להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif — תולדות (2026-11-09)

ג אמרות אש
'ואלה תולדות' שמוסיף על הדברים אואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם
הראשונים ענין אברהם ויצחק ,ד'ואלה הוליד את יצחק )בראשית כה ,יט( .וכתב
תולדות' היינו הנקראים תולדות דאברהם ברש"י הק' 'יעקב ועשיו האמורים בפרשה'.
והוא יצחק בנו ויעקב בן בנו ,דבימי האבות וצריך להבין מהו שלא נכתב מפורש
נקראים בנים לאבות הקדושים רק הבנים תולדותיו כאן .ואיתא במדרש )בר"ר סג ,א(
הכשרים. 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם' ,הדא הוא
ובזה מובן מה דלא כתיב בפירוש מי הם דכתיב )משלי כג ,כד( 'גיל יגיל אבי צדיק
'תולדות יצחק' דא"כ היה מוכרח לכתוב ויולד חכם ישמח בו' ,גילה אחר גילה בזמן
יעקב ועשו כפירוש רש"י ,ובאמת אינו כי שהצדיק נולד' וכו' עיין שם .וצריך ביאור
רק יעקב נק' תולדותיו הנמשכים אחריו. מהו 'גילה אחר גילה' וכו' .גם צריך להבין
ובזה יתפרש המדרש 'גיל יגיל אבי צדיק' לשון 'ואלה תולדות' דהרי 'כל מקום
דהיינו בשעה שנולד בן בנו אזי שמח 'אבי שנאמר 'אלה' פסל את הראשונים ,ואלה
צדיק' שהוא סבו של הנולד' ,גילה אחר מוסיף על הראשונים' )בר"ר יב ,ג( ,ומה
גילה' בבנו ובן בנו ,דיתקיים בו הבטחת מוסיף כאן על מה שדיבר למעלה.
הכתוב 'אמר ה' מעתה ועד עולם'. ויש לרמז בזה בפשטות ,על פי מה שאמרו
חז"ל )ב"מ פה' (.כל שהוא תלמיד חכם ובנו
תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב אין
ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך וגו' ולאום תורה פוסקת מזרעו לעולם ,שנאמר )ישעיה
מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר )בראשית כה, נט ,כא( 'ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך
כג( .וכתב רש"י הק'' ,גיים' כתיב ,והיינו ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה
שיהיה שניהם גדולים ,והיינו רבינו הק' ועד עולם'' עיין שםב.
שיצא מיעקב ואנטונינוס שבא מעשו ,עיין
שם .ואפשר לרמז בפשטות קצת בדרך ולפי זה יש לומר דבפסוק זה שבפרשה
אפשר ,דעל יעקב ועשו עצמם יהיה נראה מקשר את כל השלשה אבות כאחד ,וזהו
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א מכתי"ק פ' תולדות תש"מ לפ''ק.
ב בהמשך הגמרא שם ' :מאי 'אמר ה'' ,אמר הקדוש ברוך הוא אני ערב לך בדבר זה .מאי 'מעתה ועד
עולם' אמר רבי ירמיה מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה'.
להבות אש ד
יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו לעיני בני אדם ששניהם גדולים ,ועל דרך
אחיו בא מצידו' ,ומרמז דאין מקום לשניהם מאמר העולם בצחות על המשנה )אבות פ"ה
ביחד בשום אופן שבעולם ,ד'זה לעומת זה מי"ט( 'מה בין תלמידיו של אברהם אבינו
עשה אלהים' היינו 'לעומת' וכנגד ממש, לתלמידיו של בלעם הרשע' וכו' ,דלכאורה
והקליפה לא תתחבר יחד עם הקדושה ח"ו. למה אמרו 'מה בין תלמידיו' הרי יש לומר
וכן אצל כל אדם כשהוא דבוק בקדושה ולחלק מה בין אברהם אבינו לבלעם הרשע
ובתורה ועבודת ה' במחשבה דיבור ומעשה עצמם .אלא דעל בלעם הרשע לא הכירו
אזי יש בו שליטת החלק הטוב ומסתלק מבחוץ כל כך ההפרש ההבדל בינו
ממנו הרע ,אך כשעוזב את הטוב ואינו לאברהם אבינו ,דהוא הלך תמיד במלבושי
עוסק בתורה ותפילה או אינו מקיים שום גדולים והתנהג בחיצוניות כצדיק וכיוצ"ב,
מצוה ח"ו ,אזי מושל על האדם חלק הרע אמנם על התלמידים כבר הכירו ההפרש
שבו והוא עושה בו הכל כרצונו ה' ישמרנו, בין תלמידיו של אברהם אבינו שהיה להם
וכן אפילו כשנכנס פניה בקרבו להתפאר או כוחו ומעלותיו שקיבלו מרבי כמותו ,ועל
לתאוה יבקש נפרד אזי הוא נפרד תלמידיו של בלעם ראו לגמרי בהיפך רק
מהקדושה ,כי 'ולאום מלאום יאמץ' כשזה רע ורשעות.
קם זה נופלג. וכן על דרך זה כאן 'גיים' כתיב ,דעשו היה
ובזה נחה דעתה של רבקה ,כי קודם חשבה מתנהג בחסידות ויודע לצוד ולרמות בני
שיתערבו יחד טוב ברע ורע בטוב ח"ו ,ואם אדם ,ואף שואל בהלכה 'היאך מעשרין את
מעורב טוב ברע אין לשער גודל הירידה המלח ואת התבן' )רש"י בראשית שם כז('' ,כי
של הטוב רח"ל ,ועל זה נאמר )תהלים נ ,טז(
ציד בפיו' וכו' שהיה צד אותו ומרמהו
'ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי', בדבריו' )שם ,כח( ,ולכן 'גיים' כתיב ,דלעיני
היינו ח"ו להכניס דברי קדושה בתוך כל יהיה נראה ששניהם גדולים ח"ו ,וזהו
הקליפה רח"לד .וזהו שרמזו לה 'ולאום בדרך צחות.
מלאום יאמץ' ולא ישוו יחד בגדולה והנה הסימן שמסרו לרבקה בבית המדרש
ובשליטה ,ובסופו של דבר 'ורב יעבוד צעיר' של שם ועבר ברוח הקודש 'ולאום מלאום
והקדושה תשלוט על הקליפה ,וכן הוא בכל יאמץ' ,ונאמר להם לומר לה זאת ובזה נחה
איש ישראל עכ"פ בסוף דבר כשמגיע דעתה .ויש לרמז בזה על דרך שפירשנו מה
לתיקונו וליעודו. שאמר הכתוב להלן )בראשית כז ,ל( 'ויהי אך
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ג ראה ברש"י כאן '' :מלאום יאמץ' ,לא ישוו בגדולה כשזה קם זה נופל ,וכן הוא אומר 'אמלאה החרבה'
)יחזקאל כו ,ב( ,לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים'.
ד עיין בספר הליקוטים תהלים מח.
ה אמרות אש
הקל קול יעקב והידים ידי עשו )כז ,כב( .הנה
אמרו חז"ל )אבות פ"ב מ"ב( 'יפה תלמוד ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני
תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת וגו' )בראשית כז ,כא( .וברש"י 'אמר יצחק
עוון' ,וזהו ג"כ מה שאמרו חז"ל )ברכות לה(:ה
בלבו אין דרך עשו להיות שם שמים שגור
'הנהג בהן מנהג דרך ארץ' ,אמנם מי בפיו וזה אמר )שם ,כ( 'כי הקרה ה' אלהיך
שתורתו אומנתו ועושה רצונו של מקום לפני'' .ויש לרמז בזה בפשטות קצת דכיון
בשלימות אזי זוכה שמלאכתו נעשית על דיעקב אמר לו 'כי הקרה ה' אלהיך לפני',
ידי אחרים ואינו צריך להתייגע בפועל אזי רצה יצחק לפני הברכה לממש אותו
ממש עיין שםו. מבחוץ ומבפנים אם הוא בבחינה אחת,
וזהו 'הקל קול יעקב' ד'הקל' הראשון חסר, דעד עתה היה יצחק רגיל לשמוע מעשו
היינו ש'הקל' דתורה אינו בשלימות ועכ"ז שאלות כגון 'אבא היאך מעשרין את המלח
לא יחסר מקביעת עיתים לתורה ,והיינו ואת התבן' )רש"י לעיל כה ,כז( והיה ''ציד
כשה'תלמוד תורה' הוא 'עם דרך ארץ' ג"כ. בפיו' וכו' שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו'
אמנם מי שתורתו אומנתו הוא בבחי' )שם ,כח( ,אך עתה איך תיכף ומיד כבר שם
ה'קול' השני שהוא מלא ,דהאות ו' היא אות שמים שגור בפיו ממש ,ואין לו שאלות אלא
אמתז ו'אין אמת אלא תורה'ח ,והיינו כולו לה' ,ועל זה כבר לא האמין לו ואמר
כשה'קול יעקב' בשלימות ,ואז זוכה דזה כבר רמאות גדולה ,דאיך נעשה
שמלאכתו נעשית על ידי אחרים ,וזהו כבחינת צדיק ממש ששם שמים שגור
כשה'קול יעקב' מלא ,אזי 'והידים ידי עשו' ומורגל בפיו .ועל כן אמר לו 'גשה נא
כמו שנאמר 'ועמדו זרים ורעו צאנכם' ואמשך' אם אתה בבחינה אחת גם מבפנים
)ישעיה סא ,ה(. ונראה אם פיו ולבו שוין.
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ה 'תנו רבנן 'ואספת דגנך' )דברים יא ,יד( מה תלמוד לומר לפי שנאמר )יהושע א ,ח( 'לא ימוש ספר
התורה הזה מפיך' יכול דברים ככתבן ,תלמוד לומר 'ואספת דגנך' הנהג בהן מנהג דרך ארץ דברי רבי
ישמעאל'.
ו בברכות שם' :רבי שמעון בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה ,וזורע בשעת זריעה ,וקוצר
בשעת קצירה ,ודש בשעת דישה ,וזורה בשעת הרוח ,תורה מה תהא עליה ,אלא בזמן שישראל עושין
רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים ,שנאמר )ישעיה סא ,ה( 'ועמדו זרים ורעו צאנכם' וכו'.
אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן ,כרבי שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן' .ועיין בשבת יא.
'רבי שמעון בן יוחי וחביריו ,שתורתן אומנותן'.
ז עיין בזוה"ק ח"א רמא ' :סימנא דחיי לא שרייא אלא באות אמת ,ומאי איהו אות אמת ,דא אות ו' ,בגין
דביה שריין חיין'.
ח ראה בירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ' :ואין אמת אלא תורה ,היך מה דאת אמר )משלי כג ,כג( 'אמת קנה ואל
תמכור חכמה ומוסר ובינה'' .וע"ע בברכות ה :
להבות אש ו
המה פועלים התחברות והתקשרות ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת .ויאמר אליו
ודביקות רוחא ברוחאט ,וביקשו שיהיו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני .ויגש וישק
בבחי' נשיקין דהמתברך צריך להיות לו וגו' ויברכהו וגו' )כז ,כה-כז( .יש לומר
בדביקות גדולה עם המברך ,והמתברך דרמז לנו בזה שמי שהוא צריך להתברך
שמכניע עצמו להמברך נעשה ראוי לברכה בדבר ישועה ורחמים אזי צריך לפעול
ומתברך ממקור הברכות' ,ויברכהו ויאמר שהמברך יהיה בגדלות המוחין בהאי שעתא
ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'' שמברכו ,כדי שיוכל לעורר עת רצון ,וכן
שראוי הוא לברכת 'ויתן לך האלהים' וגו' כאן ביין שהביא יעקב נעשה העת רצון.
)שם ,כח(. ואמר לו יצחק 'גשה נא ושקה לי' דהנשיקין
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ט עיין בזוה"ק ח"ב קכד:
ז ניצוצי אש
גענומען אהן א שיעור מער .און מיט דעם שטייט אין די תורה ,אז יעקב האט געזאגט
זאגט דער תניא ,אז בימיהם האט מען פאר רבקה ,אולי ימשנו אבי והייתי בעיניו
געלערנט יעדע זאך מאה פעמים ,און אויב כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה.
מען האט געדארפט לערנען מער ווי לכאורה ,וואס עפעס זאל דאס זיין אזוי ,אז
געווענדליך ,איז דאס געווען שווערער ווי אויב נישט קיין ברכה ,דעמאלטס וועט זיין
די גאנצע מאה פעמים ,פאר דעם איז דער א קללה ,וואס האט דא יעקב אזוי מורא
מאה פעמים 'ואחד' ,געווען א שטארקערע געהאט?
עבודה ,ווייל מען האט געדארפט טון מער קען מען זאגן ,לויט דעם ענין וואס מען
ווי מען איז געווען איינגעוואוינט. רעדט כמה פעמים ,פון דעם הייליגן רבי
אויף דעם ענין ,איז דא באריכות אין תניא דער בעל התניא זי"ע ,ווי ער ברענגט )לקו"א
אויף אסאך אופנים ,אז איינער ווערט פרק טו( ,אז די גמרא זאגט אין חגיגה )ט(:
מורגל אין א זאך ,למשל איינער לערנט אינו דומה מי שלומד פרקו מאה פעמים,
'יעדן' טאג א בלאט גמרא ,ער דאווענט משלומד פרקו מאה פעמים ואחד ,ברענגט
'אלץ' מיט מנין ,ער לערנט חק לישראל, די גמרא דארט א משל פון חמרים -אייזל
און ער געט פון זיין פארמעגן חומש און טרייבער ,אז אויב זיי זענען געגאנגען כך
מעשר ,און גייט אין מקוה 'יעדן טאג' וכך ,וואס דאס איז געווען זייער סדר ,האבן
וכדומה ,אזוי אז דאס גיין בדרכי ה' ,ווערט די חמרים גענומען א באשטימטען פרייז,
ביי אים כמעט ווי א טבע ,זאגט דער תניא און אויב האט מען געוואלט גיין אביסל
)ע"ש בפרק מא( ,אז דאס איז נישט דער עיקר מער ,האבן זיי גענומען דאפעלט די פרייז,
עבודה ,ווייל דער עיקר עבודה איז ,והתורה נישט נאר וויפיל דער וועג איז געווען
אמרה :ועבדתם את ה' אלקיכם )שמות כג, לענגער ,איז די גמרא מסביר ,ווייל צו גיין
כה( ,עס מוז זיין ַאן עבודה ,מען מוז לויט דעם באשטימטען סדר ,צו דעם זענען
אריבער גיין פון וויפיל די אייגענע ענינים זיי שוין געווען געוואוינט ,ממילא איז דאס
האבן שוין איינגעפירט ,און טון מער פון נישט געווען קיין עקסטערע ארבייט פאר
וואס מען איז געוואוינט געווען ביז אהער, זיי ,אבער וויבאלד מען גייט שוין עפעס
אייביג זאל מען גיין מער און מער ,און דאס מער ווי מען איז געוואוינט ,דאס הייסט
הייסט ַאן עבודה. שוין יא ַאן עבודה ,פארדעם האבן זיי
להבות אש ח
פריער געווען געוואוינט ,מען דארף למשל ווען מען לערנט גמרא מיט תוספות,
הארעווען פאר'ן אייבערשטן! דער עיקר און מען איז געוואוינט געווען צו לערנען
איז ועבדתם את ה' אלקיכם] .מען זאגט 'אביסל' מפרשים ,זאל מען זוכן ,אז מען
איבער פון עפעס א איד ,וואס האט זאל קענען אנקומען צו מער עמקות
געפרעגט זיין רבי" :רבי איך האב נישט התורה ,אדער אין הלכה ברורה לאמיתה
דער וועלט ,וועל איך כאטשיג האבן יענע של תורה ,צי ווען מען לערנט חומש רש"י,
וועלט?" האט אים דער רבי געענפערט ,אז זאל מען זען צו לערנען וואס מער מפרשי
דער וועלט האסטו נישט ,וויאזוי קלערסטו התורה ,אזוי ווי איך זאג כמה פעמים ,אז
אז דו וועסט האבן יענע וועלט[... אויב מען לערנט נישט קיין אור החיים הק',
ווייל אז מען הארעוועט נישט אויף קיין דעמאלטס ווייסט מען ממש נישט וואס עס
עבודת ה' ,און מען טוט נאר וואס מען איז שטייט אין די סדרה .און אז מען לערנט
צוגעוואוינט צו טון און מער נישט ,איז נישט קיין רמב"ן ,ווייסט מען נישט קיין
דאס נישט קיין אמת'דיגע עבודה ,ווייל ַאן פשט ,און אז מען לערנט נישט קיין זוהר
עבודה מיט אמת איז נאר ,ווען מען הקדוש ,ווייסט מען אינגאנצן נישט וואס
הארעוועט צוצוקומען אלץ מער און מער. עס שטייט אין יעדע סדרה...
נישט אז מען זאל זאגן" ,דער זוהר איז
נישט געמאכט פאר יעדן איינעם" ,ניין ,עס
דאס קען מען דא זאגן פשט בדרך רמז, איז יא געמאכט פאר יעדן איינעם ,ווייל
פארוואס האט זיך יעקב אבינו אזוי אויב נישט ,פארוואס האט עס יעדער ביי
דערשראקען ,ווען ער האט מורא געהאט זיך אין שטוב? איז דען דאס א פידל ,אז
אז יצחק וועט אים אנטאפן ,און ער וועט מען זאל שפילן דערמיט נאר חנוכה און
אים שעלטן און נישט בענטשן. פורים? א זוהר איז א הייליג ספר ,וואס
ווייל יעקב אבינו איז דאך געווען שטארק ס'איז דא כמעט ביי אלע אידן אין שטוב,
אין מידת האמת ,ער האט תמיד געקוקט און דאס איז געגעבן געווארן פאר יעדן
אויף זיך ,ווי ווייט ער שטייט נאך ,פון איינעם ,אז יעדער איד דארף זיך מאכן א
אמת'דיגע תורה און אמת'דיגע עבודה, זמן ,ווען ער זאל זיך קענען מקדש ומטהר
וואס כאטש עס איז 'באמת' נישט געווען זיין ,און מדבק זיין אין פנימיות התורה,
אזוי ,מען דארף דאך נישט זאגן ,ווער יעקב דאס איז גארנישט ווייניגער ווי נגלות
אבינו דער 'בחיר שבאבות' איז געווען, התורה.
אבער אמת האט דאך נישט קיין שיעור ,און איז ממילא ,דארף מען זוכן אלץ
ער האט מורא געהאט ,אז אפשר וועט דער צוצוקומען ,און לערנען מער ווי מען איז
ט ניצוצי אש
עס איז כריח שדה אשר ברכו ה' ,זעה איך טאטע מיך גוט אדורך טאפן און אנקוקן,
פון דעם ,אז דיין נשמה איז אויך הייליג ,און און ער וועט זען אז עס איז נישט אזוי ווי
דיין תורה און עבודה איז טאקע יא מיט א ער האט געמיינט ,אז איך לערן און איך
שלימות ,און אויך וויבאלד איך הער אז דיין דאווען טאקע ,אבער אפשר טוה איך
קול איז הקול קול יעקב ,וואס דער קול נאכנישט וויפיל מען דארף צו טון ,אפשר
קומט דאך פון פנימיות פונעם מענטש ,און הארעווע איך נישט גענוג ,מער און מער,
אז דער פנימיות איז הייליג ,ווייל עס איז און ממילא האב איך נאך גארנישט
הקול קול יעקב ,איז ממילא דיין גאנצע אנגעהויבן צו טון און עבודת ה' .יעקב
עבודה בשלימות ,עס איז נישט נאר סתם אבינו האט מורא געהאט ,אז יצחק וועט
דער חיצוניות אליין ,ווייל ווען נישט ,וואלט אים גוט אדורך קוקן ,און זען אז בחיצוניות
נישט געקענט זיין דיין קול 'קול יעקב', בין איך טאקע גוט ,אבער בפנימיות
ווייל אלעס גייט ווען אריין צו די סטרא הארעווע איך נישט גענוג צוצוקומען אזוי
אחרא ,און אז איך זעה אויף דיין קול ,און ווי מען דארף ,איז ממילא אויב מיין טאטע
אויף דיין לבוש וואס איז כריח שדה ,אזוי וועט דאס 'דערטאפן' ,דעמאלטס וועט ער
ווי עס שטייט )רש"י שם( אז דאס איז געווען מיך נאך שעלטן ,ווייל אויב איך בין נישט
א ריח פון גן עדן ,וואס דאס ווייזט דאך אמת'דיג ,דעמאלטס טויג דאך נישט די
אויף דיין נשמה ,איז ממילא מיט דעם גאנצע עבודה ,ווייל אויב עס גייט נישט
אלעם ,זעה איך אז עס איז נישטא פון וואס מיט קיין ציל ,צו צוקומען צו שלימות ,איז
מורא צו האבן. נאך גארנישט געטון.
קומט אויס ,אז ווען עס איז געווען וירח את אויף דעם האט אבער יצחק אבינו עם
ריח בגדיו ,אז יצחק האט אריינגעקוקט אין בארוהיגט ,עס איז נישטא וואס זיך צו
זיין פנימיות ,און געהערט זיין 'קול יעקב', דערשרעקן ,ווייל ראה ריח בני כריח שדה
ממילא האט געקענט זיין ויברכהו, אשר ברכו ה' ,איך זעה אז דיין חיצוניות -
דעמאלטס קען ער אים בענטשן ,אזוי די לבושים ,וואס דאס איז מרמז אויפ'ן גוף,
קענען די ברכות האבן א קיום ,ווייל ער איז וואס דאס איז דאך דער לבוש פאר די
ראוי צו די ברכות) .קדושת צבי( נשמה ,זעה איך אז דיין גוף איז אויך הייליג,
להבות אש י
ליצים אין הכוונה דווקא כשיושבים כמה שלא להתפעל מליצים
בגילוי הראש רח"ל ,גם כשיושבים בישיבה אאלה תולדות יצחק )בראשית כה ,יט( .ברש"י,
או בכולל יתכן הענין של מושב ליצים, לפי שהיו ליצני הדור אומרים וכו' .זקני הק'
שיושבים כאחד ומדברים על פלוני ועל היה אומר שליץ יודע גם כן שאינו מדבר
אלמוני ,וצוחקים ומבטלים את השני, אמת ,אלא שהוא עושה ליצנות ,שהרי גם
ומדברים דיבורים בטלים ,והרי זה מושב הליצים צריכים להודות שהיה כאן נס
ליצים ,וגם אם נראה כאדם שומר תורה ופלא ,ששרה בת תשעים שנה ילדה ,וכי
ומצוות אם יושבים ועושים ליצנות או השי"ת יעשה נס לאבימלך ,וידעו שאין זה
מאחרים ,או אפילו שלא מאחרים אלא אמת ,אלא זהו דרכם של ליצנים.
יושבים סתם ועושים ליצנות הרי זה מושב
ליצים. וכמו כן היה בכל דור אצל הרבי'ס והרבנים
שהיו ליצנים שעשו מהם ליצנות ,והתורה
וספר תהילים מתחיל בפסוק זה ,לומר לך, מגלה לנו מה שהיה אצל אברהם ויצחק ,כי
שכאשר האדם יושב במושב ליצים לא יוכל אם לא ,הרי יכול השואל לשאול ,אם היה
לבוא לשום ענין בעבודה. הרב צדיק וגאון אמיתי ,כיצד אפשר
לעשות ממנו ליצנות ,ושמא אכן אינו ראוי,
ועל מה שנאמר ובדרך חטאים לא עמד,
אבל כאן מגלה לנו התורה ,שגם אצל
איתא מהרה"ק מראפשיץ שלפעמים יש
אברהם ויצחק היה ענין של ליצני הדור,
אחד שאינו רשע בעצמו ,אך הוא עומד
לפי שהיו יודעים שאין הם מדברים אמת,
אצל רשעים ,על ידי כן הרי הוא נחשב
וכמו שעושים הליצנות בחתונה ,ומספרים
מהם ,וזהו ובדרך חטאים לא עמד ,שלא
מעשיות וכולם יודעים שלא היה הדבר ולא
יעמוד כלל אצל אותם הנוהגים בדרכי
נברא.
רשע ,ושרואה שמתחילים לדבר דברי
ליצנות תיכף יש לו ללכת משם.
כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם דוד המלך אמר ,אשרי האיש וגו' ,ובמושב
ולילה ,שיהיה כל חפצו בתורה ,וכמו ליצים לא ישב ,ומבואר בספה"ק שמושב
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א מליל שישי פר' תולדות תשס"ד לפ"ק
יא נהרי אש
להבדיל בין הטוב ובין הרע שמבארים המפרשים מה שנאמר בפרשתן
מפרשה זו אנו לומדים שאסור שיעקב שכאשר היה אצל רבקה ויתרוצצו הבנים
ועשו יהיו באותו אדם ,ואפשר שזהו בקרבה ,ותלך לדרוש את ה' ,ופירש רש"י
המקור ,כי הנה בכל הדורות נתנו לתינוקות לפי שכאשר עברה בפתחי תורה ביקש
לשחק הרבה ,וכמו שאמרו הלשון ,מען יעקב לצאת ,וכאשר עברה על פתחי עבודה
דארף זיך אויסשפילן ,ומספרים שפעם זרה ביקש עשו לצאת ,אמרה אם כן למה זה
אחת היה אצל אחד מגדולי הדור שנעשה אנכי ,ונאמר לה שני גוים בקרבך ,ואז נחה
רב בעיר גדולה ,ופעם ראו איך שבצינעא דעתה ,ויש להבין הרי עדיין יש שם עשו
הרי הוא לוקח צאן ,והרי הוא עולה ורוכב המבקש לצאת על פתחי עבודה זרה ,אלא
עליו כמעשה הנערים ,ואמר שבימי נעוריו הביאור הוא ,שקודם שידעה רבקה שיש
היה עילוי ולמד כסדר יומם ולילה ,ומעולם כאן שנים ,חששה שיש כאן אחד שהוא
לא שיחק במשחקי נערים ,והרי שהילד שבו לשמים ולבריות ,ואוהב גשמיות ורוחניות,
לא שיחק ,וכדי שהנער לא יכנס בו באמצע אך כשנאמר לה שיש כאן שנים ,ידעה שמי
התורה והתפילה ,הרי הוא נותן לו את שלו. שהוא שגץ הרי הוא שגץ ,והרי הוא מדבר
דברים בטלים ואוכל כבהמה ,ואין הוא אחד
ולמעשה כל אחד מיום שהוא נולד ,הרי שלפעמים לומד תורה ולפעמים נוהג
הוא עובד חלק ניכר של זמנו במשחק ,והרי כבהמה.
בכל מה שנהגו בכל הדורות יש בזה איזה
ענין ,ואפשר שהענין בזה הוא ,כדי שהרע וזהו ביאור הפסוקים בתהילים ,אשרי האיש
יצא לגמרי מהאדם ואז יוכל להתעלות ,וזה וכו' ,כי אם בתורת ה' חפצו ,מהו 'כי אם',
נלמד מיעקב ועשו ,שלא יהיו שניהם שאינו מרקד על שתי החתונות ,לעולם אינו
כאחד ,אלא קודם כל יקח חלק הרע את עומד בין החטאים ,ואינו מדבר הבלים,
שלו ,ואז יוכל האדם להתעלות. אלא כסדר הרי בתורת ה' חפצו.
שלא להיות עם הרשע במחיצה אחת זהו הלימוד שיש ללמוד מהפרשה ,שהרי
אנו לומדים כאן תורה ,והרי מהתורה באה
בפסוק )שם ,כ"ו( ואחרי כן יצא אחיו וגו'.
כל הבריאה ,והתורה כבר היתה קודם
ואיתא ברש"י שיעקב ביקש לצאת ראשון,
בריאת העולם ואמרו בזוה"ק שהקב"ה
והענין בזה יש לומר ,שהוא רצה לעשות
איסתכל באורייתא וברא עלמא ,ואז היו
מה שיכול ובלבד שלא יהיה עם הרשע יחד
צירופי אותיות אחרים וכמבואר בספה"ק,
ולכן יש ללמוד לימוד מכל מה שלומדים.
איתא שכאשר מגיע אחד לחבירו לדבר עמו
לשון הרע ,והמדבר הוא יותר גדול ממנו או
להבות אש יב
שבחה שהיתה בת רשע וכו' ולא למדה יותר חשוב ממנו ,וכיצד יוכל להתפטר
ממעשיהם .והנה להלן )פסוק כ"א( פירש ממנו ,אלא יעמוד כאבן דומם ,ובמשך הזמן
רש"י ,שמשום שהיתה בת רשע לא היה יצא מכל הענין.
מסוגל כ"כ שיתקבלו תפילתה ,ולכאורה,
הרי כאן אנו רואים שזהו שבחה מה שאע"פ
שהיתה ממקור רשע לא למדה ממעשיהם, על ידי הנהגתו יוכל לשנות את מהותו
והביאור בזה יש לומר על פי מה שידוע
על ידי הקדושה והתורה יתכן שהאח
העובדא מהרה"ק מראפשיץ שהשתדך עם
הצעיר יחשב כאח הגדול ,וכן אמר יעקב
הרה"ק ר' פייבוש מהיבנוב שהיה קדוש
אבינו על יוסף הצדיק ,בכור שורו הדר לו,
וצדיק גדול ,אך לא היה מגזע היחס ,אלא
כי אף שראובן בכורי אתה ,מכל מקום על
שהוא בעצמו התעלה למעלות רמות ,והנה
ידי עבודתו של יוסף התעלה עד שבא
היה מנהג אצל הצדיקים שבעת גמר
למדרגה של בכור שורו הדר לו ,שיהיה לו
השידוך היה כל אחד מונה את יחוסו] ,יש
הקדושה כמו הבכור.
שנהגו לכתוב את יחוסם בעת החתונה ,אך
אצלינו לא נהגו כן[ ,ושאל הרה"ק וכן הוא בכל הזמנים ,שגם אם לא נולד
מראפשיץ את מחותנו על יחוסו ,ואמר לו, האדם באופן מסויים מכל מקום כל אחד
העיקר הוא יחוס עצמו ,ואז נהיה הרה"ק יכול לשנות את עצמו ,על ידי עבודתו.
מראפשיץ חיור כסיד ,שהיה נדמה לו
שהצדיק השני עומד במדרגה הרבה יותר
נעלה ממנו. יעקב אבינו מסר את נפשו על הבכורה,
אע"פ שידע שיתכן שעשו יתפוס מה
לאחר מכן אמר הרה"ק מראפשיץ ,בהיבנוב שהפסיד ואז יבקש להרגו ,וכמו שהיה בעת
יש יהודי ושמו ר' פייבוש ,בעת חצות לילה הברכות שראה מה שהפסיד על ידי מכירת
הרי הוא נוטל את הקרדום ויוצא לבקוע את הבכורה ,ואז אמר ויעקבני זה פעמים
הקרח בנהר לטבול ,ולאחר מכן הרי הוא )בראשית כז ,לו(.
עורך תיקון חצות ואומר תהילים ולומד
ומלחמת עשו ויעקב נמשך עד עתה בכל
משניות ,זוהר וגמרא ,ולאחר מכן יש
הדורות וכל הזמנים.
עבודת התפילה עד לחצות היום ,והרי זה
עבודה רצופה מחצות הלילה עד חצות
היום ללא הפסק ,ובהגיע שעת חצות היום
הרי הוא עומד לטעום מעט יי"ש ,ואז עובר ענין היחוס
לו מחשבה ,על ידי רוב עבודתי ,הרוחתי בת לבן הארמי )פסוק כ( .ברש"י ,להגיד
יג נהרי אש
דברים בטלים כבהמה ,וכאשר אחד יושב לכל הפחות קצת יי"ש ,ובראפשיץ מתגורר
אצל אותם שאינם נוהגים כראוי ,הרי הוא יהודי ושמו נפתלי ,וגם הוא הולך לפעמים
נהפך להיות כמותם ,ומי שיושב אצל עובדי למקוה ואומר פרק תהילים ,ולפעמים גם
ה' ,גם הוא נהפך להיות כמותם ,ולכן סברו הוא לומד פרק משניות ,אבל כשהוא מבקש
אצל הצדיקים שיש להתאסף אידעלע עולם לגשת לקחת קצת יי"ש ,הרי הוא נזכר כיצד
כאחד ,כי אם יושבים ביניהם גם פשוטי עם היה נראה עבודתו של אביו ועבודתו של
הרי שדי שאחד יזרוק קרירות אחת ויבטל זקנו ,ואז יוצא לו הטעם מקצת יי"ש.
הכל. כשאחד הוא צדיק בן צדיק אין רבותא
וזה היה הרבותא של רבקה אמנו ,שעל אף בעצם עבודתו ,כי היה לו ממי ללמוד ,אכן,
שהיתה בין אנשי רשע ,לא למדה לכן יש לו להיות עם לב נשבר ,כי מאחר
ממעשיהם ,ומזה יש ללמוד לכל אחד, שהוא נזכר כיצד היה נראה עבודתו של
שאע"פ שהוא במצב שהוא מוכרח לשבת אביו ,נשבר לבו בקרבו ,ועל ידי כן
אצל אחד שאינו נוהג כראוי ,אם בעת מתקבלים תפילותיו ,אבל צדיק בן רשע,
האכילה או בעת התורה והתפילה או בעת אין בו ענוה זו ,ולכן כשאחד מתפלל הרי
נסיעה ,יש לנו ללמוד מכאן ,שאע"פ שהוא תפילת לב נשבר מקובלת יותר ,ולכן
נמצא בין אנשים שאין הנהגתם ראויה ,אל תפילת צדיק בן צדיק עדיף טפי מתפילת
יושפע מהנהגתם ,ויש לזכור הייטב את צדיק בן רשע ,כי הצדיק בן צדיק הוא בטל
הדברים. ולכן תפילותיו מתקבלות ,אבל כשמדברים
אצל אומות העולם ,מי שגדל בין רשעים על מעלה וחשיבות ,הרי ודאי שמעלת
הרי הוא גדל להיות כרשע ,אבל אצל בני צדיק בן רשע גדולה ממעלת צדיק בן צדיק,
ישראל אין זה כך ,גם מי שגדל בין רשעים, ולכן חשיבותה של רבקה היתה מה שהיתה
יש לו הכח לזכך עצמו ,והוא שרואים אצל ממקום רשע ,ואעפ"כ גדלה כצדקנית.
רבקה ,לבן הארמי שהיה בן רשע ,הרי
שהלך בדרכי אביו ,אבל רבקה לא למדה
ממעשיו ,ורואים אנו שיתכן שגם מי שלא להיזהר מחברת רשע
נולד בבית טוב הרי הוא יכול להשתנות הנה שנים שיושבים ואוכלים את סעודתם,
ולהתעלות. אחד אוכל עם יראת שמים ,וקודם מאכלו
הוא עוצם את עיניו ואינו נתפס לאכילה,
והרי הוא חוזר משנה בעל פה באמצע
כמה פעמים אמרתי בפני בעלי בתים ,חז"ל סעודתו ,אך יש אחד החוטף ואוכל כארי,
אמרו )משנה סוטה ט ,טו( שקודם ביאת ואוכל כבהמה ,ובעת סעודתו הוא מדבר
להבות אש יד
יקדש פיו קודם נשיקת התפילין המשיח יהיה בת קמה באמה וכו' ,ואמרתי
ברש"י )פסוק כ"א( ונעתרות נשיקות שונא שהכוונה הוא לטובה ,האם חובשת פאה
וכו' .על האדם קודם נשיקת התפילין יש לו נכרית ,והבת מכסה את ראשה כדין ,וכמו
להיזהר ביותר שפיו יהיה קדוש ,כי אם אין כן נערים פני זקנים ילבינו ,זקנו לא הלך
פיו קדוש ,מי יודע אם חפצים למעלה בשבת עם פוזמקאות לבנות ,והנכדים
בנשיקתו ,שמא הרי זה בכלל מה שנאמר הולכים באופן זה.
ונעתרות נשיקות שונא ,קודם שמנשק חומר פאה נכרית
האדם את התפילין יעשה חשבון נפשו האם
אכן חפצים למעלה בנשיקתו. הרה"ק מצאנז פוסק להלכה בתשובותיו,
ששער פאה נכרית ,דינו כמו שער עצמה,
כשביקש יצחק אבינו מיעקב אבינו שינשקו וכשאשה לובשת פאה נכרית ,אסור לומר
נאמר להלן ,גשה נא ושקה לי בני ,קודם כנגדה דברים שבקדושה ,דשער באשה
שאתה רוצה לנשקני ,צריך להיות גשה נא, ערוה ,ובאותם הדורות כשעדיין לא היה
שיהיה לו שייכות עמו ,ורק אז יוכל לנשקו, הפירצה של פאה נכרית אלא שהיה פירצה
וכמו כן צריך האדם קודם הנשיקה שיהיה חדשה ,שהגרו כמה שערות מלפנים ,והיו
לו שייכות עם התפילין ועם המצוות ,ולכן הצדיקים צועקים אז מרה ,שכל הגאולה
יקבל האדם על עצמו שלא ידבר בפיו לשון תלויה על שערה ,שהשער שהנשים
הרע ושלא יקבל לשון הרע. חובשות בגלוי ,הרי זה מעכב את הגאולה.
וכבר אמרו חז"ל הק' שקבלת לשון הרע
ומאחר ששער באשה ערוה ,הרי שהפאה
גרוע מדיבור לשון הרע וכן יקבל על עצמו
נכרית היא ערוה ,גם כשאין אומרים בפניה
לשמור עיניו ולבו וידיו.
דברים שבקדושה ,וכשיש ערוה בבית ,הרי
זה ממשיך חלילה קליפות בבית ,ויש
להיזהר הרבה בדבר ,ואף שיתכן שיהיה
הצלחת הבן כפי התפילה שפעלה את
לאשה עם פאה נכרית בנים הנראים כבנים
לידתו
יהודיים ,מכל מקום יתכן שמשום שיגדלו
ברש"י ,לו ולא לה )פסוק כא( .עיין מה בבית זה גדולי הבנים כבעלי תאוות
שביארנו לעיל בענין זה ,ואפשר אולי לומר, ההולכים כסדר אחר תאוותם ,ורק למעלה
ואם אינו אמת הרי שלא אמרתי מאומה, יודעים שמה שהם נראים כך הרי זה לפי
הטעם מה ששמע ה' לו ולא לה ,לפי שהרי שגדלו בבית זה.
רוב בנים דומים לאחי האם ,ואם היה נפעל
ע"י תפילתה הרי שגם יעקב לא היה יוצא
ממנה ,כי היו קרובים להיות דומים ללבן,
טו נהרי אש
שבעבודת השי"ת יש עליות וירידות ,והעיקר איך ולפי שקיבל ה' רק את תפילתו של יצחק
שהעניין מסתיים ואיזה צד גובר( ,וכשראתה יצא מהם יעקב.
שהוא רץ לכאן ולכאן שאלה מה ישאר וכבר ביארנו למעלה דברי רש"י ,אלה
ממנו ,איזה צד יגבר. תולדות יצחק-יעקב ,שתולדותיו של יצחק
כשזה קם זה נופל נחשב רק יעקב ,ועשו רק אמור בפרשה.
ברש"י כשזה קם זה נופל )פסוק כג( .התניא הנה מי שצריך לברכה לזש"ק ,הרי הוא
מבאר ,שכד אתכפיא סט"א סליק יקרא הולך לצדיק לקבל ברכה להיפקד בבנים,
דקוב"ה לעילא ,וכך הוא ענינו ,הנה מכל ובאמת שאין העיקר בבנים ,כי אם איך יראו
מצוה שמקיים האדם נעשה אור ,לא רק הבנים ,שהרי כשח"ו אין בנים נוהגים כראוי
מנרות חנוכה או נרות שבת וכדומה ,מכל הרי זה יותר גרוע ממי שלא זכה לבנים,
אות שבתורה נוצר אור ,יוצר אור ובורא שהעמיד רח"ל דור לצד השני ,ואפשר
חושך לשון הוה ,כסדר נוצר אור מכל פרט שלכן הולכים לגוטע יידן שהם יפעלו את
שעושים בדבר שבקדושה וכן מברכים יוצר הבנים ועל ידי כן יוושעו ,וכאשר זוכים
המאורות ,על ידי התורה ומצוות ,וכמו לבנים על ידי תפילת הצדיקים ,ממילא
שנאמר כי נר מצוה ותורה אור ,כל מצוה זוכים לבנים טובים.
הוא נר ,שהוא מאיר אור ,ויש בזה אלפי וזה היה גם הענין של ותלך לדרוש את ה',
מדרגות ,יש מדרגה שהאדם מתדבק שהלכה אל הצדיקים שיהפכו את הבן
באותיות התורה והתפילה ,ומתעלה על שיהיה צדיק.
ידם למעלה ,ולכן כשהאדם לומד תורה
ומתפלל אין הוא נמצא כלל בזה העולם,
ורק בסיום תפילתו ועבודתו הרי הוא חוזר כשהרבי ר' מרדכי'לע רקד במצוה טאנץ
ויורד ,וכמו שאנו רואים שבעת סיום עם כלתו ,הרבנית של הרבי ר' מאיר'ל ,אמר
התפילה באשרי ובא לציון הוא עבודת לה לאחר מכן ,יהיו לך ששה בנים ,שלשה
ירידת השפע ,שכסדר יורדים כדי שיוכל יגדלו כמוני ושלשה יהיו גדולים ממני,
לחזור לעולם ,וכמו כן לאחר לימוד התורה והיינו שהוא המשיך בעת המצוה טאנץ את
קשה להתנתק ולאכול ,כי בשעה שלומדים הבנים.
תורה נמצא האדם למעלה.
וכשם שנפעל אור על ידי קיום מצוות
עשה ,כן נפעל על ידי מצות לא תעשה, ותלך לדרוש וגו' )פסוק כב( .בקארלין אמרו,
ואע"פ שאין האדם עושה פעולה ,אלא מ'גיבט א פאטש מ'כאפט א פאטש די עיקר
שכאשר הסט"א מצוה לאדם לדבר דברים ווער עס גיבט די לעצטע פאטש )היינו
להבות אש טז
לפרימישלאן לרבי ר' מאיר'ל השאיר בביתו בטלים או להרים את העיינים וכדומה,
בנים קטנים ,ושאלו הרבי ר' מאיר'ל ,מה והאדם מונע את עצמו ואינו שומע בקולו,
עושים בניך ,זיי רבי'קען זיך שוין עפעם על ידי כן אתכפיא סט"א ,כי כשאחד אומר
)האם כבר החלו באדמורו"ת( ,ונשמע הרבי ר' לחבירו דעה מה לעשות ואין האדם עושה
מרדכי'לע אומר ,וכי יש לעשות איזה הדבר ,אף אם לא אמר לו מאומה ,על ידי
פעולה ,אמר לו הרבי ר' מאיר'ל מה אתה עצם המציאות שאינו שומע בקולו ,הרי
חושב ,קודם כל רבעקט מען זיך ,ולאחר שנעשה אתכפיא ,וכמו כן כשהאדם אינו
מכן נעשה רבי קטן ורק לאחר מכן נעשה עושה כרצון הסט"א אתכפיא הסט"א.
לרבי גדול ,ומהו רבעקט מען זיך ,יש לומר והנה באמת שמלא כל הארץ כבודו ,ממלא
על פי דברי הרבי ר' מרדכי'לע ורב יעבוד כל עלמין וסובב כל עלמין ,אלא שהשי"ת
צעיר ,שמתחילים בעבודה מימי הנעורים. נתן שליטה לסט"א שיסתיר את אור ה' ,כדי
חסידים היו אומרים על צדיקים ,שמימי שיצטרך האדם לעמול לבוא לקדושה,
ילדותם ראו על פניהם שיש להם פנים של ותיכף כשעושים אתכפיא ממילא מתגלה
רבי ,והיינו שכבר התחילו את עבודתם אור ה' ,נמצא שעל ידי מה שאין עושים
מימי נעוריהם. לת' ,אתכפיא סט"א ואסתליק יקרא דקוב"ה
לעילא.
וזהו מה שפירש רש"י כשזה קם זה נופל,
ענין האיך מעשרין את התבן כשמבקשים לכפות את היצר אין צריכים
להפילו בחוש ,אלא שממילא כשזה קם זה
ברש"י )פסוק כ"ז( ושואלו אבא האיך
נופל ,שמה טעם אין האדם מדבר ,כי הוא
מעשרין את התבן .מה שרימה את אביו
רוצה לעשות רצון ה' ,ועל ידי כן נפעל זה
דוקא על ידי המעשר ביאר בשפתי חכמים
קם ,שאין האדם רוצה לעשות רצון היצר,
לפי שאצל האבות מצאנו שהחזיקו הרבה
וכבר כתב הרמב"ם שהמדבר דיבור בטל
במצוות המעשר ,כמו שמצאנו אצל אברהם
עבר על עשה ועל לא תעשה ,ועל ידי כן זה
יצחק ויעקב עיי"ש.
נופל.
ומה שביקש להראות עצמו שהוא מדקדק ואז נאמר לרבקה אמנו ,שבאופן זה נעמד
במצוות בדבר זה אפשר ,שהנה האבות היהדות ,שכסדר יהיה לאום מלאום יאמץ.
הקדושים נתנו חומש וכמו שאיתא באוהב
שם .ורב יעבוד צעיר .הרבי ר' מרדכי'לע
ישראל ,ויתן לו מעשר מכל ,כ"ל בגימטריא
היה אומר ,ורב ,מי שרוצה להיות רבי,
נ' ,שנותן לו עשר מחמישים ,וכן מצאנו
יעבוד צעיר ,יעבוד את השי"ת מימי נעוריו.
אצל יעקב שאמר ,עשר אעשרנו לך ,ב'
פעמים עשר. נסע מרדכי'לע ר' כשהרבי והנה
יז נהרי אש
ידי החטא הוא מאבד הרבה טובה ,וזהו והנה כשנותנים חומש בפשטות צריכים
קובץ על יד ירבה ,שכסדר יקנה עוד ועוד. לתת עשרים ממאה אך למעשה צריך שיתן
האדם מדמה מה לי ללמוד עוד דף גמרא עשר ועוד עשר ,ובאמת שאם כן כשנותן
מעשר בפעם ב' ,אינו צריך ליתן כי אם
ועוד פרק משניות ,אבל האמת שעל ידי כל
תשע ,כי כבר הוריד עשר ,ואעפ"כ יש לו
משהו שמוסיף נעשה שק מלא מעות ,אכן,
לתת חומש שלם ,וזהו הרבותא של עשר
הוא צריך סייעתא דשמיא שלא יאבדו.
אעשרנו לך ,שנתן ב' פעמים עשר ,ועוד
והנה מי שמרויח הון רב בבת אחת ,הרי איתא ,שגם מי שנותן את כל כספו לצדקה,
שכשם שהרויח הכל במהירות כן יוכל אעפ"כ קודם כל יפריש המעשר ורק לאחר
להפסיד הכל ,אבל מי שמרויח רק פרוטה מכן יתן הכל לצדקה ,וזהו מדקדקין
לפרוטה מצטרפת ,ויש יסוד כיצד הרויח במצוות ,שמי שהוא מדקדק הרי הוא
את המעות ,ריוח זה ישאר אצלו ,וכמו כן מפריש המעשר באופן זה.
הוא במדרגות ,אם אחד מבקש להיות בבת
אחת בעל מדרגות ,הרי שאי אפשר להשיגו,
בראשונה יש לאדם להפסיק לדבר דברים אופן ההתעלות
בטלים ,ושלא יכלה את זמנו לריק ,ויכוין
כל תיבה בעת התפילה ,ויעצור כמה בפסוק )כו ,יג( ויגדל האיש ,וילך הלוך וגדול
פעמים בעת אכילתו ,וקודם השינה ישפוך עד כי גדל מאוד .כבר ביארנו כמה וכמה
שיח לפני ה' ויבכה ,במה מילא היום את פעמים שרוחנות וגשמיות שניהם שוין
יומו ,ולאחר מכן בעת קומו משנתו יכנס בדרך השגתם ,הפסוק במשלי אומר ,קובץ
מיד לעבודה ,באופן זה יוכל להתעלות יותר על יד ירבה ,וזקני הק' ביאר הפסוק ,יש לך
ויותר עד שיהיה ת"ח וירא שמים ,אך מי אחד שבבוקר לאחר התפילה הרי הוא לומד
שרוצה בבת אחת להיות עם נעליו בשמים, עמוד גמרא ,לאחר מכן הוא לומד החק,
הרי הוא ראשו בארץ ,כי מה שבא בפעם וכמו כן בעת תפילין דר"ת יש לו השיעורים
אחת כן מאבדים אותו ,ועוד מקבלים הקבועים שלו כמעמדות וכדומה ,על ידי כן
עונשים ,לפי שנראה כמו שרצה לקחת כתר הרי הוא כסדר הולך וגדל ,שכל מה שעושה
המלך ,וכמבואר בספה"ק. הוא עושה לשם שמים.
וזה מבואר בפסוק ,ויגדל האיש ,וילך הלוך אבל יש אחד שאע"פ שהוא עושה הרבה
וגדול עד כי גדל מאוד ,שלא גדל בבת אחת מאד ,מ"מ יש לו נקב אחד שעל ידו הוא
אלא התעלה עוד ועוד ,עד כי גדל מאוד. מאבד הכל רח"ל ,והנקב נעשה על ידי כמה
אופנים ,אם על ידי פניות וגאוות או על ידי
חטאים ,שנדמה לו שהם חטאים קטנים ועל
להבות אש יח
שבית המקדש השלישי ירד בית המקדש רמז לבית המקדש
מלמעלה ,כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בפסוק )שם ,טו( וכל הבארות וגו' .ענין
בארץ ,שישאר ביהמ"ק השלישי לעולם. הבארות מפורש בספה"קב שהוא כנגד ג'
בתי המקדש ,והבאר הראשון נקרא עשק כי
התעשקו עמו ,והשני היה שטנה ,כנגד
בפסוק )שם כח( ראו ראינו כי היה ה' עמך. שנאת חינם ,שנחרב בעוון שנאת חינם,
וברש"י ראו באביך ראינו בך .אם רואים ולאחר מכן נאמר ויעתק משם ,מרמז
אצל הבן דרכי האב ולא עשה דרכים שיהיה זמן רב בין ביהמ"ק השני לשלישי,
חדשים הרי זה סימן כי היה ה' עמך. ושם לא נאמר ויחפרו אלא ויחפור ,לפי
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ב עי' בספה''ק רזא דשבת בפרשתן.
יט רשפי אש
שיחו"ק בס"ג קודם ברכהמ"ז פרשת תולדות תשנ"ט לפ"ק
בביתם אין הרחבה גדולה כל כך ,כמו שיש איתא בגמרא )ברכות מו (.בעל הבית בוצע
היום ברוך השם בכל הישיבות בלעה"ר ואורח מברך ,ויש לבאר בטעם הדבר ומה
בזכות הנדיבים בעם ב"ה. רמזו בזה חז"ל ,דהנה כאשר בעל הבית יש
לו אורח לסעודת שבת ,והבעה"ב יש לו את
כתוב 'שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך'
הסדר שלו בספה"ק שעוסק בהם קודם
)דברים לג ,יח( ,ויש מפרשים שאם זבולון
קידוש ,אך האורח אינו אוחז בזה או שהוא
שהולך לעמול על פרנסתו יכול לשמוח
באמת רעב ,והאורח חושב שבעה"ב צריך
כשהוא מרוויח כסף ,עאכו"כ כמה שמחה
לוותר על סדריו ולהתחיל בסעודה ,על כן
יש ליששכר שיושב כל הזמן באוהלו ,ואינו
אומרים לו ,לא ,אין לאורח רשות להתחיל
יכול להרהר שאולי יהיה לו הרבה ממון ,על
את הסעודה ,אלא 'בעל הבית בוצע' ,ורצון
כן בכל מה שיש לו הוא שמח בחלקו.
בעה"ב הוא הקובע מתי להתחיל הסעודה,
ואני מפרש בדרך אחר ,שלכאורה כיצד אבל אחר הסעודה יכול להיות שהבעה"ב
יכול זבולון לשמוח ,והרי העולם נברא כדי עצמו כבר שבע דיו ,והוא רוצה כבר לברך,
ללמוד תורה ולהתפלל ולעבוד את ה' ,אלא אבל האורח עדיין אינו שבע ,אז אומרים לו
שמוכרח לעסוק גם בפרנסה קצת ,אלא 'אורח מברך' ,ורק כשנראה בבירור
שאם כולם יעשו כן לא יהיה לבחורים שהאורח רוצה לברך אז יברך.
בישיבות ולאברכי הכולל די פרנסתם ,ולכן
בשנים עברו היה שייך יותר שיהיה לאדם
'שמח זבולון בצאתך' ,כי 'יששכר באוהליך',
אורחים על שולחנו אפילו שלא היה לו
ורק משום כן אתה יכול לשמוח ,כי ע"י
הרחבה גדולה ,וגם בני הישיבות אכלו אז
צאתך לסחורה יש קיום לתורה הקדושה.
'טעג' ,וכבר אמר אחד מהצדיקים שאם הם
איתא בגמרא פסחים בפרק מקום שנהגו אוכלים 'ימים' יאכלו הם את תשעת הימים,
)נג (:כי העשירים תומכי התורה יושבים עם היינו שיקרבו הגאולה ויבטלו ימי האבלות
הצדיקים יחד בגן עדן ,כי לולא הם לא היו של תשעת הימים ,וכל בחור היה לו 'שבת
יכולים תלמידי החכמים ללמוד ,ועוד גדול בעל הבית' ששם אכל בכל שבת ,אבל היום
התומך תורה יותר מהתלמיד חכם עצמו, אכשר דרא ,וכדאי לבעלי בתים להיכנס
שהלומד תלוי אם למד לשמה ,כי בשמים ולראות מה שיש היום בישיבות ,כי אפילו
להבות אש כ
התורה שאני אלמד בעצמי ,טוב יותר אין מתקבלת רק התורה הנלמדת לשמה,
מהתורה שאקנה ב'אלפי זהב וכסף' ,ולא ויש הלומד עם פניות שאין עולה למעלה
היה צריך דוד המלך לאפוקי שיותר טוב כלל ,אבל המחזיק תורה ,אינו יודע מה
התורה מלצבור כסף וזהב ,כי זה לא עלה שבלב הלומד ,והוא נותן לכל אחד שלומד
על דעתו כלל. וכוונתו בזה להחזיק תלמיד חכם ,על כן יש
לו חלק טוב בכל התורה שלמדו בין לשמה
ובזה אני מפרש הפסוק 'יפת אלקים ליפת
בין שלא לשמה ,ונמצא שהמחזיק תורה
וישכון באהלי שם' )בראשית ט ,כז( ,יפת
גדול שכרו מהלומד תורה ,ומכל מקום
מרמז על מעשים טובים ,וגם אלו שעוסקים
חלילה בשביל זה להפסיק מלימוד התורה
במעשים טובים מכל מקום גם הם צריכים
להיות זבולון ,ומי שהוא יששכר צריך
ללמוד תורה ,כי אע"פ שיפת אלקים ליפת
להישאר באהלך ,אלא שצריך לעמול
אין השכינה שורה אלא באהלי שם.
שיהיה התורה לשמה.
זקה"ק זי"ע היה מפרש 'בראשית ברא
אלקים את השמים ואת הארץ' )בראשית א, דוד המלך אמר 'טוב לי תורת פיך מאלפי
א( .ופרש"י הק' ,שבתחילה עלה במחשבה זהב וכסף' )תהילים קיט ,עב( ,ושואלים האם
לבראותו במידת הדין ,וראה שאין העולם זה רבותא לדוד המלך שיאמר כן ,והרי אם
מתקיים ,והקדים מידת רחמים ושתפה ייכנסו לאדם בימינו שחי הרבה אחר
למידת הדין ,והיינו דכתיב 'ביום עשות ה' החורבן ,שכבר עברו הרבה שנים בגלות בין
אלהים ארץ ושמים' ,ופירש על דרך זה הגויים ואח"כ אצל המדינה הציונית ,אשר
ליישב מה שבתחילה כתוב 'ברא אלקים את הם בבחינת 'אשר קרך' ל"ע ,והצליחו
השמים ואת הארץ' ואח"כ הקדימה להעביר לשמד הרבה מבני ישראל גרוע
התוה"ק ארץ תחילה ואמרה 'ביום עשות ה' מכל הגויים ,ואעפ"כ אם יגשו לאחד בימינו
אלקים ארץ ושמים' )בראשית ב ,ד(. וישאלו אותו ,מה חשוב יותר ,תורה או
כסף ,אזי אפילו אם הוא עובד לפרנסתו
דהנה ידוע אשר השמים נקרא רוחניות בוודאי יענה שתורה טוב יותר אלא שאין
והארץ גשמיות ,ובתחילה עלה במחשבתו לו ברירה ,ומוכרח לעבוד לפרנסתו ,ומהו
לברוא את כל העולם שיהיה תמיד קודם הרבותא שאמר כן דוד המלך.
הרוחניות כי זהו התכלית ,ואח"כ יהיה 'ואת
הארץ' כי סוף כל סוף צריך גם לעסוק אלא שדוד המלך היה מלך ישראל והיה לו
בענייני ארציות לאכול ולישן ,וגם זה רצון כל טוב ,והיה יכול לקחת חמישים אברכים
ה' ,ובתחילת בריאת העולם רצה שהרבה ולתת לכל אחד כל חודש חמשה אלף
יעשו כרבן שמעון בר יוחאי ,אבל ראה שאין דאלער שישבו וילמדו וכך יהיה לו חלק
העולם מתקיים כך ,כי אם יהיה רק רוחניות בתורתם ,וזהו 'טוב לי תורת פיך' היינו
כא רשפי אש
אפשר לדבר אליו עשרות פעמים שצריך ולא גשמיות לא יהיה קיום לעולם ,כי הרי
לקבוע עיתים לתורה ולתת צדקה ולהתנהג כל המצוות הקדושות בעולם הזה
כראוי ,אבל הוא ירוץ מרופא למשנהו מלבושות בדברים גשמיים ,שאם לא כן
ולהבדיל מרבי אחד לרבי שני ,וכל ראשו מאין יקחו כסף לתפילין לצדקה ולשבת,
יהיה עסוק בדבר אחד שהוא צריך להיפקד וגם האדם צריך להיות בבריאות הגוף כדי
בבנים ,וכן אדם שהוא חולה ל"ע וצריך לעבוד את ה' ,ואם אין עולם הזה אין עולם
רפואה ,ומבקשים ממנו להתעלות הבא ,לכן הקדים הכתוב ארץ לשמים,
באידישקייט ,אבל הוא עסוק לפנות אל שצריכים כל ההשפעות לבוא על ישראל,
הרופאים עד שיתרפא ,או שאדם צריך ואח"כ יהיו נעשים מזה הגשמיות רוחניות.
פרנסה ויש לו הרבה חובות ,הרי כל ראשו
ובזה פירשתי דבר מוקשה ,ידוע שהרה"ק
נתון בזה ,כמו שאמר אחד שכיוון בעת
מבארדיטשוב זי"ע אמר שיש שלשה דברים
הנענועים ,רבש"ע ,אני חייב כאן ואני חייב
בעולם הזה חטאים עוונות ופשעים,
שם אנא שא נא אתה הכל ,נמצא שגם
ובעולם הבא יש שלושה דברים סליחה
בנענועים הוא מכוון רק על החובות ואין
מחילה וכפרה ,וכאן אין זה סחורה ושם אין
הוא מכוון על עבודת ה'.
זה סחורה ,ולכן הוא רוצה להתחלף ולתת
והלא כשהקב"ה מוחל ,אין התכלית לה' כביכול חטאים עוונות ופשעים והוא
העיקרי של מחילה זו להצילו מעונש ,אלא יתן לו מחילה סליחה וכפרה ,אך גם זאת
העיקר והתכלית הוא שיוסרו המסכים שיוסיף לו בני חיי ומזוני ,וחיבר על זה את
המבדילים בינו לבין אבינו שבשמים כדי הניגון הידוע - ,ופעם אחת שמעתי את
שיוכל להיות יהודי ,כי עד שלא מוחלים מן זקה"ק זי"ע מנגן את זה בחדרו קודם
השמים אין מרגישים טעם בעבודת ה' ,ורק קידוש ,וזלגו דמעות מעיניו .-
אחר שמוחל ה' אז מתחילים להרגיש טעם,
אבל אם ראשו עדיין יהיה טרוד בחסרון וקשה כיצד היה יכול הרה"ק מבארדיטשוב
לומר כדברים האלה ,אם אדם מסתובב כאן
בבני חיי ומזוני ,מה הועילו במחילה זו,
בחטאים ועוונות ופשעים ,ועברו עליו ימים
והרי עדיין יהיה ראשו ורובו טרוד בחסרונם
שלא התפלל כראוי ולא למד ולא זכר שיש
ואיך ירגיש טעם בעבודת ה' ,על כן מוכרח
בורא בעולם שצריך לירא מפניו ,וצריך
ה' להוסיף מלבד המחילת עוונות גם כן בני
חיי ומזוני רוויחי ,כדי שאז יוכל האדם לאכול כמו שצריך יהודי לאכול ולא כגוי,
ועוד הרבה עניינים שעבר עליהם ,דיו
להתרומם בעבודת ה' ושיהיה עם קיום.
שזכה לפעול שהקב"ה ימחול לו על הכל,
ומדוע מגיע לו עוד תוספת על זה.
ר' מאיר'ל הרה"ק היה לא פעם ואמרתי ,שאם אחד צריך להיוושע בבנים,
להבות אש כב
כל הדרך והאיך הוא יכול להעיז פניו לומר מפרעמישלאן זי"ע בקו הבריאות ,ושלח
שלא הביא איתו מצות ,וכאשר שמע שליח אל הרה"ק מרוזין זי"ע ,שהודיעו לו
השליח את דברי הרבי ר' מאיר'ל נפלה עליו מן השמים שאי אפשר שיהיה לו רפואה רק
אימה גדולה ומיד הודה שהביא המצות אם יאכל מהמצות של הרה"ק מרוזין ,וענה
ומיהר אל בית הרבי ר' מאיר'ל. הרה"ק מרוזין שהוא ישלח את המצות עם
וגופא דעובדא הכי הוה ,שברוזין לא נכנסו שליח שלו.
אל הרבי רק עם מלבוש עליון ובגארטיל
ודרך אפיית המצות אצל הרה"ק מרוזין
ובכובע עליון ,כי היה שם פחד גדול ,אבל
היה ,שהכל נעשה על ידו או אחד מבניו
בפרימישלאן ובקרעטשניף ובנדבורנא היה
הקדושים ,שהוא בעצמו נתן את המים ,ובנו
נסיעה מכל העולם והיו ביניהם כל מיני
בכורו הכניס את המצות לתנור ,ועוד
אנשים ,גם אנשים פשוטים מאוד ,וגם
שלושה מבניו גלגלו את המצות ,ואחד היה
אנשים חשובים מאוד -ואני הכרתי שני
שטיפלער ,וחוץ מהם איש לא היה נוגע
אנשים חשובים מאוד שאמרו עליהם שלא
במצות.
היה צריך להכיר את זקה"ק הרבי
מקרעטשניף ,אלא היה די לראות את וכאשר שלח הרה"ק את השליח לצאת עם
האימה ופחד שיש ליהודים חשובים אלו המצות כבר היה קרוב לחג הפסח ,ויהי
בשעה שהתכוננו להיכנס אל הקודש פנימה היום בהשכמת הבוקר אמר הרבי ר' מאיר'ל
אל זקה"ק ,שהיו תלמידי חכמים גדולים מפרימישלאן זי"ע למשמשו ששמו היה
ונכנסו אליו באימה ובפחד ובהכנה גדולה אריה' ,אריה ,כעת יוצא השליח מסאדיגורא
,-והשליח הזה רצה להיכנס קודם אל להביא את המצות' ,וכעבור כמה שעות
הפונדק ,ושם יפשוט את הבגדים שלבש אמר' ,אריה ,עכשיו עומד השליח לפוש
בעת הנסיעה וילבש בגדים אחרים חשובים בעיירה פלונית' ,וכך כל הדרך הזכיר את
מהן ,כדי שיוכל להיכנס אל הרבי כראוי, מקום השליח ,עד שבאמצע היום אמר לו,
אבל הרבי ר' מאיר'ל ראה גם זאת ,על כן 'אריה ,צא לשוק ואמור לשליח שיסור תיכף
ציווה שייכנס אליו מיד כי היה ירא שמא ומיד אל מאיר'ל' ,ויצא הגבאי לשוק וראה
יניח את המצות באיזה מקום שאינו נקי כל איש אחד יושב בעגלה ,ושאל אותו אם הוא
צרכו. מגיע מסאדיגורא ,וענה הן ,ושאל אותו אם
כי החומרות שהיו בפרימישלאן אצל הביא מצות לרבי וענה לא ,חזר המשמש
המצות גם אם נאמר מאה פעמים שהיה ואמר לרבי ר' מאיר'ל שמצא אדם המגיע
שלא כדרך הטבע עדיין לא אמרו כלום מסאדיגורא אבל הוא אומר שלא הביא
ממה שהיה שם ,וגם אני לא ידעתי הכל, איתו מצות ,הרים הרבי ר' מאיר'ל קולו
אפילו שמעתי מזקה"ק זי"ע הרבה ,אבל ואמר ,אמור לו לשקרן ,מאיר'ל שומר אותו
כג רשפי אש
ר' מאיר'ל ,ושאל אותו בקיצור 'נו ,'...כי ידע לאחרונה יצא ספר של שבחים על הרבי ר'
שהבא מפרימישלאן יש לו מה לספר, מאיר'ל ושם יש הרבה דפים שכתוב שם
וסיפר לו השליח כל הדברים האלה האיך הרבה חומרות גדולות מאוד שהיו אצלו.
ששמר עליו הרה"ק מפרימישלאן ,וסיפר כאשר נכנס השליח אל הרבי ר' מאיר'ל
גם שביקש ממנו הרבי ר' מאיר'ל להישאר כשבידו המצות ,פנה הרבי ר' מאיר'ל
על החג והבטיח לו עשירות לדורי דורות, למשמש ואמר' ,אריה ,מה אמר מאיר'ל
אבל הוסיף שגם הרבי יכול להשפיע לי בשעה שלוש לפנות בוקר' ,וענה ,הרבי
ברכה זו ,ונענה הרה"ק מרוז'ין זי"ע ואמר, אמר שעכשיו יוצא השליח לדרך עם
'אבל הרי אמר לך עוד דבר] '...ער האט המצות ,ופנה הרבי ר' מאיר'ל אל השליח
דאך נאך עפעס געזאגט.[... ושאלהו ,האמת הדבר ,וענה ,הן ,וחזר
פעם כשנסעתי לכפר עטה סיפרתי לאיש ושאל את משמשו' ,מה אמר מאיר'ל בשעה
אחד את הסיפור הנ"ל כמו ששמעתי שש' ,וענה ,הרבי אמר שעתה עמד השליח
מזקה"ק זי"ע ,והוא היה מכנה את הרה"ק לפוש בעיירה פלונית ,וחזר ושאל את
הרבי ר' מאיר'ל 'דער פעטער ר' מאיר'ל', השליח האמת הדבר ,וענה ,הן ,וכן חזר
ועל הרה"ק מרוזין אמר 'דער הייליגער ואישר כל דבריו הקדושים ,וכל זה עשה
רוזינ'ער' ,וצעק עלי אותו איש שאם אני כדי להשגיח על המצות בכל אשר יפנו
אומר 'דער הייליגער רוזינ'ער' ,צריך אני גם שלא ייגע בהם שום אדם .וכיוון שכבר היה
להגיד 'דער הייליגער רבי ר' מאיר'ל'... קרוב לחג הפסח ,אמר הרבי ר' מאיר'ל ,אם
תשאר אצל מאיר'ל על חג הפסח מאיר'ל
מבטיח לך עשירות לדורי דורות ,והוסיף,
הגם שרבך יכול ג"כ להשפיע לך עשירות
יש עניין גדול להאריך בתוספת שבת, אבל זאת רק אם תהיה ראוי ,אולם מאיר'ל
ומאיתנו ביקש זקנינו הרבי ר' מרדכי'לע יכול להשפיע לך עשירות גם אם לא תהיה
זי"ע להחזיק את השבת שעה יותר ראוי ,והשליח היה חסיד רוז'ין גדול וכמובן
מאחרים ,וחשבתי דבר חדש ,שאפשר שרצה להיות אצל רבו ,ולא שמע אל הרבי
לפרש בזה מאמר רז"ל )ביצה טז' (.כל ר' מאיר'ל אלא חזר אל הרה"ק מרוזין.
מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה עד ר"ה והגיע לסאדיגורא בערב פסח אחר
חוץ מהוצאות שבת ויו"ט שכל המוסיף הצהריים ,והרה"ק מרוזין עמד על הגאניק
מוסיפין לו' ,שע"י שמאריכים בתוספת ועישן בלולקע ,כי הרגיש שהוא חוזר ורצה
שבת זוכים שיוסיפו שפע מן השמים. לקבל פניו ,וידוע שהרה"ק מרוזין היה
ממעט מאוד בדיבורו ,ואפילו שיש מאות
דיבורים ממנו אבל לא על האופן של הרבי
להבות אש כד
הדרכים לזה ,ואינו צריך להגיע אלי כתיב בפרשתן כי יצחק אבינו היה עשיר
שאעזור לו בזה. גדול' ,ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה
ההוא מאה שערים ויברכהו ה' .ויגדל האיש
וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד' )כו ,יב-יג(.
יש לתמוה מדוע התורה מספרת לנו גדולת וברש"י ,שהיו אומרים זבל פרדותיו של
אבימלך שאמר 'ונשלחך בשלום' )כז ,כט(, יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך ,ויה"ר
ואפילו שהם דברי אבימלך מכל מקום הרי שיושפע כל הכוחות.
נעשו מהם תיבות בתורה הקדושה ,וי"ל, כשרואים שבאה ההשפעה לאדם פעם
שהנה יש אנשים שנוהגים בהם בתחילה אחת אפשר עדיין לחשוב שכך היא מנהגו
בחשיבות ,אבל רק אם החשיבות היא של עולם ,אבל בעת אשר רואים כמה
מחזקת עד הסוף זהו סימן שהיא חשיבות פעמים מבינים כולם שאין זה כדרך הטבע,
של אמת ,וזהו 'ואשלחך בשלום' שעד הסוף וזהו 'ראו ראינו כי היה ה' עמך' )כו ,כח( ,שגם
נשארנו להחזיק בידידות ,זהו סימן כי 'אתה אנו ראינו פעם אחת שהצליח ה' דרכנו,
עתה ברוך ה'' ,כי אל הקדושה שואף כל אבל אצלך 'ראו ראינו' כמה פעמים ,וזהו
אחד להיכרך בה. סימן שאין זה הצלחה כמו שהיה אצלנו
אלא זהו דבר אחר לגמרי' ,כי היה ה' עמך'.
זקני הרבי ר' מרדכי'לע זי"ע היה בהרבה
מקומות ,ולא היה אז מודעות וטעלעפאן, אם יצחק אבינו לא היה עשיר גדול היה
ומיד בבואו אל העיר נתמלא כל הרחוב אדם מתיירא להיות תקיף בעבודה ,אלא
באנשים ,תיכף מיד כשנכנס אל תוך העיר, היה מוצא כל מיני היתרים לסמוך עליהם
ואנשים נסעו אליו מרחוק כדי לראות את לצורך פרנסה ,אבל יצחק אבינו היה תקיף
הרבי ר' מרדכי'לע זי"ע להכיר אדם בעל גדול ועם כל זה היה עשיר גדול ,ולא זז
רוח הקודש ,כי כל יהודי רוצה להתדבק כחוט השערה לעשות דבר שבזה יתלו את
בקדושה ,אלא שכיוון שיש דברים שעדיין ההצלחה.
לא תיקן לכן אינו זוכה להחזיק תמיד אכן התקיפות צריכה להיות בעבודת ה' ,כי
בקדושה ,אבל מכל מקום כל אחד נמשך להיות תקיף נגד זולתו איני צריך ללמד
אל קדושה. אתכם ,כי הבעל דבר יודע בעצמו את
כה רזא דאמונה
מתוך דא"ח רעוא דרעוין פרשת תולדות תשפ"ב לפ"ק
רץ ומפרכס לצאת ,וכשהיתה עוברת על יצחק נולד לזקנותו של אברהם כדי שלא
פתחי ע"ז עשו מפרכס לצאת' ,עד ששאלה יעבור כל הצרות והנסיונות
בבית מדרשו של שם ועבר ,ובישר לה כי
אינו עובר אחד ,רק שני גויים בבטנך .כי אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם
רבקה אמנו פחדה ורעדה שהוא יהודי אחד הוליד את יצחק )בראשית כה ,יט( .הקשו
שפוסח על שני הסעיפים ,שזה הוא הגרוע המפרשים מה היתה הכוונה הפנימית
מכל ,אבל כשנתבשרה שאלו שני גויים, שאברהם היה עקר עד מאה שנה ושרה עד
נחה דעתה שהאחד הצדיק הוא צדיק תשעים שנה ,והרי יודע כל העתידות כבר
בשלימות .וכתבו בספה"ק שאם חפץ האדם בישר לאברהם 'כי ביצחק יקרא לך זרע'
בדורות יראים ושלמים בעבודת ה' )בראשית כא ,יב( ,ומה הטעם היה צריך
וביראתו ,עליו לראות תחילה בעצמו לצפות ולהמתין עד אז ,ולא קיים לו השי"ת
לראות ירא ושלם בתכלית ,לדעת מה את ההבטחה כבר בעת צעירתו .אך כידוע
חובתו בעולמו. שאברהם אבינו נתנסה בהרבה נסיונות
וצרות במשך ימי חייו ,ומאידך חפץ היה
ומעשה אבות סימן לבנים ,כמו שאמרנו השי"ת שיצחק יחיה חיי מנוחה ושלוה,
שיצחק דאג לתולדותיו ,והרי כל אדם כמאמר הקרא )בראשית כו ,יב( 'ויזרע יצחק
מישראל רוצה בהמשך הדורות על דרך וימצא מאה שערים' ,ואם היה נולד מיד
המסורה לנו .ואמרנו היום בקידושא רבה היה צריך לעבור יחד עם אברהם אבינו כל
על הפסוק 'ויתן לך האלקים' )בראשית כז, הנסיונות והצרות.
כח( ,ודרשו חז"ל )בר"ר סו ג ,הובא ברש"י( 'יתן
ויחזור ויתן' ,והכונה על דרך משל אדם
הבא להשקיע ממונו כדי להרוויח צריך זרע ברך ה' רק כשהוא משקיע גם בעצמו
להשקיע לכל הפחות שליש ממה שרוצה
להרוויח לאחר מכן ,כן הוא בהשקעת כשראתה רבקה כי 'ויתרוצצו הבנים
המשך הדורות ,כדי שיצא זרע ברך ה', בקרבה' ,וכמו שפירש רש"י 'שכשהיתה
צריך להשקיע בעצמו שהקרן יהיה כדבעי, עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב
להבות אש כו
האקדמות "למחזי באנפא עין כות גירי וממילא הפירות והתולדות יצמיחו אילן
קשתא" ,ע"י ראיה אסורה או מחשבה רעה נחמד למראה.
אחת ,או דיבור אסור או שמיעת דיבורים
אסורים או דברי שטות והבל ,כל זאת הרי
זה כיורה חץ בעיני האדם ,ואף שאין הגוף 'ויתן לך' להשי"ת תורה ועבודה 'ויחזור
מרגיש ,אבל הנשמה הטהורה שנתת בי ויתן' לנו השפעות טובות
מרגשת ביותר.
בראש השנה אנו מבקשים כתיבה וחתימה
טובה ,ואומר מלכו של עולם אי מלכא אנא
עד האידנא אמאי לא אתית לגבאי ,היכן
עיקר עבודת האדם על מדות טובות
היית במשך כל ימות השנה שלא זכיתי
מרגלא בפומיה של אאמו"ר זיע"א לומר לראות את פניך ,ורק כשצריך לפעול שנה
בעניני זיווגים ,כי כל אחד צריך לבדוק רק טובה הנך בא בתפילות ותחנונים .כי אם
בדבר אחד ,בענין המדות טובות ,ולפלא רוצה להתקרב לבורא כל עולמים ,ורוצה
היה תמיד בעיני הוראה זו ,שהרי אינו שיעשה לו וימלא לו כל משאלות לבו ,צריך
ממנין התרי"ג מצוות ,וכתיב )תהלים קיא ,י( לקיים מאמר הכתוב 'ויתן לך' ,ליתן
ראשית חכמה יראת ה' ,ותלמוד תורה כנגד להשי"ת תורה ועבודה יראת שמים באמת
כולם .אבל לאחר שעלו ובאו הרבה שאלות ומדות טובות ,הנהגת הבית בשלימות
בעניני שידוכים ,עמדתי על דעת אאמו"ר הראויה ,ואזי יקויים 'ויחזור ויתן' ,שהשי"ת
זיע"א מה היתה עומק כוונתו. ישפיע כל טוב וחסד במדה טובה מרובה.
לימוד הכרת הטוב להשי"ת ממדת בשר כי כך אמר לנו ''ועתה ישראל מה ה'
אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה'' )דברים
ודם
י ,יב( ,רק זאת הוא מבקש ,ובו נכלל כל
משל למה הדבר דומה ,לעני ואביון שמוצא המדות הטובות ,ואינו נצרך לתעניות
על מפתן ביתו שהניח לו מאן דהוא סכום וסיגופים ,כי על ידי יראת שמים לומדים
עצום של כסף ,ודאי שיבדוק בחקירות ומתפללים ובין אדם לחבירו ובין איש
ודרישות לדעת מי הוא ואיזה הוא שנתן לו לאשתו הוא בשלימות.
המתן בסתר הגדול הזה ,ויכיר לו טובה כל
ימי חייו ,על שהגביהו מאשפות להושיבו
עם נדיבים .כן הוא האדם השלם במדות
חסרון בשמירת האיברים כחץ בעיני האדם
טובות ,מצד מדת הכרת הטוב יעשה כל
שביכולתו להיטיב ולסייע .ואם במדת בשר ועל האדם להזהר בשמירת עינים כדבעי,
ודם הוא כן שהיום כאן ולמחר למעלה ,על כמו שפירש אאמו"ר זיע"א על דברי בעל
כז רזא דאמונה
ורגע כי אין עוד מלבדו ,וכל מה דעביד אחת כמה וכמה במדת מלך מלכי המלכים
רחמנא לטב עביד ,והכל טוב באמת אף שהוא חי וקיים ,ואמרו חז"ל ''כל הנשמה
כשאינו נראה כן לעיני בשר ,כי השי"ת ברא תהלל יה ,על כל נשימה ונשימה תהלל יה''
העולם כדי להיטיב לבריותיו ,וצריך )בר"ר יד ,ט( ,על איברים שלמים ובריאים
להתחזק שבכל פרט ופרט בבני ביתו ואפשר ללמוד ולהתפלל ולעבדו ית'
ובצאצאיו ובמשא ומתן הכל מושגח בשלימות הבריאות ,והוא חסד גדול ונפלא,
בהשגחה פרטית מלמעלה. וה' אלוקינו שואל מעמנו רק ליראה ,וכמה
ה' צלך -מדת החסד למטה מעורר כן הכרת הטוב מחוייבים אנו כלפי אבינו
למעלה שבשמים חי החיים ,והאדם השלם במדותיו
הרי שלם בעבודתו להשי"ת.
ואמר זקיני הבעש"ט הקדוש" ,ה' צלך" ,כפי
שהאדם מתנהג למטה מתנהג עמו השי"ת המבזה איש מישראל מבזה חלק מהשכינה
מלמעלה ,ואם האדם מטיב ומרבה חסד עם הבעל התניא כתב ,כי כל איש ישראל יש בו
אחרים בממון או בדיבורים טובים ומחזק נפש האלקית ,ואם מתבוננים בעומק דבר
אחרים ,ובלי חשבונות וצמצומים ,אזי זה ,הרי מה שהוא מדרך העולם שיכול איש
השי"ת מתנהג עמו במדת הטוב והחסד, לבזות ולהשפיל כבוד חבירו ,אין זה
אפילו באופן למעלה מן הטבע ,ואף שאינו שמשפיל ומבזה ראשו או אחד משאר
ראוי לכך. אבריו ,אלא הרי הוא מבזה ומשפיל את ה'
האלוקים ממש ,והוא בין אדם לחבירו ,וכן
בין איש לאשתו שהיא גם כן חלק אלוקי
ברכות הקודש ממעל .וע"י האמונה בדברים אלו הרי כל
הפסיכאלאגים יכולים לסגור העסק שלהם,
ויעזור השי"ת בזכות שבת קודש ,ובזכות
כי על ידי ידיעת וקיום דבר זה ממילא יהיה
התחזקות עם רב מבני ישראל ,המוסרים
הכל על צד הטוב ביותר.
נפשם למען כבוד שבת בגוף ובממון ,ודאי
הוא בוקע רקיעים שכל הנצרכים לישועות
יוושעו בכל מילי דמיטב ,וזכות אבותינו
הקדושים שהיו עמנו במשך הזמן העבר, הכל מתנהג בהשגחה פרטית
יעמוד לכל המסייעים והמשתתפים איתא בחובת הלבבות 'אין דבר מתנועע
בשמחה בגוף או בממון ,ונוכל לקבל פני בלתי רצונו יתברך' ,וכידוע שעם אמונה
אבותינו הקדושים ולא נבוש ולא נכלם אפשר לעבור את הים הגדול ,ובלי אמונה
בפניהם ,וכולם יתברכו ממעון הברכות, אי אפשר לעשות אפילו פסיעה אחת קטנה,
ויתמלאו כל הבקשות לטובה ולברכה. וכולנו מאמינים באמונה שלימה בכל רגע
להבות אש כח
ועל כל ישראל ,ותחזינה עינינו בשובך ונזכה כולנו כאחד לקבל פני משיח צדקינו
לציון ברחמים ,אמן. במהרה בימינו ,בהתגלות כבוד שמים עלינו
ג חומש רש"י
אברהם הוליד את יצחק" -וואס איז דער כח העקידה והמשכת הדורות
המשך פון פסוק? אז דו הייבסט אן צו רעדן
ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם
פון תולדות יצחק ,ווי קומט אריין "אברהם
הוליד את יצחק )בראשית כה ,יט(.
הוליד את יצחק"?
זאגט רש"י" :לאחר שקרא הקדוש ברוך
זאגט דער אור החיים הקדוש אזוי :בשעת
הוא שמו אברהם ,הוליד את יצחק".
יצחק איז געבוירן געווארן ,האט ער געהאט
א נשמה פון נקבה .א נשמה פון נקבה דבר אחר :על ידי שכתב הכתוב "יצחק בן
מיינט אז ער האט נישט געקענט האבן אברהם" ,הוזקק לומר "אברהם הוליד את
ווייטער המשכת הדורות ,ס'איז נישט יצחק" ,לפי שהיו ליצני הדור אומרים:
געווען אזא מציאות פון המשכת הדורות. "מאבימלך נתעברה שרה" ,שהרי כמה שנים
בשעת די עקידה איז ארויסגעפלויגן זיין שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו .מה
נשמה ,און ס'איז אריינגעקומען א נשמה עשה הקדוש ברוך הוא? צר קלסתר פניו
דדכרא. של יצחק ,דומה לאברהם ,והעידו הכל:
מען האט שוין אמאל געשמועסט די "אברהם הוליד את יצחק" .וזהו שכתב כאן:
נקודה ,דער ענין ,אז אמאל קען א מענטש ועתה ,שכתוב "יצחק בן אברהם" ,ראיה יש
זען א זאך וואס ער מיינט אז ס'איז נישט שאברהם הוליד את יצחק .דאס איז דער
גוט פאר אים ,אבער למעשה איז פונקט מדרש וואס רש"י ברענגט.
פארקערט :פון דארט קומט ארויס די דער בעל הטורים זאגט דא אויפ'ן פלאץ -
ישועה .אברהם אבינו האט געמיינט אז און דער דעת זקנים )שם( ברענגט עס אויך
דער רבונו של עולם זאגט אים "כי ביצחק -אז "הוליד" איז בגימטריא "דומה" ,צו
יקרא לך זרע" )בראשית כא ,יב( ,לכאורה ,אז ווייזן אז די צורה פון יצחק איז געווען גלייך
דו גייסט שעכטן יצחק ,בלייבט דאך נישט צו אברהם אבינו.
יצחק! אבער למעשה איז געווען פונקט
פארקערט :דורך די עקידה האט יצחק
באקומען א נשמה דדכרא ,און דורך דעם דער הייליגער אור החיים הק' פרעגט דא
האט ער געקענט האבן קינדער. אויפ'ן פלאץ די זעלבע קשיא וואס רש"י
קומט אויס ,ווען איז געווארן די נקודה אז פרעגט" :ואלה תולדות יצחק בן אברהם,
דברי אלוקים חיים ד
לעולם הבא" .פרעגט דער זיידע ז"ל ,בעל יצחק קען מוליד זיין ,אז ס'זאל ווייטער זיין
רזא דשבת :איך פארשטיי נישט .ס'איז דורות? דורך וועמענס כח איז עס
טאקע א גוטע זאך אז א מענטש פלאגט געקומען? דורך אברהם ,דורך די מסירות
זיך ,ער גיט זיך אוועק די גשמיות פאר'ן נפש וואס אברהם האט געהאט .דערפאר
אייבערשטן ,מ'פארשטייט אז "אשריך שטייט דא" :אברהם הוליד את יצחק".
בעולם הבא" ,אבער וואס איז "אשריך
דער אור החיים הקדוש זאגט אז יצחק האט
בעולם הזה"? ס'איז דאך נישט "אשריך
אויך געהאט מסירות נפש .ס'איז דא א
בעולם הזה" -ער עסט דאך נישט
מדרש אויך אין איכה )איכה רבה פתיחתא כד(:
געהעריג ,און ער פלאגט זיך.
דער מדרש זאגט אז בשעת'ן חורבן האט
זאגט ער אזוי :וואס מיינט "אשריך בעולם אברהם געבעטן" :אייבערשטער ,איך האב
הזה"? למשל ,ווען א מענטש גייט אדורך א מקריב געווען מיין זון" .און יצחק -איינע
שוועריגקייט אין לעבן ,און ער איז מקבל פון די טענות וואס יצחק האט געזאגט -
אויף זיך די יסורים .וואס מיינט אז ער איז איז געווען אז ער האט געטון אלעס אזוי
מקבל די יסורים? אסאך מאל מיינט א ווי דער טאטע האט אים געזאגט .זעט מען
מענטש אז מקבל זיין די יסורים מיינט אז פון דעם אז ס'איז אויך געווען א מסירות
ער וויל זיי ממש האבן .אבער דער אמת נפש פון יצחק.
איז ,אפילו ער איז נאכנישט אויף דער
מדרגה אז ער זאל פארשטיין אז ער וויל אבער בעיקר ,וועמענס נסיון איז עס
עס האבן ,איז דאס וואס ער איז מסכים צו געווען? וועמענס עבודה איז עס געווען?
דעם -אז דער רבונו של עולם וויל אזוי, ס'איז געווען אברהם .וויל די תורה זאגן:
איז אזוי -שוין א גרויסע זאך .ס'איז אים וויאזוי האט יצחק באקומען א כח ווייטער
טאקע שווער ,אבער ער ווארפט זיך צו האבן קינדער? ער האט עס באקומען
אונטער. נאר מיט דעם כח הקדושה ,דעם כח פון
מסירת נפש.
באמת זענען דא אסאך מדרגות אין קבלת
יסורים באהבה .יעדער מענטש האט בעצם
נסיונות ,א גאנצן טאג זענען מיר פארנומען
קבלת היסורים באהבה
מיט נסיונות .א גאנצן טאג -דאס איז די
עבודה א גאנצן טאג .פון ווען מען שטייט דער זיידע ז"ל ברענגט אראפ פון זיין זיידן,
אויף ,פון ווען מען גייט ארויס פון בעל רזא דשבת ,אויף די משנה אין אבות
דאווענען ,ביז צום לערנען ,יעדעס מאל איז )ו ,ד(" :כך דרכה של תורה ,פת במלח
דא א נסיון .אבער טאמער א מענטש איז תאכל ,ומים במשורה תשתה ,ואם אתה
מקבל אויף זיך דעם נסיון -דאס הייסט, עושה כן ,אשריך בעולם הזה ,וטוב לך
ה חומש רש"י
און אברהם איז מרמז אויף חסד. ער פארשטייט אז ס'דארף זיין אזוי ,ס'איז
נישט געפערליך אזוי ,ס'איז גוט אזוי -
די משנה אין ברכות )ט ,ה; נד ע"א( זאגט,
דעמאלט ווערט א המתקה .דער נסיון
מ'לערנט ארויס פון "ובכל מאדך" )דברים ו,
טוישט זיך ,דער נסיון גייט אוועק ,און
ה( אז "כל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי
אנשטאט דעם קומט אראפ א השפעה.
מודה לו" -אלעס וואס דער אייבערשטער
טוט ,זאלסטו מקבל זיין באהבה. האט דער זיידע ז"ל געזאגט :טאמער א
מענטש גייט צו צום לערנען אויף אזא
זאגט ער" :ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אופן ,אז ער זאגט" :כך דרכה של תורה!"
אברהם הוליד את יצחק" .אין יצחק ,אין דין, אזוי קומט עס .בשעת ער האט "פת במלח
איז דא אברהם .טאמער דו ווילסט אז תאכל ומים במשורה תשתה" ,זאגט ער:
ס'זאל ווערן פון דין חסד ,זיי מקבל באהבה. "כך דרכה של תורה ,דאס איז גוט".
אז דו וועסט מקבל זיין באהבה ,וועט דעמאלט געשעט "אשריך בעולם הזה" :עס
אראפקומען א השפעה פון די חסד פון עפענען זיך די צינורות השפע ,ס'ווערט
אברהם .דעמאלט וועט זיין "אברהם הוליד גרינגער די עבודת השם ,און אויך איז מען
את יצחק" -אז אברהם זאל זיך מתגבר זיין זוכה צו "אשריך לעולם הבא") .עכדה"ק של
אויף דעם חלק פון יצחק. הרזא דשבת(.
האט דער זיידע ז"ל צוגעגעבן צו דעם אזוי:
יצחק איז מרומז אויף דעם ענין פון גבורה.
כח התפלה וההתמדה
גבורה איז דין ,צמצום ,שוועריגקייטן .דער
די גמרא אין ברכות )לב ע"ב( ברענגט דעם זיידע ז"ל האט אמאל געטייטשט אויפ'ן
פסוק" :קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל פסוק וואס מ'זאגט ביים דאווענען" :וראו
ה'" )תהלים כז ,יד( .זאגט די גמרא ,אז ווען בניו גבורתו שבחו והודו לשמו" .אויב א
איינער שטעלט זיך דאווענען און ער זעט מענטש זעט אז ס'זענען דא גבורות ,ס'איז
אז ער ווערט נישט געהאלפן ,זאל ער אים שווער אין עבודת השם ,דאס לעבן
נאכאמאל מתפלל זיין " -יחזור ויתפלל" - קומט אים אן שווער ,פונדעסטוועגן איז
און נאכאמאל מתפלל זיין. "שבחו והודו לשמו" -ער דאנקט דעם
אייבערשטן אויף דעם .דאס מאכט די
מיר זעען ,רש"י זאגט אויף דעם פסוק
המתקה ,און ממילא "מלכותו ברצון קבלו
"ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו" )פסוק כא(:
עליהם" :שפעטער ווערט איבערגעדרייט
"ויעתר" -וואס איז דאס "ויעתר"? "הרבה
די גאנצע זאך צו א מורא'דיגע המתקה,
והפציר בתפלה" .וואס מיינט דאס? אז
ס'ווערט אן אפענע ,אפענע מלכות.
יצחק האט אסאך מתפלל געווען ,ער האט
איינגעריסן ,נאכאמאל געבעטן ,נאכאמאל נחזור לעניננו :יצחק איז מרמז אויף גבורה,
דברי אלוקים חיים ו
פון הכנה לתפלה ,אז מ'זאל זיך צוגרייטן געבעטן ,נאכאמאל געבעטן -נאך תפלה,
צום דאווענען ,און סיי תפלה אליין ,בשעת נאך תפלה.
מעשה .לאמיר רעדן פון פסוקי דזמרה.
בעצם שטעלט זיך א קשיא -דער חתם
אויף פסוקי דזמרה שטייט אז "זמרה" איז
סופר ברענגט אויך די נקודה -אז דער
א לשון פון שניידן " -לזמר עריצים" .בשעת
אייבערשטער האט דאך צוגעזאגט פאר
א מענטש דאווענט ,האט ער א כח צו
יצחק אז ער גייט האבן קינדער .וואס האט
מבטל זיין אלע קליפות.
ער אזוי געדארפט איינרייסן? אלע פרעגן
מיר האבן נישט קיין השגה וואס דאס די קשיא :וואס מיינט "לנכח אשתו"? וואס
מיינט .א מענטש זיצט דא אויף דער איז דאס "לנכח אשתו"? נאר ,יצחק האט
וועלט ,און ער האט א כח צו מבטל זיין געוואוסט אז ער האט א הבטחה אז ער
קליפות .ווער עס איז באקאנט ווייסט ,אז גייט האבן קינדער ,דאס איז נישט די
אין דער היינטיגער וועלט איז דא אזא שאלה .נאר ווען ער האט חתונה געהאט,
מציאות ווי אן אטאם־באמבע :א מענטש שטייט דאך אז ווען רבקה איז
זיצט ביי זיך אין שטוב ,מ'גיט א קוועטש אריינגעקומען אין די געצעלט ,איז געווארן
אויפ'ן קנעפל ,און ס'פליט ארויס עפעס א "ענן קשור על האהל" )רש"י בראשית כד ,סז(,
באמבע פון א געוויסער געגנט .ווען דאס אזוי ווי ס'איז געווען ביי שרה אמנו .האט
פליט ארויס און קומט אן אויף א פלאץ, ער דאך געזען אז מען רעדט דא פון א פרוי
קענען אין איין מינוט געהרג'עט ווערן א וואס איז א צדקת .האט ער געטראכט:
מיליאן מענטשן. ווער ווייסט ,אפשר וועט ער האבן קינדער,
יעצט ,וואס געשעט אויב בטעות זעצט זיך אבער ער וויל דאך האבן קינדער פון איר.
א מענטש דארט אריין ,ער ווייסט נישט ממילא האט ער איינגעריסן "לנכח אשתו",
וואס ער טוט ,און ער גיט א קוועטש אויפ'ן "כי עקרה היא" ,כדי זי זאל קענען געהאלפן
קנעפל? אין יענער מדינה ווערן ווערן.
אפגעהרג'עט א מיליאן מענטשן .די גאנצע
כחה של תפלה
וועלט גייט ווערן איבערגעדרייט .וואס
הייסט -לאמיר זאגן אז ס'קומט פון על כל פנים ,ווען מען רעדט פון דעם ענין
אמעריקע :אמעריקע האט אין איין מינוט פון תפלה ,איז דא א נקודה וואס א מענטש
געהרג'עט א מיליאן מענטשן! אבער דער דארף זיך איבערחזר'ן נאכאמאל און
אמת איז אז קיינער גייט נישט וויסן וואס נאכאמאל און נאכאמאל .איינע פון די
דא איז געשען .וואס הייסט ,וויאזוי איז עס שטערקסטע עבודות וואס די הייליגע
געפלויגן? פארשטייט זיך ,ווען דער תלמידי בעל שם האבן אראפגעלייגט ,איז
מענטש וועט זיך כאפן וואס איז געווען די עבודה פון תפלה :סיי דער ענין
ז חומש רש"י
וויפיל די לעקטער שיינט .אפילו ער נעמט פארגעגאנגען ,וועט ער טראכטן :וואס
א קליינע פיצעלע לעקטער ,וועט אויפ'ן האב איך טאקע געטון דא? אין איין מינוט,
דאך זיך ווייזן אסאך מער ליכטיגקייט. מיט איין ריר פון די הענט ,האט ער
ווען א מענטש איז דא אויף דער וועלט און געמאכט אז די גאנצע וועלט ווערט
ער זאגט ארויס איין ווארט ,א דיבור של איבערגעדרייט.
תפלה ,ווערט עס גרעסער און גרעסער ביז לעניננו ,מה דאך אין גשמיות ,איז אין
עס קומט אן אויבן .עס ווערט אזוי גרויס, רוחניות ,להבדיל אלפי הבדלות ,זיכער
אז טויזנטער מזיקים און מלאכי חבלה וואס אזוי .א מענטש זאל זיך מתבונן זיין איין
זענען דא אין דער בריאה ווערן בטל מינוט ,וואס פאר א כח עס האט איין ווארט
ומבוטל לגמרי ,בשעת ווען ער זאגט די תורה ותפלה :ער איז בונה עולמות ,און ער
דיבורי תפלה. איז מחריב די קליפה .דאס איז ביי יעדע
יעצט קומט א מענטש און זאגט :איך האב מחשבה ,יעדן דיבור און יעדע מעשה.
שוין אזויפיל געבעטן ,איך האב שוין ס'איז דא א לשון אין חובת הלבבות" :ואל
אזויפיל געבעטן ,איך האב שוין אזויפיל ימעט בעיניך דבר קטן ,שאפילו קטן
געבעטן .מעשה אבות סימן לבנים .מי לנו בעיניך גדול הוא אצל הבורא" )שער חשבון
גדול פון יצחק אבינו? יצחק אבינו איז הנפש( .וואס הייסט? א מענטש טראכט ביי
געווען דער גרעסטער מענטש וואס איז זיך :וואס גיי איך שוין טון? עפעס א קליינע
געווען ביי כלל ישראל .ער איז געווען אליין פעולה -איך גיי מיר שטעלן דאווענען? ער
א קרבן פאר'ן אייבערשטן ,קדש לה' ,אזוי האט נישט קיין געדולד ,ער האט נישט קיין
ווי מ'זעט שפעטער אין די פסוקים ,אז דער כח ,ער איז געשלאפן ווייניג ביינאכט ,ער
אייבערשטער האט געזאגט ער זאל נישט איז מיד .אלע מיני יצר הרע'דיגע סיבות
אראפגיין קיין מצרים ,ווייל ער איז אן עולה קומען אן צו א מענטש .און ער גייט זיך
)רש"י בראשית כו ,ב(. אנשטרענגען :נאך א ווארט ,נאך א שטיקל
מיט דעם אלעם האט יצחק אבינו מחשבה ,נאך איינמאל א צמצום אין די
געדארפט מתפלל זיין .לכאורה וואלט מחשבה ,נאך אביסל ,נאך אביסל כוונה .אין
געדארפט זיין אז יצחק אבינו דאווענט הימל איז עס מורא'דיג גרויס .מיר זעען
איינמאל ,און אויף יענע רגע וואלט ער טאקע נישט ,אבער דאס איז דער אמת.
געדארפט געהאלפן ווערן .אבער למעשה א משל צו דעם :א מענטש צינדט אן א
איז נישט געווען אזוי. קליינע לעקטער אין דער טונקל .ווען ער
יצחק אבינו לערנט אונז א דרך אין עבודה: קוקט אויפ'ן דאך ,וועט ער זען אז דער דאך
מתפלל זיין ,און נאכאמאל מתפלל זיין, וועט ווייזן אסאך א גרעסערע לעכטיגקייט
דברי אלוקים חיים ח
האט ער געטראכט א פשוט'ע עצה :ער נאכאמאל מתפלל זיין .אויף דעם איז דא די
גייט צום איד און ווארפט עס אריין אין זיין גמרא" :קוה אל ה' חזק" )ברכות לב ע"ב;
שטוב .די פאליציי זענען ארומגעגאנגען תהלים כז ,יד( -טאקע ,זיי זיך מחזק
פון הויז צו הויז ,צו זען וואו דער בייטל איז נאכאמאל .אבער די נקודה איז :אז א
אנגעקומען ,און דער איד האט פון מענטש איז מתפלל ,איז די עבודה אליין -
גארנישט געוואוסט. דאס וואס ער איז מתפלל -שוין מבטל
אלע דינים .און מען דארף אפילו נישט זאגן
בקיצור ,די פאליציי זענען אנגעקומען ,זיי
אז נאכדעם קומט אראפ די השפעה.
האבן אנגעכאפט דעם איד ,מען איז אריין
אין זיין הויז ,מ'האט געטראפן דעם בייטל,
און מען האט אים גלייך אנגעכאפט .מען
האט אים געזאגט" :קום!" כח התפלה בשעת הדחק
ס'איז אמאל געווען א מעשה ביים הייליגן
פארשטייט זיך ,מ'האט אים געברענגט צום
כתב סופר .ס'איז געווען א איד וואס ביי
משפט ,און דער אורטייל איז געווען :טויט.
אים האט געארבעט א גוי .דער איד איז
מ'האט דעם בייטל דאך געטראפן ביי אים.
געווען א גרויסער עושר ,און דער גוי האט
ער האט אנגעהויבן שרייען" :ס'איז נישט
אים עפעס נישט ליב געהאט ,ער האט אים
איך ,ס'איז נישט איך ,ס'איז נישט איך!"
מקנא געווען.
האט מען אים געזאגט" :איך פארשטיי
נישט .מ'האט עס ביי דיר געטראפן ,אין דער גוי האט אמאל אפגעמאכט ביי זיך:
דיין הויז ,פארוואס זאגסטו אז ס'איז נישט געענדיגט ,ער לאזט אפ די ארבעט ,ער
דו?" און ער האט געשריגן בתום לב" :ניין, גייט אנטלויפן .וואס האט ער געטון? דער
ס'איז נישט איך!" פריץ איז אדורכגעפארן אינמיטן שטאט,
און דער גוי איז צוגעגאנגען צום פריץ ,אים
דער כתב סופר איז געווען רב אין שטאט,
געגעבן א זעץ ,ארויסגענומען דעם בייטל
און ער האט געדארפט טון השתדלות .ער
וואס דער פריץ האט געהאט אין די הענט,
האט געהאט א מורא'דיגן כח ביי די
און איז אנטלאפן.
שטאטישע רעגירונג'ס באאמטע .איז ער
געגאנגען צו די הויכע שרים און געזאגט אז ער האט געמיינט אז ער וועט קענען
ס'איז קלאר אז דער איד האט עס נישט אנטלויפן .למעשה ,פארשטייט זיך ,אין א
געטון .מ'קען דעם מענטש ,ער איז נישט פאר מינוט איז שוין אנגעקומען די
נחשד אויף געלט ,דער מענטש גייט נישט פאליציי ,און מ'האט אנגעהויבן זוכן .דער
גנב'ענען ,ס'איז נישט מעגליך אז ער האט גוי האט זיך מיישב געווען אז אויב ער וועט
דאס געטון .למעשה ,ביי וועלכער טיר ער האלטן דעם בייטל ביי זיך ,טויג עס נישט.
ט חומש רש"י
נישט אזא זאך! ס'איז דא א איד וואס מ'גייט האט נאר אנגעקלאפט ,האט עס נישט
מארגן ארויספירן צו דער תליה ,א איד געהאלפן .איין זאך יא :ער האט
וואס האט נישט קיין שום עבירה אויף זיך, אפגעשטופט דעם משפט אויף א פאר טעג.
ער האט אכט קינדער -און דו טוסט ביז דערווייל האט ער געטראכט אז ער
גארנישט פאר אים?" דער כתב סופר איז וועט גיין צום קעניג פון דער גאנצער
געווארן מורא'דיג צובראכן .דאס הייסט, געגנט.
ער טוט גארנישט פאר אים? פרעגט ער:
איז ער ארויסגעפארן צו דער הויפטשטאט,
"טאטע ,וואס זאל איך טון?" זאגט אים דער
און פון דער הויפטשטאט איז ער געפארן
חתם סופר" :וואס הייסט? זאלסט מתפלל
צום בית המלכות .דער כתב סופר האט
זיין!" דער חתם סופר האט געזאגט די
געהאט אפענע טירן איבעראל ,אבער ווען
לשון" :דאווענען ,דאווענען ,דאווענען.
ער האט אנגעהויבן צו רעדן וועגן דעם
דאס זאלסטו טון".
איד ,האט דער מלך -א שטארקער
דער כתב סופר האט זיך געגעבן א כאפ מענטש ,א פערזענליכקייט -געזאגט" :ניין,
אויף פונעם חלום ,גערופן דעם שמש ,און ס'קען נישט זיין .מ'האט עס ביי אים
אים געזאגט" :וועק אויף די גאנצע געטראפן ,און ס'איז נישטא וואס צו טון".
שטאט!" מ'האט אויפגעוועקט אנשים, דער כתב סופר האט אוועקגעגעבן ממש
נשים וטף .אלע זענען געקומען אין בית טעג און נעכט פאר דעם ,מיט השתדלות.
המדרש ,און מ'האט געמאכט א יום תפלה. ער האט פרובירט אזא מין השתדלות,
עס האט זיך דארט געגאסן טרערן ,מ'האט מ'האט צוזאמגענומען געלט ,מ'האט
איינגעריסן אפאר שעה ,כדי צו ראטעווען פרובירט ,און גארנישט האט געהאלפן.
דעם איד.
א נאכט פאר דעם משפט האט געדארפט
צופרי האט דער שופט געטראכט ביי זיך: פארקומען ,איז דער כתב סופר געזעסן ביי
אפשר ,וויבאלד דער מענטש טענה'ט זיך אין שטוב און געלערנט .ער איז געווען
נאכאמאל און נאכאמאל אז ס'האט נישט זייער אפגעמוטשעט פון די לעצטע פאר
מיט אים ,איז כדאי אויסצופרעגן דעם טעג ,פון דעם וואס ער איז געפארן און
משרת וואס האט געארבעט ביי אים. געקומען און געגאנגען שתדל'ען ,און ער
אפשר ווייסט ער עפעס ,ווייל ער האט זיך איז איינגעשלאפן .ער איז געווען זייער
דאך געדרייט ביי אים אין שטוב. צובראכן ,ווייל ער האט גארנישט געקענט
אויפטון.
דער גוי האט בכלל נישט געחלומ'ט אז
עפעס גייט זיין מיט אים .ער האט דאך אין חלום זעט ער זיין טאטן ,דער הייליגער
שוין געמיינט אז דער איד זיצט אין תפיסה חתם סופר ,וואס זאגט אים" :איך פארשטיי
דברי אלוקים חיים י
די שורה גמרא ,איך קען עס נישט ".אין און מ'גייט אים אויפהענגען .אבער פון איין
אנהייב האבן די בחורים מסכים געווען צו מינוט אויפ'ן צווייטן האט דער שופט
לערנען מיט אים ,אבער צוביסלעך זענען געגעבן א באפעל אז מ'זאל דעם משרת
זיי געווארן נערוועז .דער איד האט רופן .מ'האט אים גלייך געברענגט .ער איז
דערציילט אויף זיך" :איך בין געווען פון די נישט געווען צוגעגרייט ,און ווען דער
בעסטע בחורים אין ישיבה ,און איך האב שופט האט אים געפרעגט" :זאג נאר ,וואס
געלערנט און געלערנט .אויך צו מיר איז איז געווען?" איז ער געווארן זייער
ער געקומען ,און איך פלעג לערנען מיט דערשראקן ,און ער האט מודה געווען אז
אים אפאר מינוט .אבער שפעטער האב איך ער האט דאס געטון ,און נישט דער איד.
געשפירט אז ס'מאכט מיר ממש ביטול
פון איין מינוט אויפ'ן צווייטן האט זיך
תורה .וויפיל קען איך זיך אפגעבן מיט
געגעבן א דריי איבער די גאנצע גזירה .פון
אים?" בקיצור ,אלע בחורים האבן זיך
אלע השתדלות וואס דער כתב סופר האט
אפגעשאקלט פון אים ,און ער האט ממש
געטון איז גארנישט געווארן ,נאר די תפלות
נישט געקענט קיין לערנען.
האבן עושה רושם געווען .זעט מען פון
שוין ,איין טאג זעט ער אים זיצן אין א דעם וואס תפלה קען טון :דורך דעם וואס
ווינקל אין בית המדרש ,מיט אן אפענעם מ'האט איינגעריסן ,האט מען געראטעוועט
ספר .ער שאקלט זיך און שאקלט זיך ,און א איד'ס לעבן.
דער איד טראכט ביי זיך :וואס איז געשען?
אפשר האט זיך דא געמאכט עפעס א נס?
ער גייט צו ,טוט א קוק פון דער זייט ,און
זעט אז דער בחור האלט ביי "אהבה רבה" תפלה פותחת שערי חכמה
אין סידור .ער בעט דעם אייבערשטן" :ותן ס'איז דא א איד אין ירושלים וואס האט
בלבנו בינה -עפן מיר אויף דעם קאפ!" און דערציילט א מורא'דיגע מעשה .ער האט
נאכאמאל ,און נאכאמאל ,און נאכאמאל. גערעדט וועגן א געוויסן רב ,א גרויסן
האט דער איד אויסגערופן" :איר זעט? איך תלמיד חכם ,און געזאגט אז ער האט
בין געבליבן א פשוט'ער איד ,און ער איז געלערנט מיט אים אין ישיבה מיט אסאך
געווארן אזא גדול!" יארן צוריק .דער רב איז דעמאלט געווען א
יונגער בחור ,א דרייצן־פערצן יעריגער
בחור ,און ער האט נאך זייער ווייניג
חיזוק וסיום געקענט .ער פלעגט ארומגיין פון איין
על כל פנים ,דאס איז די נקודה וואס מען בחור צום צווייטן און בעטן" :קענסט מיר
דארף ארויסנעמען פון די וואכעדיגע אפשר געבן צען מינוט? איך וויל פארשטיין
יא חומש רש"י
וויכטיג און חשוב. סדרה" :הרבה והפציר בתפלה" .מ'דארף
זיך מחזק זיין אין תפלה .די גמרא אין
דער אייבערשטער זאל העלפן ,עס זאל זיין ברכות )ו ע"ב( זאגט אז תפלה איז איינע פון
א לעכטיגע ,פרייליכע שבת ,און אלע די זאכן וואס "עומדים ברומו של עולם ובני
השפעות פון שבת זאלן אנקומען צו יעדן אדם מזלזלין בהם" .מ'דארף וויסן אז יעדע
איינעם ,אכי"ר. ווארט פון תפלה ,יעדע חלק פון תפלה ,איז
