gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבחנים משנה ברורה · Mivchanim Mishnah Berurah — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: מבחנים משנה ברורה · Mivchanim Mishnah Berurah

שבוע: תולדות (2026-11-09)

מבחנים משנה ברורה · Mivchanim Mishnah Berurah — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ושמירת הלשון‬ ‫מבחן ‪ 243‬פרשת וישלח‬ ‫מבחן ‪ 242‬פרשת ויצא‬ ‫מבחן ‪ 241‬פרשת תולדות‬ ‫מקץ ‪ -‬חנוכה‬ ‫תמ"ח ה' עד ת"נ ס"ס ה'‬ ‫סימן תמ"ח סעיפים ג' ד'‬ ‫תמ"ז ט' עד תמ"ח ס"ס ב'‬ ‫הבודק חמץ ומבטלו כדין ומצא חמץ לאחר הפסח‪ ,‬מה הדין להלכה?‬ ‫חמץ שלא ישראל שהיה אנוס מלבערו‪ ,‬האם הוא מותר לאחר הפסח?‬ ‫מה הדין להלכה בתערובת יבש ביבש בחמץ בפסח?‬ ‫א' מותר באכילה‪.‬‬ ‫א' מותר באכילה ובהנאה‪.‬‬ ‫א' בטל חד בתרי‪ ,‬והמחמיר תבוא עליו ברכה‪.‬‬ ‫ב' מותר רק בהנאה‪.‬‬ ‫ב' אסור באכילה ומותר בהנאה‪.‬‬ ‫ב' לשו"ע בטל ולרמ"א אינו בטל‪.‬‬ ‫ג' מותר בהנאה במקום הפסד מרובה‪.‬‬ ‫ג' אסור באכילה ובהנאה‪.‬‬ ‫ג' אינו בטל‪.‬‬ ‫מה מותר לעשות בפסח במוצא חמץ שאינו שלו?‬ ‫האם אפשר להקנות את החמץ ע"י שליח של הישראל המוכר או של הנכרי הקונה?‬ ‫א' אסור לתת לבהמת ישראל‪ ,‬ולבהמת נכרי או הפקר מותר‪.‬‬ ‫א' כן‪.‬‬ ‫באיזה אופן אפשר להקל בנותן טעם לפגם לפי הרמ"א?‬ ‫ב' אסור לתת לבהמת נכרי‪ ,‬אבל לבהמה של הפקר מותר‪.‬‬ ‫ב' שליח ישראל של מוכר ישראל מועיל‪ ,‬אבל נכרי לא יכול להיות לא שליח ולא משלח‪.‬‬ ‫א' במשהו לענין אכילה‪.‬‬ ‫ג' גם לבהמה של הפקר אסור‪.‬‬ ‫ג' ישראל יכול להיות שליח בין של הישראל המוכר בין של הנכרי הקונה‪ ,‬אבל נכרי לא‪.‬‬ ‫ב' במשהו לענין הנאה למכור לעכו"ם‪.‬‬ ‫ג' הנאה מותרת אפילו בשישים‪.‬‬ ‫באיזה אופן מותר שבהמת ישראל תאכל חמץ בפסח אצל נכרי?‬ ‫המוכר לנכרי חמץ ונתן לו מקצת הדמים והשאר זקף במלוה ואינו רוצה לשלם לו‬ ‫א' כשהחמץ הוא של הנכרי‪.‬‬ ‫את השאר‪ ,‬האם מותר לתובעו בדיניהם?‬ ‫באיזה אופן החמץ מותר באכילה לאחר הפסח כשנתערב בשישים?‬ ‫ב' כשנותנה לנכרי זמן רב קודם הפסח והנכרי זן אותה משלו ולא מתנה שיתן לה חמץ‪.‬‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫א' רק בנתערב קודם הפסח‪.‬‬ ‫ג' בכל אופן אסור‪.‬‬ ‫ב' מותר לתבוע שישלם לו‪ ,‬אבל לא יתן את החמץ עצמו לתשלומין‪.‬‬ ‫ב' רק בנתערב לאחר הפסח‪.‬‬ ‫ג' מותר לתבוע שישלם לו או שיתן לו את החמץ בתורת תשלומין‪.‬‬ ‫ג' בין בנתערב קודם הפסח‪ ,‬בין בנתערב בפסח או לאחר הפסח‪.‬‬ ‫חמץ שנמצא אחר הפסח ולא ידוע אם הוא של נכרי או של ישראל‪ ,‬מה דינו‬ ‫כשיש רוב ישראל?‬ ‫האם מכירת חמץ לנכרי בקנין כסף בלבד מועילה?‬ ‫א' כן‪.‬‬ ‫עיסה שנתחמצה בשמרי שיכר שעבר עליו הפסח‪ ,‬מה דינה?‬ ‫א' אסור באכילה ומותר בהנאה‪.‬‬ ‫ב' לכתחילה צריך גם משיכה‪ ,‬ובדיעבד מותר לאחר הפסח‪.‬‬ ‫א' אם יש בה שישים כנגד השמרים מותר‪.‬‬ ‫ב' אסור גם בהנאה‪ ,‬ואם נמצא זמן מרובה אחרי פסח מותר גם באכילה‪.‬‬ ‫ג' מותר בהנאה‪ ,‬ואם נמצא זמן מרובה אחרי פסח מותר גם באכילה‪.‬‬ ‫ג' גם בדיעבד אסור לאחר הפסח‪.‬‬ ‫ב' אם יש בה שישים מותרת בהנאה ואסורה באכילה‪.‬‬ ‫ג' אפילו אם יש בה שישים אסורה בהנאה‪.‬‬ ‫מה הדין להלכה במלוה ככר חמץ לנכרי לפני הפסח והנכרי מחזיר לו אחרי פסח‬ ‫הנותן חמץ לנכרי במתנה על מנת להחזיר לאחר הפסח‪ ,‬האם זה נחשב שאין החמץ‬ ‫את אותו ככר?‬ ‫ברשותו?‬ ‫האם חמץ נוקשה מותר בהנאה אחרי פסח?‬ ‫א' יש להחמיר‪.‬‬ ‫א' כן‪.‬‬ ‫א' מותר אפילו כשהוא בעין‪.‬‬ ‫ב' מותר לכתחילה‪.‬‬ ‫ב' לא‪ ,‬ולענין דיעבד מחלוקת‪.‬‬ ‫ב' מותר רק כשנתערב‪.‬‬ ‫ג' מותר‪ ,‬והמחמיר תבוא עליו ברכה‪.‬‬ ‫ג' מחלוקת‪.‬‬ ‫ג' אסור‪.‬‬ ‫ישראל שהיה לו תנור ונכרי אפה בו חמץ בפסח‪ ,‬האם מותר לקבל מעות או‬ ‫ישראל שקנה חמץ מהנכרי לפני פסח ונתן לו כסף ולא משך‪ ,‬מה דינו לאחר הפסח?‬ ‫חמץ של הפקר שעבר עליו הפסח‪ ,‬האם הוא מותר באכילה ובהנאה?‬ ‫ככרות בשכרו?‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫א' מותר‪.‬‬ ‫א' מעות מותר ככרות אסור‪.‬‬ ‫ב' מותר לכתחילה אפילו אם מנהג הסוחרים לקנות בכסף לבד‪.‬‬ ‫ב' אסור‪.‬‬ ‫ב' אם אפו שלא בידיעת הבעלים מותר לקבל מעות‪ ,‬ואם ידעו אסור‪.‬‬ ‫ג' מותר‪ ,‬ואם מנהג הסוחרים לקנות בכסף לבד אסור‪.‬‬ ‫ג' מותר בהנאה ואסור באכילה‪.‬‬ ‫ג' אסור בכל אופן‪.‬‬ ‫האם מותר למכור חמץ לנכרי לפני פסח כשיודע שיקנהו בחזרה אחרי פסח‪ ,‬לדעת‬ ‫נכרי שמביא דורון לישראל באחרון של פסח בחו"ל‪ ,‬באיזה אופן הוא מותר‬ ‫האם מותר להשכיר בית לנכרי לדור בו‪ ,‬כשאח"כ מכניס בו חמץ?‬ ‫המשנה ברורה?‬ ‫לאחר הפסח?‬ ‫א' כל שמשכירו בסתמא מותר‪.‬‬ ‫א' אם אומר שאולי יקנה אחרי פסח מותר‪ ,‬ואם מבטיחו שיקנה אסור‪.‬‬ ‫א' שלא יקבלנו ולא יהיה ניכר שחפץ בו‪ ,‬וטוב שיאמר שאינו רוצה שרשותו תקנה‪.‬‬ ‫ב' מותר‪ ,‬אבל בערב פסח אסור‪.‬‬ ‫ב' גם אם מבטיחו שיקנה ויתן לו רווח מותר‪ ,‬אבל בתנאי שיקנה ממנו אסור‪.‬‬ ‫ב' חייב לומר שאינו רוצה שרשותו תקנה‪.‬‬ ‫ג' מותר רק ל' יום קודם הפסח‪.‬‬ ‫ג' מותר אפילו למכור בתנאי שתחול המכירה אם יקנה ממנו בחזרה אחרי פסח‪ ,‬ובלבד שיקיים‬ ‫התנאי‪.‬‬ ‫ג' אסור שהנכרי יכניס את החפץ לרשותו‪.‬‬ ‫סוףב'ד'ג'‬ ‫לאוין א'‬ ‫פרקים‬‫הספרעד‬ ‫חתימת‬ ‫'ואחשבה'‬ ‫הלשון‬ ‫הקדמה‬ ‫שמירת ח"ח‬ ‫דבר בעתו אחרית דבר וח"ח הקדמה עד‬ ‫'ולפי שידוע'‬ ‫מפ"דעדעדפ"ט‬ ‫אחרית‬ ‫ישראלפ"ח‬ ‫מתחילת‬ ‫התורהבית‬ ‫שמירת הלשון שער‬ ‫דבר בעתו‬ ‫שידוע' עד סוף פ"י‬ ‫שמירת הלשון שער התורה מפרק ט' 'ולפי‬ ‫'ואחשבה'‬ ‫דבר‬ ‫מדוע הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילים אותו גחלי רתמים?‬ ‫האם הבן מחויב בכבוד אביו לאחר מיתת אביו?‬ ‫מה היה נסיון העקידה (לפי הרמב"ם)?‬ ‫א' מדובר באדם שמפסיק מלימודו ומדבר לשון הרע‪.‬‬ ‫א' לא‪.‬‬ ‫ב' מידה כנגד מידה על שאינו רוצה את התורה שהיא מזון נצחי לנפש‪.‬‬ ‫א' שעשה זאת למרות שכל ימיו עורר שאין להקריב את הבנים‪.‬‬ ‫ב' מחויב בכבודו רק בדברים הנוגעים לאביו ממש‪.‬‬ ‫ג' מפני שהמפסיק באמצע לימודו אין התורה מגינה עליו מהיצר הרע וודאי יחטא‬ ‫ב' שנתרצה לעקידה באהבה גמורה‪.‬‬ ‫ג' מחויב ללכת בדרך ישרה‪ ,‬שאם הולך בדרך מקולקלת הוא מבזה את‬ ‫הרבה‪.‬‬ ‫אביו‪.‬‬ ‫ג' שלא ניסה לומר שאולי אין כוונת הקב"ה לשוחטו ממש‪.‬‬ ‫מה הטעם של ה'חרדים' שצריך האדם להחזיק באופן מיוחד במצוה אחת‬ ‫על מי הזהירה התורה באופן מיוחד "השמרו לכם פן יפתה לבבכם‬ ‫בן כמה היה יצחק בזמן העקידה?‬ ‫שלא יעבור עליה כל ימיו?‬ ‫וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים"?‬ ‫א' שלושים ושבע‪.‬‬ ‫א' מפני שעי"ז יש לו אחיזה גם בשאר המצוות‪.‬‬ ‫א' על מי שסר מלימוד התורה‪.‬‬ ‫ב' ארבעים ושמונה‪.‬‬ ‫ב' כדי שלא תהיה מצוה שאין לה דורשים‪.‬‬ ‫ג' כדי שנטיית האדם ל'שלימות' תמצא את סיפוקה במצוה זו‪.‬‬ ‫ב' על מי שסר מאהבת ד' ומיראת שמו‪.‬‬ ‫ג' שישים ושלש‪.‬‬ ‫ג' על מי שנמשך אחרי תענוגות העולם‪.‬‬ ‫מבחן ‪ 245‬פרשת מקץ‬ ‫מבחן ‪ 244‬פרשת וישב‬ ‫סימן תנ"א סעיפים ד' עד י"ד‬ ‫מסימן ת"נ סעיף ו' עד סימן תנ"א סוף סעיף ג'‬ ‫איזה ליבון צריך להלכה לפי הרמ"א בכלי שמשתמשים בו על ידי האור שהוא צריך ליבון?‬ ‫האם מותר לומר לנכרי בחול המועד פסח שיקנה חמץ בשבילו?‬ ‫א' עד שיהיו ניצוצות ניתזים מהם‪.‬‬ ‫א' מותר גם אם הנכרי מושך את החמץ לביתו של הישראל‪.‬‬ ‫ב' אם קש נשרף עליו מבחוץ‪.‬‬ ‫ב' אסור רק אם הנכרי מושך את החמץ לביתו של הישראל‪.‬‬ ‫ג' די להכניסו לרגע אחד לאש‪.‬‬ ‫ג' אסור גם אם הנכרי לא מושך את החמץ לביתו של הישראל‪ ,‬ובדיעבד מותר לאחר הפסח אם לא משך‪.‬‬ ‫איזה כלי הכשרו על ידי עירוי?‬ ‫האם מותר לחמם מים בפסח בכלי של חמץ ולרחוץ בהם?‬ ‫א' רק כלי שמשתמשים בו בכלי שני‪.‬‬ ‫א' בכלי של רחיצה מותר‪ ,‬ובכלי שדרך לפעמים להשתמש בו לאכילה אסור‪.‬‬ ‫ב' כלי שמשתמשים בו על ידי עירוי‪.‬‬ ‫ב' בכלי של רחיצה מותר‪ ,‬ובכלי שדרך לפעמים להשתמש בו לאכילה מותר רק בדרך עראי‪.‬‬ ‫ג' גם כלי שמשתמשים בו בכלי ראשון‪.‬‬ ‫ג' בכלי של רחיצה מותר בדרך עראי‪ ,‬ובכלי שדרך לפעמים להשתמש בו לאכילה אסור‪.‬‬ ‫איך מכשירים לפי הרמ"א כלי שתיה שתשמישם בצונן?‬ ‫אלו קדירות מותר להשהות בביתו בפסח כשמשפשפם היטב ומצניעם במקום שאינו רגיל ללכת לשם?‬ ‫א' דווקא בהגעלה‪ ,‬ואם לא הגעיל אסורים בפסח‪.‬‬ ‫א' בכל הכלים שאינו רוצה להגעילם או ללבנם‪.‬‬ ‫ב' בהגעלה‪ ,‬ובדיעבד סגי בנקיון ושטיפה‪.‬‬ ‫ב' דווקא בכלי חרס‪.‬‬ ‫ג' נקיון ושטיפה מועילים לכתחילה‪.‬‬ ‫ג' גם כלי חרס מותרים רק ע"י היסק באש‪.‬‬ ‫מדוע יש אומרים שכפות העשויות מקרן לא מועילה להם הגעלה?‬ ‫איזה הכשר מועיל להתיר להשתמש בכלי חרס בפסח?‬ ‫א' שמא יחוס עליהם‪.‬‬ ‫א' היסק באש‪.‬‬ ‫ב' מפני שאינם פולטים על ידי הגעלה‪.‬‬ ‫ב' רק למלאותם גחלים‪.‬‬ ‫ג' מפני שיש בהם סדקים‪.‬‬ ‫ג' רק להחזירם לכבשן שמצרפים בו כלי חרס חדשים‪.‬‬ ‫האם מועילה הגעלה לכלי עץ?‬ ‫האם מותר לסדר בפסח כלי בדיל של חמץ לנוי במקום גבוה?‬ ‫א' לא‪.‬‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫ב' כן‪ ,‬ובלבד שהוא חלק בלא סדק וגומא‪.‬‬ ‫ב' המחמיר תבוא עליו ברכה‪.‬‬ ‫ג' מחלוקת‪.‬‬ ‫ג' מותר לכתחילה ואין ענין להחמיר‪.‬‬ ‫מתי מותר להגעיל כלי ראשון יחד עם כלי שני?‬ ‫לבנים שהתייבשו בחמה ולא נשרפו בכבשן‪ ,‬מהי דרך הכשרתם?‬ ‫א' קודם שעה חמישית‪.‬‬ ‫א' כדין כלי חרס שלא מועילה הגעלה‪.‬‬ ‫ב' קודם חצות‪.‬‬ ‫ב' כדין כלי אדמה שמועילה הגעלה‪ ,‬ואם אפו או צלו עליהם צריכים ליבון‪.‬‬ ‫ג' קודם הפסח‪.‬‬ ‫ג' בכל אופן צריכים ליבון‪.‬‬ ‫כיצד מגעילים את סלי מליחת הבשר לפי הרמ"א שטוב להחמיר להגעילם?‬ ‫כיצד מכשירים סכינים של חמץ לפסח (מדינא)?‬ ‫א' בכלי ראשון‪.‬‬ ‫א' ליבון‪.‬‬ ‫ב' בכלי שני‪.‬‬ ‫ב' אם הם נקיים מספיק להם הגעלה‪.‬‬ ‫ג' על ידי עירוי מכלי ראשון‪.‬‬ ‫ג' א"א להכשירם‪.‬‬ ‫שמירת הלשון חתימת הספר מפרק ו' 'וידעתי' עד פרק ז' 'ומי שמעלים'‬ ‫שמירת הלשון חתימת הספר מתחילת פרק ד' עד פרק ו' 'וידעתי'‬ ‫איזה דבר כתב רבינו בשם ספר הקנה שהוא מביא לידי עניות?‬ ‫האם בזמן גאולת מצרים היה בישראל לשון הרע?‬ ‫א' לשון הרע‪.‬‬ ‫א' כן‪.‬‬ ‫ב' מידת הקפדנות‪.‬‬ ‫ב' לא‪.‬‬ ‫ג' אדם שלא דן לכף זכות‪.‬‬ ‫ג' היה מצוי‪ ,‬אבל נגאלו בזכות המעטים ששמרו על לשונם‪.‬‬ ‫איזה דבר אמר רבן יוחנן בן זכאי שהוא מכפר כמו בית המקדש?‬ ‫מה עשו ישראל במצרים בענין ברית מילה?‬ ‫א' תלמוד תורה‪.‬‬ ‫א' לא מלו את בניהם‪.‬‬ ‫ב' גמילות חסדים‪.‬‬ ‫ב' מלו את בניהם‪.‬‬ ‫ג' צדקה‪.‬‬ ‫ג' מלו את בניהם‪ ,‬מלבד בזמן הגזירה להשליכם ליאור‪.‬‬