‬ ‫בישיבות ולאברכי הכולל די פרנסתם‪ ,‬ולכן‬ ‫בשנים עברו היה שייך יותר שיהיה לאדם‬ ‫'שמח זבולון בצאתך'‪ ,‬כי 'יששכר באוהליך'‪,‬‬ ‫אורחים על שולחנו אפילו שלא היה לו‬ ‫ורק משום כן אתה יכול לשמוח‪ ,‬כי ע"י‬ ‫הרחבה גדולה‪ ,‬וגם בני הישיבות אכלו אז‬ ‫צאתך לסחורה יש קיום לתורה הקדושה‪.‬‬ ‫'טעג'‪ ,‬וכבר אמר אחד מהצדיקים שאם הם‬ ‫איתא בגמרא פסחים בפרק מקום שנהגו‬ ‫אוכלים 'ימים' יאכלו הם את תשעת הימים‪,‬‬ ‫)נג‪ (:‬כי העשירים תומכי התורה יושבים עם‬ ‫היינו שיקרבו הגאולה ויבטלו ימי האבלות‬ ‫הצדיקים יחד בגן עדן‪ ,‬כי לולא הם לא היו‬ ‫של תשעת הימים‪ ,‬וכל בחור היה לו 'שבת‬ ‫יכולים תלמידי החכמים ללמוד‪ ,‬ועוד גדול‬ ‫בעל הבית' ששם אכל בכל שבת‪ ,‬אבל היום‬ ‫התומך תורה יותר מהתלמיד חכם עצמו‪,‬‬ ‫אכשר דרא‪ ,‬וכדאי לבעלי בתים להיכנס‬ ‫שהלומד תלוי אם למד לשמה‪ ,‬כי בשמים‬ ‫ולראות מה שיש היום בישיבות‪ ,‬כי אפילו‬ ‫להבות אש‬ ‫כ‬ ‫התורה שאני אלמד בעצמי‪ ,‬טוב יותר‬ ‫אין מתקבלת רק התורה הנלמדת לשמה‪,‬‬ ‫מהתורה שאקנה ב'אלפי זהב וכסף'‪ ,‬ולא‬ ‫ויש הלומד עם פניות שאין עולה למעלה‬ ‫היה צריך דוד המלך לאפוקי שיותר טוב‬ ‫כלל‪ ,‬אבל המחזיק תורה‪ ,‬אינו יודע מה‬ ‫התורה מלצבור כסף וזהב‪ ,‬כי זה לא עלה‬ ‫שבלב הלומד‪ ,‬והוא נותן לכל אחד שלומד‬ ‫על דעתו כלל‪.‬‬ ‫וכוונתו בזה להחזיק תלמיד חכם‪ ,‬על כן יש‬ ‫לו חלק טוב בכל התורה שלמדו בין לשמה‬ ‫ובזה אני מפרש הפסוק 'יפת אלקים ליפת‬ ‫בין שלא לשמה‪ ,‬ונמצא שהמחזיק תורה‬ ‫וישכון באהלי שם' )בראשית ט‪ ,‬כז(‪ ,‬יפת‬ ‫גדול שכרו מהלומד תורה‪ ,‬ומכל מקום‬ ‫מרמז על מעשים טובים‪ ,‬וגם אלו שעוסקים‬ ‫חלילה בשביל זה להפסיק מלימוד התורה‬ ‫במעשים טובים מכל מקום גם הם צריכים‬ ‫להיות זבולון‪ ,‬ומי שהוא יששכר צריך‬ ‫ללמוד תורה‪ ,‬כי אע"פ שיפת אלקים ליפת‬ ‫להישאר באהלך‪ ,‬אלא שצריך לעמול‬ ‫אין השכינה שורה אלא באהלי שם‪.‬‬ ‫שיהיה התורה לשמה‪.‬‬ ‫זקה"ק זי"ע היה מפרש 'בראשית ברא‬ ‫אלקים את השמים ואת הארץ' )בראשית א‪,‬‬ ‫דוד המלך אמר 'טוב לי תורת פיך מאלפי‬ ‫א(‪ .‬ופרש"י הק'‪ ,‬שבתחילה עלה במחשבה‬ ‫זהב וכסף' )תהילים קיט‪ ,‬עב(‪ ,‬ושואלים האם‬ ‫לבראותו במידת הדין‪ ,‬וראה שאין העולם‬ ‫זה רבותא לדוד המלך שיאמר כן‪ ,‬והרי אם‬ ‫מתקיים‪ ,‬והקדים מידת רחמים ושתפה‬ ‫ייכנסו לאדם בימינו שחי הרבה אחר‬ ‫למידת הדין‪ ,‬והיינו דכתיב 'ביום עשות ה'‬ ‫החורבן‪ ,‬שכבר עברו הרבה שנים בגלות בין‬ ‫אלהים ארץ ושמים'‪ ,‬ופירש על דרך זה‬ ‫הגויים ואח"כ אצל המדינה הציונית‪ ,‬אשר‬ ‫ליישב מה שבתחילה כתוב 'ברא אלקים את‬ ‫הם בבחינת 'אשר קרך' ל"ע‪ ,‬והצליחו‬ ‫השמים ואת הארץ' ואח"כ הקדימה‬ ‫להעביר לשמד הרבה מבני ישראל גרוע‬ ‫התוה"ק ארץ תחילה ואמרה 'ביום עשות ה'‬ ‫מכל הגויים‪ ,‬ואעפ"כ אם יגשו לאחד בימינו‬ ‫אלקים ארץ ושמים' )בראשית ב‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫וישאלו אותו‪ ,‬מה חשוב יותר‪ ,‬תורה או‬ ‫כסף‪ ,‬אזי אפילו אם הוא עובד לפרנסתו‬ ‫דהנה ידוע אשר השמים נקרא רוחניות‬ ‫בוודאי יענה שתורה טוב יותר אלא שאין‬ ‫והארץ גשמיות‪ ,‬ובתחילה עלה במחשבתו‬ ‫לו ברירה‪ ,‬ומוכרח לעבוד לפרנסתו‪ ,‬ומהו‬ ‫לברוא את כל העולם שיהיה תמיד קודם‬ ‫הרבותא שאמר כן דוד המלך‪.‬‬ ‫הרוחניות כי זהו התכלית‪ ,‬ואח"כ יהיה 'ואת‬ ‫הארץ' כי סוף כל סוף צריך גם לעסוק‬ ‫אלא שדוד המלך היה מלך ישראל והיה לו‬ ‫בענייני ארציות לאכול ולישן‪ ,‬וגם זה רצון‬ ‫כל טוב‪ ,‬והיה יכול לקחת חמישים אברכים‬ ‫ה'‪ ,‬ובתחילת בריאת העולם רצה שהרבה‬ ‫ולתת לכל אחד כל חודש חמשה אלף‬ ‫יעשו כרבן שמעון בר יוחאי‪ ,‬אבל ראה שאין‬ ‫דאלער שישבו וילמדו וכך יהיה לו חלק‬ ‫העולם מתקיים כך‪ ,‬כי אם יהיה רק רוחניות‬ ‫בתורתם‪ ,‬וזהו 'טוב לי תורת פיך' היינו‬ ‫כא‬ ‫רשפי אש‬ ‫אפשר לדבר אליו עשרות פעמים שצריך‬ ‫ולא גשמיות לא יהיה קיום לעולם‪ ,‬כי הרי‬ ‫לקבוע עיתים לתורה ולתת צדקה ולהתנהג‬ ‫כל המצוות הקדושות בעולם הזה‬ ‫כראוי‪ ,‬אבל הוא ירוץ מרופא למשנהו‬ ‫מלבושות בדברים גשמיים‪ ,‬שאם לא כן‬ ‫ולהבדיל מרבי אחד לרבי שני‪ ,‬וכל ראשו‬ ‫מאין יקחו כסף לתפילין לצדקה ולשבת‪,‬‬ ‫יהיה עסוק בדבר אחד שהוא צריך להיפקד‬ ‫וגם האדם צריך להיות בבריאות הגוף כדי‬ ‫בבנים‪ ,‬וכן אדם שהוא חולה ל"ע וצריך‬ ‫לעבוד את ה'‪ ,‬ואם אין עולם הזה אין עולם‬ ‫רפואה‪ ,‬ומבקשים ממנו להתעלות‬ ‫הבא‪ ,‬לכן הקדים הכתוב ארץ לשמים‪,‬‬ ‫באידישקייט‪ ,‬אבל הוא עסוק לפנות אל‬ ‫שצריכים כל ההשפעות לבוא על ישראל‪,‬‬ ‫הרופאים עד שיתרפא‪ ,‬או שאדם צריך‬ ‫ואח"כ יהיו נעשים מזה הגשמיות רוחניות‪.‬‬ ‫פרנסה ויש לו הרבה חובות‪ ,‬הרי כל ראשו‬ ‫ובזה פירשתי דבר מוקשה‪ ,‬ידוע שהרה"ק‬ ‫נתון בזה‪ ,‬כמו שאמר אחד שכיוון בעת‬ ‫מבארדיטשוב זי"ע אמר שיש שלשה דברים‬ ‫הנענועים‪ ,‬רבש"ע‪ ,‬אני חייב כאן ואני חייב‬ ‫בעולם הזה חטאים עוונות ופשעים‪,‬‬ ‫שם אנא שא נא אתה הכל‪ ,‬נמצא שגם‬ ‫ובעולם הבא יש שלושה דברים סליחה‬ ‫בנענועים הוא מכוון רק על החובות ואין‬ ‫מחילה וכפרה‪ ,‬וכאן אין זה סחורה ושם אין‬ ‫הוא מכוון על עבודת ה'‪.‬‬ ‫זה סחורה‪ ,‬ולכן הוא רוצה להתחלף ולתת‬ ‫והלא כשהקב"ה מוחל‪ ,‬אין התכלית‬ ‫לה' כביכול חטאים עוונות ופשעים והוא‬ ‫העיקרי של מחילה זו להצילו מעונש‪ ,‬אלא‬ ‫יתן לו מחילה סליחה וכפרה‪ ,‬אך גם זאת‬ ‫העיקר והתכלית הוא שיוסרו המסכים‬ ‫שיוסיף לו בני חיי ומזוני‪ ,‬וחיבר על זה את‬ ‫המבדילים בינו לבין אבינו שבשמים כדי‬ ‫הניגון הידוע‪ - ,‬ופעם אחת שמעתי את‬ ‫שיוכל להיות יהודי‪ ,‬כי עד שלא מוחלים מן‬ ‫זקה"ק זי"ע מנגן את זה בחדרו קודם‬ ‫השמים אין מרגישים טעם בעבודת ה'‪ ,‬ורק‬ ‫קידוש‪ ,‬וזלגו דמעות מעיניו ‪.-‬‬ ‫אחר שמוחל ה' אז מתחילים להרגיש טעם‪,‬‬ ‫אבל אם ראשו עדיין יהיה טרוד בחסרון‬ ‫וקשה כיצד היה יכול הרה"ק מבארדיטשוב‬ ‫לומר כדברים האלה‪ ,‬אם אדם מסתובב כאן‬ ‫בבני חיי ומזוני‪ ,‬מה הועילו במחילה זו‪,‬‬ ‫בחטאים ועוונות ופשעים‪ ,‬ועברו עליו ימים‬ ‫והרי עדיין יהיה ראשו ורובו טרוד בחסרונם‬ ‫שלא התפלל כראוי ולא למד ולא זכר שיש‬ ‫ואיך ירגיש טעם בעבודת ה'‪ ,‬על כן מוכרח‬ ‫בורא בעולם שצריך לירא מפניו‪ ,‬וצריך‬ ‫ה' להוסיף מלבד המחילת עוונות גם כן בני‬ ‫חיי ומזוני רוויחי‪ ,‬כדי שאז יוכל האדם‬ ‫לאכול כמו שצריך יהודי לאכול ולא כגוי‪,‬‬ ‫ועוד הרבה עניינים שעבר עליהם‪ ,‬דיו‬ ‫להתרומם בעבודת ה' ושיהיה עם קיום‪.‬‬ ‫שזכה לפעול שהקב"ה ימחול לו על הכל‪,‬‬ ‫ומדוע מגיע לו עוד תוספת על זה‪.‬‬ ‫ר' מאיר'ל‬ ‫הרה"ק‬ ‫היה‬ ‫לא‬ ‫פעם‬ ‫ואמרתי‪ ,‬שאם אחד צריך להיוושע בבנים‪,‬‬ ‫להבות אש‬ ‫כב‬ ‫כל הדרך והאיך הוא יכול להעיז פניו לומר‬ ‫מפרעמישלאן זי"ע בקו הבריאות‪ ,‬ושלח‬ ‫שלא הביא איתו מצות‪ ,‬וכאשר שמע‬ ‫שליח אל הרה"ק מרוזין זי"ע‪ ,‬שהודיעו לו‬ ‫השליח את דברי הרבי ר' מאיר'ל נפלה עליו‬ ‫מן השמים שאי אפשר שיהיה לו רפואה רק‬ ‫אימה גדולה ומיד הודה שהביא המצות‬ ‫אם יאכל מהמצות של הרה"ק מרוזין‪ ,‬וענה‬ ‫ומיהר אל בית הרבי ר' מאיר'ל‪.‬‬ ‫הרה"ק מרוזין שהוא ישלח את המצות עם‬ ‫וגופא דעובדא הכי הוה‪ ,‬שברוזין לא נכנסו‬ ‫שליח שלו‪.‬‬ ‫אל הרבי רק עם מלבוש עליון ובגארטיל‬ ‫ודרך אפיית המצות אצל הרה"ק מרוזין‬ ‫ובכובע עליון‪ ,‬כי היה שם פחד גדול‪ ,‬אבל‬ ‫היה‪ ,‬שהכל נעשה על ידו או אחד מבניו‬ ‫בפרימישלאן ובקרעטשניף ובנדבורנא היה‬ ‫הקדושים‪ ,‬שהוא בעצמו נתן את המים‪ ,‬ובנו‬ ‫נסיעה מכל העולם והיו ביניהם כל מיני‬ ‫בכורו הכניס את המצות לתנור‪ ,‬ועוד‬ ‫אנשים‪ ,‬גם אנשים פשוטים מאוד‪ ,‬וגם‬ ‫שלושה מבניו גלגלו את המצות‪ ,‬ואחד היה‬ ‫אנשים חשובים מאוד ‪ -‬ואני הכרתי שני‬ ‫שטיפלער‪ ,‬וחוץ מהם איש לא היה נוגע‬ ‫אנשים חשובים מאוד שאמרו עליהם שלא‬ ‫במצות‪.‬‬ ‫היה צריך להכיר את זקה"ק הרבי‬ ‫מקרעטשניף‪ ,‬אלא היה די לראות את‬ ‫וכאשר שלח הרה"ק את השליח לצאת עם‬ ‫האימה ופחד שיש ליהודים חשובים אלו‬ ‫המצות כבר היה קרוב לחג הפסח‪ ,‬ויהי‬ ‫בשעה שהתכוננו להיכנס אל הקודש פנימה‬ ‫היום בהשכמת הבוקר אמר הרבי ר' מאיר'ל‬ ‫אל זקה"ק‪ ,‬שהיו תלמידי חכמים גדולים‬ ‫מפרימישלאן זי"ע למשמשו ששמו היה‬ ‫ונכנסו אליו באימה ובפחד ובהכנה גדולה‬ ‫אריה‪' ,‬אריה‪ ,‬כעת יוצא השליח מסאדיגורא‬ ‫‪ ,-‬והשליח הזה רצה להיכנס קודם אל‬ ‫להביא את המצות'‪ ,‬וכעבור כמה שעות‬ ‫הפונדק‪ ,‬ושם יפשוט את הבגדים שלבש‬ ‫אמר‪' ,‬אריה‪ ,‬עכשיו עומד השליח לפוש‬ ‫בעת הנסיעה וילבש בגדים אחרים חשובים‬ ‫בעיירה פלונית'‪ ,‬וכך כל הדרך הזכיר את‬ ‫מהן‪ ,‬כדי שיוכל להיכנס אל הרבי כראוי‪,‬‬ ‫מקום השליח‪ ,‬עד שבאמצע היום אמר לו‪,‬‬ ‫אבל הרבי ר' מאיר'ל ראה גם זאת‪ ,‬על כן‬ ‫'אריה‪ ,‬צא לשוק ואמור לשליח שיסור תיכף‬ ‫ציווה שייכנס אליו מיד כי היה ירא שמא‬ ‫ומיד אל מאיר'ל'‪ ,‬ויצא הגבאי לשוק וראה‬ ‫יניח את המצות באיזה מקום שאינו נקי כל‬ ‫איש אחד יושב בעגלה‪ ,‬ושאל אותו אם הוא‬ ‫צרכו‪.‬‬ ‫מגיע מסאדיגורא‪ ,‬וענה הן‪ ,‬ושאל אותו אם‬ ‫כי החומרות שהיו בפרימישלאן אצל‬ ‫הביא מצות לרבי וענה לא‪ ,‬חזר המשמש‬ ‫המצות גם אם נאמר מאה פעמים שהיה‬ ‫ואמר לרבי ר' מאיר'ל שמצא אדם המגיע‬ ‫שלא כדרך הטבע עדיין לא אמרו כלום‬ ‫מסאדיגורא אבל הוא אומר שלא הביא‬ ‫ממה שהיה שם‪ ,‬וגם אני לא ידעתי הכל‪,‬‬ ‫איתו מצות‪ ,‬הרים הרבי ר' מאיר'ל קולו‬ ‫אפילו שמעתי מזקה"ק זי"ע הרבה‪ ,‬אבל‬ ‫ואמר‪ ,‬אמור לו לשקרן‪ ,‬מאיר'ל שומר אותו‬ ‫כג‬ ‫רשפי אש‬ ‫ר' מאיר'ל‪ ,‬ושאל אותו בקיצור 'נו‪ ,'...‬כי ידע‬ ‫לאחרונה יצא ספר של שבחים על הרבי ר'‬ ‫שהבא מפרימישלאן יש לו מה לספר‪,‬‬ ‫מאיר'ל ושם יש הרבה דפים שכתוב שם‬ ‫וסיפר לו השליח כל הדברים האלה האיך‬ ‫הרבה חומרות גדולות מאוד שהיו אצלו‪.‬‬ ‫ששמר עליו הרה"ק מפרימישלאן‪ ,‬וסיפר‬ ‫כאשר נכנס השליח אל הרבי ר' מאיר'ל‬ ‫גם שביקש ממנו הרבי ר' מאיר'ל להישאר‬ ‫כשבידו המצות‪ ,‬פנה הרבי ר' מאיר'ל‬ ‫על החג והבטיח לו עשירות לדורי דורות‪,‬‬ ‫למשמש ואמר‪' ,‬אריה‪ ,‬מה אמר מאיר'ל‬ ‫אבל הוסיף שגם הרבי יכול להשפיע לי‬ ‫בשעה שלוש לפנות בוקר'‪ ,‬וענה‪ ,‬הרבי‬ ‫ברכה זו‪ ,‬ונענה הרה"ק מרוז'ין זי"ע ואמר‪,‬‬ ‫אמר שעכשיו יוצא השליח לדרך עם‬ ‫'אבל הרי אמר לך עוד דבר‪] '...‬ער האט‬ ‫המצות‪ ,‬ופנה הרבי ר' מאיר'ל אל השליח‬ ‫דאך נאך עפעס געזאגט‪.[...‬‬ ‫ושאלהו‪ ,‬האמת הדבר‪ ,‬וענה‪ ,‬הן‪ ,‬וחזר‬ ‫פעם כשנסעתי לכפר עטה סיפרתי לאיש‬ ‫ושאל את משמשו‪' ,‬מה אמר מאיר'ל בשעה‬ ‫אחד את הסיפור הנ"ל כמו ששמעתי‬ ‫שש'‪ ,‬וענה‪ ,‬הרבי אמר שעתה עמד השליח‬ ‫מזקה"ק זי"ע‪ ,‬והוא היה מכנה את הרה"ק‬ ‫לפוש בעיירה פלונית‪ ,‬וחזר ושאל את‬ ‫הרבי ר' מאיר'ל 'דער פעטער ר' מאיר'ל'‪,‬‬ ‫השליח האמת הדבר‪ ,‬וענה‪ ,‬הן‪ ,‬וכן חזר‬ ‫ועל הרה"ק מרוזין אמר 'דער הייליגער‬ ‫ואישר כל דבריו הקדושים‪ ,‬וכל זה עשה‬ ‫רוזינ'ער'‪ ,‬וצעק עלי אותו איש שאם אני‬ ‫כדי להשגיח על המצות בכל אשר יפנו‬ ‫אומר 'דער הייליגער רוזינ'ער'‪ ,‬צריך אני גם‬ ‫שלא ייגע בהם שום אדם‪ .‬וכיוון שכבר היה‬ ‫להגיד 'דער הייליגער רבי ר' מאיר'ל'‪...‬‬ ‫קרוב לחג הפסח‪ ,‬אמר הרבי ר' מאיר'ל‪ ,‬אם‬ ‫תשאר אצל מאיר'ל על חג הפסח מאיר'ל‬ ‫מבטיח לך עשירות לדורי דורות‪ ,‬והוסיף‪,‬‬ ‫הגם שרבך יכול ג"כ להשפיע לך עשירות‬ ‫יש עניין גדול להאריך בתוספת שבת‪,‬‬ ‫אבל זאת רק אם תהיה ראוי‪ ,‬אולם מאיר'ל‬ ‫ומאיתנו ביקש זקנינו הרבי ר' מרדכי'לע‬ ‫יכול להשפיע לך עשירות גם אם לא תהיה‬ ‫זי"ע להחזיק את השבת שעה יותר‬ ‫ראוי‪ ,‬והשליח היה חסיד רוז'ין גדול וכמובן‬ ‫מאחרים‪ ,‬וחשבתי דבר חדש‪ ,‬שאפשר‬ ‫שרצה להיות אצל רבו‪ ,‬ולא שמע אל הרבי‬ ‫לפרש בזה מאמר רז"ל )ביצה טז‪' (.‬כל‬ ‫ר' מאיר'ל אלא חזר אל הרה"ק מרוזין‪.‬‬ ‫מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה עד ר"ה‬ ‫והגיע לסאדיגורא בערב פסח אחר‬ ‫חוץ מהוצאות שבת ויו"ט שכל המוסיף‬ ‫הצהריים‪ ,‬והרה"ק מרוזין עמד על הגאניק‬ ‫מוסיפין לו'‪ ,‬שע"י שמאריכים בתוספת‬ ‫ועישן בלולקע‪ ,‬כי הרגיש שהוא חוזר ורצה‬ ‫שבת זוכים שיוסיפו שפע מן השמים‪.‬‬ ‫לקבל פניו‪ ,‬וידוע שהרה"ק מרוזין היה‬ ‫ממעט מאוד בדיבורו‪ ,‬ואפילו שיש מאות‬ ‫דיבורים ממנו אבל לא על האופן של הרבי‬ ‫להבות אש‬ ‫כד‬ ‫הדרכים לזה‪ ,‬ואינו צריך להגיע אלי‬ ‫כתיב בפרשתן כי יצחק אבינו היה עשיר‬ ‫שאעזור לו בזה‪.‬‬ ‫גדול‪' ,‬ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה‬ ‫ההוא מאה שערים ויברכהו ה'‪ .‬ויגדל האיש‬ ‫וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד' )כו‪ ,‬יב‪-‬יג(‪.‬‬ ‫יש לתמוה מדוע התורה מספרת לנו גדולת‬ ‫וברש"י‪ ,‬שהיו אומרים זבל פרדותיו של‬ ‫אבימלך שאמר 'ונשלחך בשלום' )כז‪ ,‬כט(‪,‬‬ ‫יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך‪ ,‬ויה"ר‬ ‫ואפילו שהם דברי אבימלך מכל מקום הרי‬ ‫שיושפע כל הכוחות‪.‬‬ ‫נעשו מהם תיבות בתורה הקדושה‪ ,‬וי"ל‪,‬‬ ‫כשרואים שבאה ההשפעה לאדם פעם‬ ‫שהנה יש אנשים שנוהגים בהם בתחילה‬ ‫אחת אפשר עדיין לחשוב שכך היא מנהגו‬ ‫בחשיבות‪ ,‬אבל רק אם החשיבות היא‬ ‫של עולם‪ ,‬אבל בעת אשר רואים כמה‬ ‫מחזקת עד הסוף זהו סימן שהיא חשיבות‬ ‫פעמים מבינים כולם שאין זה כדרך הטבע‪,‬‬ ‫של אמת‪ ,‬וזהו 'ואשלחך בשלום' שעד הסוף‬ ‫וזהו 'ראו ראינו כי היה ה' עמך' )כו‪ ,‬כח(‪ ,‬שגם‬ ‫נשארנו להחזיק בידידות‪ ,‬זהו סימן כי 'אתה‬ ‫אנו ראינו פעם אחת שהצליח ה' דרכנו‪,‬‬ ‫עתה ברוך ה''‪ ,‬כי אל הקדושה שואף כל‬ ‫אבל אצלך 'ראו ראינו' כמה פעמים‪ ,‬וזהו‬ ‫אחד להיכרך בה‪.‬‬ ‫סימן שאין זה הצלחה כמו שהיה אצלנו‬ ‫אלא זהו דבר אחר לגמרי‪' ,‬כי היה ה' עמך'‪.‬‬ ‫זקני הרבי ר' מרדכי'לע זי"ע היה בהרבה‬ ‫מקומות‪ ,‬ולא היה אז מודעות וטעלעפאן‪,‬‬ ‫אם יצחק אבינו לא היה עשיר גדול היה‬ ‫ומיד בבואו אל העיר נתמלא כל הרחוב‬ ‫אדם מתיירא להיות תקיף בעבודה‪ ,‬אלא‬ ‫באנשים‪ ,‬תיכף מיד כשנכנס אל תוך העיר‪,‬‬ ‫היה מוצא כל מיני היתרים לסמוך עליהם‬ ‫ואנשים נסעו אליו מרחוק כדי לראות את‬ ‫לצורך פרנסה‪ ,‬אבל יצחק אבינו היה תקיף‬ ‫הרבי ר' מרדכי'לע זי"ע להכיר אדם בעל‬ ‫גדול ועם כל זה היה עשיר גדול‪ ,‬ולא זז‬ ‫רוח הקודש‪ ,‬כי כל יהודי רוצה להתדבק‬ ‫כחוט השערה לעשות דבר שבזה יתלו את‬ ‫בקדושה‪ ,‬אלא שכיוון שיש דברים שעדיין‬ ‫ההצלחה‪.‬‬ ‫לא תיקן לכן אינו זוכה להחזיק תמיד‬ ‫אכן התקיפות צריכה להיות בעבודת ה'‪ ,‬כי‬ ‫בקדושה‪ ,‬אבל מכל מקום כל אחד נמשך‬ ‫להיות תקיף נגד זולתו איני צריך ללמד‬ ‫אל קדושה‪.‬‬ ‫אתכם‪ ,‬כי הבעל דבר יודע בעצמו את‬ ‫כה‬ ‫רזא דאמונה‬ ‫מתוך דא"ח רעוא דרעוין פרשת תולדות תשפ"ב לפ"ק‬ ‫רץ ומפרכס לצאת‪ ,‬וכשהיתה עוברת על‬ ‫יצחק נולד לזקנותו של אברהם כדי שלא‬ ‫פתחי ע"ז עשו מפרכס לצאת'‪ ,‬עד ששאלה‬ ‫יעבור כל הצרות והנסיונות‬ ‫בבית מדרשו של שם ועבר‪ ,‬ובישר לה כי‬ ‫אינו עובר אחד‪ ,‬רק שני גויים בבטנך‪ .‬כי‬ ‫אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם‬ ‫רבקה אמנו פחדה ורעדה שהוא יהודי אחד‬ ‫הוליד את יצחק )בראשית כה‪ ,‬יט(‪ .‬הקשו‬ ‫שפוסח על שני הסעיפים‪ ,‬שזה הוא הגרוע‬ ‫המפרשים מה היתה הכוונה הפנימית‬ ‫מכל‪ ,‬אבל כשנתבשרה שאלו שני גויים‪,‬‬ ‫שאברהם היה עקר עד מאה שנה ושרה עד‬ ‫נחה דעתה שהאחד הצדיק הוא צדיק‬ ‫תשעים שנה‪ ,‬והרי יודע כל העתידות כבר‬ ‫בשלימות‪ .‬וכתבו בספה"ק שאם חפץ האדם‬ ‫בישר לאברהם 'כי ביצחק יקרא לך זרע'‬ ‫בדורות יראים ושלמים בעבודת ה'‬ ‫)בראשית כא‪ ,‬יב(‪ ,‬ומה הטעם היה צריך‬ ‫וביראתו‪ ,‬עליו לראות תחילה בעצמו‬ ‫לצפות ולהמתין עד אז‪ ,‬ולא קיים לו השי"ת‬ ‫לראות ירא ושלם בתכלית‪ ,‬לדעת מה‬ ‫את ההבטחה כבר בעת צעירתו‪ .‬אך כידוע‬ ‫חובתו בעולמו‪.‬‬ ‫שאברהם אבינו נתנסה בהרבה נסיונות‬ ‫וצרות במשך ימי חייו‪ ,‬ומאידך חפץ היה‬ ‫ומעשה אבות סימן לבנים‪ ,‬כמו שאמרנו‬ ‫השי"ת שיצחק יחיה חיי מנוחה ושלוה‪,‬‬ ‫שיצחק דאג לתולדותיו‪ ,‬והרי כל אדם‬ ‫כמאמר הקרא )בראשית כו‪ ,‬יב( 'ויזרע יצחק‬ ‫מישראל רוצה בהמשך הדורות על דרך‬ ‫וימצא מאה שערים'‪ ,‬ואם היה נולד מיד‬ ‫המסורה לנו‪ .‬ואמרנו היום בקידושא רבה‬ ‫היה צריך לעבור יחד עם אברהם אבינו כל‬ ‫על הפסוק 'ויתן לך האלקים' )בראשית כז‪,‬‬ ‫הנסיונות והצרות‪.‬‬ ‫כח(‪ ,‬ודרשו חז"ל )בר"ר סו ג‪ ,‬הובא ברש"י( 'יתן‬ ‫ויחזור ויתן'‪ ,‬והכונה על דרך משל אדם‬ ‫הבא להשקיע ממונו כדי להרוויח צריך‬ ‫זרע ברך ה' רק כשהוא משקיע גם בעצמו‬ ‫להשקיע לכל הפחות שליש ממה שרוצה‬ ‫להרוויח לאחר מכן‪ ,‬כן הוא בהשקעת‬ ‫כשראתה רבקה כי 'ויתרוצצו הבנים‬ ‫המשך הדורות‪ ,‬כדי שיצא זרע ברך ה'‪,‬‬ ‫בקרבה'‪ ,‬וכמו שפירש רש"י 'שכשהיתה‬ ‫צריך להשקיע בעצמו שהקרן יהיה כדבעי‪,‬‬ ‫עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב‬ ‫להבות אש‬ ‫כו‬ ‫האקדמות "למחזי באנפא עין כות גירי‬ ‫וממילא הפירות והתולדות יצמיחו אילן‬ ‫קשתא"‪ ,‬ע"י ראיה אסורה או מחשבה רעה‬ ‫נחמד למראה‪.‬‬ ‫אחת‪ ,‬או דיבור אסור או שמיעת דיבורים‬ ‫אסורים או דברי שטות והבל‪ ,‬כל זאת הרי‬ ‫זה כיורה חץ בעיני האדם‪ ,‬ואף שאין הגוף‬ ‫'ויתן לך' להשי"ת תורה ועבודה 'ויחזור‬ ‫מרגיש‪ ,‬אבל הנשמה הטהורה שנתת בי‬ ‫ויתן' לנו השפעות טובות‬ ‫מרגשת ביותר‪.‬‬ ‫בראש השנה אנו מבקשים כתיבה וחתימה‬ ‫טובה‪ ,‬ואומר מלכו של עולם אי מלכא אנא‬ ‫עד האידנא אמאי לא אתית לגבאי‪ ,‬היכן‬ ‫עיקר עבודת האדם על מדות טובות‬ ‫היית במשך כל ימות השנה שלא זכיתי‬ ‫מרגלא בפומיה של אאמו"ר זיע"א לומר‬ ‫לראות את פניך‪ ,‬ורק כשצריך לפעול שנה‬ ‫בעניני זיווגים‪ ,‬כי כל אחד צריך לבדוק רק‬ ‫טובה הנך בא בתפילות ותחנונים‪ .‬כי אם‬ ‫בדבר אחד‪ ,‬בענין המדות טובות‪ ,‬ולפלא‬ ‫רוצה להתקרב לבורא כל עולמים‪ ,‬ורוצה‬ ‫היה תמיד בעיני הוראה זו‪ ,‬שהרי אינו‬ ‫שיעשה לו וימלא לו כל משאלות לבו‪ ,‬צריך‬ ‫ממנין התרי"ג מצוות‪ ,‬וכתיב )תהלים קיא‪ ,‬י(‬ ‫לקיים מאמר הכתוב 'ויתן לך'‪ ,‬ליתן‬ ‫ראשית חכמה יראת ה'‪ ,‬ותלמוד תורה כנגד‬ ‫להשי"ת תורה ועבודה יראת שמים באמת‬ ‫כולם‪ .‬אבל לאחר שעלו ובאו הרבה שאלות‬ ‫ומדות טובות‪ ,‬הנהגת הבית בשלימות‬ ‫בעניני שידוכים‪ ,‬עמדתי על דעת אאמו"ר‬ ‫הראויה‪ ,‬ואזי יקויים 'ויחזור ויתן'‪ ,‬שהשי"ת‬ ‫זיע"א מה היתה עומק כוונתו‪.‬‬ ‫ישפיע כל טוב וחסד במדה טובה מרובה‪.‬‬ ‫לימוד הכרת הטוב להשי"ת ממדת בשר‬ ‫כי כך אמר לנו ''ועתה ישראל מה ה'‬ ‫אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה'' )דברים‬ ‫ודם‬ ‫י‪ ,‬יב(‪ ,‬רק זאת הוא מבקש‪ ,‬ובו נכלל כל‬ ‫משל למה הדבר דומה‪ ,‬לעני ואביון שמוצא‬ ‫המדות הטובות‪ ,‬ואינו נצרך לתעניות‬ ‫על מפתן ביתו שהניח לו מאן דהוא סכום‬ ‫וסיגופים‪ ,‬כי על ידי יראת שמים לומדים‬ ‫עצום של כסף‪ ,‬ודאי שיבדוק בחקירות‬ ‫ומתפללים ובין אדם לחבירו ובין איש‬ ‫ודרישות לדעת מי הוא ואיזה הוא שנתן לו‬ ‫לאשתו הוא בשלימות‪.‬‬ ‫המתן בסתר הגדול הזה‪ ,‬ויכיר לו טובה כל‬ ‫ימי חייו‪ ,‬על שהגביהו מאשפות להושיבו‬ ‫עם נדיבים‪ .‬כן הוא האדם השלם במדות‬ ‫חסרון בשמירת האיברים כחץ בעיני האדם‬ ‫טובות‪ ,‬מצד מדת הכרת הטוב יעשה כל‬ ‫שביכולתו להיטיב ולסייע‪ .‬ואם במדת בשר‬ ‫ועל האדם להזהר בשמירת עינים כדבעי‪,‬‬ ‫ודם הוא כן שהיום כאן ולמחר למעלה‪ ,‬על‬ ‫כמו שפירש אאמו"ר זיע"א על דברי בעל‬ ‫כז‬ ‫רזא דאמונה‬ ‫ורגע כי אין עוד מלבדו‪ ,‬וכל מה דעביד‬ ‫אחת כמה וכמה במדת מלך מלכי המלכים‬ ‫רחמנא לטב עביד‪ ,‬והכל טוב באמת אף‬ ‫שהוא חי וקיים‪ ,‬ואמרו חז"ל ''כל הנשמה‬ ‫כשאינו נראה כן לעיני בשר‪ ,‬כי השי"ת ברא‬ ‫תהלל יה‪ ,‬על כל נשימה ונשימה תהלל יה''‬ ‫העולם כדי להיטיב לבריותיו‪ ,‬וצריך‬ ‫)בר"ר יד‪ ,‬ט(‪ ,‬על איברים שלמים ובריאים‬ ‫להתחזק שבכל פרט ופרט בבני ביתו‬ ‫ואפשר ללמוד ולהתפלל ולעבדו ית'‬ ‫ובצאצאיו ובמשא ומתן הכל מושגח‬ ‫בשלימות הבריאות‪ ,‬והוא חסד גדול ונפלא‪,‬‬ ‫בהשגחה פרטית מלמעלה‪.‬‬ ‫וה' אלוקינו שואל מעמנו רק ליראה‪ ,‬וכמה‬ ‫ה' צלך ‪ -‬מדת החסד למטה מעורר כן‬ ‫הכרת הטוב מחוייבים אנו כלפי אבינו‬ ‫למעלה‬ ‫שבשמים חי החיים‪ ,‬והאדם השלם במדותיו‬ ‫הרי שלם בעבודתו להשי"ת‪.‬‬ ‫ואמר זקיני הבעש"ט הקדוש‪" ,‬ה' צלך"‪ ,‬כפי‬ ‫שהאדם מתנהג למטה מתנהג עמו השי"ת‬ ‫המבזה איש מישראל מבזה חלק מהשכינה‬ ‫מלמעלה‪ ,‬ואם האדם מטיב ומרבה חסד עם‬ ‫הבעל התניא כתב‪ ,‬כי כל איש ישראל יש בו‬ ‫אחרים בממון או בדיבורים טובים ומחזק‬ ‫נפש האלקית‪ ,‬ואם מתבוננים בעומק דבר‬ ‫אחרים‪ ,‬ובלי חשבונות וצמצומים‪ ,‬אזי‬ ‫זה‪ ,‬הרי מה שהוא מדרך העולם שיכול איש‬ ‫השי"ת מתנהג עמו במדת הטוב והחסד‪,‬‬ ‫לבזות ולהשפיל כבוד חבירו‪ ,‬אין זה‬ ‫אפילו באופן למעלה מן הטבע‪ ,‬ואף שאינו‬ ‫שמשפיל ומבזה ראשו או אחד משאר‬ ‫ראוי לכך‪.‬‬ ‫אבריו‪ ,‬אלא הרי הוא מבזה ומשפיל את ה'‬ ‫האלוקים ממש‪ ,‬והוא בין אדם לחבירו‪ ,‬וכן‬ ‫בין איש לאשתו שהיא גם כן חלק אלוקי‬ ‫ברכות הקודש‬ ‫ממעל‪ .‬וע"י האמונה בדברים אלו הרי כל‬ ‫הפסיכאלאגים יכולים לסגור העסק שלהם‪,‬‬ ‫ויעזור השי"ת בזכות שבת קודש‪ ,‬ובזכות‬ ‫כי על ידי ידיעת וקיום דבר זה ממילא יהיה‬ ‫התחזקות עם רב מבני ישראל‪ ,‬המוסרים‬ ‫הכל על צד הטוב ביותר‪.‬‬ ‫נפשם למען כבוד שבת בגוף ובממון‪ ,‬ודאי‬ ‫הוא בוקע רקיעים שכל הנצרכים לישועות‬ ‫יוושעו בכל מילי דמיטב‪ ,‬וזכות אבותינו‬ ‫הקדושים שהיו עמנו במשך הזמן העבר‪,‬‬ ‫הכל מתנהג בהשגחה פרטית‬ ‫יעמוד לכל המסייעים והמשתתפים‬ ‫איתא בחובת הלבבות 'אין דבר מתנועע‬ ‫בשמחה בגוף או בממון‪ ,‬ונוכל לקבל פני‬ ‫בלתי רצונו יתברך'‪ ,‬וכידוע שעם אמונה‬ ‫אבותינו הקדושים ולא נבוש ולא נכלם‬ ‫אפשר לעבור את הים הגדול‪ ,‬ובלי אמונה‬ ‫בפניהם‪ ,‬וכולם יתברכו ממעון הברכות‪,‬‬ ‫אי אפשר לעשות אפילו פסיעה אחת קטנה‪,‬‬ ‫ויתמלאו כל הבקשות לטובה ולברכה‪.‬‬ ‫וכולנו מאמינים באמונה שלימה בכל רגע‬ ‫להבות אש‬ ‫כח‬ ‫ועל כל ישראל‪ ,‬ותחזינה עינינו בשובך‬ ‫ונזכה כולנו כאחד לקבל פני משיח צדקינו‬ ‫לציון ברחמים‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬בהתגלות כבוד שמים עלינו‬ ‫ג‬ ‫חומש רש"י‬ ‫אברהם הוליד את יצחק" ‪ -‬וואס איז דער‬ ‫כח העקידה והמשכת הדורות‬ ‫המשך פון פסוק? אז דו הייבסט אן צו רעדן‬ ‫ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם‬ ‫פון תולדות יצחק‪ ,‬ווי קומט אריין "אברהם‬ ‫הוליד את יצחק )בראשית כה‪ ,‬יט(‪.‬‬ ‫הוליד את יצחק"?‬ ‫זאגט רש"י‪" :‬לאחר שקרא הקדוש ברוך‬ ‫זאגט דער אור החיים הקדוש אזוי‪ :‬בשעת‬ ‫הוא שמו אברהם‪ ,‬הוליד את יצחק"‪.‬‬ ‫יצחק איז געבוירן געווארן‪ ,‬האט ער געהאט‬ ‫א נשמה פון נקבה‪ .‬א נשמה פון נקבה‬ ‫דבר אחר‪ :‬על ידי שכתב הכתוב "יצחק בן‬ ‫מיינט אז ער האט נישט געקענט האבן‬ ‫אברהם"‪ ,‬הוזקק לומר "אברהם הוליד את‬ ‫ווייטער המשכת הדורות‪ ,‬ס'איז נישט‬ ‫יצחק"‪ ,‬לפי שהיו ליצני הדור אומרים‪:‬‬ ‫געווען אזא מציאות פון המשכת הדורות‪.‬‬ ‫"מאבימלך נתעברה שרה"‪ ,‬שהרי כמה שנים‬ ‫בשעת די עקידה איז ארויסגעפלויגן זיין‬ ‫שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו‪ .‬מה‬ ‫נשמה‪ ,‬און ס'איז אריינגעקומען א נשמה‬ ‫עשה הקדוש ברוך הוא? צר קלסתר פניו‬ ‫דדכרא‪.‬‬ ‫של יצחק‪ ,‬דומה לאברהם‪ ,‬והעידו הכל‪:‬‬ ‫מען האט שוין אמאל געשמועסט די‬ ‫"אברהם הוליד את יצחק"‪ .‬וזהו שכתב כאן‪:‬‬ ‫נקודה‪ ,‬דער ענין‪ ,‬אז אמאל קען א מענטש‬ ‫ועתה‪ ,‬שכתוב "יצחק בן אברהם"‪ ,‬ראיה יש‬ ‫זען א זאך וואס ער מיינט אז ס'איז נישט‬ ‫שאברהם הוליד את יצחק‪ .‬דאס איז דער‬ ‫גוט פאר אים‪ ,‬אבער למעשה איז פונקט‬ ‫מדרש וואס רש"י ברענגט‪.‬‬ ‫פארקערט‪ :‬פון דארט קומט ארויס די‬ ‫דער בעל הטורים זאגט דא אויפ'ן פלאץ ‪-‬‬ ‫ישועה‪ .‬אברהם אבינו האט געמיינט אז‬ ‫און דער דעת זקנים )שם( ברענגט עס אויך‬ ‫דער רבונו של עולם זאגט אים "כי ביצחק‬ ‫‪ -‬אז "הוליד" איז בגימטריא "דומה"‪ ,‬צו‬ ‫יקרא לך זרע" )בראשית כא‪ ,‬יב(‪ ,‬לכאורה‪ ,‬אז‬ ‫ווייזן אז די צורה פון יצחק איז געווען גלייך‬ ‫דו גייסט שעכטן יצחק‪ ,‬בלייבט דאך נישט‬ ‫צו אברהם אבינו‪.‬‬ ‫יצחק! אבער למעשה איז געווען פונקט‬ ‫פארקערט‪ :‬דורך די עקידה האט יצחק‬ ‫באקומען א נשמה דדכרא‪ ,‬און דורך דעם‬ ‫דער הייליגער אור החיים הק' פרעגט דא‬ ‫האט ער געקענט האבן קינדער‪.‬‬ ‫אויפ'ן פלאץ די זעלבע קשיא וואס רש"י‬ ‫קומט אויס‪ ,‬ווען איז געווארן די נקודה אז‬ ‫פרעגט‪" :‬ואלה תולדות יצחק בן אברהם‪,‬‬ ‫דברי אלוקים חיים‬ ‫ד‬ ‫לעולם הבא"‪ .‬פרעגט דער זיידע ז"ל‪ ,‬בעל‬ ‫יצחק קען מוליד זיין‪ ,‬אז ס'זאל ווייטער זיין‬ ‫רזא דשבת‪ :‬איך פארשטיי נישט‪ .‬ס'איז‬ ‫דורות? דורך וועמענס כח איז עס‬ ‫טאקע א גוטע זאך אז א מענטש פלאגט‬ ‫געקומען? דורך אברהם‪ ,‬דורך די מסירות‬ ‫זיך‪ ,‬ער גיט זיך אוועק די גשמיות פאר'ן‬ ‫נפש וואס אברהם האט געהאט‪ .‬דערפאר‬ ‫אייבערשטן‪ ,‬מ'פארשטייט אז "אשריך‬ ‫שטייט דא‪" :‬אברהם הוליד את יצחק"‪.‬‬ ‫בעולם הבא"‪ ,‬אבער וואס איז "אשריך‬ ‫דער אור החיים הקדוש זאגט אז יצחק האט‬ ‫בעולם הזה"? ס'איז דאך נישט "אשריך‬ ‫אויך געהאט מסירות נפש‪ .‬ס'איז דא א‬ ‫בעולם הזה" ‪ -‬ער עסט דאך נישט‬ ‫מדרש אויך אין איכה )איכה רבה פתיחתא כד(‪:‬‬ ‫געהעריג‪ ,‬און ער פלאגט זיך‪.‬‬ ‫דער מדרש זאגט אז בשעת'ן חורבן האט‬ ‫זאגט ער אזוי‪ :‬וואס מיינט "אשריך בעולם‬ ‫אברהם געבעטן‪" :‬אייבערשטער‪ ,‬איך האב‬ ‫הזה"? למשל‪ ,‬ווען א מענטש גייט אדורך א‬ ‫מקריב געווען מיין זון"‪ .‬און יצחק ‪ -‬איינע‬ ‫שוועריגקייט אין לעבן‪ ,‬און ער איז מקבל‬ ‫פון די טענות וואס יצחק האט געזאגט ‪-‬‬ ‫אויף זיך די יסורים‪ .‬וואס מיינט אז ער איז‬ ‫איז געווען אז ער האט געטון אלעס אזוי‬ ‫מקבל די יסורים? אסאך מאל מיינט א‬ ‫ווי דער טאטע האט אים געזאגט‪ .‬זעט מען‬ ‫מענטש אז מקבל זיין די יסורים מיינט אז‬ ‫פון דעם אז ס'איז אויך געווען א מסירות‬ ‫ער וויל זיי ממש האבן‪ .‬אבער דער אמת‬ ‫נפש פון יצחק‪.‬‬ ‫איז‪ ,‬אפילו ער איז נאכנישט אויף דער‬ ‫מדרגה אז ער זאל פארשטיין אז ער וויל‬ ‫אבער בעיקר‪ ,‬וועמענס נסיון איז עס‬ ‫עס האבן‪ ,‬איז דאס וואס ער איז מסכים צו‬ ‫געווען? וועמענס עבודה איז עס געווען?‬ ‫דעם ‪ -‬אז דער רבונו של עולם וויל אזוי‪,‬‬ ‫ס'איז געווען אברהם‪ .‬וויל די תורה זאגן‪:‬‬ ‫איז אזוי ‪ -‬שוין א גרויסע זאך‪ .‬ס'איז אים‬ ‫וויאזוי האט יצחק באקומען א כח ווייטער‬ ‫טאקע שווער‪ ,‬אבער ער ווארפט זיך‬ ‫צו האבן קינדער? ער האט עס באקומען‬ ‫אונטער‪.‬‬ ‫נאר מיט דעם כח הקדושה‪ ,‬דעם כח פון‬ ‫מסירת נפש‪.‬‬ ‫באמת זענען דא אסאך מדרגות אין קבלת‬ ‫יסורים באהבה‪ .‬יעדער מענטש האט בעצם‬ ‫נסיונות‪ ,‬א גאנצן טאג זענען מיר פארנומען‬ ‫קבלת היסורים באהבה‬ ‫מיט נסיונות‪ .‬א גאנצן טאג ‪ -‬דאס איז די‬ ‫עבודה א גאנצן טאג‪ .‬פון ווען מען שטייט‬ ‫דער זיידע ז"ל ברענגט אראפ פון זיין זיידן‪,‬‬ ‫אויף‪ ,‬פון ווען מען גייט ארויס פון‬ ‫בעל רזא דשבת‪ ,‬אויף די משנה אין אבות‬ ‫דאווענען‪ ,‬ביז צום לערנען‪ ,‬יעדעס מאל איז‬ ‫)ו‪ ,‬ד(‪" :‬כך דרכה של תורה‪ ,‬פת במלח‬ ‫דא א נסיון‪ .‬אבער טאמער א מענטש איז‬ ‫תאכל‪ ,‬ומים במשורה תשתה‪ ,‬ואם אתה‬ ‫מקבל אויף זיך דעם נסיון ‪ -‬דאס הייסט‪,‬‬ ‫עושה כן‪ ,‬אשריך בעולם הזה‪ ,‬וטוב לך‬ ‫ה‬ ‫חומש רש"י‬ ‫און אברהם איז מרמז אויף חסד‪.‬‬ ‫ער פארשטייט אז ס'דארף זיין אזוי‪ ,‬ס'איז‬ ‫נישט געפערליך אזוי‪ ,‬ס'איז גוט אזוי ‪-‬‬ ‫די משנה אין ברכות )ט‪ ,‬ה; נד ע"א( זאגט‪,‬‬ ‫דעמאלט ווערט א המתקה‪ .‬דער נסיון‬ ‫מ'לערנט ארויס פון "ובכל מאדך" )דברים ו‪,‬‬ ‫טוישט זיך‪ ,‬דער נסיון גייט אוועק‪ ,‬און‬ ‫ה( אז "כל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי‬ ‫אנשטאט דעם קומט אראפ א השפעה‪.‬‬ ‫מודה לו" ‪ -‬אלעס וואס דער אייבערשטער‬ ‫טוט‪ ,‬זאלסטו מקבל זיין באהבה‪.‬‬ ‫האט דער זיידע ז"ל געזאגט‪ :‬טאמער א‬ ‫מענטש גייט צו צום לערנען אויף אזא‬ ‫זאגט ער‪" :‬ואלה תולדות יצחק בן אברהם‪,‬‬ ‫אופן‪ ,‬אז ער זאגט‪" :‬כך דרכה של תורה!"‬ ‫אברהם הוליד את יצחק"‪ .‬אין יצחק‪ ,‬אין דין‪,‬‬ ‫אזוי קומט עס‪ .‬בשעת ער האט "פת במלח‬ ‫איז דא אברהם‪ .‬טאמער דו ווילסט אז‬ ‫תאכל ומים במשורה תשתה"‪ ,‬זאגט ער‪:‬‬ ‫ס'זאל ווערן פון דין חסד‪ ,‬זיי מקבל באהבה‪.‬‬ ‫"כך דרכה של תורה‪ ,‬דאס איז גוט"‪.‬‬ ‫אז דו וועסט מקבל זיין באהבה‪ ,‬וועט‬ ‫דעמאלט געשעט "אשריך בעולם הזה"‪ :‬עס‬ ‫אראפקומען א השפעה פון די חסד פון‬ ‫עפענען זיך די צינורות השפע‪ ,‬ס'ווערט‬ ‫אברהם‪ .‬דעמאלט וועט זיין "אברהם הוליד‬ ‫גרינגער די עבודת השם‪ ,‬און אויך איז מען‬ ‫את יצחק" ‪ -‬אז אברהם זאל זיך מתגבר זיין‬ ‫זוכה צו "אשריך לעולם הבא"‪) .‬עכדה"ק של‬ ‫אויף דעם חלק פון יצחק‪.‬‬ ‫הרזא דשבת(‪.‬‬ ‫האט דער זיידע ז"ל צוגעגעבן צו דעם אזוי‪:‬‬ ‫יצחק איז מרומז אויף דעם ענין פון גבורה‪.‬‬ ‫כח התפלה וההתמדה‬ ‫גבורה איז דין‪ ,‬צמצום‪ ,‬שוועריגקייטן‪ .‬דער‬ ‫די גמרא אין ברכות )לב ע"ב( ברענגט דעם‬ ‫זיידע ז"ל האט אמאל געטייטשט אויפ'ן‬ ‫פסוק‪" :‬קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל‬ ‫פסוק וואס מ'זאגט ביים דאווענען‪" :‬וראו‬ ‫ה'" )תהלים כז‪ ,‬יד(‪ .‬זאגט די גמרא‪ ,‬אז ווען‬ ‫בניו גבורתו שבחו והודו לשמו"‪ .‬אויב א‬ ‫איינער שטעלט זיך דאווענען און ער זעט‬ ‫מענטש זעט אז ס'זענען דא גבורות‪ ,‬ס'איז‬ ‫אז ער ווערט נישט געהאלפן‪ ,‬זאל ער‬ ‫אים שווער אין עבודת השם‪ ,‬דאס לעבן‬ ‫נאכאמאל מתפלל זיין ‪" -‬יחזור ויתפלל" ‪-‬‬ ‫קומט אים אן שווער‪ ,‬פונדעסטוועגן איז‬ ‫און נאכאמאל מתפלל זיין‪.‬‬ ‫"שבחו והודו לשמו" ‪ -‬ער דאנקט דעם‬ ‫אייבערשטן אויף דעם‪ .‬דאס מאכט די‬ ‫מיר זעען‪ ,‬רש"י זאגט אויף דעם פסוק‬ ‫המתקה‪ ,‬און ממילא "מלכותו ברצון קבלו‬ ‫"ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו" )פסוק כא(‪:‬‬ ‫עליהם"‪ :‬שפעטער ווערט איבערגעדרייט‬ ‫"ויעתר" ‪ -‬וואס איז דאס "ויעתר"? "הרבה‬ ‫די גאנצע זאך צו א מורא'דיגע המתקה‪,‬‬ ‫והפציר בתפלה"‪ .‬וואס מיינט דאס? אז‬ ‫ס'ווערט אן אפענע‪ ,‬אפענע מלכות‪.‬‬ ‫יצחק האט אסאך מתפלל געווען‪ ,‬ער האט‬ ‫איינגעריסן‪ ,‬נאכאמאל געבעטן‪ ,‬נאכאמאל‬ ‫נחזור לעניננו‪ :‬יצחק איז מרמז אויף גבורה‪,‬‬ ‫דברי אלוקים חיים‬ ‫ו‬ ‫פון הכנה לתפלה‪ ,‬אז מ'זאל זיך צוגרייטן‬ ‫געבעטן‪ ,‬נאכאמאל געבעטן ‪ -‬נאך תפלה‪,‬‬ ‫צום דאווענען‪ ,‬און סיי תפלה אליין‪ ,‬בשעת‬ ‫נאך תפלה‪.‬‬ ‫מעשה‪ .‬לאמיר רעדן פון פסוקי דזמרה‪.‬‬ ‫בעצם שטעלט זיך א קשיא ‪ -‬דער חתם‬ ‫אויף פסוקי דזמרה שטייט אז "זמרה" איז‬ ‫סופר ברענגט אויך די נקודה ‪ -‬אז דער‬ ‫א לשון פון שניידן ‪" -‬לזמר עריצים"‪ .‬בשעת‬ ‫אייבערשטער האט דאך צוגעזאגט פאר‬ ‫א מענטש דאווענט‪ ,‬האט ער א כח צו‬ ‫יצחק אז ער גייט האבן קינדער‪ .‬וואס האט‬ ‫מבטל זיין אלע קליפות‪.‬‬ ‫ער אזוי געדארפט איינרייסן? אלע פרעגן‬ ‫מיר האבן נישט קיין השגה וואס דאס‬ ‫די קשיא‪ :‬וואס מיינט "לנכח אשתו"? וואס‬ ‫מיינט‪ .‬א מענטש זיצט דא אויף דער‬ ‫איז דאס "לנכח אשתו"? נאר‪ ,‬יצחק האט‬ ‫וועלט‪ ,‬און ער האט א כח צו מבטל זיין‬ ‫געוואוסט אז ער האט א הבטחה אז ער‬ ‫קליפות‪ .‬ווער עס איז באקאנט ווייסט‪ ,‬אז‬ ‫גייט האבן קינדער‪ ,‬דאס איז נישט די‬ ‫אין דער היינטיגער וועלט איז דא אזא‬ ‫שאלה‪ .‬נאר ווען ער האט חתונה געהאט‪,‬‬ ‫מציאות ווי אן אטאם־באמבע‪ :‬א מענטש‬ ‫שטייט דאך אז ווען רבקה איז‬ ‫זיצט ביי זיך אין שטוב‪ ,‬מ'גיט א קוועטש‬ ‫אריינגעקומען אין די געצעלט‪ ,‬איז געווארן‬ ‫אויפ'ן קנעפל‪ ,‬און ס'פליט ארויס עפעס א‬ ‫"ענן קשור על האהל" )רש"י בראשית כד‪ ,‬סז(‪,‬‬ ‫באמבע פון א געוויסער געגנט‪ .‬ווען דאס‬ ‫אזוי ווי ס'איז געווען ביי שרה אמנו‪ .‬האט‬ ‫פליט ארויס און קומט אן אויף א פלאץ‪,‬‬ ‫ער דאך געזען אז מען רעדט דא פון א פרוי‬ ‫קענען אין איין מינוט געהרג'עט ווערן א‬ ‫וואס איז א צדקת‪ .‬האט ער געטראכט‪:‬‬ ‫מיליאן מענטשן‪.‬‬ ‫ווער ווייסט‪ ,‬אפשר וועט ער האבן קינדער‪,‬‬ ‫יעצט‪ ,‬וואס געשעט אויב בטעות זעצט זיך‬ ‫אבער ער וויל דאך האבן קינדער פון איר‪.‬‬ ‫א מענטש דארט אריין‪ ,‬ער ווייסט נישט‬ ‫ממילא האט ער איינגעריסן "לנכח אשתו"‪,‬‬ ‫וואס ער טוט‪ ,‬און ער גיט א קוועטש אויפ'ן‬ ‫"כי עקרה היא"‪ ,‬כדי זי זאל קענען געהאלפן‬ ‫קנעפל? אין יענער מדינה ווערן‬ ‫ווערן‪.‬‬ ‫אפגעהרג'עט א מיליאן מענטשן‪ .‬די גאנצע‬ ‫כחה של תפלה‬ ‫וועלט גייט ווערן איבערגעדרייט‪ .‬וואס‬ ‫הייסט ‪ -‬לאמיר זאגן אז ס'קומט פון‬ ‫על כל פנים‪ ,‬ווען מען רעדט פון דעם ענין‬ ‫אמעריקע‪ :‬אמעריקע האט אין איין מינוט‬ ‫פון תפלה‪ ,‬איז דא א נקודה וואס א מענטש‬ ‫געהרג'עט א מיליאן מענטשן! אבער דער‬ ‫דארף זיך איבערחזר'ן נאכאמאל און‬ ‫אמת איז אז קיינער גייט נישט וויסן וואס‬ ‫נאכאמאל און נאכאמאל‪ .‬איינע פון די‬ ‫דא איז געשען‪ .‬וואס הייסט‪ ,‬וויאזוי איז עס‬ ‫שטערקסטע עבודות וואס די הייליגע‬ ‫געפלויגן? פארשטייט זיך‪ ,‬ווען דער‬ ‫תלמידי בעל שם האבן אראפגעלייגט‪ ,‬איז‬ ‫מענטש וועט זיך כאפן וואס איז‬ ‫געווען די עבודה פון תפלה‪ :‬סיי דער ענין‬ ‫ז‬ ‫חומש רש"י‬ ‫וויפיל די לעקטער שיינט‪ .‬אפילו ער נעמט‬ ‫פארגעגאנגען‪ ,‬וועט ער טראכטן‪ :‬וואס‬ ‫א קליינע פיצעלע לעקטער‪ ,‬וועט אויפ'ן‬ ‫האב איך טאקע געטון דא? אין איין מינוט‪,‬‬ ‫דאך זיך ווייזן אסאך מער ליכטיגקייט‪.‬‬ ‫מיט איין ריר פון די הענט‪ ,‬האט ער‬ ‫ווען א מענטש איז דא אויף דער וועלט און‬ ‫געמאכט אז די גאנצע וועלט ווערט‬ ‫ער זאגט ארויס איין ווארט‪ ,‬א דיבור של‬ ‫איבערגעדרייט‪.‬‬ ‫תפלה‪ ,‬ווערט עס גרעסער און גרעסער ביז‬ ‫לעניננו‪ ,‬מה דאך אין גשמיות‪ ,‬איז אין‬ ‫עס קומט אן אויבן‪ .‬עס ווערט אזוי גרויס‪,‬‬ ‫רוחניות‪ ,‬להבדיל אלפי הבדלות‪ ,‬זיכער‬ ‫אז טויזנטער מזיקים און מלאכי חבלה וואס‬ ‫אזוי‪ .‬א מענטש זאל זיך מתבונן זיין איין‬ ‫זענען דא אין דער בריאה ווערן בטל‬ ‫מינוט‪ ,‬וואס פאר א כח עס האט איין ווארט‬ ‫ומבוטל לגמרי‪ ,‬בשעת ווען ער זאגט די‬ ‫תורה ותפלה‪ :‬ער איז בונה עולמות‪ ,‬און ער‬ ‫דיבורי תפלה‪.‬‬ ‫איז מחריב די קליפה‪ .‬דאס איז ביי יעדע‬ ‫יעצט קומט א מענטש און זאגט‪ :‬איך האב‬ ‫מחשבה‪ ,‬יעדן דיבור און יעדע מעשה‪.‬‬ ‫שוין אזויפיל געבעטן‪ ,‬איך האב שוין‬ ‫ס'איז דא א לשון אין חובת הלבבות‪" :‬ואל‬ ‫אזויפיל געבעטן‪ ,‬איך האב שוין אזויפיל‬ ‫ימעט בעיניך דבר קטן‪ ,‬שאפילו קטן‬ ‫געבעטן‪ .‬מעשה אבות סימן לבנים‪ .‬מי לנו‬ ‫בעיניך גדול הוא אצל הבורא" )שער חשבון‬ ‫גדול פון יצחק אבינו? יצחק אבינו איז‬ ‫הנפש(‪ .‬וואס הייסט? א מענטש טראכט ביי‬ ‫געווען דער גרעסטער מענטש וואס איז‬ ‫זיך‪ :‬וואס גיי איך שוין טון? עפעס א קליינע‬ ‫געווען ביי כלל ישראל‪ .‬ער איז געווען אליין‬ ‫פעולה ‪ -‬איך גיי מיר שטעלן דאווענען? ער‬ ‫א קרבן פאר'ן אייבערשטן‪ ,‬קדש לה'‪ ,‬אזוי‬ ‫האט נישט קיין געדולד‪ ,‬ער האט נישט קיין‬ ‫ווי מ'זעט שפעטער אין די פסוקים‪ ,‬אז דער‬ ‫כח‪ ,‬ער איז געשלאפן ווייניג ביינאכט‪ ,‬ער‬ ‫אייבערשטער האט געזאגט ער זאל נישט‬ ‫איז מיד‪ .‬אלע מיני יצר הרע'דיגע סיבות‬ ‫אראפגיין קיין מצרים‪ ,‬ווייל ער איז אן עולה‬ ‫קומען אן צו א מענטש‪ .‬און ער גייט זיך‬ ‫)רש"י בראשית כו‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫אנשטרענגען‪ :‬נאך א ווארט‪ ,‬נאך א שטיקל‬ ‫מיט דעם אלעם האט יצחק אבינו‬ ‫מחשבה‪ ,‬נאך איינמאל א צמצום אין די‬ ‫געדארפט מתפלל זיין‪ .‬לכאורה וואלט‬ ‫מחשבה‪ ,‬נאך אביסל‪ ,‬נאך אביסל כוונה‪ .‬אין‬ ‫געדארפט זיין אז יצחק אבינו דאווענט‬ ‫הימל איז עס מורא'דיג גרויס‪ .‬מיר זעען‬ ‫איינמאל‪ ,‬און אויף יענע רגע וואלט ער‬ ‫טאקע נישט‪ ,‬אבער דאס איז דער אמת‪.‬‬ ‫געדארפט געהאלפן ווערן‪ .‬אבער למעשה‬ ‫א משל צו דעם‪ :‬א מענטש צינדט אן א‬ ‫איז נישט געווען אזוי‪.‬‬ ‫קליינע לעקטער אין דער טונקל‪ .‬ווען ער‬ ‫יצחק אבינו לערנט אונז א דרך אין עבודה‪:‬‬ ‫קוקט אויפ'ן דאך‪ ,‬וועט ער זען אז דער דאך‬ ‫מתפלל זיין‪ ,‬און נאכאמאל מתפלל זיין‪,‬‬ ‫וועט ווייזן אסאך א גרעסערע לעכטיגקייט‬ ‫דברי אלוקים חיים‬ ‫ח‬ ‫האט ער געטראכט א פשוט'ע עצה‪ :‬ער‬ ‫נאכאמאל מתפלל זיין‪ .‬אויף דעם איז דא די‬ ‫גייט צום איד און ווארפט עס אריין אין זיין‬ ‫גמרא‪" :‬קוה אל ה' חזק" )ברכות לב ע"ב;‬ ‫שטוב‪ .‬די פאליציי זענען ארומגעגאנגען‬ ‫תהלים כז‪ ,‬יד( ‪ -‬טאקע‪ ,‬זיי זיך מחזק‬ ‫פון הויז צו הויז‪ ,‬צו זען וואו דער בייטל איז‬ ‫נאכאמאל‪ .‬אבער די נקודה איז‪ :‬אז א‬ ‫אנגעקומען‪ ,‬און דער איד האט פון‬ ‫מענטש איז מתפלל‪ ,‬איז די עבודה אליין ‪-‬‬ ‫גארנישט געוואוסט‪.‬‬ ‫דאס וואס ער איז מתפלל ‪ -‬שוין מבטל‬ ‫אלע דינים‪ .‬און מען דארף אפילו נישט זאגן‬ ‫בקיצור‪ ,‬די פאליציי זענען אנגעקומען‪ ,‬זיי‬ ‫אז נאכדעם קומט אראפ די השפעה‪.‬‬ ‫האבן אנגעכאפט דעם איד‪ ,‬מען איז אריין‬ ‫אין זיין הויז‪ ,‬מ'האט געטראפן דעם בייטל‪,‬‬ ‫און מען האט אים גלייך אנגעכאפט‪ .‬מען‬ ‫האט אים געזאגט‪" :‬קום!"‬ ‫כח התפלה בשעת הדחק‬ ‫ס'איז אמאל געווען א מעשה ביים הייליגן‬ ‫פארשטייט זיך‪ ,‬מ'האט אים געברענגט צום‬ ‫כתב סופר‪ .‬ס'איז געווען א איד וואס ביי‬ ‫משפט‪ ,‬און דער אורטייל איז געווען‪ :‬טויט‪.‬‬ ‫אים האט געארבעט א גוי‪ .‬דער איד איז‬ ‫מ'האט דעם בייטל דאך געטראפן ביי אים‪.‬‬ ‫געווען א גרויסער עושר‪ ,‬און דער גוי האט‬ ‫ער האט אנגעהויבן שרייען‪" :‬ס'איז נישט‬ ‫אים עפעס נישט ליב געהאט‪ ,‬ער האט אים‬ ‫איך‪ ,‬ס'איז נישט איך‪ ,‬ס'איז נישט איך!"‬ ‫מקנא געווען‪.‬‬ ‫האט מען אים געזאגט‪" :‬איך פארשטיי‬ ‫נישט‪ .‬מ'האט עס ביי דיר געטראפן‪ ,‬אין‬ ‫דער גוי האט אמאל אפגעמאכט ביי זיך‪:‬‬ ‫דיין הויז‪ ,‬פארוואס זאגסטו אז ס'איז נישט‬ ‫געענדיגט‪ ,‬ער לאזט אפ די ארבעט‪ ,‬ער‬ ‫דו?" און ער האט געשריגן בתום לב‪" :‬ניין‪,‬‬ ‫גייט אנטלויפן‪ .‬וואס האט ער געטון? דער‬ ‫ס'איז נישט איך!"‬ ‫פריץ איז אדורכגעפארן אינמיטן שטאט‪,‬‬ ‫און דער גוי איז צוגעגאנגען צום פריץ‪ ,‬אים‬ ‫דער כתב סופר איז געווען רב אין שטאט‪,‬‬ ‫געגעבן א זעץ‪ ,‬ארויסגענומען דעם בייטל‬ ‫און ער האט געדארפט טון השתדלות‪ .‬ער‬ ‫וואס דער פריץ האט געהאט אין די הענט‪,‬‬ ‫האט געהאט א מורא'דיגן כח ביי די‬ ‫און איז אנטלאפן‪.‬‬ ‫שטאטישע רעגירונג'ס באאמטע‪ .‬איז ער‬ ‫געגאנגען צו די הויכע שרים און געזאגט אז‬ ‫ער האט געמיינט אז ער וועט קענען‬ ‫ס'איז קלאר אז דער איד האט עס נישט‬ ‫אנטלויפן‪ .‬למעשה‪ ,‬פארשטייט זיך‪ ,‬אין א‬ ‫געטון‪ .‬מ'קען דעם מענטש‪ ,‬ער איז נישט‬ ‫פאר מינוט איז שוין אנגעקומען די‬ ‫נחשד אויף געלט‪ ,‬דער מענטש גייט נישט‬ ‫פאליציי‪ ,‬און מ'האט אנגעהויבן זוכן‪ .‬דער‬ ‫גנב'ענען‪ ,‬ס'איז נישט מעגליך אז ער האט‬ ‫גוי האט זיך מיישב געווען אז אויב ער וועט‬ ‫דאס געטון‪ .‬למעשה‪ ,‬ביי וועלכער טיר ער‬ ‫האלטן דעם בייטל ביי זיך‪ ,‬טויג עס נישט‪.‬‬ ‫ט‬ ‫חומש רש"י‬ ‫נישט אזא זאך! ס'איז דא א איד וואס מ'גייט‬ ‫האט נאר אנגעקלאפט‪ ,‬האט עס נישט‬ ‫מארגן ארויספירן צו דער תליה‪ ,‬א איד‬ ‫געהאלפן‪ .‬איין זאך יא‪ :‬ער האט‬ ‫וואס האט נישט קיין שום עבירה אויף זיך‪,‬‬ ‫אפגעשטופט דעם משפט אויף א פאר טעג‪.‬‬ ‫ער האט אכט קינדער ‪ -‬און דו טוסט‬ ‫ביז דערווייל האט ער געטראכט אז ער‬ ‫גארנישט פאר אים?" דער כתב סופר איז‬ ‫וועט גיין צום קעניג פון דער גאנצער‬ ‫געווארן מורא'דיג צובראכן‪ .‬דאס הייסט‪,‬‬ ‫געגנט‪.‬‬ ‫ער טוט גארנישט פאר אים? פרעגט ער‪:‬‬ ‫איז ער ארויסגעפארן צו דער הויפטשטאט‪,‬‬ ‫"טאטע‪ ,‬וואס זאל איך טון?" זאגט אים דער‬ ‫און פון דער הויפטשטאט איז ער געפארן‬ ‫חתם סופר‪" :‬וואס הייסט? זאלסט מתפלל‬ ‫צום בית המלכות‪ .‬דער כתב סופר האט‬ ‫זיין!" דער חתם סופר האט געזאגט די‬ ‫געהאט אפענע טירן איבעראל‪ ,‬אבער ווען‬ ‫לשון‪" :‬דאווענען‪ ,‬דאווענען‪ ,‬דאווענען‪.‬‬ ‫ער האט אנגעהויבן צו רעדן וועגן דעם‬ ‫דאס זאלסטו טון‪".‬‬ ‫איד‪ ,‬האט דער מלך ‪ -‬א שטארקער‬ ‫דער כתב סופר האט זיך געגעבן א כאפ‬ ‫מענטש‪ ,‬א פערזענליכקייט ‪ -‬געזאגט‪" :‬ניין‪,‬‬ ‫אויף פונעם חלום‪ ,‬גערופן דעם שמש‪ ,‬און‬ ‫ס'קען נישט זיין‪ .‬מ'האט עס ביי אים‬ ‫אים געזאגט‪" :‬וועק אויף די גאנצע‬ ‫געטראפן‪ ,‬און ס'איז נישטא וואס צו טון‪".‬‬ ‫שטאט!" מ'האט אויפגעוועקט אנשים‪,‬‬ ‫דער כתב סופר האט אוועקגעגעבן ממש‬ ‫נשים וטף‪ .‬אלע זענען געקומען אין בית‬ ‫טעג און נעכט פאר דעם‪ ,‬מיט השתדלות‪.‬‬ ‫המדרש‪ ,‬און מ'האט געמאכט א יום תפלה‪.‬‬ ‫ער האט פרובירט אזא מין השתדלות‪,‬‬ ‫עס האט זיך דארט געגאסן טרערן‪ ,‬מ'האט‬ ‫מ'האט צוזאמגענומען געלט‪ ,‬מ'האט‬ ‫איינגעריסן אפאר שעה‪ ,‬כדי צו ראטעווען‬ ‫פרובירט‪ ,‬און גארנישט האט געהאלפן‪.‬‬ ‫דעם איד‪.‬‬ ‫א נאכט פאר דעם משפט האט געדארפט‬ ‫צופרי האט דער שופט געטראכט ביי זיך‪:‬‬ ‫פארקומען‪ ,‬איז דער כתב סופר געזעסן ביי‬ ‫אפשר‪ ,‬וויבאלד דער מענטש טענה'ט‬ ‫זיך אין שטוב און געלערנט‪ .‬ער איז געווען‬ ‫נאכאמאל און נאכאמאל אז ס'האט נישט‬ ‫זייער אפגעמוטשעט פון די לעצטע פאר‬ ‫מיט אים‪ ,‬איז כדאי אויסצופרעגן דעם‬ ‫טעג‪ ,‬פון דעם וואס ער איז געפארן און‬ ‫משרת וואס האט געארבעט ביי אים‪.‬‬ ‫געקומען און געגאנגען שתדל'ען‪ ,‬און ער‬ ‫אפשר ווייסט ער עפעס‪ ,‬ווייל ער האט זיך‬ ‫איז איינגעשלאפן‪ .‬ער איז געווען זייער‬ ‫דאך געדרייט ביי אים אין שטוב‪.‬‬ ‫צובראכן‪ ,‬ווייל ער האט גארנישט געקענט‬ ‫אויפטון‪.‬‬ ‫דער גוי האט בכלל נישט געחלומ'ט אז‬ ‫עפעס גייט זיין מיט אים‪ .‬ער האט דאך‬ ‫אין חלום זעט ער זיין טאטן‪ ,‬דער הייליגער‬ ‫שוין געמיינט אז דער איד זיצט אין תפיסה‬ ‫חתם סופר‪ ,‬וואס זאגט אים‪" :‬איך פארשטיי‬ ‫דברי אלוקים חיים‬ ‫י‬ ‫די שורה גמרא‪ ,‬איך קען עס נישט‪ ".‬אין‬ ‫און מ'גייט אים אויפהענגען‪ .‬אבער פון איין‬ ‫אנהייב האבן די בחורים מסכים געווען צו‬ ‫מינוט אויפ'ן צווייטן האט דער שופט‬ ‫לערנען מיט אים‪ ,‬אבער צוביסלעך זענען‬ ‫געגעבן א באפעל אז מ'זאל דעם משרת‬ ‫זיי געווארן נערוועז‪ .‬דער איד האט‬ ‫רופן‪ .‬מ'האט אים גלייך געברענגט‪ .‬ער איז‬ ‫דערציילט אויף זיך‪" :‬איך בין געווען פון די‬ ‫נישט געווען צוגעגרייט‪ ,‬און ווען דער‬ ‫בעסטע בחורים אין ישיבה‪ ,‬און איך האב‬ ‫שופט האט אים געפרעגט‪" :‬זאג נאר‪ ,‬וואס‬ ‫געלערנט און געלערנט‪ .‬אויך צו מיר איז‬ ‫איז געווען?" איז ער געווארן זייער‬ ‫ער געקומען‪ ,‬און איך פלעג לערנען מיט‬ ‫דערשראקן‪ ,‬און ער האט מודה געווען אז‬ ‫אים אפאר מינוט‪ .‬אבער שפעטער האב איך‬ ‫ער האט דאס געטון‪ ,‬און נישט דער איד‪.‬‬ ‫געשפירט אז ס'מאכט מיר ממש ביטול‬ ‫פון איין מינוט אויפ'ן צווייטן האט זיך‬ ‫תורה‪ .‬וויפיל קען איך זיך אפגעבן מיט‬ ‫געגעבן א דריי איבער די גאנצע גזירה‪ .‬פון‬ ‫אים?" בקיצור‪ ,‬אלע בחורים האבן זיך‬ ‫אלע השתדלות וואס דער כתב סופר האט‬ ‫אפגעשאקלט פון אים‪ ,‬און ער האט ממש‬ ‫געטון איז גארנישט געווארן‪ ,‬נאר די תפלות‬ ‫נישט געקענט קיין לערנען‪.‬‬ ‫האבן עושה רושם געווען‪ .‬זעט מען פון‬ ‫שוין‪ ,‬איין טאג זעט ער אים זיצן אין א‬ ‫דעם וואס תפלה קען טון‪ :‬דורך דעם וואס‬ ‫ווינקל אין בית המדרש‪ ,‬מיט אן אפענעם‬ ‫מ'האט איינגעריסן‪ ,‬האט מען געראטעוועט‬ ‫ספר‪ .‬ער שאקלט זיך און שאקלט זיך‪ ,‬און‬ ‫א איד'ס לעבן‪.‬‬ ‫דער איד טראכט ביי זיך‪ :‬וואס איז געשען?‬ ‫אפשר האט זיך דא געמאכט עפעס א נס?‬ ‫ער גייט צו‪ ,‬טוט א קוק פון דער זייט‪ ,‬און‬ ‫זעט אז דער בחור האלט ביי "אהבה רבה"‬ ‫תפלה פותחת שערי חכמה‬ ‫אין סידור‪ .‬ער בעט דעם אייבערשטן‪" :‬ותן‬ ‫ס'איז דא א איד אין ירושלים וואס האט‬ ‫בלבנו בינה ‪ -‬עפן מיר אויף דעם קאפ!" און‬ ‫דערציילט א מורא'דיגע מעשה‪ .‬ער האט‬ ‫נאכאמאל‪ ,‬און נאכאמאל‪ ,‬און נאכאמאל‪.‬‬ ‫גערעדט וועגן א געוויסן רב‪ ,‬א גרויסן‬ ‫האט דער איד אויסגערופן‪" :‬איר זעט? איך‬ ‫תלמיד חכם‪ ,‬און געזאגט אז ער האט‬ ‫בין געבליבן א פשוט'ער איד‪ ,‬און ער איז‬ ‫געלערנט מיט אים אין ישיבה מיט אסאך‬ ‫געווארן אזא גדול!"‬ ‫יארן צוריק‪ .‬דער רב איז דעמאלט געווען א‬ ‫יונגער בחור‪ ,‬א דרייצן־פערצן יעריגער‬ ‫בחור‪ ,‬און ער האט נאך זייער ווייניג‬ ‫חיזוק וסיום‬ ‫געקענט‪ .‬ער פלעגט ארומגיין פון איין‬ ‫על כל פנים‪ ,‬דאס איז די נקודה וואס מען‬ ‫בחור צום צווייטן און בעטן‪" :‬קענסט מיר‬ ‫דארף ארויסנעמען פון די וואכעדיגע‬ ‫אפשר געבן צען מינוט? איך וויל פארשטיין‬ ‫יא‬ ‫חומש רש"י‬ ‫וויכטיג און חשוב‪.‬‬ ‫סדרה‪" :‬הרבה והפציר בתפלה"‪ .‬מ'דארף‬ ‫זיך מחזק זיין אין תפלה‪ .‬די גמרא אין‬ ‫דער אייבערשטער זאל העלפן‪ ,‬עס זאל זיין‬ ‫ברכות )ו ע"ב( זאגט אז תפלה איז איינע פון‬ ‫א לעכטיגע‪ ,‬פרייליכע שבת‪ ,‬און אלע‬ ‫די זאכן וואס "עומדים ברומו של עולם ובני‬ ‫השפעות פון שבת זאלן אנקומען צו יעדן‬ ‫אדם מזלזלין בהם"‪ .‬מ'דארף וויסן אז יעדע‬ ‫איינעם‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫ווארט פון תפלה‪ ,‬יעדע חלק פון תפלה‪ ,‬איז‬